פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 27/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 253 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ד בכסלו התשפ"ד (27 בנובמבר 2023), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> התייקרות תעריפי המים בחקלאות בעת מצב לחימה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חמד עמאר אלון שוסטר חברי הכנסת: משה אבוטבול רם בן ברק מוזמנים: עידו מור – משרד האוצר איתן ברושי – חבר כנסת לשעבר גלעד פרננדס – סמנכ"ל בכיר כלכלה, רשות המים יחזקאל ליפשיץ – מנכ"ל הרשות ויו"ר המועצה, רשות המים ניצן דהן – מנכל מים בגליל עודד דבולון – מנכ"ל משקי נגב יענקלה מוסקוביץ – מנהל מופ, מועצה אזורית רמת הנגב אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> התייקרות תעריפי המים בחקלאות בעת מצב לחימה << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום רב, אני מחדש את הישיבה. נעבור לסעיף האחרון בסדר-היום: התייקרות תעריפי המים בחקלאות בעת מצב לחימה. הצעתם של חברי הכנסת – הראשון בהם אלון שוסטר ואחרי זה אחרים – ששון גואטה, ניסים ואטורי, אומר אחרי זה את כולם. בבקשה, אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. סוג של המשך של מה שדיברנו קודם. חברינו הטובים מהאוצר- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אומר את השמות: אלון שוסטר, ששון גואטה, ניסים ואטורי, מטי צרפתי הרכבי, מיכאל ביטון ורם בן ברק. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עמדנו בשנה שנתיים האחרונות במצב שבו האוצר בדרגותיו השונות כולל מהרמה המיניסטריאלית ומטה בהיררכיה לא עמד בדברתו ובוודאי לא בהסכם עם משרד החקלאות, גם עם החקלאים, ונתן בראש, פתח את המכסים בשתי פעימות ושכח לעשות את מה שמלמדים אותנו בגן – לעמוד בהוגנות ביחסים עם קולגות בהקשר זה, וזה לסייע בכל מיני הקשרים. למשל בנושא עובדים זרים, אגרות, מחירי מים הוגנות, למשל בהשקעות. שום דבר מזה לא נעשה, ובמשתמע, ודאי לא בכוונת מכוון סוג של שמחה מקצועית על כך שזמן מלחמה, זמן חירום יש לנו הוצאות גדולות בהקשרם אחרים. אולי ישכחו את המצב הקשה מנשוא, שבו עמדנו לא בחיוך הפעם על סיפו של תהום ועכשיו אנו צועדים צעד אחד קדימה. זה מצב החקלאות במדינת ישראל. במציאות הזו מים הם אחת מהתשומות החשובות ביותר. אגע קודם כל בראייה הכוללת. יש מתאם, חפיפה משמעותית בין קווי העימות הצפוני והדרומי לבין אזורים שבהם יש קושי בהגעת מים זולים יותר. האזורים האלה – קוראים להם נעדרי חלופה, מקבלים מים בעלויות בלתי סבירות. זה צריך להשתנות. עלות המים המוערכות – נשמע פה מהמומחים – לא יותר משקל ו-30, זה מה שאפשר לעשות, אם רוצים לבסס כאן חקלאות מקומית, אם רוצים שסלט הפירות וסלט הירקות, ארוחת הבוקר והערב, תהיה מבוססת על תוצרת שלנו מהגליל, מהגולן, מהעמקים ומהנגב. אנו צריכים להקפיא את עלויות המחירים, אנו צריכים לא לבצע קנסות כשחקלאים קונים מים ומשלמים עליהם כדי לבצע פה חקלאות. אמרתי לגבי העלויות של מי הקולחין – לא יותר משקל ו-30, והנה אני בא לסוגיה שהיא ודאי קריטית, ואנו נעמוד עליה, הנגב המערבי. יש לנו שם חדש – תקומה. לא רואה שום בעיה בעוטף עזה הישן והטוב. אם תרצו דרום אדום שעוד יקום ועוד ילבלב. אתחיל דווקא בצד העקרוני. אני מתנגד עקרונית לרעיון שמים, משלמים עליהם בעסקה סגורה, בחבילה סגורה, במשק סגור. לא אומר שלא עושים את זה באוויר ולא עושים את זה הרכבות ובתשתיות אחרות. העיקרון שהאוצר מקדש שמים במשק סגור, הוא אחת הטעויות הקלאסיות שצריך לשרש והמקום הזה יכול לסייע. שנית לגבי השפד"ן, טעויות לאורך השנים – עוד 10 אגורות ועוד 10 אגורות שיש להוריד שוב ושוב. עניין עקרוני לגבי השפד"ן – כתוצאה ממה שאולי יוסבר ואולי לא וכבר אני מקדים – יש פה השתת עלויות במקום על המזהם, קרי חברנו ומפעלנו במרכז הארץ - על החקלאי. אותו חקלאי שמסכים לעבד את האדמה, מסכים לבצר את אחיזתנו, את הריבונות שלנו ועושה חקלאות. מה היה קורה אם המים האלה היו צריכים להשליך אותם לים, לנחלים שלנו? עלויות גבוהות ביותר. את הרכיב הזה של הטיהור אין להשית על החקלאים. זה הנושא. השפד"ן צריך להיות בעלות של שקל. אומר שר החקלאות פחות מזה. החקלאים במובן ידוע, לא יודע אם עושים טובה אבל משחררים את מדינת ישראל מנזק סביבתי וכמובן מייצרים מכאן תוצרת מזון. אני מבקש מאדוני היושב-ראש להיות מגן לאינטרסים הלאומיים הבסיסיים של מדינת ישראל, להוריד עלויות ויפה שעה אחת קודם של אחת התשומות החשובות בעבור ענף החקלאות עבור חקלאות מקומית כחול לבן. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. מטי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. אלון זיקק את הבעיה בעיקרה. התשומות החקלאיות בארץ עולים יקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מציעי ההצעה תצטרכו לומר מה אתם מבקשים. אנו צריכים להניח זאת על השולחן הכנסת. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלון דייק ואמר, שעלות המים בטח של השפד"ן צריכה להיות, מעלות המים צריך להיות מקוזז עלויות הטיהור שהן על המזהם כמו בכל מפעל, כמו בכל אגרה, כמו בניהול הביוב. המזהם צריך לשלם והמדינה או החקלאות בהיותה צורכת את המים משרתת את המדינה גם מבחינה סביבתית וגם מבחינת עודפי המים האלה. זה לגבי השפד"ן וטעויות - אלון פירט. אני רוצה לפתוח עוד סוגיה – המים השפירים. לא לכל החקלאים בארץ יש אפשרות להגיע למים מותפלים, מושבים, שפד"ן. זה בהגדרה מבחינת התשומות החקלאיות מטיל נטל על החקלאים שבעל כורחם משתמשים במים שפירים. זו סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת כי לא הוגן שאני כחקלאית, מחויבת לקנות מים שפירים ו-5 ק"מ דרומית, צפונית אפשר לקנות מים מוזלים מהשפד"ן או משהו אחר. זו סוגיה נוספת. בעצם הרעיון במחירי המים זה כמה – אם חסכנו למדינה – חסכנו, אבל כמה עלה להביא את זה לחקלאי, בהנחה שאם לא הייתה החקלאות ולא היה השימוש במים – כמה זה היה עולה ללקוח ורק את הדלתא הזאת החקלאי צריך לשלם, תפיסה יותר בסיסית כדי לאפשר חקלאות במחירים הוגנים והזדמנות להוזיל את אחת התשומות הכי משמעותיות בחקלאות ויש הרבה מחקרים שמראים על העלייה לאורך השנים, על המדיניות. חכמים ממני ומנוסים יציגו כאן את הסטטיסטיקות לאורך השנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סגן שר החקלאות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אני חייב להודות אדוני היושב-ראש שהסוגיה הזו יפה ונכונה לא רק לימי המלחמה שעכשיו אנו רואים יותר את הצורך בנושא. אלא גם בימי שגרה. אדוני השר שלנו, השר אבי משה דיכטר, הוא למעשה משך השנה האחרונה מאז נכנס לתפקיד יחד איתי בכל מקום, גם אצל שר האנרגיה אנו מעלים את הסוגיה הזו שמה שנאמר פה על ידי ידידינו חברי הכנסת שנמצאים בלובי החקלאי, המצב הוא שבהרבה מקומות גם בעולם המים ניתנים ללא תמורה לחקלאים והם רואים בזה סוג של סיוע בתמיכה עקיפה לאותם חקלאים כדי שיעמדו באותן משימות שהם נמצאים בהן. לכן הגיעה העת, ואולי היום נעשה פה היסטוריה – גם ביטול האגרה וגם מים, זה דבר שייזכר לדורות, הרב משה גפני, שיש לך עניין לעזור לחקלאים ולא רק לשומרי תורה ומצוות, אתה אדם שידוע שעוזר לכולם, גם לכאלה שמקיימים מצוות התלויות בארץ וגם לאלה שלא. זה יהיה סוג של בשורה שהמדינה באה לקראתם. כפי שציינו פה – זה מים שהיו צריכים לשלוח אותם לים. אנחנו בעצם רואים בכך עזרה שהמדינה מקבלת מהחקלאים. אשמח מאוד שיהיה פה גם בזה קונצנזוס לדרישה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות המים. למה אתם רבים עם החקלאים? אומר סגן האומר שיש מקומות בעולם שנותנים מים לחקלאים בחינם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נאמרו פה כמה טיעונים ויכול להיות שצריך יותר מדיון מהיר אבל אגיב. קודם כל, נאמר פה נכון על ידי חבר הכנסת שוסטר שמשק המים משק סגור, כלומר כמו משקי האנרגיה ומשקים בודדים אחרים, בניגוד למשקים אחרים כמו תחבורה שציינת לפני כן. בניגוד למה שאתם חושבים אני הייתי הראשון שאמור לומר – אני רוצה תקציבים, תנו לי תקציבים. אני חושב שאחת הברכות הגדולות של משק המים – האוצר לא שילם לי לומר זאת - אחת הברכות במשק המים שזה משק כספי סגור. למשל, לפני כשלוש שנים היה פה וירוס קורונה. במהלך האירוע הזה פרסמנו מכרז, ובחרנו יחד עם החשכ"ל במשרד האוצר זוכה במתקן התפלה סורק 2, מתקן הגדול ביותר בישראל, אחד הגדולים בעולם, וכולו ממומן מתעריף המים. יש לנו היום חמישה מתקני התפלה, מייצרים לנו כ-70%, קצת יותר, ממי השתייה. אנו בבנייה של עוד שני מתקנים. בסופו של דבר אם היינו עומדים בתור אחרי מכונות הנשמה ואחרי קניית חיסונים מפייזר ואחרי קניית מטוסי F35 מארצות הברית ואחרי רכישת פצצות לטובת המלחמה היום, אני לא יודע כמה כסף היה מגיע היום ממשרד האומר למדינת ישראל לטובת משק המים למרות החשיבות הגדולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא כל כך מבין. קח בחשבון שהיושב-ראש פה בעייתי. אני אוכל עגבנייה. אני מברך לפני זה, אחרי זה. אני רוצה לקנות את זה מהשוק הישראלי, מהחקלאי הישראלי. בסוף כשיש בעיה אני קונה את זה מטורקיה כי יש פה בעיות. החקלאי הישראלי משלם אגרה. בטורקיה לא משלמים את זה. << דובר_המשך >> יחזקאל ליפשיץ: << דובר_המשך >> לגמרי. נכון. בטורקיה ובעוד מדינות בעולם המים ניתנים לחקלאים חינם. כיוון שאנו משק כספי סגור- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי קבע שאתם משק כספי סגור? << דובר_המשך >> יחזקאל ליפשיץ: << דובר_המשך >> החוק קבע. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> נשנה את החוק. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אפשר לשנות את החוק אבל אני חושב שזה לא נכון. אחת החוזקות של משק המים, שמשק כספי סגור ואנו בגדול לא מקבלים תמיכות – עדיין יש תמיכות ממשרד האוצר – בגדול - לנושאים מסוימים כמו מימון מט"שים, מפעלי קולחין וכו'. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנו סבורים שהמזהם צריך לממן את זה. לא החקלאי. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זה עניין אחר. נאמרו פה כמה טענות. ראשונה – שמשק כספי סגור. היושב-ראש, היית מצפה ממני לומר: אני רוצה להסתמך רק על תקציב המדינה. תעזרו לי להוריד את תעריף המים, תנו לי מים שנוכל לאפשר מים בחינם לחקלאים וכו', רק תנו לי כסף. היושב-ראש, אחת החוזקות הגדולות של משק המים היא שהוא משק כספי סגור. אני צריך עכשיו להקים מתקן התפלה, להקים תשתיות, לפתח את שמק המים. אני לא עומד בתור ודופק בדלת בקפלן 1 בקומה 2 לחברים היקרים האלה ואומר להם: תנו לי תקציב אלא אנו מממנים את פיתוח משק המים, ואני חושב שזו חוזקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך לעמוד בתור. שולח את פרננדס. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זה לגבי הטענה של משק כספי סגור – בניגוד לציפיות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא באמת מאמין שזו הדרך היחידה לסייע. שזה קל לתפעול מבחינתך, שלא צריך לעמוד בתור. זו אפשרות אחת. מדי פעם אפשר לקבל מתנה מהדודים, לקבל מתנה מהחברים. יש נסיבות שמאלצות לקבל סיוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא מתנה. זה צריך להיות חלק מהעניין. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> שוב, זה לא בגזרתנו אלא זה בגזרת סגן שר החקלאות, צוות חקלאות נכון. מבחינת משק המים, אם הסבסוד יינתן, מציע שלא יינתן דרך התעריף אלא ישירות לחקלאים. יש פה חקלאים יקרים שבעיניי ראויים אבל זה לא בגזרתנו. הטענה השנייה שהועלתה, הנושא של המזהם משלם, מה שאמרה חברת הכנסת הרכבי ומניח שעוד ידברו על זה. עוטף עזה, או כשמו החדש והמועדף לדעתי, חבל תקומה, הוא צרכן השפד"ן העיקרי, כלומר השפד"ן אחד המפעלים המפוארים שיש במדינת ישראל, פועל עשרות שנים, מי שלא ביקר – פניתי גם ללשכתך בעבר לעשות סיור במתקני מים לרבות השפד"ן. מפעל מדהים, לוקח את כל הביוב של מרכז הארץ, מטפל בו לרמות הכי גבוהות ומעביר אותו – יש פה ותיקים ממני, כ-150 ק"מ דרומה. מפעל מדהים. אסם התבואה של מדינת ישראל, אסם הירקות בעיקר משתמש בשפד"ן. משק המים משקיע מאות-מיליוני שקלים בפיתוח המפעל הזה. גם בבניית תשתית שתיקח את המים האלה דרומה. אנו בשנים הקרובות עומדים להשקיע כ-3 מיליארד שקל מתעריף המים לפיתוח התשתית הזו, שתיקח את המים האלה דרומה לפיתוח מפעל השפד"ן. סביב הנושא הזה אנו היום בדין ודברים ולדעתי כרגע בחוסר הסכמה. תכף אעביר את השרביט לפרננדס – כי אי אפשר לדיון מקצועי בלעדיו – אנו בדיונים מקצועיים עם עודד זבולון ועם אורי נעמתי ואורי דורמן ואיתן והחברים האחרים לגבי תעריף השפד"ן. לפני מספר שבועות הורדנו את תעריף השפד"ן בכ-24 אגורות, תעריף שהגיע בדין לצרכני השפד"ן. לא עשינו פה טובה. הטובה היחידה שעשינו – הקדמנו מ-23 תוך כדי המלחמה אבל אנו במחלוקת עם החברים פה לגבי נושא המזהם המשלם, ואם תרצה להעמיק בנושא המקצועי, אעביר לחברים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם לא היה מפעל השפד"ן; אם המדינה הייתה צריכה לקחת את הביוב של גוש דן ולמצוא לו פתרון כי אין חקלאות במדינת ישראל – הכול ברפורמת ייבוא – כל העגבניות שהיושב-ראש אוכל מטורקיה, ומה היה עולה למדינה לפנות את מי הביוב של גוש דן? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הטיעון נכון והיינו גם בדיונים אצל שר החקלאות ושר האוצר בנושא. את צודקת אבל ברשותך אלך לתמונת הראי של הדיון הזה, ואני לא רוצה להישמע כמו אודי פראוור – אמר שהקללה הכי גדולה לעובד ציבור, שיקראו לו פקיד. אשתדל לא לענות כמו פקיד אלא לענות טיעון מקצועי. טיעון הראי של הטיעון הזה הוא מה יעשו החברים מחבל תקומה, כשנאמר להם: אנחנו טיפלנו במים, זרקנו אותם לים. עמדנו באמנות ברצלונה, עשינו טיפול רבעוני. יש מדינות בעולם שלוקחות את זה פאזה אחת מעל זה ומטהרות את הביוב לטובת שתייה. בסינגפור למשל מטהרים את הביוב לטובת שתייה. יכול להיות שנעשה את זה בעתיד, נבוא לחברים, נאמר: טיפלנו בביוב, במי השפד"ן, ותסתדרו בעצמכם. תקנו שפירים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תקזז את זה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> לכל טיעון יש שני צדדים. כרגע אני חושב שתעריף השפד"ן נמוך יחסית והוא לא חינם כפי שנותנים בטורקיה ובמדינות אחרות בעולם, והכי הייתי רוצה לתת את המים חינם. אם אתן את המים חינם לצרכני החקלאות אוטומטית תעריף המים למגזר הביתי יעלה משמעותית. << דובר >> איתן ברושי: << דובר >> אבל המדינה פתרה את זה עם התפלה והתפלה היא לא באחריות החקלאים ולא חסר היום מים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. אמרנו שלא תתפרץ. האם יש תוכנית ברשות המים לדבר על העלאת התעריפים? << דובר_המשך >> יחזקאל ליפשיץ: << דובר_המשך >> קודם כל, לאוצר יש טענות רבות כלפינו. מי שאחראי על תעריפי המים זה מועצת רשות המים. עד 6.10 היינו בדיונים מקצועיים, כמעט הגענו לפתרון עם יושב-ראש התאחדות חקלאי ישראל ויחד עם ארגון מים לישראל. אני חושב שהיינו מאוד קרובים להגיע לסיכום של מתווה מוסכם של תעריפי המים יחד עם מענקים- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מבין באריכות. שאלתי גם את פרננדס – האם יש לכם תוכניות להעלות את מחירי המים בתקופה הזאת? << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> התוכנית היחידה שיש כרגע זה להעלות את תעריפי המים לפי סל המדדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החברים העלו וביקשו ממני לקיים את הדיון הזה, כי מדובר על העלאת תעריפי המים, כשיש מצב לחימה, כשהחקלאים נמצאים במצב כלכלי מאוד קשה. כולם יודעים את זה. אחד הדברים המרכזיים שצריך לעזור בתקופת המלחמה זה נושא החקלאים. יש גם התיירות אבל החקלאים נמצאים במצב קשה. להעלות את תעריפי המים, האם יש לכם תוכנית כזו? << דובר_המשך >> גלעד פרננדס: << דובר_המשך >> התוכנית היחידה היא שימור המצב הריאלי שזה אומר סל מדדים שעומד היום על משהו כמו 0.93%. זה עולה לא רק לצרכנים החקלאיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בסדר מבחינתכם? אתם הגשתם את הבקשה. אם הם מדברים על העניין הזה, שלא מעלים את המחירים אלא את המדדים כפי שמחייב החוק, האם זה עונה על בקשתכם? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. הבקשות שלנו הן כדלקמן: שקל עלות השפד"ן עם פיצויים רטרואקטיביים על שנות הגזל ושקל ו-30 לשפירים באזורים נעדרי חלופה. זה הסיפור. יש עוד נושאים אחרים. לשם עלינו לכוון עצמנו. אם רוצים חקלאות כאן. אני מבין את כל ההסברים. החיים מסובכים. אם רוצים חקלאות בישראל עוד אחרי התקופה הקשה שעוברים כרגע, זה המינימום לצד חקיקה, לצד השקעות ולצד מו"פ. הבקשה שלנו - בשפד"ן שקל, ופיצוי רטרואקטיבית על ההפרש שנוצר כרגע. מה שהורידו עכשיו – ביצעו את מה שהיה צריך לעשות ונעשה באיחור מאוד לא אלגנטי. לגבי שאר האזורים, אנו מתנגדים להעלאה. אנו מבקשים להימנע מקנסות, אנו מבקשים להגיע לשקל ו-30 עלות מים שפירים. יש נושאים נוספים. << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> העדכון שיש כרגע מתחייב לפי חוק. העדכון המקורי, אם לא היה מצב מלחמה, במצב רגיל היינו צריכים להעלות את תעריף המים לפי החישובים שלנו בין 5% ל-6%. העדכון הזה כרגע נדחה. בעיקר לבית. לחקלאות, היינו בסוג של שיח ודין ודברים עם נציגי החקלאים כדי לסגור מתווים גם למים שפירים וגם למי שפד"ן. כרגע זה הכי טוב שאנו יכולים לעשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שהגעתם לסיכומים עם אגודת המים וכו' לא רלוונטי מבחינתנו. האם תעלו את המחירים? << דובר_המשך >> גלעד פרננדס: << דובר_המשך >> כן, ב-0.93%. << דובר >> איתן ברושי: << דובר >> זה לתקופה מוגבלת. לא לכל השנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. הפיצוי לשפד"ן, מה שהעלה חבר הכנסת שוסטר – מבקש תשובה. << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> אל"ף אנו חושבים שלא מגיע פיצוי לשפד"ן כי השפד"ן נקבע כמפעל עלות. סוכם לפני 4, 5 שנים עם נציגי החקלאים עצמם, עם מנהל רשות המים הקודם – העלות כפי שאנו מציגים אותה היא שקל ו-43. העברנו את כל התחשיבים לנציגי החקלאים. לא הכול הם מקבלים ומוכנים לדון אתנו אבל כרגע זו העלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. רם בן ברק. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> רק מה העלות שמדובר עליה? << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> העלות שמדברים עליה היום בשפד"ן זה שקל ו-43. החקלאים מבקשים שקל. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא סתם שקל. הרי מה המהות? אם הרכיבים הם ההשקעה הבסיסית ועלות ההולכה, ואתה טוען שזה בלבד שקל ו-40, 50 - על זה אין הסכמה. מדובר בשליש. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לי יש שאלה. נאמר שאנו סוגרים את החקלאות בישראל. אין חקלאות. אנחנו מייבאים הכול. מי משלם על טיהור המים? << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> מי שישלם על זה במצב היפותטי כזה- - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא מתקרב. << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> כהקדמה אומר שאם היינו מציגים לכל חקלאי את סט התעריפים שיש לנו היום, 2 שקלים לשפירים, 1.43 שפד"ן, קולחין בשקל ו-20- - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> שאלתי במידה שאין חקלאות בישראל – מי משלם? הרי יטהרו את זה בכל מקרה. << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> נכון. מה שציין קודם יושב-ראש רשות המים שיש אפשרות לקחת את המים, לתפל אותם לרמת שתייה ולהחזירם לשתייה במערכת הארצית של משק המים. הצרכנים ישלמו אבל זה יהיה להם הרבה יותר זול מאשר החלופה של מים מותפלים. הם יצטרכו להוסיף חצי שקל לטיפול בשפד"ן בשביל להביאו לרמת מי שתייה במקום להתפיל מים ב-2 ₪ לקוב, נהיה עדינים. מי שרוצה מוזמן לנסוע לסינגפור ולראות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. כלומר להפוך את המים האלה למי שתייה יותר זול מאשר להפוך אותם למי השקיה? << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> הם כבר היום ברמה שנקראים מים לשתייה אקראית. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> היום החקלאים משלמים את הטיהור. אם לא היו משתמשים במים, מי היה משלם את זה? << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> הצרכנים של המים שמייצרים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אין צרכנים. החקלאים לא משתמשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היית מעלה את התעריף לצרכן הביתי? << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> נכון אבל זה לא בטוח כי יש אפשרות אחת שהיינו אומרים – נשלם עוד 20 אדורות, נזרים לים. אני חושב שמדינת ישראל מספיק מתוחכמת ומייצרת מים מכל מיני מקורות, כולל מים מותפלים, והייתה אומרת: במקום להקים עוד מתקן התפלה ניקח את ה-160 מיליון קוב האלה שזה כמו מתקן התפלה גדול, נוסיף לו עלות להפוך אותו ממים לשתייה אקראית למים לשתייה לפי הגדרות משרד הבריאות, ואז אני חושב שהצרכן הביתי היה נשכר מזה כי במקום לשלם על מים מותפלים היה לוקח- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> ניצן דהן: << אורח >> שלום. אני חבר קיבוץ כפר בלום ומנהל את מים בגליל – אגודת מים שנמצאת בגליל העליון. מספקת מים לישובים מסאסא במערב דרך דובב, אביבים, מפתח, מנרה, משגב עם, מטולה, ועד שניר במזרח. כל הישובים האלה היום לא נמצאים במקומות שלהם. רובם נמצאים באזור טבריה, ואנו אמורים להמשיך לקיים חקלאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תיקון - הישובים נמצאים. התושבים לא נמצאים. << אורח >> ניצן דהן: << אורח >> נכון. הם הפכו לבסיסי צבא. הם כבר לא ישובים עם אוכלוסייה. בהחלט נמצאים. היום כל אזור הגליל העליון הוא אזור מלחמה. כדי שהחקלאים יגיעו וישקו את השדות ויעשו את הדברים האלה הם צריכים לעבור מחסומים והרבה מאוד אירועים שלא קורים להם בשוטף. אני חושב שטוב עשתה רשות המים וכבר התעשתה בחודש הראשון למלחמה והודיעה שבשלב זה אנו לא משלמים את דמי המים, אבל גם אמרו לנו – לא משלמים בחודשים אוקטובר נובמבר אבל כן אמרו לנו שנשלם את זה בהמשך ברגע שנחזור לעבוד והכול יחזור לתפקוד מלא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר נתנו לכם הלוואה. << אורח >> ניצן דהן: << אורח >> נכון, ואני חושב שטוב הם עשו והתעשתו מהר. הוליכו מהלך מצוין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיפה תחזירו? << דובר_המשך >> ניצן דהן: << דובר_המשך >> זו גם השאלה שלי. כרגע אין לי תשובה לשאלה הזאת. נכון שיש מתווה פיצויים שאולי יגיע בעתיד ואולי ממנו יוכלו לשלם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה צריך לכסות את מה שהוצאת ולא קיבלת. << אורח >> ניצן דהן: << אורח >> אני רוצה לסיים. גם בשוטף, גם בשוטף החקלאים שם נאבקים להתפרנס ונטל המים 2 שקלים לקוב – אצלנו זה טיפה פחות כי זה כן אזור נעדר חלופה אבל מעל שקל ו-30 לקוב באזורים נעדרי חלופה, בכל אזורי גבולות המדינה מעל שקל ו-30 לקוב זה מחירי מים שאנו לא מסוגלים לשלם. גם מבחינה הוגנת מול כל החקלאות והתחרות, מי שמייצר אם אפשר לייצר בשפד"ן או בקולחין בעלויות מים של שקל ו-30 או שקל ו-40 גם אנחנו שמייצרים בגליל העליון או באזורים אחרים שאין להם חלופות אחרות, צריכים לשלם שקל ו-30. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שתי בעיות אתה מעלה – אחת, שטוב עשתה רשות המים שלא גובה מכם כסף כעת בתקופת המלחמה רק אתם לא יודעים מאיפה לשלם ברגע שיצטרכו לשלם, אם אכן רשות המים תעמוד על כך. שנית, עלות מחירי המים גם בשגרה. המחיר גבוה מדי. לא תוכלו לעמוד בזה אם זה יהיה מעל 1.3. תודה רבה. עודד זבולון, מנכ"ל משקי נגב, בבקשה. << אורח >> עודד דבולון: << אורח >> תודה רבה. נמצא איתי אורי נעמתי, גם חבר ועדת נגב. משקי הנגב ו-וועדת נדב אחראי על כל האזור של 6 מועצות אזוריות – חוף אשקלון, שער הנגב, אשכול, רמת נדב, מרחבים ובני שמעון. כל קיבוצי ומושבי עוטף עזה נכללים תחת הארגון הזה. בארבע, חמש השנים האחרונות – אמר את זה קודם סגן השר – הדיון על השפד"ן כלל לא רלוונטי למלחמה. לצערי הוא מקבל משנה תוקף לאור מה שקרה באותה שבת ב-7.10 אבל ב-2019 שינתה רשות המים את מדיניות התעריף של השפד"ן, העבירה אותו לבסיס עלות. לאור חישוב מוטעה שאמרה קודם חברת הכנסת מטי צרפתי - תעריף השפד"ן עלה משקל ו-10 לשקל ו-67. לפני מספר שבועות כפי שחזי אמר, רשות המים קצת תיקנה אחרי אותה שבת אומללה את תעריף השפד"ן, קיזזה 24 אגורות – שליש דרך. העלייה הזו בתוך משק המים הסגור יוצרת בחובה עיוותים. העיקרון של המזהם משלם ואי סבסוד צולב אלה העקרונות הבסיסיים שרשות המים נוהגת איתם לכלל צרכני המים. צרכני השפד"ן נפגעים כמעט חמש שנים מתעריף עודף ואותם חקלאים שהם המט"ש של גוש דן נושאים בעלות הטיהור של כל מקום אחר בכל עירייה אחרת. מי שנושא בעלות הטיהור זה המזהם. מפעל השפד"ן, הייחודיות שלו – שהוא מפעל נפלא - מקבל את המים בטיהור שניוני, בתוך טווח של חול לשלישוני פלוס ומעבירים לחקלאי. עיריית תל אביב וגוש דן הייתה צריכה להביא את המים ברמה שלישונית ואז הוויכוח הזה לא היה קיים. בעצם לאורך השנים הללו- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה תפקיד עיריית תל אביב? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתה אמורה להביא את המים למצב שלישוני על חשבונה, על חשבון המזהמים. << אורח >> עודד דבולון: << אורח >> מפעל השפד"ן הוקם בשנות ה-80' וזה מפעל נפלא. אולי הפרויקט הכי טוב בארץ בעולם המים. מקבלים מים ברמת טיהור שניונית בקצה של מפעל הקולחין, מה שנקרא של איגוד ערים דן ברמה שניונית. בדרך כלל – ויגידו פה כל האנשים – מחויבים לטהר לרמה שלישונית לפחות אבל מפעל השפד"ן עושה את הטיהור הסופי. לוקח מרמה שניונית לשלישונית. כל העלות מושתת על החקלאים ומשם לוקחים את המים דרומה עם המאגרים. הטענה הבסיסית שלנו שלא קשורה למלחמה, התעריף חייב להיות שקל כי משיתים היום עלות עודפת על החקלאי. העיוות הזה גורם לשני דברים: פעם אחת – ואנשי האוצר יודעים לומר זאת טוב ממני – להקצאה לא יעילה של המשאב הזה. חלק מהגידולים לא יכולים לסחוב אותו. ושנית זה מייקר את תפוח האדמה, הגזר, החיטה שכולנו אוכלים, במקום מפעל שהיה ווין ווין – שגם תורם לטיהור שפכים, לפיתוח החקלאות ולהביא מוצרים למדף היום מייקר את כל הדברים הללו. לכן באנו ואנו בשיחות ארוכות עם רשות המים. אני חושב שבעת הזו כדאי לשים קץ לארבע שנים של המלחמה המיותרת, ולשים את תעריף השמים על שקל. הבקשה השנייה, כפי שאלון אמר – לפצות על אותן שנים אחורה שנגרם התעריף הזה. האמירות על סינגפור לא יודע מאיפה הביאו אותן. אין בשום מקום בעולם גם בסינגפור, מפעל שבחצי שקל מטהר מים לשתייה. בשום מקום בעולם אין את זה. אחד הדברים שהייתה לנו בעיה עם רשות המים שבמהלך השנה האחרונה היו דיונים אבל בסיס הנתונים פה משתנה מדיון לדיון וגם זה חשוב שהוועדה הזאת תבין – אנו מבקשים מוועדת הכספים להורות למי שצריך להוזיל את התעריף לשקל. בדין שעשינו במשרד האוצר שאל השר שאלה חכמה – מה יקרה אם יקבלו את כל טענות החקלאים ותורידו את זה לשקל ותכניסו את כל השפעות הרוחב? הרי זה משק מים סגור. אם למישהו מורידים השני צריך להעלות. התשובה של פרננדס ושל חזי הייתה – זה יעלה אולי באחוז, אחוז וחצי. זה רבע מהמדד של השנה האחרונה. אולי במקרה הרחב ביותר זה יעלה באחוז, אחוז וחצי את תעריף המים לכל האחרים. תבינו מה מדברים פה. על אחוז, אחוז וחצי כשהמדדים פה מדברים על חמישה כשמדברים על כל השפעות הרוחב כדי להוריד את תעריף השפד"ן לתעריפו האמיתי, לכן הבקשה שלנו מאוד פשוטה – שפד"ן בשקל ולצפות אחורה בכ-200 מיליון שקל על השנים שעברו שבהן חקלאי הנגב והעוטף סבסדו את כל הצרכנים של גוש דן. זה מה שקרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. משרד האוצר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב למה עיריית תל אביב לא סבסדה את זה? << אורח >> עודד דבולון: << אורח >> זה חלק מכללי המים. בסוף בתוך כללי המים מחשבים את תעריפי המים וגם של הביוב. הטענה שלנו, שבשונה מהמפעלים האחרים שכחו לקזז את רכיב העלות הזו בתעריף השפד"ן וחייבו אותו ביתר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר זו טעות קונספטואלית של רשות המים – זו הטענה – ושהצרכנים נהנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האוצר, בבקשה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> שלום, אני רכז סביבה ומים באגף תקציבים, משרד האוצר. אתייחס לכמה טענות שעלו פה. ראשית, גם אנחנו מסכימים שבסוף רצון הממשלה והמדיניות זה לסייע לחקלאים כדי שתמשיך להיות פה חקלאות והוויכוח פה הוא לא האם אלא איך, ואיך- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם ואיך זה אותו דבר כי אתה יכול לומר עד מחר שהרצון שלכם לעזור לחקלאים אבל אתם גורמים להם נזק כי אם אתם לא מורידים את מחירי המים, אתם גורמים להם נזק. << דובר_המשך >> עידו מור: << דובר_המשך >> אתייחס לטיעונים לגופם. לסוגית משק סגור, ואמר חבר הכנסת שוסטר שמשק התחבורה למשל זה משק פתוח. אני חושב שצריך, וזה אני אומר דווקא כי אנו כאגף תקציבים, מאוד נוח לנו לתקצב – זה אומר שחזי מגיע אלינו לנהל דיון ולחשוב מה נכון ומה לא נכון. משק המים ומשק החשמל שהם המשקים הסגורים, הם הטובים ביותר בישראל ביחס לעולם. לא היינו רוצים שמשק המים יהיה כמו משק התחבורה שבו אנו מפגרים אחרי ה-OECD בעשרות שנים ואני חושב שהעובדה שזה משק סגור ושפיתוח משק המים לא נדרש להיכנס לתעדוף הממשלתי זה מאפשר את זה ואנו לא צריכים לעצור את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התחבורה אתם מפגרים אחרי מדינות בעולם – לא בדקתי את זה, אבל בחקלאות אתם הולכים לסגור אותה. אם זה יהיה המצב זה ייסגר, אתם גובים אגרות, שמים תשלומים, ואתם עכשיו מעלים את מחיר המים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה היה צריך לבוא עם תמיכות מסיביות שמחכים להן. זה הפואנטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון מאוד. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אתייחס. הדבר השני זה לגבי חלוקת העלויות. בסוף הטיעון העיקרי פה, שמעלים החקלאים, זה השאלה של מה אמורה להיות חלוקת העלויות בין המשק הביתי למשק החקלאי בעלויות הטיהור והעברת הביוב. זה נושא שאנו מסכימים שיש לברר אותו. אני יודע שנעשו הרבה דיונים וגם פרננדס אמר את זה אבל אנחנו מנהלים עוד דיונים כאלה ממש עכשיו לאור פגישות עם החקלאים וגם רשות המים יכולה להעיד שאנו עוסקים בנושא הזה יחד בימים האחרונים בעת יותר מוגברת כי אנו מבינים שיש פה סוגיה שיש לברר. עם זאת, השאלה לא טריוויאלית כי בסוף השאלה היא מה השימוש האלטרנטיבי במים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מבין בזה. תגיד לי בסוף, האם יש סיכוי שתורידו את מחיר המים לשקל? אני יודע רק מה תהיה התוצאה. אם זה לא יהיה שקל, לא תהיה חקלאות. אתם לא מבינים מה אתם עושים. << דובר_המשך >> עידו מור: << דובר_המשך >> היושב-ראש, אני חושב, שמה שהחקלאות צריכה זה לטווח הארוך ודאות ואם אפשר הפחתת עלויות. להפחית דווקא לשקל- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא רוצים - אחרת תהיה בעיה. << דובר_המשך >> עידו מור: << דובר_המשך >> זה לא יסייע לחקלאות בטווח הארוך כי אף אחד לא יוכל בטווח הארוך לממן את זה. לא יהיה אפשר להשית על זה תקציב, לא יהיה שיווי משקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה נאמר שישבתם עם הארגונים והגעתם כמעט להסכמה? << דובר >> איתן ברושי: << דובר >> הגענו כמעט להסכמה אבל לא הגענו להסכמה. כמעט זו מילה מאוד חשובה. ישבנו הרבה, בזכות חזי הוקמה ועדה. זה לא סוכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא תממן את זה אלא הם. לכן חשוב מה שהם אומרים. << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >> כבוד היושב-ראש, היינו רחוקים מאוד מהסכמות. << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> לפי מיטב שיפוטי, וכפי שנאמר פה, חזי מנהל רשות המים הקים ועדה. הגענו עד לטווח מאוד קצר לדעתי. הפערים לא היו גדולים. נתנו כל מיני מקרים איך להגיע לתעריף היעד. היה פער. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה היה תעריף היעד? << דובר_המשך >> גלעד פרננדס: << דובר_המשך >> השפד"ן היה די מוסכם שמפעל עלות, חושב שלא הייתה שם בעיה. מים שפירים הייתה שאלה – אני אומר את דעתי – שתעריף היעד בחקלאות עמד על סדר גודל של בין 2.50 ל-2.70, 2.80- - - << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >> לא נכון. << דובר_המשך >> גלעד פרננדס: << דובר_המשך >> בשים לב לאיכות המים. רצינו לתת עוד רכיב אמינות מופחתת בחקלאות שיוריד להם את התעריף. להערכתי היינו קרובים אבל הם נמצאים פה. << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >> יהיה חקלאי שישלם שקל וחצי ויהיה אחד שישלם 2.5 שקלים על אותו מוצר? קצת שכל. מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. הבנו את זה. שכל אתה מבקש כנסת? בבקשה, איתן ברושי. יש חברי כנסת חכמים - רק הם לא בולטים. << דובר >> איתן ברושי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גפני, לפני שנה ישבת בחדר הזה עם הרכב גדול של ח"כים, שביקשנו ממך לכנס, והחלטת לעצור את עליית מחירי המים ואמרת רשות המים: לא עוצר בגלל המחיר אלא כדי שתהיה ממשלה שתגיד מה המדיניות - ומאז מחיר המים לא עלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם עכשיו הם לא מעלים את מחיר המים. << דובר_המשך >> איתן ברושי: << דובר_המשך >> עצרנו את זה גם אז את מה שקרוי דוח שומרת. בעצם עקרונית, אין שום דבר בשגרה שהוא חלש והוא מתחזק תחת אש ובחירום. אם החקלאות וההתיישבות ימשיכו לייבש אותם ויהיו חלשים בשגרה, ואני לא רוצה להתייחס לכל המלחמה – אין שום דבר שמתחזק תחת אש. החוסן של הישובים, ויותר מזה – רוב החקלאות, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת וחבריי החקלאים, הם יודעים - מרוכזת לאורך קווי העימות, ממטולה עד אילת, משני צידי המפה, ממערב ומזרח. עוד דבר - האוצר יודע את זה – בכל הנושאים יש מפות עדיפות לאומית ועסקתי את זה איתך במיסוי, אתה יודע זאת טוב מכולם. יש דבר אחד שאין לו מפת עדיפות וקווי עימות – המים. יושב פה מנהל המים איתן מרמת הגולן. הקרקע שם 0 והמים במחיר בשמים. כלומר הממשלה יש לה פלטפורמה שיכולה להשתמש בה ואמר איליה בצורה גלויה והיא לא משתמשת בה, ויש פה פרננדס שיכול להיות דו תכליתי - גם אוצר וגם רשות המים, ובסופו של דבר – גפני, משפט אחד – אתה באמת הכי ותיק פה בבית הזה. הגיע הזמן ואני אמר לחבריי החקלאים ולחברי הכנסת – הגיע הזמן שהמדינה תאמר מה היא רוצה מהחקלאות והחקלאים ולא אנו נבקש טובות כמו בחינוך ובביטחון. עוד מילה לטובת רשות המים. היא עשתה הרבה צעדים חשובים בחודשיים האחרונים, אם כי זה לקח יותר מדי זמן אבל כל ההחלטות שחזי הוביל ואני מודה לו על זה – הן לחצי שנה כלומר הממשלה אומרת שהמלחמה תיקח שנה ואולי שנתיים ופה כבר החליטו שההקלות וההטבות מסתיימות או בסוף 23' או לקראת אמצע 24', ואנו מבקשים בהחלטות שזה יהיה לכל 24'. משפט אחרון, אם תוכל לסכם את הדיון בכך, שאתה מטיל על רשות המים וחברי הכנסת שיזמו את הדיון שחלקם בשדולה החקלאית להביא לכאן סיכום הדיון תוך עשרה ימים שבועיים ולפני סוף 23'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אתה מכיר אותי היטב ויודע שזה מה שאני הולך לסכם. רבותיי, אי אפשר להמשיך כך. משרד האוצר, משק סגור – משק סגור. אולי צריך לעשות רפורמה בכל המשק הזה כאן אבל אי אפשר להמשיך בדרך הזו במיוחד לא כשאנו דנים על זה כאן בוועדת הכספים במציאות שאנו נמצאים בלחימה בצפון ובדרום. במקום שבו החקלאות שם נמצאת. אנו לא יכולים להישאר עם זה. אני רוצה לדעת, האם יש טעם בכך שנסכם שאתם תשבו עם הארגונים, כלומר רשות המים ומשרד האוצר, ולהגיע תוך שבועיים להסכמה? אין הסכמה – אני רוצה לדעת את המחלוקת כי אני רואה שגם על המחלוקת יש פה ויכוח. אתם טוענים שהגעתם כמעט להסכמה והם אומרים: לא היה ולא נברא. הם אומרים שזה לא נכון. נשארים באותו מצב שבו כנסת ישראל וממשלת ישראל אומרים לחקלאים בצפון ובדרום: אנו לא צריכים אתכם. יוצא פה דבר מאוד משונה, ואי אפשר להשלים איתו. אם רוצים לעשות רפורמה לטווח הארוך, זה לא הדיון הזה. אנחנו רוצים פתרון למחירים עכשיו, גם למחיר המים וגם לזה. אני שמח שבזמן הלחימה לא מעלים את התעריפים, כי במכתב שלך הייתה בקשה שלא יעלו את המחירים אז תגיד שזה בסדר, לפחות החלק הזה של הבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בכל דבר רע יש משהו טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאלון פנה אליי שזה הדליק אצלי את כל הנורות האדומות שאמר שבזמן הלחימה הולכים לכנס את המועצה ולהעלות מחירים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מעלים ב-0.9%. נעמוד לרשותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלון, אם אתם מסכימים תקבעו מי האנשים שייצגו את החקלאים בעניין הזה, יישבו עם משרד האוצר ועם רשות המים להגיע להסכמה. אם מגיעים להסכמה או אם יש פער לא גדול ננסה תוך שבועיים או כעבור שבועיים לנסות ליישר את המחלוקת, ואם יש מחלוקת גדולה נלך פה בכוח, הכוונה נעשה חקיקה. << דובר >> איתן ברושי: << דובר >> כך עשית במקרים אחרים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> רק הערה. אנו חקלאי ישראל, אנחנו מסתכלים על טורקיה ואירופה ומנסים לראות שהעלויות שלנו יהיו זהות לשלהם כדי שנוכל להתחרות איתם ואם לא, צריך פיצוי מהמדינה. גם פה בארץ לא ייתכן שיהיה מגדל עגבניות שישלם 2.5 ש"ח לקוב והשני ישלם נאמר שקל לקוב כי אנו מייצרים תחרות לא הוגנת - בין המגדלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עידו מור, אני מסכים עם זה לחלוטין. אם אנחנו מדינה נורמלית לא ייתכן שמי שנמצא במרחק 5 ק"מ, האחד מהשני, יקבל יותר גבוה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אתייחס. קודם כל – ורשות המים תוכל להרחיב - עשו רפורמה שכל מטרתה הייתה לאחד את המחירים לחקלאות, תיקון 27, כדי למנוע את הדברים האלה. << דובר >> איתן ברושי: << דובר >> אבל מותר לתקן. << דובר >> עידו מור: << דובר >> יש פער שנובע מזה שלחלק מהחקלאים יש קולחין או שפד"ן – ולחלק אין. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז תגידו שאין חקלאות איפה שאין שפד"ן, ונדע שאנו קוצצים את החקלאות שלנו ב-40% ונגמר הסיפור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עידו, אומר לך משהו אישי. מה שניתן למשה בסיני אני לא משנה. מה שנקבע בסעיף 27 אפשר לשנות, אם לא בסדר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל הוא בא לתת מענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הוא לא פותר את הבעיה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לגבי סוגיה ספציפית קולחין- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעשה סעיף 28. המציאות הזו שיש פער כזה במחירים? בבקשה. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> הסיכום שהצעת, כבוד היושב-ראש, מקובל עלינו מאוד. אני חייב להודות לחברי הכנסת שוסטר ובן ברק מאוד, ולכל חברי הכנסת, ולך שהסכמת לקיים את הדיון. ולחבר הכנסת ינון. בכל אופן, כושר התחרות של חקלאות הצומח נפגע קשות בשנים האחרונות, אם זה מתיקון 27, אם זה מסיפור המכסים ואם זה מכל מיני סיפורים מסביב. כל הזמן אומרים לנו: משק סגור, משק סגור, אבל מחיר המים לבית הוא בין הנמוכים בעולם. זה אומר מרכז המחקר של הכנסת. מקום שלישי מהסוף, מחיר המים לבית במדינת ישראל, כך שהטיעונים האלה לא תופסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. רבותיי, אני הולך לקיים דיון בעוד שבועיים ב"נ. אני לא מקיים את הדיון הזה, אם אתם מגיעים להסכמה. בהסכמה הזו צריכים לשבת בו הארגונים שעוסקים בעניין. אלון ורם, רוצה שתהיו בעניין של מי המייצגים כי לפעמים יש כמה קבוצות. עם משרד האוצר ורשות המים תנסו להגיע להסכמה. יש כמה מוקדי מחלוקת שנראים משונה. אם תהיינה בעיות ויהיה פער ניתן לגישור אעשה ישיבה אצלי בחדר יחד אתכם לנסות להגיע להסכמה. אם לא תהיה הסכמה ונראה שהפערים גדולים, נצטרך לקיים פה דיון ולראות מה אנו עושים. אנו לא יכולים להשלים עם המציאות הזו. מבקש, סגן השר אבוטבול, מבקש שמישהו ממשרד החקלאות שעוסק בעניין החקלאות והמים, שיהיה בתוך הקבוצה הזו שיהיה בתוך המערכת הזו. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>