פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת הכספים
27/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 252
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ד בכסלו התשפ"ד (27 בנובמבר 2023), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> אגרות להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שרן מרים השכל
נעמה לזימי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
יצחק פינדרוס
אליהו רביבו
אלון שוסטר
מיכל שיר סגמן

חברי הכנסת:
משה אבוטבול
דוד ביטן
מטי צרפתי הרכבי

מוזמנים: 
	משה נקש
	–
	רשות האוכלוסין וההגירה

	נועה שוקרון
	–
	משרד האוצר

	איתן ברושי
	–
	חבר כנסת לשעבר

	אלדד ניצן
	–
	יו"ר מעסיקים כוח אדם זר בענף הבנייה

	אורי דורמן
	–
	מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

	יענקלה מוסקוביץ
	–
	מנהל מו"פ רמת הנגב, התאחדות חקלאי ישראל

	אברהם דניאל
	–
	יושב ראש, התאחדות החקלאים החדשה בישראל




מוזמנים באמצעים דיגיטליים: 
	אורי צוק בר
	–
	סמנכ"ל כלכלה חברה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
רם בן ברק

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> אגרות להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: אגרות להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות. דיברנו על העניין הזה באחת הישיבות בשבוע שעבר, המציאות שבה החקלאים נמצאים, ודאי בעקבות הלחימה, המציאות היא שהחקלאים נמצאים במצב מאוד קשה כלכלית, כולם יודעים את זה. בשעתו ביטלנו כאן את ההיטל של עובדים זרים בענף החקלאות, והטענה הייתה – לא יודע אם זה נכון או לא נכון, אבל אגף התקציבים או משרד האוצר מבקש כסף מכל מקום שאפשר. כלומר טענו פה בוועדה - רצו לעודד, שישראלים יעבדו בחקלאות, והתברר שזה לא עובד. ישראליים לא עובדים בחקלאות – יש להביא עובדים זרים ולכן ההיטל רק מקשה על החקלאים אבל לא מועיל בעניין של העסקת עובדים זרים. לכן זה בוטל, ואין היטל על עובדים זרים. אמרנו, שהיות שאנו מדברים על תקופת לחימה, וכולם רואים את ההתנהלות של החקלאים בעניין הזה והקושי העצום שיש להם, ביקשנו, שיהיו פטורים מהאגרה השנתית, לפחות בתקופת הלחימה. 

אני חושב, שלא צריך את האגרה השנתית. אני לא חושב שבמצב החקלאות בארץ צריך שהמדינה עוד גם תגבה מזה אגרות אבל אין ויכוח שלגבי תקופת הלחימה צריך את האגרה הזו להקפיא, לבטל, להשאיר את זה כך. לכן אנו מקיימים את הדיון.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

חוק עובדים זרים מתייחס לא רק לענף החקלאות – יש גם תחום הסיעוד, שבו עסקנו בעבר, יש הנושא של ענף הבניין, ענף התעשייה, בתי מלון, מסעדות. יש ענפים נוספים שבהם מוחלת אגרה, גם אגרת בקשה וגם אגרה שנתית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לפני החקלאות, איזה ענפים גדולים?

 << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >>   

חוק עובדים זרים מתייחס למספר ענפים – לענף החקלאות, אבל איתו גם לענף הבניין, ענף התעשייה, ענף המלונאות, תחום הסיעוד. בזמנו טיפלנו בנושא של סיעוד מוסדי, אבל זה ניתן בהוראות שעה. ענף המסעדות האתניות. אלה הענפים שמוסדרים במסגרת חוק עובדים זרים. לגבי השאלה ביחס לסוגי האגרות- - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה המסעדות האתניות?

 << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >>   

גם שם נקבע - אגרת בקשה ואגרה שנתית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על כל פנים הם צריכים לשלם אגרה שנתית ואגרת רישום, שזה דבר משונה לדעתי. סיעוד שהמדינה לא עושה מה שצריכה לעשות בנושא הסיעוד אבל גובה כסף, אגרה שנתית.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

הרב מדבר על סיעוד מוסדי, לא ביתי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

נכון. בביתי יש אגרת בקשה אבל היא משתלמת אחת לארבע שנים. במוסדי יש שתי האגרות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בסיעודי זה היה פה כמה פעמים ובקורונה הייתה דחיה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

ברשותכם, אנו צוללים לדיון. לא קידמנו בברכה את חזרתה מהלחימה של רום ושל גב' שוקרון שהגיעו היישר באמצע צו 8 מאז תחילת המלחמה. עושים לילות כימים. אנו שמחים שחזרתם לשלום ויודעים שאתם עושים עבודה מאוד חשובה. היעדרותכם הייתה מורגשת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. בבקשה. יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים.

 << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני חושב שהיועצת המשפטית היטיבה לבאר ולהסביר את החלוקה. אם נגעת בסכומים או לא – למען ההגינות – ענף החקלאות בקושי שורד גם בימי שגרה, משלמים את האגרות הנמוכות ביותר מבין הענפים. נצטרך להבין, איך הגענו לנקודה שבה מצד אחד, האוצר ונציגות החקלאים הגיעו להבנה וכרגע- - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כדי להעמיד דברים על דיוקם – היו פה דיונים סועדים על נושא החקלאות עם האגרות וההיטלים והכול. מה שיש בחקלאות אגרה שנתית נמוכה יותר שאמרו לי שזה נמוך בכמה אחוזים זה בגלל פשרה שהיתה פה. אף אחד לא התנדב במשרד האוצר לתת אגרה מופחתת.

 << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >>   

ברור. אף אחד באוצר לא יסכים שהאגרה השנתית בענף החקלאות תהיה 1,300 מול 10,000 ומשהו בחקלאות, סתם. ברור. זה תוצאה של דיונים סוערים ומאבקים. ועדיין, אנו צריכים להבין איך הגענו למציאות שבה אנו דנים בסוגיה שגיבוש ההחלטה הוא תוצאה של סיכום בין הצדדים, לדעת מה קרה שזה נפל בדרך. שתיים, לנסות לבדוק אם מבקשים נציגי החקלאים להיטיב באופן גורף לעניין 2024 בשלושת התשלומים עם ההצעה שהצעתי לאוצר, ושלחתי לכם אותה שיהיה פטור אבל שלא יהיה בפועל פטור אלא שלא יהיה תשלום אלא תשלום יקוזז מהפיצויים, כדי שלא יהיה כפל הטבה או לחילופין שזה כן יהיה גורף ולא תוצאת קיזוז אבל רק על פי תבחינים כי יש אזורים שלא נפגעו וממשיכים לעבוד כרגיל ועדיין חוסים תחת ענף החקלאות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

יש פה משהו. החקלאות בקושי גם בימים רגילים שורדת.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה, נכון, אז בימים רגילים צריך לדבר על זה באופן רוחבי.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אל תשכח שהיה פה דיון לפני חודש שעשו את הרפורמה בחקלאות שמביאים- - - מבחוץ. בטורקיה הם לא משלמים אגרה. את העגבניות האלה שהביאו מטורקיה, לא הייתה אגרה לעובדים שקטפו אותן ואתה רוצה לחייב אותם אגרה, ואתה אומר: שודדים את הסופרים, אתם מתחרים. צריך גם להיות תחרותי. צריך להיות הוגן. זו התעלמות מוחלטת. מה שמשלמים בטורקיה – שישלמו פה. 

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אני לחלוטין מתחבר למה שאתה אומר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

רצנו ישר לפתרונות שהם פשרות שיכול להיות שבסופו של דבר זה פשרה טובה כחלק ממתווה שיכול להגיע אבל יש פה משהו יותר רחב, לאו דווקא לחקלאות – זה אל"ף. חוץ מזה יש כמה אגרות שבכלל לא אמורים לשלם אותן ויש עוד ענפים שחייבים לגעת בהם כמו ענף הבנייה, הסיעוד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נתחיל את הדיון. מאה אחוז. תודה. סגן השר, משה אבוטבול, בבקשה.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

ראשית, תודה רבה ליושב-ראש על קיום הדיון הזה. אנצל את הבמה הזו גם בשמי, גם בשם השר שלנו אבי דיכטר, מנכ"ל המשרד אורן לביא, להודות ליושב-ראש הרב גפני ולכל החברים ולידידי הרב ינון אזולאי על כל העזרה שאתם נותנים להם בתקופה הזאת. הדברים עברו דרך הוועדה פה. החקלאים חבים לכם המון תודה ובשם כל המשרד שלנו באנו להודות לכם.

התייחסות קלה, היות שנמצאים פה אנשי המקצוע שלנו שהוזמנו לוועדה, אומר: גם ככה אדוני היושב-ראש, במשך כל השנים כולן ובפרט בשנה האחרונה מאז אני בתפקיד עם השר, אנו מכוונים לנסות לעזור לחקלאים כדי שזה יהיה רווחי להיות חקלאי בישראל. היום לצערנו הרבה- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז אתם תומכים בביטול האגרות?

 << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אנו תומכים כמה שיותר שלא יהיו אגרות, להקל עליהם ולא רק האגרות אלא גם דברים אחרים שהגיעו לשולחן היושב-ראש. למשל, אותם סכומים מצחיקים, שמאפשרים להם להכניס את זה בתוך הדוחות, שכביכול יש להם הוצאות שההוצאות שלהם הרבה יותר גדולות של החקלאים עבור העובדים הזרים שהם מחזיקים אותם, הנושא של המים שמגיע אליך לדיון בהמשך היום, ההוצאות שמכירים חלק שולי לדעתנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל לא זה הדיון.

 << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אני יודע. כביכול אנו מנסים לתת מעטפת לחקלאים כדי שיישארו וישרדו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

צודק. היא אומרת שזה אצלנו.

 << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >>   

יש משהו שלא הגיע דרכך? לא סתם לקח זמן אבל עמדתם על זה להישאר היושב-ראש המיתולוגי כאן אבל אנו שמחים בזה. מה שחשוב לי לומר לך, אדוני היושב-ראש – באמת אני אומר, אנו כעת במשבר לא קל. אם אדוני ראה אותי משוטט בין הח"כים – להחתים מה שיותר חברי כנסת מכל סיעות הבית שיבואו ויקראו לאנשים להתנדב בחקלאות כי המצב קשה מאוד שהעצים מלאים בפירות ואין מי שיעשה את זה. עד שיבואו אותם אלה מסרי לנקה, מכל המקומות שאושרו, עד שתבוא הנחמה עלולה לצאת הנשמה לכן אני קורא ליושב-ראש להבין את המצב הקשה הזה ולתמוך כפי שאתה יודע לעשות בחקלאים – אגב בשורה טובה שכדאי גם על זה לומר תודה כי הרב ינון עדכן את היושב-ראש אצלנו הרב אריה דרעי שגם אצלנו ידעו לפתור את הבעיה בנושא של הדוחות עם אלה ששומרי שמיטה שבדוחות איך ידווחו על השנה האחרונה, שהם יוכלו גם להגיש דוחות מוקדמים יותר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עשינו את זה פה בוועדה.

 << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אני יודע. הוא עדכן, יושב-ראש הסיעה שלנו הרב ינון אזולאי עדכן את יושב-ראש התנועה שלנו אריה דרעי שיושב-ראש ועדת הכספים שלנו פתר את הבעיה בוועדת הכספים. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הרב גפני, רק אומר, שבארבע השנים האחרונות ניסיתי לקדם חקיקה, ויש לי אותה עדיין, שמבטלת את האגרות האלה. הן מיותרות לחלוטין – של החקלאים. החקלאים צריכים פה סיוע הרבה יותר גדול מהמדינה כי הם באמת נאבקים אל מול כוחות במדינות שונות שבהן המדינות מעניקות לא מעט הטבות מס, מים בחינם, כוח עבודה זול מחו"ל. לראות איך אנו מנסים להשוות את אותה תחרות כאן במדינת ישראל. דובר גם על שכר עובדים זרים וכו' – גם בעניין זה יש לי הצעת חוק אבל זה לנושא אחר. ברכות לך אדוני היושב-ראש כי ארבע שנים אני מנסה לקדם את זה והיו לא מעט מעצורים, אני יודעת כמה זה קשה, אז להביא את זה לכאן לוועדה ובעז"ה שנוכל להצביע על זה, זה הישג משמעותי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו עוד לא בעד. בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

קודם כל, כל נושא האגרות העלינו את זה לא פעם ולא פעמיים. חברי סגן השר, אני חולק עליך בדבר אחד – המדינה לא צריכה לקרוא למתנדבים. המדינה צריכה לעשות מה שהיא צריכה לעשות. מתנדבים שהאזרחים וארגונים יקראו להתנדבות. המדינה צריכה להכניס את היד לכיס, ולשלם.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

אתה צודק. אבל זה מעבר לזה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

נקודה. בלי שורה פתוחה. אני לא מסכים לזה שמדינה קוראת למתנדבים ולא משנה באיזה ממשלה ובאיזה קואליציה אתה נמצא. לא משנה. מדינה צריכה לעשות מה שהיא צריכה לעשות. האגרות האלה שהיו בחקלאות – לאו דווקא בחקלאות. גם בבנייה אין לך ידיים ישראליות שעובדות. יודעים את זה. זה שאומרים: אנחנו עושים אגרות כדי שיבואו ולעודד שאולי בכל זאת מישהו יביא ישראלים – סיפורים. זה לא הוכיח עצמו לא בחקלאות, לא בבנייה, לא בסיעודי. ואחר כך אומרים לך: תסתכלו מה מחיר החקלאי, ואם תסתכל עד הסוף תראה שעם כל מה שמשלם, הוא מביא את זה בפערים מאוד נמוכים, רק הפערים זה ברשתות. אני לא צריך בגלל הרשתות להאשים את החקלאי או כל אחד אחר. אני צריך היום לדאוג לחקלאי הישראלי ואנו רואים היום, זה רק הוכיח שבמלחמה הזאת מי שבסופו של דבר חטף והיה בחזית זה אותם אלה שנפגעו, החקלאים, אותם אלה שאנחנו יכולים לחפש את הירקות והפירות שלהם שצריך לקטוף הכול ואותם אלה שאנו אומרים: צריך לתת להם – עכשיו אני צריך לתת להם? אם היינו עושים אותם לפני זה חזקים, היו אומרים: אנחנו פחות צריכים אתכם היום כי עשיתם אותנו חזקים לפני כן. עם כל הכבוד, לא לחפש מתנדבים – לחפש מה לתת והדבר הראשון שיש לעשות - את האגרות האלה לבטל. לא אגרה חלקית. יש שלוש אגרות? אגרה אחת שביטן בהסכמה להבנה. מעבר לכך יש עוד אגרות. יש לומר אותן בבירור על השולחן. לא לומר: יסוכם בעל פה – צריך לבטל את האגרות האלה לכולם – גם לסיעודי, גם לחקלאות, גם לבנייה. יש דברים שתרצה לזמן מסוים הוראת שעה – אין בעיה. אבל קודם כל לבטל את זה. גם מצב הבנייה קשה. אני מסכים.



<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

ינון, אתה מצוי בפרטים ולא כולם כך לדעתי אז צריך להבהיר: עיקרון האגרות מגיע משני שיקולים: האחד, ליצור איזון ותמריץ להעסיק ישראליים, ואתה צודק – אין כמעט ידיים ישראליות וכבר פניתי לגורמים הרלוונטיים לפני מספר שבועות כדי שיקבלו החלטה, או שמבטלים אגרות או שמבטלים מכסות. לא ייתכן שיש שני מנופים כדי לאזן שוק. שנית, חלק מהאגרות אמורות לשפות את הוצאות המדינה לצורך הטיפול בהבאת העובדים. לא הכול הוא מס כדי ליצור תמריץ להעסקת ידיים עובדות. יש ליצור איזון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל מה הסיפור היום – גם בחקלאות, גם בבנייה גם אם אתה רוצה להביא עובדים – יש לך בעיה להביא עובדים. היום רשות האוכלוסין מנסה להביא בכל מיני פתרונות והם עושים מעל ומעבר מה שהם יכולים אבל שורה תחתונה – תגיד כמה נכנסו עובדים זרים – הם ייתנו לך את הנתונים.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

כל שאלתי בדברי הפתיחה שלי היו על בסיס איזה עיקרון נציגי החקלאות והאוצר הגיעו להסכמה ומגיעים לכך כשאין ביניהם הסכמה. היא לא מקובלת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

משרד החקלאות.

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>   

גם משרד החקלאות, גם הנציגים שלהם. כולם. עושים סיכום – זה סיכום. אי אפשר שבגלל שח"כ רוצה – לפתוח את כל הסיכומים. אז בגלל שמישהו קופץ? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו לא מצביעים היום. לא עשינו חוק. דיברתי איתך אתמול. הגעת לסיכום – ותבורך על זה.

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>   

לא אני הגעתי.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אצלו הגיעו אבל לא הוא.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היה דיון כאן בוועדה בשבוע שעבר, וביקשו החברים, היות שהחקלאות במצב קשה, רוצים לבטל את האגרה כפי שביטלנו את ההיטל של העובדים הזרים. לפחות בתקופת המלחמה.

 << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>   

קודם כל, החקלאים תמיד במצב קשה. אני רוצה לומר - כל הסיפור של האגרות לא קשור למלחמה. זה רפורמה שצריך לעשות ממילא. האגרות הן באמת בעייתיות. זה אחת.

שתיים, מה שסיכמנו איתם, כרגע לאור הבעייתיות של להביא עובדים שחלק ברחו ב-2023 – הרי אתה לא יכול לשלם אגרה גם בנובמבר 23' וגם בינואר 24' אז האוצר ויתר לאור הקושי על כל ה-30,000 ב-24'. כלומר לא משלמים את ה-650 ₪.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה אגרת בקשה.

 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>   

זה 20 מיליון שקל לפחות שהאוצר ויתר עליהם. הסיכום שסיכמנו בין משרד החקלאות למשרד האוצר, שב-24' כל רפורמה שלא תיעשה, תיעשה על חשבון 25' ולא על חשבון 24'. כל אלה שברחו לחו"ל – זה נזק שנגרם לחקלאים, וזה יפוצה במסגרת הפיצוי שהוועדה הזו קבעה. כל דבר שנגרם להם נזק כולל בריחה וצורך בתשלום אגרה זה חלק מהנזק. כשעושים חשבון עם החקלאים, והם קיבלו פיצוי נאות במובן הזה שבניגוד לעסקים אחרים שמקבלים 22% הם מקבלים 47%. נכון, החקלאים במצב לא טוב אבל התחשבו בהם במסגרת הפיצוי, ולכן יש לעמוד בסיכום שהיה בין משרד החקלאות לאוצר ואם רוצים לעשות רפורמה – אני בעד רפורמה, גם שר האוצר אמר לי מספר פעמים שהוא בעד זה, כי ברור שהעלות, והעלות היא לא כל כך באגרה; דווקא בתשלומי הפנסיה לעובדים. שם הסכומים גבוהים ואין צורך בזה. אדם שבא לשנתיים שלוש לא צריך לקבל תשלומי פנסיה ממדינת ישראל. זה תשלומים גבוהים ועל זה יש מחלוקת. זה הרפורמה שצריך לעשות, ולא תשלום אגרה של אלף שקל לעובד. אם יש אגרות, צריכים להיות מבוטלים לכל העובדים הזרים בכל הענפים – לא רק לחקלאות. כל הזמן החקלאים קופצים. לא צריך לקפוץ סתם. משרד האוצר יחזיר לכם את ה-650, ותילחמו בכנסת לקבל את הפטור הזה על הכול. זה מה שאתם רוצים? מה הבעיה עם החקלאים - כל סיכום אתכם לא תופס. כל סיכום אתכם פותחים אותו שוב. זה הניסיון שלי מוועדת הכלכלה. כל סיכום שהיה נפתח ובסופו של דבר צריך סיכום על סיכום על סיכום. זה לא הולך ככה. יש לכם נציגים, הם הסכימו – משרדי החקלאות והאוצר הסכימו - תתקדמו. אי אפשר כל דבר לפתוח. אתם פונים לח"כים, ח"כים מבלבלים את המוח לוועדת הכספים ויש דיון, אז אתם פותרים את הבעיה בדיון הזה? מספיק עם זה. תלמדו לעמוד בסיכומים. מה זה? או שאם אין לכם נציגים תפטרו אתכם. שהנציגים לא ייצגו. תעשו סדר. מספיק כבר עם זה. גם בדבש אותו דבר. היה אותו דבר עם הדבש. אמרתם: לא, אנחנו לא רוצים 30 יום פתאום כי המחיר אחרי הייבוא ירד מתחת לעלויות שלכם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא הולך להטיל על הדבש.

 << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אתם לא יודעים לעמוד בהסכמים. כל דבר פותחים מחדש. מה הולך אתכם?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חבר הכנסת ביטן, אתה הגעת לסיכום ואני לא הולך לפתוח סיכום כזה.

 << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אין בעיה. תדונו ב-24'.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם דיברתם בצדק על אגרת הרישוי.

 << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כי זה תשלום מיידי עכשיו. זה 20 מיליון שקל.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

סליחה, אגרת בקשה. לא אגרת רישוי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מאה אחוז. אגרה לבקשה. מה שדובר פה בשבוע שעבר – דובר על האגרה השנתית. המצב של החקלאות הוא מצב קשה, ובתקופת הלחימה הוא קשה שבעתיים. זה תמונת המצב. ביקשתי לקיים את הדיון הזה לגבי האגרה השנתית. היום לא אקבל החלטה ולא אקבל החלטה בלי שנדבר בינינו. בבקשה. משרד החקלאות.

 << אורח >> אורי צוק בר: << אורח >>   

שלום, בתחילת הדיון נאמר שבוטלו כל האגרות. רציתי לדייק, הוארכו ההיתרים עד סוף 24' כלומר לכל ההיתרים הקיימים אין האגרה של 650 ₪ עד סוף 24'. זה לא חל על תוספת המכסות, על העובדים הנוספים. סוכם שלקראת 25' אנחנו נקיים תהליך דיון מתואם עם משרד האוצר על שינוי כל שיטת האגרות, איחוד האגרות, הקטנת אגרות וכו'.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה עמדתכם בעניין?

 << דובר_המשך >> אורי צוק בר: << דובר_המשך >>   

שבטווח הארוך צריך לבטל את האגרות וזה יהיה לדיון ב-25'.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה עמדתכם שצריך לבטל את האגרות?

 << דובר_המשך >> אורי צוק בר: << דובר_המשך >>   

כי יש פה 3 אגרות, אגב אחד הדברים האלה זה נושא שסוכם בדיונים בזמנו על הרפורמה בחקלאות שהאגרה של ה-1,300 ₪ תבוטל, תישאר רק האגרה של ה-185, וגם האגרה של ה-650 תהפוך להיות לא פר עובד. היו סיכומים בנושא. אנו הולכים למהלך דיון עם אגף תקציבים, כדי לבחון מחדש את כל מבנה האגרות ולנסות להגיע לאגרה אחידה מותאמת. זה לשנת 25'. לגבי 24' ניתן הפתרון הזמני שניתן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לגבי האגרה השנתית אין פתרון. צריך לשלם. 

 << דובר_המשך >> אורי צוק בר: << דובר_המשך >>   

אין חד פעמי. כל שלוש האגרות משולמות כל שנה.

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

למה לא להעביר את זה לחד פעמי? אתה מביא עובד פעם אחת. למה אתה צריך לשלם כל שנה?

 << אורח >> אורי צוק בר: << אורח >>   

לא אמרתי שלא. אמרתי שאנחנו רוצים לעשות דיון מסודר עם אגף תקציבים לגבי הסדר מחודש של כל נושא האגרות החל מ-25'.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דוד, עם כל הכבוד לנושא הרפורמה וכל הנלווה, האוצר מנצל כל פרצה שיש אנשים חלשים וגובה מהם כסף. למה גובה את האגרה השנתית? היה סיכום שהאגרה השנתית תבוטל. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אבל הבעיה הזאת היא לא תוצאה של המלחמה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל במלחמה זה החריף שבעתיים. אצל החקלאים זה בולט. בבקשה.

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

נדון. דבר אחד - כשמדברים על לדון, לבטל פעם אחר פעם, הרבה פעמים זה מתמסמס. אורי, באותה הזדמנות שווה לדבר על לא מעט אגרות שמשרד החקלאות יש לו בכל מיני תקנות, גם מנדטוריות, שהגיע הזמן לבטל. למשל יש אגרת דיג בים המלח למשרד החקלאות. יודעים את זה? אני רצינית. הגיע הזמן שמשרד החקלאות יקיים ידון רציני בכל האגרות שמשיתים על החקלאים ויראה מה צריך לבטל. די. 

 << אורח >> אורי צוק בר: << אורח >>   

אשמח לשמוע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רשות האוכלוסין.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

שלום, כפי שתיארו פה – איישר קו כי זרקו פה סכומים - האגרות שמשלמים היום, זה שלוש אגרות. יש אגרת בקשה של 650 שקל פר עובד, יש אגרה שנתית שזה 1,300 ₪- - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שזה השנה לא ישלמו.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

והשלישית אגרת רישיון - 185. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

האגרה הרגילה היא 1,300 בחקלאות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש לדעת את עמדתכם נטו. כאילו אגף התקציבים לא יושב פה.

 << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >>   

קודם כל אנו בגישה של לנסות לסייע לחקלאים כמו יתר הענפים שאנו עובדים איתם, זה חד משמעית. כמו שאמרו חברי הכנסת ביטן ורביבו וינון, אנו צריכים לעשות דיון מקיף בכל הנושא הזה בין היתר של חקלאות, ואז נגיע לסיכומים. יש פה השלכות פיסקליות של המדינה, יש פה הרבה דברים שיש לקחת בחשבון. נעשה את הדיון הרציני ונמסור את עמדתנו בצורה הכי מסודרת שם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אין לכם עמדה כרגע?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

בגדול, התפיסה היא לנסות לסייע, זו התפישה של השר שלנו, של המנכ"ל שלנו, של כולם. יחד עם זאת לא אומר פה דברים לא אחראיים בלי שעשינו דיון יסודי על זה. נעשה את הדיון, נביא את כל השיקולים ונאמר את עמדתנו שם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שאלו אתכם לעמדתכם, בכל מיני דיונים, בין היתר הדיון שהיה אצל דוד ביטן בוועדת הכלכלה. איך פותרים את הבעיה? יש לכם עמדה עקרונית, אני מבין שתצטרכו לקיים דיון כשתגיע הרפורמה או כשיגיע דיון כללי בעניין. אני שואל אם יש לכם עמדה לגבי אותם שלושת התשלומים שצריך לשלם.

 << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >>   

במסגרת הניסיון לסייע, זה הסיכום שהגענו, 19.5 מיליון שקל כפי שאמר חבר הכנסת ביטן, זה אגרות בקשה כפול 30,000 עובדים זרים, שלא היה 30,000 בשנה הזאת. אגרת הבקשה לא תשולם. זה צעד רציני ונעשה בשיתוף אתנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה 30,000?

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

כי לקחו עד מיצוי מלוא המכסה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר לא לקלוט 100,000 ואז יהיה לכם יותר כסף, אם לא תקלטו 100,000 זרים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

בוקר טוב. כפי שהזכירו יו"ר ועדת הכלכלה ויו"ר ועדת עובדים זרים, אנחנו כרגע בסוגיה הרחבה של עובדים זרים נדרשים לתת הרבה מאוד מענים להרבה תופעות – עובדים שברחו, פלסטינים שלא נכנסים וכו' ולכן תשומת הלב וסדרי העדיפויות שלנו נתונים כרגע לדברים שהם תופעה ישירה של הלחימה ולא לסוגיות שגרה. לכן גם כשהגיעה הבקשה מטעם משרד החקלאות, וגורמים שונים בענף החקלאות לגבי ביטול האגרות, בחנו מהן אותן עלויות עודפות, עלויות שנוצרות כתוצאה ממצב הלחימה. במקרה של ענף החקלאות זה התופעה של עובדים זרים שברחו, ועכשיו בעצם החקלאי נדרש, האם יש מקרים האם קיימים מקרים שהחקלאי נדרש לשלם עבורם גם כשהם לא נוכחים פיזית. כשעשינו את הניתוח הזה גילינו שעלול להיווצר מצב לאותם 10,000 – מדגישה – מדובר על 10,000 עובדים זרים שברחו, לחקלאים שונים ברחבי הארץ ושם עלול להיווצר מצב שמשלמים אגרת בקשה בלי שיש עובד בקצה. פה יש עלות שאינה תוספתית אבל היא ודאי עלות שאין בסופה תפוקה. ראינו לנכון לסייע. הלכנו עוד צעד קדימה וגם סייענו לא רק ל-10,000 האלה אלא לכל ה-30,000 הקיימים לכן מדובר בסיכום של עניין הלחימה לעניין חרבות ברזל הוא סיכום מאוד הוגן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כמה יש?

 << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>   

10,000 שברחו להם עובדים והמענה שלנו ניתן ל-30,000 כלומר גם ל-10,000 האלה וגם ל-20,000 היתרים נוספים שהעובדים לא ברחו.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

זה ל-10,000 שברחו, לעוד כ-10,000 שלא ברחו ועוד כ-10,000 שעדיין לא הגיעו ועתידים להגיע. הם בפוטנציאל הגעה לפי המכסה. לא היו 30,000 גם ערב הלחימה. כלומר זה במיצוי מקסימלי לפוטנציאל מיצוי המכסה. יש לדייק את זה.

 << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>   

מקבלת את ההערה ודייקת היטב. אומר שהמתווה הזה אחרי שברמה המקצועית דנו בו גם עם רשות האוכלוסין וגם עם שאר הגופים הרלוונטיים, הצגנו אותו גם בפני משרד החקלאות, גם בפני יו"ר ועדת הכלכלה, גם בפני נציגות החקלאים דובי אמיתי, והמתווה הזה סוכם באופן רשמי על ידי משרד החקלאות. לכן הופתעתי מדבריו של סגן השר - נדע אם סגירות עם משרד החקלאות הן לא רלוונטיות. לכן מבחינתנו, המתווה הזה לא רק נסגר אלא גם מיושם – יום אחר כך יצא מכתב מרשות האוכלוסין שמבצע את זה כמו שאמרנו מתוך הבחנה שזו העלות שהיא תוצאת הלחימה ויתר הדברים יידונו בהמשך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הבנתי. מה יצא מכתב? הסיכום הזה על הקפאת או לשנה אחת את הנושא של האגרה הזו, אגרת בקשה, זה לא בצו, בחוק. אתם סיכמתם בסיכום כזה שלא היה פה משהו מסודר.

 << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>   

הסיכום מטבעו- - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה כמו הכספים הקואליציוניים - ואחרי זה נראה מה יהיה. הם לא הביאו את זה בצו. יודע מה? דוגמה לא טובה. לא הגעתם לדבר שאנו יכולים לומר: זה היה הסיכום - עכשיו נדבר על הסיכום הזה. את לא אומרת את זה. את אומרת: 30,000 כשכולם יודעים שלא מדובר על 30,000, כשכולם יודעים שהשנה יש בעיה קשה עם העובדים הזרים והכסף הזה שעליו מדובר שיש אגרת בקשה לא ינוצל כולו. ברור לחלוטין. אנו מדברים על האגרה השנתית. החקלאים במצב קשה. מה זה נותן התייחסות לסגן השר?

 << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>   

הפגיעה הכלכלית בחקלאים ככל שישנה יש לנו מענים- - -

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אל תגידי ככל שישנה. זה ראשית. זו הגדרה מקוממת.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ישנה. יש פגיעה בחקלאים.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

הפגיעה הכלכלית שקיימת בענף החקלאות באה לידי ביטוי ומענה מגוון מתווים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תביני על מה נושא הדיון. אנחנו מאוד משבחים אתכם על מתווה הפיצויים. הבאתם את זה כאן לוועדה עם 4.5 מיליארד שקל בקושי ואנו הגדלנו את זה לכמעט 17 מיליארד. אנו מודים לכם על כך. יכולתם להתנגד. לא יודע מה היה קורה אז, אבל אנחנו עובדים יחד. אנחנו מקיימים דיון אחר לחלוטין ואני מבקש לא לומר את זה. יש מתווה שחקלאי יכול לבקש, אם עומד בקריטריונים שקבענו בחוק ובתקנות, יכול לבקש את זה ולקבל. לא על זה אנו מדברים. אנו אומרים שמצב החקלאות הוא בכי רע. המצב הכלכלי של החקלאים זועק לשמיים. במיוחד שבעתיים יותר מאשר בשגרה בזמן לחימה. למה אתם גובים מהם אגרה שנתית שזה הכסף הגדול? למה שם אתם לא מגיעים לאותה מסקנה, שלפחות בתקופת הלחימה לא ישלמו את זה? הרי משלמים על כל אחד. אף אחד לא עומד בזה.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, האגרה היא לא לתקופת הלחימה. זה לשנת מס שלמה הבאה. אני הצעתי הצעה ואצטרך לקדם – הבנתי שבדיעבד, למרות שהיה סיכום בין הצדדים בוועדת הכלכלה יש בעיה תזרימית לאותם חקלאים בעת הזו. אני הצעתי, שהסכום הזה היום לא ישולם אלא יקוזז מכספי פיצויים שאמורים להינתן במסגרת המתווה, כלומר מצד אחד לא פגעו לכם בתזרים. מצד שני זה לגבי שנת המס הבאה. מצד שלישי קיבלתם את הכסף אבל לא היום. מבקש מכם – תעזבו רגע אגו. על הנייר יבש אתם צודקים. סיכמו אתכם ואז תעשו דברים חדשים. צודקים. אבל אין לזה השלכה פיסקלית.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אתייחס. ככלל גם להצעה של יו"ר ועדת עובדים זרים ובאופן כללי הטענה שלך לגבי פגיעה בחקלאים, המטרה של המענק היא בדיוק לתת מענה בזה. במקום שתלך המדינה ותבדוק ברכיב-רכיב ותעשה שינויים חוקיים פרמננטיים מגיע המענק, בודק פגיעה במחזור ונותן שיפוי כלכלי לחקלאי על זה. לכן אם אנו הולכים עושים את זה שני הדברים במקביל- - 

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

את חוששת שיהיה כפל הטבה ואת צודקת.

 << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>   

אבל בסוף אם אנחנו נותנים את המענה דרך המענק של ההמשכיות העסקית, למה אנחנו צריכים להיות בהתחשבנות הזאת?

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

מסביר יושב-ראש הועדה ובצדק רב, גם סגן השר מסביר את זה – הבעיה היא בעיית עומק. בואו לא נחפש את השקל מתחת לפנס תרתי משמע. את צודקת שזה מייצר מעין כפל על אותו תת סעיף אבל אומרים לך החקלאים – תעזרי לי בזה – זה יסייע לי במקום אחר. כרגע אין לי אוויר נשימה, אין לי יכולת לממן אפילו דבר בסיסי קטן שיכול להיות שלקחתם בחשבון במתווה הפיצויים והשיפוי. לכן אומר לך: נשלם אבל תקזזו את זה מאותו מענק. אני לא פוגע לך בהכנסה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היא לא מסכימה.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

היא לא אמרה.

 << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>   

זה לא עניין רק של פגיעה בהכנסה. אני שואלת גם שאלות תמריציות וגם שאלות תפעוליות. בסוף לומר: רשות מיסים תקזז – אם בסוף הסכום הוא זהה לחקלאי, מה הרווחנו?

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

תזרים. את יודעת מה זה תזרים בשביל עסק? זה להיות או לחדול, בטח בעת הזו.

 << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>   

אם הרווחנו פה תזרים אשמח לדעת מה ענף החקלאות שונה מענפים אחרים. שנית, יש עוד כלים שגם הם הרבה יותר מיידיים.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

תמיד יש עוד כלים. אני שואל אותך, בשם ההגינות – עוד לא בדקתי את האימפקט מהחקלאים, בהנחה שנצליח להגיע איתם להבנה כזו, זה משהו שאתם מבינים שכבר דנו בזה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מסכים תמיד עם חברי יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים, שהוא רכז הקואליציה בוועדת הכספים. אני סבור אחרת בעניין הזה, אבל מה שמעניין, שגם ההצעה המינימלית שלו נתקלת בסירוב שלכם. אני הרי מכיר אתכם. לכן היות שסגן שר החקלאות ביקש להתייחס – בסוף הדיון אנחנו נחפש מישהו שיגיש תקנות. משרד האוצר לפי הערכתי, כרגע לא הולך להגיש תקנות. אבקש שאתם תגישו את התקנות – אתם משרד החקלאות. שהשנה לא ישלמו את האגרה השנתית.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

לא תהיה בעיה.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אני זורם איתך ומיישר קו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא ענית תשובה חיובית.

 << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>   

אני גורם מקצועי. אני צריכה לבחון ולשאול מקצועית האם ההצעה של רביבו שהיא הקלה תזרימית מדוע רלוונטית לענף החקלאות ולא לענפים אחרים.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כולם מקבלים עזרה בדרכים שונות, או בהלוואות או בעצירת תשלומים. עזרנו לכלל הענפים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

ענפים אחרים אינם זכאים.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כי בחקלאות אתה שם את כל ההון שלך ביום הראשון בניגוד לעסק אחר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מסכים עם נועה. צריך למצוא לכולם.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

- - - ידון בסוגיה הזו ואין קשר לאגרות ולעובדים זרים. צריך לדייק את הדיון.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

היא מרוצה מזה שיש הרבה בעיות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

ברשות היושב-ראש, אומר משפט אחד. דווקא לאור דברי חברי הרב ינון יושב-ראש הסיעה שלנו, שלא יובן משהו אחר – כולנו, כל עם ישראל, מתאחד בזה שאנו אומרים תודה רבה לכל רבבות המתנדבים שהגיעו לכל המשקים לכל החקלאים ועשו עבודה טובה. במדינה מתוקנת מה שהרב ינון אמר היה צריך לקרות שלא היינו צריכים לפנות למתנדבים ושכל הדברים היו מסודרים. הוא צודק במדינה מתקנת. היום מנסים לתקן את זה גם בוועדת הכספים היושב-ראש והשרים וכל מי שעובד סביב זה כדי לתת מענקים מוגדלים כשכר עבודה לאלה שיבואו לעבוד בתוך המשקים. אבל בינתיים אני הייתי בסיורים ופוגש את החקלאים וחממות שרופות וכל הדברים האלה שם. לכן כעת עד שיבואו אותם עובדים זרים אנו חייבים את העזרה שלכם.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

הובאו תקנות ביום חמישי שמעודדות- - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה, נועה? אני מבקש לא להפריע. כאן זה ועדת הכספים.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

כאן יותר נוטים לגלות חמלה. בכל אופן, אני מנסה לומר לאותם חקלאים – תחזיקו מעמד. אנו אומרים המון תודה לכל אותם רבבות מתנדבים שבאו עד כה ושיבואו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רק אבקש, אם זו תהיה ההחלטה של כולנו, אבקש ממשרד החקלאות, בתוך שבוע תגידו האם אתם מביאים את התקנות האלה. אלון שוסטר.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

תודה. אני רוצה לומר לחברה מהאוצר: האוצר – וזה הקונטקסט האמיתי של הדיון – פגע בחקלאות בשנים האחרונות באופן אנוש, מזלזל. הורדתם מכסים, ולא נתתם את הצד השני. נתתם מקלות ולא הבאתם את הגזרים. אתם ממשיכים כעת ועוד ואומרים: זה צרת רבים. אפשר להפסיק את הסיוע שהיינו אמורים לתת ולא נתנו. זהו הקונטקסט, ועכשיו אנחנו פה מתחננים לסיוע תזרימי – מה פתאום, נראה מה יהיה. 

אנחנו לקראת קריסה. הענף שלנו עומד מול התהום וצעדנו צעד קדימה. עוד מעט נדבר על המים. אתם צריכים להבין, שתפקידכם לסייע לחקלאות במדינת ישראל ולא לפגוע. זה מה שאתם עושים כרגע וממשיכים לעשות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. מיכאל ביטון.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הייתי אתמול בכמהין, בבאר מילכה, אצל חקלאים ממש מדהימים, שרון שרי ופבלו רוזנפלד. הם אמרו לי שייתכן שבאר מילכה וכמהין לא במסלול של סיוע לחקלאות, או שפיקוד העורף לא הכיר באזור הזה לצורך הסיוע. זה ליד הגבול, ברחו להם עובדים זרים, המקום היה מושבת חודש, אף אחד לא התקרב לגבול, ואומרים להם פיקוד העורףף: אולי לא יכיר בבאר מילכה וכמהין שממש בחזית 2 ק"מ מהגבול, ממצרים.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

צודק לחלוטין והם חלוצים וביקרתי אצלם אבל זה לא הדיון.

 << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

אני שואל את השאלה שקשורה לדיון – האם לחקלאי הזה לא יהיה מתווה סיוע בחקלאות ואיך? וגם, למה שלאור בריחת העובדים הזרים – אחת, למה שלא תגידו לפיקוד העורף כשאומר פגיעה במלחמה, האם ברחו עובדים זרים ממקום שהוא צמוד גבול, למה פיקוד העורף לא הכיר בהם כפגיעה במלחמה? אולי מבין שפגיעה זה טילים אבל פגיעה זה השבתת משק מסיבות שונות. לגבי המקומות האלה אני רוצה פתרון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. בבקשה, מטי.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

תודה, אדוני. הנושא של הדיון היום הוא של אגרות בחקלאות, ואני תובעת את כבוד הוועדה שכל משרדי המשלה דואגים לומר שהדיון הוא דיון הוליסטי. הדיון נקבע כאגרות בחקלאות ויש הסכמה גורפת שהחקלאות במשבר מאוד גדול. אנחנו גם כולנו יודעים – אין ספק שיש לעשות טיפול רוחב, לטפל בכל תשומות החקלאות כי במדינת ישראל התשומות לחקלאי מאוד יקרות. אז יש לנו דיון אחר כך על מחירי המים, מחירי הקרקע, מחירי כוח אדם, פנסיה, פיצויים, אגרות. כדי שתהיה לנו תחרות כחקלאים מול רפורמת הייבוא, יש לטפל בכל תשומות החקלאות. עם כל הכבוד לשאר משרדי הממשלה, יש פה בלבול יוצרות. התפקיד של הוועדה הזאת הוא לפקח ולקבוע מדיניות לרשות המבצעת ולכן יש פה – אני כבר שעה יושבת פה ומרגישה חוסר נוחות – נותנים ציון לכבוד סגן השר משה אבוטבול אם אשר לסמוך עליו או לא. יש לטעון את כבוד הבית הזה, וזה קורה שוב ושוב ישיבה אחרי ישיבה. זה אחד. הדיון עכשיו הוא אגרות לחקלאים. מה שקרה בחרבות ברזל, זה ריסוק החקלאות במדינת ישראל. כל ביטחון המזון שלנו כחברה, כל שמירת הגבולות שלנו כמדינה - הכול סביב החקלאות. ראינו את זה. אז נכון, צריך לטפל מערכתית וחבר הכנסת רביבו מטפל בזה בוועדה שלו וחבר הכנסת ביטן מטפל בזה בוועדה שלו ואתה מטפל בוועדה שלך ומשרד החקלאות מטפל. אין ספק שצריך מערך הוליסטי וכרגע כללי המשחק לא הוגנים כלפי החקלאים בהשוואה לעולם איתו אנו מתחרים כי אנו גם מתחרים בתוך עצמנו. אנו ארץ אוכלת יושביה. יש ייבוא אבל לא נותנים לנו את כללי המשחק של טורקיה ושל אירופה. לכן בוא נדון כרגע בפטור באגרות בחקלאות, ואם אדוני יחשוב שיש להרחיב את הדיון לפטור מאגרות נוספות כן או לא, זה הפרורגרטיבה של הוועדה המכובדת ולא של פקידות במשרדי הממשלה.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

תודה רבה לך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אלדד ניצן.

 << דובר >> אלדד ניתן: << דובר >>   

שלום, אנו עומדים בפני שוקת שבורה, לא פחות, בענף החקלאות. דיברתי כמה פעמים עם הגב' שוקרון, הייתה לנו שיחת זום ודיברנו גם עם כבודך בישיבה הקודמת שערכנו גם בנושא הזה. כרגע אנו נדרשים לשלם אגרות על חודשים אוקטובר נובמבר, שלא הייתה עבודה; שהעובדים לא עבדו. שילמנו לעובדים ביטוח רפואי, שילמנו לעובדים דיור כדי לא לזרוק אותם לרחוב, חייבו אותנו לשלם לעובדים משכורת בסיס של 180 שעות למרות שלא עבדו, תאגידים ממוצעים נמצאים בריסוק של 2.9, 3 מיליון שקל הפסד. העברתי נייר עבודה על זה לאוצר, ומבקשים ממנו לשלם גם אגרות ממוצעות של מעל מיליון שקל גם לחודש נובמבר, גם לחודש דצמבר. אנו צריכים להביא עכשיו עובדים למדינת ישראל כי הענף נמצא בכאוס, ואנחנו צריכים להיערך להרבה עלויות כדי לקלוט את העובדים האלה הן בדיור, הן במנגנון. נתקלים באוזן אטומה. נתבקשנו כרגע לדחות את תשלום האגרות עד סוף השנה, ואז לעשות דיון עם האוצר לגבי שני החודשים. עדיין לא קיבלנו אוזן קשבת בעניין.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ביקשתם בקשה צנועה מדי. תבטל את האגרות האלה. מה זה לדחות? תבטל אגרות. זו המדינה ההכנסה שלה. למה היא צריכה את זה?

<< דובר >> אלדד ניתן: << דובר >>   

צודק לגמרי. חודשים אוקטובר ונובמבר לא עבדו. לא הייתה עבודה. המשמעות של לשלם את האגרות האלה זה קריסה של התאגידים. המתווה של האוצר מכניס 200,000 שקל. רק האגרה היא- - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. נושא הדיון הוא החקלאות. אני מסכים איתך לחלוטין, כנראה נצטרך להרחיב את זה גם לסיעוד, גם לבנייה אבל בואו נתקדם צעד אחר צעד. רם בן ברק, בבקשה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שכל נושא האגרות לא היה בכלל צריך להיות. נושא האגרות שהמדינה גובה מזה שחקלאים צריכים עובדים בכלל אין מקומו. לא היה צריך להיות מראש אגרות שמושתות על החקלאים אבל אחרי שעברנו את העניין הזה ויש אגרות, בשנה הזאת אין ספק שלחקלאים יש לפטור אותם מהאגרות לפחות לשנת המלחמה, ולדעתי בכלל צריך לפטור אותם מאגרות. אין שום סיבה שהמדינה תגבה כסף מזה שחקלאי צריך עובד. מה הקשר? למה המדינה צריכה לקבל כסף מזה שהחקלאי מעסיק עובד? למה? 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אני מעדכן אותך כיושב-ראש הוועדה לעובדים זרים שנגלה לפי לפני כשבועיים וחצי שמשנת 2001 לא התכנסה ועדת האגרות. זו האמת. זה עצוב. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

צריך להעלות את השאלה בכלל, למה לוקחים אגרות מעובדים?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

לפני שהגעתם הסברתי את כלל השיקולים והמרכיבים.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

לכן אני מצפה שהוועדה הזאת תנחה על ביטול האגרות לפחות לשנה הזאת מהחקלאות ואני מקווה גם בעתיד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. אורי דורמן.

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

תודה, ואבקש שמייד אחריי ידבר יענקל'ה מוסקוביץ, שהוא יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל. אני חושב שהכול נאמר פה על מצב החקלאים ומצב החקלאות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל אתם הסכמתם לסיכום של שנה אחת.

 << דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >>   

נכון. אנחנו בעד שבאופן עקרוני, שכל האגרות יורידו אותן.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

באופן עקרוני אתה צודק. לא קשור לתקופת המלחמה. תמיד צריך להיות.

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

הסכמנו כאשר החל הדיון אצל כבוד יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים וכבוד ועדת הכלכלה, הסכמנו שנתחיל עם ה-650 ואמרנו: אנו רואים בזה אבן דרך וחושבים שצריך להמשיך.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אז בואו ניישם את זה. לסכם משהו ולבקש לבטלו בלי ליישם אותו זה לפספס את העניין. בואו ניישם את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זו החלטה טובה.

 << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >>   

שלום, אני גר במושב קדש ברנע על גבול מצרים, הבית שלי 200 מטר מהגבול המצרי. יש לנו משימה לאומית להפריח את השממה. זו הכותרת. אני שומע את הדיון, שומע את משרד האוצר ומה שעבר עלינו – שמעתי גם את שוסטר מדבר. מה שעבר עלינו בשלוש השנים האחרונות זה בהתייחסות אלינו זה מטורף. משרד האוצר לא הבין מה שאזרחי מדינת ישראל מבינים שמגיעים בהמוניהם – ראינו אתמול כמה אוטובוסים, אזרחים ישראליים שבאים לתמוך בחקלאות. כל עם ישראל באים לתמוך בחקלאות. יותר מזה, יש לי מאות - הבוקר נחתו 75 נערים צרפתיים, שקנו כרטיסי טיסה על חשבונם, ישנים על מזרנים בפתחת ניצנה, ועובדים בחקלאות. עובדים שלושה שבועות, לא רוצים כסף, לא רוצים מהחקלאים כלום, חוזרים על חשבונם צרפת.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

ספר גם על העובדים מזמביה שהבאנו. 

 << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >>   

זה האבסורד. לא רק משה עובד קשה, עובדים אנשים סביב השולחן הזה, עושים עבודת קודש כדי להציל את החקלאות והבוקר הבאנו גם עובדים מזמביה, מדינה שתומכת בישראל, לא חוששת משום דבר ומוכנה לתת כתף לישראל בכל מה שצריך לעשות כדי להציל את ייצור המזון של אזרחי מדינת ישראל. הם עושים זאת באהבה, בחיוך, בטוב לב ממש, אבל אבסורד – אמר פה חבר הכנסת ביטן, שסיכמנו על 650, אבל אלה שהגיעו היום, ה-50 שהגיעו מזמביה, החקלאי שילם עליהם 1,650 אגרה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אבל ה-650 הוא לא משלם כי הם בתוך הקאפאסיטי של ה-30,000.

 << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >>   

נעשה את החשבונות ונראה שזה לא מתאים. מה שאני מציע, יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים הציע הצעה – כשאנחנו הסכמנו ל-650, נאמר שבשנה הזאת תהיה הידיינות לבטל את האגרות לגמרי ועכשיו אם אנו מקבלים הצעה מיושב-ראש הוועדה בינתיים שידחו לנו את התשלום הזה, אני רוצה שנגביל את זה בזמן שתיפתר כל הבעיה. שלא יגידו: ב-2025 נתחיל לדבר אם לבטל את האגרות. לא, אנחנו רוצים עכשיו עם מי שישבתם או שבו גם אתנו, לשבת איתנו ולפתור את כל נושא האגרות כי האגרות גם לא נכונות. בתוך האגרות יש גם נושא הרישום של מילוי חוברות – דברים שלא עושים מזמן. כל נושא האגרות מעוות, לא נכון. לכן אנו רוצים לשבת עכשיו ולדעת מה יהיה ב-2025.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. בבקשה.

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, קודם כל אני רוצה להתייחס להצעה של רביבו. יש חקלאים שלא מקבלים גם פיצוי כלומר הרעיון הזה לא טוב. זה אחת. כלומר גם הרעיון של רביבו שאומר שנקזז מהפיצויים – יש חקלאים שלא יקבלו פיצוי, לכן זה לא ריאלי ולא נכון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה לא יקבלו?

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>   

כי לגבי החקלאים במרכז החליטו על קריטריון שלא נקבל כסף. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אין ספק שרעננה זה לא 07.

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>   

למרות שאין שוני בין חקלאי לחקלאי. מה שאני אומר – שהאגרות, חייבים להיעלם מהעולם ויש לשוות אותנו לסיעוד. למשל, בסיעוד משלמים סביב 400 שקל לשנה. זאת האגרה שלהם. אנו לא שונים מהם. זה סתם מס מיותר שהם גובים אותו שלא בדין ואם תמשיכו במדיניות הזו כפי שזה נעשה בשני העשורים האחרונים ולא תשנו את המדיניות אתם מחסלים את החקלאות.

נשארו 5,000 חקלאים שמייצרים תוצרת חקלאית טרייה והגיל הממוצע הוא גיל 70. אין חולק שאם תמשיכו במדיניות הזאת, החקלאות נגמרה והירקות והפירות יהיו לעשירים בלבד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. העמדה של חברי הוועדה היא שצריך לבטל את האגרות. זה דבר אנכרוניסטי, גורם קושי עצום, במיוחד כשאנו מדברים על החקלאות. זה לא רק בחקלאות אבל שם זה בולט. המציאות הזו שהסכימו בשעתו לבטל את ההיטל והמציאות הזו שבה יש לשלם היום אגרה שנתית בסכום גבוה - בסופו של דבר זה עול על החקלאי ואנו יודעים שהחקלאות במצב קשה במיוחד במצב הלחימה, המצב מצריך סיוע של המדינה ולא שהמדינה תגבנה ממנו כסף.

אני מבקש לפנות לשר הפנים, מי שמופקד על האגרות זה שר הפנים.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

ושר האוצר ביחד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

סיכמנו שלא למדתי אזרחות. צריך הסכמה של שר האוצר שאני הולך לדבר איתו היום לפני שאת תספיקי לדבר איתו לומר לו שעמדת כל חברי הוועדה, שיש לבטל את האגרה, בוודאי את האגרה של החקלאות והוא מעוניין לעזור לחקלאות. אני רוצה לדבר איתו על זה. אפנה לשר הפנים ואבקש שיביא את ההסכמה הזו. אני מבקש את הסכמת משרד החקלאות. הוא המשרד הייעודי.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

מודים לכם מראש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם צריכים לטפל בזה. גם אתה מכיר את שר הפנים. ינון גם יפנה אבל גם אתה. אני רק רוצה שתדעי מה הדיון – הדיון הוא שהחקלאות נמצאת בקריסה. אנו סבורים שחלק מהנושא הלאומי של מדינת ישראל שיהיו חקלאים, שתהיה חקלאות, שיהיה מצב כזה שיהיו אנשים, שיהיה כדאי להם. לפחות שלא יהיו להם נזקים כדי לגדל בחקלאות בכל הארץ, בצפון ובדרום, במרכז, בכל המקומות. זה שאתם עומדים מנגד וכל הזמן שומרים על העניין הזה של לגבות מהם עוד כסף זה לא נכון. זה התפקיד שלנו. אנו מפקחים על עבודת הממשלה ואנו סבורים שהממשלה שוגה בעניין הזה. לכן אני רוצה לדבר עם שר האוצר. מבקש – נדבר עם שר הפנים שיחיל את זה. מבקש שאל תזיקו לנו. מבקש שתיתנו לנו להתקדם. לא הסכמתם לביטול ההיטל אבל בסוף הסכמתם. אל תיתנו לי את מרוץ המכשולים הזה עד שנגיע להסכמה שלכם. תסכימו כבר עכשיו. בבקשה.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

משרד האוצר סבור שצריך לתת סיוע לענף החקלאות. הדרך לעשות זאת היא באמצעות המענק שהיה מוגדל לחקלאות, הוא באמצעות סיוע ותמרוץ לעובדים כפי שאישרנו ביום חמישי בוועדת העבודה. אנו פשוט לא סבורים שהדרך לעשות את זה היא דרך מתן הנחה באגרות אלא באמצעות המענקים לכלל המשק והמענקים המוגדלים למשרד החקלאות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנו יושבים פה חברים שנבחרנו על ידי הציבור מכל המפלגות. הרבה דברים יש בינינו מחלוקת חבל על הזמן. כולם אומרים שצריך לסייע לחקלאות בזה שמבטלים את האגרה. איך את יכולה לומר – מה ההשכלה שלך בעניין הזה? לא מה ההשכלה האישית; מה ההשכלה של אגף התקציבים שיודע טוב מאתנו, שאתם סבורים שלא צריך לבטל את האגרה? אנחנו סבורים שצריך.

 << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >>   

זו ודאי הסמכות שלכם לקדם את זה. אני אומרת כגורם מקצועי שככל שהרצון הוא לסייע כלכלית – אני גורם מקצועי כלכלי. ככל שהרצון לסייע כלכלית הכלי המתאים יותר בעת הזו הוא המענק ולא אגרות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. את באמת הגורם המקצועי. אנו סבורים אחרי שמתקיים דיון כזה, שצריך לבטל את האגרה. אני מבקש שתאפשרו לנו לקיים את השיח הזה עם השרים. בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אולי זה סלע המחלוקת בינינו, ולא רק בדיון הזה. אנו מסתכלים על החקלאים, ואומרים להם: אתם לא צריכים צדקה. אתם צריכים את הפרנסה שלכם ברווח ולא בצמצום ולתת להם את זה בצורה הכי מכובדת שיש. אתם אומרים: לא, אנחנו רוצים לסייע להם, לתמוך בהם. כשאני אומר: נותנים להם סיוע – וימשיכו לשלם את האגרות, זה בעצם: תמשיכו להיות סמוכים על שולחננו. אני אומר שלא רוצה שתהיו סמוכים על שולחננו. אנו רוצים שתהיו עצמאיים. אנו רוצים שתהיה לכם הפרנסה שלכם בכבוד. אנו ניקח את האגרות האלה, נבטל אותן ולא תצטרכו לקבל סיוע כל פעם. זה הבדל בהסתכלות בינינו ולא בפועל כי שנינו רוצים לעזור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון. תודה רבה. אני מבקש לקבל החלטה, שאנו פונים לשר הפנים, ואנו מבקשים ממנו לבטל את אגרת החקלאים. אם מישהו סבור אחרת, שיאמר עכשיו. אם לא, זו החלטה פה אחד של ועדת הכספים. אנו פונים לשר הפנים שהוא המוסמך לפי החוק - כמובן בהסכמת שר האוצר וכל הנלווה לעניין. אנו מבקשים לאחר שקיימנו דיון בעניין ולא ראשון – אנו מבקשים שיבטל את האגרה. אתם רוצים להסתמך על מה שאמר ינון – אני מסכים. אתם חושבים שיש משהו אחר שמקבלים - את האגרות לבטל. אפשר לעשות את השיקול של כל מה שהחקלאים מקבלים – נגיע למאזן לא מרנין מבחינתכם. החקלאים נמצאים בקריסה. אפנה לשר הפנים, אבקש ממנו לבטל את האגרה. זו ההחלטה של ועדת הכספים. נועה, מודה לך, מודה לכל המשתתפים. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>   

בשם כל החקלאים, משרד החקלאות, תודה לך היושב-ראש ולחברים היקרים, הרב ינון וכולם, על מה שחלמנו על זה הרבה זמן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:31. << סיום >>