פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 133 ועדת הכספים 06/12/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 261 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ"ג בכסלו התשפ"ד (6 בדצמבר 2023), שעה 16:30 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (הוראת שעה לעניין חוק התקציב לשנת 2024 – חרבות ברזל) (מ/1661) 2. הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד-2023 (מ/1687) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אחמד טיבי אופיר כץ נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר עודד פורר יצחק פינדרוס יסמין פרידמן אורית פרקש הכהן אליהו רביבו אלון שוסטר חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה יוראי להב הרצנו מירב כהן עופר כסיף ירון לוי מטי צרפתי הרכבי גלעד קריב נאור שירי מוזמנים: אסי מסינג – היועץ המשפטי, משרד האוצר אסתי פלדמן – סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר איתי טמקין – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר תמר לוי בונה – רכזת תקציב באגף תקציבים, משרד האוצר עומר רחמים – יועץ שר האוצר אביה ארון – אגף תקציבים, משרד האוצר גל אסף – אגף תקציבים, משרד האוצר אסף וקסלר – אגף תקציבים, משרד האוצר גל ברנס – אגף תקציבים, משרד האוצר עידו חי – אגף תקציבים, משרד האוצר עדי פרנקפורטר – אגף תקציבים, משרד האוצר טל ישראלי – אגף תקציבים, משרד האוצר רום בראב – אגף תקציבים, משרד האוצר ידידיה גרינוולד – אגף תקציבים, משרד האוצר עופרי אשל – אגף תקציבים, משרד האוצר אוריאל שם טוב – אגף תקציבים, משרד האוצר דוריה גנות – אגף תקציבים, משרד האוצר דנה דובר – רפרנטית תחבורה, משרד האוצר דניאל סרגי – אגף תקציבים, משרד האוצר רז פרוגל – רפרנט אנרגיה, משרד האוצר נעם דן – רכזת השכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר צח בסול – אגף תקציבים, משרד האוצר תמר צ'ין – אגף תקציבים, משרד האוצר תאיר ברוכין – אגף תקציבים, משרד האוצר ליהי צלאל – אגף תקציבים, משרד האוצר משה שגיא – משרד החינוך ייעוץ משפטי: שגית אפיק שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (הוראת שעה לעניין חוק התקציב לשנת 2024 - חרבות ברזל) (מ/1661) << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוסקים בהצעת חוק-יסוד: משק המדינה (הוראת שעה לעניין חוק התקציב לשנת 2024). אתמול ביקשנו שיהיה נוסח מוסכם, שתהיה החלטה מוסכמת לגבי הצעת החוק. במידה ולא תהיה הסכמה, נצביע כפי שהוועדה חושבת לנכון, כפי שהיא חושבת שזה מתאים. ביקשו ממני בבוקר מהלשכה המשפטית לדחות את הישיבה כיוון שניסו להגיע בכל זאת להסכמה. אני בעד הסכמה תמיד, אם יש אפשרות. אני מבקש לדעת אם יש הסכמה לגבי הצעת החוק הזאת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתמול בלילה עוד היו בינינו פערים ולא רצינו לבוא עם שתי גרסאות ולהתחיל להתכתש בדיון. הנוסח שנמצא לפניכם הוא נוסח מוסכם. הנוסח הוא בהתאם למה שדיברנו אתמול, לעקרונות שהוועדה הנחתה אותנו. היו לנו התלבטויות שונות, אבל בסופו של דבר התכנסנו לנוסח שמקובל גם על משרד האוצר, גם על משרד המשפטים וגם על הייעוץ המשפטי לוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 14) תיקון סעיף 3א1 1. בחוק-יסוד: משק המדינה, בסעיף 3א1, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), התרחש אירוע חריג ובלתי צפוי שיש לו השלכות פיסקליות משמעותיות, המשפיעות במישרין על הנתונים שבבסיס דוח ההפרשים כאמור בפסקה (2) שבסעיף קטן (א) ובשל סמיכות האירוע והשפעותיו על מועד הגשת דוח ההפרשים, לא ניתן להגיש במועד הקבוע באותה פסקה דוח הפרשים הכולל נתונים מעודכנים כנדרש בחוק, רשאית הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, באישור הכנסת לאחר שקיבלה את המלצתה של ועדת הכספים של הכנסת, לדחות את המועד הקבוע באותה פסקה לתקופה אחת שלא תעלה על 60 ימים (בסעיף קטן זה – תקופת הדחייה). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה באישור הכנסת? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> המנגנון של המלצת ועדת הכספים הוא לא הגיוני. זה קודם צריך ללכת למליאה בהתאם להמלצת ועדת הכספים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה קודם יבוא לוועדה ותהיה הצבעה על המלצה, רק אז יעבור למליאה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> את מכירה מנגנון שבו ההצבעות בוועדת כספים הן המלצה למליאה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מנגנון שקיים. הייתי מעדיפה שזה יהיה רק באישור הוועדה, אבל אחת ההסכמות שהגענו אליה עם משרד האוצר הייתה שזה יעלה עוד רמה. ההיגיון בזה הוא שתהיה גם הצבעה בוועדה וגם הצבעה במליאה. זה אמנם מסרבל, אבל אנחנו נמצאים ממילא באירוע יחסית מסורבל, חריג ולא צפוי, שגם אתם הנחיתם אותנו למצוא את המנגנון לו. אני לא חושבת שמבחינה משטרית זה לא נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם מבחינת הניסוח לא נכון להגיד שהממשלה מחליטה וההחלטה דורשת אישור של ועדת הכספים ואישור מליאה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא כתוב כאן אישור ועדת כספים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה יגיע קודם כל לוועדת הכספים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה זה לא רשום? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הממשלה תקבל החלטה על כך שיש אירוע חריג שבגללו היא לא יכולה לעמוד בזמנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מליאת הממשלה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן. היא תביא את החלטתה לוועדת הכספים כדי שתדון בהחלטה. למה היא תדון בהחלטה? כדי לקבל נתונים, כדי לראות אם האירוע אכן חריג. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היא מצביעה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא תצביע, כי היא צריכה להמליץ למליאה. המלצת הוועדה תובא בפני המליאה, והמליאה תצביע על המלצת הוועדה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה כמו בדין רציפות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה דבר שהוא קצת משונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> המנגנון הזה מאוד מוזר - במקום אישור ועדת כספים יש את אישור הכנסת. מה זה "המלצת ועדת הכנסת"? לא כתוב מתי הם הולכים לוועדת כספים, לא כתוב תוך כמה זמן זה מגיע לוועדת כספים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא צריך להיות כתוב. גם אתמול בנוסח זה לא היה כתוב, וגם בנוסח שלהם להארכת מועדים זה לא היה כתוב. את מדברת על משהו אחר, את מדברת על הדוח. דוח ההפרשים יונח על שולחנה של ועדת הכספים. גם האישור של ועדת הכספים לדוח נשאר, גם היכולת של ועדת הכספים לערוך שינויים בדוח נשארה. כל הסמכויות של ועדת הכספים לא נפגעו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רק דוח ההפרשים. מה עם התכנית המאזנת? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הכל נשאר. להבדיל מהנוסח הממשלתי שמחק את כל הדברים האלה, פה כל הסמכויות של ועדת הכספים נשארו ואף הועצמו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המליאה יכולה גם לא לקבל את ההמלצה של הוועדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם אם הוועדה דוחה, חושבת שלא צריך לאשר לממשלה, זה עדיין מגיע למליאה, נכון? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הסעיף כרגע לא כולל לוחות זמנים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא כולל לוחות זמנים. הממשלה צריכה לקבל את ההחלטה שלה, היא לא יכולה להיות בהפרה כמו שהפעם היא הייתה בהפרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם יו"ר הוועדה, שיש לו סמכות כללית להניח דברים על שולחן הוועדה, יכול להחליט שהוא לא מניח? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא. ברגע שיהיה מדובר באירוע חריג והיושב ראש לא ימצא לנכון לשים את זה על שולחן הוועדה, אנחנו נמליץ להביא את זה ישירות למליאה. צריכה להיות המלצה, צריך להיות דיון, שזה הדבר הנכון, זה הדבר החשוב. לא צריך להוסיף סרבול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבין שהדרישה למליאה מגיעה מצידה של הממשלה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו לא דרישה של הכנסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> משרד האוצר ביקש את זה, לא הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כדי להמעיט מכוחו של יו"ר הוועדה ושל הוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שבמובנים מסוימים ההוראה הקודמת הייתה יותר טובה. מה יש לנו פה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוראת קבע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההוראה הקודמת הייתה רעה מאוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת לדעתי יותר רעה. אירוע חריג ובלתי צפוי זה לא סיכול, זה גם לא מתקרב לסיכול. זה אפילו לא כוח עליון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אירוע חריג ובלתי צפוי שיש לו השלכות פיסקאליות משמעותיות, המשפיעות במישרין על הנתונים שבבסיס דוח ההפרשים. זה מנגנון מאוד קשיח וחזק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שגית, אני חולקת עלייך. אני חושבת שיועצת משפטית לממשלה מוציאה בקלות רבה חוות דעת על כמעט כל אחת משש השנים האחרונות שכביכול יש בהן אירוע חריג ובלתי צפוי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מדובר בסד זמנים מאוד קצר וצפוף שבו הדבר הזה צריך לקרות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הנסיבה שבה הדבר הזה קורה רחוקה מלהיות סיכול. ההצעה מגיעה לפי הצעת אוצר, מה שאומר שלשר אוצר יש את הכוח המוחלט להחליט איזו תכנית הוא מעלה לממשלה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם היום כל המנגנון של דוח ההפרשים לממשלה הוא לפי הצעת שר האוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הדבר הזה עולה למליאה אחרי שהמליאה מקבלת פיזית את המלצת ועדת הכספים. יכול להיות שוועדת הכספים תגיד שזה רע מאוד, שזה לא טוב בכלל, אבל יו"ר הקואליציה יגיד לגפני שזה לא נראה לו בכלל ולכן זה צריך לעלות להצבעה במליאה. אני לא מבינה מה עשינו בזה, זה עוד יותר גרוע ממה שהיה קודם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה הופך את ועדת הכספים לסוג של תחנת ביניים, זה אומר שההמלצה שלנו היא לא כזאת חשובה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ומה אם נעשה שהוועדה תאשר ואז זה יעלה למליאה לאישור? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שצריך לשקול שזה יעלה למליאה רק באישור ועדת הכספים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חשבתי שאפשר להסתפק בוועדה, אבל בקשת משרד האוצר להוסיף את הכנסת היא לא בלתי - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה צריך את המלצת ועדת הכספים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כי רצינו להגיע איתם להסכמה. יש בזה היגיון רב בעיני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם הוועדה מאשרת, אין שום טעם בפרוצדורה הזאת של להעלות למליאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה קורה בהרבה חוקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה קורה. אם אנחנו מצביעים על תקציב, התקציב עולה להצבעה במליאה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא רק חוקים, גם יש צווים שאתם מצביעים עליהם פה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה התקציב עולה להצבעה במליאה רק אחרי שאנחנו מאשרים אותו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה חוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש חקיקה בכנסת שצריך אישור ועדה ולאחר מכן אישור מליאה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה הנוסח של הוועדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זו לא הייתה הבקשה שלנו. אנחנו מוכנים שזה יהיה רק אישור ועדה, אין לנו בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בשונה מחוקים אחרים ומתקציב המדינה שצריכים להיות מאושרים בוועדת הכספים ולאחר מכן מאושרים במליאת הכנסת, כאן אנחנו מדברים על אירוע אחר לחלוטין, כשהאירוע הזה הוא ועדת הכספים. הנושא הזה צריך לבוא לדיון בוועדת הכספים. אם הוא עולה למליאה, הוא הופך להיות אירוע פוליטי שבכלל לא קשור לנושא המקצועי שעליו אנחנו מדברים. אם החלטתם שצריך לעשות את ההליך הזה, אנחנו אלה שצריכים לאשר או לא לאשר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני חושבת שזה מחזק את מורכבות ההליך כשדורשים גם את הכנסת וגם את הוועדה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא מה שקורה כאן. אם היו דורשים גם וגם, ניחא, אבל זה לא גם וגם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה גם וגם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם מוכנים גם וגם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כרגע זה לא גם וגם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה צריך לעלות למעלה רק אם אנחנו מאשרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה בעיני מקובל. אם הוועדה אישרה זה יעלה למליאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם יש המלצה שלילית זה לא עולה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שקורה כאן זה דבר לא הגיוני. מה עושים כאן? לגמרי מפרקים את המשמעות של תקציב דו-שנתי על ידי זה שהוא עולה פעמיים למליאה. באיזה אירוע אנחנו מדברים? אנחנו מדברים באירוע שהתחזיות לתקציב הדו שנתי לא צלחו, כשלרוב זה לא יהיה כשיש יותר כסף בקופה, זה תמיד יהיה במקרה שיש פחות כסף בקופה. שר האוצר יגיש דוח הפרשים לוועדה, כשאחרי שנצביע זה יעבור למליאה. מה יקרה במליאה? השר הזה יגיד שהוא לא מצביע על זה, השר ההוא יגיד שהוא לא מצביע על זה. למנגנון בוועדה אין שום משמעות, כי אנחנו חוזרים לתהליך פוליטי מחודש של פעם שנייה הצבעה בכנסת על כל הדברים שכרוכים בכך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא המצב, זה לא המנגנון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מסכימה איתך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אם זה לא מאושר בוועדה, הם יצטרכו לעמוד במועד, יהיה "פלאט". << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מדברת על זה שאנחנו מסבכים במו ידנו תהליך שגם ככה קשה לביצוע. כשהממשלה אומרת שהיא הפריזה בתחזיות שלה, זה לא חס ושלום היא כי הרי אנחנו אומרים ששרים לא מתערבים בקביעת התחזיות הכלכליות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש לך אינטרס שהתהליך הזה יהיה מורכב, יש לך אינטרס שהתהליך הזה יהיה קשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נכון, אני רוצה שהוא יהיה מקצועי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסתי, אתם מוכנים שזה יישאר רק באישור ועדה? אתם רואים עם זה קושי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הרציונל באישור המליאה? למה מתעקשים על מליאת הכנסת? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אם אתה מסתכל על חוק היסוד, על הסעיף המקורי לפני שתיקנו אותו, הוא מדבר על ממשלה לפי הצעת שר אוצר ועל כנסת לפי ועדת כספים. כך בנוי כל המנגנון. משרד המשפטים רצה להמשיך את אותה תפישה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע שיהיה אישור ועדת כספים ואישור מליאה, כאשר אם ועדת הכספים לא מאשרת אז זה לא עולה למליאה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה יהיה לפי המלצתה החיובית של ועדת הכספים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך שבמקום המילים "לאחר שקיבלה את המלצתה" יבוא "בכפוף להחלטת ועדת הכספים". מה שעולה להצבעה זו החלטת ועדת הכספים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם המלצה עולה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין מצב שוועדת הכספים מחליטה ושר האוצר עושה אובר רולינג ומעלה למליאה משהו אחר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא יכול להיות. גם בנוסח שמונח אצלכם שר האוצר לא יכול להניח שום דבר במליאה בלי ועדת הכספים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> את טועה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני ממש לא טועה. עשיתי חקיקה שנים רבות, אני יודעת איך היא מנוסחת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שגית, תקראי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני לא צריכה לקרוא, אני כתבתי את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב שרשאית הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, באישור הכנסת, לאחר שקיבלה את המלצת ועדת הכספים. היא קיבלה פיזית את המלצתנו לא לאשר, אבל היא יכולה לא לקבל את המלצתנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היושב ראש הציע לשנות את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת, שזה יהיה באישור ועדת כספים, ואפשרות שנייה, שזה יהיה לפי החלטה חיובית של ועדת הכספים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא החלטה, אלא אישור ועדת כספים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו רוצים את אישור הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המילה "באישור" נשמעת יותר טוב, אף על פי שיכול להיות שאין הבדל. זה צריך להיות באישור ועדת הכספים ובאישור מליאת הכנסת. זה לא יבוא למליאת הכנסת בלי אישור של ועדת הכספים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> (2) אישרה הכנסת את דחיית המועד כאמור בפסקה (1), יידחו בהתאמה יתר המועדים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהפחתה לפי פסקה (8) של אותו סעיף קטן תתבצע בתום תקופת הדחייה הנספרת החל מהמועד הקבוע בסעיף 7 לחוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג – 2023; הכנסת תפרסם ברשומות הודעה על המועדים המעודכנים שנדחו לפי סעיף קטן זה." << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אומר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשאנחנו מסתכלים על מה שקבוע היום בחוק יסוד משק המדינה, אפשר לראות שבפסקה (7) ועדת הכספים רשאית להציע לשר האוצר שינויים בתכנית. בפסקה (8) נכתב שאם לא אישרה ועדת הכספים את התכנית שהגישה הממשלה, יופחתו סכומי ההוצאה, שזה ה-"פלאט" ה"טיפש", האוטומטי. בפסקה (8) לא נכללו המועדים, המועד נקבע בחוק, לכן אנחנו מפנים פה לחוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי שר האוצר יצטרך להגיש לנו תקציב מתוקן? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> העניין פה הוא טכני. כל ההצעה הזאת מדברת על דחייה שלא תעלה על 60 ימים, אבל בגלל שבפסקה (8) לא נכתב מועד אנחנו לא יודעים מאיפה לספור את ה-60 ימים, או את התקופה שלא תעלה על 60 ימים, ולכן הפנינו לסעיף 7 שמתייחס ל-31 בדצמבר. ועדת הכספים מקבלת החלטה עד 31 בדצמבר, לכן ה-60 ימים, או התקופה שלא תעלה על 60 ימים, ייספרו מאותו מועד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אסתי, את מתכוונת באפריל להגיע לפה עם תקציב? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסתי, את רוצה שכבר עכשיו ניתן לכם את האישור בלי מליאה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הממשלה הגישה הצעת חוק ממשלתית ביחס ל-2024 וביקשה את דחיית המועדים הזאת. הממשלה פנתה לכנסת וביקשה לדחות את המועד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוועדה לא קיבלה שום נתונים מכם. אני לא רוצה לדלג על הפיקוח של הוועדה. אתם אומרים שלשנה הזאת, לשנת 2024, יש החלטת ממשלה שצריך לדחות כי הבאתם חוק להארכת מועדים שהכנסת אישרה בקריאה ראשונה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הבאנו לפה את כל הנתונים ביחס ל-2024. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה את רוצה לכתוב? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אפשר לעשות סעיף מעבר שאומר שביחס ל-2024 יראו את הכנסת כאילו אישרה את המועדים האלה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את מבקשת מאיתנו את התקופה המקסימלית עכשיו. איך את יוצאת לדרך? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> צריך להגיש דוח הפרשים שמדבר גם על צד ההכנסה וגם על צד ההוצאה. התהליך של צד ההכנסה הוא קל יותר כי הוא תוצאתי ברובו. יכול להיות שיש שם כל מיני צעדים שבכוונת הממשלה לקדם כדי להיטיב את מצבנו בצד ההכנסה, אבל רובו ככולו תוצאתי. חוץ מזה נצטרך לקיים דיון בממשלה, כפי שאומר לנו החוק, על דוח ההפרשים. אנחנו נציג את דוח ההפרשים ואת הצעדים שבצידו, מה שאומר שתצטרכי חלק לכנס באמצעות הגדלת הגירעון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> האם כדי לכנס חלק באמצעות הגדלת הגירעון נדרש תיקון חקיקה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> את צריכה להצהיר לוועדה. לפי החוק היום, שגית, עד 1 בנובמבר את צריכה להגיד מה תכנית הפעולה שלך, כשיש לך עד 31 בדצמבר לכנס אותה. אם אנחנו עושים 60 יום כפי שכתוב בחוק, את צריכה עד 1 בינואר להגיש את דוח ההפרשים ואת הצעדים שבכוונתך לעשות כדי לכנס, כשהצעדים יהיו הגדלת גירעון, קיצוצים, בקשות להגדלת הכנסה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> התכנית המאזנת. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> ואז יהיה לך עד 1 במרץ, שזה כרגע לוחות הזמנים, כדי להביא את התקציב. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> האם עד 1 במרץ צריך להביא את התקציב על ידי הממשלה, או שהתקציב יעבור על ידי הכנסת בשלוש קריאות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> שלוש קריאות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא 1 במרץ, זה 28 בפברואר. זה אומר שתצטרכו להביא לכנסת תקציב עד סוף ינואר. אסתי, אני לא כל כך אוהבת הוראת מעבר בחוק יסוד ולא כל כך אוהבת לדלג על הוועדה. אני מוכנה להציע שלא נצטרך את הממשלה ואת הכנסת אלא נסתפק באישור הוועדה במועד הזה. אם זה מקובל עליכם זה יכול להיות פתרון. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני חושבת שעדיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התשובה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שהם מסתפקים באישור ועדת כספים רק לתקציב הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מאוד לא אוהבת את התיקון הזה. אתם באתם ואמרתם שאתם רוצים מנגנון מאוד קשה, מאוד מיידי - שמ-1 בנובמבר עד ינואר תתקנו את התקציב. עכשיו אתם נותנים לממשלה הזאת למשוך את ההחלטות הכואבות ואת הקיצוצים הכואבים עד מרץ. אנחנו באירוע של לחימה. הקיצוץ ב-2023 היה בעיני חרפה. אנחנו צריכים כמה שיותר מהר לתפוס את תקציב 2024. מה אתם עושים בחקיקה הזאת? אתם נותנים לממשלה גרייס עד מרץ. תנו לי לנסות לנחש מה יישאר מההסכמים הקואליציוניים עד מרץ 2024. במקום להוריד את הגרזן בינואר ולהגיד שלפחות יהיה איזה שוט על הממשלה לבוא ולקצץ כמה שיותר מהר, אתם עושים הפוך, אתם נותנים לה לרוץ עד מרץ, כשאז לא יהיה מה לקצץ וגם נעמיק את הבור. אני לא מבינה את המנגנון הזה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> ביקשנו מלכתחילה להאריך רק את ההגשה של דוח ההפרשים עד שנדע לתת תשובות בהירות יותר. כדי לא להעמיד את הוועדה במצב שבו אם היא לא מקבלת החלטות יורד קיצוץ אוטומטי על כל סעיפי התקציב, ביקשה הוועדה לעשות איזה שהוא מנגנון של דחייה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הדחייה הייתה גם קודם - פשוט תיקנתם בכל סעיף ורק הורדתם את סמכות ועדת הכספים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הדחייה לא הייתה ביחס ל-"פלאט". ה-"פלאט" נכנס ב-1 לינואר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כל ממשלה תבוא ותטען לסיכול כדי שה-"פלאט" לא ירד. כדאי שתעדכנו מישהו באגף תקציבים שיבין מה כתוב בתיקון הזה. אני לא יודעת אם איתי מבין את המשמעות של התיקון הזה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מבין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ישב כאן יוגב ואמר שתוך 10 ימים הם יודעים להביא תקציב ל-2024, כשאתן עכשיו מסכימות להצעת חקיקה שעד מרץ אפשר יהיה להמשיך בלי לעשות שום דבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה שנדחה עכשיו את תקציב 2024 בשלושה חודשים? כולנו מסכימים שתקציב 2024 הנוכחי לא רלוונטי כי מדינת ישראל נמצאת במלחמה. אנחנו חייבים תקציב רלוונטי. אין שום סיבה שנחכה עכשיו שלושה חודשים, זה פשוט לא סביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההצעה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא לספור 60 ימים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חשבתי שנכון להביא את התקציב המתוקן כבר בדצמבר. אפשר להתפשר על ינואר, אבל בטח לא על פברואר או מרץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קורה כאן? הם לוקחים את התאריך של היום, של תחילת דצמבר, ומתחילים לספור את ה-60 יום מה-1 בינואר. אני לא מבינה מה את עושים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו בהתחלה ביקשנו לא לדחות את הקיצוץ האוטומטי שחל ב-1 בינואר, רק את שאר המועדים, אבל אז נאמר פה על ידי חברי הכנסת שזה להכניס אתכם לסד זמנים שהוא בעייתי. הציעה הוועדה 45 ימים, מה שנראה לנו פרק זמן סביר, אבל אז ביקש שר האוצר להעלות את זה ל-60 ימים, וגם זה עדיין נראה לנו פרק זמן סביר. אנחנו מבחינתנו נרצה שהתקציב יהיה כמה שיותר מקצועי ושיהיה כמה שפחות זמן שבו אין הלימה בין תקציב המדינה לבין המציאות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> האינטרס שלכם לא קובע. מה שקובע זה המועד החוקי. ברגע שכתוב 1 במרץ, שר האוצר יכול להחליט שהוא מגיע ב-1 במרץ. אנחנו ב-6 בדצמבר. אתם רוצים לכתוב בחוק שה-60 ימים ייספרו מינואר. שגית, גם את רצית לעשות את זה בינואר, להגביל אותם לינואר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון, אבל העניין הוא שגם הכנסת תצטרך לעבוד על תקציב 2024. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה המשמעות של התהליך הזה? זה תקציב מלא? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תקציב חדש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם התקציב הזה לא עובר, הממשלה נופלת? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הממשלה לא נופלת, אבל הם יצטרכו להגדיל את הגירעון או לעשות "פלאט" "טיפש". הם יצטרכו לעשות צעדים מאזנים שהם קיצוניים ומשמעותיים מאוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינה חוקית זה תהליך שונה מהתהליך הרגיל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה אותו תהליך של הדו-שנתי. אם הם לא יבואו תקציב, יהיה להם "פלאט" "טיפש". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה אם הם יביאו ולא יהיה רוב? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אותו דבר, יחול ה-"פלאט". << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו במצב חריג היום. אתם אומרים עכשיו שאחרי 31 בדצמבר נתחיל לספור 60 יום - זה יוצא ה-1 במרץ. איך אנחנו עושים כך שלא נאפשר את זה בחקיקה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו סבורים ש-1 במרץ זה מאוחר מידי בהתייחס למצב שאנחנו נמצאים בו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בלי שום שוט. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו עכשיו במצב חריג. אנחנו רוצים לעשות משהו כדי שלא נגיע למצב שחודשיים ב-2024 נרוץ על התקציב של 2024 הקיים. איך אנחנו עושים את זה בחקיקה עכשיו? אנחנו מתקנים את המועדים כך שלא נעבור את חודש ינואר בלי תקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא חודשיים, זה שלושה חודשים לפחות, כי זה יגיע ב-1 במרץ. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, זה יגיע בינואר. עד 1 למרץ זה צריך לעבור במליאה, אין שאלה בכלל. לוחות הזמנים הם צפופים. אתמול דיברנו על 45 ימים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה המשמעות אם זה לא עובר עד 1 במרץ? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז יש "פלאט" מיידי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא סומך על שר האוצר הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ה-"פלאט" הוא אוטומטי, הוא לא קשור לשר האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרי זה לא כמו בתהליך רגיל שאם התקציב לא עובר הממשלה נופלת. פה הסנקציה היא "פלאט". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שר האוצר אמר שתוך 10 ימים יש תקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שזה משברון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הממשלה לא תיפול כי יש תקציב. מה שיהיה זה "פלאט". << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רק אומר שיהיה "פלאט", זה אומר שתקציב 2024 ייגמר במקרה הטוב במרץ. אני מתנגדת התנגדות נחרצת לתיקון החקיקה הזה. אני מציעה ומייעצת לנציגי אגף תקציבים לשקף במלואו את תיקון החקיקה למעלה אצלכם, כי לדעתי אתם לא מבינים מה אתם עושים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היה סיכום עם האופוזיציה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה סיכום? להגיע לתקציב 2024 במרץ? לא יקום ולא יהיה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היועצת המשפטית, אם זה לא עובר עד ה-1 בינואר, מתי יהיה ה-"פלאט"? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתמול הם ביקשו לדחות בהוראת שעה את המועדים באופן די דומה למה שיש עכשיו בהוראת הקבע. ברגע שהם הבינו שהדחייה שהם ביקשו היא קצרה מידי לאור זה שהם מפרים את החוק כבר זמן מה, הם ביקשו את ה-60 ימים כדי להתכנס ולא להפר פעם שנייה את החוק. המשמעות היא אותה משמעות בהוראת השעה ובהוראת הקבע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בהוראת השעה היה "פלאט". פה אין "פלאט". << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אותו "פלאט" קיים פה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה "פלאט" אוטומטי. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הוועדה ביקשה 45 יום, אבל שר האוצר ביקש להאריך ל-60 יום. אנחנו, אגף התקציבים, רוצים כמה שפחות זמן שהתקציב יהיה באוויר, כשמבחינתנו אין הבדל בין 45 יום ל-60 יום. הממשלה, עד שהיא תביא תקציב ועד שה-"פלאט" האוטומטי יחול, תצטרך להידרש יותר לקיצוצים כי צד ההוצאה הוא לא אותו צד הוצאה שהיה טרום 7 באוקטובר. מה עשינו עכשיו כדי לממש את המלחמה? הקפאנו את כל התקציבים שלא היו תקציבים ללחימה, לעורף ולתקציבים שהם חיוניים מאוד לצמיחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חוץ מהכספים הקואליציוניים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בעת שאנחנו מדברים כל הכספים הקואליציוניים קפואים. היינו צריכים כל כסף שלא מומש להקפיא כי בינתיים יוצאים כספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך הם מוקפאים אם הם בחוברת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נתנו מקדמות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> היום יש הקפאה של הכספים הקואליציוניים עד שיאושר התקציב, ואז זה יאושר כפי שאושר בהחלטת הממשלה 1096. אני לא יודעת איזה דברים הממשלה תקפיא, אבל יהיו צריכים הרבה הקפאות כי ההוצאות עולות משמעותית על ההוצאות שתכננו מראש. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הממשלה תצטרך ב-60 הימים האלה לנהוג בריסון לקראת אותו "פלאט" שיגיע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמו שהיא נהגה בריסון עכשיו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ההצעה של אגף התקציבים הייתה לקצץ 70% מהכספים הקואליציוניים, אבל בסוף אנחנו מקצצים 14.7%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> פחות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו סומכים עליכם, לא על שר האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא סומכים על שר האוצר? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי שר האוצר נלחם כדי לשמור את הכספים הקואליציוניים. ישב פה יוגב, ראש אגף התקציבים, ואמר שהדבר הכי דחוף זה לגמור את תקציב 2024. גם הוא מבין שעכשיו כבר אי אפשר יהיה לשחק משחקים כי חברות הדירוג מסתכלות עלינו. הוא אמר שתצטרכו להביא תקציב כואב וקשה. אתם תביאו אותו במרץ? אנחנו עד מרץ נשב ונראה את כל הכספים הקואליציוניים שנשארו, שזה 14 מיליארד שקלים, מתבזבזים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שמענו שלשום את ראש אגף תקציבים אומר שהתקציב מוכן, שהם מוכנים להגיש אותו תוך מספר ימים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ברגע שהם יגישו, לוחות הזמנים מתקצרים בהתאמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך שזה יהיה רשום. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין צורך, כי לוחות הזמנים הם גמישים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תכתבי 1 במרץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> או שתקבעי שוט לממשלה שהיא צריכה מיד לעדכן את התקציב, או שיהיה תאריך. צריך ששר האוצר יהיה שר אוצר במשרה מלאה ויביא תקציב ל-2024. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך נוכל לחייב את הממשלה להביא תקציב עד 15 בינואר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה חוק שהבאנו על מנת שהממשלה לא תוכל לעשות כרצונה בנושא הכלכלי. ביקשתי אתמול שנעשה את זה כהוראת קבע לפי ההצעה שהוצעה על ידי היועצת המשפטית, כדי שכאשר קורה דבר מהסוג הזה או דבר דומה יהיו חייבים לבוא לוועדת הכספים לדווח, להביא את הדוחות וכו'. ברגע שלא מביאים יש קיצוץ "פלאט" בממשלה, ואת זה אף ממשלה לא רוצה, ודאי לא "פלאט" "טיפש". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא רוצה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו התכוונו שהחקיקה הזאת תהיה חקיקת קבע, התכוונו שתהיה חקיקה שתאלץ את הממשלה לבוא לכאן על מנת שלא יהיו עליה סנקציות, אבל אני רואה עכשיו שזה גולש לכספים הקואליציוניים, שזה גולש לשר האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החטא הקדמון זה שהממשלה הפרה חוק-יסוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החטא הקדמון זה הממשלה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> החטא הקדמון זו המלחמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> החטא הקדמון זה המחדל שהוביל למלחמה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 100% את צודקת << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קיוויתי שנגיע בעניין הזה להסכמה, בכל זאת מדובר על השנים הבאות, על כך שהממשלה לא תוכל לעשות כרצונה ותצטרך לבוא לדווח, לתת דוחות. בכלל לא רלוונטי מי יהיה שר האוצר, בכלל לא רלוונטי אם כן יהיו כספים קואליציוניים, לא יהיו כספים קואליציוניים. אנחנו נצטרך להצביע. אני מצטער על הצבעה שתהיה הצבעה לפי קואליציה ולפי אופוזיציה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הצעת הקואליציה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לדחות את תקציב 2024 למרץ. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה שסוכם אתמול עם האופוזיציה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא סוכם. מתי סוכם שתקציב 2024 יוגש במרץ? אתם פוגעים בתושבי מדינת ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את לא מגישה את התקציב במרץ. מדובר על כך שיש לך עד מרץ לסיים אותו. יש לך פה שלושה שבועות לדון על התקציב. במהלך ינואר הם יביאו את התקציב לפה, כשמיד אחרי זה את מתחילה לדון עליו. אתמול דיברו פה על 45 ימים, על 60 ימים, וכולנו הסמכנו את הלשכה המשפטית שיגיעו עם משרד האוצר להבנות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זה 45 ימים מה-6 בדצמבר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא מה-6 בדצמבר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם אתמול זה לא היה מה-6 בדצמבר, זה היה מהדיווח. אתמול אמרתי שזה יכול להיות 30 או 45, אבל אז אמרו משרד האוצר שהם רוצים 60. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תעשי את זה 30 כמו שרצית בהתחלה. שגית, את בעצמך אמרת שאת רוצה לקבוע תאריך בינואר, שאת רוצה תאריך קשיח שבו הם יביאו תקציב. תקבעי תאריך בינואר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני לא אומרת את זה. הם רוצים להביא תקציב לאישור הכנסת. גם הכנסת תצטרך את הזמן כדי להעביר את התקציב. עכשיו הם מבקשים הוראה מיוחדת ל-2024. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו רוצים שהפנייה של הממשלה בהצעת החוק תהיה הפנייה שלה לוועדה להאריך את המועדים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ואז אתם מבקשים את מלוא המועד? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> ביקשנו רק 45 יום. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שרית ואסתי, מה אתן רוצות לכתוב לגבי 2024? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו רוצים שהנוסח שאנחנו מצביעים עליו עכשיו יחול על 2024, בשים לב לכך שהמועדים עברו ואנחנו מדברים - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המועדים עברו כי הפרתם את החוק. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אתה מבין למה הם מבקשים 60 ימים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> את רוצה להגיש את תקציב 2024 במרץ? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אורית, את יודעת שלא. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם צריכים להגיש את התקציב בינואר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה כתוב? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 60 יום ביקש שר האוצר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממתי מתחילים לספור את ה-60 יום? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> תלוי לאיזה עניין. את דוח ההפרשים מתחילים לספור מ-1 בנובמבר. זה גורר את הפעולות האחרות להידחות ב-60 יום, מה שאומר שה-"פלאט" שהיה אמור להיכנס לתוקף בחוק הרגיל ב-31 בדצמבר יידחה ב-60 יום. הכל בהתאמה נדחה ב-60 יום. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם קודם מביאים דוח גירעון ודוח הפרשים, ואז הם צריכים להביא תכנית מאזנת שמכסה את הגירעון ואת ההפרשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שזה התקציב החדש. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא. תכנית מאזנת אלו העלאות מיסים, זו חקיקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הגדלת הכנסות או הקטנת הוצאות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אם אתם חושבים שאפשר יהיה להעביר את החקיקה הזאת בכנסת ביומיים, זה לא נכון, לכן הבקשה הייתה שהמועדים יוארכו. למה הם יוארכו? משום שאת התכנית המאזנת, בין אם יהיה תקציב ובין אם לא יהיה תקציב, חייבים. כשהתכנית המאזנת מגיעה לאישור ועדת הכספים, ועדת הכספים יכולה להציע שינויים לגביה. בנוסח המקורי ועדת הכספים לא הייתה קיימת. כדי שהוועדה תוכל לעשות את התהליך ובאמת להספיק להציע שינויים בתכנית המאזנת, כמו למשל שהם יציעו העלאה מסוימת ואתם תחשבו שצריך להביא העלאה אחרת, צריך לעשות את התהליך הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא לקצר את ה-60 יום? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש שני סוגי "פלאט" בחוק היסוד הקיים. המשמעות של "פלאט" "טיפש" זה קיצוץ רוחבי עמוק בכל משרדי הממשלה בצורה אחידה, ואילו "פלאט" "חכם" יכול להיות שונה בין משרדים, יכול להיות שונה בין תכניות. "פלאט" "טיפש" נעשה באופן אוטומטי ובלי אישור הוועדה, ואילו "פלאט" "חכם" נעשה באישור הוועדה. ככל שמביאים תקציב אין "פלאט", הוא לא יידרש. אם התקציב לא יעבור עד סוף פברואר, יחול ה-"פלאט" האוטומטי. מה קורה בתקציב 2024? לצד תקציב 2024 הם יצטרכו להביא תכנית מאזנת, שזה העלאות מסים, או כל דרך אחרת כדי לאזן את ההפרשים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לזה תוקף. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את טועה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> דוח ההפרשים הוא אינפורמטיבי, אין לו שום תוקף אופרטיבי על הכספים בתקציב - אותו דבר תכנית מאזנת. לתכנית מאזנת אין תוקף אופרטיבי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש לה תוקף אופרטיבי. תכנית מאזנת זו חקיקה ב-90% מהמקרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה מקרים לא? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה יכול להיות העברות תקציב, זה יכול להיות תיקון של חוק הפחתת הגירעון. למה הצעתי את המנגנון הזה? כי הם יכולים לא לעשות "פלאט", הם יכולים לתקן את חוק הפחתת הגירעון לאותה תקופה. זה שאת נתפסת כל הזמן ב-"פלאט" כסנקציה, זה לאו דווקא הדבר הנכון. גם אמרתי אתמול שאתם לא רוצים לעשות את התהליך של ועדת הכספים בכאילו, אתם רוצים שיביאו לכם תכנית מאזנת כדי שתוכלו - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שאמרתי - ש-"פלאט" זו לא סנקציה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני מסכימה איתך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היה והממשלה לא גמרה תהליך של תקציב, האם ב-1 בינואר נופל עליה "פלאט"? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> את מדברת אחרי התיקון? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לפני התיקון. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לפני התיקון, כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> במצב דברים רגיל שהממשלה לא פעלה מהר וסידרה את עצמה בין נובמבר לינואר, נופל עליה "פלאט" כך שהיא צריכה לבוא מהר ולתקן את התקציב. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> במצב של מלחמה מאוד דרסטית שקורית בדיוק בסוף שנה, כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התיקון הזה בא ואומר? הוא בא ואומר שבמצב כלכלי עוד יותר מסובך, הממשלה תקבל 60 יום לכל התהליך הזה בלי "פלאט" באמצע - זה לא נשמע לי הגיוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אורית, מה החשש שלך? החשש זה הכספים החוץ תקציביים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבעיה שלנו עכשיו היא עם ה-60 יום. ברגע שאמרתי ליועצת המשפטית להגיע לסיכומים, אני הולך עם היועצת המשפטית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הגעתי לסיכומים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציע לחזור ל-45 יום במקום ה-60 יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה משנה אם זה 45 יום או 60? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסתי, ההצעה שלי אתמול הייתה 45 ימים, אבל אתם ביקשתם להאריך ל-60 ימים באופן קבוע. ה-60 ימים הם מספר גג, הם מספר מקסימאלי של ימים. אסתי, אם אני לא מכניסה לך את הוראת התחילה והתחולה לגבי 2024, אתם עדיין תוכלו לאשר בממשלה ולהגיע לכנסת עם ארכה שהיא נמוכה מ-60, נכון? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החשש של אורית זה לא הימים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> החשש של אורית זה כן הימים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, היא מדברת על כספים הקואליציוניים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הכספים הקואליציוניים לא רלוונטיים לעניין הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו מהות העניין. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חבר הכנסת נאור שירי, אני אגיד לך מה אומרת חברת הכנסת אורית פרקש. חברת הכנסת אורית פרקש אומרת שהיא רוצה שיהיה שוט על הממשלה של "פלאט" אוטומטי כך שהמשרדים לא יוכלו לתפקד, מה שיגרום לממשלה למהר ולהביא תקציב. היא אומרת שדחייה של 60 ימים זה מספר גבוה מידי. מה התשובה לזה? התשובה לזה מחולקת לשניים. החלק האחד, שהם יכולים לפני כי זה עד 60 ימים, והחלק השני, שאם אנחנו רוצים שהוועדה הזאת תוכל להציע שינויים לתכנית המאזנת ולדון בחוק ההסדרים שיגיע ככל הנראה ביחד עם התקציב, גם לכם יש אינטרס שלוחות הזמנים יהיו נורמאליים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עניין הזמנים הוא לא הבעיה של אורית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זאת הבעיה, כי היא מבקשת שה-"פלאט" יהיה מוקדם יותר. היא אומרת שאם ה-"פלאט" יהיה ב-1 בינואר או ב-31 בינואר, הממשלה תמהר ותביא. זה נכון שהיא תמהר ותביא, אבל מה יהיה אז על הכנסת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואז זה ירוקן מתוכן את התהליך בכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלחנו את שגית ואת שלומית לשבת עם משרד המשפטים ועם משרד האוצר על מנת להגיע להסכמה. אמרנו שאם תהיה הסכמה נתמוך בהסכמה הזאת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא הייתה התערבות שלנו בכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בכלל לא הייתה. אני מבקש להצביע על ההצעה של היועצת המשפטית של הוועדה, שמוסכמת על משרד המשפטים ועל משרד האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הגענו להסכמות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו גם לא נתנו הסכמה לתקציב במרץ. אנחנו הסמכנו מישהו לתקציב במרץ 2024 בלי סנקציות? זה חוסר אחריות מצידנו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> התקציב יוגש חודשיים קודם, את יודעת את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי הוא יגיש אותו בדצמבר הבא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוא יוגש במהלך ינואר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו אתמול הסכמנו לתהליך של גיבוש הנוסח החדש בין היועצת המשפטית לכנסת לבין משרד האוצר, רק לא הגענו להסכמות. אנחנו סבורים שבמצב שנוצר היום, במצב של מלחמה, מדינת ישראל בשנת 2024 לא יכולה להתקיים חודשיים עם תקציב שהוא לא רלוונטי. דבר שני, אם הממשלה לא תגיש את התקציב, או אם התקציב לא יעבור ב-1 במרץ, לא תהיה סנקציה אמיתית על הממשלה. בתהליך רגיל אם התקציב לא עובר, הכנסת מתפזרת. כאן אין את הסנקציה הזאת, לכן אנחנו מבקשים לקצר את לוח הזמנים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ואם זה 45 ימים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוא נדבר על זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה נכון שה-"פלאט" יידחה גם עכשיו וגם בהוראת הקבע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ה-"פלאט" זו לא סנקציה מספקת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני מסכימה איתך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו סנקציה על אזרחי מדינת ישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סנקציה על האזרחים, לא על הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר להגיד את זה לגבי מנגנון ההתכנסות כולו, יש שם סנקציה של "פלאט". אולי תקבעי שיהיה "פלאט" החל מאמצע ינואר או תחילת פברואר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אגיד לך למה אני לא חושבת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כך כתוב מנגנון ההתכנסות. הסנקציה שיש במנגנון ההתכנסות הוא "פלאט". תעבדי עם מה שיש שם. אם קיבלנו במנגנון הרגיל שהסנקציה היא "פלאט", גם פה אפשר שנעבוד עם זה. בוא נהיה עקביים. כשמנגנון ההתכנסות עבר, לא אמרת לנו שאת לא מוכנה ל-"פלאט". << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם אז לא אהבתי את ה-"פלאט", וגם אז הערתי על ה-"פלאט". מספר חודשים קצר מרגע שעבר המנגנון של תקציב דו-שנתי הממשלה כבר הספיקה להפר אותו, כבר אנחנו נמצאים באירוע שאנחנו לא יודעים איך לפתור אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אנחנו לא משנים את החוק, ה-"פלאט" יחול והממשלה לא תיפול במרץ. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חשבתי שהאינטרס של הממשלה הוא להקדים את התקציב של 2024 כדי לתת ודאות למשק. פה אני רואה משהו הפוך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כדי להקדים את התקציב הם צריכים להביא תכנית מאזנת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מפריע להם? שיביאו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זו חקיקת מסים מאוד משמעותית שגם אתה רוצה לקיים עליה דיונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שגית, תכנית מאזנת זה תקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזה נכון לקצר את לוחות הזמנים. שיתאמצו עכשיו, שיעבדו יום ולילה, אנחנו במצב מלחמה, ויביאו ואת התקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> את דיברת איתנו על סוף ינואר, את לא דיברת איתנו על מרץ. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> דיברנו אתמול על 15 בפברואר. הם ביקשו עוד שבועיים, זו הבקשה שלהם. מכיוון שאני לא חושבת שנכניס הוראה ייחודית ל-2024, עדיין משרד האוצר יכול לבוא לממשלה עם הצעה בפחות מ-60 ימים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה שהם יעשו את זה? מה האינטרס שלהם לעשות את זה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מבין כל השיקולים שיש, שגית, שהאחרון שלהם הוא טובת המדינה, האינטרס שלהם יהיה לדחות את הגשת התקציב, ומזה אנחנו חוששים. במצב שבו עושים מנגנון התכנסות לתקופה כלכלית יותר מסובכת מהמצב הרגיל, נותנים יותר זמן להכין את התקציב הזה? הכל פה הפוך. אם ה-"פלאט" הוא לא סנקציה, בואו ניתן להם כסף על כל חודש שמאריכים את התקציב מכספנו, בואו נעלה את המסים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי אמר לך שלא יעלו את המסים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו סברנו שההצעה של 45 יום היא הצעה נכונה, יש בה היגיון. גם אם לא היינו עושים את הארכה הזאת, היינו נכנסים לאיזה שהוא פרק זמן, גם אם קצר, של קיצוץ. ביקש שר האוצר להאריך ל-60 יום, שזה לא מהותי, ואז במקום באמצע ינואר בממשלה זה יהיה בתחילת ינואר בממשלה. זה נותן עבודה של שלושה שבועות במקום של ארבעה-חמישה שבועות. כך או כך נצטרך להגיע לכנסת בסוף חודש ינואר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לכתוב את לוחות הזמנים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה כתוב, כי התהליך מותנה בחוק יסוד. הדחייה היא בהתאמה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> גם דוח ההפרשים זז ב-60 יום, לכן הוא יצטרך להיות מובא בפניכם, במידה וננצל את כל ה-60 יום, בעוד שלושה שבועות מהיום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אין תמריץ. בעוד שבעולם רגיל חל איזה שוט של ה-"פלאט", ואתם הבאתם את המנגנון הזה, פה הכל חופשי. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כפי שאמרתי, יהיה צורך בהנהגת ריסון משמעותי נוכח צד ההוצאה. אם תהיי במצב שבו תצטרכי לשלם עוד למלונות, כשאנחנו מדברים על בין חצי מיליארד למיליארד שקל, תלוי בתרחיש, את תצטרכי למצוא מקורות בתוך התקציב שהמסגרת מלכתחילה לא כללה. עד שמביאים תקציב הממשלה חייבת לנהוג בריסון, היא מוגבלת למגבלת ההוצאה הקודמת. נראה לי שכולנו מבינים שמגבלת ההוצאה אחרי שיוגש התקציב לא תהיה 514 מיליארד שקל, היא תהיה יותר מזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה באיזה תמהיל. היא כרגע תרוץ בתמהיל הישן עם התקציב הישן. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא. המסגרת אוכפת. המסגרת היא 513. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא לא יכולה לחרוג מהמסגרת הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרי אתם לא מתחילים לעבוד היום. ידעתם עוד לפני חודשיים - - << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כבר התחלנו לעבוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כבר באמצע אוקטובר ידעתם והתחלתם את העבודה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בוודאי שהתחלנו את העבודה, אבל זאת עבודה מאוד מאומצת, יש המון חוסר ודאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש כל כך הרבה תרחישי ייחוס שאנחנו עובדים לפיהם. אנחנו חשבנו מלכתחילה שאפשר לגלוש אל תוך ינואר כך שיחול הקיצוץ, אבל הכנסת אמרה שלא הגיוני שנבוא כשחל הקיצוץ והיא תצטרך מאוד למהר. מכיוון שהבנו מה שהכנסת אומרת, הסכמנו ל-45 יום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת "הבנו מה שהכנסת אומרת"? מפה הגיעה הבקשה שלא יהיה את הקיצוץ בינתיים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הכנסת לא ביקשה שלא יהיה קיצוץ, היא ביקשה שהוא יחול בדחייה של 45 יום. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא הכנסת ביקשה את זה. ההצעה אתמול אמרה שכל הארכה תיעשה באופן יחסי ביחס לכל התקופות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כל הזמן דיברנו על זה שניתן איזה שוט של תאריך סביר ומוקדם לתקציב, כשאחת החלופות הייתה שנגיד להם עד אמצע-סוף ינואר להגיש תקציב. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עד סוף ינואר הם מתכוונים להגיש. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אמרתי את זה. אם אנחנו מדברים על סוף פברואר שזה צריך לעבור שלוש קריאות, זה אומר שצריך לגזור 30 יום לאחור, שבוע לפה או שבוע לפה, כדי להגיש תקציב לכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם הם מגישים שבוע לפה ושבוע לשם בינואר, זה משאיר בקושי 20 ימי עבודה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תמר, את יכולה לתת לנו אמירה שהיא בלי שבוע לפה ושבוע לשם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> "שבוע לפה ושבוע לשם" זו לא אמירה שאומרים בחקיקה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני תלויה בממשלה, לכן אני לא יכולה להגיד. אני חושבת שזמן סביר להגיש הוא עד סוף ינואר. זה לא משנה אם אתה שם 60 יום, 45 יום או שמונה ימים, המועדים והיחס בין הממשלה לכנסת הוא דבר שתמיד נמצא בדיאלוג. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תמר, אם זה מקוצר ל-45 ימים, מתי יגיע התקציב, ועד מתי הכנסת תצטרך להעביר אותו ואת חוק ההסדרים להעלאות המסים שתביאו לציבור? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בסוף כל הלו"ז צריך להיגזר 15 יום לאחור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגף התקציבים אומר לנו פה שהם מסכימים ל-45 ימים. מזה שאתם מתעקשים על 60 ימים אני מסיק שיש פה אינטרס פוליטי למרוח את הנושא. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תמר, תעשי את הגזירה ל-45 ימים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אם הממשלה רוצה ששלוש הקריאות יעברו עד 15 בפברואר, זה אומר שצריך לגזור אחורה עד לאמצע השבוע השני או השלישי של ינואר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מתי את יודעת להביא תקציב? אני חושבת שמשרד האוצר צריך לתת תשובה קצת יותר מדויקת על המועד של הגשת התקציב, כדי שחברי הכנסת יוכלו לקבל את ההחלטה שלהם. כשאת אומרת 31 בינואר, שבוע לפה ושבוע לשם - - << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אם אנחנו מדברים על דחייה של 60 יום, זה אומר שיחול קיצוץ אוטומטי בסוף חודש פברואר. אם אנחנו מדברים על 45 יום, זה אומר שיחול קיצוץ אוטומטי באמצע פברואר. לוחות הזמנים תלויים בממשלה, לא תלויים בהתחייבות שלי. אנחנו בסוף נמליץ לממשלה, אבל לממשלה יש את ההחלטות שלה. לוחות הזמנים הסבירים זה שבין 15 ל-21 בינואר יוגש לכם תקציב. זה גוזר בערך שבועיים לפני שנצטרך להביא את זה לממשלה, מה שנותן לנו בערך שלושה שבועות לעשות את העבודה המקצועית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וכמה זמן לכנסת? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אותו דבר. או שאנחנו גוזרים את אותם שלושה שבועות או ארבעה שבועות מסוף פברואר, או שאנחנו גוזרים אותם מאמצע פברואר - אלה לוחות זמנים סבירים ודומים למה שאנחנו מכירים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז בוא נלך על 45 יום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואז אנחנו מקזזים בימים של הכנסת לדון בתקציב המדינה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם ביקשו 45 יום. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בכל הנוסחים שיצאו מהייעוץ המשפטי לכנסת נכתב 45 ימים, אבל בנוסח שהוחזר אלינו ממשרד האוצר בשיתוף עם משרד המשפטים היה כתוב 60 ימים. כשאתם לא שומעים מהם תאריך להגשת התקציב, זה מעורר שאלה. זה הדבר היחיד שאני שמה בפניכם ביחס לאור זה שלא רציתם שתרד האופציה של ועדת הכספים להציע שינויים לתכנית המאזנת לפני שהיא מאושרת בממשלה. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> לאור הסיטואציה המיוחדת והייחודית שבה אנחנו נמצאים, אני חושב שנכון לקבוע 60 ימים. אנחנו כבר עכשיו בעבודת מטה ליצירת המקורות שיאפשרו לנו להתמודד עם האתגרים בצד ההוצאה - הם אתגרים משמעותיים. הדבר הזה דורש עבודת מטה מקצועית ורצינית, דורש בסוף להביא פתרונות. בתקציב 2024, נצטרך לייצר מקורות תקציביים יש מאין. כולנו רוצים לבוא לכאן אחרי שעשינו עבודה מקצועית ורצינית שתמצה את היכולת שלנו להביא מקורות שיאפשרו לממשלה ולמדינה להתנהל לאורך זמן. ה-15 יום האלה נועדו לנו, משרד האוצר, להביא בפניכם חברי הכנסת תקציב שיהיה מספיק אחראי ויוכל לגבות את כל האתגרים והמשימות שיש למדינת ישראל בחזית הביטחוניות ובחזית האזרחית. כמו שנאמר, הפער הוא לא גדול, הוא פער של 15 ימים. אני חושב שהפער הזה יאפשר לכנסת לדון בצורה יותר מעמיקה ויאפשר לנו לבוא בפניכם - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הפער הזה הוא לא לכנסת. << אורח >> עומר רחמים: << אורח >> הוא גם לכנסת. זה יאפשר לנו לבוא בפניכם עם תקציב יותר אחראי. אנחנו הולכים פה לאירוע מורכב, כולנו מבינים את זה, לכן אני מבקש בשם שר האוצר את הדבר הזה. אני מבקש מכם לתת בנו אמון כדי שנבוא בפניכם עם תקציב שבעינינו תיעשה עליו עבודת מטה טובה יותר ורצינית יותר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה פוגע בזכות שלנו לפקח. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו הולכים לצאת מהתקציב הדו שנתי ולהביא תקציב שנתי חדש לשנת 2024. חודש ימים עבודה של האוצר מול משרדי ממשלה על תקציב חדש - הגיוני. אנחנו היום ב-6 בדצמבר. בוא נהיה הגיוניים, אם רוצים ב-15 לינואר - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל העבודה התחילה באמצע אוקטובר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם הם צריכים עוד שבועיים בשביל לנהל מו"מ עם כל המשרדים כדי לראות איפה ומה להוריד, אני חושב שזאת בקשה הגיונית ולגיטימית. אנחנו שלחנו את היועצת המשפטית עם הגדרת משימה, כאשר המשימה הייתה לא להוציא את ועדת כספים מתוך האירוע, כדי שזה יהיה הוראת קבע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם דיברנו על תאריך לתקציב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם היועצת המשפטית חוזרת לפה אחרי לילה שלם וכאילו לא היה כלום - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. אנחנו דנים על סעיף מסוים, על ההבדל בין 45 יום ל-60 יום. עבודה מקצועית, אני מניח, התחילה באמצע אוקטובר. אולי גם לפני כן, כי גם לפני כן היה ברור שתקציב 2024 הוא פחות רלוונטי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> התברר שלא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו היום ב-6 בדצמבר. אני נותן לממשלה 40 יום להגיש תקציב, שזה 15 בינואר, ואז בכנסת הוא יעבור עד ה-15 בפברואר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה נותן לו עד 15 לינואר לאשר בממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על 15 לינואר שזה יוגש לכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להצביע הצבעה אחת על חוק היסוד, הצבעה שנייה על אם 45 יום או 60 יום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש להסכים על 45 ימים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אם נכתוב לגבי תקציב 2024 שהתקציב יצטרך להיות מוגש לכנסת עד 31 בינואר, זה אומר שלא ניתן את השבוע פה ושבוע שם, או מועד שהם באמת יגידו שהם יעמדו בו ולא יפרו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 15 בינואר. הממשלה הפרה חוק יסוד. ממשלה, בעיני, שהפרה חוק יסוד, הייתה חייבת לקבל בהכנעה את הנוסח שלך על 45 יום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכיוון שאת מדברת עליו עכשיו זה הכיוון שדיברת עליו לפני שהתפזרנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון, אבל הגעתי להסכמות עם הגורמים המקצועיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תוסיפי את השלייקס הזה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מה אם הממשלה תחליט שלא להגיש תקציב? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ככל שתחליטו להגיש תקציב, תגישו אותו עד ה-31 בינואר. זאת תהיה הוראה רק לתקציב 2024. השאלה אם אתם יודעים לתת את התשובה שאתם תעשו את זה, כי אני מבינה שאתם מתכנסים לתקציב. אנחנו לא נמצאים בחלל ריק שאנחנו לא יודעים מה אתם הולכים לעשות. הכנסת יודעת שאתם הולכים להביא תקציב. אם עכשיו את משנה את העמדה הזאת, נצטרך לדון על זה, כי ההנחה שלנו הייתה שאתם מביאים תקציב 2024. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> נגיד שהממשלה החליטה שהיא לא מסוגלת להביא תקציב והיא מבקשת שיחול הקיצוץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא רוצים קיצוץ "פלאט". << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה גם "פלאט" שלא עובר את הוועדה, זה "פלאט" אוטומטי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ההצעה שלנו היא שהממשלה תגיש את התקציב לכנסת עד ה-15 לינואר, כשהתאריך יישאר 1 במרץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שגית, זה מה שהצעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע 53 ימים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה שיהיה 53, אבל שיהיה רשום - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים תאריך שמגישים בו תקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא יהיה כתוב בחוק, זה יהיה רשום בפרוטוקול. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו יכולים להבחין בין תכנית מאזנת, שהיא תכנית מאזנת שאתם יכולים להגיש, לבין מצב שבו אתם משתמשים בסעיף שמאפשר לכם להגיש תקציב נוסף במהלך שנת המס. לתכנית מאזנת אנחנו יכולים לתת תקופה קצרה יותר, אבל לתקציב - תקופה ארוכה יותר. האם זה משהו שיכול להתאים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> דוח ההפרשים תלוי בנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל לא הגשתם אותו. אמרו לכם אתמול שיכולתם להגיש אותו על בסיס הנתונים שהיו לכם, אבל גם את זה לא עשיתם. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הייתה החלטה מקצועית של גורמי המקצוע ושל הייעוץ המשפטי לא לשים מספרים שהם פנטזיה. לא הגיוני לשים תחזיות שאנחנו יודעים שאין קשר בינן לבין המציאות. הרגשנו שלשים מספרים לא רלוונטיים זה עוד יותר להפר חוק יסוד. אפשר להתווכח עם ההחלטה שקיבלנו, שזאת החלטה שהייתה תלויה בנו. הגשת תקציב הוא אירוע מקצועי ופוליטי. את מבקשת מאיתנו, גורמי המקצוע, להתחייב לפרוטוקול על דברים שתלויים גם בממשלה. אם תהיה ממשלה שלא תצליח להגיע למסקנות ותחליט שהולכים על קיצוץ, אני לא אדע להגיד למה הגשתי ולמה לא הגשתי. אני אמרתי לפרוטוקול מה לוחות הזמנים הסבירים בעיני. ברור שאם תהיה חקיקה יהיה צריך לתת הרבה יותר ימים לדיונים, שזה גם האינטרס שלנו. להגיד מה יהיה כשזו לא סמכות של אגף תקציבים נראה לי לא סביר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כרגע לראשונה שמענו שאולי לא תגישו תקציב 2024. לא שמענו את זה באף דיון שהתקיים בוועדה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> העמדה המקצועית היא שחובה להגיש תקציב 2024, כי התקציב כרגע לא מתכתב עם המציאות. אני אומרת לוחות זמנים סבירים בעיני, אבל אני לא יודעת להתחייב בשם הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הסביר שלך? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אמרתי שסוף ינואר זה זמן סביר. הסברתי שזה לא תלוי רק באגף - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל אמרת שבוע לפה ושבוע לשם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, עד ה-30 לינואר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל היא לא מוכנה לכתוב. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תגידו שזה מספק אתכם ואז זה ייכתב. עומר, בשם השר אתה יודע להתחייב - -? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אולי הוא יודע להתחייב על הגשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מיותר, שגית. אני מדבר על 53 ימים. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה, כפי שהוקרא על ידי היועצת המשפטית - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא מנסחים חקיקה בצורה כזאת, עם כל הכבוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו לא חקיקה, זו חקיקת יסוד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חוק יסוד לא מחוקקים ככה, עם כל הכבוד. אתם לא יכולים לחיות עם הוראת קבע? נחזור להוראת שעה, תתנו להם ארכה לפי הבנתכם והאירוע הזה ייגמר כך. עם כל הכבוד, באמת אני לא יודעת לעשות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני דוחה את ההצבעה על העניין הזה. אני עובר לסעיף הבא. אנחנו נראה במשך הלילה אם מגיעים להסכמה. כנראה שאני לא מצליח בניסיונות לעשות פשרה, להגיע להסכמה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:30 ונתחדשה בשעה 18:50.) << הפסקה >> << נושא >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד-2023 (מ/1687) << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד-2023. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בהצעת החוק הזאת, הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, מגיע הפירוט המספרי של החלק הראשון של חוק התקציב. אתם דנתם בוועדה על החלק הראשון של המסגרות. דנו כאן על 3.7% גירעון, שזה שינוי של יעד הגירעון מ-2.75, ודנו במסגרת ההוצאה, שזו ההגדלה שלה בשני רכיבים: הרכיב האזרחי והרכיב הצבאי. כשדנו פה בוועדה, אמרנו שההסבר למסגרות, גם לגירעון וגם להוצאה, יבוא לפה, כלומר כאן נוכל לפרט איך השתנה התקציב. מעבר לשינויים פנימיים של התאמה לביצוע, הוא הולך להשתנות בהגדלה של 17 מיליארד שקלים למערכת הביטחון – תיכף נראה את זה בסעיף 15 - והגדלה של כ-8.9 מיליארד שקלים לצרכים אזרחיים. חוץ מזה יצאנו לדרך מהתקציב שאושר כאן בוועדה לאור כל מיני פניות תקציביות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שזה היה במאי? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> במאי, ואז אישרה ועדת הכספים עוד סט רחב של פניות תקציביות, פניות של שינויים עד לדצמבר, שזה כבר נמצא בתוך ספר התקציב. יש שינויים פנימיים נוספים של התאמות לביצוע בשביל לסיים את סוף השנה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההסבר הזה היה לגבי ההחלפה שאת מביאה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, זה היה רקע. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מתי יגיעו דפי ההחלפה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו מקווים שבקרוב. אנחנו עדיין לא ערוכים עם דפי ההחלפה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ב-31 בינואר הם יהיו? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה בטוח. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני לא מדברת על תקציב הכנסת, אני מדברת על תקציב המדינה שיש לכם עליו דפי החלפה. מתי הם יהיו? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו מקווים להביא בשעות הקרובות את דפי ההחלפה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה זה "בשעות הקרובות"? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני אצטרך לדייק את הזמנים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תעשי בדיקה, כשבאותה ההזדמנות תעשי בדיקה מתי אתם יכולים להביא את דוח ההפרשים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> דוח ההפרשים תלוי בנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם לגבי דוח ההפרשים אמרתם בישיבה הקודמת שאתם רוצים 15 בדצמבר כי אז יש את שישי-שבת. מכיוון שעכשיו אנחנו שוקלים לחזור להוראת השעה שביקשתם, אנחנו רוצים לדעת בדיוק מה המועד שבו תוכלו להביא את דוח ההפרשים בלי לחרוג מחוק היסוד בפעם השלישית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כשאני באה להשוות את הדלתות של התוספות שציינת, את אותם 17 ו-9, אני משווה להצעת התקציב של דצמבר 2023? איפה אני מוצאת את הדלתות? יש לי כאן טבלה שכתוב בה מאי 2023, שזה המקורי, ואחר כך כתוב דצמבר כולל העודפים, ללא העודפים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הכנו איזה שהוא נוסח מבאר. זו פעם ראשונה שאנחנו עושים תקציב כזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חבל שכך, כי זאת הדרך לבצע השוואה משנה לשנה בלי קשר למלחמה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בדרך כלל אין תקציב מאושר במערכות ואנחנו לא נדרשים לביאור כזה. זו פעם ראשונה בהיסטוריה שיש תקציב מאושר במערכת שכבר עבר שלוש קריאות ובעיצומה של השנה אנחנו מבקשים לתקן אותו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התקציב בנטרול העודפים כולל הסטות מתקציב לתקציב שאושרו פה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן, זה הנטרול. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה התקציב על שינויו. העברות תקציביות שעברו בוועדה, הן העברות שמגולמות בתקציב. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> ברגע שתאשרו בשלוש קריאות את ההצעה שהגשנו, אם היא אכן תאושר כפי שכתוב כאן, אז לתקציב יתווספו העודפים שהכנסת כבר אישרה אותם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> העודפים שאושרו לאורך כל הקיץ האחרון? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש השוואה בין תקציב מאושר ב-5.12 ללא עודפים, לבין הצעת תקציב דצמבר 2023. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך נדע כמה עודפים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מציעה שתסתכלו על תקציב מאושר 5.12 ללא עודפים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כי את רוצה להסתכל על התקציב בנטרול העודפים הקודם ועל התקציב בנטרול העודפים המוצע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואם העודפים אושרו? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני מציעה להסתכל על תקציב מאושר 5.12 ללא עודפים, על הצעת תקציב דצמבר 2023 והצעת תקציב דצמבר 2023 כולל העודפים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בעצם העודפים לא קשורים לתקציב. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כי זה מסגרת של שנה קודמת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם לא קשורים לתקציב. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> נכון. יש תכניות שהן במינוס בהצעת התקציב שלנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בגלל העודפים יש מספיק כסף. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> תמר, תרחיבי על המינוס. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> המינוס היה מאתגר מבחינת המערכות שלנו והמערכות של הכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כי אתה בדרך כלל מאשר תקציב לפני שיש לך תקציב מאושר במערכות. כשעשינו את כל הסדרי הקורונה, לא היה תקציב מאושר במערכות, היינו בתקציב המשכי. כשאתה עושה תיקונים, אתה לא עושה אותם תוך כדי שנה, אתה פותח את המגבלה לשנה העוקבת. פה אתה משנה את המערכות ובונה הצעת תקציב כשכבר יש תקציב מאושר במערכות. מכיוון שזה משהו שלא התמודדנו איתו קודם וזה הצריך איזו שהיא הכשרה של המערכות, התוצאה הייתה שיש תכניות שמופיעות כרגע במינוס. למה במינוס? כי אישרנו תוספת של עודפים לתכנית מסוימת כשהכסף כבר נלקח. היה חשוב לנו להביא לכם את תוספת העודפים בתקציב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המינוסים הם רק ברזרבות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> נכון, כי שם זה מטפס. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> חוק-יסוד: משק המדינה קובע שתקציב המדינה ייקבע בחוק ויהיה לשנה. חוק-יסוד: משק המדינה בהמשך, בסעיף 3ג שבו, אומר שבמקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף. במסגרת הזאת, לנוכח כל האירועים שקרו בחודשיים האחרונים והצורך של הממשלה להרחיב באופן ניכר את ההוצאות שלה, אנחנו מציעים הצעת חוק תקציב נוסף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא הייתה לכם אפשרות חוקית להגיש שינויים לחוק הקיים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מתי עוד פעם היה תקציב נוסף? מתי עוד השתמשו בסעיף הזה בחוק-יסוד: משק המדינה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני לא מכירה שהשתמשו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זו פעם ראשונה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> מה שעשינו כאן זה שתי פעולות במקביל. האחת, הגדלנו את המסגרות, שזה חוק המסגרות שאושר כאן אתמול, ושתיים, עשינו בתוך התקציב העברות נרחבות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם בקורונה החלפתם הרבה תכניות ועשיתם שינויים מרחיקי לכת. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בקורונה לא היה תקציב מאושר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם הביאו חבילה בקורונה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ב-2013 הבאתם רק תיקון. זו פעם ראשונה שאתם מביאים תקציב נוסף. בכל הפעמים האחרות מצאתם לנכון לעשות תיקון לחוק התקציב. למה בחרתם עכשיו דווקא בדרך הזאת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם אתם יכולים להגיד בכמה סעיפי תקציב הכנסתם שינויים? אם הכנסתם ב-50% מהסעיפים, אני מבין למה תקציב חדש, אבל אם פחות, היה כדאי לקבל טבלה שאומרת מאיזה סעיף הסטתם. גם אם נעשה פה לילה שלם, הדיון בתקציב הזה הולך להיות הרבה יותר מזורז מהדיון בתקציב המקורי. אתם מביאים פה תקציב חדש שאנחנו צריכים לצלול לכל סעיף ולראות מה עשיתם בו. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה מוגש כתקציב חדש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> השר דיבר על 13 מיליארד שקל תוספת לאזרחי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם אמרו 8.9. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 8.9 זה תוספתי. הם עשו הסטות בארבע ומשהו מיליארד שקל בתוך התקציב. האם אני יכול לדעת את הסעיפים שהסטתם מהם ארבעה וחצי מיליארד שקל? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מאוד חשוב שנדע מאיפה לקחתם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את זה אני רוצה לדעת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא כסף חדש לאזרח. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> ביותר מ-50% מהסעיפים. הגשנו את זה כהצעת חוק תקציב חדשה, כי נעשו כל כך הרבה שינויים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תקציב נוסף עבור הכנסת זו בוודאי דרך המלך, אבל היא דרך המלך כשיש לנו לוחות זמנים הגיוניים שמאפשרים לנו לנהל את החקיקה ואת הפיקוח על הממשלה בצורה מסודרת. את זה מנעתם מהכנסת פעמיים. פעם אחת בהפרת חוק היסוד ובאיחור שלכם בהגשת הנתונים, הפעם השנייה בעצם זה שהכנסת נאלצת להעביר את הצעת חוק התקציב הנוסף בלוחות זמנים מאוד מאוד דחוקים בגלל הרצון שלה שמשרדי הממשלה לא ייאלצו לסגור את תקציביהם הרבה קודם לסוף שנה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה קיצור של 80 ימים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אין פה חוק הסדרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חוק היסוד לא מתייחס לחוק הסדרים, חוק היסוד מדבר רק על תקציב. חוק ההסדרים הוא המצאה של אגף התקציבים שמגיע בנלווה לתקציב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם לא יהיה חוק הסדרים לא יהיו כספים קואליציוניים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> גם לנו היו לוחות זמנים מאוד מצומצמים. אנחנו צריכים לפחות חודש כדי לבנות תקציב ברמה שאתם רואים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה ביקשתם 60 יום בדיון הקודם? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה לא קשור. אנחנו עכשיו בשיח על תקציב 2023 בו אין 60 יום. כל המנגנון שדיברנו עליו בדיון הקודם היה רלוונטי לתקציב 2024. אנחנו מדברים עכשיו על תקציב 2023 שהובא כתוצאה מאירוע שאירע ב-7 באוקטובר והממשלה לא ידעה עליו. אנחנו הגשנו תקציב אחרי שלושה ימים של עבודה בין הממשלה לבין הכנסת, מה שבדרך כלל אנחנו מבקשים חודש כדי לוודא שאין טעויות בתקציב, כדי לעשות כל מיני בקרות על התקציב. הפעם עשינו את זה בלוחות זמנים מזורזים. היה פרק זמן לממשלה להבין איך בכלל נראית הלחימה, שזה היה פרק זמן של חוסר ודאות. מבחינת העבודה המקצועית ומבחינת הממשלה לוחות הזמנים היו יחסית דחוקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא מסכימים שמה שקורה היום יקרה בהמשך. אנחנו רוצים שתקציב יוגש כמו שצריך ונוכל לדון עליו כמו שצריך. הצורה הזאת היא לא צורה נכונה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> התקציב הזה מוגש בהתאם לחוק התקציב המקורי לשנת 2023, כלומר באותה חלוקה כפי שקבועה בחוק יסודות התקציב. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני מקבלת עדכונים על כך שב-2003 הובא תקציב נוסף נוכח המשבר הכלכלי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה זמן היה לכנסת לדון בו? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> את זה המקורות שלי לא יודעים כרגע, אבל אני יכולה לברר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה קרה ב-2003? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המשבר הכלכלי העולמי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ב-2008 היה המשבר הזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ב-2008 הם הביאו תקציב דו שנתי. שם נולדה הרעה החולה הזאת. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד-2023 פרק א': פרשנות 1. (א) בחוק זה – "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; "סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך; "שנת הכספים 2023" – התקופה המתחילה ביום ח' בטבת התשפ"ג ( 1 בינואר 2023) ומסתיימת ביום י"ט בטבת התשפ"ד (31בדצמבר 2023); "תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים, המחולק לתכניות לפי הצורך; "תכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה חוק יסודות התקציב? חוק יסודות התקציב זה חוק רציני? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> רציני מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אני רוצה להקריא לכם סעיף בחוק יסודות התקציב מ-1985: (ט) (1) הוצאות הממשלה לצורך תמיכה בתאגיד שהוקם בחוק; (2) הוצאות הממשלה לצורך תמיכה בתאגיד מרכז החינוך העצמאי. (3) הוצאות הממשלה לצורך תמיכה בתאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל. (י) (1) התאגידים האמורים יתוקצבו בתקציב משרד החינוך והתרבות למטרות חינוך בלבד, לפי אמות מידה שוות לשני התאגידים על פי קריטריונים עניינים אחידים ושוויוניים כמו לכלל ילדי ישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אמות מידה שוות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על פי קריטריונים אחידים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כתוב כולל ליבה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם אחד עם ליבה ואחד בלי ליבה שווים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה העלית את זה עכשיו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כאשר אתם לא נותנים את אופק חדש למורות בחינוך העצמאי שהתלמידות שלהן לומדות ליבה, עושות את מבחני פיז"ה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא מדויק בכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החוק אמר שהמורה אמורה לקבל אותו דבר כמו כל - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לפי אמות מידה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול להשקיט את המצפון שלך שחתכת למורה את המשכורת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה חתכת למורה, לא אנחנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה הלנת שכר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה הלנת שכר לאותן מורות במשך 11 שנים. אתה בא אלינו בתלונות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא רוצה אמות מידה שוות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בואו נדבר על אמות מידה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה שהרב משה גפני רוצה לדבר על שוויון, זה בכלל משהו מעניין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשמשרד החינוך אמר להעביר דיווחים על כמה מרוויחה כל מורה, הרשתות סירבו להעביר נתונים. הרשתות עומדות על זה שהן יעבירו רק ממוצעים, לכן לעולם לא נדע אם הרשתות נותנות למורה באופקים. למה מרכז החינוך העצמאי לא מעביר את פרטי המשכורות של המורות ומתעקש להעביר רק נתונים בדבוקות? כדי לא להראות כמה מרוויחה המורה באופקים. אנחנו ניקח אתכם לבג"ץ ונראה שאתם אלה שרוצים להפקיר את המורות באופקים, אתם אלה שלא מוכנים להעביר למשרד החינוך את הנתונים לגבי כמה מרוויחה מורה באופקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החינוך העצמאי מעביר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אתם מעבירים את זה בדבוקות. אתם מתנגדים להסכמים קיבוציים לאותן מורות. מי שלא משלם למורה באופקים את מה שמגיע לה זה מרכז החינוך העצמאי. למה אתם נגד הסכם קיבוצי למורות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני דורש את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בקשה תעשה את זה. תעשו כבר הסכם קיבוצי, כדי שיידע כל מנהל בית ספר כמה הוא נותן לכל מורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה יש אפליה בכניסה למוסדות? הוא אמר שיש שוויון, הוא הקריא חוק מ-1985. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה מורה חרדית יכולה ללמד בבית ספר של הבת שלי ומורה חילונית לא יכולה ללמד את הבת שלך מדעים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מבלבל במוח, אתה משקר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה רוצה שוויון רק כשזה נוח לך. אתה לא רוצה שוויון, אתה רוצה אפליה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו לא שמים חסמים אם יש ספרדי או לא ספרדי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נעמה, יש לנו בשורה – הרב גפני פועל להסכם קיבוצי למורות במרכז החינוך העצמאי. למה הן לא מצטרפות להסתדרות המורים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזה הזמן לשנות את חוק יסודות התקציב למען החינוך הממלכתי. די עם העמותות הפרטיות האלו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסתי, בדקתם לגבי דפי החלפה ומועד אחרון להגשת נתונים? יש תשובות לשאלה הזאת? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> התכוונו להגיש את דוח ההפרשים ב-17 בדצמבר, אבל עכשיו, נוכח זה שסברנו שזה לא יהיה ככה, אפשר לעשות את זה ב-20 בדצמבר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא תפרו את 20 בדצמבר? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני צריכה לעבור דרך הממשלה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה לדעת תאריך, כדי שנחזור להוראת השעה ונשים לכם תאריך בחוק. את רוצה שנשים 30 בדצמבר ותהיו חרוצים להביא את זה עד ה-20 בעצמכם? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה אפשרי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אני מציעה לחזור להוראת שעה. מתי דפי ההחלפה יגיעו אלינו? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו עובדים כדי להאיץ את התהליך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את יודעת שזה היה צריך להיות אצלנו אתמול? זו שיטת עבודה לא מקובלת. לא ייתכן שאנחנו נתחיל את הדיון על הצעת חוק התקציב ולא תביאו לנו את דפי ההחלפה. דפי ההחלפה היו צריכים להיות פה אתמול, לא היום, לא בעוד כמה שעות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> התבקשנו על ידי השר ועל ידי מספר חברי כנסת שיזורז תהליך העברת חוות הדעת. אני לא מוכנה שיהיה פה משהו שלא תלוי בי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא עניין במה תלוי או לא. אם ההצעה היא של האוצר, אם היא הצעת חוק ממשלתית, תנו לנו את החומרים שאנחנו צריכים כדי לקיים דיון רציני. אתם לא תביאו לנו תקציב חדש ותחשבו שאנחנו נעשה עבודה חאפ לאפ, זה לא יקרה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו מבחינתנו עומדים מאחורי התקציב כמו שהוא. התבקשנו, כיוון שזו סוף שנה, שתיעשה עבודה מהירה יותר של מתן חוות הדעת לכספים הקואליציוניים. העבודה הזאת מתבצעת גם ברגע הזה, לכן אנחנו ממתינים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל מחר בבוקר אתם רוצים להצביע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא יהיו שום הצבעות, אנחנו נעבור פה סעיף-סעיף. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כיוון שיש רצון של השר ושל מספר ח"כים שזה יופיע בדפי ההחלפה ולא יבוא - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא רצון, זה הצורך. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו ממתינים להשלמת חוות הדעת. זה לא צורך מקצועי שלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה צורך מקצועי שלי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה צורך מקצועי של הכנסת לראות הצעת חוק תקציב שמשקפת את הצעת חוק התקציב שאתם מביאים. אני עומדת על זה מהתחלת הדיון. אמרתי את זה בלי שאף חבר כנסת פנה אלי. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני פניתי אלייך פעמיים בנושא הזה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> דפי ההחלפה לא נוגעים רק להסכמים הקואליציוניים. אגף התקציבים הודיע לי שיש דפי החלפה שצריכים להגיע גם לוועדה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו עומדים מאחורי הסכומים שמופיעים בספר, אפשר מבחינתנו להצביע עליהם ככה. היו בקשות שנעשה את עדכונים האלה, לרבות הבקשה של שר החינוך שהוסכמה על שר האוצר להעברה הזאת. רוב העניין הוא סביב חוות הדעת של הקואליציוני. אנחנו צריכים להגיש את הכל יחד, לכן אנחנו ממתינים. עשינו ידנית את התקציב של הכנסת, אבל לא נוכל לעשות את כל דפי ההחלפה ידנית. נעשה את הכל במרוכז. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ביקשנו את תקציב הכנסת שתעבירו לנו מהר, כי גם אנחנו משתדלות להיות אחראיות יותר מכם וגם כי תקציב הכנסת עובר בוועדה משותפת. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> ובצדק, אין לי טענות. השאלה למה אי אפשר את הכל ככה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כמה יש, את יודעת להגיד? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני יכולה להסתכל ולהגיד לך בכמה סעיפים צריכים דפי החלפה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני חושבת שאתם צריכים להאיץ את העבודה. אם דרוש לעשות את זה ידני, תעשו את זה ידני. זה צריך להגיע אלינו בשעה-שעתיים הקרובות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני מאוד מנסה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> פרק ב': התקציב לשנת הכספים 2023 תקציב ההוצאה 2. (א) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2023 סכום של לשנת הכספים 636,629,990,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה 2023 לשנת 2023), המורכב מתקציב רגיל בסך 452,146,110,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 184,483,880,000 שקלים חדשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היה התקציב המקורי שאישרנו במאי? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמעט 611,000,000,000. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 610,745,702,000. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ובתקציב הרגיל? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התקציב הרגיל היה 423 מיליארד - - << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מגבלת ההוצאה גדלה. ה-636 כולל גם החזר חובות שהם לא במגבלת ההוצאה. אם נדבר במונחי מגבלת הוצאה שזה בטח מה שחבר הכנסת מכיר, אנחנו עלינו מ-485 מיליארד ל-510 מיליארד במגבלת ההוצאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חוץ מזה יש עוד ארבעה מיליארד של הסטות. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> תקציב ההוצאה 3. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2023, רשאית הממשלה המותנית בהכנסה להוציא בשנת הכספים 2023, בהוצאה מותנית בהכנסה לשנת הכספים כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב 2023 (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2023), סכום של 57,771,927,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 47,253,166,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 10,518,761,000 שקלים חדשים. (ב) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2023 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה". סעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב קובע סכומי הוצאה שהם תלויים בהכנסה – כלומר, אני מתקצבת אותם מחוץ למגבלת ההוצאה כנגד אותה הכנסה שאני עשויה לקבל. הסעיף גם קובע שאני לא יכולה להוציא יותר מהסכומים שהכנסתי - כלומר, יש לי את המגבלה ששמתי בחוק, אבל יש לי גם את המגבלה בפועל של הסכומים שנכנסו לאוצר המדינה או לאותו סעיף תקציב שכנגדם אני יכולה להוציא סכומים. הרשאה להתחייב 4. הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים 2023, בגבולות לשנת הכספים הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף 2023 תקציב, תכנית ותחום פעולה בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב". היכולת של הממשלה להוציא כספים ולהתחייב קבועה בשתי מסגרות. יש את הוצאת המזומן שהממשלה יכולה להוציא, שהיא קבועה בתקציב המזומן שלה, ויש תקציבים שהם הרשאה להתחייב, כלומר היכולת שלי להתחייב עבור שנים עתידיות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה שנים? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לפי פריסת - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש מגבלה לכמה שנים? כשכתוב "הרשאה להתחייב", זה יכול להיות גם פרויקט של התחייבות ל-10 שנים? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זו לא הוצאה שנתית, זו הוצאה רב שנתית. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בהתאם לצורך. היא לא רק הוצאה רב שנתית, היא ככל הנראה גם הוצאה שלא באותה שנת כספים. בשנת הכספים 2023 לא יצאו אותם סכומים שבגינם תוקצבה הרשאה להתחייב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אחרת זה נכנס למזומן, סביר להניח. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואז זה ישפיע על תקרת התקציב של שנה הבאה ונכנס במגבלת ההוצאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> או בשנים אחרי זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה משליך על מגבלת ההוצאה של השנים הבאות. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון. המגבלה בסוף היא מגבלת מזומן. היכולת שלי להתחייב היא לפי אותה הרשאה בחוק התקציב השנתי. שיא כוח אדם 5. (א) הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2023, למלא משרות לשנת הכספים עד לשיא כוח אדם של 93,614.5 משרות. 2023 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה השתנה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה השתנה מהקודם? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בטח שכן. השירות הציבורי לא אמור לקלוט עובדים בעקבות האסון הזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> להיפך, זה פחות מהקודם. זה פחות ב-100 משרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המספרים לא מתכנסים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מהמאושר אין שינוי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בקודם היה 93,784, פה יש 93,614. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו לא שינינו את המשרות ביחס לתקציב המאושר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מצליבה את שני התקציבים עכשיו. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בלוחות זמנים כאלה אי אפשר לקלוט עובדים ולפתוח משרות. במינהלת תקומה היה צריך, לכן עשינו הסטות. יש גם תת ביצוע בגלל שהרבה מכרזים נעצרו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במשרד למורשת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במשרד ההסברה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה בנוגע לפער? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יכול להיות שהומרו בין סוגים של כוח אדם, אבל אנחנו לא עשינו שינוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תמר, יש לכם פער של 170 משרות בין המקורי לבין ההצעה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני מעריכה שפשוט הייתה הסטה משני סוגי כוח אדם. יש לנו משרות בלתי צמיתות שהן לפי חודשים, יש לנו לפי שנים. סך הכל זה אותו כוח אדם בממשלה. כך או כך אין מימוש מלא ואין פגיעה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר איתך על אותה שנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש עכשיו קליטה של עובדים חיוניים שנקלטים ממש למשרה, לא רק לזמני. מפסיכולוגים לשירות ציבורי, לשירות פסיכולוגי בבתי הספר, עד לכל מיני משרות - - << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> את תראי את זה בשנת 2024. פעלנו הרבה על הסטות. הביצוע שלך בפועל לא מגיע למספר הזה, כי נעצרו מכרזים נוכח המלחמה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> (ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)". מפעלים עסקיים 6. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2023 ועל תקציב ההוצאה -תקציב , הרשאה המותנית בהכנסה לשנת 2023 רשאית הממשלה להוציא להתחייב, שיא בשנת הכספים 2023 במסגרת תקציב מפעלים עסקיים כוח אדם ותחזית סכום של 38,807,691,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום תקבולים לשנת האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה הכספים 2023 כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "הוצאה". (ב) נוסף על ההרשאה להתחייב כאמור סעיף 4, רשאית הממשלה בשנת הכספים 2023 להתחייב במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת השנייה ביחס לכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותכנית, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב". (ג) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2023 לפי סעיף 5(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2023 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 36,394 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)". (ד) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2023, היא כמפורט בתוספת השנייה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לגבי המפעלים העסקיים, אם אני מבין נכון, אין לנו נתוני השוואה. משהו השתנה בהם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא השתנה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה לפי הכנסות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו נמצאים ביחס לתקציב המאושר, למה שאושר בוועדת הכספים עד ליום 5 בדצמבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם בסכום וגם במשרות זה אותו דבר בינתיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה "מפעלים עסקיים"? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> יש כמה מפעלים שמתנהלים כמשק סגור והתקציב שהם מוציאים תלוי בהכנסות שלהם. הם מעבירים כל סוף שנה את עודפי התקציב שלהם לאוצר המדינה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה לתת לי דוגמה למפעלים כאלה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בית חולים ממשלתי. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בית חולים ממשלתי, רשות מקרקעי ישראל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שהם לא חברות ממשלתיות, שהם בכלל לא בתוך התקציב. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון. אין להם אישיות משפטית נפרדת מהמדינה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם יחידה עסקית בפני עצמם. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הם יחידה עסקית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם משק סגור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גם מפעילים של תחבורה ציבורית וכאלה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לא. הם מנויים בתוספת השנייה. יש לנו את נמל חדרה, יש לנו את המדפיס הממשלתי, יש לנו את בתי החולים הממשלתיים. התקציב שלהם מתנהל מחוץ לתקציב המדינה באותו משק סגור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> משרד יכול להעביר כסף ללשכת הפרסום הממשלתית מעבר למגבלת ההוצאה שלו? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כל הרציונל של המפעלים העסקיים זה שהם מאוזנים, ההכנסות שלהם מאוזנות עם ההוצאות שלהם. לשכת הפרסום הממשלתית מקבלת ממשרד ממשלתי התחייבות כמו שמשרד ממשלתי מוציא התחייבות לגורם אחר כהתקשרות. אם נסתכל על רשות מקרקעי ישראל, כל ההוצאות שלה ממומנות מההכנסות שלה מהקרקע. למה המפעלים העסקיים בכל זאת בספר התקציב? כי כשהם רוצים לעשות הסטות בין התכניות שלהם באותו סכום של ההכנסות, הם צריכים לבוא לוועדה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> סכומים עודפים 7. סכומים עודפים שנותרו בסעיפי התקציב בחוק התקציב שנותרו בחוק לשנת הכספים 2022, אשר הותרו לשימוש בשנת הכספים התקציב לשנת 2023, לפי סעיף 13 לחוק יסודות התקציב, ימשיכו להיות הכספים 2023 מותרים לשימוש בשנת הכספים 2023בסעיפים שאליהם הם הועברו, כמפורט בתוספת השלישית. סעיף 13 לחוק יסודות התקציב קובע מנגנון שלפיו ככל שנותר עודף בסעיף תקציב בשנה מסוימת שר האוצר רשאי, בהתאם למנגנון הקבוע, להעביר את אותו עודף לסעיף התקציב של השנה שלאחריה. מה שקרה השנה זה שמרגע העברת התקציב לשנת הכספים 2023 בוצעו הרבה העברות עודפים, כשהעברות העודפים האלו משנת 2022 אושרו פה בוועדה. העודפים האלה לא משוקפים בתקציב שהוגש במאי וגם לא בתקציב הזה, לכן שיקפנו בתוספת השלישית את כל העודפים שהועברו עד שלב זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החל ממאי עד כה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם הסיבה שהם לא נכנסים לתוך הבסיס היא כדי שהם לא יעלו את המסגרת? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> המסגרת השנתית היא קבועה. עודפים מתגלגלים משנה לשנה, הם לא מעלים כל פעם את המסגרת. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חשבנו על זה, אבל אז הייתם מקבלים הצעת חוק שלא היינו יודעים להשוות אותה. המסגרות גדלו מ-485 ל-510. מקורם של העודפים ב-2022, לא ב-2023. בגלל שהכל יחסית מבלבל ויש פה הרבה מידע, היה חשוב לנו להביא בתוספת השלישית את כל הסכומים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה סך העודפים? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> ובעיקר שלא יהיה ספק לגבי הקיום שלהם. אם חוק התקציב הנוסף בא לעשות איזה שהוא דף חלק, לגבי העודפים אין דף חלק, מה שאושר ימשיך ויהיה בתוך הסעיף הרלוונטי. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> העודפים שאושרו פה בוועדה עומדים על כ-30,400,000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפני האחוז וחצי. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> איזה אחוז וחצי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העמלה שאתם לוקחים במשרד האוצר כשאתם מעבירים את העודפים. העודפים לא עוברים בשלמות לאותם משרדים, נכון? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> 12%. אני לא רואה בזה עמלה, אני רואה בזה תעדוף הוצאות הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני טוען שזו עמלה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כשאנחנו מביאים קיצוץ בעודפים, אנחנו מביאים את זה לאישור הוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לנו אפשרות לא לאשר לכם את הקיצוץ הזה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> פרק ג': הוראות שונות תחולת חוק 8. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות יסודות התקציב התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור. חוק יסודות התקציב הוא חוק מסגרת לכל חוק תקציב שנחקק בהתאם להוראות הכלליות שנקבעות בחוק יסודות התקציב. תחילה 9. תחילתו של חוק זה ביום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023). כיוון שחוק התקציב הוא שנתי, אז הוא לא נכנס לתוקף ביום שהוא חוקק אם הוא חוקק אחרי תחילת השנה. החוק שאנחנו מביאים בפניכם אומר שחלק ניכר מאוד מהסכומים שבו כבר הוצאו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוב מוחלט. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כן, רוב מאוד גדול. אנחנו משקפים את ההוצאות השנתיות, לא מאותו מועד עד סוף השנה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא שזה כזה עקרוני, אבל זה נשמע מאוד מוזר מבחינה משפטית. מבחינה משפטית יש חוק תקציב ל-2023 שתקף מ-1 בינואר 2023 עד הרגע שבו אנחנו מבטלים. אתם לא יכולים להחיל את החוק מ-1 בינואר כשהחוק המקורי היה תקף מ-1 בינואר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא לא חל, הסכומים חלו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה ניסוח מגוחך. אתם לא מבטלים למפרע את החוק שחל. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו מבטלים אותו החל מהיום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו פלפלנות, אבל זה ניסוח משפטי מוזר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אין לך פתרון אחר. מה תעשה, הרי הכסף כבר איננו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הרבה יותר מעניין למה אתם רוצים לפרסם את החוק הזה ברשומות רק עוד שלושה חודשים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה עניין שקשור יותר ברשומות של הכנסת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני אבדוק את זה. יש היגיון בזה שנפרסם את התקציב - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה שנפרסם בשנת 2024 את התקציב של 2023? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה נושא שבעיקרו הוא טכני וקשור לכנסת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ברור שזה טכני, רק שזה מגוחך מבחינה מהותית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צריך לבדוק את זה, כי זה לא ראוי. התקציב הזה צריך להיות כמה שיותר מהר לעיני הציבור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי חוק רגיל מתפרסם? 10 ימים, לא? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תקציבים שלא מומשו בדצמבר ייכנסו כעודפים? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> או שכן או שלא, יש שיקול דעת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה כשרוצים עכשיו להגדיל גירעון לא בודקים את דוח הביצוע של כל הסעיפים ורואים בכמה לא השתמשו? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הדיונים שנעשו פה ביומיים האחרונים היו לגבי ההסטות שנעשו במקומות האחרים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אני לא רואה פה כמה אתם בתת ביצוע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו רוצים לוודא שלא הורידו מסעיפים חשובים בשעה שיכלו לעשות הסטות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> גם על דברים שלא בוצעו יש יתרת התחייבויות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בניכוי התחייבויות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כשהייתי ראשת רשות מקומית הייתי עושה דוח ביצוע באיזו שהיא נקודת זמן, הייתי משווה את הדלתות, ואז הייתי מעדכנת את התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל מי שמגיע לוועדת הכספים שואל את השאלה הזאת, אבל עד היום לא ניתנה תשובה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כל העודפים שהועברו כאן הם יתרת התחייבויות. מה שלא חויב יועבר לסעיפים ויאושר כאן לטובת הסטות. למיטב זכרוני, הגשנו פנייה להעביר את זה לחינוך או לביטוח לאומי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> על כל העודפים של 2022 יש התחייבויות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> על כולם. לא מעבירים עודף שאין עליו התחייבות. כל העודפים האלה הם עודפים מחויבים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה עם העודפים של 2023? כמה עודפים היו ב-2022? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כרגע אושרו בוועדה 30.4 מיליארד מ-2022 ל-2023. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מעריכה שמספר דומה יכול להיות מ-2023. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> ודאי, אבל הם יהיו מחויבים. אנחנו מעריכים שהביצוע השנה יהיה קרוב ל-100%, כולל מחויבות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כלומר לא יהיה תת ביצוע. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יהיה תת ביצוע במזומן, כשאנחנו מעריכים שמתוך 510 נגיע למצב של 506, 507 ביצוע בתקציב הרגיל. עם המחויבויות זה כנראה יהיה מאוד קרוב ל-100%. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> פרסום 10. חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו. ביטול חוק 11. חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג-2023 – בטל. התקציב לשנת הכספים 2023 על מנת שלא יהיו מאושרות שתי הצעות חוק באותו זמן, אנחנו מבטלים את החוק הקודם ומכניסים את החוק הזה לתוקף מתחילת השנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא מבטלים גם את חוק תקציב 2024? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם אתה מבטל אתה אפילו לא יכול לעשות "פלאט". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא יכול לעשות "פלאט" על תקציב 2023. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אז זה אחד חלקי 12. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין ביטולי חוק באופן רטרואקטיבי. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> המצב השני היה שהחוק בתוקף עד היום, אבל אז היינו צריכים להביא חוק תקציב רק - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתם צריכים למצוא איזו שהיא הוראה שאומרת - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוראת מעבר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מונחת בפנינו הצעת חוק לשנה, אני מקבלת את זה, אבל צריך למצוא את הדרך שתהיה הוראת מעבר שאומרת שהצעת החוק מחליפה את החוק הקודם. לבטל חוק שהכנסת אישרה ולעשות במקומו חוק באופן רטרואקטיבי - לא הגיוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכנסת לא יכולה לאפשר ביטול רטרואקטיבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? אם הכנסת אישרה מינוי רטרואקטיבי של ראש ממשלה בפועל בניגוד לחוק, על זה אתה מתלונן? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו לא מדברים על חוק רטרואקטיבי. הוא משקף הוצאות שהוצאו בינואר, הוא לא - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא מה שכתבת, אסתי. ברגע שאת משתמשת בהוראות של תחילה ותחולה את מחילה אותו מ-1 בינואר. אנחנו צריכים לחפש הוראה שאומרת שהחוק הזה מחליף את חוק התקציב של שנת 2023, שזה מה שעשיתם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אסתי, אנחנו מפחדים שבעוד חמש שנים יאמרו שפעם ביטלו רטרואקטיבית חוק. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לעניין הרטרואקטיביות, כך אנחנו מחוקקים חוקי תקציב. גם החוק שאישרתם במאי היה מ-1 בינואר 2023. זו חקיקה שמשקפת הוצאות שכבר הוצאו מתחילת השנה, היא לא משנה מצב קיים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש הבדל עצום בין כך שאת מחוקקת ומחילה את הצעת החוק רטרואקטיבית, לבין מצב שבו את גורסת רטרואקטיבית. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני לא גורסת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זו המשמעות. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כמו ששגית אמרה, אם הניסוח של החלפת חוק אחד בחוק אחר נראית לכם יותר מתאימה, זה גם בסדר, אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שאין פה עניין רטרואקטיבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מאחר ואנחנו יודעים שהולך להיות מוגש תקציב 2024, למה במעמד הזה לא מבטלים את חוק תקציב 2024 שנכלל בתוך תקציב דו שנתי? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני לא יודעת מה התשובה של משרד האוצר ומשרד המשפטים על השאלה הזאת, אבל אני אשיב מה אני מבינה לנכון. לא ברור מאליו שיוגש תקציב 2024, וגם לא ברור מאליו באיזה מועד הוא יוגש. ייתכן שהוא יוגש לאחר תחילת שנת הכספים. האינטרס של הכנסת שחוקקה את חוק התקציב לשנת 2024 הוא לא לבטל חקיקה של עצמה כל עוד היא לא יודעת מה עומד להיות. חוק-יסוד: משק המדינה קובע הוראות שונות ביחס לתקציב של השנה השנייה, לכן אנחנו לא יכולים לבטל ולהשאיר חור שאנחנו לא יודעים במה הוא יתמלא. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> יש לזה משמעות מבחינת חוק-יסוד: הכנסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ולכן האינטרס של הכנסת שזה לא יקרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאיזה צד יש אינטרס? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לכל הכנסת. לכנסת יש אינטרס שחוק שהיא כבר העבירה וחוקקה לא יהפוך להיות על תנאי בכך שהאוצר יחליט אם הוא נכנס לתוקף או לא נכנס לתוקף, כאשר זה לא קשור עכשיו לשאלת ההתפזרות שאולי באמת לחלקים בכנסת יש אינטרס בה. אני כן חושבת שנכון יהיה שתקבלו תשובות ביחס למועדי הגשת תקציב 2024 - לזה לא קיבלנו תשובה מסודרת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שמתוך האחריות שלנו כרשות מפקחת אנחנו צריכים לבטל את תקציב 2024 בכדי לאלץ את משרד האוצר לעמוד בלוחות הזמנים, אחרת אנחנו יכולים לשמוע רמיזות אחרות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה נכון שמערכת היחסים של הכנסת והממשלה מתנהלת בדרך של כיפופי ידיים ואיומים מהסוג הזה, אבל בסוף את רוצה שב-1 בינואר לאזרחים יהיו שירותים אזרחיים, את רוצה שהוצאות הביטחון יוכלו לצאת. ברגע שאת מבטלת את התקציב, לא יהיה תקציב ב-1 בינואר 2024. יש לכך משמעויות כבדות משקל עבור הציבור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המדינה ידעה מצוין בשנים עברו לאשר תקציב לא ב-1 בינואר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, מה פתאום. לפי חוק היסוד חייבים לאשר את התקציב במועד. היו מקרים ייחודיים כאלה ואחרים, אבל פה אנחנו נישאר בריק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה ממשיך את התקציב עם תוספות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, זה לא האירוע. האירוע שיש כאן זה שאושרו שני תקציבים, אחד ל-2023, אחד ל-2024. התקציב ל-2024 אושר באופן מוקדם וכבר לא רלוונטי במספרים שלו. את עדיין מעדיפה ששנת התקציב תיפתח עם שירותים לאזרח ועם הוצאות ביטחון מאשר שהיא תיפתח בלי זה. תקציב המשכי זה תקציב שמחשק את האזרח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא ייפתח ב-1.1 בתת תקצוב בחלק מעולמות התוכן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עדיין יש מנגנון של העברות תקציביות ומנגנונים שממשיכים לעבוד. דווקא במצב החירום שאנחנו נמצאים בו אני לא חושבת שצריך להשאיר את המשרדים חסרי יכולת יישום אל מול האזרחים. אם נחזור לדיון הקודם, אז ה"פלאט" הוא לא באמת סנקציה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינת הממשלה זו לא סנקציה. זו סנקציה על האזרח, לא על הממשלה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חברת הכנסת פרקש פתחה את הדיון בחוק היסוד בזה שהיא רוצה שנחזיר את הסנקציה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הסנקציה על הממשלה זה שהכנסת מתפזרת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ופה אין את זה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> המטרה היא למנוע מצב שנכנסים לתהליך של התבדרות פיסקאלית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה מדבר עכשיו על התקציב הדו שנתי. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא. אנחנו נכנסים כרגע למצב שב-1.1 התקציב הנוכחי לא רלוונטי, כי הוא לא הולם את ההכנסות ולא הולם את ההוצאות. גם בהתנהלות הזאת יש בעיה ונצטרך למצוא את האיזונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולכן בדיון בקודם ביקשנו לקצר את לוחות הזמנים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> התקציב, אם זה היה תלוי אך ורק בגורמי המקצוע באגף תקציבים, היה מונח פה לפני כמה שבועות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עם מספרים אחרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> דוח ההפרשים הוא בידכם בלבד. אחת ההנחות כשכתבנו את חוק היסוד על תקציב דו שנתי הייתה שדוח ההפרשים נעשה ללא מגע יד אדם פוליטי, הוא נעשה על ידי אגף תקציבים כגורם מקצועי. אמרה לנו תמר שכנראה זה יקרה ב-20 בדצמבר. האם זה התאריך הסופי, או שעד שנסיים את החקיקה הזאת התאריך יהיה 25 בדצמבר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אתם באים ואומרים שאתם מתקשים להתחייב על תקציב 2024, לא היה נכון לייצר איזה שהוא מהלך שמכניס במסגרת התיקון של 2023 גם אמירה לגבי תיקון לחוק התקציב של 2024 ביחס לינואר או פברואר? הרי מה אתם אומרים? אתם אומרים שיכול להיות שתאשרו את התקציב של 2024 המעודכן בסוף פברואר או במרץ. מה קורה מבחינה סטטוטורית בינואר או בפברואר? האם תאפשרו הוצאה שהיא יותר גדולה ממה שאושר? איך זה יעבוד? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש הבדל דרמטי בין דוח הפרשים לבין תקציב מדינה. הגשה של דוח הפרשים, שהוא דוח שמבוסס נטו על עבודה מקצועית, אין בו שיקולי מדיניות, הוא רק משקף תחזית לעומת תחזית ותלוי אך ורק בדרג המקצועי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לעומת ביצוע. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מה שרואים בדוח ההפרשים זה מה צפי ההכנסות ללא שינוי במדיניות. אנחנו כמובן מציגים אותו קודם לשר האוצר ומציגים לממשלה, אבל אין שום החלטה פוליטית או החלטת מדיניות שצריך לקחת לגבי המסמך הזה שמוגש פה. מכיוון שכך, אנחנו יכולים להתחייב באופן מלא שהמסמך הזה יוגש עד ה-20 לדצמבר. כשהתחייבנו שהמסמך יוגש ב-1 בנובמבר ולא עמדנו בהתחייבות הזאת, פנינו לתיקון חוק כי אמרנו שהתחזיות הופכות להיות לא רלוונטיות. התקציב שמונח כאן הוא תקציב פוליטי, יש בו הכרעות פוליטיות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ברור, הוא עובר בממשלה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הוא מכיל בתוכו אלפי החלטות של שר האוצר, ראש הממשלה ושאר השרים. תקציב המדינה, בניגוד לדוח הפרשים, תלוי בהכרעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא הבאת עד עכשיו דוח הפרשים, אם זה תלוי רק בך? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> דוח ההפרשים היה צריך להגיע אליכם עד ה-1 בנובמבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואז היה את האירוע. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון, ולכן אנחנו עכשיו עורכים דוח חדש שיהיה פה עד ה-20 לחודש ויכלול תרחישים לגבי המלחמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ותכנית מאזנת? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> תכנית מאזנת היא כבר יותר מורכבת, כי תכנית מאזנת דורשת החלטות פוליטיות לגבי איזה צעדים מאזנים עושים ואיזה לא. לדבר כזה מי שיכול להתחייב זה שר אוצר, לא אנחנו. אנחנו מחויבים להביא את החומר המקצועי לשר האוצר. נקודה לגבי מה ששאל חבר הכנסת קריב, לגבי היקף ההוצאה. יש היקף הוצאה שהכנסת אישרה כרגע לשנת 2024. כמובן שלא נוכל לחרוג מהיקף ההוצאה שהכנסת אישרה לשנת 2024. אם ההוצאות יהיו יותר גבוהות, נצטרך לתעדף לפי מה שקודם בסדר העדיפויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבין שברמה הפרקטית מה שיקרה זה שתבואו לוועדה בראשית 2024 ותבקשו הסטות תקציב לטובת הסעיפים שדרושים ללחימה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אמת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם אתם מרגישים שיש מספיק רזרבות כדי שלא ניתקע עם ענייני מפונים, עם תקציב מינהלת תקומה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם נוכל להתנהל בחודשיים האלה בלי שייגרם נזק לציבור? זה הרציונל שעומד מאחורי הבקשה שלנו לקצר את לוחות הזמנים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> ברור שבתחילת השנה הוצאות הלחימה יוכלו להיות מקוימות גם אם התקציב יאושר באיחור מסוים. אנחנו חשבנו שחודש וחצי זה סד זמנים מספיק לדבר הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שביקשנו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מה שכן ייפגע בראשית השנה זה הוצאות אחרות שקיימות בתקציב המדינה שלא קשורות ללחימה, כי נצטרך לעשות הסטות מהוצאות אחרות כדי לממן הוצאות לחימה. זה ייצור מצב שבתחילת השנה, כמו שהיה עכשיו עד שאושר תקציב, נעצור פעולות אחרות של הממשלה שלא קשורות ללחימה. אישור התקציב שאתם מאשרים עכשיו יאפשר שחרור כסף של 2023 שלא קשור ללחימה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם לא היה ראוי, מתוך ידיעה שגם ב-2024 תצטרכו לבצע איזו שהיא הגדלה של מסגרת התקציב, להגדיל במסגרת החקיקה הזאת את מסגרת התקציב של 2024 בסכום ראשוני כדי לאפשר את ההוצאות העודפות, הרי בכל זאת יש לכם אומדן לגבי הביצוע שהיה באוקטובר, נובמבר, דצמבר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אפשר אפילו לעשות את זה בחוק הפחתת הגירעון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון, להוסיף עוד סעיף על 2024. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אנחנו סבורים שזה לא הדבר הנכון לעשות. אנחנו רוצים לבוא בפניכם עם תקציב מלא, אחרת מה שיקרה זה שאנחנו נבוא לפה בפברואר ואתם שוב פעם תעמדו בפני עובדה מוגמרת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו נאשר את ההגדלה הזאת עכשיו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> המצב ב-2024, ואמרנו את זה פה, יהיה מבחינה פיסקאלית קשה מאוד, אתם תידרשו להרבה צעדים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> האם אתם הולכים להביא עם התקציב תכנית מאזנת שתתבטא בהעלאות כאלו ואחרות? האם הכוונה שזה גם יחוקק בתוך לוחות הזמנים האלה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש לנו הבנה שבלוחות זמנים כאלה להביא לפה חוק התייעלות כלכלית וחוק הסדרים זה לא דבר ריאלי והגיוני מבחינת הכנסת ומבחינתנו. צעדי מיסוי פשוטים, לא צעדי מיסוי מורכבים, אנחנו בהחלט נהיה חייבים להביא לצד התקציב הזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה זה "צעדי מיסוי פשוטים"? אחד הדברים שעשיתם בתיקון הוראת השעה שלכם היה שהשמטתם את היכולת של ועדת הכספים להציע שינויים לתכנית המאזנת שתביאו. אם אנחנו חוזרים ל-45 ימים, זה אומר שאנחנו שוב יוצאים מהתמונה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אנחנו כבר לא מדברים על תכנית מאזנת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא תכנית מאזנת, צעדי מיסוי פשוטים קראת לזה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יוגש פה תקציב חדש, ויינתן לכנסת חודש ימים כדי לדון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בתוך ה-45 ימים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> המשמעות היא לסיים ב-15 לפברואר תקציב. זה אומר שצריך להיות מונח פה תקציב ב-15 לינואר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא הסכמתם להגיד לנו שב-30 בינואר זה אפשרי, אז איך הגענו עכשיו ל-15 בינואר? כשהצענו לכתוב בחוק 30 בינואר, לא הסכמתם. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מבחינתנו אפשר שזה יהיה ב-15 בינואר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא לא הסכימה מקודם לכתוב את ה-30 בינואר. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אתם קובעים את זה. אתם יכולים לכתוב 15 בינואר, ונעמוד בזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שמנו 1 בנובמבר ולא עמדתם בזה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מה לעשות שפרצה מלחמה. אם לא הייתה פורצת מלחמה ב-7 לאוקטובר, היינו עומדים בתאריך של 1 בנובמבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וב-15 לדצמבר הייתם מביאים תכנית מאזנת. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> היינו עומדים בכל לוח הזמנים שנקבע בחוק. זה לא הדבר היחיד שהתעכב במדינה בתקופה האחרונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתם הייתם צריכים ב-1 לנובמבר - - << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הבאנו שינוי חקיקה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא ב-1 לנובמבר. הבאתם בדיעבד, הבאתם אחרי שעברתם על שני חוקי יסוד. אם אתם מכבדים את הבית הזה, תביאו את התיקון לחוק בזמן, לא בדיעבד כשכבר פגעתם בחוק יסוד. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> את זה אני מקבל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> על זה אנחנו מלינים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בפרק הזמן מה-7 לאוקטובר עד 1 לנובמבר היה צריך לעבור החוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת התלונה היחידה שלנו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אנחנו יכולים להביא לכאן תקציב ב-15 בינואר, אבל כמו שעכשיו לתקציב המדינה היה עיכוב מסוים בגלל שחיכו להכרעות פוליטיות בממשלה, יכול גם לקרות - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אמרנו שבמלחמה אין פוליטיקה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם תשימו מועד בחקיקה שיחייב את הממשלה להניח, זה יזרז את קבלת ההחלטות בתוך הממשלה. הדברים קשורים זה בזה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני רוצה לתקן טעות שיש בנוסח. כתוב 93,785 שיאי כוח אדם, אבל המספר הנכון הוא 93,614.5. מה שקרה זה שהשתרבבה פנימה איזו שהיא החלפה בין שיאי כוח אדם לבין עבודה בלתי צמיתה. במשרדי המטה, במקום 24,938.5 - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נשאלתם שתי שאלות לגבי שיא כוח אדם. אחת הייתה לגבי השינוי מהתקציב הקודם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ה-170 משרות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, שאת זה אמרתם שתבדקו. את אומרת שיש טעות בסכימה של הסעיפים, לכן את משווה את זה למה שכתוב בחלק המילולי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לדבר על סעיפי ההחלפה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> עכשיו אני מגיעה לסעיפים של ההחלפה. בסעיף 04, במקום "2,112" יבוא "1,976.5". בסעיף 09, במקום "1,094" יבוא "1,058.5". נשיא המדינה ולשכתו. 74,264,000 - הוצאה, 1,829 - הוצאה מותנית בהכנסה, 79.5 – שיא כוח אדם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממה נובע הגידול? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> אין גידול בעקבות המלחמה בבית הנשיא. השינויים שיש הם העברות פנימיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה היה בתקציב המקורי שעבר פה? 63, נכון? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> בתקציב המקורי היה 63.8. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז יש גידול מהתקציב המקורי. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> נכון, אבל אלו פניות שעברו בוועדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת, התוספות לא קשורות למלחמה. מדובר על תוספות לכוח אדם, שתי משרות, וכל מה שהיה פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה שתי משרות? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> משרה למזכירה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם היה צריך תקציב לבורקס בשביל הדיונים של הפשרה בבית הנשיא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מאחלת שעוד שרים בכנסת הזאת יעבדו כמו נשיא המדינה שלנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שהאפקטיביות של שר החוץ תהיה דומה לאפקטיביות של נשיא המדינה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא שאני מזלזל בנשיא המדינה, אבל לא הייתי מזלזל בעבודה של שר החוץ שעושה עבודה מדהימה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין פה גידול בסך כל תקציבי הנשיא, זו פשוט העברה מהרזרבה להוצאות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הייתה תוספת מסוימת, של המיליון וקצת. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> בסעיף 02, הכנסת, 973,227,000 - הוצאה, 180 - הוצאה מותנית בהכנסה, 1,000,000 - הרשאה להתחייב, 923 - שיאי כוח אדם, 86 - משרות עב"צ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממה הגידול של ה-20 מיליון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה ייכנס דף החלפה שמשקף את הקיצוץ שנעשה ב-80 מיליון שקל. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הגענו להסכמה עם הכנסת לפני מספר שבועות על כך שיעבור תקציב לשימוש יתר משרדי הממשלה בסכום של 80 מיליון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לצורכי המלחמה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> 35 מיליון שקלים מתוכו מגיע בתור הפחתה בתקציב המקורי של הכנסת לשנת 2023. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באיזה סעיף? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה לבחירת הכנסת. 45 מיליון מתוך ה-80 יגיע בהמשך לוועדה בפניית העודפים של הכנסת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכספים האלה כבר מוסטים לסעיף אחרים בתקציב המעודכן? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי החליט? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה בתוך הסל, זה לא למשהו ספציפי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הגידול של ה-20 מיליון? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> אין גידול בתקציב הכנסת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדף ההחלפה אפשר לראות שיש קיצוץ של 20 מיליון מסעיף 03 – פעולות הכנסת, ועוד 15 מיליון מסעיף 05 – תוספות המבנה. כרגע מה שרואים פה זה את אותו התקציב שאושר בחודש מאי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בחודש מאי התקציב היה 953 מיליון, עכשיו הוא 973 מיליון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התקציב שאושר במאי עמד על אותם סכומים, על 973,227,000. בדף ההחלפה תראו את המסגרת, שהיא 938,227,000. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החמ"ל שנפתח פה - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חמ"ל בן גביר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכנסת הקצתה לו 50,60 משרות. איפה אנחנו רואים את השכר שלהם, והאם זה מגולם בתוך ה-20 או ה-80 מיליון? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בחמ"ל הזה היו שותפים חברי כנסת של יש עתיד שהיו יחד איתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, מדובר על החמ"ל של רישיונות נשק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה פקיד רישוי? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בחמ"ל הזה הייתי שותף יחד עם חברי כנסת מיש עתיד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא מדבר על החמ"ל של בן גביר, לא על החמ"ל של הכנסת. כולנו היינו שותפים בחמ"ל של הכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוקצו עובדי כנסת לרשות המבצעת, למשרד לביטחון לאומי. האם זה במסגרת התקציב? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כנראה זה עובדים ארעיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזה עובדים ארעיים? הסיטו עובדים מכל המחלקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לחמ"ל של המשרד לביטחון לאומי הוקצו עובדי כנסת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מחר בבוקר ניקח אתכם לסיור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מישהו ממשרד האוצר יודע על מה הוא מדבר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם לכנסת מותר לנצל את תקציביה על מנת לבצע משימה של משרד ממשלתי, והאם זה לא סותר את הוראות חוק התקציב? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואת עקרונות הפרדת הרשויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כסף מפעולות הכנסת משמש לפעולות של בן גביר - זה סותר את חוק התקציב, זו פעולה בניגוד לחוק. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> מדובר על עובדי כנסת שהתנדבו יום או יותר לטובת החמ"ל הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נציבות שירות המדינה מאפשרת את ההתנדבויות האלו? זו פעולה בניגוד לחוק. << אורח >> גל אסף: << אורח >> 04 – משרד ראש הממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הקופסא השחורה של כל המשרדים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> 3,804,168,000 – הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה – 15,570,000, הרשאה להתחייב – 1,467,069,000, שיא כוח אדם – 1,976.5, משרות עב"צ – 764.5. הכל זה שימושים מהחלטה 1096 בסעיף 04 של כספים קואליציוניים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבין שיש גידול בתקציב המקורי בלי העודפים, של קרוב ל-70 מיליון שקל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 66 מיליון שקל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לקבל פירוט מקיף על מה הולכים 66 מיליון שקל במטה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סעיף 101. << אורח >> גל אסף: << אורח >> יש פה הוצאות קבועות שהמשרד מוציא, אבל - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זו לא תשובה טובה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> בתוך מטה משרד ראש הממשלה יושב מערך ההסברה. יש פה הוצאות גם בגין מערך ההסברה שתוגבר משמעותית מאז תחילת הלחימה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו צריכים פרטים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הוא תוגבר בסדר גודל של 40 מיליון שקל, כשלצד זה יש השתתפויות של ראש הממשלה בהחלטות ממשלה, כמו רענונים בשדרות והחלטות ממשלה שעברו בזמן האחרון בגין הלחימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד ההסברה לא נסגר? שרת ההסברה התפטרה ואמרה שהיא פינתה את 90 המיליון השקלים שתוקצבו לה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 23 מיליון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הפינוי מופיע בספר הכחול. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לצד משרד ההסברה יש את מערך ההסברה הלאומי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> משרד ההסברה לא פחת. משרד ההסברה בסעיף 206 היה 14.01, עכשיו הוא 15.202. זה לא על חשבון, זה ערך מוסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה הכסף של גלית דיסטל אטבריאן? << אורח >> גל אסף: << אורח >> מערך ההסברה הלאומי נמצא במשרד ראש הממשלה ותוגבר משמעותית בגלל הוצאות הלחימה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על מה יצא 40 מיליון שקל במערך ההסברה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> רוב הכסף במערך ההסברה יצא על הפקת סרטונים ועל קידומים בלשכת הפרסום הממשלתית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הדבר השני שאמרת זה העברות כספים - מה זה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא קשור למטה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז איך זה מופיע במטה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מטה זה כוח אדם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר שזה לא כוח אדם. << אורח >> גל אסף: << אורח >> משרד רה"מ משתתף בהרבה החלטות ממשלה, כאשר חלק מההשתתפות שלו זה דרך תקנות הפעולות שלו. אתם תראו לאורך השנים שמשרד ראש הממשלה מקצה מתקציבו פעולות שונות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תקציב המטה של משרד ראה"מ כולל מעין תקציב פעולות שמתוכו הוא משתתף בהחלטות ממשלה. איזה החלטות ממשלה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> החלטת ממשלה של הרענון בשדרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף הלך לרענון בשדרות? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש סעיף שמדבר על החלטות ממשלה, למה זה צריך להיות בתוך המטה? איך זה שבשני סעיפים יש פרויקטים? << אורח >> גל אסף: << אורח >> איזה סעיף מדבר על השתתפות בהחלטות ממשלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 51-10. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 51-10 – פרויקטים והחלטות ממשלה רוחביות. << אורח >> גל אסף: << אורח >> שם נמצא למשל הכותל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכותל זה פרויקט של משרד ראה"מ? עשו את זה הרבה לפניו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שלא נספר מה נתניהו עשה עם הכותל. האם הוצאות מעונות ראש הממשלה נכללות בסעיף הזה של המטה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש לדעת בדיוק מה הגידול שהיה בהוצאות מעונות ראש הממשלה מתוך הגידול של אותם 69 מיליון ₪. אני רוצה לדעת כמה תוכנן במקור, כמה יצא, ולדעת גם את הוצאות האחזקה, לא רק את הוצאות השכירות. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אנחנו נברר ונחזיר תשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשאתם יודעים שהיה גידול בהוצאות מעונות ראש הממשלה, תביאו את הנתונים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לומר לגבי ה-26 מיליון שקלים? << אורח >> גל אסף: << אורח >> החלטת ממשלה של שדרות ומינהלת החטופים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לתת פירוט כמה כל אחד קיבל? << אורח >> גל אסף: << אורח >> החלטת הממשלה של שדרות קיבלה 10 מיליון שקל, מינהלת החטופים קיבלה 15 מיליון שקלים, ומערך ההסברה קיבל 40 מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הגעת ל-65 מיליון. << אורח >> גל אסף: << אורח >> היו גם הסטות פנימיות שמשרד ראש הממשלה עשה מתוך התקציב שלו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרת שמערך ההסברה מפיק סרטונים. יש בסעיף 15 את מערך הדיגיטל הלאומי. עד כמה שאני מבינה, הדיגיטל זה סרטונים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אין קשר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הבנו, על פי הודעתה של גלית דיסטל, שהיא הייתה אמורה להיות ממונה על הפונקציה של שוויון חברתי. מה קורה שם מבחינת הסברה? מה בדיוק האחוזים ההסברתיים בכל דבר? למה מערך ההסברה לא מופיע כסעיף? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> במשרד ההסברה, על פי מה שאתם מסמנים פה, יש בתקציב המקורי אפס, נכון? << אורח >> גל אסף: << אורח >> זו תכנית שעברה לסעיף אחר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> משרד ההסברה, על פי הנתונים שלכם, שרף 15 מיליון ₪ עד שהשרה התפטרה והמשרד בוטל. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא בטוח שהוא שרף את כולם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה הכסף של המשרד שנסגר? האם יש עוד כספים במשרד החוץ להסברה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כנראה שזה הוסט לשיקלי, כי לשיקלי אין תוספת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם יש 15 מיליון שקלים, זה אומר שהייתה צריכה להיות תוספת במשרד לשוויון חברתי. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הסברה היא לא משהו שיש לו סעיף תקציבי מובחן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא נדונה האפשרות לאחד את כל היחידות האלו? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אנחנו תמיד ממליצים לאחד משרדי ממשלה ולעגן פעילויות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם היחידות יושבות ביחד ומתאמות פעילויות כדי שזה יהיה אפקטיבי, כי המצב הוא לא טוב בהסברה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמו שברקת וסמוטריץ תיאמו את תכניות הסיוע הכלכלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיכמנו שיש מלא מיליונים, אבל אין הסברה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אם לוקחים את החלקים של ההסברה במשרד החוץ, את מערך ההסברה בראה"מ ואת משרד ההסברה שנסגר ועבר לשיקלי, כמה כסף שמים על הסברה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אין לנו מיפוי. אנחנו עובדים על לייצר אחד לבקשת חבר הכנסת אלקין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מערך הגיור עלה בשבעה מיליון שקלים. אני לא מבינה את הזיקה למלחמה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא כל הדברים פה הם בהכרח בזיקה ישירה למלחמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בתקציב שהעברנו במאי היה תקציב מסוים למערך הגיור. האם התוספת היא חדשה לגמרי? האם זו העברה מהרזרבה הקואליציונית? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היו 67 מיליון במאי. אחר כך הוסיפו עודפים וזה הגיע ל-114 מיליון. היום זה עומד על 120 מיליון. << אורח >> גל אסף: << אורח >> התיקון פה לא נוגע לעודפים. העודפים יעברו לוועדה אחר כך. יש פה בעיקר תוספות בגין החלטת ממשלה למעטפת רוחנית לעולי אתיופיה, כאשר ההחלטה מתוקצבת בהתאם לכמות העולים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בתקציב המקורי זה לא היה בכלל? אם לא הייתם מביאים תיקונים, איך הייתם מתקצבים אותה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> היינו מגיעים עם פניית סוף שנה ומבקשים להוסיף את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה "מעטפת רוחנית לעולי אתיופיה"? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ומה המספר של ההחלטה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני לא מומחה בתחום, אבל לצד השהות שלהם במרכז קליטה יש מעטפת רוחנית, ממש משפחה שמלווה אותם בתהליך הגיור ובתהליכי ההתערות בחברה הישראלית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המשפחה המלווה מקבלת תמורה כספית? << אורח >> גל אסף: << אורח >> למיטב הבנתי, כן. זה פרויקט שקורה עם הסוכנות היהודית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מקובל שהחלטת ממשלה ממומנת כשאין תקציב? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה נמצא בתקציב העודפים של המשרד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זו הגדלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה הייתם מממנים את זה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> זו לא הגדלה של הגירעון, זו הסטה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה היית מסיט? << אורח >> גל אסף: << אורח >> מהרזרבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם התוספת למערך הגיור ממומנת מהכספים הקואליציוניים המעודכנים? יש פה העברה די מאסיבית של עודפים מ-2022. יש פה סכום של למעלה מ-40 מיליון שקל של העברת עודפים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הוועדה כבר אישרה אותם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם ב-2022, שזו שנה שלא היה בה מלחמה, מערך הגיור מסיים עם עודפים של 40 מיליון ₪, למה פה צריך להגדיל? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כי לא העלו אתיופים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הפער בין תקציב הבסיס לבין העברת העודפים הוא דרמטי. אם מערך הגיור לא מסיים את התקציב שלו, בשביל מה להגדיל אותו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא במשרד קליטה ועלייה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גיור זה דתות. << אורח >> גל אסף: << אורח >> מדובר על עודפים מחויבים ולא עודפים שאינם מנוצלים. זה לגמרי סדר העדיפויות שאנחנו בוחנים ב-2024. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה כנראה לא יצא בשנת 2022, לכן זה הוסט כהוצאה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אלה עודפים מחויבים שהם בעיקר מול נתיב, מול הצבא ומול הסוכנות היהודית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם אחרי ההחלטה הקואליציונית המעודכנת הסכום הזה עוד יגדל? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> את זה עוד אי אפשר לדעת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך אני יכול לעסוק באישור תקציב מערך הגיור כשאתה אומר לי שאתה לא יודע אם אחרי חוות הדעת המשפטית יהיו פה עוד חמישה מיליון שקלים או פחות חמישה מיליון שקלים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשיגיעו דפי ההחלפה, נצטרך לדון על הסעיפים שהיו בהם שינויים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רואים כאן תקציב שהוא לא רק שינויים נוכח המלחמה, אלא גם עדכון תקציב עם ניצול ההזדמנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם ניקח לדוגמה את ארכיון המדינה, נראה שארכיון המדינה עלה ב-10 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והתמיכה בארגון ההנצחה ירדה. יש יותר צורך להנציח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התקציב החדש מאפשר לעקוף את המנגנון של הסטת סעיפים באמצעות דיון פרטני בכל פנייה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הפוך הוא הדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כי בפנייה תקציבית אנחנו סך הכל צריכים לשלוח פנייה וועדת הכספים צריכה להרים את היד. שינויים בתקציב אחרי שתקציב מאושר זה כמו תקנות, זה דיון רק בוועדת הכספים ובלי מליאה. כשמעדכנים את תקציב המדינה כולו, זה תהליך הרבה יותר מורכב, זה עובר קריאה ראשונה וקריאה שנייה ושלישית. אי אפשר לטעון שאישור תקציב בפורמט הזה פחות שקוף או פחות רציני מאישור פניות. מה הטענה המסורתית כלפי האוצר? שזה לא מגיע בתוך תקציב המדינה, שזה מגיע בהעברות תקציביות. כשעכשיו זה מגיע בתוך תקציב המדינה אז מתלוננים. איך ננצח במשחק הזה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על 04 יש תשובות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מתי יהיה דיון על כל 04 כולל המשרדים הנוספים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נעבור ל-05 ואז נחזור ל-04. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> סעיף 05 – משרד האוצר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שם אני מבין שיש קיצוץ רציני. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> סעיף ההוצאה – 3,209,886,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 7,368,985,000, שיא כוח אדם – 7,576, ומשרות עב"צ – 6.5. אפשר לראות שלעומת התקציב המקורי שאושר יש גידול בהוצאה מותנית בהכנסה של כשבעה מיליארד כנגד ביצוע בקרן של מס רכוש. ב-2024 נראה עלייה יותר משמעותית בקרן מס רכוש, בביצוע שלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא אמור להיות מגולם ברשות המסים בתוספת משמעותית? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רשות המסים זה משרד האוצר. << אורח >> גל אסף: << אורח >> זו הוצאה מותנית בהכנסה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שכר והסכמי עבודה זה דבר שאמור להיות די ידוע וברור, לא? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> מדובר על אגף שכר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התקצוב פה פחת ב-25%. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> מדובר בין השאר בחוסר איוש של שיאי כוח אדם, בתת ביצוע בנושאי קניות. << אורח >> גל אסף: << אורח >> את תקציב השכר אנחנו בסוף מתקצבים כדי לאפשר את מלוא גיוס התקנים. אם לא מגייסים את כל התקנים מנסיבות שונות ומשונות, יש עודף בתקנות השכר שמסיטים אותו לשימושים אחרים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה סעיף פעולות בחו"ל? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> סעיף פעולות בחו"ל כולל גיוס אג"ח של הבונד, משכורות, ביטוח, לשכה משפטית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> על מה 36 מיליון? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> לדעתי זה התקשרויות לתקופה ארוכה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן עלייה של 36 מיליון בפעולות בחו"ל? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> בתקציב הזה נעשה איזה שהוא איזון פנימי בין התקנות השונות שבדרך כלל מגיעות לוועדת הכספים בפניית סוף שנה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כאן יש עלייה של עשרות מיליוני שקלים שאתם חייבים להסביר עם איזה שהוא אירוע. מה האירוע הגדול שאירע השנה סביב פעולות של משרד האוצר בחו"ל שמצדיק תוספת? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> היו הפרשי שער משמעותיים במהלך השנה בגלל ההיחלשות של השקל לעומת הדולר. אנחנו מדברים בתקנה שיש לה חשבויות דולריות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, הוספת הכסף נדרשה בגלל ההידרדרות במעמדו של השקל. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> לדוגמה. יש פה עדכון שכר בשל יוקר המחייה בכל צפון אמריקה שאושר באפריל בתחולה רטרואקטיבית מחודש ינואר 2023, יש פה תשלום ביטוח רפואי בשיטת חברת ניהול שהיא לא לינארית אלא משתנה בהתאם לצריכת השירותים הרפואיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין לי ספק שגם השירות הדיפלומטי היה שמח לכזאת עלייה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מצטרף להערה שלך לגבי השירות הדיפלומטי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם במינהל הדיור והרכש יש קפיצה של כמעט פי שתיים. האם הקפיצה הזאת היא הוצאה פר מלחמה בגלל מה שמינהלת התקומה עושה עכשיו עם שכירת מגדלי מגורים וכו'? למה רשות החברות הממשלתיות נמצאת באוצר ולא במשרד המומצא של השר המומצא דודי אמסלם? איך מסבירים את הירידה הדרמטית? רשות החברות הממשלתית יושבת באוצר ורק דודי אמסלם, שהוא שר נוסף במשרד המשפטים, אחראי על היחידה במשרד האוצר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הורידו 10 מיליון. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> היה איזה שהוא צפי שתהיה עלייה בשנה האחרונה, אבל - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה הצפי לא התממש? היה צפי לפעולות ברשות החברות הממשלתיות, בהיקף של 10 מיליון ₪. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> לא היה איוש מלא של התקנים, לכן היה שם תת ביצוע בשכר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רשות החברות הממשלתיות מתפקדת, על פי נתוני התקציב, ב-75% פעילות אל מול מה שהיה ראוי. אני מבקש לקבל את מלוא הפרטים על מה קרה שרק 75% מתקציב רשות החברות הממשלתיות מומש. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הגידול במינהל הדיור והרכש הוא גידול של 18 מיליון שקל ברכש. אלה כל מיני פרויקטים שהם בעיקר בגלל החלטת ממשלה של מעבר הממשלה לענן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור למלחמה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, זה ייעול השירות הממשלתי לאזרח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם הייתה פנייה מסודרת לתקציב הזה שאושרה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אם לא היינו מגיעים לסיטואציה הזאת, אם לא הייתה מלחמה, זה היה מגיע כפניית סוף שנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו עוברים למשרד הפנים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הוצאה – 1,286,949,000, הרשאה להתחייב – 84,826,000, ושיאי כוח אדם – 722. השינויים העיקריים הם תקצוב של 175 מיליון שקלים למלונות מפונים שהיו בתחילת המלחמה דרך משרד הפנים, הפחתה של 170 מיליון שקלים מתוך תקציב הבחירות שנדחו לשנת התקציב הבאה, ו-40 מיליון שקלים לטובת מחסני חירום, מכולות לגופות וכל מיני פעולות שמשרד הפנים עשה במהלך המלחמה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה מתוך מה שאמרת זה מטה ופעולות המשרד שעלה בכ-50 מיליון שקלים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא 50 מיליון, זה יותר. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נוסף למטה פעולות המשרד 196 מיליון שקלים שמתוכם 175 מיליון שקל הלך למפונים, למלונות המפונים. 21 מיליון, שזו היתרה בין ה-196 לבין ה-175, זה הפעולות שמשרד הפנים עשה, לרבות מחסני חירום, מכולות לגופות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בסעיף של מטה ובפעולות המשרד? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי הדלתא של ה-50? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אין דלתא של 50, יש דלתא של 21. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה הורידו מהבחירות? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> 170. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם יודעים שיש בחירות? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הבחירות נדחו מ-2023 ל-2024. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה תראה את זה ב-2024. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש הוצאות שגדלו, לכן זה לא אחד לאחד הצעת התקציב המלאה של הבחירות, אלא דחייה של חלק ממנה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק תסבירו את הסיפור של מימון מפלגות לרשויות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> במימון מפלגות עשינו שינוי חקיקה די משמעותי בוועדת הפנים. המקדמה עד היום הייתה ניתנת עבור 110% ערבות ולא היה צריך לעשות אשראי. היום מה שעשינו זה ששינינו את החקיקה כך שצריך להעמיד 60% ערבות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בגלל שאנשים לקחו את הכסף לפני כן. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נתנו הקלה תזרימית למועמדים על ידי כך ששינינו את אופי התקצוב מהוצאה רגילה לאשראי. 170 מיליון שקל נחסכו עכשיו ויצאו בשנה הבאה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה התוספת בשירותי דת? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש תוספת של 15 מיליון שקל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא הוגש כבקשה, זה עכשיו חדש, נכון? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה שינוי שעשינו בעיקר בבנייה של בתי עלמין וכל מיני מוסדות דת של העדות הלא יהודיות. אנחנו מרגישים בשנה הזאת, שזאת שנת בחירות, שרשויות מקומיות מגישות הרבה יותר קבלות לביצוע של דברים, שהן מאיצות ביצוע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה שאת אומרת זה שזה היה בהרשאה להתחייב, שלא חשבתם שזה יהיה על בסיס מזומן. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון, זו הרשאה להתחייב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה זה לא בסעיף פיתוח מבני דת? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה בסעיף פיתוח מבני דת. תכנית 062202 בוטלה בשנה שעברה, כי עשינו סדר עם משרד הפנים בתקנות ואפשרנו להם יותר גמישות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה היקף התמיכה ביהדות הקראית? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק הקראי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני יודע כמה הם מקבלים - זו בושה וחרפה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כמה קראים יש במדינת ישראל? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 50,000. הם מחזיקים מסורת ציונית מפוארת. יש קרוב ל-20 קהילות קראיות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> העדה הקראית מתוקצבת ב-2,166,000 שקלים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כל מה שנותנים לעדה הקראית זה שני מיליון שקלים, בעוד שכל מועצה דתית במדינת ישראל מקבלת יותר ממה שיש לכל העדה הקראית. נטפל גם בזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו עוברים למשרד לביטחון לאומי. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> 23,695,476,000 - הוצאה, 819,116,000 - הוצאה מותנית בהכנסה, 4,097,279 - הרשאה להתחייב, 43,106.5 - שיאי כוח אדם, ו-1,214.5 - משרות עב"צ. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה מתוך ה-23 מיליארד שקל זה קואליציוני? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> בתוך התקציב הזה יש 275 מיליון שקלים קואליציוניים שכבר הועברו פה בוועדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין עוד כרגע? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> לא עכשיו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה מתוך התקציב הקואליציוני נמצא פה? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> 275 מיליון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה יש את הירידה בשכר? ממה נובעת העלייה בסעיף הקניות? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> באיזה ארגון? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ב-50-01. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש גם כספים קואליציוניים שלא מומשו? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> אני לא יודע להגיד איזה הזמנות יצאו אחרי שהדברים האלה הוקצו למקומות הרלוונטיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין עוד כאלה שאתה יודע שלא מומשו? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> לא אמור להגיע עוד כסף קואליציוני השנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה יש ירידה בשכר? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> השכר הוא לפי הביצוע בפועל, לפי האיוש בפועל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דובר על המשמר הלאומי. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> זה במטה המשרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם בסעיף של המשטרה, ב-80-01, יש ירידה של 150 מיליון שקל בשכר. שמענו שאנחנו בתקופה של העלאות שכר במשטרה וגיוס סד"כ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם ברשות להגנת עדים ירד השכר? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> במהלך השנה היו פניות שאושרו בוועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רואה שגם בשירות בתי הסוהר. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> כל הדברים האלה הם בהתאמה לביצוע ולאיוש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן מאות מיליונים של תת איוש בשכר. לאן זה הוסט? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו יודעים על נשירה של עובדי משטרה והמשרד לביטחון לאומי. אנחנו יודעים שהיה תת איוש עוד לפני כן במשטרת ישראל, בשירותי בתי הסוהר. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> יש תהליכים מאוד נרחבים של גיוס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> או שהם לא מצליחים, או שהם מתפטרים. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> יש מהלכים גדולים של גיוס. השנה נכנסו יותר מאשר יצאו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל יש ירידה. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> יש ירידה ביחס לביצוע שהיה צפוי כשהועבר התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הפער בין אלה שהתפטרו לבין אלה שהתקבלו לעבודה? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> אצלי אין את הנתונים הכי עדכניים, אפשר לשאול את המשטרה. מדובר על גידול של בין 600 ל-700. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ירידה לא הייתה? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> לא הייתה ירידה בכמות המשרתים במשטרה השנה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ירידה אנחנו יודעים שלא הייתה, אבל היו תכניות להעלאות שכר משמעותיות לשוטרים ולגיוסי כוח אדם נרחבים. הירידה מהתקציב המתוכנן אומרת ששתי המטרות לא הושלמו, או רק אחת מהן. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> יכול להיות שרצו להגיע למשהו מסוים. מדובר על פחות מ-2% בצפי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לכמה שוטרים חדשים התקציב היה מתוכנן וכמה נקלטו בפועל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרי בתכנית המשטרה היו גם פרויקטים חדשים שאליהם היה צריך להכניס כוח אדם. האם בכלל נפתחו הפרויקטים והתפקידים אוישו? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> זו שאלה שיותר נוגעת לחלוקה של כוח האדם בתוך המשטרה שצריך שהמשטרה תענה עליה, זו לא השאלה התקציבית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 30% פחות קליטת כוח אדם, אבל תקציב הקניות עלה ב-150 מיליון. מה זה הקניות? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> יש חלוקה בתוך הסעיף לשכר, לכוח אדם ולרכש. השינוי המשמעותי פה הוא ברכישת ציוד לכיתות הכוננות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרת בהתחלה שמתוך התקציב של המשרד לביטחון לאומי אושרו כ-275 מיליון ₪ כספים קואליציוניים, כשלצורך מימון התכנית של הגברת הביטחון במרחב הציבורי הוקצו 350 מיליון שקלים בשנת 2023 ואמורים ב-2024 להקצות עוד 880 מיליון שקלים. האם אכן הוקצו 350 מיליון שקלים? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> עד כה הוקצו 275 מיליון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה רכישת שירותי כוח אדם? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> זה בעיקר נושא של אבטחה במוסדות חינוך, כסף שמשטרת ישראל מעבירה לרשויות המקומיות בהקשר של מאבטחים במוסדות חינוך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה הייתה תחזית הגיוס של כוח אדם במשטרה וכמה בוצע? מה סד"כ המשטרה שתוכנן בראשית השנה כשנבנה התקציב ומה הוא עכשיו? תקציב הרכישות של המשטרה עלה בכמעט מיליארד ₪. חוץ מ-40,000 רובים, האם אפשר להבין איך תקציב הרכישות של המשטרה עלה במיליארד ₪ בתוך שנת התקציב? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה של המשטרה לבד? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק של המשטרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שבגלל המצב קנו טנקים למשטרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רואה שסעיף הצפי לגמלאות תוקצב בסכום מסוים ונוספו לו 140 מיליון שקלים. האם יצאו לפנסיה מוקדמת הרבה יותר מפקדי משטרה בכירים? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> יש פציעות או דברים כאלה של אנשים שאנחנו לא יודעים בוודאות להגיד כמה מהם ייגשו לוועדות רפואיות ויבקשו לפרוש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תביאו לנו את הנתון של הפרישה המוקדמת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם אתה יודע לומר לגבי סעיף כוח האדם איך הוא היה בשנים קודמות? האם החריגה גדלה ביחס לשנים קודמות, כי הייתה עבודה אינטנסיבית בעניין הזה של גיוס כוח אדם והעלאת השכר. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> אני יכול לבדוק. צריך לבדוק את זה לעומת הצפי, לא רק מה שהיה בשנה שעברה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> נכון, אני רוצה להבין את המגמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בכל ענפי משרד הבט"ל ההוצאה על הוצאות שכר פחותה ברבע מיליארד ₪ מהתכנון המקורי. זה לא דבר קטן, זה דרמטי במשרד שחגגו את העניין של תוספות כוח האדם בכל ענפיו ואת העלאות השכר. תקציב הקניות של המשרד לעומת זאת עלה בכמעט מיליארד וחצי שקל. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> בעולם השכר יש הרבה עניינים של תחזיות. במשטרה זה פחות מ-2% סטייה מהתחזית, בשב"ס זה אפילו פחות מחצי אחוז סטייה מהתחזית. לא מדובר פה בסטיות מאוד גדולות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בניגוד להצהרות הרברבניות של השר, יש פחות שוטרים בסוף 2023. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> לא, יש 600,700 יותר מאשר בתחילת שנה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה היו אמורים להיות על פי תכניות הגיוס? אמרו לנו שהוסיפו תשעה מיליארד. כמה שוטרים משרד הבט"ל תכנן לגייס וכמה הוא גייס בפועל? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> זו שאלה שצריך להעביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא נוגע לנושא של התקציב. מה שיש בעיתונים ומה שמישהו מתרברב לגביו לא רלוונטי לגבי העניין הזה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה? פה אנחנו מבינים מה מומש בפועל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שיש בתקציב זה מה שנמצא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה התקציב של הרובים? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> התקציב שמוקצה במזומן לטובת הנשקים הוא כ-92 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה הנשקים שגם לאחרונה נרכשו? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> זה ה-40,000. במשטרה יש כל מיני דברים שמוסיפים תקציב בתכנית הקניות, כמו כלי רכב משוריינים בעלות של 75 מיליון שקלים, מאגים, חליפות הפעלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הרכישות האלו הגיעו לוועדה? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> לא, אלה בהקשר המלחמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> באיזה היקף המשטרה ביצעה רכש בהקשר למלחמה? איפה דנו בתכנית ההצטיידות של המשטרה בהיקף של מיליארד ₪ מעבר למה שתוכנן בתקציב המקורי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נקיים את הדיון הזה כשיהיה דיון על המשרד לביטחון פנים. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> חבר הכנסת קריב, אני אראה לך את הרשימה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> וכולה קשורה ללחימה? << אורח >> אביה ארון: << אורח >> דברים שהמשטרה הציגה כדברים שהיא צריכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים למשרד המשפטים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> תקציב משרד המשפטים יעמוד על 4,241,409,000 - הוצאה, 1,236,811,000 - הוצאה מותנית בהכנסה, 517,890,000 - הרשאה להתחייב, 9,085 - שיאי כוח אדם, ו-782 - משרות לעבודה בלתי צמיתה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה המשרד היחידי שהרגשתי שאני רואה בו קיצוצים שיש בהם אווירה וריח מאוד נקמני. ייעוץ משפטי לממשלה קוצץ בכ-35 מיליון שקלים, פרקליטות המדינה קוצץ בכ-80 מיליון שקלים, וגם בסנגוריה הציבורית קיצצו קצת. ייעוץ משפטי בעת הזאת זה השירות הכי חיוני שהיה צריך לקבל יותר. האוכלוסיות הכי מוחלשות צריכות סיוע משפטי. איך דבר כזה קורה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם במטה הורידו 14 מיליון. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אתם תוכלו לראות בשינוי הפחתה של כ-103 מיליון ₪. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בכל משרד המשפטים? << אורח >> עידו חי: << אורח >> סעיף 08 מתקצב שלושה גופים במשרד המשפטים: ההוצאה לפועל, משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט. סך הכל יש הפחתה של 103 מיליון שקלים. כל ההפחתה בוצעה בגין פרויקטים שנדחו או התעכבו לשנים הבאות ובגין מזומן שלא הולך לצאת השנה אלא שנה הבאה. אין פגיעה בשום פעילות חיונית של המשרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה קואליציוני? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עצוב שמי שרצה לעשות פה הפיכה בכל מה שנוגע למניעת סחבת ועינוי דין, לא טרח להוסיף תקני שפיטה בבתי המשפט וכוח אדם. << אורח >> עידו חי: << אורח >> בייעוץ המשפטי לממשלה אתם אכן רואים הפחתה של מזומן, אבל אתם רואים כנגד זה הגדלה של הרשאה להתחייב. הדבר הזה נובע בגלל צפי תשלומים בתיקים שבהם המדינה מייצגת, כשהצפי להוצאת המזומן יהיה בשנים הבאות, לא השנה. בפרקליטות המדינה ההפחתה שאתם רואים היא טכנית לחלוטין, כי תקציב הפרקליטות גדל בערך ב-10 מיליון מתחילת השנה. הייעוץ המשפטי גדל ב-27 מיליון שקל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו דרשנו העברה תקציבית למרות שכמעט לא העבירו אותה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכסף ברזרבות של משרד המשפטים עמד על 167 מיליון שקל בתקציב המקורי, עכשיו הוא אפס. לאיפה הכסף הזה הועבר? הוא בתוך משרד המשפטים? << אורח >> עידו חי: << אורח >> חלקו הלך לצרכים של משרד המשפטים, חלקו הוסט לצרכים אחרים בתקציב המדינה, לרבות שימושי מלחמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בדיון שהתקיים הבוקר בוועדת חוקה, התברר שהסיוע המשפטי בתוך משרד המשפטים משחק תפקיד מאוד מאוד משמעותי גם בליווי משפחות חטופים ומשפחות שכולות וגם בליווי מפונים. איך יכול להיות שבמסגרת ההוספות לתקציבי הממשלה לא ניתן כסף נוסף לסיוע המשפטי כדי להרחיב התקשרויות? << אורח >> עידו חי: << אורח >> במסגרת השינוי האחרון, נוספו תשעה וחצי מיליון ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה זה מותנה בהכנסה? איזו הכנסה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> מכיוון שזה כסף שמגיע מביטוח לאומי. ביטוח לאומי משפה את הסיוע המשפטי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק לגבי משפחות החטופים ומשפחות השכול, לא לגבי משפחות המפונים, לא לגבי טיפול בחייבים. הגיוני שאין תוספת לסיוע המשפטי שהתכונן לעזור בעניין המלחמה, הרי זה התקשרויות עם עורכי דין? << אורח >> עידו חי: << אורח >> לכל הצרכים שהועלו על ידי הסיוע המשפטי ועל ידי משרד המשפטים השנה ניתן מענה. ככל שיעלו צרכים נוספים בשנה הבאה, מן הסתם יינתן מענה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נא לבדוק עם ראש הסיוע המשפטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים למשרד החוץ. << אורח >> גל אסף: << אורח >> תקציב ההוצאה - 1,844,642,000, תקציב ההוצאה המותנית - 62,184,000, תקציב ההרשאה להתחייב - 98,061,000, שיא כוח אדם - 1,094. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הבנתי שיש בעיה תזרימית להסברה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אין בעיה תזרימית להסברה. אחרי שלא מזמן ועדת הכספים אישרה תגבור של 100 מיליון למשרד החוץ, פה יש תגבור נוסף של 125 מיליון לתכנית הפעילות בחוץ - היא מורכבת מ-43 מיליון שקל בגין התייקרויות ועלויות שכר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא מספיק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> האם לשינוי בשקל והדולר ולשינוי בעלות הביטוח הרפואי יש משמעות מבחינת עובדי משרד החוץ? << אורח >> גל אסף: << אורח >> כן, זו אחת הסיבות שהתקציב מתייקר. התקציב מאוד מושפע משערי המטבע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הם קיבלו את אותם תנאים - -? << אורח >> גל אסף: << אורח >> בהתאם להסכמים הקיבוציים שיש להם. זה לא הסכם חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה המטה לביטחון לאומי נפרד? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> המטה לביטחון לאומי מתוקצב בסעיף 10 ב-46,616,000 בהוצאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלתי למה זה נפרד. יש משרד לביטחון לאומי. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> זה המל"ל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה המל"ל שיושב במשרד ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה זה לא בתוך משרד ראש הממשלה? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> הוא מתוקצב בהתאם לחוק. שיא כוח אדם – 84 תקנים. אפשר לראות שלעומת התקציב שאושר במאי יש תוספת של 500,000 שקלים לתקציב המל"ל – זה בגלל עלויות אבטחה מסוימות שעלו בלי קשר למלחמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מבקר המדינה. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> משרד מבקר המדינה מאושר בוועדת הכספים בנפרד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה האם יש בו שינויים? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> לא היו שינויים במשרד מבקר המדינה, לא היו הפחתות ולא היו תוספות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גמלאות ופיצויים. << אורח >> עופרי אשל: << אורח >> תקציב גמלאות ופיצויים בהוצאה יעמוד על 21,136,614,000. הוצאה מותנית בהכנסה – 1,122,466,000 שקלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן הפחתות בגמלאות על פי הסכמים, בגמלאות על פי פקודת המדינה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם אפשר להבין מה ההפחתות? << אורח >> עופרי אשל: << אורח >> השינויים בהוצאה שאפשר לראות ביחס למה שאושר במאי, הם למעשה שינויים שוועדת הכספים כבר הצביעה ואישרה כפניות שהוגשו. בהתאם לביצוע של תשלום הקצבאות והגמלאות, נעשו הסטות בתוך הסעיף שלא שינו את גג הסעיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוצאות שונות. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> סעיף 13 – הוצאות שונות. מגבלת ההוצאה - 2,404,172,000. זה מורכב משימושים שהולכים למענק ראשוני למשפחה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זו התוספת של ה-61 מיליון? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> ה-61 מיליון שקלים האלה הולכים לפיצוי עולי תימן, למתווה העמותות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יוצא משם ייעוץ של הממשלה, יוצא משם תכניות הבראה של השלטון המקומי. זה פשוט סעיף שיש בו הרבה הוצאות שלא התאימו למקומות אחרים. נגיד הפיתוח של רשות המסים נמצא שם. יש כאן שני סוגים של תוספות למלחמה: 160 מיליון שקל זה מענק חד פעמי להוצאות התארגנות למפונים, ועוד 40 מיליון שקל למתווה פיצוי לעמותות. חוץ מזה יש איזונים פנימיים בתוך הסעיף של תתי ביצוע. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יש לנו את תכנית 13-04-01 ואת תכנית 13-01-05. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה גדל ב-13 מיליון. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הגג שניתן ל-13-01-05 הוא 61 מיליוני שקלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה זה נלקח? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש קיזוזים פנימיים של בערך 40 מיליון שקל בין התכניות, שזה תתי ביצוע, כשחוץ מזה יש הוספה תקציבית לחלק מההוצאות האזרחיות. סך כל הסעיף גדל ב-160. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סעיף 3 של השלטון המקומי עדיין קוצץ בצורה משמעותית. זה קצת מפתיע אותי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הפרויקטים ברשויות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הפרויקטים ירדו ב-20 מיליון שקל, כי אלה דברים שהם בהתאם לביצוע. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> האשראי לרשויות ניתן לרשויות שלא מצליחות לקבל אשראי דרך הבנקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוצאות חירום אזרחיות. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> הוצאה – 709,823,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 59,519,000, הרשאה להתחייב – 360,000,000, ושיא כוח אדם – 38.5 תקנים. אנחנו יכולים לראות שהיה שינוי ביחס לתקציב שאושר במאי ב-250 מלש"ח שהוקצו לפינוי בשם משב רוח לתושבי שדרות ולתושבי הדרום במרחק 4 עד 7 מהגבול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בצפון היה משב. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בצפון זה כבר בוצע באמצעות משרד התיירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה התחיל בפנים. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> פה זה פינויים שבוצעו על ידי משרד הביטחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תיאום הפעולות בשטחים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> סך ההוצאה עומד על 121,768,000, סך ההוצאה המותנית הוא 278,122,000 ₪, ושיא כוח אדם עומד על 335. לא בוצעו שינויים במסגרת הסעיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מדע, תרבות וספורט. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הוצאה – 2,917,682,000 שקלים. 119 מיליון למשרד המדע ו-123 מיליון למינהל התרבות, שזה כל המתווים של הסיוע למוסדות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עלה ב-120 משרד המדע. האם זה למלחמה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה לא למלחמה. זה בעיקר גידולים בגין החברות של מדינת ישראל בתכנית המו"פ האירופית, תכנית אורייזן שמשרד המדע נושא בתשלומים. הגידולים הם בעיקר כתוצאה מהעלייה בשער החליפין שלא ידענו אותה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הגידול ברשות העתיקות? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> ברשות העתיקות תקצבנו סך של שישה מיליון שקלים עבור פרויקט פוטו גאומטריה בשלושת היישובים שנפגעו בצורה הכי משמעותית: כפר עזה, נחל עוז ובארי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לפעילות ספורט העלו ב-90 מיליון. מאיפה הכסף? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה סיוע שנתנו למוסדות תרבות ולמוסדות ספורט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה נדון איפה שהוא? זה אושר איפה שהוא? זו החלטת ממשלה של משהו? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה לפי קול קורא שמוציא משרד התרבות והספורט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן 200 מיליון שקלים שלא נדונו בוועדה הזאת, הם נמצאים פה כאקסטרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעקוב אחרי זה. השכלה גבוהה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> גג תקציב הוצאה – 12,305,539 שקלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה זה עלה רק ב-270 מיליון שקלים? מוסדות ההשכלה הגבוהה נמצאים במשבר מאוד מאוד גדול, אם בגלל דחיית שנת הלימודים בשנתיים, אם בגלל התקבולים שלהם שירדו, אם בגלל מספר התלמידים שירד. הייתה צריכה להיות איזו שהיא היערכות מיוחדת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את מציעה להעלות את זה ביותר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני בעד להעלות את התקציב לכל מי שלומד. << אורח >> נעם דן: << אורח >> אושרה כבר בתקציב הזה רשת ביטחון למכללת ספיר ומכללת תל-חי, שאלו שתי המכללות שנמצאות בקו העימות בעוטף עזה ובצפון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה פשר הגידול? << אורח >> נעם דן: << אורח >> חלק מהגידול זה רשת הביטחון לתל-חי וספיר, חלק מהגידול זה גידול בתשלומים במסגרת החברות של מדינת ישראל בתכנית המו"פ האירופית בגלל העלאת שער החליפין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת שאסור להשתמש בה מעבר לקו הירוק? האם זו התכנית שממשלת ישראל, הממשלה של ימין מלא מלא, הסכימה לה, כשהתנאי הוא שאסור להוציא שקל מעבר לקו הירוק? << אורח >> נעם דן: << אורח >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האם אין רשת ביטחון גם לשאר מוסדות ההשכלה הגבוהה שנמצאים בשבר גדול? << אורח >> נעם דן: << אורח >> התקבלה החלטת מל"ג על סיוע כללי לכל הסטודנטים בכלל המוסדות שהם מילואימניקים - קורסי עזר, קורסים נוספים, מועדי בחינה נוספים, תרגולים נוספים, הרצאות נוספות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה זה בא לידי ביטוי? << אורח >> נעם דן: << אורח >> זה תעדוף בתקציב ההשכלה הגבוהה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בכל התוספת האזרחית של תשעה מיליארד ₪ לא נמצא שום כסף, למעט התוספת לספיר ולתל-חי, כדי לסייע להשכלה הגבוהה? << אורח >> נעם דן: << אורח >> אכן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב ראש, זה לא הגיוני. הולכים לפספס סמסטר שלם. יחזירו שכר לימוד, כי סטודנטים במקום להתחיל - - << אורח >> נעם דן: << אורח >> זה לא יקרה, מאחר והתקבלה החלטה על הסטה פנימית בתקציבי ההשכלה הגבוהה לטובת סיוע לסטודנטים מילואימניקים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עם כל הכבוד, הסטה אומרת שלוקחים כסף מתקציבי מחקר ומעבדות ומעבירים לסיוע. האם הממשלה לא צריכה להוסיף? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אנחנו רוצים להוסיף להשכלה הגבוהה, אנחנו צריכים להגיש הסתייגות שמורידים - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם אתה תומך בהגדלת הסיוע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשעשיתי את תכנית החומש של המוסדות להשכלה גבוהה, העליתי את זה בהרבה מאוד - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השאלה אם לא צריך מענק מיוחד בגלל עניין המלחמה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם אומרים כאילו התקציב עלה, אבל התקציב ירד. התקציב המקורי היה 12,523,000,000 ועכשיו הוא ירד ל-12,305,000,000. << אורח >> נעם דן: << אורח >> בוצעה סוג של הלוואה תזרימית מהשנה לשנה הבאה לטובת מינהלת תקומה. התקציב הזה לא יפגע במוסדות, הם יקבלו את זה בתחילת 2024. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי הוא לא מנוצל עכשיו. << אורח >> נעם דן: << אורח >> נכון. ניתן לדחות את זה בשל כל מיני פרויקטים שנדחו בגלל המלחמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המשרד לשירותי דת. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> 757,848,000 - הוצאה, 15,235,000 - הוצאה מותנית בהכנסה, 102,506,000 - הרשאה להתחייב, 516 - שיאי כוח אדם, ו-25 - משרות עב"צ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הסעיף של תמיכה בשירותי דת זה שירותי דת ברשויות שאין בהן מועצות דתיות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, זה מתוקצב בתכנית שנקראת מועצות דתיות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז מה זה תמיכה בשירותי דת שזה לא מועצות דתיות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> התכנית הזאת כוללת פעילויות שונות של המשרד, בראשן מבחני תמיכה שיוצאים מכוח כספים קואליציוניים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> של מה למשל? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש מבחני תמיכה ושירותי ייעוץ לפריון, פוריות, ייעוץ והדרכה בטהרת המשפחה, קשרים עם התפוצות, קהילות בחו"ל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה 80 מיליון ₪? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה סדר גודל של 30 מיליון ₪. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ומה היתר? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> היתר זה פעילויות שוטפות של המשרד, כמו פעילות של מינהלת זהות יהודית, הקמה של מוסדות דת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם מעבר לתקציב המקורי של מאי, שכבר נכללו בו הכספים הקואליציוניים, יש עוד גידול של 8 מיליון ₪? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון, כעת יש גידול של 7.5 מיליון ₪. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לאיפה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> במסגרת התכנית הזאת יש גם פעילויות של הקמה של מוסדות דת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה היה בכספים הקואליציוניים המקוריים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה לא בהכרח כספים קואליציוניים. יש פעילות של הקמת מוסדות דת שמתוקצבת בהרשאה להתחייב וכעת אנחנו מתאימים את צפי הביצוע של המזומן לפי התחזית של סוף השנה הזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> פשוט לא להאמין. מה קורה פה עם שורת בתי העלמין? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זו פעילות פיתוח שמתוקצבת בהרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך זה שכשמגיעים לשירותי דת ודברים כאלה זה כסף קואליציוני? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא אמרתי שזה כסף קואליציוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עבדתי על המוסדות להשכלה גבוהה. למוסדות להשכלה גבוהה חסר כסף, צריך להביא עוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השכלה גבוהה זה לא כסף קואליציוני, זה 12,300,000,000, אבל כשמגיעים לשירותי דת, פתאום זה כסף קואליציוני. זה לא יהיה יותר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני בעד שתכניס את הכל לבסיס התקציב. מה זה הסעיף של בתי עלמין? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בתי עלמין זו הוצאה שבעיקרה היא פעילות פיתוח. הוצאה כזאת מתוקצבת בהרשאה להתחייב. כעת אנחנו מתאימים את תחזית ביצוע המזומן בהתאם לתחזית לשנת 2023. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה המשמעות? שבשנת 2023 לא השקיעו כסף? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כשיצאנו לדרך עם בניית התקציב, תוקצבה הרשאה להתחייב ותוקצב מזומן מתוך הנחה שהפיתוח יתקדם וישולמו התשלומים לפי אבני דרך. בגלל המלחמה קצב הפיתוח היה יותר איטי בשנת 2023 ותקציב המזומן לא נדרש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוציאו רק 19 מיליון, נכון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השורה הזאת צריכה להטריד. המשמעות היא שלא מצליחים לבנות בתי עלמין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע למה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בגלל רמ"י? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה דבר שאנחנו צריכים לשים אליו לב. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הפרויקט המרכזי הוא בית העלמין בברקת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם הסיפור הוא בגלל האישורים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אירוע של סטטוטוריקה שקצת מעכב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה "קצת"? כמה זמן הוא מעוכב? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה סעיף לבתי עלמין חדשים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו או הרחבה, או משהו, לאו דווקא - - << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה גם וגם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה גם חדש וגם הרחבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה פיתוח בתי עלמין. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש בתוך התכנית הזאת גם תקציב לפעילות של מועצות בתי עלמין, כאשר במקרה הזה אין שינוי בתקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשצריך לקבור בן אדם במועצה אזורית, אתה יודע ממי צריך לקבל אישור? מרמ"י. הם גם קוברים את האנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד הבריאות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> 45,162,000,000 שקל בהוצאה, 5,114,000,000 שקל בהוצאה מותנית בהכנסה, 2,193,000,000 בהרשאה להתחייב, 7,561 לשיא כוח אדם, ו-790 למשרות עב"צ. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למשרד הבריאות, בטח בתקופה הזאת, הייתי מצפה שיהיה גידול משמעותי. אני רואה שבפעולות מרכזיות יש הפחתה. בריאות הנפש עלה רק ב-200 מיליון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרו לנו שזה עלה ביותר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רפואה מונעת ירד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ירידה גם בפעולות מרכזיות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לקופות החולים אין תוספת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רואה כאן ירידה ברכש שירותי הבריאות. רכש הוא משהו שנדרש אף יותר בעת הזאת. למה בפעולות מרכזיות, שזה כולל כוח אדם, מכוני סי.טי וכדומה, יש ירידה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ירידה דרמטית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> דרמטית מאוד. התוספת לבריאות הנפש ממש מאכזבת, במיוחד לאור מה שנאמר על ידי אנשי האוצר בדיוני ועדת הבריאות שהיו מעודדים. אם אכן האוצר מתכוון להבין את האירוע, הוא צריך להביא תקציב שמשקף טראומה לאומית קולקטיבית של אזרחים רבים. מה לעשות שההזנחה והייבוש התקציבי של בריאות הנפש מביאים אותנו למצוקה מאוד קשה בעת החירום המאוד קשה הזאת. הדבר הזה לא מגולם עכשיו. מתי נטפל באנשים כמו שצריך? מערך בריאות הנפש היה צריך להיות משופה בתקציבים. אני יודעת שלשר הבריאות זה מאוד חשוב, רק זה לא מגולם בתקציב המתוקן הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הגידול בתקציבים מסוימים הוא על חשבון הסטות פנים משרדיות בעיקר. יש ירידה בפעולות מרכזיות ב-270 מיליון ₪, כאשר מנגד יש עלייה צנועה באותו סכום בבריאות הנפש. שר האוצר כשהציג את התקציב דיבר על עוד מיליארד ₪ לבריאות. אני פשוט לא רואה את זה בתקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בלי שר האוצר. למה הסכומים מתכנסים לכאלה סכומים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רואה שהגידול בקופות החולים עומד כרגע על בערך 400 מיליון ₪. האם די בגידול הזה כדי לטפל בגירעונות העתק של הקופות לרבות המלחמה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הקופות ובתי החולים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם העמיסו על שכמם את כל הטיפול במפונים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בסעיף הזה יש תוספת של כסף קק"ל שנכנס כהוצאה מותנית, לא בהוצאה הרגילה, ולכן רואים ירידה של 500 בהוצאה רגילה והכנסה של 500 בהוצאה מותנית. בסעיף הזה יש תוספת של מאות מיליונים, כשהתוספת הזאת מפוזרת בין התכניות. בתכנית של קופות החולים ובתי החולים יש הסטה לתוך הוצאה מותנית, שזה הכסף שנכנס מקק"ל כפי שהנחתה החלטת הממשלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו רואים את הגידול של 400 מיליון. כמה יש בהוצאה המותנית? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בהוצאה המותנית יש גידול של 550 מהתקציב המקורי של מאי 2023. בבריאות הנפש התוספת מאוד מאוד משמעותית ביחס לחודשיים של הביצוע. הייתה תוספת מאוד משמעותית בשמונה שבועות האחרונים, שהיא בעיקר מיידית. התכנית הלאומית, התכנית הכללית שצריכה לתת מענה באופן כללי תהיה רלוונטית בעיקר בשנת 2024. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בגלל שהסכם השכר של איגוד הפסיכולוגים בישראל פתוח כבר שנתיים. הוא פתוח שנתיים, מה שמראה על העדר רצון לשפר להם שכר ולהשאיר אותם עם 47 שקלים לשעה. זאת הזדמנות חד פעמית לתקן באופן שורשי את מערך בריאות הנפש, לא להיתלות בשירותים עצמאיים שעולים פי כמה, יותר אפילו מהסכם שכר משופר. כשאמר במליאה מתן כהנא שאשתו היא פסיכולוגית קלינית, אמר לו שר הבריאות שהיא לא תעבוד אם לא יתנו לה 400 שקל. מתן כהנא אמר לו שהיא תעבוד גם בשביל 200 שקל לשעה. לא יכול להיות שאני אשלם לשעה עבור בייביסיטר לילדה שלי יותר משעת עבודה של פסיכולוג בשירות הציבורי, זה פשוט לא ייתכן. ההסכם פתוח, לכן זה חייב להיות מגולם. מה אתם מתקצבים בהסכם השכר הזה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו כרגע דנים בהצעת התקציב של 2023. עוד אין על השולחן את תקציב 2024. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך תגייסו? לא מגייסים במענקים בלי שיפוי סוציאלי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אין מחלוקת. מנכ"ל משרד הבריאות אמר בדיון בשבוע שעבר שהם על התכנית הלאומית של בריאות הנפש. התכנית בעיקרה היא בשלבי גיבוש סופיים יחד איתנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרשות לניצולי שואה. << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> הוצאה – 5,485,000,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 94,490,000,000, ושיא כוח אדם - 114 תקנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מדינת ישראל עברה מהפך ברשות לניצולי שואה. בעבר כמעט לא היה תקציב לעניין הזה. זה אמנם לא מספיק, אבל זה הרבה יותר ממה שהיה בעבר. המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה יש בקרן וכמה נוצל מתוכה? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> בקרן יש יתרות של שני מיליארד שקלים, כאשר כ-500 מיליון ₪ מתוכה אמורים להיות מנוצלים למתקני מיון וטיפול בפסולת. בכוונתנו להוציא 1,400,000,000 שקלים מהקרן לשימושי מלחמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם הולכים לקחת 75% מהקרן כהלוואה? ראש הממשלה אמר שלא חסר כסף, אז למה צריך לקחת מהקרן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקרן יושבים נציגים של משרד האוצר ושני נציגים של המשרד להגנת הסביבה. כשעולים דברים דרמטיים שצריך מהכסף הזה להוציא, הנציגים של המשרד להגנת הסביבה מצביעים בעד והנציגים של משרד האוצר, שהם הרוב, מצביעים נגד. זה כסף שהיה אפשר להשתמש בו לצרכים חיוניים של מדינת ישראל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הכספים האלה שולמו על ידי רשויות מקומיות. זו לא קופה קטנה, זה כסף שצריך לחזור אליהם. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו נשתמש בזה לצרכים חיוניים ודחופים. אנחנו נותנים למשרד להגנת הסביבה תחת זה הרשאה להתחייב ואת המזומן בגינה. המשרד עם ההרשאה להתחייב יכול עכשיו להתקשר ולהשתמש בהתאם לצרכים שלו, יש לו את המזומן בגין זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> באיזה גובה ההרשאה להתחייב? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בגובה התקציב שלקחנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד הרשאות להתחייב חוץ מהקרן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאיזה שימושים אתם לוקחים את המיליארד וחצי? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> לפרויקטים של מיון פסולת ושל המרת הפסולת לאנרגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עשיתם עד היום עם הכסף? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> אני אחזור אליכם עם רשימה של פרויקטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך זה שפתאום היום אתם אומרים שיש לכם הרשאות לזה? עד עכשיו הכסף היה תקוע באיזה שהוא מקום. << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> הכסף הצטבר כיתרה בקרן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הוא הצטבר? למה לא השתמשו בו עד עכשיו? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> בגלל שמדובר בפרויקטים שהם יחסית מאתגרים לביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא מאתגר לביצוע, זה מאתגר לתכנן אותם קודם כל. << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> לתכנן ולבצע. זה לוקח זמן, זה לא ביום אחד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להוריד את היטל ההטמנה לרשויות המקומיות, להקל על הנטל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפרויקטים האלה ייגמרו ב-2024 או שאלה פרויקטים לאורך שנים? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> אלה פרויקטים ארוכי טווח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה שנים? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> זה יכול להיות מספר שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשהייתי יושב ראש ועדת הפנים, קיימתי על זה דיונים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה נושא כאוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא רק כאוב. האוצר בא ומסביר שיש לו תכנית אסטרטגית, אבל לא אמר מה עשו עם הכסף הזה במשך השנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בין יתר הדברים שזעקו לשמיים כשהייתי בעוטף היו בתי הקברות למכוניות וההרים של פסולת הבניין מהבתים ההרוסים. אני חושבת שהיה צריך להשתמש, אם משתמשים למשהו סביבתי, לשני המוקדים האלה, כי זה מפגע סביבתי ראשון במעלה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> קרן הניקיון קיבלה החלטה להקצות עבור שימושי פסולת מוגברים באזורים של כינוס צה"לי, או באזורים שהיה בהם - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו ההלוואה שהם נותנים? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא, זה סיוע לרשויות העוטף ולרשויות בצפון שיש בהן פסולת מוגברת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתה הבנה שהרשויות יעשו את זה בלי הקרן? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה דווקא מהקרן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם היינו בני אדם, היינו רושמים את מה שאת אומרת עכשיו ואת מה שהחברה שלך אמרה ובודקים בעוד שלושה חודשים, ארבעה חודשים מה קרה עם הכסף הזה, מה קרה עם התכנית. אני הייתי צריך לעשות את זה במשך 34 השנים שאני חבר בכנסת, אבל לא עשיתי את זה. גם הקודמים לכם בתפקיד אמרו את זה, אבל לא נעשה עם זה דבר וחצי דבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל מאחר והכסף הזה הוא לא של האוצר אלא של הרשויות המקומיות, הם יכולים להיות מאוד נדיבים לפנות את הפסולת של הצבא על חשבון הרשויות המקומיות מכל הארץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם יכולים לעשות את המהלך הזה עם כספי הקרן בלי שינוי חקיקה? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> הייתה החלטת ממשלה בנושא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> החוק אוסר על שימוש בכספי הקרן אלא למטרותיה בלבד. אני מבקש להבין איך אתם - - << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה חלק ממטרות הקרן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא עשו בזה שימוש, הם נותנים את זה כהלוואה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין דבר כזה. אני מבקש חוות דעת משפטית שמותר לכם לעשות דבר כזה. אסור לכם להשתמש בכספי הקרן להלוואות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כמובן שהייעוץ המשפטי לכנסת תמיד תומך בתיקון חקיקה במצבים האלה, אבל אם היועצת המשפטית לממשלה מאשרת - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שיביאו חוות דעת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש בעיה עם מיליארד וחצי שקלים שנלקחים מקרן עם ייעודי שימוש מאוד מאוד ספציפיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כל תקבולי הקרן מיועדים אך ורק למימון פעולות הקרן המאושרות במסגרת תקציב הקרן ומטרותיה. אני לא יודע איך אתם יכולים לקחת הלוואה מהקרן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם לפי היועצת המשפטית לממשלה מותר להשתמש בכסף הזה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה עבר בהחלטת ממשלה אחרי שניתנה חוות דעת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תראו לנו אותה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ניתן כהלוואה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> את מה שאנחנו לוקחים אנחנו נותנים כהרשאה להתחייב כך שתקבולי הקרן נשארים ומשרתים את המטרה הזאת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את דיברת על חצי מיליארד לשימושי מלחמה, שזה לא בהלוואה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אין שום תקציב שלא חוזר לקרן. אי אפשר לעשות לפי החוק משהו אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכמה זמן לקחתם את ההלוואה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני לא מחליטה לכמה זמן ההלוואה. יושב אצלם כסף שלא מנוצל באופן יעיל. אני נותנת להם הרשאה ואומרת להם להתחייב. מה העניין? שלקרן יש יתרת מזומנים, רק הפרויקטים שלה הם ארוכי טווח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבעיה הכי גדולה זה שלא משתמשים בזה, כי הם לוקחים את הפרויקטים הכי מורכבים והכי ארוכים. תסתכלי כמה השתמשו בקרן הזאת. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> שיטת התקצוב לא משנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הקצבות לביטוח לאומי. << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> הוצאה – 59,702,000 שקלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התוספת פה לא מגלמת את הצרכים שהביטוח הלאומי אמור לממן השנה. מאיפה יוצאים כל התשלומים לחיילי המילואים? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> תשלומים לאנשי מילואים ממומנים דרך הביטוח הלאומי על ידי משרד הביטחון. אפשר לראות פה ירידה לאור הירידה בגביית דמי ביטוח לאומי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של מי? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> הביטוח הלאומי גובה דמי ביטוח מכל אזרחי המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה יש ירידה בגבייה? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> בגלל הירידה במשכורות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הירידה היא רק בחודשיים האחרונים? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> המספר פה משקף איזו שהיא תחזית לגבייה עד סוף שנה, כשבפועל את הנתונים של השכר אנחנו יודעים עד אוקטובר. בשבוע-שבועיים הקרובים יהיו לנו את נתוני נובמבר ותהיה לנו יותר ודאות על מה הגבייה בפועל ומה מצב המשק. יש פה סכומים מאוד משמעותיים שבעיקר הולכים למענק אכלוס עצמאי, לאנשים שלא נמצאים במלונות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה אכן מספיק? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> בוודאי. משלמים להם לפי החלטת ממשלה 200 שקלים ליום למבוגר ו-100 שקלים ליום לילד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מכירה את ההחלטה, אבל זה נראה לי מעט מידי. << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> התקציב של הביטוח הלאומי הוא תוצאתי לחלוטין, כל התשלומים הם לפי צורך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה קורה בהנחה ואין לו מספיק? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> המספרים פה מבוססים על תחזיות שאמורות לגלם בצורה מאוד מדויקת את מה שאנחנו צופים. בוודאי שאם יהיו צרכים נוספים, ימצאו לזה את המקור התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התשלום של ה-100 וה-200 הוא דרך הביטוח הלאומי? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> משולם דרך הביטוח הלאומי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לקחתם בחשבון את זה שהיום הרבה מתפנים מהמלונות ורוצים במקום זה את הכסף? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> לקחנו פה כל מיני הנחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי התשלום למלונות זה לא דרך פה. << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כסף חדש שאתם צריכים להביא. << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> המטרה של המענק לאכלוס עצמאי הוא בין היתר כדי שאנשים יתחילו לצאת מהמלונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את הכסף כשהם יוצאים מהמלונות? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> כן, בוודאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה קורה אם מחר בבוקר יש כ-3,000,5,000,10,000 מפונים שרוצים לעזוב ולקבל את הכסף? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> יש פה הנחות עבודה מאוד מרחיבות לגבי מי יעזוב את המלונות ויתחיל לדרוש מענק אכלוס עצמאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, עלה פה העניין של קרן הניקיון. האם אפשר לקחת כסף מהקרן לשמירת הניקיון ולתת אותו כהלוואה לנושאים שונים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ללא שינוי חקיקה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זו לא החלטת ממשלה ראשונה ולא אחרונה שבמסגרתה ההכנסות שיש לקרן הניקיון שנמצאות בתוך התקציב מגולגלות משנה לשנה כיוון שקצב הביצוע לא תואם לעודפים שמגולגלים משנה לשנה. מה שעושים כאן זה שמחליפים מזומן בהרשאה להתחייב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האם את המיליארד וחצי שאתה לוקח עכשיו אתה מצמיד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוסבר פה שהמיליארד וחצי הולכים לצורכי ביטחון. כששאלנו מה לגבי הכסף של הקרן שצריך לשמש לפרויקטים, אמרו לנו שזו הרשאה להתחייב. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> ברגע שהם יוצאו - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם נניח מחר בבוקר הם מביאים לך פרויקט של מיליארד וחצי, מאיפה אתה מביא את הכסף? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זו המשמעות של הרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד הבינוי והשיכון. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> 328,551,000 בהוצאה, 37,493,000 - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה מעט במשרד השיכון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה אחד מבין שלושה סעיפים של משרד השיכון. הסעיף הזה כולל רק את הוצאות השכר והתפעול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה כל שאר הדברים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בסעיף 42 ובסעיף 70. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה התפעול ירד ב-20 מיליון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש פה שתי תכניות. התכנית הראשונה היא תכנית השכר של עובדי משרד השיכון, שיש בה גידול של 1,200,000 בהתאם לצפי ביצוע שכר בסוף שנה, והתכנית השנייה היא תכנית התפעול, שיש בה הפחתה של כ-18,000,000 שקל. תקצבנו בהרשאה להתחייב פעילות של אבטחת מזרח ירושלים שתשולם רק בשנה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> 30 מיליון שקל, שזה ישולם בעיקר בשנה הבאה, אולי קצת אחרי. המזומן הופחת בהתאם לצורך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד הקליטה. << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> הוצאה – 2,069,000,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 8,500,000, הרשאה להתחייב – 674,000,000, שיא כוח אדם – 457.5 תקנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> השכר עלה פה ב-17,000,000, והמינהל והאמרכלות עלה פה ב-42,000,000. << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> כרגע, לצערי, יש פחות עולים, אז יש ירידה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרו שיש עלייה. << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> בחודשים אוקטובר-נובמבר עלו 800 אנשים לארץ, לעומת 3,000 בחודשים - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה סל הקליטה עלה אם יש - -? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> מלכתחילה סל הקליטה מתוקצב ככה, כי אין לנו ודאות לגבי מספר העולים מידי שנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה קרה לשכר במשרד העלייה, למה הוא עלה? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> כי יש איזו שהיא התקשרות משמעותית עם עובדי המחשוב שמפתחים למשרד הקליטה כל מיני מערכות. זו בסך הכל הסטה פנימית, לא תוספת תקציב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> מתקנת דיור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 17 מיליון שקל? << אורח >> תאיר ברוכין: << אורח >> יש שם עוד כל מיני דברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד החקלאות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוצאה – 1,652,410,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 588,288,000, הרשאה להתחייב – 1,075,682, שיא כוח אדם – 1,455, ומשרות עב"צ – 215.5. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה יש כל כך הרבה ירידה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי תסביר את הכסף שחסר, את הכסף שלא בוצע ב-2023. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם את ההבטחה לביטול הפעימה השלישית, איפה זה נמצא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רוב השינוי הוא מעבר מהוצאה להוצאה מותנית, שזה כסף שמגיע מקק"ל ולא משפיע בכלל על תקציב המשרד. הקצינו לכל נושא החקלאות, מעבר לתקציב הזה, סדר גודל של 800 מיליון שקלים דרך מס רכוש, ביטוח לאומי. מה שאתם רואים פה זה הסטות לגבי דברים שהמשרד לא יודע לבצע השנה, כמו המכסות בהטלה שלא היו מספיק בקשות השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדקתם למה לא הוגשו בקשות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היו עיכובים בנוהל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי בכלל כל הרפורמה לא טובה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא קשור לרפורמה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שמועה באוויר שפעימה שלישית תקרה בינואר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא תקרה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שברור זה שהפעימות פעמו והתמיכות לא בוצעו. יש פה משהו לא מאוזן. יש לי תחושה שאנחנו מנצלים את מצב החירום כדי להמשיך בשחיקה הזאת של 240, או כמה שתגיד, השנה, ועוד בהמשך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני חושב שזה בדיוק ההיפך. כמו שנאמר, הפעימה לא קורית למרות שהייתה אמורה לקרות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מדבר על שתי הפעימות שקרו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בפעם השנייה הוקצו הרבה יותר מאותם 270 מיליון ₪ לחקלאות ולהמון שימושים שהמשרד ביקש – חלק בתוך תקציב המשרד, חלק דרך הביטוח הלאומי. אותה הקצאה של 3,000 שקל לכל חקלאי שיעסיק עובד חדש בעוטף זה המון כסף. גם הכסף שהוקצה בפיצויים הוא במאות מיליוני שקלים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא נערבב בין פיצויים לבין תמיכות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עניין הפיצויים בכלל לא רלוונטיים למשרד החקלאות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה תקציב שמגיע לחקלאים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו באמת תרגיל מפואר עשיתם. הפיצויים על ההפסדים זה כי היה מגיע לחקלאים. זה חלף התמיכות שהייתם אמורים לעשות כנגד הפעימות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אושרו הרבה מעבר לפיצויים, כשלפיצויים נתנו מאות מיליונים. אנחנו מעריכים בסדר גודל של יותר מ-100 מיליון שקל את סבסוד השכר שניתן לאותם עובדים חדשים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה במקום עובדים זרים שלא נמצאים בארץ. הלכתם לשתי פעימות שהורידו את הייבוא, כיוון שאמרתם שבכל העולם יש תמיכות ישירות. איפה התמיכות הישירות? אתה מספר על כספי פיצויים שאמורים לפצות על נזקים ועל מענקים לעידוד עבודה ישראלית כי אין להם ידיים קוטפות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את ה-270 האלה, אם לא הייתה מלחמה, הייתם צריכים לתת לחקלאים. איפה זה נמצא? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איפה התמיכות? הגדלתם את התקציב בתשעה מיליארד ₪ להוצאות אזרחיות, אבל דילגתם על ההבטחה שלכם לתת תמורה לשתי הפעימות בהגדלת התמיכות הישירות לחקלאים. איפה זה? או שתורידו את מחירי המים לחקלאות, או שתתנו - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את ה-270 הם צריכים לתת. זו ממש הונאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב ראש, אי אפשר לאשר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראיתי כמה מכתבים של שר החקלאות לגבי הפעימה השלישית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הפעימה השלישית לא תקרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא לא תקרה בכלל או תקרה מאוחר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא תקרה בכלל. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> העז הזאת יצאה, אבל נשארנו עם פער שילך ויצטבר משנה לשנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מודים לכם על זה שהפעימה השלישית בוטלה. תענה לגבי התמיכה הישירה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הנושא של התמיכה הישירה הוסכם לפני שנה וחצי, אבל אחרי זה החקלאים חזרו מההסכמות ומשרד החקלאות לא היה מעוניין להקצות את התקציב. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא גם לא היה מעוניין שתורידו את הפעימות, ובכל זאת הורדתם. יש פה משהו לא הגון בבסיס. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא הצלחנו להגיע להסכמות בשנה האחרונה. זו אחת הסיבות העיקריות לזה שבוטלה הפעימה. אני מניח שהדיונים יימשכו גם אחרי התקציב. התקווה שנגיע להסכמות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> של מי הכסף הזה? של מי ה-270 מיליון האלה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה תקציב לשבועיים הקרובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החקלאות בארץ במצב קשה, קל וחומר כשיש מלחמה. הדרישה של כל חברי ועדת הכספים להפסיק עם הדבר הזה, זה כסף שלהם, ולא לקחת את הוויכוח הזה ולהישאר עם זה שהכסף נשאר אצלכם ואתם לא מסייעים להם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הכסף ישב בתקציב משרד החקלאות. משרד החקלאות לא הקצה אותו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בני ערובה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> התקציב הזה מיועד ל-2023, כי הפגיעה נעשתה ב-2023. אי אפשר להעביר ל-2024, אלא אם כן מעבירים את 2023 ואת 2024. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לכן לא לקחנו אותו, אלא ייעדנו אותו לשימושים מאוד רלוונטיים בחקלאות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא יכולים לנהל את הכסף של החקלאים, לכל הרוחות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא הולך לחקלאים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא. הכסף הזה צריך לחזור, הוא לא יכול להיות מיועד לאיזה שהוא פיצוי לחקלאים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הכסף לא מיועד לפיצויים לחקלאים, הוא מיועד לצרכים שמשרד החקלאות ביקש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור לכסף הזה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> גל רומז שמשרד החקלאות ביקש להמיר את התמיכות הישירות לחקלאים לכל מיני פרויקטים. לא נראה לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו דורשים שלא תשתמשו בכסף הזה, זה לא כסף שלכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול לגבי התמיכות והמחקרים שירדו בכמעט 400 מיליון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הרוב זה ההחלפה של קק"ל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האנרגיה. << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> הוצאה – 633,510,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 12,773,000, הרשאה להתחייב – 402,629,000. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זה היחידות המקצועיות שעולות ב-50 מיליון? מה זה הפעולות שעולות בעוד 10 מיליון? << אורח >> רז פרוגל: << אורח >> יש שינויים פנימיים בין התכניות ותקציב נוסף לטובת ביטחון אנרגטי ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעסוקה. << אורח >> רום בראב: << אורח >> הוצאה מותנית בהכנסה – 168,291,000, הרשאה להתחייב – 1,217,401,000, ושיא כוח אדם – 1,425 תקנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש עידוד תעסוקת אוכלוסיות שעולה מ-194 מיליון ל-270 מיליון. למה בכלל הדלתות כל כך גדולות? << אורח >> רום בראב: << אורח >> הסכום הזה מורכב משני שימושים עיקריים. שימוש ראשון זה להחלטות ממשלה לעידוד תעסוקת אוכלוסיות, בעיקר לאוכלוסייה הערבית – 550,716,717. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כל הכסף הזה ירד בחודשיים? << אורח >> רום בראב: << אורח >> לא. חלק מהכסף יבוצע, חלק מהכסף יחויב. החלטות הממשלה האלו הן החלטות ממשלה רב שנתיות, חומש, וכן הלאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הוקפאה החלטת הממשלה בהתחלת השנה. כשהשר נכנס הוא הקפיא את ההחלטות. עובדה שכל הכסף עדיין נמצא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד התיירות. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הוצאה – 2,325,315, הוצאה מותנית בהכנסה – 4,282, השראה להתחייב – 28,750,000, שיא כוח אדם – 178. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כלכלה ותעשייה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוצאה – 3,444,464, הוצאה מותנית בהכנסה – 676,251,000, הרשאה להתחייב – 14,244,168, שיא כוח אדם – 641. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כששאלתי במשרד החקלאות למה המחקרים ירדו, אמרו לי שיש הכנסות של קק"ל, כאילו עוקף, אבל פה יש גם וגם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו רואים את זה בהרבה משרדים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בהרבה סעיפים יש הכנסה מותנית שלא קשורה לקק"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> פה זה לא קק"ל? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, זו הכנסה מכל מיני דברים אחרים. יש את זה בהמון סעיפים בתקציב המדינה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה למענקי מחקר ופיתוח יש הכנסה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> מדובר בהוצאה מותנית בהכנסה שמגיעה מההכנסות של רשות החדשנות על מענקים שאותן היא העניקה לחברות. אותן חברות משלמות תמלוגים במידה והן מצליחות לעמוד על הרגליים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה שעל כל ההכנסות המותנות האלו נקבל איזה שהוא דיווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה דיון ארוך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים לדרוש, אם לא בתקציב 2023 אז לקראת תקציב 2024, שיתנו לנו כזה דוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד התקשורת. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הוצאה – 103,822,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 132,269,000, הרשאה להתחייב – 4,800, שיא כוח אדם – 167.3, ומשרות עב"צ – 3. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד התחבורה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת להבין את הכסף של הרזרבות. << אורח >> דנה דובר: << אורח >> הוצאה – 500,116,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 222,379,000, הרשאה להתחייב – 146,181,000, שיא כוח אדם – 917.5. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה המקורות של ההוצאה המותנית בהכנסה? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> אחד מהדברים של הוצאה מותנית בהכנסה זה אגרות לרישיון רכב שנכנסות דרך המשרד, זה הסיפור של הטסטים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> העניין של הרזרבה לא מסתדר לי, כי בבסיס התקציב היה 20 מיליון רזרבה ועכשיו זה מינוס 31 מיליון. יש 50 מיליון שנעלמו לי. << אורח >> דנה דובר: << אורח >> הרזרבה שהייתה הוקצתה מאוחר יותר לתכניות השונות בסעיפים. 31,420 זה העודפים שניתנו והופחתו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות ממשלתית למים וביוב. << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> הוצאה – 98,966,000, שיא כוח אדם – 202, ו-5 - משרות עב"צ. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה ירד השכר והפעולות? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> השכר והפעולות ירדו עקב תת ביצוע של הרשות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה יש תת ביצוע? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> הרשות לא תבצע את כל הכסף, לכן חשבנו שנכון להוציא משם את היתרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מענקי בינוי ושיכון. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הוצאה – 3,385,688,000, הרשאה להתחייב – 50,000,000. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מענקים וסבסוד ריבית ירד ב-53 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הסיוע בשכר דירה עלה ככה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הוא עלה ב-210 מיליון שקל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מספיק. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ההוצאות בכל הסעיף הזה הן הוצאות תוצאתיות בהתאם לביצוע בפועל. גם מענקים וסבסוד אשראי וגם סיוע בשכר דירה הם בהתאם לביקוש. לגבי הסעיף הראשון של מענקים וסבסוד ריבית - הייתה האטה בשוק הנדל"ן וביקוש נמוך למשכנתאות, כך שהתחזית שהנחנו בתחילת שנה התממשה כגבוהה מידי ועכשיו אנחנו מפחיתים. ההוצאות לסיוע בשכר דירה, שהן הוצאות אוטומטיות, מתבצעות לפי המנגנונים הקיימים, היו גדולות יותר ממה שחזינו בתחילת שנה, לכן כעת אנחנו משלימים את הפער הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נראה לי מעט רק 10% או מה שזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לפי הנתונים שיש להם. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זו התחזית הכי טובה שיש לנו כרגע. יכול להיות שאחרי שהנתונים של חודש נובמבר יתעדכנו נצטרך לבוא לוועדה עם עדכון של הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המרכז למיפוי ישראל. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הוצאה – 107,749,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 14,000, הרשאה להתחייב – 11,691, ו-219 - שיאי כוח אדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשלום ריבית ועמלות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> 44,475,528,000 שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חוק חיילים משוחררים. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> 2,631,353,000. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש עלייה בקרן הפיקדון. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> גם הפיקדון וגם המענק מחויבים על פי חוק, כשזה מתוקצב בהתאם לביצוע בפועל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רזרבה כללית. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> ברזרבה הכללית יש סכום של חצי מיליארד שקל. זו כרית ביטחון שאושרה בממשלה למצב שבו התרחישים שלקחנו ישתנו ביחס למה שחזינו. סביר להניח שזה יתגלגל כעודף לשנת 2024. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה למה לקחת כרית ביטחון של חצי מיליארד שבעצם מגדילה את הגירעון ל-30. למה שלא יישאר 29.5? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הסברה של ראש הממשלה ושר האוצר הייתה שבגלל שאנחנו נמצאים בסיטואציה שכל כולה חוסר ודאות צריך שיהיה מרווח למקרה שבו ישתנה משהו בתחזיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חצי מיליארד שקל? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן, כאשר לכל היותר לא יהיה בזה שימוש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיור ממשלתי. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> 504,049,000 – הוצאה, 1,113,678,000 – הוצאה מותנית בהכנסה, ו-8,002,464,000 – הרשאה להתחייב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה קרה לשיווק ופינוי מחנות צה"ל? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> מדובר בתכנית פיתוח שהמזומן מתוקצב בהתאם להרשאה ובהתאם לקצב הביצוע שקורה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בדיור הממשלתי יש שליש ביצוע מהתקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה המספרים אחרי שקיצצו את השניים נקודה משהו מיליארד מתוך המשרדים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המשטרה ובתי סוהר. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> סעיף 52 הוא סעיף הפיתוח של המשטרה ובתי הסוהר. מדובר בבינוי ובפרויקטים טכנולוגיים ארוכים. הוצאה – 405,010,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 15,028,000, הרשאה להתחייב – 716,452,000. המשטרה רצתה להגדיל את התקנים של השוטרים שלה בכ-1,160 תקנים, שזה בנוסף לסגירת הפער של כ-1,600 תקנים שכבר היו לפני, כשבפועל המצבה גדלה במעט מעל 600. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, 2,000 שוטרים פחות. << אורח >> אביה ארון: << אורח >> מהתכנון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשויות פיקוח. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> הוצאה – 1,921,495,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 298,886, הרשאה להתחייב – 2,338,956,000, ושיא כוח אדם – 1,131. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש ליישום החלטות ממשלה תקציב של 1,268,000,000 שיורד עכשיו ל-77,000,000. איזה החלטות ממשלה הורדתם? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> התקציב הזה הוא תקציב של החלטות ממשלה שבוצע, זו לא הורדה. גם כעת מופיע כאילו מופחתים 330 מיליון שקל, אבל זו לא הפחתה, זו העברה למשרדים – משרד החינוך, משרד הרווחה ושאר משרדי הממשלה - לצורך מימוש תכניות הממשלה בחברה הערבית, בחברה הבדואית ובחברה הדרוזית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שמעתי היום את אחד מנציגי הממשלה מתייחס לכך שהכספים בתכניות הממשלה הקודמת בהיקף של 53 מיליארד ₪ נועדו לתומכי טרור. האם משהו מהכסף הזה הוקטן בתקציבי 2023? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> החלטות הממשלה הקודמות לגבי המיעוטים ימשיכו בשנת 2023 בהתאם להחלטות הממשלה הנוכחית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, לא הוכנס שום שינוי ב-2023 בתכניות הממשלה מ-2022 שהסדירו את אותן תכניות חומש לציבור הערבי במדינת ישראל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לגבי ההרשאות להתחייב – פה יש 2,038,000,000, כששנה שעברה זה היה 854. מאיפה הגידול? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הגידול המרכזי הוא התוספת של פעילות מינהלת תקומה שנוספה לפני כחודש לתקציב. מדובר במיליארד שקל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המיליארד שקל זה לא ב-2023. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מיליארד שקל בהרשאה נוספו בשנת 2023. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עדיין חסרים כ-500 מיליון. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> היתרה מתפזרת על פני התכניות השונות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אחר כך יש 600 מיליון למינהלת תקומה בנפרד. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה תקציב המזומן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה השורה של התפעול והפעולות שנרשמה ירידה של מיליון וחצי? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מדובר על תפעול ופעולות של היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה שפועלת מתוקף חוק התכנון והבנייה. יש שם ירידה לא משמעותית של התאמת מזומן בהתאם לאבני דרך ולביצוע שכבר בוצעה לפני כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בריאות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הוצאה – 764,162,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 264,716,000, והרשאה להתחייב – 942,233,000. השינוי היחיד בסעיף זה העברה מהוצאה להוצאה מותנית על כספי קק"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים על זה דוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות האוכלוסין. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הוצאה – 957,561,000, הוצאה מותנית בהכנסה – 145,436,000, הרשאה להתחייב – 200,900,000, ושיא כוח אדם – 2,111 תקנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שיכון. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> 1,785,394 – הוצאה, 4,063,767 – הוצאה מותנית בהכנסה, ו-11,104,689 – הרשאה להתחייב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רואה שפיתוח תשתיות דיור ממש קוצץ. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הפיתוח לא קוצץ. גם פה יש התאמה בהתאם למה שנאמר קודם ביחס לקק"ל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה כסף קק"ל הולכים להרוויח? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> שני מיליארד שקל. בסעיף יש תקצוב של 52 מיליון ₪ למקלטים בצפון, לפעילות שמשרד השיכון ביצע לאור הלחימה. כל יתר ההתאמות בתקציב נובעות בגין התאמות מזומן לביצוע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נראה שבחוק מכר דירות יש 1,250,000 משנה שעברה, מעודפים. ב-2023 יש אפס השקעה מתקציב המדינה בהגדלת הסכום לטובת מכר הדירות, קניית דירות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש מגבלה גם על היכולת של הממשלה לבצע רכש של דירות בגלל אותו חוק מכר שהסתיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא אולי הסתיים, אבל אנחנו העברנו את החוק הזה בטרומית. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כרגע אין חוק בתוקף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא שילמתם, כי זה היה בהבנה איתכם. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לפני פברואר היה איזה שהוא מבצע של רכישה של הרבה דירות והיו הרבה הכנסות. נוצרה איזו שהיא קופה שמשרד השיכון התחיל לבצע. מכיוון שנשאר תקציב בקופה לבצע רכש של דירות, לא היה צורך לתקצב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה כסף הוצא עד לנובמבר ברכישת דירות? כמה דירות נרכוש ב-1,250,000,000. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> סדר גודל של 600 דירות, בהיקף של 800,900 מיליון שקל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, כרגע נשארו לנו עודפים. מה שהיה צריך להיות זה שהמדינה בגלל שהסתיים חוק המכר הייתה צריכה לשים 300 מיליון שקל בשנה על רכישות. כרגע המשמעות היא שב-2024 מה שיישאר מהעודף זה 300 מיליון. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ב-2024 יישאר בין 300 ל-450 מיליון שקל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה הולכים לעשות עם זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זו כרגע המסגרת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, מכיוון שהממשלה סירבה להתקדם איתכם באישור חוק המכר, בהארכת חוק המכר, למרות שהייתה פה תמימות דעים של אופוזיציה וקואליציה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייתה הבטחה של יועץ ראש הממשלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לפי דעתי צריך להתנות את אישור התקציב בזה שהם יתכבדו וישימו בתקציב המעודכן – הם הרחיבו אותו ב-30 מיליארד ₪ ועוד שני מיליארד ₪ מקק"ל – 250 מיליון ₪ לרכישת דירות, ככה שנתחיל את 2024 עם עודף של חצי מיליארד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייתה התחייבות של יועץ ראש הממשלה ושל שר השיכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם החוק היה עובר, היינו נלחמים וזה פה היה צריך להיות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם החוק היה עובר, לא היה צריך להילחם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם החוק עבר רק טרומית, עדיין כסף לא יהיה לנו. יהיה יותר קל להעביר אותו ל-2024 מאשר עכשיו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה הכסף הזה מחוק המכר? הרי כל דירה נמכרת הרבה יותר זול ולא ניתן לקנות עם הכסף דירה חדשה. הממשלה לא הוסיפה שקל לרכישת דירות חדשות. כל מה שיש היום זה משנת 2022. ב-2023 וב-2024 אין שקל. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> גם בשנת 2022 לא היה תקציב נוסף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היה 1,700,000,000 לרכישת דירות חדשות. אני לא יודעת מה עשו עם זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אסף, אתה מכיר את ה-1,700,000,000 הזה? מה נעשה עם ה-1,700,000,000? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ה-1,700,000,000 הוא סכום ערטילאי שלא התקבלו בגינו החלטות או יישום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה הוא? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה סכום ערטילאי? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הוא איזו שהיא אמירה שבסופו של דבר נאמרה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא לא אמירה, הוא מיועד לרכש. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הוא לא בוצע ולא מומש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה הוא היום? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בתוך התעדוף הממשלתי הוחלט לא לקדם את הדבר הזה. יש בסוף מסגרת שמאפשרת כיום רכש של דירות בדיור הציבורי, לכן מבחינת תעדוף תקציבי אין שום היגיון בלתקצב פעילות נוספת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשלח לוועדה עדכון לגבי מה שנעשה עם ה-1,700,000,000. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השתמשתם בכסף הזה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא תוקצבו 1,700,000,000 מעולם. 100% מהכנסות הקרן הולכות לרכש דירות, כאשר כמו שנאמר פה, על חמש דירות שנמכרות יש יכולת לקנות בערך דירה אחת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש בעיה עם חוק המכר כשלא מוסיפים כסף. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הדירות נמכרות בהנחה דרמטית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש בעיה עם זה שלא מתקצבים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא עם חוק המכר. הבעיה היא ששנים ממשלות ישראל לא מתקצבות קניית דירות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> גם בשנה הבאה יהיה סדר גודל של חצי מיליארד שקל ועוד כמה מאות מיליונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אסף, תבדוק את זה. מפעלי מים. << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> 606,425,000 – הוצאה, 1,997,000 – הרשאה להתחייב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה הירידה במענקים לתאגידי מים? היה פחות צורך במענקים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לקחת מהם. אתה רוצה עוד לתת להם מענקים? את תאגידי המים צריך לסגור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני איתך בזה, ינון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם אני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש חוק שאומר ש-50% מתאגידי המים צריכים להיסגר, אבל עדיין לא יושם החוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא רוצה אותם בכלל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חד משמעית. << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> הירידה היא עקב תת ביצוע של פרויקטים. התאגידים האלה עובדים באזורים שהביצוע של המפעלים מאתגר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה החוק שאומר שצריך לסגור 50% מהתאגידים לא מיושם? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> החוק תוקן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכמה? ל-30%? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> לשנה הזאת. אין לנו בעיה של מספר התאגידים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איפה החוק תוקן? << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> הוא תוקן בוועדת הכלכלה. זה תיקון של חבר הכנסת דוד ביטן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם לא ביטלו את החוק, הם ביטלו את הסנקציה. יש עדיין את החוק הזה. << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> אין מגבלה של מספר התאגידים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תעשיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 49,562,000 – הוצאה, 150,268,000 – הוצאה מותנית בהכנסה, 407,141,000 – הרשאה להתחייב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה תעשייה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> פיתוח אזורי תעשייה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> באחריות של איזה משרד זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד הכלכלה. תיירות. << אורח >> עידו חי: << אורח >> 369,337,000 – הוצאה, 100,862,000 – הוצאה מותנית בהכנסה, 363,211,000 – הרשאה להתחייב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בפיתוח תשתיות תיירותיות הייתה עלייה ניכרת. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הפיתוח לתשתיות תיירות הוא מנגנון של מצ'ינג שמשרד התיירות עושה אל מול מי שמפתח תשתיות תיירות, כלומר מלונאים וכו'. הם בונים, משקיעים בתשתית, ולאחר מכן המשרד מבצע מצ'ינג מולם על ההשקעה שהם ביצעו. העלייה בביצוע שהייתה בשנה הזאת מתנה את העלייה במזומן שצריך להביא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> צפיתם 117 מיליון וזה הפך להיות 229 מיליון? << אורח >> עידו חי: << אורח >> כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא יכולתם לדחות את זה יותר? << אורח >> עידו חי: << אורח >> זה ענף שיש בו תנודתיות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בשורה של החברה להגנת ים המלח יש איזו שהיא סטטיות מדאיגה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> זה סעיף פיתוח. ההגדלה צריכה הסבר, לא הסטטיקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה מצבה של החברה להגנת ים המלח ובמה היא עוסקת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא מטפלת בבולענים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> החברה אחראית שם על כל נושא הגנת ים המלח. תוקצב בעבר סכום מאוד גדול שמתבצע באופן פרויקטלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תחבורה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו מאוד מתרשמים מעדכון ההשקעה בתחבורה ציבורית כלפי מטה. זה עולה בכמיליארד שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי בגלל זה אין הסעות לחיילים בסופי השבוע, לא? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> 32,132,289,000 – הוצאה, 2,762,722,000 – הוצאה מותנית בהכנסה, 82,263,936,000 – הרשאה להתחייב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בעקבות מה הרכבות הכבדות מזנקות? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> אנחנו מקדמים בכל אחת מהתכניות האלו הרבה מאוד פרויקטים. לאור נוכחותכם הרבה בוועדות על חוק ההסדרים אתם גם יודעים על המורכבות שיש בביצוע פרוייקטי תשתית. מה שיש כאן זה ביצוע והתאמה של המזומן למה שיצא בפועל. יש פרויקטים שהתעכבו, כמו התכנית של תחבורה ציבורית והסעת המונים. יש מקומות שבהם הצלחנו יותר והכסף מועבר לשם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר ומדובר בסכומים שמתקרבים למיליארד שקל, את יכולה לתת דוגמאות? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> לדוגמה, לקו הירוק בירושלים, שהיה צפוי להיפתח במהלך שנת 2023, היינו אמורים לשלם אבן דרך בסכום מאוד מאוד גבוה – הוא יידחה לשנת 2024. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כל המיליארד הזה הוא תוצאה של עיכובים, לא של שינוי תכניות, נכון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם בוטלו פרויקטים? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> לא. מה שיש כאן זה לא כתוצאה מביטול פרויקטים, זה מזומן בהתאם לקצב הביצוע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסעיף 5103, שזה כבישים ותחבורה ציבורית, יש תת ביצוע. זה לא בגלל שביטלו כבישים לתחבורה ציבורית, נכון? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה יש ירידה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> הרשות לבטיחות בדרכים מתוקצבת בסכום שמוגדר כשלה, כאשר במהלך השנה, על בסיס פרויקטים בטיחותיים שהיא בוחרת, הם מועברים לתכניות אחרות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא עדיין מעבירה למשטרה? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> לא רק למשטרה. אם בתכנית של כבישים עירוניים רוצים לבצע תכנית של סל מיתון תנועה בשביל לוודא שיהיו פחות תאונות דרכים, הרשות לבטיחות בדרכים צריכה להקצות לזה סכום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה זה מתוקצב בכמעט 166 מיליון שקלים ובתקציב החדש זה ירד ל-800,000 שקל? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> הרשות לבטיחות בדרכים מתוקצבת כל שנה בסכום שמיועד לה. במהלך השנה היא בוחרת לאיזה פרויקטים יש להקצות את הכסף כפרוייקטי פיתוח למען בטיחות בדרכים, כשבפועל הסכום מוקצה דרך תכניות אחרות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רואה בסעיף 89 עלייה של מיליארד ₪ בתמיכות בתחבורה ציבורית. בעקבות מה זה? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> העלייה הזאת נובעת מכמה דברים, כאשר אחד מהם זה העלייה במדד תשומות האוטובוסים שמשפיע מאוד על ההוצאות. מה שקרה בעקבות המלחמה זה שהייתה ירידה בפדיון של נוסעים בתחבורה הציבורית, מה שמשמעותית מגדיל את הוצאות הסובסידיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש פער של ארבעה מיליארד בתמיכות בתחבורה ציבורית. היו 46 מיליארד, עכשיו יש 42 מיליארד. למה הפער הזה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם אומרים שזה עיכוב בפרויקטים, אבל אחרי זה בסעיף של כבישים, שאני מבין שזה הנתיבים המיוחדים, יש ירידה של כמעט 100 מיליון שקל. התחושה היא שבשעה שההשקעה בתשתיות כבישים כלליות עולה, כל מה שקשור בתחב"צ מתעכב. << אורח >> דנה דובר: << אורח >> זה סעיף פיתוח, לכן ההחלטה על פרויקט יוצאת סביב ההרשאה. ברגע שמחליטים על הרשאה, המזומן הוא בהתאם לקצב הביצוע של הקבלנים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המשמעות היא שגם בסלילת נתיבי תחבורה ציבורית וגם בפרויקטים של תחבורה ציבורית אנחנו רואים עיכובים מאוד גדולים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי השאלה ששאלתי? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> יש יחסית הרבה הרשאה להתחייב שתוקצבה מלכתחילה, מתוך הבנה שייחתמו כל מיני מכרזים חדשים שכרגע מתעכבים מכל מיני סיבות. כשההרשאה תידרש בשביל להשלים את ההתחייבות, נתקצב אותה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יהיה לכם מאיפה לתקצב? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> אנחנו לוקחים את זה בחשבון, כמו שאנחנו לוקחים בחשבון דחייה ועיכובים של פרויקטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 2,228,630,000 – הוצאה, 1,162,200,000 – הוצאה מותנית בהכנסה, 3,058,839,000 – הרשאה להתחייב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תחת מה זה הוצאות פיתוח אחרות? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> הכוונה להוצאות פיתוח רוחביות שהן לא בהכרח בליבת הפעילות של המשרדים. בעוד שבמשרד השיכון או במשרד התחבורה הוצאות הפיתוח הן די ברורות, פה אנחנו מדברים על הוצאות פיתוח שהן לא בליבת הפיתוח של המשרדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשלום חובות. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> 143,251,133,000 שקלים עבור תשלום חובות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בעמודה של הסעיפים הקואליציוניים היו 96 מיליון, עכשיו אני רואה שנשארו מינוס 18 מיליון. האם זה אומר שלהסכמים הקואליציוניים הועברו יותר כספים ממה שתוכנן? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בסעיף 83 המקורי כן תוקצב תקציב קואליציוני מעבר למה שהתבצע בפועל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, בפועל הועברו יותר כספים קואליציוניים ממה שתוכנן. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> למה? פחות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כל הכספים הקואליציוניים שמועברים, מועברים בהתאם להחלטה 1,096, אין שום דבר שנעשה מעבר להחלטה הזאת. מכיוון שזאת הפעם הראשונה שלנו זכור שמגישים תקציב כשיש תקציב אחר במערכות, אז יש כל מיני באגים, בעיקר בתכניות רזרבה כמו התכנית הזאת שבה רואים את התכנית במינוס. התכנית הזאת נמצאת על אפס, אבל מה שקרה זה שכשהגיעו העודפים, הם נלקחו משם והועברו לשימושים אחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מפעלי משרד ראה"מ והאוצר. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> 691,017,000 – הוצאה, 21,000,000 – הרשאה להתחייב, ושיא כוח אדם – 130. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה המפעלים האלה? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> מפעלים ממשלתיים כגון המדפיס הממשלתי שלא מזמן אישרנו לו תוספת של הרשאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בתי חולים לבריאות הנפש. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> 123,982,000 – הוצאה. זה החלק של המפעל העסקי, זה לא מה שיוצא במסגרת ההוצאות של סעיף 24. זה נכון גם לגבי בתי חולים ממשלתיים, כששם אנחנו רואים 12,419,071,000 – הוצאה, ושיא כוח אדם – 30,757. אין שינוי במפעלים העסקיים מהתקציב שאישרתם בכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נמל חדרה. << אורח >> דנה דובר: << אורח >> הוצאה – 31,994,000, שיא כוח אדם – 7 תקנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות מקרקעי ישראל. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> הוצאה – 24,216,533,000, הרשאה להתחייב – 12,450,000,000, ושיא כוח אדם – 779. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הסעיף של פיתוח ההתיישבות הבדואית הוא היחיד שיש בו 000000. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> הפעילות של הרשות לפיתוח התיישבות החברה הבדואית מתוקצבת דרך תקציב רשות מקרקעי ישראל. אם תסתכלי על סעיף 98 תוכלי לראות את המזומן. את רואה אפס כי את מסתכלת על המזומן, אבל זו הוצאה מותנית בהכנסה שמגיעה מרשות מקרקעי ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עושה הפסקה. נחדש את הישיבה, בעזרת השם, מחר ב-09:30. תודה רבה, לילה טוב לכולם. אני מודה לכם על הדיון הפורה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:39. << סיום >>