פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הפנים והגנת הסביבה 20/09/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 124 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, ה' בתשרי התשפ"ד (20 בספטמבר 2023), שעה 9:40 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ארז מלול - מ"מ היו"ר זאב אלקין ווליד טאהא מוזמנים: תומר וידמן – רפרנט מים והגנ"ס באג"ת, משרד האוצר יונתן עוז – משנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה עומר גדיש – ראש מטה מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה קרן יצחקי פרוכטמן – ראש אגף תקציבי, המשרד להגנת הסביבה אילנית וורנר – חשבת המשרד להגנת הסביבה אלעד עמיחי – סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה עדי אייברמס – לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה נטע דרורי – לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה אור אללו פוקס – יועצת משפטית למחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה אילת פלדמן – ייעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים קרנית גולדווסר – יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי מירה סולומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי הילה אקרמן – ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל משתתפים באמצעים מקוונים: גיא סמט – מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ייעוץ משפטי: לירון אדלר מינקה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי סגנית מנהלת הוועדה: ליאת סעדון רישום פרלמנטרי: רעות חביב, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשפ"ג-2023, מ/1652 << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היום יום רביעי, ה' בתשרי תשפ"ד, ה-20 בספטמבר 2023. נושא הדיון היום הוא הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשפ"ג-2023. מי יתחיל את הזה? המחלקה המשפטית רוצה? איפה היא? איפה לירון? << אורח >> לאה קריכלי: << אורח >> לירון? איפה לירון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדרך כלל המחלקה המשפטית - - - << אורח >> עומר גדיש: << אורח >> שנתחיל אנחנו? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בדרך כלל כשאין את המחלקה המשפטית לא מתחילים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, לא מתחילים. הנה לירון, אי אפשר להתחיל בלעדיה. חייב לציין שהיא נתנה לי את תמונת הרקע, הסבירה, וברוך השם אנחנו בכיוון. כן, בואי נתחיל. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> בסדר, אז אנחנו באמת מדברים היום על הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), תשפ"ג-2023. לפי חוק שמירת הניקיון מפעילי אתרי היטל הטמנה, זה בעצם בדרך כלל רשויות מקומיות משלמות היטל הטמנה על הפסולת שהן מטמינות והיטל ההטמנה מועבר לקרן לשמירת הניקיון. בקרן לשמירת הניקיון היטל ההטמנה מתנהל בחשבון נפרד. יש בקרן שמירת הניקיון כמה חשבונות – חשבון הפיקדון, חשבון כללי, חשבון מחוק השקיות וחשבון מהיטל הטמנה. באמת עיקר הכספים שמגיעים לקרן הם מחשבון היטל ההטמנה. כשהמטרה של ההיטל זה בעצם לצמצם בסופו של דבר את ההטמנה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לומר שהם צברו שם קופה יפה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> לרכז כספים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, בוא נשמע, רגע. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> שיאפשרו בעיקרם למטרות פיתוח, לפתח אמצעים חלופיים להטמנה, מתקני קצה למחזור, ודברים כאלה. במשך השנים, וזה עולה פה פעם אחר פעם בוועדה בדיונים, נצברו סכומים מאוד משמעותיים בקרן. בסוף שנת 2022 הייתה בקרן יתרה של 3.45 מיליארד, ש-93% מהם הייתה בחשבון היטל ההטמנה זאת אומרת הכספים במשך השנים לא כל כך מצליחים לצאת למטרותיהם העיקריות. סעיף 11 לחוק באמת קובע את כל הנושא של היטל ההטמנה ואת המטרות שאפשר יהיה להשתמש בכסף. הוא קובע שהכסף אמור לשמש בעיקרו למטרות פיתוח. זה המטרות שאמרנו, של אמצעים חלופיים. אבל כבר בחוק הקיים יש מטרות נוספות, שאפשר להשתמש בכסף אם נשארה יתרה, אפשר להשתמש, כמו שכתוב היום, עד 25% מהכסף שהתקבל באותה שנה, למטרות שנוספות, שמה שכתוב בחוק זה לטיפול באסבסט, לשיקום של אתרי פסולת שנסגרו ולחינוך והסברה. בשנת 2013 למטרות הנוספות האלה נוספו מטרות נוספות, שהן סיוע לרשויות מקומיות באשכולות, זה היה בהתחלה 1 עד 4, אחר כך זה נהיה 1 עד 5, לטפל במפגעי פסולת בהקמת תשתיות לטיפול בפסולת באותן רשויות. וגם באיזשהו טיפול שוטף לתקופה מוגבלת בהסדרת הפסולת באותה רשות. שוב, זה רק מיתרות שנשארו ועד, גג של 25% מהכסף שהתקבל באותה שנה. הוראת השעה הזאת שהייתה ב-2013 הוארכה פעם אחת ב-2017 ואחר כך שוב ב-2021, ולמעשה פקעה בפברואר האחרון. וכעת מבקש המשרד להגנת הסביבה לחדש את אותה הוראת השעה. הקושי העיקרי שתמיד עלה בדיונים לגבי הוראת השעה הזאת הוא שבאמת הכסף של הקרן לשמירת הניקיון אמור לשמש לפרויקטים העיקריים של מחזור ושל צמצום היטלי הטמנה. אנחנו בעצם רואים שהכספים נצברים בקרן, ההטמנה לא מצטמצמת, ובינתיים בעצם משתמשים בכסף לדברים אחרים שהם חשובים, אבל באופן עקרוני טיפול בפסולת וגם הסדרה אפילו של טיפול שוטף. אמנם יש רשויות שמתקשות לעמוד בזה ולעשות את זה, אבל מלכתחילה זאת לא מטרתה העיקרית של הקרן. אנחנו כן נרצה לשמוע מהמשרד להגנת הסביבה מה עשו במסגרת הוראת השעה הזאת בשנים האחרונות, האם הכסף מצליח להיות מנוצל, איך הוא מחולק לרשויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סכומים גם. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> סכומים – האם מגיעים ל-25% האלה? האם הכסף מצליח להגיע לכל הרשויות הפוטנציאליות, או שיש רשויות שלא מצליחות, אם זה קולות קוראים ודברים כאלה, אם הן מצליחות להגיע לקולות הקוראים – כן או לא. באמת לשמוע את הנתונים כדי שהוועדה תוכל להחליט האם לקבל את הוראת השעה. << אורח >> תומר וידמן: << אורח >> רק שיירשם לפרוטוקול, כי הוראת השעה קבעה 35%. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לפני זה, ארז. לפני זה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע, רגע. מה? מה אתה אומר תומר? << אורח >> תומר וידמן: << אורח >> הוראת השעה קבעה 35%. היא העלתה את המגבלה מ-25% ל-35%. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> נכון, באיזשהו שלב זה עלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 35%, כן. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> זה היה בהתחלה 25%, זה עלה ל-35% באיזשהו שלב, וגם פה מבקשים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ארז, במשפט. יש לי שאלה לירון. למה צריכה להיות הוראת שעה? לא לא חוק מוסדר ולא הוראת שעה? אנחנו לא, על מה אנחנו מדברים בכלל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, היא תענה, אני, גם יש לי תשובה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, לירון תגיד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, לא, לי יש גם תשובה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> לא, אני חושבת שזאת שאלה טובה כשהוראת שעה מתחדשת שוב ושוב, בסופו של דבר מה לעשות איתה. שוב, בגלל הנושא - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כיוון שזה רק יתרות, זה לא המהות של הקרן. זה לא הזה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אני חושבת, בכל הדיונים שהיו לגבי הנושא הזה בפעמים הקודמות, בעצם בגלל הדבר הזה ובגלל העניין שרוצים לראות שהקרן, אנחנו מגיעים לכאן לדיונים ואנחנו רואים שהכספים לא מנוצלים בקרן כמו שצריך. אז בסוף יש משהו ששמים בצד לאמצעים האלה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז אם מסדירים כחוק ואז הקרן, הייעוד שלה מאוד ברור ומה צריך לעשות ברור, אז אולי לא צריך את כל הדיונים החוזרים על עצמם. למה לא מציעים חוק? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, טוב. בואו נשמע את הזה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> לא, ההצעה עכשיו היא הצעת חוק, היא מוצעת כהוראת שעה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זו הצעת חוק לאישור אותה הוראת שעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרתי לך, כי זה לא במהות. זה לא, הוראת השעה זה רק יתרות, וזה לא המהות של החוק. החוק, עירו להשתמש בפיתוח וצמצום הטמנות. זה המהות. ברגע שאתה עושה את זה בחוק, זה הופך להיות עיקר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני דווקא מבין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> והטפל, והעיקר לטפל. טוב, בואו נתחיל עם המשרד לאיכות הסביבה. להגנת הסביבה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> בוקר טוב לכולם, שמי אלעד עמיחי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם יש הגנה יש גם איכות. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> ברור, שמי אלעד עמיחי, אני סמנכ"ל לשלטון מקומי וקהילה במשרד להגנת הסביבה, ואחראי על תחום הפסולת והמחזור, וחבר הנהלת קרן לשמירת הניקיון. אז אדוני יושב הראש, לירון, אני מבקש לפתוח דווקא למרות שלא התבקשנו, בעקבות גם ההערות שעולות פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, תן סקירה, אחרי זה תתייחס להערות. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן, בוועדה, אז אני מבקש לפתוח קצת בפעולות של הקרן, ובאמת אני חושב שכבר בישיבה הקודמת, ביולי, הראנו את השינוי במגמה בבחינת הוצאת הכספים, וכבר פה נוכל לראות באופן משמעותי שהמגמה הזאת ממשיכה ואפילו מתחזקת. אז הקרן, ברבעון, בשלושת הרבעונים הראשונים, זן תמונת מצב לשלושה רבעונים, נצברו הכנסות בחציון הראשון על סך 360 מיליון שקלים. התשלומים עברו בפעם הראשונה, אני חושבת שהצלחנו להגיע למצב שאנחנו משלמים בחצי הראשון יותר ממה שאנחנו מכניסים. ועוד - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, מה זה התשלום הזה? תסביר, תפרט. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני אסביר הכל. המצגת ממש קצרה ואני גם אציג דוגמאות, אם צריך. תשלומים ב-373 מיליון שקלים, ועוד התחייבויות לפרויקטים נוספים ב-542 מיליון שקלים. זה רק בחשבון ההטמנה. ובסך הכל, בקרן הניקיון על החשבונות השונים הוצאנו, שילמנו 400 מיליון שקלים, הכנסנו 450, והתחייבנו על עוד 600 מיליון. כלומר, המגמה שדובר עליה בפתיח היא מגמה שהשתנתה. הנהלת המשרד, השרה, המנכ"ל, וכל הצוות המקצועי שם לנגד עיניו דגש מאוד חזק לייעל את השימוש בכספי קרן הניקיון ולהוציא את הכספים לייעוד אליהם הם נועדו בחוק. קרי, בעיקר מתקני תשתית למיון, הפרדה, מחזור פסולת. ומרבית הכסף שיצא שאני מדבר עליו פה, אני יכול לקרוא פה את הפרויקטים שיצאו – זה למפעל מחזור בחומר אורגני במועצה האזורית אשכול, למפעל מחזור למיון ומחזור בעפולה, למפעל מיון בדודאים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, מה קורה עם המצג? רגע. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, אני מקריא את הזה, אני יכול להביא, פשוט רשימה סופית אני אעביר לך אחרי זה. אני ככה מקריא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז זהו בדיוק, אני צריך לראות את זה. מפעל, הייתה באשכול, אחרי זה בעפולה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> בעפולה, בדודאים, בעברון, בחירייה, בנאות חובב מפעל למחזור פסולת. הקרן השקיע במעל 185 מיליון שקלים במחזור, איסוף ומחזור של פסולת גושית בחברה הערבית. זה פרויקט מאוד גדול במסגרת פרויקט, החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איפה? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> בכל הרשויות הערביות, באמצעות האשכולות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה בתמיכות, זה בהוראת השעה או בעצם? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, זה בסך הכל. זה רק, אני רוצה להראות שהמגמה בקרן רק - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה קורה סתם ככה עם המפעלים האלה? לא, אני לא מבין. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> שבקרן רק נאספים כספים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> המפעלים האלה, הם עובדים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> הם עובדים. המפעלים האלה עובדים, ממיינים פסולת. עדיין חסרים הרבה מאוד מפעלים. זאת אומרת, הפריסה עדיין חסרה. כרגע, מבחינת מפעלי מיון, שהם שלב ביניים בדרך למחזור, הפריסה היא יחסית טובה. מפעלי הקצה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> והשוטף של המפעלים, מי מממן? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> הקרן מסייעת גם בהקמה וגם בשוטף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בשוטף. אז בעתיד, כשכבר המפעלים קיימים ייוצר לכם עודפים של מאות מיליונים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> למה עודפים? חוסרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה? למה חוסרים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כי ככל שיהיו יותר מפעלים ותהיה יותר פעילות, הקרן - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש תוכנית להקים עוד מפעלים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן, בוודאי. ברחבי הארץ אנחנו צריכים להקים עשרות מתקני מיון, מעל 20 ומשהו. ועוד מתקני, החומרים שממיינים, צריך למחזר אותם. אז מתקנים לטיפול בחומר האורגני, כמו המפעל, שני מפעלים גדולים שקמים בימים האלה במועצה אזורית אשכול ובאזור השפד"ן (שפכי גוש דן). מפעלי מחזור פסולת אורגנית שמייצרים מהפסולת האורגנית ביו-גז וממנה חשמל. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> מה זה מוקמים בימים אלה? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> מוקמים. מוקמים. דחפורים בשטח, לא דיבורים. כבר יש דחפורים. ודרך אגב, הייתי שמח אם גם היינו יוצאים מהוועדה לראות את העבודה בשטח ולראות את הדברים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תזמין אותנו, נבוא. לא קיבלנו הזמנות עדיין. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אוקיי, אז אנחנו נזמין. ובאמת, מפעלים, 15 מפעלים למחזור פסולת בניין שאנחנו בכספי הקרן, בתמיכת הקרן לשמירת ניקיון. זה מתקשר לדיון אחר שלנו על החוק לפסולת בניין, לתשתית. בקיצור, אנחנו באמת, ואני יכול להעביר סקירה כתובה לוועדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תעביר סקירה לוועדה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> על כל הפרויקטים שאנחנו מניעים ומשלמים. ובאמת יש פה, אני חשוב, התכנסות, ומתחילים לראות את התוצאות של העבודה. הרי, תשתיות בכלל ותשתיות במדינת ישראל להקים זה לא דבר פשוט. עבודה של שנים, עם דחיפה מאוד חזקה של הנהלת המשרד, השרה והמנכ"ל בדגש על נושא הפסולת והמחזור. אנחנו רואים דברים מתחילים להתכנס, ומתחילים לקום מפעלים, ואנחנו מתחילים לראות את הכסף של הקרן יוצא לייעוד שלה. הצעת החוק לירון הקריאה, זה בעצם מה שאומרת הצעת החוק. אנחנו מרחיבים את השימושים הנוספים, מעבר למה שכתוב בחוק, לנושאים שהחוק המקורי לא אפשר אותם, וזה עבור רשויות שנמצאות באשכול סוציו-אקונומי 1 עד 5. השימושים הנוספים שאנחנו מאשרים, אם תעבור לשקף הבא זה מפורט ככה בשפה זה, בעצם המטרות המקוריות הן שיקום אתרים לסילוק פסולת שהטמנה בהם הסתיימה לפני יולי 2009, טיפול בנפגעי אסבסט, פעילויות חינוך והסברה. ואנחנו, הוראת השעה מרחיבה את זה לפעילויות נוספות ברשויות 1 עד 5, שזה הקמה של תשתיות לטיפול בפסולת שאינן רק למחזור, טיפול במפגעי פסולת, וגם אפשרות לסיוע שוטף לרשויות מקומיות. כמו שאנחנו מסייעים למשל בחברה הערבית בסיוע שוטף בפינוי הפסולת הגושית לתקופה של עד שלוש שנים, כדי שייווצר רצף של טיפול. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> זה גם שינוי. זאת אומרת, בהוראות השעה הקודמות זה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עכשיו אני מבין למה ווליד הגיע, וזה חשוב מאוד בחברה הערבית. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני, יש לי עוד דבר חשוב מאוד שבגללו הגעתי, אבל כשתיתן לי זכות דיבור אני אדבר עליו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין בעיה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אפשר לעבור? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל זה חשוב, בוא. זה משמח שיש עזרה בחברה הערבית. ווליד, זה דבר מבורך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה צריך להיות דבר נורמלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, נכון. אני מסכים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא שמשמח ולא שמעציב. זה צריך להיות דבר נורמלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, בסדר, כל דבר טוב. כל דבר טוב. כשאתה קם בבוקר זה משמח. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, אנחנו צריכים את כל שטחי המדינה נקיים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז אם אני מסכם, אם אנחנו כותבים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מדבר, בטח הייתה שם הזנחה בעבר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה שינוי מהותי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מבין את הראש שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. ההיפך, אנחנו כבר מכירים לא קצת זמן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז הפעולות שבעצם הוראת השעה מאפשרת לעשות שלא התאפשרו לעשות אותן קודם בכספי קרן הניקיון, הן הקמת תשתיות טיפול בפסולת שאינן רק למחזור, סיוע בטיפול שוטף בפינוי פסולת לתקופה של עד שלוש שנים, רכישה והצבה של כלי אצירה לפסולת, הסרת מפגעי פסולת וניקיון מרחב ציבורי, רכישת ציוד נוסף להסדרת הטיפול בפסולת ופיקוח ואכיפה לנושא טיפול בפסולת. כל אלה פעולות שלא יכולנו לעשות מכספי קרן הניקיון. אני חייב להדגיש בהיבט הזה – נכון שהקרן לניקיון, הכספים העיקריים מיועדים לצמצום ההטמנה ולקידום המחזור והטיפול, זה העבודה שלי, 99% הזמן אני עוסק בזה. יחד עם זאת, יש רשויות מקומיות שלדבר איתן על מחזור, זה כמו להקפיץ מישהו מגן חובה לכיתה ט', בסדר? זה רשויות שהבסיס כדי להגיע להפרדה של פסולת ולמחזור ולטיפול מתקדם, צריך שיהיה פח ליד הבית, כן? דברים בסיסיים. שיהיה פינוי שוטף. יש רשויות שלא מפנים מהן פסולת. יש רשויות, ולא מעט, שבקצה היישוב יש מזבלה, כמו בתקופות ההן. והמזבלה הזאת, אחת לכמה זמן גם נדלקת ובוערת. והעשן של המזבלה, הסרחון הזה, זה לא הנחלה רק של רשויות 1 עד 5, כן? העשר עובר ומזהם ופוגע בבריאות הציבור כולו. ולכן, יש חשיבות בהיבט הזה, ממש היבט של פיקוח נפש ושמירה על הבריאות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, מה עושים עם רשויות כאלה? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> מה אנחנו עושים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין כלים? אין כלים לאכיפה? דברים כאלה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> תראו, לא הכל אפשר לעשות במסגרת הסמכויות של המשרד להגנת הסביבה. אז יש כלים לאכיפה, אבל אני חושב שגם לאכיפה, בסוף צריך להגיע אחרי שסיפקת תשתיות עיקריות. אז ניקח עוד פעם את הפרויקט שהזכרתי של איסוף פסולת גושית בחברה הערבית. מה זה פסולת גושית? אני עושה היום, קונה ספה חדשה, צריך לזרוק את הספה החדשה. ברשות, בתל אביב, בסדר? או אצלי במועצה האזורית גזר, אני, שי לי ימי איסוף פסולת קבועים, יודעים שפסולת גושית אוספים בימים אלה ואלה, אני מקבל "ווטסאפ", אוי ואבוי מי שיוציא את זה לא ביום הנכון, כן? יעשו לו "שיימינג" בקבוצת ה"ווטסאפ". יש רשויות במדינת ישראל, לא רק בחברה הערבית, אבל זה מאוד נפוץ גם בחברה הערבית, לא אוספים פסולת גושית. כל אחד לנפשו. קנית ריהוט חדש? תסתדר. מה זה תסתדר? עכשיו, אתה מבקש מבן אדם נורמטיבי, מה הוא עושה? הוא לא רוצה להיות עבריין אבל אין לו פתרון. אז הוא יוצא ורואה ערמת פסולת, ואומר יש פה ערמת פסולת. פסולת מזמינה פסולת, זה כמו מגנט. אז הוא אומר "הספה שלי לא תשנה הרבה", והופ, הערמה הופכת להר וההר נשרף. וזה מה שקורה. זה קורה בהרבה מאוד יישובים, וככל שהמצב הסוציו-אקונומי נמוך יותר זה קורה יותר ויותר. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אבל איזה פתרון יש לזה? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא רק שריפה, זה כמובן שאריות של שיפוצים שמשליכים פה ושם. זה לא רק ספה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, זה דוגמא, כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, נכון. אבל דוגמא נכונה שמעידה על כך שרשויות חלשות באמת לא מפעילות את השירות הזה כלפי התושבים, ואז רואים את התופעה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז מה הפתרון שאנחנו הצענו בעצם בפרויקט? אמרנו, אנחנו, באמצעות האשכולות האזוריים, שיעשו מכרז אזורי לאיסוף של הפסולת הגושית, בעצם האשכול ייתן את השירות שהמועצה או העירייה לא נותנת. יהיה איסוף קבוע ופרסום לתושבים – מי שיש לו פסולת שיפוץ קטן, פסולת גושית, משהו גושי, יהיה לו יום קבוע להוציא את זה. אחרי שלוש שנים, נכון, אנחנו יכולים לעזור רק במשך שלוש שנים. אחרי שלוש שנים אנחנו מצפים שביחד עם משרד הפנים וביחד עם רשויות אחרות של המדינה, נסדיר את הנושא הזה. זה בסוף צריך להיכנס לתקציבי המועצות והן צריכות לקבל את התקצוב לזה. אנחנו מצפים גם שרמת החיים של התושבים תעלה ככה שהם לא יהיו מוכנים כבר לקבל את מה שהיה פעם. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אבל יש שיתוף פעולה לדבר הזה ממשרד הפנים? זאת אומרת, אנחנו לא נותנים כסף על דברים שיצטרכו לתת אותם שוב ושוב. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אנחנו יושבים עם משרד הפנים, כולל לפני שבועיים, עם מנכ"ל משרד הפנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה נציג ממשרד הפנים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, אבל אני יכול להגיד שישבו מנכ"לי המשרדים לפני שבועיים, לפני ראש השנה, ודיברנו בדיוק על הנושאים האלה, ויש הבנה מוחלטת. אנחנו חושבים שבאמת רשויות קטנות ושקשה להן יותר להתארגן ולעשות את המכרזים האלה, האשכולות האזוריים הן פתרון טוב שיכול לתת פתרון גם להתארגנויות ולהוזיל עלויות. ובהחלט - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בכמה רשויות תמכתם דרך הוראת השעה? בוא, נגיע לפואנטה, מה שנקרא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז אולי, לפני זה, כבוד יושב הראש. לא, באותו עניין. באותו עניין בדיוק, זה הזמן לומר שאני פניתי לשרה עידית סילמן וגם למנכ"ל של המשרד בעניין קול קורא 14587 2022, החשבת, חשוב שתתני את הדעת על העניין הזה, לניקיון המרחב הציבורי שלב ב', שתוקף ההתחייבויות הוא עד ה-30 בספטמבר 2023. זאת אומרת, עד סוף החודש הזה. מיותר לציין שעד סוף החודש הזה אנחנו נמצאים בסמיכות מאוד קרובה לבחירות המקומיות ורשויות רבות יתקשו לעמוד במשימה. ואם אנחנו יודעים כבר מראש שהתחייבות שהיא בסמיכות קרובה ביורת לבחירות ואז רשויות לא יוכלו לעמוד במשימה ולא לנצל את המצב, אני דרשתי מהשרה ומהמנכ"ל להאריך את תוקף ההתחייבויות לפחות עד סוף ינואר-פברואר 2024, ואז לאפשר לכל הרשויות, כולל אלה שמחליפות ראשי ערים וראשי רשויות, לנצל את הקול הקורא הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה זה תלוי ברשויות, לא הבנתי. יש מחלקה מקצועית בעירייה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כי זה תלוי ברשויות. ארז, אנחנו יודעים, אני מכיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני קצת מכיר, עבדתי גם - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מכיר הרבה, לא קצת. כי זה גם קשור לרשויות, אין מה לעשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמיכות במשרד ממשלתי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צריך להתחשב בזה שבגלל הבחירות לא לגרום לחלק מהרשויות לא לנצל את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נגיד ככה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז אולי נשמע את החשבת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא צריך לבדוק עם הרשויות, שנה שעברה שלא היה בחירות, אם כן ניצלו את הכסף. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה הסמנכ"ל יכול לתת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הסמנכ"ל, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן, אני אתייחס. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יכול לתת על זה, לא, ארז שאל האם שנה שעברה, שלא היה בחירות, הרשויות ניצלו את הכל. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> טוב, אז אני אתייחס רגע לפרויקטים שהוצאנו מהוראת שעה. וגם לזה ספציפית, לפרויקט הזה אני אתייחס. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, כן. תודה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז אלה הפרויקטים שהוצאנו מהוראת השעה. קודם תראו שזה לא - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא סכומים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה סכומים, הפרויקט העיקרי, שהוא נקרא "ניקיון במרחב הציבורי", שלב א' ו-ב', שחבר הכנסת דיבר עליו – פרויקט מאוד גדול ויפה שבאמת עסק בבסיס של ניקיון, תרבות הניקיון במרחב הציבורי ברשויות המקומיות. לא, לא ניקינו את הרשויות, לא שילמנו לזה. עשינו פעילות עם הקהילה, עם הרשויות המקומיות להטמיע הרגלי ניקיון, גם תשתיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה יכול להרחיב על זה? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן, היו קמפיינים, התחלנו את זה קודם כל - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי נראה לי שלבני ברק לא הגעתם. ראיתם מה הולך שם. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> נכון, אני יכול לבדוק עם הגענו לבני ברק תוך כדי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אתה רואה מה הולך שם עם החולדות ועם הזבל, ואנשים נפגעים ואנשים מפחדים לצאת בלילה מהבית. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> הפרויקט קודם כל התחיל במדידה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בגלל החולדות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא רק בחברה הערבית מפחדים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בגלל החולדות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הן יותר מסוכנות מכלבים, החולדות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אין כלבים בבני ברק. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> החולדות אכלו את הכלבים (בהלצה). הפרויקט התחיל במדידה. עשינו צוותי מדידה שלקחו אזורים שונים ברשות המקומית, ועל פי פרמטרים של סקר שבנינו הם ממדו את רמת הניקיון ברשות המקומית. אחר כך זה פרויקט שעבד במערכת החינוך המקומית, זה עבד בפעילות קהילתית דרך מחלקות הרווחה והתרבות של הרשויות המקומיות, ועם מחלקות התשתיות והתברואה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא מבין, איזו פעילות? פעילות. אני רוצה להבין. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז אני אומר, אז היו למשל באשדוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מיליוני שקלים – על מה? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> באשדוד למשל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> היו פעילויות של ניידות ניקיון כאלה שעוברות בפארקים ועושות הסברה לאנשים. היו פעילויות של, לא פעילויות – תשתיות שהרשויות קנו, אמצעים, פחים כאלה שהם פחים מיוחדים שהם מדברים. כי יש עניין של משחוק של הדברים, כי ברגע שאתה זורק והפחים ממש אומרים לך "תודה רבה" וכל מיני דברים כאלה. יש, היו הצגות, היו, שמו את הנושא על סדר היום, אני יכול להביא לכם דוגמאות, באמת עשרות דוגמאות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כל רשות שרצתה או איך זה עובד? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כל רשויות 1 עד 5 שרצו השתתפו בזה, מעל למאה רשויות, נכון? 112 רשויות 1 עד 5 השתתפו. ועכשיו אני אתייחס למה הפסקנו, למה התוקף הוא עד סוף ספטמבר? בגלל שהוראת השעה פגה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז אם מחדשים לכם - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> גם בני ברק בפנים, רגע, גם בני ברק בפנים, כמה קיבלה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כמה בני ברק קיבלה באמת? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז סתם, ארז, סתם ניבלת על האיש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נראה כמה היא קיבלה וכמה היא ניצלה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> השאלה אם היא הצליחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדיוק, הצלחות בטוח שלא. השאלה מי הגורם, מי הבעייתי פה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז תוקף ההתחייבות הוא עד ספטמבר בגלל שהוראת השעה תמה. אז נתנו עוד זמן. אני אומר לך שוב פה, וועדת התמיכות של הקרן לשמירת הניקיון - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה, בגלל שהוראת שעה, אם הייתה התחייבות לפני, כשהוראת השעה הייתה קיימת - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> חוות הדעת המשפטית אצלנו הייתה שנתנו שנה, עוד שנה אחרי תום הוראת השעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז כן אפשר. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כדי להשלים את הפעילות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה היה ה-30 בספטמבר. אבל עדיין יש רשויות שאפילו את השנה הנוספת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שלא הגישו. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, לא ביצעו. ואתם רואים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז זהו, אז הם מאריכים, מאפשרים לכולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הבנתי. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז אנחנו עכשיו, ברגע שהוראת השעה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה זה - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אם וכשהוראת השעה תאושר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה קשור באישור הוראת השעה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> משפטית זה קשור להוראת השעה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, כן. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> שנטע תסביר, כי זה חוות דעת משפטית שלהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל נגיע אליה. קודם כל תסיים, כמה רשויות, כמה אחוזים ניצלו שנה שעברה? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> הנה, אתה רואה, התשלומים, אתם רואים שסך הכל מהוראת השעה יצאו 67.45 מיליון שקלים. תשלומים 17 מיליון בלבד, ו-50 מיליון עדיין לא נוצלו. כלומר, יש עוד הרבה - - - << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> ה-67 זה התחייבויות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, התחייבויות, והם לא ניצלו אותן. והם לא יכולים לנצל אותן יותר, זהו. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> חלק כן, אבל הרוב הגדול באמת זה באמת הפרויקט הזה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה היום ונורא. איום ונורא. חייבים לעשות משהו בעניין הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נו אז מה, אנחנו פה בדיון על הוראת שעה שלא מנצלים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אבל זה חלק מהעניין, דרך אגב, חבר הכנסת - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה נושא אחד. זה נושא אחד מיני רבים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> שוב, אנחנו יום ביום אנחנו עוברים את זה. רשויות מקומיות שיש להם קושי עם ניקיון ופעולות בסיסיות של תברואה, גם להוציא את הכספים האלה, יש להן קושי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברוכה הבאה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> ולוקח להן זמן לנצל את זה. ואנחנו ערים לזה. ואנחנו עובדים איתן צמוד במחוזות שלנו. לוקח זמן לנצל. גם הן צריכות מכרז, גם הן צריכות זה. זה לא שהכסף הזה, בסוף זה מנוצל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אבל כמה, בוא נגיד ככה, בשנים שעברו, מ-2013 יש את הוראת השעה, כמה ניצול היה בכל שנה? הרי הצטבר שם. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז זה, התבקשנו להביא את שלוש השנים האחרונות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, מעניין אותי אם זה, לא - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> המספרים מדברים בעד עצמם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> או שהשנה לא ניצלו. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, לא. אז אני מניח שזה פחות או יותר במצטבר בדבר הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נו, אז אולי נוריד את האחוזים? אולי נוריד את האחוזים? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו מדברים על 2023, כן? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נוריד את אחוזי התמיכה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 2023? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה המצב מ-2020 עד 2023. שלוש השנים האחרונות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מ-2020 עד היום? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נו, אז המצב לא טוב. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, אבל תראו רגע אם אפשר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, השאלה מה עושים. אנחנו מאשרים הוראת שעה סתם בשביל, אתה מבין? שלא ינצלו - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה, אנחנו מדברים על נתון ארצי. על כל הארץ, נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה משהו במהות. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אתה צודק, אבל מצד שני - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משהו, אולי בסוגי התמיכה, במטרות. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, אתה רואה, אדוני יושב הראש, אתה רואה שגם מעלים את המצוקות מהשטח, שהם לא מצליחים. הם רוצים לנצל, לוקח להם את הזמן לנצל, ואנחנו - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אלעד, אנחנו מדברים על נתון ארצי. 17 מיליון זה קטסטרופה מוחלטת בנתון ארצי. זה אומר שיש בעיה של ניצול. צריך לבדוק מה הבעיה. יכול להיות שבתבחינים יש בעיה. יכול להיות, אפשר לבדוק, לראות. אבל, מ-67.5 מיליון כמעט לנצל בפועל רק 17 מיליון זה מעט מידי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מאוד מעט מידי. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אבל 67 זה דברים שהתחייבו לרשויות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> כן הצליחו לעמוד בתבחינים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן, היה דברים. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אבל לא הצליחו - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> היה קול קורא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סתם ככה מהעבר, הייתי - - - << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אבל לא הצליחו להגיע בעצם לביצוע כי לא מצליחים לעשות את המכרזים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> הקול הקורא הגדול, ה-50 מיליון, שזה בעצם העיקר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא הגיעו לתשלום. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> שזה העיקר של ה-67. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יכול להיות שהם שילמו ולא השלימו תהליך מולכם. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, הם משלמים בכל מקרה. הרשויות. זה נעשה באמצעות הרשות, נכון? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הרשות משלמת ואז מבקשת מכם את הכסף, נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, תומר - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מניח שיש כאלה שכבר שילמו אבל לא השלימו את הניירת כדי לגבות. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> יש הכל, יש גם רשויות שקיבלו התחייבות - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חייבים להאריך את ההתחייבות. נקודה. אחרת זו מכה קשה לכולם. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז בהיבט הזה - - - << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> רק שנייה, אם הם ביצעו והם הגישו חשבוניות - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם יקבלו. << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> הם יקבלו את הכסף גם אם עבר ה-30 בספטמבר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אנחנו לא רואים סכומים כמה כאלה עשו את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע. תומר, הייתי ראש מטה במשרד לשירותי דת כמעט שש שנים, וקיבלנו הערה רצינית מהחשבות באוצר על כל מיני תמיכות, תקנות שלא ניצלנו את הכסף. קיבלנו אפילו 'בוא, נעצור לכם את התקציב'. מה קורה פה? איפה אתם? << אורח >> תומר וידמן: << אורח >> אז התיישבה פה על השולחן אילנית, אני אתן לה, בתור החשבת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני זוכר, קיימנו ישיבות מטה עד השעות המאוחרות של הלילה. << אורח >> תומר וידמן: << אורח >> אדוני יושב הראש, הפתרון מאגף התקציבים לא יהיה טוב. הם אומרים "אל תקצו את התקציב". << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לשמחתי אני לא עושה תפקיד חשב. תפקיד קשה מאוד, מאתגר, ואילנית עושה אותו בהצלחה מרובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אבל אתם, איפה אתם פה בסיפור בפיקוח ובבקרה שלכם? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בינתיים הפרוטוקול לא יודע מי נגד מי. נכון? הפרוטוקול, איפה הפרוטוקול? את לא יודעת מי נגד מי. מדברים חופשי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד, שכחתי שהיית יושב ראש ועדת הפנים. אתה שותף, אנחנו, זה ניהול משותף. אני רואה את השליטה שלך. << אורח >> תומר וידמן: << אורח >> כדי לעזור לפרוטוקול: תומר וידמן, אגף תקציבים. בענייני חשבות והארכת התקוף אני אתן לאילנית לענות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> טוב, אז אני אילנית וורנר, אני החשבת של המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תתקרבי למיקרופון, כן, אילנית, כדי שנשמע אותך. הציבור צריך לשמוע, זה נושא חשוב לכולם. << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> אוקיי, אז אם אתה מדבר על תבחינים של המבחנים, אז כל ה-67 מיליון עמדו בקריטריונים והגישו וקיבלו התחייבות. ועכשיו, אפשר לבוא ולהגיד שאין ביצוע אבל צריך להסתכל על הרשויות המקומיות – מי שצריך לבצע זה הרשויות המקומיות. ובאמת יש להם קושי. חלק מהקושי הוא אובייקטיבי וזה, וחלק זה אולי חוסר רצון שלהם או חוסר שימת דגש על הנושאים האלה. כי כל מי שקיבל את ההתחייבות, כל ה-67 מיליון, יכלו לבצע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בחיים לא ראיתי שנותנים לבן אדם כסף והוא לא לוקח. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עקרונית. << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> אני אראה לך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עקרונית, אילנית. << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> לא ניצלו שקל ממה שניתן להם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עקרונית, אילנית, עקרונית את אומרת דברים נכונים. יש לנו ממצאים אחרים. יש לנו 17 מיליון שולמו. << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> שולמו, אבל ששולמו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שולמו. ויש לנו בערך, בערך, עוד 50 מיליון שממתינים בפינה. << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> ממתינים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז אני מניח שיש כאלה שירצו להגיש את הניירת, שעשו את העבודה. את לא יודעת אם קיימים כאלה או לא. גם אני לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בואו נגיד ככה, פונים לרשויות - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אנחנו מניחים שיש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם פונים, הם - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה לגבי הבקשה? אני ביקשתי מהשרה ומהמנכ"ל להאריך. להאריך את תוקף ההתחייבות לפחות עד סוף פברואר. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> ככל שהוראת השעה תאושר, אני יושב ראש וועדת התמיכות ואני אביא את זה לדיון להארכת הזה. זו ההנחיה של המנכ"ל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש קשר לאישור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין אישור. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מבחינה משפטית, אני שואל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני גם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אה, כן? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אולי תעני ספציפית על זה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אז הוראת השעה שבעצם פגה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שם לפרוטוקול. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> נטע דרורי, ממונה ייעוץ וחקיקה במשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי זה גיא? << אורח >> קריאה: << אורח >> המנכ"ל, הוא נמצא בזום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, בסדר גמור, אחרי שהיא תענה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אה, גיא נמצא בזום? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. רגע, קודם שהיא תענה משפטית. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אוקיי, כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אנחנו מתחילים עם משפטית קודם. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בהוראת השעה שפקעה ניתן היה לתת את הסיוע לתקופה של שנה אחת. ההתחייבות לכן ניתנה לתקופה של שנה אחת, מה-30 בספטמבר 2022 ל-30 בספטמבר 2023. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אפשר להאריך? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אפשר יהיה להאריך בהנחה שהוראת השעה תחודש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה זה תלוי בהוראת השעה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> מכיוון - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל זה התחייבות על כבר משהו, שהוראת השעה חלה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אבל היום, ההארכה מתייחסת - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> זה התחייבות חדשה למשהו. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לסמכות שבעצם כבר פקעה. כדי שאני אוכל להאריך - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הייתה התחייבות. ווליד, אתה מדבר כשהייתה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מבין אותה. אני מבין אותה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל אני לא מבין לא אותך ולא אותה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מדבר כשהייתה התחייבות כבר, הייתה התחייבות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להאריך את ההתחייבות, לא התחייבות חדשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הייתה התחייבות כשהוראת השעה הייתה בתוקף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא משנה, אבל הייתה התחייבות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ואורך ההתחייבות היה בהתאם לאורך - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בהתאם למה שהחוק אפשר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> היא אפשרה את - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עכשיו פגה, מתי פגה הוראת השעה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 20 בספטמבר. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בפברואר. בפברואר בגלל הבחירות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> פברואר. << אורח >> קריאה: << אורח >> 22. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 22 בפברואר. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בקואליציה שלנו היא פגה? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> לא, לפי החוק בעצם היא הייתה אמורה, לפי איך שהוא היה כתוב היא הייתה אמורה לפוג בספטמבר 2022. בגלל שזה היה תקופת בחירות אז יש הארכה אוטומטית של חוקים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אז זה בעצם היה עד פברואר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לכמה זמן ההארכה האוטומטית? שלושה חודשים? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> שלושה חודשים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ואז עוד שלושה חודשים עם זה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, זה לא עוד שלושה חודשים. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> זה היה, עד פברואר. בפברואר היא פקעה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> הוראת השעה פוקעת שלושה חודשים אחרי שהכנסת החדשה מתכנסת כדי לתת אפשרות להאריך את הוראת השעה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> היא לא הוארכה אז. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בקיצור, אנחנו בלי עכשיו. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בסופו של דבר, לא קרה. כרגע אין הוראת שעה בתוקף ולכן לא ניתן להאריך את ההתחייבות. ככל שההתחייבות, ככל שהוראת השעה תאושר - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מבקשים להאריך לשנה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, אנחנו מבקשים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, את הוראת השעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הם מבקשים עד 2027. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> מבקשים שלוש שנים. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> מבקשים עד 2027. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עד 2027? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> עד סוף 2027. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ארבע שנים. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אבל בנוסף, יש פה שינוי - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה בעצם יאפשר לתת את - - - לשלוש שנים ולא לתקופה של שנה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני, דעתי האישית היא שצריך להאריך לשנה ובמהלך השנה להביא את העניין לחוק רגיל. לא צריך הוראת שעה בעניין הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> או לבחון אחרי שנה, לראות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> להאריך להם את זה לשנה ואז להביא את זה כדי לחוקק חוק. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני חושב שזו הייתה ההחלטה הקודמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> המנכ"ל מחכה בזום. כבוד הסמנכ"ל, המנכ"ל מחכה בזום. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אבל אז הממשלה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא עמדה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן, הממשלה לא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הממשלה לא עמדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז יש לה בעיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> המנכ"ל בזום. כן. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אז שלום לוועדה. מאחר והדיון חשוב לנו אז ביקשתי גם לעלות בזום, אני נמצא בארצות הברית. אני רוצה להפנות את תשומת הלב, שסך הכל - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תציג את עצמך רק. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. אני רוצה להציג את העובדה שרוב הכסף שאנחנו דיברנו עליו של מחסור ביצוע הוא בשלב ב' של הקול הקורא של הניקיון. את הקול הקורא, יש חלק א', לדעתי אחוז הביצוע הוא חמישים אחוז. נכון, מדובר ברשויות חלשות, ורשויות חלושות מטבע הדברים יכולת הביצוע שלהם יותר נמוכה ולכן לוקח יותר זמן. וחלק א' של אותו קול קורא אנחנו ראינו אחרי מספר שנים חמישים אחוז ביצוע. זה מופיע בשקפים של אלעד. ומתוך 67 מיליון השקלים שדובר בהתחייבות, 38 מיליון הם לאותו חלק ב', ששם בוצע תשלום רק של 2.5 מיליון. אז לכן, ככל שאנחנו ניתן להם קצת יותר זמן וניתן להם להתארגן להמשך הביצוע, אנחנו נראה, לדעתי לפחות, הצלחה של אחוז ביצוע יותר גבוה. אני סבור גם כן שהיה טוב, לכאורה, אם הצעתה חוק הזאת הייתה הופכת להיות לא הוראת שעה אלא חוק קבוע, אבל זאת עמדת הממשלה הייתה. אנחנו הגשנו חקיקה שאומרת שזה יהיה באופן קבוע, ואנחנו משתדלים לקיים את ההסכמים שלנו עם השותפים בממשלה. מבחינתנו, שלוש שנים זה פרק זמן מינימלי שהתפשרנו עליו, וכשאנחנו מגיעים לרשויות מקומיות ומפרסמים קול קורא, אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו מייצרים איזושהי יציבות ולא אומרים להם "יש לכם קול קורא עכשיו לשנה ועוד שנה אנחנו צריכים לחזור בחזרה לכנסת ולאשר כשאנחנו מראש יודעים שהוראת השעה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כלומר, הקול הקורא יהיה דו-שנתי. הקול הקורא, אתה מתכוון שהוא יהיה דו-שנתי. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> בכלל, אנחנו רוצים לייצר אותם ליותר מדו-שנתי. ולטעמי, קולות קוראים כאלה צריכים להיות קולות קוראים לתמיד, כלומר לשנים רבות. וכל פעם רשות מקומית ניגשת אליהם ולא כל פעם יש תחרויות בין הרשויות המקומיות וזמן שהולך לאיבוד. ככל שיש מקור תקציבי, יש לנו פה הרי מקור תקציבי ואין ספק שהוא יהיה קיים בשנים הקרובות. אין ספק שיש בעיה שצריך לטפל בשלטון המקומי. ולכן, לדעתי, זה אמור להיות מרב-שנתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איזה קל. תמיד קל להאשים את השלטון, מזכיר לי את הדיונים בקרן הארנונה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תקשיב, חוסר ניצול זה שלטון מקומי, מה לעשות. זה המצב. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> פה אנחנו במצב של ביצוע. פה אנחנו במצב של ביצוע, שאנחנו מקצים את הכסף לרשויות המקומיות והמשרד נלחם כדי להמשיך להקצות את הכסף לרשויות המקומיות, וזה לרשויות החלשות ביותר. אי אפשר פשוט למדוד את חוסר הביצוע בשלב כזה ורק על קול קורא אחד לנתח ולהגיע למסקנות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אנחנו גם ננתח את זה, אני אנסה לראות מה אפשר לעשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אולי אפשר להרחיב את הפעילויות, את מטרות הכסף, למצוא עוד פעילויות. לעבות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני אנסה לבדוק. אני אנסה לבדוק מה הסיפור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה משהו. יש פה משהו במהות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל גיא, לטובת הרשויות - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אנחנו לא שוללים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לטובת הרשויות שבאמת רוצות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אומרים לנו משהו, אנחנו הולכים לבדוק אותו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גיא, לטובת הרשויות שבאמת רוצות להאריך את ההתחייבות, אתה אומר עם אישור. הוראת השעה אתה, אתם גם תאריכו את ההתחייבות? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> היה נדמה לי, שאם הבנתי נכון את נטע, את היועצת המשפטית, צריך לשאול אותה, היא איתכם בדיון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> שכבר אם הוועדה תאשר את זה בדיון הזה, על סמך הדיון הזה אני אוכל להביא לקרן ולבקש להאריך, לפני קריאה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עכשיו, עוד שאלה. שאלה לפני זה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בדיון הזה אי אפשר לאשר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד. ווליד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד. << אורח >> קריאה: << אורח >> רק אחרי המליאה. << אורח >> קריאה: << אורח >> רק אחרי שהחוק ייכנס לתוקף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חסר לך כסף, אני ממש רואה, במהות של החוק. עזוב את הוראת השעה. במהות של החוק יש לכם יותר הוצאות מהכנסות. במפעלי תשתיות, בהכל - - - << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> לא, תמיד יותר הכנסות מהוצאות. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> הגענו למצב הזה, סוף סוף, אבל צברנו יתרות בעבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, הנה, השר לאיכות הסביבה לשעבר הגיע. אז עכשיו הוא ייתן לנו פה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להגנת הסביבה, ואחת הבעיות שלא נוצל הכסף זה כנראה תלוי, הוא אשם. אז נשמע את דעתו. הוא שמע אותנו. לא, אבל באמת, בתשתיות, במשהו הרציני, במהות של המחזור, אין, צריך שם כסף. אז אולי צריך להשאיר את החוק בלי הוראת השעה ולנצל שם את הכסף. כי שם אני רואה שזה כן מנוצל ויש תוכניות חומש ויש רעיונות ויש זה, ושם זה המסה העיקרית. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> כן, אבל א' זו עמדה לאורך השנים שמשרד האוצר מאוד אוהב להגיד, אבל אנחנו סבורים שגם צריך לרשויות החלשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אוהב להיות עם משרד האוצר, זה הכי, זה משתלם בסוף. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> נהדר. נהדר. תחשוב על זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני אומר באמת, מבחינה מקצועית אני מדבר. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אנחנו חושבים, תראה, בסך הכל לא מדובר בהיקף גדול. תראה בסוף את ההיקף שהקצינו – 67 מיליוני שקלים על פני שלוש שנים של הכנסות של מיליארדים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> שלושה אחוזים. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אז למה אתם מבקשים 35? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז מה זה 35 אחוז? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כל המטרות הנוספות זה 35 אחוז. כולל החינוך, כולל האסבסט, כולל הזה. זה רק המטרות, מה שאתם רואים פה זה רק מהוראת השעה, ההרחבה הזאתי. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> ומהאסבסט, אתם רוצים יותר משלושה אחוזים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> והחינוך והזה, אנחנו מגיעים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שואלת אותך לירון שאלה מתבקשת. באסבסט. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> כמה בסוף מוציאים למטרות הנוספות כולן? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדיוק. כמה בוצע, את מתכוונת. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> בערך 35 אחוז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וכמה בוצע מה-35? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> 35 אחוז, שמתוכם שלושה אחוזים לרשויות - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> בשלוש השנים האלה אנחנו מצפים להוציא עוד. עכשיו, אנחנו רוצים להוציא עוד - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל מעבר לשלושה אחוזים, היא שואלת אותך, טוב, כמה בוצע מהכל ה-35, מה-25 שהיו. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז זה, אני צריך לעשות את הניתוח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אתה רוצה להאריך את הוראת השעה, אני רוצה לדעת כמה בוצע. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, אז ניתחנו את הוראת השעה. בסדר, אז ניתחנו את - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כמה בוצע מה-25%? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> סך הכל, אנחנו הראנו - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אלעד, אלעד. להבנתי - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אולי נחכה לנתונים. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> כל הקולות הקוראים, שנייה, שבוצעו בשנים האחרונות, בשלוש השנים האחרונות, על בסיס הוראת השעה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז עשינו, הראנו. זה 67. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אבל זה לא ה-35 אחוז, ידידי. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, הוא שואל את כל, שאלו את כל - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אז זה הנתונים. לא, זה לא 35 אחוז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אומר, ב-25, היה 25 אחוז, כמה ביצעתם מה-25 בשלוש השנים האחרונות? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אז מה שאלעד מראה בנתונים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז לא ביצעתם כמעט כלום. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, גיא, רגע, אני אעשה סדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא, לא למדתי אמנם ליבה וזה, אבל את המינימום אני יודע. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> סך הכל, במטרות הנוספות, כמה זה קול קורא חינוך. במטרות הנוספות יש לנו את האסבסט, את החינוך ואת השיקום האתרי. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אוקיי, אז עוד 20 מיליון שקל בחינוך. כמה, אתה יודע, עוד 60 מיליון על פני שלוש שנים. זה לא, זה לא מגיע לסכומים של ה-25 אחוזים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז לירון שואלת למה אנחנו מגדילים ל-35 אם אנחנו, כדי לאפשר לנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם על 25 צריך להבין, אתה אומר לי 35. ה-25 אחוז באסבסט ועוד מטרות - - - << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> למה זה נדרש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה זה נדרש? אם זה לא מבוצע. איפה, מה? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אנחנו חושבים שכן, אם 25 אחוז בעיה במקור, רק למטרות הנוספות המקוריות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנה, מפגעי אסבסט - כמה בוצע? אתה יכול להגיד לי? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני יכול להגיד הכל אבל זה לוקח לי זמן רגע לאסוף את הנתונים. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לא, אלעד, אלעד. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אין לי את כל הנתונים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה באת לדיון. ואתה צריך לבוא מוכן. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אלעד, אפשר גם להגיד, אני חושב שהשאלה מדברת על סדרי גודל. אנחנו לא, באסבסט אנחנו לא מגיעים לסדרי גודל של 25 אחוז. יש לנו פרויקטים לאורך שנים, התחייבויות לאורך שנים שעשינו. זה לא מגיע לסכומים האלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה אתם רוצים אז 35 עוד? אתם רוצים להגדיל ל-35 סתם בשביל שיהיה כסף בקופה? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לא. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, זה לא קופה, זה מאפשר. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני אתן לך דוגמא. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה לא חייבים, זה רק אם נותרת יתרה. זה לא שזה נעול בקופה ואי אפשר לגעת בזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל כן יש יתרה. אבל יש יתרה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לא, אבל אני רוצה להסביר. שנייה, אלעד. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה נותן גמישות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אלעד, אני רוצה להסביר. יש לנו פרויקט למשל של אשכולות שאנחנו תומכים באשכולות. כן? הרי אשכולות הם הזרוע האזורית לטיפול בתחום הפסולת. ניסינו לאגד רשויות חלשות ביחד כדי לטפל בפסולת ביחד, אגב, עם משרד הפנים. זה היה חזון של משרד הפנים שהצטרפנו אליו והקמנו. הייעוד שקיבלנו מהלשכה המשפטית עכשיו אפשר לנו לקחת מהתקנה הראשית. עכשיו באה הלשכה המשפטית ואומרת לנו "אנחנו מבקשים שזה יהיה גם חלק מהוראת השעה, מה שאתם רוצים, ולסיוע לרשויות בדירוג 1 עד 5 ולא מהמטרות הראשיות". ואנחנו מבקשים לשמור לעצמנו את מרחב התמרון המתבקש, שלמשל הפרויקט באשכולות הוא בסביבות, לאורך שנים, כן? זה לא פרויקט לשנה. סך הכל ההקאה לנניח שלוש השנים הקרובות, או חמש השנים הקרובות, בסביבות ה-200 ומשהו מיליון שקל. אם אנחנו מצטמצמים ומקבלים, מצמצמים לנו את 25 האחוזים, מה שאפשר לעשות עכשיו – לא לתת לנו את ה-35 ולא את ה-5, אפילו אפשר לצמצם. עדיין נצליח כנראה לעמוד בדברים. אבל פתאום באה אלינו בקשה כזאת ואנחנו נמצאים בפני שוקת שבורה וצריכים ללכת לתקן חוק כדי לאפשר הקצאה לזה. ולכן אנחנו מבקשים לשמור על הגמישות. מראים שאנחנו - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה סעיף סל כזה לדברים - - - << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> הרי זה לא אמור להיות סעיף סל. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא סעיף סל, אבל - - - << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> זה אמור להיות סעיף שמשתמשים בו אם נשארת יתרה למטרות פיתוח. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> נכון, בדיוק. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אני, איך זה, איך מקצים מכוח זה שנים קדימה? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אבל לירון, קודם כל, תראו, הראנו לכם את התוצאות. בגלל זה פתחתי בזה. התוצאות מראות שיותר ויותר כסף הולך למטרות העיקריות. זה הדגש של המנכ"ל, זה הדגש של המשרד. אנחנו מצהירים בזה שזה יהיה תמיד העיקר של הכסף. יחד עם זאת, יש מקומות ויש רשויות מקומיות שנמצאות גם במצב שהן אפילו לא יכולות לעלות לרמה הזאת, וכמו שאמר גיא, אנחנו רוצים להקפיץ את כולן רמה ושהן יוכלו להתחיל גם לעבור לדור הבא. ואנחנו רוצים ש-35 האחוזים יהיה סכום מאפשר. הוא לא סכום כלוא, הוא לא סכום שהוא נעול. כמובן שקודם כל אנחנו מקצים למטרות העיקריות. זו מטרת הקרן וזה הייעוד של הקרן לשמירת הניקיון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני רק, החשבת, אני חוזר לנקודה שווליד העלה. כמה התחייבויות יש עכשיו שצריך בשבילן להאריך את הוראת השעה? יש לך כן מושג. כמה התחייבויות יש? את זה אפשר לבדוק? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם מדובר במאה שקל או במיליון שקל? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, הנה - - - << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> קודם כל, יש את ה-67 - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כמה התחייבויות? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני אגיד לך בדיוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, התחייבויות, לא שיבקשו. שיש כבר התחייבויות בפועל. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן, כן. אז אני אומר לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם זה משהו מהותי אז באמת זה שיקול. זה פקטור. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מהסכומים שהיו על המסך יש משהו מהותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, אתה לא, לא כתוב כמה התחייבויות יש. << אורח >> קריאה: << אורח >> הם אמרו, הם אמרו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כתוב – 67 מיליון. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כמעט 37 מיליון שקלים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שולמו מהם 17. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 37 יש התחייבויות. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> 37 ועוד, לא, 38 מיליון. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל מסך הכל הכסף זה עדיין סכום רציני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה הרבה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חשבתי שיש 2, 3 מיליון. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כמעט 40 מיליון, אני מתקן. בסדר? זה צריך להאריך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, חבר הכנסת זאב אלקין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אגיד כמה מילים באופן כללי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מכיר את הנושא בטח לעומק. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> טיפה מכיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טיפה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> טיפה מכיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וכשאתה מכיר משהו זה עד הסוף, אני מכיר אותך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> טיפה מכיר. קודם כל, אני אתייחס לשאלה הגדולה ששאלת ככה ברגע שנכנסתי – איך יצא מצב שיש כל כך הרבה כסף בקרן ולמה הוא לא מנוצל למטרה הראשית – אמרתי "אתה מרים לי להנחתה". ולאחר מכן אני אציע גם משהו מעשי לגבי סעיף קטן (2), שעל זה אתם, על זה עיקר השאלות. כי על סעיף קטן (1) אני מעריך שאין מחלוקת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם ציין פה למעשה גיא, מנכ"ל המשרד, מה הסיבה לכך, כן? שזה למעשה בקשה של הייעוץ המשפטי במקום להעביר את ההוצאות על האשכולות למשל בסעיף הראשי, להעביר את זה כמטרות נוספות. שזה שינוי. בתקופתי זה כן הוכר, לדעתי, אם אני זוכר נכון, כמטרה עיקרית. ולא היה צורך בתיקון הזה. עכשיו, הסיבה לזה שיש כסף בקרן היא מאוד פשוטה. המטרה העיקרית של הקרן זה לצמצם דרמטית את ההטמנה במדינת ישראל. זאת המטרה, בשביל זה קיים ההיטל, והוא אמור לייצר פעולה פעמיים – לייצר אי-כדאיות של ההטמנה, ומצד שני, בכסף שנגבה לייצר פרויקטים שמורידים את ההטמנה. היה ברור שלא ניתן להביא לצמצום דרמטי של הטמנה במדינת ישראל ולהשוות אותנו למדינות מערב ללא פרויקטים גם של השבת אנרגיה. והייתה תוכנית מאוד מסודרת במשרד להגנת הסביבה שדווקא מנכ"ל המשרד, הוא עזב אותנו אני רואה כבר, או שעוד לא, שהוא הכין אותה בזמנו. אלעד גם בטח זוכר את זה היטב. גיא היה אז בדיוק בתפקיד הזה של הסמנכ"ל, אחר כך הוא הכין את התוכנית הזאת, אחר כך הפך למנכ"ל המשרד - שהייתה צריכה לתת מענה דווקא לכל התקציב. זה מספר פרויקטים גדולים. כי פרויקטים של השבת אנרגיה, כל פרויקט שם זה לפעמים סדר גודל של 800 מיליון שקל, מיליארד שקל. זאת אומרת שזה פרויקטים גדולים. היו אפילו קולות קוראים שיצאו והתחילו להתקדם בכמה מקומות עם סבירויות כאלה או אחרות. זאת אומרת שאם התוכנית הזאת הייתה מתממשת היינו היום במצב של אחוזי הטמנה אחרים לגמרי ממה שהם, וכמעט בלי כסף בקרן. לכן הכסף הזה נדרש. מה קרה? עזבתי את המשרד, נכנסה שרה חדשה והחליטה שזה לא מעניין, והיא בכלל לא רוצה לפעול בכיוונים האלה. זה מה שקרה. והיא הלכה למקומות אחרים ולכן כל התוכנית הזאת בוטלה וקולות קוראים נעצרו, והכסף נשאר במקומו. עכשיו אני מבין, המשרד שוב חוזר לנושא הזה של טיפול בפסולת כאחד מהנושאים המשמעותיים, וכמובן חוזר לנושא הזה של מימוש קרן הניקיון, וטוב שכך. לכן זה לא סתם קופה שמצטברת ולא יודעים מה לעשות איתה. יודעים מה לעשות איתה, יש מה לעשות איתה. אפשר בדרך הזאת לעשות את המהפכה הנכונה שצריך לעשות. צריך פשוט להחליט שהולכים על זה. זה לא פשוט. כי יש נימב"י (NIMBY- not in my back yard), ואף אחד לא רוצה פרויקט השבת אנרגיה ליד הבית שלו. ויש אלף ואחת סיבות למה לא. כן? יותר נכון לא לעשות כלום ולהשאיר את זה כמו שזה. אבל בסופו של דבר, אני חושב שזו המטרה העיקרית של הקרן – לקדם פרויקטים שיביאו אותנו לצמצום דרמטי של הטמנה. וזה עולה כסף. כי זה לא כלכלי כשלעצמו, אי אפשר לבנות את זה בלי סיוע ממשלתי משמעותי. זה דבר אחד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מפעלי מחזור. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. דבר שני, מה שהזכיר גיא – פעילות דרך האשכולות. הרי יצא פה דבר מדהים. הרעיון של שיתוף פעולה בין הרשויות – חזקות יחד עם חלשות, חיבור של כמה רשויות ביחד הופך אותן ליותר חזקות מול קבלני משנה כאלה או אחרים בתחומי עיסוק בפסולת. זה דבר מאוד נכון. משרד הפנים המציא את הפלטפורמה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אשכולות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> של אשכולות, רק לא שם שם שקל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אנחנו גם ניסינו במשרד לשירותי דת לחקות את זה עם המועצות הדתיות, אבל זה לא. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שם שם שקל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא עבד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא עבד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסוף, בסוף האשכולות קיימים ופועלים בעיקר בזכות התקציבים שקיבלו מהמשרד להגנת הסביבה. כי שם תפסו את הסיפור הזה של הפסולת, כמה זה יכול לעזור. כי יש פרויקטים שאף רשות בודדת לא יכולה להקים לעצמה וביחד הם יכולים. ולכן האשכולות זה פלטפורמה סופר חשובה לפעילות הזאת, ועשו שם דברים חשובים בתחום של פסולת. אמרתי, בעבר זו הייתה המטרה העיקרית, עכשיו רוצים להעביר את זה למטרה משנית. הסיוע פה לאשכולות לרשויות שמשויכות מ-1 עד 5, וזאת הדרך הנכונה, כן? למעשה עוזרים פה לרשויות החלשות להתמודד עם תחום הפסולת, שהוא אחד הדברים הקשים מבחינתם. אגב, אפרופו זה, היו גם פרויקטים מיועדים לרשויות חלשות במגזר. הייתה בזמנו תוכנית "סביבה שווה" שנתנו עליה דגש גדול והשקעו מאות מיליוני שקלים ביישובים של המגזר בכל הנושא הזה של טיפול בפסולת, והביאו לשינויים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי שם הבעיה היא חמורה יותר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבעיה חמורה מאוד והביאו לשינויים מאוד משמעותיים שם. ולכן, סעיף (1) בעיני הוא בוודאי נכון. עכשיו, משהו מעשי לגבי הסיפור הזה בין 25 ל-35, כשאני מקשיב פה לכולם. אתם שואלים ובצדק, למה צריך את זה אם אתם לא ממשמים גם את 25 האחוזים כרגע, ואפילו מנכ"ל המשרד אומר שנכון לעכשיו 25 אחוז יספיקו גם אם יכניסו את חלק מהטיפול באשכולות לתוך המטרה הזאת. מצד שני הוא אמר בצדק "ואם פתאום אני אתקע, ואז מה? אני צריך ללכת להתחיל את כל התהליך של החקיקה מחדש, וזה לוקח חודשים על גבי חודשים" וכולי. לכן, לי יש הצעה. לפחות כרגע, כן? עד שאנחנו לא בתקופת בחירות אלא בתקופה של כנסת פעילה נורמלית, כי אני מבין את החשש לצמצם, להעלות את המטרות הנוספות ולצמצם את הקופה העיקרית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, זה לא חייב לצמצם. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אפשרות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה אפשרות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אפשרות. זה אפשרות, זה לא חובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נטע. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה עדיין מותנה בזה שיהיו יתרות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אם ינצלו - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, גם כשיהיה יתרות, אני לא חייב להקצות למשרד. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא חייב. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא חייב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הו, איזה פרויקט רציני. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא חייב. אבל אני אגיד לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא חייב להשאיר, זו אופציה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אני אגיד לך איפה כן יש מקום לזהירות פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה ההצעה שלך? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תכף אני אתן את ההצעה, אבל אני חושב שיש מקום לזהירות שלכם. אם היו אומרים לי שהמשרד נשאר כמו שהוא עכשיו, במדיניות שיש לו עכשיו, עם המנכ"ל שיש לו עכשיו – לא הייתי מודאג, כי אני יודע את המחויבות של המנכ"ל הנוכחי לנושא הזה של טיפול בצמצום ההטמנה, ולכן אני יודע שגם אם מאפשרים 35 אבל יצטרכו כסף למטרה עיקרית, אז הוא לא ישתמש בכל ה-35 אלא ישים את זה. לא יודע מה יקרה מחר. כבר תיארתי לכם את השינוי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, מה זה קשור, לא הבנתי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אסביר לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה הליבה של - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. כי 35 אחוז יכולים לייצר קופה קטנה. אגיד את זה בצורה מאוד-מאוד פשוטה – יבוא שר, יגיד "לא מעניין אותי טיפול ארוך טווח בצמצום הטמנה". לא, הפוך, הוא יגיד "אני רוצה דברים שאפשר לגזור כסף היום". כי להקים פרויקטים כאלה, אני כשהתחלתי אותם ידעתי שגם אם ימשיכו זה בטח לא יהיה בתקופתי המימוש, כן? כי אתה צריך לדעת ללכת לטווח רחוק. - - - ויש פיתוי גדול, יש, דווקא זאת ממשלה שהחזיקה ארוך. זאת הייתה ממשלה שהחזיקה חמש שנים, בגלל הבחירות הבלתי-חוזרות. אבל בסופו של דבר, יש פה סכנה מסוימת., כן? עם הסיפור הזה של 35 אחוז במידה ומי שמוביל את המשרד פחות מחויב לנושא של צמצום הטמנה. כי אז מאוד נוח ללכת למקום הזה ולעשות מיליון פרויקטים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אפשר להגביל אותו? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מיליון פרויקטים חביבים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אפשר להגביל אותו בחוק? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> החוק מגביל אותו ב-25 אחוז. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא. להגביל את השימוש למטרות אחרות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה מה שהחוק עושה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה מה שהחוק עושה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואתה עכשיו, הם מבקשים לשחרר להם יותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יותר כסף למטרות אחרות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לקופה, למטרות אחרות. לכן, לי יש הצעה שאני חושב שהיא מאוד מעשית במסגרת המתח הזה הקיים. אני מציע לקחת את הסעיף הזה, לפצל אותו, להשאיר אותו פה בוועדה. לא צריך לחזור לחקיקה מהתחלה. אם המשרד ייתקע, אפשר תוך ישיבה אחת לאשר אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, להשאיר על 25 אחוז? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> להשאיר. להשאיר, לא לגעת כרגע ב-25 אחוז. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> לפצל אותו מההצעה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפצל את הסעיף של 35 אחוז, להשאיר אותו כבר מי שעבר קריאה ראשונה וגם דיון מקדמי פה בוועדה, אפשר בדיון של רבע שעה-חצי שעה לגמור אותו ברגע שיהיה צורך. אם באמת המשרד, בזמן הנראה לעין כרגע ייתקע ש-25 אחוז לא מספיקים לו, הוא יבוא לוועדה, אנחנו תוך יומיים נסדר, זה יעלה למליאה ותוך שבועיים יהיה לו תרון. אבל אם המשרד כרגע ידע להסתדר עם 25 אחוז, ובשביל הקדנציה הבאה, כן? זה הרי זה עד שנת 2027 אני לא בטוח שאני בעד השינוי הזה. כי אף אחד לא תקע לי כף שלא יקרה שינוי - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד הציע גם, בהמשך למה שאתה אומר, רעיון למה עד 2027. בוא עוד שנה נבחן עוד פעם את הביצוע. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה אני חושב - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אמרתי שנה ואז יביאו חוק, לא צריך הוראת שעה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לגבי הסעיף הראשון אני מציע לתת להם עד 2027. הם צריכים וודאות, הפרויקטים של אשכולות הם טווח ארוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא טווח ארוך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> של אשכולות? לא נכון. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> זה טווח ארוך. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> חמש שנים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אשכולות זה טווח ארוך. אשכולות זה טווח ארוך. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> זה טווח ארוך, אנחנו מכירים את זה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אני דרך אשכול מקים איזשהו פרויקט אזורי בתחום של פסולת, אני צריך לדעת שיש לי וודאות, שאני יכול לממן את זה מהקרן. לפעמים המימון מתפרס לכמה שנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש כבר תוכניות עד 2027? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תמיד יש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש תוכניות? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> יש אשכולות שמכינים כבר שנים, מחכים שנים לקול קורא כדי להתקדם. אני חושב שאמרתי את זה מקודם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אבל הם מגישים - - - קול קורא לשנה, מה זה התוכניות האלה? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל לפעמים קול קורא שמוגש הוא רב שנתי. הוא רב שנתי, זה סיפורים ארוכים. לכן אני חושב שכן נכון להשאיר את זה עד 2027. אבל סעיף (2), לשנה הקרובה לא צריך אותו, לפי לפחות איך שאני מבין את גיא. מסתדרים כרגע כנראה בתוך 25 אחוז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואז לכן, מה שאנחנו מציעים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי הציע לעלות ל-3? אתם, לא? איכות הסביבה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה היה בהוראת השעה הקודמת, זה לא זה. זה הורחב בהוראות השעה הקודמות, זה היה תמיד. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> זה הורחב בהוראות השעה הקודמות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל מבחינת המציאות רואים שכרגע אין צורך. יהיה צורך? אנחנו נאשר. כי אני באמת חושב שהמטרות האלה של חינוך, של אשכולות, הן מטרות חשובות. ויהיה פה, זה לא, אתה רואה, אני באופוזיציה, ואני אומר לך, זה נכון לעשות את ז.ה אני, כאחד מהאופוזיציה, אני אתמוך בזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, בואו נשמע את המרכז לשלטון המקומי, שיש לו כמה תשובות לענות. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> מירה סולומון, מרכז השלטון המקומי. איתי קרנית גולדווסר, מנהלת תחום הגנת הסביבה במרכז השלטון המקומי, והילה אקרמן, מנהלת תחום הגנת הסביבה במרכז השלטון האזורי. אנחנו לא מתנגדים לחלק הראשון של הוראת השעה, שמדבר על האפשרות להרחיב במטרות הנוספות את התמיכה באשכולות 1 עד 5, אבל אנחנו מבקשים בכל זאת שהוועדה, במסגרת התפקיד המפקח שלה על התחום, גם תנסה להבין למה הדבר הזה נמצא, למה התמיכות שמדובר בהן כאן, לרבות התמיכות באשכולות בכלל מסווגים תחת מטרות נוספות ולא נמצאות במטרות הפיתוח מלכתחילה. לכאורה, נראה שהטיפול בפסולת, לרבות פינוי, כשמדובר ברשויות החלשות, יכול להיכנס בעשייה שנועדה לפחית הטמנה. כיוון שהאפשרות לסווג הפרדה במקור באותן רשויות עשויה, יכולה להביא להפחתת הטמנה. אז מלכתחילה לא ברור למה מדברים על זה כחלק מהקופה הקטנה ולא במסגרת, ובעצם מצריך הארכה של הוראת שעה כדי לאפשר הארכה של התחייבויות, כשיכול שאפשר בקלות לסווג את זה במטרות הפיתוח, שהן המטרות העיקריות. אנחנו עוד מבקשים להזכיר שבאמת כפי שאמרה היועצת המשפטי לוועדה – מטרתה של הקרן היא לטפל בחלופות להטמנה. זו המטרה העיקרית שלה, ולא בכדי לקרן נכנסים כספים שנקראים היטלי הטמנה. כי הם היטלים שהמפנים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון, הרשויות משלמות. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> הרשויות משלמות בגין פינוי של פסולת להטמנה, כמס "היטל", מס מסוג היטל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה זה הרשויות? זה האזרח משלם, זה חלק מהארנונה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, בסדר, מועבר דרך הרשויות. אני לא משלם ישירות. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> ועדיין, אדוני יושב ראש הוועדה, האזרח לא משלם כפי שהוא מזהם. יכול אזרח לזהם יותר ועדיין ישלם את הארנונה כפי שישלם, יכול אזרח לזהם פחות ועדיין ישלם - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה קנס על ההטמנה. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> - - ועדיין ישלם כפי שישלם את הארנונה. הארנונה לא משלמת את היטלי ההטמנה במובן זה שזה מגולגל אחרוה לאזרח, לתושב. הארנונה משלמת את היטלי ההטמנה במובן זה שלא משנה מה כמות הפסולת תוטמן, הרשות המקומית תצטרך לשאת בזה ותצטרך לשאת בזה מכספי הארנונה שלה. אז אני מבקשת להזכיר שהמטרה של הקרן והמטרה של היטלי הטמנה הן מעין, כמו שאמרתי מס מסוג היטל, אבל ממס כזה קנס, אפשר לומר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קנס, קנס. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> שהציבור משלם בגין זיהום של הקרקע על ידי הטמנת הפסולת. כאשר אין לנו חלופות מספיקות ומתאימות להטמנה של פסולת, ואנחנו נשארים עם סיטואציה שבה המדינה מפקירה את הסוגייה ומשאירה אותנו להטמין את הפסולת ואנחנו ממשיכים לשלם את הקנס ובשיעורים גבוהים. בעצם הציבור סובל כולו מהדבר הזה. אז אנחנו היינו רוצים לראות איך הוועדה מפקחת על עבודת הקרן כך שהטיפול במטרות העיקריות יקבל את הבכורה המתאימה לו, ויקבל את התיעדוף המתאים לו. זה בציר אחד. בציר של ההרשאות להתחייב, אני מבקשת להזכיר שוב שאנחנו מדברים על רשויות 1 עד 5, רשויות במצב סוציו-אקונומי נמוך. הרבה פעמים מבקשים מהן לממן מימון ביניים, לעשות מאצ'ינג, הרי הממשלה מהקרן לא מעבירה את התמיכות מבעוד מועד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> היא מעבירה אותן אחרי שעמדו באבן דרך כלשהי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> השלמת את, כן. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> אז גם יש לנו את המאצ'ינג שאנחנו צריכים לשאת, כי התמיכה היא תמיכה חלקית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, צריך לעשות מאצ'ינג? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> תלוי בפרויקט. יש פרויקטים ללא מאצ'ינג, ופה המאצ'ינג הוא - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לרשויות חלשות, אתה דורש מהן מאצ'ינג? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> 5 אחוז מאצ'ינג על פני - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא משנה, גם אחוז. רשויות חלשות, בגירעון. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> וגם מימון ביניים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מענקי איזון. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> בדיוק, אדוני יושב ראש הוועדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז בואו, אני לא ידוע. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> לבוא ולומר שהרשויות לא מנצלות מתוך 60 מיליון 17 מיליון, כאשר מלכתחילה הרשויות צריכות לשאת גם במאצ'ינג שלהן. זעום ככל שיהיה, אנחנו מדברים על רשויות 1 עד 5, אנחנו מדברים על הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> נדרשות לשאת במאצ'ינג ונדרשות לשאת במימון ביניים, ונתקלות בבירוקרטיה כדי לקבל את הכסף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צריכים לעשות חשיבה על כל דרך התמיכה. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> אז אחר כך אין פלא שהן לא מנצלות ולא ממשות. עובדה היא שבתחומים אחרים, שבהם הייתה הקלה בבירוקרטיה והייתה הבנה על הצורך בתשלום מקדמות, אנחנו רואים מימוש יפה מאוד של הרשויות המקומיות החלשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפי הוראת חשכ"ל, בכל תמיכות יש מקדמות. אני לא יודע כמה, עשר, שלושים אחוז. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> הלוואי אדוני, הלוואי. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> עד 25. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עד 25, כן. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> הלוואי שזה היה המצב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנה, אבל אפשר לתת. מה? << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> עד 25 אפשר לתת בחלק מהמקרים. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> אני, בחלק מהמקרים, כפי שאמרה נציגת החשב הכללי - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני חושב שלרשויות החלשות תמיד צריך לעשות, כי פשוט אין להן כסף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין להן כסף, בדיוק. זה זה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> פשוט אין להן כסף. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> בעניין החלק השני של הצעת החוק, וכפי שציין חבר הכנסת אלקין, אכן, וכפי שנאמר גם על ידי אנשי המשרד להגנת הסביבה – לא רק שאין צורך, לא רק שהמטרות הנוספות שמיועדות לתמיכה ברשויות המקומיות מהוות 3 אחוזים מכלל התקציב שמיועד למטרות נוספות של - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> הוראת השעה, בתוך המטרות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתם יכולים להגיד את זה? << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> כן, שלושה אחוזים מהמטרות הנוספות. לא רק כך - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, בתוך ה-35, 3 האחוזים של האשכולות, להגדיל. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה לא מוגבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא מוגבל. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה תלוי בחוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, לא, למה קבעתם 3 אחוזים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, זה מה שהיה בפועל. לא קבענו את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא קבעתם. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> זה מה שיצא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל אתם מקצים, אתם צריכים שהצעת התקציב של המשרד להקציב לאשכולות. כמה הקצבתם בהצעת התקציב של המשרד? שלושה אחוזים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> הצעת תקציב, תקציב לאשכולות יצא 250 מיליון, זה עוד לא אושר וזה, אבל זאת התוכנית, לחמש שנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זו ההצעה. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> וכמה מתוכו במטרות הנוספות וכמה מתוכו במטרות הפיתוח? כלומר, אנחנו כמובן מבינים שלא, בדיוק, ופריסת השנים, גם לה יש משמעות. אנחנו לא רואים סיבה להגדיל את שיעור ההפרשה למטרות הנוספות. כפי שאמרנו, אנחנו חושבים שצריך להתרכז בהפרשה ובטיפול במטרות העיקריות. ההצעה שהציע חבר הכנסת אלקין לייצר פיצול כך שבסופו של יום אם בכל זאת הקרן תסבור שהיא צריכה להוסיף עוד כספים לטובת המטרות הנוספות שיהיו מקובלים גם על השלטון המקומי, היא הצעה שהיא בהחלט יצירתית ונכונה. בכיוון הנכון. אבל צריך שהדבר הזה יעבור פיקוח כאשר הוועדה רואה לנגד עיניה למה מבוקשת ההגדלה. כי כרגע היא מבוקשת כי בשנים עברו היא התבקשה. זו לא סיבה מספיק טובה להפריד כספים, להסיט כספים מהמטרות העיקריות לטובת מטרות אחרות. הקרן לא צריכה להיות קופה קטנה של המדינה ולא של המשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. מישהו רוצה עוד להגיב? מישהו עוד רוצה להגיב מהנוכחים, חברים? כן. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> שלום, הילה אקרמן ממרכז השלטון האזורי. אז ווליד אמר בפתיחת הדיון שאנחנו צריכים כל שטחי המדינה נקיים. אני מאוד מצטרפת אליו לדבר הזה. ואלעד דיבר על המזבלה שנדלקת הרבה פעמים בגלל פסולת כזאת ואחרת שמושלכת. אז הרבה פעמים אותה מזבלה נמצאת מחוץ ליישוב שהוא 1 עד 5, הרבה פעמים היא ככה בשולי היישוב והרבה פעמים היא בתחום אותה מועצה אזורית. המועצות האזוריות מחזיקות את רוב השטחים הפתוחים במדינת ישראל, ואנחנו סובלים מהשלכות פסולת. פסולת גושית, פסולת בניין, פגרים, פסולת מטיילים, ומאוד-מאוד מתקשים לתת את המענה. אין לנו היום כלים כדי לתת את המענה כדי שהשטחים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אף אחד לא עוזר למועצות לעשות את זה. אף אחד לא עוזר למועצות לעשות את זה. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> היום אין - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע, אבל אפרופו, שלחו לי כתבה מ-"Ynet" שתושבים בראש העין, כפר סבא והאזור סובלים כבר שנים רבות מעשן משריפות הפסולת שבשטחי הרשות הפלסטינית. השר לשעבר, אתה מודע לבעיה הזאת? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ואיך מטפלים בזה? סתם, באמרת אגב, כן? היא הזכירה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל תן לה להשלים קודם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, היא פה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אספר, עוד פעם הרמת להנחתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא אמרה רק המועצות האזוריות, אבל יש גם ערים שסובלות. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> בוודאי שיש גם ערים שסובלות. בוודאי ובוודאי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הכתבה לא מזמן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היא לא אמרה שאין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכתבה לא מזמן, הבעיה היא מזמן. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> בוודאי שיש גם ערים שסובלות ומועצות מקומיות שסובלות. אני פשוט כאן כדי גם לייצג את המועצות האזוריות ואת הקשיים שלנו שאנחנו חווים ביום-יום. וראשי המועצה אצלנו מקבלים צווי ניקיון עבור פסולת שלא נזרקה מהרשות שלהם, שנזרקה מרשויות אחרות, לפעמים רשויות חלשות, ואין לנו היום את הכלים לטפל בדבר הזה. וצריך לקחת בחשבון שהתיקון שמוצע היום מתייחס לרשויות 1 עד 5. בפועל זה אומר שאת רוב שטח המדינה, אי אפשר יהיה לטפל במפגעים, כי 1 עד 5 זה מוציא את רוב המועצות האזוריות מתחום התמיכה הזאת. לכן, רוב שטח המדינה למעשה לא נכלל פה. כי הם לא יוכלו גם לקחת, יש לנו בערך 14 מועצות אזוריות שעונות להגדרה. לכן, ברוב הגדול של שטח המדינה אי אפשר יהיה לנצל את המטרות הנוספות האלה, וזה חשוב אם אנחנו כן רוצים לעזור לכל מדינת ישראל להיות נקייה. אז חשוב לי להבהיר את הנקודה הזאת, ואני כמובן מצטרפת למה שאמרה עמיתתי בנושאים האחרים. תודה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק, ארז, מציע לשאול את המשרד אם הם מסכימים להצעה שלי לפצל את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, בוא, רגע, אחרי זה נעשה הפסקה בהתייעצות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא בטוח שצריך התייעצות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לא, אנחנו מסכימים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אנחנו מסכימים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אה, הם מסכימים. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אנחנו מסכימים להמשך הדיון. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה כבר יכול להצביע, ארז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תביא, אתה, חשבתי שאתה יותר חכם. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> אדוני, יש לנו עוד בקשת דיבור אחת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רוצה לדבר, אתה יודע איפה סוגרים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. תן לה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כמה סגרנו שם, דברים, בקדנציה הקטנה הזאת. מי רוצה לדבר? כן. << אורח >> קרנית גולדווסר: << אורח >> קרנית גולדווסר, מרכז שלטון מקומי. בהמשך לכל מה שהעמיתות שלי אמרו, נקודה נוספת שחשובה לנו והיינו רוצים לא רק שהיא תתקיים, וגם אנחנו מקיימים עליה לא מעט דיונים מול המשרד. דיברנו קודם על הקושי שיש לרשויות 1 עד 5 בכלל בהגשת הקולות הקוראים וקבלת הכספים. הקושי הזה קיים לא רק ברשויות 1 עד 5 אלא בכלל, בכלל הרשויות. זה מצריך הרבה מאוד, גם בירוקרטיה, גם אנשים, כוח אדם. ואנחנו, חשוב לנו מאוד לעבור לשיטת תקצוב ישיר. זאת אומרת שהרשויות יקבלו את הכספים האלה בצורה קלה יותר ויקיימו איתם את אותם תחומים ואת אותו טיפול בתחום הפסולת כמובן למניעת הטמנה, אבל לא, בהקלה על כל הבירוקרטיה שבדרך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הגנת הסביבה, אתם יושבים איתם לפני שאתם מגבשים קריטריונים, צרכים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> יושבים איתם באופן סדיר וקבוע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש קשר? זה חשוב מאוד. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> בקשר צמוד, הם משקיפים בהנהלת קרן הניקיון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי יותר, יש איזה כלל בגמרא, זה בטח מכיר אותו - יותר מאשר העגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אנחנו הפרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וודאי שאתם, אתם עם הבשר, עם השומן. ואתם רוצים לתת, אבל אתם צריכים גם, אני אומר, במשרדי ממשלה, ואני ראיתי את זה בכמה משרדים, כשרוצים לעשות תמיכות בודקים את השטח – זה הכרחי וזה הכרחי – את העמותות, את הצרכים. לבנות, סתם לבנות קריטריונים שאף אחד לא יוכל זה. גם בנושא המאצ'ינג, לדעתי, לא התייחסת לזה מירה, לגבי המאצ'ינג. לא התייחסת, ציפיתי שתתייחסי לזה. המאצ'ינג ברשויות מוחלשות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היא אמרה. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> אמרנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> המאצ'ינג היא לא אמרה. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> התייחסתי למאצ'ינג והתייחסתי למימון הביניים, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מימון הביניים, כן. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> אכן שני חסמים קשים, נכון אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מבין? אז אם אתם רואים רשות שאתם מקבלים זה שבגירעון של מאות מיליונים, ואתם אומרים להם, אין להם את הכסף למינימום, לשוטף, לזה, ואתם אומרים להם "בואו, לפרויקט הזה תשימו כסף". << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אבל רשויות, עובדה שניגשו לפרויקט ואפילו קיבלו התחייבות. הם הביעו את רצונם. אלה זה כבר האלה שהלכו לחופה איתנו, אז זה לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז אני אומר, אבל אם זה, עוד פעם - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה לא מה שהמאצ'ינג, יש קשיים אובייקטיביים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז בואו, אז תפתרו את הקשיים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אנחנו עובדים פה יום-יום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתם רוצים לעשות מאה אחוז ביצוע. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן, מטרה של כולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משרד מצליח, המדד שלו הוא מאה אחוז ביצוע. תשעים אחוז. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> אם אפשר להוסיף רק עוד משהו, חשוב לציין שיש עוד קשיים אובייקטיביים שאני רוצה לציין, כמו רשויות שכן מגישות את כל המסמכים בזמן ועדיין מתקשות לקבל חזרה את הכסף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה? << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> אני שומעת את זה מרשויות כל הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, מה הסיבה? << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> לפעמים זה לוקח פשוט המון-המון זמן, אנחנו מדברים על חודשים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנה, החשבת פה. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> לפעמים שנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זאתי שחותמת על הצ'ק. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> אם, לפעמים, ואני אומרת, לי באופן אישי כבר קרה שהקול הקורא פשוט נעלם והסגירה, התמיכה נסגרה ומעולם לא קיבלתי את הכסף. אני מקבלת טלפונים מרשויות שאומרות לי "אנחנו מחכות לכסף שנה, שנה וחצי, הגשנו את כל המסמכים". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את יכולה לדבר על מועצה ספציפית או שהם לא רוצים? << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> אני לא בטוחה, אני לא קיבלתי את אישורם. << אורח >> קרנית גולדווסר: << אורח >> אני יכולה לתת לך דוגמא לקול קורא. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> אני אומרת לך שזה לא מדובר על מועצה ספציפית, אני מקבלת הרבה פניות. << אורח >> קרנית גולדווסר: << אורח >> דוגמא לקול קורא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, יש לכם, בואו, אני חייב לפרוטוקול לפחות לא להשאיר את זה פתוח. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> רגע, עוד, אם תיתן לי שנייה, יש גם, לפעמים קורה שבתמיכה כתוב שאפשר לעשות דבר מסוים, ואם עושים את הדבר, למשל אישרו לי לקנות טושים אדומים וקניתי טושים סגולים, אז לפעמים אי אפשר לקבל את התמיכה. כי לפעמים זה לא מאה אחוז מה שביקשנו, וזה מאוד-מאוד דומה. אז יש גם קושי אז לקבל את התמיכה. אני אומרת את זה גם - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אנחנו לא פה בוועדת תמיכות. אבל טוב שהעליתם את זה, זה חלק מהדיון. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> לא, אבל בסופו של דבר הבקרה - - - << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> ולכן, גם חשוב להגיד - - - << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> בסופו של דבר, הבקרה של המשרד היא מאוד חשובה. הכסף גם ככה, זאת אומרת, דיברנו על זה שהמטרות הן מטרות נוספות ולא עיקריות. אנחנו מקווים שהכסף ניתן לפרויקטים שבסופו של דבר יחזיקו את עצמם ולא יצריכו שוב ושוב את אותה תמיכה. אבל אני, גם כייעוץ משפטי, גם מפני ששאלנו בשיחות המקדימות באמת איזו בקרה נעשית על הדברים, ושהכסף שנותנם את התמיכה באמת מגיע. אני מבינה את האבסורד שאת העלית, לפעמים אולי זה מגיע, אני מקווה שזה לא מגיע לדברים האלה, אבל בסוף צריכה להיות בקרה קפדנית של המשרד שהדברים מגיעים לדברים שלשמם הם יועדו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. בסדר, בואי, לירון. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני חושבים שבקרה היא חשובה, אבל לפעמים זה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לירון, לירון. אני בטוח שהם עושים את זה לא בכוונה ואין להם אינטרס לזה, רק לפעמים, אתם יודעים, צריך להיות יצירתי וראש פתוח ולא ראש קטן. ונחזור למבחן הסבירות של השופט נעם סולברג, שדיבר על הפקידים הכי בכירים – למה עליהם צריכה לחול עילת הסבירות? כי אין מי שיפטר אותם, הם לא חייבים שום דבר לציבור, ראש קטן, אז לא יהיה פרויקט. מה, אז מה, אז לא יתבצע. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני לא חושב, אדוני יושב הראש - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שר, אם לא יתבצע כמו ששר או - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אדוני יושב הראש, אני לא חושב שצריך לקרוא למישהו מהאנשים פה ראש קטן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, אני אומר, לא, סתם, אני ממחיש את זה, הוא לא אמר את זה במילים האלה. הוא אומר, הוא לא חייב לתת כלום אז הוא עובד בקצב שלו ועם העקרונות שלו. הוא לא מוכן, שר, יש לו מבחן לציבור, לדרג המקצועי אין את מבחן הציבור. אז אני אומר, פה צריך באמת, גם אנחנו לא רואים את התוצאות בשטח שאין ביצועים בדבר כל כך חשוב, באמת ערך עליון במדינת ישראל. וצריך לתת את כל הכוחות ולהיות יצירתי כדי לבוא לקראת ולעזור, ולא להיות ראש נעול, מה שנקרא. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, אני מסכים עם דבריך. אנחנו, זה לנגד עינינו, זו מטרה משותפת של כולנו שהכספים יצאו למטרה שלה הם יועדו, הכי מהר, הכי יעיל. ואני לא חושב, הוא בטח דיבר על אנשים אחרים, לא במשרד להגנת הסביבה, אין פה אף אחד שהוא ראש קטן. וכולם, מנכ"ל המשרד - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עוד פעם, משרד מצליחים זה שמונים-תשעים אחוז ביצוע מתקציב. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אז יש קשיים. אנחנו, אני באמת - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה משרד מצליח, רק שתדעו לכם. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משרד ממשלתי שהוא לא מצליח לבצע את - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אבל זה לא המשרד, התקציב הוא של השלטון המקומי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא משנה, אבל זה - - - בתקציב שלכם. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני לא, אני לא גאה במספרים האלה. אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים לשפר את התחומים האלה, כולל דיונים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני לא מבין את משרד האוצר שהוא נרדם בשמירה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> ומשרד האוצר, וחשבת המשרד, כולנו ביחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עוד פעם, אין לי טענה. אני יודע שאתם עושים עבודת קודש. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כולנו ביחד, באמת אין פה מחנות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני תמיד, גם במשרד שהייתי, בשירותי דת, דיברתי איתם בכבוד והערכתי את העבודה. אתם עושים עבודת קודש. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> ותמיד יש מה לייעל, וזה נר לרגלינו - ההתייעלות. וגם הבקרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש דברים שצריך להתמסר אליהם. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> טוב. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> יושב הראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אם זה בסדר, אנחנו א', אני חושב שהנתונים מעידים בפני עצמם. אנחנו התחלנו לשלם יותר ממה שאנחנו מכניסים. כלומר, אסור להתעלם מהתמונה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, בסדר. כן, חייבים לציין את זה לשמה. שאתם, בואו, בסדר, נכון. משהו קורה פה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> שינוי בקרן לחלוטין. זה לא היה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אני רואה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> הייתה עלינו כל הזמן ביקורת. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עד עכשיו חסכתם ועכשיו אתם מתחילים לשלם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ויאמר גם לזכות השרה, בטח. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> עכשיו, ב' לגבי ההצעה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בואו, חייבים לשבח גם אותה, אין לה נציג פה. לא יודע למה לא. אבל בדרך כלל, נציג השרה אין פה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> יש לה שניים. << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> קודם כל, אני משנה למנכ"ל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש את גיא, מאמריקה הוא מדבר איתך, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הנציג האישי שלה. << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> אני נוטל על עצמי כמשנה למנכ"ל המשרד להיות נציג השרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז בוא, תגיד כמה, אתה רוצה להגיד כמה מילים או שמה שדיברנו מספיק? << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> אני לא רציתי להפריע. נאמרו פה האמת גם כמה דברים לא מדויקים גם מצד נציגי השלטון המקומי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה השם שלך? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למי לא רצית להפריע? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה השם שלך, נו? << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> יונתן עוז, נעים מאוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, משנה למנכ"ל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מי אמר דברים שהפריעו לך ולא רצית להפריע לו? לא, הפתיח לא מתלבש על הראש. << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> אני אסביר, אני אסביר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אולי תשתחרר מהייצוג של השרה, תחזור לתפקיד הקודם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד, תן לנער להתבטא. פה יש חופש ביטוי. << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> אני, מכיוון שנאמר, נרמז שהמשרד לא מקדם את מטרות הליבה של הקרן, זה פשוט לא נכון, בטח לא בכהונה של השרה הנוכחית. מנכ"ל המשרד גם יוכל להרחיב אם אתם תרצו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הסברתי את זה. << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> יש פה, יש היערכויות, יש מעשים קונקרטיים של אתרי קצה לטיפול בפסולת מכל מיני סוגים. הכל כמו שאמר השר לשעבר, חבר הכנסת אלקין. נכון שזה אכן הוזנח במשך כמה שנים אבל זה ממש לא המצב כעת, וצריך להגיד את זה. כן? אין צורך להיכנס פה לכל הפרטים, אבל כמו שאמר גם הסמנכ"ל, אלעד - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> דרך אגב, בסקירת המשרד כאן בוועדה לפני כמה חודשים, גיא היה כאן והם הציגו את התוכנית באופן מורחב ביותר. כן, אתה חוזר על דברים שאנחנו יודעים. << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> אני לא הייתי חוזר על זה אילו לא היו אומרים פה מנציגי השלטון המקומי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה לא צריך לענות על כל מה שנאמר כאן, עם כל הכבוד לך. << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> אם נציגי השלטון המקומי לא היו טוענים פה שאין שום שימוש למטרות הליבה של הקרן וכן הלאה, וזה פשוט אמירה מנותקת מהמציאות, אז הייתי חייב להתייחס לזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> לא אמרנו כזה דבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ואני שמח שהתייחסת. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> אמרנו שצריך להפנות את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ובאמת מעריכים את פועלה של השרה. ואני קורא ועוקב, ובאמת היא עושה עבודת קודש. << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ושיהיה לה בהצלחה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אני רוצה רגע להוסיף עוד משהו. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> רגע, לגבי ההצעה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אוקיי, עוד רק, טוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, נו, תדבר. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> תגיד, גיא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תדבר, מנכ"ל. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לגבי ההצעה הספציפית של חבר הכנסת אלקין, מבחינתנו אפשר, נוכח העובדה שאמרנו, אנחנו בעצם לא עושים שימוש לרעה בסמכויות יותר נרחבות. אנחנו עדיין מוכנים לקבל את זה שזה יהיה 25 אחוז ולקבל את ההצעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אופציה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> לפצל את הסעיף, בסדר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, יש עוד נקודה לפני שיוצאים להפסקה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> עוד נקודה שרצינו להעלות, וגם על דעתו של יושב הראש. בעקבות הדברים שעלו כאן בנושא של הקרן לשמירת הניקיון, אנחנו, הם מקבלים אמנם את הדיווחים. לפי החוק צריך לקבל דיווח שנתי וחצי שנתי של המשרד לוועדה לגבי הדברים שנעשו בקרן. היום זה ככה כתוב בצורה קצת כללית. אנחנו מציעים להוסיף להצעת החוק תאריכים מדויקים לדיווחים האלה כדי לתמרץ את המשרד גם להגיש אותם בזמן וכדי שהוועדה תוכל לעקוב באמת מה נעשה עם היטלי ההטמנה, ואם באמת הדברים שנאמרו כאן ושהמשרד מתכוון לעשות באמת מתממשים. אנחנו מציעים שבסעיף 10ו שמדבר על דיווח של כל שנה יתווסף שהדיווח השנתי צריך להיות מוגש לוועדה עד סוף אפריל בכל שנה. ובסעיף 11יג, שמדבר על הדיווח החצי-שנתי, שהוא בעיקרו לגבי היטל ההטמנה, להוסיף שהדיווח יהיה עד סוף ספטמבר בכל שנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש לכם הערות? יש הערות? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> רק להבין - זה תיקון קבוע, לא הוראת שעה? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> זה תיקון קבוע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה תיקון קבוע, זה לא הוראת שעה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> כרגע, בעצם אין מועד מדויק. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא הייתה הגדרה לזה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> ובאמת אנחנו, הוועדה, הרבה פעמים יצא לנו לתזכר ולבקש ולא קיבלנו את הדברים במועד, ואז הוועדה מתקשה לפקח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה אומר המנכ"ל? יש הערות להצעות החיוביות שהעלו כאן? שהעלתה כאן לירון? << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> רק מבחינת המועד עצמו יש לנו בעיה כי הספרים נסגרים רק במרץ-אפריל, ואנחנו צריכים זמן. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> עד יולי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הבנתי, היא צודקת. היא צודקת. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> זו הייתה ההערה שלי גם. << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> אני חושבת שבחוקים אחרים, כן - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לגבי הדיווח של ספטמבר אני מניח שאין לנו בעיה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אבל, הם לא קשורים לספרים. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> בחוקים אחרים, זה טווחי הזמנים שניתנים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אבל זה לא אותו חוק. << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> יש דו"חות כספיים בקרן הניקיון, דו"חות כספיים מבוקרים שנסגרים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כמו חברה. << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> ממש, במרץ-אפריל. כמו דו"ח כספי של המדינה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אז מה לעשות? עד סוף יוני? עד סוף יוני? << אורח >> אילנית וורנר: << אורח >> עד סוף יוני. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לירון, אז מה שהוא הציע לך, יש ביוני ויש בספטמבר. אז ספטמבר זה לא דו"ח מבוקר, אז לכן להבנתי לפחות אפשר לעמוד בלוחות הזמנים, אבל זה יוצר קרבה מאוד משמעותית בין השניים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא צודק. הוא צודק. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> בסדר, אז השנתי יהיה עד יוני והחצי-שנתי יהיה עד סוף ספטמבר. בסופו של דבר, כן יש כאן בחוק דיווחים חצי-שנתיים שנכנסו, אני חושבת, שכדי שאפשר יהיה לעקוב מה קורה בנושא היטלי הטמנה ובמה משתמשים בהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אז את זה לא נשנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, טוב. אנחנו יוצאים להפסקה, אני לא נועל את הישיבה, עד 11:12. 10 דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:02 ונתחדשה בשעה 11:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, ההצעה שעלתה בוועדה על ידי חבר הכנסת זאב אלקין עולה להצבעה. יש הסכמה? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> רגע, צריך להסביר. בעצם חבר הכנסת אלקין הציע שיפוצל סעיף קטן (2) בתוך סעיף 1, שאומר בסעיף קטן (ב1) במקום על 25 אחוז ייקראו על 35 אחוז. בעצם מבקש להציע שהסעיף הזה יפוצל מהצעת החוק. הצעת הפיצול תבוא גם כן לאישור המליאה. ואז מה שיקרה שזה יישאר על שולחן הוועדה כהצעה שעברה קריאה ראשונה ובמקרה הצורך אפשר יהיה להביא אותה לדיון לקריאה שנייה ושלישית. אז תעמיד את הצעת הפיצול להצבעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אני מעמיד את ההצעה להצבעה. מי בעד? 3 בעד. נמנעים? מתנגדים? אין. הצבעה בעד – 3 נגד – 0 נמנעים – 0 אושר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ההצעה אושרה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אוקיי, אז בעצם אנחנו נשארים עם הצעת החוק בלי פסקה (2). אני אקריא את ההצעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 תיקון סעיף 11ג - הוראת שעה 1. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027), יקראו את סעיף 11ג לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, כך: (1) בסעיף קטן (ב), האמור בפסקה (2) יסומן "א" ואחריו יקראו: "(ב) לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית־ כלכלית של האוכלוסייה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וסיוע, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור." ואנחנו נוסיף סעיף בהתאם למה שאמרנו קודם. התווסף בעצם עוד סעיף נוסף להצעה שבעצם מתקן את סעיף 10ו להצעת החוק וקובע שהתאריך לדיווח השנתי יהיה עד סוף יוני בכל שנה, ואת סעיף 11יג – התיקון יהיה שהדיווח החצי-שנתי יהיה עד סוף ספטמבר בכל שנה. אז זאת כרגע הצעת החוק שעומדת להצבעה. הצעת החוק, הוגשו לה הסתייגויות. הוגשו הסתייגויות מטעם סיעת "ישראל ביתנו", אבל הם לא נמצאים כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז הם לא עולים להצבעה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> ולא יעלו להצבעה. ההסתייגויות של סיעת "המחנה הממלכתי". << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אני רק אגיד שלאור השינוי - - - << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> ו"יש עתיד" שהצטרפו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הסתייגויות משותפות שלנו ושל "יש עתיד" שהצטרפו אלינו. לאור השינוי שיש, ההסתייגויות 7 ו-8 הן לא רלוונטיות כי הן התייחסו לסעיף קטן (2). אבל במקומן יבואו הסתייגויות, דיברתי עם היועצת המשפטית, לסעיף החדש שנוסף עכשיו של מועדי הדיווח, לאיפה שכתוב סוף יוני – לתקן את זה לסוף יולי. זו הסתייגות אחת. ואיפה שכתוב סוף ספטמבר – לתקן את זה לסוף אוקטובר, זאת ההסתייגות השנייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אני מעלה את ההסתייגויות להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 1 נמנעים – 1 לא אושר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו, ההסתייגויות נפלו. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> בסדר, אז אפשר להעמיד. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> רק אם אפשר, לפני שמעמידים את הקריאה להצבעה, אז הוראת השעה מתייחסת להוספה של המטרה הנוספת, והדיווחים זה הוראת קבע, נכון? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, נכון. << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> הבנתי נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדיוק, הבנת נכון, כרגיל. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אתה רוצה להעלות את החוק להצבעה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אז אני מעלה את הוראת השעה, בעצם. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> את הוראת השעה, יחד עם התיקון שאמרנו לגבי מועדי הדיווחים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עם התיקון שאמרנו לגבי מועדי הדיווחים, להצבעה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, זה ידרוש תיקון בכותרת. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> נכון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי עכשיו זה לא הוראת שעה, רק חלק מזה הוראת שעה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> הוראת שעה, בסדר גמור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. חלק מזה. מי בעד? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חצי הוראת שעה אתה אומר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 3 נגד – 0 נמנעים – 0 אושר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ההצעה עברה. יופי, אני שמח. עשינו משהו לקראת יום כיפור. אני נועל את הישיבה, שנה טובה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:18. << סיום >>