פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



76
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
28/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 39
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"ד (28 בנובמבר 2023), שעה 13:15



סדר-היום: 
 << נושא >> הסרת חסמים להבאת עובדים זרים שלא בהסכמים בילטראליים ומניעת דמי תיווך לא חוקיים << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו רביבו – היו"ר
סימון דוידסון


חברי הכנסת:
מטי צרפתי הרכבי
אריאל קלנר


מוזמנים: 
	אביבית אסרף
	–
	מנהלת תחום בכיר מדיניות הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	שירי לב רן לביא
	–
	עו"ד, הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה

	מיכל ארן
	–
	מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

	דינה דומיניץ
	–
	עו"ד, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

	הילה טנא גלעד
	–
	ייעוץ וחקיקה, משפט בין לאומי, משרד המשפטים

	לינא סאלם
	–
	עו"ד, רפרנטית עובדים זרים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	לירון בנית ששון
	–
	עו"ד, ראש אשכול ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	דליה גראד אפרת
	–
	מנהלת מחלקת קשרי חוץ וזרים, קונסולרית, משרד החוץ

	תובל בן אורי
	–
	עו"ד, מחלקת אומנות, משרד החוץ

	צפי הלל דיאמנט
	–
	מנהלת המחלקה ליישום סטנדרטים בסיעוד, משרד הבריאות

	יוסף אדלשטיין
	–
	ראש מנהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	 ענבל משש
	–
	ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	שושנה שטראוס
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	ואאיל עבאדי
	–
	מנהל חטיבה בהסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה

	יצחק מויאל
	–
	יו"ר הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה

	שחר סומך
	–
	אשת צוות במשרד מ"מ יו"ר ההסתדרות הכללית החדשה

	ששי שדה
	–
	משנה למנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית

	יצחק גורביץ
	–
	סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

	אורי דורמן
	–
	יו"ר התאחדות חקלאי ישראל

	יעקב מושקוביץ
	–
	מנהל מו"פ, מרכז להשתלמויות - המרכז לחקלאות מדברית מו"פ רמת נגב

	רוני מלוקה
	–
	בעלים ומנכ"ל חברת ניר קטיף בע"מ, חברה מעבדת

	יוני דמרי
	–
	מנהל אגף המשק בתנועת המושבים

	ורוניקה רוזנברג
	–
	עו"ד, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל

	שלום שמואל
	–
	מנכ"ל אשכולות כוח אדם זרים לחקלאות, דירקטור

	מוריה ברבי
	–
	ראש תחום עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים

	מאיר שמש
	–
	התאחדות קבלני הפיגומים

	רוני פנחס
	–
	יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים

	
	
	



	משתתף באמצעים מקוונים: 
	
	

	אלעד כהנא
	–
	עו"ד, עמותת "קו לעובד"





ייעוץ משפטי: 
אילת וולברג

מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
מיטל פורמוזה – חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הסרת חסמים להבאת עובדים זרים שלא בהסכמים בילטראליים ומניעת דמי תיווך לא חוקיים << נושא >> 


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

צוהריים טובים, ברוכים הבאים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא הסרת חסמים להבאת עובדים זרים שלא במסגרת הסכמים בילטראליים ותוך כדי זה מניעת דמי תיווך בלתי חוקיים. 

אתחיל ואומר שדרך המלך, כידוע, להבאת עובדים זרים, היא דרך הסכמים בילטראליים. זו המדיניות במדינת ישראל לאורך השנים האחרונות. היא מדיניות מבורכת. מגיעה מילה טובה למשרד החוץ ולרשות האוכלוסין ובכלל זה למנהל עובדים זרים והעומדת בראשם, על ההסכמים החדשים מול סרילנקה והודו. אני יודע על מאמצים כבירים שנעשים תוך כדי הימים האלה במלוא המרץ להשלמת חתימה עם מדינות נוספות. אני דורש ממשרד החוץ שההסכמים האלה לא יהיו סתמיים. לחתום על הסכם זה הישג בפני עצמו, אבל אם הוא נשאר על הנייר עדיף שהוא לא ייחתם. חד משמעית. יש ללחוץ על מדינות המוצא להעמיד היצע רחב כמה שיותר של עובדים לתחומים הרלוונטיים שנכללים בתוך ההסכם. אני מצפה שזה יהיה עוד היום. 

מצד אחד יש לנו מחויבות לעמוד בדרישות כפי שנחתמו בהסכם הבילטראלי. מצד שני, גם לאותה מדינת יעד שאיתה חתמנו יש מחויבויות כאלה ואחרות ובכללן הגדלת היצע. קודם כל להעמיד אותו. אני עדיין לא רואה את זה. במקביל לכך, בעקבות מצב החירום והמחסור בעובדים זרים, ניתנה אפשרות חריגה להבאת 5,000 עובדים זרים לענף החקלאות ו-10,000 עובדים זרים לענף הבניין שלא במסגרת ההסכמים הבילטראליים. 

עד ה-20.2.2024 עומד האישור הזה, זה לצרכי הענפים האלה, שמשוועים לידיים עובדות. מטרת הדיון היום היא להבין אילו חסמים מעכבים את הגעת העובדים מחוץ להסכמים הבילטראליים ואיך אנחנו מסירים את החסמים האלה. 

מטרה נוספת לדיון היא לוודא כי גם בהליכי הגיוס הללו, הדומים לתהליכים שהיו בישראל בעבר ושבעקבותיהם מדינת ישראל החליטה לעבור להבאת עובדים במסגרת הסכמים בילטראליים, הם דמי תיווך לא חוקיים. אני לא אקבל שיביאו לכאן עבדים. אני מבהיר את זה. ועבד הוא לא בהכרח מי שנולד עבד. עבד הוא מי שבשביל לצאת לעבוד לצורך העניין במדינת ישראל נאלץ לשלם סכומים דמיוניים של עשרות רבות של אלפי שקלים, עשרות רבות של אלפי שקלים. ואנחנו תוך כדי השלמה של כזאת מציאות ואולי בלי עיניים מספיק פקוחות לבקרה, הופכים אותם לעבדים. אנחנו מבינים מה המשמעות ואיך מתורגמת ההבנה של עובד שמשלם כל כך הרבה להגיע למקום עבודה. מה יהיה הפריון שלו, מה תהיה התגובה שלו, מה תהיה ההקרבה שלו לטובת המעסיק שלו. מצב זה יפגע בעובדים, יפגע במעסיקים ויפגע במדינת ישראל. 

אני מבקש להודות בהזדמנות זאת לתאגידי כוח האדם בענף הבניין, להתאחדות הקבלנים, מר יגאל ויצחק, על שנעתרתם לבקשתי והזמנתם אותי לדיון פנימי שהתקיים השבוע בהשתתפות תאגידי כוח אדם לבניין בלשכת המסחר בתל אביב. הדיון סייע לי למפות את החסמים. לדוגמה שמשרד השיכון דורש לפחות 1,000 נרשמים כדי לבצע מיונים לעובדי הבניין. תוך כדי הדיון הסתבר לי שאמנם ההגבלה הזאת של 1,000 עובדים היא פועל יוצא של דרישה של תאגידי כוח האדם. למעשה בידיים שלנו אנחנו אומרים להם בואו תהפכו להיות קרטל. לא פחות ולא יותר. 

אז זה נכון שזה לא הגיע כתוצאה מדרישה או מחשבה של משרד העבודה ולא של משרד השיכון, אבל עדיין זה חונה בהחלטה שפורסמה. ולפיכך אני דורש באופן מיידי לבטל את ההגבלה הזאת. אני אתן לכם רק דוגמה אחת קטנה, שלתאגיד יש במלאי 100 עובדים פנויים במכסה להביא הוא לא יכול להביא אותם. ו-200 והוא לא יכול להביא אותם. בוודאי, אני שמח שאת שמחה להתייחס, לא הייתי מתפשר על פחות מזה. שוו בנפשכם שגם אם ישנה הגבלה, היא יורדת ל-200 מינימום בהבאה. אם רק 40 תאגידים היו מביאים 200 אנחנו עם 8,000. 

בסוף הדיון ולאחר שנפרק כל חסם לגורמים אציג למכובדים כאן את השקפתי לפתרון הוליסטי יותר לגיוס עובדים זרים בענף הבניין, אשר לדעתי יסייע גם לקבלנים וגם לתאגידים ובוודאי יסייע להצמחת המשק והענפים שכל כך משוועים לידיים עובדות. 

אני מקדם בברכה את הגעתו של ידידי וחברי חה"כ קלנר, ברוך הבא. מחוץ לדיון יהיו עוד כמה שאלות שהם מעבר להגדרה לזימון הדיון הזה. אבל הנוכחים כאן אלה האנשים שיכולים לענות לי ואני מרגיש בסדר להעלות אותם ולפתח אותם. אז אני מפנה את השאלה הראשונה בבקשה גם לרשות האוכלוסין וגם למשרד המשפטים. תענו לי בבקשה, אבל אני יודע שזה לא בדרך הנוהל שלכם וההרגל, אבל תענו פשוט בכן או לא. האם גם עבור עובדים סיעודיים יש דרישה משטרתית להביא דוח, תעודת יושר מהמדינות שבהן הם עבדו לפני שהם מגיעים לכאן?

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

כן, יש חובה כזאת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן? אז מוזר שלא רק שאני לא מכיר אותה, אלא שאני מכיר שלא. ויותר מזה, בשולי הדיון הקודם משרד המשפטים התוודה, ברגע הראשון אני ידעתי מה התשובה, אגב, ולא כל שאלה שאני שואל זה כי אני לא יודע, אלא כי אני מבקש להציף נושא ולפתח אותו. ובשל ההגינות ששאר הנוכחים יהיו שותפים לנתונים ולתובנות שאני מגיע אליהן במהלך שלבי ההכנה שלי לדיון. 

אז את אומרת שגם מי שמגיע לעבוד בסיעוד או בחקלאות יש התחייבות להביא תעודת יושר מהמדינה שהוא עבד בה קודם. כן? זה מה שאת אומרת?

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

לא יתנו לו ויזה אם הוא לא מראה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. הנה, נציגת משרד המשפטים, עו"ד סאלם, ברוכה הבאה. אשמח התייחסותך. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לפי נוהל הזמנה והעסקת עובד זר בענף הסיעוד כתוב באופן ברור: אופן הטיפול בנציגות ישראל בחו"ל, סעיף ה(3), בין יתר הדברים שהוא צריך להציג תעודת יושר מקורית, מאומתת ומתורגמת, אשר הונפקה במהלך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ואנחנו, גברתי, מדברים על ה3ב(4) נכון? 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ונכון אנחנו מדברים על דוח משטרתי ולא תעודת יושר?

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

אותו דבר. הכוונה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה זה הכוונה? אתם לימדתם אותנו שאין כוונות, הכול צריך להיות כתוב 'ברחל בתך הקטנה'. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

אישור מהמשטרה המקומית שאין לבן אדם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הנה, אז תשמעי מה שאלתי אותך, מה ענית לי ומה ההסבר שלכם. בסדר? אני מכיר את הסעיף הזה. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

אבל זה לא רק מהנוהל. הסעיף הזה קיים בתקנון של עבודת משרד החוץ. הקונסוליות בחוץ לארץ מול רשות האוכלוסין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

גברתי, את מסכימה איתי שיש הבדל בין אישור משטרתי לתעודת יושר? 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

אני לא מכירה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא מכירה. אוקיי. ואת אומרת, תראי מה עו"ד ענבל משש הקריאה, שצריך להביא אישור של שישה חודשים. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, צריך להיות בתוקף לשישה חודשים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עוד יותר. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אז מה הבעיה? לתקן את זה בנוהל הזה? נתקן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני אסביר. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

נעשה הקבלה. נתקן גם את הנוהל הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, למה? את אומרת עד היום לא ביקשנו מסיעוד. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, לא נכון. זה לא מה שאמרנו. תמיד ביקשנו. נציגות בחו"ל בבקשה התייחסו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. נציגת משרד המשפטים קודם תענה לי. 

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> 

השאלה מה נותר לנו לענות? אני מסכימה לחלוטין עם רשות האוכלוסין. הנוהל נקבע על ידי רשות האוכלוסין. התכלית ראויה, למנוע כניסת עבריינים, הגנת שלום הציבור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. בבקשה. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

רק הערה קטנה. דליה גראד אפרת, משרד החוץ, מנהלת מחלקת קשרי חוץ וזרים. יתכן שכתוב את דוח המשטרה, כי לפעמים יש מדינות שונות שקוראים לזה אחרת. זאת אומרת לא בטוח שבכל מדינה זה מרשם פלילי. לפעמים זה דוח משטרה. ואולי פה בגלל זה יש את הנושא הזה. אבל הכוונה היא כמו שהזכירו במשרד המשפטים ורשות האוכלוסין, שצריך לתת את הדוח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב. אז אני אקריא לכם, ברשותכם, את שני הנהלים. נחלק את זה לסיעוד ולבניין. והנוכחים כאן יסבו את תשומת ליבי אם אני מפרש לא נכון ומדובר באותו נוהל. בסדר? כולכם מוזמנים. 

אז כפי שהקריאה עו"ד משאש, "על פי סעיף ה3(ב)(4) העובד הזר צריך להגיש תעודת יושר מקורית, מאומתת ומתורגמת, אשר הנופקה במהלך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה". בסדר? זה בסיעוד. בבניין: "על העובד להמציא דוח משטרתי נקי ממדינתו כי אין לו עבר של שימוש בסמים או אלכוהול. אם העובד עבד בחו"ל למעלה משישה חודשים עליו להציג דוח משטרתי נקי גם מאותה מדינה". אלה שני נהלים זהים? כי אני מוצא לא מעט הבדלים. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אז אני אפנה ל-3(ז) שכתוב בדיוק תעודת יושר מקורית, מאומתת ומתורגמת ואשר הונפקה במהלך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. כהאי לישנא בדיוק ממה שכתוב בנוהל הזה. לא מבינה את ההבדלים. זה כתוב פה, סעיף (ז) בבקשה, אפשר לפתוח. 3(ז) לנוהל כתוב "לאחר הברקת אישור הבקשה נציגות ישראל במדינת מוצאו של העובד תוגש בנציגות זו בקשה תוך עמידה בתנאים". כתוב בדיוק באותן המילים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תראי, לא משנה מאיזו מדינה, מכל מדינה שלא מביאים. קודם כל, אני אכניס מעט לאירוע את שאר הנוכחים, כדי שנבין במה דברים אמורים. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> 

אדוני, מה שהקראת שונה ממה שהיא הקריאה. אתה דיברת על מדינת המוצא ומדינת העבודה שבה הוא עבד. היא מדברת על מדינה כלשהי. לא ברור במדינה של המוצא שלו או במדינה בה הוא עבד?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למזלי אתה גם עורך דין ואתה מסייע לי. אתה מסייע לי להבין את מה שאני מבין וזה מה שאני שואל בדיוק. זה בדיוק מה שאני שואל. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> 

אבל היא לא ענתה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני הקראתי את התקנון, את סף הדרישה. תגידו לי שהקראתי דבר לא נכון, נבדוק מאיפה זה הגיע, למה זה מופיע ומאיפה הדיסוננס. פשוט, לא משהו מסובך. אתם לא יכולים להקריא שהקראתי כרגע שני תקנונים אקוויוולנטיים בדרישה שלהם. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, אז הפניתי ל-3(ז) שכתוב בדיוק את מה שכתוב בסעיף. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל בכל זאת מופיע לנו פה שהדרישה היא דרישה שונה. פשוט. אנחנו רוצים רגע להבין, אם בן אדם עבד 18 חודשים, אבל עברה יותר מחצי שנה מאז שהוא סיים את ה-18 חודשים שהוא עבד במדינה צד שלישי. אזי הוא לא מחויב להביא? זה אומר שאנחנו יודעים ומניחים את הדעת שהוא לא פשע?

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, זה אומר שאנחנו קשובים לציבור ולבקשות השונות ומפעילים שיקול דעת בהתאם להנחיות מנכ"ל הרשות. זה מה שזה אומר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מעולה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

הרעיון הוא והתכלית שלא ייכנסו לפה אנשים עבריינים שיש להם רישום פלילי. הדרישה היא שעובד יגיע ללא רישום פלילי. עובד שניגש למדינתו ומוציא תעודת יושר מאומתת ומקורית, מציג אותה בקונסוליה, הקונסוליה מסתכלים שהיא אותנטית והוא מקבל אישור בהתאם ליתר התנאים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל את לא מסתפקת בזה, עו"ד משש. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אנשים שעבדו מחוץ למדינתם, מדינת המוצא, תקופות ממושכות, אזי שאין רישום פלילי, כי הם לא היו במדינתם. התכלית הייתה לנהל את הסיכונים בצורה חכמה ונבונה. בסוף התכלית של הגנת שלום הציבור פה במדינת ישראל ושלא ייכנסו עבריינים היא תכלית שהיא ממש חשובה פה. אז אם יש בקשות וכתבתי את זה במסמך שהוצאתי לתאגידים, קודם כל משישה הגדלנו את זה ל-18 חודשים. וככל שתעלה בקשה ספציפית, וזה כתוב במכתב שלי לתאגידים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

קראתי אותו. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

ככל שתעלה בקשה ספציפית אז אנחנו מזמינים אותם לפנות אלינו ואנחנו ניתן להם מענה באותו רגע. אם יעלו לגבי מדינה, אני לא רוצה כרגע לעשות עכשיו ספקולציות לגבי מדינות, בסדר? שהיכולת לבקש ממנה תעודת יושר היא כמעט בלתי אפשרית, אז אנחנו נוותר על הרעיון הזה. בסדר? זה תלוי בשיקול דעת ומנהלים את הסיכונים. ויש סמכות ושיקול דעת רחב למנכ"ל הרשות ולשר הפנים וזה מה שאנחנו עושים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. טוב, אז אני מזמין את ההתאחדות להניע את התהליך ולכשתתקלו בכאלה קשיים תחזרו עם זה אלינו, אנחנו נבדוק איך באמת מגיבים לכך. בסדר? אני רק אומר אבל שלכל הפחות איפה שהוא הבנת הנקרא קיימת אצלי. לא מאה אחוז, אבל קיימת אצלי. מתוך מה שאני קראתי מספר רב של פעמים. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

כן. אבל אתה רואה שזה מוטמע בתוך זה. כתוב מה הוא יציג בשגרירות. זה בדיוק אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז אני אומר לך שבשני הסעיפים האלה יש שוני משמעותי. יש שוני משמעותי. אני לא, אתם יכולים להגיד אולי פה נפלה לקונה, נתקן אותה, נחמיר גם כן. אבל אתם לא יכולים להגיד לי שזה אותו סעיף. זה לא אותו סעיף. יותר מזה אני אומר לכם, השתדלתי לא להגיע לשם. אני מחזיק לפחות בשלוש עדויות שמיות מעובדים שלא הגיעו לענף הבניין וכן עבדו יותר מ-18 חודשים במדינה שלישית ולא נדרשה מהם ההוכחה לתעודת יושר מאותה מדינה. אני מחזיק בשלושה. בסדר? אז זה במענה לתשובתך וגם לתשובתך. אני מכיר. מכיר, יודע. זאת אומרת, יודע להפגיש אתכם עם אותם אנשים. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

בסדר, אפשר לבדוק עם הנציגויות בחו"ל, אם דרשו או לא דרשו ואם זה נבדק או לא נבדק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אוקיי. אז כנראה שלכל הפחות, לאור חוסר הבהירות בניסוח, ניתן להניח שלא כל הנציגויות דרשו את זה. אני שמח שאתם ערים למגבלה שזה יכול לגרום בזמן הכול-כך מצומצם עד ה-20 בפברואר שיש לנו. ולאור העובדה שאתם מראש משאירים פתח להגיש לכם מקרים חריגים ושתדונו בהם ושאתם נכונים לבחון את זה בשנית במידה ומתעורר צורך, אני מעריך את זה מאוד. זה לא נסתר ממני. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

כן, זה נכתב. יש לנו שיקול דעת ואנחנו מפעילים אותו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אוקיי. אני אשמח בבקשה לדעת אם יש הערכות כלשהן לגבי כמות העובדים הזרים ממולדובה שעתידים לחזור. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

שעתידים לחזור? אז קודם כל נעדכן שנכנסו ושבו כבר כ-1,800 עובדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מדהים. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

גם ממולדובה וגם מסין וגם מאוקראינה, חלקם לחברות הביצוע, חלקם לתאגידים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני אשמח אם תוכלי בבקשה גברתי לבודד אותם. כי אני לא בא לדון כרגע על חברות ביצוע. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

זה ענף הבנייה. זה תשאל את משרד הבינוי, הם חשובים באותה מידה. נכון? 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

מבחינתנו כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מבחינתכם כן. מבחינתי, אני מבין את ההשפעה ועדיין חברות הביצוע היא לא הסיבה שבעטיה הטרחתי את כולכם לפה. אני אומר לכם את זה בריש גלי. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

תסביר רגע. לא, אני אשמח שתבהיר את העניין הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ישנן כמה חלופות להבאת עובדים זרים לארץ. הבאה והעסקה, נכון. אחת מהן היא באמצעות חברות ביצוע. זאת אומרת שישנה חברה קבלנית, לצורך העניין סינית, שנותנת כאן שירותים כקבלן משנה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

יש תכנון ויש ביצוע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, ביצוע. אני מדבר כרגע רק על הביצוע. והם מגיעים לבצע כאן עבודות כקבלני משנה של חברות ישראליות. הם מביאים לפה את העובדים שלהם מארץ המוצא שלהם ויש להם capacity שלהם. מפת האינטרסים הפנים מדינתית שונה. זאת אומרת שההיענות והרגישות שאותה מדינה מפעילה כלפי הזרמת עובדים גם בעת הזו, בפרט בעת הזו, עת מלחמה, באמצעות חברות ביצוע – נמצאת באנומליה שערורייתית בעיניי לבין הבאת עובדים שלא במסגרת הבאתם כעובדים של חברות ביצוע. בסדר?

אני אומר שאם יש נשיא, ראש ממשלה במדינה מסוימת, שכל כך חרד לעובדים שלו, לאזרחים שלו, שמא יפגעו באזור לחימה – זה לא משנה אם הם עובדים אצל ג'ין הסיני או אצל ישראל הישראלי. זה לא משנה בכלל. מועסקים כלומר, בסדר? משם זה מגיע. 

אז אני אשמח לדעת אם יש איזה שהיא חלוקה לגבי הכמות המאוד-מאוד מרשימה הזאת. ובתוכה אם יש חלוקה גם למולדובה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

כן, בטח. אז ככה: כ-1,300 חזרו לתאגידים וכ-500 לחברות הביצוע. מבחינת מולדובה יש לנו 1,064 עובדים שחזרו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יישר כוח. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

כן, אנחנו חושבים שזה חשוב מאוד שעובדים מתחילים לחזור. אותם עובדים שיצאו בתקופת תחילת הלחימה. אני חושבת שזה פועל יוצא של מאמצים של כולם. גם כמובן שלנו, ברשות האוכלוסין וההגירה וגם כמובן של התאגידים אל מול העובדים. אז המאמצים האלה נושאים פרי ואנחנו רואים עובדים שמתחילים לחזור. נפגשתי גם עם שגריר מולדובה בישראל, נפגשתי גם משרד העבודה המולדובני. ואנחנו עושים מאמץ שהעובדים האלה יחזרו. אמרתי בהתחלה שחלקם אמרו שהם יוצאים לחופשת מולדת, אני שמחה לראות אותם חוזרים. ואני מקווה שנראה תנופת כניסה יותר משמעותית. 

אז יש לנו את אותם 1,800 שחזרו. במקביל יש לנו כבר 500 מאגר קיים של עובדים ממולדובה ששלחנו כבר בקשות שיזמינו אותם על מנת שנוכל כבר בתחילת דצמבר לראות אותם נכנסים למדינת ישראל. אז אלה פעולות חשובות שכרגע נעשות. במקביל, יש את הנושא הזה של המתווה הפרטי. אז יש הרבה בדיקות שנעשות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מיד ניגע בזה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זה מתוכנן מיד לגעת בזה. אני שנייה, ברשותכם, חוזר שלב אחד אחורה לעניין תעודות היושר ועניין הצורך המחויב להביא ממדינה שלישית. הבאת עובדים במסגרת עובדים בילטראלית גם כן מחייבת המצאת אישור ממדינה צד שלישי, באותם תנאים?

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

זה גם בשיקול דעת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

את יכולה בבקשה טיפה לחדד? כי אני מחזיק בנתונים שונים. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

כן. בדרך כלל בהסכמים רושמים שיש אפשרות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני לא שואל על בדרך כלל. תאמרי לי אם ההסכמים שנחתמו עד היום מבטאים?

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

כן. אבל יש מספר הסכמים, חלקם מאוד ישנים, חלקם חדשים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מדבר על החדשים. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

יש עדכונים שנעשים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בואי נדבר רגע על החדשים. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

יש שיח מול המדינות. זה לא העתק הדבק כל הסכם. יש עקרונות כמובן שהם עוברים ממדינה למדינה ויש עקרונות שהם לא. זה סמכות שבשיקול דעת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז אני ברשותך אנסה טיפה לפשט את זה. לאחרונה נחתם הסכם מבורך מול סרילנקה. בהסכם הזה התנאי הזה הוא תנאי סף שמופיע?

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אני לא זוכרת בעל פה, צריך לבדוק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. משרד המשפטים, אני שואל האם הסכם בילטראלי שנחתם לצורך העניין, רק לצורך הדוגמה, מול סרילנקה?

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

כן, אבל יש סמכויות שהן סמכויות בשיקול דעת. למשל אם הוא הגיע לקונסוליה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תשאירו גם את זה בשיקול דעת. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, בסדר. אבל אם הוא מגיע לקונסוליה והקונסוליה רואה שהבן אדם חי 10 שנים מחוץ למדינתו, אז סביר להניח שתעודת היושר, בסוף יש תכליות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, שנתיים, שנתיים. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

יש תכליות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שנתיים, עו"ד משש. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

בסדר, אז יש תכליות שבודקים אותם. אז מה אדוני מבקש? שלא נבדוק? לא נדרוש מאף אחד?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חס וחלילה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אנחנו נעלה את זה ונבדוק אם אפשר לוותר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חס וחלילה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אם אפשר לוותר אז פחות בדיקות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני לא אשלים עם כזו מציאות. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אז מה אדוני מבקש?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מבקש שהגישה תהיה גישה אקוויוולנטית. זה מה שאני מבקש. אם אתם רואים לנכון שזה תנאי סף שלא במסגרת הסכם בילטראלי, שזה יהיה גם כן במסגרת אותו הסכם. עכשיו, אני לא הולך על הסכמים ישנים, לא שואל על עדכונים. שואל על הסכמים שנחתמו בימים האלה. עכשיו, אם זה עניין של שיקול דעת הוא מבורך. שיהיה גם כאן עניין של שיקול דעת. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

יש. בגלל זה אמרנו, ככל שתעלה אז אנחנו נבדוק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא. שיקול הדעת מגיע, יש הבדל, אם בן אדם מחויב. אבל אם הוא לא יכול אז הוא מבקש ויש שיקול דעת לבין זה שלא מחויב ואז שיקול הדעת של אותה נציגות דיפלומטית קונסולרית או של רשות האוכלוסין היא להפעיל שיקול דעת האם זה פרק זמן מוגזם שהוא לא היה במדינתו ולכן הוא כן צריך להביא לנו המצאה כזאת או לא. 

 << אורח >> הילה טנא גלעד: << אורח >> 

שלום. הילה טנא גלעד, ייעוץ וחקיקה, משפט בין לאומי. ההסכם עם סרילנקה קובע שאין להם רישום פלילי בסרילנקה, אם המבקש עבד בחו"ל יותר משישה חודשים הצד הישראלי עשוי לבקש הוכחה לדוח משטרתי נקי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חברים, תקשיבו רגע. אני רציתי להתקדם מכאן. אל תשאירו אותי, אני לא רוצה להתעכב על זה. יש הבדל עצום בין עשוי לבין מ-day one מחויב. יש הבדל עצום. גם כאן, שלא במסגרת הסכם בילטראלי, תציינו בתקנה שעשוי וזה בסדר, עשוי הוא צריך לקחת בחשבון שיש שיקול דעת מוסמך לאותו נציג לבקש. זה בסדר. זוהי כל בקשתי. אני לא מבקש מעבר לזה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

טוב. אז א' ראינו שזה מוטמע גם אצל סרילנקה, אז זה אקוויוולנטי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

"עשוי", לא, זה לא אקוויוולנטי. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, "עשוי" ומה? רשאי ועשוי זה לא אותו דבר?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא. זה לא רשאי. "על העובד להמציא" זו נקודת פתיחה, אי אפשר פחות מזה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אז הבקשה של הוועדה שנתקן את הסעיף בהתאם למה שקשור לשישה חודשים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

נכון. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אז אני אחזיר את זה, כי אני נתתי להם 18 חודשים. אז אני אעשה את זה אקוויוולנטי ואחזיר את זה ל-18 חודשים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, בואי. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אבל זה מה שהוועדה מבקשת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

שיהיה אקוויוולנטי. אז אני אתקן את המילים ואני אחזיר את זה לשישה חודשים. למה לא?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הוועדה מבקשת שאם אנחנו מקלים ביד אחת לא נכביד ביד שנייה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, חלילה. לא מכבידה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני לא מבקש, חלילה, לפרוץ את הגבולות. גברתי יודעת כמה אני קנאי לגבולות מדינת ישראל. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בסדר? ועדיין, לאור העובדה שאנחנו עומדים בפני אתגר לא מבוטל. 10,000 עד ה-20.2.2024, בסדר? זה אתגר לא מבוטל. אנחנו רוצים לעמוד בו בהצלחה. גם כי יש יוזמה, גם כי עבדתם על זה המון ויותר מזה, כי השוק באמת באופן נואש זקוק לכך. עכשיו, אם בן אדם עבד, אגב, לא עניתם לי. אם הוא עבד יותר מ-18 חודשים וחזר כבר לפני שנה. חזר לפני שנה וחצי. מחויב להביא או לא? מה הגישה? את זה גברתי לא ענתה לי. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

בסדר. אני חושבת שאני טעיתי אולי שעשיתי 18 חודשים, כי זה כנראה מקל. אני אעשה אקוויוולנטי ואני אבקש ממנכ"ל הרשות לעשות התאמה. בדיוק שיהיה כתוב אותו דבר. מה שכתוב בסרילנקה יהיה כתוב במתווה הזה. אנחנו נתאים את הלשון. עשוי, רשאי, מה שכתוב. בדיוק אותו דבר, נשאיר את זה בשישה חודשים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב, אני לא רוצה שנעלה על מסלול התנגשות והתנצחות. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

חלילה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כי בסוף האינטרס של כולנו בסוף, כולנו, אנחנו מבקשים את אותו דבר. אנחנו רוצים לייעל, כמה שיותר מהיר. וזאת לצד שמירה באמת שמי שיגיע לכאן יהיה ראוי לו להיכנס בשערי המדינה. בסדר? חלילה. אני לא חושב שניתן להכניס לאותה משוואה שיש פה מנוגדות. לא, גם וגם. גם וגם. כמו שעשוי, עשוי גם פה. אבל אם כבר נתתם 18 חודשים, מבורך ונכון. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

טעיתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שיישאר. לא, לא טעית. לא טעית, כי הבקשה הבאה רציתי לבקש 24 חודשים. טוב. נעבור טיפה למשרד השיכון, משעמם לה. אחרי שהיא תענה אנחנו נאפשר גם רשות דיבור לחברי כנסת שהגיעו לכאן. בסעיף 2ה(1) לנוהל הזמני להבאה מהירה של עובדים זרים לעבודה בענף הבניין שלא במסגרת הסכם בילטראלי, בהגדרה הנעת תהליך גיוס בכל מדינה שתאושר יותנה ברישום התחלתי של 1,000 עובדים לפחות. לאור מה שאמרתי, ואת ביקשת כבר להתייחס, אני אשמח לדעת אם לכל הפחות מקובל עליכם שמדובר במדרגה לא סבירה ושצריך לאלתר לתקן את הנוהל?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אז אני רוצה קודם כל להסביר משהו לגבי זה, לפני הנוהל. משרד הבינוי והשיכון במסגרת החלטת הממשלה הוגדר שהוא אחראי על המיונים. כלומר, לא התאגידים עושים מיונים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שערורייה בפני עצמה, ניגע בזה עוד מעט. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

רגע, אני רק אשלים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, אין בעיה. שערורייה, בסדר? 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

בסדר. כדי להבטיח שמירה על זכויות העובדים, אגב, גם בהיבט הזה, נאמר במפורש שרק המשרד גם מממן את הנושא של המיונים. זאת אומרת שהמשרד שם מכיסו, הממשלה לא יושת העניין הזה של העלות על מקום אחר. היה פה הרבה מאוד שחקנים סביב השולחן. יש היגיון מאחורי הדבר, אני רגע רוצה להגיד. זה שאנחנו מבטיחים את המבחנים ואנחנו מבטיחים את המקצוענות של העובדים שמגיעים כאן, זה חשוב לכולנו ואנחנו בתמימות דעים פה בנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מאה אחוז. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

וגם חשוב לנו לוודא שעלויות המבחנים זה לא משהו שמושת אחר כך הלאה. בסדר? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זה כדי למנוע ידיים זרות שמעורבות. עדיין כל המנגנון שאת מדברת עליו נכון וצריך וחייב להתקיים, רק ניתן לדוגמה להעביר לגוף אחר שיוכל למיין ולבחון. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אז ברשותך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לדוגמה, הסתדרות. יש פה נציגים מוכשרים, רציניים, מקצועיים, מסורים, זמינים, שיכולים לפנות את ההתאחדות מהעבודה הסיזיפית הזאת לבצע עוד עבודה קדושה וחשובה, שהם לא תמיד מספיקים לעשות אותה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

יש מקצועיות מסוימת נדרשת להליך המיונים. אני רגע אגיד, קודם כל לראות את צורך העבודה. המתווה של המיונים. והיה לנו פה חשוב להקפיד על זה. וחשוב לי להסביר גם את הרציונל, שהוא יישאר מקצועי כפי שהוא נעשה בהסכמים הבילטראליים בהיבט של המהות שלו. בסדר? אני לא עכשיו מדברת על הפרוצדורה והעלויות וההיבטים, אלא שנייה באיך נבחן העובד. אנחנו רוצים להבטיח את אותה איכות עובד שאנחנו מבטיחים בשגרה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ואת אומרת שרק הבוחנים של ההתאחדות יודעים לעשות את זה?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

א' אני אומרת שיש חוות דעת משפטית ברורה שפה יש לי גם ייעוץ מאחוריי, רק לפרוטוקול, שאומרת שזה הספק הבלעדי כרגע של משרד הבינוי והשיכון לנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

גב' מיכל, את יודעת כמה קונספציות מתנפצות לנו מול הפרצוף?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אבל יש גם היגיון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בוודאי בחודשיים האחרונים. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אין בעיה. אבל יש גם היגיון מקצועי, עם כל הכבוד להסתדרות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תצטרכו לשכנע אותי מה ההיגיון המקצועי. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

רגע, בשמחה. אבל אני רגע אגיד, ההסתדרות בסוף היא לא בוחנת שמגיעה לשטח ורואה בעיניים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למה לא?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

כי יש בסוף מומחיות מסוימת לקבלנים. מה לעשות? שיודעים בשטח ובאים ומכירים ונמצאים וחלק ממנו ורואים עובד עם אוריינטציה ובלי אוריינטציה. גם אני נסמכת על הדבר הזה, גם לי זה קריטי, גם להם זה חשוב. הרעיון הזה של הגוף הזה שמכיר את השטח, יודע את הפעילות ועושה. 

אני באמת רוצה להגיד, אני לא מבינה למה זה חסם כל כך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני אסביר למה זה חסם. דוגמה אחת? דוגמה אחת, לא צריך הרבה. לגישתי לא רק שנכון וצריך, הכרחי וזה פשע שעד היום לא הוקמו תאגידים וולונטריים בהתאחדות הקבלנים כדי לתת מענה לקבלנים קטנים. הם לא יכולים להקים תאגיד וולונטרי, כך שהוא יוזיל את עלויות ההעסקה ובאופן ישיר יתגלגל לעלויות הבנייה והצמחת המשק, רק בגלל שהם גם הגוף הבודק. מה לעשות? מה לעשות שלגישתי ואמונתי נציגי ההתאחדות, מוכשרים ככל שלא יהיו, לא נולדו מומחים יחידים. לא קיבלו את זה תורה מסיני. הם מוכשרים מאוד, הם בעלי מקצוע. אני משוכנע שישנם עוד גופים שבקיאים ומקצועיים מספיק בשביל לעשות את זה. ואם לא, נכשיר אותם. 

אם ההסתדרות היא הגוף שמלמדת, משלימה ומבקרת עבודה בגובה – שזה מאוד מאוד חשוב ורגיש. כי יותר חשוב לי שבן אדם יידע לעלות על במה ג'ימי או על פיגום, לבנות אותו נכון ולעבוד בו נכון ולרתום את עצמו נכון, מאשר אם הוא מחזיק את המסטרינה בזווית מספיק טובה כשהוא מרביץ הרבצת סמנטית. ובכל זאת, הם עדיין הגוף המוסמך שעושה את זה. למה הם יכולים לעשות את זה? יש לנו פה כמה גופים מההסתדרויות. למה הם לא יכולים לקבל את ההסמכה? למה לא תבחנו אותם? 

 << אורח >> יצחק מויאל: << אורח >> 

אדוני יושב-הראש, אני רוצה לתת דוגמה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בבקשה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אבל אני אשמח רגע להשלים את ההתייחסות, ברשותך. 

 << אורח >> יצחק מויאל: << אורח >> 

תני לי רק לתת דוגמה בבקשה. יש לנו קרן משותפת להסתדרות ולהתאחדות שקוראים לה הקרן לעידוד. אנחנו טובים מאוד בלהכשיר ישראלים, אלפים בשנה. יש אפשרות להוסיף את הקרן לעידוד שעושה הכשרות גם למיון עובדים זרים. לדוגמה. אנחנו מכשירים למעלה מ-10,000 עובדים כל שנה באמצעות הקרן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זאת אומרת שלהכשיר עובד מ-א' ועד ת', ישראלי, מספיק אחראיים. אבל לבחון עובד שהוא כבר בעל מקצוע לא בטוח שהם מספיק מקצועיים. זה מה שאתם אומרים לי במילים אחרות. אבל בואי תמשיכי. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אני קודם כל חושבת שאין כרגע תחליף להתאחדות, ברמה של היכולת של המיונים במדינת ישראל, נכון לרגע זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זאת אומרת שכל מה שאני מדבר עכשיו נופל על אוזניים ערלות?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לא, אני מסבירה רגע את עמדתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

את צריכה לנפץ עכשיו את מה שאני אומר לך. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אבל אני שנייה אגיד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל את צריכה להוכיח לי שאני טועה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אבל לא נותנים לי כל כך להתבטא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לפני שאת קובעת קביעה כל כך מנדטורית שמבטלת את מה שאני אומר. אני לא אומר כי אני אומר. אני מביא הוכחה הלכה למעשה. ישנו גוף, ישנה קרן, שהיום מכשירה אלפים רבים ובמצטבר עשרות אלפים, אם לא מאות אלפים, עובדים ישראלים. מלמדת אותם מ-א' ועד ת' איך לעבוד. היא מכשירה אותם. היא מקובלת עלינו, אבל היא לא מקובלת עלינו כדי שהיא תבדוק עובד זר אם הוא כבר מקצועי מספיק? היא מכשירה אותם לעבודה בבטיחות בגובה, אבל לא בשביל לדעת אם הוא מחזיק פלס נכון?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אני מבקשת להתייחס. כי כשאנחנו יצאנו לתהליך של בחירת ספק לנושא הזה של מבחנים בחו"ל, היו שחקן שהגיש והוא נבחן. אחר כך, לאחר מכן עלו עוד קולות בהיסטוריה שבאו ואמרו אולי גם אנחנו יכולים. הנושא הזה ירד מהפרק. לא סתם ההתאחדות הוגדרה כספק יחיד. לא בהיבט הפרוצדורלי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למה? לא סתם, אז למה?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

רגע, שנייה. אתה בעצם מבקש ממני עכשיו בזמן מלחמה שאני צריכה להפעיל ב-70 יום מהלך, במקום להשתמש בכלים העומדים לרשותי, שאני יודעת להפעיל היום בצורה מיטבית ומחר בבוקר לצורך העניין איציק פה, שהוא מכותבי המתווה המשותף המקורי, של איך המבחנים ייראו במקור, יודע שבוע הבא כבר לצאת למיין. אתה אומר לי עכשיו עזבי אותך מזה, לכי לפרוצדורה אחרת, שאת צריכה עכשיו להבין איך היא בנויה, מי האנשים שעושים את הפעילות הזאת. ובמשך החודש הקרוב אנחנו יכולים להמתין עם המיונים. כי זו המשמעות. לי יש חוזה מוגדר, ספק כרגע שאני יודעת להפעיל אותו. אז או אמירה ראשונה למצב הנקודתי הנוכחי עכשיו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יושב-הראש אומר שתמשיכי במתווה הקיים ותפתחי ערוצים נוספים. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

את זה אני מוכנה לבדוק. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

תפתחי ערוצים נוספים. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

שנייה. את זה אני לא סותרת, את זה אני מוכנה לבדוק בשמחה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה יותר פשוט מלהגיד, מה יותר פשוט? אגב, זו הפכה להיות מנטרה שחלק גדול מהוועדות והמשרדים אומרים 'נכון, אבל ניגע בזה אחרי המלחמה'. עד הרגע הזה את מסבירה עד כמה ההחלטה היא נכונה, צודקת, הכרחית ובלעדית ואת לא אומרת אוקיי, בואו נעזוב את זה רגע, ניגע בזה אחרי המלחמה. מילה. מילה את לא אומרת. את רק מצודדת ומסבירה ומצדיקה עד כמה הקונספציה נכונה. ואני מודיע לך שהיא שגויה. ואני לא רוצה להתעכב על זה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בסדר? אני לא רוצה להתעכב על זה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אין לי בעיה גם לבחון את זה ולחזור עם תשובה יותר מנומקת בעניין הזה, בסדר. אבל יש פה שנייה עניין של אני רוצה להפעיל גם את הכלים שיש לי כרגע ועומדים לרשותי. אני אומרת שלדעתי ההתאחדות הוא השחקן העיקרי, כי הנושא הזה כבר נדון ונבחן במספר אפיקים. אני אשמח לנמק את זה בצורה מסודרת אליך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תראי, אני חייב להודות משהו. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

וגם לבחון מה שאתה מבקש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני חייב להודות משהו, לפני שאת עונה לי על החלק הראשון של השאלה, כי זה יותר מהותי בעיניי. אני מודה ומתוודה שבימים האחרונים, בין במודע ובין בלא מודע, אני מאתגר את ההתאחדות מאוד. מאוד. אני מוצא מדינות יעד להביא עובדים, בכמויות לא גדולות, במקומות שהם לא תכננו. ולא הייתה פנייה אחת שלי שנענתה מצידם ב-'אין לי כוח אדם' או 'אני לא אספיק' או 'אני לא מגיע לשם'. יש נכונות, יש רצון, יש כוונה כנה. מגיע לכם על זה ישר כוח. אני מודה שאם הגישה שלהם לא הייתה כפי שהיא מתקבלת, לא הייתי מחכה לאחרי המלחמה. הנה, אני אומר את זה כאן על השולחן. לכן מגיע לכם על זה ישר כוח עצום. 

ועכשיו אני מבקש שתעני בקצרה לעניין המדרגה של ה-1,000. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

רגע איציק, אני רוצה שנייה להגיד. מה שאמרת עכשיו הוא סופר חשוב וקריטי בעיניי. כי אני לא מרגישה שנושא המיונים פה הוא באמת צריך להיות החסם. ואני אסביר. אני עוד לא נתקלתי בסיטואציה שבה אני אמרתי צריך עכשיו, אני אמרתי לאיציק צריך כמה צוותים במקביל, הוא אמר נתארגן כמה צוותים במקביל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן, זה מה שאמרתי בעצמי. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אני מחזקת את זה. אני מחזקת את זה ולכן אני רגע שנייה רוצה לבוא ולהגיד. אני לא חושבת שההתאחדות היותו עכשיו שחקן רתום, מגויס, שהכי מבין לדעתי וחש על בשרו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, את זה אל תגידי לי. אל תגידי לי 'הכי מבין'. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בסדר?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לא. מבין על בשרו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שום דבר לא הכי מבין. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

מבין על בשרו על החוסר בכוח עבודה בענף, זו הייתה הכוונה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עדיין לא הכי. הנה, אני אומר לך, עדיין לא הכי. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אבל מאוד, אבל נסכים על מאוד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מאוד. אין בלעדיות לאף אחד. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

בסדר. נסכים על מאוד. ולכן הוא מאוד מאוד מגויס ויפעל בצורה מאוד מאוד מהירה. העניין של ה-1,000 נקבע במקור כי יש לנו פרק זמן, אני עכשיו אסביר את הרציונל ואז אני רגע אגיד משהו נוסף אחריו. נקבע במקור, כי יש לנו כבר לא 90 יום, 70 יום לדעתי מאז שההחלטה, נהלים וכל הזה יצאו. להביא 10,000 עובדים במתווה הזה. וכולם, בניגוד למתווים אחרים, צריכים לעבור מבחנים. ולכן יש משמעות למסה קריטית של עובדים שאפשר לעשות בפרק זמן קצר ובמקביל כדי להביא את ה-10,000 עובדים האלה. לכן אנחנו אמרנו שיהיה 1,000 נרשמים ממדינה. ואנחנו, כמשרד הבינוי והשיכון שמממן ועושה את הלוגיסטיקה ויעשה את כל הדברים האלה בשמחה גדולה, כי הוא רואה בזה חשיבות גדולה, מאמין בדבר הזה. 

רוצים לאתגר את המספר, מגיעים למספרים אחרים? אני לא אומרת, נבחן את זה. יש שולחן אתמול שהתכנס, אוקיי? עם המנכ"ל, עם רשות האוכלוסין, עם משרד החוץ. והוא עכשיו מנהל שנייה לנסות להבין איפה יש חסם. אני עוד לא נתקלתי בסיטואציה שמישהו בא ואומר לי, הוא צריך להגיד לי, כי אנחנו אחראים, המשרד אחראי על המתווה, אנחנו מממנים את זה. שוב, הסברתי מאיזה סיבות המשרד הוא הגורם המממן והגורם המפעיל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עוד לא נתקלת בזה כחסם?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

רק בערך - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עוד לא נתקלת בזה כחסם? 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

למה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

משום כבודך אני לא רוצה לענות לך עכשיו בפורום הרחב. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לא, אני מתכוונת - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

משום כבודך. עצרי את זה פה. אם את לא נתקלת בזה כחסם אז משום כבודך אני לא רוצה עכשיו לענות לך. תקשיבו, תקשיבו. טוב, חברי הכנסת, הואיל וחלקכם לא נמצאים פה באופן שוטף בדיונים, אז אני רוצה טיפה יותר להכניס אתכם לאירוע. אז כידוע, יש החלטה לאור המצוקה בצל ימי המלחמה ולאור הנזקים הרבים בענף הבנייה לזרז הבאת עובדים שלא במסגרת הסכמים בילטראליים, גם לענף הבניין. ענף הבניין זה הוקצב ל-10,000 ותוך 90 יום. ההחלטה שהתגבשה ונחלטה כהחלטה הוא שהמינימום יהיה 1,000 עובדים בכל מדינה ובכל בקשה. זאת אומרת, אתה רוצה, אתה מגיש בקשה. אם אתה רוצה עכשיו להביא משלוש מדינות אתה צריך למצוא לי 3,000. אתה רוצה להביא ממדינה, 1,000. לא פחות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

וזה חייב להיות מאותו ספק, מאותו קבלן?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תקשיבו, תראו אבסורד. תראו מה זה אבסורד. מה אנחנו אומרים? רק הגדולים והחזקים, רק אלה שיש להם 1,000. זאת אומרת שאין להם אף עובד שעובד אצלם היום. כי אם בן אדם יש לו 1,000 והוא כבר מעסיק 200 אז יש לו להעסיק 800 עוד במכסה שלו, נכון? הוא לא יכול לגשת. הוא לא יכול לגשת. 1,000. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

שיבוא וידבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

באחד הדיונים הקודמים שאלתי למה לא לפנות לעוד מדינות במקביל, לא רק אלה שיש לנו איתם הסכמים בילטראליים. והבאתי לדוגמה את רומניה. רומניה, הייתה שולחת לפה עובדים, רציניים, חרוצים, נכונים, מגויסים, שמסכימים לבוא בימים האלה לעבוד פה. למה לא להביא מהם? ואז קיבלתי כל כך הרבה הצהרות מכל בעלי העניין שאין ברומניה. אין. והסבירו לי גם באופן כל כך מנומק ומלומד שרומניה, מאז שהגוש האירופאי מאפשר העברה הם מעדיפים לעבוד קרוב לבית בהרבה יותר כסף. ואני ידעתי שזה לא נכון, אבל לא הייתי מספיק ממוסמך. אני מודה. לא הייתי מספיק ממוסמך. ואז אני הודעתי, כולל השבוע בדיון ביום ראשון בלשכת המסחר שעל כל אחד שאני מוצא זה פחות 1,000 שהם יבקשו, זה פחות 100 שהם יבקשו. הפלא ופלא, תוך 45 דקות מאז שסיימנו את הישיבה, עמדתי על רשימה לא גדולה במיוחד, לא באמת כמו שהם רגילים, מרומניה, שאין בהם אף עובד אחד, ומצאתי 800. 

עכשיו אני שואל אתכם שאלה. לצד כל המגבלות במשאבים, עברו שבועיים מאז שהמתווה הזה יצא לדרך ואושר, שבועיים. בשבועיים האלה אנחנו כל כך עסוקים, אנחנו יכולים להמשיך להיות עסוקים גם בשאר הימים המועטים שנשארו, להמשיך לחפש רק 1,000 לפחות. נשרוף את הימים האלה מבלי שאנחנו מביאים עובדים, כשבזמן הזה אנחנו יכולים להביא 200 מפה ו-300 מפה ו-500 מפה ו-800 משם. אבל לא, אנחנו רוצים מרוכז. בזמן הזה אנשי ההתאחדות ימשיכו לחפש את ה-1,000 וגם נציגיו במשרד השיכון. אבל נפספס את ה-200 פה ו-300 פה. כאילו ש-200 עובדים זה משהו שלא באמת סופרים אותו כחשוב והכרחי. סתם ככה רציתי להכניס אתכם לאירוע ולהסביר לכם עד כמה השערורייה היא כל כך גדולה. ואגב, תתפלאו, את זה משום מה הגב' מיכל ארן לא זכרה להסביר ולציין. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לא, אני אשמח - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שנייה, אני רק אסיים, גברתי. אבל הדרישה למינימום 1,000, אני רוצה לעשות לכם איזה שהוא שאלון טריוויה. מאיפה הגיעה הדרישה ל-1,000?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

מההתאחדות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מהתאגידים. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לא, מההתאחדות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מההתאחדות. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לא מהתאגידים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מהתאגידים וההתאחדות. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לא, לא. אך ורק מההתאחדות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תראי, אתם קיבלתם מההתאחדות, כי הטלפון האדום יושב אצלם. אבל הם לא היחידים שזה ברצון שלהם. עכשיו, אנחנו בימים שאנחנו נאבקים על קיומנו ועל עצמאותנו ועל החוסן הלאומי שלנו, אנחנו עוסקים עכשיו באיך אנחנו בונים את בניין הקרטל, תחת המשמרת שלנו. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אני אשמח אבל ברשותך, חבר הכנסת, אני יכולה? אני רק רוצה להבהיר כמה נקודות. אחד, זה לא תאגיד אחד ל-1,000 עובדים לתאגיד, זאת אומרת זה התאגדות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זה התאגדות של כמה תאגידים. אני רציתי לחסוך את זה ממך. אני רציתי לחסוך את הביזיון הזה ממך. 

יש הבדל אם כמה תאגידים, חה"כ דוידסון, אם כמה תאגידים ברצונם החופשי והלא מאולץ רוצים להתאגד ולעשות מבחנים ומיונים ביחד לבין זה שאני מאלץ אותם. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אני לא מאלצת אותם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תראו, כמה עובדים כל תאגיד יכול להביא?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

יש תאגידים שיכולים להביא גם 1,000 וגם 2,000. נכון, יש כאלה שלא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חברים, חברים, בואו, תעצרו. ההיתר לכל תאגיד עומד על 1,000? כן או לא? 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תודה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לא. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לא, יש תאגידים יותר קטנים גם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חבר'ה, אני מדבר על פול. 1,000. זה מוגבל ל-1,000. אל תלמדו אותי ואל תבלבלו אותי. מוגבל ל-1,000. זאת אומרת שאם ישנם תאגידים, אם אינם קיימים תאגידים שלא מיצו אף עובד משלהם, אם אינם, האפשרות היחידה להביא עובדים היום במסגרת המהירה זה חיבור בין כמה תאגידים. אתה מבין את זה אחרת או לא? אני לא מבין את זה אחרת. אם המקסימום זה 1,000 וכל אחד מהתאגידים הקיימים מיצה אחוז מסוים, אחוז מסוים. מספיק שהוא מיצה 5% הוא חייב איתו עוד תאגיד. כפיתי עליו להתאחד או לא?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יופי. שם אני רוצה להילחם. עכשיו יש לך רשות דיבור קצרה. 

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אני רוצה להשלים את האמירה. קודם כל, ההמלצה הגיעה מההתאחדות ולא מהתאגידים, ואנחנו בשיח עם ההתאחדות, כי זה הספק שלנו למבחנים במדינות השונות. אנחנו גם שומעים את השטח בהקשר הזה. זו אמירה ראשונה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, אבל מי שעובד מול התאגידים זה ההתאחדות. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לא, לא. אני בנושא מתווה המבחנים עבדתי מול ההתאחדות. ההתאחדות הוא השחקן שאיתו אני עושה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

כשהתאגיד רוצה להביא עובדים, אתה מאשר לו את מי להביא. 

 << אורח >> יצחק מויאל: << אורח >> 

לא. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לא, מה פתאום. הוא לא מאשר. רשות האוכלוסין מאשרת את מי. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

ממש לא. זה לא עובד ככה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חה"כ דוידסון. הסדר הוא כזה: התאגיד מאתר רשימת עובדים פוטנציאליים. רשות האוכלוסין, מנהל עובדים זרים, הגדילה ראש ובשביל לסייע אפשרה בדיקה מקדימה, כדי לדעת אם יש טעם למיין אותם. וגם הגבילה את עצמה ואתגרה את עצמה לעד 48 שעות לטובת בדיקה מקדימה. לאחר שהיא אישרה את אותה כמות זה עובר להתאחדות. ההתאחדות מבצעת מיונים. ולאחר שהיא מאשרת את העובדים שהתמיינו זה חוזר למנהל האוכלוסין, שאמור להבריק, להנפיק את אותה אשרת עבודה. זה הסדר. ואז זה מגיע לתאגידים והתאגידים מעבירים אותם לקבלנים. 

ברשותכם, עוד מעט את ממשיכה לדבר, כי יש לך פה עוד כמה שאלות שאת צריכה להתייחס אליהן. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אין בעיה. אני רק אגיד, אם רוצים עכשיו, קודם כל הנושא הזה של יציאה לדרך למתווה זה לא מלפני שבועיים, הלוואי. בסדר? היה פה איזה תהליך בדרך עד שהתחלנו לצאת לדרך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למה כשאני רוצה לעשות לכם הנחות את מאלצת אותי?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

כי אני אומרת את הדברים כהווייתם. אני לא מנסה עכשיו לייצר איזה מציאות אחרת. זו המציאות. המציאות שהתחלנו לצאת לדרך לא מזמן. בסדר? זו אמירה אמיתית. היא לא אמירה עכשיו מתייפייפת. אז זו אמירה ראשונה. ולכן אם יש עכשיו, וזה חשוב לי להגיד, גופים שיש להם 800 עובדים והם רוצים לבוא ולהגיד לנו יש לנו 800 עובדים, הם מוזמנים לבוא. אני לא אומרת עכשיו זה הכול. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני אסביר לך. כשתאגיד הצליח למצוא רק 320 עובדים, כמות פשוט, לא, בעיניהם זה כלום. זה כלום. אם אומרים מינימום 1,000, 320 זה כלום. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

זה לא כלום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אם זה לא כלום, תבטלו את המדרגות. אין מדרגות. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אבל אז מה אני עושה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אנחנו לא נתחיל מלמעלה, נתחיל מלמטה. אתה תגיש בקשה ואנחנו נפעיל שיקול דעת. ואם אתה מבקש ממדינה שהיא לא מוכרת כיצואנית של כוח אדם איכותי לאותו ענף ואתה מבקש בשביל 20-30 אתה לא בראש סדר העדיפות שלי. אבל אתה יכול להגיש על כל כמות. ואם יש לך 200, כמות מעולה, תגיש, נדון בה. כי יכול להיות שמדינה, אני גם מבין ש-200 מרומניה זה לא כמו 200 מקולומביה, מבין. על זה מפעילים שיקול דעת. אבל לא מתחילים עם מדרגה. כי כשאתה מתחיל עם מדרגה לא נתת שום אינסנטיב לאותו תאגיד להתחיל לחפש, לכתת רגליים ולחפש. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה חשוב. לעודד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בדיוק. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

טוב, אני אחזיר את זה לשולחן אצלנו, אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מבקש לזמן פגישה בהולה אצלכם. אני רוצה להיות נוכח בה. בסדר? בהולה. מבחינתי אם אפשר עוד היום, כל שעה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אדבר עם המנכ"ל, אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אוקיי, תודה. בבקשה, בתמצות, כי אני רוצה להעביר לחבריי חברי הכנסת את רשות הדיבור. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

מאוד בתמצות. יצחק גורביץ התאחדות הקבלנים. קודם כל, אין לנו ואנחנו לא רוצים שום מונופול בנושא של המיונים. התהליך התחיל בזה שב-2012 מדינת ישראל אמרה אנחנו נביא עובדים זרים לענף הבנייה. אמרנו להם על בסיס מה תביאו? על בסיס תעודות. עכשיו, מה לעשות? בענף הבנייה לא כל אחד יש תעודות והגיעו לפה עובדים לא מתאימים. הצענו להם והקמנו על חשבוננו אתר בבולגריה, להראות מה מביאים. עכשיו, החשיבות של המיונים והחשיבות של הכמויות הם בכך שהמיונים האלה הם אוניברסליים וורסטיליים. הכוונה שעובד שעובר את המבחן הזה יכול לעבור בכל אתר בנייה, לא משנה מי הקבלן. לא משנה אם בונים מגורים או בונים גשר, לא משנה. עצם העובדה שהם עוברים את התהליך הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אגב, בנקודה הזאת הסיומת שלך טיפה צורמת לי. בונה גשר, גשר זה תשתיות. בסדר? תבודדו. אני מבקש, בסדר, אז בואו תבודדו. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

אין בעיה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יש הכשרה גם או רק מיונים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מיונים. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

מיונים. אנחנו מביאים עובדים. עכשיו, היתרון של המיונים קודם כל זה לא צוותים שלנו, זה מנהלי עבודה של חברות הבנייה כולם שנרתמים לתהליך הזה. היתרון של המיונים זה שלכל העובדים שעובדים באתר בנייה, כמו שאתה ראית בסיור שעשית, יש הרבה עובדים מכל מיני מדינות, אבל יודעים לעשות את העבודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מדברים באותה שפת עבודה. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

בדיוק, כולם יודעים לעשות את אותה עבודה. זאת אומרת שזה ממש אוניברסלי. הרי לא כולם עובדים סינים ולא כולם אוקראינים. לגבי, אנחנו שוב אומרים, אם יש ספק אחר שעושה את הסוגייה הזאת אין לנו שום חובה. מה שכן יש לנו, את החובה המקצועית. החובה המקצועית בכך שהעובד יתאים לקבלן. אחרת אנחנו גורמים נזק לעובד, שעוזב משפחה, עוזב את הכול, אולי עוזב גם מקום עבודה. מגיע לארץ והוא לא מתאים. אז מה עושים? מחזירים אותו. לא יעזור, זה אחריות. כשאתה מגיע למיונים אתה רואה שמגיעים העובדים עם המשפחות שלהם ועם הילדים כי מבחינתם זה עתיד. זה לא טריוויאלי, זה אחריות. 

אגב, היה מאוד קל לבוא ולהגיד שכל אחד יבוא. ואני אומר לך חה"כ רביבו, שכל קבלן יביא את העובדים, כמו שהיה בעבר. אני מבין שיש בזה קושי. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

מה, למה אתה מבין שיש בזה קושי? למה אתם לא נלחמים על זה?

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

אנחנו נלחמים על זה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

כדי שקבלנים יוכלו להביא את העובדים הטובים, מה שהם רוצים. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

א', אתה צודק. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

למה אתם נותנים את הכוח לתאגידים?

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

לימדו אותי האם לריב עם השומר או לאכול את הענבים ואני בוחר לאכול את הענבים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל אתם צריכים להגיד מה הדרישה שלכם, אתם התאחדות. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

כי יושבים פה אנשים שיגידו שכל קבלן כזה הוא מושחת והוא גובה כסף וכו'. ומן סתם זו הדעה הרווחת ואני לא אציין אפילו שמות ומשרדי ממשלה שככה מתייחסים אליהם. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

בסוף הקטנים נעלמים ונגמרים. והחזקים שולטים. זה מה שקורה. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

אני אמרתי לחה"כ רביבו. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

היום? אתה יודע כמה יפשטו בחודשיים הקרובים? 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

מי שמממן את השכר שלי, 70% זה קבלנים קטנים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

עוד מעט לא יהיה לך שכר אז. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

יכול להיות. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

כי הם לא יעבדו. הם לא יעבדו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אני ביטלתי את הוראות הקבע. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

רגע. יכול להיות, אבל אני משרת אותם. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אתה יודע שזה מה שיקרה. נכון? אתה יודע. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

הגדולות לא צריכות אותי, בינינו. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

מה זאת אומרת הקטנות?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הגדולות לא זקוקות לו. תכף אני אסביר. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

כי הם יש להם תאגיד, יפה. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

לא, לא, לא קשור לתאגיד. יש להם את העוצמות שלהם, את עורכי הדין שלהם. לא צריכים אותי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל המיונים אצלך? 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

לא, לא אצלי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל היום, היום המיון אצלך. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

אבל כשאני ממיין עובד והוא יגיע לקבלן קטן לצורך העניין הוא יגיע בדיוק כמו שהוא מגיע לקבלן גדול. עוד דבר שהוא חשוב, המיונים שאנחנו עושים הם אנונימיים. אני לא יודע מי העובד שמגיע אליי. אני לא יודע מה השם שלו, לא מעניין אותי. ממש לא מעניין אותי. הוא מקבל מספר, לא שואלים אותו מה השם וכו'. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יצחק, מכובדי, תקשיב. שלא ישתמע פה חלילה משהו שאני לא מכוון אליו. כי כשאני רוצה לומר משהו אני מבטא אותו באופן מאוד מאוד ברור. אתה לא הבעיה פה. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

לא, לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתה לא הבעיה פה. אבל אם אנחנו נכוון את ההתאחדות בצורה נכונה אתם תהיו פתרון. אוקיי? כי אני אדאג לכך שאתם תקימו, אני כבר סיכמתי את זה עם ראול, וגם איתך, אתם תקימו כשאנחנו נוריד את החסם הזה, תקימו תאגידים וולונטריים שיתנו מענה לקבלנים הקטנים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

הם נופלים. הם פשוט נופלים בין הכיסאות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למה הם לא יכולים עדיין להקים תאגיד וולונטרי? חד משמעית כן. שלא יהיה ניגוד עניינים, ודאי שכן. 

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

אדוני יושב-הראש, קבלני השיפוצים שהיום מקצים להם עובדים פלסטינים, קבלני השיפוצים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אנחנו תכף נוגעים בפלסטינים, שנייה. 

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

לא, לא, שנייה, שנייה. מה שרציתי להגיד שהיום, נכון להיום, קבלני שיפוצים נותנים להם הקצאה לעובדים פלסטינים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, כבר טיפלתי בשיפוצים. 

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

יופי. אבל הם לא מקבלים עובדים זרים בגלל שהם קבלנים קטנים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, טיפלתי בזה כבר.

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

עכשיו רק הערה אחרונה. אנחנו למה אמרנו? אנחנו מתאבדים על הסוגייה הזאת ואנחנו יכולים גם למיין 500 ביום. אבל להוציא צוות של שבעה אנשים על יום אחד עבודה שאני יכול לרכז מאמץ. תבינו שהעובדים הללו מתפזרים אצל כולם. אבל אם מגיעה קבוצה קטנה מאיזה שהיא מדינה ואין לי שום בעיה, מכל מדינה, גם מבחינת העובד זה יהיה לא נכון. אבל לצורך העניין, אם לא עושים מקצועיים מי שייפגע ראשון זה העובד. שלא יהיה לכם ספק. אם הוא לא מתאים לקבלן הוא יגיד לתאגיד קחו את העובד בחזרה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ברור. ברור מאליו. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לנו הייתה הצעה על הפרק, אדוני, לנושא הקטנים. היא לא עברה, כי זה, אבל אנחנו רצינו בהתחלה להגיד אולי יש דרך להקצות. לתת איזה יתרון לקטנים כמה ימים לגשת קודם. 

  << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

דיברנו על זה באחד הדיונים. דיברנו על זה. שתהיה הגבלה של עד 10 עובדים לקבלן, זה מגדיר אותו כקבלן לא גדול. דיברנו על זה, אני הצפתי את זה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

רצינו לעשות. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

הצענו וסורבנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב, אוקיי, אז אנחנו ניגע גם בזה. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

חצי מהם הולכים לקבלנים קטנים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חה"כ מטי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

תודה. קודם כל אני רוצה להודות לך, יושב-הראש, על זה שהנושא כל כך חשוב ואני יודעת שאתה עושה הרבה ישיבות. ואני חושבת שזה גם מתקדם, כי אנחנו בפתרונות. אולי לא בפתרונות הכי מושלמים, אבל אנחנו כבר בפתרונות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מטייבים אותם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן. בבניין ציון ננוחם, תרתי משמע. כל הכבוד, אני פחות מבינה בתחום הבנייה. אני רגע רוצה אולי לומר, לשאול כמה שאלות בתחום החקלאות את עו"ד ענבל משש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז אני רק אומר לך שאת נכנסת לשלב הבא של הדיון. אבל זה בסדר שתתחילי. אין בעיה, תתחילי. אין בעיה, מקסימום אני אייתר חלק מהנושאים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

בעיון בנוהל הזמני או המזורז הזה, שוב, בלוגיקה של הקריאה העובד צריך להיות בריא פיזית ונפשית ואינו סובל ממחלות כרוניות. ואחר כך בפירוט של המסמכים כתוב אישור ממדינת המוצא שהוא בריא נפשית והוא יכול לעבוד פיזית בחקלאות. נראה לי שצריך להיות שגם אין לו שום מחלות כרוניות. זאת אומרת איזה שהוא דיוק של האישור הרפואי. כן? שהאישור הרפואי יכלול גם שהוא לא סובל ממחלות כרוניות. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

כן, רשום לפי טופס שיפורסם. כן, יש, יש. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כי בפתיח כתוב רק כשירות רפואית. כתוב כאן למעלה "בעל ניסיון משמעותי בעבודה בחקלאות". אני לא כל כך בטוחה, יש הרבה מאוד. צריך להתייעץ אולי עם הסקטור החקלאי. הרבה מאוד מהעבודות צריך להיות כשיר פיזית, אבל בדרך כלל ההכשרה החקלאית שנדרשת לקטוף מלפפונים בחממה זה יכולת לעבוד בחום ובקור. אבל לא נדרשת איזה הכשרה או ניסיון משמעותי לעבודה בחקלאות. אז אולי לדייק את זה, עם איזה נכונות לעבודה פיזית מאומצת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני דווקא גורס שונה ממך ועד כדי כך שעו"ד משאש הייתה לפני שבוע ומשהו בנסיעת עבודה בסרילנקה אני ביקשתי ממנה ואני מודה לה שוב פעם על זה שהיא נעתרה ויצאה לשטח עצמו לחממות, לבדוק. אני אסביר למה. לא רק שבן אדם צריך להיות בריא וחזק וחסון ולא רק שהוא צריך להיות חקלאי, הוא צריך להיות חקלאי שמורגל לעבוד בתנאי עבודה בישראל. כי אם יגיע בן אדם שרגיל לעבוד באזור הררי, ירוק, נעים והוא יגיע לעבוד באזור צחיח כמו בערבה, לא בטוח שהוא ישרוד. ואני רוצה שיהיו מינימום נטישות בעקבות חוסר התאמה. יוכל להעיד על זה ידידי יענקל'ה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל ניסיון משמעותי בחקלאות?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא אמרנו משמעותי. שבן אדם, רואים שבן אדם עסק - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

קוראים לזה אצבע ירוקה. צריכה להיות לו אצבע ירוקה, אבל ניסיון משמעותי בחקלאות? אני אשמח לשמוע. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אחד, יש לי פחות ניסיון בחקלאות משלך, אז אני מקבלת מה שאת אומרת. אבל זה הוטמע לבקשת החקלאים. אז אם החקלאים רוצים רק עובד שהוא בריא, אנחנו נתאים את הדרישות שלנו. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> 

זה בא בעקבות זה שהגיעו הרבה מאוד עובדים שהיו לא מוכשרים לעבודה. גם פיזית, אגב. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

נכון. אני יכולה לומר לך שברגע שפתחו אזורים גיאוגרפיים, בהתחלה כשהגיעו מהאזורים הכפריים אז הם מורגלים לעבודות קשות. אם זה חקלאות, אם זה בניין, הם רגילים לעבוד בתנאים קשים. ואז כשהתחילו להגיע עירוניים אז הם פחות. אני רק ככה מסייגת שבעבודה בחקלאות אתה צריך תכונות אופי מסוימות. ונחישות וכושר פיזי, לאו דווקא הניסיון בלקטוף את העגבנייה. זה לא נדרש. נדרש איזה שהם תכונות מסוימות. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

הנציגות פה, אם הם יסכימו שאני אוותר על זה, אז בבקשה אני אעשה את זה. אין בעיה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני קטונתי. אם הארגונים החקלאיים חושבים שזה צריך להיות. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

אנחנו מאוד מאוד נשמח לשתף פעולה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

זה גם דרישות של משרד החקלאות, גם של המעסיקים. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

כן, אבל אנחנו מאוד מאוד רוצים, בייחוד עכשיו, כשנפתחה מדינה נוספת, סרילנקה, להיות מאוד שותפים בגיוס ובמבחנים האלה ולתת מהניסיון שלנו. אני יכול להגיד לכם שנים שאנחנו עושים את זה עם המשתלמים. הנציגות שלנו שם מראה להם סרטים איפה הולכים, שלא יהיה להם הפתעות. פתאום הוא עובד בחממה בערבה ב-50 מעלות הוא אומר לאן הבאתם אותי? והוא הולך, ואז הוא נעלם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני מסכימה איתך. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

לכן הנושא הזה הראשוני של המיון, יש לו משקל. את אומרת דברים ממש נכונים, הנושא של המיון והבחינה של האנשים יש לו משקל מאוד מאוד חשוב בהמשך ההצלחה של ההעסקה שלו בהמשך הדרך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, היא אומרת בדיוק הפוך אבל. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני אומרת צריך איזה חוסן מסוים. צריך איזה תכונות אופי מסוימות. אבל לא נדרש ניסיון קודם בלקטוף מלפפון. צריך להיות מסוגל לעבוד בתנאים קשים. בחום, בקור. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

תראי, בדרך כלל מביאים את העובדים ממדינות שעובדים שם בחקלאות. הם עובדים בשדות של אורז ודברים כאלה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל כשהתחילו להביא מהעיר שם קמה הבעיה. נכון או לא? אבל בסדר, אני משאירה את זה לארגונים. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

היום אני רואה שכולם מתגעגעים לתאילנדים אז אני כבר לא יודעת מה לומר, אבל בסדר. אתם רוצים שהם יחזרו, אז אני לא יודעת. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

התאילנדים שהיו בתחילת, את יודעת, לפני 10 ו-15 שנים הם היו מגיעים מאזורים כפריים, עם ניסיון. ניסיון בעבודות כאלה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

זו הדרישה גם בהסכם הבילטראלי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי, מצוין. נכון. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

זה אותה דרישה. הדרישה היא זהה וזה באמת לבקשת משרד החקלאות והחקלאים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

דבר אחרון. ראיתי שבבניין יש את העניין שאין שימוש בסמים ואלכוהול. זה לא נמצא, ואנחנו יודעים שזו בעיה, בעיקר בחקלאות, סמים ואלכוהול. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

זה בבדיקות. בבדיקות הרפואיות, בטופס. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אז בבניין זה כתוב מפורשות ופה זה לא כתוב מפורשות. אז לשיקולכם. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

כי פרסמנו טופס. אני יכולה להציג את הטופס. אבל תודה רבה, אלה הערות חשובות. ניקח את זה בחשבון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה להודות לכם על כל ההתגייסות הזאת. אני יודעת שאתם עובדים קשה מאוד. וביחד נעשה ונצליח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תודה רבה מטי היקרה. תודה רבה. חה"כ דוידסון?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

תודה אדוני. אז קודם כל חשוב לי לומר שהלב שלנו מתרחב. אנחנו מתרגשים מאוד שהאזרחים הישראלים חוזרים מהשבי בעזה. ואני רוצה לציין את העובדים הזרים. זו הזדמנות להגיד ברוכים הבאים חזרה לישראל לכל אותם חטופים שהיו בעזה. ולהגיד תודה לכל אותם עובדים זרים שנשארו ונשארים במדינת ישראל. אם זה בבנייה ואם זה בחקלאות ואם זה בסיעוד, דברים שאתה מטפל, אדוני יושב-הראש. ואנחנו מבינים את החשיבות לאותה משפחה שהאמא הזקנה חייבת את האישה או שזה יכול להיות גם גבר שמטפל בה. 

ובנושא הזה שמדובר היום, תשמעו, אנחנו במגה אירוע. מגה אירוע. אני לא יודע כמה אנשים מבינים את זה. אבל כל הנושא של הבנייה במדינת ישראל, מדובר על מינוף של חצי טריליון שקלים. חצי טריליון שקלים. שאם הענף הזה מתרסק כל המדינה מתרסקת יחד איתו. וכשאתם מדברים על קבלנים לא כולם נוסעים ברולס רויס עם שעון רולס רויס כמו שאמר אמסלם. רובם עובדים מאוד מאוד קשה. וכשאנחנו מדברים על העובדים הזרים שהם צועקים S.O.S זה באמת S.O.S. זה S.O.S, זה תצילו. תחשבו על מה זה קבלן שהיום הפרויקט שלו פעם אחת לא עבד שלושה שבועות כי ראשי הערים לא נתנו לו להפעיל את המתחם שלו, את הפרויקט. פעם שנייה אין לו עובדים, כי כל הפלסטינאים לא נמצאים פה. גם נקווה מאוד שלא יהיו פה. פעם שלישית אין לו עובדים ישראלים ולמדנו את זה טוב טוב, כי הם לא רוצים לעבוד בענף הזה. וכל הנחמדים האלו שמספרים שיבואו עובדים ישראלים, בואו, תבואו. ראינו שאפשר גם לקבל משכורת של 12,000, 13,000 ו-15,000 שקלים לחודש. והם לא באים. 

 << אורח >> יצחק מויאל: << אורח >> 

זה לא מדויק. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, שנייה, תן לי לסיים. והם לא באים. 

 << אורח >> יצחק מויאל: << אורח >> 

זה רק לחמש מקצועות. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אז הלוואי ויגיעו. 

 << אורח >> יצחק מויאל: << אורח >> 

לא, לא באים לחמש מקצועות. אבל יש לך עוד 37 מקצועות שכן באים ישראלים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

ולכן, חבר'ה, הם לא נמצאים. ולכן כשאנחנו מדברים על S.O.S צריכים גם לעשות מטעם המדינה S.O.S. וכשחבר הכנסת רביבו מדם ליבו צועק, זה לא משהו אישי נגד משרד השיכון כמובן, אבל שצריכים לעשות דברים אחרת, אז צריכים לעשות דברים אחרת. וכשנציג של ההתאחדות אומר זרקת את זה ותפסתי את המילה הזאת, כי אני יודע שזה נכון, 'הלוואי ויכולנו לעשות כמו בעבר שקבלנים היו מביאים באופן עצמאי'. אבל זה לא קורה. כי יש פה כוח אדיר של תאגידים שמחזיקים את כל הדבר הזה שנקרא עובדים זרים, בואו נהיה אמיתיים. הם מחזיקים. אתה אמרת קרטל? אז זה חתיכת קרטל. אז אם אריק שרון ידע בנות ה-90 לעשות החלטה בזמן מצוקה, לתת לקבלנים להביא עובדים. אז למה אנחנו לא יכולים? למה אי אפשר היום לעשות את זה? לא כולם צריכים 200 ו-300 ו-1,000 עובדים. יש כאלה שצריכים 5-10. אנחנו לא מאפשרים להם. 

ואני אמרתי ואני אגיד שוב, אני סומך עליך במאה אחוז. אתה יודע, אנחנו רצים פה בין ועדות והוועדה הזאת מאוד חשובה גם לי באופן אישי. אבל אתה מוביל אותה. אנחנו לא צריכים להרים ידיים. אנחנו בעצם זה האור בקצה המנהרה לאותם קבלנים. לא לאותם קבלנים ענקיים שבשבילם 1,000 עובדים זה צ'יפס. לא כולם קבלנים ענקיים. יש כאלו שיש להם פרויקט אחד, שני פרויקטים. ואלו במצוקה הכי גדולה. והם יתרסקו. ואני בטוח שיש כבר כאלו שמתרסקים, אין לי ספק בזה. צ'קים חוזרים, הבנק לא נותן להם כסף. לא נותנים להם אוויר לנשימה. כל חודש שהם לא מוכרים את הדירות שלהם או לא מעבירים את הדירה. הם בחוזים עם הלקוחות. זה עולה להם כסף. מטורף. 

לכן נחזור למשפט הראשון שלי, חברים, זה מגה אירוע. בואו נתייחס אל זה כמגה אירוע ונצא מהקופסה ונעשה דברים אולי קצת אחרת. תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תודה רבה. תודה רבה סימון. בבקשה רשות דיבור. 

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

אני רוני פנחס, קבלן קטן. כמה דברים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה זה קבלן קטן? תספר לי. 

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

קבלן קטן, שישה עובדים ישראלים יש לי, קבוע. 12 פלסטינים. אני עכשיו אין לי עבודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתה בונה צמודי קרקע?

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

לא, אני קבלן שיפוצים. שמתמחה בשיפוצים, בכל מיני דברים. ויש לי 12 עובדים פלסטינים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

היו לך. 

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

היו. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אתה לא עושה שלד. 

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

אני יכול לעשות שלד, אני לא עושה שלד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה הסיווג שלך? ג1?

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

לא, ג131. אני יכול להגדיל, אבל אני לא מגדיל, כי אני לא צריך. החברות הגדולות לא יקרה להן כלום, כי יש מדד בנייה. מי שישלם זה האזרחים שרוצים לקנות. קנו ב-2 מיליון, עוד שנה הבית יהיה 4 מיליון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אל תגזים, המדד לא יהיה מאה אחוז. 

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

אני אסביר לך. אני הייתי בוועדה ב-21 לחודש, ב-26 לחודש נסעתי למולדובה להביא עובדים. הלכתי, עשיתי. אני יכול להביא לך הכול רשום. הכי קל, הכי פשוט. עולה 30 שקלים לשעה, כל הכסף לוקחים המדינה, התאגידים, הזה, 1,200. אני הייתי משלם 400-500 שקלים לעובד, פלוס 100 שקלים על האישור, שזה ביטוח לאומי. על הפלסטיני. ביטוח לאומי, חופש, זה וזה, מה שהמדינה לוקחת. זה בערך 100 שקלים ליום. אני הלכתי להביא עכשיו עובדים. יש לי הסכמים. אמרו לי כמה שאתה רוצה עובדים אנחנו יכולים להביא לך. לוקחים 2,000 יורו לאתר את הפועל, להביא אישור של המשטרה, להביא את הכול. תוך יום מסדרים לך את זה ויש לי כבר רשימה של פספורטים. יש לי הכול. אבל מה? אני צריך לעבוד לפי תאגיד. יש לי אישור מתאגיד פה. חבר שלי אמר לי רוני, בוא אני אביא לך עובדים. כמה עולה? 1,400 שקלים ליום. 1,400 שקלים ליום. אז יעלה, הבית לא יעלה במאה אחוז, המדד לא יעלה במאה אחוז, יעלה ב-200 אחוז. מי שיש לו כסף יקנה, מי שלא, יגור ברחוב. אם אתה היית עובד עכשיו, סתם דוגמה, בשביל להזיז את הכוס הזאת היה עולה לך שכר עבודה 100 שקלים, עכשיו הוא עולה לך 400 שקלים. אתה לא תשליך את זה על הקבלן והקבלן על הדייר ועל הזה? כן או לא? ככה זה עובד. 

הנה, אני יש לי הסכמים, אני יכול עכשיו להראות לך. יש לי מישהו עכשיו שם. חזרתי אתמול. יש לי מישהו יכול לאתר את העובדים, להביא את העובדים. לא עולה אפילו לא 1,000 יורו. אז על מה כל הרעש והצלצולים האלה? לבדוק על כל מהנדס שהם רוצים להביא ולבדוק אותו ופרופסורים. צריך מנקים, צריך סבלים, צריך בן אדם שיביא את הבלוק מפה לפה. איזה ועדות, איזה? איזה תואר הוא צריך? בכלכלה? העובד, עכשיו אני מרכיב פיגום. אני חשמלאי, אני אינסטלטור. אחד עובד, צריך לשנע את החומר, לסדר את החומר, להביא את החומר. איזה בדיקות צריך לעשות לעובדים? מתחננים שם לעובדים, מתחננים לבוא לעבוד פה. שכר עבודה שם 200 דולר. שכר הממוצע 380 דולר שם. חודשי. נו, אז מה? תפתחו לנו להביא אישורים. למה אני צריך לפשוט רגל? אם אני פושט רגל אני נופל על המדינה. מוכר את הבית, מחזיר את המשכנתה, נופל על המדינה. ואתה אומר פלסטינים לא יבואו. שחרר לנו. למה אני צריך להביא דרך תאגיד? היה בוועדה פעם שעברה זה של התאגיד. ביקשו ממנו פילוח של הכסף, איפה הולך הכסף? הרי העובד פה הוא מקבל 30 שקלים לשעה. קח 40 שקלים לשעה. יעבוד 10 שעות זה 400. למה אני צריך לשלם 1,200? אתה רוצה עכשיו אני אראה לך את החוזה, 1,400 שקלים יומי?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

פלוס מע"מ או כולל מע"מ?

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

פלוס, פלוס. מע"מ זה מע"מ, לא שלי, לא שלך. 

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

יופי, אז בואו, תקשיבו. גב' ארן, שמר מה אמר האדון? דיבר מדם ליבו?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אני מסכימה איתו. אני לא אחראית על התאגידים. רגע אני אגיד במילה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שנייה. ואני רק אסביר. את לא אחראית על התאגידים. את שאלת מה ההצדקה שתהיה לאתר גוף מוסמך אחר שיוסכם על ידיכם. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אבל זה רק מבחנים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לגישתי, מר גורביץ, כידוע לכולכם אני חוזר ואומר אין ספור פעמים שהפתרון האמיתי לרוני ולשכמותו הוא אחד. יש כמה פתרונות, אבל הנגישים ביותר זה הקמת תאגידים וולונטריים. עכשיו, מי ירצה להקים תאגיד וולונטרי? מי שמייצג את אותו תחום. אתם ההתאחדות. אם אתם תקימו תאגיד וולונטרי ששורת הרווח תהיה מוגבלת, כי בכל זאת אתם צריכים לקיים את אותו תאגיד. הוא יוכל להעסיק עובד לא ב-400 שקלים, אבל לא ב-1,400 שקלים ליום. עכשיו אני חוזר לתחילת הדיון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

99% מהעסקים בישראל הם עסקים קטנים ובינוניים. אותם אנחנו צריכים לשרת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מאה אחוז. בדיוק. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הם מחזיקים את הכלכלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בדיוק. וכל עוד, תבינו רגע את המגבלה. כל עוד שהוא הגוף הממיין הוא לא יכול להקים תאגיד. אז רק בשביל שהוא ימיין אני לא יכול לתת שירות לרוני ולעוד אלפים אלפים שכמותו?

 << אורח >> יצחק מויאל: << אורח >> 

אדוני, 15,000 קבלני שיפוצים רשומים אצל רשם הקבלנים. 15,000. 

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

גם לפי ההסכם החדש 10% זה מה שאני מעסיק. אז אם היה לי 15 עובדים אז יביאו לי אחד וחצי. וזה של התעשייה. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

חה"כ רביבו, יש פתרון רחב יותר. הצענו אותו וסורבנו. ויחד עם משרד הבינוי הגענו להבנה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מי סירב לכם?

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

זה לא עבר בנוהל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מי סירב? אני רוצה לדעת איפה זה נפל. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

זה לא עבר בנוהל. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס. הכול זה תמיד אנחנו אשמים, אבל בסדר. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

גם אנחנו אשמים פה הרבה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אני אסביר. הייתה החלטת ממשלה שדיברה על גיוס במתווה פרטי. היה צריך להוציא מהר-מהר, דחוף-דחוף את המתווה לגיוס פרטי. זה מה שעשינו ועשינו את זה בדרך הקצרה ביותר האפשרית. כמובן אחרי שקיבלנו את המתווה ביום ראשון של משרד הבינוי. פרסמנו ביום שני את המתווה. ראשון, אני אראה לך את המייל וגם לכולם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בדקתי אותה כמה פעמים, קשה למצוא אותה טועה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אבל פה אני, אני פה הוצאתי, אז אני מרשה לעצמי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אוקיי, טוב. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אוקיי, למנכ"ל שלך אולי, לא אליי. לא נורא. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לא. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

נתייחס רגע. האופן שבו מקצים עובדים זרים, בסדר? זה לא קשור להחלטת הממשלה שדיברה על מתווה הגיוס הפרטי. וגם אם רוצים התאגידים וההתאחדות ומשרד הבינוי לקבוע ש-X עובדים ילכו לקבלן מסוג ג', ד', א', לא יודעת, זה לא קשור לנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה. השאלה צריכה להישאל את רשות התחרות. האם זה פוגע בתחרות. זה לא קשור לנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה. הנהלים שלנו הם כפופים להחלטות הממשלה שקובעים שהתאגיד צריך לתווך עובדים אך ורק לקבלן רשום. זה הוא מחויב לבדוק. ולעבודות שנקבעו בהחלטת הממשלה ולבנייה למגורים ותשתיות ולמקצועות כמובן שנכתבו. 

אם התאגיד יש לו אוטונומיה חוזית, יש לו חופש עיסוק. אם התאגיד רוצים שהוא, יש לו עכשיו היתר לדוגמה ל-1,000 עובדים, רוצים ש-40% ילכו לקטנים, זו לא שאלה שצריך לשאול אותי. אני לא קשורה למי מקצה התאגיד את העובדים שלו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עו"ד משש, אני עדיין חושב שלא אצלכם זה נופל, סליחה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

ברור שזה לא נופל, אמרתי עכשיו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, זה לא אצלכם נופל. וזה עוד יותר מזה. תקשיבו, כל המדובר פה הוא על היקף ההקצאה לאותו תת ענף. ואני לא שם בכלל. אני לא שם בכלל. אני מבקש להקים תאגידים וולונטריים או להגביל שורת רווח מקסימום שניתן לתאגיד לגבות ולהתפרנס כתוצאה מהבאת העובד. לגישתי שעדיין לא מתקבלת, התאגיד אמור להיות מתווך ולא מעסיק. זו גישתי. היא לא תקדימית, היא לא חדשנית, היא קיימת גם בארץ שתאגיד הוא מתווך ולא מעסיק. כי מרגע שבן אדם הוא מעסיק זכותו המלאה לקבוע את שורת הרווח ואת הסעיפים הנלווים אליו. וכאן אנחנו מגיעים למצב ש-1,400 פלוס מע"מ לעובד, באופן ישיר, ישיר, מתגלגלים לפגיעה במשק, בנו האזרחים הקטנים שצורכים שירותים. ופוגעים באופן עקיף, אבל מובהק, בכלכלה, על ידי כך שאנחנו מעודדים העסקה בלתי חוקית והוצאה בלתי רשומה. שלא נתבלבל, זה לא נמצא באף מקום אחר. 

 << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> 

היום אני עושה את זה. 

יש לי שני אריתראים שאני מעסיק בשחור, כסף שחור, שאתם לא שותפים ברווח וזה מה שיש. ואם אני אצטרך להאכיל את הילדים שלי ולשלם לבנק, אני אעסיק גם ערבים, גם בלתי חוקיים, גם נכים, גם נרקומנים. כל מי שיעזור לי להתפרנס ולשלם את החוב שלי למדינה. הכול אני אעסיק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ועל זה יצטרכו לתת את הדעת עוד מעט רשות המיסים. אז אני חושב שבהתייחסות כאן קיבלת מענה לגישתי, לשאיפותיי. אני לא מתכוון להרפות מזה. לא מתכוון להרפות מזה. אבל קודם כל תודה על הישג, עם כל הצניעות, לענף השיפוצים. עד עכשיו לא יכולתם להביא עובדים, להיות זכאים לקבל עובדים זרים. עכשיו כן. עד עכשיו לא היה ניתן. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה אומר. 10% מהמכסה מה שהיה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, זה לא 10%. זה בתעשייה. 

 << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> 

זה בתעשייה הם עושים. הציעו לנו תעשייה, סליחה. הציעו לנו תעשייה. ואחרי זה אני קורא בשורות הקטנות 10% ממה שהיה לך עובדים ישראלים. איזה? היה לי פלסטינים. מה, איזה ישראלים?

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

מאיר, תדייק. ישבנו, גם מאיר ישב איתנו. הצענו לך שתי חלופות. 

 << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> 

לא, אמרנו, אנחנו נעבור. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

הצענו לך שתי חלופות, בבקשה רק לדייק. 

 << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> 

בסדר. אני צריך אבל לבדוק עם כולם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל מה זה רלוונטי אליך? ענף השיפוצים זה ענף הבנייה. מה זה רלוונטי בכלל? ונפגשו איתך והתייחסו אליך. 

 << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> 

הכול בסדר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז בואו נתקדם הלאה. ברשותכם, יש לי שאלה אחת שהיא שאלה שנושקת גם לחלק הראשון של הדיון שזה ענף הבנייה וגם לענף החקלאות, שמיד אנחנו מתחילים לגעת בו. כידוע, ישנם מכסות להעסקת עובדים פלסטינאים. אני ביקשתי בדיונים הקודמים לשמוע מה עמדתכם, של כל המשרדים הרלוונטיים לעניין המרת מכסות לעובדים פלסטינאים לעובדים זרים. ואני מבקש לדעת קודם כל מה ההתייחסות של רשות האוכלוסין לכך? 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

זו שאלה של מדיניות, זו לא שאלה של גורמי המקצוע. זה מדיניות של הממשלה. מה שהממשלה תחליט אנחנו נעשה. אם הממשלה מחליטה שלא ייכנסו לפה פלסטינאים והיא רוצה לקדם הבאת עובדים זרים בהיקפים מסוימים, אז אנחנו נבצע כל מה שיגידו לנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

קודם כל אני לא אמרתי שלא ייכנסו. אני אומר כרגע, לדוגמה, יושב פה בחור בשם רוני, הופיע פה בעבר בדיונים האחרונים. הוא בעל חברת עיבוד בחקלאות. היה מעסיק פלסטינאים במשך שנים רבות. היה מגדל, אבל הוא היה מעסיק במשך שנים רבות פלסטינאים כקבלן מעבד בתחום החקלאות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

עיבוד עונתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

נכון. ואת אותה כמות עובדים הוא היה מעביר כל פעם לחווה או תחום אחר, בהתאם לעונה הרלוונטית. הוא כרגע לא מעניין אותי, אבל כל הפרדסנים וכל החקלאים שצרכו ממנו שירותים עד פרוץ המלחמה לא יכולים לצרוך ממנו שירותים. אין להם דרך לבצע את העבודה שהם חייבים לבצע אותה. הם מצד אחד לא יושבים על מכסת עובדים זרים, מצד שני המכסה של עובדים פלסטינאים לא נספרת כרגע לצורך הבאת עובדים זרים. איך אפשר לממשק את זה? איך אפשר להמיר את זה? זאת השאלה. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

באמת כאב גדול מאוד לחקלאים בעצם שהעסיקו פלסטינאים. בעצם יצאו קרחים משני הצדדים. מצד אחד, מבחינה ביטחונית הקבינט הביטחוני החליט שלא נכנסים פלסטינאים. מצד שני, החלטת ממשלה של ה-5,000 יש בה באג שההחלטה הזאת אומרת שניתן להביא רק לאלה שיש להם מכסות לעובדים זרים. זאת אומרת אם היו מתקנים את המשפט הזה, ופה ענבל צודקת, 'אני מבצעת החלטות ממשלה'. אם היה כתוב שם שיהיה אפשר להתייחס, יש מכסות לפלסטינאים. אם אפשר היה להביא גם לפלסטינאים שיש להם מכסות פלסטינאים, לדעתי זה היה נותן פתרון גדול מאוד לנושא של מעסיקים פלסטינאים. כי פה הם נפגעו מההחלטה הזאת. ולדעתי כדאי, איך אומרים? שעה אחת קודם לנסות לפתור את הבעיה הזאת. כי הם ממש קרחים מצד לצד. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

אורי דורמן, אני מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אני כמובן מסכים עם יענקל'ה. יש היום פקק ענק בקטע הזה של עבודות עונתיות, שצריך להתחיל להכין את העונה הבאה. צריך לגזום, צריך לזמור. ואם לא יעשו את העבודות האלה נכון להיום לא יהיה לנו נקטרינות בקיץ הבא. זאת אומרת הנקודה הזאת היא מאוד בעייתית. יש את הקטיף של הדרים, חייבים למצוא מהר. רשות האוכלוסין אם היא תקבל אישור, היא תעשה, אני בטוח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתמול בערב נפגשתי עם פרדסן. 50 שנים הוא פרדסן, בחלקים מאוד נרחבים בארץ. הוא מספר לי שהוא זכה לכך שרוב התאילנדים שלו נשארו. מכיוון שאת התאילנדים הוא משאיר לצורך עבודה שוטפת רב שנתית, הדרך שלו באמת לממש את הפוטנציאל של אותם פרדסים שלו זה בעונת הקטיף שעכשיו נמצאת, עכשיו בעיצומה. הוא אומר לי תבוא תראה, אל תסתכל כסף, אל תסתכל יזע כפיים, אל תסתכל עונה הבאה. תסתכל תראה פרי. פרי שפשוט הוא נופל ונרקב, כי אין מי שיקטוף אותו. כי אני לא הייתי מעסיק פלסטינאים באופן ישיר על פי רוב, כך הוא אומר לי, היו קבלנים שהיו מגיעים, הייתי מקבל מכסה. הייתי מעסיק חלק עזתים שיותר לא ייכנסו למדינה, זה כבר ידוע. והייתי מעסיק קבלן, משלם לו לפי מכולה, לא יודע איך קוראים לזה, מכל. ואז הוא התחיל להסביר לי פרי, X זה למכולה וכל מיני כאלה והוא חילק לי את זה. 

הוא אומר לי תשמע, אני רואה היום את המכלים ריקים. יש מעט מאוד שהתאילנדים שאמורים לעבוד בתחומים שונים, באותו ענף, אבל הם אמורים לדאוג לכך שיהיה פרדס גם בשנה הבאה. אז הם עכשיו מנסים לעזור לי לקטוף. אני לא קוטף 20% מהיבול שלי ואין לי פלסטינאים. לא אלה שעבדו אצלי ולא אלה שהגיעו באמצעות קבלנים כדי שיתפעלו את האירוע. והנה, זה לא ביטחוני ואני נמצא במרכז. הוא ממרכז עד צפון הארץ. הוא אומר לי 'בוא תראה את הפרדסים שלי, בוא תבכה איתי ביחד על המצב'. מה אני עונה לו? 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

כבוד יושב-הראש, אני שמעתי קודם, דיברתם על הקבלנים הקטנים. אבל זה בדיוק אותו דבר. מי שנפגע הכי חזק מהעניין הזה זה החקלאים הקטנים, מה שנקרא המשקים המשפחתיים. אני משק משפחתי, אני חקלאי גם, חוץ מזה שאני מסתובב פה. אבל הם אלה שנפגעים, כי הם צריכים את האנשים כמו רוני, שיביא להם את העובדים, יביא את העובדים אליי ואחרי זה ייקח את העובדים למטי. 

וזו, כל השרשרת הזאת שנבנתה של החקלאים הקטנים מהמשקים המשפחתיים, היא עכשיו במצב סופר קשה. סופר קשה. כי גם אם מחר ענבל תקבל אישור להביא 22,000, כן? הרי זה מספר הפלסטינאים שעבדו בחקלאות. יש בעיה. צריך להלין אותם באיזה שהוא מקום, צריך תשתיות בשביל זה. זה לא ככה מהיום למחר. לכן הפתרון צריך לקרוא לממשלה אחרי חודשיים להתחיל לשחרר. להתחיל לשחרר את הנושא של העובדים הפלסטינאים. אני קורא פה, כדי להציל המון המון משקים. לעשות את זה. וזה אפשרי. זה אפשרי, יש פתרונות. גם מבחינת הביטחון. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

לא הבנתי, אני לא הבנתי מה אתה אומר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני אגיד, אני רוצה רגע לדייק, סימון, אני רוצה רגע לדייק. בחקלאות, יש חקלאות שהיא אינטנסיבית. חקלאי שהוא חקלאי אינטנסיבי מגדל עגבניות, זה מסביב לשעון. יש לו מכסת תאילנדים, הוא מנהל אותם, הוא מעסיק אותם. יש הרבה מאוד מהחקלאות, בטח החקלאים הקטנים, המשקים ההיסטוריים, שהחקלאות היא לא אינטנסיבית. זאת אומרת שהחקלאי ואולי עובד אחד מנהלים את המשק כל השנה ויש אירועי שיא, ששם נדרשים קבלני כוח אדם כדוגמת רוני. אפילו לא שלושה. אצלי, אני גם חקלאית, מעבר לזה שאני מסתובבת כאן, אני גם חקלאית. יש לי 60 דונם כרם. כשצריך לזמור או לגזום את הנשירים אני צריכה שבוע של 20 עובדים, הם זומרים את הכרם וזהו. כל שאר העיבוד הוא נעשה על ידי המשפחה. וזה אירוע שיא אחד. עכשיו, הקבלנים האלה שהם קבלני עובדים בחקלאות, שעד היום התבססו על פלסטינאים צריכים פתרון. כי זה לא הפתרון של הקבלן, זה הפתרון שלי ושל אורי. צריכים פתרון לעובדים שמתניידים בחקלאות לגידולים הפחות אינטנסיביים. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

עובדים זרים עונתיים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

עובדים זרים עונתיים. בסדר גמור, אני מסכימה איתך. אבל צריך לטפל בזה, כי בעצם זה יאפשר לקבלנים האלה - - -

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

הסטודנטים זה לא פתרון? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מה פתאום, זו עבודה מקצועית. זו, דרך אגב, עבודה מקצועית. אותו צוות שהולך וזומר וגוזם זה צריך ניסיון. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

כבוד יושב-הראש, אפשר אולי להשיב לנושא הזה? אנחנו עיבדנו תוכנית בשיתוף עם רשות האוכלוסין לפני המלחמה. עיבדנו תוכנית של עובדים עונתיים. יש תוכנית מפורטת, מוכנה, בנושא של העובדים העונתיים ושבוע הבא יש לנו פגישה עם ענבל, אנחנו מבקשים להעלות את זה עוד פעם את הנושא הזה של העובדים העונתיים. יש לנו תוכנית מוכנה לנושא הזה. אני חושב שזה פתרון מצוין. לא רק זה, אפשר גם שהם עובדים תקופה מסוימת בכרם יין בבציר ואחרי זה הם עוברים לפרדסים ואחרי זה, פשוט עובדים תקופה עונתית. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל זה קבלנים. הנה, רוני מעסיק אותם. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

בתקופה לא תהיה לי שום תוכנית ואני אשמח באמת אם אפשר יהיה לקדם אותה שוב ולשים אותה עוד פעם על השולחן את התוכנית הזאת. אני חושב שזו תוכנית חשובה שנותנת פתרונות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

איפה זה חונה?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

יש לנו ישיבה שבוע הבא. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

קודם כל אני חושבת שזה דבר מאוד מאוד חשוב. עלה צורך לא מעט פעמים מלא מעט חקלאים לקבל מכסה של עובדים עונתיים. את המכסה, אתם יודעים, זה בהמלצת משרד החקלאות, לא חונה אצלנו. אבל עשינו איזה שהיא עבודה משותפת. כל פעם לצערנו יש איזה שהוא משבר. העבודה המקצועית נעשתה יחד איתם במספר ישיבות שנעשו. אנחנו חושבים שזה פתרון טוב לחקלאות על פי מה שהם מעלים ומציעים. אנחנו בעד הנושא הזה ורואים צורך כן לקדם אותו. עוד פעם, זה צריך להיות בשיח עם משרד החקלאות. משולש שלנו, של ההתאחדויות ושל משרד החקלאות. והנושא הזה לצערי בגלל המלחמה קצת כרגע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

דווקא בעת המלחמה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הגיזום של הנשירים והזמירה היא מעבר לגדר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, הנה אנחנו היום נמצאים בהדרים. היום אנחנו נמצאים בהדרים. היום, היום, זה לא מעבר לגדר. מעבר לגדר זה עוד מעט. היום אנחנו בדפיציט כבר בהדרים. אני שואל שאלה, מה ניתן לעשות כדי שקבלני עיבוד עונתיים שעד היום הביאו פלסטינאים יוכלו להביא זרים? זה מה שאני שואל. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, מדברים פה על חקלאות עונתית, זה משהו אחר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

על ידי קבלנים, זה לא מנוהל על ידי החקלאי. הקבלן צריך להביא. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

יש לנו תוכנית שנותנת תשובה מושלמת למה שאתה אומר. ואני חושב שאתה צריך לדרוש שהיא תתבצע. אנחנו שבוע הבא נשב עוד פעם. יש לנו תוכנית מוכנה כזאת, אפשר להרים את זה בדרך קצרה מאוד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עדן, אני רוצה בבקשה להיות מוזמן לפגישה הזאת אם אפשר לתאם את זה. אם ניתן, אני אשמח לקחת חלק בפגישה הזאת. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

אני רציתי להגיד משהו. קודם כל, רציתי להזכיר שבאחת הישיבות שאני נכחתי מנכ"ל או סגן מנכ"ל משרד החקלאות אמר שפרסמו לעובדים ישראלים, לא מתנדבים, והגיעו 23,000 עובדים ישראלים שרצו לעבוד בחקלאות. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

הגישו את השמות שלה, נרשמו, לא הגיעו. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

נרשמו. אז שוב, אז יש פה איזה מכסה. וגם רציתי להסביר שכל השיטה של התאגידים נועדה לקבלנים הקטנים ובדיוק אנחנו שומעים את זה מחקלאות. קבלן בודד בדרך כלל לא רוצה לשלם את ה-2,000 יורו, להביא לפה, ולא רוצה לספק לו דיור לכל השנה, לא רוצה לספק לו רק בשביל זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל אני לא מבקש את זה לטובת החקלאים, גברתי, באופן ישיר. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

לא, אני אומרת שמצד אחד אנחנו שומעים מהקבלנים שהם מרגישים ששיטת התאגידים היא פוגעת בהם. כשאנחנו שומעים מהחקלאים שהם רוצים את שיטת התאגיד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, אני אסביר את זה. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 

לא, לא, אנחנו לא רוצים את שיטת התאגיד. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

השיטה של קבלני כוח אדם נועדה לתת פתרון לקבלן קטן שהוא לא יכול להוציא את כל ההוצאות האלה באופן חודשי. אין לו כל יום עבודה מלאה לעובדים ולכן שיטת התאגידים הביא לו קבלן והוא עושה את כל העבודה מסביב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

סבירות הדעת להניח, גברתי, שקבלן שיפוצים שיש לו שישה עובדים ישראלים ועוד 12 פלסטינאים, באופן שוטף כבר הרבה שנים, כנראה שצבר העבודות שלו הוא רציף. כנראה. לא מישהו שמידי פעם יוצא עם פח שפכטל ועושה איזה שהוא תיקון. עדיין אני מסביר שלהבדיל מבניין, בואו ננתק את זה רגע. בתחום החקלאות, בוודאי בתת הענף העונתי, שזה נוגע בכולם, ואף חקלאי לא מעוניין להעסיק את אותה כמות כל השנה, כי הוא צריך כמות גדולה למעט זמן. יש מישהו שיודע לתכלל ולהגיד אני יודע לנייד אותם כל פעם לטובת תחום אחר. מסתבר, לא הייתי חשוף לזה, שלאורך שנים כך זה עובד. כך זה עובד. עד היום זה עבד באמצעות פלסטינאים. היום זה לא יכול לעבוד באמצעות פלסטינאים. לא יכול. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה היה באמצעות קבלנים שמביאים קבוצות פלסטינאיות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בדיוק. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא שאני נסעתי לתרקומיה והבאתי 20 פועלים. היה קבלן שהיה מביא לי 20 זומרים לשבוע.

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

זה תאגיד. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יכול להיות, אז צריך לאפשר את זה. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

שילמת לו תקורה על זה שהוא הביא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא שילמתי לו שום תקורה, חשבונית העסקתי שבועיים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אין בעיה, הייתה שם תקורה. בואי, בן אדם לא עובד וולונטרי. מטי, בן אדם לא עובד וולונטרי, זה בסדר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

בסדר. אבל הקבלן הזה מתנייד בארץ. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עדיין, אם הדרך היא תאגיד, זה בסדר תאגיד. אני לא מבקש עכשיו להמציא שיטה חדשה. אני רק מבקש להתאים את מי שעד היום היה חברת כוח אדם לפלסטינאים שיוכל לשמש את זה כתאגיד לעובדים זרים, זה מה שאני מבקש. אולי לא הובנתי נכון, אבל זה מה שאני מבקש. כן?

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

אני מבקש להתייחס למה שאמרה גב' שושנה שטראוס. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הציק לך. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

כן, לא. כן, במובן הזה שאם היו רוצים לתת את ההטבה הזאת או את הזכות הזאת לקבלנים הקטנים אז לא הייתם דורשים 20,000 אגרות או 21,000 שקלים אגרות בשנה לעובד ולא הייתם דורשים - - -

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אנחנו דורשים?

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

לא, המדינה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אה, אז תדייק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

את זה המדינה.

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

המדינה זה כולם. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לכבוד הוא לי. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 

ולא היו מבקשים לשלם לעובד באופן שוטף גם אם לא הייתה עבודה 236 שעות בחודש. זה חסם מאוד רציני לקבלנים הקטנים. מה לעשות? קבלן שעוסק בשיפוצים הוא לא יכול לעבוד בתוך שיפוצים מעבר לשעות מוגבלות. זה שונה מהבניין. לכן אם רוצים להגיע, להנגיש את אותם עובדים זרים לקבלנים הקטנים צריך להוסיף את אותם - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני חושב שזה חלק מאותו פתרון הוליסטי. וצריך לתת מענה באמת למי שעובד בהיקפים קטנים גם בעניין גובה אגרות וגם לעניין מינימום שעות עבודה מחויבות בחודש. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

כן. הם עד היום העדיפו להעסיק פלסטינאים ואתה יכול לשאול ולבדוק. גם לא היו אגרות על פלסטינאים וגם לא היו צריכים להלין אותם. זה היה פתרון טוב עד ליום לפני המלחמה. זה היה פתרון טוב שנתן מענה לאלפי קבלנים. ואני אומרת לך שזה חשוב מאוד. ואני מסכימה לחלוטין עם אדוני שצריך לדאוג לקבלנים הקטנים, לקבלני השיפוצים. לקבלנים, יש לנו כל כך הרבה, כ-6,000 לדעתי קבלנים בעלי היתרים שמעסיקים פלסטינאים שבגלל הסגר כיום לא ניתן להם פתרון וזה חשוב מאוד לסייע להם. 

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

אני רוצה לתקן אותך. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לתקן אותי שצריך לעזור לקבלנים הקטנים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, הוא לא התייחס אלייך. 

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

לא, לא. היא אמרה שלא שילמו על הפלסטינאים. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, אין אגרות על פלסטינאים. 

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

אין אגרות, אבל אני שילמתי מת"ש 1,400 שקלים לעובד. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, יש תנאים סוציאליים, שנייה, זה לא מה שהיא אמרה. זה לא מה שהיא אמרה. 

שילמת לעובד מה שצריך לשלם לו. אבל אגרות אין, בזה אני מדייקת במה שאני אומרת. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כדין, זה הכי חשוב, שהוא יעסיק כדין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זה מה שהיה לך לומר?

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

יש לי עוד הרבה מה להגיד, אני יכול לדבר?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתה, התחום שלך הוא אחד מנושאי הדיון כאן. 

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

כן, אני יודע. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אולי תספר מה אתה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, הוא אמר כבר, לא צריך לחדש. 

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

שמעתי, הם אמרו את הכול, זה עונתי ואני מנייד אותם. מי שחשב שאני לא מנייד אותם מעונה לעונה, תפוזים לגיזום. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

יש מכסה של חקלאות עונתית וזה בסדר, אתה עושה, אין שום בעיה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

השאלה היא במקום להיות, שנייה, שנייה. השאלה היא אם במקום לצרוך את השירות דרך המתפ"ש הוא יכול לצרוך את השירות דרך מנהל עובדים זרים. זהו, זאת השאלה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, את ההיתר הוא מקבל מאתנו. כן, משרד החקלאות ממליץ לנו. ההיתר, אתה מכיר את זה. ויש שוטף. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן, אין בעיה. השאלה היא אם במקום למשוך את אחמד הוא יכול למשוך את ג'ימי. זאת השאלה. 

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

אבל מה אני עושה עכשיו? כשאני צריך 400-500 פועלים לקטיף להדרים? יש לי את מהדרין, את פרי אור, יש לי פה עוד רשימה ארוכה שאני עובד איתם. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אז צריך לשבת עם משרד החקלאות. 

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

מה אני עושה? יש פה חור ענק של תפוזים עכשיו וקלמנטינות וזה המאני טיים. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אני לחלוטין מבינה את הצורך שלך ואת הבקשה שלך, אבל היא צריכה להיות מופנית למשרד החקלאות כדי שמשרד החקלאות יגידו לנו מה לעשות עם מכסת העובדים. למי לחלק אותה? למי שיגידו לנו אנחנו נחלק אותה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתה פנית למשרד החקלאות בעניין?

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

ואם יגידו להוסיף עוד עובדים, אנחנו נוסיף עוד עובדים. 

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

אני שלחתי מייל השבוע, לא קיבלתי תגובה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. למי שלחת?

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

אלי משהו, לא זוכר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב, אוקיי. 

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

אני יכול לבדוק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תדאג בבקשה שהעתק יגיע אליי ללשכה. נעבור הלאה בבקשה. כן, איזה עניין זה?

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

יוני דמרי, מנהל תחום חקלאות בתנועת המושבים. דווקא רציתי להתייחס בקצרה לנושא הזה. הגיעה העת לסיים את הסיפור של מכסות של עובדים זרים. ההיצע קטן מהביקוש. המחיר שלנו, שלנו כאזרחים, הוא גבוה מידי. יוקר המחיה עולה ועולה ומטפס בגלל העניין הזה. הגיע הזמן ללכת, לגשת למשרד החקלאות או לכל גורם שאחראי, בואו נשחרר את הסיפור הזה. חקלאים בעוטף משוועים להתרחב, לגדול, להחזיר את החיים לעוטף. חקלאים בכל הארץ משוועים להתרחב, הם לא יכולים. יש הקצאה מסוימת, יש חישוב מסוים. מאותה הקצאה הנדרשת מפחיתים להם 40% או 50%. אין עובדים זרים. בואו נשחרר את החסם הזה. אנחנו מדברים על דיון על חסמים? בואו נתחיל בסיפור של המכסות. נכון, כרגע קשה, זה צו השעה. קשה מאוד להכניס, אני יודע. בעוד חודש חודשיים זה ישתחרר. בואו נשחרר את הסיפור של המכסות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מה שיוני אומר שאף חקלאי לא יעסיק אף עובד אם הוא לא באמת צריך אותו ויכול לשלם לו מרווחים. אף אחד לא יעסיק עובדים סתם. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

אני לא אחזיק עשרה עובדים אם אני צריך ארבעה. זה עולה לי כסף. בואו נשחרר את החסם הזה. בואו נפחית את המחיר שלהם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

תמיד יש כאן איזה הרעבה של המכסות. יש הרעבה מובנית במכסות לחקלאי. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

והתוצר הוא מחיר מוצר גבוה, זה התוצר הישיר. יוקר המחייה מטפס. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב. יש עוד שיקולים קצת יותר רחבים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אין סיבה. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

יש שיקולי הגירה. להציף את המדינה באין סוף עובדים. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

יהיה סוף. כשזה מגיע לסוף יהיה סוף. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הדלתא היא כמה אלפים. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

אין סוף אתה עובד, אז ביקש - - - 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל מדובר בכמה אלפים, ספור. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

אני לא מצליח, לא מבין. לא שמעתי, סליחה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

בסדר, זה דיון של מדיניות. זה דיון של מדיניות. 

 << אורח >> רוני מלוקה: << אורח >> 

אבל זה שנים ככה שלא נותנים לחקלאי בדיוק את מה שהוא צריך וגם מקשים עליו, במיוחד משרד החקלאות. הוא רוצה עשר, נותנים לו ארבעה. הוא רוצה 20 נותנים לו עשרה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אני בעד לחזק את החקלאים ולסייע לביטחון התזונתי. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

הם לוקחים אותם לעבודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אנחנו נרצה ברשותכם להתקדם. אני אשמח בבקשה לדעת כמה עובדים זרים לענף החקלאות הגיעו מאז פרוץ המלחמה, שלא במסגרת הסכמים בילטראליים. מאז פרסום הנוהל כמובן. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

טוב, היו הרי שני מתווים, בסדר? בחקלאות. אחד של המתווה גיוס פרטי ואחד של החוזרים לאחר 63 חודשים. אני יכולה להגיד לך שאישרנו 600 בקשות במתווה הגיוס הפרטי ובמתווה של ה-63 חודשים 400 בקשות. כמובן לא כולם חוזרים. רק רגע, אני אסתכל על הנתונים פה. יש כניסה של עובדים גם בשבת נכנסו כ-200 מלאווים. לגבי חקלאות, טוב, אז כ-400 חזרו מתוך מה שאישרנו, גם במתווה גיוס פרטי וגם של ה-63 חודשים. יש עוד טיסות שמתוכננות לשבוע וגם היום נכנסו שהם לא נספרו פה. אבל יש תהליך. אלו פחות או יותר הממדים או ההיקפים של העובדים שנכנסו. אנחנו מטפלים בזמן מאוד מאוד קצר בכל הבקשות שנשלחות אלינו. לא יודעת, אם יש חסמים או פערים, עשינו דיון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כמה אחוז מכלל התאגידים בענף החקלאות הגישו בקשה לקליטת עובדים שלא במסגרת הסכם בילטראלי?

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אין לי פה את הנתון, אני צריכה לבדוק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תראו, אני רוצה רגע לדעת. אני שואל אותך שאלה. אתם ממש ביקשתם ושיוועתם לכך שייווצר מנגנון שיוכל להביא עובדים שלא במסגרת הסכם. למה אני עוד לא רואה באמת איזה שהיא תנופה מספיק רצינית? אמרתם יש עובדים בשפע, טיק טק מוצאים, הנה והנה ובואו תראו והנה רשימות והנה תראו. איפה הם? אני רוצה לראות אותם. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

ככה, קודם כל צריך להבין שמדובר להביא עובדים ממדינות שהחקלאים לא היו רגילים לעבוד איתם. יש איזה שהוא חסם. קודם כל מגיעים ומגיעים לא מעט. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה זה לא מעט? מעט מאוד. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

נכון, זה נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מעט מאוד. אל תגיד לי לא מעט. לא מעט זה אומר שהדרישות שהצגתם בפניי - - -

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

נכון. בערך 600. שמענו, בערך 600. חקלאים חוששים, אני אומר לך את זה במפורש, חוששים. אנחנו למשל מביאים מאפריקה. חוששים מאוד לקבל את העובדים האלה ואומרים בואו נחכה שיגיעו התאילנדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זאת אומרת שכל המצג שהצגתם לי הוא מצג שווא?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז תסבירו לי. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

אנחנו חושבים שלאט לאט, ואתה צריך להבין את הנקודה הזאת, לאט לאט זה כן ישתחרר. לאט זה כן ישתחרר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זה אפילו לא זוחל, מה זה לאט?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

לא, אבל למשל, אם היה אפשר להביא פלסטינאים, ואמרתי את זה מקודם, המכסה הייתה נגמרת תוך יום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, בוא תראה. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

תוך יום. רגע, אבל אני חייב להסביר עוד נקודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תראה יענקל'ה. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

לא, אתם חייבים לדעת את זה. זה נקודה מאוד חשובה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יענקל'ה, יש לנו תודה לאל צבר של שעות משותפות בכמות לא מבוטלת, ביחס לזמן שאנחנו מכירים. המילה פלסטינאים פעם ראשונה שאני שומע אותה הרגע. לא דיברת על זה מעולם. אמרת לי אנחנו רוצים שתפתחו לנו את השמיים, אנחנו רוצים להביא עובדים זרים. יש לנו רשימות בלתי נגמרות. רק תגידו 'כן' תראה כמה נוחתים פה. אתה אמרת לי את זה כשביקרתי אצלכם בדרום, כשהייתי אצלכם בנגב. פה בדיונים, בשיחות בינינו. רק תן לנו דרך, תראה כמה מגיעים. כמה רוצים, לא מעניינת המלחמה. עובדים טובים, מסורים. אני בקשר עם השגריר ההוא ועם המדינה ההיא. איפה הם? מתי נולד הפלסטינאים?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

הפלסטינאים נולדו בשבועות האחרונות. דרך אגב, הוצאנו מכתבים על הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אליי?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

לא, למשרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז תפנה למי שהוצאת את המכתב. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

לא, לא, בסדר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, לא, שנייה, שנייה. תקשיבו, עד הרגע הזה הפתרון של הפלסטינאים מאיו"ש לא ישב על השולחן. הייתם אומרים, 'תקשיב, רק הם יודעים לתת לי מענה' היינו מנהלים על זה דיון. מגיעים, מגבשים מסקנה ומתקדמים. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

יש גם פנייה אליך. יש גם פנייה אליך כתובה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

במה? בלהביא פלסטינאים?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

כן, כן, יש מכתב. יש בקשה כזאת. אבל כבוד יושב-הראש, אני רוצה להסביר את כל המכלול, שתבין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למה לא ביקשתם פה את מתפ"ש? 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

יש כמה נקודות שחשוב שהציבור פה יבין אותו. קורה משהו. מה שקורה בחודש האחרון, אתם חייבים להבין את התמונה הזאת. מה שקורה בזמן האחרון זה שעם ישראל הבין את החשיבות של החקלאות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אנחנו לא מפסיקים לעסוק בזה, יענקל'ה. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

לא, אני רוצה שתבינו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אנחנו לא מפסיקים לעסוק בזה אבל, זה ברור לנו. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

לא, אבל בשטח כשהיום יש אלפי מתנדבים מהארץ ומהעולם שמגיעים בעצמם עם כרטיסי טיסה ונמצאים אצל החקלאים ועובדים אצלם. יש להם, אתם לא תאמינו כמה כמויות. זה פשוט מרחיב את הלב. אבל זה ייגמר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יעקב היקר. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

זה ייגמר בשבועות הקרובים. ההתנדבות הזאת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בוא, תעצור רק שנייה. תקשיב, כל מה שאתה מרחיב עכשיו מרחיב גם את הלב, תרתי משמע. הוא נכון, הוא מדויק, הוא מרגש. אנחנו לא מפסיקים לעסוק בזה. הדיונים שאנחנו מקיימים בכנסת בכלל ובפרט בוועדה שלי, אבל בכלל הוועדות, סביב נושא החקלאות, גבוהים לאין ערוך משאר הענפים. ברור, אין שאלה בכלל. והתוצאה של אותם דיונים וסיורים ושיחות זה שכל המשרדים שינסו מותניים ויצרו מנגנון כפי דרישתכם. אני רוצה לדעת למה זה לא מקבל ביטוי הלכה למעשה. כי להגיד לי שחקלאי אין לו ביטחון להעסיק עובד זר. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

אתה חייב לדעת את זה. אני חייב להבהיר לך את התמונה הזאת. בשביל שנביא במסגרת ה-5,000 החקלאי צריך לתת, דרך אגב, החסם הוא לא ברשות האוכלוסין. יש לנו שיתוף פעולה מוטרף איתם. הם עובדים יום ולילה. אין לנו חסמים. החסמים הם אצלנו, אליהו, שתבין את זה. החסמים הם אצלנו. כי חקלאים מפחדים. הם צריכים לתת את הוויזה, הם חייבים, לפי החלטת ממשלה הם צריכים לתת את הוויזה שלהם בשביל שיביאו להם את העובדים. והם מפחדים, הם אומרים בואו נחכה. בואו נחכה עוד קצת. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

מחכים טיפה לתאילנד. מחכים לתאילנד.

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

בואו נחכה עוד קצת, אולי סרילנקה תיכנס. אם ההסכם הבילטראלי ייכנס, אז יהיו לנו את סרילנקה. הם מחכים, צעד אחרי צעד. יש פחד במערכת לחקלאים לתת ויזות כי אי אפשר להביא, בהתאם להחלטת הממשלה אי אפשר להביא עובד במסגרת ה-5,000. אני צודק או לא, ענבל? אי אפשר להביא אם אין לך, אתה צריך לשים את הוויזה שלך כדי להביא את העובד. אז החקלאים בינתיים גוררים רגליים בעניין הזה. אני שם את זה על השולחן באופן הכי ברור שיש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה ההבדל בין ה-5,000 לאלה שמגיעים במסגרת הסכם בילטראלי?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

דוגמה פשוטה: הסכם בילטראלי, חברת ההשמה, התשלום היום בהסכם הזה חקלאי צריך לשים מראש, לא רק שהוא פוחד, הוא גם צריך לשלם את כרטיס הטיסה, לקדם אותו. לקנות את כרטיס הטיסה על חשבונו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תעשה לי בבקשה, תייצר לי בבקשה טבלה דמיונית. מה ההבדל בין הפרוצדורה וההשלכות להביא שלא במסגרת הסכם אל מול במסגרת הסכם?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

במסגרת ההסכם הבילטראלי המדינה מגייסת את העובדים, לא אנחנו מגייסים. יש הסכם בין מדינות. התאילנדי מגיע לחקלאי, למשק שלו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אין קושי לגייס, אתם אמרתם לי שהרשימות קיימות. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

הוא לא צריך לעשות שום מאמץ.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יענקל'ה, אבל עברנו כבר את תהליך הגיוס. אתם אמרתם לי שיש לכם רשימות מוכנות. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

יש לנו רשימות. יש לנו רשימות של אלפים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יופי. אז הגיוס לא רלוונטי. בוא נעבור לשלב הבא.

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

יענקל'ה, אני יכול לסייע?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן, בבקשה. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

שני דברים: אחד, כאשר אתה עובד מול רשות האוכלוסין וההגירה, אני כרגע מנהל גם חברה של עובדים זרים של תנועת המושבים. ככל שאתה עובד מול רשות האוכלוסין וההגירה, הכסף של דמי הטיפול שאנחנו כחברת כוח אדם גובים, מגיע לנו ישירות לחברות. כאשר אתה עובד עם צוותים שהם מחוץ למדינה זה יותר קשה. אז חלק מהחברות יש את היכולת לממן ולחלק לא. הם מבקשים בואו נשליך את התשלום בצורה כזו או אחרת שהחקלאי יפחית משכרו של העובד ומתחיל איזה משהו שהוא לא מוסדר ולא נוח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני לא יודע. אני יודע, אני הסתובבתי בחממות. ואני ראיתי עגבניות שנובלות, אני ראיתי מלפפונים כאלה גדולים כי אף אחד לא טיפל בזה והיה צריך לבוא ולעקור אותם. ראיתי חורבן. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

אני עד לחורבן הזה יום יום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

האם בשביל להציל את המצב מאותו חורבן, בן אדם לא יביא במסגרת אותו הסכם של ה-5,000? שהוא לא בילטראלי, שזו הייתה כל הבקשה שלכם. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

נכון. אז שני דברים: יש כרגע, יש אופק. רשות האוכלוסין חתמה על הסכם בילטראלי, אז החקלאי אומר אני כבר בחורבן. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

הם מחכים לאופק הזה, בקיצור. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

תן לי עוד שבועיים שלושה יותר נוח לעבוד מולם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אין בעיה, אז לבטל את ה-5,000?

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

לא לבטל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למה? לא, לא, אני לא רוצה שתהיה מכסה פנויה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

תעביר אותם אלינו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זה מה שאני הולך לעשות, תמתין. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

אבל תנו לנו ללמוד את החומר. זה דבר חדש שנכפה עלינו אחרי 12 שנים, אנחנו רוצים ללמוד אותו. רוצים להביא עובדים. החקלאים רוצים להתנסות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חברים. המנגנון שהוקם הוא פועל יוצא של הבקשה שלכם. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

והוא יעבוד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שנייה. אף אחד לא בא והכתיב לכם מנגנון ואמר תתמודדו איתו כפתרון. אתם ביקשתם, אמרתם מה אתם רוצים. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

אנחנו רוצים עוד קצת זמן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שנייה. אמרתם מה אתם צריכים. ואתם סיפרתם ואני מרגיש שהשליתם אותי. אני אומר לכם בכנות, השליתם אותי. כשנטעתם בי ביטחון כל כך רב שברגע שתהיה מכסה ותהיה מאושרת ושלא במסגרת ההסכם, כמה יבואו לפה. אני הולך להביא מטוסים, אתה לא יודע כמה. נלך ונחזור, נלך ונחזור. אתה לא יודע כמה מתחננים, שולחים תמונות עם לייקים, עם תודה, שיש סיכוי שנגיע לארץ. רק תביאו את ההסכם. יש מתווה. ועד הרגע הזה אתם רק מסבירים לי כמה הוא לא טוב. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

כי צריך לעשות בו תיקונים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תראה, תיקונים, זמן, הוא לא טוב או מפחדים או ויזה או מחכים לפלסטינאים או מחכים להסכם בילטראלי. אני עד עכשיו קיבלתי רק הסברים למה זה לא. אני מודיע לכם, תקשיבו טוב. וגם מה שאני אומר כרגע זה רק לטובתכם, אל תחשבו שאני מתהפך. אם אני לא אראה בזמן טווח המיידי שינוי מגמה של מימוש ההסכם הזה אני אפעל בכל כוחי, כל כוחי לבטל אותו. בכל כוחי. יש לי למי לתת אותו. הנה, אני מודיע לכם. ביקשתם, נעתרנו, קיים, ואתם לא מממשים עם תירוצים? איפה אתם נמצאים, תגידו לי? מפחד לתת ויזה, לא נעים לו, הוא חושש. הוא לא רגיל, זה צבע שהוא לא רגיל אליו, זה מדינות שהוא לא ראה. מאיפה?

יש לי גם עוד בקשה, סליחה. תנסו בפעם הבאה להיות קצת יותר יצירתיים בתירוצים שלכם, כי זה מביך אותי. זה קשור אליך? אז אל תדבר. אם משעמם לכם לכו לוועדות אחרות. פה מדברים רק מי שזה נוגע אליו. אני כרגע לא הולך לגעת, אני מיציתי את ענף הבנייה בזמן הזה ואני לא נוגע בענף הפיגומים. 

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

כבוד יושב-הראש, שמי שלום שמואל. אני מחברת כוח אדם, אשכולות כוח אדם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מהודו יש לך משהו, זה אתה?

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

לא. אין לי מהודו. המשרד שלנו נמצא במושב עמיעוז שזה בעוטף עזה. באזור שלנו מרבית העובדים עזבו את הארץ. ואנחנו בתהליך מאוד מאוד מתקדם בסרילנקה דווקא. באופן פרטי, לגייס עובדים. התהליך של ההיכרות עם הסרילנקים ולעמוד בכל הקריטריונים שאנחנו נדרשים וכו', זה תהליך קצת ארוך. אנחנו בשלב מאוד מתקדם של לקבל מועדי טיסה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה זאת אומרת מועדי טיסה?

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

קודם כל אתה מגיש ניירת. אתה מגיש את כל האישורים וכו' וכו'. לוקח קצת זמן לאשר אותם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה זה זמן?

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

זמן, אני יודע?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כמה זמן?

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

יכול להיות שבוע, עשרה ימים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, למה אתה אומר את זה?

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אני אשמח לבדוק. אתמול ישבנו עם גילה, ויקי, שמעתי משהו אחר. אבל אני אשמח לבדוק. אתה לא היית בדיון אתמול, נכון? 

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

נכון, אני לא הייתי. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אז אני שמעתי משהו אחר. רק תשבחות ותודות. 

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

לא, ודאי, חלילה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

רשימות. רשימות בבקשה של עובדים שקיבלתם וקיבלתם מענה אחרי שבוע. לא לדבר בעלמא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שבוע עשרה ימים. 

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

לא, אני לא באתי חס וחלילה להגיד איזה מילה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, למה? אפשר להגיד ביקורת. אנחנו פה כדי לשמוע. 

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

לא, אבל הביקורת היא טובה והיא בונה, כי אתם נתתם מאוד מאוד - - -

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אני רוצה לראות מישהו שקיבל תשובה אחרי 49 שעות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה שמך אדוני?

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

הצגתי את עצמי. שלום שמואל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יתרגל אדוני שכשהוא מוסר נתון הוא חייב להיות ממוסמך ולקחת בחשבון שהוא גם יעמוד בבדיקה. אני יודע שאם יש החרגה של 48 שעות קרה מקרה מאוד מאוד חריג במנהל עובדים זרים, כדי שיעברו את רף ה-48 שעות. אני מכיר אפילו מקרים של פחות. זה דבר ראשון. אז להגיד שבוע-עשרה ימים קל להגיד. יש לזה משמעות אדירה. שנייה. שנית, מועדי טיסות לא מעניינים כרגע. מה שאני מצפה שאדוני, אם כל המשרד שלו יתפצל לכמה מדינות, פשוט, עכשיו לא להיות פה, להיות בחו"ל. ללכת לראות חוות, לראות מלאי עובדים, לפנות למשרדי השמה וכוח אדם מקומי. להיפגש עם נציגי ממשל באותן מדינות ולראות איך אפשר לארגון capacity מיידי. להבין שזה זה. דוח אקסל, ישר מהלפטופ. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

רק שלום משמואל, אתה מלשכת אשכולות? אתה רכז שטח?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שנייה. יש עובדים? יש עובדים? לא, לא, אתה מיד ממשיך. 

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

אני אחד הבעלים. אני מקים החברה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חברים, חברים, יש עובדים? למה הם לא פה? 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

החקלאים כרגע לא ממהרים לקחת אותם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

אצלי בחברה, עובדים ממדינות זרות שהם לא מכירים. 'תביא תאילנדים, תן לי תאילנדים', אני קולט לך הכול היום. עובדים ממדינות שהם לא מכירים הם חוששים לקחת. זה הכסף שלהם, זה האשרות שלהם. 

אני אומר את האמת. הם רוצים לעבוד עם רשות האוכלוסין. 

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

סליחה, החקלאים באשכול, באזור אשכול מעוניינים לקבל עובדים מכל מדינה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

השירות שלנו כל כך טוב שכולם רוצים להמשיך, שניתן שירות ונביא להם עובדים באמצעות ההסכמים הבילטראליים. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

נכון. הלוואי. בדיוק. 

הם עובדים מצוין, רק שכרגע נוצר איזה שהוא פקק והיה להם חוסר יכולת לתת את השירות הזה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

גם הם לא מוציאים הוצאות, גם הכסף מקבלים לפני שהעובד נוחת. גם אנחנו בודקים את העובד, הכול מתוקתק. 

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

סליחה, אבל זאת עובדה כרגע שאין עובדים תאילנדים ואפשר להביא ממדינות אחרות. החקלאים צמאים לעובדים. יש מחסור ויש בעיה קשה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, שנייה. גב' אסרף, לא לצחוק ככה. את יודעת שאני מבולבל בכאלה נתונים סותרים. חבר'ה, שנייה. את רוצה לעזור לי? 

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> 

האמת, אם יורשה לי, אני רוצה להבין את הבעיה של התשלומים שהצגת קודם. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

כאשר עובד מגיע דרך הסכם בילטראלי, אני כחברת כוח אדם לצורך העניין. 

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> 

אתה חברת כוח אדם או לשכה פרטית על פי חוק שירות התעסוקה? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לא, לשכה פרטית. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

אוקיי, סליחה. אני מחליף פשוט מישהו שבמילואים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, איתה צריך לדייק. כל אלה שפה, אתה בין כוונות. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

כאשר אני עובד מול רשות האוכלוסין וההגירה, לצורך העניין, הסכום הוא, אני אגיד בערך 3,500, שלא תתפסו אותי על השקל. עשרה עובדים, יש לי 35,000 שקלים מופקדים. כאשר אני עובד מול חברה שהיא לא דרך רשות האוכלוסין וההגירה זה תתחיל פתאום אין גורם שמממן את זה או תתחיל לחפש איך לגבות את זה בהמשך. לא נוח לי. יותר קל לי לעבוד מולם. השירות שלהם הוא מצוין כאשר יש עובדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתה מדבר בכובע של מתווך או בכובע של רפתן, של חקלאי?

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

לא, לא, לצורך העניין של מי שמנהל חברה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חבר'ה, כיוון שהוא גם וגם אני צריך לדעת, תקשיבו, שנייה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

יש לו פה שלושה כובעים: אחד, הוא בהתאחדות החקלאים. השני הוא בלשכה פרטית והשלישית הוא גם רפתן. אז הוא יודע מכל הכיוונים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הוא יודע מכל הכיוונים, אבל הוא עונה לי ואני לא יודע באיזה כובע הוא עונה לי ואני לא יודע איזה אינטרס זה משרת. בסדר?

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

האינטרס של החקלאים. בכל הכובעים זה האינטרס של החקלאים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תביא את האינטרס של החקלאים, אני עדיין מבקש לקבל הסבר שלגביו יש תמימות דעים. כי בינתיים בין כולכם יש אנדרלמוסיה גדולה מאוד בנתונים שאתם מוסרים לי. וזה מקרב אותי לקבל החלטות. אז שנייה. לך יש לקוחות שמעוניינים לקלוט עובדים? יופי. יופי. 

 << אורח >> שלום שמואל: << אורח >> 

יש לנו. רוב הלקוחות שלנו זקוקים לעובדים דחוף. גם סרילנקה, תאילנד בעיקר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חבר'ה, בואו תקשיבו. אין תאילנד. אין תאילנד. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

זה העיקר, זה העניין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בואו תקשיבו. חברים, חברים יקרים, תקשיבו. מי שמכיר את גישתי מהרגע שנכנסתי לתפקיד אני הבהרתי שאני נגד העסקה ריכוזית. נגד. לפני המלחמה, הרבה קודם. אגב, הנושא שנגעתי בו הוא לא היה ענף הבניין, הוא היה ענף החקלאות. ונגעתי בתאילנדים. לגישתי לרכז הבאת עובדים ממדינת מקור אחת א' אנחנו שמים את כל הביצים בסל אחד. ב', אנחנו מאפשרים להם להתמחר ולנהל אותנו ולא אנחנו אותם. ג', אנחנו לא מפתחים עוד קשרים עם עוד מדינות. לפיכך וברוח הדברים האלה, ואני יודע שעוד לפני שאני נקטתי בעמדה הזאת, הגורמים המוסמכים פועלים במלוא המרץ לקדם הסכמים בילטראליים עם עוד כמה מדינות בעולם. השלימו, תודה לאל, עם סרילנקה והודו. ואני אומר זה מדהים ולא מספיק. ואני הבהרתי את זה פה בתחילת הדיון בדברי הפתיחה שלי. 

כשאני התבקשתי על ידי יענקל'ה ועל ידי אלי מוגרבי ועל ידי עוד חקלאים לאפשר להביא משתלמים לשעבר מאפריקה, הם לא מתאילנד, הם שחומי עור, הם עדיין מאפריקה. ומאוד מאוד ביקשתם אותם. למה אנשים לא פחדו מהם? למה זה היה נראה לכם בטוח ונכון? למה מווייטנאם מאוד מאוד רציתם? מה עם הרשימה הזאת של וייטנאם? הגשתם רשימה. איזה בדיקות אתם ערכתם? מעבר למה שלי יש לומר לשגריר הווייטנאמי ואני אומר לו? אני רוצה לדעת מה אתם עושים באמת בשביל למצות את הפוטנציאל, כפי שאתם משכנעים אותי שקיים? עכשיו, יכול להיות שיש בעל תאגיד אחד שאומר לי יש לקוחות שרוצים. מצד שני, יש לי פה לקוחות שאומרים אנחנו מפחדים. כשהאמת היא שלא משתלם לכם כרגע לפתוח עוד מדינות ולהביא ממקומות אחרים, כי יש לכם קרקע יציבה ורשת ביטחון שקוראים לה מדינת ישראל. 

ואני מודיע לכם שאם אתם לא מעוניינים להביא מאיפה שאנחנו נאתר ה-5,000 יתבטלו. יתבטלו, שלא יהיו פה אי הבנות. משרדים שלמים עבדו מסביב לשעון, כתבו נהלים, העבירו החלטות ממשלה. ניהלנו במצטבר עשרות רבות של דיונים בכלל הוועדות, על מכסה שאתם מעוניינים לא לממש אותה? 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

אפשר לענות? מאוד מעוניינים לבקש אותה. הנה, עכשיו קיבלתי טלפון מאחיטוב הרגע, שהוא קיבל אישור מרשות האוכלוסין לעוד 200 מהודו. מפתיע אותי הודו, אבל כל הכבוד לחברה שעשתה את העבודה הזאת. והנה, שהם עובדים עם אחיטוב. לא יודע אפילו איזה שם של חברת השמה. הוא אישר לי עכשיו שהוא קיבל את האישור להביא מהודו. מפתיע אותי, אבל בסדר. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

תשאל אותו תוך כמה שעות, תשאל אותו. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

לא, כן, הנה עכשיו. עכשיו התקשר אליי. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> 

פחות משמונה שעות, ענבל. פחות משמונה שעות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זה קצת פחות מעשרה ימים שאמרו. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

אני רוצה להתייחס. אנחנו מתכוונים לעמוד במשימה הזאת. זו משימה לא קטנה, אבל יש לנו גם מאוד אחריות ואני אספר לך. אנחנו, וייטנאם אמרו לנו שרוצים חברה שיצרנו איתם קשר בווייטנאם, שהיה לנו קשר איתה ורצו להביא לפה אלפי וייטנאמים. ואנחנו נתנו להם את כל האקסלים שכל הסטודנטים שהיו בעבר. אוקיי? עכשיו אנחנו רצינו לעשות בדיקה, אני אומר את זה פה, לא דבר שמספרים אותו. אבל אני שאלתי את הסטודנטים 'תגידו, כמה כסף הם רצו מכם הווייטנאמים?' הם דיברו על 3,000 דולר. אמרתי לו 'טוב, אז אני מייבש את וייטנאם'. במילים האלה. יש לנו גם אחריות כלפי האנשים האלה שלא ינצלו אותם ושבמהלך הזה של ה-5,000 גם יש לנו אחריות שהדברים יהיו אמיתיים ולא תהיה פה פגיעה באנשים שאנחנו מביאים אותם, כדי לשמור גם על הכבוד של מדינת ישראל. לכן יש לנו אחריות לעמוד בדברים האלה וגם יש לנו אחריות ולעשות את הכול שכן נעמוד במשימה הזאת. אנחנו נעמוד בה, נעשה את הכול. אין הגבלה של מדינות, אנחנו נעשה את הכול לעמוד במשימה הזאת. כמובן בשיתוף עם רשות האוכלוסין, שיש לנו באמת שיתוף טוב איתם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יענקל'ה, מעבר להגדרות ולהצהרות, מה שאני מצפה מכל אחד מכם זה לארוז תיק, להודיע למשפחה שאתם נוסעים כרגע עם כרטיס לכיוון אחד, כי אתם נוסעים למקום שממנו לעוד מקום ועוד מקום, לאתר, לגייס, לאפיין עובדים ולהגיש רשימות כשאתם כבר באותו מקום. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

אני לא עוזב את מדינת ישראל בזמן מלחמה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אשריך, בסדר גמור. אז אני מודיע לך שאם אני הייתי פנוי לכך אני הייתי מאתגר את עצמי ויוצא לחפש גם לבניין וגם לחקלאות. אבל אני לבניין מצאתי בלי לצאת, כך הקדוש ברוך הוא סייע לי. ואתם יודעים מה? היום בלילה אני הולך לבדוק גם לעניין החקלאות יותר לעומק. ואני רוצה לדעת אם אנחנו נדע לעשות את זה למה אתם לא יודעים לעשות את זה. ואם אני מביא עובדים והם נמצאים והחקלאים לא רוצים אותם – אנחנו ניפגש בוועדת הכספים. שלב הבא. 

שאלה, אגב, המלאווים, לאן הגיעו?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

מלאווים, שתי חברות ההשמה הביאו. אחד זה אפי כוח אדם והשנייה זה חנן שני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

איפה הם עובדים, באיזה אזור?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

כל הארץ. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שאלה קטנה של סקרנות. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

בעוטף לדעתי, אבל אין לי מושג. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. שאלה של סקרנות: האם ידוע לנו שמי מה-200 הגיש כבר בקשת מקלט?

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

מאלו שהגיעו עדיין לא, אבל יש לי 150 בקנה מהמשתלמים הקודמים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. מה המסקנה המתבקשת? שואל אותך. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

תראה, קודם כל צריך לשים לב שזה שני תהליכים שונים או שני צירים שונים. זה הציר של המשתלמים ופה זה עובדים שמגיעים לתקופה ארוכה יותר של עבודה, של עד 63 חודשים במדינת ישראל. אנחנו מקווים מאוד, בסדר? שמיינו אותם כמו שצריך, שבדקו כמו שצריך, שהסבירו, שעשו את האוריינטציות. אני יודעת שהם לקחו מאוד ברצינות את המשימה, גם הלשכות שפעלו במלאווי, לבחור את העובדים בצורה נכונה שיגיעו לעבוד בענף החקלאות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

איך?

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

כל מה שאנחנו רוצים זה עובדים שיעבדו בענף החקלאות. אנחנו לא רוצים עובדים שיזלגו לבקשות מקלט או שיזלגו לענפים אחרים או שישהו במדינת ישראל שלא כדין. האם ניתן להבטיח את זה במאה אחוז? לא. אבל המתווה שלנו קובע עקרונות שככל שהולכים לאורם הסבירות שזה יקרה היא מנסים שהיא תהיה פחותה. בינתיים הם עובדים בחקלאות. אני קיבלתי תמונות מהחממות. אני ביום חמישי מבקרת בחממות. צריך לבחון לאורך זמן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עו"ד משש, אני אשמח בבקשה לדעת. יש דרך חוקית, בעיניי כן, אבל אני עדיין שואל, שלפני שעובד בכלל עולה על המטוס מחתימים אותו על תצהיר בכל שפה אפשרית, מצידי גם מוקלטת בווידיאו, שהוא מודע לכך שהוא לא יכול להגיש בקשת מקלט? למה?

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

אין דבר כזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למה? אני רוצה רגע לדעת. 

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

הילה, את רוצה להסביר?

 << אורח >> הילה טנא גלעד: << אורח >> 

לכל אדם יש זכות להגיש בקשת מקלט ואי אפשר למנוע אותו ממנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

גילוי נאות, יש מושג כזה? גילוי נאות. 

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

גם אם הוא יחתום על איזה מסמך שאדוני רוצה, ברגע שהוא יגיע לפה הוא יגיד ששם הוא חתם עליו בגלל שהוא היה מפוחד, היה בלחץ, איימו עליו. כל מה שאתה רוצה. והוא יגיע לפה והוא יגיש את הבקשה. 

 << אורח >> הילה טנא גלעד: << אורח >> 

כשתפרוץ מלחמה אצלו במדינה שבוע אחרי שהוא נחת בישראל. 

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

המלחמה בארץ פחות מאיימת מהמלחמה אצלם. אתה מבין?

 << אורח >> הילה טנא גלעד: << אורח >> 

אין שום דרך חוקית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

סתם לדוגמה, נוסח של תצהיר: "הריני להצהיר בזאת כי ככל ולא תחול החמרה במצב במדינה ממנה אני מגיע, לא אגיש בקשת מקלט".

 << אורח >> הילה טנא גלעד: << אורח >> 

אין שום דרך חוקית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הנה, אם אין שינוי סטטוס, אם אין החמרה. 

 << אורח >> הילה טנא גלעד: << אורח >> 

זה פשוט יהיה חסר משמעות. וגם אי אפשר לחייב אותו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב, אוקיי. שאלה למשרד החוץ. 150 המשתלמים המדוברים מגיעים דרך משרד החוץ. 150 שביקשו מקלט הגיעו דרך משרד החוץ, בסדר? מה המנגנונים שאתם? את רוצה רגע להתייחס לזה?

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

להתייחס למה? לזה שהם הגישו? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

כמו שהסבירו פה, אי אפשר למנוע מהם להגיש. זה לא משנה אם הגיעו כעובדים זרים או כמשתלמים או כתיירים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה האינטרס שלנו כמדינת ישראל להעלות לפה משתלמים ו/או עובדים, אם הם בסיכוי סבירות גבוהה להגיש בקשת מקלט?

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

אין לנו שום עניין. לא הבנתי את השאלה. שוב בבקשה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה האינטרס של מדינת ישראל לשתף פעולה ואף לקדם הבאת משתלמים ו/או עובדים בענף מסוים אם יש סיכוי סביר שתוך כדי השהות שלהם כאן כעובדים או כמשתלמים יגישו בקשת מקלט?

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

אנחנו לא, אנחנו מביאים משתלמים מכל מיני מדינות. ויתכן שגם מדינה אחרת יגישו בקשת מקלט. זה לא שהמלאווים דווקא כן. יש הרבה מלאווים שהיו פה ולא הגישו בקשת מקלט. אז כך שאי אפשר לדעת מראש שהמלאווי הזה כן יגיש או לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. אבל יש מה שנקרא הסתברות, נכון?

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

בהחלט. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ואם יש מדינה שהמתיחות מודגשת בה, עד כדי כך שכמו שאומר מר אדלשטיין, בישראל זה גן עדן ימי המלחמה לעומת ימי השגרה שלהם. ואחוז המגישים לבקשת מקלט מקרב אותה מדינה עולה על מכסה מסוימת, נאמר על אחוז או אחוז וחצי. אנחנו אומרים הם בקבוצת סיכון ואין לנו עניין להביא משם. בטח לא משתלמים. אין לנו אינטרס כזה. אנחנו לא באים ליצור צרה בצרה גדולה יותר, כן?

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

אם אפשר לענות בשאלה, למה מביאים עכשיו עובדים זרים בתקופת החירום ממלאווי? אם אנחנו מודעים למצב שקיים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני משתדך לשאלה שלך. אני משתדך לשאלה שלך, לחלוטין. אם אני יודע, אני לא ידעתי על ה-150 האלה, באמת שלא ידעתי. 150 מתוך כמה? 

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

לא יודע, לא ספרתי כמה היום. זה הצטברות של איזה כמעט 150 מלאווים. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

מאיפה הם? מאיזה פרויקט משתלמים, מישהו יודע? 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

של משב. 

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

אני יודע, אני יכול למפות אם זה מאצלך. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

לא, אנחנו לא הבאנו מעולם מלאווים. 

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

לא יודע. אני יכול למפות אותם. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

שוב אדוני יושב-הראש, לפי דעתי לא ניתן לדעת מראש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תראי, אני אסביר. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

מבקש מקלט יכול להיות מכל מדינה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני אסביר. אם אני אזמין שען משוויץ מומחה, סבירות הדעת להניח שהוא יבקש כן בקשת מקלט היא קצת מתחת לאפס. היא במינוס, בסדר? היא במינוס. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

אבל הוא גם לא יבוא להשתלמות אצלנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני יודע. את יודעת מה? בואי. מארצות סקנדינביה כן היו מגיעים בעבר. מתנדבים. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

מתנדבים? אז זה גם לא אותו דבר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אין בעיה. ועדיין, משתלמים, לא יודע. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

יש לנו משתלמים מקניה, מזמביה, מווייטנאם, מכל מיני מדינות. אבל שוב, כמו שפה נאמר יש הרבה. ויש הרבה שלא נשארים וחוזרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא הרבה שלא נשארים. אני לא רוצה שאף אחד יישאר מעבר לתאריך התפוגה של ההזמנה שלו ממני. זה בדיוק העניין. זה בדיוק העניין. ואם יש לי 150 משתלמים ממלאווי שבהגעה שלהם או תוך כדי השהות שלהם הגישו בקשת מקלט אני לא רוצה גם את ה-200 שהגיעו אתמול. אני אומר את זה בכנות. אני רוצה כאן רק את מי שסבירות הדעת להניח באחוזים גבוהים שהוא לא ירצה להשתקע כאן. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

אני חוששת שממדינות שאנשים לא ירצו להשתקע פה להישאר לא יבואו לעבוד לא בחקלאות בחירום ולא יבואו לעשות פה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא. מתאילנד את לא רואה שיש בקשות מקלט. נכון? ומרומניה גם לא. נכון?

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

ולכן עשינו הסכם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ברומניה גם לא. נכון?

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

לא שולטת בכל זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז הנה, אז אני אומרת לך, אז אני יודע. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >> 

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ומבולגריה גם לא. נכון? ואפילו מטורקיה לא. מה הקשר? מה זה אומר שאם יש מדינה שהמצב בה הוא כזה שהוא מצדיק את האוכלוסייה לצאת לעבוד בחו"ל בהכרח הם ירצו להשתקע באותו מקום שהם מגיעים עליו? תמיד יהיו חריגות. תמיד יהיו. אנחנו מדברים על הסתברות נתונים. ואם אנחנו מקבלים אותם באחוזים כל כך גבוהים אנחנו לא מעוניינים בשירותיהם. לא מעוניינים. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

חשוב שתבינו, מי שמאשר את המדינות זה רשות האוכלוסין. חברות ההשמה הביאו מלא מעט מדינות. אמרת תצאו למדינות, תחפשו ותביאו. הרבה מהמדינות פשוט לא אישרו אותן בגלל המגבלות שאתם מדברים עליהם. כאלה פנו אליי, יש לנו קבוצה להביא מאתיופיה, בורמה. היו רשימה של המון מדינות שרשות האוכלוסין לא אישרה בגלל החשש שאתה מדבר עליו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

קודם כל, אל תשווה את בורמה לאתיופיה. אל תשווה את בורמה לאתיופיה. ב', לגבי בדיקות שאני ערכתי לגבי אתיופיה, לא חל איסור. אני גם הופתעתי, אבל לא חל איסור. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

אנחנו יודעים שחל איסור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. ראש מנהל עובדים זרים, רוצה רגע להתייחס?

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אני אגיד שכלל המדינות נבחנות על ידי מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ששוקל שיקולים רחבים. הוא מן הסתם יסתכל על שהייה שלא כדין, בקשות מקלט וכדומה ומנהל את הסיכון לפי שיקול הדעת שלו והעקרונות שגם נקבעו בנוהל וגם שיקול הדעת שהוקנה לו. אני לא ראיתי שהגישו בקשות. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

כן, אבל סיכוי גבוה מאוד שאם יגיעו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, אל תגיד לי. לא, תראה, יענקל'ה. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

אני לא ראיתי שהגישו בקשות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כשאתה מוסר לי נתון ואתה לא אומר לי שאתה אומר את זה לפי דעתך או לפי הערכתך, ואתה מוסר לי אותו כעובדה, שאתה יודע שהגישו למדינה מסוימת והם אמרו 'לא'. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 

כן, אמרו 'לא'. אמרו 'לא', אני יודע. יש לי פה אפילו בווטסאפים. אמרו מהמדינה הזאת לא מביאים והמדינה הזאת כן מביאים. יש לי את זה בכתוב. ואתה יודע מה? אני יכול, אני לפעמים גם מבין את השיקולים, מאחר ואני מכיר את כל המערכת אני מבין את השיקולים. אני יכול להגיד לך שהיו כאלה שהביאו סטודנטים מאתיופיה. איך שהם הגיעו לארץ נעלמו כולם. אנחנו יודעים, אנחנו עובדים בשיתוף. אנחנו יודעים את הבעיות. כשבאה חברת השמה ואומרת אני רוצה להביא מאתיופיה, אני אומר לו תפנה לרשות האוכלוסין. אבל אני יודע שהסיכויים שכבר קרו דברים מעולם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, אתם לא בוחני כליות ולב. אז אני מודיע לכולכם. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לא, בסדר. אבל יש תהליך ויש שיח. ומגישים בקשות. אנחנו מעבירים אותם למנכ"ל הרשות ועונים אונליין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עו"ד משש, אומר יענקל'ה ולא רק הוא וזאת לא פעם ראשונה. מוסרים נתון. כשאתה מבקש רגע לדעת מאיפה הנתון, הם מוסרים נתון כעובדתי. ואז כשאתה מבקש לדעת מאיפה הנתון הם אומרים 'לא, כך נראה לנו', 'כך שמענו'. אני מודה שגם אני הופתעתי, לרבות לאחרונה, מגישה שלכם, שאני הייתי בטוח שאתם לא תאשרו משהו מסוים. וכשפניתי אליכם אמרתם 'לא, אפשר להתקדם. יש אישור'. מה הפריע לי לשאול? מקסימום אמרתם לא. אבל להגיד לא פונים אליכם כי מניחים שלא תתנו אישור. אבל להציג את זה מראש כאילו שכבר פנו ואמרתם 'לא' – זו הטעיית הנתונים ואני לא מסכים לזה. בסדר? הבהרנו? קדימה. 

מיד אנחנו עוברים למשרד החוץ לעניין דמי תיווך בלתי חוקיים בהבאת עובדים זרים שלא במסגרת הסכמים בילטראליים. ולפני שאני אשאל את השאלות הרלוונטיות אני אעביר את רשות הדיבור לעו"ד אלעד כהנא מ-"קו לעובד". קיבל אישור להופיע בזום, בבקשה. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> 

אנחנו באמת נתייחס לחשש של דמי התיווך הלא חוקיים. זה חשש מבוסס גם על הניסיון שנצבר בענפי החקלאות והבניין לפני שנחתמו הסכמים בילטראליים. הוא גם מתבטא היום בדרכים שונות בענפים שונים שבהם אין הסכמים בילטראליים, כמו ענף הסיעוד וכמו חברות הביצוע, ששם זה עובד קצת אחרת. כאשר זה לא חשש מבוטל. כמובן אנחנו מקווים שזה לא יתממש. אנחנו לא יכולים להגיד מי יגיע איך. אבל אני חושב שצריך לצאת מנקודת הנחה שברגע שמגיעים בלי הסכם בילטראלי יש חשש מבוסס לדמי תיווך בסכומים מאוד מאוד גבוהים, שמאוד קשה לנטר. 

אני חושב שהסיבה שהמדינה עצמה הגיעה למסקנה שהסכמים בילטראליים זו הדרך להביא עובדים זה בגלל ההבנה שזה לא משהו שבאמת אפשר לעלות עליו. שזה קורה במדינת המוצא, גם כספים מגיעים לישראל דרך חברת התיווך במדינה זרה וגם אם לא. זה בלתי אפשרי לעלות על זה כאן. עובדים לא נוטים לחשוף ולהתלונן, כדי לא לסכן את עצמם, את השהייה שלהם בישראל. וההסכם הוא הדרך למנוע.

אני אגיד לצד זה שאנחנו גם מבינים את המצב שאנחנו נמצאים בו. אנחנו לא עיוורים לזה. למרות שכמו שנאמר כאן קודם, אני לא בטוח שהחקלאים עצמם לפחות בענף החקלאות מעוניינים במסלול הזה. ובצדק. פשוט המסלול הבילטראלי גם אם הוא לא מושלם מוכיח את עצמו. אבל גם אם יש כוונה לפתוח פתח בנסיבות מאוד חריגות ולתקופה מאוד מצומצמת צריך להיות פתח ולא לפרוץ את הסכר. וכאן אני אגיד, יש חששות שלנו ממה שהולך להיות. אני חושב שהאתגר הוא בעיקר איך אנחנו מצליחים לצמצם את זה כדי א' להפחית את הסיכון ו-ב' למנוע מצב שבו עוד שלושה חודשים, בתחילת אמצע פברואר, כשיפוג המועד להסכמי החירום אנחנו נחזור למעברים הבילטראליים. 

החשש הגדול שלנו זה שלפחות ממדינות שבהן יש היום הסכמים בילטראליים, בין אם זה בחקלאות מתאילנד ועכשיו אנחנו שומעים גם על סרילנקה ובין אם זה בבניין, מולדובה, אוקראינה, סין והבנו שהודו וסרילנקה גם על הפרק. בעצם ברגע שתיפתח, אם תיפתח, אפשרות להגיע למדינות האלה מחוץ להסכמים בילטראליים ההסכמים יאבדו את המשמעות שלהם. אנשים לא ילכו, בוודאי לא במספרים מספיקים למנגנון של ההסכמים. מעבר להשלכות שיהיו לזה מול המדינות, עוד 90 יום אני מאמין שהמאגרים האלה יהיו ריקים, כי לא יהיה מי שילך לשם. אני אגיד שזה לא חשש מופרך. למשל בסין, שכבר היום בענף הבניין יש הסכם בילטראלי בענף הבניין ויש את מסלול חברות הביצוע. כשמסתכלים על נתונים רשמיים של רשות האוכלוסין וההגירה מהשנים האחרונות, כמה סינים בחרו להגיע דרך המסלול הבילטראלי וכמה דרך חברות הביצוע – אני חושב שהנתון האחרון הוא פי שתיים הולכים למסלול חברות הביצוע. שלא דורש שום פיקוח, שום גיוס, שום רגולציה. מספיק שמפקידים ערבות מאוד גבוהה. החברה זה מה שהיא מבקשת לעשות, מגייסת שם. 

זה יהיה גם מה שיקרה אם יקרה מסלול החירומי בסין ומדינות אחרות וכמובן גם בחקלאות, אם תיפתח האפשרות להביא מהמדינות האלה. כך שלא רק, אני לא מדבר כרגע על המקרים המיוחדים עם תאילנד ומולדובה, לעובדים חוזרים – זו באמת סוגיה אחרת. אני חושב ששם החשש הוא באמת מופרך יותר. ולכן אני חושב שחשוב מאוד להקפיד על זה וגם לקבוע, ואני אומר את זה ביחס לחקלאות, הוראה שנקבעה ביחס לענף הבניין. ששם ניתנה הוראה שכל עוד יש מועמדים כלשהן במאגרים הבילטראליים צריך קודם כל להביא אותם. אני חושב שזה הגיוני. מן הסתם אם המאגר ריק זה לא יפגע באף אחד, לא יביאו משם. אם הם גם ככה מעדיפים להביא משם, מעולה. אבל אם יש מאגר ויש מועמדים או גם אם זה 10, גם אם זה 100. קודם כל, ה-10 וה-100 צריכים לקבל עדיפות, בדיוק כדי לשמור על ההסכמים הבילטראליים לפחות ליום שאחרי. 

שוב, אני יוצא מנקודת הנחה שיהיו פה עובדים, אם יגיעו מהמדינות האלו, שחלקם כנראה ישלמו כספים אסורים בחו"ל. אי אפשר יהיה לנטר את זה. אבל ככל שזה יהיה תחום בזמן ולא אירוע מתגלגל ומתמשך, עם השלכות באמת ארוכות טווח, אם נסתכל כמה צעדים קדימה, על היום שאחרי ההסכם. 

גם לגבי העובדים שמגיעים בתוך ההסכמים. הם בתקופה הזאת מחוץ להסכמים בילטראליים אני חושב שיש שני דברים שצריך לחשוב עליהם: הראשון זה כמובן ענייני השפה. אני מבין שכרגע שהם בקושי מגיעים, כשמגיעים עובדים אז כנראה לפי הבנתי הם מדברים אנגלית. זה עניין שהוא פחות משמעותי. אבל ככל שאנחנו נתרחב גם למדינות אחרות וצפויים להגיע עובדים, אני משער, שלא דוברים אנגלית, עולה השאלה של איך מתקשרים איתם? נכון להיום אין חובה לא על התאגידים לבניין ולהבנתי גם לא על הלשכות בחקלאות כשלא מדובר בעובדים תאילנדים, להעסיק מתורגמן, לתקשר עם העובד בשפה שלו. אני חושב שזה עניין בסיסי. זה אגב גם לטובת המעסיק בסופו של דבר, שהוא יוכל לתקשר עם העובד. לטובת הלשכה או התאגיד, לטובת הקבלן, תלוי במה שאנחנו מדברים עליו. לטובת גורמי האכיפה, אתה יכול לתקשר עם העובד. זה נראה לי תנאי בסיסי להביא עובד שאפשר לדבר איתו. שהוא דובר שפה אנגלית או ללשכה/תאגיד יש מתורגמן שיכול לדבר איתם. 

הדבר הנוסף הוא אכיפה. אני מבין שכרגע עוד לא מגיעים עובדים והאכיפה היא כנראה בשלב שני. אבל אני חושב שזה משהו שצריך להיערך אליו כבר עכשיו. בהנחה שיגיעו עובדים שישלמו דמי תיווך, היינו עובדים פגיעים במיוחד, ואנחנו מדברים על עובדים שלא יגלו את זה. אנחנו לא נדע את זה. אני חושב שהמינימום שצריך לעשות זה לחשוב איך אנחנו מבטיחים לפחות שלא ינצלו את החובות שהם יהיו בהם כדי להפר את הזכויות שלכם במודע או שלא במודע, במכוון או שלא במכוון. וזה מצריך איזה שהיא אכיפה, גם מצד רשות האוכלוסין וההגירה וגם מצד משרד העבודה. גם ברגיל, עוד לפני המלחמה ומצב החירום, הנתונים של האכיפה מאוד מאוד נמוכים, גם נומינלית, גם באופן יחסי לאכיפה בהקשרים אחרים, אם אנחנו משווים את זה לפי ענפים למשל. אנחנו רואים שענפי החקלאות, בעיקר החקלאות וגם הבניין, אכיפה מאוד נמוכה. וגם כשמתגלות הפרות, הסנקציות, בעינינו לפחות, לא מספיק חמורות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

סליחה שאני קוטע אותך בדבריך המרתקים, חלקם אפילו מפתיעים אותי עד כדי כך שאני בודק אם באמת אתה נציג קו לעובד. רק שנבהיר, אני מניח שברור לך שהאכיפה היא אכיפה דו צדדית. נכון? ברור לך. עכשיו מכיוון שברור לך, תמשיך. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> 

אני לא בטוח שהבנתי למה הכוונה באכיפה דו צדדית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אכיפה גם כלפי המעסיק וגם כלפי המועסק. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> 

לא, אבל זה יחידות שונות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הכול בסדר. אתה מבין אבל, כשאתה מבקש אכיפה, אז באותה נשימה אני מצפה שתבקש אכיפה גם כלפי המועסק. בסדר?

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> 

האכיפה מול המועסק קיימת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא מספיק. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> 

אדוני מדבר על רשות האוכלוסין וההגירה. רשות האוכלוסין וההגירה בוודאי עושה אכיפה על מועסקים. אני חושב כשאנחנו מדברים למשל על פילוח מבנים אז עשינו, שלחנו לרשות האוכלוסין וההגירה לוח נתונים של נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מ-2018 עד 2021, אין לנו עדיין נתונים עדכניים עכשיו. ראינו שבין, תלוי בשנה כמובן, זה משתנה, אבל בין 10% ל-30% ממשאבי הקופה של הרשות מוקצים להגנה על זכויות עובדים. היתר להבנתנו מוקצים לאכיפה על שהייה שלא כדין. זו בוודאי אחת הסמכויות של הרשות והתפקידים שלה. אנחנו לא אומרים לא לעשות את זה, אבל אכיפה כזו קיימת. גם לעומת זאת, אם אנחנו מדברים על השנים שהיה בהן 10% אכיפה על זכויות עובדים, אני חושב שזה חמור. אנחנו מדברים על מגורים כמובן, על ביטוח רפואי, על הפקדה לפיקדון. זה דברים, זה עוד ברגיל. זה גם לעובדים יותר חזקים, נגיד את זה ככה, שהגיעו בהסכמים בילטראליים. 

בטח אם אנחנו מדברים על אזורים שהם תחת אש בצפון, בדרום, זה קצת יותר מורכב לבצע אכיפה. אנחנו גם לא חושבים שנכון ללכת כרגע תחת אש ולסכן פקחים. אבל בהנחה שלאורך זמן הירי ייפסק, אני חושב שצריכה איזה שהיא תוכנית להבנתי כבר היום, אכיפה, גם במשרד העבודה, שזה מנהל הסדרה ואכיפה וגם מנהל בטיחות, מה שמאוד חשוב בבניין. וגם רשות האוכלוסין וההגירה סובלים גם ממיעוט תקנים וגם מתקנים לא מאוישים. המכסות להבאת מהגרי עבודה רק עולות עם הזמן. אנחנו רואים את זה בחקלאות, אנחנו רואים את זה בבניין. בסופו של דבר אנחנו נגיע לתת אכיפה וזה בוודאי חמור יותר כשאנחנו מדברים עכשיו על אנשים שמגיעים בזמן מלחמה. אני מקווה שהם מבינים טוב את ההשלכות של זה. אנחנו מדברים על אנשים גם ככה מוחלשים ושיש סיכוי טוב שגם ישלמו דמי תיווך ויהיו בחובות, מה שימנע מהם גם את היכולת להתלונן, לסיים את העבודה ולחזור. 

אני חושב שזה משהו שהרשויות צריכות לדווח עליו. לעשות תוכנית מסודרת של הקצאת תקנים ייעודיים. להתחיל מהלך של שיפור תנאים, לפחות שוב, בהנחה שאנחנו מסתכלים על היום שאחרי. שלפחות כמה חודשים תהיה תוכנית לאכיפת זכויות, כדי להבטיח שהאנשים האלה לא ינוצלו ולא ייפגעו. בסופו של דבר אני חושב שזה גם אינטרס של מדינת ישראל שאנשים שיבואו לכאן יבואו בחוויה טובה. ושישראל לא תדרדר למדדים בין לאומיים של סחר בבני אדם שמושפעים גם מהדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תודה רבה לך, הקשבנו לך בקשב רב. מיד אנחנו גם נאפשר רגע להתייחס לכך וגם אני אמשיך מכך ואני אשאל את מר יוסי אדלשטיין ואני שואל את זה חרף העובדה שנודע לי שבנוהל זה מופיע מעט שונה, אבל בכל זאת אני מבין שבנוהל נכתב שהתאגיד יידרש להוכיח כי לא נגבו מהעובד הזר דמי תיווך אסורים או תשלומים שלא כדין. לא על ידו ולא באמצעות גורם אחר. אז ראשית, אני מבקש לדעת כיצד הנושא הזה נבדק. שנית, מי בודק? שלישית, באיזה שלב בודקים? רביעית, במידה ומסתבר שכן, מה הדין לעניין מי שיפר ומה הסנקציה לגבי מי שיפר את הנושא הזה? ואני אומר את זה כשבצד מה שאני שואל אותך אני זוכר שנתקלתי באיזה שהוא מקום בכך שלא מופיע בדיוק שיש התחייבות שהוא יודע שלא, אלא שהוא לא יודע שכן. אז יש איזה שהוא משהו שהוא קצת סתירה. בכל זאת אני אשמח להתייחסות שלך. 

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

אני חושב שלחלק הראשון, אם בא לך שושנה, אתן רוצות להתייחס? כי החלק הראשון הוא בשלב הגשת הבקשה וכל התהליך. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

הוא מתחייב. 

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

כל התהליך של הגשת הבקשה. אני, מה שנקרא נכנס לפעילות לאחר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

האם הצוות שלך לא נמצא בהנפקת דרכונים?

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

לא, הצוות שלי לא נמצא בהנפקת דרכונים. אז החלק הראשון בכל תהליך הבקשה שהוא צריך להצהיר ולעמוד בתנאים שנקבעו לו בנוהל. אנחנו נבצע אכיפה בשטח, במסגרת הביקורות היזומות שאנחנו נעשה. יש דבר אחד שאני מסכים עם נציג קו לעובד, זה לגבי החוסר במשאבים שיש לנו. בהחלט יש גידול משמעותי בכמות העובדים בשנים האחרונות ואין הלימה לכמות הפקחים לתחום הזה. עם זה אני מסכים איתו. אבל אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו על מנת שהעובדים יגיעו ויישמרו זכויותיהם. וכמובן ברגע שאנחנו ניתקל בתלונה כזו או אחרת של תשלום דמי תיווך אנחנו נעשה את הכול, הן במישור שלנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה הסנקציה שתטיל?

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

אני אגיד לך, ויתקנו אותי פה עמיתי, ענבל. מי שהולך להביא אותם היום, בשונה ממגזרים אחרים, זה הלשכות הפרטיות שעוסקות בתאגידי הבניין, שעוסקים יום יום בניהול משק העובדים הזה. אני קשה לי להאמין שתאגיד כזה או לשכה פרטית שזה מה שנקרא מקור פרנסתה השוטף ייקח סיכון בשביל כמה עובדים. ואנחנו גם רואים את ההיענות שהיא לא, אין פה איזה שטף של התנפלות של העובדים האלה. בשביל כמה עובדים בודדים היא תיקח את הסיכון שהיא תיתפס בלקיחת דמי תיווך. כי אחרי זה השלב הראשוני שזה ייעשה זה שלילה של הרישיון של ניהול התאגיד או ניהול הלשכה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זו סנקציה. ענית לי. בסדר. בסדר גמור אדוני. משרד המשפטים, דינה דומיניץ. שלום גברתי, מה שלומך? 

 << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> 

בסדר גמור, תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז אם תוכלי בבקשה לפרט את הפעולות שביצעתם למניעת גביית דמי תיווך לא חוקיים מצדכם. אני אשמח לדעת האם הועברה רשימה מסודרת של המלצות למדינות שכדאי שלא להביא מהם עובדים במסגרת גיוס העובדים החירומי. 

 << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> 

אולי אם יורשה לי רק משפט רקע אחד, להשלים את מה שיוסי אמר בעניין הסנקציות. נכון שגביית דמי תיווך אסורים זו עבירה ויש לה סנקציות מנהליות ויש לה סנקציות פליליות, שהן בסמכות רשות האוכלוסין וההגירה. אבל אנחנו גם יודעים שגביית דמי תיווך אסורים היא בעצם אינדיקציה חזקה גם שיכולה להעיד על עבירות מתחום הסחר בבני אדם. הדרך משם היא די קצרה. כי עובד שמגיע, ופתחת כבודו יפה, את הדיון היום, ואמרת אנחנו לא רוצים להביא לכאן עבדים. אז ברגע שעובד זר מגיע ממדינה מאוד חלשה ויכול להיות שיש לו הרבה סיבות שהוא רוצה לצאת מאותה מדינה ומחפש כל הזדמנות לכך, ויש עליו שיעבוד עצום. כי הוא לקח הלוואות כדי לשלם את דמי התיווך האסורים האלה וגם את כל ההוצאות החוקיות שמותר לגבות ממנו, כן? שזה גם סכומים לא מבוטלים. אז הוא נמצא תחת שהות כזו והוא צריך להחזיר את החוב הזה. והמשמעות היא, אנחנו רואים את זה היום בתחום הסיעוד, שעובדות שמגיעות שלא דרך ההסכם הבילטראלי, משלמות סכומים עצומים. ראינו כבר סכומים של 28,000 דולר. אז זה בעצם אומר שלוקח להם כשנתיים רק להחזיר את החוב, עד שהם מתחילים בכלל להרוויח משהו. ואז המשמעות היא שאם מעסיק, ואני כמובן זה בשוליים, כן? רוב המעסיקים הם טובים והגונים ולא מנצלים עובדים זרים וכו' ולא מקפחים את זכויותיהם ולא רוצים לעשות את זה. אבל ככל שיש מצבים כאלה והעובד נתון לכזה שעבוד, הוא לא יעזוב מעסיק כזה והוא גם לא יתלונן. ולכן שם אנחנו כבר נמצאים בעולמות של סחר בבני אדם, שאלה עבירות פליליות חמורות מאוד ושהן כבר בסמכות המשטרה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תראי גברתי, עד עכשיו את מסבירה לי ואני באמת בשקיקה מקשיב. עדיין לא קיבלתי תשובה לאף אחת משתי השאלות שלי. אנחנו פשוט נאלצים לחתור לסיום. 

 << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> 

בסדר גמור. אז אני אקצר ואני אגיד שכמו שגם הציגו חבריי, במישור המניעה אנחנו חושבים שהדרך הכי טובה למנוע סחר וגביית דמי תיווך היא באמצעות ההסכמים הבילטראליים. עכשיו יש לנו מסלולים שהם לא הסכמים בילטראליים ואנחנו מודעים לזה שכנראה זה יביא לעלייה בתופעות שאנחנו רוצים למנוע. ולכן יש מספר אמצעים שרשות האוכלוסין מפעילה במסגרת התהליכים, המתווים האלה שנקבעו, במסגרת הנהלים שנקבעו, כדי לנסות למנוע ולצמצם ככל הניתן, כפי שענבל אמרה, את הסיכוי שייגבו. זה מסלול של מניעה. 

יש מסלול של אכיפה, שזה גם כפי שאמר יוסי, אם אנחנו נגלה על מקרים כאלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל אתם הגשתם איזה שהיא רשימה?

 << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> 

אני רק אשלים מילה על האכיפה ואני אגיד שלפי החלטת ממשלה 1862 שעברה לפני כשנה והיא תוכנית חומש למאבק בסחר בבני אדם, יש צוות שולחן עגול שיושב תחת המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי שהוא בעצם תפקידו לקדם אכיפה משולבת של כלל הגופים של האכיפה בנושאים שקשורים לעובדים זרים וניצולם. אז הצוות הזה בוודאי גם יוכל לבחון והוא מתכוון לבחון באמת איך הוא נערך לאכיפה מוגברת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

איזו תדירות הצוות הזה מתכנס?

 << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> 

הצוות הזה בעצם מתכנס פחות או יותר פעם ברבעון ואם יש מידעים דחופים יותר אז הוא מתכנס. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל לכל הפחות פעם ברבעון. 

 << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> 

פחות או יותר, כן. זה תלוי במודיעין שמצטבר וזה תלוי במקרים שעולים ומובאים לשולחן. אז זה רק בעניין האכיפה. הצוות הזה יבחן, אני כמובן לא, הוא בוחן את כל התופעות שמתקיימות, הוא יבחן גם את הנושא הזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יש מסקנות כתוצאה מכזה כינוס?

 << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> 

הצוות הוא לא צוות של מסקנות. הוא צוות ביצועי, הוא צוות עבודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

נתונים שעלו? תובנות שהתגבשו?

 << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> 

הצוות הזה, שוב, הוא צוות עבודה. שהתפקיד שלו הוא בעצם לאגם את כל יחידות האכיפה. למשל רשות המיסים שהזכרנו קודם, למשל הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד העבודה, רשות האוכלוסין, משטרה, פרקליטות. כל הגופים, כדי לנסות לתקוף את התופעות השליליות האלה מכל הכיוונים. זו המטרה שלו. והוא פועל לפי תופעות ולפי מידעים ומודיעין שמגיע. זה בעניין הצוות. 

בעניין המדינות, כבודו שאל אותי אז אני רוצה להתייחס. אני וחברתי הילה לצידי בהחלט בעקבות החלטות הממשלה פנינו למנכ"ל רשות האוכלוסין ולמעשה המלצנו בפניו, הסמכות היא שלו כמובן, הוא מחליט איזה מדינות להביא. אנחנו המלצנו בפניו על מדינות נוספות שאנחנו כמובן לא נפרט אותן כאן, שלפי אמות מידה שאנחנו חשבנו שהם בסיכון גבוה גם לסחר בבני אדם, גביית דמי תיווך אסורים. גם מהניסיון שהצטבר אצלנו למשל בתוכניות כמו משתלמים בחקלאות. ניסיון רע שהיה לנו איתם, גם חשש להשתקעות והגשות בקשות מקלט מהמדינות האלה. ואגמנו, עשינו איזה שהוא סנכרון, שקלול של כל אמות המידה האלה והמלצנו באמת על מדינות שחשבנו שנכון לא להביא. אנחנו בטוחים שהמנכ"ל לוקח את זה בחשבון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יפה. אני מודה לך מאוד. נמצא איתנו עו"ד ואאיל עבאדי, מההסתדרות. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> 

עו"ד ואאיל עבאדי, עובדי הבניין והעץ. אנחנו, אדוני, מברכים על הנוהל החדש. מעוניינים שיבואו כמה שיותר עובדים. אבל במהלך הנהירה והמהירות קיים חשש שתיפגע משכורת העובדים. לכן אנחנו כהסתדרות עובדי הבניין מבקשים כי כל הזכויות אשר נמצאות בהסכמים וקיימות בהסכמים הבילטראליים יישמרו גם לעובדים שיבואו שלא במסגרת ההסכמים האלה. וכל אישור שיינתן או לקבלן או לחברה שתביא עובדים שלא במסגרת ההסכמים הבילטראליים ייכתב בו תנאי שהקבלן או החברה מתחייבת לעמוד על זכויות העובדים, כפי שהם נמצאים בהסכמים הבילטראליים ולא לפגוע בהם. 

אדוני, נשלחה לנו שאילתה מהסתדרות העובדים בבולגריה, הונגריה ומולדובה. והם מבקשים לשאול אם עובד שסיים חמש או שש שנים עבודה בישראל וחזר ארצה, הוא יכול לקבל אישור לחזור בשנית לישראל והייתה תקופת הפסקה של כמה חודשים? שלושה, ארבעה, חמישה חודשים. זה אנחנו צריכים לענות להם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אם אין מניעת כניסה אני מניח. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אין, אין. 

 << אורח >>  ענבל משש: << אורח >> 

לפי המתווים שפרסמנו. ואם תרצה לדייק משהו, אז תפנה אליי אחרי הדיון ואני אענה לך. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> 

תודה. 

 << אורח >> שחר סומך: << אורח >> 

שחר סומך מהסתדרות העובדים הכללית גם. רק להוסיף עוד כמה שאלות בהמשך למה שוואאיל אמר. בנוגע לאפשרות לאכוף את ההפרות של זכויות עובדים, ככל שיהיו כאלה במידה וההסכמים לא יתקיימו. אז כמובן שחשוב לנו באמת שכל הזכויות שנמצאות בהסכמים הבילטראליים יועתקו גם למתווה ולהסכמים עם חברות כוח האדם. אבל גם לברר במקרה שבאמת ההסכמים האלה מופרים מה קורה. וזה בהמשך באמת לשאלה שלך, לרשות האוכלוסין, דיברתם על אפשרות לשלול רישיונות. אז רציתי, אולי נכון לשאול באמת כמה פעמים הופעלה הסנקציה הזאת. כמה פעמים באמת הרשות הצליחה לאתר קבלנו כוח אדם שהפרו את ההסכמים וכמה פעמים באמת נשלל הרישיון. האם אתם יודעים על כמות העובדים שהובאו עד הרגע שהרישיון נשלל ומה קרה לאותם עובדים החל מאותו רגע? האם יש איזה שהיא אפשרות לנטר את העובדים האלה? הם לדעתכם זו סנקציה שהיא מספיק מרתיעה? כי אנחנו יודעים שקבלני כוח אדם יכולים לעשות, לגבות הון תועפות עד הרגע שנשלל הרישיון. ובעצם אם הסנקציה היחידה היא שלילת רישיון, אבל לא מחלטים כספים שנגבו או עושים איזה שהיא השבה לכספים שכבר שולמו לעובדים ששילמו אותם שלא כדין, השאלה האם זה באמת מרתיע ומה הכלים שיש לכם בהקשר הזה באמת להרתיע חברות כוח אדם?

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

נראה לי שאת קצת מערבבת בין חברות כוח אדם לישראלי חברות כוח אדם לזרים. כי עד עכשיו ברמת העיקרון הגיעו לפה עובדים רק בהסכם בילטראלי, אז הסוגייה הזאת שכרגע עלתה היא לא קיימת. 

 << אורח >> שחר סומך: << אורח >> 

אני מדברת באמת על התקופות שלפני שהיו את ההסכמים הבילטראליים. אנחנו יודעים שהיו. 

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

זה הרבה שנים. 

 << אורח >> שחר סומך: << אורח >> 

השאלה אם יש היום סנקציות מעבר לשלילת רישיון?

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> 

היו הפרות רק בתקופה הקודמת, היו הפרות. 

 << אורח >> יוסף אדלשטיין: << אורח >> 

אני אומר, לפני הרבה שנים. לפי שהחלנו את ההסכמים הבילטראליים. הרי חלק מהתהליך של ההסכמים הבילטראליים הוא בגלל העבירות שבוצעו בעבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני אנסה לעזור לך, יכול להיות שהיה לך יותר נכון אם היית מדייקת. אני מנסה לעזור לך טיפה לדייק. שאלה שאלות עם חששות לגבי העובדים שיגיעו מעכשיו שלא במסגרת הסכם בילטראלי. זה עניין אחר שהוא רלוונטי. אבל לדבר על מה שהיה עד עכשיו שלא במסגרת הסכם בילטראלי זה לא רלוונטי, כי כבר המון שנים אין כאלה בארץ. בסדר? ואגב, מבחינתי מי שמגיע וחוסה תחת חברת ביצוע זה עניין אחר בנפרד. זאת לא הבאה בלתי לגלית. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> 

אבל העבירה הזאת היא עבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון. אז יש אפשרות שעכשיו הם יביאו, שהמשטרה, הפרקליטות, ייקחו את זה לשם והסנקציות שם מאוד משמעותיות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב. מוריה ברבי, בסבלנות. 

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

מוריה ברבי, התאחדות התעשיינים. אז אנחנו מודים לך, אדוני, על הדיון ועל היוזמה ועל ההעמקה. התעשייה סובלת ממחסור חמור בכוח אדם. מצוקת כוח אדם. כמובן שהיא החמירה אחרי המלחמה, בין השאר בעקבות הסגר של העובדים הפלסטינאים שלא מגיעים. יש לנו החלטה, על רקע המצוקה הזו בדיוק ניתנה החלטת ממשלה שאמורה לטפל בבעיה הזאת של 3,000 זרים. גם ב-2018 הייתה לנו החלטת ממשלה שיושמה באופן חלקי ומצומצם מאוד, בדיוק בגלל החסמים. חלק מהחסמים גם העלויות הגבוהות. נקבע לנו שכר מינימלי שהוא יחסית גבוה וכאשר ההעסקה היא לא כדאית זה מהווה חסם בפני העסקה. כרגע יש לנו עוד בעיה והיא גם בעיה שהייתה גם בהחלטה הקודמת שלא אפשרה את היישום שלה, שרשימת המדינות המותרת להבאת עובדים כרגע מאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי לאתר עובדים במדינות האלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

איזה?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

רשימת המדינות שלנו הן מדינות שהתמ"ג שלהם שווה או גבוה לישראל. וכן מדינות נוספות, אבל יחד עם זאת, זה מדינות שלא נותנות מענה. מדינות באירופה לא נותנות מענה. כאשר פונים לחפש, וכמובן אין לנו הסכם בילטראלי. כאשר פונים ומחפשים חברות גיוס ומשקיעים בזה משאבים וכספים, וכידוע, כרגע זה על הפרק ההחלטה הזו והיישום. נבצר מאתנו לממש את ההחלטה ואת ההקצאה בגלל המדינות הללו. בין אם הם מעדיפים לעבוד באירופה. בזמן מלחמה כמובן שהכול הרבה יותר מחמיר והאינטרס שלהם להגיע לכאן הוא יורד. זה הביא לכך שהחלטת הממשלה שהכירה במצוקת התעשיינים, בפעם השנייה היא לא ניתנת ליישום. נוצר מצב אנורמלי. אנחנו מבקשים תאפשרו לנו, אגב, הקצאה של 3,000 זה טיפה בים לעומת המחסור והמצוקה שהתעשייה מתמודדת איתה. אנחנו מבקשים תאפשרו לנו ליישם בפועל את ההחלטה. תנו לנו את התנאים. תגמישו ותרחיבו את רשימת המדינות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מאיפה הייתם רוצים להביא לדוגמה ואתם לא יכולים?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

בדומה לענפים אחרים: ממולדובה, אוקראינה, מדינות ברית המועצות לשעבר. הודו, פיליפינים. אנחנו לא מאוד בררנים. בסופו של דבר אנחנו צריכים עובדים, עובדים מיומנים ולא מיומנים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. משרד העבודה?

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

החלטת הממשלה שהנציגה מההתאחדות מדברת עליה זו החלטה 860. אני חושבת שאנחנו מכירים את הנושא של השכר בתעשייה. אני רק רוצה לציין שלפני שההחלטה הזאת נקבעה התעשיינים באו באמצעות משרד הכלכלה וגם דרכם ואמרו שכל החסם מדבר אך ורק על עלויות ועל השכר שיש לעובדים. שאין להם שום בעיה עם שאר המנגנונים שמופעלים בתעשייה. שהבעיה היחידה זו בעיית השכר. ולכן קבענו צוות שידון בשכר שהיה עד אז, מדבר על מכסה של 1,500, כשהוא מדבר על 130% שכר בתעשייה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל זה טופל. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

נכון. ועכשיו הטענה של התעשיינים היא אחרת. אחרי שהם אמרו שיוכלו להביא את העובדים באותן מגבלות, רק עניין השכר הוא המרכיב הבעייתי, כרגע הם מדברים על זה שגם רשימת המדינות היא בעייתית. זאת אומרת אנחנו פשוט עוברים שלב אחרי שלב, אחרי שטיפלנו בשכר אז מגיעה כרגע דרישה לבטל את מדינות התמ"ג ומעלה. אני חושבת, שוב, כל המנגנון הזה בתעשייה בגלל שיש עובדים בתעשייה. זאת אומרת עוד פעם, יכול להיות שהם טוענים שאין מספיק. יש כרגע עובדים ישראלים בתעשייה. אנחנו לא רוצים לדחוק. כשאנחנו מדברים על תעשייה אנחנו מדברים גם על טכנאים ועל הנדסאים ועל מפעילי מכונות ועובדים מקצועיים. לא רק על עובדי כפיים במקצועות בשכר הנמוך ביותר. זאת אומרת זה מנעד רחב של תחומים. כן עולה חשש לפגיעה ודחיקה של עובדים ישראלים משוק העבודה. לכן המנגנונים האלה קיימים, כדי שלא יביאו עובדים מכל מיני מדינות שלא ניתן באמת לוודא שמשולמות להם מכלול הזכויות שלהם. זה נוצר לא סתם. כל המנגנונים האלה נועדו כדי למנוע דחיקה של עובדים ישראלים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה עם חלוקה לתתי סעיפים בתוך אותו ענף? זאת אומרת שאם אנחנו רוצים לדבר רגע בתעשייה, אז אנחנו לא נגיד טכנאים ולא נגיד עכשיו מפעיל מכונה. נגיד עכשיו אורז או עובד כפיים באמת. אם אנחנו נבודד אותו, כי הוא פחות בנמצא, אולי אותו כן יהיה אפשר להביא ממדינה עם תל"ג. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

אני לא יודעת. זה דברים שיצטרכו להידון, זה דבר אחד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זה עונה לכם לצרכים שלכם?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

אני לא יודעת אם אפשר לבודד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למה לא?

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

לא, אני לא יודעת כרגע במילה תעשייה, אז יכול להיות שנצטרך לקרוא לזה קצת אחרת, לפי משלחי יד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אין ספק, גב' אסרף, שאת צודקת שלהביא עכשיו טכנאי מזגנים לשטראוס ניתן למצוא פה בארץ. ואם רוצים להביא, יתפנו ויביאו ממדינות שהתל"ג בהן גבוה. אבל אם צריך להביא מישהו שצריך לחבר עופות שנשחטו כרגע למכונת מריטה, אז כנראה שמדובר בעבודה שהיא קצת שונה והמלאי הוא אחר. ואם יצטרך ללכת להביא בן אדם מאותה מדינה שממנה הוא יביא טכנאי מזגנים, זה אתגר שהוא קצת פחות סביר לביצוע. ובהעדר עובדים פלסטינאים שהם היחידים שהיו עושים את זה, אנחנו שמענו את זה גם בסיור הקודם. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

שמענו בסיור הקודם. גם שמענו את הנושא של השכר בסיור הקודם, שהוא גם קצת לא היה בדיוק אחד חד ערכי עם כל מה שהציגו לנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

נכון. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

ונקודה אחת שאני חייבת לגבי הפלסטינאים. אנחנו מעלים את זה דיון אחר דיון, מה עושים עם זה. אמרנו שזה משהו של מדיניות ממשלתית וכמובן שחייב את משרד הביטחון. אנחנו לא יודעים להגיד. אנחנו לא יכולים להכניס היום עובד זר. עובד זר נכנס לפה לחמש שנים. פלסטינאים אנחנו לא יודעים מתי ייגמר הסיפור הזה ומה יהיה איתו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן, אבל אנחנו מבינים שמראש היה מחסור. בלי שום קשר, כשנפגשתי עם בחור שיש לו מפעל של תמרוקים, פארם. והוא אומר שמתוך 18 ערוצים לייצור הוא מפעיל שלושה. וגם כשהיו פלסטינאים הוא נאלץ להפעיל 11. אז גם אם יבוא היום הפלסטינאים הוא במחסור של שבעה ערוצי ייצור. מבינים שזה בסדר שלא נביא את המאה אחוז מחסור מתוך מה שהיו מגיעים פלסטינאים. אבל לתת מענה, לפחות חלקי. אותו דבר בעל משחטה שהופיע בפנינו וכן הלאה. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

אז אני אומרת שהסוגייה הזאת תצטרך לדון בצוות המשרד עם המשרדים הרלוונטיים והגורמים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז אני מבקש. זו הצעה שאני מעלה. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

כמובן שנרצה לראות גם נתונים. לראות את השכר, כאילו שבאמת מציעים פה לעובדים ישראלים שכר שהוא הגון וראוי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

את צודקת לחלוטין. אין ספק שבזכות הסיור שקיימנו השבוע אנחנו - - -

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

נכון. שאנחנו נדע שהם מקבלים מספיק כסף ועדיין אומרים לא. ולא משלמים להם שכר כל כך נמוך לעובד ישראלי שהוא בורח ואז אומרים אנחנו צריכים להביא עובד זר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בדיוק. צודקת לחלוטין. אבל אני מבקש לא לגבש מסקנות ביניים כל עוד שלא היינו בשער המפעלים שאנחנו מתכוונים להגיע אליהם. ואני מבקש להקפיד את התחושות שהצטברו אצלנו בעקבות הסיור המניפולטיבי שחשבו שנסתפק בו. ועד שלא נסיים לראות עוד מגוון מייצג לא נסיק מסקנות. בסדר?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מצטער, אנחנו מתכוונים לקיים לפחות עוד סיור ודיון אחד. אז אני אקשיב לכם. גם שלחנו אותה לשיעורי בית וגם יש אנשים שהלו"ז שלהם עוד מלא וצריכים לעמוד בו. תודה רבה. אז ברשותכם אני אפנה לדברי סיכום. 

אמנם הוועדה ביקשה בתחילת הדיון מרשות האוכלוסין לתקן את נוהל הבאת העובדים הזרים לענף הבניין, שלא בהסכם בילטראלי, כך שיהיה כפוף לשיקול דעת בדיוק כפי שמופיע בהסכם הבילטראלי. אך השתכנעה שבעת הזו נכון יהיה שהתאחדות הקבלנים והתאגידים יראו את המאמצים שהם עושים ולכשייתקלו במחסומים הם יפנו והנושא יעלה לדיון. לפיכך החליטה להשהות בעת הזו את בקשתה; אני אקיים פגישה בדחיפות עם משרד הבינוי והשיכון על תיקון הנוהל של רישום התחלתי של 1,000 עובדים זרים בענף הבניין בגיוס מכל מדינה. אני מניח שביטאתי היטב את גישתי ואת ההתרעמות שלי; הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד החקלאות להעביר את התייחסותם לוועדה איך עוזרים לחקלאים שלפני המלחמה העסיקו פלסטינאים ומבקשים להעסיק במקומם היום עובדים זרים, הגם שברור שגם בדיוק אותו דבר כמו הענף הקודם שדיברנו, גם אם יגיעו היום עובדים זרים זה לא ייתר את ההגעה של העובדים הפלסטינאים. גם אם כולם היום יאושרו וירצו להגיע לכאן. 

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין להעביר רשימת פילוח של בקשות מקלט לפי מדינות של עובדים זרים שהגיעו לישראל לעבוד בענפים השונים לפי אחוזים שלהם מבין מספר העובדים שעבדו בישראל. בנוסף נתונים על כמה משתלמים ומאיזו מדינה הגישו בקשות מקלט; הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים ומגב' דינה דומיניץ להעביר לוועדה צפי לפגישת הצוותים בראשות מנכ"ל לביטחון לאומי הקרובה, בעקבות ההתפתחויות האחרונות של הבאות עובדים זרים לישראל בשל המלחמה. ואת המסקנות של הצוות של מניעת דמי תיווך לא תקין לעובדים שהגיעו בחודש ושיגיעו בקרוב, שלא במסגרת הסכמים בילטראליים. 

כמו כן, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין ומהתאחדות החקלאים לשבת ולדון בדחיפות בעניין עובדים זרים העונתיים. ליצור תוכנית מסודרת. אני מבקש גם כן לקבל הזמנה ואני אשתדל לשלב את זה בלו"ז המתוכנן שלי. ובמידה ולא, אז הוועדה מבקשת לדווח לה על המסקנות; לעניין המיצוי של המכסה של ה-5,000 לחקלאות, אני הבהרתי קודם והוועדה מדגישה שבמידה והיא תתרשם או שיהיה לה יותר מספק סביר להניח שלא בוצעו כל המאמצים הנדרשים באופן סביר לגייס עובדים בעת הזו משיקולים זרים שאני חושד שקיימים. אני מניח שאתם יודעים למה אני מתכוון ולחלקם אני רמזתי. אני אפעל בכל כוחי, פעם ראשונה, לבטל את ה-5,000. ושנית להבא אני אבחן בשבע עיניים כל בקשה והקרדיט הרב והעצום שאתם זוכים לו ממני בימים אלו ועוד קודם יפגע. 

תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:16. << סיום >>