פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 ועדת הכספים 21/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 248 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"ד (21 בנובמבר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת אישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור תכנית ביטוח אשראי לטווח קצר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל חוה אתי עטייה חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן מיכל שיר סגמן מוזמנים: גיל כהן – סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר שחר בן צבי – מנהלת מחלקת ערבויות מדינה, משרד האוצר נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל אלי כהן – מנכ"ל תרמוקיר תעשיות, התאחדות התעשיינים בישראל שירי בכר מסאמי – סמנכ"ל תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ עידן זינאל – מנהל ענף תעשיות הבנייה נעמה צדקיהו – מסעדנית, איגוד המסעדות ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת אישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור תכנית ביטוח אשראי לטווח קצר << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הצעת אישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור תכנית ביטוח אשראי לטווח קצר. שלחתם לנו מכתב על מה שביקשנו, על הערבות, על גובה הריבית. תדברו גם על הנושא הזה, אנחנו מחכים לתשובה שלכם בעניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כנראה דיברת על הערבות שהם היו צריכים להחזיר לנו תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם יחזירו אחרי זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המוזר זה שכבר מפרסמים שמחלקים את ההלוואות האלו. אם מחלקים את ההלוואות האלו ואנחנו עדיין לא יודעים באיזו צורה מחלקים אותן - זה לא ייתכן. זה הזוי שהבטיחו לבוא אחרי חמישה ימים ועדיין לא הגיעו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מדברים על 6%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על 7.5%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועכשיו הם באים עם כל מיני בקשות. אני חושב שלא מגיע שנאשר להם דברים כאלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במשך חמישה ימים היינו עסוקים פה בדברים אחרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא משנה, שישלחו לנו. הם היו יכולים לשלוח את זה בצורה מסודרת והיושב ראש היה מחליט אם הוא מקדם דיון או לא מקדם דיון. אם הוא היה אומר לנו להישאר עוד שעתיים אחרי הדיונים במליאה, היינו נשארים עוד שעתיים. זה לא צריך להיות בצורה כזאת. זה זלזול בוועדה, זה זלזול בנו כחברי כנסת, זה זלזול בך כיושב ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביקשתי שהם יסבירו את העניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין מה להסביר כשהם מפרסמים שההלוואות ניתנות. כשבעל עסק צריך לקחת ב-7% או ב-6.5% - זה להסביר? היו צריכים להסביר לנו לפני זה, כדי שנחליט אם זה טוב לנו או לא טוב לנו. כשאמרתי אז שלא נאשר להם ידעתי מה אני אומר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הנחית אותם גם לחזור אלינו. הם היו אמורים לחזור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה רק מראה שכשהם יבואו לבקש מאיתנו משהו לא נוכל להאמין להם. זה לא מכובד. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> חלק מהדברים לקחנו הכי ברצינות ושינינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אנחנו צריכים לדעת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רצינו להיות מעורבים. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> כשנבוא ונציג אתה תראה שאת רוב הדברים לקחנו ברצינות ושינינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גיל, אתה צודק, הכל טוב ויפה, אבל אם אנחנו לא מודעים לזה, מבחינתנו זה לא קיים. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> כבוד היושב ראש, אנחנו מדברים היום על מכסת ערבות לטובת מסגרת ביטוח אשראי לתקופות קצרות. חלק גדול מהעסקאות במשק נעשות על ידי ביטוח אשראי. אם ספק א' מוכר לחברה ב' סחורה, הוא קודם מעביר את הסחורה, רק אחרי זה התשלום מתקבל. החשיפה שנוצרת בין העברת הסחורה עד לקבלת התשלום מבוטחת על ידי חברות אשראי במשק. בגלל הלחימה, וזה דומה למה שהיה בקורונה, או שמסגרות האשראי מצטמצמות, או שמבטחי המשנה לוקחים צעד אחורה. אם לא תהיינה מסגרות אשראי החשש הוא שלא תתבצענה עסקאות, דבר שיכביד על העסקים, יכול לגרום לעסקים, בעיקר קטנים יותר, להתמוטט. אנחנו מבקשים פה מסגרת אשראי של 500 מיליון דולר. זו תכנית שעשינו בקורונה. היא עבדה סך הכל מאוד יפה ואפשרה למשק לעבוד. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> יש בישראל שלוש חברות ביטוח אשראי שמתעסקות - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אגב, זה נכון שהמגזר השלישי, לא רק בעלי עסקים, גם היה מקבל הלוואות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בערבות המדינה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל באחוז קטן. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> יש לנו מסלול ייעודי בקרן, שזה מסלול עמותות. הוא פעיל, הוא עובד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה לא מופיע פה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> זה אושר כבר - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך אישור למגזר השלישי? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> זה כבר קיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבעיה שהם קיבלו אחוזים מאוד בודדים. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> יש בישראל שלוש חברות ביטוח אשראי. אלו החברות שרוצות להשתתף בתכנית וכבר שוחחו איתנו על כך שמבטחי המשנה שלהן צמצמו להן את המכסות. יש פה ספקים ישראלים שרוצים לרכוש ביטוח, רוצים לספק את הסחורה, אבל או שהם לא מצליחים לרכוש את הביטוח, או שהביטוח מאוד מאוד מתייקר כך שהעלויות משורשרות לקונים והקונים משרשרים את זה לצרכנים. בגלל החשש מתוספת לאינפלציה זאת תכנית מאוד מאוד חשובה. הרעיון הוא שהמדינה תיתן כיסוי עילי בכל מקום שחברות הביטוח לא מצליחות לתת את הכיסוי. התכנית הזאת עבדה טוב בקורונה, כשמי שתפעל אותה היו חברות ביטוח האשראי. כל ספק ישראלי יכול לבחור לאיזה חברה הוא ניגש. ככל שהוא מעוניין הוא מגיש את הבקשה ורוכש את הפוליסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה חברות מדובר? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> בססח, קופאס וכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי רוכש את זה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> הספקים. לצורך העניין, אם חברה שמייצרת גבינות מוכרת לכל המכולות בארץ אבל חוששת שמכולת קטנה בדרום לא תשלם, היא רוכשת - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביום רגיל יש לה גם ביטוח? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו היא תשלם ביטוח כפול? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> לא. למה ביטוח כפול? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא לא תמשיך לשלם לאותו ביטוח שהיה לה לפני זה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> מה שקורה זה שבמקום שעכשיו היא תוכל לרכוש את הביטוח, חברת הביטוח אומרת לה: תקשיבי, הסיכון עולה, אני מצמצמת לך את היקף הביטוח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> או שהיא מוכנה לבטח בפרמיה שונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדקתם בכמה אחוזים זה מייקר לו את הפרמיה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> בעשרות אחוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי משלם את זה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> אם המדינה לא נכנסת, המבוטח יצטרך - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החצי מיליארד שקל שאתם מבקשים זה עבור הפער הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אמור לסגור את הפער. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> את המכסות שצומצמו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חברות כמו בססח אמורות להיכנס במקרים של סיכונים קיצוניים. למה המדינה צריכה לשים 500 מיליון דולר כשזה הייעוד של החברות האלו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו במצב חירום, במצב שונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> החברות האלו מבטחות מצבי חירום, מלחמה, כוח עליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המדינה צריכה לעמוד מהצד? דווקא זה דבר חיובי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> המדינה צריכה להיכנס פה עמוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה אם הן באמת בסיכון ליפול. שנים ארוכות משלמים להן את הפרמיות. עד שסוף שסוף מגיע הזמן שצריך לפרוע את השטר של האירוע פתאום נכנסת המדינה עם 500 מיליון דולר. יש לנו מה לעשות עם 500 מיליון דולר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ברור שהמדינה צריכה להתגייס פה, אבל יכול להיות שלחברות האלו, שזה הייעוד שלהן, יש מספיק עודפים מהפרמיות שהן קיבלו לאורך השנים כדי לסגור את הפער הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם בדקתם בכמה חברות הביטוח האלו פיצו את אותם אנשים שעשו את הביטוח? האם אתם רואים שאין להן הרבה כסף בקופה בשביל לכסות את הסיכונים ולכן המדינה נכנסת לתמונה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> איפה המפקח על הביטוח במקרה הזה? מה עמדתו? חברות הביטוח הן חברות שלא מפסידות. אנחנו נמצאים היום במצב שהן גם צריכות לתרום. צריך לראות מה הן עשו במשך כל השנים, כי שילמו להן פרמיה והן הרוויחו לא מעט. דווקא בזמן משבר חברות הביטוח שנותנות את האשראי הביטוחי הזה אמורות לתת פתרון, אפילו פתרון חלקי, ולא הכל צריך להיות מערבות המדינה. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> שוק הביטוח עובד על ידי ביטוחי משנה. לעולם חברה לא תעמוד לבד ותבטח כי אז כל ההון העצמי שלה בחוץ. חברות מבטחות אחת את השנייה. ברגע שבמדינת ישראל יש מצב מלחמה שוק הביטוח העולמי מצטמצם או מעלה פרמיה בגלל הסיכונים. ברגע שהפרמיות עולות הדבר משורשר לחברת הביטוח הישראלית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> והיא אולי משרשרת את זה ללקוחות שלה. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> או שהביטוח לא יהיה ולא תהיינה עסקאות, או שהביטוח מאוד יתייקר ואנחנו כצרכנים נשלם את הדבר הזה כי זה ישתרשר אלינו במחיר המוצר. פה זה בדיוק המצב שהמדינה צריכה להיכנס ולשים את כלי ערבות המדינה, וזאת על מנת לוודא שהשוק הזה ימשיך להיות שוק יעיל מבחינת העלות שלו ומבחינת היכולת לבצע עסקאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אנחנו לא מסתכלים על העודפים שהיו להן במשך כל השנים? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> חלק מהנתונים של החברות האלו מפורסמים בדוחות הכספיים שלהן. עשינו איזה שהוא ניתוח וראינו ירידה ברווחיות בצורה משמעותית בתקופת הקורונה וגם השנה. חלק מהחברות הן שלוחות ישראליות, מוחזקות על ידי בעלי הון זרים, לכן הן מחויבות כלפי בעלי המניות שלהן, מחויבות כלפיהם בניהול סיכונים אחראי, ראוי. הן צריכות לנהוג באחריות בכספים של כל הבעלים שלהן בדיוק כמו שהן מתנהגות באחריות לגבי הכספים שלהן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין שום תנאים שעושים עם החברות האלו בימי שגרה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם בדקתם אם בחוזה שלהם כתוב שבשעת מלחמה הם לא מבטחים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אתם מנחים את חברות הביטוח במדינת ישראל לקחת בחשבון גם ימי חירום? הן צריכות לתת את השירות הזה גם כשהביטוח מתייקר בגלל הסיכונים. האם כרגולטור אתם עוקבים אחרי זה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> אנחנו לא הרגולטור. אנחנו עושים את ההסכם מול החברות, אנחנו דואגים שהפוליסה שניתנת בעת מלחמה תהיה זהה לפוליסה שניתנת לא בעת מלחמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם בפוליסה כתוב שהביטוח לא יכסה בשעת חירום, במצב מלחמה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> כתוב. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> זה ביטוח מסחרי לחלוטין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הניצול שעשו חברות הביטוח בערבויות מהסוג הזה באירועים מלחמתיים בעבר? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> זו פעם שנייה שאנחנו מגיעים לוועדת הכספים במתכונת של חירום כדי לאשר תכנית. הפעם הקודמת הייתה בקורונה. הקורונה זו לא מלחמה, לכן הסיכון היה אחר, הוא היה סיכון גלובאלי. מי שצריך פה עכשיו את הדבר הזה זה השוק המקומי, וזה בניגוד ליצואנים שבתכנית הקורונה יכלו לרכוש ביטוח ועכשיו הם לא צריכים את הדבר הזה. הסיכונים שמבוטחים על ידי חברות ביטוח האשראי זה מה שאנחנו קוראים לו סיכון מסחרי, לא סיכון פוליטי. זה אומר מה הסיכון שהקונה לא יצליח לעמוד בתשלום. המלחמה מעלה את ההסתברות לכשל בסיכון מסחרי. הם לא מבטחים סיכון פוליטי כמו מלחמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את כל זה אנחנו יודעים. אנחנו מדינה, לצערנו הרב, שהיה בה גם קורונה, שזה היה בכל העולם, ויש בה גם מלחמות. אני רגוע אם חשבתם ולא שמתם סעיף בחוזה, אבל אם לא חשבתם, זה דבר שזועק לשמיים. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> בעתות שגרה השוק הזה מתפקד בצורה יעילה, מצוינת. עכשיו אנחנו בעת מלחמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם חשבתם מתי שהייתה שגרה לעשות איזה חוזה עם החברות? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הן היו מעלות לך את הפרמיה. זה כמו שאני בא לבטח את האוטו שלי כשיש לי נהג צעיר ואני צריך לשלם יותר בגלל הסיכון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הפוליסה כשאנחנו מבטחים את הבתים שלנו לא מכסה מעשה טרור, מעשה איבה או פעולות פליליות, המדינה בדרך כלל לוקחת את זה על עצמה. גם אם החברות היום ירצו הן לא יוכלו לעשות את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לבטח את זה, אבל אתה מוסיף. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה לא מוסיף. כל פרמיה שלא תשלם לא תעזור לך בנושא הפלילי ובנושא של פעולת איבה, לכן זה לא נמצא בכלל על הפרק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר, בקשה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אני מייצג 530 מפעלים של איגוד הבנייה והצריכה בהתאחדות התעשיינים. התכנסנו מיד עם פרוץ המשבר יחד עם החברים באוצר כדי לטכס עצה מה לעשות. הסיכון של חברות הביטוח ביום שפרצה המלחמה הוא לא סיכון של שגרה. כבוד היושב ראש, היינו פה בקורונה. עכשיו אנחנו במשבר עוד יותר גדול מבחינת התעשייה המקומית, כי חברות הביטוח ומבטחי המשנה הרימו אמברקס, הן באותו היום הקפיאו מכסות. מה קורה לספקים ולתעשיינים? זה מגדיל את הסיכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולכן מה? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> באנו לחשכ"ל ואמרנו שאנחנו, הספקים, נמצאים במצוקה, שאנחנו לא יכולים לממן את זה, לכן נפנה לקבלנים ולשוק הבנייה ונגיד שאין סחורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רוצים לעזור לכם. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אם אתם רוצים לעזור לנו אתם צריכים להבין את גודל האירוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנו בדיוק את הצורך. אנחנו פה בשביל לעזור לעסקים הקטנים, הבינוניים, הגדולים. הייתה שאלה לא אליך בכלל, הייתה שאלה לחברות הביטוח. אתה בסדר, אתה לא אמור לענות. שאלו למה חברות הביטוח לא מכסות ממה שהן הרוויחו כל השנה. אני מבין למה חברות הביטוח לא משלמות את זה. אם היו אומרים לי שכל השנה יש בעיה בפרמיות, שהן לא משלמות, שהן לוקחות יקר, הייתי אומר שעכשיו ישלמו, אבל אף פעם לא שמענו זעקה מהשטח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה חברות הביטוח לא הגיעו? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כי זה לא מעניין אותן. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> לא זימנו אותן. דיברתי אתמול עם מנכ"לית בססח, היא אמרה לי שהיא לא זומנה לדיון. אנחנו באנו עם הבקשה הזאת לאוצר לפני כחודש. הסברנו להם את הצורך, הבאנו להם את כל המספרים. גם אנחנו מכניסים פה יד לכיס כי אנחנו משלמים את הפרמיה ומבטחים את הלקוחות שלנו. בלי הדבר הזה פה לא נוכל להמשיך לממן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איגוד חברות הביטוח הוזמן ולא הגיע. אי אפשר לעשות דיון כזה בלי שחברות הביטוח כאן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> האיגוד זה לא החברות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשהיינו פה לפני שלושה שבועות ביקשנו את העמדה שלכם לגבי לקיחת ערבות מדינה לחברות זרות בתעופה. אם המדינה לוקחת ערבות על מטוס שייפול מטיל, מה זה משנה אם זה מטוס של חברה ישראלית או מטוס של חברה זרה? הרי אתם לא משלמים פרמיה חדשה, אתם רק נותנים ערבות. אם אנחנו רוצים שמערכת התעופה תעבוד נורמאלי, אין שום סיבה שיהיה הבדל בין חברה ישראלית לחברה לא ישראלית. אמרתם שתחזרו עם תשובות, אבל עברו שלושה או ארבעה שבועות ועדיין אין לנו תשובה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> כשעשינו בדיקה עם כל החברות הזרות שמובילות מטען בעיקר - שינוע נוסעים זו לא הבעיה העיקרית - לא קיבלנו כמעט אף פנייה שאומרת שיש בעיה ביטוחית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר על הרמה ההצהרתית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז עניתם לי שחברות הביטוח לא רוצות לטוס לכאן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> המדינה בשביל החברות הישראליות לקחה ערבות. האם ברמה ההצהרתית מדינת ישראל אומרת שלחברה זרה שמוכנה מחר לטוס לארץ היא תיתן את אותה ערבות שהיא נותנת לאל על, לישראייר? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> שוחחנו עם מנהלי הסניפים פה בארץ. הם קיבלו החלטה שהם לא טסים לפה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה אם ביום חמישי תהיה הפסקת אש והם יחליטו שהם מוכנים? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> נצטרך להגיע לוועדת כספים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה לא להודיע היום שכל חברה שתרצה - -? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> אנחנו נצטרך לזה עוד כסף. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה אותו כסף. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> מה פתאום, זו תוספת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם חברות זרות שרוצות לטוס לארץ יקבלו ערבות מדינה כמו שמקבלות החברות הישראליות? אני לא מדבר על זה שתצטרכו לבוא לוועדת הכספים, על זה שתצטרכו לשים לעניין הזה תקציב. הבנתי בדיון הקודם שאתם מדברים רק על החברות הישראליות. הבנתי שלא צריך את החברות הזרות כי יש מספיק חברות ישראליות שטסות לכאן. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> נצטרך לבדוק משפטית מה המשמעות של ערבות מדינה לגבי חברה זרה. נצטרך לבדוק את ההיקף. צריך לזכור שלא מדובר בהיקף כללי אלא בכך שאנחנו נכנסים לכל פוליסה ומחליפים אותה באותו היקף. כל החברות הזרות זה היקף לא נתפס, משהו לא ריאלי. נבדוק מול הביטוח אם הביטוח בוטל או רק התייקר, כי דינו של ביטוח שהתייקר לא כדין ביטוח שבוטל. נצטרך לבדוק לגבי רמת המדיניות של משרד התחבורה, של רת"א. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היו לכם בקשות בחברות זרות? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> הייתה חברת מטען אחת שפנתה. אנחנו כרגע עובדים על פתרון לחברות מטען יחד עם משרד הכלכלה, אבל זה פתרון אחר כי שם זה רק התייקרות, לא ביטול. הייתה חברה אחת שפנתה וביקשה את הביטוח, אבל החברה הזאת פנתה אחרי שראינו ירידה משמעותית בהיקף הנוסעים. החשש שאנשים לא יוכלו לצאת ולהיכנס לארץ, לפי הנתונים שקיבלנו מרשות שדות התעופה ומרח"ל, פחת משמעותי. כבר עכשיו אנחנו רואים פגיעה בחברות הישראליות . בעת הנוכחית לא ניתן לזה מענה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד איזה מחזור של רווחיות אתם מבטחים פה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> אין מגבלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הנתונים לגבי הניצול של הערבות שניתנה בפעם הקודמת? הערבות כרגע היא חצי מיליארד דולר. זה הרבה כסף. לגבי אם זה בסדר או לא תנו לי אינדיקציות. מה תוקף הערבות? באירוע של הקורונה, שהיה הרבה יותר ממושך, כמה ערבות אושרה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> בקורונה אושרו 750 מיליון דולר לשלוש חברות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לשנה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה היה גם ליצואנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה נוצל מזה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> כמעט הכל. אני מזכירה שזה מסגרות אשראי מתגלגלות. ברגע שחברת הביטוח אישרה איזו שהיא פוליסה שהתקבל בגינה התשלום היא יכולה להעמיד פוליסה נוספת. האשראי המתגלגל בתכנית הגיע ל-11 מיליארד דולר - זה אומר סיוע תזרימי של 11 מיליון דולר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא היה בבת אחת, זה היה מתגלגל. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> זה מתגלגל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בפועל המדינה הוציאה מכיסה 11 מיליון דולר? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> היא לא הוציאה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> היא רק העמידה ערבות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לאיזה פרק זמן תועמד הערבות של 500 מיליון דולר? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> שנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אנחנו צריכים להסתכל על הדברים האלה באינטרס של המדינה. צריך להבין שענף הבנייה הוא הקטר של הכלכלה של המדינה. אסור לנו ליצור מצב שהענף הזה יקרוס. עוד לפני המלחמה הייתה בעיה עם הענף בגלל נושא הריביות, בגלל שאנשים לא רצו לרכוש דירות, בגלל שמשקיעים הדירו את רגליהם. היום לחלק מהחברות קשה לבנות, הן בכלל לא מוכרות, ואני יודע גם על חברות שמעמידות את כל הציוד שלהן לטובת המלחמה בעזה. אנחנו צריכים את הענף הזה לשמר כי לנו חסרות דירות. למדינת ישראל חסרות לחמש השנים הבאות 500,000 יחידות דיור. הן לא יוכלו להיבנות מהאוויר. אם צריך לתרום לשימור של הענף הזה גם את הערבויות, אני בעד, לכן אני חושב שאנחנו צריכים לאשר את הבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם צריכים לחזור לממונים עליכם, כי התשובה שנתתם על השאלה של חברות זרות היא תשובה שלילית. זאת אמירה לא טובה למדינת ישראל. אני הייתי מעוניין, ואני מניח שכולם היו מעוניינים בזה, שהמדינה תבוא ותאמר שלחברות שירצו לטוס לארץ כן ניתן את הערבות. אני חושב שאתם צריכים לפנות לממונים עליכם, להגיד להם לשנות את התשובה בעניין הזה. זה נכון שאפשר לגרום לכך שאף אחד לא יגיש בקשה, אבל אני חושב שזאת תשובה לא נכונה. אנחנו רוצים שלחברות שרוצות לטוס לארץ יהיה קל לקבל את זה. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> לא רק חברות התעופה הישראליות שמטיסות נוסעים קיבלו את הסיוע הזה, גם חברות נוספות שאחראיות על כל המסוקים והמטוסים שעושים עכשיו את הפעילות המבצעית וחייבים לטוס בעת הזאת. גם חברות שמטיסות פצועים מבתי החולים וגם חברות שמטיסות לאסדות הגז קיבלו את הפוליסה הזאת. אנחנו נותנים מענה איפה שיש צורך חיוני למשק הישראלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה שהאמירה תהיה שאם חברות זרות רוצות לטוס לארץ הן ייכנסו למסלול. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בואו תיזמו את זה אתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התשובה שנתתם היא תשובה שלילית. אני חושב שזאת תשובה לא נכונה. אנחנו צריכים לתת תשובה חיובית, כפוף לכל המגבלות שאתם אומרים. צריך לעודד חברות זרות לטוס לארץ גם בזמן חירום. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> עכשיו יש בין 20% ל-50% תפוסה במטוסים. אם אנחנו מכניסים חברות זרות אנחנו דה פקטו פוגעים בחברות הישראליות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לנו יש אינטרס לאומי שחברות ירצו לטוס לארץ. אם הן לא יטוסו הן לא יטוסו, אין מה לעשות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש צורך אתם צריכים לתת את הערבות. זאת צריכה להיות התשובה שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה שתגידו מה קורה עם הנושא הזה של המגזר השלישי. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> יש היום בקרן לעסקים קטנים ובינוניים מסלול שהוא ייעודי לעמותה. כל עמותה היום יכולה להגיש בקשה לקבל הלוואה בקרן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא הגישה בקורונה, נכון? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה ההיקף? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> אין היקף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר שזה היה אחוז נמוך יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם הקודמת, אם אני לא טועה, נוצלו 3%. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין מודעות לעמותות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אולי תגידו איך זה מתבצע. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> יש בקרן היום כמה מסלולים שבאמצעותם אפשר לבקש הלוואה. כל מסלול נבנה כחלופה למבקש ההלוואה. הצורך של עמותה שונה מהצורך של חקלאי, לכן יש לנו בקרן מסלול לחקלאים ומסלול לעמותות. עמותה שרוצה לבקש הלוואה מהקרן יכולה לגשת לאתר של הקרן ולהגיש בקשה לקבלת הלוואה. השנה, ב-2022, רק עמותה אחת הגישה בקשה וקיבלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין מודעות לעמותות, לכך שהן יכולות לקבל הלוואה. ברגע שאין מודעות עמותות לא ניגשות. כשתפרסמו וזה יגיע לעמותות, יגיע למגזר השלישי, אתם תראו כמה עמותות ייגשו כדי לקבל הלוואות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברתי עם מספר עמותות בקורונה. הקריטריונים שאתם מעמידים שם מאוד נוקשים. לעמותות בקורונה הייתה ירידה מאוד גדולה בהכנסות. גם עכשיו יש ירידה, לכן אנחנו מביאים את המתווה. צריך שתהיה יותר הסברה לכך שעמותות יכולות לגשת, וגם צריך לראות איך אפשר להגמיש את התנאים לקבלת ההלוואה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בדקתי וראיתי שחברה שלקחה הלוואה בערבות מדינה בעבר יכולה לקחת הלוואה מהקרן של חרבות ברזל, לעומת עמותה שלקחה בעבר ועכשיו לא יכולה. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> עמותה שרוצה לקחת עכשיו הלוואה יכולה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מהקרן של חרבות ברזל? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> חרבות ברזל זה מסלול בתוך הקרן הקיימת, זו לא קרן חדשה. לעמותות, בגלל מבנה הבעלות שלהן, אין בעלים, אין ח.פ, לכן יש את מסלול העמותות שבדיוק בנוי לדבר הזה. התנאים במסלול העמותה מבחינת שיעור ההגנה של המדינה זהה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> חברה שלקחה מהקרן לפני חצי שנה יכולה לקחת עכשיו שוב בקרן של חרבות ברזל, ואילו עמותה שלקחה מהקרן לפני חצי שנה לא יכולה לקחת בקרן חרבות ברזל. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> במסלול חרבות ברזל היא לא יכולה לקחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שונה מחברות. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> זה שונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> בגלל מבנה הבעלות שמצריך מאיתנו שינוי של כל המתווה של התכנית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשני את המתווה. למה את לא נותנת לו הלוואה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> לא אמרנו שלא נשנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עמותות לקחו הלוואה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> אחת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> העמותה הגישה עוד פעם בקשה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חמד, היא לא יכולה להגיש. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> נעשה את הבדיקה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> גם לעמותות שלא לקחו אין אפשרות לקחת בקרן של חרבות ברזל כי סגרו להן את האופציות. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> אפשר שנעשה בדיקה ואם יהיה ביקוש נפתח את המסלול לעמותות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאת אומרת זאת תשובה טובה, אבל מהניסיון שלי אני קצת בלחץ. תוך כמה זמן נקבל תשובה? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> תוך ארבעה ימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה המצב זה לא בסדר מבחינתנו. לא היינו מודעים לדבר הזה. << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> אין בעיה, אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם צריכים לקחת את הנושא של העמותות בשיא הרצינות, כי העמותות נמצאות במצב מאוד קשה - פחות תרומות, פחות פעילות, פחות הכנסות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תחזירו תשובה תוך חמישה ימים, לא ארבעה, כי ארבעה יוצא בשבת. דיברנו בדיון על כך שהריבית מאוד גבוהה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דיברנו גם על הסובסידיה בשנה הראשונה. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> לגבי מה שהוצע כאן לפני כמה שבועות לקחנו כמעט את כל הדברים שנאמרו ושינינו. שינינו הרבה מאוד דברים, ביניהם גם את אפשרות הריבית. דיברו פה על 80 קילומטר. בוטל העניין של 80 קילומטר בכל הארץ. בזמנו דיברנו פה גם על מסלולים מהירים ללא ועדה, על איזה שהוא "קאפ" למסלול מהיר ללא ועדת אשראי על מנת למנוע עיכובים. גם את זה ביצענו אל מול נותני האשראי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וגם הגדלתם את התקרה. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכמה? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> של הגדולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למיליארד. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> כל דחייה חייבת לעבור ועדת אשראי שיושב בה נציג המדינה כדי לראות למה דחו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם שעברה לא היה נציג של המדינה שבדק? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> לא היה נציג שמבקר על דחייה. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> כל דחייה זה עומס על המדינה. הגדלנו את הקרן לעסקים גדולים מ-400,500 מיליון שקל למיליארד שקל מחזור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עד שני מיליארד ערבות לחברות מעל 400 מיליון שקלים. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> נכון, זו החלוקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם יצטרכו יותר, אתם תתנו? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> ודאי. זה משהו שבעבר ראינו שלא הגביל אותנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, אתם לא שמים את היעד הזה כשני מיליארד מקסימום - - << אורח >> גיל כהן: << אורח >> כן. גם את העמלות ביטלנו כך שאין עמלות נוספות שמושתות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של פתיחת תיק? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> כן, פתיחת תיק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו פשוט הנחיה לבנקים. מה עם הריבית? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> בנק ישראל יצא עם תכנית מקבילה שנושקת מאוד יפה לקרן הזאת. בנק ישראל איפשר לבנקים לקחת אשראי זול, פריים מינוס אחוז וחצי, ולשרשר אותו לעסקים קטנים. בנק ישראל פרסם היום בבוקר שהוא מאפשר את זה גם לגופים חוץ בנקאיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אומר "מאפשר"? שהוא מעמיד עבורם את המקורות האלה? << אורח >> גיל כהן: << אורח >> מקורות אשראי זולים ושרשור לעסקים קטנים. הוא גם מאריך את זה לשלוש שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה ישלמו ריבית? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההלוואות יהיו בפריים מינוס אחוז וחצי? זה מה שצריך להיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פריים מינוס אחוז וחצי הבנק מקבל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה הוא צריך להרוויח? הם הרוויחו מיליארדים בשנה החולפת. למה הם לא יכולים להעביר בלי להרוויח? הם צריכים לעשות כסף על המדינה שמעבירה להם את ערבות המדינה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה תהיה הריבית? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> אנחנו מעריכים שזה יהיה בפריים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שיהיה פריים מינוס אחוז. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> פנינו באופן אקטיבי לכל המערכת וביקשנו לשרשר את הטבת בנק ישראל לתוך הקרן. זה משהו שנעקוב אחריו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה אם זה כהוראה או כהמלצה. אנחנו רוצים שזאת תהיה דרישה של בנק ישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אני אומר להם שהם רשאים הם לא יספרו אותנו. אני גם רוצה תשובה לבעלי האולמות, כי פעם שעברה אמרו שאין להם צפי ולא יודעים מה קורה איתם. אם לא תכניסו בקריטריונים הקלה לאותם בעלי עסקים לא יעזור כלום. דיברנו על זה שבפעם שעברה המדינה בשנה הראשונה לקחה על עצמה את הריבית. אין שום סיבה שהפעם זה לא יהיה. באמת חמוד בנק ישראל שהוא מבקש, אבל הוא צריך להוריד דרישה. כשהוא רוצה שלא יעבור איזה חוק מסוים הוא מעיר את ראש הממשלה, שולח את כל העולם כדי שלא יעבור טרומית. הוא מפחד מהבנקים? איפה נשמע כדבר הזה? שלא יפחד מהבנקים, שיוריד הוראה ואנחנו פה ניתן לו את הגיבוי. תגיד לו שצריכה להיות דרישה. אם לא תהיה דרישה ננקוט בפעולות אחרות, כמו החקיקה שאנחנו יכולים להתחיל לקדם אפילו תוך כדי מלחמה. אנחנו לא עושים את זה בשביל עצמנו, אנחנו עושים את זה בשביל הצרכנים, בשביל העצמאים, בשביל אנשי העסקים האלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הדיון הזה הוא בנפשנו. אני רוצה לחזק את חבר הכנסת אזולאי, את ולדימיר, את חברי הוועדה והיושב הראש. היו במהלך השנה דיונים לא מעטים לגבי התנהלות הבנקים עם הריביות ורווחי העתק שלהם. רשות התחרות באה והגישה לוועדה הזאת דוח שאומר שנכון לנתוני מרץ שנה שעברה הבנקים הרוויחו ארבעה מיליארד שקל רווחים לא ראויים, רווחים על גבם של משקי הבית במדינת ישראל בגין עליית הריבית. הדוחות האחרונים שפורסמו מראים על רווחים יותר גדולים. אפילו חקיקות מתונות מאוד שביקשו להסמיך את המפקח להפעיל את מרותו בנושא הצרכני מול הבנקים במדינת ישראל, בלי לפגוע חס וחלילה באיתנות שלהם, נבלמו. עכשיו אתה בא לכאן כשהמדינה מכניסה את היד לכיס. הערבות הזאת שווה כסף לציבור, לציבור משלמי המסים. אתה אומר שהמדינה הולכת לתת כאן ערבות של 10 מיליארד שקל כדי לאפשר לבנקים להיות צינור של המדינה לתת הלוואות זולות לעסקים הקטנים ולחברות. הם צריכים בדרך לגזור קופון של חצי אחוז? אנחנו רק נבקש מהם כשהם ברווחים של שיא של מיליארדים ובמריבה כי הם לא רוצים לצמצם את חלוקת הדיבידנדים שלהם? באיזה עולם אנחנו חיים? אני מבקשת להשתמש בכוח שיש לנו כדי לוודא שלא תהיה כאן טיפת רווח, כדי לוודא שהם יעמדו בלהפעיל את הפקידים שלהם. שיהיו צינור כך שאת מה שנותנים להם הם יתנו בהלוואות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחזק את חבריי. באירוע שבו המדינה נכנסת בסכומים לא קטנים לעניין של ערבות אין שום סיבה שהבנקים ירוויחו אחוז וחצי. זה חייב להיות מפריים עד פריים מינוס - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו צריכה להיות פעילות ללא רווח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין שום סיבה שהם ייקחו אחוז וחצי על ההלוואה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים עם כל הדברים שנאמרו פה לגבי הדבר הזה. זה מרתיח שאנשים שנמצאים במצוקה כלכלית צריכים לשלם לבנקים. הבנקים מרוויחים מזה הון תועפות. אנחנו מדברים על זה כמעט שנה בוועדה. זה דבר שהוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. ברגע שאנחנו מנסים לעשות איזה משהו דרסטי אומרים לנו שאנחנו לא מבינים בכלכלה. אני מבקש להזמין את נגיד בנק ישראל לוועדה כדי לדבר על הנושאים האלה. אנחנו מבקשים שתהיה דרישה מהבנקים לגבי הריבית כי זה באמת מתחיל כבר להימאס. אני מסכים שצריך להעביר את החקיקה. המציאות היא שלבנקים יש הרבה כוח והרבה כסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גיל, אתם יכולים לעשות משהו עם הבקשה שלנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתדרשו את זה. אני אבקש שנגיד בנק ישראל יהיה כאן וידבר על הנושא הזה. אני משבח אתכם על הדברים האחרים שעשיתם. אני מציע גם לחשוב על החברות הזרות, לחשוב איך להגיד את זה, לא להשאיר את זה בצורה הזאת. אני מבקש שביום ראשון תגידו לוועדה מה עשיתם לגבי הנושא הזה של המגזר השלישי, של העמותות. ביום שני אני אגיד בוועדה את התשובה שלכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי השנה הראשונה שבה לא יגבו את הריבית - במי זה תלוי? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מו"מ בין החשב הכללי למפקח ולבנקים. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> זה תקציב מדינה, זו החלטה תקציבית . << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מחליט על הריבית? << אורח >> שחר בן צבי: << אורח >> אנחנו ואגף תקציבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלתם אותם בעניין הזה? הרי פעם שעברה שלחנו אתכם עם שיעורי בית בעניין הזה. הייתם אמורים לחזור אלינו עם תשובה תוך חמישה ימים, אבל מאז עברו חמישה שבועות. זו אחת השאלות המרכזיות ששאלנו. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> מאז יצא מתווה בנק ישראל. אם קושרים אותו יפה לקרן, הוא יכול - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא קושרים אותו, זה לא יעזור. אנחנו למודי ניסיון עם הבנקים. הבנקים הופכים מיום ליום להיות שוק אפור. תפסיקו להאמין בבנקים. << אורח >> גיל כהן: << אורח >> אנחנו לא מייצגים את הבנקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל זה דרשנו מכם פעם שעברה להחזיר תשובה לגבי זה שהריבית תהיה אפס בשנה ראשונה. אם ההמלצה שלכם תהיה כזאת, שר האוצר יתכנס ואגף תקציבים יתכנסו לדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא נעכב את הערבות לתעשיינים כי אנחנו נמצאים כאן כדי לעזור לאנשים. אם אנחנו מעכבים אנחנו פוגעים בתעשייה, פוגעים דווקא בעתות החירום, לכן צריך להצביע ולאשר. אני משבח שהקלתם ועשיתם את מה שצריך לעשות, זה בסדר גמור. אני מבקש מכם את מה שנאמר כאן עכשיו לגבי הנושא של הריבית. ביום ראשון אתם צריכים לחזור אלינו עם תשובה לגבי העמותות. אני מבקש גם עד יום ראשון תשובה שלכם - אתם אחראים על הערבות – לגבי איך מפחיתים את הריבית, איך מבטלים את הריבית של השנה הראשונה. אני מבקש להזמין את נגיד בנק ישראל לגבי העניין הזה. אנחנו נמצאים בזמן חירום ויותר קשה לנו ללכת עם זה בתקיפות, אבל תדעו שמעל הראש שלנו העניין הזה שאנחנו רואים איך אנשים מסכנים משלמים לבנקים שמתעשרים כל הזמן. יש הצעה של אורית פרקש לגבי תשלום ריבית על מה שבן אדם משקיע בבנק, על כמה הוא משלם מתי שהוא לוקח משכנתה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא רק הסמיכה את המפקח לקבוע כללים בעניין, היא לא נכנסה לשיקול דעתו, והיא גם אמרה שהוא רשאי, לא חייב. גם זה נעצר. י << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש תחושה בציבור שהבנקים לא מספיק נכנסים לאירוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נכון << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך לתת לזה מענה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האישור שנותנת הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (א) הוא לשנתיים, אלא אם כן הוועדה קובעת תקופה קצרה יותר. דיברנו על שנה במקום שנתיים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז נכתוב את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור תכנית ביטוח אשראי לטווח קצר. מי בעד אישור ההצעה הזאת לשנה, ירים את ידו? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההצעה אושרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בעד תחת מחאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>