פרוטוקול של ישיבת ועדה

11הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



54
ועדת החינוך, התרבות והספורט
26/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 115
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, י"ג בכסלו התשפ"ד (26 בנובמבר 2023), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> סיור בנגב לבדיקת מיגון מוסדות חינוך בכפרי הבדואים << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן


מוזמנים: 
	שירין נאטור חאפי
	–
	מנהלת האגף לחינוך ערבי, משרד החינוך

	ג'ומעה אלסבאבחה אלענאמי
	–
	מפקח בתי ספר יסודיים, מחוז דרום, משרד החינוך

	משה סבתו
	–
	אגף מיפוי ומידע גאוגרפי, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב 

	סלאמה אלאטרש
	–
	ראש מועצה אזורית, אל קסום

	ג'ברין חאבס
	–
	מנהל בית הספר היסודי אל פורעה א', מועצה האזורית אל קסום

	הג'ר אלפיניש
	–
	מפקחת גני ילדים, משרד החינוך, מחוז דרום

	יוסי גפני
	–
	מהנדס המועצה האזורית, אל קסום

	עומאר אבו עסא
	–
	מנהל אגף החינוך, מועצה אזורית אל קסום

	מוסא אלחמאיסה
	–
	מנהל חטיבת הביניים אלפורעה, מועצה אזורית אל קסום

	איברהים אלקרעאן
	–
	מורה למתמטיקה בחטיבת הביניים אלפורעה, אב שכול

	עלי אבו רביעה
	–
	חבר הוועד המקומי במועצה אזורית אל קסום

	שרית חוטובלי
	–
	מנהלת מחלקת קדם יסודי, מועצה אזורית אל קסום

	מעיגל אלהואשלה
	–
	רכז שטח במועצה האזורית אל קסום, ראש הוועד המקומי בכפר אל-ע'רה

	חליל אל אלכרם
	–
	מנהל בית הספר אל אמל, מועצה האזורית אל קסום

	רחמים יונה
	–
	ראש מועצת נווה מדבר לשעבר

	ד"ר סחר אלצאנע
	–
	מנהלת שירות פסיכולוגי חינוכי, מועצה אזורית אל קסום



ייעוץ משפטי: 
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי
אתי דנן – סגנית מנהלת

רישום פרלמנטרי:
ויקטוריה שטיינברג - איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> סיור בנגב לבדיקת מיגון מוסדות חינוך בכפרי הבדואים << נושא >>


(סיור באל פורעה)

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שלום, מעכשיו לפרוטוקול.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

ההיתר - - - בגלל שהשטח לא מוכר?

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

זה לא עניין של לא מוכר במקרה הזה. השטח שייך לעיריית ערד. היה ניסיון להכיר בכפר והייתה החלטת ממשלה, באיזו שנה סלאמה?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

2010.

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

הייתה החלטה להכיר ביישוב ואחר כך היא הוקפאה. בינתיים זה נפל בשטח התחום המוניציפלי של עיריית ערד, ואין אפשרות להוציא היתרים. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

עיריית ערד לא יכולה להוציא היתרים?

 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>  

עיריית ערד לא רוצה. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

למה? 

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>  

אני אגיד לך. אם אתם רוצים לדעת, אני יכול לעשות לכם סדר בהיתרים.

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

אני חייב להראות לכם משהו ששלחתי לשר החינוך בשבוע שעבר. 

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

קודם כל, אני מעדיף שיראו בעיניים, אחר כך סלאמה - - - בפגישה.

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

זה בשבוע שעבר, איך הילדים עוברים את הנחל. אני אראה לכם תמונות. שני תאי שירותים ל-400 תלמידים ו-30 מורים. תסתכלו איך זה נראה. תסתכלו על הדלת. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

איפה זה?

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

אצלנו, בבתי ספר אחרים. משרד החינוך מחזיק לנו בחשבון הנאמנות 118 מיליון שקלים, ולא משחרר לנו להשתמש בכסף.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כי? שוב, מה הסיבה?

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

לפני שהגעתי למועצה, המועצה הייתה ממונה על ידי משרד הפנים, ודוקטור איציק תומר היה משנה למנכ"ל משרד החינוך, וניר שמואלי היה מנהל אגף החינוך, שהוא סגן מנהל המחוז. מי שניהל את המועצה אלו אנשי החינוך של משרד החינוך. השאירו את המועצה בגירעון של 70 מיליון שקלים ומשרד החינוך דרש אותם, וגילינו שהתלמידים האלה לא נכנסים בסעיף התקציבי שמשרד החינוך מתקצב. אמרתי "אני לא אתן שירותי חינוך בפזורה בלי שאנחנו נקבל תקציב", ומאז אנחנו במלחמות עולם איתם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אפשר לפתור את זה. 


 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

אם השר רוצה – אפשר לפתור. לשר יש בעיה עם החשב, הוא הודה בפגישה בים המלח, לפני שלושה שבועות. אמר שיש לו קושי עם החשב. אנחנו תקועים. את כל הקושי שיש לנו תרגמנו לכתב ונציג לכם את זה. אין שיתוף פעולה – מהשר, מהחשב, מהמנכ"ל, מנהל המחוז לא נמצא כאן כבר חודש וחצי, וגם כשהיה כאן, הוא אמר לנו בפירוש לפני שנתיים "אצלי לא מתקבלות החלטות כאן במחוז, תעלו לירושלים" ואין לנו "שניים" בירושלים. 

מי שמשלם את המחיר הם הילדים. לפי דו"ח מבקר המדינה, הנשירה הסמויה בשנת 2020 מגיעה ל-33%. הגלויה מגיעה ל-50%. בשנת 2018, 84% מבתי הספר היסודיים בכל הנגב נכשלו במבחני המיצ"ב. אלו נתונים של משרד החינוך. לא ראינו מנהלים או מורים שזומנו לשיחת בירור, הביאו תכנית חלופית והמצב המשיך להתדרדר. לפי נתונים של המל"ג לשנת 2021, 432 סטודנטים שמסיימים תואר ראשון, זה פחות מ-4% מהשנתון שיש לנו. לאן אנחנו הולכים להגיע עם פחות מ-4% שנתון אקדמאי? לאן אנחנו הולכים להגיע?

החסם המרכזי שלנו עם משרד החינוך הוא שיתוף פעולה. אנחנו רוצים לעבוד – המנהלים, המורים, המפקחים, האנשים, ההורים. אני חייב לספר לכם סיפור הזוי. ליד מחסום מיתר יש כפר שנקרא רמאדין, הרשות הפלסטינאית. היה בחור שהתחיל תגבורים לפני ארבע שנים. היום יש לו בית ספר לחינוך בלתי פורמלי, תגבורים עם 1,000 תלמידים בדואים, לא מהרשות הפלסטינאית. ההורים מסיעים אותם מכאן לשם, ומשלמים כסף על מנת שהילדים שלהם יקבלו תגבורים. אני לא יכול לעשות תגבורים אצלי כאן. אני לא יכול לחזק כאן את הפדגוגיה, מערך החינוך והכשרות למורים? בטח שאני יכול. תתנו לי את הכלים. אני חייב להגיד שלא רואים אותנו, לא סופרים אותנו. 

אני שמח שאתם כאן היום, שלא רק תשמעו אותנו אלא תראו את הדברים, זה לא בית ספר. זה לא בית ספר. אקח אתכם עכשיו לשירותים כאן, מה זה להחליף שירותים? לתקן שירותים. יש לנו כאן נשירה של בנות שלא יכולות להיכנס לשירותים. אם אנחנו נסתכל בחוץ, תלמידי תיכון עושים את צרכיהם בחוץ. איפה אנחנו חיים? איפה משרד החינוך? למה השר לא מגיע לכאן? הזמנתי אותו, הוא הגיע לאילת 20 פעמים בחודש האחרון, הוא לא יכול לעצור לרגע, לבוא ולראות את הדברים האלה? תיעדתי לו הכל בתמונות. מה הילד אשם שהוא נולד להורים בדואים?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בגלל זה אנחנו פה. 

 << דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

סלאמה, בשביל זה אנחנו פה. תן להם לראות את הדברים, נדבר על הכל בישיבה בתיכון. תציגו את כל הדברים שלכם. זו ההזדמנות. 

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

ג'ברין חאבס, מנהל בית הספר. זה חדר שהיה חדר ספרייה, אנחנו נאלצים ללמד בו כיתה כי חסרים לנו מבנים. הכיתה שלומדים בה בדרך כלל שהיא חדר ספח, הפכנו אותה לכיתה לתלמידי חינוך מיוחד והם לומדים כאן. פתחנו אותה השנה בגלל חיסרון בכיתות. אני אראה לכם. אנחנו מלמדים במחסן כי חסרות לנו כיתות, ובתחילת השנה היו אמורים להוסיף לנו לפחות שלושה קרוואנים ולא הוסיפו. בינתיים אנחנו משתמשים בספרייה ככיתה והתלמידים לומדים כאן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

השיעורים בעברית?

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

לא. 

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

עברית לומדים מכיתה ג'. 

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

לא. בבית הספר אנחנו מתחילים ללמד עברית מכיתה א', כחשיפה מכיתה ב', ובאופן אינטנסיבי מתחילים ללמד לקרוא ולכתוב מכיתה ג'. גם יש לנו מספר תכניות שהן מהמגזר השני, המגזר היהודי, מלמדים אצלנו גם עברית מדוברת וכל מיני תכניות. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אחרי כיתה ג', כשמתחילים להיחשף לשפה, השיעורים הם בערבית או בעברית?

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

לא, בעברית. בטח בעברית. מכיתה א' מתחילים בעברית שעתיים שבועיות. אנחנו בית ספר של 35 כיתות, בית ספר ענק, מספר מדויק של 954 תלמידים, כמעט חצי-חצי בנות ובנים. זה חדר המורים, הצוות כאן במספרו 78 מורים ומורות, וזה החדר שמשמש את כולם, וזה חדר המורים של כל הצוות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כמה מורים יש לך בתוך בית הספר?

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

78 מורים, הרוב מורות. יוסף, אתה טיפלת לנו בבעיית החשמל כאן כשעבדת במועצה. 

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כשייעצתי למועצה.

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

כשייעצת למועצה. תסביר על בעיית החשמל. 

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

גילוי נאות.

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

לא, את בעיית החשמל הם יראו בעיניים שלהם. הם יראו את הכל בעיניים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נכנסתי לכיתה ההיא, ראיתי שחצי מהחשמל פועל.

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

אני אראה לך גם את מערכת האינטרנט. 

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

בישיבה נציג את הכל. 

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

נציג את הכל, כן. אפשר להתקדם.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

בית הספר מקבל ביטחון תזונתי, ארוחת צהריים?

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

כן.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כן?

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

כן. רשת האינטרנט נמצאת מעל הכיתות, בגלל השמש והגשם מדי פעם זה מתפורר ויש לנו תקיעות. זו מעבדת מחשבים שנתרמה על ידי ישרוטל ים המלח, אנחנו בעבודה. בשיתוף פעולה הם תרמו אצלנו את מעבדת מחשבים. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מבין שאין לך פה מיגון?

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

	אין לנו מיגוניות. יש לנו צופר בחוץ.

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

מרגישים שאין חצר לכ-1,100 תלמידים.

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

אולי ראית כשנכנסתם, בזמן נפילות יש לנו צופר, אבל אין לנו כאן מיגוניות. אנחנו לימדנו בתקופה, בתוך המצב אנחנו מתפללים שלא יקרה כלום, נפילות או משהו באזור.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

הרכבנו צופר.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל אין לאן - -

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

אין לאן ללכת כששומעים אותו. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אין להם פה בבית הספר מיגוניות. 

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

יש צופר, אין מיגוניות. 

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

לשכב על הרצפה עם ידיים על הראש. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

גם בבית אני עושה את זה.

 << דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

זה מה שמלמדים אותם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אתם המשכתם ללמוד רגיל?

<< דובר >> ג'ומעה אלסבאבחה אלענאמי: << דובר >>

אני ג'ומעה, מפקח משרד החינוך. לא. בהתחלה לא היו לימודים במשך שבועיים, עד שנתנו הוראה, אור ירוק שיתחילו ללמוד. התחילו לחזור הדרגתית, אבל הייתה גם בעיה עם ההורים - - - 

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

מפקח משרד החינוך מחוז דרום. 

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

בואו ננצל את הזמן. לא כל יום ועדת החינוך מגיעה אלינו לכאן. בואו נתחיל. בוקר טוב לכולם. אני אתן סקירה קצרה על המועצה האזורית אל קסום. בשנת 2004 המדינה הכירה ב-11 כפרים והקימה את המועצה האזורית אבו בסמה. בשנת 2012, המועצה האזורית אבו בסמה התפצלה לשתי מועצות – נווה מדבר ואל קסום. עד שנת 2017 הייתה וועדה ממונה על אל קסום. בשנת 2017 היו בחירות בפעם הראשונה, נבחר ראש מועצה לתקופה של שנה ושבעה חודשים, ולאחר מכן אני נבחרתי.

כשבאתי למועצה, חודש אחרי הכניסה לתפקידי קיבלנו דו"ח ממשרד החינוך, שהוא רוצה לדרוש מהמועצה 70 מיליון שקלים, היתרות של ההסעות. לא הסכמתי להחזיר את הכסף כשהייתה המועצה הממונה, ותוך כדי גילינו שילדי הפזורה לא מתוקצבים על ידי משרד החינוך. היה הסכם סמוי בין איציק תומר, מנהל המועצה הקודם, למשרד החינוך, מה שנשאר מהיתרות, נחסוך בהסעות וזה ילך לילדי הפזורה. אבל לא היה הסכם כתוב עם המועצה האזורית אל קסום. אמרתי שדבר כזה לא מקובל עליי, כמו שאר התלמידים במדינת ישראל ילדי אל קסום צריכים לקבל את מה שמגיע להם. 

מאז נכנסנו לסחבת עם משרד החינוך. הגענו לבית המשפט, לא רציתי לתת שירותי חינוך לילדי הפזורה עד שמשרד החינוך יתקצב אותם. גם כשמשרד החינוך רצה לתקצב אותם, הצגנו להם דרישות על סך 35 מיליון שקלים על מנת לשפץ ולבנות מערך שייתן תנאים מינימליים לילדים, חתכו לנו את זה ב-55%. סיכמנו על 18 מיליון שקלים הסכם רכש עם משרד החינוך. 

באותה התקופה לא היה אמון בין המועצה למשרד החינוך. ביקשנו שיהיה חשב מלווה למועצה מטעם משרד החינוך, שילווה אותנו כמו העיקרון במשרד הפנים שיש חשב מלווה, שיכיר את הדברים במועצה ויהיה גם האיש שיבנה מערכת אמון עם משרד החינוך. משרד החינוך לא הסכים, התפוצץ המשא ומתן. לאחר שעתיים, המנכ"ל, שמואל אבואב, הנחה את החשב להסכים לרעיון עם חשבון נאמנות, וחתמנו על הסכם, יש לנו חשב מלווה. לאחר שלושה חודשים גילינו שאין לנו חשב מלווה, מה שיש לנו זו ביקורת 24 שעות של משרד החינוך, ומאז אנחנו מתנהלים דרך ביקורת, כמעט חמש שנים, 24 שעות, הכסף לא מגיע למועצה, הוא מגיע לחשבון הבחורה שעושה ביקורת על המועצה. 

היתרה שיש לנו היום בחשבון הנאמנות היא 118 מיליון שקלים. אני רוצה לציין כמה נתונים שחשובים לפרוטוקול ועדת החינוך. היום המועצה לא מקבלת תקציבים, חשבון הנאמנות שלנו לא מקבל תקציבים, המועצה לא מקבלת תקציבים. סעיפי התקציבים שמגיעים לנו כמו לשאר הרשויות במדינת ישראל, הם בחשבון הנאמנות. הטענה היא שיש מספיק כסף בחשבון הנאמנות ושהחשבת המלווה יכולה לקבל אותם. למשל, שנתיים אנחנו לא מקבלים כסף להסעות לחשבון הנאמנות. אנחנו לא מקבלים כסף למלווים, מלוות. יש יתרות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא מבינה. יש כסף בחשבון הנאמנות והוא לא מועבר אליכם מאיזו סיבה?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

מכיוון שאנחנו נמצאים תחת ביקורת. הביקורת הזו קיימת חמש שנים. לפני שנתיים וחצי, כשחתמנו וחידשנו את ההסכם עם משרד החינוך, משרד החינוך התחייב שברגע שהמועצה מראה שיש לה כוח אדם באגף החינוך, הם יבטלו את חשבון הנאמנות ויבטלו את הביקורת.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

יש פה נציגים ממשרד החינוך?

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

יש את שירין. כן.

<< דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>  

ונציג המחוז. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

וג'ומעה. 

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

ואת הג'ר גם. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

משרד החינוך לא עמד בסיכומים איתנו, והיום אנחנו נותנים שירות. אנחנו לא חייבים לתת שירות. אני חייב לציין את זה לפרוטוקול. אני כמועצה, הקבלן הכי גרוע במדינה למשרד החינוך ואני פוגע בילדים שנמצאים כאן, אתם רואים את תמונות המצב כאן. אני פוגע בהם. משרד החינוך מתעקש שאני אמשיך לתת להם שירותי חינוך. יש גופים שמתמחים במתן שירותי חינוך. משרד החינוך זה קטן עליו, הוא יכול להביא גוף שינהל את זה. אני מאמין שמגיע לילדי הפזורה יותר. המועצה האזורית אל קסום, פוגעת היום בחינוך של הילדים, פוגעת – בבתי הספר, במנהלים, במורים, בהורים, פוגעת בכולם. אני שואל שאלה אחרת. כולם יודעים שמשרד החינוך מתקצב את הרשויות בחוסר, הרשות צריכה להביא מהבית. מה מצופה מהמועצה הכי ענייה במדינת ישראל? כשמשרד החינוך מחזיק קרוב ל-118 מיליון שקלים בחשבון נאמנות, מאיפה יבוא הכסף? 

חבר הכנסת שלום דנינו, אפרת רייטן ואני ביקרנו בבית הספר - - -  יש תא שירותים ל-400 תלמידים, תא שירותים אחד. אני לא יכול לקנות עוד אחד. צריך לתחזק את בית הספר, יש כיתות שצריך להחליף אותן, אין כאן אווירה לימודית. צריך להשקיע בו כסף. משרד החינוך לא משחרר. למה? רק אלוהים יודע למה. 

כל ההנהלה הבכירה של משרד החינוך הגיעו לביקורים במועצה בשבועיים האחרונים. מעבר לזה, משרד החינוך קיבל החלטה, החריג אותנו להסיע ילדים מעל 1,000 מטר. חוזר המנכ"ל בשנה שעברה אמר להסיע ילדים מעל שני קילומטר. אבל תנאי השטח לא מאפשרים, יש לי חוות דעת של מהנדס המועצה. איפה יוסי?

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>  

פה.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

שאומרת שיש סכנת חיים לילדים ללכת על דרכי העפר. כלום לא נעשה לגבי זה. השר הבטיח לנו לשים על 1,000 מטר, שירין הבטיחה לנו, שמעון הבטיח לנו, פארס הבטיח לנו, מי עוד הבטיח לנו? כולם הבטיחו לנו, תסיעו, אבל אין מסמך כתוב ממשרד החינוך שמותר לנו להסיע. הסענו על סמך הבטחת אנשי משרד החינוך, כשהגענו לבקרה, תשלמו, לא משלמים. עצרנו את ההסעות. היום יש לנו קרוב ל-1,600 תלמידים שלא פוקדים את בתי הספר כמעט שנה. לא מגיעים בגלל הסעות. 

בחינוך המיוחד, יש לנו מעל 60 ילדים הנמצאים בכיסא גלגלים, הם לא ביקרו בבתי הספר עשרה חודשים כמעט, מסיבות שאי אפשר להבין אותן. אם אנחנו לא יודעים לנהל את העסק של הסעות, הצענו למשרד החינוך להעביר אותו לאשכול נגב מזרחי, אל תתנו לנו אותו, אנחנו לא רוצים אותו, תיקחו אותו מאיתנו. אבל חייבים לפתור את הבעיה. חייבים לפתור את בעיית הבינוי. בתיכון ליד חסרות לי 20 כיתות. בשנה שעברה העברנו מעל 100 תלמידים בתי ספר כי יש לנו כאן מחסור בכיתות. אין לנו – מעבדת מחשבים, ומעבדות. תאי השירותים הם לא לפי תקן משרד הבריאות. איך אתם רוצים שננהל מערך?

בית הספר נמצא בשטח שיפוט של עיריית ערד, אבל יש לי בתי ספר שנמצאים בשטחים גדולים, ויש במועצה בתי ספר שדומים לבית הספר הזה בתוך הקו הכחול, שאני לא מצליח לבנות. למה לא מצליח לבנות? משרד החינוך נתן לי הרשאות תקציביות לשנת 2019. עד שמקבלים הרשאה תקציבית, עד שמאשרים אותה במליאת המועצה, מעבירים אותה למשרד החינוך, זה תהליך של ארבעה חודשים. עד שיוצאים למרכז לקלוט אדריכל, לוקח עוד שלושה חודשים. עד שהאדריכל מתחיל לתכנן, עוד שישה-שבעה חודשים. עד שמאשרים מול משרד החינוך ומעבירים לאישור לוועדה המרחבית, עוד שנתיים-שנתיים וחצי. 

הקורונה תפסה אותנו, בקורונה עלו המחירים. קיבלנו תוצאות מכרז דרך משכ"ל. משכ"ל היא חברה ממשלתית, לא של אל קסום, חברה ממשלתית. יש הפרש של מעל שני מיליון שקלים בכל בית ספר. הגענו למשרד החינוך, הם אמרו שהם מכירים את הבעיה וזו בעיה רוחבית של כל רשויות המדינה. איך פותרים את זה? צריכים להגיע לאוצר ולהחריג את הנושא. אמרתי להם שעד שהם מחריגים, ויש להם את היכולת להחריג, יש לנו 118 מיליון שקלים בחשבון הנאמנות. תנו לנו את הפער הזה, שתגיע ההחרגה, ותקבלו את הכסף – תחזירו לחשבון הנאמנות. תנו לנו לבנות. לא לתת לילדים להמשיך לסבול. אין עם מי לדבר במשרד החינוך.

אני מאמין ששיתוף פעולה עם משרד החינוך יכול להביא להישגים אדירים, ויש לנו הישגים בבתי הספר שלנו באל קסום. אם זה בנשירה ובמצוינות, ואנחנו אולי בין המועצות הבודדות שעשו תכנית אסטרטגיה ואנחנו צמודים אליה, נכון עומאר? בבקשה, עומאר, מר חינוך, ידבר על החינוך.

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

ברשותך סלאמה, אני רוצה לתת למנהל להציג את החוסרים בבית הספר, כדוגמה לבית ספר שנמצא תחת אחריות המועצה בפזורה. חאבס הוא מנהל בית הספר, בבית הספר יש קרוב ל-1,000 תלמידים, בית ספר יסודי. נשמע אותו, ברשותכם, ולאחר מכן נעבור לתיכון. לסיכום נעשה מצגת, נדבר על המועצה.

<< דובר >> ג'ברין חאבס: << דובר >>  

ברוכים הבאים לבית הספר אל פורעה א'. אני מאוד שמח שהגעתם וביקרתם אצלנו, ראיתם את המצב מבחוץ. אני אסביר כמה דברים שמאוד דחופים לנו כבית ספר. אני אתמקד בבית הספר שלי. בית הספר הוא בית ספר ישן שנבנה ב-1974, זה בית ספר אל פורעה. בית הספר התפצל ב-2005, ליד יש לנו בית ספר יסודי, אל פורעה ב'. היום אנחנו עומדים על 954 תלמידים. החצר מאוד צפופה, עוד מעט נצא לחצר ותראו את התלמידים, אין מטר אחד לתלמיד, מאוד צפוף.

השנה התחלנו את בית הספר בחוסר של שלוש כיתות. אנחנו צריכים חדרי ספח, אין לנו חדרי ספח. אנחנו בית ספר בניהול עצמי, יש לנו כל מיני תכניות, יש לנו גפ"ן, ותכניות מבחוץ שאנחנו מפעילים ואין לנו חדרי ספח על מנת להפעיל את התכניות כמו שצריך. בנוסף, אין לנו פעילות לא פורמאלית אחר הצהריים. אי אפשר להפעיל כי צריך להפעיל הסעות, ואין הסעות. בדרך כלל לא מפעילים, ואם מפעילים הפעלות לא פורמאליות, הן לא עובדות. 

עוד בעיה שאני נתקל בה היא בעיית אינטרנט. אנחנו בית ספר שכל הזמן תקוע, אין לנו אינטרנט. יש לנו גם בעיית חשמל והמועצה יודעת, יש ניתוקים בימי החורף, בקיץ יש ניתוקים, אנחנו ובית הספר השני על אותו השנאי, מה שגורם לניתוקים. בתקופה הקודמת הייתה לנו למידה מרחוק. האינטרנט הוא לא רק עניין של בית הספר, אלא בכל האזור שלנו אין אינטרנט, אי אפשר להפעיל שיעור מקוון מרחוק. אין. כל הזמן נקטע ולא עובד. 

לגבי בית הספר ביקשתי ואני מבקש, פניתי למועצה, פניתי למשרד החינוך, אנחנו זקוקים לאינטרנט. אני כמנהל בית ספר, יש לי קשיים להתמודד עם מספר כל כך גדול. אני צריך להשקיע בפדגוגיה, אני משקיע גם בהרבה דברים אחרים, הכל לוקח זמן. צריך לפצל את בית הספר. 954 תלמידים במתחם מאוד קטן, צפוף, לפי דעתי צריך לפצל את בית הספר לפי המצב הקיים היום. בשנה שעברה לא הביאו לנו כיתות, קרוואנים, את התוספת הטבעית שצריך. אם אני אעמוד ככה חסר אונים שאין לי כיתות, השנה יש תלמידים שהעברנו אותם למקום אחר בשביל לא לפתוח עוד כיתות. 

אני מקווה לדברים חיוניים, לא צריך לדבר על החסרונות שיש לנו. חסרונות בשירותים, יש לנו תא אחד, 59 תלמידים על תא אחד. 67 מורות על תא שירותים אחד של מורות. לאורך כל השנים לא חידשו, לא בנו.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

אני רוצה לחזק את מה שנאמר. כל שנה מתקיימת וועדת אכלוס במשרד החינוך מחוז דרום, צפי לשנה הבאה. כל שנה בחודש פברואר-מרס אנחנו מגיעים עם הצרכים של המועצה לפתיחת שנת הלימודים. אפשר לראות שבמשך חמש שנים אנחנו מעלים את צרכי המועצה על כל בתי הספר, נאדה. אפס. אפס. בית הספר הזה נראה יחסית יותר טוב מבתי ספר אחרים שנגיע אליהם היום. תודה רבה חאבס, נמשיך קדימה.

 << דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

נתקדם לבית הספר התיכון, ברשותכם. תודה חאבס.

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

מי שמעוניין לראות, יש לנו כאן דוגמה טובה כיצד מתנהל שיעור פרטני. רואים איך מלמדים שיעור פרטני? כשילד צריך להיות בהקשבה, מרוכז, הוא לומד בחוץ.

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>  

מהמם. בטבע.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

למי שמגיע פעם בחמש שנים, כן. 

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>  

כשזה יומיומי, כן. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

כן. חמש שנים לא ענו, יענו עכשיו? 

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>  

תמיד יש תקווה.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

תסתכלו איך מנהלים אצלנו שיעור פרטני בגלל חוסר כיתות. לילדים האלו יש קושי בלמידה והם צריכים ללמוד בכיתה שתהיה להם יכולת ריכוז. איך הילדים יכולים להתרכז כשיש אווירה כזו? רוח, או חם, ללא מיזוג. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ברמה הפדגוגית, לפעמים לצאת החוצה זה קצת יותר טוב.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

אבל לא לילדים עם קושי. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נמצא את הפתרון.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

אנחנו צריכים את משרד החינוך. השר הוא טוב, מנסה לעשות - - - דברים. אני הצעתי להם לקחת כסף מחשבון הנאמנות, לעזור לנו בשלוש פרויקטים מטעם משרד החינוך – בהנדסה, בחינוך ובגזברות ואנחנו נשלם את הכסף. שיסתכלו עלינו מקרוב, יכירו את האתגרים שיש לנו ונתמודד איתם. אנחנו רוצים לעבוד. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אם כדי לקצר תהליכים, לצורך העניין נבקש ממשרד החינוך, שיביא בעצמו את הביצוע? יש לך התנגדות?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

לא. אני הצעתי להם. אין להם. אין להם.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

גם ברמת ההסעות, אם משרד החינוך אומר מחר "עזוב, אני לוקח את זה ברמת הביצוע ואני מפעיל לך כמועצה", אני לא אומר שצריך להיות הסדר קבוע, לפחות במיידי כדי לסיים את השנה כמו שצריך?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

אין לו יכולת. אנחנו מכירים את משרד החינוך. משרד החינוך רק דוחה. יוסף ליווה אותנו שלוש שנים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יוסף, שמעת מה ששאלתי אותו?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אמרתי לו אם לא יהיה הסדר לטווח הארוך, אבל לטווח הקצר, אם אנחנו מביאים הסדר שאומר שמשרד החינוך יביא ויפעיל את הביצוע, זאת אומרת הוא יהפוך להיות גורם מממן וגם מבצע. אני לא אומר הסדר לטווח הארוך כי זה לא נכון שמשרד החינוך יפעל בצורה כזאת. אבל אם לטווח הקצר, זה מה שיפתור כרגע את הפלונטר, בואו ננסה לדחוף לשם. אחרי זה נשבור את הראש מול המועצה איך אנחנו מסדרים, איך מיישרים שם את ההדורים. שאלתי אותו האם יש התנגדות מצד המועצה? 

 << דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

המועצה לא. אם אני קבלן גרוע, תעשו את - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני לא יודע, אני לא שמעתי ממשרד החינוך מה הוא אומר. יכול להיות שלמשרד החינוך יש טענות אחרות. אבל אם זו הטענה - -

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>  

בסיכום, כשנשב בישיבה, אני אעשה - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

מי החליף את חופית במועצה?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

חופית במועצה עד היום. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

חופית עדיין המנכ"לית?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

כן.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

חשבתי שהיא סיימה. יש להם מנכ"לית נהדרת.

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

היא אמרה שהיא לא רוצה להצטרף לסיור כי לא יצא מזה כלום, שניתן לה להתרכז בדברים אחרים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

היא כבר מיואשת. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

אמרת שלפני שנה הקימו באזור בית ספר יסודי אחר?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

נכון.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

איך הם עשו את זה?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

במועצה המקבילה אלינו.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

איך הם עשו את זה? מה אתם יכולים לעשות שהם עשו על מנת לקדם את זה?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

משרד החינוך הקים את זה. ברגע שמשרד החינוך רוצה, הוא יכול להקים דברים.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

הבנתי. שם אין את הבירוקרטיה של המיליון וחצי שתקועים?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

כן. אבל יש דברים מיידיים כמו – חשמל, הסעות, תאי שירותים. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

הסעות זה משרד החינוך?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

כן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לכן שאלתי אותו. אמרתי לו שאם יש - - 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

יש את אשכול נגב מזרחי שמסיע היום את ילדי הפזורה, בתוך הקו הכחול הוא לא מסיע. הצענו למשרד החינוך במספר ישיבות איתם, שאשכול נגב מזרחי ייקח את ההסעות. משרד החינוך לא מתלהב. כי יעלה למשרד החינוך כמעט פי שתיים ממה שעולה היום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הבנתי. זאת אומרת, אם הוא יביא קבלן חיצוני שהוא לא המועצה, הוא ישלם יותר?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אז שישלם להם, שיעביר להם את הכסף. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל זה מה שהוא טוען. אני לא שמעתי את משרד החינוך. אבל אני שומע מיוסף שהמשרד טוען, כביכול שהמועצה היא לא קבלן טוב. 

<< דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>  

אהלן וסהלן, ברוכים הבאים. 

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

מוסא, מנהל בית הספר. משרד החינוך נותן לנו תעריף של 15 שקלים פר תלמיד להסעה. התעריף הוא משנת 2003. בשנת 2003 ליטר דיזל היה עולה חצי שקל, היום עולה שמונה שקלים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא הבנתי. לא עדכנו לכם את זה משנת 2003?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

לא עדכנו. לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אם אני לא טועה, לא עדכנו לאף אחד. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

ולשאר בתי הספר?

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

	התעריף במועצת בני שמעון הוא 32 שקלים ושם יש תשתיות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא דורש תשובה מידית?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

בתמר 37.

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>  

נעשה סיור בבית הספר. אהלן וסהלן, ברוכים הבאים. 

<< דובר >> קריאה: << דובר >>  

על מיגון לא דיברנו בכלל.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דיברתי. שאלתי אותו על מיגון, הוא אמר לי שאין שם מיגון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אין.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

אין שם כלום?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא מיגון ולא מיגוניות. דיברנו בוועדה על הסיפור של המיגוניות.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

אפס. אפס. גם על זה לא מדברים. כמעט ואין, לא קיים.

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>  

חברים, אהלן וסהלן. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

יש לנו חמישה תלמידים הרוגים במלחמה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה סיפור של משרד הביטחון.

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>  

אנחנו גם נעלה את זה בדיון. בית הספר הוא בית ספר שש שנתי, עתיד אל פורעה. בית הספר מונה היום כמעט 1,070 תלמידים רק בשש שנתי. זה החלק של החטיבה העליונה, ברשותכם אנחנו נעבור לפה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

פה זה כמו אצלנו, מחולק בנים בנות?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>  

לא. הכל ביחד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לומדים ביחד?

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>  

זה החלק השני. על מנת לחסוך בזמן, נשאיר את הזמן לדברים חשובים יותר. ברשותכם נתכנס בחדר. בבקשה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מוסא, גם פה אין מיגון, נכון? כמו בבית הספר השני?

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

כן. בכל האזור אין. גם בקריה וגם ביישוב אין מיגוניות וממ"דים. אני אציג את כל מה חסר לנו, נעלה את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כמה מורים יש לך פה?

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

120.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יש לכם פה מגמות?

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

כן. כן. אני אספר בקצרה על בית הספר. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

מה - - - בית הספר?

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

בית ספר שש שנתי, עתיד אל פורעה. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אנחנו נמצאים בבית ספר מקיף באל פורעה. המנהל, מוסא. אנחנו רוצים להציג את בית הספר האתגרי בקצרה כי הזמן שלנו הוא קצר.

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

בוקר טוב, עדיין לא הגענו לצהריים. אהלן וסהלן, ברוכים הבאים לבית הספר השש שנתי, עתיד אל פורעה. חלק מכם כבר מכירים את בית הספר, חלק לא. בית הספר הוא כמעט בית ספר חדש, צומח, בנוי מיבילים, מונה היום כמעט 1,070 תלמידים מכל הקריה, הוא מזין תלמידים משני בתי ספר – אל פורעה א' ואל פורעה ב'. בשנתיים האחרונות חלק מהתלמידים עוברים לבתי ספר אחרים בגלל מחסור במבנים ומחסור במגמות החינוכיות, המגמות עוד לא שלמות מבחינת ציוד ואין מבנים. 

רוב המשפחות הן משפחות מרובות ילדים, במצב סוציו-אקונומי נמוך מאוד. המקום היחיד שהתלמידים מקבלים בו חינוך – בין אם חינוך בלתי פורמאלי או חינוך עיוני – הוא רק בית הספר. בימים גשומים ובימי מלחמה – התלמידים ללא מענה כמו ביום שבת, יום חופש. 

אין אמצעי קצה בבית, אין מחשבים, אינטרנט, אין כלום. חבל. היום בית הספר רואה את עצמו כמקום שרוצה לשלב את הילדים בעתיד בחברה הישראלית, מאחר והם אזרחי מדינת ישראל, הם חלק בלתי נפרד ממנה, גורלם קשור בגורל המדינה. הקיום שלנו הוא קיום אחד ולכן אנחנו חייבים להכין את הילדים שלנו, לתת להם מענה הולם על מנת שישתלבו. 

ב-7 לאוקטובר ראינו את חוזקת העם, את האוכלוסיות, אין הבדל – בדין, במגדר, לא בשום דבר. כולם התאחדו, כולם עמדו ביחד, נתנו מענה. לא חשבו על מה היה וכל ההתנהלות שהייתה, לא חשבו על זה. חשבו שזה הזמן, זו השעה לשים את כל הסכסוכים ואי ההבנות בצד, ולעמוד כולם כתף אל כתף למען קיום, ולמען החזרת הביטחון לכלל אזרחי המדינה. בכל הצמרת עבדו, יש פה ילדים שבאים אליי לחדר כי הוריהם לא נמצאים. במקומות אחרים נותנים מענה, נותנים את מה שצריך לתת, והם נתנו. לא חשבו על הילדים שלהם. 

בתור ראש המועצה, ואתם שאחראים על הכספים, אנחנו מחויבים לילדים האלה. כאשר הורה יוצא לשטח ומשאיר את הילדים שלו, את האישה שלו, אנחנו נטפל בהם, אנחנו ניתן להם מענה. בזמן שאני כמנהל בית ספר, כראש מועצה, או כאחראי על החינוך, מתקשר אליו, אומר לו "אני צריך אחד, שתיים, שלוש", הוא אומר לי "אין". אני צריך מיגוניות, אני צריך ממ"דים לילדים פה. הילדים בוכים, הם שומעים ברדיו, מפחדים, אין. הוא אומר לי שאין. מי אחראי על זה? 

ראינו שבשעת הצורך, כשאנחנו רוצים לקדם דברים – אנחנו מקדמים. חוץ מתפקידי כמנהל בית ספר, יש לי תפקיד נוסף. הייתי בנאות הכיכר וראיתי איך בונים בתי ספר. הסתובבתי בסולריום בים המלח, בנו בית ספר. בין יום הקמנו בתי ספר. כל המשרדים נרתמו, ונתנו רשימות תלמידים, מי מסיע, מי קולט, ומי נותן, והכל פיקס. 

למה במשך שמונה שנים אני נמצא פה ביבילים, וכל שנה אני סוגר יביל כי הוא לא שמיש? שירותים לילדים, כמעט ואין. היום במקום 70 תלמידים לתא שירותים, אני נותן ל-200 תלמידים. למה? - - - צריך לחשוב על זה. דבר נוסף הוא שבימים גשומים הילדים שלנו לא מגיעים לבית הספר. יום חופש.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

למה?

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

כי אין הסעות. ההסעות לא נכנסות. אין כבישי גישה. דבר שני, הילדים צריכים שבימים כאלו יהיה להם מענה, שיהיו להם אמצעי קצה. צריך להחריג את הילדים. את היישוב אל פורעה צריך להחריג בדברים רבים. מבחינת – תקציבים, מבנים, מעבדות. כמעט הכל חסר. אנחנו נותנים את המענה המינימלי כי אין. לפעמים אנחנו הופכים כל שבוע את המערכת על מנת - - - מתמטיקה, אנגלית, חמש יחידות, וזה מקשה על המערכת. זה מאוד מקשה על המערכת, שאני לא משאיר שעה אחת כיתה או מקום שאני לא משתמש בו. כמו שאפשר לראות, ביבילים אין מרחב לימודי. זה בית ספר תיכון.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

מה הילדים עושים אחר הצהריים?

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

כלום. אין חינוך בלתי פורמאלי.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אין מרכזים. 

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

אין מרכז. אין.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אי פעם הייתה לכם בקשה לאולם ספורט? להקמה?

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

הגשנו הכל. 

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

ולא זכיתם אף פעם בקול קורא?

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

לא. לא זכינו. אני רוצה לעלות נקודה מאוד חשובה. זו דעתי כמנהל וכמנהיג ביישוב. על מנת לקדם את הילדים לצמצם פערים ולקדם הישגים, חלק מהתלמידים צריכים לקבל מענה. 

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

מוסא, תדבר על המורה שאיבד את - - - 

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

כן, הוא נמצא. תכף יבוא. צריך לתת פה מענה. קודם כל חשיבה אחרת. בחודשיים האחרונים ראינו איפה אנחנו רוצים אנשים, לא ברפואה. לפני הרפואה, צריך להיות ביטחון תזונתי לאנשים במדינה. איפה החקלאים? היה לנו מחסור – בחקלאים, במכונאות, בחשמל, בכבישים. למה אנחנו היום כמנהיגים, כאנשי משרדים, לא ניקח צעד ונקדם את זה? צריך לעבוד חזק על החינוך הטכנולוגי. במקום לפלוט את התלמידים האלה מהמערכת ושישוטטו ברחובות, למה אנחנו לא מקימים להם מעבדות ונותנים להם מענה?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

בגלל הסיטואציה  הנוכחית אני עוסק רבות בנושא של עובדים זרים. אחת הבעיות הכי קשות היום בעסקים המסורתיים, ששכחו אותם. כל הנושאים של לימוד – טכנולוגי, מכונאות, נגרות, מסגרות, מכאניקה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

רתכות.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

הפסיקו ללמד במדינת ישראל. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

יש לי חדשות בשבילך. בהחלטת הממשלה החדשה שלנו הכנסתי כסף להכשרה מקצועית. החלטת הממשלה אושרה. אמרתי אין לנו אנשי מקצוע במגזר. אם צעיר בדואי בן 18 או 20 רוצה ללכת לעבוד בבניין, מגיע - - - אומר לו "מה המקצוע שלך?", הוא אומר "אין לי מקצוע", הוא אומר "אין לי זמן ללמד אותך". 

הצגנו תכנית, עשינו פיילוט עם - - - של החלטת הממשלה עם השר שיקלי, ללמד צעיר בדואי –ריצוף, גבס או טיח עולה 3,000 שקלים. הסברנו שאת ה-3,000 שקלים ערבות המדינה, כשהוא יוצא לעבודה, תוך חודשיים הוא מחזיר אותם לקופת המדינה. במקום ללכת ולחפש עובדים זרים היום, יש לנו אבטלה בקרב הבנים שמגיעה לכ-40%, בואו ננצל אותם, ניתן להם מקצועות. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

עדיין לא יצא כלום מזה וזו בעיה חמורה כי אנחנו נמצאים היום במשבר אדיר בבנייה במדינת ישראל. אין עובדים ולא יהיו עובדים בקרוב, בסוף מחירי הדירות יעלו, אין מכונאים - -.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

יש לי מתווה להציע לך. בית ספר, ולהציע לך אנשים שרוצים לרכוש מקצועות. רק צריך להביא אנשים שילמדו אותם.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

למה אני רוצה להגיע? יש לנו, לצערי, בגלל שהמצב שהוא קשה מאוד, הזדמנות, אבל עם ההזדמנות הזו צריכים להסתכל קדימה. בעוד עשר שנים. אני חושב שצריכים להחזיר את הלימוד הטכנולוגי לבתי הספר, לא כולם הולכים להייטק. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

סימון, אין להם כיתות. אתה מדבר על לימוד טכנולוגי? אין להם כיתות. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

ניתן להם כיתות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אין. חסרות להם כיתות ברמה שאין להם איפה לשים אנשים. אין להם – הסעות, כיתות, חשמל. 

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אין בתי ספר טכנולוגיים בפזורה בכלל. בכל הפזורה הבדואית אין בית ספר טכנולוגי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אתה מדבר על צעד אחד שאי אפשר, הם לא יכולים אפילו לתאר אותו. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל לימודים טכנולוגיים פה זה הדבר הטוב ביותר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אין אפילו את התשתית. חד משמעית. 

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

כן, אבל בשביל הלימוד הטכנולוגי צריך מבנים, צריך מעבדות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

איפה לשים את האנשים. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

מוסא, תסכם.

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

אני אסכם בכמה נקודות. לפני שנתיים-שלוש שנים היה לנו את גל הקורונה. גל הקורונה שינה הרבה דברים בכל העולם. 7 באוקטובר, היום השחור, היום הארור, אני חושב שצריכים לחשוב ולהבין שזה בא להגיד משהו, שהאחדות שלנו צריכה לתת לנו את הכוח להתקדם הלאה ולשלב ידיים. 

אני פונה, ואני מאמין שאתם יוצאים מהחדר עם החלטות, צריכים להביא לאל פורעה יבילים מיד ובמיידית ולסייע לבית הספר על מנת שבשלוש-ארבע שנים הבאות, בדורות הבאים, אני רוצה לראות את ילדיי משולבים. לא בזכאות. ראש המועצה שואל אותי, "כמה זכאות יש לך?", אני אומר לו "100", הוא אומר לי "איפה הם"? אני אומר לו עשר - - - הוא אומר לי שחבל, חבל על 200 זכאות. 

אם הילדים האלה, עם הזכאויות, לא נמצאים – באקדמיות, באוניברסיטאות, במכללות, לא שווה לנו. אנחנו צריכים להגיע אליהם ולהכניס אותם לשם.  כמנהל, תנו לי את – הכוח, המבנים, התקציבים שאני צריך על מנת לקדם את הילדים. יש לנו ילדים טובים, ילדים מבריקים שאנחנו רוצים לעבוד למענם. אחד המורים שלי, איברהם, ביום שבת איבד שני בנים ושני אחיינים, זיכרונם לברכה, הוא יספר לנו.

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

פגיעה ישירה בבית.

 << דובר >> איברהם אלקרעאן: << דובר >>   

אני לא רוצה לחזור כל פעם לסיפור של השבת השחורה, מקרה שתפס אותנו לא מוכנים. אני רוצה קודם כל, להודות למועצת אל קסום, הם הראשונים שהגיעו למקום, כשלא הייתה – משטרה, מד"א, לא מדינה, לא אף אחד. הם הראשונים שבאו ועטפו והגישו את כל העזרה האפשרית. גם מבית הספר שאני חלק ממנו, הם הראשונים שבאו וחיבקו אותנו ואני מודה להם.

אנחנו, כפי שאתם מכירים אותנו, חשופים לרוח, לגשם, לכל דבר, ועוד תפסה אותנו רוח שכזו. אני לא יודע להצביע על אשמים, מי אשם, אבל בעניין ההסברה, חשוב להגיד לאנשים איך להתנהג במצבים כאלו. אנחנו נמצאים במוסד חינוכי והכל מתחיל בחינוך. 

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

שר החינוך הגיע אליכם הביתה?

 << דובר >> איברהם אלקרעאן: << דובר >>   

הגיעו כל מיני אנשים.

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

לא, השר?

 << דובר >> איברהם אלקרעאן: << דובר >>   

אני לא זוכר מי הגיע ומי לא. 

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

הוא היה והיה - - - קשה.

 << דובר >> איברהם אלקרעאן: << דובר >>   

אנחנו עם האבל שלנו. 

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

חוץ ממפקח בית הספר, אף אחד מהמשרד לא הגיע לנחם אותם.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

לא, לא. אנחנו הגענו. אני הגעתי כנציג המשרד עם שלמה ויין, היינו נציגי המשרד והגענו לכל המשפחות.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

מישהו בכיר צריך להגיע. השר, לחבק.

 << דובר >> איברהם אלקרעאן: << דובר >>   

לא, לא. סלאמה ואבו באסל מכירים אותנו, ג'ומעה, גם את הישיבה אפשר היה לקיים אצלנו במאהל שלנו. מכובד להיות שם. 

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> איברהם אלקרעאן: << דובר >>   

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

קודם כל, איברהם, אנחנו משתתפים בצערך. אני חושב שהחברה הבדואית, ודאי ב-7 באוקטובר, הראתה את החיבור שלה בהזדהות וגם בפעילות, ברמה האקטיבית. שמענו על מספר סיפורי גבורה ושילמתם מחיר כבד. כל החברה הישראלית בכללותה – יהודים ושאינם יהודים – שילמו מחיר כבד. המחויבות שלנו, ודאי כמשרד החינוך וודאי כוועדה שמפקחת על המשרד, היא לדאוג לכך שכלל המגזרים יקבלו את המענה המגיע להם. אנחנו כוועדה נלמד את הנושא לעומק, מאיפה נובעים החוסרים. אם זה בעיות בירוקרטיות, נפעל ונקים שולחן עגול של משרד הפנים ומשרד החינוך עם שאר משרדי הממשלה, משרד העבודה, הרווחה. אנחנו נמצא את הפתרון. 

ואמרתי ליוסף מקודם שהפתרון צריך להיות פתרון מידי, אם ישנן בעיות ברמת ההפעלה, אני אפעל מול המשרד באופן מיידי גם בנושא ההסעות, לפחות למתווה לטווח הקצר. ולאחר מכן נראה מה עושים לטווח הארוך. קודם כל, לטווח הקצר. אם משרד החינוך יצטרך בעצמו להפעיל את ההסעות, אז משרד החינוך יפעיל את ההסעות באופן מידי. הוועדה תעמוד על כך. אני אעמוד על זה גם עם הגורמים המקצועיים במשרד וגם עם השר. 

לגבי הבינוי, אני אהיה בקשר עם פארס ונראה איך אנחנו באופן מידי, בשיתוף עם משרד הפנים, מנסים לקדם כדי שהילדים יקבלו מענה הולם. נפעל מול החברה למתנ"סים ונראה איך אנחנו יכולים לתת מענה בלתי פורמאלי בשעות אחר הצהריים, אם זה דרך ספורט, תרבות ונושאים נוספים, במקביל גם בנושאים עיוניים, תגבורים לימודיים וכל מה שהילדים זקוקים לו. 

הוועדה החליטה להגיע לפה לסיור לאחר מספר דיונים שקיימנו בוועדה, והבטחתי לחבר הכנסת עטאונה שנגיע לפה לסיור ואין טוב יותר ממראה עיניים. נחשפנו פה, לצערי, לקושי רב שמערכת החינוך מתמודדת אתו ואין ספק שהילדים פה עוברים קושי בדרך להצלחה לימודית. כמו שאמרת, אני חושב שאחוזי הזכאות הגבוהים צריכים בסופו של דבר להתבטא גם ברמת האקדמיה, ואנחנו כוועדה נבדוק גם את המשך הפעילות מול המל"ג ומול ראשי האוניברסיטאות, מבחינת קבלתם למוסדות האקדמיים.

אמרנו בוועדה ואמרתי גם כשנכנסתי לכיתה, אני חושב שאנחנו צריכים להתמקד בנושא למידת השפה. בסופו של דבר, הוא הנושא הראשון במעלה על מנת שאותם ילדים יוכלו להשתלב, ברמה האקדמית וברמה הטכנולוגית. ללא השפה, מאוד קשה להשתלב. זה נכון למגזר הבדואי, זה נכון למגזרי העולים שמגיעים לישראל, ואנחנו נבדוק מקרוב את הנושא וניתן מענה. 

כמו שאמרתי, אני אומר גם לראש המועצה, כל נושא ההסעות והבינוי, נגיע למתווה מהיר מול המשרד, להגיע לביצוע. גם אם לתקופה הקצרה, המשרד יצטרך להיות גם המממן וגם המבצע. עדיין לא ידוע אם המשרד יודע לעשות זאת, עד שנגיע למתווה ארוך כמו בכל מקום נצטרך למצוא פתרון, במימון המשרד ובשיתוף פעולה עם המועצה שמבצעת, כך זה צריך להתנהל. אין סיבה להתנהלות אחרת פה. אבל אם ישנם בעיות וקשיים, נפתור את הקשיים קודם כל באופן המיידי כדי שהילדים לא יפגעו ויקבלו מענה בצורה מהירה. 

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אני רוצה להוסיף דבר אחד. אני כראש מועצה, כאזרח ותושב הנגב, אני אומר את זה תמיד, גם נבחרי הציבור וההנהגה המקומית אומרים את זה במועצה – המועצה נותנת מענה ושירותים ל-80,000 תושבים. זה הבית שלנו. זו המדינה שלנו. אנחנו חייבים למצוא מכנה משותף, לעזור אחד לשני על מנת להצליח. הנגב לא יכול להצליח בלי החברה הבדואית המהווה שליש מאוכלוסיית הנגב. אנחנו רואים שבמקומות שהמדינה יודעת להשקיע בהם – רואים תוצאות, למשל רופאים. בבוקר דיברנו עם מנהל בית הספר על כיל, שיתוף הפעולה שיש עם כיל וכמה מהנדסים יש לנו בכיל. 

יש לנו 950 תלמידים אצל חאבס, אנחנו רוצים לבנות להם תכנית ולראות אותם בעתיד משתלבים באקדמיה, ובשוק העבודה, והמינימום שיהיו אזרחים טובים כשהם מסיימים את בית הספר. אין מורה בדואי שרוצה לראות את הבן שלו עבריין יושב בכלא. מורה זה הורה בכל מקום. אבל המציאות שאנו חיים בה מקשה עלינו. יש ראשי רשויות שעובדים שש שעות ביום, אני עובד 18 שעות. יש לי הרבה חברים, את המצוקה שיש לנו בחינוך העליתי אולי בפני 40 חברי כנסת בדיבורים אישיים, דרך חברים, וזה קשה. לפעמים זה מביא אותך למצב של ייאוש, הדבר הביא אותי למצב שאני לא מתמודד לקדנציה הבאה, החלטתי שאני לא רוצה להתמודד. אבל הילדים לא צריכים לשלם את המחיר. 

קיבלתי החלטה אסטרטגית שאני מקים גוף שהוא יתעסק אך ורק באיכות החינוך במגזר הבדואי. אני הולך לממן אותו בעזרת עורכי דין על מנת לשפר. הגעתי לשלב שאיבדתי אמון בכולם, אנחנו לא מעניינים אף אחד. חבל. אני רואה שאכפת לכם, הגעתם לכאן היום, אבל הדבר הראשון שאנחנו צריכים הוא להחזיר את הילדים לבתי הספר, אלה שיושבים בבית, ההסעות והחינוך המיוחד. 

הדבר השני, האחראי על הבינוי במשרד החינוך, מדובר בהחלטה של המנכ"ל, תוך שלוש דקות הוא יכול לשחרר את הכסף, שבוע לאחר מכן הקבלן נמצא בשטח ובונה בית ספר. אנחנו כמועצה, ברגע שהמשרד משחרר לנו תקציבים – בשישה חודשים אנחנו יודעים לבנות בית ספר ולפתוח אותו, נכון עומאר?

 << דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

יש לנו דוגמאות. 

 << דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

כסף שיספיק. הרשאות מלאות, לא עם פערים.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

למשל בגנים, משרד החינוך מתקצב אותנו לפי המפתח שהוא מתקצב את כל הרשויות במדינת ישראל, 85% מעלות בניית הגן. הרשות צריכה להביא מהבית – 15%. עיריית תל אביב יכולה להרשות לעצמה, באר שבע יכולה להרשות. אני לא יכול להרשות לעצמי. יש לי 118 גנים, הפרש של 15% בכסף שווה לחצי מיליון שקלים. אני לא יודע מאיפה להביא אותו לכן אני לא יכול לנצל הרשאות תקציביות והכסף חוזר למשרד החינוך. לא רק אני, כל הרשויות הבדואיות. ביקשנו להחריג אותנו בהחלטת הממשלה, לתת לנו את תוספת ה-Matching 15%, לא הסכימו. משרד החינוך טען שהוא ימצא פתרון. 

ברגע ההצבעה על החלטת הממשלה, משרד החינוך התנער. זו הבעיה שלנו, ההתנערות. משרד החינוך לא מתעד את הדברים, לא כותב את הדברים, גם כשאני יושב איתם וכותב פרוטוקול ומעביר להם להערות, אין התייחסות ואין תגובה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

משרד לנגב ולגליל לא יודע לעשות את ה-Matching הזה?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

כל התקציב של הנגב והגליל הוא 50 מיליון שקלים. ה-Matching שאני צריך לבניית גנים בערך כתשעה מיליון שקלים, שזה 20% מהתקציב שלו, וכמובן הוא לא ישחרר. 

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

אני מודה לכל הנכבדים שבאו היום, אהלן וסהלן. אני מאמין שלכל אחד יש את המשרד שלו. הילדים שואלים אותי על הדברים שאמרתי, באפריל גם השר היה פה ושאלו אותי במשך שנה במה יש התקדמות, אין – מעבדות, מגרש כדורגל, חדרי ספח. אני מאמין שעוד חודשיים ניתן להם תשובה שהם יראו בעיניים שלהם. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני אסיים עם משהו אחד.

 << דובר >> מוסא אלחמאיסה: << דובר >>   

ברשותך, אני אגיד משפט נוסף. אני רוצה שזה יחלחל בכל מקום במדינה, אנחנו נמצאים בנקודת מפנה. אני מבקש – כאדם, כאבא, כמנהל וכמנהיג, להתחיל להסתכל אחרת על החברה הבדואית. החברה, בחודשיים האחרונים, לא בחודשיים, ממזמן, אבל לא הרגשנו את זה, רק בחודשיים האחרונים, אבל   האמון, הנתינה, העזרה של האנשים – היו קיימים מזמן, אבל הרגשנו את זה יותר אחרי 7 באוקטובר. עשבים שוטים יש בכל מקום, בכל החברות בעולם, בואו נחשוב אחרת, ניתן תמיכה, עזרה, ונשלב ידיים כי זה עתיד הילדים של הילדים שלנו. 

<< דובר >> עלי אבו רביעה: << דובר >>   

אפשר משפט אחד בבקשה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

רק שמך לפרוטוקול, בבקשה.

 << דובר >> עלי אבו רביעה: << דובר >>   

עלי אבו רביעה, חבר מועצת אל קסום. יש ילדה בדואית בכיתה ג' או ד', שיושבת בבית משנה שעברה בגלל נוהל חדש של משרד החינוך, זאת אומרת משרד החינוך התעורר והחיל נוהל חדש – שני קילומטר. בנוסף לעשרות תלמידים במכחול, היישוב שאני מייצג, שנשארים בבית, משרד החינוך פעל מספר פעמים באופן מרגיז. התושבים סובלים, וטוב שאתם, חברי הכנסת, הגעתם לכאן לשמוע את התושבים. יש לנו כאן בדרום סוג של שלטון צבאי. יש את מנהל המחוז, רם זהבי, הסגן שלו והאחראים, אני מדבר על האליטה של משרד החינוך, לא מתייחסים אלינו. גם בנוגע לתקציב. איך התעוררתם עכשיו על שני קילומטר, והם - - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

תסביר מה זה שני קילומטר?

 << דובר >> עלי אבו רביעה: << דובר >>   

באמצע השנה הודיעו להם שאין הסעות למרחק של פחות משני קילומטר. התושבים צריכים מספר חודשים או שנה להתארגן.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא הבנתי. תסביר. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

מרחק.

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

זכאי להסעה מעבר לשני קילומטר. 

 << דובר >> עלי אבו רביעה: << דובר >>   

יש נוהל חדש.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

עד שני קילומטר אין הסעה?

 << דובר >> עלי אבו רביעה: << דובר >>   

בדיוק. מה הטענה שלהם? הם באו לבית הספר, למשל במכחול יש עשרה תלמידים בדואים שישבו מעל חצי שנה ואף אחד לא ידע על זה. בא משרד החינוך ועשה קו אווירי בתנאי שטח קשים, הקו האווירי יצא 1,900 מטר. אנחנו מדדנו בכביש העפר ויצא 2,100 מטר. התלמידים שלנו סובלים ונושרים על פער של 200 מטרים. בנוסף, יש ילדה עם מחלת לב, הם אטומים ולא שומעים אותנו, הילדה הזו לא יכולה ללכת – יש לה מחלת לב.

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

שנה שעברה, ב-27 בדצמבר קרה אסון במועצה.  

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לראות את הילדים של החבר'ה ממשרד החינוך הולכים שני קילומטר לבית הספר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אתם רוצים עכשיו או בסוף? שירין אני רוצה להגיד לך, אני בכוונה לא נותן לכם להגיב עכשיו, כי הטענות האלה יחזרו. אני מעדיף שמשרד החינוך ייתן תשובות בסוף, חשוב לי לשמוע מה אתם אומרים.

 << דובר >> עלי אבו רביעה: << דובר >>   

סליחה, עוד משפט אחד. שנינו בוועדת מכרזים, קיים אי שוויון בין נגב מזרחי לבין מועצת אל קסום. על קו מסוים במועצה אומרים לנו 500 שקלים, לנגב מזרחי נותנים כפול, 1,000 שקלים. צריך להפסיק את אי השוויון הזה. למה אין שוויון בין נגב מזרחי למועצת אל קסום? זה פוגע בנו, פוגע בהיסעים. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

שנינו אנשי חינוך, נעקוב אחר הדברים. 

(סיור בסעווה)

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

מעיגל, נשמע ממך מספר דברים על הגנים. 

 << דובר >> מעיגל אלהואשלה: << דובר >>   

ברוכים הבאים, אהלן וסהלן. אני מעיגל אלהואשלה, רכז שטח במועצה וראש הוועד המקומי בכפר אל-ע'רה. 20 שנה יש לנו את הגנים הללו, ארבעה גנים, לכ-160 ילדים חסרה מסגרת. החשמל פה הוא גנרטור, לפעמים מפעילים ולפעמים לא יכולים להפעיל אותו בגלל בעיות שונות. כפר אל-ע'רה מונה 3,500 תלמידים. כל התלמידים שלנו – יסודי, חטיבת הביניים והתיכון, מוסעים לבתי ספר בחורה או בקסר א-סיר, וחלק גדול מהם בסעווה. כאמור, יש ארבעה גנים, ניתן לראות את מצבם, מצב קשה מאוד. גם השירותים, גם יש בעיה רצינית במים – אין מים זורמים. לפעמים המים לא מגיעים לגן. יש מצוקה רבה, איך ילדים יכולים לצאת, אין מנהל או רופא לכל ה-3,500 ילדים. אין – מנהל, רופא, ועורך דין. 

לא יעלה על הדעת שהגן הזה נמצא במדינה נאורה ודמוקרטית כמו מדינת ישראל. חסר לנו כמעט הכל. אומנם המועצה שעוזרת לנו, אנחנו לא נמצאים בתחום המועצה אלא בשטח גלילי. ראיתם את הדרך, היא לא דרך, חלק גדול מהתלמידים לא מגיעים לבית הספר בחורף. בעניין המיגוניות, אתם יודעים מה עושים אנשי אל-ע'רה כששומעים אזעקה?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

יש פה אזעקות?

<< דובר >> מעיגל אלהואשלה: << דובר >>   

שומעים אזעקות רחוקות, גם משדה התעופה. באזור הזה נפלו 11 טילים. בנס, בנס לא היו נפגעים. כששומעים אזעקה, כל מי שיש לו מיגונית במדינת ישראל, נכנס למיגונית. אנחנו יוצאים החוצה ובורחים, למה? כי גגות הבתים שלנו בנויים מפח מאיסכורית והיא מסוכנת מאוד. ארבעה שכנים שלנו נהרגו מטיל אחד שפגע בצריף שלהם. האסכורית היא חדה, מברזל, קשה, אם חס וחלילה פוגע בבית, יש בלגן לכולם. 

תקוותינו שהגנים ישופרו, שיהיה פה בית ספר צומח. יש פתגם אצלנו שאומר (נושא דברים בשפה הערבית) "הטוב יוצא רק מטוב, והרע יוצא מהרע". בקשתינו, בקשת האנשים והמשפחות – להקים פה בית ספר. צריך להיות פה בתי ספר. אני רכז השטח בכל הכפרים הבלתי מוכרים. וועדת התכנון והוועדה בכנסת – ועדת החינוך שאתה חבר בה, נתון הוועדה אומר שיש 5,500 תלמידים ללא שום מסגרת. 

אנחנו מבקשים לכל 37 הכפרים עם 130,000 תושבים, שיוקמו בהם מרכזי שירות. שהילדים שלנו, של הכפרים הבלתי מוכרים, ילמדו בגנים כמו בכל מדינת ישראל. אני רוצה להודות לראש הוועדה, לחבר הכנסת יוסף עטאונה, לכל הצוות. אני רוצה להגיד נקודה חשובה בעניין אל קסום. יש לנו את שרית שאחראית על הגן, והיא יודעת טוב מאוד מה המצוקה כאן, היא בקשר ישיר יחד עם המפקחת - - - המפקחת הג'ר, שהן עוזרות בכל מה שהן יכולות לעזור.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

עדיף שנשמע ממנה הסבר על הגנים.

 << דובר >> מעיגל אלהואשלה: << דובר >>   

אני רוצה להודות גם לראש מחלקת חינוך, שכל בקשה שלנו הוא מנסה למלא. אין לנו את היכולת הכספית והתכנונית. אנחנו היינו עכשיו באל פורעה, לאל פורעה אין אישור, גם הגנים פה הם ללא אישור. אני רוצה להודות למשרד החינוך שהוא מממן את הגנים האלו, וגם מממן מספר בתי ספר בכפרים הבלתי מוכרים, וחשוב מאוד שנעבוד על העניין של האישורים בבתי הספר וגם בגנים. 

אני רוצה להודות לכל הצוות. כל מי שהגיע, תודה רבה שהגעתם אלינו. תודה רבה שאתם מנסים לעשות, אבל בסופו של דבר אנחנו רוצים את העשייה. תודה רבה לכם.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

מה עם הכביש? איך מסייעים להם לסלול את הכביש?

 << דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

תודה. יש כאן דוגמה למרכז שירותים שאנחנו מבקשים שיוקם.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

איפה זה עומד? מישהו פנה? מישהו ביקש?

 << דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

אין אף אחד. יש כאן נציג של הרשות? המדינה לא מתכננת להקים כאן כביש. אנחנו מבקשים שזה יוכר כמרכז שירות ושיימשכו לכאן תשתיות כביש ומים. אין כאן מרכזיית מים. מושכים את המים - - - ארבעה קילומטרים, מתחממים בדרך, מגיעים או לא מגיעים כל הזמן.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא ראית את כל הצינורות בדרך?

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

הסולר, אנחנו נלחמים לחבר את זה לחשמל כי יש נזק מעשן הגנרטורים, הילדים סופגים את זה. ביקשנו, הבאנו גם עמותה של מיזם סעיד אלחרומי, עצרנו, כי אין היתרים ואין להם אפשרות, גם הגג לא מוכר כגג שניתן להציב עליו פאנלים סולאריים, ואנחנו מבקשים כי זה יעזור. פאנלים סולאריים הם פתרון זמני עד שיחברו לתשתיות. 

מבחינת המדינה, אם יעשו כאן מרכז שירותים, יבוטלו ההסעות וזה יחסוך תקציבים, ממילא הילדים נמצאים כאן, לא צריך להסיע אותם חמישה קילומטרים לתוך סעווה, אלא להקים כאן בית ספר צומח, יסודי, ולהתקדם, זו הדרך לפרוס את מוסדות החינוך בפריסה יותר מותאמת לאוכלוסייה הבדואית ולא להתעלם מהמציאות. 

דבר אחרון בעניין מצב החירום, אין כאן מיגון. בגלל שהאזור נמצא מערבית לשדה התעופה, הוא מטווח כל הזמן. יש אחוז גבוה של נפילות טילים כאן, הם נופלים ליד הבתים. למזלם, לא קרה אסון אבל במקרה הזה זה עניין של מזל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כמה תלמידים יש לכם בגנים?

<< דובר >> שרית חוטובלי: << דובר >>   

140. ארבעה גנים, בכל גן 35 תלמידים, ויש ילדים שיושבים בבית כי אין לנו יכולת להציב פה מבנה נוסף. הבאנו לפה את משרד החינוך לפני מספר חודשים, עיקר הבעיה היא שאין מים ואין כמעט חשמל. זה הולך ובא. כשהגיעו נציגים של משרד החינוך, הם אמרו שמבחינתם זה לא דבר שהם יכולים לעשות, זה שטח גלילי ואף אחד לא אמר לאף אחד להתיישב פה. אבל משרד החינוך מלכתחילה הכיר בגנים האלה, הם הרי נתנו את הסמל, את אישור ההפעלה. אבל מצד שני הם מתעלמים כשצריך את עזרתם. 

אנחנו ניסינו בדרך לא דרך ומשכנו צינור בצורה שהיא לא חוקית כדי להביא מים, אבל מאחר וכולם מחוברים לרכזת, המים לא מספיקים להגיע כי זה קילומטרים על גבי קילומטרים. מגיעים למצב של ימים על גבי ימים, הגננות והסייעות יעידו, שהן הולכות למכולת ליד וקונות בקבוקי מים מינראליים כדי לשטוף את השירותים, לאפשר לילדים לשתות, זה מצב שבמדינה מתוקנת, 2023, לא אמור להיות. לא אמור להיות. 

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

תודה שרית. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

את עובדת של אל קסום?

<< דובר >> שרית חוטובלי: << דובר >>   

כן, אני מנהלת המחלקה לגיל הרך. 

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>   

דבר והיפוכו. אתה נותן לו סמל מוסד, אתה לא נותן לו תנאים. אתה נותן לו את זה, ולא מכיר בו.

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

אני חושב שזו פעם ראשונה שוועדה כזו מגיעה למקום הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

 אני שמח שפתחתי את - - -, שם בפינה?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

כל המרכז הזה מחובר לגנרטור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כמה תושבים יש פה בפזורה? לא בכל הפזורה, באזור הזה?

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

שישה כפרים, כמעט 30,000 מסביב. פה זה אל-ע'רה. מעיגל גר באל-ע'רה, יש כאן בערך 2,500 תושבים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יש משהו מוכר קרוב לפה?

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

איפה שהיינו בתחילת הדרך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

איפה שבתי הספר?

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

עד הקו של בתי הספר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ושקלתם לעשות כבישים כמו שצריך לכיוון שם ולהביא את הילדים לשם? זה עלה?

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

אני לא מאל קסום, אבל המדינה לא נוקטת בעמדה של לעבד כבישים באזורים לא מוכרים. במציאות אחרת הגענו עד בג"צ כדי לבקש שיעבדו כביש במרכז שירותים כמו זה עד הכביש הראשי. אבל פה, כנראה שזה שיקול אחר. בדרך כלל הם יכולים לעבד ומרימים כביש, אבל ראית, כפר מוכר, עד בתי הספר אין כבישים, גם שם אין כבישים. זו מציאות קשה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

מהכפר הכי מוכר שציינת פה עד לכאן?

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

כל זה כפרים לא מוכרים.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

כל אלה מוכרים?

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

לא מוכרים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אז הכפר הכי מוכר הוא במרחק של כמה? 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בכניסה, איפה שהיינו, ארבעה קילומטרים. 

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

בכניסה עד בתי הספר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כמה יש? ארבעה קילומטרים?

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

בערך. שישה קילומטרים בפעם האחרונה שספרתי. מהכביש הראשי עד מתחם בית הספר, שישה קילומטרים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

כל הילדים מגיעים בהסעות מאותם כפרים בלתי מוכרים?

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

לא, פה בלי הסעות.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

בלי הסעות? עצמאי, ברגל אפילו, הולכים ממה שאנחנו רואים בגבעות מסביב?

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

וזו הדרישה בכל אזור כזה להקים מרכז שירות שיאפשר לילדים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בגיל הזה הם הולכים ברגל?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

כן. 

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

את יודעת מה התשובה? 

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

זה לא מוכר כמרכז שירות.

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

יש פה גם גנרטור שזה מחובר אליו. 


(סיור בבית הספר אל אמל)

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

חליל, מנהל בית הספר, יושב ראש וועדת החינוך.

 << דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

ברוך הבא.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

נעים מאוד. תספר לנו מה יש פה. 

 << דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

אנחנו נגיע לחדר שם, נתכנס, אספר לכם על בית הספר. מדובר על בית ספר שנמצא ביישוב לא מוכר. קוראים ליישוב ח'רבת א-לתאתין. בית הספר מכיתה א' עד כיתה ט', לומדים בו כ-970 תלמידים. צוות המורים מונה 72 מורים. כמו שניתן לראות, בבית הספר לומדים בקרוואנים. אין מקלטים, אין כלום. כל הכיתות והשטח בנויים מקרוואנים, גם הבתים בכל היישובים, בכל הקומפלקס הזה אין מקלטים. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יש לך פה מיגוניות או שגם לא?

 << דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

יש עמותה שהביאה לנו מיגונית, שמה אותה ליד המרפאה, המיגונית לא תקנית, כלומר לא נותנת מענה בכלל. אני לא רוצה להציג את כל הבעיות, אבל אפשר לפתור את כל הבעיות בצורה פשוטה מאוד. איפה יושב הראש? אני יכול להחליף את תפקידך לדקה, להשליט סדר ולתת לך להתחיל בישיבה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תפאדל.

 << דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

אני מבין שכולכם לחוצים וממהרים, לכל אחד יש משהו לעשות. בואו נשב בשקט כמה דקות, יושב הראש יתחיל את הישיבה ולאחר מכן אתם חופשיים. חברים, קודם כל, ברוכים הבאים. אני שמח מאוד לארח את ועדת החינוך בבית הספר אל אמל. זו פעם ראשונה שבית הספר אל אמל מארח וועדה כה יוקרתית מהכנסת בבית הספר. תודה רבה ליושב הראש שראה לנכון להביא את הצוות, להגיע למקום, לרדת לשדה, לבדוק את הבעיות מקרוב, להסתכל על הדברים ולא רק לנהל ישיבות בכנסת. אין לי מילים להודות לך על היוזמה הזו, תודה רבה.

כמו כן, אני רוצה להודות לחבר הכנסת, יוסף עטאונה – צעיר, נמרץ, עם ברק בעיניים שיצא וצמח ממערכת החינוך. כמי שיצא ממערכת החינוך, אין ספק שהוא שם את הכובע שלו על מערכת החינוך כי רק דרך החינוך אנחנו יכולים לצמצם את הפער הכלכלי חברתי בין העשירון התחתון לעשירון העליון. חינוך הוא סוד הפתרון. אני מודה גם לכולכם שבאתם. כבוד ראש המועצה, דוקטור - - - רחמים יונה, מהנדס, חברים, - - - צוות המועצה, משרד החינוך, המפקח, המפקח ג'ומעה שהוא מפקח צעיר, רענן וחדש. אני מודה לכולכם. 

בית הספר אל אמל נוסד בשנת 1996. לומדים בו כ-970 תלמידים, מספר המורים – 72. רוב התלמידים שמגיעים לבית הספר מגיעים בהסעה. בית הספר מכיתה א' ועד כיתה ט'. אחת הבעיות של בית הספר שהוא מכיתה א' ועד ט', ומוגדר כבית ספר יסודי למרות שהוא מ-א' ועד ט'. להגדיר את החטיבה כיסודי, זה קיפוח. כל התקציבים, המשאבים, לדוגמה אני לא יכול להחזיק לבורנט במעבדה כיוון שהגדרת בית הספר היא בית ספר יסודי למרות שגם החטיבה לומדת בו. אני לא יכול לקלוט ספרנית כי בית הספר מוגדר כיסודי. יש קשיים רבים בהגדרת בית הספר. 

בקשתי פשוטה מאוד – לפצל את בית הספר לבית ספר יסודי ובית ספר חט"ב, כך שתהיה אווירה חינוכית וניתן יהיה לצמצם את הפער הלימודי בבית הספר. אם אמנה את כל הבעיות – תצטרכו לישון פה. אני רוצה להדגיש את הפתרון, את הפתרון לכל הבעיות. מבחינת מיגוניות – אין, כלום. רק השמיים ואלוהים. אין כלום, גם לא מיגוניות, לא כלום. לא בבית הספר ולא מחוצה לו.

כצוות הנהלה, כשבאנו ורצינו לנהל את עניין הלמידה מרחוק, את הצוות הניהולי – לא היה לנו מקום מחסה. כלום. באנו על דעת עצמינו וסיכנו את עצמנו, לא הייתה לנו ברירה. בית הספר הוא היחיד שמאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, עד לפני כשבוע. 

לגבי למידה מרחוק – לילדים אין אמצעי קצה, אין מחשבים, אינטרנט, בעיות עד אינסוף. אבל כל הבעיות הללו אפשר לפתור אותן בדבר אחד פשוט. איפה משה מהמנהלת?

<< דובר >> משה סבתו: << דובר >>   

פה.

<< דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

הדבר הוא פשוט. תסתכלו על מה שקורה פה, יש פה הרחבה ליישוב א-סייד. אנחנו צמודים דופן ליישוב א-סייד. הקו הכחול נמצא פה, וההרחבה היא פה. תסתכלו איפה ההרחבה. ההרחבה מגיעה עד לבית הספר, מכניסה את החניה לתוך הקו הכחול, ועוזבת את בית הספר. שמו ניקוז לנחל - - - בפנים, כאילו הניקוז חשוב יותר מבית הספר. אותו הדבר פה, ביוב, - - - הפתרון הוא פשוט – תכנון נכון ולא לקוי, ואין שום סיבה בעולם שתשכנע אותי, משה תסתכל טוב מאוד, שבית הספר לא ייכלל בתוך הקו הכחול. אם בית הספר לא ייכלל בתוך הקו הכחול, ייפתרו כל הבעיות. ייפתרו כל הבעיות. 

 << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>   

במי זה תלוי? 

<< דובר >> משה סבתו: << דובר >>   

מנהל תכנון ועדת הגבולות, לא גבול אבל.

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>   

מנהל ישראל?

<< דובר >> משה סבתו: << דובר >>   

לא. גם ועדת גבולות, אבל אפשר לעשות את זה בתהליך מאוד מהיר. 

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>   

משרד הפנים? מנהל מקרקעי ישראל, מי?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

לא, לא, כולם מדברים. זה משה, זו הרשות להסדרה.

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

תלוי ברשות הבדואים. אם רשות הבדואים מעוניינת, היא יכולה להוסיף.

<< דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>   

זה תלוי ברשות הבדואים?

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

כן, כן. רשות הבדואים.

 << דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

קודם כל, שוב, אני מברך אתכם ואני מעביר את הדיון ליושב הראש.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יש לי מספר שאלות כי מהבוקר אנחנו מסתובבים ושומעים המון אתגרים שעומדים בפנינו. הייתי מגדיר את זה כאתגרים ולא כבעיות. האתגרים הם גדולים, חלק מהדברים אכן תלויים במשרדי ממשלה נוספים כמו – משרד הפנים, ועדת הגבולות, רשות הבדואים, וכמובן גם משרד החינוך. אני לא יודע האם אנחנו יכולים להשליך את הכל על משרד החינוך. בסוף, יש פה מכלול של דברים ואנחנו נצטרך לעשות שולחן עגול מאוד רחב, ולראות איך פותרים את הבעיה. 

אני אתן תכף גם לשירין לתת לנו את תגובת משרד החינוך. היא שומעת דברים מהבוקר ואנחנו לא נותנים את רשות הדיבור, ואני חושב שחשוב שנשמע גם את עמדת משרד החינוך בנושא. כמובן אם ישנם דברים שלא תלויים במשרד החינוך, ותלויים במשרדי ממשלה אחרים, אנחנו נכנס וועדה בנושא ונשמע את תשובות משרדי הממשלה. נתכנס לשולחן עגול עם חבר הכנסת עטאונה ושאר חברי הוועדה – יסמין וסימון. 

אני רוצה לברך את יסמין וגם את סימון, על ההשתתפות בסיור למרות הלו"ז העמוס שיש לכולנו. אני חושב שהנושא של חינוך לכלל המגזרים, הוא הראשון במעלה בוועדה, ולכן מצאנו לנכון לבוא ולרדת לשטח. שמענו דברים גם מחבר הכנסת יוסף עטאונה וגם משאר חברי הכנסת, אבל בסוף אין כמו מראה עיניים. 

היינו לפני כמה דקות בגן שלכאורה קיבל סמל מוסד ממשרד החינוך, אבל משום מה משרד החינוך לא מתקצב, לא בונה, מסיבות כאלה ואחרות, בגלל שלכאורה הכפר לא מוכר. השאלה שלי היא, אם הכפר לא מוכר, איך נותנים סמל מוסד? או שאין סמל מוסד? ולכן שירין על השאלה הזו אני רוצה לקבל ממך בבקשה תשובה, כי קשה לי להשלים עם הסיפור הזה.

הנושא השני, ואמרתי את זה בסיור על החינוך המיוחד, אמרתי גם בוועדה ואני אומר גם עכשיו, כפר מוכר או לא, בית ספר רשמי או לא, מוכשר, אני חושב שהדבר הראשון שאנחנו צריכים לתת לתלמידים, עוד לפני הפדגוגיה, לפני הכל, הוא מיגון. אמרתי שאני לא אעבור על סדר היום של הוועדה, לא על זה שאין מיגון בבתי ספר של החינוך המיוחד, ואין מיגון לבתי הספר בפזורה הבדואית, ואין מיגון לבתי הספר בהרבה מקרים בציבור החרדי, אני חושב שנושא המיגונים חייב להיות SOS. אני מבין שאין לנו יכולת לתת מענה במיידי, אבל אם לא ניתן עכשיו מענה לפחות לתחילת תהליך, אנחנו נפגש בעוד, אני מקווה בעוד כמה שיותר שנים, במלחמה או מבצע נוסף, ואנחנו נהיה באותו המצב. כי הצרכים גדלים והמענה לא ניתן. 

את הדברים הללו אמרתי בוועדה הקודמת, אמרתי בסיור הקודם, ואני אומר גם עכשיו, ואני אגיד מה שאמרתי בוועדה. אני מנסה לתפוס את מנהל אגף הבינוי של משרד החינוך מ-9 בנובמבר, עד לעצם רגע זה לא קיבלתי ממנו מענה למרות פנייתי ללשכת השר. אני חושב שיוסף גם ניסה להשיג אותו בטלפון, לך הוא ענה, אמר שהוא חוזר, לא חזר, גם לי עשו כך. לא מתקבל על הדעת שאנחנו מנסים לתפוס אנשי מקצוע של המשרד ואנחנו לא מקבלים מענה. אפשר לענות לטלפון, אפשר להיפגש, אפשר להגיד "המענה לא אצלי, המענה במקום אחר" כל התשובות נכונות. אבל תענו לטלפונים. לא ייתכן שיושב ראש וועדה או חברי כנסת יפנו לגורמים מקצועיים במשרד ולא יקבלו מענה.

הבעתי את הביקורת הזו בוועדה ואני מביע אותה פעם נוספת גם עכשיו, כי כשאני מנסה לתפוס את מנהל האגף, אני לא סתם מנסה לתפוס אותו בטלפון כדי להכות בו, אני רוצה להכין – את הוועדה, הדיון, הסיור, אני רוצה לדעת לקראת מה אני הולך, מה עמדת המשרד. לצערי עד לעצם רגע זה, לא קיבלנו את המענה וצר לי על כך. לכן שוב, אני מעביר את הביקורת הזו על המשרד. אנחנו נשמח להיפגש עם מנהל אגף הבינוי ולקבל את התשובות. כמובן גם על נושא הבינוי בכפרים בפזורה הבדואית, בכפרים המוכרים והלא מוכרים, גני ילדים, אבל בעיקר על עניין המיגון. עד לעצם רגע זה לא קיבלנו תשובות. שירין את רוצה לענות לנו? אני אגיד לכם למה.

 << דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

ברשותכם, אני רוצה להוסיף לגבי הבינוי. אני רוצה להגיד לכולם, אני נאלץ כמנהל בית ספר להתעסק בבינוי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני מבין.

 << דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

אני בונה מתקציב שלא מיועד לבנייה – תקציב גפ"ן, להביא בידוד ולהקים כיתות. הקמתי כיתות רבות מתקציב גפ"ן. אסור לי, אבל אונסים אותי לעשות את זה. אני חייב לתת פתרון לילדים. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בשביל להקל על הפרוטוקול, לפני שמדברים, שם ותפקיד.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

סלאמה אלאטרש. אני רוצה להגיד לנבחרי הציבור, להורים ולאנשי המקצוע שנמצאים כאן, היום קיבלנו חיזוק, מערכת החינוך שלנו קיבלה חיזוק רציני מוועדת החינוך בכנסת, ואני מאמין שמהיום והלאה הדברים ייראו אחרת בכל מוסדות החינוך במועצה. החינוך הוא הבסיס להצלחה. ככל שהמדינה תשקיע בחינוך יותר, כך המדינה תרוויח מהחינוך. מה שסבלנו ממנו עד היום באל קסום, בחברה הבדואית, זו לא גזירה משמיים. איך אמרת? שאחראי הבינוי לא עונה לך? מה אוכל להגיד כראש מועצה? 

אני אציין שאנחנו כמועצה עובדים עם – משרד הרווחה, משרד הפנים, וגם עם שאר משרדי הממשלה יפה מאוד. המשרד שהכי קריטי לנו הוא משרד החינוך. מועצת אל קסום היא מועצה ייחודית במדינה, ואנחנו מתקשים לעבוד עם משרד החינוך. יש את שירין, דיברו איתה. שירין אחראית על החינוך הערבי במשרד החינוך, מעל מיליון איש במדינה. היא לבד. מה היא יכולה להספיק? בעיות של מיליון איש הן פי שתיים מבעיות שאר אוכלוסיית התלמידים במדינת ישראל.  

אני מודע שכואב לה, ולפעמים את התסכול שלנו אנחנו מוציאים על שירין, גם אם אתנצל היום בפני שירין, זה לא יספיק. אני צריך להתנצל אולי 20 או 30 פעמים. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

(נושאת דברים בשפה הערבית) סלאמה.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

30 פעמים.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

הכל טוב.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

כשדוחים אותנו, אנחנו מוציאים את כעסנו על שירין. כראש מועצה, כבדואי, משרד החינוך דוחה אותנו. דוחה אותנו בשיטתיות. ולא רק דוחה אותנו, מאשים אותנו בהאשמות קשות מאוד. אם אנחנו גנבים – יש את 433 והמשטרה, אני אקח אותנו לשם. אם אנחנו מתרשלים, נלך לשם. אבל לא יכול להיות שיש לי את אגף החינוך הכי גדול במגזר הערבי, הכי איכותי במגזר הערבי, יש לי מנהלי מחלקות מצטיינים ומצטיינות מחוזי וארצי, ובסוף אומרים לנו "אתם לא יודעים לעבוד". גם חברי הכנסת שדיברו עם השר, אמרו לו "המועצה בעייתית, לא כדאי לכם להתערב" הוא לא הסביר למה, השר בעצמו. אם אנחנו מועצה בעייתית, תשב איתנו, תראה מה אנחנו משתדלים לשפר כל יום. 

לא יעלה על הדעת שבשנת 2023, בית ספר במדינת ישראל ייראה כך. אני ביקרתי בבתי ספר עם קרוואנים, אך התמונה שונה לגמרי. כל המחקרים בעולם מראים שבבתי ספר עם מעל 400 תלמידים האלימות עולה וההישגים יורדים. לא יכול להיות שיש לנו בתי ספר עם מעל 1,000 תלמידים. אנחנו מדברים כאן על בתי ספר עם כ-1,000 תלמידים ומעל 1,000 תלמידים, אנחנו לא רוצים במציאות הזו, היא נכפתה עלינו.

ביקשתי לפני חמש שנים ממשרד החינוך, לבנות אמון. על מנת לבנות אמון, צריך שיהיו כוונות טובות משני הצדדים. לנו היו כוונות טובות, אך לא היו כוונות טובות מהצד השני. לצערי, אני אומר שהשר לא רואה בנו כתלמידים, ולא כאזרחי מדינת ישראל. יש אנשים שיושבים כאן שהקריבו את נפשם למען המדינה, ויש אנשים שהקריבו את נפשם אחרי 7 באוקטובר, ועבדו מסביב לשעון, אבל לצערי יש שר בממשלת ישראל שלא רואה בנו כאזרחים וילדים. אם היה רואה בנו כילדים, לפחות היה מגיע לנחם ולחזק את המשפחות. 

כראש מועצה אני השתדלתי לחזק כמה שאפשר. אבל בשלב מסוים הייתי צריך שמישהו יחזק גם אותי. עברנו תקופה קשה מאוד. מנהל אגף החינוך שלי – היה צריך חיזוק, גם דוקטור סחר, האחראית על השירות הפסיכולוגי – הייתה זקוקה למישהו שיחזק אותה, לא ראינו זאת ממשרד החינוך. אגף הבינוי שאתה מדבר עליו, ישבנו איתו שלוש-ארבע פעמים, הוא לא קיים. אגף ההסעות, משרד החינוך החריג אותנו להסיע מעל 1,000 מטר, 30 שנה. 

בשנה שעברה, מבקר ממשרדה של הגברת חגית ג'ורג'י, אמר שחוזר המנכ"ל אומר מעל 2,000 מטר. המהנדס יוסי גפני, לא תושב אל קסום, לא בדואי, ראה את המסלולים ונתן חוות דעת כממונה בטיחות במועצה, כאיש מקצוע, אמר שאסור לילדים ללכת ברגל במסלולים הללו. חשב משרד החינוך צעק עליו, אמר לו "הם יודעים להסתדר. הם חיים בשטח, הם יודעים להסתדר, לא צריך לספק להם הסעות". מצופה מילד בן שלוש ללכת ולעבור נחלים. ב-27 בדצמבר שנה שעברה, הנחל גרר לנו בחור צעיר, במולדה, מצאנו את גופתו ליד באר שבע בזרימה של הנחל. יום ראשון שבוע שעבר, הייתה זרימה בנחלים כאן, ילדים בני שש ושבע - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

תראה להם את התמונות. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

הראינו את התמונות. התקשר אליי קב"ט מחוז דרום, אני אומר לפרוטוקול, אמר לי "ביום גשום, תוציאו הודעה לתושבים שלא ישלחו את ילדיהם. זו אחריותך אם יקרה למישהו משהו. זו אחריותך, תוציא להם הודעה", אמרתי לו "תכתוב לי את זה. אני לא יכול למנוע מילד, והורה לא לשלוח את הבן שלו לבית הספר", בסופו של יום, אני האשם, המועצה אשמה. תמיד מאשימים אותנו. 

אני שמח על ביקורכם, ואני בטוח שאתם תצאו מכאן ותחזירו לנו את הסעות החינוך המיוחד, תחזירו לנו את הסעות החינוך הרגיל כי הילדים צריכים לבוא ולבקר בבית הספר. לא יעלה על הדעת שהילדים הללו יושבים בבית קרוב לשנה וזה לא מעניין אף אחד, השר יודע. עברנו למלל ומכתבים, אני נפגשתי איתו אישית, ועם המנכ"ל, ולא נעשה כלום בעניין. אם היינו במדינה מערבית מתוקנת, השר היה מסיק מסקנות ומפיק לקחים כשהוא מאפשר לילדים לשבת בבית במשך עשרה חודשים, מחודש פברואר שנה שעברה.

אנחנו רוצים לשנות את המציאות. אתם יכולים לשנות לנו את המציאות. אנחנו מוכנים לעבוד 24 שעות. אני רואה בכל ילד כאן סיפור הצלחה, אבל איזה כלים אני נותן לו על מנת להפוך אותו לסיפור ההצלחה? ב-2018 היו לנו 122 סטודנטים באקדמיות בארץ. היום יש לנו 723 סטודנטים באקדמיות בארץ. המדד אצלי, איך שאמר מנהל התיכון באל פורעה, לא בתעודת בגרות ולא באחוזי הזכאות לבגרות. המדד אצלי הוא כמה סטודנטים נכנסים לאקדמיות ולרשתות שעובדות איתנו, ואנחנו עובדים איתן באופן קשה, חכם, ויפה מאוד ואנחנו רואים הישגים. גם לילדים שלנו יש הישגים. 

הזכרת את השפה העברית, אדוני יושב הראש, יש לנו ילדים היום בכיתה ג' ו-ד' שיודעים לקרוא ולכתוב בעברית ואנגלית, ויודעים לדבר. אנחנו לקחנו את החינוך כערך עליון אצלנו במועצה, אבל על מנת להצליח אנחנו זקוקים למשרד. לא רק את המחוז, אלא את המטה, ובמטה עובדים ברוח המפקד, ברוח השר שלא רואה בנו כאזרחי מדינת ישראל. צר לי להגיד את זה, אבל השר צריך להסיק מסקנות. השר לא יכול להמשיך להתעלל בילדים הללו. 

חליל לא לקח אתכם לתאי השירותים שיש לו בבית הספר. יש לו 1,000 ילדים על ארבעה תאי שירותים. לא לקח אתכם למגרש הקט רגל, לא אמר ש-1,000 התלמידים שיוצאים לרחבה, אין להם מקום להסתובב. ממתינים בתור כדי להיכנס לשירותים. חליל לא דיבר על בעיות החשמל, חיברו כאן את החשמל לפני פחות משנתיים. וגם סללו את הכביש לפני שנתיים. היה על הכביש הזה בג"צ לפני עשר שנים, ואני אחד מהעותרים הישנים על הכביש. קראנו לכביש על שם מיכאל בן זיקרי, שהציל שלושה קרובי משפחה ממשפחת חליל במאגר המים. 

פנינו לשיתוף פעולה, לבניית עתיד טוב יותר, המדינה והנגב ירוויחו מזה, אבל אנחנו זקוקים לשותף. שוועדת החינוך תביא את שר החינוך לכאן. אני לא יודע אם הממשלה תחזיק מעמד או לא, אבל חייבים לשנות את המציאות כאן. הדבר הראשון שאני מצפה מהוועדה שיוצאת מכאן, להבטיח את החזרת הילדים – לבתי הספר, לגנים, לטרום חובה, לכיתה א' ו-ב'. הגילאים הקטנים וילדי החינוך המיוחד לא יכולים להגיע רגלית. תודה רבה.

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

תודה סלאמה. ברשותכם, הכנו מצגת. אני עומאר, מנהל אגף החינוך במועצה. אני מבקש עשר דקות עד רבע שעה, להציג - - - אני חייב להציג. אני אעשה את זה תמציתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הדברים חוזרים על עצמם, ובדרך כלל אני נותן רשות דיבור מעל המצופה. אני רוצה שבסוף נצא עם תשובות. בואו נשמע, לגבי הטענות שעלו והאתגרים שעומדים בפנינו. קודם כל נראה, מה התשובות שמשרד החינוך יכול לתת לנו, ולתת לנו שיעורי בית שנוכל ביחד להתקדם בנושא. חבר הכנסת, יוסף עטאונה, בקצרה מספר מילים.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

כבוד יושב-הראש, אני מודה לך שמיד נענית והנחית את צוות הוועדה כשהצעתי בעקבות המלחמה ביקור של ועדת החינוך, לעניין נושא המיגון. וזו גם הזדמנות להודות ליהודית ואתי, תודה רבה על ההכנות והעבודה המשותפת. תודה לחבריי בוועדת החינוך, יסמין וסימון, על ההשתתפות, לא מובן מאליו שאתם פה ואנחנו מאוד מעריכים את זה. נמשיך לעבוד ביחד. 

הנושא העיקרי של ביקור הוועדה, הוא נושא המיגון, והצגנו אותו מהיום הראשון. כשהעלינו את הנושא, גם השר גילה הענות, גם פארס וגם שירין, ולצערי קצב ההתקדמות במתן תשובות בעניין שירותי מיגון במשרד החינוך איטית, בשבוע האחרון לא מספקים לנו תשובות. היו – ישיבות עבודה, שיחות, דיבורים, היה מתווה איך פותרים את בעיית המיגון בבתי הספר במבני היבילים בכפרים הלא מוכרים. הצעתי מספר פתרונות ומשום מה מנהל הפיתוח הבטיח שיהיו תשובות, אך לא קיבלנו אותן. אני חושב שצריך להגביל את משרד החינוך לשבוע, אני מוכן להמשיך את השיחות שניהלתי. יחד נביא מתווה למיגון בבתי הספר באופן מיידי. 

כפי שאמרת, הנושא החשוב ביותר שעלה מהביקור הוא שיש צורך בשולחן עגול של – משרד החינוך, משרד הפנים, וגם רשות ההסדרה לבדואים , לדעתי זה המפתח לפתרון. ביקרנו באל פורעה, ובאל-ע'רה, ועכשיו אנחנו נמצאים באל אמל. הפתרון הוא לא רק של משרד החינוך, הפתרון הוא גם של משרד הפנים וגם של רשות ההסדרה לבדואים. היום. 

בוועדת הפנים מתקיימים דיונים על הקלות בחוק התכנון והבניה. במשך שבועיים אני מנסה להכניס תיקונים בהצעת החוק, שיעזרו בדיוק למקומות שביקרנו בהם – באל פורעה, באל-ע'רה ופה. אתה שאלת איך מדינת ישראל מקימה בית ספר, מוסד עם סמל מוסד ואין היתר? המוסדות נפתחו אחרי התערבות בג"צ בעבר, כפעילי חינוך עשינו את העבודה הזו יחד עם המועצה האזורית של הכפרים הלא מוכרים. 

עד לפני חמש שנים משרד החינוך לא נכנס לעניין ההיתרים. אחרי התערבות ועתירה לבג"צ של תנועת רגבים, המדינה ומשרד החינוך חויבו להתנות את שחרור יבילים לכל בית ספר ומוסד בחברה הבדואית, באישור, אבל באותה הנשימה המדינה שנשמעת לבג"צ ומתיישרת עם רגבים, לא נותנת פתרון תכנוני לאנשים הללו.

כבוד יושב-הראש, יש לנו הזדמנות פז. מחר יש דיון בוועדת הפנים, כל חברי הוועדה מוזמנים. אני בשיח עם שר הפנים ועם יושב ראש ועדת הפנים, על התיקונים המוצעים בחוק התכנון והבנייה – שהם יחולו גם בכפרים הלא מוכרים בנגב. החוק מראה זאת בצורה ברורה. יעקב אשר, יושב ראש ועדת הפנים, אמר לי ביום רביעי חד משמעית כי ההחלטה צריכה להיות פוליטית, להנחות אותנו להכין את הדברים. גם עמותת סיכוי שותפה לתיקון שאנחנו מובילים. 

אני מבקש שני דברים, לא למחרתיים, למחר או אפילו להיום. לדבר עם שר הפנים, גם עם יעקב אשר, יושב ראש ועדת הפנים, איך אנחנו מכניסים את אל פורעה וכל הכפרים הלא מוכרים בתוך התיקון, כי התיקון מדבר על פטורים לתכניות והיתרים במיידית. זה יכול לתת מענה למקומות האלה. התיקון הוא זמני לחמש שנים, ובמשך חמש השנים האלה נמצא פתרונות קבע לכל הדברים. הדבר השני, זה השולחן העגול, שנעשה אותו יחדיו. ואני, כבן מקום, בן הנגב, שמגיע מתחום החינוך, מוכן להגדיש לעניין הזה את זמני מסביב לשעון ללא שום פוליטיקה. אין פוליטיקה בעניין. אין – שמאל, ימין, אופוזיציה וקואליציה, כולנו כאחד צריכים לדאוג לפתרונות. אני מוכן לעבוד מסביב לשעון למען העניין. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה רבה. כן שירין, בבקשה.

<< דובר >> משה סבתו: << דובר >>   

תיקון קטן לפרוטוקול, בבקשה. אני משה, מרשות הבדואים. בית הספר אל אמל נכנס לתכנית ההרחבה של היישוב א-סייד. זאת אומרת, שהוא נמצא בהליך תכנוני לקבל הכרה בצורה מסודרת של קו כחול.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

כמה זמן הוא נמצא בתהליך תכנוני? כמה שנים?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הוא יהיה בתוך הפס הכחול.

 << דובר >> משה סבתו: << דובר >>   

לדעתי בשנתיים האחרונות.

<< דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

ברוך אתה אדוניי, מלך העולם שהחיינו והגענו לזמן הזה. תודה רבה, באמת תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יש בשורה.

<< דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

בשורה טובה, באמת. רק לעקוב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אנחנו נעקוב. 

 << דובר >> משה סבתו: << דובר >>   

הוא רגיל לעקוץ אותי, זה בסדר, אנחנו רגילים. אנחנו מכירים. 

 << דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

שזה יירשם בפרוטוקול, ואני אשמח ללוח זמנים.

 << דובר >> משה סבתו: << דובר >>   

אתה יכול ליצור קשר איתי מתי שאתה רוצה, דרך אתי, ישירות.

<< דובר >> חליל אל אלכרם: << דובר >>   

סגור.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

נעקוב אחרי זה. תודה. עדכון חשוב.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני שמחה מאוד על האחריות לייצג את משרד החינוך, זו אחריות וזו זכות. אני חושבת שמאז שנכנסתי לתפקיד היה שינוי במבנה הארגוני שלנו, במשרד, בהתייחסות לחברה הערבית. קודם לכן הייתה הפרדה בין החברה הערבית לחברה הבדואית, ומתוך מקום, לדעתי נכון, לעשות אגף שיש בו את כל הפרספקטיבה של חברה ערבית, וכמו שציין ראש המועצה, זו הזדמנות גם להגיד לו שזה לא אישי. אני מבינה את הכאב שלו, ואני מעריכה כאב של ראש רשות שפונה אלינו כגוף מקצועי ומבקש עזרה. אני מבינה, מעריכה, ולכן אני פה היום. זה לא אישי. תודה בכל זאת על מה שאמרת, וזה התפקיד שלי.

לעניין הדברים. אנחנו כמשרד החינוך, אחראים על מה שקורה במערכת החינוך מגני הילדים עד כיתה יב'. הבנו שבחברה הערבית בנגב יש את ילדי הפזורה שהם סיפור ייחודי בפני עצמו, לא דומה, כי כשאנחנו נותנים שירותי חינוך, אנחנו נשענים על שיתוף פעולה עם הרשות המקומית. אנחנו אחראים על –הגנים ובתי הספר היסודיים, בתי הספר העל יסודיים הם בניהולה של הרשות המקומית. ללא שום קשר, קיימים מספר תחומים שקשורים למטה ולא למחוז, וזו ההזדמנות גם לומר שהאחריות על מה שקורה בדרום היא של מחוז דרום. רם זהבי, יש פה את המפקחים שלו – ג'ומעה והג'ר. אנחנו במטה, התפקיד שלנו להיות אחראיים על נושאים רוחביים, שלא קשורים למחוז. 

במסגרת הנושאים הרוחביים, האחריות היא גם על ילדי הפזורה. יש במועצת אל קסום כ-16,000 תלמידי פזורה, מלבד כמעט 4,000 תלמידים שהם של המועצה. על מנת לאפשר למועצת אל קסום לתת את השירותים והמענים עבור אותם ילדי פזורה, חתמנו בשנה שעברה על הסכם רכש בסך כמעט 18 מיליון שקלים, ומתוך מקום של אחריות גם השנה כשראינו שהמועצה ביקשה סכום גבוה יותר ולא יכולנו לחכות עד חתימת המועצה, המשכנו את תשפ"ג לתשפ"ד על מנת לפתוח את השנה. הסכם הרכש עבור ילדי הפזורה, התקציב שאנחנו נתנו בשנה שעברה, אנחנו אמורים לתת השנה. 

<< דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

כמה ניצלנו מהתקציב שנה שעברה?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

לפי הטלפון שקיבלתי שעה לפני כניסתי לישיבה – את כולו. היה פער של שמונה וחצי מיליון, אבל היו יתרות.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

בתחילת שנת הלימודים, המשרד שילם את ההפרש של השמונה מיליון.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ברשותך, אנחנו לא ננהל פה דו שיח.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני עונה מתוך כבוד לאנשים. בסדר? אני עונה לכם. בדקתי את כל הפרטים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני לא רוצה שיהפוך להיות פה דו שיח. נקבל את הנתונים, הוועדה תנתח את הכל, ולאחר מכן כשנתכנס אנחנו נחליט.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לחדד, כשאתם אומרים רכש, למה הכוונה רכש?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

בהסכם הרכש יש מספר תחומים ואנחנו אומרים למועצה שאנחנו רוצים לעזור להם לטפל, במירכאות או לא במירכאות, בילדי הפזורה. התקציב מיועד - לתקורה, שמירה, ניקיון, תכניות פדגוגיות, ואנחנו גם נותנים סעיף שנקרא – תכנון, שיפוץ ובינוי, לא בינוי כיתות אלא שיפוץ אלמנטרי של בתי הספר. הסכם הרכש היה בהיקף של 18 מיליון שקלים, הצענו אותו גם השנה בהיקף של 18 מיליון שקלים. המועצה מגישה את התכנית, המפקח מטעם המחוז יושב עם המועצה, בודק את התכנית, יש חשבת מלווה למועצה מזה ארבע שנים, החשבת המלווה אחראית על כל כספי המועצה. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

מה כתוב לה במכתב המינוי, חשבת מלווה או ביקורת? יש הבדל בין חשב מלווה לביקורת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הדברים נשמעו בבוקר.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

חברים, אני רוצה להראות לכם איך זה נראה מהצד שלנו. אני עונה כי עלו - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

שירין, אנחנו מנסים להבין איפה הבעיה. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני אסביר איפה הבעיה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

האם הבעיה היא שהתקציב קיים אבל לא מאשרים להם להוציא אותו?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

תודה על החידוד והדיוק. אני אסביר. אחד הדברים שצריך להבין במערכת כה גדולה של משרד כמו שלנו, שיש בו יועץ משפטי ויש בו חשב שכפוף למשרד האוצר, אנחנו עובדים בשקיפות. היכולת שלנו לקחת את הכוס הזו ולהעביר אותה לסלאמה, היא לא כזו פשוטה. אנחנו אמורים להגיש תכנית עבודה, אמורים לבצע אותה, ובעבור החשבונית לשלם כדי לדאוג שכספה של המדינה – הוא לא שלי, הוא של המדינה – יגיע לייעודו. 

אני לא שותפה לאמרה שרק בחברה הערבית הבדואית יש דברים לא נכונים ולא כשרים, אני לא במקום הזה, אני גם לא משדרת את זה וזה לא המסר שאני מקבלת מהשר ומהמנכ"ל. הקושי לתת מענים מידיים כשיש תהליך פרוצדורלי של הגשת תכנית עבודה, לשלם קודם, לאחר מכן לקבל חשבונית ובעבור החשבונית, ויש דברים בוערים שצריך לספק אותם, פעמים רבות זה מתסכל, או שיש וויכוח עם החשבת לגבי הנחיצות של הדבר, צריך לארגן. השר אמר ביחד עם המנכ"ל, "שירין אנחנו רואים שקיים קושי. יחד עם מחוז דרום, תבנו צוות" לכן יש פה מפקחים. 

הצענו למועצה, לקדם את זה באופן אחר השנה – במקום שתעבדו רק מול החשבת המלווה, ניצור פורום פדגוגי, תשבו ותגידו עבור ילדי הפזורה וילדי המועצה את הדברים הבאים, אחת, שתיים, שלוש. תשכנעו אותו, אנחנו נהיה אתכם מול החשבת המלווה מאחר שיש שיקולים פדגוגיים, לא רק כלכליים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

סליחה שאני מתעקשת להבין את הפרוצדורה. המועצה צריכה להוציא את הכסף הזה?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לפני שהיא קיבלה אותו, ולאחר מכן עם החשבונית היא תקבל את הכסף? נכון?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

יש לה כסף, היא מקבלת.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני מניחה שזו בעיה.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

לא. יש למועצה כסף משלה. ללא קשר. חוץ מילדי הפזורה - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

איזה כסף?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

איפה הכסף?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני אסביר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

איזה כסף אומרים שיש?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

היא מקבלת עבור שירותי החינוך, ללא קשר לילדי הפזורה. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אבל לאן הכסף הולך? לחשבון הנאמנות. לא אליי.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

חשבון הנאמנות מפוקח וזה נכון שהוא יהיה מפוקח. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

שירין, את אומרת לי בפה מלא, שהבעיה היא גם לא תזרימית? זאת אומרת, אם הוא רוצה להוציא כסף, זו לא בעיה למועצה שאין לה שקל עודף?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

תקציב הבינוי של מועצת אל קסום בארבעת השנים האחרונות – הם קיבלו 117 מיליון שקלים להרשאות בינוי. 117 מיליון שקלים. נוצלו רק 14 מיליון שקלים.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

למה? למה?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בואו נבין למה. חשוב להבין למה. יש את ראש המועצה שיסביר לנו. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

זה החוסר של ה-Matching. הם לא יכולים לעמוד בזה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

Matching?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אני אענה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שמענו את הפער של שני מיליון פר בית ספר.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אתם צריכים לשים לב למספרים. אני בטוח שאתם טובים במספרים. 18 מיליון שקלים שאנחנו מחלקים אותם על 16,000 תלמידים, יוצא 1,080 שקלים לתלמיד בשנה בפזורה, שזה לפנות לו אשפה.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

חוץ מהגפ"ן.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

לשלם מים. שנייה, סליחה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל למה לא השתמשתם? אני רוצה להבין. קיבלתם 118 והשתמשתם - - 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

כי יש Matching שהם לא יכולים לעמוד בו.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

והשתמשתם רק ב-14?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

לא, אין Matching. איזה Matching? זה לא בינוי. 

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אמרת בינוי.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

לא. היא עברה להסכם הרכש. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

למה השתמשתם רק ב-14?

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

כשלא משתמשים בכסף בבינוי, חלק גדול בגלל נושא ה-Matching.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

איפה הבעיה? בואו נבין איפה הבעיה?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

כמועצה, אין לנו שיקול דעת בהפעלת מערך החינוך. בכל דבר אנחנו צריכים לחזור - - - ששמה חגית ג'ורג'י, שתאשר לנו. חגית לא מאשרת לנו, לאחר שאנחנו מבצעים ומשלמים, היא משלמת לנו. אין לנו תקציב. לפני חודשיים לא היה לנו כסף לשלם – נעצרנו. יוסי גפני, המהנדס שנמצא כאן, על מנת שיוסי גפני יאשר דבר מול חגית - -  מה היא אמרה לך בפעם האחרונה?

 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

קודם כל, נתחיל מזה - - 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני לא סיימתי, סליחה.

 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

זה חשוב.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

רק תענה על עניין הבינוי ונתמקד, אדוני ראש המועצה, ברשותך, מיד אחרי זה נתמקד חזרה בנושא הרכש.

 << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>   

תציג את עצמך, שם ותפקיד בבקשה.

 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

אדריכל יוסי גפני, מהנדס המועצה. חשוב לדייק באמירות, כי כשאומרים מהנדס מועצה, יש לזה סטטוס. כשאומרים חשב מלווה – יש לו סטטוס חוקי. חגית ג'ורג'י היא לא חשבת. המועצה לא צריכה חשבת, יש לה חשב מלווה ממשרד הפנים. משרד הפנים הוא היחיד שיכול להציב חשב מלווה בתוך מועצה. נוצר מושג שנקרא "חשבת מלווה", היא לא באמת חשבת. היא יוצרת בקרה. באחת מהשיחות שהיו לי איתה, נאמר לי בפה מלא - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מאיזה משרד היא?

 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

היא ממשרד פרטי, רואת חשבון. אלו שני חבר'ה, חגית ג'ורג'י - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מי מפעיל אותה? משרד החינוך.

 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

חשוב לדבר על זה, מאוד חשוב. זה אחד המעצורים שיש לי כמהנדס רשות, חוסר יכולת לנצל את הכספים שיש לנו. הייתה לי שיחה איתה, היא ביקשה ממני גם דברים לא חוקיים, "תחתום לי אתה על כתב הכמויות", נכנסים למקומות שאין זמן, יש לך אגף שלם לנהל ואתה לא מסוגל להתעסק, יש לי מהנדסים שבודקים את כתבי הכמויות, הם חותמים עליהם, ברגע שקיבלתי את ההזמנה, אני חותם עליה באותו הרגע. לא. היא החליטה שיש נוהל חדש. אני גם חייב לחתום על כתב הכמויות, על כל עמוד ועמוד.

כשמגיעים למצב הזה, מאמירה של חשבת מלווה לזה שפתאום חגית ג'ורג'י הופכת להיות זו שמנהלת את אגף ההנדסה – יש פה בעייתיות, כי חוקית מוגדר לי תפקידי והיא לא יכולה להתערב חוקית בתפקיד שלי. זו עבירה על החוק. 

בנוסף, כשדיברתי איתה, ניסיתי להגיע למצב של לנצח יחד עם חגית למרות הקושי שיש בדבר, נאמר לי מפורשות שאנחנו עובדים עליה, שאנחנו מחרטטים אותה, זו המילה שנאמרה לי. היא אמרה לי "אני לא יכולה לקבל חשבונות כאלה כשמחרטטים אותי". אמרתי לה "גברת, אני יהודי, לא בדואי. אני אדריכל עם רישיון, אני לא אסכן את הרישיון שלי בשביל השטויות האלה". 

<< דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

קודם כל, זה לא קשור אלינו. 

 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

זה בדיוק זה. יש לי את השיחה מוקלטת.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

לא. אני לא מוכנה - - - את האמירה הזו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ברשותכם, שירין אני אגיד.

 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

זה מה שעוצר לנו כל הזמן את העבודה. אני בא לעבוד בהנדסה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הדברים הובהרו.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

היא יושבת על 118 מיליון והיא לא מזרימה אותם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני אגיד לכם את דעתי על העניין. נצטרך לדון בזה בשולחן עגול, לא בפורום הזה, ולראות איך פותרים את הבעיה הזו. יש פה אתגר.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני רוצה להתייחס לשני דברים.

 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

זה חשוב שתיקח את אנשי המקצוע ותקשיבו לנו בשולחן העגול.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני שמעתי.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני רוצה להגיד משהו, חברים. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

יתרה מזאת, בחרתי יועץ שהאמנתי ביכולותיו, הוא הביא את המועצה שלו להישגים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אדוני ראש המועצה - - 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

כשקלטנו אותו, היא צריכה לראיין אותו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ברשותך, אני לא אכנס לסיפור הזה ברמת המיקרו. אני לא חושב שכאן המקום.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

זה הקושי האמיתי שלנו. זה החסם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

האתגר עלה, החסם עלה.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

נקיים באופן מיידי ישיבה בנושא עם החשב.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

 אנחנו נקיים על זה ישיבה וייבדק. שירין, בבקשה.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני רוצה להשלים שני דברים. קודם כל, החברה הבדואית היא חברה מופלאה, היא חברה שהצמיחה, למרות התנאים שראינו היום, אקדמאיים, חברי כנסת. היא חברה מדהימה בהתפתחות, וזו הזדמנות גם עבור החברה הערבית וגם עבור החברה היהודית להיות חלק מההזדמנות הטמונה בחברה הבדואית, אני פה למען זה. אני לא מוכנה לקבל שום דבר נגד החברה המדהימה הזו. יש לה – מוטיבציה, אחריות, וכוחות פנים, ואנחנו רוצים להיות שותפים.

שחיתות ציבורית יש בכל מדינת ישראל, לא רק בחברה הבדואית.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

חד משמעית.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני לא שותפה למסע ההכפשה. זה חשוב לי לומר כשירין וכמי שמייצגת את משרד החינוך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

את האמירה הזו שמעתי גם מהשר, ולכן אני אומר לך פה בשולחן.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

המשרד היחיד שמוציא עובדים על שחיתות, זה משרד החינוך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני אומר לך שבשיחות אישיות שלי עם השר, לפני הביקור, הדבר הזה לא היה בכלל בלקסיקון.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אדוני יושב-הראש, אנחנו נמצאים תחת בקרה 24 שעות במשך ארבע וחצי שנים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני שמעתי. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אף אחד לא יכול לבקר אותנו.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

חשוב לי לומר מספר דברים. היכולת שלנו להקשיב למועצה נבחנה בחודש האחרון ביתר שאת. אני אעבור נושא, נושא. בנושא ההסעות – חוזר מנכ"ל אומר שתלמיד זכאי להסעות ממרחק של שלושה קילומטרים. הבנו שבחברה הבדואית בדרום זה לא עובד ולכן זה הפך למרחק של שני קילומטרים. ראש המועצה אמר "לא, יש פה סיטואציה אחרת". היה לנו סיור, ירד החשב המלווה - - -

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

מעל-יסודי זה שלושה. ביסודי שני קילומטרים. ככה זה צריך להיות.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

העליתם סוגיה של על-יסודי – רציתם להחריג אותה. ירדנו ביחד עם החשב המלווה, הלכנו בוואדיות.

 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

מי זה החשב המלווה?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

יניב זוהר, חשב המשרד. סליחה. 


 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

חשב המשרד. חשוב לדייק. אלו משרות שהן כתובות. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

חשב המשרד. הגענו עם כל הנוגעים בדבר על מנת לראות שמה שאנחנו מבינים במטה, זה לא מה שקורה בשטח. הגענו לסיור. הבנו שיש שני מסלולים, ראינו אותם במו עינינו, המפקח היה איתנו לכל אורך הדרך, שהם מסלולים בלתי אפשריים לילדים. החרגנו אותם.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

מה עם שאר המסלולים?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני מנסה להסביר. משרד החינוך, כשהוא מקבל החלטה, יש להחלטותינו השלכות רוחב, לא רק עבור החברה הערבית והבדואית, עבור כל משרד החינוך, ולכן אנו מאוד זהירים. אנחנו כפופים – לייעוץ משפטי ולחשבות, יש לנו שיקולים שהם לא קלים, כי ייקחו את זה למקום אחר שהוא הרבה יותר פריבילגי "אם אשרתם פה, גם אנחנו רוצים". העובדה שאנחנו מקשיבים, באמת מקשיבים, מגיעים לסיור בשטח, חולצים את נעלי העקב ויורדים לוואדי, ועולים כדי להבין, מקבלים תמונה בחורף ואומרים "את זה צריך לשנות", עובדה שאנחנו מקשיבים.

הדבר השני, לגבי ילדי החינוך המיוחד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מה ההחלטה שנלקחה מהמשרד לגבי ההסעות?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

החרגנו שני מסלולים שראינו.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מתוך?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

מתוך כ-30. 30 עומאר?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

לא, לא מתוך 30. מתוך שמונה מסלולים שהגשתם.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

לא, לא.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

שמונה מסלולים. שלושה מקבצים. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

עומאר בבקשה, כמה מסלולים - - -?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא להפוך את זה לדו שיח. בבקשה, שירין.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

התפקיד שלנו כמשרד הוא לדאוג לדבר אחד, שילד, לא משנה מי הוא, יקום בבוקר ויהיה לו איך להגיע למוסד החינוכי שלי. אותי לא מעניין - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

שמעתי פה ואני רוצה להבין האם זה באמת נכון, יש הבדל בין תמחור הסעה פה במגזר, באזור הפזורה, לבין - - 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני אסביר. יש.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

תסבירי?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

כל 16,000 ילדי הפזורה מוסעים על ידי אשכול נגב, לא על ידי המועצה. זה צעד שהמועצה ביקשה אותו, ואנחנו שמחים עליו. יש תעריפים שונים שלא אני קובעת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה בחודשים האחרונים?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

בשנתיים האחרונות. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

לא. בשנתיים האחרונות ילדי הפזורה מוסעים על ידי אשכול נגב. 

<< דובר >> עלי אבו רביעה: << דובר >>   

שירין, את אומרת "פזורה, פזורה", אנחנו כפרים. 13,000 תושבים שנמצאים בכפר. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

מקבלת.

 << דובר >> עלי אבו רביעה: << דובר >>   

- - - 13,000, זו לא הפזורה. אלה יישובים.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אין שום בעיה. אני מתנצלת.

<< דובר >> עלי אבו רביעה: << דובר >>   

כפרים בלתי מוכרים. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני מתנצלת. כפרים בלתי מוכרים. אני מדברת כי זו השפה המקצועית שלנו, לא בכוונה להתעלם חלילה. סליחה. אשכול הנגב מסיע את 16,000 התלמידים ואין שם בעיות, הם מוסעים. ילדי המועצה – מוסעים על ידי המועצה.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

היא שאלה על התעריף.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

יש פער בין התעריף שאשכול נגב מקבל, לבין מה שהמועצה מקבלת.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

למה?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

למה? כי המועצה מקבלת לפי התעריף שכל המועצות בארץ מקבלות. יש אגף הסעות שהוא מחליט פר קפיטה כמה כל ילד מקבל. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

כמה מועצת בני שמעון מקבלת?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני מודה, אני לא אחראית על בני שמעון, לכן אני לא יודעת כמה מקבלת בני שמעון.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אני יכול לציין את התעריפים לפרוטוקול. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

התעריפים הם לפי תפעול, לפי הסכמים שהחשב ואגף ההסעות מוצאים לנכון לסגור. לא אני אחראית. אני אחראית לדעת, דרך המפקחים, כמה ילדים זכאים. הוויכוח שלנו עם המועצה הוא כמה ילדים זכאים להסעה. ברגע שילד זכאי, יש לנו מנהל הסעות, אגף הסעות, שלוקח את הנתונים, בודק היכן הילד מתגורר, כמה עולות הוצאות דלק, כמה עולה אוטובוס, והוא נותן את מה שנקרא פר קפיטה, כמה עולה לו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל פר קפיטה הוא בעיה רוחבית לא רק פה.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

פר קפיטה הוא ארצי, רוחבי, הוא לא קשור.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הוא בעיה רוחבית ברמה ארצית.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

לשאלתך, יש פער.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני יכול להגיד לכם, גם איפה שאני מתגורר, בקריית יערים, יש לנו את אותה - -

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

אנחנו לא פר קפיטה. צריך לדייק. סלאמה, אנחנו פר מסלול. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

פר מסלול באשכול. 

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

משלמים לנו לפי ביצוע, לא משלמים פר קפיטה.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני אסביר. בחינוך מיוחד – זה פר מסלול. באשכול נגב – פר מסלול. אתם – פר קפיטה.

<< דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

לא, לא, לא. אנחנו מקבלים את העודף של זה, אנחנו מקבלים לפי מסלול. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

לא שירין. עומאר, בוא נדייק את זה. המועצה הייתה מקבלת פר קפיטה – 15.96 שקלים, זה התעריף שקיבלנו ב-2004. בני שמעון מקבלים 80% מהעלות פר קפיטה – 32 שקלים. רמת נגב מקבלים 85% עלות הסעה פר קפיטה – 47 שקלים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

שירין, ממה נובעים הפערים? 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אני מדבר על מועצות אזוריות מאחר ואני מועצה אזורית. מועצה אזורית תמר, ים המלח מקבלים 32 שקלים פר קפיטה, 88% מעלות ההסעה. אנחנו, אל קסום, לא מקבלים פר קפיטה, אנחנו מקבלים פר ביצוע. אם עלו על האוטובוס 50 תלמידים, משלמים לנו עבור 50 תלמידים. את יתרת כספי ההסעות שכל הרשויות מקבלות בסוף השנה, אני לא מקבל. נכון עומאר?

 << דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אני אומר דברים שהם - -

 << דובר >> עומאר אבו עסא: << דובר >>   

אנחנו לא פר קפיטה.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אנחנו לא פר קפיטה. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני אסביר על היתרות.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

הבקרה שיש לנו משלמת לנו פר ביצוע. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

התחלתי להגיד שהסאגה של ההסעות מול המועצה היא סאגה בלתי נגמרת.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

לא, אפשר לפתור אותה.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

לא, אי אפשר לפתור אותה כי צריך לפתור אותה על פי חוק ועל פי נהלים ברורים וקפדניים כי זה כספי מדינה.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

איפה היה החוק במשך 30 השנים שהסענו? 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני מסבירה.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

ובשנה האחרונה לא מסיעים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בבקשה, שירין. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

לשאלתך, השר שאל את אותה השאלה, איך מבחינים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מדוע - - - ממה הפער?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

יש לנו ישיבה עם אגף ההסעות ואנחנו בודקים את מה שאת שואלת, כי גם אנחנו נכנסנו לתמונה רק לאחרונה כדי להבין למה. אנחנו לא מתעלמים ממה שסלאמה אומר. ברגע שתהיה לי תשובה איך, אני מבטיחה לשלוח גם ליוסף וגם לוועדה כי אנחנו שאלנו את אותה השאלה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

גם לי בבקשה.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

גם אלייך, אין שום בעיה. לי אמרו שזה – תפעול, הוצאות דלק, מיקום טופוגרפי וגיאוגרפי. יש שיקולים. ביקשתי פירוט. אכפת לי כמו שלסלאמה אכפת. תפקידי במטה הוא לפנות לכל הגורמים ולהקל על סלאמה.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

מי במשרד מחליט על פר קפיטה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

סלאמה, אני אגיד לך.

<< דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

שמעון אבני, מנהל אגף הסעות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני בקשר עם שמעון אבני, יש בעיה מסוימת כרגע והוועדה הולכת להתכנס בשבועות הקרובים כנראה. דיברתי עם היועצת המשפטית, שלחתי לה ביום שישי.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

הוא במילואים מאז המלחמה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יש שם אתגר לא פשוט. אני יכול להגיד שבמועצות אחרות, יהודיות, חוזר המנכ"ל אכן מפריד בין חינוך מיוחד לחינוך ממלכתי, וישנן מועצות שאין בהן לא חינוך מיוחד, לא ממלכתי וגם לא ממלכתי חרדי. לצורך העניין, המועצה אומרת לתושב "אני לא מחויבת על פי חוק להסיע לך את הילד, אבל אין לי פה בית ספר". לכן הסוגיה הזו היא סוגיה רוחבית, היא לא סוגיה רק שלך והוועדה תתכנס על הנושא ואנחנו נשמח שנקבל - - 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

יש לי פתרון. יש לי 118 מיליון בחשבון הנאמנות, אני אומר למשרד החינוך שיאשר לי להסיע. מחר, לאחר שתסיימו את כל הדיונים, כל הוועדות, השר יקבל את כל התשובות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הבוקר הצעתי לך משהו אחר. אמרת לי שאתה מוכן. אם המשרד אכן מוכן, אולי אגיד את זה אחר כך במסקנות הוועדה, אבל אני חושב שהמשרד ייקח קבלן חיצוני שיפעיל את זה, עד שנפתור את הבעיה –נפעל לפי מתווה קצר.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אבל עד אז, הילדים ימשיכו - - - 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

רוב התלמידים מוסעים על ידי קבלן חיצוני.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני יכולה לומר משהו? לצערי נשארו לנו דקות ספורות. לדעתי צריך לשבת בחדר עד שיוצא עשן על מנת לפתור בעיות שבעיניי הן פתירות. כתושבת הנגב, כמי שגרה פה ומכירה את הסוגיות לא מהיום, לא מאתמול ולא מלפני חמש שנים, אני רואה בעתיד החיים המשותפים בנגב, קודם כל את החינוך. חינוך, תעסוקה ותשתיות. אבל אם לא יהיה חינוך ראוי באזורים האלו, אין לנו שום עתיד משותף. זה צריך להיות בנפשי כמו שזה בנפשו, אותו הדבר, זה החיים העדינים האלו בינינו. אני קוראת לראש הוועדה לכנס את הדיון כבר בשבוע הבא, עם כל הגורמים המקצועיים ולשבת עד שיוצא עשן, עד שמצליחים לפתור את זה. 

אני ישבתי אצלו 20 פעמים, ונפגשתי עם הדוקטורים, וכלום, כלום לא זז. אני יודעת שדווקא אתה, יוסי, יושב-ראש הוועדה יכול להניע דברים קדימה וכולנו מאחוריך. קדימה.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני רוצה להגיב על "כלום לא זז", זה לא שכלום לא זז במערכת החינוך בחברה הבדואית. היום יש גפ"ן מוסדי וגפ"ן רשותי, יש מנהלים מצוינים, יש מפקחים. תזכרו איפה היינו לפני 20 שנים, לא היו מורים מהדרום, לא היו מפקחים מהדרום.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מדברת על לפני 20 שנים. אני מדברת לפני חמש שנים. עשיתי פה סיור וסגירת - - - הכל אותו הדבר.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני לא מנסה להצדיק. אני רוצה לומר.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא באה בטענות אלייך. לא אלייך.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

הסתובבנו עכשיו בגנים ובבתי הספר, יש פה ילדים וצריך לזכור דבר אחד. הילדים האלה, מגיע להם הכי טוב. אני לא מתבלבלת. יעידו פה המפקחים, המנהלים והמורים, התפקיד שלנו כמשרד הוא לתת את השירות הטוב ביותר – למנהלים, למורים ולתלמידים. לא מתבלבלים לרגע. לכן יש גם תכנית חומש. אגב, מכל התקציבים של החברה הערבית והבדואית שהוקפאו בגלל המלחמה, תכנית החומש הראשונה שהוחרגה היא החומש הבדואי. 

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

והדרוזים.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

על הדרוזים אני לא אחראית. אני אומרת שמבחינת הנחיצות, זה בראש סדר העדיפויות. העובדה שאני אחראית חברה ערבית, אמרו לי רגע, תצאי למילואים, תעזבי את כל החברה הערבית, בואי תשרתי את כל החברה הבדואית ואני עושה זאת באהבה, ואני בשיתוף פעולה עם רם. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

איך אפשר להפגיש את ההחרגה הזו עם הילדים בבתי הספר?

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני אגיד איך אפשר להפגיש, יעידו פה המנהלים והמפקחים בעיקר, כמה אנחנו עובדים בפדגוגיה, בלהתאים תכניות לימודים, בשיח ריגשי.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

ראינו באל פורעה שיעור פרטני שנעשה ברחבה, בגינה. אין לו מעבדות בתיכון. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

כדי לתת היתרי בנייה רשות הבדואים צריכה להיות איתנו. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

לא מנצלים את הכסף. הכסף חוזר. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

משרד הרווחה והתקשורת צריכים להיות שותפים, כי גם אם אספק מחשבים, אין אינטרנט. אם אתן מחשבים לבתי הספר, אבל משרד התקשורת לא יתקין אנטנות - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

משרד החינוך סיפק לגנים במגזר, סיפק לכולם - - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לכן כל אחד דואג המשרד ההוא לא רוצה, צריך לכנס את כולם ביחד עד שיצא עשן.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

שולחן עגול. לכן אני אומרת שאנחנו מוכנים לכל מה שתציעו. קודם כל, חבר הכנסת, יוסף עטאונה, יכול להעיד שלא משנה באיזו שעה, אנחנו זמינים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

שירין, את חייבת להבין שזה לא אישי. חס וחלילה.  

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

אני מדברת בשם המשרד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא, היא מדברת בשם המשרד.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זו לא את. מדברים על מדיניות. 

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

פה אני לא מייצגת את שירין, אני מייצגת את משרד החינוך, דיברו על פארס. אין דבר כזה לא אישי, אם זה לא היה אישי, לא הייתי כאן היום. בשבילי זה אישי. ההשקעה פה זה אישי. אני אומרת שכמשרד חינוך – אנחנו מוכנים, מקשיבים. אני בעד שולחן עגול, לגייס את כל המשאבים שיש לנו בחומש ולא בחומש, אנחנו בעד כל מה שתרצו, כולל הבלתי פורמאלי. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

לאור המצב החינוכי במועצה ולאור החורף שמתקרב, בשבוע שעבר התקבלה במליאת המועצה החלטה להשבית את מערכת החינוך ב-3 בדצמבר, עד שההסעות של החינוך המיוחד והחינוך הרגיל יחזרו, ועד שהמועצה תחתום על הסכם רכש מול משרד החינוך ותיתן מענה לכל מנהלי בתי הספר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יש לי הודעה חגיגית בשבילך. אני מקווה שלא תצטרך להשבית את מערכת החינוך ונמצא את הפתרון לפני.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

גם אני מקווה. הילדים שילמו מחיר כבד מספיק.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אני מגיע מעולמות הספורט, קדנציה שנייה כיושב ראש ועדת המשנה לספורט בכנסת. לפני שנתיים וחצי עשיתי פרויקט שאני קורא לו חלומות מתגשמים, אתה מכיר את זה טוב מאוד. אני הגעתי ליישוב חורה באחד הביקורים שלי, לאחר שהכרתי בן אדם מדהים בכנסת בשם חאמד, אתם בטח מכירים אותו. הוא היה אצלי הרבה פעמים בכנסת, והחלטתי שאני נוסע אליו. הפעלנו את הפרויקט וכשנכנסתי לאולם ראיתי קופסאות נעליים רבות. שאלתי אותו "למה הקופסאות האלו?", הוא אמר לי "זו תרומה שהצלחתי לגייס עבור מי שחסרות לו נעליים על מנת שאוכל לתת לו" ואני החלטתי שזה הבן אדם שאני הולך "להתאבד" למענו. 

לא עברה שנה וחצי והשקנו בריכת שחייה חדשה ועשינו פרויקט, אני גאה בזה שעשיתי אותו, ללימודי שחייה ל-10,000 ילדים בדואים. ה-3,000 הראשונים כבר התחילו. כשאני אומר את הדברים האלו, אני חושב שחלומות באמת מתגשמים. לכן כשאנחנו מגיעים לכאן, אנחנו לא מגיעים סתם. אני שתקתי שלוש שעות, הקשבתי לכולם, ואני יודע דבר אחד, אם רוצים לעשות שינוי, בוועדה הזו זה אפשרי. צריכים לקיים דיונים נוספים ולפתור פלונטר ועוד פלונטר, ובסוף אפשר להגשים דברים רבים. לא הכל יהיה מושלם. 

אני רוצה שתקשיבו למשפט שאני אומר כל הזמן בדיונים, משרד החינוך הוא לא משרד שצריך לדאוג לילדים רק עד השעה 15:00. הסכנה הגדולה ביותר של ילד שגדל במדינת ישראל, היא שהוא חסר מעש. כשילד מסתובב ואין לו מה לעשות אחר הצהריים, מתחילות הבעיות. הוא מגיע לסמים, לאלכוהול, לפשע, ולמקומות הכי גרועים ביותר. 

לא המצאתי, כל חיי עשיתי את זה. כל החיים עשינו פרויקטים למען ילדים בסיכון באמצעות ספורט. כמדינה, חייבים לדאוג להעסיק את הילדים אחר הצהריים, חיפשתי איפה הם עושים שיעורי חינוך גופני – לא מצאתי. זה חשוב מאוד. לא רק למען בריאותו, אלא למען נפשו ולמען זה שלא יגיע למקומות מסוכנים. 

אם תלכו לחורה ותראו כמה ילדים עוסקים בספורט. כמה ילדים גם בבריכה, גם באולם וגם בכדורגל, זה משפיע לאחר מכן, אתה היית אחראי החינוך שם, זה משפיע לאחר מכן גם על הפשע כי זה מוציא אותם משם. לכן אני מבקש ממשרד החינוך בכל פגישה איתם, לזכור שהחינוך הוא גם אחרי שעות בית הספר. כשאתם מדברים על הכסף, ואדוני ראש המועצה דיברת על כסף מקודם, אני יודע מה הבעיה הכי קשה שיש כדי להקים מוסדות ספורט נקרא לזה – ה-Matching. לחשתי מקודם ליוסף באוזן שמועצות מדרגות מס אחד עד שלוש, צריכות וחייבות להיות פטורות מ-Matching. גם אם יזכו בקול קורא, אין להן מיליון שקל.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

יש לנו שלוש אולמות ספורט במימון של מפעל הפיס.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אין לך פה Matching?

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

בכפר א-סייד – לא רחוק מכאן – אנחנו בונים כרגע אצטדיון כדורגל ברמה של ליגה א', בעלות של 13 מיליון שקלים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

מדהים. הכי חשוב.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

פתחנו דרך המתנ"ס לפני שבועיים שני מעונות יום חדשים במועצה. אנחנו בעשייה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

ובית ספר תיכון אחד. 

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

ובית ספר תיכון.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

כל מה שתצטרכו, אני אעשה. לסיכום, אני רוצה להגיד לכם תודה. עשרה אנשים מהחברה הבדואית נרצחו באותה שבת ארורה, ושישה חטופים/נעדרים, ועוד שישה נהרגו מטילים, אני אומר משהו שהיינו צריכים להגיד לפני כן, זה מחזק את הקשר. אנחנו מדינה אחת ולא משנה אם אתה – מוסלמי, נוצרי או יהודי, יש לנו מטרה אחת, שיהיה לילדים שלנו טוב. בשביל זה הגענו לפה, ובעזרת השם, יש לנו ראש וועדה מדהים, יוסף מטפל בנושא, וגם ליסמין נושא הנגב חשוב מאוד, בסוף נצליח. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ברשותכם, נחשפתי לסיפור הנגב לראשונה בכנסת 21, עם חבר הכנסת סעיד אלחרומי זכרונו לברכה, ביום הנגב שהתנהל בכנסת ניהלתי דיון על הנגב כשיושב-ראש הוועדה היה חבר הכנסת רם שפע. כשנכנסת לוועדה התחלנו להיכנס בכל הכוח, בתקופתי כיושב ראש הוועדה. 

שירין, התייחסת לנקודות רבות ויש נקודות שאני מסכים אתכם לגמרי, ולכן נצטרך בשולחן עגול, ברשותך, אדוני ראש המועצה, לעלות מהלך מידי על מנת שמשרד החינוך יוכל לבצע את עניין ההסעות, ויחד עם זאת לבנות מתווה לטווח הארוך ולראות איך פותרים את הפלונטר, במערך ההסעות ובבינוי.

שירין, הייתי רוצה לשמוע ממך ולסכם כי הסיור הוא סביב נושא המיגון, איפה המשרד נמצא בנושא המיגון? שמעתי מספר תשובות, יכול להיות שאקבל ממך תשובה זהה. אבל אחת התשובות שקיבלנו מלשכת השר באחד הדיונים שנערכו, היא שמשרד הביטחון רכש את כלל המיגוניות. יחד עם זאת, האם למשרד יש פתרון אחר? האם המשרד מתכנן לרכוש מיגוניות נוספות?

כיושב ראש הוועדה אני יכול להגיד בפה מלא, נושא המיגונים מבחינת הוועדה, אמרתי זאת בסיור החינוך המיוחד, ואני אומר בסיור היום פה, לא נעבור לסדר היום בלי שנושא המיגוניות, מיגונים, בנייה, ייפתר. מבחינתי ילד הוא ילד, לא משנה אם הוא שייך למגזר – הבדואי, הערבי, החרדי, תל אביבי או כל מקום אחר במדינה, ילד צריך להיות ממוגן. אני, אישית, לא יודע אם הייתי שולח את הילד שלי ללמוד בבית ספר לא ממוגן. עם כל הכבוד, לא ניתן לעבור לסדר היום והמשרד צריך לתת פתרון.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

בעיית המיגון היא בעיה רוחבית שלא קשורה רק לחברה הערבית או הבדואית. אנחנו מתמודדים עם בקשות רבות, מכל הארץ. אני חושבת שכל בתי הספר שנבנו לפני 1983, נבנו ללא מיגון. מ-1983 בתי הספר אמורים היו להיבנות עם מיגון. אני אחזור על המשפט פעם נוספת כדי שיבינו את השלכות הרוחב, כשאנחנו מקבלים החלטה, ועוזרים במיגון בחברה הערבית הבדואית, אם אקח תקציב שמיועד לבינוי כיתות בתכנית חומש, אפרוץ אותו ואצור תקדים, אם אקח במקום בינוי כיתות, מיגון – יצרתי תקדים שלאחר מכן יהיה קשה מאוד להגיד שאני לא רוצה לפרוץ אותו. 

אנחנו מאמינים שאחריות המיגון, היא קודם כל של פיקוד העורף ולא של משרד החינוך. האחריות שלנו כמשרד היא לבינוי כיתות. מצד שני, בדיון האחרון שהיה עם – פארס והגופים הרלוונטיים, עם המנכ"ל וכל הבכירים במשרד, והשיח שהיה לי עם חבר הכנסת, המטרה הייתה לבחון האם בפזורה בעיקר, יש מקומות שיכולים לבחון את הנחיצות בהם לפנים משורת הדין. אמרנו שאתם תפנו אותנו למקומות האלה. אך באופן כללי, אנחנו כמשרד החינוך מבינים, תקציב בינוי כיתות לא יכול ללכת למיגון כי הנושא הוא באחריות פיקוד העורף ומשרדי ממשלה אחרים, לא משרד החינוך.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

אני רוצה להוסיף. בהחלטת ממשלה, השר שקלי, שיחרר 32 מיליון שקלים מתקציב בינוי כיתות למגזר הבדואי, לטובת מיגון. המסמך הועבר למנכ"ל משרד החינוך, ישב אצלו שלושה שבועות, ובסופו של דבר הוא חתם. כיום הכסף מועבר לנגב גליל, משם הוא מועבר לאשכול נגב מזרחי – לצד שלנו כמועצות ויספקו לנו מיגון, אבל זה לא יספק מענה לכל בתי הספר. עדיף מכלום.

 << דובר >> שירין נאטור חאפי: << דובר >>   

זה סוג מכנה מהחומש שהוא דרך נגב גליל, לא דרכינו.

 << דובר >> סלאמה אלאטרש: << דובר >>   

לא, דרך משרד החינוך. זה מתקציב בינוי כיתות. דיברתי על בינוי, זה מגיע מתקציב הבינוי בתכנית חומש. 

<< דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

חשוב להוסיף לפרוטוקול, התקדים לכך היה ב-2019, משרד החינוך נתן קרוואנים, קחו כמה שאתם רוצים. בזמנו , הייתה ישיבה בבאר שבע, ישב איתי מהנדס רשות של רשות אחרת, ושאלתי שאלה "חבר'ה, אתם נותנים קרוואנים. מה נעשה איתם? תבינו שברגע שאתם נותנים, אני צריך להתמודד עם היתרים", זאת אומרת, אני לא יכול להגיד לגזבר ולראש המועצה שאני מאשר את זה כי זה לא יהיה חוקי. ואם לילד, תגרם פציעה – כולנו בבעיה. הפסיקו עם זה, והיום דורשים ממשרד החינוך היתר בנייה, וזה בסדר גמור.

שירין אומרת שהם נותנים כיתת לימוד, לכיתת לימוד יש חלק יחסי בממ"ם שלו, ואי אפשר לנתק את זה אחד מהשני. אם אנחנו מקבלים מימון לכיתת לימוד, אני רוצה גם את החלק היחסי של הממ"ם. אני לא צריך שיביאו ממ"מים, אני יודע לעשות אותם לבד, בין אם ניידים, בכל דרך אדע לעשות, תנו לי כסף עבור זה ושהכסף הזה יהיה חלק אינטגרלי מהאספקה בהתאם לכיתות הלימוד. זה היה חשוב לפרוטוקול. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

והיתרים.

 << דובר >> יוסי גפני: << דובר >>   

עם היתרים גם נסתדר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לסיכום, ברצוני להודות לחבר הכנסת יוסף עטאונה, על היוזמה להביא את הוועדה לכאן. כמו שאמרתי בבוקר, אין טוב ממראה עיניים. אני שמח שהגענו לפה, אני שמח שצוות הוועדה הגיע למרות הקושי. מנהלת הוועדה, יהודית, אתי, דוברת הוועדה אורית, הממ"מ שהציל את המצב, יובל, חברי הכנסת שהגיעו מרחוק ומקרוב. ברצוני להודות למנהל פיתוח ולרשות ההסדרה על ההודעה שלהם, על סיפוח בתי הספר בתוך הקווים הכחולים. אני מקווה שזה יקרה במהרה ונעקוב אחר זה גם בשיתוף משרד הפנים ונערב את השר בנושא.

נשתדל להגיע מחר לדיון בוועדת הפנים על נושא ההחרגה, ונבדוק מול השר איך להכניס את הכפרים הלא מוכרים בתוך הסדר חוק תכנון ובנייה, מבחינת הפטור. בניית ממ"דים זה חלק מהחוק. ברשותכם, כדי למצוא פתרון לנושא המיגון אני ביחד עם חברי הכנסת, ננסה ליזום דיון בשיתוף פעולה עם וועדת חוץ וביטחון, נביא לשם גם את פיקוד העורף ומשרד הביטחון. אני מבין שמשרד החינוך לא אחראי באופן ישיר על הנושא, ולכן נפנה לאחראים ונזמן אותם. למשרד הביטחון יש מיגוניות מיותרות, הוא יצטרך להביא אותן לפה.

נכנס שולחן עגול של כלל משרדי הממשלה, עם – חברי הכנסת, משרד הפנים, משרד הביטחון, משרד החינוך, הרשות להסדרה, מנהל פיתוח ועוד. כל מי שיוכל לעזור לשפר – את המיגון, הבינוי, והסדרת הכבישים. גם יתכן שמשרד התקשורת יצטרך לקחת חלק בשולחן העגול. אנחנו נכנס ונוביל את המהלך בצורה אינטנסיבית. אני סומך על יוסף שידע לצלצל בפעמון ולתזכר, הוא יודע לעשות זאת מצוין וימשיך לעשות כך, ואנחנו מברכים אותו על כך.

אני לא יכול לקחת את ההחלטות בשם משרד החינוך, אך משיחות שהיו לי עם השר ועם הגורמים המקצועיים שענו, ושירין אחת מהם, שאנחנו נוביל מהלך לפחות להסדר לטווח הקצר לגבי נושאי – ההסעות, הבינוי, הפדגוגיה, כל הנושאים הללו עד למציאת פתרון למתווה רחב וארוך טווח מול המועצה, כפי שזה עובד במועצות אחרות. אני מאמין שנגיע, לפני 3 בדצמבר, לפתרון בנושא ולא יהיה צורך להשבית את מערכת החינוך.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה. תודה על האירוח. 


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>