פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ישיבה משותפת של ועדת העבודה והרווחה והוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 01/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 105 מישיבת ועדת העבודה והרווחה ופרוטוקול מס' 46 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום רביעי, י"ז בחשון התשפ"ד (01 בנובמבר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הקמת מוקד ארצי למתן מענה מידי ואקטיבי למניעת נפגעי טראומה בטווח הארוך בקרב נפגעי המלחמה בעוטף עזה, ביישובי הדרום והצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – יו"ר ועדת העבודה והרווחה מיכאל מרדכי ביטון – יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל דבי ביטון מיכל מרים וולדיגר אלמוג כהן ירון עמוס לוי צגה מלקו יוסף עטאונה מוזמנים: שר הבריאות אוריאל בוסו נופר קין – סגנית מנהלת מחלקה חירום וטראומה, ברה"ן, משרד הבריאות עידו ז'לטי – מנהל רווחה בשדרות, מרכז השלטון המקומי אסנת אייל – מנהלת אגף חינוך, רווחה וקהילה, מרכז השלטון האזורי בישראל גיל רביב – פסיכולוג ראשי וסגן מנהל מערך ברה"ן, קופת חולים מאוחדת חנה שטרום כהן – יו"ר ארגון חבר בפורום, פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית דוד קורן – מנכ"ל ער"ן, עמותת ער"ן אריה מונק – מנכ"ל בית חם, בית חם אסתר קרמר – חברת ועד מנהל, עמותת לשמ"ה - עמותה לשילוב מתמודדים בהעצמה בבריאות הנפש אלעד שיף – יו"ר לרפואה משלימה בלמס אוריאל – איחוד הצלה מוזמנים (באמצעים מקוונים): טליה מיטל שוורץ טיירי – ראשת מעבדת מחקר ופיתוח בתחום הרווחה, אוניברסיטת בן גוריון מנהלות הוועדה: ענת כהן שמואל – מנהלת ועדת העבודה והרווחה אמל ביבאר - מנהל הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל רישום פרלמנטרי: אתי בן-שמחון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הקמת מוקד ארצי למתן מענה מיידי ואקטיבי למניעת נפגעי טראומה בטווח הארוך בקרב נפגעי המלחמה בעוטף עזה, ביישובי הדרום והצפון << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת העבודה והרווחה. דיון מעקב לסיכום הדיון הקודם שקיימנו ביחד עם וועדת העבודה והרווחה, והוועדה לחיזוק הנגב והגליל, בראשות חבר הכנסת מיכאל ביטון. הנושא היה המצוקה והמצב של התושבים שבאופן טבעי המלחמה היא עכשיו בדרום ובצפון, נגב וגליל. כדי למנוע מצבים של טראומות או דברים כאלה, איך להתמודד איתם, היה לנו דיון ארוך וממצה. עכשיו נסכם את הדיון הזה. בבקשה, חבר הכנסת ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> תודה, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. אנחנו פה בדיון דחוף, וחשוב שאנחנו עושים את המעקב, כי לצערי עוד לא שמענו ממשלת ישראל שקם מטה אחוד, מרכז שליטה שמחבר את כלל משרדי הממשלה לתיאום וטיפול יעיל בסוגיית הטראומה. אנחנו חייבים לשמוע מהממשלה שמשרד הבריאות, החינוך, הרווחה, הביטוח הלאומי וכל גורם אחר שמשפיע על האפשרות לטפל באלפי נפגעי טראומה, מתואם ועובד באופן יעיל כפי שהוקמו מטות לסוגיות שונות, או בפיקוד העורף או בממשלה. אנחנו רוצים לראות משל"ט טראומה שתפקידו – איתור, זיהוי, מיפוי, טיפול, מימון, תיאום בין גופים. יש המון עשייה בטראומה, גם של הממשלה, וגם של עמותות, עשייה יפה, אבל החשש – זו נפילה בין הכיסאות ועבודה לא יעילה כי אין מבט כולל על הסוגיה הזאת בהיבט הממשלתי. מה שלא יטופל בטראומה בשבועות הראשונים, יהפוך לפוסט טראומה לשנים, ויעלה למדינה מיליונים. אם הממשלה תקים מטה כזה, וכלל נציגי המשרדים עובדים, כולל פיקוד העורף, אנחנו יודעים שיש מיפוי מלא איפה הטראומה, איפה הנפגעים, יש פרו-אקטיביות פה בלהגיע אליהם. לא מספיק שישיבו לנו שיש מוקד לער"ן, ויש מוקד לנט"ל, ויש מוקד לקואליציה לטראומה, זה לא מספיק, כי זה האדם יחייג ויבוא. אבל מה עם האיש השקט, החבוי באיזה צימר, או במלון, או בביתו, ואנחנו לא פרו-אקטיביים להגיע אליו בשבועות הקריטיים? אם נטפל בו שניים, שלושה מפגשים עכשיו, אולי נחסוך את העתיד של פוסט-טראומה כל חייו, זה ידוע בטיפול. לכן אנחנו מחכים ששר הבריאות יעלה ויציג האם בכוונתו להוביל משל"ט כזה מתואם. ויש עוד גופים שפעם קודמת לא זכו להציג את העשייה שלהם בתחום. אבל הכי חשוב זה התיאום והראייה הממשלתית הכוללת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה שמשרד הבריאות התייחס לדברים של חבר הכנסת ביטון. בבקשה, עובדת סוציאלית, סגנית מנהלת מח' חירום וטראומה. << אורח >> נופר קין: << אורח >> אני רוצה לעשות מיפוי קצר שאני חושבת שיעשה סדר. אני כן חושבת שבסופו של דבר יש קווים שעובדים לאורך השנים, ואזרחי מדינת ישראל מכירים אותם. יש מרכזי חוסן והקופות שמכירים, אבל אני רגע יעשה סדר. לכל אזרחי מדינת ישראל, יש היום קו סיוע חם שעובד גם של ער"ן, שהוא באופן כללי למצוקות. יש קו של נט"ל של נפגעי איבה. יש לנו את הקו של סער שהוא נמצא ברשתות. בעצם, יש מבחני תמיכה שתומכים בקווים האלה לאורך השנים. מעבר לזה, יש לנו את הטיפול לכל אזרחי מדינת ישראל של הקופות. כל אזרח, רשאי להתקשר – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. זה יש לנו בכל ימות השנה. חבר הכנסת ביטון, הוא שואל על המלחמה. << אורח >> נופר קין: << אורח >> הרחבנו את זה סביב המלחמה בקופות. מעבר לזה, פתחנו קו של ריצ'ינג-אאוט, שהוא בעצם מאתר את האנשים שהיו במסיבה. את האנשים בדרום, כדי להגיע בדיוק לאותם אנשים. כבר יצרו קשר עם כמעט 10 אלפים איש. מתוך זה 6,200 ענו, חלק ביקשו מענה קצר, וחלק הופנו למרכזי החוסן. מעבר לזה, יש לנו את כל מרכזי החוסן שבעצם אנחנו גם הרחבנו את המענה. היה מרכזי חוסן בדרום. היה מרכזי חוסן ביהודה ושומרון. מרכזי חוסן בצפון, ובעצם, יותר צעירים אבל מאוד מתרחבים. פתחנו את המרכז חוסן ארצי טיפולי. << דובר >> ירון עמוס לוי (יש עתיד): << דובר >> חשוב לציין שהוא יכול לתת מענה ל-2,200. אם תקצבו את זה ל-2,200, זה יכול לתת שרות אולי ל-2,200 אנשים שפונים. << אורח >> נופר קין: << אורח >> בנינו את זה כמודל מודולרי, בהבנה שאנחנו רוצים להוציא אותו קודם כל לפועל כמה שיותר מהר. הקואליציה יחד עם ער"ן, עבדו מאוד קשה כדי לייצר קו ראשון שעונה ככה לאנשים שמתקשרים, וממפה אם זה צריך ללכת למרכזי החוסן בדרום, או צריך ללכת למרכז חוסן ארצי טיפולי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> נופר, אתם לוקחים אחריות על כלל נפגעי הטראומה במדינה? ואתם לוקחים אחריות על זה שעובדי משרד הרווחה, ועובדי ביטוח לאומי, ועובדי פיקוד העורף יתאמו מולכם את הטיפול בטראומה? או שאת אומרת מה שאנחנו יודעים לעשות זה מה שאנחנו, משרדים אחרים זה לא אנחנו. השאלה השנייה, מה עם אלה שלא פנו למוקד? מיהו פרו-אקטיבי להגיד – יש לי פה מישהו בבית המלון שלא מדבר חודשיים. תעני לי על השאלה הראשונה, אם זה לא בסמכותך, אנחנו נחכה למישהו מהמשרד. << אורח >> נופר קין: << אורח >> אנחנו עובדים מאוד קשה לתכלל את המענים הן ברמת הרשויות, מרכזי החוסן והקופות נמצאים שם, ומנסים לתכלל יחד עם הרווחה והחינוך. אני גם חושבת, וזה עלה בהרבה מאוד דיונים, שבסופו של דבר, גם צריכה להיות אמירה ממשלתית שמי מתכלל את האירוע. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני חייבת לומר משהו. סליחה על ההתפרצות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קודם אנחנו נשים את הדיון על בסיס מקצועי. לאחר מכן נשמע את כל חברי הכנסת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> את יכולה לחזור על המשפט הזה שאת חושבת שצריכה להיות ראייה ממשלתית? זה אולי במילים אחרות מה שאנחנו אומרים. << אורח >> נופר קין: << אורח >> נכון. במענה אמרו שבעצם פיקוד העורף – אני מתייחסת למלונות. פיקוד העורף אמור להיות מנהלי מלון. בסופו של דבר, יש פערים. אני חושבת שכן צריך להבין, משרדי הממשלה עובדים מאוד קשה. אנחנו עובדים מול הרווחה. אנחנו עובדים מול החינוך. זה לא באיזשהו ואקום. אבל אני חושבת שהפעולות הם מאתגרים. אני לא אגיד לך שהכול פתור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לעשות סדר. אני רציתי לדעת אם יש עוד גורם ממשלתי שרוצה להביע דעה מלבד משרד הבריאות. התשובה ברורה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> אמרת משפט פוזיטיבי – שאת חושבת שצריך שיהיה משהו. שצריך להקים משהו. << אורח >> נופר קין: << אורח >> לא להקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הפקידים צריכים לקבל סמכות של לתכלל את האירוע, וזה מה שהם צריכים לעשות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא. היא אמרה שהממשלה צריכה להחליט מיהו הגורם המתכלל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הממשלה זה הם. אין ממשלה אחרת והם הפקידים של הממשלה כל ימות השנה. והם צריכים לעשות את זה גם בזמן חירום, ודווקא בזמן חירום. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה על הדיון. אני רוצה להתייחס בגדול, אחר-כך לנושא הספציפי. אני כ-20 שנה מתייחסת, מטפלת ודואגת וחיה את עולם בריאות הנפש. בריאות הנפש זה לא רק אותם אנשים עם נכות שבאמת במצב כרוני. אלא כולנו זקוקים לחוסן, כולנו לבריאות הנפש. שלוש שנים אני עושה את זה מהכנסת. זה הדגל שלי. אני לא מתביישת בזה, אני גאה בזה. הולכת מוועדה לוועדה, ממשרד למשרד וצועקת את זה, צורחת את זה, צווחת את זה, בוכה על זה, ושום דבר לא מתקדם. צר לי לומר את זה. אני גם רוצה לפנות אלינו חברי הכנסת. אני היום נמצאת בכנסת, עכשיו, הרגע, וצריכה לכתת את רגליי בין כמה וכמה ועדות, כי כל ועדה היום פתאום מדברת על בריאות הנפש, ושוב, זה שוב מפוזר. גם עבודה והרווחה מתעסקים בבריאות הנפש. גם כלכלה מתעסקת בזה. גם בריאות מתעסקת עם זה. זה בדיוק מה שאתה אומר, חבר הכנסת מיכאל ביטון, חברי היקר, גם בכנסת זה לא מתנהל כמו שצריך, זה מפוזר. וזה לא הגיוני. אני רוצה לומר זה לא רק הנושא הכספי שהולך פה לאיבוד, הרבה כספים מתבזבזים בחינם על סתם, על כלום, כי זה כפל טיפולים. הייתי בוועדה הקודמת והמשטרה דיברה. הם פתחו במכרז כי הם רוצים עוד עובדים סוציאליים, עוד פסיכיאטרים, ועוד פסיכולוגים. משרד הבריאות צריך עוד. כל אחד לוקח את העוגה שלו, ומציע מכרז אחר, והכול שם בלגאן אחד גדול. צריך משרד אחד שיתכלל את כל האירוע, כולל שיתכלל את החינוך, כדי למנוע פוסט טראומה, כדי לבנות חוסן, זה צריך להתחיל בחינוך, וזה צריך להמשיך הלאה ברווחה, בבריאות, ובכל מקום שהוא. ולכן, משרד אחד צריך לתכלל את זה, והוא יעבוד מול משרד החינוך. והוא יעבוד מול משרד הרווחה. והוא יעבוד מול המשטרה, והוא יעבוד עם כל המשרדים. אחד, אחד שמתכלל, ולא כל משרד יחזיק לו פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכו'. זה צריך להיות משהו אחד ספציפי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואם האחד הזה לא מספק את השרות, אז צריך מישהו אחר לעשות את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> מיכל, ברגע שנשמע את הממשלה שיש לה משרד אחד מתכלל, אני לא אעסוק בזה. אני נכנסתי לאירוע כי יש ריבוי גופים וריבוי משרדים, ואי-אפשר שלא תהיה תפיסה ארצית לדבר. ברגע שיהיה – לא נעסוק בזה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לגבי המוקדים, אני מסכימה. משרד אחד צריך לתכלל, אבל גם מול משרד החינוך. הכול צריך להיות אצל גורם אחד והוא יתכלל. הרי זה בסך הכול משאב שהוא מוגבל. אחד צריך לטפל בזה, ולא כל משרד יתחיל במשיכות לפה לשם, אנשי מקצוע וכו'. לגבי המוקד. אני נכנסתי לאתר הממשלה, אני מסתכלת רגע מהזווית של האזרח, האזרח צריך משהו. אני מדברת על חוסן. חוסן של קהילה. בן-אדם צריך משהו - הוא נכנס למוקדים בממשלה, יש משרד אחד, שתיים, שלוש, כל אחד מהם מחזיק 18 מוקדים, לאן הוא התקשר? הוא לא יודע לאן להתקשר בכלל מרוב שיש לו בלגאן. אז הוא מתקשר למוקד אחד בתוך משרד האוצר, זה לא אנחנו, זה המוקד האחר במשרד האוצר. המוקדים האלה הם קטסטרופה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא רוצה לקלקל את התמונה הזוועתית שאת מייצגת. היו פה דיונים על העניין הזה של המוקדים. יש מוקד אחד שמפנה לכל המוקדים בממשלה. אני מתנצל שאני צריך לייצג את הממשלה, יהיה פה השר וידבר. אבל זה שאת אומרת שכל אחד צריך לדעת 20 מוקדים זה לא נכון. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוועדה הזאת עסוקה בחוסן, חוסן מונע טראומה. אני אומרת שאזרח לא צריך לחשוב רגע, חוסן שייך למשרד הרווחה, אוקיי. אני אפנה למשרד הרווחה ואני אחפש. צריך מוקד אחד. אני חיפשתי, לא מצאתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מוקד אחד שמפנה לכל המוקדים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש את כוכבית 5486 שהוקם על ידי משרד הבריאות וביטוח לאומי, הוא בנושא הטראומה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> צריך אחד שמתכלל. אני הגעתי ביום הראשון של המלחמה למוקד 105, שעבד טוב. אמרתי להם – כל משפחה שמתקשרת היא אומרת אני רוצה לתת מידע, או לקבל מידע. הם העבירו הלאה. הם בעצמם לא נותנים את המידע. ברגע שמישהו נכנס כבר לתוך האירוע, תלוו אותו. לא צריך עוד מוקדים. אבל הם אומרים לא, זה לא אנחנו. כדי לקבל, אתה צריך לעבור לעוד מוקד, ולעוד מוקד. המשפחות צריכות לדעת כתובת אחת בלבד שאנשים מתחת יידעו לאן לכוון, אבל לא האזרח. ככה בונים חוסן. וככה מונעים טראומה, ומונעים פוסט טראומה. קהילה, הסדר ברור, אמון, זה מה שצריך להיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היית בדיון שהיה פה שכל רשות יהיה לה מתאם קהילה שהוא יתאם לכל אזרח ואזרח. הוא יהיה אחראי על כל המצוקות של כל אזרח שמצלצל, והוא יודע את כל האנשים שמטפלים בכל המשרדים. יש להם כבר 46 אנשים כאלה, ביקשנו שיהיה בכל הרשויות. אז אני מעדכן אותך שזה יהיה טוב ממה שאת מציגה עכשיו, כי עכשיו זה אולי בלגאן, אבל ב-46 עיריות יש כבר כזה אדם שפונים, הוא מקבל את כל הפניות, הוא יודע עם מי לפנות, ואנחנו רוצים שזה יהיה בכל רשויות מקומיות. בבקשה, חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי היקרים, ברשותכם אני אפתח בתנחומיי על מותם של החיילים היקרים שלנו שציוו לנו ומצווים לנו במותם חיים, מותם לא יהיה לשווא. אני כמפונת העוטף בשדרות, קשה לי לומר, אבל להגיד להם תודה, בעצם, מותם כנראה יאפשר לנו לחיות את החיים הנורמליים לאחר מכן. כמו כן, אני מוסרת החלמה מהירה לכל החיילים, ומתפללת שכולם ישובו הביתה עם החטופים שלנו והנעדרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמן ואמן. את אומרת את זה בשם כולנו. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בהחלט מתחברת למה שנאמר על-ידי חברי חבר הכנסת ביטון, וחברת הכנסת מיכל. אדוני, אני רוצה להציג את זה דווקא מהכובע גם שלי, וגם כמי שהייתה 12 שנים אחות במקצוע. אני מסתכלת פה סטטיסטית, כתוב – ער"ן, 77% מהפונים זה בגלל טראומה קשה. אני יכולה להגיד לאדוני היום שבמדינת ישראל יש כבר מאה אחוז, משום שהמתועבים שמשליכים היום את הקסאמים, כבר לא מבדילים בין תל-אביב, ירושלים, שדרות, ואנחנו רואים בכל ערב את המטחים. אני שומעת אנשים שמתגוררים באזור המרכז, בתל-אביב, חסרי אונים, חלקם בכלל אין להם ממדים. אבל עצם האירוע שקרה עכשיו, שזה אירוע אחר, שונה, שההתייחסות שלו צריכה - זה לא עוד טראומה אדוני. קודם כל צריך לעשות את ההבדלה. יש את הגוש הדרומי שנפגע, והטראומה שלו היא מעבר, כי היו שם רציחות. גם אם אתה לא נרצחת, אבל אתה יודע שחייך ניתנו במתנה על-ידי האל הקדוש. ולכן אני חושבת שמשהו פה הולך לאיבוד. וכפי שנאמר יש חלק שיפנו, הרבה לא פונים. לא יודעים איך לפנות, וחייב לעשות את זה בצורה מסודרת, משכילה. כפי שחברתי מיכל אמרה, כן, אדוני, המון כספים נשפכים, הם פשוט לא מנווטים נכון. הגיע הזמן שתהיה תוכנית עבודה מסודרת. הפניות האלה זה גם טראומה, יש לנו גם לנסות. ויש לנו אנשים עם מוגבלויות שצריכים תשובות. ולכן, אדוני, מה שקורה היום, ההתפזרות של מוקדים רבים, או מוקד אחד שיכיל עליו את כל הנושא הזה הוא לא נכון. אדוני, אני מאוד מבקשת, ואגב, מה שהועלה כאן על ההתפזרות במשרדים, שכן הוועדה שלנו צריכה לנהל, אבל שיהיו אנשים קבועים פה, מכלכלה, מבריאות, כדי שנעשה תוכנית עבודה נכונה. מה שהיה זה לא מה שיהיה. המציאות של מדינת ישראל השתנתה. זה משהו אחר. זה אירוע קשה שגם אדם בתל-אביב יכול להיות טראומתי מעצם הידיעה, וממה שהוא ראה היום בטלוויזיה, והסרטונים שנחשפו, והקטסטרופה. יש לעשות הבדלה שכל מוקד, אבל זה לא מוקד אחד, זה אולי אזורי, אולי העירייה צריכה לקחת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קודם כל יש בכל עירייה, לכן דיברנו על זה שבכל עירייה יהיה בן-אדם שהוא מתכלל את כל הפניות של כל האנשים בכל המצוקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> דבי, מוקד אחד זה לא שהוא יטפל. הוא מתכלל. הוא התמנון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך. חייב שיהיה מוקד אחד שמתכלל את הדבר הזה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> וגם לוודא שאנשי המקצוע הנכונים נמצאים שם. זה מאוד חשוב. בסוף אנחנו צריכים אנשים שיודעים לתת תשובה, ולא אומרים להם את תיגש לזה, יש איזה מתנדב שהוא נחמד, שהוא רוצה לעשות. לא, אנחנו צריכים אנשי מקצוע שיעזרו לאנשים האלה לצאת מהטראומה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> העבירו לי עכשיו את מוקד המענה הממשלתי המרכזי. 1299. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני רוצה שאני אתקשר, אז בבקשה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם את רוצה לעשות את זה בצד, אין בעיה, אבל הדיון יימשך. 1299 הוא מפנה. << דובר >> ירון עמוס לוי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא לא מתן המענה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ירון לוי, בוא ספר על עצמך, כחבר כנסת חדש. בבקשה. << דובר >> ירון עמוס לוי (יש עתיד): << דובר >> לפני שנכנסתי, נכנסתי ב-1 לאוגוסט, בשבועות המקדימים כולם סיפרו לי איך להיכנס למושב מאוד מורכב. אני חושב שאחרי שנכנסתי, גם חברי הבית לא ידעו עד כמה מורכב הוא יהיה. אני מגיע מעיריית בת-ים, סגן ראש עיריית בת-ים, החלפתי את אורנה ברביבאי שיצאה להתמודדות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> בהצלחה. << דובר >> ירון עמוס לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני רוצה להתחבר, לתמצת את הדברים, כי נאמרו כאן דברים מאוד חשובים, וחבר הכנסת ביטון הציג את זה בצורה מאוד יפה. מאוד פשוט. לתכלל את האירוע, מוקד אחד שיתכלל אותו, ושהזרועות שלו יגיעו לרשויות המקומיות. אחת הבעיות שאני מזהה, כל חברה מסחרית, או כל גוף, או כל משרד ממשלתי, היום אנחנו רואים בפרסומות – מתן מענה עם טלפון לפגיעה נפשית. חשוב להזכיר כאן, מה שלא הוזכר בתחילת הדיון, מערכת בריאות הנפש הורעבה במשך שנים, ואי-אפשר עכשיו לבוא ולצפות מהם שהם איתרו איזשהו פתרון קסם שיפתור את המצב. יש כאן עבודת מטה מאוד רצינית שצריכה להיעשות. יפה שעה אחת קודם. אם אנחנו ניקח את הנושא הזה ונבנה כאן איזושהי תוכנית שתפתור את המצב, וכפי שחברת הכנסת דבי ביטון אמרה, לאותם אנשים שנפגעו, שחוו את הטראומה, ואותם אנשים כמונו, תושבי המדינה, שהנשמה שלנו גם נפצעה, היא לא הייתה שם, אבל המראות של המשפחות, החיילים, זה גם ישנה אותנו ואת הילדים שלנו, ואנחנו צריכים להסתכל בצורה רחבה על האירוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש, בדבריך בין היתר אמרת שבכל רשות יהיה מישהו מתכלל לכל המצוקות, ייתן מענה וירכז אותן. אני רוצה להעלות מצוקה של 120 אלף ערבים בדואים בנגב שחיים ב-35 יישובים לא מוכרים, שאין להם שום מעמד מוניציפלי. אני, בשבוע האחרון רץ מוועדה לוועדה, ומציג את המצוקה שלהם שהם לאורך שנים אין בהם הכרה, שקופים, אף אחד לא רואה אותם. ומתחילת המלחמה, כבר 25 ימים הם מופקרים ללא מיגון, ללא התראה, וחיים בפחד, וגם שילמו מחיר מאוד כבד – שבעה אנשים נהרגו מנפילה ופגיעה של טילים, פגיעות ישירות בבתים ומהרסיסים, ולמרות כל הפניות שלנו לכל הגורמים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זאת אומרת הם יישובים לא מוכרים, הם לא אפילו באיזו מועצה אזורית? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. אין להם שום מעמד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני שואל שאלה של כל השנה, למה אין להם מועצות אזוריות? אם הם פזורים - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הם לא מועצה אזורית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> יש טיפול באזור גם מי שלא מוכר מטופל על-ידי המועצה האזורית. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. זה לא נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עכשיו מדברים בשעת מצוקה, בשעת חירום. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אסביר. יש מועצה אזורית לכפרים הלא מוכרים שגם היא לא מוכרת על-ידי משרד הפנים, והיא, אין לה סמכות לתת שום שירותים. יש הסכמים של המדינה רק עם משרד החינוך על חלק מהיישובים האלה לשירותי חינוך, שגם בעת הזו, אתמול הייתי בפגישה על זה שעות גם אצל ראש עיריית דימונה, וגם עם מועצת אל-קסום. עד עכשיו האנשים האלה אפילו בהגדרה, הם מוגדרים שטח פתוח. על התראה של אזעקה שיתריעו שיש נפילה של טילים היא לא מופעלת. ידידי מיכאל, אני אעביר לך תמונה. אתמול ביישוב סאוויה, יישוב לא מוכר, בעת הנפילה, אתה רואה איך הילדים נחבאים ליד הרכב, זו הטראומה האמיתית שאין לה שום מענה. יש למשרד הפנים ושר הפנים את כל הסמכות לתת פטור. פנינו לוועדה ארצית לתכנון בנייה שייתן לאנשים – אם המדינה לא יכולה לספק את המיגון, לפחות, שיתנו מענה תכנוני משפטי לאנשים האלה שידאגו למיגוניות להם. עד לרגע הזה יש יוזמות מבורכות של חברה אזרחית שזה לא מספיק. אבל זה לא יכול למלא את התפקיד של המדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חשוב מאוד שהעלית את זה. אני רוצה שחבר הכנסת ביטון יענה לך. למה אני רוצה שהוא יענה, כי הוא גר בשכנות... << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> קודם כל, לפני שנדבר על זה, הקהילה הבדואית שילמה בחיים במלחמה הזאת - עשרות הרוגים. שנית, ראינו גילויים אדירים של הצלה על-ידי אזרחים בדואים, ממש שהצילו מן התופת אנשים מבארי וממקומות אחרים. שלישית, אלפי בדואים מתנדבים בימים האלה, בירוחם, בנגב, אל-קרינאוי שקלט 1,000 אנשים במצפה רמון ועוד רבים אחרים. אז גם את הדבר הזה יש לומר. והדבר האמיתי – המצב איום ונורא במגזר הבדואי בתחומים של מיגון. מה שנדרש זה לשים מיגוניות יבילות. העדיפות – קודם כל בכלל למוסדות חינוך ובתי ספר שנמצאים בפזורה וגם להם אין מיגון. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אין אף בית ספר מוגן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> אז קודם כל שאנחנו נשים בבתי ספר, וליד המרפאות, כל אוהל לא נצליח. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא כל אוהל. אני מדבר על ריכוזים - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> יש מיקוד. יש מקומות שיש מרכזים של מאסה, זה מקום נכון לשים מיגוניות, והדרישה הזאת היא במקום, והוועדה הזאת מגבה את הדרישה הזאת, ואנחנו פועלים על-פיה. בשולי הדברים, כרגע אני שומע שבכלל יש תלמידים שלא הולכים לבית ספר בגלל איזה ויכוח דבילי על הסעות, ולא ברור איזה שר בממשלה אמור לדאוג שיהיו הסעות של הילדים האלה לבית ספר, על פניו זה שר החינוך, אבל הוא אומר זו לא מועצה, זה לא אני. הלכתי לשוויון חברתי, אז הלכתי לשיקלי, והוא אמר - זה לא אני, זה אחר. אז הלכתי לארבל. בינתיים, אלפי ילדים לא הולכים לבית-הספר בגלל הסעה דבילית של עלויות גרושים בימי מלחמה. ואם הם לא הולכים לבית ספר, הם בסיכון. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם אם אתה תדאג להסעה, איך תסיע אותו לבית ספר לא מוגן? מי ייקח אחריות על אלף תלמידים בבית ספר כשאין מיגון? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מה שאמר חבר הכנסת ביטון, שחייבים לשים מיגוניות יבילים בכל מקום, זה דבר שאפשר לעשות, צריך להציל נפשות זה לא צחוק. טוב שהעלית את הנושא הזה. בבקשה, חברת הכנסת וולדיגר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> התקשרתי למוקד. ענו לי יחסית מהר. המוקד הוא בעצם ספר טלפונים. הוא לא מענה שאני סבורה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, על זה דיברתי. את טענת שאנשים לא יודעים. יש המון מוקדים, המון מספרים, ולא יודעים. אמרתי שיש מספר אחד שמפנה מיד למספר הנכון. כמה שרשום לי זה לקח לך דקה וחצי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא יודעת כמה זמן לקח לי. לקח לי יחסית מהר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> העוזר שלי בדק – דקה וחצי, והייתה תשובה. הם הפנו למרכז חוסן – שזה *5486. חשוב שהציבור יידע. << דובר >> ירון עמוס לוי (יש עתיד): << דובר >> אז הציבור צריך לדעת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו שנינו רוצים את אותו דבר. אני גם לא תוקפת ממשלה, אני חלק מהקואליציה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשאת מדברת בלי הפסקה, אז הצופה חושב שאנחנו מתווכחים, אנחנו לא מתווכחים, אנחנו באותו צד. אני יודע מה את עושה כל הזמן בשביל האנשים שזקוקים לסיוע בתחום הנפש, כולם יודעים את זה. אבל פה, במקרה הזה של המוקדים שדיברת עליו שזה מפוזר, ואין מוקדים, יש מוקד – 1299. חשוב שכל צופה יידע את זה. במקרה של מצוקה, יש 1299, והוא מפנה מיד. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא מפנה, זאת בדיוק הנקודה. מוקד – אתה מתקשר אליו, ומה שקרה עכשיו, הוא נתן לי מספרי טלפון, הוא לא אמר לי רק את זה. הוא נתן לי מספרי טלפון שאני אמורה לנתק ולהתקשר למספרי הטלפון האלה. בין היתר רווחה – 118. התקשרתי ל-118. הוא לא יודע, הוא מפנה אותי הלאה. זה לא נכון, כי כאשר בן-אדם נמצא במצוקה – אני מתקשרת למוקד, המוקד אומר לי: אה, את רוצה את זה, רק שנייה, והוא זה שמתקשר, והוא זה שיוצר את הקשר. לא שהבן-אדם עצמו. בחיים כתיקנם, יש ספר טלפונים שזה המוקד, הוא אומר לי: תקשיבי, את רוצה ככה? אין בעיה תפני. ואני מנתקת ומתקשרת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה רעיון מצוין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין עצה יותר טובה אני יכול להגיד לך. אין טלפון אחד. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> דבר נוסף אדוני. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני התקשרתי למספר אחד, הוא מקשר לאותה שיחה. אני לא צריכה לנתק ולחפש את הטלפון הבא. << דובר >> ירון עמוס לוי (יש עתיד): << דובר >> על זה הדיון. אנחנו מדברים על זה שיש כאן חוסר סדר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בהקשר לעצה שלה, מאוד חשוב שבתקשורת, בטלוויזיה, היום כולם שם, נתחיל לחשוף את המספרים האלה. מספר אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, הגיבור שלנו מאופקים. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רחוק מלהיות גיבור. רחוק שנות אור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא יעזור לך. יש דברים שנכנסים להיסטוריה, אתה לא תמחק את זה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, אדוני. אני עשיתי מה שרבים וטובים עשו. הגנתי על הילדים ועל הבית שלי כמו כולם. ברשותך, אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לומר שהתגעגעתי אליך. כיף לראות אותך ואת חברי מיכאל, היושב-ראש, שני אנשים שאני מאוד אוהב ומעריך. מיכל, שעושה עבודת קודש בנושא הטיפול הנפשי. אני רוצה לתת את נקודת מבט האישית שלי. פה, במקרה דנן, אנחנו נשאלים האם אנחנו רוצים להיות טקטיקנים או אסטרטגיים. אני רוצה להסביר למה. מפני שאנחנו כרגע עם מה שהעמותות שעושות עבודת קודש מתמודדת, זה איך לומר – תחילת המערכה הנפשית. ולכן, אדוני היושב-ראש, ההצעה שלי היא כדלקמן. מה שלדעתי צריך לקרות בהובלת היושב-ראש והח"כים הנוגעים בדבר, זו תקנה, או עדיף חוק, הצעת חוק אפילו ממשלתית שתלאים שתי עמותות – ער"ן, ונט"ל, מפני שהעמותות האלה יודעות לעשות בצורה ווירטואוזית מה שהמדינה לא יודעת לעשות בתוך פרקי זמן קצרים מאוד. המערך, השלד כבר קיים אפילו כהוראת שעה. להלאים אותן, ולהפנות את האזרחים מפני שהולך להיות צונאמי. רק אצלי בבית – זה שלושה נפשות שהצטרכו טיפול, אין מה לעשות. כמוני יש עוד מאות אלפים. ואם אנחנו לא נדע להיות מספיק ורסטיליים וגמישים בהחלטות שלנו כמחוקקים – אנחנו לא נצליח להגיע. ובעוד 15 ו-20 שנה, אנחנו כמדינה נשלם אלפי מונים יותר יקר, במרכאות, כדי לטפל בהם. ולכן, אני חושב אדוני היושב-ראש, שההצעה של הלאמתן של שתי העמותות הללו, יכול להיות שצריך יותר, אני לא מעורה מספיק כמו חברתי מיכל וולדיגר בפרטים, זה לדעתי פתרון מצוין. השלד מוכן, אנחנו מסורבלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. אלמוג. אבל אם אתה אומר שהם כל כך יעילים, אני חושש שאם תלאים אותן הן יהפכו לביורוקרטים... << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> לא אמרתי את כולם. אני מתנצל למי שלא אמרתי את שמו, אני לא מעורה בפרטים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> הפתרון הוא משל"ט של ממשלה במגזר שלישי. אנחנו פשוט רוצים להעלות את שר הבריאות שהתפנה מסיור דחוף שהוא מסייר בשטח. אדוני השר, אתה יודע, בדרך כלל עכשיו לא מאשרים לחברי כנסת לעלות בזום, קיבלנו אישור מהיועצת המשפטית שתעלה כשר הבריאות, ותציג את האמירה שלך לגבי אותו משל"ט טראומה בהובלת משרד הבריאות שיתכלל את משרד החינוך, הרווחה, הביטוח הלאומי והעמותות כדי לעשות סדר בהמון עשייה טובה שיש, אבל מחייבת איזה סדר ממשלתי שאתה מכיר את הבעיה. אנחנו בהזדמנות הזאת גם דרכך רוצים להודות לכל המטפלים, לכל הרופאים, הפסיכיאטרים, לכל האחיות שתפקדו היטב באותו יום ארור ונמהר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר אריאל בוסו. אני רוצה להגיד לך שעשית פה תקדים היום. לכבודך, ולכבוד המצב, אפשרו להעלות בזום, למרות שהתקנה פה שהנוהל של הייעוץ המשפטי לא מסכים שחבר כנסת יעלה. אנחנו ביקשנו, חבר הכנסת ביטון ואני, שאתה תופיע כשר, כי חבר כנסת אסור להעלות בזום. אבל כשר, שעכשיו אתה ממונה ואתה נמצא בעבודה, עבודת הקודש שלך, וכשר הבריאות תתייחס לעניין הזה שהעלה חבר הכנסת ביטון בעניין המצוקה והפוסט טראומה שאנשים רבים מאוד ייכנסו עכשיו בתקופה הקרובה, ואם המשרד שלך יוכל לתכלל את זה. אם אתה על הקו, אולי תדווח לנו גם על מה שעלה אתמול פה על-ידי נציגי משרד הבריאות לגבי הקשיים בפינוי האנשים עם מוגבלויות אם אתה מעודכן. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> נתחיל מהסוף. הייתי במספר מקומות שהם בעלי מוגבלות שצריך לטפל בהם בנגישות, בטיפול. אני רוצה להודות לכם יושבי ראש הוועדות, הרב אייכלר, וחבר הכנסת ביטון. אני רואה חשיבות רבה, ואני לא אומר את זה כאמירה. אני מבין כמה הוועדה חשובה, וברור לכם שאם הייתה לי אפשרות הייתי מגיע פיזית לוועדה. כרגע סיימתי מפגש עם דמות חשובה שנעדכן בהמשך ונדווח. אני עדיין ממשיך למרכזי השיקום בצפון, בפורייה. כמו שאמרתם, בריאות הנפש, זה האירוע שכרגע משרד הבריאות ניגש אליו במלוא העוצמה. בראש סדר העדיפויות הצבתי גם את הקבינט החברתי כלכלי. עולה מן המצב בשטח – כרגע סיימתי, ואני עדיין מתעדכן בנתונים, שיחה עם ד"ר גלעד בודנהיימר, יושב-ראש אגודת בריאות הנפש במשרד הבריאות. נתחיל מהנקודה שכל אחד ואחד מדבר עליו, דיברתם הרגע על העמותות. הבנו באירוע הזה שצריך גוף מתכלל. אנחנו כרגע עובדים על הצעת מחליטים שתגיע לממשלה לגבי התוכנית הכללית של בריאות הנפש. לא אלאה אתכם, אבל התוכנית היא מאקרו תוכנית, אבל עדיין היא בליטושים אחרונים, כי ביקשתי עדיין ממי שמקבל את התוכנית שיישב עם מנהלי בתי החולים לבריאות הנפש עם גופים, כמו שאמרתם, שמלווים את בריאות הנפש, כדי שהתוכנית תהיה מלוטשת עד הסוף. מדובר בתוכנית מאוד גדולה, הרבה יותר ממאות מיליונים, לא רק בכסף, אלא בתכלול שלה – בהוספת כוח אדם, ולתת אפשרות לפסיכולוגיה לתת מענה נפשי ראשוני, נקרא לזה תומך נפשי. צריך להוסיף 200 פסיכיאטרים בשנה, סדר גודל שמדובר בהמון כסף ובכוח אדם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרת 200 פסיכיאטרים שצריך להוסיף. אתה חושב שיש 200 פסיכיאטרים בארץ? יש מצוקה גדולה מאוד במקצוע הזה, אתה יודע את זה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> צריך לזכור שבריאות הנפש מגיע לאירוע הזה בחסר עצום ללא קשר לאירוע הזה. היא נמצאת בחסר – המונח בריאות הנפש מגיע לחוסר במדינת ישראל עוד לפני האירוע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה בעניין המשל"ט שדיבר חבר הכנסת ביטון. אתה יכול לקחת על עצמך את הדבר הזה? << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אנחנו בהצעת מחליטים הולכים לדבר על זה. משרד הבריאות יהיה צריך לתכלל תחתיו את משרד הרווחה, ביטוח הלאומי, פיקוד העורף, רשויות מקומיות, כולם. שלא יהיה מצב שאחד יקבל 12 טיפולים, ויתרה מזאת, ואחד לא יידעו עליו שהוא קיים בכלל. אנחנו צריכים ליזום גישה לאנשים שאפילו לא בטוחים בעצמם, או לא יודעים שהם זקוקים לסיוע נפשי, אם זה מתנדבים, או אנשים שנמצאים בגל השני והשלישי, לא רק מבארי. אנשים שגם הם מחוץ לקיבוץ והמשפחות שלהם נטבחו. הקהילה נפגעה. אנשים בשדרות בחרדה, באופקים, בנתיבות, באשדוד. הייתי באחת מבתי החולים וראיתי אישה חרדתית כולה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> השר, הצעת המחליטים היא תגיע מהר, ובתוכה יהיה משל"ט וראייה כוללת של כלל הממשלה בנושא בטיפול בטראומה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> כן. כחלק מהמגמה של הצעת מחליטים, שהיא תכלול החלטה שמשרד הבריאות יתכלל את אירוע בריאות הנפש במדינת ישראל כגוף מקצועי, גם כן אגמית מבחינת מידע. אתה יודע תקציבית אתה יכול לפזר, בסוף יהיה מצב שחלק יקבלו וחלק לא יקבלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לכן ביקש חבר הכנסת ביטון שיהיה משל"ט אחד בראשותך. שיהיה בהצלחה גדולה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> אנחנו מחכים להחלטה הזאת. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אנחנו מקדמים אותה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> ברשותכם, חצי משפט. אני עדיין בא ואומר. אנחנו משחקים בהרכב מצוין, אבל לא יהיה מי שיבקיע את הגול. זה הולך להיות מאסה של מאות אלפי פונים, מישהו צריך לתכלל את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> כלל הממשלה צריכה לעבוד יחד והעמותות. יש פה בלבול במילים ובשפה. יש מוקדים, כל עמותה שמטפלת יש לה מספר טלפון זה המוקד. אנחנו לא מדברים רק על מספר טלפון אחד ממשלתי שאם אתה בטראומה תחייג אלינו ויפנו לטיפולים, אלא משל"ט. מקום מרכזי שמשרדי הממשלה יושבים יחד ונציגי העמותות יחד באותו מקום, ואז הכול זורם והכול מתואם. עשינו את זה באיתור חללים. עשינו את זה במפונים. יש משל"ט לכל תחום כזה, והממשלה יודעת לעבוד יחד. בטראומה אנחנו דורשים שיהיה תכלול של טיפול בטראומה. ואם שר הבריאות מוביל את זה ויביא את זה מהר – נברך על המוגמר, מחכים להחלטה הזאת, ובתוך זה יהיה חייב לתת גב לגופים שנותנים שרות. הזכרת עמותות, הן עכשיו מוציאות פי חמש ממה שהיה כי המספרים גדלו, אז הממשלה צריכה לתת לעמותות האלה כסף מידית. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> כשהם יתחילו לטפל ב-5% הראשונים המשאבים כבר יגמרו. ואז כשאנחנו רוצים להעביר להן איזשהו תקצוב רגולטורי זה פחות מסובך, באילוץ משפטי. בינתיים כל יום שעובר השריטה הופכת לבקע. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לסכם מה שאלמוג אמר. שכל מה שידענו עד היום על בריאות הנפש ועל פוסט טראומה זה אין ואפס למה שמחכה לנו מהיום והלאה. ולכן, כל מה שידענו עד היום זה ממש טיפות בים הגדול הזה בצונאמי. << אורח >> דוד קורן: << אורח >> אני המנכ"ל של ער"ן. מר אלמוג, אני לא חושב שצריך להלאים - צריך לתמוך. מה שעובד בשגרה - עובד בחירום, והוא עובד טוב. אנחנו מקבלים היום אלפי פניות ביום, ואנחנו מפנים מאות פניות ביום, לא כולם יהיו בטראומה, גם את זה צריך לזכור. אבל אלה שיהיו בטראומה מגיעים אלינו, ואנחנו מפנים גם לנט"ל וגם למרכזי החוסן, ולמרכז החוסן הארצי וגם לקופות החולים. שוב, חבר הכנסת ביטון ואייכלר, מה שאני אומר צריך להשתמש בידע שקיים, ביכולת שקיימת ולתמוך. אנחנו יודעים לעשות את העבודה, ונדע להגדיל אותה ולהכפיל אותה לפי הצורך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אפרת שפרוט: << אורח >> אני מצטרפת לדברים של דוד. חברים, מהבחינה הזאת באמת פי עשר פניות משגרה. אנחנו אחרי 12 אלף פניות רק בשלושה השבועות האלה. אני אגיד שער"ן הוא קו מאוד גדול. נט"ל, נוסף להיותו קו, הוא גם הטיפול עצמו. זאת אומרת, ער"ן היום בשיתוף משרד הבריאות הקימו מרכז חוסן ארצי. השיחות מגיעות לשם, והם יודעים להפנות אלינו כדי שטיפול המשך, הטיפול הקליני, הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים יתנו. אני מצטרפת למה שנאמר פה על ידי חברי הכנסת. בריאות הנפש נושא שהורעב שנים, אי אפשר לחשוב שבשבועיים הדברים ייפתרו. רוב המטפלים ברחו לקליניקות הפרטיות. אני נאלצתי גם השבוע להעלות את התעריף שאני משלמת. אני לא מוכנה להסתמך בקליניקות. המתנדבים חייבים שיהיו אנשי טיפול בשכר, שלוקחים אנשים לחודשים ושנים קדימה, ולא לשלוש פגישות. הקווים הם השער הראשון, ואחרי זה לעבור לטיפול ארוך טווח. אני רוצה לעשות הבחנה שאני חושבת שעושים פה קצת סלט בין שני נושאים ששניהם חשובים. הראשון – משל"ט של משרדי הממשלה והמוקדים השונים שהוא טכני, הוא לא של בריאות הנפש. נורא חשוב שבפרסומות בטלוויזיה יפנו את האנשים למקום אחד שיודע להעביר למשרדי הממשלה השונים, ולא שכל משרד ממשלתי יעשה פרסומת למשרד שלו. חוסן, זה כל הנושאים. בן-אדם צריך עכשיו דיור, ומס רכוש, ולסדר את כרטיס האשראי שלו ואת תעודת הזהות, כל הדברים האלה יעזרו לו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> אני מתמקד היום בטראומה. << דובר_המשך >> אפרת שפרוט: << דובר_המשך >> אתם דיברתם פה על משל"ט. צריך שיהיה פה משל"ט של משרדי הממשלה. זה דבר אחד. ויהיה פה את המוקד של ענייני הטראומה, זה כן הוקם עכשיו מתחילת המלחמה הוקם מרכז חוסן ארצי שהוא מפנה בבת אחת לארגונים. צריך להגדיל מאוד את התקציבים. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אומר את זה כמי שגר באופקים. אנשים עוד לא התחילו לעכל, זה פשוט קורה בתהליך נפשי, כל אחד בקצב שלו. אבל אני שואל שאלת תם. ראשית, אני מאוד מוקיר ומעריך את עבודת קודש שאתם עושים. אבל אני מנסה להבין האם המאסה תגדל פי חמש, או פי עשר חלילה, האם אתם יודעים – זה כמו חולה שכרגע נמצא בטראומה, הוא עדיין לא מבין מה קרה לו, הגוף עדיין מוצף אדרנלין. האם הם יידעו להתמודד עם מסות. << אורח >> אפרת שפרוט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יודע שבכמויות שיש להם הם לא יוכלו. והתשובה היא שאם יתחזקו אותם והמשל"ט יספק להם פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכל מה שצריכים, הם יוכלו בעזרת השם להתמודד. << אורח >> דוד קורן: << אורח >> ותקציבים כמובן. << אורח >> חנה שטרום כהן: << אורח >> אני פסיכולוגית קלינית, רק 40 שנה בשירות הציבורי. הובלתי את הפורום לרפורמה לבריאות הנפש, לצערנו נכשלנו. מאז שהעבירו את הרפורמה, אין מערך בריאות נפש ציבורי. אנחנו משלמים את המחיר היום. אני רוצה להתייחס למה שקורה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את מתכוונת שהעבירו לקופות חולים. << אורח >> חנה שטרום כהן: << אורח >> כן. זה לא פתרון. התחנות עבדו על עקרון מאוד חשוב שבתוך הקהילה יש מרכז בריאות נפש, הוא מוכר לכולם. יש דלת פתוחה, כל אחד יכול להיכנס. הטיפול הוא החל מהינקות עבודת מניעה. החוסן הנפשי, הוא תוצר של שני דברים – התורשה, צורת הגידול שלך, והלחצים מבחוץ. ככל שיש יותר חוסן פנימי – יש יותר יכולת עמידה. יש כמה כללים לעבודה. יש להבחין בין התערבות באירוע מתגלגל, כמו שיש עכשיו, לבין אירוע של אחר, המצב הנפשי שלאחר. זאת עבודה אחרת לגמרי. כרגע יש לנו פניות מטורפות של אירוע מתגלגל. יש לזה כללים. אפשר ללמד את זה. היה פה אחד שדיבר על ללמד את הציבור, זה יופי של דבר, אפשר ללמוד בזה. יש עקרונות מאוד בסיסיים. אנשים עובדים על-פי פרדיקציה, הם יודעים איך להתנהל בעולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את יכולה להעביר לנו תוכנית מפורטת, כדי שנוכל לפרסם את זה. תשלחי לנו, אנחנו נפרסם את זה באתר של הוועדה. << דובר_המשך >> חנה שטרום כהן: << דובר_המשך >> שלחתי דף עמדה למזכירות הוועדה. ביקשתי להעביר את זה לכל המשתתפים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חייב לסיים. << דובר_המשך >> חנה שטרום כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד משהו ברמה טכנית מה שצריך לעשות. יש במדינת ישראל בהסתדרות הפסיכולוגים 14 אלף פסיכולוגים שרובם מטפלים מיומנים וגם מומחים בטראומה, הם לא מנוצלים. יש את בריאות הנפש בהסתדרות העובדים הסוציאליים, הם לא מנוצלים. אני משתתפת כמו כל חבריי בכמה קבוצות שאנחנו מלאים בפניות – זה לא יעיל, זה לא מסודר. ניסיתי לפנות כאחת שמכירה את המערכת לבקש – גייסו אותנו לאתרים שאתם עובדים בהם. והתשובה הייתה – יש בעיית ביטוח, זו התשובה. אני מבקשת שכל אחד - התקשורת, קופת חולים, ביטוח לאומי, כל אחד מפרסם את השם שלו עם קצת שיווק ומבלבל את האנשים. קודם כל צריך להיות מספר אחד קצר כמו 100. תודה רבה. אני אומרת את זה מניסיון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אריה מונק: << אורח >> אני מ"בית חם". רק להגיד מילה אחת, שאני עכשיו בא מהוועדה השנייה, ועדת הבריאות, שמדברת שוב על הנושא הזה. הנושא הזה של הריצ'ינג אאוט, כמו שאומר כל הזמן חבר הכנסת ביטון והרב אייכלר, הנושא הוא לא לחכות שיפנו אלינו. אנחנו היום קולטים אנשים שהם כבר בטראומה, עדיין לא בפוסט, כי הפוסט יגיע בהמשך. לכן אני רוצה רק לומר, אנחנו הקמנו כמו ער"ן ונט"ל, קווים שמופנים לציבור הדתי והחרדי, מותאמי תרבות שעושים את כל התהליך, משהו שהוא כמו one stop shop כל מי שמתקשר ונכנס לתוך המאגר הזה, לא עוזבים אותו עד שהוא מקבל את כל הטיפולים. אנחנו יש לנו רשימות גם של אנשי זק"א, וגם של אנשים אחרים בקהילות שאנחנו פונים אליהם. אנחנו הקמנו עכשיו שגרירי חוסן קהילתי באופקים – 50 שגרירים שאומרים לנו איזה בית צריך את העזרה. אני רוצה לומר, שהפתרון לא נמצא, אין לנו מספיק מטפלים במדינה. הפתרון הרבה נמצא – בתוך הנושא של החוסן הקהילתי וצריך לתת על זה דגש. << אורח >> אסנת אייל: << אורח >> אני ממרכז השלטון המקומי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם תוכלי לומר במשפט אחד. במשל"ט הזה אתם תוכלו להשתתף? << אורח >> אסנת אייל: << אורח >> בהחלט כן. וחשוב מאוד שנהיה. מקומי ואזורי ביחד. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לגבי פרסום, שמעתי מספר אחד ממוקד. אפשר לפנות ללשכת הפרסום הממשלתי. זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שהם יפרסמו. תודה רבה. בבקשה, גיל רביב, פסיכולוג ראשי של קופת חולים מאוחדת. << אורח >> גיל רביב: << אורח >> תודה רבה ליושבי הראש המשותפים. אני פסיכולוג ראשי וסגן מנהל מערך בריאות הנפש במאוחדת. גם חבר קיבוץ נחל עוז 35 שנה. מן הסתם, אני מדבר כרגע בתקופה הזאת גם ממפגשים אישיים עם משפחות, וגם מסיורים ועבודה במלונות באילת, ים המלח וכו'. כלומר, בתקופה של חוויות כל כך קשות ועוצמתיות, ושכולם נמצאים בסערה של רגשות, אני מציע להיצמד לעובדות ולתהליכים קיימים. קודם כל, האירוע הזה הוא לא אירוע פסיכיאטרי, אלא במהותו הוא פסיכו-סוציאלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת הסיבה שוועדת הרווחה עוסקת בזה, ולא ועדת הבריאות, כי זה עניין סוציאלי. << אורח >> גיל רביב: << אורח >> לא כל מי שחווה טראומה, הוא יסבול בהמשך מפוסט טראומה בין 5% ל-15% תלוי בסוג הפגיעה. בואו נצמד לעובדות. לא כל מי שבטראומה יהיה בפוסט טראומה. התגובה של חרדה אקוטית כמו שהרבה סובלים ממנה כרגע זה פוסט טראומה, זה הפרעות נפשיות, וככאלה הן מטופלות על-ידי בריאות הנפש בארגוני הבריאות. קופות החולים מחויבות על-פי חוק להגיש סיוע רפואי ונפשי למבוטחים. במצבי חירום לקופות חולים יש שני שירותים שנפתחים בהלבשת חירום הזאת. יש קו תמיכה נפשי. בכל קופה זה המוקד של הקופה, זה מפורסם. יש את הקו הזה שנפתח אחרי שעתיים מהאירוע, הוא פועל מעט – כ-13 אלף פניות מכל הקופות. ויש קו שרות. זה לא אותו מספר בכל קופה. זה המספר של המוקד הארצי של הקופות עם ניתוב מידי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עם ניתוב מידי אליכם. תודה רבה גיל רביב. << אורח >> גיל רביב: << אורח >> רק את השורה התחתונה. בסיס התקציב של הקופות שימושים של 2% ו-4%. מי שרוצה לסייע בתחום בריאות הנפש, להכפיל בבקשה את בסיס התקציב שהוא כבר מזמן לא ריאלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לסכם. חבר הכנסת מיכאל ביטון. בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> תודה רבה. תודה לחברי היושב-ראש המשותף, חבר הכנסת ישראל אייכלר על המעקב הנחוש הזה, ונמשיך לעקוב עד שנביא את התוצאה. הוועדה המשותפת לוועדת העבודה והרווחה, והוועדה לחיזוק הנגב והגליל, קוראת לממשלת ישראל, ובמיוחד למשרד הבריאות, להקים משל"ט – מרכז שליטה לתיאום ממשלתי ומגזר שלישי שירכז את כל היבטי הטיפול בטראומה ובחוסן בישראל שאנחנו מבינים שהפך להיות אתגר גדול לשנים הבאות בהיקפים שלא ראינו כמותם, וללא תיאום ממשלתי, הדבר הזה יירד לטמיון. בתוך התיאום הזה אנחנו מבקשים את משרד הבריאות, רווחה, חינוך, רשויות, משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי, ואזורי ועמותות מרכזיות שדרמטיות בטיפול ובליווי של חוסן בנפגעי טראומה גם במצב הראשוני וגם פוסט טראומה. אנחנו מציעים לממשלה לקרוא למשל"ט הזה "מטריה" בראשי תיבות – מרכז טראומה יהודי הוליסטי. אבל העיקר שהמרכז הזה יקום. הדבר השני שאנחנו דורשים מהממשלה, להגדיל באופן דרמטי את תקציבי הטיפול בטראומה ובחוסן כפי שהצהיר השר שמקודמת החלטת ממשלה מהירה בנושא להגדלת משאבים. אנחנו גם מבקשים מהממשלה להתייחס התייחסות מיוחדות לאוכלוסיות המוחלשות, במיוחד הבדואיות שנפגעו קשה במלחמה, וכרגע, הן ללא מיגון, וגם ללא טיפול ראוי בהיבטים של טראומה למקד מאמץ באוכלוסייה הזאת. אנחנו מבקשים שכל העבודה תהיה ממשלה ומגזר שלישי, כפי שיודעים לעשות בכל המשל"טים האחרים שעובדים יפה עכשיו סביב נושאים שונים. לא נוותר על כך כשתהיה ראייה ארצית להיבטים של טראומה וחוסן בישראל. נמשיך לעקוב אחר ההחלטות. תודה רבה לכל המשתתפים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>