פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 44 ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל בלמ"ס 04/12/2023 מושב שני בלמ"ס פרוטוקול מס' 7 מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון למשאבי אנוש בצה"ל יום שני, כ"א בכסלו התשפ"ד (04 בדצמבר 2023), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> תגמולים לחיילי מילואים - חרבות ברזל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלעזר שטרן – היו"ר רם בן ברק שרון ניר לימור סון הר מלך מוזמנים: רחל אגאי – חיימ״ש, מנהלת מחוז ירושלים, משרד הביטחון נופר יחזקאל – אע"צית, רמ״ד תע״מ ושמ״פ, משרד הביטחון מראם שחאדה – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה חנה דייאני – ממונה בכירה מחלקת מילואים, המוסד לביטוח לאומי חנן פוטרמן – עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי יאיר הראל – אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית – סגן ראש אמ"צ, צה"ל סא"ל אבישג סבג – ר עתכ"א, צה"ל סרן נוי וידנפלד – צה"ל סגן שקד ביטון – דוברות אכ״א, צה"ל סגן גיל גרין – עוזר סגן ראש אמ"צ, צה"ל אל"מ (מיל.) אופיר כהן – יושב-ראש, העמותה למען משרתי המילואים אופיר טל – חבר, העמותה למען משרתי המילואים שפרה שחר – מנכ"לית, בית חם לכל חייל נופר בוכשטב – משפחות החטופים עופרי ביבס – משפחות החטופים נועם דן – משפחות החטופים ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק מנהל הוועדה: אסף פרידמן אסף דורון - ראש תחום ביטחון שגיא חן - ראש תחום מודיעין רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תגמולים לחיילי מילואים - חרבות ברזל << נושא >> << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בוקר טוב. התכנסנו כאן מתוך הבנה שמערך המילואים נמצא בסיטואציה שהוא לא היה בה מעולם – מבחינת הכמות, מבחינת משך הימים – שלא לדבר על המשמעויות מול החברה האזרחית. אני אמרתי מעולם, אני חושב שאנחנו יכולים אולי להשוות את זה ליום כיפור, אבל מאז המדינה התקדמה ביחס למילואים, קבעה כל מיני חוקים וכללים שקשורים למשכי שירות כאלה, בעיקר של מיעוט משרת. והתחושה שלנו, שהמציאות הזאת מאז שנקבעו אותם חוקים עומדת פעם ראשונה למבחן אחר וכנראה שהחוקים והכללים שנקבעו, לא בטוח – אני אומר את זה באנדרסטייטמנט – שהם מתאימים למציאות הזאת שמילואימניקים מוקפצים מהבתים שלהם, מהמשפחות שלהם, מהעסקים שלהם, לא לשבוע, לא לשבועיים, כנראה גם לא לחודש ולא לחודשיים. אני אומר את הדברים האלה, יש על פניו מילואימניקים, לצורך העניין של התגמול, מסוגים שונים. ישנם שנקטפו לזה מתוך שירות המדינה, ישנם שנקטפו לזה מתוך עבודה בחברות פרטיות וישנם שנקטפו לזה מתוך עבודה בעסקים הפרטיים שלהם, אני לא בטוח שהיחס הוא אותו דבר. אני כבר אומר מראש, יש דיונים שמתנהלים בוועדות נוספות כאן, זה בעיקר קשור לבעלי עסקים, כשכמובן חלק גדול מהמילואימניקים שלנו נופלים לתוך אותם עסקים קטנים ועסקים גדולים. מה שננסה לבחון כאן ולפעול זה באמת לראות שהמענה שהמדינה נותנת, מעמידה לרשות משרתי המילואים, הוא מענה שעונה על הצורה הזאת של הגיוס כמו שתיארתי. חשיבות המילואימניקים, אני חושב שמיותר לדבר עליה, אנחנו פוגשים אותם כל יום בשטחי הכינוס כבר בתוך הלחימה ממש, וכמובן לצערנו הרב גם ברשימות הנופלים. לכן, אני חושב שחובה עלינו לא רק להיות להם לפה אלא כמובן לראות שבאמת הדברים שאנחנו מעמידים להם, הם הולמים את מה שהמדינה חייבת להם, צריך להגיד את זה ככה, מה שאנחנו כאזרחים, כחברי כנסת, חייבים, המינימום שאנחנו יכולים לעשות. אני מציע שאנחנו נפתח. רלי, בבקשה. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> סוגיית תגמול המילואים היא חשובה, היא הכרחית, באמת יש פה אירוע שהוא בסדר גודל שונה לחלוטין – תכף אבישג תראה את זה – אנחנו גייסנו פה משהו שהוא חסר תקדים ביחס אני חושב לכל ההיסטוריה של צה"ל, אולי מלחמת יום כיפור היא הדומה, ולצד נכונות יוצאת דופן של הצבא ושל עולם המילואים באמת להתייצב, יש פה קשיים רבים שצריך לתת להם מענה ואנחנו עושים אני חושב פעולות משמעותיות מאוד בצבא אל מול כמובן משרדי הממשלה. בואו נציג את זה, אבישג תציג את ההיבטים השונים גם של מה שהיה טרם וגם מה שקורה עכשיו, באיזושהי השוואה, ונפתח את זה לדיון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבישג, כיוון שהדיון שלנו מוגבל בזמן, מה שאני מציע, שתוך כדי שאת מציגה מה אתם עושים היום, תגעי בנקודות שאת חושבת שצריך לזרוק אותן אחרי כן לשולחן לדיון. בבקשה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> שלום לכולם. אבישג, ראש ענף מילואים של צה"ל באכ"א. קודם כול, אני אגיד שמבחינת גיוס המילואים אנחנו באמת רואים פה רוח מאוד מאוד איתנה, היקף חיילי מילואים גבוה ביותר באז מלחמת יום כיפור. אם ניקח את היקף המשרתים בתוך הצבא עכשיו בלחימה, 58% זה מילואים, 10% זה קבע, ו-32% חובה, זה מהסך הכול הכללי. גיוס המילואים הוא גיוס רחב היקף, התייצבות מיידית, בעיקר בלי לשאול שאלות, פשוט מגיעים ועושים את המוטל עליהם ומעבר. יש לנו מעל 50,000 מתנדבים שמאז המלחמה הצטרפו אלינו, מעל מאה אחוז התייצבות. צריך להגיד שגם המחויבות המלאה וגם הלגיטימציה – גם של המדינה, גם של הצבא – בכל הסיפור הזה של המילואים והעורף החזק שכרגע מחזיק מעמד, הוא משהו שאנחנו מבינים שהוא לאט לאט מאתגר אותם יותר ויש קשיים שאנחנו תכף נדבר עליהם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אם אפשר לסכם מה שאמרת, ואנחנו לא מדברים פה במספרים, למעלה מ-50% אנשי מילואים היום פעילים בצבא. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> כן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בחוד? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בכל המקומות. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> כל הצבא הוא חוד אחד גדול עכשיו לטובת הלחימה, אבל מבחינת לוחמים, זה מתחלק פחות או יותר באחוזים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 58%? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> פחות, חצי חצי. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> יש משהו מאוד מטעה. כשמדברים על יחידה סדירה, היום יחידה סדירה מורכבת מנתח מאוד מאוד משמעותי של חיילי מילואים, השלמות מילואים, תגבורי מילואים וכיוצא בזה, זאת אומרת איך נראית יחידה בשגרה ואיך היא נראית בחירום, היא נראית אחרת לגמרי, ולכן גם כשמדברים על יחידות סדירות שלצורך העניין בקצה, הן עם נתח גדול מאוד של מילואים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אנחנו יכולים לראות אפילו הבוקר הזה. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> כמות הנפגעים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא רק כמות הנפגעים. כמות הנפגעים של אנשי מילואים בתוך יחידות סדירות. אתה רואה את השמות כשדובר צה"ל מפרסם. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אני אגיד בראשית הדברים שחוק המילואים שקיים היום, הגדרנו אותו שכל המנגנונים שלו בשגרה הם יותר מתאימים לתעסוקה מבצעית, לביטחון שגרה, קצת ללחימה, אבל לא בהיקפים כאלה ולא בצורה כזאת משמעותית, ואנחנו מבינים שלאורך ההתקדמות של הלחימה והשנה שתבוא עלינו ב-24' שתהיה עמוסה לא פחות, אנחנו צריכים להתארגן מחדש גם כצה"ל ואני חושבת כמדיניות אחרת גם לאומית בדברים האלה. זה ככה בראשית הדברים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה, אבישג, אפרופו ההערה הזאת שלך. את אומרת, ימים שיבואו ובהמשך. אנחנו בתוך הימים האלה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ולכן השאלה שלי מה ניתן או מה אתם התחלתם לעשות עכשיו. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אני עכשיו אפרוט. אנחנו מסתכלים על זה, עכשיו אנחנו במלחמה ואנחנו צופים פני עתיד גם לתקופה של תעסוקות מבצעיות יותר מוגברות. היינו שם כבר במקומות האלה ואנחנו מסתכלים קודם כול על המלחמה. בתוך המלחמה, קודם כול יש את הרכיבים שהם רכיבי שגרה שקיימים למשרת המילואים, שזה שכר ביטוח לאומי שלו, שבדרך כלל הוא מקבל אותו בסיום השירות. בלחימה, מה שעשינו, וידאנו שהשכר הזה נכנס לא בסיום השירות אלא מדי חודש, בדומה לאנשי קבע, שהוא לא צריך לחכות לסיום השירות ול-3010, הוא מקבל את זה בדחיפה. הסיפור של כל עולמות המענקים, אנחנו עכשיו מתעסקים בהקדמת המענקים של חודש מאי. יש מענקים שאיש מילואים בדרך כלל היה מקבל בחודש מאי, בחודש ההוקרה למערך המילואים. מה שאנחנו עכשיו עושים זה פועלים קודם כול בגלל שכולם כבר הגיעו לזכאות, במקום לחכות לחודש מאי, שאיש המילואים יקבל אותם ברגע שהוא זכאי להם וזה בינואר-פברואר הקרובים, אנחנו מתעסקים בזה. יש כאן את כל הדברים שקרו בחרבות הברזל, ואני אסביר. קודם כול, נתנו מענק 1,100 שקלים הוצאות אישיות למשרת מילואים. המענק הזה ניתן למי שעשה שמונה ימים ומעלה של שירות מילואים, מתוך הבנה שהוא היה צריך להתארגן מהר, להגיע מהר, רכש משהו בדרך והיה צריך איזשהו מענה מיידי; מענק משפחה, גם ניתן בחודש הראשון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבישג, ה-1,100. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> ה-1,100 ניתן לכל מי שהוא משרת מילואים בחרבות הברזל וביצע שמונה ימים. ביום השמיני גזרנו דוח, כל מי שביצע שמונה ימים, וזה ממשיך להיות שוטף. כל מי שיצבור שמונה ימים, גם אם הוא מתגייס אחר כך, הוא יקבל את ה-1,100 שקלים, אבל זה מענק חד-פעמי. המענק הנוסף שנתנו זה מענק של 2,000 שקלים למשפחה, כמובן שהכול היה פה בשיתופי פעולה בין משרדי ממשלה. זה מענק למשפחה למי שהילד טרם מלאו לו 14 וללא תלות בכמות הילדים, זאת אומרת נתנו מענק חד-פעמי רוחבי לכל משרתי המילואים על סך 2,000 שקלים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בתנאי שיש להם ילד מתחת לגיל 14. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אחד. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> כן, לפחות אחד. זה המענק השני שניתן. סך הכול, משפחה עם ילדים קיבלה 3,100 אם צוברים את שני המענקים יחד. העלינו את התגמול המזערי –אתם מכירים את זה – מ-215 שקלים ליום, זה משהו שהמון זמן התעסקנו איתו גם בשגרה, מתוך הבנה שבסוף יש לנו המון המון משרתי מילואים שהם צעירים, יש לנו אלפי סטודנטים, אנשים שעובדים עבודה שעתית, עבודות מזדמנות ומועסקים בתגמול מזערי, ולכן עסקנו בהעלאת התגמול מ-215 שקלים ליום ל-300 שקלים ליום. משמעות בקצה, שמשרת מילואים מקבל 9,000 שקלים ברוטו לשירות מילואים של חודש, זה ללא כל שאר המענקים, זה שכר הבסיס למי שאמרתי, זכאי לתגמול המזערי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> רק לחדד. זה לא מענק אקסטרה. יש את התגמול שמקבלים כחליף לשכר, והתגמול המזערי הוא המינימום. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> כן. זה במקום משכורת מהמעסיק שלו. לדוגמה, מישהו שהרוויח 6,000 שקלים מהמעסיק – 6,000 זה נראה לי פחות או יותר המינימום, עליו העלינו את העלייה הזאת. זה נתן מענה לשכבה של הלוחמים, הצעירים. צריך להגיד גם, עיכבנו שחרורים להמון משרתים סדירים שהפכו ישר להיות מילואים, כל מחזור נובמבר שהיה צריך להשתחרר, הוא נשאר איתנו ולכן מאוד מאוד היה לנו חשוב שגם השכר שלו, שהוא היה צריך להרוויח מינימום, יעלה ולתת לו מענה ועטיפה מלאה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני מבין שעל הסכום הזה יורדים 25% מס. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> לא. על החלק הראשון, על המדרגה הראשונה אין לך מיסוי כי זו מדרגת המינימום, רק על העלייה יש לך ירידה. זה יוצא בערך 8,600 או 8,700 שקלים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הבנתי. זה על המדרגה העליונה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> כן, על המדרגה השנייה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> על השולי. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> כן. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> התגמולים האלה זה חליף שכר. המס שיורד הוא מס שיורד על השכר. מה שיורד 25% זה על התגמול הנוסף, שזה מה שאמור להתחלק רק בדצמבר. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> קודם כול, אמורים לקבל את זה במאי ואנחנו רוצים להקדים את זה לכיוון פברואר, ושם גם יש איזושהי ספיגה שצה"ל עושה בנושא. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מה שאני הבנתי, שמה שהקדמתם ממאי זה את ה-1,100. 2,000 זה חדש, נכון? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> 1,100 ו-2,000 זה חדש לחרבות הברזל, לא היה מענק כזה. זה מענק שניתן פעם ראשונה, גם לא היה דומה לזה במלחמות אחרות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה לא קשור למאי. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> לא קשור למאי. מאי זה עתידי, זה עוד לא אושר סופית. מה שאנחנו הולכים לעשות זה לקחת את כל המענקים שהיו במאי ולבקש להקדים אותם לפברואר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מה זה קשור ל-300 שקלים מאי? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> זה לא קשור ל-300 שקלים, זה בדיוק מה שניסיתי להגיד. ה-300 שקלים קשור לחליף שכר שבן אדם מקבל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מאה אחוז. כך אני הבנתי, לכן לא הבנתי את מאי עכשיו. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> שאלת על ה-25% מס. ה-25% מס לא קשור לסיפור של התגמול המזערי. התגמול המזערי, המס שניתן עליו הוא מה שניתן כמו לגבי שכר. ה-25% הוא רלוונטי לתגמול שיוקדם ממאי לפברואר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שעוד לא הגענו אליו. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> בסוף זה על פי חוקי מדינת ישראל במיסוי. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> חד-משמעית, זה על פי החוקים. דיברתי על הסיפור של התגמול המזערי שנגע באוכלוסיות רבות, בעיקר בצעירות או במי שלא מועסק. יש קרן לסיוע ופיצוי. צריך להגיד שזאת פעם ראשונה שהקרן הזאת נפתחה תוך כדי לחימה, בכל המלחמות זו הייתה קרן שנפתחה בסיום המלחמה, אותה קרן בשלב אוחר, ופה אנחנו הבנו שבגלל האורך והעוצמה של המלחמה, איפה שזה פגש את האנשים, צריך לעשות קרן שהיא תהיה בסיוע תוך כדי לחימה, נפתחה ב-15 בנובמבר. הקרן הזאת נותנת מענה במספר רחב ובהיקף גדול של פרמטרים בצורה מאוד מאוד פשוטה וקלה. אני אסביר גם על התהליך וגם מה מקבלים שם. היום, בשביל לקבל מענה מהקרן מה שצריך לעשות – בני המשפחה, בת הזוג או בן הזוג של משרת המילואים או משרת המילואים – צריך להיכנס בלינק שנשלח לכולם לטלפון, עם התקנון עצמו, להיכנס ולהגיש את הבקשה. הגשת הבקשה זה משהו ממש פשוט, נגיש, אתה רושם את הפרטים האישיים שלך שם, מגיש במלל את הבקשה ומצרף את המסמכים הנדרשים. ניסינו כמה שפחות להעמיס כדי שיהיה יותר קל. איפה יש קצת יותר עומס בלהביא מסמכים? במקומות שאתה צריך לקבל מענה לשכר שירד או שנפגעת אז ביקשנו פה איזשהו פרמטר של הוכחה. פתחנו מוקד עם 40 מוקדניות לטובת הקרן, בפיקוד תא"ל שהוא בעצם מפקד על המשל"ט שם, נותן מענה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מי זה התת אלוף? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> צחי חפץ, פורש צה"ל. << אורח >> נועם דן: << אורח >> איך מגיעים לקרן הזאת? מה כותבים בגוגל כדי להגיע לקרן? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> את נכנסת לאתר המילואים, לפרמטרים האישיים, יש מקום שנקרא קרן הסיוע. << אורח >> נועם דן: << אורח >> כי הקרן סיוע הזאת ממש ממש נחוצה לי כרגע, אני ממש זקוקה לסיוע. קוראים לי נועה דן, ואני לא חשובה בפני עצמי. אני זקוקה לקרן סיוע תוך כדי לחימה, אני זקוקה למה שאתם עושים פה, אבל לקרובים שלי אין שום לינק, אין דרך להיכנס לשום אתר, הם לא יכולים להגיש שום בקשה, אז בני המשפחות כמו שאת אמרת, אני באה בשבילם. אני באה כי אני צריכה את עזרתכם. 59 ימים אל תוך האסון שלנו, ואין לי קרן סיוע. האמת שאני יושבת פה ונפעמת מההוקרה למילואים ומהמענקים, וככה כשחבר הכנסת שטרן אמר, זאת המדרגה העליונה, אנחנו מדברים על השולי, ואמרתי: וואו, מה שולי? מה מרכזי? ואז ככה דיברת על הקרן הזאת שנפתחה תוך כדי לחימה ב-15 בנובמבר. כמה זמן זה אל תוך התהום שאליה אני נפלתי, 15 בנובמבר? הספירה שלי הפסיקה. אני מתעוררת בבוקר, אני פותחת Y-net רק כדי להיזכר שהיום זה היום ה-59. וואו. אתמול האשימו את משפחות החטופות והחטופים שצריך לסתום לנו את הפה, שאנחנו פוגעים במורל, שאנחנו מחלישים. איך יכול להיות שאני מחלישה מישהו? פולארד אמר את זה. ועד היום אני חושבת שאנחנו צריכים והייתי מצילה אותו כבר היום שוב מהמקום שבו הוא נמצא. אנחנו לא הגיבנת שמפריעה לאומה הזאת. אנחנו האומה הזאת. גם הגברים, הלא מתוקים, הלא מעוררי חמלה, הלא חמודים, הם לא הפרעה. אנחנו לא הפרעה. זה גם לא משפחות החטופים. אני לא משפחות החטופים, אני עם ישראל. אני קצינת מילואים, אני קצינת חי"ר במילואים, אני אשת חינוך, אני מתעסקת כל חיי ביהדות חילונית, אני מנסה לתרום בכל דרך. אני לא הפרעה לאומה, אני צריכה את הקרן סיוע הזאת, לא רק מחברי כנסת, אני צריכה שלא תשתקו כשמכפישים אותנו וכשאומרים לנו: הפרעתם, הוצאנו 113, הצלנו חיים בשבילכם. 136 אנשים תקועים שם בגללי, בגלל שאני הפקרתי אותם, אני לא הייתי מספיק מוכנה ב-7 באוקטובר. איך יכול להיות שעל זה שאני אשמה במשהו אנחנו שותקים פה? איך יכול להיות שמדברים על מילואים? מי ייצא למילואים הבאים אם לא נחזיר את האנשים האלה? מי יהיו האנשים על קו הגבול שלנו אם לא נחזיר את האנשים האלה? מדובר בשרידי קהילות, מדובר בשרידי משפחות, אודים מוצלים מאש. עלינו. אנחנו מדינה ריבונית. להחזיר את החטופים זה לא איזה תחביב ולא יכול להיות שהממשלה שלי משנה את היעדים ואת סדרי העדיפויות. מי יישאר בקבע את כל הזמן הזה? מי ידבר על מענקים, עם 25% או בלי 25%? מי יוציא אותם מה... – איך קראתם לזה? תגמול מזערי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נועם, תודה. << אורח >> נועם דן: << אורח >> לא. לא תודה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אל תגידי לי לא תודה. א', אני מאוד מבין אותך. אני מאוד מזדהה עם הכאב הזה. אני חושב שצריך, המדינה – במקום אחר, אולי גם פה אבל לא בדיון שנעשה על אנשי המילואים – לדון גם בתגמולים כמו שהמדינה יודעת להתעסק, אם ידעה להתעסק, יודעת להתעסק, גם עם חיילים שנמצאים - - - << אורח >> נועם דן: << אורח >> אז בואו נדבר על חיילים אחרים. בואו נדבר על חיילים קטנים ממש. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה, נועם. נועם. << אורח >> נועם דן: << אורח >> לא. עופרי ביבס תדבר עכשיו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הרי את לא רוצה לפגוע בה. << אורח >> נועם דן: << אורח >> אני לא רוצה לפגוע באף אחד. אני רוצה רק להציל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בבקשה. סליחה, אני מבקש שתזכרו דבר אחד. אני נותן לכן, אני מבין את הכאב. אני יכול להגיד שאני מבין, אולי אני לא מבין עד כמה הכאב הוא כאב. אני אומר רק דבר אחד. זה חשוב לנו לשמוע מה שאתן אומרות. יחד עם זאת, אני רוצה שתדעו שאנחנו גם צריכים לדאוג לאנשי המילואים, שגם להם זה אכפת. אני מבין שזה אותו דבר, אבל גם כאן כל מי שבא לדבר לא מדבר זמן בלתי מוגבל, ולכן אמרתי, אני אתן לך לדבר, רק אני מבקש שתדעו שלדיון הזה יש חיילים שהם משרתים. << אורח >> נועם דן: << אורח >> להם אין זמן בלתי מוגבל גם. הם נמצאים כבר יותר מדי זמן בלתי מוגבל שם, וזה עליך גם. << אורח >> עופרי ביבס: << אורח >> אין לי ספק שלחיילים שכרגע נלחמים ולאנשי המילואים שכרגע רחוקים מהנשים שלהם ומהילדים שלהם מגיע הכול. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה. תציגי את עצמך, לפרוטוקול. << אורח >> עופרי ביבס: << אורח >> אני עופרי ביבס, אני אחות של ירדן ואני דודה של כפיר ואריאל, ושירי ביבס היא גיסתי. אין לי ספק שלחיילים ולמשרתי המילואים כרגע מגיע הכול מהכול, כל דבר, הם עושים עכשיו עבודת קודש, אבל ב-7 באוקטובר הם לא היו שם, וב-7 באוקטובר המשפחות שלנו הופקרו והם שם כבר חודשיים, ואני לא יודעת מה עלה בגורלם. אני רק יודעת מה חמאס אמר, אני עדיין לא יודעת מה עלה בגורלם. אני לא מחפשת פה אמפתיה או חיבוק או חום כי שני הילדים האלה זה הדבר הכי חמוד בעולם, זה לא מה שאני מחפשת. אני רוצה שהם לא יירדו מסדר-היום, אני רוצה שהם יהיו בעדיפות עליונה, אני רוצה שכל ישיבה וכל ועדה וכל מליאה של הכנסת תתחיל בלדבר על איך מחזירים אותם הביתה עכשיו. אח שלי – אני לא יודעת מי ראה את הסרטון שלו ומי לא ראה את הסרטון שלו – אבל הסרטון הזה זה כמו חבל תלייה על הצוואר שלו, וכל דקה שהוא נשאר שם זה מתהדק עוד ועוד. הוא לא ישרוד את זה. אם הוא לא ייצא עכשיו הוא לא ישרוד את זה. הוא מבחינתו, אשתו והילדים וכל המשפחה שלו מתה, הוא לא יודע מה קורה באמת, הוא לא יודע אם זה נכון או לא נכון, מבחינתו זה האמת. יש לו חבל תלייה מול הצוואר. הילדים האלה בני עשרה חודשים וארבע, אין להם זמן. אין להם זמן. << אורח >> נועם דן: << אורח >> 11 חודשים. << אורח >> עופרי ביבס: << אורח >> כבר 11 חודשים תיכף. מה אנחנו מחכים, שהוא יחגוג שם שנה? אין להם זמן. הממשלה הזאת צריכה להתחיל וליזום פעולות, להתחיל ולעשות דברים כדי להוציא אותם, לא לחכות שחמאס יציע עסקה ולא לחכות שקטר יציעו משא ומתן. זה התפקיד שלכם לבוא ולהגיד: זה הדבר הראשון, זה עדיפות עליונה. אנחנו עם שמקדש חיים, שום דבר לא חשוב יותר מזה כרגע. עם כל הכבוד לחיילי המילואים, והם אלה שבסוף יביאו אותם ואני יודעת את זה ומגיע להם הכול, ולמשפחות שלהם, אבל אין דבר יותר חשוב מלהחזיר אותם. אריאל וכפיר שם כבר חודשיים, ילדים קטנים. כולם יצאו, כל הילדים יצאו חוץ מהם, למה הם עוד שם? למה מחכים? למה מחכים? שמה? שזה יהיה נכון? שימשיכו למות שם? למה מחכים? << אורח >> נועם דן: << אורח >> ואתם יכולים להפעיל לחץ. אתם יכולים. אתה יכול, יש לך המון כוח, אתה איש עם המון כוח. אני מתחננת שתשמיעו את הקול הזה, זה הקול של כולנו. יש לכם המון כוח, גם לאנשים שיושבים פה מהצד השני. יש לכם יכולת להשפיע. עושים לנו דמוניזציה, משחירים אותנו כאילו אנחנו מפריעים למדינה. אנחנו המדינה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נועם, שיהיה ברור דבר אחד בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. אמרתי קודם, אנחנו לא יכולים להרגיש את מה שאתן מרגישות, אבל אנחנו בפירוש לא חושבים שאתם מפריעים למדינה, לא חושבים שמפריעים לנו, גם לא מפריעים לעשות את מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות, אז אני לא יודע מי אמר לך את זה, אנחנו לא חושבים ככה. בבקשה. << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >> אני נופר בוכשטב, אחות של יגב בוכשטב. אני יושבת פה, מסתכלת, באמת דיון מאוד חשוב. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מאיפה את בארץ? << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >> אני מקיבוץ נירים. קיבוץ, באמת, רוב הזמן גן עדן, שני קילומטר מהגבול, קיבוץ מדהים, עד שהכול קרה, ואני באמת מסתכלת על כולכם – ודיון מאוד חשוב וכולם אומרים דברים חשובים – אבל מה שאני רואה עכשיו זה אנשים בחליפות. אני רואה את החליפות שלכם והדבר היחידי שעולה לי בראש זה שאת אח שלי לקחו יחף מהבית שלו, עם פיג'מה, אותו ואת אשתו, והוא עכשיו יושב במנהרה מתחת לאדמה, אנחנו לא יודעים מה איתו, אנחנו לא יודעים אם קר לו, אנחנו לא יודעים איך הוא מתמודד, ואנחנו יושבים פה עם חליפות. אני מסתכלת לראות למי יש דיסקית, מי נמצא איתנו, אני יכולה לספור פה בודדים. ובאמת, הדבר האחרון שאני רוצה, שעופרי רוצה, שנועם, אנחנו לא רוצות לבוא לשבת פה בכנסת, זה לא מעניין אותנו. אנחנו רוצות שתסתכלו לנו בעיניים, שתדעו שהאנשים שאנחנו אוהבים נמצאים עכשיו בעזה ואנחנו לא מרגישים שעושים כל מה שאפשר כדי לעזור להם. אנחנו לא מרגישות ככה, אני לא מרגישה ככה, אני אדבר בשם עצמי. וכרגע, אשתו של אחי חזרה, רימון חזרה, וכל מה שהיא אומרת, תעשו כל מה שאתם יכולים בשביל להחזיר את יגב, להחזיר את כולם. אנשים שם סובלים, אנשים חוזרים עם סיפורי זוועות, ומה אנחנו עושים בשביל לעזור להם? באמת, אני מסתכלת, מה אנחנו עושים? לכם יש השפעה, לכם יש כוח, תגידו לנו מה אתם עושים בשביל לעזור לנו להחזיר אותם הביתה. אין לי הרבה מה להגיד, באמת, אני יושבת וכולי רועדת. פשוט אני צריכה את אח שלי בבית, רימון צריכה את בעלה, עופרי צריכה את המשפחה שלה, אנחנו כבר 59 ימים לא עושים שום דבר חוץ מלספר את הסיפור שלהם. אני בכלל ביולוגית. לא נכנסתי למעבדה פעם אחת מאז שהכול התחיל. באמת, זה לא חיים, אנחנו לא יכולים להמשיך ככה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה לכן. דבריכן נפלו על אוזניים קשובות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שאתן צריכות להתנצל על זה שאתן באות לכנסת ומשמיעות את הקול שלכן וגורמות לנו לשמוע את זה עוד ועוד ועוד. אתן לא מכריחות אותנו, זו החובה שלכן וזו החובה שלנו גם להיות כאן ולהקשיב. אני חושב, ומהיום הראשון גם אמרתי את זה, שצריך לעשות כל דבר ולשלם כל מחיר ולחשוב בצורה הכי יצירתית שיש בשביל להחזיר את מי שהופקרו ב-7 באוקטובר. אתם נחטפתם מהמיטות שלכם, המדינה כאן פישלה בענק, הפקירה אתכם ואת היקירים שלכם ואנחנו צריכים להחזיר אותם הביתה. זה התפקיד של המדינה, זה התפקיד של הצבא, זאת המשימה הראשונה במעלה של המלחמה הזאת. מי שיוצא נגדכם הוא איש בזוי, הוא אדם בזוי, אין לו מקום בחברה הישראלית, זה שוליים של השוליים של החברה וצריך לגנות את זה בכל דרך אפשרית. איך להביא אותם, זה כבר סיפור אחר – איך אם נעשה ככה נקבל תוצאה יותר טובה או אם נעשה אחרת – זה משהו שאפשר לדבר עליו ולחשוב ביחד, ואני בטוח, למרות שאני לא מחסידי הממשלה הזאת, ממש לא, אני בטוח שהם בעניין הזה עושים את השיקולים הנכונים, האם יותר לחץ אולי יביא תוצאה יותר טובה, האם נפסיק, האם נבוא עם הצעה מקדימה, אני בטוח שחושבים על הדברים האלה כי אני באמת חושב שזה אינטרס משותף של כולם. אתם, אל תתביישו ואל תהססו להשמיע את הקול שלכם, וזה חשוב. לי יש נכד, היה בן תשעה חודשים והיום הוא בן 11 חודשים, ואין פעם שאני מרים אותו על הידיים ואני לא חושב על כפיר שנמצא שם, ואני חושב שכמוני רבים רבים מאוד מאוד בעם הזה. ולכן, אל תרגישו לא בנוח, תמשיכו בזה, וגם אם הדיון, הוא עוסק בדבר אחד ואנחנו מוצאים את עצמנו מדברים על דבר אחר, הוא לא פחות חשוב ואל תרגישו לא נוח בעניין הזה. ואני מקווה, מאוד מאוד מקווה שנצליח גם במשימה הזאת. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. << אורח >> עופרי ביבס: << אורח >> תודה. ותמשיכו לחשוב עליהם, תמשיכו לדבר עליהם, תלכו איתם לכל מקום, עם התמונות שלהם, עם השמות שלהם, לא לשכוח אותם. תעלו את זה למעלה, חייב להיגמר הסיפור הזה, הם לא יכולים להישאר שם עוד יום אחד. תודה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> את יודעת שגם כשאנחנו לא הולכים עם התמונות שלהם, התמונות שלהם אצלנו בראש. תודה. תודה לכן. בבקשה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> קשה להמשיך, אבל אני אנסה. דיברנו על הקרן. אמרתי, הקרן היא בפיקודו של תא"ל, יש בקרן 40 מוקדניות, הקרן עובדת כל ימות השבוע, גם ביום שישי וגם במוצאי שבת, על מנת להגביר את המענה כמה שיותר למשרתי המילואים. הקרן עוסקת במספר דברים. אחד הדברים, משרת מילואים שמרכז חייו בחו"ל. יש לנו אנשים שהגיעו מחו"ל לארץ לבצע שירות מילואים, והקרן עוסקת בלפצות אותם – גם על השכר שלהם בחו"ל, גם על כל מה שהם צריכים בארץ כשהם הגיעו לכאן, גם על הטיסות וכו' – מתעסקת בכל עולמות ביטול חופשות וטיסות לכל מי שביטל את החופשה שלו בשביל להגיע לצו 8, או את החופשה או חופשה עתידית וכו', גם לבני המשפחה וגם למשרת עצמו, מתעסקת בכל עולמות הסטודנטים, שזה משהו שנמצא לפתחנו. אומנם שנת הלימודים נדחתה אבל אנחנו כבר רואים ומרגישים את הקושי שאנחנו עומדים בפניו לקראת פתיחת שנת הלימודים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אבל יש מכללות שכבר התחילו ואני חושבת שזה המקום לדבר על זה יותר מאוחר בדיון, ברשותך, היושב-ראש. יש מכללות שמתעלמות מזה שיש מילואימניקים שכרגע נלחמים בעזה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, זה עלה פה בכמה דיונים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אבל זאת לא מציאות שאפשר להשלים איתה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי. בבקשה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> היום אנחנו מקיימים כנס בראשות קמל"ר עם כל ראשי האוניברסיטאות, הזמנו גם את המכללות. אנחנו עושים כנס על מנת לעשות איזשהו מתווה בשיתוף פעולה איך מאפשרים למשרתים גם לשרת וגם להיות סטודנטים ולהשלים את כל מה שצריך. המטרה של הקרן היא גם לתת מענה כשיתחילו הלימודים לכל נושא שיעורי עזר, החזרים, תשלום על קורסים חוזרים במידת הצורך, ומעטפת שהסטודנט יידרש אליה. הקרן עוסקת גם בהוצאות אישיות חריגות, לצורך העניין מישהו שקנה אוהל וביקש החזר, אנחנו מתעסקים עם זה בקרן. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם דיבור גם עם הבנקים? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> זה גם משהו שעלה. קודם כול, יש בנקים שכן יצאו גם עם הלוואות מיוחדות וגם תנאים. אנחנו ניסינו להעביר את המסר והצורך. אחד הדברים שאנחנו עשינו זה בעיקר להעביר את החקיקה, לעגן את זה שהתגמולים של ביטוח לאומי לא יוכלו להיות מעוקלים, וגם כל מה שאנחנו נותנים מהקרן, אי אפשר יהיה לעקל אותו ולקחת אותו לבנק, הוא מוגן. אבל, יש עדיין קשיים כאלה ואחרים שגם אנחנו שמענו ממשרתי המילואים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מקבלים פניות של אנשי מילואים שנמצאים עכשיו בלחימה ממש בעזה, שאומרים לנו שבגלל שהם לא נמצאים ולא יכולים לסדר את העניינים שלהם למול הבנק, הבנק יוצא מולם בפעולות של עיקול, של עצירה, של דברים מהסוג הזה. לא יכול להיות. יש כאן המפקח על הבנקים, יש כאן מצב חירום. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רם, החבר'ה אומרים שלעניין הזה דווקא יש פתרון של דחיית תשלומים. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> יש את חוק דחיית מועדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הם לא מכירים את זה? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה. מי לא מכיר? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואלת. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רם אומר שהם לא מכירים. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> הם מכירים, יצא אליהם ב-sms אישי שלי עם חתימה לפלאפון שלהם, עבר בכל הקבוצות האפשריות, ירד לסגלים למטה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה הפתרון? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> דחייה. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> צריך לדייק. חוק הארכת מועדים מתייחס למוסדות המדינה ולא לכל הגופים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אופיר, תציג את עצמך, לפרוטוקול. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> אני אופיר כהן, יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים, אחרי כן אני אדבר בתור שלי כמובן על הכול, אבל בהתייחס לעניין הזה ספציפית, הוראת השעה שיצאה בהקשר להארכת המועדים מתייחסת בין אדם לבין המדינה, לבין המוסדות, ולא לגבי כל הגופים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא רק. גם למה שהוא לפי חוזה. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> נכון. יש שם הרחבה לדברים מסוימים, אחד מהם זה העניין של החוזה, אבל זה לא לכל הנושאים. אם עכשיו מישהו צריך לשלם שכירות למישהו. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> שכירות זה לפי חוזה, זה חל על זה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> זה חל על שכירות. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> זה חל על החוזה הקיים. אם עכשיו החוזה הסתיים, יש לו בעיה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אופיר, הבנו את העניין. תרשום את הנקודות איפה זה לא חל וכשיגיע תורך נשמח לשמוע. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבישג, רק דבר אחד. מול המושג קרן. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> יש תקציב. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני מבין שזה הרבה יותר מקרן. קרן זה סכום של כסף שאתה שם לטובת משהו, פה יש גם דברים שהם לא כספיים בהכרח. זאת שאלה ראשונה. השאלה השנייה, האם לתגמולים, לקרן, יש מגבלה? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> מה זה מגבלה, יש תקציב של 70 מיליון, זה גם פורסם. כרגע למול הניצולים, למול הגשת הבקשות, זה בסדר, זה מתכנס. כמובן שבמידה ונידרש אנחנו נעשה איזשהו תכנון מחדש ונבוא בבקשה להאריך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אני בטוחה שלחיילי המילואים לא יחסר כסף בקרן במידה ונידרש כי הדברים פה הם מוצדקים וגם התחייבנו אליהם מול משרתי המילואים ומשפחותיהם. עוד משהו שחשוב לי להגיד זה כל הסיפור של אובדן הכנסה בן או בת זוג, זה משהו שעולה אלינו בצורה ממש מובהקת – נשים או גברים שנשארו בבית לתמוך את משרתי המילואים, גם בתקופה שלא היו גנים אבל גם בכלל, שעות נוספות שירדו, ירידה בהכנסה כעצמאים, אז אנחנו מטפלים בנזק כלכלי. הם מגישים את תלושי השכר שלהם 90 יום לפני מועד המילואים, מראים לנו את הירידה במילואים. יש לנו צוות שזה התפקיד שלו, עם רואה חשבון שמסתכל ונותן מענה לבני או בנות הזוג. חלק מאוד עיקרי בקרן אמור לתת מענה לכל נושא העצמאים, פה אנחנו מבינים שיש לנו אתגר מאוד משמעותי, גם כצה"ל, גם כי עצמאים זה לא איזשהו תקנון אחד שאפשר לתת, זה המון המון סוגים של עצמאים. מה שקורה, קודם כול, אנחנו מבקשים ממשרתי המילואים למצות את הזכויות שלהם מול המדינה, בקרן של המדינה, ורק לאחר מכן אנחנו נותנים את המענה כי אנחנו רוצים לראות מה ניתן להם, לראות את התמונה המלאה וגם להשתמש בדוח הפשוט שעשו שם בשביל לדעת איך לפצות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבישג, סליחה. חוץ מזה שאתם שמים את זה על משרת המילואים - - - << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> או בת הזוג יכולה להגיש בשמו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לראות מה המדינה מעמידה גם ככה בלי הקרן. היום בבוקר דיברנו גם עם ועדת כספים על זה שצריך להיות איזשהו דיון משותף בין מה שנעשה בוועדת כספים, ועדת כלכלה, לא משנה, לתוך העניין בדיוק הזה, בעיקר של בעלי עסקים – מילואים כמובן אני מתכוון – לבין מה שאנחנו דנים כאן. מה שאת אומרת לי עכשיו, שבאמת יש את התפר הזה, שקודם כול אתם אומרים לו, תמצה את המדינה, אבל אנחנו לא בטוחים שאיש מילואים, שלא משנה כרגע איפה הוא נמצא, הוא יודע ישר מה תפקיד הקרן ומה תפקיד הלא קרן בתוך זה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> קודם כול, איך שיצאנו עם זה למשרתים ולבני או בנות הזוג שלהם אמרנו שהקרן היא לא חליף למה שיש במדינה, היא תוספת למה שיש במדינה, היא חלק ממה שלדוגמה המדינה מפצה – ממה שקראתי, אני פחות מבינה בדוחות כלכליים, אבל קראתי שהפיצוי הוא רק 25%. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אעצור אותך כאן. אנחנו נעשה דיון משותף, לא משנה אם הוא יהיה פה או יהיה בוועדת הכספים, בדיוק על הסיפור הזה של אנשי מילואים מול מה שאתם נותנים, מול מה שהמדינה נותנת, אנחנו נדון בדברים האלה. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> עם כל המורכבות, ויש הרבה מורכבות בעניין של אנשי מילואים שהם לא שכירים, שהם עצמאים, אבל זה סיסטם שקיים, זאת אומרת זה המשך של סיסטם קיים. פה יש קרן שנותנת בעצם איזשהו גיבוי למצבים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> דווקא בגלל זה אני אומר. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> אנחנו בעד כמובן האינטגרציה הזאת אבל איש מילואים שהוא עצמאי, הוא יודע להתנהל באופן כללי, לא השתנה לו. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> דרך אגב, העצמאים, זה לא שהם לא קיבלו שום דבר עד עכשיו, הם קיבלו את החלק היחסי לפי המקדמות שלהם מהביטוח הלאומי בדחיפה, בלי צורך בכלל בלהגיש תביעה. איפה שזה היה מורכב יותר אז הגישו תביעה. צריך להגיד גם שהקרן הזאת היא קרן ארוכת טווח, היא איתנו חצי שנה, שנה קדימה, אז גם מי שיסיים את החלק שלו בלחימה ויצא להתרעננות יוכל להמשיך להגיש. הקרן לא הולכת וזה לא לזמן קצר. עוד משהו ששמנו בקרן זה כל הסיפור שעלה לנו על נושא בעלי מקצוע, נשים של משרתי מילואים לדוגמה שהיה להן קושי בבית עם כל מיני דברים. מביאים לנו קבלה, הביאה איש מקצוע חליף לעזרה שהייתה ואנחנו נותנים לזה מענה. לקרן הזאת יש גם ועדת חריגים וגם ועדת ערעור. המטרה של ועדת החריגים זה בעצם מה שלא נכנס בתוך התקנון שהסברתי עליו אז יש ועדת חריגים בראשות קלמ"ר, אני נציגה בכירה בוועדה, אנחנו דנים, היא מתקיימת כל יום רביעי, אנחנו כבר אחרי ועדה שנייה, ובגדול, אני לא רואה מקרים שאנחנו לא נותנים להם איזשהו מענה וטיפול. על זה שמנו ועדת ערעור בראשות רח"ט תומכ"א, גם תא"ל, למי שלא מרוצה מהמענה שניתן לו, יש לו 21 יום לערער, לבקש, לשנות. כמובן, אני מזכירה שתמיד בני המשפחה יכולים לפנות במקומו ולא צריך את המשרת עצמו בשביל להגיש בקשה. עד היום בקרן 10,800 בקשות הוגשו מה-15 בנובמבר. מבחינת פילוח הפניות, סך הכול 1,842 כבר אושרו, 4,700 נבחנו, יש לנו עוד כמעט 5,000 בקשות שהן בתוך המסילה בבחינה ואנחנו בגדול נמצאים על 39% אישור למול הפניות שהוגשו ואנחנו מתקדמים. 5 מיליון שקלים מהקרן כבר יצאו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מתוך 70. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> מתוך 70, וצריך להגיד, מה-15 בנובמבר, זה מעט זמן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אשאל אותך על ה-15 בנובמבר שאלה אחרת. מתוך 10,000 פניות טיפלתם עד עכשיו ב-4,000. נכון? אלה בערך המספרים. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> 4,700. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש 300,000 בקצה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, במספרי פניות שכבר היו. מה הקצב? הקרן עובדת חודש וחצי. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> קודם כול, הקצב הוא טוב. יש 14 יום תשובה ומענה. אני אגיד שאחד הדברים שטיפה מאטים שם את הקצב – הקצב, דרך אגב, בעיניי הוא מתן שירות טוב, לא פחות מהקרן של המדינה ואפילו ברוב המקרים יש תשובות שניתנות באותו יום. לא משנה, מרגע שבן אדם מגיש בקשה הוא מקבל קודם כול sms וגם מייל, קיבלנו את הבקשה שלך, וברוב המקרים נציג גם יוצר איתו קשר. הסיפור פה הוא שיש הרבה דברים שהם חוסרים. רוב הפניות, יש אנשים שמגישים: קשה לי, תחזרו אליי. במקרים האלה אנחנו מבקשים ממנו, בוא תסביר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> וזה נספר אצלך בתוך ה-10,000. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> כן. כל פנייה אצלי נספרת. זה לא משנה אם יש לה טפסים או אין לה טפסים, מבחינתי מישהו הרים דגל שיש לו בעיה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שאלה אחרונה בעניין הזה. יש לכם ועדת חריגים ויש ועדת ערעור, ויש את התקנות של הקרן. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כתוצאה מוועדת חריגים, הקרן גם מתעדכנת בתקנות של עצמה? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> התקנון עצמו לא, אבל מתעדכנים. למשל, בוועדת החריגים האחרונה הבנו שיש המון חבר'ה צעירים ששמו את הכלב שלהם באומנה בטיפול, ואלה חבר'ה צעירים שהכלב הוא כל עולמם. הם לוחמים, ואז הבנו שיש לנו פה איזשהו עניין עם הלוחמים האלה הצעירים ונתנו מענה של 50% מהתשלום עד 100 שקלים ליום להחזקת בעלי חיים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אז כן הלכתם לתקנון. לא צריך בעל כלב עכשיו לפנות עוד פעם לוועדת חריגים. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה מה שאני רוצה לדעת. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> לא. מקרים שהבנו שהם רוחביים, נתנו להם מענה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אז את כן מעדכנת. אוקיי. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> לדוגמה, מזונות של גרוש שמחויב בימים. יש כל מיני מקרים כאלה שעלו לנו תוך כדי ועדת חריגים, אז השלכתי אותם על הכלל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בדיוק. זה מה שרציתי לדעת. תודה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אנחנו מבינים שיש מספר תחומים שאנחנו צריכים לחזק, אחד מהם זה הסיפור של הסנכרון בינינו לבין ביטוח לאומי, שעושים עבודה מצוינת ואנחנו מרגישים שהם חלק בלתי נפרד מצה"ל במשימה הזאת. הסיפור של הסנכרון ומערכות, כמות ענקית של משרתי מילואים, שהכול צריך לעבור דרך מערכות שהן לא בהכרח עובדות בשגרה, לפעמים זה מאט את הקצב בזמן העברת התשלומים. הסיפור במשפחה ובעורף, לפני חנוכה – קראנו לזה הפוגה למשפחה שנמצאת בתקופת לחימה – אנחנו נותנים להם מענה, אפשרות לסרטים לילדים, משהו ככה להפיג את הקושי. הסיפור של הסטודנטים שאמרתי, והסיפור של עצמאים, אני חושבת שאנחנו עושים הרבה מאמצים אבל נדרש פה עוד עיסוק מסיבי בנושא הזה. ביקשתם שאני גם אתייחס לנושא הנגשת המידע. אני רוצה להגיד שהבנו שמלבד המסרונים האישיים שמשרת המילואים מקבל ומלבד קבוצות הוואטסאפ שאני מנהלת עם כל נשות המג"דים והמ"פים, ומלבד הסיפור של הנגשת המידע דרך סגלי המשא"ן בשטח, אנחנו צריכים לעשות עוד מהלך, ועשינו שני מהלכים. קודם כול, עשינו חוליות שטח. אני חזרתי אתמול מצאלים, מלבנת רענון. מגיעים לשם עם צוות של ביטוח לאומי, צוות של קרן הסיוע, עם לפטופים, ומגישים את הבקשות בשטח למי שיוצא לרענון. נותנים להם גם תשובות מיידיות, מכניסים משכורות איפה שיש בעיה. אני חושבת שזה נותן בוסט טוב למשרתים. דבר שני, זומים פתוחים. יצרנו זומים פתוחים למי שרוצה לעלות, עם חדר פרטי. נציג ביטוח לאומי נכנס לשם, גם איש המילואים יכול להיכנס, סוגרים לו את הדברים. גם אנחנו עושים על זה פיקוח, יושבת לידי נופר שמנהלת את זה. לצד כל הדברים האלה אנחנו מבינים שכצה"ל וגם כמדינה יש לנו עוד הרבה מה לעשות. המלחמה היא ממושכת, יש לנו עוד דברים שאנחנו צריכים לחשוב עליהם בתוכניות להמשך, אבל זהו. ניתן לאופיר להגיב לי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רלי. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> אני אסיים במה שאבישג אמרה. אחד, הסוגיה של המילואים. הפעלת המילואים בתצורה הנוכחית היא שונה באופן משמעותי ממה שהיה, בטח בעשורים האחרונים. אנחנו לא רק מסתכלים על מה שהיה אלא בעיקר על מה שיהיה. משך הלחימה ככל הנראה עוד יהיה ארוך וגם אחרי שנעבור את השלב הנוכחי, השלבים הבאים, הם יהיו שלבים שיהיו מעורבים בהם הרבה מאוד אנשי מילואים. מה שאבישג אמרה פה זה שההסתכלות שלנו כרגע היא על הפתרונות הבאים גם, לא רק על הפתרונות הנוכחיים. יש פה פתרונות נוכחיים, אני חושב שהם נותנים מענה לא רע למציאות הנוכחית וצריך כמובן להמשיך ולהסתכל קדימה. אני מזהה אתגרים לא פשוטים. ככל שהזמן יעבור, הקושי על עולמות המילואים יגדל – דרך אגב, גם מכיוון המעסיקים, אנחנו כבר רואים מורכבויות בעניין הזה – ואנחנו נצטרך לחשוב על פתרונות ייחודיים לעניין הזה. אני מרגיש את זה על עצמי שאני איש מילואים – חודשיים, אוקיי, אחלה. מה הלאה? זה קשה, זה מורכב, אז כמובן שכולנו רתומים אבל הקשיים הם לא מבוטלים. בסך הכול, אם אני מסתכל על מה שנעשה עד עכשיו אני חושב שנעשו פעולות מאוד מאוד מהירות, בשיתוף פעולה גם של הצבא, של כל משרדי הממשלה, ובסך הכול ניתן מענה מאוד מאוד מאוד מהיר לאקמול הראשוני. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. אבישג, תחשבי כבר, אני אתן לך עוד פעם – א', זה באמת מרשים מה שהצגתם פה – איפה לדעתך אתם או אנחנו צריכים להשתפר או לעשות דברים אחרים. תודה. בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, תודה רבה. אני אגיד קודם כול שהדיון הזה, ובכלל המלחמה שהתרגשה עלינו, מבהירה ביתר שאת שמה שאנחנו צריכים לעשות זה להבין את מקומו של חייל המילואים בחברה הישראלית, אני חושבת שצריך להסתכל על זה הרבה יותר גדול. אני חושבת שבסופו של יום צריך להבין שאם דיברנו בעבר על צבא מקצועי ורסוס צבא גדול וחזק, אנחנו מבינים היטב שאנחנו צריכים להיות במקום של צבא גדול וחזק שמבוסס רובו ככולו על כוח אדם, מילואים וסדיר וקבע, אבל שכוח אדם המילואים יש לו באמת טביעת רגל מרשימה בתוך זה, ובאמת אנחנו רואים שמה שקרה לנו ב-7 באוקטובר זה בסוף שהם התייצבו בדקת קריאה בחוד החנית. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לפני הקריאה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפני הקריאה עוד, בדיוק כך, ועשו את מה שצריך לעשות. ואיך אמרת, לא במשמעויות של מאה אחוז אלא היבטי סד"כ של 120% ואפילו יותר במקומות מסוימים. ולכן, אני אומרת שלנו יש תפקיד אחד, להסתכל על זה ולהסתכל על זה בעיניים ביקורתיות, על עצמנו ועל מערך המילואים, כי אנחנו יודעים שהם באו לא בגלל הדיון הזה ולא בגלל שניתן להם תגמול ותגמול מיוחד ותגמול נוסף וכל התגמולים הרבים והטובים שצה"ל דיבר עליהם כאן. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> וכל מה שניתן להם זה לא יספיק למה שהם עושים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם באו כי הם חלק מהחוסן של החברה הישראלית, הם חלק מהביטחון הלאומי של החברה הישראלית, הם באמת הראשונים להתייצב. ומהמקום הזה, שאנחנו מבינים שזו לא הסיבה, זה לא התגמולים, דווקא שם אנחנו צריכים לראות שהתנאים האלה זה המעט שאנחנו יכולים לתת להם כדי באמת לגרום לכך שיהיה פה אורך נשימה ואורך רוח. אנחנו עכשיו חודשיים, והתגמולים האלה מדברים בדרך כלל על חודשיים, 45 יום, 60 יום, זה פחות או יותר סדר גודל כשאנחנו מסתכלים על חייל מילואים בשנה. פה יש לנו משהו אחר. הולכת להיות לנו מערכה ארוכה, יצטרכו אותם יותר זמן. אנחנו מבינים שאנחנו בעתיד יכולים להצטרך אותם, הבנו שאנחנו צריכים להימצא בנקודת עבודה אחרת. ולכן אני חושבת שמה שחשוב בדיון הזה, אדוני, מעבר לעובדה שיש נושאים שיש באמת טיפול ראשוני וטוב, ולצערי אני לא אשמע את אופיר אבל אין לי ספק שהוא יעלה דברים שהם בדיוק בקורלציה למה שאני אומרת, אנחנו כבר צריכים לראות את הדבר הבא – איזה חקיקה אנחנו כן מקדמים כדי באמת לתת לאנשי המילואים האלה את השקט ואת היכולת להמשיך להיות בחוד החנית ולהיות בחזית כשצריך אותם כי הם עושים את המשימה הקשה והחשובה ביותר שיש, עד כדי נכונות להקרבה עצמית. תודה. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> אני רק אגיב על מה שאמרת כי 50,000 מתנדבים זה אירוע היסטרי, זה אירוע היסטרי בטח ביחס לכמויות. 50,000 התווספו לרישומי המילואים של צה"ל, זה מדהים בעיניי. יש סרטון בכאן שראיתי, מהמם בעיניי, אחד המשפטים שנאמרו שם: אתה לא היחיד שמצטער שהיה לך פטור ממילואים, זאת אומרת על זה שאנשים ממש חוזרים לעולם, ואני חושב שהעולם של המילואים הולך להיות שונה לגמרי ביום שאחרי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נכון, אבל רלי, אנחנו צריכים להגיד ביושר שגם צה"ל באופן יזום שחרר חלק מאותם 50,000, זה לא שהם ביקשו להשתחרר ועכשיו מבקשים לחזור. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> חד-משמעית. לגמרי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חלק גדול מהם, אנחנו שחררנו אותם מסיבות גיל או מסיבות של אי צורך, ועכשיו מסתבר שיש. בסוף אתה כמובן צודק שנצטרך גם על הדברים האלה לעשות את החושבים שלנו. נעבור לביטוח הלאומי. בתוך זה, לצד המחמאות שקיבלתם כאן, אנחנו נשמח לשמוע גם מפי הגבורה. << אורח >> חנה דייאני: << אורח >> דייאני חנה, ממונה בכירה, אבל בכיף ובשליחות מהפנסיה החזירו אותי בחזרה לטפל בחיילי המילואים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> יפה. << אורח >> חנה דייאני: << אורח >> ואני עושה את זה באהבה גדולה כי באמת אני חולשת על כל ההדרכה, על כל החוקים, על כל מה שצריך, ויש לי ממשק נהדר, נהדר, עם צה"ל, עם אבישג ועם נופר, וכל מקרי הקיצון – ויש מקרי קיצון – שנופלים בין הכיסאות, מקבלים מענה מהיום להיום, כולל תגמול בבנק. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בגלל זה אמרתי, המחמאות שקיבלתם מאבישג בשם צה"ל. << אורח >> חנה דייאני: << אורח >> הזכרתם גם את העניין שמפקידים כסף לתגמולי מילואים, לחשבונות לא פעילים או חשבונות של מבוטח חייל מילואים שפשט את הרגל, וכו'. הבנק משתף פעולה מאוד יפה. אני מבקשת את ההחזר. ההחזר חוזר, אני מפקידה לבנק דואר או לבנק פעיל אחר שהוא פותח, ואין אף חייל מילואים שלא מקבל מענה. ממש, אנחנו מבינים שהכסף הזה, אי אפשר להגיד – המעון ממשיך, המשכנתה ממשיכה. יותר מזה. אנחנו בוחנים מיצוי זכויות, זה לא רק מינימום. אני בודקת חצי שנה אחורה, ולא פעם מגיע להם תגמול הרבה הרבה יותר גבוה ממינימום. השם שלנו כבר עבר בכל הפלוגות, כבר יש טלפון ישיר שהם מתקשרים אליי ולמשרד, לכולם באמת יש מענה ואנחנו נמשיך לעשות את זה וכולם ייענו בחיוב ויקבלו את מלוא התגמול שמגיע להם, לא רק מינימום. ממש כך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חנה, תודה. לתוך זה, באמת, גם ממה שאני פוגש מאנשי מילואים, אני מודע לעבודה ובטח הערכה, זאת אומרת את נופלת בחלקם של המילואימניקים שביקשו להתנדב. << אורח >> חנה דייאני: << אורח >> קיבלתי צו 8, ממש. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ממש ככה. << אורח >> חנה דייאני: << אורח >> ובעלי שותף לזה גם כן. הוא איש ביטחון לשעבר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני רק רוצה לשאול אותך כיוון שאני מכיר את הנושא של מיצוי זכויות מעולמות אחרים, קרנות שהייתי שם. האם גם כאן בלקחים – אני אשאל אותך מה ששאלתי קודם את אבישג אבל פה בהיבט של ההנגשה – האם יש דברים שאתם לומדים כתוצאה ממיצוי זכויות של אחרים ואתם יודעים להשליך אותם? הרי לא יפנו אליכם כולם, כל משרתי המילואים, גם לא כל אלה שבאמת אם היו עושים להם מיצוי זכויות, הם היו מקבלים יותר. לכן השאלה שלי, האם גם בעניין הזה יש ריצ'ינג אאוט. << אורח >> חנה דייאני: << אורח >> למשל, היינו בתקופת הקורונה, ודמי אבטלה היו בחל"ת. הפעלנו מהיום למחר טופס שנקרא טופס 100, זה און-ליין, אנחנו יודעים בדיוק את השכר, את הבסיס. בהחלט. גם מחלקת מילואים משתמשת במחלקות אחרות שהפיקו כל מיני תוכניות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אהיה יותר חד. האם בלי טופס 100 או לא משנה איזה טופס, יש איזה מצב של לחיצה על כפתור בביטוח הלאומי שמקפיצה חיילי מילואים שלא מיצו את הזכויות שלהם? << אורח >> חנה דייאני: << אורח >> כן, בהחלט. אנחנו מוציאים אחת לכמה זמן מסמכים ורואים את זה, ממש כך, ועושים את זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי. << אורח >> חנה דייאני: << אורח >> בהחלט, אם זה שכירים, אם זה עצמאים. למשל, עצמאי שפתח עסק, הוא רק פתח אותו ואנחנו יודעים שיש לו שכר. הפעלנו עכשיו חוק שנקרא תקנה 6, זו תקנה שאומרת שאם באמת הוא משתכר אפילו אחרי המילואים את ההכנסה הגבוהה אנחנו מפעילים מייד השלמה והוא מקבל הפרש נכבד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בלי שהוא פונה או עם פנייה? << אורח >> חנה דייאני: << אורח >> בלי שהוא פונה. ברור, היום אנחנו בעידן דיגיטלי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, זה מה שרציתי לדעת. תודה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מנצל את ההזדמנות שיש כאן גם נציגים של הצבא וגם נציגים של הביטוח הלאומי ושואל שאלה שאולי היא לא קשורה בדיוק למשרתי המילואים. כל תושבי העוטף, שדרות, נחשבים כנפגעי פעולות איבה באופן אוטומטי, ביניהם יש גם אנשי קבע. אנשי הקבע לא מוכרים על ידי ביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה אבל הם גם לא מוכרים על ידי משרד הביטחון כנפגעי פעולות איבה כי אין במשרד הביטחון את הרובריקה הזאת. יוצא מצב שאיש קבע שגר בשדרות או בקיבוץ כפר עזה, הוא בעצם לא רשום בשום מקום כנפגע פעולות איבה למרות שהוא נפגע בדיוק כמו אשתו, משפחתו או שכנו. << אורח >> חנה דייאני: << אורח >> אבל למה שזה לא יהיה? אני לא אחראית על זה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני שואל, את מהביטוח הלאומי. למה הביטוח הלאומי לא לוקח אותם? << אורח >> חנה דייאני: << אורח >> אבל לא בנושא פיגועי איבה. לדעתי, כל אחד שמוכיח – זה לא משנה באיזה סטטוס. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה באופן אוטומטי. כל תושבי האזור שפונו, הם נחשבים כנפגעי פעולות איבה. אין כאן ועדה שבוחנת, זה באופן אוטומטי. אז למה, אני שואל אותך, רלי. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> יש איזשהו פער שקיבלנו אותו, זה בטיפול, בבחינה – אני לא יודע להבטיח פה שזה אכן מה שיקרה – איך מנסים להשוות את התנאים, אבל בהחלט גילינו פער. למשל, חייל שהיה בנובה, יש פער בין התגמול שהוא מקבל מהמדינה לבין התגמול שהוא מקבל מהצבא, זה אירוע שהוא בבחינה, זה עלה מספר פעמים, אני מקווה שיהיו על זה תשובות מהירות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. אופיר, בבקשה. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> תודה. בוקר טוב, אופיר, יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים, עמותה שפועלת כבר כמה עשורים בתחום הזה, והאמת היא שבמלחמה יש אפילו הזדמנויות בהיבט של איך אנחנו משפרים דברים לחיילי המילואים גם קדימה כדי שנתקן את העוולות שהיו בעבר. אני רוצה לשים כמה כותרות ואז לגעת בכמה המלצות או בכמה נקודות פרטניות שאני חושב שאפשר להתקדם איתן. בכותרות, אני חושב שיש פה אירוע גדול שבתוכו יש כמה אירועים כבדים מאוד, אחדים מהם נמצאים כרגע אבל עוד יהיו בהמשך, וכמה אירועים קטנים שבהם אפשר לטפל. מה זה האירועים הכבדים? אנחנו נמצאים אחרי חודשיים בלחימה, סדר גודל, ויש הרבה חיילי מילואים שנמצאים. כבר התחילו לשחרר יחידות ואנחנו במצב שכבר פחות חיילי מילואים נמצאים בשטח, אם כי עדיין הכמות היא אדירה, וכמובן הרבה מהם נמצאים בתוך עזה וכל המשמעויות לכך ברורות לנו. אבל, האתגר האמיתי שאני רואה אותו עם חיילי המילואים הולך להיות בשנה הבאה, כל גדודי המילואים יצטרכו לעשות תעסוקות מבצעיות כי גם אחרי או גם תוך כדי המלחמה, הגבולות שלנו עדיין לא שקטים, ובאירוע הזה יהיה לנו קשה מאוד להחזיר את חיילי המילואים – שיצאו ושוחררו, וזה בסדר שהם שוחררו כמובן, כדי שנוכל להחזיר אותם מתישהו – אבל אז הולך להיות הרבה יותר משמעותי החלק הכבד של איך אנחנו מטפלים בהם. הצבא עשה עבודה נהדרת. דרך אגב, אני חייב להחמיא – גם הצבא וגם ביטוח לאומי, הם תמיד עושים עבודה נהדרת אבל במלחמה מייד פעלו בצורה נפלאה לתקן או לסדר הרבה מאוד אירועים כדי להקל על החיילים האלה, ובסוף אנחנו צריכים לזכור שאנחנו צריכים לתת את הביטחון ואת השקט לחייל שנמצא בנגמ"ש בעזה, שאין לו טלפון והוא צריך לדעת שמאחור מטפלים בו. ואני אומר, מהתחושות שאנחנו מקבלים מהשטח, זאת האמירה שצריכה לצאת, שהיא קודם כול אמירה ערכית של המדינה, אחר כך היא אמירה פרטנית של כל אחד מהגופים. אני אגע בכמה נקודות שאני חושב שאנחנו נוכל או נרצה לטפל בהן, שיעזרו לחיילי המילואים ועוד כותרת אחת. אנחנו מתעסקים או רוצים להתעסק בשיפוי, לא בפיצוי, לא במשהו נוסף, לא ברווחה, זה לא מתנות שאנחנו מחלקים לחיילי המילואים. בסוף, חייל המילואים שהולך למילואים, הוא נפגע בשוויון שלו מול האזרח האחר שנמצא במדינת ישראל, שזה לרוב 99% מאזרחי מדינת ישראל, ואנחנו רוצים להביא אותם לשוויון מול אלה. אחד, ביטול ההגבלה של התגמול המיוחד של ה-60 יום. היום, התגמול המיוחד ניתן מעבר ל-60 יום רק למפקדים ולנושאי תפקידים מסוימים. מכיוון שאנחנו נמצאים באירוע גדול, שרוב חיילי המילואים יעשו יותר מ-60 יום, אנחנו חושבים שצריכים להוריד את ההגבלה הזאת. זה נמצא בפקודות הצבא, זה תלוי בצבא, ויכול להיות גם שאפשר לאכוף את זה בדרך אחרת אבל לא יכול להיות שמפקד יקבל משהו שחייל שלו לא מקבל כשהם נמצאים באותו נגמ"ש בעזה ואוכלים את אותה מנת קרב. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הרעיון לתקנה הזאת היה כשהמפקדים עשו יותר מילואים מהחיילים אבל עכשיו המצב לא כזה. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> בדיוק כך, ולכן את זה צריך לתקן ובמלחמה אנחנו צריכים להתייחס לזה אחרת. דבר שני, קרן הסיוע – קרן נהדרת, חשובה מאוד, אולי הדבר הכי חשוב שיש פה בעולם המילואים. זה יוזמה שלנו עוד מצוק איתן. בצוק איתן הקרן הזאת נפתחה בפעם הראשונה, או בפעם הראשונה בצורה משמעותית, ועכשיו פתחו אותה מייד, גם תיקנו הרבה מאוד דברים שקרו בצוק איתן. יש בה כמה ניואנסים שאנחנו ביקשנו לתקן, אני לא אעבור על כולם פה כי זה לא רלוונטי אבל האתגר האמיתי של הקרן הזאת, כמו שאבישג אמרה, הולך להיות העצמאים ובעלי החברות, שאת הנזק שלהם קשה מאוד לכמת. קשה מאוד להגיע למידע המדויק של כמה הם הפסידו, בזה לדעתי אנחנו נתעסק עוד הרבה, ואם אנחנו נרצה לפצות אותם על אמת, אז 70 מיליון בטח לא יספיקו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אופיר, אני אמרתי שאנחנו נעשה על זה דיון משותף יחד עם ועדת הכספים כיוון שכמו שאנחנו מבינים, זה באמת אירוע שהוא חורג מעבר לדיון הזה בכל ההיבטים. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> מצוין. אנחנו נשמח מאוד להיות בדיון הזה. יש לנו גם נציג שלנו בוועדת החריגים בקרן ואנחנו ניתן מהזיכרון שלנו ומהידע שלנו כדי לסייע בעניין הזה. ביטול מס אחיד של 25% על התגמול הנוסף. יש תגמול נוסף שחייל מילואים מקבל, זה מהיום השביעי פחות או יותר, עד היום ה-31, הוא מתבטא בשתי נקודות זכות של מס הכנסה או בשווי של שתי נקודות זכות. העניין הוא שהמדינה קבעה שיש מס של 25% אוטומטית גורף על כל הסכום הזה. אנחנו מבקשים להוריד אותו, בטח בתקופת המלחמה כי בתקופת המלחמה הרבה יותר חיילים מקבלים אותו והם לא מקבלים אותו סתם, ואין טעם שכסף יעבור מכיס לכיס בתוך המדינה, זה לא הרעיון. החזר הוצאות נסיעה והסדרי נסיעה. בהסדרי הנסיעה היו גם דברים טובים וגם דברים רעים, גם דרך אגב לרעת הצבא ולטובת חיילי המילואים לפעמים יותר מדי, יש הרבה חיילים שגם השתמשו בזה לרעה. זה מפוצל בצבא בין יחידות סגורות ליחידות פתוחות, וביחידות סגורות, חיילי המילואים שנמצאים בעזה לצורך העניין, כשהם יוצאים החוצה, עדיין לא הוסדר העניין איזה החזרי נסיעה הם מקבלים. הצבא מטפל בזה, אני שם את זה פה על השולחן כדי שתדעו שזה גם נושא שאנחנו רוצים לטפל בו. מענק התמדה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תן לי להבין. חייל שנמצא בעזה היום, חלקם נחשבים יחידות פתוחות? << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> לא. הפוך. הצבא מחלק את זה ליחידות סגורות ויחידות פתוחות, אם תרצה אבישג תוכל לדייק את זה. יחידות פתוחות, ובצורה לא הגיונית, החייל מקבל עבור כל יום הוצאות נסיעה, שהן מחושבות לפי המרחק שלו בין הבסיס לבין הבית. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> שהוא חוזר הביתה כל יום. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> כי הוא יוצא כל יום הביתה. החייל מעזה לא מקבל כל יום כי מן הסתם הוא לא יוצא הביתה כל יום, וזה בסדר, אבל תוך כדי שירות המילואים הוא יוצא מדי פעם להפוגות. גם על זה הוא צריך לקבל הוצאות נסיעה, אני יודע שהצבא כן מתייחס. אבישג, את רוצה להתייחס? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אני אשמח להתייחס לזה. קודם כול, החזרי הוצאות נסיעה זה לחייל שנמצא בבסיס סגור, הם מחולקים על היום הראשון שלו, על היום האחרון של השמ"פ, וכל שבעה ימים הוא מקבל אפטר הלוך-חזור. זה התמחור של החזרי הוצאות הנסיעה, ככה זה מתומחר. מה שאומר פה חברי אופיר ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה זה שבסופו של דבר קורה לנו עכשיו הרבה שאנשים משתמשים ברכב הפרטי שלהם לכל מיני נסיעות בתוך המילואים, ולזה צה"ל הוציא מענה. זה עוד לא יצא לשטח, הפקודה הזאת היא בסבב אישורים אחרונים ואני משתפת פה, נראה לי כולם שומעים אותנו. זה בעצם בעלי תפקידים שיוגדרו בתוך יחידה בתוך גדוד. המג"ד יגדיר מיהם בעלי התפקידים שלהם יש את הכי הרבה נסיעות, נגיד בין 20 ל-30 בעלי תפקידים, הם יקבלו החזר הוצאות נסיעה גבוה מאוד, אפילו מוכפל, לחשבון האישי שלהם, זה בעצם ייתן מענה למי שיש לו את ההוצאות החריגות. לכל השאר, המענה שיש היום הוא מענה סביר. צריך להגיד שזה גם השתתפות בדלק, זה לא שכר שלם על כל הדלק שהוא מוציא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כביש 6, הרבה מאוד מהמילואימניקים נוסעים בכביש 6, אני יודעת שגם הגיעו להם סכומים לא מבוטלים על הנסיעות האלה. יש מישהו שמתייחס לזה? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> עלה אלינו, עוד לא הספקנו לעסוק בזה, אומרת את זה ככה פה בהגינות אבל שמענו את זה דרך המשרתים. כביש 6 זה פריבילגיה, יש גם דרכים חלופיות, אנחנו מבינים שזה עורק ראשי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> באמת, אנחנו כבר לא בזמנים האלה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אני לא יודעת, אני - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כביש 6 זה לא פריבילגיה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אני, אם אין לי מנוי למשהו אני לא נכנסת. שילמתי פעם אחת קנס 1,400 שקלים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לחייל מילואים שיוצא הביתה זה ממש לא פריבילגיה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אל תשכחי שאפטר מוגבל בשעות. אם הוא לא ייקח את כביש 6 אין לו מה לצאת בכלל. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אני פעם אחת שילמתי קנס באיזו מנהרה, 1,400 שקל, מאז אני בודקת איפה זה עובר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל חיילי מילואים שצריכים - - - << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אז אני אומרת, זה עלה אלינו, היום אין הסכם לזה עדיין. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אגיד לך משהו – ככה בינינו, לא שומעים. ההערה הזאת לא מסתדרת עם רוח הדברים שהצגת עד עכשיו. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בגלל שכביש 6 הוא לא פריבילגיה, בטח לא לחייל מילואים. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> כביש 6 הוא משהו פרטי, אין לצבא, אבל אם אתה יכול לפתור לנו את זה אז בוא נפתור את זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני לא רוצה להכניס את זה לכאן אבל אני התחלתי להתעסק עם כביש 6 לפני 15 שנה והיה ויכוח עם ראש אט"ל דאז, אבי מזרחי, מי יתעסק בזה – באכ"א או במקום אחר – ואני הלכתי להרבה, לחשב הכללי של המדינה, אז הוא עוד יכול היה להגיד אולי זה פריבילגיה. לחיילי מילואים, בוודאי, אני חושב שלכל אחד, אבל על אחת כמה וכמה לחיילי מילואים, שמחושבות השעות שלהם. תגידו, אנחנו השתגענו? << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> אין מחלוקת על זה שאנחנו רוצים לאפשר את הדבר הזה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי. בדיוק. ואם אנחנו נצטרך לעזור, נסייע. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> רשמתי את זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> דרך אגב, אנחנו ערים לזה שזה לא באופן ישיר המדינה בגלל שיש בעלות על הכביש. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אמשיך, יש עוד כמה דברים, עוד לא הגעתי לחשובים אפילו. ימי התרעננות. היום, כשחייל נמצא לאורך זמן, מגיע לו יום חופשה על כל שבעה ימים שהוא מבצע במילואים, שהוא בדרך כלל מנצל אותם, בטח חיילים שנמצאים בפנים. אחר כך כשהוא משתחרר ממילואים לא מגיע לו כמה ימים לחזרה לשגרה, נקרא לזה ימי התרעננות לחזרה לשגרה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> זה לא נכון, אופיר, אני רוצה לדייק את זה. מדיניות השחרור לסד"כ ולפרט הופצה ויש עליה עדכון מאוד משמעותי. חייל מילואים שמסיים שירות מילואים ארוך, לדוגמה 14 יום, מקבל 48 שעות בבית בשירות מילואים בהתארגנות; 21 יום ארוך – 72 שעות להתארגנות; 30 יום ארוך – 96 שעות. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> אלא אם כן הוא ניצל אותם תוך כדי. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> לא. רק אם הוא לא ניצל אותם בשבוע-שבועיים לפני התום. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> ברור, אם הוא ניצל אותם תוך כדי, נגיד יצא לחופשה פעם בשבוע ואחרי שלושה חודשים הוא משתחרר, לא מגיע לו כבר שום דבר. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> בטח שמגיע לו, זה לא נכון. מגיע לו. תבדוק, זה יוצא גם בפקודות האמ"ציות. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> עובדתית זה לא נכון. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אני אשמח לקבל מקרים. באמת, אני אומרת לך באופן אישי, כמי שדואגת לזכויות משרתי המילואים, אשמח לקבל מקרים שזה לא מיושם ולוודא שהדבר הזה קורה כי זה פקודה לביצוע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבישג, בואו נחדד כדי שנדע איפה הגבול. אופיר נתן דוגמה לגבי שלושה חודשים. אני מניח, שלושה חודשים זה באמת תקופה ארוכה, ואני רוצה רק לחדד בשביל הידע. יצאת לחופשה פעם אחת ואחרי כן כמה זמן לא יצאת כדי שתוכל לקבל? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> 14 יום. מ-14 יום אתה מקבל כבר 48 שעות, 72 שעות, 96 שעות ו-120 שעות, שזה חמישה ימים בבית בהתארגנות. לקחנו את זה בחשבון. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> אם ניצלת אותם אני חושב שלא, זה לפחות מה שאני מכיר אבל אם זה אחרת אז מצוין. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> נחדד את הפקודות, נשלח את זה. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> מצוין כי אני אומר, אני כבר שחררתי 400 חיילים ואצלי הפקודה הזאת לא הגיעה. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> זה רק למי שבבסיס סגור. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> סטודנטים, זה אולי אחד האירועים הכי כבדים בתוך הסיפור הזה, בטח כשאנחנו נמצאים עכשיו בתחילת שנת הלימודים. הסטודנטים מן הסתם נמצאים שם ולא יוכלו להתחיל ללמוד. חלק מהמכללות, או הפרטיות, שש מכללות כבר חזרו ללמוד במלוא הכוח, האוניברסיטאות עדיין לא חזרו ללמוד. המתווים הסופיים עדיין לא יצאו. אני חייב לומר, אנחנו במגעים מקבילים עם הרבה מאוד גופים – גם עם ור"ה וגם עם המכללות הפרטיות וגם עם דיקאן בתי ספר לרפואה – סליחה, עם הפורום – וכן הלאה, אבל עוד לא יצאו מתווים מסודרים של כל המוסדות שיאמרו דבר אחד ערכי וברור, אף סטודנט לא יישאר מאחור ולכולם אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שהם יסיימו את שנת הלימודים ביחד עם החברים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אופיר, העלית נקודה מאוד חשובה. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> אני מגיע לכסף. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאת נקודה מאוד חשובה, יש לה הרבה מאוד היבטים אם אתה שואל אותי בתוך הדיון הזה, אפילו איזה מרצים הסטודנטים יהיו מוכנים לפגוש, אם גם כאלה שהיללו או לא הסתייגו מאותה שבת שחורה. אנחנו נקיים כאן דיון שיוקדש לסטודנטים מילואים, על ההיבטים הרחבים של העניין הזה. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> מצוין. אנחנו לא בדלת סגורה. יש כבר דברים שקורים בתוך התהליך הזה ואנחנו נשמח לעזרה שלכם בחלק מהדברים. הדבר היחידי שאני כאן אעלה פה זה העניין של הכסף. אנחנו ביקשנו ורוצים שהמדינה תממן את שכר הלימוד של הסטודנטים, לא את של כולם, תלוי כמה ימי מילואים כל סטודנט עשה, כמו שנעשה במלחמת יום הכיפורים. ביום הכיפורים, אלה היו אותם תאריכים פחות או יותר, תקופה יותר קצרה, המדינה מימנה את שכר הלימוד של כל הסטודנטים באופן מלא. אנחנו רוצים ומצפים שזה יקרה גם עכשיו, לא אצל כולם, בטח באופן חלקי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבל לא בטוח תקופה יותר קצרה, אל תהיה בטוח. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> מלחמת יום הכיפורים הייתה קצרה יותר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, לא. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> המלחמה כן. תקופת המילואים לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו אנשים במילואים. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> נכון. שיפוי מעסיקים, אולי הנושא הכי כבד שיש בו הכי הרבה כסף, ופה חשוב לומר את זה כי אנחנו מדברים על כסף. המעסיקים היום מסבסדים את חייל המילואים. כל חודש שחייל מילואים נמצא במילואים, המעסיק משלם מכיסו סדר גודל של 30% מהוצאות השכר שלו. את זה ביטוח לאומי והצבא לא מחזירים לו כי זה מה שכתוב בחוק. הכסף שמוחזר לו זה רק שכר הברוטו. כל מה שמעבר לזה – ההפרשות הסוציאליות, פנסיה, פיצויים וכן הלאה, שזה סדר גודל של 30% מהשכר – לא משולם לו. בעבר אף אחד לא היה רגיש לזה כי התקופות היו קצרות. מתקופת שובר גלים, שהתחילו לעשות הרבה תעסוקות מבצעיות, בטח המילואים האלה ובטח בשנה הבאה, זה הולך להיות כבד מאוד על המעסיקים, בטח על הקטנים. אנחנו מגישים הצעת חוק בעניין הזה בעזרת חברי כנסת מסוימים ואנחנו נרצה את הסיוע של כולם. אי אפשר שהמעסיקים האלה יממנו את המילואים, זה לא הגיוני כי גם העסק נפגע להם תפעולית וגם כספית בצורה מאוד משמעותית. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ואני אוסיף לך עוד דבר שהוא יותר חמור מכל מה שאמרת. שאם זה יהיה ככה אז יש מעסיקים שיעדיפו לא להעסיק אנשי מילואים. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> זה קורה. זה קורה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> זה מאז ומתמיד. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> נכון. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> ויש גם עמותות. אנחנו עמותה, לא עסק, ואצלי יש מאה אחוז גיוס למילואים, זאת אומרת אני היחידה בעמותה שלא במילואים. שישה אנשים אצלי מהיום הראשון במילואים, כולל בת אחת. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> את במילואים כל החיים שלך. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> יש עוד כמה נקודות, אני הגשתי אותן במסמך הזה, אני אגע רק בשתיים-שלוש נוספות קטנות. אחד זה מתן נקודת זיכוי שנתית נוספת למשרתי המילואים, בטח בתקופה הזאת, כהוראת שעה, לא כמשהו שהוא ימשיך אחר כך; הפעלת מערך סיוע של פרקליטות צבאית לטובת חיילי המילואים. יש הרבה חיילי מילואים היום שזקוקים לעזרה משפטית יותר מבדרך כלל, אנחנו רוצים שהסיוע הזה יינתן דרך הצבא ולא רק אם מפטרים אותם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה, לא הבנתי. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> היום, חיילי מילואים נתקלים בהרבה בעיות משפטיות עם המעסיק שלהם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שקשורות לשירות המילואים? << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> שקשורות לשירות המילואים אבל זה לא אגב פיטורים. בפיטורים יש מנגנון של משרד הביטחון ושל הצבא שעובד מדהים, אבל אין מנגנון שמסייע לו בייעוץ לפני המילואים, תוך כדי שמישהו מאיים עליו בפיטורים, תוך כדי שמישהו אומר לו משהו לא בסדר במקום העבודה, ועכשיו הרבה מאוד ייתקלו בסיטואציות כאלה. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> אתה מדבר רק על אירוע שיש לו הקשר לעולם המילואים. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> חד-משמעית, רלי. בטח, כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> היה צריך לחדד את זה. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> חד-משמעית, ברור. הגדלת סכום הפיצוי בביטוח חיים. היום, חייל מילואים שחלילה נהרג במילואים, ביטוח החיים שלו ברובו לא תקף כי אין כפל, וביטוח הריסק של משרד הביטחון הוא ביטוח ריסק כמו של אנשי הקבע אבל הוא בטח לא שווה למה שיש לו באזרחות והוא עלול להיפגע, המשפחה שלו נפגעת. הוא שילם הרבה מאוד שנים את הפרמיה הזאת והוא לא מקבל אותה ברגע האמת. נקודה אחרונה, הוראת השעה שדיברנו עליה לפני כן אמורה לפוג עוד יומיים, היא עד ה-7 בדצמבר. אנחנו נבקש הארכה אבל זו נקודה שכמובן צריכים להתייחס אליה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> איזו הוראה? << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> על הארכת מועדים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, על החובות. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> כמובן שנצטרך להאריך אותה. המלחמה עדיין לא נגמרה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הופצה טיוטה של משרד הביטחון, זה עדיין לא הגיע לוועדה. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> בסדר גמור. תודה רבה. עד כאן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה, אופיר, שהיית לפה להרבה. המועצה להשכלה גבוהה. בבקשה. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אין לנו משהו מיוחד להגיד. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> למה אין לכם? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> יאיר הראל מהמל"ג. אין לנו משהו מיוחד כרגע להוסיף לדיון. אפשר לשאול, אפשר לדבר איתנו גם אחרי הדיון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> קיבלת את רשות הדיבור, שפרה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> זה די מדהים שאין לכם מה להגיד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שפרה, אנחנו מכירים אותך. תציגי את עצמך. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> שפרה שחר, ב-14 שנים האחרונות מנהלת עמותת בית חם לכל חייל, עמותה שמקדמת הרבה מאוד חקיקה לטובת חיילי חובה ומילואים כאן בכנסת ומקבלת עשרות פניות ביום – עכשיו במלחמה מאות פניות ביום, גם מחיילי חובה וגם מחיילי מילואים – משתדלת לעזור. מגיעות אלינו המון המון פניות של אנשים שרשומים במכללות, הם נמצאים כרגע בעזה, לרוב דרך אגב לא הם מתקשרים כי הם בעזה, אז מתקשרת האישה שלהם או האימא שלהם. מכללות פשוט התחילו את שנת הלימודים כאילו הם נמצאים בפלנטה אחרת. חברים, זה לא ייתכן. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> ואני הגורם שמחזיר אותם למציאות ואומר, יש מלחמה, בואו תדווחו לי, ואני מעיר להם ועובר איתם ואני לא משחרר אותם. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> מה זה מעיר להם? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> את יכולה לבוא ולראות את המכתבים שאני כותב להם. אני לא משחרר אותם עד שהם לא נותנים לי תשובות כמו שאמורות להיות בזמן מלחמה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אז בבקשה, מה התשובה שאני אמורה להגיד עכשיו לחייל או מישהו מטעמו שמתקשר אליי והוא רשום במכללה שהתחילה ללמוד והוא כרגע בעזה, הוא גם לא יכול להשתתף בזום כי בעזה אין זום, זה ברור לכם, כן? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> הוא, ברגע שהוא מסיים את המילואים שלו ויסיים בשלום - - - << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אולי עוד שלושה, ארבעה חודשים. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> נכון. הוא צריך להגיע ולקבל את כל הזכויות שמגיעות לו כסטודנט והוא צריך להצליח. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> איזה זכויות? אבל הוא הפסיד שני סמסטרים. איזה זכויות? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תסביר לנו איך זה עובד. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אם זה עוד ארבעה חודשים הוא יפסיד שני סמסטרים. איזה זכויות? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שפרה, סליחה. יש לי שאלה מול מה שנאמר. האם אנחנו רוצים שמוסדות להשכלה גבוהה לדוגמה לא ייפתחו עכשיו? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא, אבל שוב, אנחנו מדברים שנים על אפליה, דווקא משרתי הצבא והמילואים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני מבין את זה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> הרי בסופו של דבר, מי כרגע יכול ללמוד? אלה שלא משרתים בצה"ל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אין לי תשובה בתוך השאלה. יש שתי שאלות. מצד אחד, אנחנו רוצים שככל שאפשר תימשך שגרת חיים, ככל שאפשר ואיפה שאפשר. מצד שני, אנחנו רוצים שאחרונים שייפגעו יהיו באמת אלה שנמצאים עכשיו שם. והשאלה היא האיזונים, מערכת שאומרת, כשחייל מילואים מסיים – שזה יכול להיות עוד שבוע ויכול להיות עוד שלושה או ארבעה חודשים – האם אז אנחנו יודעים איך הוא לא ייפגע ביחס לסטודנטים אחרים. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> יש לי כמה דברים להגיד על העניין אם כבר העלינו את הנושא של סטודנטים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אפשר גם להגיד אמירה אחרת. אוקיי, אנחנו ממשיכים בשגרה והחיילים שישרתו כנראה עוד כמה חודשים במילואים בלחימה, אפשר להכריז שהם כנראה יפסידו את שנת הלימודים, ועכשיו איך אנחנו מפצים אותם על זה. אפשר להגיד את זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבל אולי לא צריך להגיד את זה. צריך להגיד שהם לא יפסידו מזה, נקודה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אדם לא השתתף, לא בסמסטר הראשון ולא בסמסטר השני. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> שני דברים. קודם כול, אני מדבר על הדברים הבסיסיים. יש כללים וחוק שהמוסדות מחויבים על פי חוק לעמוד בהם. כרגע, השלב הראשון – שימו לב, שלב ראשון – אני אישית, אני ממונה בקרה ואכיפה במל"ג, התפקיד שלי בשוטף זה לא להתעסק עם חיילי המילואים. בחודש אפריל האחרון היה כנס בשיתוף הקמל"ר, גם אבישג השתתפה בו, לכל המוסדות האקדמיים, זה תפקיד שאני קיבלתי במקרה בלי קשר למלחמה, בשביל לקדם את הנושא מול המוסדות. השתתפו בו הרבה מאוד מוסדות ומאז אנחנו בקשר עם הקמל"ר ועם הצבא. אנחנו בתקופה האחרונה מדברים על החלק הראשוני, עומדים מול מוסד-מוסד באופן פרטני. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> גם פרטי? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מוסדות פרטיים. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> כן, כולם. אנחנו עומדים מול מוסד-מוסד ואנחנו עוברים על התקנונים שלהם לראות שהם עומדים בבסיס, שהם מחויבים לעמוד בהם בכללים ובחוק. לצערנו, המצב לא היה מזהיר. הוא יהיה מזהיר כי אנחנו עוברים ודורשים מהם את התיקונים האלה. יש לי סמכות בחוק לדרוש מהם את התיקונים האלה ואנחנו עדיין עובדים על זה, ולצערי, גם מוסדות שפתחו עוד לא עומדים שם. הם יעמדו בקרוב מאוד. לצערי הרב. ההיבט השני הוא ההיבט של האקסטרה. יש לנו פה מלחמה, יש לנו פה דברים שהם אקסטרה. לצערי, המוסדות שפתחו את הלימודים – אגב, נזרקו פה מספרים; המספרים הם יחסית גדולים, יש לנו 58 מוסדות להשכלה גבוהה בארץ – כ-30 פתחו את שנת הלימודים, מתוכם כל המכללות האקדמיות לחינוך, מדובר על קרוב ל-20 מכללות. המכללות האלה – אני אשים רגע בצד – כמות המגויסים בהן היא דווקא נמוכה, דווקא יש שם יותר בני או בנות זוג של חיילי מילואים, שגם על פי הכללים חייבים לקבל את זכויותיהם כחוק. מי שהוא בן זוג לחייל מילואים ויש לו ילד עד גיל 13, מחויב על פי הכללים לקבל את הזכויות שלו. מה שבעצם מל"ג ביקשה מהמוסדות זה לקבל מה אתם עושים למען חיילי המילואים עכשיו בתקופת המלחמה. אנחנו מתחילים לקבל את המתווים. שימו לב שהמתווים האלה, אני מקבל אותם. המתווים האלה, אני מאוד לא מרוצה מחלק מהדברים כי הם לא עומדים בכללים הבסיסיים של החוק ולכן אני מחזיר להם הערות. אנחנו מצפים שהמוסדות יבינו את הסיטואציה וגם יפתרו את הבעיה. כרגע, המוסדות הגדולים ששם רוב המסה, לא נפתחו עדיין, כשאני מדבר על האוניברסיטאות, לא נפתחו עדיין ולכן על פי החלטת מל"ג לא מחויבים כרגע להעביר את המתווים. כמובן שהם אמורים להעביר את זה בשבועיים-שלושה הקרובים ברגע שהם ייפתחו. המוסדות האלה, שהם המסה, אני מניח שימצאו את הפתרונות, יגישו את זה וגם יפרסמו את זה. זה לא משהו שיהיה בחדרי-חדרים. חשוב להבין שיש קושי של הרבה מאוד סוגי תארים בארץ לבנות דברים, ואני יודע שבונים, אני אתן לכם דוגמה על בצלאל. בצלאל, רוב הקורסים שם מעשיים, יש קושי מאוד גדול של מה עושים עם מי שלא נמצא בשיעור. בצלאל לא פתחו, הם כנראה יפתחו בסוף דצמבר, נראה מה יהיה עד אז. המוסדות כבר עכשיו עובדים על מתווים מה קורה לקורסים המעשיים, לא רק על הקורסים העיוניים שהם מחויבים על פי חוק, הקלטות, סיכומים, כל הדברים האלה, אלא גם לקורסים המעשיים. זה קשה, זה לא קל, כרגע אנחנו לא במצב שאנחנו קיבלנו הכול, והמוסדות לא עומדים גם בדברים הבסיסיים וזה תהליך, הדבר הזה אף פעם לא קרה במדינת ישראל – מלחמה באורך הזה, בעוצמה הזאת. זה דבר שהוא לא קל למוסדות ואנחנו עוקבים ועובדים על זה. אני יכול להגיד שהמצב יהיה טוב, כרגע הוא פחות טוב. אין לי יותר מה להוסיף, זה לא כל כך הדיון שאני התכוננתי אליו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שר החינוך שהיה כאן אמר שבאופן אוטומטי, מי שהפסיד סמסטר, הוא יקבל ציון עובר. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> לא באופן אוטומטי, זה משתנה בין מוסד למוסד. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אמר שזה אחד המתווים שבודקים, הוא לא אמר שזה מה שיהיה. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> בסופו של דבר אנחנו גם רוצים להכשיר את המהנדסים של מחר, את האדריכלים של מחר, את הרופאים של מחר, את האחיות והאחים, את המורים, את העובדים הסוציאליים. אנחנו לא רוצים שהם יצאו מהלימודים ולא ידעו דברים בסיסיים כמו איך לבנות בניין או איך לטפל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שר החינוך היה פה, הוא אמר את זה, אבל הוא תיקן או תיקנו אותו, שעם כל הכבוד, יש לו הגבלות בסמכויות מה הוא יכול לאכוף וכמה הוא יכול. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> קודם כול, יש את הכללים הבסיסיים, שאותם קל מאוד לאכוף כי זה חוק. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> יש בתוך הכללים יכולת לתת עובר? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> לא, זה כבר האקסטרה, אבל ברגע שחייל מילואים חוזר לקמפוס ולא מקבל מענה לקורסים מעשיים - - - << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אדוני היושב-ראש, ראשית, הפתרון לכל הדבר הזה הוא שני דברים. אחד, קודם כול שנאחוז במידע ובידע מיהו המילואימניק שהוא סטודנט, שזה קודם כול חסר לנו. אנחנו בשיח קבוע. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 70,000 מילואימניקים הם סטודנטים. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> או בני זוג. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא דיברתי על בנות זוג. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> ביום שלנו תהיה ודאות מלאה מיהו הבן אדם שאצלנו הוא מילואימניק בצה"ל, והוא סטודנט או רשום לשנת לימודים, קודם כול נוכל לסגור מעגל לאנשים האלה ביחד ולתת להם את החליפה ואת המענה. אנחנו עדיין לא בשלב שיודעים להגיד. יש מוסדות שהעבירו לנו רשימות ויש מוסדות שאנחנו לא יודעים להגיד מי הסטודנטים שם, וגם זה יכול לעזור להבנת ההשפעה על המוסד עצמו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה לא בא מלמטה? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אנחנו הטלנו את זה על משרתי המילואים. אני אומרת לך שאני כבר שנה וחצי בתפקיד נלחמת בזה מאוד מאוד קשה לגרום להם להיכנס ולהזין, למרות שזה מאוד מאוד פשוט. ניסיתי לראות אם זה מורכב, וזה פשוט. זה פשוט איזשהו עיסוק כנראה שהם דוחקים לצד ואני חושבת שאם אנחנו נוכל לקבל מידע באופן רציף ושוטף, נוכל גם לתת מענה, לא יודעת – לפצל להם יותר את השמ"פ, להתחשב. מי שפונה אלינו, אנחנו נותנים לו טיפול אבל רב הנסתר על הגלוי פה, מי הסטודנט בכלל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבישג, יש לכם כל מיני פניות לאנשי המילואים ישירות לפלאפונים? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> כן. פניתי לכל הפלאפונים שלהם, הפצתי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שאלת מי סטודנט ולא ענו? אפילו ללחוץ לא? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> 308 אנשים ענו מתוך אלפי sms-ים שהוצאתי, ואלה לא המספרים. מהאוניברסיטאות – שקיבלתי את המידע מהן – הצלחתי לנתח שיש כמעט 20,000 שאני יודעת להגיד עליהם. בעיניי זה הרבה יותר גדול ואנחנו נשמח כמה שיותר לדייק. דבר נוסף, היום הסטודנטים שהם משרתי מילואים, הפער העיקרי שלהם זה שהם נמצאים בחוסר ודאות. הם בחוסר ודאות עם הבית שלהם ועם החיים שלהם ועכשיו תוסיף לזה חוסר ודאות עם שנת הלימודים, אז המתווה, ככל שהוא יצא מהר יותר ולפני פתיחת הלימודים, הוא ירגיע את השטח, הוא ייתן להם ראש שקט וזה בעיניי דבר שצריך מיידית לעשות, לא לחכות לפתיחת המועד. אני באמת אומרת, שיתוף הפעולה פה הוא מצוין אבל צריך להגביר את הקצב, אנחנו לא בזמנים של להביא את המתווה. חייבים להגיד להם מה הולך להיות להם. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אני מסכים איתך על הפרסום של המתווים. מחר בערב יש ישיבת מל"ג, כרגע מל"ג לא חייבה את אותם מוסדות. בנוגע למתווים ספציפית, אני חייב להגיד שאני מסכים איתך שצריך להיות כמה שיותר מידע לסטודנט הרבה זמן לפני תקופת הלימודים ולא רק שבועיים לפני. בקשר להעברת המידע, איזושהי הערה קטנה לכם. ברמת העיקרון, המוסדות – לי, בתור מל"ג, אסור להתעסק עם זה כי יש פה את פרטי הסטודנטים האישיים – כשאנחנו צריכים נתונים אנחנו פונים ללמ"ס כי הלמ"ס על פי הפקודות שלהם יכולים לפנות למוסדות לקחת פרטים אישיים של סטודנטים. אנחנו הצפנו את זה, אמרתי את זה גם לצוות של קמל"ר, אתם צריכים לפנות לראשי המוסדות, להעביר להם את הטפסים שלכם. אמרתי, אין לנו בעיה להעביר את הדברים. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> עשינו את זה, נפגשנו גם עם ור"ה וגם עם - - - << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אבל ור"ה זה רק גוף מסוים, ור"ה זה רק שמונה מוסדות. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> גם עם ור"מ, נפגשנו עם שניהם, עשינו ישיבה מקדימה. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אוקיי. יש לכם ול"מ, יש לכם רמ"א, יש לכם מוסדות שלא מאוגדים – כמו המכללה למינהל, כמו רייכמן. << אורח >> נופר יחזקאל: << אורח >> עם רמ"א ורייכמן דיברנו - - - << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> בסדר, לא משנה, אבל המוסדות אמרו: תפנו לראשי המוסדות, תעבירו. לי אסור להתעסק עם זה, לי אסור להתעסק עם פרטים אישיים, זה בניגוד לחוק. אתם יכולים לפנות לראשי המוסדות ויש את כל טפסי העברת המידע. בשמחה, אין לנו בעיה לשלוח את הבקשות האלה למוסדות בשמכם אבל אנחנו לא יכולים להתעסק בזה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> גם לא בטוח שהמוסדות ירצו לתת את השמות של הסטודנטים. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> הם נותנים תעודות זהות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בדיוק, זה אותו דבר. ראינו מה קרה גם בארצות הברית כשביקשו מהם פרטים של סטודנטים אחרים. אנשים שלא דיברו ועוד רוצים להגיד משהו? בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כמה שאלות. דבר ראשון, לגבי התגמול המיוחד והתגמול הנוסף, אלה שרוצים להקדים ממאי לפברואר. המנגנון של שני התגמולים האלה הוא שיש סכום גלובלי – המיוחד הוא 30 מיליון, הנוסף הוא 300 מיליון – ושמהם נגזרים הקריטריונים. ברור לחלוטין שהקריטריונים האלה הם רלוונטיים לשגרה ולא למצב הנוכחי. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> זה מנוהל קודם כול לפי - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה כך. אולי אליכם זה מגיע בשלב המאוחר יותר אבל ברמה העקרונית כבר למעלה מ-15 שנה מוקצים אותם סכומים ומהם נגזרים הקריטריונים. ברור לחלוטין שמי שהיום עומד בקריטריונים זה כמות גדולה לאין שיעור מאשר שנה רגילה, והשאלה האם יש היערכות תקציבית להגדיל את הסכומים. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> מי שעומד בקריטריונים הנוכחיים, בלי השינוי שהציע פה חברי, אנחנו נשלם לו. אנחנו כבר אחרי השערוך של זה, גם אם יש חריגה ממנו. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אוקיי. זאת אומרת, יש לכם איך - - - << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> יש לנו מענה תקציבי לזה. ומה שהציע פה אופיר זה משהו שנמצא בשולחן עבודה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> על מה? אופיר הציע כמה דברים. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> על ה-60 יום ומעלה. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> התגמול המיוחד. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> מול המפקדים. צריך להגיד גם, כשאומרים פה מול המפקדים על איזה מפקדים מדובר. בעבר זה היה כל מי שהוא מפקד. כבר כמעט שנה וחצי זה רק מפקדים לוחמים ספציפיים, דרג של מ"פ והמג"ד הלוחם בקצה ולא כולם, לא כל המפקדים בצה"ל. הרוב המוחלט לא מקבל את זה אלא נתנו את זה לאוכלוסייה של 3,000 ומשהו מפקדים לוחמים בשביל לייצר את הדיפרנציאליות – בגלל סיכון החיים, בגלל האורך, בגלל הזמן, בגלל ההשקעה שלהם, שהיא גם בשגרה. בתוך החירום, זה נמצא על השולחנות, לא מסמכותי כרגע לפרט פה את הדברים אבל זה נמצא על שולחנות העבודה איזה מענה אנחנו נותנים שהוא מענה למשך השמ"פ הארוך מעל ה-60 יום, יש כל מיני דברים שעובדים עליהם, לא משהו שאני יכולה לעדכן את הפורום לגביו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תני לי טיפה להקשות עלייך. אני חושב שהנושא הזה של מפקדי מילואים בצדק זכה לטיפול מיוחד, בין השאר בגלל הזמן הלא נספר, הלא מגויס, שמפקדי מילואים מקדישים כדי לוודא, נגיד אפילו מעבר להכשרות שלהם, את עצם זה שהפלוגה תעמוד בתקן לבט"ש, ואז ניתנו עדיפויות למפקדי מילואים. אני חושב שבמסגרת הדברים שנשברים פה, זאת אומרת באותם ימים שעד עכשיו מפקד מילואים התעסק בלוודא נגיד שהפלוגה שלו מתגייסת, הוא עכשיו נמצא בתוך שמ"פ כשהוא עושה את זה ואיתו נמצאים גם החיילים שלו. לכן, יכול להיות שצריך להיות סוג פתרון של הוראת שעה או משהו כזה, אני חושב שכשנמצאים כל כך הרבה זמן, כל כך הרבה יחידות, בתוך תעסוקה מבצעית – צריך להגיד את האמת, שיש בה גם חירוף נפש של מפקדים ושל לוחמים – אז להחיל את הדברים האלה או את אי ההפרדה הזאת שבין לוחם למפקד באותו נגמ"ש במשך חודשיים, זה נראה לי דבר שראוי ליותר ממחשבה, אם אני אגיד את זה ככה. אני אומר, הייתי עושה את זה כהוראת שעה בגלל שאנחנו עוד נחזור לימים, עם כל הבט"ש שעוד ייפול עלינו וכו', עוד נחזור לימים שממפקדי המילואים נדרוש יותר מאשר מלוחמים במילואים, שלא נדע לכמת את זה, ורק בשביל זה יש את ההבדלים האלה, אבל בדברים שאנחנו כבר יודעים לכמת ובטווח הנראה לעין, נראה לי שנכון לא לעשות את ההבדלים האלה בין מפקדים לחיילים. אני מציע שתשקלו את זה ונעשה את זה בהמשך, אני אומר לשקול לכאן או לכאן. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> אני רק רוצה להגיד, יש פה איזושהי הסתכלות קצת למציאות שהייתה פעם, באמת כל המפקדים, ואז אל מול זה הפתרון הוא פתרון שהוא יותר פשוט, אל מול זה שיש באמת עכשיו איזשהו נתח מאוד מאוד קטן, ולהשלים זה מערך אחר לגמרי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה, אני לא אמרתי איך להשלים. אני רוצה אולי טיפה ללכת לסיכום. הרי, רלי, גם אנחנו דיברנו. יש סוגים של תחשיב – 25 ימים, לפי 30 ימי עבודה, לפי 25 ימי עבודה, לדוגמה שפעם חישבנו, ואולי גם היום, את התגמול. נעשתה פה איזושהי קפיצה, שאולי היא כבר מכילה בתוכה, היא מעבר, גם אם היינו מחשבים את זה לפי 30 ימים, לא עשיתי את החשבון. אבישג, את מבינה מה אני אומר? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ויכול להיות שהקפיצה מ-211 ל-300, היא אומרת: אוקיי, אני כבר מעבר גם להצמדות וגם לחישוב הזה של הימים, ויכול להיות שבקפיצה הזאת היום, גם החיילים הלוחמים מקבלים יותר מהמפקדים שלפני המלחמה. לא עשיתי את החשבונאות. מה שאני אומר, שאם ניקח ויגיעו גם הסוגיות האלה של אופיר וגם מה שאנחנו יודעים לעשות, נצטרך לראות איך באמת המספרים החדשים מכילים – לפחות מכילים כמובן – את הדברים שהעלינו פה שצריכים לתקן אותם. אופיר, אתה הבנת מה אמרתי? << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> כן. מסכים איתך לחלוטין. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> שאלות נוספות. אחד, ציינת כל מיני דברים, ששלחת sms הודעה לחיילים ויש דברים שהם דרך הטלפון. חיילים שהם בתוך עזה, מן הסתם אין להם גישה לדברים האלה. איזה פתרונות יש? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> אמרתי. יש את הסגלים שנמצאים איתם בשטח ויש את ניידות השטח. אנחנו מגיעים לשטח, פשוט מגיעים אליהם לכל לבנת רענון. אתמול הייתי באופן אישי בצאלים, יום שישי הייתי באשקלון, בכל מקום שאנשים יוצאים – לא רק אני פיזית, יש מערך שלם, גם של חיל המשא"ן, שמגיעים לשם ונותנים מענה לרענונים, מסבירים להם, פותרים בעיות תוך כדי ומעלים את הדבר הזה. הכנו גם פנקסים שיכולנו להביא להם פיזית, את המקסימום, ובעיקר בעיקר גם דרך בני או בנות הזוג. יש קבוצות שלמות שמתנהלות ברקע, קבוצת נשות המג"דים שלכל אחת יש קבוצה של נשות המ"פים, וכו', ומפגשים לא פורמליים להעברת הידע, כמה שאפשר. מה שהכי חשוב, שהזכויות והקרן, כמה שיותר ארוך, ככל שיש לו זמן לנצל את זה הוא יוצא לרענון. לא הספיק, לא היה לו זמן ופניות, הוא חוזר לחיים שלו, מסתכל על הדברים והוא יכול להגיש. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> שאלה לרלי. הזכרת את 50,000 המתנדבים. האם בנתונים שאתם מעבירים לנו על התייצבות, הם נספרים? << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> בוודאי. מתנדבים זה כאלה שלא היו רשומים ברישומים, וחזרו לרישומים. בוודאי שהם בתוך הסד"כ. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> או שהם לא היו בצה"ל הכשיר או שהם היו בפטור. << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> בוודאי שזה בתוך. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא, כי הם לא בדיוק בצו 8. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> הם מקבלים תשלומים. כל מי שהתנדב למלחמה, הכנסנו אותו לצו 8 והוא תחת מניין צה"ל הכשיר כרגע. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> הם מקבלים צו? כי אם הם סטודנטים בלי צו, הם לא יוכלו לפי חוק לקבל את הזכויות שלהם. << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> מה זאת אומרת מקבלים צו? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> יש להם צו 8, לאותם מתנדבים? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> צו 8 היום זה sms או הודעה קולית. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> בסדר, אבל יש להם משהו להציג אחר כך למוסד אקדמי כדי לקבל את הזכויות? << אורח >> סא"ל אבישג סבג: << אורח >> יש. בתוך אתר המילואים יש טופס שנקרא "גויס למלחמה". << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לפני שנסכם, משרד הכלכלה, בבקשה. << אורח >> מראם שחאדה: << אורח >> מראם שחאדה, סוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. אנחנו מנסים להנגיש את המידע לכל העסקים, לשמוע מעסקים שעולים בשטח, גם משרתי מילואים. מגיעות אלינו פניות, אנחנו מנסים גם לעזור, לתת מענה. גם אם זה לא מול המשרד עצמו, גם אם זה משרדים אחרים, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה איתם ומנסים כמה שיותר לתת להם את המענה שצריך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מראם, את אישית משתתפת פה גם בדיונים של ועדות אחרות על העניין הזה? << אורח >> מראם שחאדה: << אורח >> לא השתתפתי אבל נציגים אחרים מהסוכנות כן השתתפו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי. << אורח >> מראם שחאדה: << אורח >> בוועדת הכספים לגבי פיצול עסקים, ערכנו שלושה וובינרים בשבוע שעבר, השבוע יש לנו עוד אחד, מנסים לתת את כל המידע ולהנגיש את המידע לעסקים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בסדר. רק רציתי לדעת שאנחנו לא עושים פה דאבל, ואנחנו נעשה באמת דיון משותף כמו שדיברנו קודם. עוד מישהו? בבקשה. << אורח >> רחל אגאי: << אורח >> אני רחלי, נציגת האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. כמובן שאנחנו במשרד מכירים את כל הדיון, את כל מה שהתקיים פה. כן חשוב לי לציין דבר אחד שעלה פה כמה פעמים, נושא פיטורים של חיילי מילואים. אני רוצה להזכיר שאנחנו כאן, אנחנו כבר מקיימים בפועל את ועדות התעסוקה למניעת פיטורין. אני חייבת לציין שעד כה לא נתקלנו בפיטורים אלא בבקשות להיתר, שגם שם יש קושי. אנחנו עומדים על הרגליים האחוריות, אנחנו מסייעים להם, לחיילי המילואים כמובן, גם בהנחה שקרה משהו, לתת איזשהו פיצוי, להיטיב עימם. אני רוצה להזכיר שמי שצריך סיוע מוזמן לפנות אלינו באופן אישי לכל אחד מהמחוזות. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> סיוע אחרי הפיטורים, לא בייעוץ לפני. נכון? << אורח >> רחל אגאי: << אורח >> זה מה שאני באה להגיד. יש להם ייעוץ ובעצם סיוע משפטי תוך כדי הוועדה, זאת אומרת אנחנו בשיתוף צה"ל מממנים להם את הסיוע המשפטי. אני מניחה שניתן להתייעץ איתם גם לפני אם יש התלבטות כזאת או אחרת. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> לא. << אורח >> רחל אגאי: << אורח >> לא? אני מוכנה לבדוק את זה. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> זה מנגנון שהיינו שמחים מאוד לשפר, יש לזה דרישה אמיתית. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> ביקשנו כמה פעמים נציג אצלכם. << אורח >> רחל אגאי: << אורח >> של משרד הביטחון? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> כן, ולא קיבלנו אף פעם. << אורח >> רחל אגאי: << אורח >> איפה ביקשתם נציג? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אבי סייג, יושב-ראש העמותה זכרו לברכה, ביקש כמה פעמים שיהיה נציג שלנו בוועדות. אף פעם לא מונה נציג שלנו בוועדות ואתם קיימים כבר לפחות 15 שנה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אם אתה אומר אבי סייג זכרו לברכה, אז כן, אתה מדבר על הרבה שנים. << אורח >> אל"מ (מיל.) אופיר כהן: << אורח >> הוא נפטר רק לפני שנתיים. << אורח >> רחל אגאי: << אורח >> אתה מדבר על נציג של ועד אנשי המילואים בתוך ועדות התעסוקה? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> כן. << אורח >> רחל אגאי: << אורח >> לאיזה צורך? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> גם שתהיה לנו הבנה יותר טובה של מה שקורה שם וגם כדי שיהיה נציג אותנטי של המילואים בתוך הוועדות. << אורח >> רחל אגאי: << אורח >> אני מוכנה להעלות את זה הלאה כמובן, ואם יסתייע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אלה שתי בקשות: אחת זה נציג, ושנייה שיהיה אפשר פרה-תהליך לטפל. << אורח >> רחל אגאי: << אורח >> אני בודקת את זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> עוד מישהו? בבקשה, שפרה. קצר, אנחנו צריכים תיכף לסיים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 30 שניות. אני יודעת שזה לא היום המקום של הדיון אבל אני חייבת כי אני שומעת על הקרן ועל הכול. דרך אגב, אני כעמותה אולי צריכה לפנות לקרן כי העמותה שלנו שילמה ללא מעט מילואימניקים להגיע לארץ למלחמה, אלה שביקשו ולא היה להם כסף, נתנו להם כרטיסי טיסה ועוד דברים כאלה, אבל זה לא העניין. אני רוצה פשוט להבין את הפער בין הקרן הזאת שהוקמה ובאמת נותנת מענים להרבה מאוד דברים שהוזכרו פה, לבין – ואני חייבת לומר וזה חייב להיכתב בפרוטוקול – הפער הבלתי נסבל, עד כדי חרפה, של ההצטיידות בצה"ל לחיילי המילואים. תקשיבו. אם אני אראה כאן – אלעזר, אני אשמח להראות - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שפרה, באמת, על זה את יודעת כמה דיונים עשינו? << אורח >> תא"ל (מיל.) ישראל מרגלית: << אורח >> אני פשוט לא מקבל את זה לחלוטין, את המשפטים האלה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אז אני אראה לכם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שפרה, אני מבקש, זה לא הדיון. אני רוצה להגיד לך משהו, את יודעת שאני מכבד אותך הרבה שנים. אנחנו היינו פה, אני גם באופן אישי אומר לך שיש פערים עצומים בין מה שכותבים לבין מה שנכון בהקשרים האלה. אם אנחנו נעשה דיון על כל פנייה, על שיקולים שעלו פה בתוך הוועדה – ועשינו ספציפית בתור ועדת חוץ וביטחון וגם במליאת הוועדה, דיונים, גם סיורים – גם על הדברים האלה, ולכן אני לא חושב שזה המקום. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אז אתה לא מקבל פניות - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אפתיע אותך, אני מקבל. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> - - של מג"דים במילואים, של מ"פים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תאמיני לי שאנחנו מקבלים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אנחנו לא מטפלים בשום תרומה שלא מגיעה פנייה בכתב, עם שם של מג"ד - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אנחנו מקבלים. שפרה, אז תעבירי את זה בבקשה. שפרה, אני גם לך אומר תודה, אני מכיר את העבודה שלך הרבה שנים ואני מאוד מעריך אותה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אני לא באתי לכאן לקבל תודות. תודה ללוחמי המילואים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה ללוחמי המילואים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> במקרה יש לי שני בנים שם, אבל אנחנו עושים את מה שאנחנו צריכים לעשות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, את עושה יותר, וזה יפה. תודה. קודם כול, אני שמח שהדיון הזה כמובן התקיים. אני רוצה לברך באמת – גם אני הופתעתי, כמי שמכיר את הדברים האלה די הרבה שנים, אני אומר לך, אבישג, לכל מה שאת מייצגת; אני אומר לחנה שחזרה לכאן, ואני אומר לאופיר ולחבר'ה, שבעצם הם טריגר גם לשיפורים וגם לעצם הקיום של הדיון הזה. ואם הזכרת את אבי סייג, אז יש לו זכויות באיך המילואימניקים מיוצגים כאן, צריך להגיד את זה. אני חושב שיש פה, בעיניי לפחות, התקדמות גדולה מאוד ששואפת למה שאנחנו צריכים לעשות. היא לא נמצאת שם בכל מה שאנחנו צריכים, טוב שמתקיימים פה דיונים כאלה, טוב שמעלים בעיות כאלה, בעצם גם כל פרט, גם כל פנייה של חייל מילואים לפעמים עוזרת למערכת לשפר את עצמה לאחרים שלא פנו. אני חושב שהנושא הזה של הנגשה ושל ללכת לאלה שלא יכולים – או בגלל שהם בעזה או בגלל, אני לא רוצה להביא אנלוגיות מעולמות אחרים, שהם לא מודעים למה שמגיע להם – אני חושב שזה התפקיד שלנו, שלכם, לעשות את זה ואני מתרשם שאני לא מחדש לכם, לשמחתי הרבה. זאת אומרת, אני מתרשם גם ממשרד הביטחון, צה"ל, הביטוח הלאומי, שמשתדלים לעשות את הדברים האלה לפני שחיילים פונים. אני אצטט את מה שאופיר אמר פה, אנחנו לא מדברים פה על פיצוי, אנחנו נוגעים פה בשיפוי. כמי שנמצא בבניין הזה גם אתמול וגם בימים אחרים, אנחנו רואים שהמדינה הזאת, היא יכולה כנראה לתגמל באופן ראוי יותר את מי שבאמת נושאים אותה על כפיהם. אני לא רוצה כרגע להיכנס, היה לנו כנס ראשי אכ"א לפני שבוע האם זה 2% או 30% ממי שנושא את המדינה הזאת. יש כאלה שיגידו 30% בגלל שמתעסקים בשכבת גיל, ואז אומרים: אוקיי, האחוזים הם יותר גדולים. נכון, זה פחות מאחוז כל אוכלוסיית המדינה, המילואימניקים, אבל ביחס לשכבת הגיל זה הרבה הרבה יותר. צריך להגיד שבכל מקרה, גם בשכבת הגיל של משרתי המילואים אנחנו מדברים על מיעוט, וככה צריך לזכור את זה, ובאמת זה מיעוט שאנחנו דורשים ממנו גם כמו שכבר רמזתי פה, עניינים של חירוף נפש. אני מקווה שהמלחמה הזאת – חלק מהדברים שמתפתחים כאן, ככה זה טבעם של דברים, יישמרו גם לעתיד – זאת אומרת היא פותרת דברים ששנים עלו פה מסביב לשולחנות ולא נפתרו, והחוכמה שלנו תהיה איך הם יישארו גם אחר כך. אתם מכירים את הדברים האלה יותר טוב ממני, וחלקם הגדול של הדברים עלה כאן. אנחנו נעשה דיון על סטודנטים, על המרכיבים השונים, אלה שעלו פה וגם אלה שלא עלו פה אבל נכון שיועלו. כמובן שלא הכול זה כסף וגם לא הכול זה רק עבר, לא עבר קורס, יש דברים יותר עמוקים. יש מקומות בארצות הברית, באוניברסיטאות גדולות, שכשאתה בא להירשם שואלים אותך בעצם מה עשית בשביל המדינה ומתגמלים גם בהתאם. גם כאן אני חושב שיש מקום שנעשה את זה. כמו שאמרתי, אנחנו נעשה דיון משותף לנו ולוועדת הכספים על הדברים שצריכים לעלות פה, בעיקר בדגש על בעלי עסקים קטנים וגדולים בתוך זה. אופיר, לא יודע אם זה לכם או אני אומר את זה, אבישג, לכם, למרות שבאמת אנחנו מבינים שמתעסקים פה – סתם אני נתתי דוגמה, שהשיפוי שהקפצתם אותו, הוא באמת עונה על ה-24/7, חודש אחרי חודש אחרי חודש, צריך לראות. תודה לכולם ואנחנו נעדכן על המשך הדיונים שדיברנו עליהם כאן. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>