פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 34 ועדת העבודה והרווחה 28/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 124 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"ד (28 בנובמבר 2023), שעה 11:00 סדר-היום: << נושא >> הצעת תיקון הסכם בדבר מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר דבי ביטון צגה מלקו אלון שוסטר מוזמנים: תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה, משרד האוצר גליה ימין – עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר הדיל יונס – עו"ד, משרד המשפטים חנן פוטרמן – עו"ד, המוסד לביטוח לאומי צחי חכמון – מנהלת תחום בכיר-גמלאות, המוסד לביטוח לאומי דודו קובסניאנו – יועמ"ש, משרד התיירות יולי גת – יו"ר, קהילה נגישה אשדוד ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תיקון הסכם בדבר מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוקר טוב אנחנו פותחים את הישיבה של ועדת העבודה והרווחה, כזכור אישרנו הסכם שבין משרד התיירות לבין הממשלה בדבר הרעיון שנקרא בשתי מילים אכלוס עצמי. יש בזה היגיון רב, היה פקק גדול מאוד בבתי המלון, המפונים סבלו ולא היה להם, כאילו הם היו במידה מסוימת אסירים שאין להם ברירה אין להם בית והם חייבים להיות במלון, סיירנו במלונות ראינו את המצוקה, ואז בא משרד התיירות ברעיון, איך אומרים הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, ואמר למה אני צריך לדחוף את כולם לבתי המלון, בוא ניתן את המימון שאנשים יעשו אכלוס עצמי, 200 שקל להורים לכל אחד מההורים ו-100 שקל לילד, כך יוצא שבכל מקום שהם לא ישכירו דירה יש להם שכר דירה והם מרגישים את עצמם חופשי. עכשיו אנחנו מתבקשים לעשות תיקון להסכם הזה, ואנחנו נשמע עכשיו מה התיקון, מה הצורך ומה הפתרון, אז ביטוח לאומי ידברו בבקשה. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> בוקר טוב, עו"ד חנן פוטרמן מהלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי, אז אנחנו מגיעים אליכם היום למעשה עם עוד הרחבה של שההסכם המקורי לגבי הזכאי אכלוס, האוכלוסייה שאנחנו מכניסים עכשיו להסכם הם למעשה זכאי סיעוד, שהם זכאים שהם בעלי היתר להעסקת עובד זר שרשום ברשות אוכלוסין והגירה, העובד הזה הו בעל רישיון מסוג ב'-1 בתחום הסיעוד בענף הסיעוד לתת שירותי סיעוד לכל מי שלמעשה הוא בעל היתר, זכאי הסיעוד כאן הם למעשה מי שמקבל גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, גם זכאים שהם לא מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי והם כאילו לא עברו את מבחן ההכנסות, גם הם יכולים לקבל כאן את המענק, גם מי שמקבל שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי גם הם יכולים להיות זכאים למענק הזה בתנאי שהם עונים כמובן על כל התנאים ומעסיקים עובד זר, גם נכנס כאן נכים של משרד הביטחון חוק התגמולים ושיקום, וגם ילד נכה שההורים שלו למעשה מקבלים בעדו את הגמלה של ילד נכה, כל אלה למעשה נכנסים כאן במסגרת הזכאויות כאן. מדובר במענק נוסף של עוד 200 שקלים לכל זכאי שמעסיק את העובד הזר, כאשר גם פה בתוך ההסכם פירטנו מה התנאים בעצם שנדרשים למענק הזה, העובד הזר אמור להיות איתו באכלוס העצמאי שישה ימים בשבוע לפחות, רוב שעות היממה, כמו שאמרתי גם זכאי הסיעוד וגם העובד הזר הכל כאן צריך להיות מאושר וכדין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להבין, כל האנשים האלה שמנית חוץ מהנושא של העובד זר הם היו זכאים קודם? כל הדיון שלנו היום זה על העובד הזר הזיכוי הנוסף? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> הם היו זכאים כן נכון, בדיוק הם היו זכאים מבחינתנו הם זכאים הם עונים על הגדרה של זכאי בהסכם כמו שהוא מנוסח היום, אנחנו הוספנו עוד הגדרה של זכאי סיעוד, אותו זכאי סיעוד מקבל תוספת של 200 שקלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, שלא יחשבו אנשים שעד עכשיו נתנו רק לבריאים וצעירים. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> לא לא ודאי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ופתאום אנחנו גילינו שיש נכים שזקוקים כולם קיבלו. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> נכון, זכאי הסיעוד מקבל תוספת מענק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עכשיו מדברים על הסועד בעצם, על העובד הזר שסועד אותם? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> נכון, ומי שמקבל את המענק זה הזכאי סיעוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא חייב להיות עובד זר? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> כן, הוא חייב להיות עובד זר, גם בהגדרה שנותן לו שירות למעשה כמו שאמרתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם מישהו מעסיק עובד ישראלי בסיעוד אז הוא לא יכול להיות איתו? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> מהניסיון שלנו כשנדרש למעשה שירותים של טיפול אישי טיפול סיעודי בזכאים האלה שישה ימים בשבוע לפחות מעל 12 שעות ביממה אנחנו מדברים על עובדים זרים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשאול אולי מהצד ההפוך, אני מניח שככל שהעובד הוא יותר סיעודי אין ויכוח, השאלה היא במדרגות הנמוכות של הסיעוד מי זכאי מי לא זכאי, מה קו התפר איפה התלבטתם? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> לא, במדרגות הנמוכות של הסיעוד ברגע שהוא לא מעסיק עובד זר אם אני הולך לרגע לגמלת סיעוד, אם אותו זכאי לגמלת סיעוד לא מעסיק עובד זר, אז אין לו גם צורך במענק הזה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת אומרת ההנחה שלכם שמה שנכון לימי שגרה נכון גם לימים האלו שהם מחוץ לבית, אגב יכול להיות שבמצבי חירום כאלו משתמשים הסדרים וצריכים להיות קצת יותר לארג'ים אבל אני מבין את הרציונל, רק תחדד לי את שאלת הסיוע, זאת אומרת מה הם כלי הסיוע למי שלא, אתם מניחים ש-100% מהעובדים שמלווים את האנשים הסיעודיים הם זרים, נכון? מי שהוא זכאי. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> ברמות האלה שאנחנו מדברים בסוג המורכבות הסיעודית כן, התשובה היא כן. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר בשביל זה יש ועדות מיוחדות ואני לא יודע מה. חברתי מפונה היא רוצה לומר משהו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא קודם כל אני באמת מברכת כי זה עובד מאוד יפה, אני פוגשת משפחות אני תקופה מסוימת גם הייתי גרתי בדירה, היום כבר החלטתי שאני פחות יעבוד קשה ואני בבית מלון, אבל יש פה שני דברים שצריך לקחת בחשבון, שהמפונים קודם כל משלמים, זאת אומרת אני הצטרכתי לשלם סכום לא מבוטל וזה לוקח לפי הפעימות בסדר, אבל צריך לראות מה קורה למפונים שלא מסוגלים לתת סכומים של 5,000 ו-6,000 ו- עשרת אלפים שקל פרק זמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמה זמן חודש? מתי מקבלים את הכסף? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה בערך לקח משהו ששילמתי פרטי 9,000 שקלים והם נתנו את הפעימה עכשיו הם התחילו לתת אותה, אבל בסדר אני שואלת - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל עכשיו זה הולך כל חודש? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש להם פרקים עכשיו, עד ה- 22 הם כבר אישרו. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> יש לפי מספרי החלטות לפי תקופות כן. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן, יש עכשיו עד 22 ראיתי את האישור. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> נכון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל משהו שעלה ופנו אליי לא מעט אימהות חד הוריות שאומרות, אני אמא חד הורית יש לי ילד, אם היה לי בן זוג אז הייתי מקבלת 200 שקל, זאת אומרת זה היה לי עוד 100 שקל, אז היה לי 400 שקל תקציב יומי, אבל בגלל שאני אמא חד הורית והבית עולה אותו מחיר אני מקבלת 300 שקלים, הרי צריך לזכור שאומנם זה לאכלוס, אבל בסוף זה לא נגמר באכלוס מי כמוך יודע, זה אתה קונה אוכל מוצרי ניקיון וכולי. והשאלה הנשאלת האם לגבי אימהות חד הוריות שזה באמת אולי לגביהם אולי אפשר לגבות בעוד 100 שקלים, כי אם היה להם בן זוג שתיים זה כבר 400 שקל אבל בגלל שהיא עם ילדה זה 300 שקל, אבל השכירות זו אותה שכירות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הראשונים שמבינים את זה זה המלונות, הם עבור אדם יחיד שזכאי מקבלים 70%, אני מכיר את זה מהחשבונאות הכללית אני חבר קיבוץ, אז אדם יחיד מקבל תקציב יותר גדול מאשר חצי של זוג זה הגיוני, יש לו תקורות משותפות תקורות שהן קבועות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, כבוד היושב ראש צריך לחשוב בהיגיון, כי המון אמהות חד הוריות שאומרות לי תשמעי זה לא פייר, אם הוא היה גבר והוא היה בעלי אז הייתי מקבלת 400 שקל, בגלל שיש לי ילדה זה 300 שקל בסוף אני והזוג הזה שוכרים באותה מידה, השאלה אם לגבי האכלוס של חד הוריות או אלמנות לא משנה, האם לגביהם אפשר להקפיץ בעוד 100 שקלים, אז אם הם יקבלו 300 שקל והילד 100 שקל, אז זה הופך להיות אותם 400 שקל שמקבל זוג, ולדעתי הפערים הם לא כאלה גדולים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אותי שכנעת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן יש לי המון פניות בנושא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לשאול עוד שתי שאלות לגבי מה שעבד עד עכשיו, כמה אנשים פנו? כמה אנשים יש לכם שעברו לאכלוס עצמי? << אורח >> צחי חכמון: << אורח >> צחי חכמון ביטוח לאומי מינהל הגמלאות, בסופו של יום עד הנקודה הזאת שילמנו ל-85 אלף זכאים שהצהירו ועברו לאכלוס עצמאי. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מדבר לא סיעודיים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לא כללית בתקופה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי סיעודיים יש 85 אני מעריך סתם זורק. << אורח >> צחי חכמון: << אורח >> סיעודיים יש לנו כ-500 סיעודיים שהצהירו וקיבלו מענקי אכלוס. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 500 שהם לא במוסדות? << אורח >> צחי חכמון: << אורח >> נכון, שקיבלו מענק אכלוס עצמאי בדיוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה גם טבעי, כי אדם כזה לא נוח לו במלון בשום אופן. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש כאלו שהתפנו, מן הסתם יש כאלה שהתפנו למוסדות סיעודיים נכון? << אורח >> צחי חכמון: << אורח >> לא יודע בוודאות, יכול להיות שהם לא הצהירו, או שהם פונו למלון או שהם פשוט לא התפנו ולא הצהירו על כך ולא ידעו. << אורח >> יולי גת: << אורח >> יש גם אנשים בכל מיני מוסדות לא רק במלונות כל מיני פתרונות אחרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע בוא נשמע את הביטוח הלאומי. << אורח >> צחי חכמון: << אורח >> אבל בסופו של יום כרגע שילמנו ל-85 אלף זכאים שהצהירו על התפנות מאזור מגוריהם, והם לא במקום שנמצא במימון המדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וכמה שילמתם? << אורח >> צחי חכמון: << אורח >> 272 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 272 מיליון שקלים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יישר כוח, שאלה אמרתם משהו חשוב, אמר לי מישהו במשרד התיירות נדמה לי, לא הולכים עם משטרה לחפש, אבל בעיקרון המימון הזה הוא למי שעזב את ביתו? << אורח >> צחי חכמון: << אורח >> נכון כן, מי שעזב את ביתו הצהיר על כך והוא לא שוהה במקום במימון המדינה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת הזדמנות יושב ראש הוועדה זאת הזדמנות לומר לך לחזות פני העתיד, אני מקווה שהדברים יירגעו מתישהו אנחנו לא רואים עדיין את הקטע הזה, אבל התחלה התחלת דה גאולה, פעמי משיחונציק אנחנו יכולים להתחיל לראות ביישובים העורפיים. צריך לשים לב זה לאו דווקא לכם, אבל אבל צריך לעודד או נצטרך לעודד אוכלוסייה לשוב הביתה, בין היתר על ידי זה שלא נקפח את מי שעד עכשיו היה בחוץ ופתאום הוא מפסיק לקבל, יכול להיות שאיזשהו אינסנטיב כספי לתקופה מסוימת מוגבלת, כן אבל אנחנו נרצה את אנשים חזרה באזור ויהיה רגע שבו יהיה גם שיקול כספי כזה, בסדר כולנו בני אדם כולנו יהודים חלקנו הם יהודים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לאפשר ל - - << אורח >> יולי גת: << אורח >> יולי גת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן והתפקיד? << אורח >> יולי גת: << אורח >> יושבת ראש ארגון קדם קהילות דיור למבוגרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן מה אתם אומרים? << אורח >> יולי גת: << אורח >> סיעודיים עברו חלקם למלונות שלא ממש התאימו להם ובאמצעות משרד הבריאות הועברו למוסדות סיעוד שיש להם התקשרות עם המדינה כ- 600 איש, ועצמאים ותשושים עברו גם למלונות בשלב ראשון וכרגע רובם עוברים לבתי דיור מוגן ובתי אבות בהתאם לבקשות שלהם לאזורי המגורים של הילדים בדרך כלל, ואנחנו עשינו הסכם עם המדינה עם משרד הרווחה ואנחנו קולטים אותם במקומות השונים. פשוט בתי מלון היו פתרון ראשוני טוב מהיר אבל צריך להבין - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם מארחים גם את העובד הזר הסיעודי? << אורח >> יולי גת: << אורח >> גם העובד הזר, במשרד הבריאות התשלום לעובד עדיין לא מצדיק את קיומו, נותנים 30 שקלים פר עובד וצריך לתת לו כלכלה מלאה רק זה עולה הרבה יותר, במסגרת ההסכם בדיורים מוגנים ובתי אבות הם משלמים 50% לעובד הזר על שהות העובד הזר עם המטופל או בן משפחה שמוגדר חי איתו ומוגדר כעובד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי שאלה לביטוח לאומי, אם מישהו ירצה במקום האכלוס העצמי ירצה לעשות אכלוס עצמי בדיור מוגן, הסיוע לעובד הזר יחול גם עליהם? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> תאיר ממשרד האוצר, לא אז אני אגיד משרד הרווחה ומשרד הבריאות באמת לקחו לאורך התקופה גם העבירו אנשים שלקח ככה זמן למצוא אותם בגלל שהם היו באמת במצבים שהצריכו טיפול מיוחד שהוא לא במלונות, גם יש באופן כללי מצוקה גדולה של מלונות נגישים במדינה, כלומר אז היה קשה למצוא להם מקומות, ועם הזמן משרד הרווחה הצליח להתאים להרבה מאוד אנשים גם דיור מוגן גם בתי אבות גם בתחום של הנכויות אבל זה ספציפית לזקנים, וככל שאדם מתפנה יחד עם העובד הזר שלו לצורך העניין בדיור מוגן, אז באמת כמו שצוין פה וגם זה אותו דבר על מלווה של אדם עם מוגבלות שמגיע לאיזשהו נופשון או לכל מיני פתרונות של משרד הרווחה, אז משרד הרווחה באמת מאפשר תשלום על המלווה הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמה? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אז אני מכירה שעל המלווה יש איזשהו הסדר אני לא יודעת בדיוק כמה אבל איזשהו הסדר עם המקום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל היא אמרה שזה 50 שקל? << אורח >> יולי גת: << אורח >> לא, בבריאות זה 30 שקלים ברווחה זה 50% מהשהות של הזקן, שלזקן בדיור מוגן מממנים 500 ש"ח ליום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וזה יותר מ-100 שקל ליום? << אורח >> יולי גת: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זאת אומרת שאתם מכוסים פחות או יותר? אם אתם מוסיפים ברווחה 100 שקלים? << אורח >> יולי גת: << אורח >> ברווחה בזקנים הזכאים כן. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> נכון 200 שקלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 200 שקלים? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 250 שקלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז כמה 100 שקלים או 200 שקלים, כמה אתם? << אורח >> יולי גת: << אורח >> עובד זר בדיור מוגן עם זקן זה 250 שקלים, ובבית אבות 175 שקלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אתם מכוסים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם האדם עצמו לא מקבל בעצם מביטוח לאומי. << אורח >> יולי גת: << אורח >> נכון, המדינה משלמת ישירות. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> נכון, כל מי שנמצא במימון המדינה לא זכאי למענק - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אם הם מכוסים אז אין לנו בעיה. אז מה אנחנו צריכים לקרוא את הסכם ולאשר? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו צריכים לקרוא את ההסכם כן, ויש לנו כמה הערות לנוסח תוך כדי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רוצה שאני אתייחס לזה? אני אתייחס לזה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן משום שיש לי המון פניות, מדובר לא בכמויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא זה צריך להיות ספציפי, ביטוח לאומי מכיר כל אחד מהמקרים, אם מדובר באלמנה שהיא מתחת לשכר המינימום ואנחנו יודעים שאין לה מה לאכול וזה מכביד לה על הזה - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא אנחנו מדברים על האכלוס, מה קשור? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> על האכלוס אני מדבר, והיא צריכה סיוע נוסף על האכלוס יכול להיות שצריך לעשות את זה, אבל אם היא מרוויחה כסף - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל היא עדיין משכירה את הבית היא בטח לא מרוויחה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא משכריה את הבית, היא מרוויחה כסף ולפעמים יש לה יותר הכנסה מאשר אותו זוג שכן מקבל את ה- 200 שקל. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל מה זה רלוונטי גם לי יש הכנסה? היא ההפך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חלילה שלא תהיי חד הורית, אבל אם את תבואי ותגידי אני חברת כנסת מקבלת ברוטו את יודעת כמה, אבל אני חד הורית אני צריכה לקבל כפול. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> היא לא צריכה לקבל כפול, צריך להתייחס שהילדה שנמצאת או הילד הוא שווה 200 שקלים ולא 100 שקל, כן אז אולי או חד הורית או אלמנה שיש לה ילד, אז הילד הראשון ייחשב 200 שקל והשאר 100 שקל 100 שקל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את לא הבנת מה שאמרתי? כי אני הבנתי מה שאת אומרת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אוקי אז אני לא מבינה מה התשובה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תביני מה שאני אומר, שזה מוצדק היחס המיוחד לחד הורי במקרה שאין לה כסף אז זה מוצדק הטענה שאומרת שצריך לשקול אותה, אבל אם יש לה כסף לפעמים כמו זוג או לפעמים יותר מזוג, יש הרבה זוגות שאין להם הרבה כסף שמעת עליהם בטח את מכירה אותם מקרוב, אז לעשות אבחנה לפי ההכנסה אני בעד, לפי מעמד מגדרי לא. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא בודקים את זה על כל האוכלוסייה, למה היא צריכה להיות שונה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שיבדקו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מכיוון שאנחנו מדברים דיבור שהוא לא רלוונטי דווקא להסכם הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת, אתה רוצה להגיד משהו תגיד. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן כן, אני אגיד בעניין הזה אני חושב שכן ראוי שאתם תיזמו אני מניח שאתם קרובים אצל מקבלי ההחלטות ואפשר ליזום את ההחלטה של תוספת לפחות תוספת של 100 שקל, כדי לייצר מצב שהם או הורה וילד ביחד יש להם 400 שקל, אני חושב שהדבר הזה הוא הגיוני הוא הגון. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אנחנו לא הכרנו את זה נבחן את זה נבדוק את הנתונים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הרעיון הוא שהשניים הראשונים יהיו שווים 200 שקלים לא משנה אם זה בעל או ילד, לאחר מכן 100 שקל, 100 שקל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> טוב אז אני אתחיל לקרוא את ההסכם תיקון הסכם, זה התיקון להסכם בעצם שאושר פה בוועדה שהיה בוועדה בהתייעצות לפני שבועיים אם אני לא טועה. תיקון הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 בתוקף הסמכות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 , ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ועם המועצה, תיקון הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל, בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל, כפי שיובא בתוספת תוספת תיקון הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל שנערך ונחתם בירושלים ביום _______ התשפ"ד (____ בנובמבר 2023) בין: ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה), המיוצגת על ידי יהונתן רזניק סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר וויקטוריה סלין חשבת בכירה במטה החשב הכללי במשרד האוצר מצד אחד לבין: המוסד לביטוח הלאומי (להלן – המוסד) המיוצג על ידי ירונה שלום, ממלאת מקום המנהל הכללי של המוסד וירון ישראלי חשב המוסד מצד שני הואיל: וביום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 950 שעניינה "תכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה המצויה בסמוך לגבול רצועת עזה וקליטתה – חרבות ברזל", וביום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 975 שעניינה "תכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה בגזרת הצפון (0 עד 5 ק"מ מהגבול) וקליטתה – מלחמת חרבות ברזל", וביום ד' בחשוון התשפ"ד (19 באוקטובר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 978 שעניינה "סיוע המדינה לתושבי העיר אשקלון לאור מלחמת חרבות ברזל", וביום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 988 שעניינה "סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה ותושבי העיר שדרות לאור מלחמת 'חרבות הברזל' ותיקון החלטות ממשלה", וביום י"ד בחשוון התשפ"ד (29 באוקטובר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 1006 שעניינה "הארכת סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה, תושבי העיר אשקלון ותושבי יישובי הצפון בטווח של 0 עד 5 ק"מ מגבול לבנון לאור מלחמת 'חרבות הברזל' ותיקון החלטות ממשלה", וביום ח' בכסלו התשפ"ד (21 בנובמבר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 1074 שעניינה "הארכת סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה, לקשישים ומחוסרי עורף משפחתי תושבי העיר אשקלון ולתושבי יישובי הצפון בטווח של 0 עד 5 ק"מ מגבול לבנון לאור מלחמת 'חרבות הברזל' ותיקון החלטת ממשלה", במסגרתן הוחלט על פינוי תושבים מבתיהם והוצאת תושבים להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל ועל מתן מענק אכלוס עצמאי, כמפורט באותן החלטות; הואיל: וביום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) נחתם בין הצדדים הסכם מכוח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ב-1995, לאחר התייעצות עם מועצת המוסד ועם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אשר פורסם ביום י"ח בחשוון התשפ"ד (2 בנובמבר 2023), בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שחויבו להתפנות מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל, בהתאם לאמור בהחלטות הממשלה (להלן – ההסכם העיקרי); והואיל: וביום ד' בכסלו התשפ"ד (17 בנובמבר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 1071 שעניינה "סיוע המדינה לתושבי האזורים המפונים הזכאים לקצבת סעד ומעסיקים עובד זר ותיקון החלטת ממשלה", שבמסגרתה הוחלט על הרחבת מענק אכלוס עצמאי כך שזכאי לקצבת סיעוד אשר מעסיק עובד זר בתשלום וברישיון, יהיה זכאי לתשלום נוסף בסך של 200 שקלים חדשים ליום, בעד שהות העובד הזר במקום האכלוס העצמאי; והואיל: וברצון הצדדים לתקן את ההסכם העיקרי; והואיל: והמוסד מוכן לבצע את התיקון לתשלום מענק האכלוס העצמאי בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995. לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלהלן: 1. מבוא: המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה בסעיף הזה אולי את רשות חברי הכנסת להוסיף פה איזושהי ועדה בביטוח הלאומי, שבמידה ויש משפחה שיש סיעוד מלא והוא לא עובד זר הוא אזרח ישראלי, אז שגם הוא יוכל לקבל אישור מיוחד לזכאות, לא יתכן שאנחנו נעשה חוק להפלות את הישראלי באשר הוא ישראלי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רגע אני רוצה לשאול, אם יש עובד שהוא לא עובד זר הוא יוכל להגיש עבור עצמו את הבקשה למענק אכלוס? כלומר אם הוא לא עובד והוא אזרח, הוא בעצם זכאי להגיש נכון? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אם הוא מפונה גם כן והוא נמצא באכלוס עצמאי הוא כבר מקבל את ה-200 שקלים האלה, אז אין צורך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם אם האכלוס העצמאי הזה הוא לכאורה יחד עם אותו מעסיק שלו? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> כן כי הוא מקבל את ה-200 שקלים האלה אז למעשה אין צורך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אבל הוא לא גר במקום שפונה, הוא גר בירושלים והלך להיות עובד סיעודי? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אולי מטפל סיעודי, לרשום מטפל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אם הוא לא חי עם הזקן - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא הוא חי איתו הוא נמצא איתו אבל הוא לא מאזור מפונה, מה שאני לא רוצה שיהיה פה תקדים שתהיה חקיקה ששוללת את העובד הישראלי לעומת עובד זר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לכן זה צריך להיות מטפל סיעודי - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שהם יתנו אישור מיוחד לא אכפת לי שזה יהיה חריג. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל לא חייב מיוחד, אפשר להגדיר את זה ולא לטרטר את אותו המטפל, אפשר לרשום עובד זר ו/או מטפל סיעודי, כשאתה מטפל סיעודי זה בעצם העבודה של עובד זר, בדיוק שהוא מוכר גם הרי המטפלים האלה גם מוכרים בביטוח לאומי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כדי להקל על הביטוח הלאומי, אני מוכן לאפשר שהם שידקקו לאישור מיוחד. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> פר מקרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן פר מקרה, אני מוכן להקל עליכם באופן שזה יהיה פר מקרה לא כללי כל אזרח ישראלי, הוא יצטרך להגיש בקשה ולהוכיח כמובן שהוא העובד הזר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה רק עובד זר, עובד זר למה? צריך להיות עובד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זהו, אני מבין שהם לא רוצים שכל אחד יבוא, כל אחד ישים גלגל ספייר ולהגיד אני גם, אני מבין אתכם. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> בן אדם שחי 24/7 שמועסק במשק הבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 24/7, אז אם יש דבר כזה והוא יבקש את זה שאתם תוכלו לתת לו אישור שהוא יקבל. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לא, אבל הפתרון לזה הוא פשוט וזה שינוי כתובת, כלומר אנשים שהיום הכתובת שלהם במקומות הלא נכונים, נגיד אדם שחי בשנים האחרונות בכפר עזה והכתובת שלו במקרה בירושלים, אנחנו לא נתאים לו את ההסכם הוא צריך לשנות את הכתובת שלו אם הוא אכן חי בכפר עזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני כן רוצה, אני רוצה שלא יהיה מצב שרק עובד זר יכול לקבל, בעיניי זה אפליה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הייתי מוסיפה ו/או. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כתובת של אדם אמורה להיות במקום המגורים שלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> או קיבל אישור שהוא אכן המטפל. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כל מטפל סיעודי הוא מוכר בביטוח לאומי, אז אפשר להביא אישור מהביטוח הלאומי. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> יושב הראש אם אפשר רק, המהות של התיקון הזה הוא לאפשר לאנשים שחיים בבית האדם הסיעודי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו הבנו, מה אנחנו מפגרים? צריך להגיד את זה ארבע, חמש פעמים בשיחה אחת? את עצמך אמרת את זה ארבע פעמים אני לא רוצה לשמוע את זה עוד פעם, בפרט שאת מייצגת את האוצר ולא את הביטוח הלאומי, כי אני יודע את מה האינטרסים של האוצר. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אבל שוב אני אומר מהניסיון שלנו אין מקרים כאלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם יהיה מה אכפת לך שיהיה אישור שאם יקרה והוא יקבל אישור אז תוכל לתת לו את זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> השאלה אם אפשר יהיה באמת להוסיף בסוף, לא להיכנס לתוך ההגדרות ולהוסיף עכשיו איזה שהיא ישות שמבחינתכם לא אתם אומרים שזה לא קיים, בוא נוסיף סעיף בסוף שאומר שאדם שפונה במסגרת אכלוס עצמאי, ומעסיק עובד שעומד בתנאים. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> עובד ישראלי שלא פונה במסגרת אכלוס עצמאי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון, אבל עומד בתנאים של השישה ימים בשבוע בסיוע בעבודות היום-יום, יוכל לפנות ולקבל את התוספת לתשלום למענק להחלטת - - << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> זה בעיה גם לבדוק את הדברים האלה, אם זה עם העובד הזר אני יכול לבדוק מול רשות האוכלוסין וההגירה שיש את ההיתר להעסקת עובד זר, יש את הציוות, יש לעובד הזר הרישיון - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן אבל כמה מטפלים ישראלים שמטפלים באנשים עם מוגבלויות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ביטון נתנה לך את התשובה שאני רציתי לתת, אתה בעצמך אומר שהם בודדים, על בודדים לא תוכלו לבדוק אם זה נכון או לא? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> כן אבל הוא אמור גם לגור בבית של הזקן, כלומר גם במשרד הפנים הכתובת שלו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא על ידי משרד הפנים תבדוק, תבדוק בשטח האם באמת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת רגע אבל ביטול לאומי לא מכיר בעובדים? אתם משלמים להם משכורת. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אני יודע אני אסביר רגע, עובד זר מתגורר בבית הזכאי הרי, אם אנחנו מדברים על גמלת סיעוד עובד זר מתגורר בבית הזכאי, כדי שאותו עובד ישראלי יהיה זכאי לאותם תנאים כמו שאתם מבקשים שהעובד הזר יהיה, אז גם צריך למעשה לגור שם זה חלק מהבקרות שאנחנו צריכים לעשות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אומרת היועצת, זה בדיוק כמו שאתם מתייחסים לעובד זר רק שהוא לא יהיה זר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מתכוון לגור בשגרה ביישוב המקורי? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> ביישוב המקורי בביתו של הזכאי סיעוד. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות מצב שבו ואני מכיר חקלאות, עוזבים מלא חברה עובדים זרים עוזבים ומגיעים עובדים ישראלים, זאת אומרת יכול להיות מצב שהעובד הזר עזב, פונה, נהרג לא עלינו נחטף וכולי ועובד ישראלי מחליף אותו? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אתה לא תמצא עובדים ישראלים שמחליפים את העובד הזר במורכבויות האלה של הטיפול הסיעודי, בגלל זה אנחנו גם - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מסכים עם מה שאתה אומר ובכל זאת אני רוצה שאם יש מקרה כזה, ואתה בעצמך אומר שזה בודדים שלא יהיה חסום בגלל היותו ישראלי, מספיק אנחנו סובלים מהאזרחות הישראלית שלנו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה משהו איזה בקשה סמלית אולי של הוועדה לאפשר את זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא כבוד היושב ראש צודק, יש פה סוג של אפליה, אתם מגבילים את זה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם טוענים שבפועל אין אפליה כי אין מצב כזה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> של מגדר מסוים זה בעייתי. << אורח >> יולי גת: << אורח >> אני רק רוצה לומר שבשל העלויות הכבדות של עובדים זרים לא פעם בן משפחה הופך להיות העובד 24/7 הוא ישראלי 24/7 מתגורר עם הזקן ומטפל בו, ולא משנה כתובת כי יכול מאוד להיות שהבית שלו במקום אחר, יש לו זכאויות להנחה בארנונה והוא לא משנה כתובת. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> את רק מחזקת את העמדה שלי ואת הטענה שלי, שאותו עובד אני לא יכול שהוא יגור בכתובת אחרת והוא יחשב כמו עובד זר. << אורח >> יולי גת: << אורח >> הוא לא גר בכתובת אחרת, הכתובת שלו בתעודת זהות היא שונה, הוא גר עם הזקן ויש הרבה אולי לא הרבה אבל יש מקרים כאלה. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אז זה בעייתי מאוד. << אורח >> יולי גת: << אורח >> עלויות עובד זר מאוד גבוהות ובני משפחה לא פעם הופכים להיות העובד הזר. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אמרתי את הדברים. << אורח >> יולי גת: << אורח >> אבל זה עדיין באמת עונה לקריטריון של לא להפנות ישראלים שמטפלים בזקן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אני רוצה לחזק מה שאתה אמרת גם חברתי, כי לא יכול להיות שאנחנו מחוקקים חוק ומפלים את הישראלים. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אני לא מפלה כי הם לא נמצאים שם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> רגע לא נמצאים אתה לא יכול להשאיר את זה התנאים כן אותם התנאים, אתה מקשיב לי בבקשה, התנאים אותם התנאים אבל אתה לא יכול להפלות אותו אין דבר כזה. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אני לא מפלה אותו כי אם הוא באמת שינה את הכתובת כמו שצריך אז הוא מפונה גם כן, הוא מקבל את ה-200 שקלים בעצמו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תקשיב לי, כמו שעובד זר חי איתו והכל, אני מסכימה איתך מבחינת התנאים אבל אתה לא יכול להפלות אותו. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אני לא מפלה אותו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אז לכן גם אם זה לא הרבה אבל חייבים להתערב, אין דבר כזה לא יכול להיות. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אני אסביר עוד פעם, אם הוא מטפל בזכאי והוא גר איתו, אז הוא מקבל מענק אכלוס מכוח עצמו, איפה האפליה? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני הבנתי אותך אתה לא צריך לחזור אני הבנתי אותך, אותם התנאים שעובד זר עושה אותו, אם ישראלי עושה אותו צריך להיות בחוק, למה לרשום עובד זר? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אבל כל הרעיון הוא שהעובד הזר לא מקבל את המענק בכוח עצמו, מי שמקבל כאן את המענק זה הזכאי סיעוד עבור המעסיק, אז בעצם יהיה פה מענק נוסף שאין לו הצדקה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> רגע, אם יש ישראלים שרוצים באותם התנאים לגור ולעבוד איתו ולהיות איתו, למה שהוא לא אפשרי. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אז הוא מקבל מענק אכלוס עצמאי, הוא זכאי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, אבל למה פה כמו שאתה רושם עובד זר, תרשום שגם ישראלי שיכול לעבוד. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> כי הישראלי זכאי, הישראלי זכאי למענק לפני התיקון הזה, לפני ההרחבה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הוא היה גר קודם אתה צודק, אבל הוא עכשיו רוצה לגור איתו, מה אתה עושה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה אם הכתובת שלי בירושלים ואני הולכת לעבוד כמטפלת, למה אני צריכה לשנות את כתובת האם שלי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש אלפי אנשים שגרים בעיר אחת ועובדים בעיר אחרת. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> כן, אבל העובד הזר גר בבית של הזכאי, זה כל הרעיון הוא נותן לו שירות שישה ימים בשבוע רוב שעות היממה, עובד ישראלי לא עובד את המעל 12 שעות האלה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מאיפה יש לכם את הנתונים האלה? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אנחנו מכירים את הזכאים שלנו של גמלת סיעוד. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה לעשות הכללה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז רגע אם אין כאלה, יש לי שאלה, אם אין כאלה לשיטתך מה מונע ממך שאנחנו נתקן, הרי אם אין כאלה גם לא יבקשו. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אני לא אוכל לאכוף את הדבר הזה שאני באמת משלם, אני לא אוכל לוודא שאני משלם באמת למי שנותן שירות לסיעודי מורכב, שישה ימים בשבוע רוב שעות היממה, גר איתו וגם מעבר ל-12 שעות האלה הוא עומד לרשות הזכאי, אני לא מכיר מקרים כאלה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב ראש אני רוצה שתהיה איתי רגע, הוא אומר שלשיטתו אין ישראלים הוא לא מכיר, אז אני שואלת מה מונע כן שנגבה הרי מי שלא מכיר הם לא ישלמו לו, אז מה מפריע לך שבחוק אנחנו לפחות נדע שלא הפלנו, כלומר איפה אתם רואים את הבעיה שלכם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מסכים לכל מילה שאמרת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> את כל הדברים כאן אני יכול לבדוק ולהציב את הנתונים, לגבי עובד ישראלי שעכשיו פתאום החליט שהוא עכשיו הולך לעזור לזכאי סיעודי בתנאים האלה כמו שציינתי, אני לא אוכל לבדוק את זה, אין לי אפשרות להצליב את זה עם רשות האכיפה, אין לי אפשרות לבדוק את זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> למה הראש של הביטול לאומי שכולם גנבים שקרנים עבריינים, למה אתה צריך לבדוק אותו? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> ממש לא, ממש לא זה לא הגישה, זה לא הגישה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע אז בוא נמיר את השאלה, למה יקרה במצב ההיפותטי שיהיה מצב ומישהו יגיד אני ישראלי ואני עובד מה תעשו במקרה הזה? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> כמו שאמרתי הוא מקבל את המענק אכלוס בכוח עצמו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל נגיד שהם התפנו לתל אביב והוא גר ברמת גן מראש, המינימום זה להגיד אנחנו נבחן את זה פרטנית ואנחנו נמצא את הדרך כדי לאפשר לו לחיות יחד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה למה כולם הופכים להיות חשודים ושקרנים וזה בדיוק מה שקורה בוועדות, וזה משהו זה דפוס כזה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להיעזר היות והביטוח הלאומי טוען שהוא לא מכיר ולא יודע, אז אני רוצה לבקש ממך שאת כן יודעת, את וודאי מכירה אנשים שעובדים אצלכם בדיור המוגן במוסדות שלכם אנשים שאינם עובדים זרים והם עובדים 24/7 עם הזה, אז איך אתם בודקים את הדבר הזה? << אורח >> יולי גת: << אורח >> בדיורים המוגנים בדרך כלל אין סיטואציות כאלה זה רק עובדים זרים, זה יותר בקהילה בני משפחה שלא מסוגלים לא לעבור לדיורים מוגנים ולא לא להעסיק עובד זר, זה בודדים אבל קיימים ילדים שגם בשל המצוקה הכלכלית וגם בשל העלויות הכבדות מחליטים לעבור לגור עם ההורה ולעבוד בזה כעבודה עיקרית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואיך אפשר להוכיח את זה אם זה נכון או לא נכון? << אורח >> יולי גת: << אורח >> זה שאלה טובה אני לא בטוחה שיש לי - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוא כן זכאי לגמלת סיעוד בדרגה הכי בעצם גבוהה מבחינתכם, גם אם אין לו עובד זר ובן המשפחה בא לסייע, לא ניתן את זה לכל אחד אלא רק למי שזכאי לגמלת הסיעוד זו הכוונה? זה כן יש לכם דרך לבדוק. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> מבחינת הסיעוד גם כדי שבן משפחה מטפל יחשב כבן משפחה מטפל, הוא צריך להיות רשום אצל נותן שירותים, זה גם זה לא שהוא אומר אני עכשיו "העובד הזר שלו" זה לא הוא צריך להיות רשום. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז כן יש לכם דרך להתחקות אחריו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא עובד בחברת סיעוד ואתם יכולים לעקוב אחרי חברת הסיעוד אם היא מדווחת אמת או שקר? << אורח >> גליה ימין: << אורח >> את מפלה את מי שבעצם לא זכאי לגמלת הסיעוד בגלל מבחן הכנסה, אם את מכפיפה את זה רק לגמלת סיעוד אז יש לנו א' עוד גמלאות ואת מי שבאים - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, זכאי לגמלת סיעוד או למקבילות כמובן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב אני חושב שאנחנו סיימנו את הוויכוח, אני לא שומע נימוקים חדשים לכן אנחנו רוצים להגיע להחלטות, ואני מבקש מהיועצת המשפטית להוסיף להסכם הזה את האפשרות הזאת שהביטוח הלאומי היא תדע דרך חברת הסיעוד היא תדע את הדרך לעקוב על זה, תבדוק האם אכן זה נכון ואז היא נותנת לו אישור, איזה נוסח שהיא תקבע אני לא נכנס לניסוחים משפטיים, שאנחנו נהיה בטוחים שהאיש הזה באמת הוא עובד זר אבל הוא לא זר, ואז הם יתנו אישור זה לא משהו נורמטיבי אני יודע שהם אומרים שכמעט אין כאלה, אבל אם יש אחד כזה שהוא יוכל לקבל, לא יכול להיות שאנחנו נגביל את האזרחים הישראלים מהעיסוק הזה, זה גם סותר את חוק חופש העיסוק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה אחיות ואחים שזה עבודה נוספת שהם נשארים לשינת לילה, אז מה קורה איתם? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אבל עוד פעם זה שינת לילה זה לא עונה על ההגדרה, אנחנו חוזרים לזה שאין מקרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השאלה אם אתם מוכנים לזה או לא. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הרי יש הרבה מטופלים שיש להם אחים או אחיות לא אחיות בדם אלא במקצוע שמגיעים לטיפול ולינה זה נקרא כמו שמירה פרטית בזמנו, אני זוכרת שאני הייתי אחות הייתי הולכת לבית חולים ומטעם המשפחה משגיחה על המטופל, אני מניחה שיש כאלה שגם ביומיום כי אני רואה כל הזמן פרסומים כאלה. << אורח >> דודו קובסניאנו: << אורח >> אבל על זה את מקבלת שכר לא קשור, על זה את מקבלת שכר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל גם המטפל מקבל שכר, גם המטפל זר מקבל, השאלה האם למטופל מגיע את ה-200 שקל על זה שיש לו את הזה, אני מנסה להיכנס להיגיון של המקרים שקיימים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם צריך הפסקה של 5, של 10 דקות – אני מוכן, אני רוצה שהיועצת המשפטית תגיע לניסוח נוסח אולי גם אתם תסכימו, ואם נגיע להסכמה אז נוכל לאשר, אז הוועדה יוצאת להפסקה עד 11:55. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:43 ונתחדשה בשעה 12:09.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו חוזרים מההפסקה של הדיון שהיה בקשר לתיקונים בהסכם לגבי עובד זר, חברי הכנסת כולם התקוממו נגד ההגדרה של עובד זר ששולל מהאזרח הישראלי את הזכות להיות עובד סיעודי ולקבל, הטענה של משרדי האוצר והביטוח הלאומי היה שאדם יכול לעבור לגור שמה לרשום במשרד הפנים, במבחן של המענק הזה הוא איפה הוא גר במשרד הפנים אז שהוא ילך וירשום. אנחנו רצינו שהם יוכלו לקבל אישור מוקדם זאת אומרת שהעובד יצטרך לקבל אישור מוקדם, כי הטענה של המשפטנים של משרד האוצר הייתה, למה אני צריך להגיד מה הייתה הטענה תגידו אתם מה הטענה שלכם. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אז אני אגיד בעקבות באמת המהלך הזה שהממשלה הלכה אליו הצהרות של אנשים בשביל באמת לתת מענה מיטבי לאזרחים ומהיר ונטול בירוקרטיה, אז על סמך הצהרות באמת שולמו מענקים לאנשים ולאחר מכן נשכרה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר איזושהי חברה שהלכה ובדקה והצליבה בין ההצהרות, כלומר בין התאריכים שאדם הצהיר שהוא היה לצורך העניין בדירה שכורה או מחוץ לבית שלו, מול הזמנים שאנשים היו בכל מיני פתרונות דיור לרוב מלונות שממומנים על ידי המדינה. ונמצא בבדיקה הזאת שיש אלפי אנשים שבמובן כזה או אחר ההצהרות והנתונים בשטח לא תאמו אחד לשני בין אם לגבי כל התקופה, כלומר חודש שלם שבן אדם היה במלון אבל הצהיר שהוא נמצא במקום אחר או על חלקים מהתקופה. חוץ מזה אין לנו כרגע איך לבדוק, אנשים שנמצאים בביתם כלומר נשארו לדוגמא באשקלון או באיזה שהיא עיר במקום שכרגע מפונה וזכאי למענק אבל מצהירים בעצם שהם נמצאים במקום אחר וזכאים למענק זה רובד נוסף של עשרות אלפי אנשים שאין לנו כרגע ועובדים על ניסיונות איך לבדוק את זה אבל אין לנו כרגע יכולת לבדוק את האוכלוסייה הזאת אבל כן נמצאו אלפי אנשים שדיווחו אחרת ממה שתועד במלונות שהם שהו בהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ומה זה קשור לגבי העובדים הזרים? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לא, אז החשש הנוכחי זה ברגע שמאפשרים הצהרה נרחבת יותר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הם שהו במלונות והם דיווחו שהם בבתים? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מדברים על אלפי אנשים, כמה אלפי אנשים מצאתם? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כקרוב ל-10 אלפי אנשים חוסר ההתאמה לא היה - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שאמרו להם אכלוס והם לא הבינו. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> גם יכול להיות לגמרי הכל יכול להיות, גם יכול להיות שבאו אנשים שעזרו לאחרים למצות זכויות והטעו אותם אבל זאת במבחן התוצאה, החשש בסדר זה יכול להיות שזה נעשה בתום לב אבל עובדתית קרוב ל-10 אלפים אנשים באופן כזה או אחר דיווחו לא בצורה מדויקת, והחשש שאנחנו כרגע מציגים הוא שברגע שיתאפשר להצהיר על אדם נוסף כמטפל שהוא לא עובד בקריטריונים שאנחנו כרגע מציגים בהסכם, אז החשש שאנשים יבחרו באופציה הזאת פשוט כי הם כרגע שוהים בבית ילדיהם וכל מיני דרכים שאפשר להציג את הדבר הזה שהוא לא באמת מצדיק מענק אכלוס עצמאי, כי האדם הנוסף הזה פשוט חי בביתו. והאמירה כרגע שככל שהאדם באמת סועד שישה ימים בשבוע ועובד עבור אותו אדם סיעודי גם אם הוא לא זר אז הכתובת שלו אמורה להיות שם כי זה בפועל מקום המגורים שלו, ועל כן הוא יהיה זכאי למענק, והתיקון כרגע רק מנסה להשוות את התנאים של העובדים הזרים שעובדים לאזרחים הישראלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה שהם מציעים אני אתרגם אתכם, הם מציעים - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני אמרתי בגלל שמדובר בחוק כמו שכבוד היושב ראש אמר זה בעייתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן אבל הם מציעים שאם יהיה בן אדם באמת ישראלי שעושה את העבודה הזאת, שיואל בטובו לגשת למשרד הפנים ולהעביר את הכתובת שם ואז הוא מקבל את זה אוטומטית. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שאתה מגביל אותו הוא חייב להעביר. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> הוא באמת פשוט חייב לחיות בבית של הזכאי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא חייב לרשום, הוא חייב לעבור במילא כי הוא צריך לעבוד שישה ימים בשבוע. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אם הוא צריך לעבור הוא לא אמור להיות זכאי כלומר - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז אם הוא ירושלמי והוא יעבור לשדרות אז הוא יקבל גם 20% הטבה של שדרות. אני אומרת לך הוא לא יקבל את ה-200 הוא יקבל עוד הטבה של 20%, אני לא יודעת איפה זה כלכלי להם בסוף. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה להגביל ולפי הכתובת? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כי אם הולכים לפי הכתובת הוא יקבל הטבות של היישוב. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש הרבה אנשים הכתובת שלהם לא במקום העבודה שלהם. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אבל הם לא עובדים 24/7 ככל הנראה עבור אותם זקנים שזה מה שהמענה אמור לתת לנושא הזה, אדם שעובד עבור הזקן חי אצלו והזקן נושא בנטל של תשלום על הדירה הגדולה יותר בגללם לכאורה, ועל זה הוא מקבל מענק אכלוס עצמאי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני אמרתי שבגלל ה-200 שקל זה עוד יעלה לכם 20% הטבת מס וכולי, כי מי שעובר ליישובי העוטף זכאי להטבות - - << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני בטוחה שהרבה אנשים לצערי עוזבים אבל מתישהו אני אשמח - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אוקי בסוף זה יעלה יותר. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> מי שבאמת חי בביתו של הזקן ומטפל בו 24/6 לפי הזה אמור הכתובת שלו אמורה להיות בבית הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מציע הצעת ניסוח לא סופית, נשאל את היועצת המשפטית, אולי באמת נכתוב שאדם שכן עובד בעבודה הזאת יצטרך להעביר את כתובתו לעיר הזאת ולהוכיח - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה מובן מאליו, הוא מקבל לא כעובד הוא מקבל - - << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> זה כבר קיים בהסכם, אין צורך לעדכן את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ביטון אומרת דבר עקרוני נכון, לא ייתכן חוק שיש רק עובד זר ולא ישראלי, אז אנחנו מקבלים את ההצעה שלכם שהוא יצטרך לעבור את הכתובת אוקי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כפוף לכך שכתובתו של האדם הזה אצל המטפל, שהכתובת הוא לא חייב לרשום שהוא מעביר, שהוא יידע שזה כפוף לזה שהכתובת שלו צריכה להיות שם ואז זה פותר להם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל זה להגיד את המובן מאליו בעיניי לא? כי אם הכתובת אז ההסכם חל עליו לא מכוח התיקון שאנחנו עושים עכשיו אלא מכוח הזכאות שלו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל אז זה לנטרל את הריח, בדיוק המילה זר אולי להוריד את המילה זר אולי המטפל אולי המילה זר היא מיותרת, אם את מורידה את המילה זר אנחנו פתרנו את הבעיה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אין דבר כזה איזה תנאים? היתר לעובד זר זה יותר שמקבלים מי ששוהה באשרה זמנית. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא אני אומרת שעל מנת שאנחנו לא נעשה חוק שכאילו מפלה, אני אומרת לכם מהר מאוד זה יתפוצץ לנו על אפליה, השאלה המילה זר האם אפשר לנטרל אותה, את המילה זר ואז לעמוד בתנאים שלכם. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני רגע אוסיף פה פרט מידע נוסף שמנהלת אגף הסיעוד בביטוח הלאומי העירה את למה בעצם הטענה שלנו שמדובר בקבוצה ריקה, אין אוכלוסייה כזאת מאחר וחוקי העבודה בישראל חוקי העבודה בישראל לא מאפשרים לעובד ישראלי לעבוד 24/7, ולכן אין, אם זה עובדים ישראלים הם שני מטפלים ועל כן הם חיים בביתם. חוקי העבודה בישראל לא מאפשרים לעובד ישראלי לעבוד במשק בית 24/7, אז אם יש לנו בעיה עם האפליה הזאת אפשר לדבר על זה בלי קשר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומרת? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אין עובדים ישראלים שעובדים 24/7 בביתו של אדם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ואת יודעת שהם לא עובדים 24/7 הם מקלחים שמים בטלוויזיה נחים אוכלים, בואו 12 שנים אחות אני אומרת לכם איך מטפלים הכי סיעודיים - - << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> העובדים הישראלים לפי חוקי העבודה עובדים לכל היותר 12 שעות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז יש אפליה נגד עובדים זרים עכשיו אז צריך לטפל בזה עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ביטון עושה פה חשיפה של כל הישראבלוף במילה אחת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני יודע מה זה מטפל, בסוף הוא מקלח אותו מאכיל אותו יושב איתו נח הולך איתו לטיול מה הוא לא ישן? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כל מה שנאמר פה הוא עבודה בעיניים איך זה עובד זר לא ישן. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני לא אמרתי את זה על עובד זר, אמרתי את זה על עובד ישראלי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, עובד ישראלי עובד 12 שעות. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> הוא ישן לא בבית הזקן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> עובד זר 24/7 לא ישן? מה זה הדבר הזה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רגע אנחנו נכנסים פה לפינות שלא רלוונטיות להסכם, אני רוצה רק למסגר אותן, ההסכם המקורי נתן מענה למי שהעתיק את מקום המגורים וצריך לשלם עכשיו על המגורים, נוצרה בעיה ואמרו עובד זר לא יכול להגיש בקשה כזאת כי הוא לא זכאי כי הוא לא תושב ולכן יש לנו אנשים שעברו לגור במקום אחר ולא מקבלים על זה את הכסף משלמים עבור הדבר הזה, ולכן התיקון הזה נותן מענה רק לבעיה הזאת, מי שעובד ישראלי ומתגורר במקום הזה יהיה זכאי ויקבל, כדי לא ליצור אפליה על עובדים זרים שלא זכאים לכסף הזה זה התיקון, ולכן אני לא חושבת שאנחנו צריכים לחזור - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה צריך את התיקון? איפה גר אותו עובד זר איפה הוא רשום במשרד הפנים? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוא לא רשום במשרד הפנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עובדים זרים אין להם כתובת במשרד הפנים? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> לא, עובד זר גר בבית של הזכאי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והוא לא רשום במשרד הפנים? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> לא, בהיתר ובציוות ברשות האוכלוסין וההגירה הוא נמצא בבית של הזכאי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא רשום שם? הוא רשום אז הוא כבר זכאי ל- 200 שקלים. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> הוא לא יכול, ההסכם חל על תושב ובגלל זה הוא לא זכאי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ומה שאנחנו עושים פה זה בדיוק מה שאתה אומר אדוני, אנחנו אומרים לאדם שמעסיק אותו אתה יכול להגיש גם עבורו בעזרת הרישיון שמוכיח שהוא עובד אצלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הוא צריך להיות רשום באותה עיר? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בהיתר ברור. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אצל אותו זכאי, בהמשך שנקרא את ההסכם זה אחד התנאים, שהוא נמצא ביחד עם הזכאי סיעוד. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לא נכתוב בהסכם דבר שלא קיים, אנחנו לא יכולים לכתוב בהסכם - - << אורח >> גליה ימין: << אורח >> אם אסור על פי החוק שיהיה עובד כזה, אני לא אגיד בחוק שאני יכולה לתת לו מענק, כי על פי החוק אסור שיהיה עובד שעובד 24/7. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לשיטתך העובדים הזרים מופלים? אני יודעת שעובדים עליהם, החוקים - - << אורח >> גליה ימין: << אורח >> כרגע אני לא נכנסת לעולם, יש דין קיים אני לא נכנסת לחוות מה דעתי לגבי הדין הקיים, המשמעות היא - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז אני מסבירה לך כעורכת דין, הדין הקיים קיים גם על העובדים הזרים, הם מקבלים פנסיה, שעות מנוחה, שבת וכו', אז נראה לי קצת הזוי שאת אומרת שלא - - << אורח >> גליה ימין: << אורח >> מענק אכלוס לא חל עליהם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא חל עליהם אבל כשאת אומרת הדין הישראלי אומר ישראלי לא יכול לעבוד יותר מ-12 שעות זה הינו-הך גם לגבי אותו עובד זר הרי יודעים שהוא לא עובד 24 שעות. << אורח >> דודו קובסניאנו: << אורח >> לא אבל הרעיון כמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, כל התיקון הזה נועד בגלל שהעובד הזר הוא לא תושב והוא לא זכאי לאפשר לו לקבל, כל תושב זכאי, אם הוא תושב זכאי הוא יקבל. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הבנתי אבל אני רוצה רגע להבין את הסוגייה, הבנתי וזה נכון לעשות, השאלה שלי האם אותו עובד זר נניח מישהו פינו אותו עכשיו מהעוטף אוקיי סיעודי, אז לשיטתכם אותו עובד שמטפל בו בעוטף לא עובר איתו? הוא עובר איתו, והכתובת היא הכתובת שלו, אז הוא זכאי אתם רק רוצים לאפשר שהוא יוכל לבקש לגביו. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> הוא לא זכאי למענק, אנחנו רוצים לתת את המענק תוספת המענק של 200 שקלים לזכאי שמעסיק את אותו עובד זר. << אורח >> דודו קובסניאנו: << אורח >> אגב, הכסף הוא לתושב עבור העובד הזה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> הסיפור היחיד הוא שכרגע ההסכם פשוט לא חל על אנשים שהם לא תושבים במדינה, זה כל הסיפור. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת המטופל מגיש בקשה הוא מגיש רק על עצמו ואתם רוצים לאפשר לו להגיש גם על אותו עובד שמטפל בו. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> נכון נכון, אגב כמו שההסכם גם לא חל על חסרי מעמד לדוגמה ועל זה אנשים שהם לא תושבים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> למה הוא לא יכול להיכנס לרובריקה הזאתי? זה בדיוק חוזר על עצמו הלופ הזה שרק עובדים זרים, אז אולי נבקש דיווח אתם יכולים להוציא לנו דיווח? אפשר לקבל נתונים אולי אנחנו לא מודעים, בזה אמרתי דברים שיש הרבה הגיון בצורה וזה מתבקש - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> האם יש ישראלי שמטפל בסיעודי? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 24/7? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כן יש? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לא, במצבים האלה יש כמה עובדים, הם לא עובדים 24/7 עובד אחד, זה אסור לפי חוקי העבודה בישראל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תעזבי את חוקי העבודה, חוקי העבודה לא כולם שווה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אנחנו לא יכולים לתת משהו שהוא נגד החוק במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מפריע לי שני דברים, א' מפריע לי החקיקה הזאת ששוללת מישראלי להיות סיעודי, ומפריע לי שהיועצים המשפטיים לא מוצאים איזשהו נוסח שכן יאפשר להזכיר שגם ישראלי שבאותם תנאים, לא היא לא רוצה להכניס את זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, להגיד שזה בכפוף לאותם תנאים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הייתי כותב בנוסף אפילו, בנוסף לישראלי שמקבל לפי אותם תנאים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל כמו שאמרתי ההסכם חל על הישראלי, אז למה אנחנו צריכים להגיד שהתיקון שאנחנו עושים הוא בנוסף להסכם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי התיקון הוא בנוסף למה שהישראלי מקבל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שזה כתוב תושב ישראלי מקבל מענק אכלוס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא אני מדבר אני רוצה להדגיש את העובד הישראלי, נהייתי פתאום קרל מרקס, אני רוצה את העובד הישראלי שיהיה לו זכויות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תנסו לחשוב על איזה מילה שאפשר להכניס שהיא מאפשרת איזה שוויון זה מריח לא טוב, אני אומרת לך זה חוק בסוף זה חוק וזה יחזור אלינו פה בבומרנג. << אורח >> דודו קובסניאנו: << אורח >> עכשיו עדכנו אותי שהכפולים, שהאוצר אמר לכם שנכון לאתמול בבוקר מדובר היה על 9,000 דיווחים כפולים, בכסף זה מעל 100 מיליון שקל לפעימה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תזכיר לי את השם והתפקיד. << אורח >> דודו קובסניאנו: << אורח >> דודו קובסניאנו היועץ המשפטי של משרד התיירות, אני אומר שיש 9,000 דיווחים כפולים נכון לאתמול בבוקר, ועל כל פעימה זה מדובר על תשלום עודף של 115 מיליון שקל או משהו כזה, בפעימה השנייה זה יהיה 250 מיליון שקל, ואם אנחנו נעשה פה משהו למרות שהרעיון פה היה פשוט להיטיב עם התושב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איך אתם מטפלים בזה? << אורח >> דודו קובסניאנו: << אורח >> אנחנו כרגע שוברים את הראש איך מטפלים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> איך מטפלים, לוקחים בחזרה את הכסף, עושים להם עיקול וגמרנו - - << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אנחנו לא משלמים עד שאנחנו לא מקבלים את הקובץ של השוהים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כמו שנתנו את המענקים של הקורונה, עד עכשיו אנשים יש להם הוצאה לפועל כי לא הגיע להם כל מיני עסקים, בואו יש דרך לאכוף את זה, מה שאתם מבקשים הוא בהחלט מתבקש אבל כפי שהיושב ראש אומר מדובר פה בחוק ואנחנו צריכים להיות זהירים, אני חושבת שמילה או שתיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו צריכים למצוא נוסח, טוב אני חושב שאנחנו נעשה דיון נוסף. << אורח >> גליה ימין: << אורח >> יש לי הצעה אופרטיבית, הייתי מוסיפה ב-והואילים ב-והואיל שמדבר על ההסכם העיקרי אומרת והואיל והוא חל רק על תושבים, נדרש לעשות הסכם גם תיקון להסכם גם לגבי עובדים זרים, וזה נותן את המענה של הבהרה למה יש פה תיקון רק על עובדים זרים והייתי מסבירה את ה-והואיל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני הייתי עושה את ה-והואיל והתושבים כבר זכאים לפי ההסכם הקודם, העובדים הזכאים העובדים עובדי הסיעוד שהם תושבים כבר מוגנים בהסכם הקודם ולכן אנחנו מוסיפים, ואז אני כבר לא שולל את זכותו של העובד הישראלי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק הזהירות שאנחנו צריכים זה חוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תושב ישראלי שעובד, הואיל ועובד שהוא תושב ישראל כבר סודר בהסכם המקורי ולכן אנחנו מוסיפים את העובד הזר, זאת אומרת שיהיה ברור שהעובד הישראלי יכול להיות סיעודי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב ראש, אבל צריך שיהיה ברור שהכתובת היא הכתובת כתובתו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הכתובת כמובן, כן זה ברור. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כתובתו בדיוק ושידעו כי זה הסוגייה שהם מעלים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה ההגדרה של זכאי, תושב ישראלי שמתגורר - - לא הוא רוצה לא רק מתגורר אלא גם עובד - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שהוא עובד סיעודי והוא תושב שגר במקום הזה כבר מוגן. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> אבל שהוא עובד סיעודי אבל אין כאן את הדרישה של העובד הזר, שיכול לעמוד בדרישות של העובד הזר של לפחות שישה ימים בשבוע? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לא לעובד סיעודי ישראלי מוגן בהסכם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא הכוונה היא לא להחיל עליו את ההסכם אלא רק להגיד להסביר את הצורך בתיקון הזה ולהגיד, מכיוון שמי שעובד כבר העתיק את מקום מגוריו וקיבל לפי ההסכם הזה, ראינו שיש צורך להחיל גם על מי שעובד זר שלא זכאי מכוח ההסכם המקורי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תכתבי את זה ואנחנו - - אני תמיד מזכיר שבממשלות הראשונות של בן גוריון ואחריו היה שר בממשלה שקראו לו ישראל גלילי, מה שאתם יודעים על פשרה מפא"יניקית וכל המושגים האלה זה היה ישראל גלילי, לא היה לו שום תיק היה לו תפקיד אחד שמתי שהיה משבר בממשלה אז בן גוריון אמר ישראל ינסח נוסח שיהיה מקובל על כולם, ואז הוא היה מנסח נוסח זה היה הנוסח המפא"יניקי, היום אין לנו את זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נראה לי שאתה שם כבוד היושב ראש, מהניסיון שלי את החלפת אותו בוועדה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> צריך למצוא נוסח, יכול להיות שלא קוראים ישראל קוראים לי גלילי לא, אבל אני כבר יותר מ-40 שנה כותב בעיתונים אז לכן אני יודע שבנוסח אפשר למצוא, הנה מצאתם נוסח. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו אומרים והואיל שעובדי סיעוד שתושבי ישראל זכאים מכוח ההסכם שנכתב ועובדים זרים לא זכאים מכוח אותו הסכם, ולפיכך הותנה והוסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מקובל עליכם הנוסח הזה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שעובדי סיעוד שהם תושבי ישראל זכאים לפי התנאים של ההסכם המקורי ועובדים זרים לא היו זכאים לפי ההסכם המקורי ולכן אנחנו מוסיפים ומתנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ובא לציון גואל, אז אני מביא את זה להצבעה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רגע לא הקראנו עדיין נתקענו בסעיף הראשון סליחה, אנחנו נמצאים עכשיו בתיקון סעיף 2 צריך לתקן שם שימו לב. 2. תיקון סעיף 1 בסעיף 2 להסכם העיקרי - (1) אחרי ההגדרה "החלטות ממשלה" יבוא: "היתר להעסקת עובד זר" – כמשמעותו בסעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;" (2) אחרי ההגדרה "זכאי" יבוא: "זכאי סיעוד" – זכאי שהוא בעל היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד, אשר רשום ברישומי רשות האוכלוסין וההגירה כבעל היתר כאמור והעסיק בתקופת הזכאות עובד זר לצורך קבלת שירותי טיפול אישי;" פה אני מציעה לחשוב ולתקן את ההגדרה מענק ולכתוב שמענק זה לרבות תוספת ששולמה למענק ככל ששולמה כדי שיחול עליה כל הנושאים של ההחזרים והתשלומים ולפי עניין כדי שזה ייחשב גם מענק. (3) אחרי ההגדרה "מענק" יבוא: "עובד זר" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, אשר לו רישיון ב/1 לעבודה בענף הסיעוד, ובלבד שאינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו בסעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; "רשיון ב/1" – כמשמעותו בתקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974; "שירותי טיפול אישי" – שירותים המיועדים לסיוע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה. תיקון סעיף 3 שזה הסעיף שקובע את הזכאות למענק ואנחנו מוסיפים שם אחרי סעיף קטן א' את סעיף קטן (א'1) שקובע: 3. תיקון סעיף 3 בסעיף 3 להסכם העיקרי – (1) אחרי סעיף קטן (א), יבוא: "(א1) זכאי סיעוד יקבל תוספת תשלום למענק בעד העובד הזר המטפל בו, עבור כל יום שקיבל מהעובד הזר שירותי טיפול אישי במהלך תקופת הזכאות, ולרבות יום מנוחה שבועי, ובלבד שהעובד הזר שהה באכלוס עצמאי ולא משולם מענק בעד העובד הזר על ידי גורם אחר (להלן – תוספת למענק). (2) בסעיף קטן (ג), במקום "בסעיף קטן (א)", יבוא "בסעיפים קטנים (א) ו-(א1)". תיקון סעיף 4 שזה הסעיף שקובע את תשלום המענק. 4. תיקון סעיף 4 בסעיף 4 להסכם העיקרי – (1) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "אודות התושבים" יבוא ו"עובדים זרים". זה הנתונים שמשרד התיירות מעביר. (2) אחרי סעיף קטן (א)(2), יבוא: "(3) רשות האוכלוסין וההגירה תעביר למוסד נתונים אודות בעלי ההיתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד ובעלי רישיון ב/1 לעבודה בענף הסיעוד המועסקים על ידם; (3) בסעיף קטן (ב) – (1) אחרי "באכלוס עצמאי" יבוא "ולגבי זכאי סיעוד – המוסד ישלם לזכאי סיעוד תוספת למענק עבור כל יום בשבוע בו קיבל מהעובד הזר שירותי טיפול אישי והעובד הזר שהה באכלוס עצמאי ולרבות יום מנוחה שבועי"; (2) אחרי "כאמור בסעיף קטן (א)" יבוא "להוראות הסכם זה"; (3) אחרי סעיף קטן (4) יבוא: "(5) זכאי הסיעוד נכלל בנתונים שהועברו מרשות האוכלוסין וההגירה, כאמור בסעיף קטן (א)(3)." (4) בסעיף קטן (ד), במקום האמור בו יבוא: "בקשה מקוונת לקבלת מענק או לקבלת תוספת למענק, תוגש באופן מקוון באתר המוסד ותכלול, בין השאר, את הפרטים שלהלן: (1) פרטי הזכאי ולגבי זכאי סיעוד, אף את פרטי העובד הזר. (2) פירוט התאריכים בתקופת הזכאות בהם שהה הזכאי באכלוס עצמאי; יש קצת תיקונים מהנוסח שהיה בפני הוועדה תשימו לב. (3) הצהרה בדבר היותו זכאי ועמידתו בתנאי הזכאות לקבלת המענק, ואם הוא זכאי סיעוד – הצהרה בדבר היותו זכאי סיעוד ועמידתו בתנאי הזכאות לקבלת התוספת למענק, ובכלל זה הצהרה על כך שקיבל מהעובד הזר שירותי טיפול אישי בימים בהם שהה באכלוס עצמאי, וכי העובד הזר שהה גם הוא באכלוס עצמאי באותם ימים. את (4) אני לא מקריאה. (5) הבהרה למבקש כי במקרה שבו יימצא שאינו זכאי לקבלת המענק או לקבלת התוספת למענק, יהיה המוסד רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו לפי כל דין לקיזוז הסכומים ששולמו ביתר.". עכשיו יש לנו תוספת של משרד המשפטים שאנחנו רוצים להוסיף פה? << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> אנחנו מבקשים להוסיף רק שההצהרה תכלול הצהרה של המעסיק, שלא יבצע כפל ניכוי בגין מגורים הולמים מהשכר של העובד, שיהיה ברור שהוא יכול לנקות פעם אחת מהשכר של העובד הזר בגין השתתפות בהוצאות של מגורים הולמים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר גמור, אז אנחנו רק נוסיף שהקיזוז יהיה פעם אחת. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> שאסור לקזז. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מהמענק, מהתוספת למענק הוא לא יקזז את זה לעובד מהשכר שלו, בסדר רק לגבי ההגדרה שהקראתי לגבי שירותי טיפול אישי, שירותים המיועדים לסיוע בביצוע פעולות יום יום או בהשגחה, ואנחנו מוסיפים שהם ניתנים לזכאי סיעוד ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות, שזה בדיוק העניין שדיברנו עליו שזה העובדים שגרים בעצם ונותנים את השירותים 24 שעות. 5. תיקון סעיף 5 אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) המוסד ישלם לזכאי סיעוד אשר זכאי לתוספת למענק בהתאם להוראות הסכם זה, סך של 200 שקלים חדשים נוספים ליום". 6. יתר הוראות ההסכם העיקרי יחולו על תיקון הסכם זה. ואני רק מעירה שכל אותם 85 אלף זכאים שהוכרו ככל שיש ביניהם כאלה שזכאים לתוספת, מין הסתם הם צריכים לפנות וגם לבקש רטרואקטיבית את התשלום של התוספת לגבי העובד הזר שלהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוקי, לגבי השאלה של הפיקוח שעל זה עמדתם כל כך חזק, איך את מפקחים על ההצהרות האמיתיות לא רק אלה שהיו בבתי מלון, סתם ככה אנשים שלא היו זכאים לאכלוס עצמאי וקיבלו? יש לך מידע בעניין משרד התיירות משרד האוצר? << אורח >> דודו קובסניאנו: << אורח >> כרגע אנחנו אין לנו מידע, יכול להיות שיש אנשים שהצהירו שהם התפנו והם נמצאים במקום מגוריהם. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כמובן שהיינו רוצים לדעת מי האנשים האלה ויש מנגנונים ככל שיתגלה שצריך לגבות בחזרה את הכסף ששולם, אבל נכון לעכשיו אין יכולת באמת לבדוק את זה, וכמובן שזה דבר שהוא על סדר היום שלנו ואנחנו עסוקים באייך לבדוק אותו כמו שעשינו מול המלונות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הבנתי, טוב עכשיו אנחנו ניגש להצבעה. מי בעד אישור ההסכם שבין קיום חובת ההיוועצות שבין משרד האוצר לביטוח הלאומי, מי בעד ירים את ידו, מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. הצבעה אושר אנחנו מאשרים את ההסכם הזה. תודה רבה, הישיבה הזו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>