פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת הכספים
28/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 256
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"ד (28 בנובמבר 2023), שעה 12:00



סדר היום:
 << נושא >> בחינת מתווה סיוע ייחודי לעיר אילת עקב מצב הלחימה << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
סימון מושיאשוילי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
עודד פורר
אורית פרקש הכהן
מיכל שיר סגמן


חברי הכנסת:
דוד ביטן
סימון דוידסון
שלום דנינו
נאור שירי


מוזמנים:
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק 
	ידידיה גרינוולד
	–
	רפרנט שלטון מקומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

	אלי לנקרי
	–
	ראש עיריית אילת

	פיליפ אזרד
	–
	מנכ"ל עיריית אילת

	מורן נחמיאס
	–
	מנהלת מרכז תעסוקה, עיריית אילת

	מרלן רוזנפלד
	–
	מנהלת אגף, עיריית אילת

	אסי בן חמו
	–
	גזבר עיריית אילת

	שרון בן עזרא
	–
	יועץ ראש העיר אילת

	ספיר קינן סקס
	–
	עוזרת לראש העיר אילת

	דנה זנטי
	–
	דוברת עיריית אילת

	אווית אסולין
	–
	עוזרת לגזבר עיריית אילת

	חיים עמר
	–
	ראש המועצה הדתית, אילת

	מרדכי חזן
	–
	בעלים, סי מדיה ישראל 2014 בע"מ

	אור מימון
	–
	פעיל חברתי, אילת




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

ראש תחום פרלמנטרי:
ליאת קרפטי

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> בחינת מתווה סיוע ייחודי לעיר אילת עקב מצב הלחימה << נושא >>


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. אנו עוברים לדיון על הנושא של אילת. אילת נמצאת במעמד מיוחד גם בוועדת הכספים. בעבר קיימנו דיונים על מעמדה המיוחד של אילת. עשינו דיון סגור בעניין הזה. העברנו חלק מהחוף של קצ"א לעיריית אילת. זו הייתה בקשה של העירייה ועלו נושאים שונים שעלו גם בתקופת הכהונה שלך. לאילת יש מעמד שונה. זו עיר שנמצאת היכן שהיא נמצאת, עיר שבנויה על תיירות ובמצב הלחימה של היום נכון שיכולים לומר שיש מתווה כללי, סיוע לעסקים וכל מה שנלווה לעניין הזה, אבל זה לא עונה על הצרכים של אילת. 

נחנו דיברנו מספר פעמים, אדוני ראש העיר, על כך שאנחנו צריכים למצוא זמן ולקיים דיון מיוחד על העיר אילת ואנחנו מקיימים אותו עכשיו. אני נותן לך את הבמה. תציג בבקשה את הדברים. אדוני ראש העיר, בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, רק לומר דבר אחד שדיברנו עליו וחשוב שהוא ייאמר כאן בוועדה. יש את הסיפור שב-1 בדצמבר ההטבות שניתנו, הפיצויים שניתנו, מסתיימים. 


 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

כמובן יש לזה השלכות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בוודאי. גם על העיר וגם על כל העסקים. כנראה חייבים להעיר את האוצר ולהזכיר לו להביא את זה לכאן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הם דיברו על העניין הזה. הם אמרו שהפיצויים, הסיוע, הכול חל רטרואקטיבית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אין בעיה, אבל שיזכרו להביא את זה. אנחנו כאן כדי להזכיר לו כי לפעמים הם שוכחים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה העלית את הנושא ואני גם אדבר איתם.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. אכן התחייבת לקיים כאן דיון והנה הדיון קורה. תודה לחברי הכנסת, תודה לחברי הכנסת שבאו במיוחד, לחברי מיכאל שעומד בראש ועדת נגד גליל וכמובן לחברי דוד ביטן שביקר שלשום באילת עם ועדת הכלכלה.

ברשותכם, אני רוצה לפתוח בציטוט מדבריו של שר האוצר שנאמרו בלילה האחרון בנושא התקציב. הוא אומר: "הבנו מהיום הראשון למלחמה שעורף חזק הוא ניצחון בחזית". בסוף הוא גם אומר: "עורף חזק זו חזית חזקה". כך שר האוצר אמר אתמול. אני מצטער אדוני שר האוצר, אני מכבד אותך מאוד וגם את כל הממשלה אבל אני אומר שלא הבנתם את זה. לא הבנתם שעורף חזק הוא באמת עורף איתן והוא באמת החזית של כולנו. אילת כעיר הוכיחה שהיא הבסיס האיתן של העורף, הבסיס החזק של העורף. אילת שבן לילה קלטה 60,000 אנשים והכפילה את מספר תושביה בלילה אחד. תחשבו עכשיו שירושלים הייתה מכפילה את מספר תושביה, מה היה קורה כאן. או תל אביב הייתה הופכת מעיר של 500,000 תושבים לעיר עם מיליון תושבים. תחשבו מה היה קורה. אני גאה בעיר אילת ובתושבים שלנו שלקחו על עצמם משימה לאומית. אנחנו כמעט בשבועיים לקחנו על עצמנו אחריות של ממשלה, כמעט שבועיים תמימים היינו לבד, להעניק, לתת, לחבק, לעטוף באהבה, לתת הכול בלי לשאול שאלות, בלי לשאול שום שאלה.

מספר התלמידים באילת הוכפל ויותר מאשר הוכפל. באילת כמעט 12,000 תלמידים וקיבלנו עוד 15,000 תלמידים למערכת החינוך שלנו. תחשבו על איזו אופרציה מדובר. הקמנו תשעה בתי ספר והקמנו 25 גני ילדים. תבואו ותראו מה נעשה שם. חלק מכם ביקר אצלנו. הקמנו 32 מוקדים לסיוע נפשי, הקמנו שלוש מרפאות חדשות. אתם לא מבינים מה קרה בעיר הזאת. אנחנו העורף החזק והאיתן של מדינת ישראל וזה הוכח הלכה למעשה.

אני אגיד עוד משהו. אילת חזקה היא אינטרס לאומי מובהק. אילת חזקה היא אינטרס של מדינת ישראל ונכון לעכשיו אני אומר שוב שלא הבינו את זה כי מה שקורה עכשיו זה שכל יום מחלישים את אילת, נותנים לה לדמם ותכף אני אראה לכם איך זה קורה הלכה למעשה.

מה שאמרתי לכם כאן לפני שלושה שבועות, ואני הייתי ב-זום, היו דברים ברורים. אמרתי לכם שהמצב ילך ויידרדר וזה בדיוק מה שקרה. זה קורה בכל פרמטר, בכל מדד תעסוקתי, בכל מדד של העסקים. אתם רואים את זה. לשמחתי אנחנו רואים יציאה מהקיפאון במדינת ישראל וטוב שכך. יכול להיות שלא יצטרכו לשלם הרבה כי עכשיו כולם חוזרים אבל באילת המצב הולך ומידרדר. תראו את הנתונים. זה מאוד מאוד ברור. ברוך השם כולם חוזרים חוץ מהערים שסגורות ומפונות שבין היתר בהן אנחנו מטפלים בהן גם נכון להיום. באילת המצב הולך ומידרדר. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

למה?

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

כי אילת על תיירות וכל העסקים שלה, יש לנו 7,000 עסקים בעיר, 80 אחוזים מהם נשענים על תיירות. יש לי עכשיו מאות עסקים סגורים, כמעט 16 אחוזים מהעסקים בסגורים. תכף אני אראה לכם את הדברים במצגת. אילת הולכת ונחלשת.

ברשותכם, אני רוצה לומר שבאילת מתהווה משבר כלכלי שלא יכול להיות שלא תראו אותו. לא יכול להיות שמדינת ישראל לא תראה את המשבר הזה. אני רוצה גם להתריע ולהזהיר שאם זה לא יטופל היום, זה יעלה למדינת ישראל פי כמה. מי ששכח את תקופת הקורונה, אני אזכיר לו אותה. אני אזכיר לו שאז היו 75 אחוזים אבטלה בעיר אילת, אני אזכיר לו את 1,200 העסקים שנסגרו ועדיין לא נפתחו, אני אזכיר לו כמה זה עלה למדינת ישראל – 680 מיליון שקלים. את זה אפשר למנוע את זה אפשר לעצור היום אם נקבל היום החלטות חשובות. אם אתם תקבלו היום החלטות חשובות וזאת בשני אופנים.

עיני לא צרה בשום עיר במדינת ישראל ואני מבין שזה נעשה מסיבות ביטחוניות. אגב, גם מצב הביטחוני באילת, אני מניח שאתם עוקבים ורואים שזה לא משהו שעוזר לנו. אתם רואים שאילת מאוימת, אתם רואים שכמעט כל יום משוגרים לעבר אילת טל"שים וכטב"מים. לצערנו כטב"ם נופל בתוך שטח בית ספר ורק בדרך נס 43 ילדים שנמצאים בקומה התחתונה ניצלים כי הכטב"ם הוא רק עם 15 קילו והוא פוגע רק בקומה העליונה. לשמחתנו, למזלנו, תודה לקדוש ברוך הוא. תארו לעצמכם את אותם טל"שים שהם טילי שיוט וזה משהו אחר. אף אחד לא רוצה לתאר את המצב הזה. 

כאן אני חייב לומר שמדינת ישראל השכילה לשים מערכת הגנה מצוינת על העיר אילת, מקיפה מאוד, כמעט כל מה שיש למדינת ישראל יש סביב העיר. אגב, אדוני היושב ראש, זו הסיבה שאילת לא נכללה על ידי פיקוד העורף באותו סעיף שהיה מכניס את אילת מיידית לתוך המתווה המיוחד והמשופר. לשמחתנו יש לנו מערכת הגנה מצוינת. נוסו גם אמצעי ההגנה הטכנולוגיים הכי חשדניים והכי מתקדמים שיש לצבא. תודה למדינת ישראל, תודה לצבא הגנה לישראל ותודה למשרד הביטחון על שעשו את זה.

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

למדנו שלפעמים מערכי הגנה נפרצים.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

לגמרי. לגמרי. יש חשש גדול. בגלל זה אני לא ישן בלילה. אז מה, המדד הוא מספר האזעקות? המדד הוא זה שהיו בבאר שבע 60 אזעקות, באילת רק תשע אזעקות ובנהריה רק ארבע אזעקות אבל היא נכנסה? מה המדד? אם נכנס טנק לנהריה ועשו שם צילום של הטנק, כל ערב וכל יום חגים מעל העיר כל הזמן, שומעים ללא הפסקה, את המטוסים, את מטוסי הצבא שחגים סביב העיר וצריך להגיד שמצילים אותנו. 

אנחנו עכשיו לא בעניין הביטחוני. הוועדה הזאת דנה בעניינים כלכליים. ברשותכם, אני רוצה להראות לכם מצגת קצרה שמראה וממצה את מה שאנחנו רוצים להראות.

אני רוצה לומר באופן חד וברור שאילת כעיר משלמת את המחיר הכלכלי הכבד ביותר של מלחמת חרבות ברזל. המחיר הכבד ביותר וזה חד וחלק. אתם תוכלו לראות את זה. בואו נראה את הנתונים.

אני מדלג על השקף הראשון כי זה בדיוק מה שאמר היושב ראש לגבי המיוחדות של העיר והמשמעות של זה.

אתם יכולים לראות את הנתון הזה אבל הוא כבר לא מדויק. היום מדובר ב-14 אחוזי אבטלה. מ-3.4 אחוזים קפצנו ל-14 אחוזים כאשר היום יש לנו 3,500 מובטלים חדשים בעיר. תסתכלו על השקף הזה היטב. אני אומר לכם שבסוף דצמבר, כמו שאמרת חבר הכנסת ינון אזולאי, הנתון הזה יראה 75 אחוזי אבטלה. אני אומר לכם שאם לא נעשה כלום עכשיו, זו התמונה. זה יעלה למדינת ישראל פי כמה. אני אומר לכם שתסתכלו על הנתון הזה שכל יום הוא עולה בשני אחוזים. 

אנחנו נמצאים במצב שבתי המלון באילת מלאים, יש תפוסה של 70 אחוזים, 75 אחוזים, חלק אפילו בתפוסה מלאה. תארו לעצמכם שבתי המלון נסגרות, והם ייסגרו, כאשר בסוף דצמבר כל המפונים יחזרו. אנחנו עדיין נהיה במצב של לחימה, עדיין אי אפשר יהיה להזמין תיירים לאילת, עדיין אילת מאוימת. יכול להיות שיבואו כמה.

אני אומר לכם עוד משהו. הלוואי ואני אתבדה, הלוואי שהמצב באילת יהיה כזה שהתיירים יחזרו מהר כמו שקרה אחרי הקורונה, כי אז לא תצטרכו לשלם כלום. המדינה לא תצטרך לשלם שום דבר, אבל בואו ננסה למנוע את הדברים האלה. אנחנו בעצמנו עושים הכול. אני אומר לכם שאנחנו כעיר עושים הכול ותאמינו לי שזה גם משפיע על המצב. כאשר אנחנו קבענו למשל שניקח את כספי התרומות - כספי תרומות שהעיר קיבלה וגם חלק מכספי הממשלה שהעיר קיבלה – ואמרנו שנעודד את העסקים באילת, בואו נעשה מבצע עם המסעדות למשל שהיו במצב מאוד קשה, ובואו ניתן למפונים, לעשרות אלפי המפונים והמתפנים שנמצאים באילת אפשרות לקנות ארוחת צוהריים ב-15 שקלים במקום בחינם. בימים הראשונים חילקנו 5,000 ארוחות כל יום ועוד 2,500 סלי מזון כל יום. זה מה שעשינו בימים הראשונים. אני אומר שעכשיו, כדי קצת לעודד את הכלכלה, לקחנו כסף ובאמצעותו סבסדנו ארוחות למפונים ולמתפנים. תראו את החיוך על הפנים שלהם. בשבוע אחד נמכרו 60,000 ואוצ'רים דיגיטליים כאלה ואנשים יוצאים לאכול בתשלום של 15 שקלים ואנחנו מסבסדים מכספי תרומות, מכספי הממשלה, מכספי העירייה. לא עושים חשבון. 

ראיתי את הדיון האחרון שהיה כאן בו דיברו על כך שהעירייה קיבלה כסף. האוצר אמר שהעירייה קיבלה 12 מיליון שקלים. חבר'ה, על מה אתם מדברים? זו הבעיה של העיר? אמרתי שאם העירייה תסיים את המלחמה הזאת בגירעון של חמישה מיליון שקלים או של 10 מיליון שקלים, זה יהיה רע אבל זה לא מה שיהרוג אותנו ולא זה מה שישבור אותנו. מה שקורה היום, זה מה שהורג אותנו וזה מה ששובר את העיר. את המצב הזה חייבים לתקן ולעשות זאת מהר.

בואו תראו כמה נתונים. תראו את הירידה בהכנסות. 49 אחוזים מעידים 75 אחוזים ועוד 26 אחוזים מעידים על 50 אחוזים בהכנסות. אלה 13 אחוזים - ולא 15 אחוזים – מהעסקים שהם סגורים.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

היום זה כבר יותר.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

אתם יכולים לראות דוגמאות. אדוני היושב ראש, ציינת את המתווה הרגיל. המתווה הרגיל יוריד את העסקים שלנו ביגון שאולה. הם יכולים להחזיק מעמד חודש אחד. אם היינו יודעים המלחמה תימשך חודש אחד והעיר חוזרת למה שהיא יודעת, אין בעיה. אתה יכול לראות את הנתונים. יפסידו את כסף. יפסידו כסף, לא יקבלו את כל מה שהם מקבלים. אבל אנחנו הולכים למהלך ממושך. חודש נובמבר באילת קשה פי כמה מחודש אוקטובר. בארץ הפוך. מגמה הפוכה. מתאוששים. ברוך השם מתאוששים אבל באילת המגמה הפוכה לגמרי. אתם יכולים לראות כאן דוגמאות. רחוק ממה שנאמר כאילו העסקים מקבלים פיצוי במתווה הרגיל, פיצוי טוב, פיצוי שיעזור להם לשרוד. לא. אני מצטער. זה לא פיצוי שיעזור להם לשרוד אלא זה פיצוי שיוריד אותם ביגון שאולה.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

כי הפיצוי הזה שונה משאר הארץ בהקשר הזה?

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

הוא לא שונה.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתה בסעיף המסעדות. על רקע ירידה משמעותית והפיצוי נותן כמעט 50 אחוזים מהוצאות השכר הקבועות.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

אתה מסתכל על נתון אחד. תסתכל על יתר הנתונים. יש מקרים שמקבלים 50 אחוזים ויש מקרים שמקבלים 20 אחוזים, 30 אחוזים. זה תלוי כמה עובדים מעסיקים, זה כמובן תלוי אם אתה בהוצאה הקבועה הכי גבוהה. אתם יכולים לראות את הנתונים של הפדיון של המרכזים המסחריים. לא אנחנו מפרסמים את זה. אתם יודעים היכן זה מתפרסם. אגב, הנתונים האלה כבר היום לגבי הממוצע הארצי שהיה מינוס 18 אחוזים, היום הם רק מינוס שמונה אחוזים. אילת עדיין נשארת בשיעורים האלה של מעל 50 אחוזים. אתם יכולים לראות את המרכזים המסחריים באילת.

אם נלך הלאה, רק דוגמה כדי שתראו, וסליחה שאני משתמש בערים שנכנסו למתווה. הכנסתם אותן ואני גם לא אומר אם בצדק או לא בצדק. אילת נשארה בחוץ. תראו את המצב. אילת נשארה בחוץ. ביג קריית גת עולה ב-38 אחוזים. יש עלייה. ביג נהריה עולה בארבעה אחוזים. ביג באר שבע יורד בשלושה אחוזים. ביג אשדוד יורד בשבעה אחוזים. ביג אילת יורד ב-57 אחוזים. אתם מבינים מה אומרים הנתונים האלה? גם כשמסתכלים על נתוני כרטיסי האשראי, אתם יכולים לראות את הירידה הגדולה ביותר - כמובן רחוק מכולם, רחוק מיתר הערים - בעיר אילת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הבנו את הדוגמאות. מה אתה מבקש?

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, אני מבקש שני דברים. אני מבקש שיהיה מתווה משופר - בלי קשר למצב הביטחוני – שיחול על אילת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

 משופר, מה הכוונה?

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

המתווה של ועדת הכספים. כמו באר שבע, כמו אשדוד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אין דינה של אשקלון כדין נהריה. 

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, אני מדבר על מתווה משופר. 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> 

אדוני ראש העיר, מה היה בתקופת הקורונה בהשוואה להיום? התאוששתם? 

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

אני אגיד שני דברים שקרו בתקופת הקורונה. הוועדה הזו זוכרת היטב שהבאנו את רעיון האי הירוק. אגב, גם היום אילת היא אי ירוק. בתקופת הקורונה אורית פרקש הכהן הייתה שרת התיירות.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

היא לא הייתה שרת התיירות.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

הייתי שרת התיירות. לדעתי אתה עוד לא היית בכנסת.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

היא הייתה. אני זוכר אותה היטב והיא זוכרת היטב את פתרון האי הירוק שהבאנו ביחד. האי הירוק הציל את אילת. אם הקורונה הייתה נמשכת עוד שלושה חודשים ובלי הפתרון של האי הירוק, אילת הייתה מתרסקת. זה המזל הגדול של העיר. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

נכון.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

זה דבר אחד שקרה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

המתווה שאתה מבקש, להביא אותו באותם מקומות כפי שהבאת לכאן את המקרים עד 40 קילומטרים, אתה צריך תפירת חליפה מיוחדת לעיר אילת.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

האי הירוק נתן לאילת לעבוד. זה משהו אחר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה לא יעזור לו. קחי את הנתונים ותעברי עליהם. הוא צריך משהו מעבר לכך.


 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> 

המעבר לזה במדינת ישראל כבר יהיה במלחמה הבאה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יכול להיות שהמחזורים שלך יהיו יותר גדולים וזה לא ייתן לך כלום. 

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

המלונות היום מלאים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

המחזור גדול ואתה לא תקבל. מה זה יעזור אם ייתנו לך יותר?

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

אתה צודק אבל לא סיימתי. אמרתי שיש שני דברים שאני מבקש. דיברתי על הדבר הראשון. הדבר הראשון הוא כדי לטפל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הדבר הראשון הוא שלאילת כעיר תהיה מיוחדות.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

נכון. הדבר הראשון הוא שאילת תקבל מתווה משופר. זה דבר ראשון. זה להציל את העסקים. זה צריך מיידית. 

הדבר השני. תוכנית ייחודית כי צריך עכשיו להסתכל על הטווח הארוך. הדבר הזה הולך להיות ממושך. על זה צריך להסתכל. לכן אפשר בתוכנית לא יקרה כל כך להציל את אילת, לעשות את זה עכשיו ולא לחכות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה אדוני ראש העיר. אני מבקש מכל הדוברים לדבר בקצרה. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

שאלה. הבהרה על דברי ראש העיר. מה זה המתווה המלא?

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

המתווה המלא.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

	נברר ביחד מה באמת אנחנו צריכים לעשות במקרה הזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אני חשבתי שבתקופת הקורונה אסף זמיר היה שר התיירות. אני מתנצל.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני כבר הייתי שרת התיירות בתקופת הקורונה. עשינו את האיים הירוקים שעכשיו - בלי ציניות – זה היה פרויקט שבאמת הציל את העיר אילת וגם את ים המלח.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לגבי ים המלח, צריך לעשות הרבה יותר כדי להציל. הרס שיטתי של משאב טבע ותיירות. היא הזכירה את ים המלח וזו נקודה חשובה כי צריך להציל את ים המלח.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני מבקשת לדבר אני גם ביקשתי קודם, כי אני צריכה לצאת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אין לי בעיה שתדברי לפני.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה. אדוני היושב ראש, ביקשתי בעיר אילת בימים הראשונים - אני כמובן עוד אחזור לשם – ופגשתי עיר עם 60,000 מפונים שמי שמחזיק אותם, אלה תושבי העיר אילת. מתרימים את הבגדים שלהם ומתרימים את הצעצועים. שום דבר לא נכנס לעיר אילת מאחר וגם טרחנו לנתק את העיר עם שדה התעופה ועוד אין רכבת וכביש הערה עוד לא קיבל את מה שהיא צריך לקבל. מי שהחזיק את המפונים, אלה התושבים של העיר אילת. קודם כל, תודה ענקית לתושבים המדהימים של העיר אילת. זה לא מובן מאליו.

אנחנו רואים את הירידה הדרסטית במחזורים. אנחנו רואים את הירידה הדרסטית בעסקים אבל נפגעו לא רק העסקים של התיירות אלא נפגעו גם כל המעגלים השניים והשלישיים שנתמכים. קחו למשל בית דפוס בעיר אילת – הוא נפגע בצורה אנושה. הוא לא שייך לתיירות, יכול להיות שהוא מדפיס דברים אחרים והוא נפגע בצורה אנושה. 

כאשר אנחנו מדברים על מתווה מיוחד, אי אפשר לדבר רק על תיירות שכבודה במקומה מונח. צריך להסתכל על העיר אילת כעל מכלול שלם ולמצוא לה את הפתרון.

דיברתם כאן על פתרונות שהם מעבר לדברים. אני חוששת מדבר אחד. מה שראש העיר כאן מציין זה שהוא צריך את הדברים האלה עכשיו ומדינת ישראל ידועה בכך שהיא לא יודעת לעשות דברים. מה הוא אומר? תנו לי חמצן. אתם רוצים לעשות מתווה אחר? בואו נעשה. אתה יודע, אי אפשר עוד פעם לסיים אפיזודה שהניתוח הצליח והחולה מת. מזה הוא חושש ובצדק הוא חושש. אדוני היושב ראש, אסור לצאת מהדיון הזה בלי החלטה. תודה רבה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

תודה. אני כבר שנה חבר כנסת והדיון הראשון בו הייתי היה פתיחת השדולה למען אילת, לחיזוק העיר אילת. איזו אווירה טובה הייתה, בא גם יושב ראש הכנסת, גיליתי הרבה אילתים לשעבר שהיו בכנסת ואז דיברנו על אתגרים שיש באילת, על כך שהיא אי. אתם הזכרתם אי ירוק אבל היא אי במדינת ישראל. אילת היא לא חלק ממדינת ישראל. היא לא מקבלת את אותם שירותי בריאות - וזה עוד בזמן שגרה - תשתיות, חינוך, הגירה. זה מה שנקרא ביום יום, בשגרה. אני אז מאוד התרגשתי. נכנסתי ופתחתי את השדולות בכנסת ומסתבר שבכנסת יש ארבע שדולות לטובת אילת – אילת של הערבה, חיזוק השדולה למען העיר אילת, השדולה לחיזוק יישובי אילת בערבה, השדולה לחיזוק העיר אילת.

כולנו מחבקים את העיר אילת. גם בדיון הקודם עשינו זאת. אנחנו מאוד חבקנים. בתקופה האחרונה יש תחושה שכולם מגיעים לכאן ומחבקים אבל אנחנו לא סופרים את אילת ולא רק במלחמה אלא גם בשגרה. צריך לומר את האמת. אנחנו לא סופרים את העיר אילת. כולנו היינו אילת וראינו את ה-מרלוגים, ראינו את התושבים, ראינו את ההירתמות וראינו את המלונות. כולנו מכירים ויודעים את הבעיות. גם ראש העיר אמר, והוא סמך על המדינה. פגשתי אותך בימים הראשונים ואמרתי לך שתשמור קבלת. זוכר? הוא היה אצל שר האוצר ושר האוצר בטוח אמר לו בדיוק את אותם דברים שגם חברי הכנסת כאן יאמרו. אנחנו מחבקים, דואגים לך. הוא יוצא עם חיבוק אבל עם אפס דברים בכיס. הולך למכולת, אומר שנתנו לו חיבוק ושואל אם אפשר לקנות מסטיק. לא. 

כל הזמן אנחנו עושים בדיוק את אותם דברים. אנחנו מאוד מחבקים, מודים, מבינים, המון תודות אבל כאשר מגיע הכסף, אין במדרגות כלום ואנחנו לא סופרים את העיר אילת.

גם היום מה יצא מהדיון? כולנו נדבר כאן, אני אהיה יותר קצר, ההוא יהיה יותר ארוך, נצחק קצת, יהיה צחוקים, אבל בסוף ראש העיר והמנכ"ל יחזרו לאילת, ומה יהיה איתם? מה יהיה? זאת עיר שקלטה עיר. זאת עיר שרמת השירותים בעיר שאני כתושב אילת מקבל היום – נניח, אם הייתי תושב אילת – היא פחותה עשרות מונים. זה איסוף זבל, זה חשבון חשמל, זה חינוך, זה חינוך בלתי פורמלי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אם סתם מדברים, למה אתה משתתף בדיון?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אני אגיד לך למה אני משתתף בדיון, כי הבנתי מה צריך לעשות כאן. אם אני לא אצעק, אף אחד לא יטופל. אם התקשורת לא תעסוק בזה, אתם לא תתעסקו באילת. אתה 11 שנים כאן וניסית לקדם חוק שמאחד את ארגוני ההצלה במדינת ישראל, אתה בעצמך אמרת שאתה מנסה 11 שנים - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אל תאמין לכל מה שאני אומר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה לימדת אותי שמי שמאמין לא מפחד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני רוצה להגיד לך שהגיע לכאן מתווה עם ארבעה מיליארד שקלים ואנחנו הוצאנו אותו מכאן עם כמעט 17 מיליארד.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה קשור?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה קשור לזה שאנחנו לא עושים כלום.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא אמרתי שאתם לא עושים כלום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הבאנו כסף. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

באמת תודה. זה לא כסף שלכם. זה כסף שצריך להביא לתושבי מדינת ישראל. זה לא כסף שלכם. אתם לא עושים לנו טובה. לא, אתם לא עושים לנו טובה. יש כאילו הרגשה שאנחנו צריכים להודות לכם.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

איך הוויכוח הזה עוזר לאילת? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

בזמנך תסביר לנו איך זה עוזר. לא צריך להודות לכם שאתם עושים את התפקיד שלכם. זה למה אתם במשרות שלכם, לעשות. 

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> 

אל תתקוף אותנו על כך שעשינו את העבודה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אני תוקף את זה שלמעלה מ-50 ימים אילת צריכה לקבל טיפול.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

כבר הבאנו לה כסף. אתה לא יודע.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מיכאל ביטון, תכף תגלה לי את אמריקה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

שינו ועדה והעברנו לה כסף. אל תקשקש. מה זה אתם? למה, אתה לא חבר כנסת? למי אתה מחלק כאן ציונים?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

איזה ציונים? על מה אתה מדבר?

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אתה אומר אתם תעשו את התפקיד. תעשה אתה את התפקיד.


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אם אני אהיה בממשלה אני אעשה את התפקיד.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

היושב ראש יוזם דיון למען אילת בהסכמה כללית ואתה כאן עוסק בדיון פוליטי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

בזמנך הפנוי תוכל לדבר גם אתה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

תעשה לי טובה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אני אעשה לך הרבה טובות אבל בזמנך הפנוי.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אתה הופך את זה לדיון פוליטי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא דיון פוליטי. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

זה דיון למען אילת והוא יביא כסף לאילת. כשהוא רצה להביא כסף למישהו, הוא הביא כסף.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

זה דיון על כך ש-50 ימים אילת מתפקדת ועדין אנחנו לא מצאנו לה פתרון.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

עם כל הכבוד לך.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

עם כל הכבוד גם לך. זה על הראש שלך בדיוק כמו על שלי.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

גם על הראש שלך.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

סיימתי.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה לתת דוגמה. לפני שעתיים קיימנו ישיבה בוועדה לזכויות הילד בנושא של מניעת סמים ואלכוהול ממשפחות מפונות. היו נציגים מעיריית אילת שמטפלים בדיוק בנושא הזה. מישהו מפעיל אותם. צריך להבין שהעיר אילת – וכמו שאמר כאן ראש העירייה – נותנת שירותים למפונים בצורה שהיא בעצם מעבר לפעילות השגרתית שלה. זו דוגמה טובה שנתקלתי בה רק לפני שעתיים בנשוא מסוים. הייתה ב-זום נציגת מחלקת הנוער בעיריית אילת. הם בעצם תורמים למפונים. זו דוגמה שברגע שיש מפונים בעיר, זה מעמיס על העירייה עצמה. 

אין ספק שהעיר אילת היא עיר תיירות מבוססת על תיירות וזה שונה לחלוטין, וזה לא שווה וזה לא אותו דבר כשיש תייר בעיר. עיר כמו אילת שהיא מבוססת על תיירות, אין דין תייר כדין מפונה, ולכן ראינו כאן את התוצאות.

אני הייתי בנתניה שהייתה עיר תיירות ועיר יהלומים וברגע שהעיר איבדה גם את העסקים בתחום היהלומים והתיירות, העיר קרסה ולקח לה בין חמש ל-10 שנים להתאושש. אני מבין כל מה שאמר כאן ראש העיר אלי לנקרי ולכן צריך לקחת את העיר אילת ואת עיריית אילת ולתת לה במתווה משופר.

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

צריך להבין שבסיטואציה של אילת כרגע בעיניי אנחנו רואים שני מחדלים מרכזיים של ממשלת ישראל. המחדל הראשון - ואי אפשר להתעלם מהם. אמנם אנחנו בוועדת כספים אבל הוא זה שמשפיע על הכלכלה – המחדל הביטחוני. מתחילת הלחימה 32 טילים וכטב"מים נורו על העיר אילת. כאילו ממשלת ישראל מחכה שאחד חס וחלילה יפגע ויגרום לנזק בנפש. אני לא מצליח להבין איך מאפשרים לחות'ים לעשות מאיתנו בדיחה, לירות פעם אחר פעם טילים ולשלוח כלי טיס בלתי מאוישים ולעשות ניסיונות לחסום את נתיבי השיט לאילת בלי שום תגובה של ממשלת ישראל. זאת השערורייה הראשונה שמובילה למחדל ביטחוני שהוא הכי מפחיד אותי כי המחיר שאילת תשלם שם יהיה יקר פי כמה מזה שאנחנו מדברים עליו וזה בכל המובנים. 

בצד השני יש את המחדל הכלכלי. ראינו כאן את הנתונים. אי אפשר לנהל את האירוע הזה כמו שניהלו את הקורונה. מנהלים את זה כאילו אנחנו נמצאים באיזשהו אירוע קורונה שהוא האירוע הבינלאומי. זה לא אירוע בינלאומי אלא זה אירוע נקודתי של מדינת ישראל והוא נקודתי לכל ישוב ויישוב עם הפרמטרים הייחודיים שלו. אם יש ירידה של 60 אחוזים בהכנסות בבתי עסק באילת לעומת 20 אחוזים ממוצע ארצי, לא יכול להיות שזה לא נמצא בסדרי עדיפויות של הממשלה. 

בכל הכבוד אדוני היושב ראש, אנחנו כנראה הולכים לנהל כאן בשבועיים הקרובים דיון על סדרי עדיפויות של הממשלה עם הרבה מאוד כסף בשינויים בתקציב שהם כמעט תקציב מדינה. עשרות מיליארדי שקלים שיזוזו מצד לצד. אם באירוע הזה אילת לא תקבל מענה משמעותי, ייחודי, ייעודי - המשמעות היא שוויתרו על העיר הזאת, אפשר לסגור אותה, ויתרו עליה כבר בעניין הביטחוני וכנראה שאתם הולכים לוותר עליה גם בעניין הכלכלי, כמו שאתם מוותרים על דברים אחרים. 

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> 

נעביר את אילת החוצה.

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יכול להיות שזאת המדיניות של הממשלה. כך זה נראה. אם מאפשרים לחות'ים לעשות מאיתנו בדיחה, זה חלק מזה. 

אני אומר לך שבעניין הכלכלי מפסידים את העיר הזאת אם לא יהיה כאן שינוי מדיניות משמעותי. אנחנו נדון על זה כאן, כולל סדרי עדיפויות, האם זה צריך ללכת לייעוץ לטהרה במשפחה או שזה צריך ללכת לעיר אילת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

גפני, אני מזכיר לך את קרן הארנונה שמאז קרן האנונה אמרת שתדאג לעיר אילת. אתה זוכר את קרן הארנונה? אתה זוכר שאמרת שאתה תדאג לאילת דווקא בגלל המודל הייחודי שלה בו התחשיב פוגע? דאגת לה? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני כבר לא בסדר בשני דברים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הרבה יותר. שניים אצלו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אתה רוצה שאני אוסיף?

תודה רבה אדוני היושב ראש. ראינו את הנתונים. אני חושב שמתחילת האירוע הייתי באילת פעמיים ונפגשתי עם ראש העיר ועם המפונים ראינו את העסקים. הייתה איזושהי תחושה שבתקופה מסוימת העיר הכפילה את עצמה ואז יש כוח צריכה מטורף. אם כן, לא. כשהייתי בפעם האחרונה העיר הייתה משותקת לחלוטין. ראיתי את זה, דיברתי עם בעלי עסקים, עם אנשים ועם התושבים.

לפני כשבועיים סיימנו את חוק הפיצויים ואני דיברתי כמה פעמים על כך שהמתווה של החוק, הקונספט של המתווה, הוא הקילומטרז'.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא מתאים לאילת.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לא מתאים לאילת. פנינו לאגף התקציבים וביקשנו מתווה מותאם לאילת כי זיהינו את הבעיה. לא עכשיו זיהינו אלא לפני שבועיים, לפני שלושה שבועות. פנינו לאגף התקציבים ואני ביקשתי מתווה מותאם לעיר אילת. מה קרה מאז?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אמרנו שאחר כך תהיה החלטת ממשלה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מאז לא קרה כלום. 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> 

כי אין ישיבות מעקב.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מתעלמים. אני אומר שהבעיה לא נפתרה אלא אני חושב שמאז היא החריפה. אנחנו חייבים מתווה מותאם לעיר אילת ואפשר לעשות את זה וחובה לעשות את זה כי כמו שנאור אמר, זה אי ולאי הזה אנחנו צריכים למצוא פתרון. אנחנו צריכים למצוא פתרון לא בעוד שבועיים ולא בעוד חודש אלא עכשיו כי המתווה הכללי לא מתאים לעיר הזאת. תודה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה קודם כל לומר לכם תודה. אדוני ראש העיר, המנכ"ל והצוות של העיר אילת, אני רוצה להגיד לכם תודה בשם כל מדינת ישראל. אנחנו הגענו לאילת מספר ימים אחרי ה-7 באוקטובר וראינו בעיניים שלנו איך העיר אילת קיבלה, בלי שום הבטחות מאף אחד, את המפונים והכפילה בשבוע אחד אתל מספר התושבים בעיר. אם כן, קודם כל להגיד לכם תודה. 

עכשיו אני רוצה לציין אדוני היושב ראש משהו שלא תדברו עליו. העיר אילת מקבלת ומאכלסת בתוכה את אירועי הספורט הגדולים ביותר שיש במדינת ישראל. כשעושים אירוע ספורט גדול – ואני מדבר על אירועים כדוגמת הספורטיאדה עם 13,000 משתתפים – זה אחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם מבחינת מספר המשתתפים באירוע. כשעושים אליפות אירופה בכדור-מים, כל הדברים האלה – זה עולמי.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

בוטל. כל הדברים האלה בוטלו. עד פברואר בוטל. כל האירועים בוטלו. כל הכנסים בוטלו.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אני יודע שהכול בוטל. תבין למה אני הולך. אני הייתי יושב ראש איגוד השחייה וחבר בוועד האולימפי. אני יודע מה זה. כשאתה עושה אירוע בינלאומי, אתה חותם עם הארגון הבינלאומי ועם העיר אילת שנתיים לפני האירוע. אתה משלם על הזיכיון לעשות את האירוע הזה. אתה מתכלל אותו הרבה מאוד זמן לפני גם בדברים הכי קטנים והכי גדולים, אם אלה גרפיקות, אם אלה שלטים וכולי. מדובר על הרבה מאוד כסף והכסף הזה פשוט הולך לטמיון. צריך להבין שמלבד האורחים שנמצאים בבתי המלון, יש אירועים ענקיים שהיו צריכים להיות באילת בשנה הזאת. אני מכיר כל אירוע ואירוע ואני יודע על מה מדובר. 

לכן, אדוני ראש העיר, כאשר מדברים על עסקים, הדבר הזה הוא מגה אירוע כי כל החברות האלה פשוט יפשטו רגל. ייעלמו מן העולם ובשנה הבאה, כשנרצה לעשות במדינת ישראל אירועים - וכולנו נגיד איזה יופי, עושים במדינת ישראל אליפות אירופה בגלשני רוח – הם לא יהיו. החברות האלה לא יהיו. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

היושב ראש, היינו באילת מספר פעמים וקיימנו דיון בוועדה שלי על אילת. יצרנו לה פתרונות של אקמול, הרבה תורמים, קצת משרד הפנים, קצת משרד ראש הממשלה, קצת נגב גליל, כל אחד שם כמה מיליוני שקלים בודדים. זה אקמול. אילת צריכה השקעה רב שנתית. היא צריכה או החלטת ממשלה או תוכנית חירום שמצילה את העסקים. מה שצריך לעשות מבחינתך, ולפני כעשר שנים אני הייתי כאן בדיון על ירוחם, בתוך חצי שנה הבאנו החלטת ממשלה. זה טוב לשגרה. אצלם זה צריך לקרות תוך חודש. אז אנחנו צריכים למצוא את ה-טיימינג ואת לוחות הזמנים שנציב לאוצר. או שתביאו החלטת ממשלה או סעיפי תקציב לאילת, מה שנוח לכם אבל לקצוב את זה בשבועיים-שלושה ואם לא עובד, בתחנה שהממשלה צריכה את הוועדה הזאת להזיז כמה שקלים, היא תעצור בתחנה הזאת עד שיהיה פתרון לאילת.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני חושבת שגם הדיון הזה וגם הדיון הקודם ממחישים את העובדה שאנחנו כל פעם מאחרים את האירועים. הוועדה הזאת שהתפקיד שלה הוא בין היתר לפקח על הממשלה מוצאת שהממשלה עסוקה בכיבוי שריפות. צריך להגיד את האמת. אירוע כמו אילת שהוא אירוע מתגלגל, זה אירוע שצריך לגבש לגביו תפיסה מראש. לא לחכות שיבוא ראש העיר ויצעק שהעיר והעסקים בקריסה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה את רוצה מהממשלה?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

שכאשר מביאים לכאן פתרון וכשמגיעים לכאן בחקיקה, צריך לטפל בנושא הזה. כשאנחנו עושים דיון בנושא שוק ההון ובנושא היערכות הממשלה לקושי לגייס השקעות במדינת ישראל, אנחנו לא צריכים לשמוע את היועץ של מנהל רשות המיסים אומר שכשהוא התכונן לדיון שאתה יזמת לבקשתנו, הוא גילה שכך וכך וכך. 

לגופם של דברים. גם אני ביקרתי ביחד עם חבר הכנסת בני גנץ, הייתי בביקור גם עם ולדימיר, בעיר אילת. העיר אילת היא באמת אירוע מתעתע. 

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> 

גנץ היה עכשיו באילת?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

כן. היינו שם יום שלם ובאמת העיר אילת, זה אירוע מתעתע כי אתה בא ועל פניו העיר אילת מלאה באנשים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מתי גנץ היה באילת?

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> 

היית בבסיסים או במלונות?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

לפני שבועיים, 10 ימים. היינו אצל המפונים. הוא היה קודם לכן בסיור ביטחוני. באילת היינו ממש לאחרונה. 

רציתי להגיד שהעיר אילת היא אירוע מאוד מתעתע כמו שהוצג כאן כי על פניו אתה חושב שיש כל כך הרבה מפונים, בתי המלון מלאים עד אפס מקום ואתה הולך בעיר והטיילת שוממה והחנויות ריקות. אני למשל שאלתי נהג מונית שלקח אותי מהשדה ואחר כך אל בתי המלון והוא אמר שהמצב הוא קטסטרופה. הוא אמר שאין לו עבודה. רציתי לבדוק את הדופק בהמשך למה שאמר לי ראש העיר.

אני חושבת אדוני היושב ראש שהשאלה היא מה המענה למצב של אילת וזו שאלת המפתח. הוא מציע כאן הצעה ואומר תרחיבו אתי, תגדירו אותי כאזור ספר וכולי. אני חושבת שמהוועדה הזאת אתה צריך משימה על אגף התקציבים, על הממשלה ועל שר האוצר שלנו – שלצערי צריך להניע אותו לפעילות כי יותר מעסיקות אותי המשימות הלאומיות וכספים אחרים שהם לא מנועי צמיחה ודואגים לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל – שפשוט יבואו ויציגו מה המענה הנכון מקצועית.

אתה חייב לרתום את הגורמים המקצועיים ביחד עם ראש העיר. אי אפשר להתעלם מהדבר הזה ובאמת כדי שלא יהיה מאוחר מדי, צריך לעשות זאת.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

קודם כל תודה לראש העיר. אכן כל העיר נרתמה. להכפיל מספר תושבים בעיר ולתת מענה לאנשים שמגיעים כשהם במצוקה, אנשים שאיבדו את כל היקר להם, זה דבר מדהים. קודם כל תודה גם לתושבי העיר. הייתי שם וראיתי את ההירתמות, את האכפתיות ואת הנתינה שיש בעיר אילת. אני רוצה להגיד שלפי הנתונים שהצגת לנו כאן, מהר מאוד העיר תהיה בקריסה. אם אחוזי האבטלה בעיר עולים בקצב של שלושה אחוזים ביום, אנחנו במצב קטסטרופלי ואז נהיה חייבים להתערב ולתת מענה לדבר הזה. טוב מוקדם מאשר מאוחר כאשר אז הרבה יותר קשה להרים את זה.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד. אילת היא בדרום המדינה שלנו, אילת היא אי שהוא משמעותי מאוד מאוד לגבולות שלנו. אם אילת לא תהיה חזקה, אם לא יהיה נוח לגור בה ואם לא יהיו בה התנאים מיטביים יותר מכפי שיש היום, לא רק בחירום אלא גם בשגרה, אנחנו עלולים להפסיד תושבים איכותיים שנמצאים שם שילכו לגור במקומות אחרים. לכן החובה שלנו – כאן אני מצטרף לדברי חברי מיכאל ביטון – שתהיה החלטת ממשלה משמעותית שנותנת משהו הרבה יותר רחב גם בשגרה וכמון הזנה מיידית בחירום כי אחרת בעוד מספר שבועות אנחנו נמצא את עצמנו בקריסה ואז נהיה חייבים להתערב.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

חברים, יש טעות האופטית שאנחנו עושים לגבי אילת. המנוע שמניע את אילת על 80 אחוזי העסקים שקשורים בתיירות הוא ש-300,000 אנשים חדשים כל חודש מתחלפים שם. הם לא בנויים על שום דבר אחר אלא רק על הלקוחות האלה ועל התשתית של הלקוחות האלה שמגיעים. כל חודש, 300,000 כרטיסי אשראי חדשים – אלה האנשים שמקיימים את התיירות. 60,000 שנוספו היום, של החבר'ה שאוכלים שלוש ארוחות, יושבים במלון, לא נוסעים במונית, הם מטעים. זאת לא הכלכלה של אילת. השכירויות הגבוהות בקניון בנויות על כך שכל חודש הן מביאות 300,000 לקוחות חדשים. המנוע הזה כבה בימים האלה. המנוע הזה כבוי. אין את ה-300,000 לקוחות החדשים שמגיעים כל חודש. עד שהמנוע הזה לא יונע מחדש, המתווה שייבנה באוצר - צריך לקיים אותו עד הרגע שהמנוע הזה מונע מחדש מבחינת התיירות.

בשולי הדברים אני רוצה לומר שלא נתרשם שהעיר אילת היא עיר מסכנה. אני חושב שהיא מתפתחת, היא מתקדמת ויש שם פרויקטים של תשתית. אני רואה שם עם אלי וההנהגה שלו שהם ממש בונים עיר עם עוגנים נוספים וחזקים. אסור לנו להגיד איזו עיר, התנתקנו, אנחנו לא זוכרים את אילת ולא קשורים אליה. אפשר לראות גם את התשתיות בכביש 90, שם הושקעו מאות מיליוני שקלים, את הרכבת שהיא רק בתכנון סטטוטורי בסכום של 60 מיליון שקלים ואני מקווה שגם היא תהיה. באמת, זה בנוסף לכל אותן בעיות שאנחנו מכירים מאילת ששירי הגדיר אותן קודם, בנוסף לאחוז גבוה של אימהות חד הוריות שגרות שם ודברים נוספים. 

הפתרון באמת צריך להיות ייחודי בתחום של העירייה ובתחום של העסקים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. ראש העיר, אנחנו דיברנו ואני חושב שהעיר אילת עלתה בדיונים כאן וכמו שאמרו כולם אכן העלינו את הנושא של העיר אילת במתווה הפיצויים. אגב, אני חושב שהבעיה שלכם היא לא בעיה ביטחונית. מבחינת הבעיה הביטחונית, נכון, כמו שאמרת, לפעמים יש פרצה באבטחה אבל לכם קודם כל מגיע בגלל הקליטה שעשיתם ומכאן האוצר צריך להסתכל כי תמיד יבוא אליכם פיקוד העורף ויגיד שפיקוד העורף לא אמר שיש עליך טילים. זה לא הנושא ולכן אני אומר לא לגשת לנושא הזה. אנחנו לא צריכים להיות במקום הזה אלא אנחנו צריכים להיות במקום אחר. העסקים בעיר אילת מפסידים ונפגעים כי אין להם פעילות.

אגב, כל השנה לא שמעתי את בעלי העסקים אפילו פעם אחת שהם צריכים את הממשלה. תמיד אמרו שברוך השם טוב לנו, אנחנו חיים את התיירות וזה טוב. יש בעיות של העירייה עצמה, שם צריך לתת מענה אחר. דיברו על רפואה, דיברו על תשתיות וכולי.

אני אומר שהכיוון שלנו צריך להיות לא בהיבט הביטחוני אלא בהיבט של שנמצאים שם היום מפונים שהמדינה שלחה לשם. אתם לא אמרתם לא ואתם רק נתתם את המשאבים שלכם, לקחתם מקומות ועשיתם להם הסבה לכיתות. בנושא הזה זאת החלטת ממשלה שצריך להביא כסף, לדעת מהיכן להביא למרות שהביאו חלק מהכסף אבל זה לא מספיק כי לא יכול להיות שעל דירת שלושה חדרים שאתה יכול להכניס בה שבע נפשות או שמונה נפשות, אתה מכניס 16 נפשות. דבר כזה לא יכול להיות. אתם הכפלתם את המספר והתשתיות לא בנויות לזה. יש הרס בתשתיות והמדינה צריכה לתת על זה מענה.

במלונות זה כל נושא התיירות. בתיירות המדינה צריכה לתת מענה. אם תיקח אותם ותגיד להם אתם הפסדתם, יאמרו לך מה פתאום? המחזורים שלהם מאוד גדולים. הם המחזורים שלהם מאוד גדולים, הם לא עומדים במתווה. לכן התיירות צריכה להיות במקום אחר. יום אחרי שכולם יחזרו, עדיין לא פותחים את התיירות כי צריך לשקם את בתי המלון. לכן המתווה של התיירות צריך להיות משהו אחר לגמרי והוא כרגע אצל דוד ביטן בוועדת הכלכלה.

יש את הנושא שגם עליו אנחנו מדברים וזה נושא העסקים. נושא העסקים, המתווה הקיים לא נותן לכם מענה. גם כשהוא נותן לכם מענה, הוא לא נותן לכם מספיק. לכן, כשאנחנו אומרים שיש את המתווה הקיים שצריכים אותו בירידת המחזורים, זה נכון, ומעבר לכך צריך להוסיף על זה. אני לא יודע אם צריך להביא חוק אחר ושם אתם צריכים – וזו צריכה להיות הדרישה שלנו בנושא הזה של מתווה של הפיצויים - להגדיל אותו אבל לא כמו שהגדלנו אותו בבאר שבע.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

לא לפתור להם את הבעיה בחתיכות. אתה צודק בחשיבה שלך אבל - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה מדבר על מתווה, להביא אותם ב-40 קילומטרים, אבל זה לא נותן להם כי יבוא פיקוד העורף ויגידו לך שאתה לא עומד בזה. הם אמורים להיות במקום אחר וזו החלטה שצריכה לצאת מכאן, מוועדת הכספים, על פי הנתונים האלה.

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> 

תודה לך אדוני היושב ראש, תודה לך אדוני ראש העיר על קליטת המפונים ועל מילוי כל המחסור שלהם. גם אני הייתי באילת ביום ראשון, שלשום, עם חברי כנסת אחרים ועם דוד ביטן ושמענו את הסקירה אצלכם בלשכה. שמענו גם את בעלי העסקים שאמרו שהפעילות שלהם שירדה ב-75 אחוזים. יוצא לי לבקר הרבה באילת אבל ביום ראשון התמונה הייתה ממש עגומה. העיר אילת הייתה מאוד עצובה. הכול היה שומם, נטוש, לא הייתה שמחה בעיר, לא הייתה נפש חיה, כל המפונים במלונות היו מרוכזים בעצמם, העלו כל מיני סוגיות על – זה עצוב להגיד – הקריסה שלהם, העלו כל מיני נושאים על הכרה בפעילות טובה, על שהממונה לא רוצה שיחזרו באופן מיידי לעבודות, למפעלים חיוניים. 

אני עדה שב-4 באוקטובר ראש העיר שיגר מכתב דחוף, עוד לפני ההתקפה. הוא אמר שביטול טיסות בין-לאומיות, מצב חירום. הוא פנה לסמוטריץ' אבל כלל לא נענה ולא קיבל תשובה. הוא ממש התחנן בפני כל השרים – שר האוצר, ראש הממשלה – וכבר מאז הוא מתריע לגבי העיר אילת.

 כאן יש נתון מאוד מדאיג בנושא האבטלה, בסוף השנה 3,500 אנשים. האבטלה עומדת על 14 אחוזים. לא לקחו בחשבון שיהיו הרבה מובטלים? המדינה לא תצטרך לתת להם דמי אבטלה? מי ייקח אותם? לא חבל על כל דמי האבטלה? עכשיו, במיידי, צריך למצוא מתווה משופר, מתווה פיצויים שלא יידרדרו לקבל דמי אבטלה.

אדוני היושב ראש, אתה צריך לתת מענה. פנית לאוצר בעניין מתן ערבות בנקאית לחברות התעופה הזרות. אני חושבת שאם זה יהיה, זה גם יעזור להם.

תודה רבה. אני מצטרפת לכל הדברים שנאמרו כאן. מתווה משופר ודחוף ושתהיה ישיבת מעקב. לא באנו, דיברנו אלא מה יהיה למוחרת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני אף פעם אחרי ישיבה כאן לא משאיר את זה כך. לא ישיבת מעקב, אני רוצה לעשות דברים מעשיים.

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו סומכים עליך.

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> 

אני חושב שכאן מבלבלים בהרבה דברים. ראשית, לגבי הרשות העירונית, רוב הדברים נפתרו במסגרת מה שנקרא תוך כדי, גם תקציבית וגם דברים אחרים. לכן זאת לא השאלה. מה שראש העיר מדבר עליו, זה על מצב העסקים ועל מה יקרה אחרי המלחמה. גם את זה צריך לומר.

לגבי המלחמה עצמה, ברור שהמתווה עצמו שנעשה, המתווה הארצי, לא מתאים לאילת. קודם כל, נתחיל בזה שבאמת התושבים שהיום נמצאים שם, המפונים, הם באו לגור שם. הם לא באו לצרוך שירותים או לרכוש מוצרים ולכן זה שהאוכלוסייה גדלה, אין לזה השפעה על מצב העסקים וההשפעה היא אפילו שלילית. לכן צריך למצוא פתרון אחר.

צריך להבין שההוצאות השוטפות מהן גוזרים את המענק או את הפיצוי, באילת הן יותר גבוהות. השכירויות יותר גבוהות, העובדים מרוויחים יותר, כל מיני דברים שבסופו של דבר, אם ה-איקס הוא ההוצאות ומזה אתה גוזר את האחוזים, אצלם ה-איקס הוא יותר גדול ולכן הם מפסידים הרבה יותר כסף. כל הדברים האלה צריכים להביא למסגרת פתרון.

לגבי המלונות. מה שקבענו במתווה התיירות שסיכמתי עם האוצר זה שלגבי המלונות נעשה תוך 30 ימים על מנת לראות מה קורה בדרך עם המלונות, מה הרווח שלהם, מה ההכנסות שלהם וכולי. ברגע שנפתור את בעיית המלונות, זה גם יעזור לעיר. נושא המלונות ייפתר אבל זה לא יעזור לעסקים הכלליים.

דיברתי עם האוצר לפני יום-יומיים והוא אומר מה ההבדל בין זה לבין תיירות בירושלים, תיירות בתל אביב, אבל ההבדל הוא פשוט. תל אביב לא בנויה על התיירות בלבד אלא יש להם הרבה עסקים מכל מיני סוגים. כנ"ל ירושלים . אצלם רוב הבנייה היא על התיירות. אצלם צריך להביא מתווה מיוחד בלי להתחשב כרגע בתל אביב או בירושלים, בטבריה וכולי, ולתת להם את זה בצורה מיוחדת. 

במתווה התיירות אנחנו לא נכנסנו לזה כי לא היינו צריכים. אני חשבתי שמספר התושבים שהוכפל יספק את הצריכה שם אבל זה לא מה שקרה. לכן אני חושב שכן צריך לתת להם מתווה מיוחד ספציפי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. משרד האוצר.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

רפרנט שלטון מקומי, אגף תקציבים, משרד האוצר. אני אתייחס בקצרה לשני הנושאים שעלו כאן. 

לגבי הסיוע המיידי שנדרש עבור העיר בהתאם להיקפים של קליטת המפונים, כמו שנאמר כאן - גם התקיים על זה דיון אצל ועדת נגב גליל - ניתן סיוע לעיר. ישבנו על זה עם הצרכים של הרשות המקומית. ניתן להם סיוע ואנחנו גם נערכים – אתמול עברה החלטת ממשלה - להקצות תקציבים נוספים לרשויות קולטות מפונים, כך שיהיו תקציבים ייעודיים גם עבור הקליטה להמשך השנה ולא רק עבור קליטת מפונים שהייתה עד עכשיו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל איך פותרים את הבעיה של אילת?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

לגבי הנושא של העסקים, ברור שיש לאילת את הצרכים הייחודיים שלה וצריך לראות איך בוחנים את זה בטווח הארוך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

איך עושים את זה?

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

זה לא בטווח הארוך. עכשיו העסקים קורסים.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

 לא התכוונתי שהפתרון צריך לבוא עוד הרבה זמן אלא הכוונה הייתה לתת מענה שיעזור לטווח הארוך ולא כמו שדיברו כאן על המענים המיידים שנדרשו בהתאם מפונים. אני כן אומר שבנוגע למתווה פיצוי לעסקים, מה שראש העיר הזכיר בהתחלה, לתת לו את מה שיש ברשויות אחרות, צריך לומר כמה נקודות.

דבר ראשון. כמו שנאמר כאן, מתווה הפיצוי לעסקים לא ניתן בהתאם לנתוני שבא של ירידת הכנסות אלא בהתאם למגבלות שהושתו על הרשות המקומית בגלל נושאים ביטחוניים. במקביל, גם נתוני שבא, ברור שהם מלמדים אותנו הרבה ולכן צריך לראות איך עושים את זה עם הרשות המקומית אבל אם אני מנכה מזה לדוגמה את כל הנושא של מלונות שכעת לא משלמים להם בכרטיסי אשראי בגלל שהם מקבלים את הכסף מהמדינה, זה גם משהו שמשפיע על היקף העסקאות שאנחנו רואים ברשות המקומית.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

אתה לא מאמין למה שאתה אומר. תסתכל על הנתונים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הוא הציג לך את מרכזי הקניות.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

עזוב את נתוני שבא. תסתכל על מרכזי הקניות ותראה מה קורה. מה זה קשור? אנחנו לא דיברנו על המלונות. אגב, המלונות עכשיו לא במשחק. הם לא ביקשו פיצוי.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

והם בדרך כלל גם מעל 400 מיליון שהם בכלל לא במתווה.

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> 

למלונות יש מתווה מיוחד. 

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

כן. עזבו את המעונות. זה ישפיע גם עליהם.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אמרתי את זה בהקשר של הנתונים שהוצגו.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

אנחנו לא כללנו את המלונות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

הוצגו שקפים שונים. 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני כן אומר, כמו שנאמר כאן, בסוף בגלל שהעסקים בעיר אילת נשענים בהרבה על הנושאים של תיירות, ברור שהם ייפגעו באופן משמעותי. זה לא משהו שהוא ייחודי לעיר אילת. זה נכון שהעיר אילת היא ייחודית.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

80 אחוזים מהכלכלה של העיר אלה עסקים תיירותיים. בתל אביב אלה חמישה אחוזים מהמשקל. בירושלים אלה תשעה אחוזים מהמשקל. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

לא שמענו ממך שום דבר לגבי מה אתם מתכוונים לעשות. הסברת לנו את המצב וגם על ההסבר לא מסכימים. העיר הזאת היא ייחודית. סגרנו לה שדה תעופה בשדה דב, הוצאנו ממנה שדה תעופה, ניתקנו אותה מחיבור לתל אביב, עכשיו היא מאוימת בטילים יותר מאשר אי פעם. אני שואל מה אתם באוצר מבינים שצריך לעשות למען אילת ומתי אתם מתכוונים לעשות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

איך מדליקים מחדש את המנוע של 300,000.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

הוא מהאוצר והוא לא נתן תשובה לכלום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כאילו אנחנו לא יודעים את זה. ביקש להתייחס מוטי חזן.

 << אורח >> מרדכי חזן: << אורח >> 

אני בעלים של חברת סי מדיה, חברה שהרבה שנים מתעסקת עם אירועים, כנסים באילת. יש לנו משרד פרסום, מעצבים גרפיים, תשתיות וכולי. סימון היה אחד הלקוחות שלי באיגוד השחייה. אנחנו עושים הרבה אירועים באילת. כל אירוע שאנחנו עושים באילת, אירוע בינלאומי, נערך כשנתיים מראש. זאת אומרת, כל האירועים שבוטלו עכשיו, עד חודש מרס או אפריל או מאי, אם נזכה לראות אותם, את האירועים הבינלאומיים, זה בערך עוד שנתיים או עוד שלוש שנים כי הם נרשמים מראש ובעצם כל האיגודים הבינלאומיים רושמים אותם בסבבים האולימפיים שלהם. זה במידה ואין לנו מצב של אנטישמיות או מצב שבעצם המדינה משווקת בצורה טובה.

האנדרטה שנקראת שדה תעופה רמון בכלל לא פעיל בנושא הזה. זאת אומרת, אנחנו מתייחסים לטיסות בחורף. לא יכול להיות שעכשיו, כבר מחודש אפריל, לא נעשה שיווק תיירותי לתיירות ייעודית לפחות עם טיסות ישירות לתוך השדה הזה ולהחיות אותו כל השנה. אם יש טיסות לאו קוסט משדה התעופה בן גוריון, יכולות להיות גם טיסות לאו קוסט מרמון כל השנה.

יש לזה משמעות גם לאירועי הספורט ולפסטיבלים הבינלאומיים כשהמשתתפים טסים ישירות במחיר מוזל לתוך השדה כשיש את האירועים האלה.

יש לנו פריטים רבים במשרד שהודפסו והוכנו לאירועים שבוטלו ומדובר בכמויות עתק, כולל הסיכה הזאת שהיא לאולימפיאדת הילדים שאמורה להיות בינואר 2025 באילת, אולימפיאדה ענקית שלא ילדים שלא תתקיים באילת. ברגע שהתחילה המלחמה, האירוע הזה בוטל. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

ינואר 2025.

 << אורח >> מרדכי חזן: << אורח >> 

אנחנו מדברים על ינואר 2025. זה בוטל. ההוצאה בוצעה אבל התוכניות העתידיות עם ההכנסות קיימות. כל האירועים עד מרס-אפריל, לא מספיק שבכל ההרשמות הבינלאומיות החזרנו את הכספים לאנשים, גם שילמנו דמי ביטול לחברות האשראי וזה בנוסף לכל הביטולים האלה. אלה המון כספים. מוציאים מהכיס ובנוסף כל המוצרים כבר מוכנים לאירועים האלה, השילוט והתשתיות.

 כאשר אנחנו מדברים על אחוזים באילת, אנחנו מדברים על כל האחוזים של המתווה של אילת מבחינת העוסקים בדבר. יש בעלי מקצוע כמו מסגריות וכולם נהנים מהאירועים האלה. אלה אירועים נטו של תיירות. ברגע שיש אבטלה או שאין אנשים שעובדים, הם סוגרים את הנגריות ואנשים אפילו לא מזמינים מטבח לביתם. כל התעשייה סגורה. אפשר לטייל היום באזור התעשייה באילת – אני לא מדבר על תיירות אלא על אזור התעשייה – ולראות שם שהעסקים סגורים. 

בקטע הזה יש 100 אחוזי תיירות בקטע הזה. כל האירועים והכנסים ירדו מ-100 לאפס, לפחות לשנה-שנתיים הקרובות. 

 << אורח >> פיליפ אזרד: << אורח >> 

מנכ"ל עיריית אילת. תודה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להגיד שאנחנו כרגע נמצאים ואפשר לדמות כדור שלג שנמצא במעלה ההר ועדיין מעלה ההר נראה מסוכן. אם לא ייעשה משהו מיידי לפתרון לעסקים, העיר תקרוס. אני תושב העיר אילת 60 שנים, מעולם מצבה הכלכלי לא היה כזה גרוע. צריך להבין את זה, ללכת ולראות את העסקים סגורים, לראות את אי התנועה הכלכלית. נכון להיום באילת יש 40,000 מפונים ומתפנים. בתקופה הזאת שאנשים האלה נמצאים, היו צריכים להיות בשלושה חודשים 750,000 אנשים. זה המספר. זה הנתון שהוא הנתון הדרמטי.

ידידיה ידידי, לבוא ולהגיד לא כולל בתי מלון, אתה מתעלם משאר הנתונים. יש שם נתונים של מדד ריס שמודד את כל המרכזים המסחריים. יש שם מדד פנימי של רשת ה-ביג, יש שם כרטיסי אשראי, וכל אחד תומך בשני. הדבר הגרוע ביותר הוא להסתכל בשקף כאשר רואים שבכל המדינה יש שיפור כלכלי, העיר היחידה שאנחנו רואים ירידה משבוע לשבוע, זו העיר אילת. זה משפיע כי אנחנו רואים שכרגע כאשר קטנו מספר המפונים, כבר נסגרו בתי מלון. נכון להיום יש כבר ארבעה בתי מלון סגורים. ברגע שהמפונים יצאו, בתי המלון ייסגרו ואז עשרות אלפי אנשים יצאו לשוק האבטלה ואז זה משפיע לא רק על העיר אלא זו הגירה שלילית גדולה, זה משפיע על החוג האחרון במתנ"ס כי כשאתה מובטל אין לך כסף ואתה לא במתנ"ס.

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> 

תבדיל בין אחרי המלחמה לבין לפני המלחמה.

 << אורח >> פיליפ אזרד: << אורח >> 

נכון. אני אמרתי ואני אומר שוב שאין לנו יום אחד מיותר. צריך כיום מתווה דחוף לעסקים וגם בראייה לטווח ארוך, ואמר את זה חבר הכנסת מיכאל ביטון. זו החלטת ממשלה ייעודית שרואה לטווח הבינוני אבל לטווח הקצר אין לנו אוויר. דמיין שאנחנו עכשיו בצלילה והמכל מראה אחוז אחד. שם אנחנו נמצאים. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. מימון, אתה רוצה להגיד משהו? או חיים.


 << אורח >> חיים עמר: << אורח >> 

כן אדוני. שלום לכולם. תודה רבה לאדוני היושב ראש ולחברי הוועדה על הזמן שהקדשתם. ראש המועצה הדתית באילת. אני מתחבר מאוד למה שאמרו מר אלי לנקרי ומר פיליפ אזרד. 

יש להוסיף שככל שיהיה מתווה כזה או אחר, לעזרה לעסקים או בכלל לעיר אילת, אנחנו חלק. אנחנו אחת מתוך 131 מועצות דתיות בארץ ואנחנו היחידים שכל המערכת כפופה באופן ישיר. זאת אומרת, העובדים שלנו, המערכת שלנו.

אני אתייחס במשפט אחד לחודש וחצי האחרונים ומה עשתה הרשות. לצורך העניין, במענה ל-60,000 מפונים, כמועצה דתית הקמנו עוד בתי כנסת וכל מיני אתרים נוספים באילת. לצורך כך היינו צריכים לרכוש דברים רבים. היו לנו מתנדבים רבים. אני אומר שככל שיהיה סיוע לאותם עסקים, אומר היום המנכ"ל שארבעה מלונות כבר נסגרים, היינו לפני עשרה ימים בפגישה עם התאחדות בתי המלון. מלונות רבים יכולים להיסגר. אני כרגע לא יכול לומר מספר אבל אנחנו כבר מרגישים את זה. אנחנו סוחבים עלינו גיבנת מאז הקורונה, כאשר אנחנו המועצה היחידה ששילמה לאנשים והם לא יצאו לאבטלה. הייתה התנגדות נחרצת של מועצת הפועלים ויושב ראש ועד העובדים. היינו צריכים להביא מהבית כספים והכספים האלה נלקחו ממקורות כאלה שאם אנחנו היום צריכים לבנות בית עלמין באילת, אין לנו כסף לבנות בית עלמין כי אנחנו מקבלים את אותם שישה וחצי מיליון שקלים בשנה ואנחנו מייצרים עוד 12 מיליון שקלים כדי להחזיק מערכת של 60 עובדים במערכת הכשרות. זה מאוד מאוד מכביד עלינו. אנחנו גם נטולי מענקים בכל הנושא של בתי עלמין כי אנחנו עם מעל 100 נפטרים בשנה. דרך אגב, באילת יש עלייה של למעלה מ-43 אחוזים של נפטרים מאז תקופת הקורונה.

אנחנו מבקשים בכל מתווה כזה או אחר שהעירייה תקבל – וזה מגיע לה מאוד. אנחנו 50 ו-60 שנים בעיר הזאת ואנחנו רואים את הנפילה של העיר אבל אסור לנו להגיע לשם. כל עזרה שתתקבל כאן, נא לקחת אותנו בחשבון ולהתייחס גם למועצה הדתית כאשר רק בחודש וחצי האחרונים הוצאנו כספים שלא היינו אמורים להוציא אותם על עשרות אלפי תושבים מהעוטף. אנחנו מדברים על אנשים שהגיעו ללא ציוד, לא מיחמים, לא פלטות, לא תפילין ולא טלית. לא אמנה כאן את הכול אבל מדובר במאות אלפי שקלים. 

 << אורח >> אור מימון: << אורח >> 

אני יכול רק להודות ליושב ראש הוועדה שכל פעם אתה אוזן קשבת ולא רק אלא גם יד מבצעת עבור העיר. לפני הדיון הזה התקיים כאן דיון לגבי ארגוני ההצלה, וזה מה שהעיר אילת צריכה כרגע. לא נאריך במילים אבל אנחנו זקוקים לך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. אדוני ראש העיר, אני מבקש לסכם את הדיון ולהציע כדלהלן. 

אני מאוד משבח את העבודה שלך כראש העיר. באמת, עם כל הבעיות שהיו. גם החברים שלי מספרים לי על העבודה שלכם היא עבודה שנעשית במסירות. המנכ"ל וכולם. באמת עבודה טובה, ראויה לכל שבח. 

אנחנו דיברנו וכאשר היה כאן המתווה - שדנו בו הרבה מאוד זמן באופן יחסי לעיר אחת - אמרנו שאילת היא במצב שונה. תיארת את זה נכון. הבאתם את הדברים כמו שהם. 

 אמר דוד ביטן וזה דבר שהוא נכון לגמרי ואמרו את זה החברים. אנחנו צריכים מתווה אחר לאילת. המתווה שעליו אנחנו מדברים, כל פעם אנחנו מדברים עם האוצר, אומרים שיש מתווה ומתחילים להסביר לנו מה זה המתווה. הכול ברור. אנחנו יודעים. אנחנו יודעים מה זה המתווה ואנחנו גם יודעים מה השוני בין 20 קילומטר, לשבעה קילומטרים, ל-40 קילומטרים, מה ההבדל בין נהריה לבין אשקלון וכל מה שנלווה לעניין הזה. שום דבר ממה שהחלטנו לגבי הדברים האחרים לא נוגע לאילת. אילת תקרוס והיא תקרוס מאחר שאנחנו לא נתנו את דעתנו על המיוחדות של העיר הזאת. לא נדבר על מה יהיה אחרי המלחמה, בסדר, אבל עכשיו צריך לדבר על מתווה מיוחד.

אני מבקש שתאמר לממונים עליך שאתם הולכים לפגוש אותי עכשיו בכמה אירועים. אירוע ראשון שתפגשו אותנו הוא בתקציב ל-2023. אתם תבואו לכאן ותבקשו שאני אתמוך בו, שאני אבקש מהחברים להצביע בעד. אני חושב שהממשלה קיבלה החלטה נכונה ואני רוצה להצביע בעד. זו פגישה אחת שתהיה לנו.

הפגישה השנייה תהיה על החוק של מס רכוש שצריך לעשות אותו על נובמבר. הרי עשינו אותו רק לאוקטובר ובנובמבר אתם מגיעים לכאן עוד הפעם. אתם מגיעים עם חוק מס רכוש.


 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 

תקנות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הם צריכים לבוא עם התקנות.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

על זה נאמר פגישה חצי פגישה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אלה שש פגישות יחד.

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> 

לגבי התקנות אתה פחות יכול ללחוץ. מבחינתם שלא יהיו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בדיוק. לא רציתי להגיד את זה. אחרי זה תקציב 2024. זאת אומרת, אנחנו ניפגש כאן כמה פעמים.

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> 

אני מאמין שאפשר להגיע איתם להסדר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

 מה שהבאת לי אדוני ראש העיר, לא לזה התכוונתי. עשיתם באמת עבודה רצינית אבל אני לא הולך לטפל עכשיו בצרכים של אילת. אילת היא עיר חזקה, היא תעמוד על הרגליים ובעזרת השם היא תצליח ואז נדבר במזנון על מה מוסיפים למחלקת החינוך ולמחלקת התרבות. אנחנו רוצים לדעת עכשיו מה המעמד של אילת. אנחנו קיימנו כאן דיון על אשקלון וידענו מה אנחנו רוצים. ידענו שאנחנו רוצים שהיא תהיה עיר פיתוח, עיר ספר שצריכה לקבל את מה שהיא צריכה לקבל. כך החלטנו והצבענו על זה וזה היה בהסכמה עם הממשלה.

אנחנו צריכים להגיע למתווה על אילת, מה המתווה שבו על פיו אתה מחזיק את העסקים. אם אתה לוקח מהמתווה הקודם הקבוע או הרגיל, אתה לא פתרת את הבעיה. לכן שאלתי אותך אם יש לך יועץ משפטי או מישהו, איזה פקיד שאתה סומך עליו, שהוא ידע לתרגם את זה. שהוא ידבר עם הלשכה המשפטית שלנו, עם היועצת המשפטית של הוועדה והיועצת המשפטית של הכנסת שבאה במיוחד לאילת. היא מחכה כי אני הבטחתי להם שיהיה סיור באילת. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

היושב ראש, מה לוחות הזמנים לקבלת מתווה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני קודם כל מבקש ממך אדוני ראש העיר שיהיה מישהו שיהיה בקשר עם האנשים שלנו.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

הוא נמצא כאן. קוראים לו שרון בן עזרא.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר. צריך לעשות דבר מוגדר כדי שנדע מה אנחנו מבקשים ועל מה המאבק. דוגמת אשקלון, דוגמת נהריה, כאשר כל אחת במעמד שונה. אנחנו צריכים כאן מעמד מיוחד לאילת שיש לה מאפיינים שונים משל כל הערים האחרות. 

 ידידיה, אני מבקש שתיתן לי תשובה. דבר עם הממונים עליך. כשאנחנו דיברנו איתם שזה יקרה, הם אמרו שצריך החלטת ממשלה. אני מעריך שלא נוכל לעשות את זה בדרך אחרת אלא אם כן אנחנו מתייאשים מאילת כי הקריסה היא מאוד ברורה. אני מקבל את העמדה של דוד ביטן. אנחנו לא מדברים על העתיד אלא אנחנו מדברים על עכשיו ועכשיו אנחנו רוצים לקבל החלטה. ברגע שיגיע הנושא של מס רכוש, אנחנו נוסיף את אילת להחלטה. 

אני מבקש לקבל תשובה תוך ארבעה ימים.

אני הייתי כאן בהרבה ישיבות. הדוגמה של מיכאל ביטון היא אחת הדוגמאות. הוא היה ראש מועצת ירוחם. הוא בא אלי עם בעיה, שם הייתה קריסה כלכלית מוחלטת. עשיתי דיון מיוחד על ירוחם וירוחם פורחת. אני לא יכול לקחת קרדיט כי אין לי פריימריז.

אני מודה לכם על הדיון הזה. ידידיה, אני רוצה תשובה בתוך ארבעה ימים, לא כולל שבת. אני מבקש שהאיש שלך יהיה בקשר עם הלשכה המשפטית שלנו.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, תודה רבה. תודה רבה לכולם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:12. << סיום >>