פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 28/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 254 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"ד (28 בנובמבר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "מצב שוק ההון והבורסה בעקבות המלחמה" << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אליהו רביבו מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: דן אילוז שמחה רוטמן מוזמנים: אסף נחמני – מנהל מח' ניהול סיכונים ברשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר אודי ארד – מנהל מחלקת השקעות ושוק ההון, משרד האוצר שלמי פיליפ – מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה ברשות המסים, משרד האוצר יעל רגב – עוזרת למנהלת רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר עופרי אשל – אגף תקציבים, משרד האוצר יהונתן אזרזר – יועץ למנהל רשות המסים אייל ארגוב – מנהל אגף מקרו ומדיניות, בנק ישראל שרה קנדלר – מנהלת מחלקת תאגידים, רשות לניירות ערך אילן גילדין – מנהל מחלקה כלכלית, רשות לניירות ערך איתי בן זאב – מנהל כללי, הבורסה לניירות ערך שרית אורגד – סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי, הבורסה לניירות ערך תום טרילניק – מנהל תחום אסטרטגיה, הבורסה לניירות ערך אילן פלטו – מנכ"ל, איגוד החברות הציבוריות עינב חיים סייג – מנכ"לית חברת סילבר סטרים אורלי הראל – מנכ"לית סטארטאפ סרגוס AI גל נוימן וקסלר – קרן השקעות בהייטק נמרוד ספיר – מנכ"ל, איגוד בתי השקעות אסי קריטי – חבר הוועדה לפיננסים, לשכת סוכני הביטוח לידור לבקוביץ – יו"ר הוועדה לפיננסים, לשכת סוכני הביטוח משה קאשי – מנהל תחום פיננסים, לובי 99 - חברה לתועלת הציבור ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "מצב שוק ההון והבורסה בעקבות המלחמה", של ח"כ אליהו רביבו, אורית פרקש הכהן (מס' 113). << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים את הדיון היום במצב שוק ההון והבורסה בעקבות המלחמה, של חברי הכנסת אליהו רביבו ואורית פרקש הכהן. אני רוצה להסב את תשומת ליבכם שבסוף הדיון, ואני לא יודע אם זה יהיה בשתי ישיבות או בישיבה אחת, נצטרך להניח מסקנות על שולחן הכנסת – זה הכלל בדיון מהיר. אני מבקש מחבר הכנסת אליהו רביבו, רכז הקואליציה בוועדת הכספים ויושב ראש הוועדה לעובדים זרים, להציג את הדברים, בקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב. אדוני היושב ראש, אני מבקש להודות לך על שנעתרת לבקשתי לקבוע דיון חשוב כל כך בעת המורכבת הזאת. אנחנו נמצאים בימים מורכבים מאוד מבחינה מדינית, ביטחונית וכלכלית. מטרת הדיון היא לסייע לשוק ההון הישראלי לשפר את מצבה הכלכלי של המדינה ולהוות מנוע צמיחה. אני רוצה להודות לחברתי אורית פרקש הכהן על שחברה אלי, סייעה ודחפה כדי שהדיון החשוב הזה יתקיים. בלעדי הסיוע שלה, אני לא בטוח שהוא היה יוצא לפועל בפרק זמן כל כך קצר. אדוני היושב ראש, שוק ההון מהווה חלק משמעותי מאוד וחשוב במשק הישראלי. הוועדה הזאת לא עסקה בו מספיק בשגרה, בוודאי לא בחירום. הספקתי להסתכל במצגת של רשות שוק ההון ובדוח של המ.מ.מ. חשוב לומר שמדדי השוק תיקנו את עצמם מאז פרוץ המלחמה וסך הכל מתנהגים בדומה למלחמות קודמות. אפשר לראות שנפח הפעילות סדיר, שהשקל מתחזק ומראה מגמה חיובית יותר מהמצב שהיה לפני המלחמה. לצד זאת, לטעמי, שוק ההון הישראלי לא ממצה את הפוטנציאל שלו במשך שנים רבות. ניתן לעשות יותר מצד כל הנוגעים ברגולציה, מצידנו, אם בשגרה ואם בחירום. במצגת של רשות ההון מדובר על תכנית עתידית ועל כל מיני הקלות מינוריות שלא מספיקות בעת חירום - לגישתי גם לא בשגרה. אין תכנית עומק שיכולה לבטא שינוי גישה. עלינו, אדוני היושב ראש, לנקוט בגישה חירומית בשוק ההון, כדי להגביר את הצמיחה. צעד נכון שכדאי לעשות, לדעתי, כדי לתמרץ חיסכון והשקעה, הוא הפחתת מס רווחי הון ל-20% לכל הפחות. צעד זה יגרום לתמרוץ משקיעים ישראלים וזרים בשוק ההון, להקלה על גיוס אשראי של חברות ועסקים קטנים, בינוניים וגדולים, ולירידת מחירי הדיור - יש לכך הוכחות כבר מהעבר הרחוק והרחוק יותר. במקביל לכך, עלינו לתמרץ ישראלים להשקעה בישראל. הציבור מבין כיום שעלינו לקנות תוצרת חקלאית ישראלית – ישנם שווקי חקלאים בכל הארץ. כך למשקיעים בישראל יהיו תמריצים להשקיע בישראל, וככה גם נדאג שפחות כסף יצא מהמדינה, בוודאי הרווחים. לסיום, אדוני היושב ראש, אני מבקש לדעת מהרגולטורים מה נעשה בימים אלה כדי לשמור על יציבות שוק ההון והבורסה, וכיצד הם מתכוונים לתמרץ השקעה בישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היו קדנציות שעל הנושא של הבורסה ושוק ההון היו פה דיונים קבועים. באמת לאחרונה זה פחות. אני יכול להסביר למה, אבל זה לא לעכשיו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אשמח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא לעכשיו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אוקי, אתה תבחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו פה עשינו שיהיה פטור מהוצאות הנפקה. היום יש חובה של הוצאות הנפקה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> ביטלו ולא חידשו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש היום חובה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> היום זה לא מוכר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לסדר את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זו דוגמה מדהימה לכך שהנושא חייב לחזור לשיח הציבורי, וזה המקום שיהיה נכון להציף את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נדבר גם על זה. אורית, בקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מודה על עריכת הדיון הזה ומודה לחברי חבר הכנסת שבאמת הוביל את היוזמה לקביעת הדיון בנושא החשוב הזה. אנחנו עסוקים בוועדה הזאת מאז פרוץ המלחמה בחקיקות דחופות מאוד, במה שנקרא פיצויים, מענקים, טיפול במפונים, טיפול בעסקים שנפגעים, בכלכלה וכו', אבל המצב החירום שבו נמצאת המדינה משפיע רבות גם על שוק ההון ועל הכלכלה ברמה הכללית שלה. האירוע הזה של חרבות ברזל שונה מכל המבצעים הביטחוניים שאנחנו מכירים. אם אנחנו יכולים להגיד שבשוקי ההון של מדינת ישראל התרגלו למבצעים יותר מוגבלים כמו עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן, פה אנחנו מדברים באירוע – היום זה היום ה-52 שלו - יותר ארוך, שסופו לא ברור. אנחנו מדברים באירוע שכרוך בחוסר ודאות מאוד מאוד גדול מבחינת ההיקף וההתרחבות שלו, אנחנו מדברים באירוע שמבחינת כוח האדם שלו הוא רב ומשפיע על כוח עבודה במשק, כשאנחנו נכנסים אליו עם ציפייה והסתכלות מאוד קרובה של חברות הדירוג והגופים הפיננסיים בחו"ל. אנחנו רואים את התייקרות שער הדולר שמלמדת על עזיבה של משקיעים. אמנם בנק ישראל הזרים בתכנית מיוחדת 30 מיליארד דולר לייצוב המטבע, אבל אנחנו לא יודעים כמה זמן ובאיזה אופן זה ישפיע. אנחנו רואים התייקרות של מאפייני הסיכון ושל עלות הביטוח של אג"ח ישראל. אנחנו רואים, לפי הנתונים שהוצגו על ידי רשות החדשנות, שיש פגיעה מאוד קשה בגיוסים על ידי חברות וסטארט אפים כתוצאה מהמלחמה - וגם קודם לכן. אנחנו רואים קושי בגיוסי אשראי בבנקים. רק בימים האחרונים הגדילו הפרשות במיליארדים בגין הפסדי אשראי צפויים. כל האירוע הזה קורה בסביבה של הורדת תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל על ידי S&P מיציבה לשלילית. מדדי הבורסה הם בעלייה, אבל יחסית הם במצב נמוך לעומת מדינות אחרות. מטרת הדיון הזה, אדוני היושב ראש, היא לצאת עם תשובות ברורות לגבי מה עושה הממשלה בימים אלה, באיזה צעדים היא נוקטת כדי לעודד את שוק ההון, איזו רגולציה נוקטים פה כדי לעודד השקעות כשאנחנו רואים שיש כאן מגמה בעייתית, כיצד הממשלה נערכת וכיצד רשות המסים נערכת בתמריצי מיסוי כאלה ואחרים, ובכלל, האם הדבר הזה נמצא על סדר היום של הממשלה. אני מודה לך על הדיון, מודה לאלי רביבו שיזם אותו, ואני מצפה שמהדיון הזה יעלה משהו לממשלה ונראה מה הם הצעדים שנוקטים בהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיכל, בקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. אני מברכת על הדיון הכל כך חשוב הזה. אני שומעת אנשים שמשקיעים בשוק ההון. אנחנו יודעים שבשנה האחרונה, בוודאי בתקופה האחרונה, יש בריחה של משקיעים וחשש של משקיעים להיכנס לשוק ההון מלכתחילה, לכן אני מאמינה שצריך כלים חדשים כדי לעודד את ההשקעות בשוק ההון. התפרסם השבוע ששוכבים בעובר ושב של אזרחי מדינת ישראל כ-400 מיליארד שקלים, מה שאומר שהם לא מרוויחים עליהם, או מרוויחים איזו ריבית אפסית כזאת. בכנסת הקודמת יזמתי עם עוד חברי כנסת הצעת חוק שקוראים לה חשבון להשקעה - מדובר על מוצר שמיועד לשכבות הבינוניות ולחבר'ה צעירים. אלה שאין להם מוצרים הם החבר'ה הצעירים ושכבת הביניים. מדובר בסוף על מכשיר שינוהל אצל חברי הבורסה או הבנקים ובמסגרתו אפשר יהיה לקנות ולמכור קרנות נאמנות עם דחיית התשלום על מס רווח הון שישלם המשקיע כשהוא מעביר אותו לחשבון העו"ש שלו חזרה. להצעה הזאת יש יתרון בתקופה הזאת, מכיוון שהיא תסיט את ההשקעות לשוק ההון הישראלי, ובטווח הקצר, בגלל המבנה הספציפי של ההצעה הזאת, היא תגדיל את גביית המס מרווחי ההון בכך שהיא תעודד מכירה של קרנות נאמנות ורכישה שלהן מחדש - זה החלק שבו המדינה מתחילה להרוויח. צריך לזכור שלחלק גדול מהציבור היום אין קרנות השתלמות, אין לו כלים אטרקטיביים לחסוך באמצעות שוק ההון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> עד כמה הנתון שלרוב הציבור אין קרנות השתלמות ממוסמך? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לצעירים ולמעמד בינוני אין. זוג צעיר שיש לו 100,000 שקל ששוכב בחשבון לא יכול לקנות עם זה דירה, לא יכול לעשות עם זה כלום. אין לו מה לעשות עם זה, זה שוכב לו בבנק עם אפס ריבית. ההצעה שלי נותנת לו פתרון להשקעה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> את צודקת, אבל לקבוע באופן גורף שלרוב הציבור אין קרנות השתלמות – אני חושב שצריך ללמוד את זה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תסתכל על השכבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו כל הזמן דיברנו על זה שאנשים לא עוצרים בתל אביב, על כך שהם ממשיכים ללונדון, ממשיכים לפריז, ממשיכים לניו-יורק. כך זה היה כל השנים, וגם היו על זה דיונים. לא מצאנו איזה משהו דרמטי שהממשלה על אגפיה שונים עושה כדי שהאנשים יעצרו בבורסה בתל אביב וישקיעו שם את הכסף. אילן פלטו ואני הוצאנו את ניכוי הוצאות ההנפקה, אבל משרד האוצר נלחם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני זוכרת שמשרד האוצר נלחם, אבל עכשיו ממש צריך, זה הזמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו הצעה חשובה מאוד. הלוואי ונוכל להזיז את האגפים השונים בממשלה כדי לטפל בזה. ולדימיר, בקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך על הדיון החשוב הזה, אבל לפני זה אני אגיד משפט על התקציב שאושר הלילה על ידי הממשלה. זה תקציב לא הוגן, לא נכון בעת שגרה ובעת המלחמה, עם קיצוץ זניח בכספים הקואליציוניים, ללא סגירת המשרדים המיותרים. אני מאוד מצטער שהממשלה לא הבינה את האירוע, ששרים לא הבינו שהשתנה פה משהו ב-52 הימים האחרונים. אנחנו נעשה את המאבק הפרלמנטרי שלנו בכנסת כדי לעצור ובמידת האפשר גם לתקן את זה. לגבי הדיון – קודם כל אין ספק ששוק ההון והבורסה הם חלק חשוב ואינטגרלי מכלכלת ישראל. הבורסה לא נכנסה לאירוע הזה במצב אידיאלי לאור כל מה שקרה פה מתחילת השנה, ואנחנו רואים את התוצאות למרות ההתאוששות שיש בשבועות האחרונים. מאוד חשובה העמדה האקטיבית של משרד האוצר ושל רשות שוק ההון, כדי לתמרץ את הציבור להשקיע, כדי לתת לאזרחים את כל התמריצים הרלוונטיים, למשל להגדיל את התקרה של קופת גמל להשקעה שהיום היא 75,000 שקל בשנה. הייתה לי הצעה בזמנו להגדיל את זה ל-300,000 שקל. אני חושב שזה הזמן, שזה הצעד הנכון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה אחד הכלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין ספק שזה יכול להוות צעד חשוב במכלול התמריצים. מאוד חשוב להקשיב גם לבורסה וגם לאיגוד בתי השקעות, להמלצות שלהם, כי אלה אנשי המקצוע שחיים את התחום הזה. כמו שאמרת, גם בהתאם לתקנון הכנסת וגם מבחינת המהות מאוד חשוב שנצא מהדיון הזה עם המלצות אופרטיביות, כדי שנוכל להניח אותם על שולחן הכנסת וליישם. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לברך על הדיון החשוב הזה, במיוחד בתקופה הזאת. הנושא הזה של שוק ההון הוא תמיד חשוב. אנחנו שומעים הרבה דיבורים על איך בדיוק מחלקים את העוגה, אבל צריך לוודא שתהיה עוגה לחלק. עידוד השקעות וצמיחה זה משהו מאוד חשוב על מנת שבסוף המלחמה תהיה לנו כלכלה. אני שומע על הרבה מאוד מנגנונים פה, כמו מה שמיכל אמרה, כמו מה שולדימיר אמר, שהם מנגנונים טובים, אבל הם באים לשים פלסטר. צריך לעשות את מה שחבר הכנסת רביבו אמר, וזה להוריד את המס על רווחי ההון, את המס על הדיבידנדים. צריך לעשות את זה בצורה רוחבית, בלי עיוותים בשוק, בלי כל מיני תמריצים שמעוותים את הדבר האמיתי. זה נעשה במקומות אחרים בזמן מלחמה, כדי לוודא שיהיה המשך צמיחה. זה נעשה באוקראינה, זה נעשה במקומות אחרים בזמן מלחמה. יש עוד נושא אחד שאני רוצה לשים על השולחן ואשמח לשמוע את ההתייחסות של הדרג המקצועי, וזה כל הנושא של רווחים כלואים. זה משהו שנעשה בזמני חירום כלכליים בשנים האחרונות. אני מבין למה יש רתיעה לעשות את זה שוב עכשיו, אבל בכל זאת אנחנו בזמן חירום שלא צפינו לו. אני אשמח לשמוע מהדרג המקצועי על הנושא הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לחזק את מה שביטא חברי חבר הכנסת אילוז, בפרט לאור העובדה שהוכח מניסיון העבר שהעלאת המס לא באמת היטיבה, לא באמת הגבירה את אחוזי המס המצטבר במדינה. זה משהו שהחטיא את המטרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה. << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> כמו שאמרת, בעבר דנו פה לא פעם בנושא הבורסה. אני זוכר היטב איך קידמת ואיך דרגי המקצוע אמרו לך שזה יגרום נזקים, כל מיני הפחדות, כשבפועל שום דבר לא קרה. הוועדה הזאת בראשותך הייתה פרו בורסה, פרו שוק הון. הבעיה שלנו היא שהממשלה כל השנים לא באמת מבינה שחוסן של מדינה זה לא רק ביטחון, זה גם כלכלה, ואין לנו מדינה אחרת. אם אנחנו רוצים שלילדים שלנו ולנכדים שלנו יהיה ממה לחיות ושהכל פה יהיה חזק, כולם צריכים לחשוב איך הכסף צריך להיות מושקע פה בעסקים, בחברות, באנשים, בשוק ההון ובשוק החוב. אדוני היושב ראש, כל מה שחברי הכנסת אמרו נכון ומדויק. יש עשרות דברים שאפשר לעשות עכשיו בקלות בשביל לעזור לעם שלנו, רק צריך לבחור. הנושא של המס הוא משהו שאני לא מצליח להבין. אנחנו דרך הנושא של תעודות הסל של המוסדיים, בלי להתכוון או עם להתכוון, נותנים תמריץ לקחת כספים מפה ולהשקיע אותם בחו"ל, בכלכלות אחרות. לפעמים נראה לי שאם 100% מכספי הפנסיה היו מושקעים בחו"ל אולי גם התקשורת הייתה מוחאת כפיים שזה דבר מצוין כי זה פיזור סיכונים. ברור שצריך להשקיע בהרבה מקומות, אבל צריך לחשוב איך לוקחים את כל הכסף של מדינת ישראל, בטח בתקופה שהמכפילים הם יחסית נמוכים, ועוזרים לכולם. אני מאוד מקווה שחלק מההצעות שהועלו פה על ידכם יקודמו על ידי הכנסת, כי זה לא פוגע באף אחד, זה עוזר לאזרח הישראלי באיזו צורה שלא מסתכלים עליה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לבורסה תכנית מה צריך לעשות קודם? אי אפשר לעשות הכל יחד. מה סדר העדיפות מבחינתכם? האם חשבתם מה עושים כדי שהכסף יישאר בארץ ולא יעבור לחו"ל? << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> להוריד את המס ל-20% כהוראת שעה למי שמשקיע רק בכלכלה הישראלית, שזה דרך הבורסה, זה דבר שהוא מבורך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שחבר הכנסת רביבו הציע. << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> נכון. הנושא של תעודות הסל, של כפל דמי הניהול, שנותנים למוסדיים לקנות מדדים בחו"ל ולא מאפשרים להם את אותו מנגנון בבורסה הישראלית, זה עיוות והפליה שאין להם שום היגיון. זה גם לא מצריך חקיקה ראשית. למה לתעדף השקעות בחו"ל ולא לתת לכסף הזה להגיע לשוק המקומי? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לפי מה שאני שומע מדברי הסקירה שלך, כל מה שצריך וניתן לעשות יושב אצלנו. לכם אין מה לעשות כדי לשפר את המצב - לא לעודד, לא לצאת באיזה שהוא קמפיין שיווקי-פרסומי, לא למצוא עוד איזה שהן חלופות. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> יש עוד הרבה כספים שאפשר לדבר עליהם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם ניקח את הכל אלינו ונאפשר לכם לשדר ולהאמין שלכם אין מה לעשות ולתרום כדי לשפר את המצב, אנחנו קצת מחטיאים את המטרה. אנחנו נצטרך לשלב ידיים, ולשלב ידיים זה כל הרגולטורים ביחד - כנסת, אוצר, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האמת היא שבסוף זה אצלנו. אתה יכול לקחת את הבורסה ואת הרשות לניירות ערך, שהם אנשי המקצוע בעניין, אבל בסופו של דבר אנחנו אלה שצריכים לחוקק. אנחנו לא יכולים לברוח מהעניין הזה. זה לא בידיים שלהם, זה בידיים שלנו. אנחנו יכולים לקבל את מה שהם אומרים, אנחנו יכולים לא לקבל, אבל אנחנו צריכים לחוקק. אנחנו בורחים מהעניין הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה צודק, ולכן אנחנו לוקחים את האחריות ומקיימים דיון. משהו יכול גם להתבצע על ידכם. כשאתה משקף רק את הצווים שלא קשורים אליכם ולא חושב שיש לכם במה לתרום בשביל לשפר את המצב, זה טיפה - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה התופעה של משקיעים זרים שברחו כתוצאה מהמלחמה בתקופה הזאת? עד כמה המלחמה מבחינת כוח אדם פגעה בבורסה עצמה? אנחנו מבינים שיש כל מיני דברים רגולטוריים ששוק ההון רוצה לעשות. איפה אתם רואים שכן צריך לעכב? מה צריך לעכב? אולי תיתן לנו קצת יותר נתונים. << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> ראינו בתחילת המלחמה יציאה של משקיעים זרים. זה היה חלק מהסיבה לירידות וחלק מהסיבה לפיחות של הדולר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו תופעה נרחבת או משהו שולי? << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> זו הייתה תופעה נרחבת. צריך להבין שמשקיעים זרים, כשמסתכלים על העולם, מאמינים במדינת ישראל, מאמינים בחדשנות, הם רואים את שיעור הילודה הגבוה כמנוע צמיחה, הם רואים פה הרבה מאוד דברים טובים שבגללם הם היו מעוניינים להיחשף ולהשקיע בכלכלה הישראלית. הם פחות מורגלים במלחמות מאשר המשקיעים הישראלים וברגע שהתחילה המלחמה הם יצאו, אבל אחרי מספר שבועות כשהם ראו שזה לא מתפתח לזירה רב זירתית עם איראן, שזה היה פחד מאוד מאוד גדול, הם חזרו לשוק המניות הישראלי. בשבועיים האחרונים אנחנו רואים משקיעים זרים שקונים את מדדי המניות שלנו, שזה חלק מההתאוששות של השוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול להגיד כמה עזבו וכמה נכנסו? האם חוזרים בממדים כאלה - -? << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> אנחנו מדברים על היקפים של מאות מיליונים שבמצטבר גם מגיעים למיליארדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם הכמות של אלה שהתחילו לחזור חזרה הגיעה לממדים של כמה שעזבו? << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> לא, ממש לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש חדשים? << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> כשהזרים רואים דבר כזה ההתנהגות שלהם מאוד רציונאלית. כשיש אי ודאות שהם לא יודעים לתמחר הם מחכים. זאת התנהגות שונה מהישראלים. אם יהיה אמון של הזרים במה שקורה פה, אם והיה תכנית לחיזוק הכלכלה הישראלית, אז יהיה לא מעט כסף בעולם שיגיע להשקיע בכלכלה הישראלית. לגבי המחסור באנשים - אין ספק שיש חברות שמתמודדות בעסקים שלהן עם אתגר מאוד גדול. מבחינת שוק ההון זה פחות אתגר, כי סך הכל הרבה אנשים עובדים עם הניידים. בזכות הקורונה, עד כמה שזה נשמע מוזר, אנחנו גם יודעים לעבוד מחוץ למשרדים, לכן השוק בכללותו מתפקד בצורה טובה ובצורה בריאה. יש המון ציפייה, כי סך הכל אנחנו אחרי תקופה לא קצרה שהייתה לא טובה. אם יהיו צעדים השוק גם בשנת 2024 יכול להתחזק ולגדול, על כל המשתמע מכך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאתה אומר זה שאם תהיה יוזמה לחיזוק שוק ההון של הכנסת, של משרד האוצר, שלכם ושל רשות לניירות ערך, זה יחזיר משקיעים. << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שרה קנדלר, בקשה. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> מתחילת המלחמה אנחנו עוקבים אחרי כל מה שקורה. הפעילות הראשונה שעשינו זה דיון ביחד עם איתי, ביחד עם שר האוצר, כדי לוודא שהבורסה נפתחת, ממשיכה לפעול כרגיל. הדבר הכי חשוב מבחינה פנימית ומבחינת המשקיעים הזרים זה לראות שהבורסה ממשיכה לעבוד כהרגלה. עשינו שולחנות עגולים עם כל האיגודים כדי לראות מה הצרכים המידיים. נתנו גם הקלות, אבל הקלות מבחינה תפעולית טכנית. נתנו דחייה של הגשת הדוחות הרבעוניים של החברות כדי לתת זמן של התארגנות. מצד שני, אנחנו לא מוותרים על נושא השקיפות, הגילוי והדיווח. אם הבורסה עובדת, צריך שיהיה את כל המידע לכל ציבור המשקיעים. בנוסף, אנחנו מנטרים כל הזמן את כל הפעילות של קרנות הנאמנות ושל החברות הציבוריות. עכשיו אנחנו גם עושים פעולות לפיתוח, לראות איזה מכשירים ואיזה פעולות אנחנו יכולים לעשות בשביל לפתח את שוק ההון עכשיו ובתקופה שאחרי המלחמה, אם זה בנושא של עידוד קרנות תשתיות ובנושאים אחרים. כל הנושאים שעולים פה הם נושאים חשובים ואנחנו בעד כל דבר שיביא לעידוד הבורסה המקומית, לפיתוח שוק ההון, אבל לכל רעיון יש את המורכבות שלו וצריך לדון לגופו. << אורח >> אילן גילדין: << אורח >> חיפשתי אירוע כמו המלחמה הזאת בכלכלה המפותחת והמודרנית ב-50 השנים האחרונות, אם מבחינת גודל הגיוסים ואם מבחינת הכמות בשוק העבודה, ולא מצאתי. יש פה אירוע תקדימי מבחינת האימפקט הכלכלי שלו. אנחנו מדברים פה על כך שמתחילת המלחמה ת"א 125 ירד ב-2.5%, על כך שאג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות המרווחים כמעט ולא נפתחו, ואנחנו מדברים על שקל חזק יותר ב-3% מלפני המלחמה. אם מסתכלים על כל סבב ב-15 השנים האחרונות, ואם אנחנו מסתכלים על הפעילות של הסוחרים כדי לראות איך הם מגיבים לכל סבב, אנחנו רואים פה בגרות יוצאת דופן של השחקנים המקומיים, כולל משקיעים קמעוניים, משקיעים קטנים. המוכרים הגדולים מתחילת המלחמה היו משקיעים זרים, כאשר מי שקנה היו בעיקר משקיעים מוסדיים ישראלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם מה שאתה אומר זה שהמערכת לא נפגעה או נפגעה מאוד בשוליים? << אורח >> אילן גילדין: << אורח >> מה שאני אומר זה שהשווקים מסתכלים קדימה, מסתכלים מעבר לאירוע הנוכחי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הוא אומר ששווה לשמור עליהם, כי הם שומרים עלינו כשצריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא מציג תמונה שמראה שלא הייתה פגיעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איתי אמר שמשקיעים זרים כן עזבו. << אורח >> אילן גילדין: << אורח >> משקיעים זרים באמת עזבו. ראינו שמשקיעים זרים עזבו בסדר גודל של מעל מיליארד שקל ושנכנסו משקיעים מוסדיים. הבורסה פה זולה ביחס לעולם, לכן חלק מהאנשים כבר רואים אחרי המלחמה ומנסים לנצל את ההזדמנויות האלו. כמובן שהייתה פה פגיעה, אבל חשוב להבין שהשוק פה חזר. השוק הוא ראי של המשק הישראלי, כשהמשק הישראלי מראה בשבועות האחרונים סימני התאוששות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, סימני ההתאוששות שהשוק הישראלי מראה זה גם בגלל המצב וגם בגלל שאנשים מתחילים לחזור. אמנם אנחנו רואים שבוע של הפוגה ושאנשים מתחילים לחזור לשוק ההון, לעבודה, אבל באותו יום שיפסיקו את ההפוגה ולא יסכימו להחזיר את החטופים אתה עלול לחזור למה שקרה ב-8 באוקטובר, לנפילה הגדולה, וגם את זה אנחנו צריכים לקחת בחשבון. איך אתם מתארגנים לא רק ליום שאחרי אלא גם לימי ביניים? כשמשקיעים ישראלים באים זה יפה, זו ההזדהות הישראלית שלנו, אבל אנחנו לא רוצים להביא רק את הישראלים, אנחנו רוצים להביא גם את המשקיעים הזרים שברחו. מה אתה עושה על מנת לא להבריח אותם, ומה אתה עושה על מנת להחזיר אותם ולהביא משקיעים חדשים? << אורח >> אילן גילדין: << אורח >> יש לנו מאמצים רציפים להביא משקיעים זרים לישראל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה הם כוללים? אנחנו אמורים לראות שתי פעולות שמתבצעות במקביל: האחת, איך לגרום למשקיעים פוטנציאליים ישראלים להיכנס למשחק, והשנייה, להחזיר משקיעים זרים מבחוץ ולהביא עוד חדשים. מה הן הפעולות האופרטיביות שאתם מבצעים לטובת העניין? האם אתם נוקטים בהליכי הסברה כלכליים בעולם? הסברה היא לא מדינית רק, היא לא ביטחונית רק, היא גם כלכלית. האם אתם דואגים לצרף צוותים כלכליים לפגישות מדיניות שמתקיימות בין מנהיגים שלנו לבין מנהיגים בעולם כדי להסביר ולעודד את הצדקת ההשקעה המחודשת בישראל? << אורח >> אילן גילדין: << אורח >> יש לנו מחלקה בינלאומית שלמה שעוסקת בדברור הסוגיה הכלכלית בכל הפורומים הבינלאומיים הרלוונטיים. אנחנו בשנים האחרונות עשינו כמה וכמה מהלכים כדי להנגיש את השוק המקומי למשקיעים בינלאומיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבינה שנציג רשות שוק ההון מדבר על דברור כאסטרטגיה וזה בסדר גמור, אבל בכל זאת מטרת הדיון הזה היא קצת יותר מדברור. האם יש צעדים אופרטיביים שאתם יכולים לנקוט במסגרת הסמכויות שלכם כדי לענות לגודל השעה והאתגר? דברור זה בסדר, ובאנגלית זה בסדר, אבל אתם לא מערך ההסברה. האם יש חסמים רגולטוריים שאפשר להסיר עכשיו כדי להפוך את הזירה של השוק הישראלי ליותר אטרקטיבית מבחינת השקעות אל מול שווקים אחרים? האם אתם עורכים תכנית מיוחדת לימים האלה? << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> אנחנו בוודאי עוסקים כל הזמן בנושא של פיתוח שוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם יש צעדים קונקרטיים שאתם עומדים לנקוט בתקופה הנוכחית מעבר לדברור והסברה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתם באים ואומרים שהמשקיעים גילו בגרות, זה בסדר, השאלה איך אנחנו עושים שהם ימשיכו לגלות בגרות? << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> החברות הציבוריות הן הבסיס של הבורסה. המטרה של הבורסה היא שחברה תבוא, תגייס כסף ותשקיע אותו. עם כל הכבוד לשוק המשני, ויש לי כבוד וחשיבות לשוק המשני, כשיש מישהו שקונה מנייה, יש גם מישהו שמוכר. העברת כסף בין אחד לשני עדיין לא מביאה תעסוקה וצמיחה במשק. מה שמביא כלכלה, צמיחה במשק ותעסוקה זה גיוס הון על ידי החברות, אבל לצערי הדבר הזה לא קורה בבורסה בת"א. לא מספיק שנכנסנו ב-2023 לתקופה בעייתית מבחינה מקרו כלכלית, גם נפלו עלינו אחרי זה המחלוקות שהיו בתוך מדינת ישראל וגם המלחמה. אין הנפקות ציבוריות בכלל. אנחנו בשנה הכי קשה מבחינת הנפקות בבורסה בת"א מאז ומעולם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתה אחת, לא? << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> רק הנפקה אחת. בינתיים יש גם מחיקות, 15 חברות נמחקו מהבורסה. הכלי המרכזי של צמיחה ותעסוקה במשק, שזה גיוס הון על ידי חברות ציבוריות, לא מתקיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אין אף פעם צעד אחד שאם תעשה אותו הכל ייפתר. משרד האוצר, אגף שוק ההון, רשות ניירות ערך וכולם צריכים לשבת ביחד ולהביא תכנית מסודרת ומלאה. אין ספק שהנושא של מס הבורסה הוא נושא חשוב, יתמרץ את הפעילות בבורסה, יעלה את השוויים ויעודד חברות לבוא ולהנפיק בבורסה, אבל מעבר לנושא של מס הבורסה, אם כבר מדברים על מיסוי, יש את הנושא של הכרה בהוצאות הנפקה שהיה שלוש שנים והתבטל ואנחנו לא מצלחים להעביר אותו. אפילו החלטה פוזיטיבית של ועדת כספים שהתקבלה פה לא עזרה כי שר האוצר לא חתם. יש נושא של עידוד חברות, פשוט לעודד חברות לבוא ולהנפיק. יש רשימה ארוכה של הקלות ברגולציה שנמצאת בידי רשות ניירות ערך. אגב, זו לא רשימה שאנחנו המצאנו, זו רשימה שרשות ניירות ישבה וכתבה אותה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש משהו שמיושם? << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אשמח שבדיון הבא תהיה רשימת צעדים שהממשלה מוכנה לנקוט, אחרת מה עשינו בזה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> בזמנו, הכינו את הרשימה הזאת לבורסה המשנית. היה איזה שהוא רעיון לעשות בורסה משנית, אבל אמרנו מראש שלא תתקיים ואף אחד לא יבוא אליה. יש שם רשימה של 20 הקלות ברגולציה שעברו כבר בקרה של כל הגופים, רק צריך להביא וליישם אותן. צריך לעשות עידוד לרישום הכפול. חברות ישראליות שנסחרות רק בחו"ל ולא בארץ צריך להביא לרישום בארץ - יש מעל 100 חברות כאלו. יש פעילויות שאפשר לעשות בתחום המיסוי וברשות שוק ההון. דיברנו לא מעט פעמים עם רשות שוק ההון על הקלות בנושא של חברות דואליות, אבל זה לא התקדם, לא הצלחנו להתקדם משם. יש חברות ממשלתיות שבמקום להתאמץ כל הזמן ולמכור אותן כבנק אחד לגוף פרטי אחד אפשר לבוא ולהנפיק אותן, שזו עוד פעילות לבורסה, זה עוד מסחר לבורסה. שמעתי לאחרונה שרוצים לתת רשת ביטחון לנושא של השקעות בחברות הייטק. בואו ניתן רשת ביטחון גם להשקעה בחברות ישראליות דרך הבורסה. יש רשימה ארוכה של צעדים ששר האוצר קיבל ורשות ניירות ערך מכירה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> איך היא מכירה את הרשימה? << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> כי אני ישבתי עם יושב ראש ניירות ערך. הצגנו לו את הנושאים, הצגנו לו את הרשימה. אין גוף אחד בממשלה שלוקח את רשות שוק ההון, את רשות המסים ואת רשות ניירות ערך ומכין תכנית מסודרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות, בקשה. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> בתי השקעות והגופים המוסדיים פועלים בצורה סדירה מהיום הראשון של המלחמה. המערכת מתורגלת, כמו שאמר איתי, לעבודה מרחוק, שזה מאוד עזר. התפקוד השוטף והיעיל של שוק ההון בתקופה הזאת זה לא דבר של מה בכך - זה גם חלק מהחוסן הישראלי וגם חלק מהחוסן של הכלכלה. הנושא של שוק ההון הוא מאוד מאוד חשוב. אני חושב שהחוסן של הבורסה ושל שוק ההון הוא עוד איזה שהוא מרכיב בחוסן שלנו כמדינה. ביומיים או בשלושה הראשונים הבורסה מאוד ירדה. אנחנו כמו תמיד אומרים לאנשים לא לקבל החלטות בלחץ, אלא להתייעץ, להסתמך על המומחים. הכי גרוע זה לנסות לתזמן את השוק. באמת ראינו שמי שיצא מהשוק ביום-יומיים הראשונים הפסיד את הראלי שהיה בשבועיים האחרונים שהבורסה עלתה. הבורסה עדיין משמעותית יותר נמוכה ממה שהיא הייתה לפני המלחמה, בטח ביחס לעולם בשנה האחרונה. לגבי הנושא של המשכיות עסקית - נכון שכולם מתורגלים אצלנו לעבוד מרחוק, אבל עדיין בתי השקעות מתמודדים עם מחסור משמעותי של עובדים שנובע גם כתוצאה מגיוס מילואים. רוב העובדים בשוק ההון הם עובדים צעירים יותר, לכן היו אצלנו אחוזים גדולים יותר של גיוס למילואים. גם הייתה לנו את הבעיה של עבודה סדירה של מערכת החינוך. היו הרבה מאוד אנשים שנפגעו, כשאצל חלקם זה השפיע על מקומות העבודה. המסר שאנחנו העברנו לרגולטורים, שזה גם המסר שאתם בתור ועדת כספים יישמתם בחודשיים האחרונים, זה כרגע להתעסק רק עם מה שדחוף למלחמה ולדחות מהלכים. יש עדיין מהלכי רגולציה משמעותיים שאמורים להיכנס בחודשים הקרובים שהמערכת לא יכולה להתמודד איתם, אם בגלל שאנשים במילואים, נושאי משרה במילואים, מנהלים במילואים. כל הרפורמות צריכות להידחות כל עוד זה לא פוגע בעמיתים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה מתייחס? << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> רשות ניירות ערך פרסמה כבר מכלול מלא של דחיות, רשות שוק ההון פרסמה מכלול אחד של דחיות. יש עוד דברים בעולמות של רשות שוק ההון שצריכים להידחות, ואנחנו מנהלים שיח עם רשות שוק ההון. כרגע כל המשק צריך להתמקד בהמשכיות עסקית, לא ברגולציה. אמרנו שדברים שפוגעים בעמיתים - לא לדחות, דברים שפוגעים בעמיתים - להכניס עכשיו. כל מיני מהלכי תפעול למערכות המורכבות שיש בעולמות הפנסיה צריך לדחות, ואני מבקש את הרוח הגבית שלכם בעניין הזה. החלק השני עוסק בעידוד השקעות בישראל. ציין פה מנכ"ל הבורסה את הסוגיה של עידוד הגופים המוסדיים להשקיע במדדים של יורו סטוקס, ברזיל והודו במקום במדדים בישראל. הסוגיה הזאת כבר קיבלה המלצה של ועדה ציבורית, של ועדת יפה, שקבעה שהעולם הזה של קרנות הסל הוא עולם יעיל. תראו, מנהלי השקעות של הפנסיה שלנו צריכים להשיא את התשואה הכי גבוהה, זה השיקול היחיד שצריך להיות, אבל לא צריך לעוות להם את שיקול הדעת ולהגיד: פה אתם תשלמו יותר, פה תשלמו פחות בעלויות. צריכה להיות קרקע שווה להשקעה במדד של ברזיל ובמדד של ישראל. איפה שמשיא הכי הרבה תשואה לחוסכים, איפה שתהיה פנסיה הכי גבוהה - שם תשקיעו. העיוותים האלה צריכים להיות מוסרים. אני מצטרף למה שאמרו חברי הכנסת לגבי הצורך בתמריצי מס. אני חושב שיש שורה של הצעות שהציעו חברי הכנסת. גם חברת הכנסת שירי, גם חבר הכנסת בליאק וגם חבר הכנסת רביבו דיברו פה על עולמות של תמריצי מס. זה ברור שיש פה כרגע מצב פיסקלי מורכב, אבל אני חושב שחלק מההצעות לא יביאו להפחתת גביית המסים. כשהסתכלתי כמה הייתה גביית המסים לפני ועדת טרכטנברג, לפני שהעלו את המס על הבורסה, ראיתי שהיו יותר שנים שגביית המס הייתה יותר נמוכה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוכח שזה מהלך שגוי. אני חושב שעל זה אין שום דיון בכלל. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אני חושב שצריך לדון בדברים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר, אני מבקש לדעת האם אתם סבורים שצריך לעשת פעולות לעידוד הבורסה, ואם כן, מה הפעולות שאתם מציעים לעשות? << אורח >> עופרי אשל: << אורח >> עלתה כאן בשעה האחרונה תמונה מעודדת מצד הרגולטורים הפיננסים הרלוונטיים ומצד חברי הכנסת לגבי מצב שוק ההון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת, את מציעה שלא לעשות כלום? << אורח >> עופרי אשל: << אורח >> כמובן שחייבים להמשיך לעקוב אחרי כל המדדים. אנחנו במשרד האוצר נמצאים כל הזמן בקשר עם השוק ועם הרגולטורים הפיננסיים, על מנת להמשיך להיות במעקב אחרי הענף הקריטי הזה. לגבי שורת ההצעות שחברי הכנסת העלו בשעה האחרונה – לכולן משותף רכיב שהוא הרחבת משטר הטבות המס לחיסכון ולהשקעה בישראל. כמו שכבר עלה כאן בשעה האחרונה, אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד מאתגרת מבחינה פיסקלית בטווח הזמן המידי ובטווח הזמן הבינוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם מציעים לעשות? לעקוב? << אורח >> עופרי אשל: << אורח >> אני לא חושבת שכרגע קיימים התנאים הפיסקליים כדי ליזום באופן אקטיבי אובדן נוסף בהכנסות מדינה מעבר לאובדן שאנחנו כבר רואים וצפוי להימשך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא בהכרח אובדן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הוכחנו לכם שזה לא היה נכון לפני שנתיים, על אחת כמה וכמה בתקופת מלחמה. אנחנו יכולים להוכיח לכם שוב שלא רק שזה לא היה נכון לפני שנתיים, אלא שעכשיו זה קריטי. אתם מתעקשים על זה, אבל זה לא נכון. אנחנו לפני שנה עשינו אתכם ישיבות ליליות כדי לנסות ולהסביר לכם. אין לנו בעיה לעשות את זה שוב, אבל כרגע אתם צריכים להבין שזה קריטי. << אורח >> עופרי אשל: << אורח >> הטענה, אם אני אפשט אותה, אומרת שהטבת מס תביא להגדלה של ההשקעות במשק הישראלי ובשוק ההון. צריך להבין שסך מס רווחי ההון היום עומד על אפס אחוז, והכוונה שלי היא לכל ההשקעות שנעשות דרך מכשירי החיסכון הפנסיוניים, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל להשקעה. חלק מאוד ניכר מהחיסכון בישראל ומההשקעה בישראל פטור באופן מלא מרווחי הון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת, אתם לא מתנגדים למס הזה בגלל שבלאו הכי הוא לא קיים. את אומרת שבלאו הכי המס הוא על אפס. << אורח >> עופרי אשל: << אורח >> יש פטור ממס רווחי הון על חלק ניכר מהשקעות הציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז אתם לא מתנגדים לחקיקה בעניין הזה. << אורח >> עופרי אשל: << אורח >> השימוש במכשיר של הטבות מס באופן רוחבי הוא שימוש שיש לו מחירים מאוד מאוד כבדים. הראשון והעיקרי בהם זה שזו הטבה רגרסיבית באופן העמוק ביותר, כשמי שנהנה ממנה זה מי שנמצא בעשירונים הגבוהים ביותר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הצעת החוק שלי מדברת רק על המעמד הבינוני ועל הצעירים. << אורח >> עופרי אשל: << אורח >> הורדת מס רווחי הון על השקעה בבורסה תטיב בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות שבלאו הכי משקיעות חלק משמעותי מההון שלהן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא טיעון בלעדי בניתוח כלכלי-אסטרטגי. בסוף את צריכה לעשות את החשבון אם עלות ההטבה תביא לכל השוק, לכלל הציבור ולכלל התקציב יותר ערך או פחות ערך מהעלות הישירה של ההטבה. עשינו את זה בחוק המו"פ שהעברנו בוועדה רק לפני כמה חודשים, עם כל ההטבות בנושא ההייטק. זה טיעון שאת לא יכולה אף פעם לטעון לבד, וזו גם לא חשיבה נכונה. בסוף השאלה אם בטוטאל את בפלוס או במינוס אל מול עלות ההטבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא אומרת שהם לא רוצים לעשות שום דבר בעניין הזה של שוק ההון. מה העמדה שלכם לגבי החוק שהנחתי על ניכוי הוצאות הנפקה? זה יעודד את הבורסה. << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> כמו שחבר הכנסת גפני אמר, הסיפור הזה הוא לא חדש. בשנת 2018 הייתה הוראת שעה לגבי ניכוי הוצאות הנפקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא ממש תמכתם בה. אתם תומכים בהצעה שלי? אני שם אותה בשבוע הבא. << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> אנחנו אוהבים לעבוד על בסיס נתונים. נעשה מחקר ונביא לכם בדיוק את הנתונים של כמה זה עלה בכסף. ממה שאנחנו רואים, זה היה משהו שהוא מאוד מאוד זניח, זה לא היה איזה גיים צ'יינג'ר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה נלחמתם כל כך נגד אם זה היה זניח? << אורח >> שלמי פיליפ: << אורח >> זה לא זניח. זה עלה כמה עשרות מיליוני שקלים. בשנים 2018 עד 2020, כשהחוק הזה היה בתוקף, הונפקו בין 14 ל-28 חברות הנפקה ראשונית. לעומת זאת, שנה אחרי, כשהחוק כבר לא היה בתוקף, הונפקו 97 חברות. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> כמה השנה הונפקו? << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> אם לא הונפקו מספיק חברות, איך זה שעשרות מיליוני שקלים זה הנזק? אתה קצת סותר את עצמך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע לא לקיים את הדיון הזה עכשיו. אני מכיר את הוויכוח. זה ברור לחלוטין שהמצב היום של הבורסה הוא כזה שצריך למצוא דברים שיעודדו משקיעים להשקיע בבורסה. אתה אומר שניכוי הוצאות הנפקה זה לא מביא, אבל אני חולק על זה. אם את זה לא, תגיד מה כן. שום דבר לא לעשות זו תשובה מאוד טובה, אבל לא נקבל אותה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> בואו נעשה על זה דיון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אתם לא מסכימים שיש כאן תקופה שדורשת התייחסות אקטיבית מצידכם? אם התשובה היא לא, לרדת למטה כבר לא רלוונטי. זה לא רק לכבות שרפות ולעשות פה חוקים לפיצויים, אלא צריך לראות איך אנחנו מנהלים את המשק הזה ומסייעים במשיכת השקעות בכל המישורים. << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> כמו שגם איתי וגם נמרוד אמרו, עיקר המסחר בשוק ההון הישראלי מושפע לא רק מהטבות מס כאלו ואחרות, אלא בעיקר מנתוני מקרו והסתכלות על השווקים. יצאה סקירה של בית השקעות שרודרס בהקשר של ההנפקה הצפויה של האוצר שצריכה להיעשות בשבועות הקרובים. הם עשו מחקר עם נתונים לגבי ההשקעה בישראל. המגמות שהם מצביעים עליהן זה שמאמצע 2022 עד היום עיקר ההסטה של הכספים היא לאו דווקא רק ממשקיעים זרים, אלא פה בתוך הבית - זה אומר מוסדיים, זה אומר שהפנסיות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של כולנו, שהם מכשירים שפטורים ממס - - << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> ככה כל מחלקה מעבירה את האחריות למחלקה אחרת. << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> לא, אנחנו לא מעבירים את האחריות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה אומר שהבעיה היא עוד יותר חמורה, כי יש כאן התרחקות של השקעות מישראל. << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> ההתרחקות של ההשקעות מישראל היא בתוך הבית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כאן אירוע שדורש התייחסות או לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסף נחמני, בקשה. << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> מתחילת המלחמה אנחנו מקיימים שיח מאוד ער עם בתי השקעות, עם חברות הביטוח, עם החברות המנהלות. הוצאנו רשימה של הקלות תפעוליות לגופים המנהלים, כאשר מדובר בסבב ראשון של הקלות. אנחנו ממשיכים לקיים את השיח הזה מול נמרוד ספיר ומתכוונים להוציא בקרוב הקלות תפעוליות נוספות. אני רוצה לציין שכל הגופים המוסדיים פועלים ונותנים שירות מיטבי ללקוחות, למרות שהם נמצאים בחוסר של כוח אדם כמו הרבה מאוד מגזרים במשק. לעניין קרנות הסל שעלה פה – בסופו של דבר הוועדה הזאת ישבה לא פעם אחת ולא פעמיים במהלך העשור האחרון בנושא ההוצאות הישירות. אחד העקרונות המנחים שם היו שאין צורך לבוא וליצור מצב של כפל הוצאות ישירות. הלקוחות של הגופים המוסדיים משלמים דמי ניהול נכבדים מאוד לגופים המוסדיים, למנהלים של קרנות הפנסיה, לקופות הגמל ולחברות הביטוח, כאשר בין היתר דמי הניהול האלה מממנים מערכי השקעות מאוד נרחבים של משקיעים בישראל. הגופים המוסדיים שיודעים להשקיע לא פחות טוב בישראל מאשר קרנות הסל, מבצעים זאת בעצמם במסגרת דמי הניהול שהם משלמים לאותם גופים. ישנם שינויים ברגולציה בשנה האחרונה, כמו החוזר של המסלולים ושינויים נוספים. קיבלנו את הפנייה הזאת ונשקול אותה לגבי תחומים ספציפיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ד"ר גל נוימן וקסלר, בקשה. << אורח >> גל נוימן וקסלר: << אורח >> מעצמת ההייטק שלנו הייתה עד לינואר 2023 אחת מחמשת האקוסיסטם של הטכנולוגיה המובילים בעולם. זו נקודה מאוד חשובה, בטח בהתייחס לזה שאנחנו כאלה פיצים. לצערי, מאז אנחנו במגמה שלילית. אם אנחנו מסתכלים על כמות החברות שנוצרו פה ברבעון האחרון, מדובר על סדר גודל של כ-20% מכמות החברות שנוצרו בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. אני רוצה להגיד מילה אחת קטנה על השאלות שהעלו פה בקשר לסנטימנט של משקיעים זרים, בקשר למה שקורה עכשיו ליזמים שלנו. לפני כשלושה שבועות חברתי לשותפות מקרנות אחרות והקמנו חמ"ל קרנות הון סיכון שבא לחבור לכל מיני ארגונים, עמותות, רשות החדשנות, לכל מי שאפשר כדי לתמוך. הגישו לחמ"ל הזה, שמתבסס גם על הכסף שרשות החדשנות הקצו, כ-200 חברות. לקרנות חירום הגישו בקשה לסיוע כמעט 600 חברות. אני אומרת את הנקודות האלו, כי נגענו בצד הציבורי, לא נגענו בצד הפרטי. כולנו צריכים להיות מתחת לאלונקה, כי היזמים והיזמיות צריכים את התמיכה. רשות החדשנות הקצתה המון כסף, אבל הכסף הזה צריך מצ'ינג. הקרנות הישראליות זה לא מספיק כי המשקיעים הזרים צריכים יותר. אני אשמח לעזור לכם בגיבוש צוות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רוב המדדים תיקנו את עצמם מאז פרוץ המלחמה עד היום, כשכל מה שחסר זה 2%. רוב הירידה בשנה הקלנדרית שחלפה הייתה אותם משקיעים שבשל הרפורמה החליטו להוציא את השקעותיהם מישראל. אני קורא לכם לעודד את אותם משקיעים להחזיר את הכספים שהם הוציאו. החלק השני של הקריאה מופנה לשלוש הרשויות. אני דורש מכם להקים צוות שמורכב מנציגים של שלוש הרשויות, כדי לגבש מסקנות אופרטיביות. אל"ף, לקבוע כהגדרה אם לגישתכם יש מה לעשות כדי לעודד את המצב, לשפר אותו ולייעל. אם לא, אתם לא צריכים להתגבש בכלל, רק תגידו לנו ואנחנו נסיק את המסקנות שלנו. אם כן, תגיעו לפה בדיון הבא עם מסקנות. אני אשמח אם תקבעו עם הנציגים מבתי ההשקעות ועם ראשי הבורסה כדי לשמוע את עצותיהם, כדי להגיש להם אפילו מסקנות ביניים כך שכשתגיעו לכאן תגיעו עם ראייה מאוחדת ומשולבת. אני מודה ליושב ראש שהסכים לקיים את הדיון, ויותר מזה - הגיע למסקנה שיש צורך לקיים דיון המשך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אבקש את המסקנות. אני סבור שלא עושים מספיק בעניין הזה של ההשקעות, מה שנאמר פה על ידי המציעים. אני מבקש את התכנית שלכם. לא צריך לעשות שום דבר זו גם תשובה, אבל אז נדע איך להתמודד עם העניין הזה. אני מבקש מכולם להכין תכנית, כמו שאמר חבר הכנסת רביבו. אני מבקש את התכנית הזאת ומבקש שמנהל רשות לניירות ערך יהיה בישיבה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבקשת שיגיעו יושבי הראש בפעם הבאה, לא רק רשות ניירות ערך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שאמרתי. אני מבקש את הדיון הזה. אני מאמין שתוך שבועיים-שלושה יגישו תכניות לגבי מה שסבורים שצריך לעשות, כאשר רק אז נמשיך את הדיון ונגיע למסקנות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם את הרשות לחדשנות צריך להוסיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לכם על הדיון ועל ההשתתפות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>