פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת הכלכלה
20/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 233
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ז' בכסלו התשפ"ד (20 בנובמבר 2023), שעה 09:55



סדר היום:
 << נושא >> השפעת מצב הלחימה על ההליכים להפרטת דואר ישראל << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
אלי דלל
שלום דנינו
שלי טל מירון
יבגני סובה
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
מירב בן ארי
סימון מושיאשוילי
יסמין פרידמן
גלעד קריב
אליהו רביבו
אפרת רייטן מרום
קטי קטרין שטרית


מוזמנים: 
שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי
השר במשרד המשפטים דוד אמסלם
	נעם דן
	–
	רכזת תקשורת מו"פ והשכלה גבוהה באג"ת, משרד האוצר

	יפית בן עטר
	–
	רמ"ט השר לשיתוף פעולה אזורי

	מוריה תשובה
	–
	מנהלת לשכת השר לשיתוף פעולה אזורי

	מיכל רוזנבוים
	–
	מנהלת רשות החברות הממשלתיות

	גל הרשקוביץ
	–
	יועץ, פרויקטור הפרטת הדואר, רשות החברות הממשלתיות

	יובל יעקובי
	–
	סגן מנהלת רשות החברות הממשלתיות - אחראי על הפרטת דואר ישראל

	מיכל כהן
	–
	הממונה, רשות התחרות

	דוד לרון
	–
	מנכ"ל חברת דואר ישראל

	מישאל וקנין
	–
	יו"ר הדירקטוריון, חברת דואר ישראל

	זיו ברק
	–
	מזכיר החברה ומנהל האסדרה, חברת דואר ישראל

	שמעון פרג'ון
	–
	יו"ר ארגון העובדים, חברת דואר ישראל

	יגאל שטרית
	–
	מנכ"ל, חברת מסר

	נתן שפירא
	–
	מנכ"ל אניה דר' ו. ריזה ובנו בע"מ

	בן סוכמן
	–
	מנכ"ל דפוס בארי

	אנדרי ניקל
	–
	שדלן, עו"ד, מייצג את דפוס בארי

	נגה רובינשטיין
	–
	שדלנית, עו"ד, מייצגת את דפוס בארי

	אלכס מילר
	–
	יו"ר אגף העובד העולה, ההסתדרות הכללית החדשה

	מור אדרי
	–
	יועצת פוליטית לחה"כ שלום דנינו

	שיר סיגל
	–
	הוריה, תושבי כפר עזה, חטופים בעזה

	יובל ברון
	–
	חמיו וחמותו חטופים בעזה





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




 << נושא >> השפעת מצב הלחימה על ההליכים להפרטת דואר ישראל << נושא >> 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בוקר טוב. לפני שאני פותח את הישיבה לפי סדר היום, יש פה משפחות חטופים שרוצים לומר מספר דברים. בבקשה. 

 << אורח >> שיר סיגל: << אורח >> 

שלום לכולם. תודה שאתה מאפשר לנו לפתוח את הבוקר הנורא הזה, בוקר 45 שאנחנו קמים לזה שההורים שלי עדיין בעזה. קוראים לי שיר, ההורים שלי מכפר עזה, חיים שם למעלה מ-40 שנה. שמרו על המדינה הזאת, כדי שאליכם לא ייכנסו לבתים, כדי שהמחבלים ייכנסו אליהם לבתים ולא יגיעו אליך הביתה. היו החומה האנושית של המדינה הזאת. הופקרו, כמו שכולנו יודעים, ב-7 באוקטובר. עדיין מופקרים בעזה. ואנחנו פה כדי שאף אחד ממי שיושב כאן לא ישכח לשנייה שהמטרה היחידה של מדינת ישראל כרגע היא להחזיר את ההורים שלי ואת שאר החטופים הביתה. 

אני רוצה לשאול אותך כבוד השר, מתי דיברת לאחרונה עם הבת שלך, ענבר? אני מניחה שהיום בבוקר או אתמול בלילה. אני לא דיברתי עם ההורים שלי 45 יום. אני לא יודעת אם הם פצועים, אם הם חיים ואיפה הם נמצאים. אני מבקשת ממך, וסליחה על הכעס, אבל באמת, אחרי 45 יום כבר אין, אין לי שום אמפתיה או סלחנות. אני רוצה לבקש ממך דבר ראשון שלא תהיה שנייה שאתה לא עוסק בהחזרת החטופים הביתה, כי שום דבר אחר לא מעניין כרגע. אני רוצה שתזכור יום יום שמי שנמצא שם הם כמו הילדים שלך. ואם אתה יודע איפה ענבר עכשיו, אתה צריך לדעת איפה 30 פלוס ילדים נמצאים עכשיו. ולמה הם לא נמצאים בבית. 

ואני רוצה לבקש ממך דבר נוסף ואחרון. שלחנו אתמול לכל חברי הכנסת הצהרה במייל, שמבקשת את התחייבותכם כנבחרי הציבור, כמי שאני בחרתי בקלפי שייצגו אותי וכמי שההורים שלי עדיין משלמים להם מס הכנסה, למרות שהם בשבי של החמאס. שתאשר שאתה מתחייב בתור נבחר הציבור לעסוק כל שנייה ביום בהחזרת החטופים ולעשות הכול כל רגע כדי שהם יחזרו ולא לנוח עד שהם לא פה. אני מקווה שתחתום לנו עוד היום. 

 << אורח >> יובל ברון: << אורח >> 

שלום, שמי יובל. חמי וחמותי חטופים בעזה. היינו פה לפני שבוע, ביום שני, בוועדות האלה ממש. נתנו לנו את אותו כבוד של לפתוח את הוועדה, וזה כמובן מוערך. אבל מה שאנחנו מרגישים רוב הזמן זה ליטופים וחיבוקים והשתתפות בדאגה ליקירינו. וזה לא מספיק, אנחנו צריכים מעשים. ורבים מחברי הכנסת ובעלי ההשפעה, כמוכם, שיושבים פה בחדר, אומרים לי 'אין לנו הרבה השפעה על זה, אין לנו מה לעשות'. אני מתנצל, אבל זה לא מקובל עליי. אתם נבחרי ציבור, אתם אנשים בעמדות מפתח. מצטרף לדבריה של שיר, בשביל זה בחרנו בכם, בשביל זה אתם פה. 

לא יכול להיות שחלף שבוע מאז שדיברנו פה, ובכלל שחלפו 45 יום ואנחנו באותו מצב. לא יכול להיות שמקיימים דיון, עם כל המכובדים פה, על דואר ישראל, כשיש 236 חטופים בעזה. לא יכול להיות. 

 << אורח >> שיר סיגל: << אורח >> 

אם יורשה לי רק, אני מעבירה אליכם, חברי הכנסת, את ההצהרה ששלחנו לכם במייל. ואני מבקשת שתחזירו לנו תשובה, או שתחתמו על הדף או שתחזירו לנו תשובה במייל שאתם מאשרים. זה המינימום שאפשר לעשות. תודה.

נאמר שכבר למעלה מ-40 חברי כנסת חתמו על ההצהרה הזאת, שלחנו אותה אתמול בערב. נשמח שעד היום יהיו לנו 120 חתימות. 

 << אורח >> יובל ברון: << אורח >> 

נשמח להתייחסותכם בבקשה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, היה עוד אחד שרצה לדבר, לא? 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

יש להם עוד דיון, הם הלכו לדיון אחר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, חמש דקות הפסקה. שלא יהיה מעבר, אם ח"כים רוצים לדבר איתם בנפרד, בבקשה. 

 << אורח >> שיר סיגל: << אורח >> 

נשמח להתייחסותך כמובן. מה אתה עשית היום בבוקר כדי שההורים שלי יחזרו, כדי שהשכנים שלי יחזרו. כדי שהחברה הכי טובה שלי תחזור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבוקר אני לא הספקתי לעשות שום דבר, אני ישר באתי לפה. אבל שמענו את הדברים ואנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי לעזור, אין בעיה. בבקשה, חמש דקות הפסקה. 

 << אורח >> שיר סיגל: << אורח >> 

תשובה לא מספקת. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:01 ונתחדשה בשעה 10:05.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מצטער שזה מיד אחרי מה שמשפחות החטופים אמרו, אבל אנחנו צריכים גם לעשות את העבודה שלנו. נושא הדיון: השפעת מצב הלחימה על הליכים להפרטת דואר ישראל. אני רוצה להדגיש שלא באתי פה לדון בהפרטה, אבל כן באתי לדון בבקשה של דפוס בארי לבצע איזה שהיא דחייה, בגלל המצב שלהם, לאחר שהם הגישו הצעה במכרז. עם זאת, אני ער לבעייתיות בדחייה לאור המצב של הדואר והצורך בהפרטה. לכן צריך לאזן בין האינטרסים השונים, בין הבעיות השונות. ואני מקווה שאנחנו נצליח עד סוף הישיבה להגיע לאיזה שהוא מתווה שגם יעזור לדפוס בארי וגם לא ייצור בעיה עם מה שקורה בדואר. 

דפוס בארי פה, נכון? אז אני רוצה שאתה תתחיל. תגיד לנו בבקשה מה הבקשה ומה זה. 

 << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> 

קודם כול בוקר טוב. תודה שהזמנתם אותנו. שמי בן סוכמן, אני מנכ"ל דפוס בארי בחמש שנים האחרונות. חבר בארי, דור שלישי. אני ב-7 באוקטובר הייתי עם משפחתי בממ"ד במשך כל שעות היום. רבים מחבריי, כפי שאתם יודעים, נרצחו, למעלה מ-85. יש לנו למעלה מ-25 פצועים. הבחור שישב כאן לפני רגע והציג את הפוסטר של כרמל גת, היא נחטפה בבארי. אמא שלה, כנרת, הייתה המורה שלי. גם היא נרצחה בבארי. חורבן מושלם. אמא שלי נרצחה. 

קיבוץ בארי, כמו שאתם יודעים, לא חזר לנקודה. לשמחתי, אזרנו אומץ וכוח והצלחנו לחזור אחרי זמן מאוד מאוד קצר לעבודה במפעל. דפוס בארי, מי שלא מכיר, זו החברה הגדולה ביותר בעוטף עזה. זו חברה שמעסיקה למעלה מ-400 עובדים. 150 מהם חברי הקיבוץ ו-250 מכל יישובי העוטף. ולשמחתי, בזכות הכוח של הקהילה ובזכות החשיבות של דפוס בארי הצלחנו לבצע את המהלך שבו חזרנו לנקודה, השתלטנו על השטח מחדש ואנחנו עובדים מאז. למעלה מ-150 איש מגיעים כל יום באוטובוס ממוגן, מלווים בחיילים לבארי ומדפיסים מעטפות. 

החשיבות של דפוס בארי גם לדואר ישראל היא עצומה. דפוס בארי הוא מרכיב מרכזי בשוק הדואר בארץ, ב-70 שנה האחרונות. החבר'ה מהדואר שאני מאוד מאוד מעריך אותם, והם גם באו לבקר אותי בשבעה, מכירים את המשמעות של הפעילות שלנו. המתחרה שלי כאן, נתי, גם הוא מסייע לנו מאוד מאז האירוע, כדי להמשיך לעבוד ולגבות אותנו. ומהבחינה הזאת הפירגון אלינו הוא עצום. 

לצד החורבן הזה, לצד החורבן שאנחנו חווים אני רוצה רגע להתחבר לאמירה של החבר'ה עם החטופים, על החיבוקים, על ההשתתפות ועל המעשים. דפוס בארי לפני ה-6 באוקטובר הגיש הצעה להיות שותף בהפרטה של הדואר, לפני האירועים. חשבנו שזה יכול להיות מתאים לפעילות שלנו. ראינו בזה כיוון התפתחות עתידי אפשרי. לא היינו בטוחים שזה יקרה או שזה לא יקרה, אני גם לא בטוח היום. אני אגיד לכם מה אני כן בטוח. אני בטוח שיש בידיים שלנו פה אפשרות לעשות דברים גדולים בעתיד. וכשאנחנו מדברים על מעשים ולא על חיבוקים – על זה אני מדבר. 

בואו נדמה לעצמנו עכשיו חזון שבו בנגב המערבי יושב לו מטה הבנק החברתי, יושב לו מטה הדואר ומשם הוא מתופעל ומנוהל. יכול להיות שאני הוזה, יכול להיות שאני חולם, אבל יכול להיות שלא. יכול להיות שלא. יכול להיות שזה אפשרי. הכאוס שבו אנחנו נמצאים כרגע לא מאפשר לנו להיות חלק מהתהליך בשלב הזה. אנשי האוצר, שבאמת מנסים לתמוך ולעזור, מנסים לייצר קונסטרוקציות שבהן תהיה דחייה של חודש, חודשיים. מנסים לייצר מבנים שבהם ייכנסו נציגים שלנו ויתחילו את התהליך. אבל צריך בסוף להגיד דבר אחד: אם התהליך יתחיל עכשיו בלעדינו, הסיכוי שלנו לזכות קטן. בוודאות. יכול להיות שהוא קטן באחוז, יכול להיות שהוא קטן ב-30%. הסיכוי שלנו לזכות אם התהליך יתחיל עכשיו קטן דרמטית. ולכן בעיניי צו השעה להמתין חצי שנה עם ההפרטה. תהליך שנמשך 15 שנה, אולי פה אנשים יודעים, אולי יותר מזה. אנשים מצוינים בדואר מישאל, דוד, הרימו את הדואר מאיפה שהוא היה למקום הרבה יותר טוב היום. והם ימשיכו לעשות את זה, אני בטוח. ונדחה את זה בחצי שנה וניתן לבארי את ההזדמנות להיות חלק מהתהליך הזה. תודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפני זה, הייעוץ המשפטי. תן לנו רגע "בריף" על העניין הזה. מה לגבי האפשרות לדחות מועדים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

להבנתי אין קושי משפטי בדחייה. כלומר, אין מניעה משפטית לדחות. אני גם אוסיף שכמו שכולם יודעים, הממשלה יוזמת לאחרונה הרבה דברי חקיקה שעניינם דחיית מועדים, דחיית תקופות, לאור המצב. אני חושב שלו תשמע דעתי, אני חושב שיש הצדקה לפחות לשקול דחייה משמעותית בהליך הזה. זו דעתי. כמובן שזו גם שאלה כלכלית. אני אומר, בהיבט המשפטי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, בהיבט המשפטי אין שום בעיה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לדעתי לא. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אפשר לקבל קצת פרטים טכניים? אני פשוט פספסתי את ההתחלה, אבל הבנתי מחבריי שלא הוסבר פה, סליחה, אתה יכול להסביר לנו טכניקה? כאילו, מה יקרה בעוד כמה חודשים? מבחינת ההתארגנות שלו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, אני נתתי לך רשות דיבור? לא הבנתי. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אני רק שאלתי שאלה טכנית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז רק רגע, נו מה יש? 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה לא נאמר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כולם רוצים לדבר. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אין לי בעיה. אני שאלתי, להבין את התמונה, שישלים את דבריו מבחינה טכנית, הבחור מבארי, בן. בבקשה רק תשלים לנו תמונה טכנית, מה יקרה בעוד כמה חודשים, שאתה אמרת. אם אנחנו מתחשבים בך, תן לנו תמונה מה יהיה בעוד כמה חודשים?

 << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> 

בעוד כמה חודשים קיבוץ בארי יעמוד על הרגליים שלו. דפוס בארי יעמוד על הרגליים שלו. סמנכ"ל הכספים שלי שנרצח, יהיה מישהו אחר שיחליף אותו. יהיה לי עם מי לעבוד, יהיה לי עם מי לתכנן קדימה. יהיה לי זמן לייצר שותפויות אסטרטגיות, יהיה לי זמן להתעסק בדברים שאינם שיקום פיזי ומנטלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מבין שאתם מתכוונים ללכת עם המכרז עד הסוף, נכון?

 << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> 

אני אמרתי שלפני ה-7 באוקטובר התכוונו להתמודד במכרז הזה. אני חושב שגם אחרי ה-7 באוקטובר יש סיכוי יותר מסביר שאנחנו נתמודד במכרז הזה. לא רק, בעיניי יש כרגע אינטרס, אינטרס לאומי. אני חושב שצו האינטרסים, צו האינטרסים שצריך לצאת צריך לתת עדיפות לדפוס בארי ולעוטף עזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, תודה. לפני שאני עובר, רשות התחרות פה, נכון? אז בסוף אני ארצה שתתייחסי לעניין הזה גם. טוב, אז שרים, בבקשה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

קודם כל בוקר טוב לכולם. כמובן, הבחור מבארי, בן. כמובן אנחנו מחזקים את ידכם. קבל את תנחומיי ואת תנחומי עם ישראל את ידי כל המשפחות השכולות. וגם לגבי הנושא הקודם שעלה כאן, בוודאי שזו מחויבות בסיסית ראשונית של מדינת ישראל. דרך אגב, בזה אנחנו עוסקים בקבינט כמעט כל יום וכל היום. 

עכשיו אני רוצה להיכנס לתמונה ולהסביר כרגע מה קרה כאן. אתן קצת היסטוריה ואחרי זה אני אכנס. כשאני הייתי הממונה על רשות החברות בקדנציה הקודמת אני הבאתי את הדואר לוועדת שרים לענייני הפרטה וקיבלנו החלטה להפריט את הדואר ב-40%. מדוע? דואר ישראל בהגדרה זה שירות שהוא בעצם לא כלכלי. ולכן הדואר מפסיד כסף. דרך אגב, זה שירות שמדינת ישראל מחויבת לתת אותו בלי קשר כמה הוא עולה. תחבורה ציבורית זה עסק, בהגדרה, שהוא מפסיד בכל המדינות בעולם. אבל יש תחבורה. מערכת הבריאות עולה לנו הרבה מאוד כסף. לא מכניסה כסף. אבל חובתה של הממשלה והממשלות בעבר לתת שירותים לאזרחי מדינת ישראל. 

אנחנו אז הבנו שאנחנו רוצים להכניס לדואר, הרעיון שרצינו להכניס לדואר אז זה להכניס חשיבה קצת יותר כלכלית. להכניס משקיע זר ולשנות קצת את האטמוספירה בדואר. למה לא הלכנו על מאה אחוז? בגלל שאני יודע שכשיהיה מאה אחוז אז לא יהיה דואר. מה שיהיה רווחי הדואר ישווק אותו, אם זה חבילות. אבל דואר במטולה כנראה לא יגיע. גם היום הוא לא מגיע. וזאת בעצם הייתה החשיבה שלי אז. וככה חשבנו להפריט את הנושא הזה באופן מדורג, על מנת לעקוב ולראות שהשירות באמת מתקיים. בא שר אחר, החליף אותי. דרך אגב, העברנו את זה בוועדת שרים לענייני הפרטה. פרסמנו את המכרז. היו חמישה, שישה מציעים. שמונה, סליחה. רשות החברות אז דירגה אותם והיו לנו ארבעה בעלי הצעות רציניות מאוד. בא השר הבא, וזה לגיטימי מבחינתו, חשב שהוא חכם, וביטל את זה. וזה יצא להפרטה של מאה אחוז. דרך אגב, ברגע שאתה מפריט במאה אחוז הסוסים ברחו מהאורווה. אותם להחזיר אתה לא יכול. לדוגמה, את בזק, אני לא אלאה אתכם מה קרה לנו עם בזק. ומה קרה לנו עם שוק בכלל התקשורת כשלעצמו. ולכן משם גם למדנו את הלקחים. 

אבל הוא סוברני לקבל את ההחלטה, החליף יושב ראש, החליף מנכ"ל והכול בסדר. הוא סוברני והכול בסדר. זאת הסמכות שלו. לא מתווכח איתו כרגע אם זה נכון או לא נכון. כשאני נכנסתי לרשות החברות כבר היינו באמצע הליך. אני, דרך אגב, נכנסתי לממשלה כמה חודשים אחרי, אתם זוכרים את הסיפור. והיה שר תקשורת כבר כמה חודשים. ובעצם הודיעו לי שהדואר נכנס להפרטה של מאה אחוז. דרך אגב, אני רוצה לומר למנהלת רשות החברות שמזמינים אותך לישיבה בכנסת, על פי תקנון הכנסת, את חייבת להודיע לשר שלך. את זה גם לא עשית. אני במקרה שמעתי על הדיון, באתי. דרך אגב, זה לא רק בזה, זה עוד בדברים אחרים. אני באופן מעשי לא מנהל את רשות החברות, אין לי אחריות שם על שום נושא. מנהלת החברות עושה בחברות כרצונה בכל נושא ונושא. אפילו אני לא מודע להם. 

אני ממה שקרה כאן, שנפתחה המלחמה, אני התקשרתי למנהלת רשות החברות. וזאת בעקבות הפנייה שאתם, קיבלתי מכם. אני ביקשתי להאט את הקצב, דרך אגב, יש לי כאן סטנוגרמה של השיחה. למה היא תגיד עוד מעט זה לא מדויק. ואני ביקשתי להאט את הקצב. מדוע? שתי סיבות: אחת, יש לנו חובה מוסרית למה שקרה בדרום ובוודאי לדפוס בארי. זה בכלל לא חשוב, דרך אגב, אם אתם יכולים להיות או לא. אבל עצם העניין שאתם בתוך המשחק מדינת ישראל צריכה לעשות הולד קטן ולתת לכם להתארגן. ואם תחליטו שאתם רוצים כן להיכנס או כן לערער צריך לתת את הזמן. 

דבר שני, ברור לכם לחלוטין שאם יש חצי מיליון איש במילואים, אז בוודאי זה משפיע על כל החברות ועל כל מיני אנשים, שבעצם אמורים להשתתף בעניין או לפחות יש להם חשיבה. 

דבר שלישי, בכלל האטמוספירה המשקית לא מתאימה לעניין הזה כרגע. בכל פרמטר צריך להאט טיפה. מנהלת החברות אומרת לי תביא את זה לוועדת שרים לענייני הפרטה שאני יושב הראש שלה. בקשה פשוטה. דרך אגב, שכל שר מבקש ובצד השני אומר לו 'אמן'. כן. לכן, דרך אגב, היא אמרה, אני מצטט: "דפוס בארי לאור השיקולים, לא בטוח שיקבלו את האישור להמשיך בתוך התהליך". ולכן, דרך אגב, אני הנחיתי אותה בשני דברים במלחמה: לרשות החברות יש שני תפקידים. במלחמה הוא תפקיד מרכזי אחד, אחד זה לדאוג לרצף התפעולי שימשיכו לקבל שירות. 

דרך אגב, אני רוצה להדגיש, רשות החברות לא מנהלת את החברות. יש לכל חברה את השר שלה. והוא אחראי בתחום האנרגיה, הוא אחראי על הנושאים שלו. אחרת מה היינו צריכים את השרים? שמים את מנהלת רשות החברות שתנהל את כל החברות, הכול בסדר. דרך אגב, זו המחלוקת שלי איתה. היא כופרת בעיקר. היא חושבת שהיא מנהלת גם את החברות הלכה למעשה. 

לכן אני ביקשתי בתקופת המלחמה בעיקר לשים את הכול בצד. קראתי לה ולאנשיה. זו פעם ראשונה שהיא הסכימה להביא את אנשיה, דרך אגב. עד עכשיו אסור לי להיפגש עם שום עובד ברשות החברות. אני כשר הממונה. לא לקבל גם שום התחייבות. דרך אגב, ביקשתי לקבל את כל ההתקשרויות של רשות החברות, חצי שנה. עד היום אני לא מקבל. למה? כי היא חושבת שאני לא, אסור לי לקבל. אפילו את רשימת העובדים אני לא יודע. אני אפילו לא יודע מי חותם לה על כרטיס הנוכחות שלה כשהיא באה לעבודה. אין לי מושג בכלל. הפקרות מוחלטת, רבותיי. הפקרות מוחלטת. אני כותב לנציב שירות המדינה שאני לא יכול לקחת בתנאים האלה אחריות, כשר, על רשות החברות. 

ובואו אני אגיד לכם מה קרה כשנכנסנו למלחמה, באמת לא ידעתי. התחלתי לפגוש חברה חברה על מנת ללמוד מה היא עושה. דרך אגב, דבר כזה לא היה מעולם ברשות החברות, שערורייה ממדרגה ראשונה. ואז אני ביקשתי ממנה למנות דירקטורים בעת הזו, בכל החברות, על מנת לחזק את הדרג הניהולי בחברות. לא חשוב לי. אמרתי לה לא משנה מה, נגמר הכול. כל הדירקטורים מי שיהיה שימו, תחזקו את ההנהלה. זה הדבר היחיד שאתם יכולים לעשות עכשיו, ובוודאי הדבר המרכזי. הכתבה שקיבלתי בעיתון למחרת, שאני במלחמה דואג לשני מינויים בדואר ישראל, פוליטיים. זה האירוע. ולכן, דרך אגב, באנו לדיון הזה. אני מניח שאתה התקשרת ליושב הראש. אני לא ידעתי עליו, דרך אגב. אבל אני מתאר לכם מציאות של חודש ימים, מה שר במדינת ישראל עובר מול פקידה שחושבת שהיא גם ראש הממשלה וגם סגן ראש הממשלה, גם השר וגם המנכ"ל. 

אז לכן אני תומך במה, לא תומך, אני מזדהה עם כל מה שאמרת בדפוס, לגבי דפוס בארי. אני חושב שזה לא נכון לא עסקית. זה לא האטמוספירה העסקית. בוודאי זה לא מה שאנחנו צריכים לשדר עכשיו לעם ישראל. אנחנו, בוודאי לא ברמה המוסרית, כי בוודאי צריך לסייע לכם בכל דבר ועניין, על מנת שתוכלו להשתתף במסגרת הזאת, במידה ואתם עונים על קריטריונים של רשות התחרות. ואני לא רואה סתירה בעניין באופן בסיסי. כן? בוודאי לא בנקים שאמורים לקנות את הדואר. בזה אני רואה סתירה. אבל בוודאי ובוודאי בן אדם שיכול לתת את כל שרשרת הערך ובתחומים מסוימים, אז בוודאי ובוודאי. 

אני גם דיברתי עם גל הרשקוביץ אז בזמנו, אני לא שקט לגבי השירות עצמו, בשום מקרה. אני אומר ותרשמו בפניכם, מהרגע שדואר ישראל מופרט, תזכרו את המשפט שאמרתי. דואר לא יהיה בפריפריה. לא יגיע. תזכרו את מה שאמרתי. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

גם היום אין. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

לא משנה. אבל אז יהיה יותר גרוע. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

גם לא במישור החוף. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

רק שנייה. אז יהיה יותר גרוע. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

יש. וצריך להקפיד גם אחרי הפרטה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אני אסביר גם מדוע לא יהיה. בגלל שברגע, דרך אגב, זה מה שקרה לי. אני אתן לכם דוגמה. כשהפרטנו, בוא אני אספר לך, שוסטר. אני נדרשתי לעניין בחברת הוט. חברת הוט, חברה שזכתה במכרז מדינת ישראל והתחייבה על פי זה לתת פריסה ארצית לכולם. אני מוצא את עצמי כשר התקשורת, אחרי 25 שנה שהיא כבר נמצאת בזיכיון, לא פרסה בערך ב-30%. איפה לא פרסה? אני אספר לך, כל הערבה, כל יהודה ושומרון, כל הצפון, בעיקר ביישובים. ולמה היא לא פרסה? בגלל שזה לא כלכלי לה. להביא היום כבל לאיזה קיבוץ בערבה לא שווה. אבל כתוב. אז מה אם כתוב? לכן אני אומר גם פה, דרך אגב, מה שנאלצתי לעשות בסוף זה לוותר להם על האוניברסלי שעלתה 500 מיליון שקלים, זה הרווח שלהם. וביקשתי מהם להביא את זה באופן קווי לפחות. 

אז לכן אני גם אומר כאן, דואר לא יגיע בשיטה שהם רוצים להפריט. לא יגיע. אני יודע. לא למטולה, ובוודאי, מי נדרש היום לדואר? רבותיי, החבר'ה הצעירים היום לא צריכים דואר. אני מדבר על דואר מכתבים. חבילות זה חבילות, כל אחד ישלם על החבילה שלו כמה שעולה. דואר מכתבים לא יגיע למדינת ישראל. בשלבים, מי שלוקח ביטוח לאומי ואם זה ימשיך ככה, הוא לא יקבל ביטוח לאומי באזורים הנגב והצפון. 

אני אספר לכם, שהיה קורונה, אני התקשרתי למנכ"ל הדואר בירוחם, אתם יודעים ב-15 לחודש מקבלים ביטוח לאומי. כל הפזורה באה לשם. אישה אחת עם זיכיון, אם יש לה זיכיון, היא לא עובדת דואר. התמוטטה. עד שאני לא התקשרתי למנהל הדואר ואמרתי לו 'תקשיב, סחבי, יש שם עשרות, יש שם אלפי אנשים בחוץ, בקורונה'. הלך, שלח שני פקידים על מנת לסייע. אני מניח שאיך אמר השופט בבג"ץ? אנחנו לא מתנהלים מול הלקוחות. הוא אפילו לא מבין את האירוע. הייתי צריך כנראה להתקשר למנהל מחלקת רשות החברות ולספר לה שהיא תטפל בזה. רשות החברות לא מטפלת בחברות באופן אופרטיבי, לפי תפיסתי. היא אמורה לממש את המדיניות שלי. ומדיניות זה כל דבר רוחבי זה מדיניות. מה שספציפי למשהו מסוים זה בסדר. כל דבר רוחבי. בוודאי לא להיכנס ולהפריע לחברות להתנהל, בשביל זה יש דירקטוריון, בשביל זה יש שר ממונה. אבל כשיש כאוס וכל אחד עושה את הכול, חוץ מהעבודה שלו, אז זאת התוצאה שאנחנו מגיעים אליה. 

אז לכן אני תומך בכך בכל דבר ועניין. דרך אגב, זה מה שיקרה גם. אם אני אצטרך להביא את זה לוועדת שרים לענייני הפרטה אני אביא את זה. ואם זה קצת עוד יעצבן אותי אני גם אעצור את ההפרטה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקיי. שר התקשורת. 

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

תודה, תודה אדוני יושב הראש, ידידי השר אמסלם. יש הרבה דברים לדבר על התהליכים שעברנו. אבל אני, ברשותך אדוני יושב הראש, אגע ישר בנקודה. בשבוע הראשון למלחמה באמצע הערכת מצב של משרד התקשורת מתקשר אליי בן לטלפון הנייד שלי ועניתי לו. יצאתי שנייה החוצה, הסתובבתי רגע ושמעתי שהוא רוצה לדבר על זה שהם רוצים לקום מהעפר, להתנער מהעפר, ועם רוח של גבורה יהודית, עם עוצמה, עם פטריוטיות, עם ציונות, לבוא ולהקים מיד את הדפוס מחדש. אמרתי לו חכה בן, אני רוצה לשים אותך על רמקול. שמתי אותו על רמקול. הוא דיבר לכל מי שהיה שם, עשרות שהשתתפו בהערכת מצב. וכולם עם דמעות בעיניים. הרוח של הגבורה הזאת, בשבוע הראשון של המלחמה. בתוך שבעה ימים מה-7 באוקטובר. אני לא זוכר איזה יום זה היה בדיוק, כמדומני יום רביעי. 

ביום ראשון שלאחר מכן, התייצבנו כל ההנהלה של משרד התקשורת, יחד עם בן, ופתחנו את הדפוס. ואנחנו אין לנו, זה לא אנחנו, זה הם. הם ברוח של גבורה, בעוצמה שאין כדוגמתה, החליטו שהם מתנערים מהעפר, ולמרות הקושי, למרות השכול, למרות חוסר הוודאות של החטופים שנמצאים עדיין בשבי – הם רוצים להקים מחדש. הם רוצים ליישב את הארץ הזו ולהפוך את עוטף עזה לחבל התקומה, באופן שיפרח וישגשג הרבה יותר ממה שהיה קודם. והדמיון שלך על דואר ישראל, שהמטה המרכזי שלו יישב בבארי, אני מוכן לחתום עליו, אני רוצה שזה יקרה. יחד עם זאת, לא יחד עם זאת, זה לא סותר את מה שאמרתי. חשוב לומר שבתהליך הזה ובמסקנות שנגיע אליהן, אנחנו מחויבים לעובדים. העובדים אסור שייפגעו בשום פנים ואופן בגלל דחייה של תהליך ההפרטה וצריך לוודא את זה. ואני תכף אספר על הסכם, אדוני יושב הראש, תקשיב. וצריך, אני אספר לכם על סיכום שהיה לי עם שר האוצר גם בעניין הזה. 

אני מחויב לעובדים, אני גם מחויב להפרטה. אני חושב שהיא צריכה לקרות. אפשר, השר אמסלם יש לו השגות בעניין, גם אותן אפשר ליישב. ואני מחויב לבארי מוסרית ולאומית. אני רוצה לומר לכם, הדבר היחיד שבעצם עוד השארתי בו אחיזה בדואר זה את דפוס בארי. אגף תקציבים במשרד האוצר הגיע אליי לפני שלושה שבועות בערך, רצה לרוץ קדימה. אמר לי דואר ישראל נחנק, אין תזרים מזומנים. אחרי, לפני חודש דיווחו על רווחים עצומים, כבירים. באו לפני שלושה שבועות אגף תקציבים, אמרו שנחנקים ורוצים לשעבד את כל הדואר. אמרו לי תחתום על שעבודים לכל הנכסים של הדואר. תחתום על צו האינטרסים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

נשארו נכסים בדואר?

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

אמרתי יש, יש נכסים פעילים שנותנים שירות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תנו להם לדבר. ניכנס גם לכל מה שהשרים אומרים?

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

אני עד היום נמנעתי מלחתום על שעבודים של נכסים פעילים, כדי לא לפגוע בשירות. אבל אגף תקציבים אמר אם לא תחתום על זה, אין תקציב לאינטרנט במקלטים ואין תקציב לטלפונים לווייניים לרבש"צים ביישובי קו העימות. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

סליחה, אני מצטערת, זה לא נאמר. 

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

אל תפריעי לי בדברים בבקשה. לא להפריע לי בדברים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם תוכלו להגיב. 

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

דברים נאמרו בצורה מפורשת, כתובים בהודעות ווטסאפ. הכול, עצרו את התקציבים של המשרד, תקציבי לחימה, עד שלא נשחרר. עד שלא נחתום שאפשר לשעבד את הכול ושנחתום על צו האינטרסים. בשיחה עם שר האוצר אמרתי לו הדבר היחיד שמעניין אותי, אני מוכן לשחרר. תיקחו, אתם גם ככה עושים מה שאתם רוצים. הדבר היחיד שאני רוצה שאם דפוס בארי לא יכול להשתתף עכשיו במכרז, לא יכול להתחיל את התהליך, אני רוצה שזה יובא להכרעה, שזה יהיה מעצור, שאני יכול עדיין להתערב. 

בסיכום שיצא כתבנו שהעניין של דפוס בארי, אם הוא לא יוכל, אם נראה שהוא צריך זמן כדי להשתתף במכרז, יובא להכרעה של שר האוצר ושר התקשורת. זה בעצם עוד הרגל בדלת האחרונה. האצבע בדלת שנשארה לי, שאמרתי דפוס בארי זה הדבר היחיד שחשוב לי, שהוא יוכל להשתתף במכרז. כי זה יש בעל חשיבות לאומית, חשיבות למורל של העם הזה, ללוחמים שנמצאים עכשיו בשטח, שיודעים שהם לא נלחמים גם סתם. שיש כאן אנשים שחוזרים לשקם את ביתם ומתנערים מהעפר ואנחנו צריכים לתת יד לזה. אגב, הזכרת דירקטורים, אז באמת זו סוגיה שצריך לפתור אותה. חסרים שלושה נציגי ציבור בדירקטוריון הדואר. יכול להיות שאם היו ממנים לנו כבר את הדירקטורים שחודשים ארוכים מעכבים אותם, אז הדירקטוריון בעצמו היה עושה את מה שנדרש כדי לעכב את התהליך וכדי לאפשר לבארי. אבל אין מספיק נציגי ציבור, יש רק שניים היום בכל הדירקטוריון, נציגי ציבור, ואין להם את הכוח כנראה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

למה לא ממנים אבל? 

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

למה לא ממנים? תשאל את הגברת שיושבת כאן. אנחנו לא עוסקים, אנחנו לא עוסקים בשום דבר, אגב הערות שיצאו, יצא מכתב ממבקר המדינה שאנחנו ושר התקשורת שהוא מתעסק עם פיטורים של יושב ראש. לא מתעסקים בכלום, חוץ מדברים שקשורים למלחמה. המכתב של מבקר המדינה יצא בכלל על איזה ציוץ של עיתונאי, שמחק אותו כשהוא הבין שהוא לא נכון. אבל יצא מכתב של מבקר המדינה. אז אני מודיע לכם כאן חד משמעית, אנחנו לא מתעסקים עם כלום. לא יושב ראש הדואר מעניין אותי כרגע ומשרד האוצר קיבל את כל מה שהוא רצה. הדבר היחיד שהעמדתי כאן זה דפוס בארי ומצד שני אני אלחם על העובדים שלא ייפגעו מול אגף תקציבים באוצר. 

אני מודיע לכם כאן חד משמעית שאעשה כל שלאל ידי כדי שמצד אחד דפוס בארי יוכל להשתתף בתהליך הזה כשווה בין שווים ומצד שני שהעובדים לא ייפגעו. אני בטוח גם, וזה גם מה שסיכמתי עם שר האוצר, שהוא בעצם הדבר הזה יובא להכרעה בפניו. ואני בטוחני שגם הוא ייתן יד למהלך הזה. ואם יידרש חודש, חודשיים, שלושה, כמה שצריך, חצי שנה, כדי לעכב את התהליך, שר האוצר ייתן את הגיבוי המלא שנדרש לזה. 

יתרה מכך, אני חושב שכאיזה שהוא סמל של הלחימה הזאת, של חבל התקומה שאנחנו רוצים עכשיו להקים ביישובי עוטף עזה, ואולי חבל עזה, אני חושב שצריך בקריטריונים של המכרז לתת עדיפות, איזה ניקוד מסוים יותר למי שמגיש מעוטף עזה, חבל התקומה. זה דבר שחשוב. אני חושב שזה סמל, זו תמונת ניצחון. זה רוח של גבורה יהודית שאני לא, אי אפשר לא להתפעם ממנה ואי אפשר שלא להיות שותפים אליה. 

אני רוצה גם לחזק בתקופה הזאת את עובדי הדואר שעושים עבודת קודש. מגיעים למפונים, מוצאים פתרונות, למרות כל הקשיים עושים עבודת קודש. ואנחנו צריכים, דודי, עם העיכוב של התהליך לוודא שהעובדים לא ייפגעו. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

בוודאי. 

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

שהעובדים לא ייפגעו. צריך לנצח בשני הפרמטרים האלה: גם שדפוס בארי יוכל להשתתף וגם שהעובדים לא ייפגעו בתהליך. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

לא, בוודאי. אני עומד על כך. זה כבר אחריות שלנו לעשות. 

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

תודה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

יש לי רק שאלה לבן מבארי. רשות החברות הגיעה אליכם לבארי כדי לנהל אתכם איזה שהוא שיח? פיזית. 

 << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> 

הם הבטיחו שיגיעו. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

תודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. הח"כים שימתינו טיפה, בסדר? רשות התחרות. אני רוצה לדעת לפני שממשיכים את הדיון לגבי דפוס בארי. 

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

לרשות התחרות, וגם לי כממונה על התחרות, כל ההליך הזה של ההפרטה של הדואר יש בעצם, היו בעצם שני תפקידים: אחד כיושב ראש ועדת הריכוזיות ו-ועדת הריכוזיות שמורכבת גם ממנכ"ל האוצר וגם מיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הייתה צריכה לתת המלצה לגבי הגופים שיכולים / הגופים שלא יכולים להשתתף מבחינת ריכוזיות כלל משקית. ההמלצה הזאת ניתנה והיא לא נוגעת לדפוס בארי. ורשות התחרות צריכה לתת המלצה, שוב, לרשות החברות, לגבי הגופים שההתמודדות שלהם במכרז יכולה להקים בעיה תחרותית. 

אנחנו התחלנו לעבוד על חוות הדעת ולבדוק את הנושא. ב-7 באוקטובר הקלפים נטרפו לכולנו ובוודאי לתושבי בארי. הרצון שלנו לעזור לאזור להשתקם ככל הניתן ולתמוך באנשי בארי ובעוטף עזה ובכלל בכל המאמץ המלחמתי הוא כמובן מאוד גדול. ובנסיבות האלה, אנחנו השלמנו את חוות הדעת לגבי גופים אחרים, לגבי הבנקים, והדגשנו אותה. אבל לגבי דפוס בארי אני חושבת שאנחנו, ברגישות המתבקשת, מנהלים שיח עם באי כוחם, כדי באמת לאפשר לקיבוץ ולאנשים אחרי מה שהוא עבר לקדם את התהליך בזמנים האפשריים. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

רציתי לשאול אותך, מה העקרונות? דרך אגב, איזה עקרונות קיבלתם?

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

עקרונות? באיזה מובן?

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

הרי את אומרת בעצם רשות התחרות נכנסת איפה שיש הפרעה בתחרות. אני רוצה להבין את העיקרון. הרי אני לא מדבר כרגע על בנק שבא לקנות דואר. אני שואל שאלה ברמה העקרונית האם יש בעיה אם מישהו נוטל פה שרשרת ערך באזור מסוים. 

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

זו בהחלט יכולה להיות בעיה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

מה, למה?

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

אז רק רגע, אני אסביר. הניתוח הכלכלי של סיטואציה מסוימת אם היא בעייתית תחרותית או לא בעייתית תחרותית היא מאוד "אד הוקית" והיא מאוד תלויה בנסיבות המקרה של כל מקרה ומקרה. יכולה להיות סיטואציה שבה מישהו נוטל את כל שרשרת הערך וזה טוב לתחרות. יכולות להיות סיטואציות שזה רע לתחרות וזה מאוד בעייתי. זה תלוי במספר המתחרים שיש לו, זה תלוי בסוג, בהגדרת השוק. זה תלוי בהרבה מאוד נתונים שהם תלויים במקרה הספציפי. ולכן ברור שאם יש למשל מישהו אחד שמחזיק בכל שרשרת הערך, זה אומר שבאף אחת מהחוליות לא תהיה תחרות, להבדיל אם באחת החוליות בשרשרת הערך כן תהיה תחרות וזה עדיף. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

למה? אבל שנייה. אבל יכול לקום מישהו אחר, שהוא נניח מתמחה נניח בשליחת מכתבים. כן? ומתחבר עם בית דפוס. אז אני לא הצלחתי להבין איפה הבעיה. 

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

א', אנחנו עוד לא, אנחנו נמצאים בשלב של בדיקה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד אין להם חוות דעת. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

כמה זמן אתם בודקים את זה?

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

אנחנו התחלנו, קיבלנו בעצם את הפנייה מרשות החברות באמצע ספטמבר. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

איזה ספטמבר, שנה שעברה?

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

לא, השנה הזאת. השנה הזאת. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

רק שנייה. למה רק בספטמבר קיבלתם את זה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

בספטמבר היו את הפונים. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

הבנתי. לא, על העקרונות, אני מדבר על העקרונות. אתם הנחיתם אותם בעקרונות?

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

לא, סליחה. העקרונות הם קשורים לניתוח תחרותי. אין עקרונות שהם חדשים או קשורים. בסוף אנחנו עושים ניתוח תחרותי לסיטואציה. אנחנו מסתכלים על השווקים, אנחנו מסתכלים על השחקנים. אנחנו מסתכלים גם על השחקנים הפוטנציאלים. אנחנו מסתכלים איזה תחרות יכולה להיות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני רוצה להבין. רגע, סליחה. לגבי דפוס בארי, אין חוות דעת כרגע שהם לא יכולים או כן יכולים. נכון?

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

לא, אין חוות דעת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת אומרת, גם אם נחליט באיזה שהיא צורה לתת להם את האורכה אין פה מצב שהם לא יכולים להגיש בקשה. 

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

אני כן אגיד, בוא נגיד ככה, זכייה אפשרית של בארי במצב הנוכחי על הפעילויות הנוכחיות שלהם זה מצב מורכב מבחינה תחרותית ולא פשוט. בעבר כבר נתנו חוות דעת לגבי בארי, לגבי ההפרטה של ה-20%. יש כאן עניינים גם אופקיים, זאת אומרת, מכיוון שבארי מחזיקים במסר וגם דרך בר הפצה. ויש גם אלמנטים אנכיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מבחינת השותפים שלהם בבארי?

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

לא, מבחינת החזקות נוספות של בארי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שותפים, מה זה החזקות? 

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

אז העמדה הזאת בסך הכול היא ידועה. אנחנו נמצאים איתם בשיח. הם ביקשו להיפגש איתנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נפגשתם איתם?

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

עוד לא נפגשנו איתם. אנחנו בהחלט מעוניינים לעשות את הדבר הזה. ואנחנו נמצאים איתם בשיח בעניין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי, תודה. זאת אומרת אין כרגע החלטה בעניין הזה. האוצר פה? אני רוצה לדעת שני דברים: מה ההשלכות מבחינת הדואר או ההפרטה של הדואר, אם אנחנו נאשר אורכה כזאת. והאם אתם, במקרה שתהיה השלכה תקציבית, האם אתם תכסו את ההפרשים האלה על מנת שעובדי הדואר לא ייפגעו. כן?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

נעם, רכזת תקשורת באגף תקציבים במשרד האוצר. הדבר הכי חשוב שהמדינה מתמקדת בו עכשיו ומשרד האוצר ממוקד בו עכשיו זו תמיכה תקציבית במאמצי המלחמה, נזקי המלחמה וכמובן במפונים. כל התקציב מופנה לכך, וכך צריך להיות. 

לגבי הדואר ומה ששאלת, יו"ר הוועדה. אנחנו עוקבים באופן תדיר אחר נתוני הדואר. מצב החברה, אני אגיד את זה בעדינות, הוא לא מזהיר, בסדר? בלשון המעטה. ואין ספק שהמלחמה הרעה את המצב עוד יותר. בסדר? אני לא רוצה לפרט פה יותר מידי, אבל זה הרע את המצב הפיננסי של החברה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

סליחה דוד, אני חושב שהיא כן צריכה להגיד. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

נתונים, בוודאי. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אני לא סיימתי, חברים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו מדברים פה על חשבונאות. אם זה 100 מיליון, על מה אנחנו מדברים? ואם אתם תעמדו פה, כמו שהעיר פה השר ויושב ראש הוועדה מדבר. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אני עוד לא סיימתי. אוקיי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אבל "לא מזהיר" וזה, זה לא מספרים מתמטיים ואי אפשר לדבר עליהם ככה בוועדה. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

טוב, אני מעדיפה גם שהמנכ"ל יציג את המצב הזה, אבל בכל מקרה, אני אגיד שיש ירידה גם משמעותית בהכנסות בעקבות המלחמה וגם עלייה בהוצאות, בעקבות המלחמה. וגם עלייה בהוצאות, גם בעקבות הסכמי שכר עם המגזר הציבורי ועוד סיבות. 

כל דחייה בהפרטה של הדואר היא בעייתית ביותר. קודם כל, מבחינת המסר למשקיעים, שהמשקיעים והמציעים הפוטנציאליים מבינים שיש פה איזה שהיא חוסר יציבות. והרבה מאוד חוסר ודאות. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

מה זאת אומרת? אנחנו נמצאים בחוסר יציבות במדינה כרגע. יש לנו מלחמה. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אני אומרת, באשר למכירת נכסים של המדינה וחברות ממשלתיות זה יוצר עוד יותר חוסר יציבות. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

לא הבנתי מה שאמרת, שזה משדר חוסר יציבות. אנחנו נמצאים בחוסר יציבות קוהרנטי עכשיו. אנחנו נמצאים במלחמה. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אז אנחנו כן מנסים לשמור על יציבות ככל הניתן. ודחייה בהפרטה תגרום פה למצב מאוד מאוד בעייתי ביחס למסר למשקיעים, אבל גם ביחס למצב הפיננסי של החברה שעוד יותר יורע. 

אנחנו כמשרד אוצר אין לנו כוונה להזרים עוד כספים לחברה. אמרנו את זה כמה פעמים, אנחנו אומרים את זה שוב. כמו שאמרתי, כל המאמצים התקציביים שלנו ממוקדים למאמצי המלחמה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי מטפל בהפרטה עצמה עכשיו? במכרז, מי מטפל, האוצר? מי, רשות החברות?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

רשות החברות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז אני רוצה להבין. בוא נגיד אני רוצה עכשיו היפותטית, דפוס בארי לא מבקש דחייה. כמה זמן ייקח, רגע, עוד לא סיימתי. כמה זמן ייקח כדי לסיים את תהליכי המכרז, אחד. ושתיים, מה ההשפעה של המלחמה, כמו שאת אומרת, שעכשיו יש ירידה גדולה מאוד בהכנסות על המכרז עצמו? כי יכול להיות שמהירות עם המכרז תגרום להצעות לא טובות. וגם ממשקיעים שלא יתכנסו לאור הירידה בהכנסות. האם אתם לוקחים את כל זה בחשבון? אז אני רוצה לדעת כמה זמן כל ההליכים יסתיימו? בואי נשמע. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

זה רשות החברות תתייחס על התהליך עצמו. אני רק אסיים, שבאמת לדעתי לפני שמדברים על דחייה אז כן חשוב שהממונה על התחרות תגבש את העמדה שלה בנושא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה הבנו את זה. כרגע אין המלצה. אם הייתה המלצה שהם לא יכולים, אז זה כבר עניין אחר. אז את זה אין כרגע, בסדר? אז כמה זמן, המנכ"לית, כמה זמן, את מטפלת בדבר הזה? אני רוצה לדעת את כל ההליכים. אין בקשה עכשיו, בואו נתעלם מהבקשה של דפוס בארי. כמה זמן זה ייקח התהליך הזה?

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

ברשותך, יושב הראש, אני אתייחס לדברים בכלל וגם לשאלה ששאלת. 

עם ישראל ובפרט יישובי הדרום, ובן, ליבנו איתך כמובן ודיברנו כמה פעמים. חווים את אחד האסונות הגדולים ביותר שידעה המדינה. רצח של ילדים, נשים, אונס, ביזה. חטופים שנמצאים בשבי שבועות. והלב באמת נשבר לנוכח המראות והסיפורים ב-7 באוקטובר. אני חושבת שלא לחינם אחת המראות, ואמרתי לך את זה גם בן, שאחד המקומות שחזרו לפעול, וזה מסמל סמל לתקומה, זה דווקא דפוס בארי. וקודם כל, מפה אני שולחת גם לכם איחולי תקומה. מחזקת את ידיכם וכמו שאמרתי, גם רשות החברות תעשה ככל שהיא יכולה בתוך הסיטואציה המורכבת הזאת, כדי שלא תיפגעו, כדי לסייע לכם. 

בעולם כמעט מקביל, אדוני יושב הראש, אנחנו מנהלים גם את הליך הפרטת הדואר. בד בבד עם הכאב והצער הגדול שכולנו חווים יום יום. אני חושבת שיש חשיבות לאומית להפרטה הזו, וכולם מסכימים. בטח בתקופה כזו, בטח נוכח הרעת המצב של הדואר לאור המלחמה. ואנחנו מחויבים להליך קצר ונחוש, תוך כדי כך שאנחנו מחויבים באותה נשימה שלא לפגוע בזכויות של דפוס בארי. בעצם המצב שנוצר מעורר דילמה לא פשוטה. מצד אחד יש לנו הפרטה שנמצאת כבר בשלב מאוד מתקדם. שאלת, אדוני יושב הראש, מה היה לוח הזמנים המתוכנן. אז דיברנו על כך שבמחצית הראשונה של 2024 אנחנו נהיה עם הצעות כבר וממש בשלבים הסופיים של הליך ההפרטה. זאת אומרת שאנחנו בשלבים המאוד עמוקים של הליך ההפרטה. השלב הפומבי שלו. קיבלנו הצעות. רגולטורים שונים אומרים את דעתם והתכנון היה למחצית הראשונה, סוף המחצית הראשונה של 2024. אז מצד אחד יש לנו את ההפרטה ומצד שני אחד המתמודדים, דפוס בארי, שבמקביל להתמודדות המאוד טרגית שלו והקשה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת אומרת שאת אומרת שעד יוני 2024 התהליך צריך להסתיים כבר? או אתם תהיו בתהליך מתקדם?

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

כן, כן. אנחנו אמורים לקראת סיום. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

ועד אמצע 2024 זה מגובה על ידי האוצר כל ההוצאות שיהיו? כן?

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

אני אתייחס. דיברנו על זה שמצד שני יש לנו את דפוס בארי, שמתמודד עם טרגדיה נוראית ואנשיו מתמודדים עם טרגדיה נוראית. ובמקביל לשיקום של החיים שלהם צריכים להתמודד גם בתהליך הזה. וככל שרשות התחרות תאשר את ההשתתפות של דפוס בארי, ואנחנו ממתינים בעניין הזה, כמובן, עמדת רשות התחרות, אז קיימת חשיבות עצומה שדפוס בארי ייקח חלק בתהליך ואנחנו רואים בו כמובן כמתמודד מן המניין ומחויבים לכך שהזכויות שלו לא ייפגעו. 

אני חושבת שעצם ההשתתפות שלך, בן, בתהליך, היא הוכחה ליכולת השיקום האדירה. ואנחנו נתמוך בכך. אני גם מתחייבת בפניך, אדוני יושב הראש, שאנחנו נעשה את זה ברגישות המקסימלית. אנחנו כבר עכשיו פועלים ונמשיך לפעול כדי למצוא את כל הכלים והמנגנונים המתאימים כדי שדפוס בארי לא ייפגע מהתהליך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איך הוא לא ייפגע? אם הוא לא יכול, אני רוצה להבין. אי אפשר לדבר באופן כללי. אם דפוס בארי, איך הוא לא יפגע אם לא יתנו לו את האורכה המתאימה. זה מה שאני רוצה להבין. בלי לפגוע, להגיד בהליך של המכרז. איך תעשו את, תאזנו?

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

אנחנו צריכים למצוא, אדוני, את נקודת האיזון בין הצורך להמשיך ולשמור על תהליך ההפרטה, כדי שהמשקיעים לא יאבדו את האמון בתהליך. כדי שהדואר לא יקרוס, כדי שמדינת ישראל לא תמצא את עצמה מפנה משאבים אדירים גם לדואר. תהיה פגיעה ב-4,000 עובדי הדואר ומשפחותיהם. ומצד שני, למצוא את הדרך שבה אנחנו לא פוגעים בבן. אנחנו מקיימים שיח עם בן. אני מאמינה, שוב, ככל שרשות התחרות תאשר אותו, שאנחנו נצליח למצוא מנגנונים מתאימים במסגרת התהליך כדי לייצר את הגמישות הנדרשת, כדי שבן לא ייפגע מתוך הדבר הזה. 

לפני סיום, כבוד השר אמסלם. אנא ממך, זו לא העת לפוליטיקה. לפחות עכשיו אדוני, זו העת לניקיון דעת. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

גברת רוזנבוים. 

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

להתנהלות עניינית ואחראית. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אנחנו לא עושים פוליטיקה. היחידה שעושה פוליטיקה חצי שנה זו את. 

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

אנא השר - - -

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

תראי רק כמה כתבות - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רק שנייה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

תראי רק כמה כתבות פרסמת בעיתונים. בערך 100-150, עליי, כולל על זה. את אומרת, דרך אגב, זאת הצביעות שלך בדיוק. זו בדיוק. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה המקום לנהל את השיח הזה ביניכם? 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

בבקשה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני חושב שאתה פוגע בדפוס בארי בשיח הזה, השר. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

למה הוא פוגע? הוא לא פוגע בדפוס בארי. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא צריך להכניס את בארי. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

קודם כל, השר אמר שהוא בעד דפוס בארי והוא חושב שכן צריך לעצור את ההפרטה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כל השיח בוועדת הכלכלה זו פגיעה בנושא. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אם אני נותן הנחיה כשר, רק שנייה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אפשר להימנע מהתבטאויות כאלה ולדבר תכלס לעניין. לא צריך פה את כל ההיסטוריה. אנחנו מכירים את כל ההיסטוריה הזאת ולא צריך לדבר ולשבת פה, די. זו ועדת כלכלה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

יבגני. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

דודי, זו ועדת כלכלה. זה לא שיח שלך עם רשות התחרות.

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

יבגני, תקשיב. אני סיפרתי את העניין הזה בגלל שאני נתתי כהנחיה כשר אליה. אני קרטון הרי. אני שר שמתווה מדיניות. רואה את כל המכלול, קצת יותר מרשות החברות. מכיר את הנושא קצת יותר טוב ממנה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה אתה בטוח שאתה מכיר את הנושא יותר טוב?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

דודי, בגלל שאתה שר, מצופה שאתה לא תתעסק עכשיו בפוליטיקה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא שאני קובעת, אני באמת שואלת. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

שנייה, דקה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני באמת שואלת. אבל זה לא הנושא של הדיון ולא ברור לי למה אתם נכנסים לזה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

את מפריעה לי, שנייה, דקה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אבל הוא בעד. הוא אמר שהוא בעד לעצור. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה קשור?

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

ששון, שנייה. לכן אני לא הבנתי על מה הדיון פה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זו בעיה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

ברגע שאני אמרתי לפני חודש שזה מה שצריך לקרות, זה מה שצריך לקרות. אבל היות שמדובר כאן בפקיד שלא מקבל ומנהל את הכול וחושב שהשר זה קרטון והממשלה זה קרטון, הגענו לדיון. הרי ברור לחלוטין שלכן אני כאן בפורום הזה, הרי אתם פותחים ערוץ 12 כל שבוע. אתם פותחים דה מרקר, אתם קוראים עשרות כתבות שכותבת מנהלת רשות החברות על הנושא הזה, דרך אגב, על זה. שאני דיברתי על זה מה הייתה הכתבה? אמסלם רוצה לשים שני דירקטורים בזמן המלחמה, פוליטיים, בדואר. על זה, זה בדיוק הייתה השיחה. אז אתה שואל אותי למה אני מעלה את זה פה? 

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

עוד משהו, לא היינו צריכים להגיע לדיון הזה בכלל. אנחנו, המדיניות שלנו זה לעכב את ההפרטה עד שדפוס בארי יוכלו להשתתף. אנחנו מגיעים לכאן בגלל שפקידי האוצר וברשות החברות כנראה גם רוצים להתקדם עם זה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אתה תקרא את הסטנוגרמה של השיחה שלי איתה בנושא. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אין בעיה. אז תסגרו עם האוצר שימשיך לממן את הדואר. זה תלוי בכם, אתם השרים. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אנחנו שרים בממשלה. והאחריות שלנו, דרך אגב, אני לא מצפה שלא האוצר יביא את הכסף ובוודאי לא רשות החברות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז מי?

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

דרך אגב, מנהלת רשות החברות אפילו לא דאגה לחובות של החברות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

השר אמסלם. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

זה התפקיד שלי ושלו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

השר אמסלם, תעצרו, בסדר? כל הדברים האלה הם חשובים, אני לא אומר שלא. אבל בואו רגע, לפינה הזאת של הנושא של דפוס בארי. אני רוצה להבין, את אומרת שיש לך פתרון לבעיה של דפוס בארי בלי להגביל את, בלי למנוע את המכרז הזה? 

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

אני הצעתי שנמשיך לשוחח עם בן, כפי שאנחנו עושים עד עכשיו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז אין עדיין, אנחנו צריכים לדבר איתם. 

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

אנחנו משוחחים עם בן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי. 

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

אנחנו נמשיך לשוחח עם בן. אנחנו ממתינים קודם כל לעמדה של רשות התחרות, כדי לראות האם בן יכול להתמודד. ככל שהוא יוכל להתמודד, אנחנו ננסה למצוא את הפתרון המקסימלי, כדי שלא יפגע. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

בבקשה, אם את יכולה להבהיר את הנקודה במידה ועו"ד מיכל כהן תגיש חוות דעת שאומרת שבארי לא יכול להתמודד, מבחינתך זה תנאי? כי את אומרת ככל שניתן. 

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

בוודאי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

זה התנאי. 

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

אנחנו כפופים להחלטת רשות התחרות בעניין. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אז אולי, אני חושב שהתנאי המקדים הזה, אנחנו פה דנים בעצם גם בסיטואציה שיכול להיות שהיא מיותרת לחלוטין אם אתם תמצאו את בארי כלא מתאימים למכרז. אז אולי אתם תזרזו את הצעד הזה? שקודם כל נדע שבאמת כל המאמץ שהולך לכיוון בית הדפוס של בארי הוא הכרחי?

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אני רוצה רק לומר לבארי משפט אחד: אני אכנס את הוועדה. לא תהיה הפרטה בלי שאתם תהיו. גם אם הג'נטלמנים האלה פה יחליטו להמשיך. זה לא בסמכות שלהם. אני אכנס לוועדה להפרטה ואני אעצור את זה, אם זה לא יבוא ככה. פשוט. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אבל העצירה שלך, דודי, חייבת להיות מלווה בזה שהאוצר, אנחנו לא יכולים אם הארגון הזה - - -

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

תן לנו להתמודד עם האוצר. תן לנו להתמודד עם האוצר. אנחנו מתמודדים איתו בהרבה דברים כולל זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם חלק מוועדת שרים להפרטה, משרד האוצר. רגע, ח"כים, רוצים להגיד משהו? אבל אם אפשר, בקיצור. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

בקצרה, בלי כל הגינונים ואני לא בא זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי את הבעיות. יש לי איזה שהוא סיכום שאני רוצה להגיד, אבל נגיד את זה אחר כך. כן, נשמע את הח"כים קודם. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אז בואו נתחיל בזה שאני, היא אמרה שהיא תנסה להגיע לכל מיני פתרונות, שדפוס בארי כן יוכל להשתתף, לא יוכל להשתתף. אז קודם כל, עד שאין הסכמה, קודם כל, וזה הזמן וזו העת, בגלל כל מה שהם עברו שם בקיבוץ בארי והיום אנחנו קוראים לזה חבל תקומה, ושאנחנו רוצים לעורר את המקום מחדש, אז אני חושב שאסור לנו לוותר על דפוס בארי, שהם יוכלו להשתתף במכרז. ואם צריך לעצור, אז יעצרו. ואם צריך שהאוצר ישקיע קצת כסף, שהאוצר ישקיע. ואני באמת לא מבין למה הגענו לישיבה הזאת אם שני השרים החליטו שהם רוצים לעצור, כדי לעזור לדפוס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני זימנתי את הישיבה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

כל הכבוד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה יודע, יש גם לכנסת סמכויות. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא ישיבת ממשלה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אז אני, בן, אני אומר לך שאנחנו פה איתך. ואם לא יהיו הסכמות כאלו, אם לא תהיה הסכמה מדפוס בארי שאתם יודעים שאתם תוכלו להשתתף, הרפורמה הזאת תיעצר. והאוצר יכניס יד לכיס, ואני יודע שקשה לאוצר להכניס יד לכיס. שיכניס יד לכיס ויעזור לעובדים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, הלאה. אנחנו נלך ככה עם הח"כים, עד האחרון שבהם. כן, שלום.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אני התחלתי להגיד שהארגון הזה של הדואר בשנה וחצי האחרונות, הרפורמה האחרונה, הם התחילו ב-15,000 עובדים, הגיעו ל-7,000 עובדים. הם בעקבות מה שהוצע להם, הרפורמה של ההפרטה הזאת, הם פיטרו 3,000. אני ליוויתי אותם בימים הקשים האלה. אני יודע שהם חיפשו גרוש לגרוש איך לשלם משכורת. אז עם כל הכבוד לנו פה, שהאוצר יכניס יד לכיס וההוא יוציא יד מהכיס. הדברים האלה צריכים להיות הרבה יותר מסודרים וחזקים. ומה שאומרת יושבת ראש רשות החברות, אני חושב שזה גם אפשרי שבמקביל היא תמצא את הדרכים לסייע, לעזור, לאפשר לדפוס בארי להיכנס לעניין הזה. יהיה יותר קל לעזור לקיבוץ בארי באנשי מקצוע, בסבסוד, בדברים אחרים. אבל מול בארי, אני בטוח שגם דפוס בארי, לא עולה בדעתו שהכניסה שלו תהיה, שתפתח בכלל אופציה שעובדים של הדואר ייפגעו. זה אסור שזה יקרה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אבל למה חודש ומשהו לא יתנו להם, לדפוס בארי? יא, אללה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דיברת. שכחת להגיד את זה או מה? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו צריכים לתת פה הזדמנות לקיבוץ בארי. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הלאה, יבגני.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני, עוד פעם, למה אני אמרתי לכבוד השר אמסלם את דעתי? לא בגלל שחלילה אני מתנגד לסייע לבארי, ממש לא קשור. אני רק אומר דבר אחד: אם אתה החלטת לבטל תחרות בזמני מלחמה, תגיד את זה, אין בעיה. אם החלטת לבטל את הנושא של תחרות בזמן מלחמה, תגיד את זה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

לא. להאט, לאט, יש הבדל. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

דודי, תן לי להשלים, תן לי להשלים. כי אתה, תראה, אנחנו מכירים גם את אופן הדיבור. אתה מזלזל פה באנשים שעוסקים יום יום בדברים שאף אחד לא ביטל את זה עדיין. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

למה לדבר ככה? אני נמצא באירוע חצי שנה, אתה אומר לי?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אופן הדיבור, כשאתה פונה לאנשים שעוסקים בנושא של תחרות, אז עכשיו אני, אני יכול לדרוש מהם תשובות כמוך. אנחנו, חברי ועדת הכלכלה, צריכים לדרוש מהם תשובות. אבל זה התפקיד שלהם. לבוא ולדבר. עכשיו אני הבנתי שאין תשובה מרשות התחרות בנושא הזה. אתה שאלת, אדוני יושב הראש, שאלה לגיטימית. 

דבר נוסף, לגבי התחרות. אתה צריך לקחת בחשבון, אתה לא יכול לבוא להגיד הג'נטלמנים האלה, בוא נשאיר את התחרות בצד. אנחנו נכנסים למשבר כלכלי. התשובה, אתה קיבלת תשובה כמה זה יעלה? לא קיבלת. יכול להיות שזה עשרות מיליונים. אולי אני אתן את זה ישירות לבארי. יכול להיות שהשיקום, שיקום של הדפוס צריך בצורה ישירה ולא בצורה כמו שאתם עושים. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

יבגני, אני אסביר לך. הסמכות בחוק להפרטה זה של השרים. זה הפררוגטיבה שלהם והסמכות. בגלל זה יש ועדה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

התפקיד של הכנסת זה לפקח על הדברים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

השר אמסלם, סמכות בחוק. אתה יכול לשנות את החוק, אבל הסמכות היא בחוק. אתה לא יכול סתם לבוא ולהגיד שרק אתה צודק, זה לא עובד ככה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אבל אני מסביר לך, אני אגיד לך איך זה מתבצע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יבגני, למה פתחת לי עכשיו דיון?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה יזמת את הדיון הזה. אתה אמרת שיזמת דיון. הייתם צריכים לפתור את זה בלי דיון של ועדת הכלכלה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

שנייה, דקה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה הכול. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל זה לא דיון על ההפרטה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

יש ועדת שרים לענייני הפרטה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה דיון על המצב של בארי ומה ההשלכות שלה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

רק שנייה. יש ועדת שרים לענייני הפרטה שוועדת השרים קובעת אם מפריטים, כן או לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כשאני ארצה לעשות דיון על הפרטה אני אעשה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

רק שנייה. וכמה ומה לוחות הזמנים. ובוודאי ובוודאי, הוועדה סוברנית להתכנס וגם לעת, אם לא מבינים את זה בשכל, אז נביא את זה לוועדה. זה מה שאמרתי. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קריב, אתה בסוף הסבב של הח"כים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מצוין. ייתן זמן לשר קרעי להכין - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הלאה. אתה לא רוצה להגיד משהו? קדימה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

סליחה. בוודאי שאני חושב שתפקידנו כחברי כנסת לחזק מאוד את חבל התקומה הזה. וכמובן שלא על חשבון העובדים. ומה שאני מצפה מהממונה על התחרות זה לא להגיד כן או לא, אלא איך כן. איך כן מכניסים את בארי למשחק הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקיי. הלאה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

רק נקודה אחת. ככל וההפרטה תתעכב, רק שזה לא יהיה על חשבון תנאי העסקת העובדים. זה מאוד חשוב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, ברור. אבל אתם יודעים, אמרתי את זה בהתחלה שאנחנו צריכים לדון בהשלכות של דחייה ומה המשמעויות שלה. לבוא ולהגיד אנחנו מסכימים לדחייה, אבל לא לפגוע בעובדים, זה לא הסיסמה היחידה פה. אתם צריכים להבין, לכל דבר יש השפעה והשלכות. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

חייבים לעזור לדפוס בארי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תכף אני אגיד את דעתי בסוף. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

חייבים לעזור לדפוס בארי. אבל זה לא יכול לבוא על חשבון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ברור, אחרת לא הייתי מביא את זה לדיון. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

זה לא יכול, אז יש נקודות איזון. חייבים למצוא את נקודות האיזון הזאת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, הלאה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כלום. אני באמת רק רציתי לומר שנראה לי שצריך לתזכר פה שחלק מהעבודה של חברי הכנסת זה גם לפקח על הממשלה, על השרים, דרך הוועדות. לפעמים שוכחים את זה בכנסת הזאת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני בחיים לא שכחתי את זה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני יודעת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קריב, בקיצור. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בקיצור רב. אני חושב שאני גם מצטרף לדעת רוב החברים ששמעתי אותם. אני רק אזכיר שכשאנחנו מדברים על דפוס בארי, אנחנו בוודאי מדברים על קיבוץ בארי, אבל לא רק על קיבוץ בארי. רוב העובדים בקיבוץ בארי מגיעים מחוץ לקיבוץ, מכל היישובים בעוטף עזה. ואני לא רואה מצב, לא רואה מצב שחבל הארץ המופלא והחשוב והאסטרטגי והיקר הזה משקם את עצמו מבלי שנותנים לדפוס בארי, שהוא אחד מהמפעלים החשובים באזור, אופק. אופק של שגשוג. ולכן אני בהחלט תומך לייצר את המצב שיוצרים, אני פונה פה לרשות החברות, שמייצרים פה את המצב שמאפשר לדפוס בארי להתארגן על המכרז. ברור, אני חושב שגם כאן אין ויכוח, שבאותה נשימה אי אפשר לצפות מהעובדים של הדואר וגם מן הדואר, כחברה, כתאגיד, בעצם לשאת או לעבור עוד מסכת של קיצוצים. 

אני מזכיר, אדוני יושב הראש, ובזה אני מסיים, שמתווה הסיוע לתאגידים לא כולל את הדואר. פעמיים: ראשית, מכיוון שהמחזור של הדואר הוא מעל 400 מיליון ש"ח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מתווה הפיצוי אתה אומר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני אומר, אנחנו נמצאים במצב אבסורדי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל זה האוצר מממן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, אבל זה, תראו, אנחנו נמצאים במצב אבסורדי. מבקשים מהדואר להתנהל כאילו הוא עסק שהוא לא חברה ממשלתית מבחינת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל האוצר מממן את ההפרשים. הם לא צריכים מתווה פיצוי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אבל זה לא, רגע. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

מה שהוא מתכוון יש מטלות והגבלות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה שאני אומר, שאם הדואר היה חברה פרטית, אחרי ההפרטה, אז הוא היה מקבל סיוע. כי בסוף יצטרכו לעזור גם לעסקים הגדולים. והדואר מושבת, אין הכנסות. אנחנו כולנו מבינים שאנשים עכשיו לא מביאים חבילות מחו"ל. אז ברור שאם הם לא במתווה הסיוע המדינה צריכה למצוא נתיב אחר. לא העובדים ולא הדואר צריכים לשאת בזה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אני נשען על אילן גבוה בעניין הזה, זה לא רק הדואר. אני מתכוון כל החברות הממשלתיות, דרך אגב, הן צריכות לקבל את הסיוע, בגלל שבסופו של דבר, אני מדבר על החברות העסקיות. אבל עד היום לא דאגו לזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רק להדגיש דבר אחד. מבחינת הדואר, אם יש להם חוסרים תקציביים אז המדינה מממנת את זה עד לסיום תהליך ההפרטה. זאת אומרת, בגדול הם לא צריכים את מתווה הפיצוי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אין בעיה. אז שהאוצר יודיע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, אבל זה ברור, זה בבסיס. העובדים, רגע. העובדים, רוצים להגיד משהו? אני רוצה רגע, לצורך העניין, יש לכם מה להגיד, העובדים? 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

שמעון פרג'ון, יושב ראש ארגון העובדים. טוב, קודם כל, כמו כולם, גם אני מצטרף בצער הכאב שחווה קיבוץ בארי, חוותה מדינת ישראל בכלל. גם בקרב עובדי הדואר ישנם נרצחים, גם במסיבה עצמה וגם שנלחמים. גם בעת הזו, עובדי הדואר במילואים, עשרות רבות אם לא מאות. כולנו משפחה אחת, עם ישראל משפחה אחת וכולנו חווים את אותו כאב. לנהל דיון עסקי בתקופה כזו רגישה, קצת בעייתי בעת הזו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה לא דיון עסקי פה. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

קצת בעייתי. זה הופך להיות דיון עסקי, אדוני יושב בראש. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

בקשה של דפוס בארי, במקרה או שלא במקרה, הם חלק מהעוטף. והם הושפעו ממה שקרה, אז זה לא דיון עסקי, זה דיון ערכי מאוד. יש לזה השלכות עסקיות. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אני מקבל את ההגדרה, לנהל דיון ערכי בעת כזו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש לזה השלכות עסקיות, כן. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

יש לזה השלכות עסקיות מאוד מאוד קשות. אבל בכל זאת אני אגיד כמה דברים, כי שמעתי גם את הלך הרוח של שני השרים בעניין ואני רוצה להגיד כמה דברים. אחד, לך אדוני השר, רשות החברות, אני איתך, בוא נחזיר את כל המהלך של ההפרטה אחורה, נחזיר אותנו להיות משרד ממשלתי. נשים טבלת אקסל, כמה עולה השירות, ממטולה ועד אילת. נחזור להיות חברה, נחזור להיות משרד ממשלתי שכל התפקיד שלו לתת שירות לאזרחי מדינת ישראל. אני איתך, אדוני השר, מחר בבוקר. 

ההפרטה נכפתה על ידי מדינת ישראל ולא על ידי העובדים. בתהליך הזה שחווינו ב-15 השנים האחרונות, כל פעם בנגיסה כזו או אחרת, כל פעם בסיטואציה כזו או אחרת, הגענו למצב שעובדי הדואר היום ברגע זה עם ערפל מאוד מאוד קשה ליום המחר. מסיבה פשוטה, יושבת כאן הנהלת החברה ונאמר לי על ידה באופן ברור, תוך תקופה מסוימת אנחנו חוזרים למצב שאין להם כסף למשכורות. זה המצב, חשוב שנבין אותו. 4,000 ומשהו משפחות הדואר, פלוס 3,000 גמלאי הדואר, מחר בבוקר אין כסף למשכורות. אז האמירה שהאוצר צריך לממן, אני מכיר אותה הרבה מאוד שנים. היא אמירה מאוד יפה ואני חלילה לא מזלזל בה. אבל כל פעם מחדש בשם האמירה הזאת מצאנו את עצמנו בסיטואציה ששוב אנחנו נפגעים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בקיצור, העובדים בעצם אומרים מצד אחד אנחנו לא בעד דחייה, כי יש בעיה של משכורות. ומצד שני, אם רוצים לבטל את ההפרטה אין לכם בעיה עם זה. אתה בעצם, אני מקצר את הסיפור שלך. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אז אני אגיד את זה במשפט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מצד שלישי אתה אומר שהאוצר יממן כל תוצאה של דחייה במקרה הזה. שזה נראה לי דבר ברור. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

לא, אני רוצה לבקש, לא להגיד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שאמרתם, האוצר, אין לכם שום כוונה לממן, זו אמרה שאין לה שום בסיס. כיוון שמה תעשו? תסגרו את הדואר? זה לא דבר, עם כל הכבוד, שיכול להיות. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אדוני יושב הראש, אני רוצה לבקש משהו אחד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז לכן האמרה הזאת אין לה שום מקום, לשום דבר. היא לא מציאותית גם. היא לא מעשית. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אדוני יושב הראש, סליחה רגע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, אני רוצה לתת למנכ"ל שלך רגע. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אבל מילה אחת ובזה אני מסיים, אדוני יושב הראש. כי הסברת אותי הכי טוב, אני אגיד את זה רק בדבר אחד. אני מבקש מכל המכובדים שאם מקבלים את ההחלטה לדחות, שהתנאי לכך יהיה מימון של הכסף של האוצר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה ברור, אין על זה ויכוח. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

מה השאלה?

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

לא, זו לא שאלה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

לא חשבנו שתצאו לחל"ת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה נראה לך?

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

תתפלא, חושבים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שאנחנו נקבל את מה שהאוצר אמר כרגע? אבל חכה רגע, עוד לא דחינו שום דבר. 

מנכ"ל הדואר, בבקשה. 

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

דוד לרון, מנכ"ל הדואר. דבר ראשון, מיד עם תחילת המלחמה, הדואר ועובדיו, כבוד יושב הראש, מיד עם תחילת המלחמה הדואר ועובדיו נערך להמשיך לתת שירות ורציפות בכל רחבי מדינת ישראל. גם בימים אלה, גם בשבוע הראשון למלחמה, עובדי הדואר נותנים שירות בקריית שמונה, בשדרות, באופקים, בנהריה. כולל, אגב, שגם מטולה, שהוזכרה פה, תושבי מטולה מפונים במלון בטבריה, מספר מלונות. תיאום של הדואר, של עובדי הדואר, עם מועצת מטולה, עם ראש מועצת מטולה, דוד אזולאי, תואם פתרון למלון. דואר ישראל מגיע, גם ליישובים אחרים, לעשות יישובים, לבתי המלון שהם פונו אליהם. כולל, אגב, גם במקרה לתושבי בארי, שנמצאים במלון בים המלח. וכך אנחנו עושים מתחילת הלחימה. 

אנחנו מזדהים עם דפוס בארי, שהוא לקוח מספר אחד של דואר ישראל והוא חשוב לנו. ומהימים הראשונים של הלחימה פנינו לבן, לצוות שלו, כדי להציע וגם לתת כל עזרה אפשרית. ואני באמת, גם תושב פריפריה, ילדיי נמצאים בדרום, בצדדים שונים של הגבול. ואני חושב שאתם עושים עבודת קודש וזו זכות לתת לכם שירות גם בימים האלה. אנחנו מאוד בעד שתקבלו את מקסימום הסיוע. 

אני רוצה לשקף את המצב של דואר ישראל, כי תפקידי לדאוג לדואר ישראל. במהלך השנה האחרונה דואר ישראל יישם תוכנית הבראה באופן מאוד מוצלח. עבר מהפסדים של שנים לרווח. אך כדי שזה יקרה, בין השאר, העובדים כבר שילמו את המחיר, הוא מחיר מאוד כבד. מעל 1,000 עובדים שכבר נמצאים בבית. הם את המחיר שילמו, מתוך הבנה שיש תוחלת למהלך, של עתיד לדואר. העתיד של הדואר חשוב לא רק לעובדי הדואר. וציין פה שמעון, יו"ר נציגות העובדים, 4,000 עובדים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, כמה ירדתם במספר?

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

מיד אני אציין את המספרים. אני אשים את המספרים, בהחלט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ומה קורה עם השירות? דיברתם מבחינת שירות?

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

שנייה. אז יש 4,000 עובדים. יש 3,000 גמלאים. יש עוד אלפי משפחות בישראל שמתפרנסות כספקי שירותים שונים לדואר ישראל. גם הן מתפרנסות מהדואר. והענף בנוי על השירות שהדואר נותן. אני לא נכנס לוויכוחי השירות, משום שהשירות, יש לנו אינדיקציות. הדבר הזה נדון במקומות אחרים. שיפרנו את השירות עם קיצוץ של 1,000 עובדים. וגם בימים האלה, אפרופו אותה דוגמה של מטולה. לא בגלל שום דרישה רגולטורית, אלא בגלל רצון לתת שירות, דואר ישראל מפעיל שירות של רכבים ניידים מגיעים לבתי המלון. לא בגלל שום דרישה רגולטורית, אלא מתוך מודעות שירות. עושים עוד הרבה מאוד פעולות. מגיעים לחיילים, לריכוזים שלהם. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

דרך אגב, זו החובה שלכם ברישיון. מה זאת אומרת? 

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

לא, לא, יש הגדרות ברישיון. לא נכנס לדיון, אבל אני מבקש להשלים את דבריי. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אבל זה החובה שלכם ברישיון. אתם לא עושים טובה. 

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

שניה. לא, לא, אנחנו עושים הרבה מעבר לדרישות ברגולציה ובלב שלם, כי ברור שזו המשימה כרגע. אז לא הזווית היחידה היא כלכלית, ממש לא. 

הדואר כרגע חברה עם פדיון, הכנסות חודשיות של כ-140 מיליון שקלים, שזה מה שמאפשר לנו להחזיק את הראש מעל המים. בימים האלה אנחנו בירידה של כ-30% בהכנסות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עכשיו, בגלל המלחמה. 

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

בגלל המלחמה. ברור לכל מי שמכיר פה את הדואר שנים, דואר ישראל, אחרי שהורדנו כמות עובדים על פי הסכמים, לא יכולים מחר לשלוח עוד 1,000 עובדים הביתה. סיכמנו דברים, העובדים שנמצאים צריכים את פרנסתם. וכשיורדות ההכנסות ב-30% מה שעושות חברות זה התייעלות וצמצום כוח אדם. אנחנו מוגבלים בעניין ולכן אנחנו כרגע עברנו מתזרים חיובי לתזרים שלילי. הדואר מפסיד כרגע, כל יום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

והאוצר מכסה לכם את ההפרשים?

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

עכשיו ככה: יש לנו מסגרות אשראי מהבנקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אבל למה אי אפשר לענות לשאלות? רבותיי, זה לא הרצאה. האוצר, עכשיו נכנסתם לתזרים שלילי. האוצר מממן לך?

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

נכון לרגע אנחנו יודעים לשרוד במהלך החודשיים שלושה הקרובים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אתה שומע - - - לא, לא, תסלח לי. המנכ"ל. 

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

התשובה היא לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שומע מרשות החברות שעד יוני לא יסתיים התהליך, גם אם ירצו. 

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

התשובה היא שדואר ישראל נסמך על המערכת הבנקאית ועל הסדרים שנעשו לפני שנה וחצי עם האוצר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה לוקח הלוואות. 

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

וההסדרים האלה מאפשרים לנו עוד חודשיים שלושה לחיות ולשלם משכורות ולשלם לספקים, לא מעבר לזה. 

מה שאני רוצה לסיים, באמירה אחת. נכון לרגע, כל דחייה, מבחינת הדואר, כל דחייה משמעותה פעם אחת אין כסף בעוד חודשיים שלושה, בהינתן שהמצב לא יחריף. והדבר השני, המשקיעים הטובים שכרגע נמצאים בתהליך, אין אף אחד פה שיכול להבטיח שבעוד שלושה חודשים הם יהיו, במצב השוק, במצב הריביות הנוכחי. הדואר עלול להישאר בלי משקיעים ואולי חלילה גם בארי בסוף לא יהיו שם להתחרות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רבותיי, כרגע עוד אין שום משקיע, כי אתה רק בתהליך של המכרז. אתה לא יודע מה יהיו התוצאות הסופיות שלו. אבל רגע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

יש פונים שהגישו הצעות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, רגע, לאט לאט. יש לי עוד שתי שאלות ואני אעבור לסיכום. אני, רשות התחרות, מה התהליך מבחינתכם? נגיד החלטתם, לצורך העניין, שדפוס בארי לא יכול להשתתף. בסדר? יש לו זכויות ללכת לבתי משפט ולנהל את ההליך מולכם. נכון< 

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

הוא לא צריך ללכת לבתי משפט. אנחנו לא מחליטים, אנחנו רק ממליצים. רשות החברות צריכה להחליט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, רגע, סליחה רגע. המלצתם. רשות החברות החליטה שהם לא יכולים להגיש. יש להם תהליך של ערעור על ההחלטות האלה? שיכול לעכב את המכרז ממילא? 

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

זה רשות החברות, לא שלנו. 

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

העמדה של רשות התחרות מובעת בפני הוועדה למכירת מניות המדינה, שאני יושבת הראש שלה. ואז הוועדה למכירת מניות המדינה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל יש להם, יש תהליך של ערעור על ההחלטות האלה? שזה יכול לקחת גם מספר חודשים. נכון?

 << אורח >> מיכל רוזנבוים: << אורח >> 

יש הליך של ערעור מנהלי, בג"ץ או ערכאות משפטיות כאלה ואחרות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. עכשיו אני רוצה לדעת מהאוצר, מה העלות התקציבי? את שומעת שהם כבר מפסידים. אני מבין שעד סוף התהליך של המכרז אתם מממנים בכל מקרה את ההפרשים. אם אתם מצפים שהם יוכלו לעשות את ההלוואות מהבנקים ואז הקונה יצטרך לשלם את ההלוואות האלה, אני לא יודע מה, מה המכרז אומר, כן? אבל מה העלות התקציבית של הדחייה הזאת? נגיד דחינו בשלושה חודשים, ארבעה חודשים. מה העלות התקציבית של זה? לפי מצב הדואר נכון להיום. בסדר? תגידי לנו, אם יש לך תשובה, כן. אם אין לך, אז תתני לנו את זה אחר כך. יש עלות תקציבית. נכון?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אני אגיד, כמו שאמרתי, המצב כרגע, הוראה חד משמעית, המנכ"ל ציין את זה. אנחנו, שר התקשורת דיבר על זה, לדעתי הציג את זה בצורה לא נכונה. אבל עמדנו על זה שיאפשרו לחברה לשעבד עוד נכסים, בלי תנאים מוקדמים, כדי שהם יוכלו להגדיל מסגרות מהבנקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל השר חתם לכם על מה שרציתם, לא?

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

חתמתי על הכול. הם רוצים לשעבד את כל הדואר. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

וזה צעד משמעותי שיאפשר להם, להערכתו, להישאר עם הראש מעל המים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת אומרת, שום דבר לא על חשבונכם. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

זה לא על חשבוננו, זה על חשבון משלמי המיסים, זה על חשבון הציבור. שום דבר פה הוא לא על חשבוננו. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

למה אי אפשר לקבל מספרים? 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אני רוצה להבהיר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה לא מבין מה הם אומרים? שמה שלא יהיה, זה לא הם. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

שנייה, דקה, אני אבהיר לכם את העניין. כשר התקשורת שהייתי. שנייה. הדואר זה שירות הפסדי. הוא הפסדי מכתבים והוא רווחי בחבילות. האמת היא שהעקומה היא כזאת: שככל שעובר הזמן, המכתבים יורדים והחבילות עולות. אתם מבינים את זה לבד. עכשיו, הוא ברישיון, יש לו רישיון אוניברסלי. הוא חייב, זה לא שהוא עושה טובה. על פי חוק הוא חייב בעצם לפזר דואר בכל מדינת ישראל, מהמושב זרעית ועד לא משנה איפה. לדואר גם יש נכסים. כרגע הוא מממן את הסיפור, דרך אגב, אם הוא רווחי או לא רווחי, זו שאלה מה הוא מימש נכסים. הרי סיפרנו והגדרנו שהשירות הוא הפסדי. אז ממילא, אם אתה רווחי, מכרת איזה בניין, אז אתה רווחי, בספרים. זה לא רווח תפעולי. זה רווח מהכנסה, מרווחי הון. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

מה לא נכון? אז תתקן אותי, אני אשמח מאוד לשמוע. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

אז מתחילת השנה, בתשעת החודשים הראשונים. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

לפחות כשאני הייתי זה היה המצב. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

קודם כל, נעים מאוד להכיר אותך. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

נעים מאוד. פעם ראשונה שאני רואה אותך. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

נכון. אז קודם כל, מה שאמרת, סליחה, איננו נכון מההתחלה ועד הסוף, ואני אסביר. בתשעת החודשים הראשונים של השנה, חברת דואר ישראל, אנחנו, הדוחות לרבעון השלישי יפורסמו בתקופה הקרובה. אבל בסך הכול, מתחילת השנה, החברה נמצאת במצב שהפעילות שלה, סך הפעילות התפעולית היא רווחית. אחרי פעולה מאוד מאוד אגרסיבית של צמצום הוצאות וצמצום בכמות כוח האדם, ומצד שני שיפור בהמון פרמטרים של הכנסות. ועל כל הקונצרט הזה אחראי בן אדם שקוראים לו דוד לרון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ועכשיו במלחמה?

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אז למה אתם רוצים להפריט את הדואר?

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

לא הבנתי איך 1,000 עובדים הולכים והשירות השתפר?

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

סליחה אדוני, אני מבקש. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אז למה אתם רוצים להפריט את הדואר? למה המדינה, אם יש לנו שם תרנגולת מטילה זהב, אז בואו נשאיר אותה. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

לא, לא. זה לא תרנגולת שמטילה זהב. זו תרנגולת שצריך להאכיל אותה. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

למה? אתה אומר שאתם רווחיים. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

אני אסביר לאדוני. חברת הדואר הרבה שנים הזניחה את ההשקעות בציוד, במכונות. מרכז המיון שלנו הוא פרימיטיבי, יחסית למרכזי מיון של חברות דואר בעולם. החברה זקוקה להזרמות של בעלים כדי שהיא תוכל לממש את תוכנית ההשקעות, שהיא תוכל להתחרות. אתה דיברת על זה שאנחנו רווחיים בחבילות? אנחנו, אם לא נעשה את תוכנית ההשקעות שלנו כדי להפוך את מרכז המיון שלנו למודרני ואוטומטי, הלקוחות יעזבו אותנו. אגב, הם יעזבו אותנו לבר הפצה, שנשלט על ידי בארי. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אבל לפני חמש שנים הדואר עשה השקעה של למעלה מ-100 מיליון דולר. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

לא, לא, לא, זה לא המספרים. סליחה, זה לא המספרים. זה לא נכון. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

כשאני נכנסתי הדואר היה בכל מיני סניפים, אתה יודע, בארץ, מרוכז. ישב בירושלים. הנהלת הדואר דאז עשתה מהלך מהפכני. העבירה את הכול, בנתה מרכז לוגיסטי עצום, כן? במודיעין. הביאה מכשור מתקדם במודיעין, צמצמה אז כוח אדם, מאוד גדול. דרך אגב, עשתה מהלכים מדהימים. עכשיו, אם לשיטתך זו רק השאלה כרגע של ההשקעה והתפעול הוא רווחי, אז למה לא תיקחו הלוואות להשקעה, כמו שעושות כל מיני חברות. הרי אתה אומר שאתה רווחי. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

תן, תן לי רגע. 

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> 

אני טוען שהדואר לא רווחי. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

אם תיתן לי להשלים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, אני לא נותן לך להשלים. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

רגע, יושב הראש, משפט אחד. לתת לך מידע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, לא. רק רגע, עם כל הכבוד לשרים ולדואר וזה. זה תעשו ועדת שרים להפרטה. אתם רוצים, תפריטו, אתם לא רוצים, אל תפריטו. אני רוצה לסכם את העניין. בן, אני לא שמעתי ממך תשובה לשאלה ששאלתי אותך. האם יש לכם כוונה ללכת עם הדבר הזה, עם ההצעה הזאת עד הסוף? האם יש לכם שותפים אסטרטגיים שאתם כבר יודעים שאם ילכו אתכם, רגע, אני רוצה לדעת. אני לא רוצה סתם לשכנע את המערכת ואנחנו רק רשאים להמליץ, אבל אנחנו לא קובעים. אבל אני אומר דבר מאוד פשוט, אנחנו לא נלך איתך למהלך שאני יודע שאין לו סוף. אני את זה לא שמעתי ממך תשובה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אני אגיד שראשית, היה דיון מאוד מאוד לא נוח לי, לאורך כל הדיון. להיות במרכז העניינים בעת הזו, זה פשוט מעורר תחושות לא נעימות בכל הגוף. אבל אין מה לעשות, זה המצב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אתה יודע, ברגע שהגשת את הבקשה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

לא מדובר בבן. מדובר בדפוס בארי ובחברי בארי, זה הדבר השני. והדבר השלישי, ב-6 באוקטובר קיבלתי 10 פניות שונות של גופים שונים שרצו להצטרף אלינו. לדבר איתנו, לחבור אלינו. לא סיכמנו שום דבר. אני מניח שאחרי ה-7 באוקטובר יהיו 100 גופים שירצו לחבור אלינו ולהצטרף אלינו ולממן אותנו וללכת איתנו. להגיד לך היום שאני יודע בדיוק מה תהיה ההצעה שלנו, מה יהיה המתווה? אני לא יודע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אם יש לך כוונה להמשיך עם התהליך. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אני רק מבקש, תשאירו לנו את ההזדמנות לנסות ולייצר חזון בנגב. זה מה שאני מבקש, לא יותר מזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, בן. אתה שומע שיש לזה השלכות רציניות. זה לא רק לאפשר. אני צריך לדעת שאתה מתכוון להמשיך עם זה. אתה מבין למה אני מתכוון?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אני מתכוון להמשיך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם יש השלכות, אני רוצה לדעת. אני לא רוצה סתם, גם המערכת יש לה אחריות מסוימת, לשרים. 

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

הוא אמר לך שכן, יושב הראש, הוא אמר שכן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי, בסדר. 

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

אני רק רוצה לומר משפט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה יודע, גם לי יש זכות להגיד משהו. רגע, רגע. סליחה רגע. 

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

רגע, יש לי משפט לגבי זה. בהסכם המימון, סמנכ"ל הדואר אומר לי, סמנכ"ל הדואר אצלי במשרד, שבהסכם המימון יש רשת ביטחון ואופציה של 180 מיליון שקלים שהחברה מול המדינה. ויש גם יתרת הלוואה שהדואר צריך לקבל מהמדינה לפי ההסכם, בסכום של 89 מיליון שקלים. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

רוצים לסגור על זה? כי את זה כבר אנחנו הזרמנו. תוכנית הבראה של 1.8 מיליארד שקלים, יו"ר הוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תראו, אנחנו בדואר, אני כמה שנים? עוד מעט 10 שנים חבר כנסת? וכל הזמן יש דיונים על הדואר. מכל הדיונים האלה בינתיים עדיין לא יצא מה שרצינו שייצא. בסדר? אז עזבו, בואו לא ניכנס לביקורת פה, כי זה לא מטרת הישיבה. בסדר? יכול להיות שנעשה ישיבה על ההפרטה של הדואר, אין בעיה. ועל תוכנית ההשקעות שלה ומה התוצאות. זו לא הישיבה שעשינו היום, כי זה לא קשור למלחמה. אנחנו עושים ישיבות רק שיש קשר למלחמה, כל הישיבות שלנו בתקופה הזאת. 

אני רוצה ככה, זה הסיכום שלי. הח"כים, אני מקווה שתתמכו בזה. אני מבין שהבעיה המרכזית כרגע זה רשות התחרות. אני מבקש תוך 30 יום רשות התחרות תיתן המלצה לעניין של השתתפות של דפוס בארי, מבחינת ניגודי אינטרסים ודברים מן הסוג הזה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

דוד, זה הרבה זמן. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אתם צריכים 30 יום?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

זה מלא זמן 30 יום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה? 30 יום זה לא הרבה. רבותיי. 

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

אני רק אומר שאנחנו ערוכים להתקדם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז תתקדמו. 

 << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> 

אנחנו עצרנו לבקשת בארי. 

 << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> 

נכון. אני מאשרת. לנו יש קושי. מכיוון שאנחנו חושבים שיש כאן סוגיות תחרותיות שנכון לשקול אותן, רגע. עכשיו, אנחנו חושבים שיש פתרונות שניתן - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תכף, אבל לא נתת לי לסיים. רגע, לא נתת לי לסיים. תוך 30 יום רשות התחרות תיתן את ההמלצה שלה. כי אם אתם מחליטים שהם לא יכולים להתמודד, מכל סיבה שהיא, ורשות החברות מקבלת את ההמלצה הזאת, אז אנחנו בעצם לא צריכים דחייה. יש להם זכויות להתגונן והזכויות שלהם קיימות, אף אחד לא פוגע בהם. זה דבר ראשון. 

במהלך החודש הזה אני מבקש שהאוצר ורשות החברות יישבו עם דפוס בארי, על מנת למצוא פתרונות לסוגיות. גם הסוגיות המשפטיות שקשורות לרשות התחרות וגם בסוגיות של איך אנחנו הולכים לקראתם בהסכמה בעניין הזה. תוך 30 יום אני מבקש ישיבת המשך. 

תודה רבה, סיימנו את הישיבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:25. << סיום >>