פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 102 ועדת העבודה והרווחה 23/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 120 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, י' בכסלו התשפ"ד (23 בנובמבר 2023), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן עידוד והמשך תעסוקה מלחמת חרבות ברזל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר חברי הכנסת: יצחק פינדרוס נעמה לזימי מוזמנים: נועה שוקרון – רכזת העסקה באגף התקציבים, משרד האוצר עו"ד אורי כץ – הלשכה המשפטית, משרד האוצר עו"ד אפרת אורן – עוזרת ראשית, רשות המיסים, משרד האוצר עו"ד יעל אסיף – רשות המיסים, משרד האוצר עו"ד עילם שניר – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד יוסף פולסקי – הלשכה המשפטית של ביטוח לאומי ד"ר אסף לוי – סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר נועה – רכזת פרלמנטרית עו"ד מיכל וקסמן-חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים ערן סיב – יושב ראש התאחדות קבלני השיפוצים בישראל עו"ד עבאדי ואאל – הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ירון רייכמן – כלכלן התנועה הקיבוצית עו"ד ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל ייעוץ משפטי: אילת וולברג מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: איה צימרמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן עידוד והמשך תעסוקה מלחמת חרבות ברזל << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום אנחנו עוסקים בהצעת ההסכם בדבר מתן עידוד והמשך תעסוקה "מלחמת חרבות ברזל". מדובר ברצון להחזיר אנשים לעבודה לתפקידים נצרכים. ההסכם הוא בין המוסד לביטוח לאומי לבין הממשלה, ומתייחס לשני היבטים. העניין הראשון עוסק בדבר מתן מענק לעידוד תעסוקה בענפי הבניין והחקלאות, והעניין השני מדבר על מענק לעידוד המשך תעסוקה וחזרתם של תושבים שהתפנו מבתיהם, או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת "מלחמת חרבות ברזל". ניכנס לדון בפרטי ההסכם, בתקווה שנצליח לעבור על כל הנוסח בהסכמות של כל הצדדים. נועה שוקרון? רכזת העסקה באגף התקציבים. בבקשה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> בוקר טוב. אנחנו מציגים היום שני סוגים של מענקים לפי הסכם סעיף 9. מענקים יחסית מיטיבים, גם בהיקפי הכסף וגם במהלכים שעשינו, מתוך הבנה של נקודות הקיצון שיש בעת הזאת. המענק הראשון הוא מענק תימרוץ לעובדים בענפים החווים מחסור משמעותי – ובתקווה זמני – של ידיים עובדות כתוצאה מיציאה של הרבה עובדים מהענפים האלה, גם פלסטינים. במענק הזה אנחנו בעצם נותנים כסף תוספתי על השכר לעובד עצמו, לכל עובד שעובד בענפים האלה. בנוסף אנחנו נותנים מענק כפול לעובד שבוחר לעבוד בענפים האלה בתוך האזור המפונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה ענפים - - - ? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> חקלאות ובניין. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> ענף השיפוצים בתוך זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, זה שייך - - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אני שאלתי שאלה. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> בוקר טוב לוועדה. בעצם מה שניסינו - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> בוקר אור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, מה השם שלך? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> יוסף פולסקי מהלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי. רצינו לייצר מנגנון לא מסובך ומסורבל, אחד שהביטוח הלאומי יוכל לעבוד איתו בפשטות. לכן נצמדנו להגדרות המקובלות בלוח ח' בעבודה המועדפת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תגיד לנו מה זה, אנחנו לא מדברים בסיסמאות. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אז ההגדרה שמופיעה בלוח ח' היא ההגדרה הכללית "אתר בנייה". אין שם הגדרה - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כלומר ענף השיפוצים לא שייך. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> רגע. גם לאחר הדיונים שהתנהלו בעת הכנת ההסכם הזה וגם בעקבות דיון עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, בכוונת מכוון אין שם הגדרה של אתר בנייה. היינו יכולים להיכנס להגדרה יותר מצמצמת של אתר בנייה כהגדרתו מתוך איזשהו חוק, ובחרנו שלא. אפשר להסתכל באתר הביטוח הלאומי, שם יש הגדרה מפורטת של כל מה שנכנס ב"אתר בנייה". כל מה שנכלל שם נכלל גם במענק הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מר פולסקי, אני חושב - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כלומר אתרי שיפוצים לא נכנס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע. מר פולסקי, אני רוצה שתדע שהדיון משודר בערוץ הכנסת. אתה לא יכול להפנות את כל הצופים לסעיף ח' בטבלה ב' באתר הביטוח הלאומי. אתה צריך להגיד על מה אנחנו מדברים. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אז אני אגיד בגדול. כל מה שיש בו הקמה של משהו חדש, אני לא רוצה להכניס מצב שמישהו עושה שיפוץ של עבודת גבס בתוך הבית, לא זאת תכלית המענק. לא של עבודה מועדפת ולא של המענק הזה. אם אני עוסק בעבודות שקשורות להקמה של בניין חדש, כל מה שנכלל בעבודות האלה כלול במענק. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> - - - אפשר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה - - - אתר בנייה? בניין אחד נקרא אתר בנייה? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> כי אלה ההגדרות, גם מבחינה חוקית-משפטית וגם מבחינת תפעול, כי בסוף זה קשור - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> גם בנקאות. גם ברמה בנקאית, תכף אתייחס. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> גם - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם בניין אחד שאדם בונה? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> גם בניין אחד שאדם בונה. אם הוא -- << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> מקים אותו, כמובן - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אתה אומר שלא נכנס מישהו שעושה איזה שיפוץ או - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> נכון. כל - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איזה מבנה יביל שם, אז זה עבודה - - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כבוד היושב ראש. המדינה שלחה אותנו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה עדיין לא ברשות דיבור. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> סליחה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עדיין בשלב שמשרד האוצר מציג ומסביר את ההסכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא אמר מי נכלל בהסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא אמר. זה ברור. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אגף השיפוצים לא נכלל בהסכם לפי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. שיפוצים לא נכלל בהסכם, כך הבנתי. עכשיו הלאה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> באמת יש הרבה ענפים שלא נכללים בהסכם מעצם העובדה שהוא הסכם ייעודי, והוא לא תקף על כלל הענפים במשק. אני מניחה שהסוגיות האלה יעלו במהלך הדיון, וחשוב לנו להבהיר שהבחירה של הכנסת או הוצאת ענפים היא תמיד אירוע מורכב. ראינו לנכון לתת כאן מענה מיידי שמיטיב מאוד לענפי החקלאות והבניין, שבשלב הראשון ראינו שיוצאים מהם עובדים זרים במסות, והמחסור שקיים הוא באמת בעשרות אלפים. זה לגבי מענק התמרוץ. לגבי מענק ההתמדה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז למה זה עוד לא? יצאו העובדים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> להתייחס? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להתייחס עכשיו, אבל כן לרשום לאחר כך. בשאלות ותשובות אנחנו ניתן לכולם לדבר. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם מכירים את סדר הדיון אצלנו, זה לא הולך כמו דו שיח וויכוחים. אנחנו אנשי הממשלה מציגים, אנשים מביעים את דעתם ואנחנו מגיעים לעמק השווה, או לא לעמק השווה. אמרת חקלאות, הכוונה היא רק בשדה ובסגנון הזה, או גם מישהו שמגדל עציצים וגרנולה על המרפסת? זה חקלאות? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני מקווה שמי שמגדל עציצים במרפסת זה לא נחשב חקלאות, אבל ביטוח לאומי יתייחסו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל משתלות - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה הגדרה ברורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נועה, אבל משתלות כן. נועה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה הגדרה ברורה, כן. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> עוד פעם - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> יש הגדרה ענפית ברורה, אנחנו גם לא המצאנו שום דבר. בסדר? ולכן אני חושבת שהניואנסים של להכניס או להוציא רק מסבכים ומעכבים את המהירות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז בואו תגידו לנו מה זה חקלאות. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> עוד פעם. התשובה שלי היא בגדול אותה תשובה. ההגדרה בלוח ח' היא הגדרה כללית של בתי אריזה וכולי, ובאתר הביטוח הלאומי יש פירוט. עלה פה עניין המשתלות, למיטב הבנתי הן כן נכללות כי זה קבוע כיום באתר שלנו. כל מה שהיום אנחנו מכירים נמשיך להכיר בו גם לצורך המענק הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת, אם אני אגדיר את זה חקלאות עסקית, זה יותר ברור? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אנחנו יכלנו להתייחס, אדוני היו"ר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כדי להבין, אני לא קובע. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> בסוף כן, זאת חקלאות עסקית. אם אני מגדל פטוניה - - - שלי - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חקלאות כולה היא עסקית. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לא זאת הכוונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, לא הכוונה לחקלאות עסקית? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לא, הכוונה היא לחקלאות עסקית - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לא לחקלאות - - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לא לפטוניה בחצר הבית שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה בדיוק מה שהגדרתי, אז זה עסקי. כשאדם מגדל גינה בבית זה לא עסקי. אז אנחנו ברורים בעניין, מה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני אפשר רגע, סליחה, אפשר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להקריא את לוח ח'? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הממשלה סיימה את דבריה? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לא, יש מענק שלם שלא התייחסנו אליו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> היא לא התייחסה למענק - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז בבקשה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז אני גם אתייחס למענק - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זה מענק העידוד. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> זה היה מענק תמרוץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד עכשיו היה מענק תמרוץ? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו למענק עידוד? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> עכשיו מענק התמדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> מילה אחרונה על מענק התמרוץ. אנחנו משתמשים בהגדרות קיימות והביטוח הלאומי יודע לעבוד לפיהן. אם אנחנו נלך לאיזשהו עולם שבו נצטרך להגדיר מחדש ענפים במשק, ונתדיין על כל מקצוע האם הוא בפנים או בחוץ, נגיע להבאת המענקים בנובמבר 2024. צריך גם להבין את הטרייד-אוף בין מענה מהיר לבין מענה שמכליל שוליים. עכשיו אני אתייחס למענק ההתמדה, ברשותכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהסכם הוא נקרא מענק עידוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עידוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז אני לא דייקתי בדבריי, סליחה. מענק עידוד. מענק העידוד מתייחס לאוכלוסיית המפונים, הן בדרום והן בצפון. אוכלוסיית המפונים מוגדרת לפי החלטות הממשלה הרלוונטיות, לא אנחנו נגדיר בפלטפורמה הזו מי מפונה ומי לא, כמובן. קיימת הבנה ברורה ברמה התעסוקתית, שלאותם אנשים שפונו מבתיהם נוסף קושי מאוד משמעותי בהגעה למקום העבודה. כל זאת כמובן ככל שהם מעוניינים בכך, אין כאן שום הכרח, אלא רק תמריצים. לאנשים האלה התווסף גם קושי לוגיסטי, שמייצר גם הוצאות נלוות. והעניין הזה הוא בנוסף לכך שבאופן כללי עלה הצורך לתמרץ אותם לחזור למקום עבודתם. לכן אנחנו מציעים 3,000 שקלים עבור כלל העובדים המפונים שחוזרים פיזית למקום עבודתם. עוד אוכלוסייה שנכנסת בתוך המענק הזה היא אוכלוסייה שהיא עצמה אולי לא מפונה, אבל מקום העובדה שלה נמצא באזור המפונה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מפעל. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> נכון. אז - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המפעל, כן. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> מקום עבודה, זה לא חייב להיות מפעל. אנחנו לאורך כל - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המפעל או השדה או הבניין. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> נכון מאוד. נכון. חשוב לנו פה דווקא - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת שהתמרוץ שדיברנו עליו קודם הוא בכל הארץ. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> בהחלט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ומענק העידוד שאת מדברת עליו הוא באזורים של מפונים או אנשים מפונים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני יוצאת מהצורך, ברשותכם, בסוף אני מסתכלת על שוק העבודה ומה קרה בו בעקבות המלחמה. ראינו מצד אחד יציאה משמעותית של עובדים זרים בכלל הארץ ולכן מענק התמרוץ, וראינו במקביל תופעה של מפונים שנמצאים מאוד רחוק ממקום עבודתם, ולהלן המענק הנוכחי, מענק העידוד. מענק העידוד כולל גם את אוכלוסיית המפונים וגם את האוכלוסייה שמקום עבודתה נמצא באזור המפונה. ההטבות הנלוות שמתייחסות ל-3,000 שקלים לשכר העובד עצמו מגיעות לשתי האוכלוסיות האלה. שני המענקים האלה ניתנים לעובד ולא למעסיק, מתוך רצון שלנו שלא תהיה איזושהי תחליפיות מול השכר, אלא שהמעסיק עדיין ימשיך להעסיק את העובד בשכר הישן, והעובד הוא זה שבאמת יהנה מההטבה והכל יגולגל אליו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ציינת לגבי כפל המענק? מענק תמרוץ במקרה שהענף נמצא ביישוב מפונה? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> למיטב זכרוני ציינתי, אבל אם צריך אני ארחיב. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מצטבר, לא - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה מצטבר. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לא - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> יש תוספת למי - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> יש כפל תוספת של מענק תמרוץ עם - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שזה 6,000 במקום 3,000? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> כן. כן. אז - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי. - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> בהחלט. במענק התמרוץ, שזה המענק הכלל ארצי למקצועות החקלאות והבניין, ככל שהעבודה מתבצעת באזור המפונה אז היא מתוגמלת ביתר, ממש פי שתיים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד מתי המענק הזה? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> תדייק אותי אם אני טועה, כרגע מענק העידוד תקף עד 31 בדצמבר, ומענק התמרוץ תקף עד 31 במרס. אני רק אחדד פה, זה לא שאפשר להגיש בקשות חדשות ב-31 במרס, נכון? בגלל שאנחנו רוצים לבדוק תקופה של שלושה חודשים - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> דווקא את הבקשות אפשר להגיש עד תקופה יותר מאוחרת. אבל תקופת העבודה שיכולה לזכות במענק, היא עד 31 במרס - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ממי אתם עושים צחוק? מה זה 31 בדצמבר? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אנחנו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוועדה כבר התכנסה, הולכים לאשר הסכם בין הממשלה לבין הביטוח הלאומי עד סוף דצמבר? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז אנחנו לא עושים צחוק - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן שלנו הוא סתם צחוק? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> הזמן שלנו יקר וגם של הוועדה הוא יקר. כרגע כלל המדיניות הממשלתית היא עד סוף נובמבר, לרבות קרן מס רכוש, לרבות חוק החל"ת וחוק המענקים הכללי. הלכנו צעד קדימה והגדרנו גם את סוף דצמבר מתוך הבנה שהחלטה על מקום עבודה של אנשים הוא משהו מעט יותר מורכב מזה. אבל אני חושבת שבחוסר הוודאות הנוכחי במשק לא יהיה נכון, וגם – אני אומר בכנות – לא אפשרי ברמה הכלכלית מבחינתנו בעת הזאת להגדיר מה יהיה עוד שלושה או ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני סופר לפי התאריך העברי. מישהו מכם יודע מה התאריך הלועזי היום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 23 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 23 לנובמבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לנובמבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר רק להוסיף? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם זה עד סוף דצמבר, העובד עוד לא יכול להגיע לעבודה והוא כבר באמצע דצמבר - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא, אפשר להוסיף? סליחה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע. מי זה? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> עו"ד אורי כץ מהלשכה המשפטית באוצר. הזכאות היא רטרואקטיבית, עבור העסקה מתחילת נובמבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אף אחד עוד לא עבד שם בתחילת נובמבר. לא נרשם, לא - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אלו לא האינדיקציות שיש לנו. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> כן. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אלו לא האינדיקציות שיש לנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זאת אומרת? ההסכם נכנס לתוקף היום, נכון? אחרי שהוא - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> והזכאות שהוא יתן למענק תהיה עבור העסקה החל מ-1 - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ההסכם יכנס לתוקף - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> החל מחודש נובמבר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אחרי שהם יחתמו על ההסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחרי שיחתמו. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> כן, אבל הזכאות תהיה רטרואקטיבית - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והזכאות - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> עבור העסקה בכל חודש נובמבר וגם - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> תקופת המענק - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> בחודש דצמבר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> תקופת המענק היא באמת רטרואקטיבית לגבי מענק תמרוץ - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מבין, אדם שעבד - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לגבי שניהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדם שעבד בבנייה ובחקלאות - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אדם שהחל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יקבל תוספת של 3,000 שקלים מ-1 בנובמבר? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אדם שהחל לעבוד לאחר יום פרוץ המלחמה, בענף מזכה, בבניין או בחקלאות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, לא אדם שעובד שם, אלא אדם שהתחיל לעבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שהתחיל - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אפשר לדבר גם על המענק השני, הוא עד סוף פברואר כרגע. מי שהחל לעבוד בענף המזכה, שזה בניין או חקלאות, לאחר תחילת המלחמה, יקבל מענק גם עבור חודש נובמבר וגם עבור חודש דצמבר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא מ-7 - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> מתוך - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל לא לגבי 7 באוקטובר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה הבנת מה - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> רק - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, מה ההיגיון? מה ההיגיון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - אוקטובר. רק נובמבר ודצמבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתם רוצים לעודד, אז תסבירו לי את הרציונל שעומד מאחורי זה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה לא קדימה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כי זה אחורה. מה אתם רוצים לעשות? מה המטרה שלכם? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> הרציונל היה לגייס, לעודד תעסוקה לאחר פרוץ המלחמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז אני שואל, וזה גם מה ששאל יושב ראש הוועדה. אנחנו נמצאים עכשיו למניינם ב-23 בנובמבר, ככה קוראים לזה אצל הגויים. שם אנחנו נמצאים. ואתם אומרים שאתם רוצים לעודד את מי שהלך בתחילת נובמבר לעבוד בבנייה. וככה אתם מעודדים על העתיד? שמסתיים בעוד חודש ושבוע? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לא לא - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא כל - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לא, סליחה, אני אסביר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מנסה להבין, אני לא - - - באמת מנסה. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לא לא. קודם כל הכי חשוב זה להבין. במענק התמרוץ – זאת אומרת, ענפי החקלאות והבניין – אפשר לעבוד עד מרס 2024. אוקיי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - בענף. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אולי נועה מהאוצר תתקן אותי, אבל להבנתי זה רלוונטי גם לגבי מענק העידוד, שהוא מענק החזרה לעבודה. יש תכלית שדווקא עכשיו הם יחזרו לעבודה, ובהקדם האפשרי. לכן חשבנו שיהיה נכון יותר שתקופת המענק תהיה לתקופה קצרה, ואחר כך כמובן נוכל לבחון את ההשלכות. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני חוזרת לרציונל. הרציונל מדבר על מחסור שנוצר כתוצאה מיציאה של עובדים זרים. אם העובדים הזרים הפלסטינים יחזרו עוד חודשיים, אין אינטרס ברמה המישקית לתמרץ אנשים לעבוד בענפים האלה, בטח לא ב-3,000 שקלים. ולכן, כן, אנחנו נצטרך ללכת כאן עקב בצד אגודל וחודש בחודשו, גם כדי לראות את מצב המשק וגם כדי לראות את התפתחות המלחמה. אנחנו כולנו נמצאים באי-ודאות. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לא, אנחנו דיברנו עכשיו על מענק התמרוץ. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> - - - זה היה מקום העבודה הקודם שלי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לשמוע מה את אומרת, אבל את צריכה להגיד את השם ואת התפקיד. אני עובר עכשיו אליכם. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> עורכת דין מיכל וקסמן-חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. קודם הערה למה שנאמר כאן, ואחר כך אני אומר את מה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תגידי עכשיו. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אז קודם כל בעניין הזה. העובדים הפלסטינים לא מחליפים את העובדים המפונים. מענק העידוד, בהבדל ממענק התמרוץ, הוא מענק לאותם עובדים מפונים שימשיכו לעבוד באותו מקום עבודה שבו הם עבדו ערב המלחמה. כלומר חזרתם של עובדים פלסטינים ועובדים זרים שמקווים שיהיו פה בתוך זמן - - - לא רלוונטי לסוג המענק הזה שניתן – כמו שאדוני אומר ובצדק – לתקופה קצרה מידי של עד דצמבר. עוד לא נחתם הסכם, כן? זה טיוטה של הסכם שהציבור עוד לא יודע עליו. זאת אומרת, אנחנו רוצים לעודד באמצעות ההסכם, לא באמצעות זה שיצאו כל מיני דברים לעיתונים שאף אחד לא יידע לענות לאנשים, גם לא הביטוח לאומי ובצדק - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> כי עוד לא הוקמה פלטפורמה בשביל זה. ככה שזה גם לא נותן מענה ברמה הפרקטית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אני רוצה להוסיף לנושא מענק התמרוץ, לעניין הענפים המזכים. החזרת המשק באופן מהיר בהיקפי ההעסקה הכי גדולים שניתן זאת כמובן המטרה של כולנו. מטרתה של טיוטה זו היא בעצם להחזיר את המשק להיקפי פעילות והעסקה גבוהים ככל שניתן. לפי סקר שערכה התאחדות התעשיינים ונותח על ידי המחלקה הכלכלית שלה, בתעשייה חסרים מעל 90,000 עובדים. מעל 90,000 עובדים, כאשר 10,000 מתוכם אלו עובדים פלסטינים ועוד עשרות אלפי עובדים שמגויסים בצווי 8 למלחמה. המספרים גם כוללים הורים עובדים שנאלצים להשגיח על הילדים שלהם, ועוד אלפי עובדים מפונים. זאת אומרת, התעשייה כרגע חווה מחסור מאוד גדול, כשהפלטפורמה של פתרון באמצעות עובדים זרים אינה קיימת. יש עכשיו 3,000 עובדים זרים שהושהו, כאשר הראשונים שבהם יכנסו לכל המוקדם בפברואר. רבים מהם נכנסים למשק בשכר מאוד גבוה של 110% ו-130%, בנוסף לדיור ושירותי קרקע ועוד הרבה דברים אחרים שאין לעובד הישראלי, מה שמוביל לכך שחלק גדול מהמכסה הזאת בכלל לא תמומש במספרים האלה. עכשיו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז מה הדרישה שלכם? << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> ולכן ההתכווצות - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להוסיף מעבר לחקלאות ובנייה? << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> ההתכווצות של התעשייה כבר קוראת בשטח. אנחנו רואים שלא מצליחים לעמוד בהזמנות, ולא מצליחים לייצר כמו שרוצים, בטח לא בהיקפים שלפני המלחמה. יש גם התמודדויות מול הבנקים. הקשיים האלה כרגע לא מקבלים מענה, ולכן, כמו שאדוני אומר, אם יכנס ענף התעשייה לתוך הטיוטה זה יכול מאוד לסייע. דבר נוסף, מבלי חלילה לפגוע באף אחד מהענפים המזכים שצריכים להימצא בטיוטה ואכן מופיעים בו, הסיכוי שעובד ישראלי יעבוד בענף התעשייה – בסביבת העבודה שיש בתעשייה – ולא בענפים האחרים שמוזכרים בטיוטה, הוא הרבה יותר גדול. אני תוהה האם המענק הזה בכלל ימומש. אם באמת אנחנו נשאיר את זה רק בענפים האלה לעובדים ישראלים. זה המצב. אני חושבת חייבים להכניס את התעשייה, ואנחנו חייבים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל כשאת אומרת תעשייה - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> - - - נוספים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה עולם ומלואו, זה כל ענפי התעשייה. את לא מגדירה איזשהם תחומים כדי שנוכל להתמקד בהם. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אז אני יכולה לומר. יש את המתכת, יש את מוצרי הצריכה, יש את הטקסטיל - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תגידי על מה מדובר, איפה שיש - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העץ. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> העץ, נכון. יש את מוצרי הצריכה, את העץ, את הטקסטיל, את - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> את התרופות, בוודאי, והפרמצבטי - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מתכוון למקומות שאת אומרת שיש בהם מחסור עצום בעובדים. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> בכל התעשייה יש מחסור - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המתכת, העץ, הטקסטיל, מה עוד? << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> טקסטיל, פלסטיק, מזון, הנעלה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ברגע שאמרת "מזון" אמרת הכל, זה כל המשק בעצם. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אני מדברת על ענפי התעשייה שבדרך כלל קשה יותר בייצור שלהם. הרבה יותר קשה למצוא עובדים, התעשייה חווה- - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את מדברת על הייצור. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> על הייצור, כן. התעשייה חווה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. אחרת את - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> עוד לפני המלחמה התעשייה חווה מחסור של קרוב ל-14,000 עובדים בעקבות הקורונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני שאתם יוצאים אני ארצה לברך את הילדים שהגיעו ממקומות שפונו ונמצאים פה בירושלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז ברוכים הבאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שתשובו במהרה לבתיכם בשלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - בהצלחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לך. אתה - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כן, אני עוד שנייה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תגיד את התפקיד ואת השם. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> קוראים לי ערן סיב, אני יושב ראש התאחדות קבלני שיפוצים בישראל. כבוד היושב ראש, המדינה שלחה אותנו להעסיק עובדים פלסטינים. המדינה אמרה לנו אם אתם תעסיקו עובדים פלסטינים זה יחזק את הרשות הפלסטינית, זה אינטרס לאומי. המדינה נתנה לנו רישיון עבודה לעובד פלסטיני. המדינה אמרה לנו שהעובדים הפלסטינים הם עובדים חיוניים למשק, ובמשך הרבה שנים העסקנו עובדים פלסטינים. על פי נתון של רשות האוכלוסין העסקנו 11,000 עובדים פלסטינים בכל יום, ועוד 4,000 עובדים פלסטינים עם רישיון סוחר. ביום אחד נגדעה העבודה שלנו. ביום אחד אמרו לנו שאנחנו לא יכולים לעבוד כי הם סגורים. כבוד היושב ראש אנחנו מרגישים שאנחנו מוקצים במדינה. זה לא יתכן שאתר בנייה יקבל עובדים זרים במקום הפלסטינים, אתר שיפוצים לא יקבל עובדים זרים במקום הפלסטינים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא זרים, ישראלים אנחנו רוצים. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> סליחה. גם זרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> העידוד זה לישראלים. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> גם זרים, את זה שינינו. גם זרים לא היינו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> העידוד זה לישראלים הבנתי? << דובר >> ערן סיב: << דובר >> - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> רק שנייה. אולי אני - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כבוד היושב ראש, אני רוצה להבהיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר שגם בהסכם של העובדים זרים הוא לא נמצא. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> גם עובדים זרים - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם וגם. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> ההסכם לא נכלל. קבלני השיפוצים לא היו בנוהל העובדים הזרים. אנחנו לפני בדיוק ארבעה ימים שינינו את זה, כך שגם בנוהל של העובדים הזרים קבלני השיפוצים יוכלו להעסיק עובדים זרים במקום הפלסטינים. לקחו לנו את הטנדרים בצו 8. האנשים שלי עושים צבא. האנשים שלי משלמים מיסים. למה שלא נוכל להמשיך לעבוד? למה מענק לאתר בנייה כן, לאתר שיפוצים לא? הטייח זה אותו טייח, הצבע זה אותו צבע, הריצוף זה אותו ריצוף, האינסטלציה זאת אותה אינסטלציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אגיב. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כבוד היושב ראש- - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תן לי הגדרה לשיפוצים. כי - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> יש הגדרה בחוק - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי כל אדם - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> יש - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שעושה את המטבח שלו - - - 3,000 שקלים בגלל שהוא עשה את המטבח. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כבוד היושב ראש - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא יכול להיות. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> יש הגדרה בחוק, ברשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. אנחנו הקמנו סיווג שנקרא 131 קבלן שיפוצים. כל מי שעובד בעבודה של מעל 46,000 שקלים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה הסעיף? 300 ומה? << דובר >> ערן סיב: << דובר >> סיווג 131 ברשם הקבלנים. אנחנו אנשים שרשומים ברשם הקבלנים ועובדים בצורה חוקית. אנחנו לא חאפרים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מדבר על חוקית או לא חוקית, אלא מה היקף העבודה - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> היקף העבודה זה מ-46,000 שקלים לעבודה ומעלה. זה יכול להגיע גם למיליון שקלים וגם לעשרה מיליון שקלים עבור השיפוצים. אנחנו לא מייצגים תיקונצ'יקים. אנחנו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מה שאני שואל, כן. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אנחנו מייצגים קבלנים שעבדו עם פלסטינים, והפלסטינים בסגר עכשיו ואנחנו משתוקקים לעבודה ישראלית. אנחנו משתוקקים לישראלים שיבואו לעזור לנו. כבוד היושב ראש, אני אסביר לך למה אנחנו מרגישים שהענף שלנו נפגע הכי הרבה מכל הענפים האחרים. מ-7 באוקטובר אנחנו פשוט לא מצליחים לסיים את העבודות. אני לא מדבר על עבודות קדימה, אין היום אף אחד שישפץ את הדירה שלו. אנחנו תקועים בעיצומן של עבודות ולא מצליחים בכלל לסיים אותן, כי אין לנו עובדים. אז מה אמרו לי חכמים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> לוקחים לנו את הפלסטינים, אומרים לנו שעובדים זרים נקבל עוד חודשיים-שלושה-ארבעה, וכשכבר נותנים מענקים לישראלים – ואנחנו מתים לקבל את הישראלים – אומרים לנו לא. אתם לא בלופ של הישראלים, אתם מוקצים. אתם לא שייכים לענף. אז מה אתם רוצים שנעשה? שנרד מהארץ? האנשים שלי קורסים, כבוד היושב ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כלכלית, נפשית, וחס וחלילה יכולים לקחת את הנפש שלהם לידיים ולהתאבד בגלל המצב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מר סיב - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> המדינה צריכה לעזור לנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מר סיב, אני רק ביקשתי מהיועצת המשפטית שתבדוק את ההגדרה הזאת, כי אם אתה מתייחס למשהו יותר מוגדר אז יהיה לנו קל יותר לדבר על זה. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אולי - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> יש סיווג ברשם הקבלנים - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אדוני היו"ר - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אני - - - 131 קבלן שיפוצים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נבדוק את עניין דינם של - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אדוני היו"ר. אני רוצה להבהיר, כי אולי הדברים לא היו מספיק מחודדים קודם. נכנסתי עכשיו תוך כדי להגדרות שלפיהם אנחנו פועלים בפועל.בנייה ושיפוצים, "כל עבודות שיפוץ נרחבות במבנים קיימים", כן? או "כל עבודות שהן חיזוק של מבנים", הם נכללים. הם רלוונטיים. לכן אבל, רגע - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אנחנו לא עובדים בחיזוק, אסור לנו לחזק מבנה. מותר לנו לשפץ מבנה, אסור לנו לחזק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר גם - - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> מאיפה אתה קורא? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את - - - של הדברים שלו שמעת? << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> רגע, מאיפה אתה קורא? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אני לא קורא מההגדרה המשפטית היבשה של לוח ח' של חוק הביטוח הלאומי, אלא מאתר הביטוח הלאומי. רגע. בסוף את החוק צריך ליישם בפועל, להוריד אותו לשטח. ככה עובדי הביטוח הלאומי פועלים בשוטף. לכן כבר היום מכירים בעבודות השיפוצים. כמו שאמרת לא תיקונצ'יקים, אלא עבודות שיפוצים. ולכן אני חושב - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> באיזה היקף? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> כתוב "עבודות שיפוץ נרחבות במבנים קיימים וחיזוק מבנים". << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כבוד היושב ראש - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אני לא יכול להיכנס - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> קבלן שיפוצים - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> רגע. אני לא יכול - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> שלא רשום ברשם הקבלנים לא זכאי להעסיק עובדים פלסטינים. רק מי שרשום ברשם הקבלנים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הרי אתם קיבלתם עכשיו אישור לעובדים זרים. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> נכון, קיבלנו. אבל זה יהיה עוד חודשיים-שלושה-ארבעה. בינתיים האנשים שלנו קורסים. אנחנו לא יכולים להמשיך לעבוד, אנחנו תקועים במהלך עבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אנחנו רוצים ישראלים - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אבל זה לא קשור - - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> ורוצים את המענק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מציע - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> - - - עידוד ישראלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מציע שהיות ואיש הביטוח הלאומי ענה, איך קוראים לך? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> יוסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמר יוסף פולסקי מהביטוח הלאומי שיש פתח לעבודות שיפוצים רציניות. אני מציע שאחרי הדיון תשבו ביחד ותמצאו איזשהו הסדר, כך שגם החלק שאתה מדבר עליו יכלל בעבודות בנייה. ואז אולי- - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> עבודות שיפוצים, לא בנייה. אנחנו << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עבודות שיפוצים, כן. אבל - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> יו"ר הוועדה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כבר נכלל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק רגע. מי - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> יו"ר הוועדה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו את מדברת. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> יו"ר הוועדה, אם אפשר להתייחס בקצרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עורכת - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עוד רגע, עוד רגע. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אנחנו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לשמוע אותה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אבל רק לגבי מה שאמרת, אנחנו נשב עם הקבלנים בשמחה ונבחן את האפשרות הזו. אבל אני חוזרת ואומרת שוב, אם המענק הוא 3,000 שקלים לכלל אזרחי מדינת ישראל שעובדים בכל ענף באשר הוא, אז אין ערך למענק. לכן אנחנו נמצאים פה, צריך תמיד לזכור מאיזו נקודה יצאנו ומה הרציונל. הרציונל מדבר על היקף עובדים זרים ופלסטינים משמעותי, שנטשו את הענף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הנה, הוא מדבר על זה. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> לפי רשות האוכלוסין העסקנו 11,000 פלסטינים - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> נתנו לנו להעסיק אותם. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני לא אמרתי שלא העסקת. אמרתי שצריך לחכות - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אז מה הבעיה, למה לא לתת לנו? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אם אני אוכל לסיים אז אולי תוכל להסכים איתי ואולי תוכל שלא. יש עוד ענפים שעזבו בהם עובדים פלסטינים, דיברנו על היקף משמעותי. אנחנו נבחן את זה. אבל כמו שאני אומרת, בסוף הרציונל מבחינתנו נשאר בעינו, ואם אנחנו נפתח אותו אז נמצא את עצמנו נותנים מענק לכלל המשק וזאת לא התוצאה הרצויה, ובוודאי לא המדיניות שאליה כיוונו ושאותה אנחנו גם מסוגלים לבצע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חבר הכנסת - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אבל החבר שלה, סליחה רגע - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה רגע - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אבל החבר שלה אמר - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להבין למי אני צריך להאמין - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס - - - רשות דיבור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כחבר כנסת למי אני צריך להאמין, לנציג ביטוח לאומי שאמר שהם בפנים, או לאוצר שאומר שהוא לא יודע איך לבחון את זה? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לא - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, היה פה משהו מאוד מוזר. נציג הביטוח הלאומי העלה טיעון, הוא אמר חבר'ה אתם בפנים. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> נכון. בדיוק ככה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו את אומרת אני לא יודעת - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> בדיוק ככה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - לבדוק את זה, אני הולכת לבדוק אם צריך להכניס. - - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אתה צודק. זה מה שרציתי להגיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זכותה לבדוק. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אתה צודק במאה אחוז. או שאנחנו - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך - - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אזרחים של המדינה או שלא. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> - - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אנחנו לא שייכים לשום ענף אחר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לשם שינוי - - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אנחנו בענף הבניין, נקודה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> - - - משרד האוצר מתואמים לחלוטין. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אנחנו לא - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא הבנתי - - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אנחנו לא מתווכחים - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> - - - אנחנו בענף הבניין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוקיי. אנחנו שמענו. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> הם לא יכולים להגיד את זה כן ואת זה לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מוכן לתת זכות דיבור גם ליועצת המשפטית של הוועדה? << דובר >> ערן סיב: << דובר >> רק - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא רוצה להגיד משהו, בבקשה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> רציתי רק - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אילת וולברג. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> רציתי רק להבהיר שכרגע מה שקבוע בהסכם זה רק אתר בנייה וגידולים חקלאיים, כמו שמופיע בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי, כאשר היום הביטוח הלאומי מפרש את לוח ח' באופן שמופיע באתר שלו, יש טבלה מפורטת, ובטבלה הזו מופיעים בנייה ושיפוצים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> "עבודות שיפוץ נרחבות במבנים קיימים. כל עבודה הקשורה לשינוי מבנה - - - תוספת בנייה וכן חיזוק מבנים". בצד שמאל בעמודה השמאלית כתוב "עבודות שלא מזכות במענק, עבודות צביעה וגבס בבתים קיימים, זיפות גגות בבתים קיימים, בניית פרגולות ודקים, עבודות איטום במבנים קיימים". אז כרגע - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הנה, קיבלת - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לפני מה שמופיע - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל מה שרצית. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> - - - זה - - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כלומר במילים אחרות, אם אני מבין נכון, קבלנים רשומים שעושים שיפוצים נרחבים נמצאים בהסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפי מה שהקריאה היועצת המשפטית, כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ממה שאני מבינה כן, לפי הפרשנות של ביטוח לאומי כן. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם - - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> ולכן אין פה מחלוקת, לשאלתו של חבר הכנסת פינדרוס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב. אז נעבור הלאה. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אין בחירה פה בין אבא לאמא - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז נעבור הלאה. היא ביקשה - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אבא ואמא מתואמים פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - כלומר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את מי את מייצגת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האמת ששנינו מייצגים את אותו גוף, את ההסתדרות החדשה. אני - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע. מי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רציתי רק לומר משהו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי זה "שנינו"? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני ועורך דין - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז מי מכם רוצה לדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה לומר שני משפטים וימשיך חברי, בסדר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תיזהר, היום אסור להגיד אבא ואמא, אתה צריך להגיד אבא ואבא. תיזהר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא נו, אני רוצה לשמוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רציתי לומר לעניין הענפים שנכללים. גם לפי הרציונל שהאוצר הציג וגם לפי לוח ח' אני לא רואה שום הצדקה לכך שענף הסיעוד לא יקבל עזרה. לפי המידע שבידנו הענף חווה מחסור אדיר. וגם המחסור פה הוא מאוד משמעותי, משום שאנשים שזקוקים לטיפול לא יכולים לקבל טיפול. אני לא מבינה למה הענף הזה לא בפנים, מה גם שהוא מצוי בלוח ח'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הייתה בריחה גדולה מהסיעוד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מצוי באותו לוח ח'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הייתה בריחה גדולה מהסיעוד - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בגלל המלחמה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חסרים עובדים. בוודאי. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> - - - זו לא השאלה. השאלה אם הייתה בריחה גדולה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן כן. לפי מה שאני יודעת, כן. הרי גם - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא שמעתי על זה פשוט, תעדכני אותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למיטב ידיעתי כן. אני לא יודעת לתת נתונים, לא בדקתי את זה, אני מודה. - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז אני אגיד - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז בואי ניתן לחבר שלך - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - חברי ימשיך. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לא, פשוט הנתונים הם שאין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רציתי לומר שגם בהסכם הקיבוצי של ענף הבנייה, בהגדרת מעסיק, נכללות עבודות שיפוצים. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ויש להסכם הזה גם צו הרחבה וגם הפנייה לסיווג האחיד, ששם גם יש סיווג של ענפי השיפוצים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב. אז אני מקווה שפתרנו את הבעיה. עכשיו אתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רק עומדת על עניין הסיעוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מוכנה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תבדקי אם יש בריחה המונית של אנשים מסיעוד בגלל המלחמה ואז אנחנו נדבר על זה. בבקשה. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> אדוני, קודם כל - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השם והתפקיד. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> עורך דין עבאדי ואאל, הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות. אנחנו מברכים על ההסכם, אבל המענק יביא להרבה עובדים אבל לא - - - את חזרתם של העובדים שהיו קיימים בפועל במשק. על פי ההסכם עובד שהיה עובד בניין ביולי, אוגוסט וספטמבר לא זכאי להסכם. אבל מה אם יבוא עובד שהפסיק לעבוד ב-7 באוקטובר או ב-8 באוקטובר, כלומר עד היום הוא לא עבד, ועכשיו הוא רוצה לעבוד. הבן-אדם הזה לא זכאי, בעוד שעובד שלא עבד בכלל בענף זכאי לתמריץ הזה. לכן לדעתי אם אנחנו רוצים להחזיק את ענף הבניין והחקלאות ולהריץ אותם קדימה, צריך לא להגביל בעבודה שלא הייתה שלושה חודשים לפני, וכל עובד שעובד או ממשיך לעבוד יהיה זכאי לתמריץ הזה על מנת לעודד חזרה לעבודה. עובד שבאופן זמני הפסיק לעבוד בענף הזה יראה עובד שלא היה לו כל קשר לענף אבל כן מקבל מענק, לא יחזור לעבודתו, אדוני. לכן אנחנו מחטיאים את המטרה שמאחורי כל ההסכם, שהיא להחזיר את העובדים ולעלות שלב קדימה בענפי הבניין והחקלאות. נקודה שנייה אדוני, לגבי הגבלה שלא הבנתי את קיומה. על פי ההסכם בכל מקרה לא ישולם מענק בעבור תעסוקה אצל יותר ממעסיק אחד. אולי נגביל בסכום הכנסה מסוים - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> כן. יכול להיות שיבוא אליי עובד ויגיד אני עובד אצל מעסיק אחד בחצי משרה ב-4,000 שקלים, וחצי משרה אצל מעסיק שני ב-4,000 שקלים. סך הכל יש לי רק 8,000 שקלים. עובד אחר עובד ב-10,000 שקלים אצל מעסיק אחד וכן יקבל את המענק, אני עובד פחות ממנו ולא זכאי למענק הזה. למה ההגבלה בין מעסיקים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להבין את הטענה שלך, אתה לא רוצה שהוא יקבל יותר מ-3,000 שקלים - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> יקבל רק 3,000 שקלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל גם אם יש לו שני מעבידים. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> גם אם יש לו שני מעסיקים - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> זה - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> שיקבל אותם. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> זו לשון הטקסט להבנתנו. אם יש בעיית נוסח אז נחדד, אבל זו המהות. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> מה המהות? אני לא הבנתי. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> הוא יקבל 3,000 שקלים פעם אחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - פעם אחת. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> פעם אחת שיקבל את המענק, רק פעם אחת. אבל - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא אומרת - - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> לא - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> בכל מקרה לא ישולם מענק בעבור העסקה אצל יותר ממעסיק אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אתה - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> אני מבין את זה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נבהיר את זה בנוסח שלא יהיה - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> רק רגע - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> לא ישולם מענק כפול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא ישולם מענק - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני רוצה שעורך דין אורי כץ יתייחס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מענק נוסף. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> מענק נוסף. או כפול או - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אני מבין שזאת הכוונה. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> כן, אבל זה לא מובן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת הכוונה, כן. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> הניסוח לא מובן. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> - - - יש פה חידוד. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> הכוונה היא שיהיה מענק אחד. לא יותר ממענק אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, אבל הוא יכול לעבוד אצל שני אנשים - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> הוא יצטרך לעמוד - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל לא יקבל מענק נוסף. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה שהוא יעבוד אצל - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> צריך לתקן את הניסוח. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה שהוא יעבוד - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן כן, היועצת המשפטית תתקן את הניסוח. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה שיעבוד אצל שני מעסיקים לכשעצמו לא - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא מפריע לך. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> - - - את המענק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוקיי. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אבל הוא צריך לעמוד בתנאי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> הוא צריך לעמוד בתנאי המענק ביחס למעסיק אחד לפחות. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> עד - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, אוקיי, זה בסדר. אז רק - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רגע רגע, הוא צריך לעמוד בתנאי המענק ביחס למעסיק אחד? אז השאלה שלו - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> למשל התנאי של שכר מינימלי - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יפה. אם הוא עובד פה ב-4,000 שקלים ופה ב-4,000 שקלים אז הוא לא עומד בתנאים, הוא צודק. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> למה? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> למה? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> הוא עובד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה זה למה? כי ב-4,000 שקלים זה לא מספיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, 2,700 - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זה חצי משכר המינימום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה 4 - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חצי משכר המינימום. - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה בסדר, זה מכוסה. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אדוני היו"ר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו רשות דיבור - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> - - - << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> יש לי עוד נקודה, אדוני. מענק העידוד הותנה בהגשת הבקשה על ידי המעסיק. אני לא מבין למה שאנחנו ניתן שהעובד יהיה נתון לחסדי המעסיק. הרי המענק של העובד יכנס לחשבון הבנק של העובד עצמו. למה שלא העובד יגיש את הבקשה שלו במקום שיהיה נתון לחסדיו של המעסיק? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל מישהו צריך להעיד שהוא עבד. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> זה כמו מענק התמריץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מישהו צריך להעיד שהוא עבד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיוסיפו הצהרה של המעסיק. שיוסיפו לבקשה - - << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> שיוסיפו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיצטרף - - - << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> שהעובד יצרף לבקשה הצהרה של המעסיק ונתונים הנמצאים בביטוח לאומי, גם - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אומר הנוסח - - - ? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> במענק התמרוץ העובד מגיש לפי הנוסח, ובמענק העידוד רק המעסיק. זה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אני אתייחס, אני - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זו שאלה לביטוח הלאומי, שיסבירו למה הם ביקשו - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אני אתייחס. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> שזה יקבע ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה צריך להיות או-או. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הביטוח הלאומי נא להשיב. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אני אתייחס, רק קודם אגיב לעניין הסיעוד. עשינו בירור בינתיים לגבי הנטישה בענף הסיעוד. אז לפי הנתונים שידועים לנו מאגף סיעוד אין נטישה מהותית בענף, ואנחנו לא מכירים תופעה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מחסור כרוני, אבל אין - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> יש מחסור. יש מחסור. אני מניח שגם יש נטישה קטנה. אבל אין נטישה נרחבת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוקיי. לגבי השאלה העכשווית. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לגבי השאלה הזאת. אנחנו מבינים את ההערות שעלו על כך שהמעסיק מגיש עבור העובד, ויש הבדל בין המענקים. מבחינה מסוימת היה לנו עדיף שכל המענקים האלו יוגשו על ידי המעסיק, באופן שיהיה הכי נגיש וזמין לעובד. יחד עם זאת, במענק התמרוץ שהוא בעצם עבור החקלאות והבניין, אצל המעסיק החדש אין מידע אודות ההיסטוריה התעסוקתית של העובד, ולכן הוא לא יכול להגיש את המענק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זה קשור? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> במענק העידוד אנחנו מדברים על מעסיקים קיימים שיש להם את כל נתוני העובד. מטבע הדברים גם יש להם תמריץ לקשר הנמשך בין יחסי עובד מעביד, ולכן אין סיבה שהמעסיק לא יגיש את הבקשה עבור העובד. אנחנו גם אומרים לפרוטוקול, אם חלילה יהיה איזשהו מקרה שעובד לא יקבל את המענק בגלל שהמעסיק שלו שכח להגיש, כמובן שתהיה לו אפשרות אחרי חצי שנה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חצי שנה? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> גם בעולמות האחרים של הביטוח הלאומי. בעולם המילואים או בדמי לידה, למשל, לפחות 50% מהתביעות בדמי לידה מוגשות אוטומטית על ידי המעסיק של היולדות והן מקבלות את הכסף. לכן אין לנו שום סיבה להניח שהמעסיקים שרוצים שהעובדים שלהם - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא משווה את זה, כי אצל יולדת המעסיק יודע שהוא האחראי והוא חייב לעשות את זה. פה, הרי מדובר במשהו זמני מאוד. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> וגם היולדת - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וקצר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> היולדת יכולה להגיש. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לכן אני אומר, גם פה - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> יש לה את האפשרות להגיש - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לכן אני רוצה שגם העובד יוכל להגיש. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> גם פה, אנחנו נאפשר את ההגשה כמובן, אבל לא בתקופה הראשונה. - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אל תגיד חצי שנה, תגיד חודש, תגיד חודש וחצי. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אגב, גם אנחנו, יש לנו את הנתונים ואנחנו גם נפעל על מנת להבטיח שהמעסיקים יגישו. גם באמצעות פירסום וגם באמצעים אחרים. וצריך להגיד עוד דבר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חושב שכן צריך לאפשר גם לעובד וגם למעסיק להגיש. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אבל - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מקסימום המעסיק צריך לאשר שהוא עבד. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אני אגיד - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמובן. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אני אגיד עוד דבר אחד שצריך להבין, אולי הוא לא משפטי כל כך, סליחה. בסופו של דבר את כל החוקים שאנחנו כותבים כאן בכנסת מישהו צריך ליישם בפועל. כל אגף בביטוח הלאומי עוסק במענק חדש לחלוטין שהוא לא עסק בו עד היום, וגם מבחינת המשאבים והתשומות שלנו אין לנו אפשרות. מאחוריי נמצאות הנציגות המקצועיות, שהן בכלל לא עוסקות בתחומים האלה בשוטף אבל אמרו להן שאין מישהו אחר שיעשה את זה. גם מאגף מעסיקים וגם מאגף משפחה, הן לא קשורות בכלל לעולם הזה, אבל פשוט אין מישהו אחר. לא נמנע מאף עובד את הזכאות שלו. אבל בשביל שמישהו בסוף יוכל לתפעל את האופרציה הזאת, בתקווה שכמה שיותר עובדים יכנסו, אנחנו אומרים שנאפשר לעובד להגיש את זה גם בעצמו אם חלילה המעסיק לא עשה את זה, אבל לאחר תקופה מסוימת של חצי שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מסכים לחצי שנה. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> הוא לא מאבד את הזכאות כמובן - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חצי שנה זה הרבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו לא מסכימים. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> בזמנים קשים כאלה אתה תדחה את המענק שלו בחצי שנה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. אתה יכול להגיד 30 יום - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 45 יום מקסימום. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אנחנו נתייעץ בינינו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תתייעצו מה התקופה שאפשר - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> מה התקופה שאפשרית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, תתייעצו, תבדקו את זה. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> רק - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לא. סיימת. סיימת. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני כן אתן התייחסות מקצועית - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש זמן לכולם. אנחנו כבר עוד מעט מסיימים את הדיון ואני צריך ללכת - - << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> רק נקודה אחת, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט? << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> משפט אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> בטיוטת ההסכם נצמדים ללוח ח' בענף - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביטוח לאומי? << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> בביטוח לאומי. בלוח ח' יש הפרדה בין עבודה בלתי מקצועית ועבודה מקצועית. אני רק רוצה שיהיה ברור שההסכם יחול על כל העובדים בענף ללא אבחנה בין עובד מקצועי לעובד בלתי מקצועי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אז אני יכולה להשיב לגבי הנוסח שמופיע עכשיו. באמת בלוח ח' לגבי בניין, מופיעה "כל עבודה באתר בנייה למעט עבודה פקידותית". כל עבודה זאת אומרת גם עבודה שהיא מקצועית - - << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> זה - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לגבי אתרי גידולים חקלאיים - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> צריך להוסיף גם אתר שיפוצים, גברת. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> - - - רגע, אני רוצה לסיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא רוצה שיהיה כתוב גם בעבודה לא מקצועית. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בבניין זה כולל כל עבודה באתר בנייה, למעט עבודה פקידותית. באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה כתוב בלוח ח' "עבודה בלתי מקצועית לרבות עבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית". אז אם הכוונה להכניס גם עבודה שהיא מקצועית באתרי גדולים חקלאיים ובתי אריזה, כרגע זה לא מופיע בנוסח. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> אבל צריך להוסיף את זה. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אבל - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> יש עובדים מקצועיים שמוגדרים כמקצועיים והם עובדים בשטח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא הבנתי, מה חסר? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זו לא שאלה משפטית, זו שאלה של - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לא, מה חסר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה למה - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> שוב פעם, יש הבחנה בלוח ח' בין - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אתרי בנייה, בניין, לבין אתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה. בבנייה זה כולל את כל העבודות, גם עבודה שהיא מקצועית. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> מסכים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בבנייה. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> בחקלאות הדבר שונה? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בחקלאות זה שונה, ולפי לוח ח' זה כולל עבודה שהיא בלתי מקצועית לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - - זה הזמן לעבור למי שמייצג את החקלאים, כן? << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> כן. אורי דורמן - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תגיד את השם ואת התפקיד. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. כפי שאתם יודעים החקלאות נמצאת במשבר עמוק, משבר קשה מאוד, שנובע ממחסור אדיר בידיים עובדות. חקלאים רבים, משפחות רבות, משקים רבים עומדים לפני התמוטטות כתוצאה מהמחסור הזה. מטרת ההסכם הזה היא לגרום לכך שיהיו בחקלאות ידיים עובדות, אחרי שגם הפלסטינים לא מגיעים וגם העובדים הזרים עזבו. לכן ההסכם הזה חשוב מעין כמותו, ואנחנו מקווים שהוא באמת ישיג את המטרות שלו. צריך גם לזכור שהחקלאות היא עונתית. ולכן הצורך בעובדים, למשל בקטיף של הדרים, הוא במסות. או בקטיף של תות שדה, שעם ישראל מאוד אוהב. לכן יש חשיבות גדולה להסכם הזה ולעידוד. אני רוצה לוודא שחברי קיבוצים ועובדי הקבלן בתוך ההסכם, יש בחקלאות הרבה עובדי קבלן. כדי שאחר כך לא נמצא את עצמנו עם כל מיני אי הבנות וויכוחים ומחלוקות. שהכל יהיה סגור, כי זה בעצם חלק גדול מההיצע של העובדים שעליו אנחנו מדברים. יש חשיבות לכך שהכל יהיה סגור מראש. אני גם חושב כמו כבוד היושב ראש, צריך שיהיה כתוב פה העובד או מעסיקו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אוקיי? אוקיי. כל - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעניין הזה אני רוצה את ירון רייכמן מהתנועה הקיבוצית - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הכלכלן של התנועה הקיבוצית, שיבהיר יותר את עניין הקיבוצים. << דובר >> ירון רייכמן: << דובר >> קודם כל תודה רבה, אני באמת מברך על ההסכם. ואני רוצה להתייחס לנושא של מענק התמרוץ. במענק התמרוץ יש תנאי שכדי לקבל את המענק אתה צריך שהשכר שלך יהיה מינימום 2,700 ומשהו שקלים בחודש, אלא שבקיבוץ אין יחסי עובד-מעביד בין החברים לבין הקיבוץ, ובעצם זאת בעיה טכנית כי אם חבר קיבוץ מתחיל לעבוד בחקלאות, והוא לא עבד קודם בחקלאות, אז הוא לא זכאי למענק כי הוא לא עומד בתנאי הזה של 2,750. אנחנו רוצים להציע משהו שהביטוח הלאומי כבר מכיר. כל חבר קיבוץ מדווח אחת לחודש על ההכנסה שלו, ואנחנו מציעים ש"שכר" יהיה "לרבות הכנסה". כי אין יחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ לבין חבריו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להבין, חבר קיבוץ עד היום לא עבד בחקלאות, ועכשיו הוא הולך לעבוד בחקלאות? << דובר >> ירון רייכמן: << דובר >> אני חושב שקודמיי ביטאו יותר טוב את הרעיון. הלוואי והתוכנית הזו תמשוך אלפי עובדים להיכנס לחקלאות ולבנייה, אבל אם להגיד את האמת, אני לא רואה את חברי הקיבוץ שלא עבדו בחקלאות עד היום מגיעים בכמות גדולה ומתחילים לעבוד בה עכשיו. זאת האמת. אני לא רואה את התנועה הגדולה. נגיד חבר שעד היום עבד בתעשייה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חל"ת. << דובר >> ירון רייכמן: << דובר >> עכשיו הוא רוצה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנשים שהם בחל"ת. << דובר >> ירון רייכמן: << דובר >> לעבוד בחקלאות. אם הוא עכשיו מתחיל לעבוד בחקלאות, אם הוא היה שכיר של הקיבוץ הוא היה מקבל את המענק. היות והוא חבר קיבוץ הוא לא זכאי למענק. אני גם מודה לעורכת הדין אילת, שכבר אתמול בערב בלבלתי לה את המוח ושוחחנו ועשינו קצת בדיקות. אני מבין שאין מחלוקת מהותית - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז מה סוכם? << דובר >> ירון רייכמן: << דובר >> אז הייתי שמח לשמוע את הנציגים של - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הביטוח הלאומי. << דובר >> ירון רייכמן: << דובר >> משרד האוצר והביטוח הלאומי, כן. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> כפי שירון - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד היושב ראש, אפשר מילה גם? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> כפי שירון - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא עכשיו. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> כפי שירון אמר, לפי ההלכה הפסוקה – לפחות לפי מה שאני מכיר עד היום – אצל חברי קיבוץ לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינם לבין הקיבוץ. אבל, חוק הביטוח הלאומי קובע במפורש שחבר קיבוץ נחשב עובד קיבוץ. כן? גם קיבוץ שיתופי מסורתי וגם קיבוץ מתחדש. ולכן אין שום בעיה מבחינתנו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת שהוא יקבל את המענק הזה. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לכן אין שום החרגה של חברי הקיבוץ בעניין הזה. אנחנו הצענו גם, בשיחה מקדימה מול הייעוץ המשפטי של הוועדה, להבהיר נוכח החשש של ירון ולהגדיר הגדרה אחרת של "הכנסה חודשית" ולא "השכר". ואז זה מתאים גם לזה וגם לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מילה אחת אפשר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, עוד לא - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עוד לא נתנו לאנשים שנמצאים פה. - - - בבקשה, מה השם ומה התפקיד? << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> עורכת דין ורוניקה רוזנברג, אני מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. הענף שלנו סבל לפני המלחמה וסובל גם אחריה במחסור כרוני בעובדים, כמו שנקב כבודו, עוד מתקופת הקורונה. פורסם שכר מינימום לאור המכרזים שהמדינה והשלטון המקומי מחויב להם, ואנחנו מתמודדים עם - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא נתנה פה תשובה. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> אנחנו מתמודדים עם תופעה של משרדי ממשלה בהם על אותה עבודה משתכר העובד שכר שונה. יש משרדים שמשלמים מעל שכר מינימום ויש משרדים שמשלמים רק שכר מינימום. התמריצים חיוניים והכרחיים גם לענפים אחרים, כולל ענף הניקיון. אי אפשר להתעלם ממנו. אי אפשר לומר אנחנו מקצים תקציב לבנייה וחקלאות, שזה נשמע מאוד יפה, ואנחנו יודעים שישראלים לא יגיעו לשם, אבל גם לענף הניקיון לא מגיעים. אם לא מגיעים עובדי ניקיון למסעדנות ב-75 שקלים לשעה, למה שיגיעו בשביל 30 שקלים בשעה? לכן יש מקום גם לחשוב על ענפים אחרים ולתמרץ אותם, בוודאי במצב שהשכר שמצוי בו כיום בענף הניקיון. צריך לתת על זה את הדעת, ובוודאי שיש לזה השלכה על בריאות הציבור. היום בתקופת המלחמה יש מוסדות בריאות שזועקים כי יש להם מחסור בעובדים. אפילו תמריצים במוסדות בריאות, אני חושבת שזה הכרחי. וכולנו יודעים, אין ישראלים שרוצים לעבוד בניקיון. השכר נמוך, התדמית נמוכה, חייבים בשלב הזה ובשלב הביניים לחשוב גם על תמריצים לענף הזה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שאלה לאוצר לגבי הניקיון. ניקיון זה גם עניין בריאותי וגם ענף עם מחסור עצום באנשים, כי הפלסטינים לא באים לעבוד. האם הניקיון כן בא בחשבון? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> כמו שאמרתי, ההסתכלות שלנו היא לא על מצב המשרות הפנויות, שזה האינדיקטור הכי טוב שיש לנו לגבי מחסור או צורך. יש הרבה מאוד ענפים שגם טרום הלחימה היו עם איזושהי רמה של משרות פנויות, גם תמיד צריך לזכור שלא נכון להסתכל על המספר הנומינלי, אלא אחוז מהענף. לכן זה נתון שאנחנו גם בזמני שיגרה לא מתחשבים בו בתמריצים שונים וגם לא כעת. הפרמטר שאנחנו התייחסנו אליו בעת בניית המדיניות היה היקף העובדים הזרים והפלסטינים שיצאו. לענף הניקיון אין מכסה של עובדים זרים. וגם פלסטינים היו במאות בודדות. לכן מבחינתנו הוא בוודאי לא מגיע לקריטריונים שאנחנו קבענו על מנת להיות זכאי - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לכם מושג מה אחוז הפלסטינים שעובדים בענף הניקיון? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> בדקתי לגבי התעשייה, אני תכף אציג את הנתונים לוועדה ובמקביל אבדוק גם לגבי ניקיון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. כי התחושה היא שבניקיון עובדים מעט מאוד ישראלים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> המכסה היא נמוכה בוודאות. בואו נסתכל. לא, המכסה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם תבדקו את זה, זה לא - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> סבבה, אבל אני כן רוצה להתייחס אל התעשייה כי גם יש לי את הנתונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו מה לגבי מתכות, לגבי העבודות הכבדות? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אלו רזולוציות שאנחנו לא יודעים להתייחס אליהן, אנחנו מסתכלים על ענף התעשייה בכללותו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בייצור. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> ענף התעשייה בכללותו הכיל 1,500 עובדים זרים שרובם עדיין בארץ, ומתוך 10,000 עובדים פלסטינים נכנסים כיום 5,000. כלומר, הם סובלים ממחסור של 5,000 עובדים. זה לא מתחיל להתקרב להיקפים של עשרות אלפי העובדים בחקלאות ובבניין. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> אבל התעשייה בישראל חווה מחסור הרבה יותר גדול שלא נובע מהעובדים הזרים. התעשייה בישראל חווה מחסור שנובע מגיוס לצווי 8, מעובדים שמשגיחים על ההורים שלהם וממפונים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני לא חושבת שזה משהו - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> עכשיו אני באמת שואלת - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> שרק ענף התעשייה סובל ממנו. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אם הערכתם כמה באמת תשלמו מענקים. כי התחושה שלי היא שנבחרו ענפים מסוימים שדווקא הסיכוי שיעסקו בהם ישראלים הוא מאוד קטן. בתעשייה יש סיכוי מאוד גבוה שיועסקו ישראלים. זאת האמת והיא גם צריכה להיאמר. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני רוצה לציין שזה באמת קצת מעליב ברמה המקצועית, כי ציינתי שוב ושוב מה הם הקריטריונים המספריים שגרמו לנו לבחור בענפים האלה. אין פה שום רצון שהמענק לא ימומש - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אבל הקריטריונים המספריים לא קשורים - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> במלחמה - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> בעובדים זרים - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> תני לי לסיים, מיכל. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אנחנו מצביעים - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> מיכל, תני לי לסיים. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> על מחסור מאוד גדול של עובדים בתעשייה, כזה שלא נובע בהכרח מהעובדים הזרים. חייבים לתת לזה מענה, כי המלחמה לא תהיה קצרה וההיעדרויות ימשיכו והתכווצות המשק גם תמשיך. לכן המענה הוא דווקא דרך עובדים ישראלים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> הסיבות - - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> עובדים זרים לא יתנו מענה כי אין כאלה. וגם הפלטפורמה הנוכחית כוללת מענק של 3,000 שקלים, כאשר הראשון שבהם יכנס רק בפברואר במקרה הטוב, ורובם בשכר של 130% ו-110% מהשכר הממוצע במשק, בנוסף לדיור ועוד הרבה תוספות אחרות ושירותי קרקע. זה פשוט לא קשור. אני מבינה שיש קריטריונים שיווניים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רוצה לומר - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אבל הקריטריונים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה, יש לי שאלה. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> לא רלוונטיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי שאלה. את רוצה לומר שהלובים של החקלאים ושל קבלני הבניין חזקים יותר - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> לא, חלילה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והייצור - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> זה לא מה שאני אומרת. וחלילה אני לא רוצה שאף - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - אפשר להגיב? << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> ענף יפגע, ושזה ממש לא ישתמע מהדברים שלי. אני אומרת שבענפים האלה צריך - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז איך את מסבירה שבייצור בתעשייה יש מחסור כזה ואף אחד לא חושב לרגע לתת איזשהו מענק, לעומת החקלאות והבנייה - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אני תוהה כמה כסף רוצים לחלק וכמה המענק הזה באמת מתכוון לתת מענה. זאת השאלה מבחינתי, אני לא בטוחה - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני חייבת לציין - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 3,000 שקלים. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> - - - כן, אבל השאלה היא - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> שבאמת יש פה - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> בכמה מקרים הוא יינתן? אני מניחה שיש להם איזשהו סכום כסף מוגבל, ככל הנראה, ומאוד קטן, ולכן זה לא באמת מענק שנותן מענה לצורך הקיים. הוא נותן - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין מכסה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> יו"ר הוועדה, אני חייבת להתייחס - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ממה שאני מבין אין מכסה, יש מכסה? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> כי יש פה האשמות שבעיניי הן חריפות וגם לא מבוססות על שום דבר. את אומרת "אני חושבת שלא יגיעו עובדים ישראלים" לשני ענפים אחרים שאינך קשורה אליהם, "אבל כן יגיעו עובדים אליי", ולכן זה הקריטריון שצריך להיות ברמת המדיניות הכלל משקית של מדינת ישראל, ואז גם ינוצל כסף. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> לא ברמת המדיניות - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> ואם לא יתנו לענף שלי - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> ברמה של סיוע - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> ואם לא יתנו לענף שלי - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אם לא רוצים לתת סיוע באמצעות - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז כנראה שלא רוצים לתת כסף - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> המענקים האלה, אז - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> ואין אף אחד שינצל את המענק מלבדך. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> זאת באמת הדרך. אבל אם רוצים - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז זאת טענה שהיא פשוט לא מקובלת ולא סבירה. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> לתת מענה, אז הקריטריונים חייבים להיות רלוונטיים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> מצוין. אז הקריטריונים - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> השוויוניות לא רלוונטית. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> הצגתי את הקריטריונים. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> הרלוונטיות היא זו שצריכה - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> הקריטריונים הוצגו. באופן הכי מקצועי שיש - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> - - - מקצועי ושוויוני - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לגבי היקף הקריטריונים הרלוונטיים - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אבל לא רלוונטי. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> מצוין, אז הצגנו למה בעינינו הם רלוונטיים. אם הוועדה סבורה אחרת אפשר לחזור לשולחן הדיונים - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> בסדר, אז בואי נשאיר לוועדה לחשוב - - - תשובה - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> יש דבר נוסף שאני רוצה לציין בפני יו"ר הוועדה, ברשותכם, לגבי הטענות. קודם כל, בעיניי אלו האשמות חסרות בסיס לחלוטין לגבי היעדר קריטריונים, למרות שאני מספר פעמים - - << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אף אחד לא אמר שאין קריטריונים - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> תני לי לסיים את המשפט שלי. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> את אומרת דברים לא נכונים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני ממש מבקשת. << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אף אחד לא אמר שאין קריטריונים. זה פשוט לסלף את הדברים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני יכולה להתייחס מקצועית לטענות שעלו? << דובר >> מיכל וקסמן-חילי: << דובר >> אנחנו אמרנו שהקריטריונים לא רלוונטיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע - - - אמרנו שאנחנו לא עושים פה ויכוחים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני רוצה להתייחס מקצועית לטענות שעלו על ידי התאחדות התעשיינים. בסדר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> נטען ראשית - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל במשפט אחד, כי אני - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני אעשה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם את רוצה שאנחנו נספיק לאשר את ההסכם, כי סוגרים עוד מעט את הישיבה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני רוצה שנספיק לאשר, ואני גם רוצה שנספיק לתת ולחלק מענקים שבעינינו הם הכרחיים. ראשית, כל הטיעונים לגבי כוח אדם שחסר במשק משיקולים של מילואים או משיקולים של מערכות חינוך, מדובר בדבר רוחבי שלא מאפיין אך ורק את ענף התעשייה. שנית, אמרנו מה הם הקריטריונים. אפשר לטעון שצריך גם להסתכל על מחסור בעובדים טרום המלחמה, הדבר הזה בעינינו הוא גם לא נכון ברמה המקצועית וגם פותח את האירוע לכלל הענפים. דבר נוסף הוא שביקשת ממני להתייחס בסוף להערות שעלו בדיון, וחשוב לי להתייחס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לגבי סוגיית משך הזמן של המענקים, כאשר נפלה כאן טעות סופר שלנו שאני רוצה להבהיר. הרציונל הממשלתי הכללי מדבר כרגע על מתן מענה עד 31 בדצמבר. גם לגבי המפונים, נכון להיום, ההחלטה היא עד 31 בדצמבר ולא מעבר לכך. לכן מבחינתנו גם המענה הממשלתי הזה, ככלל המענים הממשלתיים, צריך להיות תקף עד 31 בדצמבר לרבות מענק התמרוץ. אני אבהיר את הניואנס שהתכוונו אליו במענק התמרוץ, הוא כרגע לא מנוסח היטב בטקסט. ככל שהתחלתי לעבוד בדצמבר אני בעצם זכאית לשלושה חודשים מדצמבר. אבל נכון להיום, נכון למצב המשק ולמצב המלחמה, אנחנו לא רואים סיבה לעודד אנשים להתחיל לעבוד במרס. אנחנו רוצים לעודד אותם להתחיל לעבוד עכשיו. לכן נשמח לעשות את תיקון הנוסח הזה, אנחנו חושבים שהוא מבהיר יותר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> את המטרות והתכלית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הוא יעבוד עד מרס הוא יקבל את אותם 3,000 שקלים עד מרס. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> נכון. אבל הוא יתחיל לעבוד - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אבל הוא יתחיל לעבוד בדצמבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל גם בתמרוץ וגם בעידוד. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לא. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לא. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> תחילת העבודה שלו היא - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אחרת אני לא מאשר את זה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז אני אומרת מה הרציונל, אתם כמובן רשאים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אני לקחתי - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לקבל כל החלטה שתירצו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבין את מה שאתם אומרים, הוא צריך להיכנס בנובמבר עד דצמבר. כי אתם לא רוצים שהוא יכנס במרס. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל התשלום שאת נותנת, עד 3,000 שקלים לעידוד עד מרס, תתני גם לתמרוץ. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז אני מסבירה. אני רוצה לתת אותו לתמרוץ, אני לא רוצה לתת אותו לעידוד. העידוד זה למפונים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> רגע יו"ר הוועדה, אני אסביר. אני לא יודעת - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם למקומות שהיו מפונים, לא רק למפונים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לא, אז רגע. כשאני אומרת שלא אתן עד מרס אני מתייחסת למפונים. ולמה? כי אני לא יודעת אם הם יהיו מפנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אבל המפעל - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> הם כרגע מפונים עד 31 בדצמבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להסביר את עצמי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אולי אני אציע - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי כל הצופים לא יודעים. יש פה שני חלקים, יש חלק של מפונים ויש חלק של המפעלים, השדות ומקומות העבודה שבאזורים שפונו. מקומות שכל האנשים יחזרו אליהם, לאו דווקא מפונים. את זה צריך להאריך עד מרס. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז אני חוזרת ואומרת, אם - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כלומר בתנאי - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אם - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שהוא יתחיל לעבוד בנובמבר-דצמבר - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אבל שוב, יו"ר הוועדה, אין פה רציונל. אם האזורים האלה בפברואר או בינואר לא יהיו מפונים, אז אין סיבה לתת את המענק הזה. עד שהמדיניות הממשלתית הכללית לא תגדיר מה קורה אחרי 31 בדצמבר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר להוסיף שאם הממשלה תחליט על החזרת המפונים - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> באופן כללי יש אפשרות להארכה של כל מערכת התמריצים הזו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני עושה הפוך. אני עושה עד מרס, ואם הממשלה תחליט שמחזירים את המפונים, אז ההסכם פג תוקף. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז אנחנו נעבוד על נוסחים באופן כזה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, תנסחו את זה יחד. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> אבל אדוני, אני לא קיבלתי תשובה - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לגבי מה - - - ? << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> לגבי מי שעבד בספטמבר ואוגוסט. למה שלא יקבל - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם לא רוצים לתת. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> יו"ר הוועדה, אני מבקש להתייחס לגבי ההצעה שזה יהיה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> מועד ארוך שיהיה אפשר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, אתה מוכן לתת למי שעבד באוגוסט וספטמבר? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> שוב. נועה הסבירה את התמריצים ואת הרציונל - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, הוא חושב שאתה עוד לא ענית. אז תענה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כתוב - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> מה השאלה שוב? << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> מי שעבד מיולי עד ספטמבר, או בחלק מהתקופה, ובאוקטובר לא עבד כי כל אוקטובר לא הייתה אפשרות מכיוון שהענף נסגר ולא עבד. הוא חזר לעבוד בנובמבר, או עדיין לא חזר ויחזור מחר. למה שהוא לא יהיה זכאי? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אם הוא מפונה - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> לא מפונה, אני - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> או שמקום עבודתו היא בישוב מפונה, אז הוא יהיה זכאי למענק עידוד. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> לא לא, על התמרוץ אני - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אם הוא עבד בענף מזכה בבניין או בחקלאות, אז הוא פשוט לא בתכלית של המענק. התכלית של המענק היא לגייס עובדים חדשים, לא לתת מענק לעובדים קיימים. התכלית היא להביא עובדים חדשים שלא היו בענף לפני כן, ועכשיו נותנים להם תמריץ כספי בשביל שיבואו "למלא את השורות" ולעבוד בענף. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> אם אני בענף אני לא חוזר לעבוד. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זו התכלית. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> אם אני הייתי עובד ענף - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> בסוף - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> לא הייתי חוזר לעבוד. הייתי הולך לעבוד בחקלאות, ומביא עובד חקלאות לעבוד בבניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי אפשר להביא - - - ? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> שוב, התכלית היא לגייס עובדים חדשים. פה בעצם הממשלה החליטה לשים - - << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> אבל גם לעודד עובדים לחזור לעבוד - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המשכיות גם חשובה, כי אין יותר מידי. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> אפילו לחזור - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המשכיות גם חשובה. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> יש הרבה עובדים שחושבים לא לחזור לענף בכלל. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> כן. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> או שנחליף אני והוא, נחליף בין עובדי בניין לעובדי חקלאות - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא, לפי ההסכם אי אפשר לעבור בין - - << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא תהיה זכאות למענק למי שעבר מחקלאות לבניין. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> תשמע, אני עבדתי בחקלאות - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זו לא התכלית. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> אני עבדתי בחקלאות, בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> עכשיו אני רוצה לעבוד בבניין, אני לא זכאי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> שוב. בסוף - - << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> אני זכאי. לפי הנוסח שלך אני זכאי. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה להתייחס לתהליך - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא, אין זכאות לפי הנוסח במקרה הזה. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> אז עדיף לי ללכת לסיעוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לתעריף - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> שוב אני אומר, המטרה כאן היא הפוכה - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> אנחנו מעודדים אנשים לחזור לעבוד, אדוני. ככה אנחנו חוסמים את דרכם. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כבוד היושב ראש, מילה אחת לגבי נוהל המענקים. רשום "אתרי בנייה". זה חוסם לנו את האפשרות לקבל את המענקים האלה. אז אם אפשר - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז גם - - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> כמו שהם אמרו שיפוצים גדולים - - << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> - - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> שיפוצים גדולים הם אמרו, אז אתרי בנייה/שיפוצים גדולים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> כמו שאמרנו, הרציונל הוא לא לשנות הגדרות, אלא הגדרות קיימות - - << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> יש לי שאלה נוספת. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אבל הוא הסכים איתך, הוא אמר שיפוצים גדולים. הבחורצ'יק, היועץ המשפטי, אמר ששיפוצים גדולים גם נכנסים למענקים. שמענו את המילים שלו, הוא אמר את זה הרגע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני הבנתי שאתם מסכימים. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> נכון, גם אני הבנתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אז למה שלא יהיה רשום בנוהל? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אנחנו לא - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכתוב שיפוצים נרחבים - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אנחנו לא רוצים לייצר - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> שיפוצים נרחבים. מצוין. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> חבר'ה - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> יו"ר הוועדה, אנחנו לא סוטים מההגדרות הקיימות, אנחנו חושבים - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אז אנחנו – ענף השיפוצים – כבר לא נקבל בכלל. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לא, זה לא נכון. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> ההשלכות התפעוליות והמהותיות של זה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני חושב שיש פה איזה תרגיל. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי היועצת המשפטית אומרת שאתם כלולים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> נכון. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> פשוט אין - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואת אומרת שאת לא רוצה - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא, אנחנו אומרים שכן. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אדוני, כל מה שאני מבקשת זה שמכיוון שהם כבר כלולים אין שום סיבה לשנות נוסח. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אבל בנוהל רשום - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אנחנו לא רוצים לשנות - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - - שהשיפוצים הנרחבים יהיו כלולים. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> בוודאי, ואני אגיד יותר מזה. בהקשר של "הריבים בין אבא לאמא" - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> הוא אמר שכן. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אני אומרת שכן. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אתם מדברים בשני קולות. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לא, הוא אומר לך - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אנחנו אומרים שאתה בפנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הנה, שמעת הבהרה ברורה לפרוטוקול שגם השיפוצים הנרחבים כלולים. << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> במסגרת הנוסח הזה שמפנה לביטוח הלאומי לאותו סעיף - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמר יוסף - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אבל תבין שבנוהל רשום רק "אתרי בנייה". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי שאלה לסיום לפני ההפסקה - - << דובר >> ערן סיב: << דובר >> אילת את שמת לב? בנוהל רשום רק "אתרי בנייה"? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי שאלה לסיום לפני ההפסקה, לגבי מענק העידוד. אתם כן תסכימו לתת לייצור בתעשייה? או שגם זה לא? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> מענק תמרוץ הכוונה? אין ספק שזה מבלבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מענק עידוד. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אז זה - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> מענק עידוד ניתן לכלל הענפים לרבות תעשייה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כולל תעשייה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> בוודאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כלומר לעובדים - - << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> אבל אדוני, זה עדות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שחוזרים לעבודה יש מענה - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> בוודאי. << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> זה רק למפונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - בענף התעשייה. נועה << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> הענפים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> רק לא לגבי עובדים חדשים המעוניינים לקבל מענק תמרוץ. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> מענק עידוד איננו רלוונטי לעובדים חדשים, הוא רלוונטי אך ורק למפונים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, אבל זה כולל - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> בכלל הענפים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את התעשייה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> בכלל הענפים, לרבות - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא רק חקלאות ובנייה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> ענף התעשייה, בהחלט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב. אז אנחנו יוצאים - - - << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> ומה לגבי - - - ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> יעל אסיף: << דובר >> סליחה היושב הראש, אפשר - - - << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - - נתכנס פה - - << דובר >> יעל אסיף: << דובר >> כבוד היושב ראש - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ב12:50. << דובר >> יעל אסיף: << דובר >> כבוד יושב ראש - - << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> כבוד היושב ראש, אני רק מבקש שתהיה הבהרה של האוצר ושל הביטוח הלאומי לגבי זכאות עובדי הקבלן בחקלאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דורמן אני פה. << דובר >> יעל אסיף: << דובר >> סליחה כבוד היושב ראש, לפני ההפסקה. עורכת דין יעל אסיף, נציגת רשות המיסים. אנחנו פשוט יכולות להישאר רק עד 13:00, והבנתי שיש שאלות שרצו לשאול אותנו. אולי כדאי לפני ההפסקה? כי אנחנו לא נוכל להישאר כאן לאחר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך שאלות לרשות המיסים? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> השאלה לרשות המיסים הייתה בנוגע לנושא הנסיעות. האם הציפייה שעובדים שחוזרים לעבודה יעשו נסיעות ארוכות מהמקום שהם שוהים בו כרגע, למקומות שעבדו בהם בעבר? האם כיום, לדוגמא, החזרי נסיעות כלולים בהחזרים שהם אמורים לקבל דרך המעסיקים? האם יש התייחסות להיבט הזה? << דובר >> יעל אסיף: << דובר >> אם מדובר בעסק שנמצא בישוב ספר, העסק יכול להגיש תביעה במסלול האדום ולתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו, ללא הגבלה בצורת חישוב כזאת או אחרת. אם מדובר בעסק שלא נמצא בישוב ספר, הוא יכול להגיש תביעה או בהתאם לתקנות הוראת השעה שפורסמו או בהתאם לחוק, ואז הוא מוגבל בנוסחת פיצוי. בצורה הזו הוא מקבל החזר על שעות העבודה של העובד לפי הסכום שנקבע בתקנות. ואין אפשרות להוצאות נוספות מעבר לזה. << דובר >> אפרת אורן: << דובר >> אפרת אורן, גם עורכת דין ברשות המיסים. אם אפשר לחדד, אם העסק נמצא בישוב ספר והוא נוטל על עצמו את הסעת העובדים, אז הוא יכול לקבל את ההחזר. ההחזר לא יינתן בגין הוצאות הנסיעה של העובדים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כלומר, רק אם המעסיק משלם בפועל לעובדים את ההוצאות האלה, הוא יכול לתבוע אותם לאחר מכן מרשות המיסים. << דובר >> אפרת אורן: << דובר >> אם - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> יעל אסיף: << דובר >> כן. << דובר >> אפרת אורן: << דובר >> המעסיק - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואם המעסיק - - << דובר >> אפרת אורן: << דובר >> המעסיק נותן - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא נותן, אלא העובד צריך להגיע? למה שהעובד לא יוכל להוריד את ההוצאה הזאת מהמס? << דובר >> אפרת אורן: << דובר >> זאת הוצאה של המעסיק. זאת לא הוצאה של העובד, ולכן גם המעסיק - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, יש מעסיקים שלא נותנים את הוצאות הנסיעה. << דובר >> יעל אסיף: << דובר >> לא. רגע, אני מדברת על הוצאות שהן מעבר למה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מדובר על הוצאות נסיעה. << דובר >> יעל אסיף: << דובר >> גם הוצאות נסיעה גם שכר דירה. יש הרבה מעסיקים שהיום שוכרים לעובדים שלהם דירה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מדבר על מעסיק שלא נותן. אני רוצה שגם לעובד המסכן שהולך לעבוד בשביל 3,000 שקלים תוספת ועוד שכר מינימום יוכרו אצלכם לפחות הוצאות הנסיעה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אני חושב - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם לשכיר יש הרי - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אני שוב מדגיש שהתכלית של המענק הוא בדיוק לתת תמריץ לעובדים, לעשות אקסטרה צעד בשביל לצאת לעבודה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נו, אז צריך לתת את האפשרות של הנסיעה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> וזה מה שאנחנו מביאים, אנחנו לא מתערבים בזכאות הקיימת לפי תקנות מס - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב, אנחנו יוצאים להפסקה. תבררו גם את זה בהפסקה. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי חוזרים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נחזור ב12:50. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:10 ונתחדשה בשעה 12:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום וברכה, אנחנו מחדשים את הדיון בדבר ההסכם שבין הממשלה לבין הביטוח הלאומי, בנושא הענקת מענקי עידוד והמשך תעסוקה בענפי החקלאות והבניין. מדובר במענק של 3,000 שקלים עבור כל חודש עבודה עד סוף מרס, למי שיתחיל את העבודה עד 31 בדצמבר. מדובר במענקי תמרוץ ומענקי עידוד, כל זמן שאנשים אלו יהיו מפונים או שהממשלה תכריז שהאזור של מקום העבודה הוא אזור מפונה. הדיון כבר התקיים, עכשיו אני מבקש מהיועצת המשפטית להקריא את כל ההסכם ברצף לפני ההחלטה. עכשיו לא יתקיים דיון נוסף. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הסכם בדבר מתן עידוד והמשך תעסוקה מלחמת חרבות ברזל. לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ע-1995. בתוקף הסמכות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כמובן ככל שהוועדה תאשר את קיום ההתייעצות. ועם מועצת המוסד לביטוח לאומי, נחתם ביום שיחתם, הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל, בדבר מתן מענק לעידוד תעסוקה בענפי הבניין והחקלאות, וכן מענק לעידוד המשך תעסוקה לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל, כפי שיובא בתוספת. הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה מלחמת חרבות ברזל. בין: ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל. לבין: המוסד לביטוח לאומי. הואיל: וביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפה משולבת על מדינת ישראל, אשר כללה ירי טילים ופשיטת גורמים עוינים ברחבי הארץ ובעיקר בדרומה, אשר הובילה להכרזת הממשלה על מלחמת "חרבות ברזל", אשר הובילה, בין היתר, לפינוי של יישובים הסמוכים לגבולות הדרום והצפון מתושביהם; והואיל: ובפרק הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה קיבלה ממשלת ישראל החלטות שעניינן הסדרת ומתן סיוע לפינוי יישובים באיזורי גבולות הדרום והצפון כמפורט (להלן – החלטות הממשלה): (א) החלטת ממשלה מס' 950 שעניינה "תכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה המצויה בסמוך לגבול רצועת עזה וקליטתה – חרבות ברזל" מיום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 950), שבמסגרתה, בין השאר, הוסדר פינוי האוכלוסייה הנמצאת בטווח של עד 4 ק"מ מהגבול עם רצועת עזה; (ב) החלטת ממשלה מס' 975 שעניינה "תוכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה בגזרת הצפון (0 עד 5 ק"מ מהגבול וקליטתה – מלחמת חרבות ברזל" מיום ג' בחשון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 975), שבמסגרתה הוסדרה האפשרות לפינוי האוכלוסייה הנמצאת בטווח של עד 5 ק"מ מהגבול הצפוני של מדינת ישראל; (ג) החלטת ממשלה מס' 978 שעניינה "סיוע המדינה לתושבי העיר אשקלון לאור מלחמת חרבות ברזל מיום ד' בחשון התשפ"ד (19 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 978), שבמסגרתה הוחלט על מתן מענה של לינה ושירותי הארחה לחלק מתושבי העיר אשקלון נוכח ההיקף האינטנסיבי של ירי הטילים על העיר; (ד) החלטת ממשלה מס' 988 שעניינה "סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה ותושבי העיר שדרות לאור מלחמת 'חרבות ברזל' ותיקון החלטות ממשלה" מיום ח' בחשון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 988), שבמסגרתה הוחליט על מתן מענה של לינה ושירותי הארחה לתושבי העיר שדרות וכן לתושבי יישובים המנויים בנספח א להחלטה 988 וכן על תיקון החלטה 950, החלטה 975 והחלטה 978; (ה) החלטת ממשלה מס' 1006 מיום י"ד בחשון התשפ"ד (29 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 1006), שקבעה שינויים ועדכונים בהחלטות הממשלה המובאות לעיל. והואיל: ובשל מצב הלוחמה נוצר חוסר בעובדים בענפי החקלאות והבניין אשר מאופיינים בעובדים זרים בכל הארץ, ובשים לב לקושי לגיוס עובדים לתעסוקה ביישובים מפונים, בסמוך לגבולות המדינה מדרום ומצפון; והואיל: ויציאה לעבודה והמשכיות תעסוקתית הינה חלק מהמאמץ המלחמתי ומחוסנו של המשק, נבנתה תוכנית סיוע לעובדים ומעסיקים שתתמוך בגיוס מהיר של עובדים בענפים שאיבדו מספר רב של עובדים בעת הנוכחית ותעודד חזרה של עובדים מפונים למקומות עבודתם הקבועים. והואיל: והממשלה מעוניינת לעודד עובדים לעסוק בענפי החקלאות והבניין, וזאת באמצעות מתן מענקים חודשיים לעובדים חדשים בענפים אלו, וכפי שבא לידי ביטוי בדיון ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מיום כ"ד בחשוון התשפ"ד (8 בנובמבר 2023). והואיל: והמוסד, כמובן הכוונה למוסד לביטוח לאומי, מוכן לבצע את תשלום המענקים בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלהלן: 1. הגדרות בהסכם זה – "החלטות הממשלה" – החלטה 950, החלטה 975, החלטה 978 והחלטה 988, החלטה 1006 וכל החלטה אחרת שתתקבל על ידי הממשלה בנוגע לפינוי או רענון תושבי יישוב בעקבות מלחמת חרבות ברזל; אלו החלטות שציינו קודם, כאשר גם החלטות עתידיות יהיו רלוונטיות להסכם הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> או על סיום הפינוי או על המשך הפינוי, כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> נכון, אבל בהגדרה של "ישוב מפונה" - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> רק מכניסים ישובים חדשים ולא גורעים יישובים שכבר התקבלה לגביהם החלטה. "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "יישוב מפונה" – אחד היישובים המנויים בהחלטות הממשלה, לרבות יישובים שיתווספו להחלטות הממשלה מעת לעת, אך בכל מקרה לא יגרע יישוב מהוראות הסכם זה אף אם נגרע מהחלטות הממשלה לאחר חתימת הסכם זה; כלומר, יכנסו ישובים חדשים ולא יגרעו יישובים שכבר נכנסו. "המועד הקבוע" – כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). כאן מגדירים את שני המענקים שמוצע לתת על פי ההסכם הזה, הראשון הוא מענק עידוד. "מענק עידוד" – מענק עידוד המשכיות תעסוקתית, בהתאם להוראת הסכם זה. השמטנו את המילים "לאוכלוסיית המפונים מדרום הארץ ומצפונה" מכיוון שהסעיף עצמו מפרט במי מדובר, לא צריך לחזור על זה בהגדרות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, וגם בגלל שהמפעל נכנס. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> באזור מפונה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ולא רק אוכלוסייה. "מענק תמרוץ" – מענק תמרוץ יציאה לעבודה, בהתאם להוראות הסכם זה. "עבודה בענף מזכה" – ביצוע כל עבודה באתר בנייה, באתרי גידול חקלאיים ובבתי אריזה, כמשמעותם בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי, בהתאם לנתונים שבידי המוסד, ולמעט עבודה פקידותית בענפים אלו; חשוב לי לציין שמפנים גם לגבי המיקום וגם לגבי העבודה, זאת אומרת, "אתר בנייה" ו"אתר גידול חקלאי" כמשמעותו בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי, "אתר בנייה כולל כל עבודה באתר בנייה למעט עבודה פקידותית, ואתר גידול חקלאי ובתי אריזה כולל עבודה בלתי מקצועית לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית", והכוונה כאן היא לשאוב את המונחים שקיימים כיום לגבי עבודה מועדפת בחוק הביטוח הלאומי בלוח ח'. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> כפי שמפורסם גם באתר הביטוח הלאומי - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כפי שמפורסם באתר הביטוח הלאומי, וגם התקיים כאן דיון נרחב בנושא. כפי שנשמע בדיון וכפי שאני מבינה שמופיע בהסכם, הכוונה היא לשאוב את הפרשנות המקובלת היום של הביטוח הלאומי לגבי עבודה מועדפת, גם לגבי המענק שיתקבל מכוח ההסכם. "עובד" – עובד תושב ישראל; "תקופת מענק העידוד" – התקופה שמיום י"ז בחשון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) ועד ליום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023). אציין בהקשר הזה שבהמשך הנוסח כן קבענו הוראה לגבי הארכת התקופה של אוכלוסיית המפונים, שתמשיך להיות מפונה מעת לעת בהחלטות הממשלה, ונגיע לזה בנוסח עצמו כפי שביקש יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. שיהיה ברור שזה יחול עד 31 במרס. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> נקריא את זה כשנגיע לסעיף הרלוונטי. "תקופת מענק התמרוץ" – התקופה שמיום י"ז בחשון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) ועד ליום כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרץ 2024). אז אלה ההגדרות, ועכשיו ניגש לתוכן ההסכם. 2. מענק תמרוץ. א. עובד זכאי למענק תמרוץ אם מתקיימים בו כל אלה (בסעיף זה – עובד זכאי): 1. העובד החל לעבוד בענף המזכה לאחר המועד הקובע, ולא יאוחר מיום י"ט בשבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), ולא עבד כלל באחד הענפים המזכים במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד הקובע; כאן יש תוספת שהוספנו בעקבות הדיון שהתקיים קודם, תנאי לפיו העובד צריך להתחיל לעבוד עד סוף דצמבר בשביל להיות זכאי למענק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה הוא המועד הקובע? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> המועד הקובע זה - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> 7 באוקטובר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 7 באוקטובר. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> 7 באוקטובר, יום פרוץ המלחמה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן, 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 7 באוקטובר? זה כתוב בהסכם? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. "פרוץ המלחמה". << דובר >> אורי כץ: << דובר >> בהגדרות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. מופיע בהגדרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להקריא שוב את התוספת שלא הייתה - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. "העובד החל לעבוד בענף המזכה לאחר המועד קובע", זאת אומרת, לאחר פרוץ המלחמה, "ולא יאוחר מיום 31 בדצמבר". כלומר, עובד שיחל לעבוד בענף בינואר לא יהיה זכאי למענק. אבל עובד שהתחיל לעבוד לפני סוף דצמבר יהיה זכאי למענק גם עבור החודשים ינואר, פברואר ומרס, עד תום - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הרעיון הוא שיש לו עוד חודש וחצי, חודש ו-10 ימים להצטרף לעבודה הזאת. ואז הוא מקבל עד 31 במרס. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> תנאי נוסף שביקשו מביטוח לאומי ומשרד האוצר להוסיף, הוא שהעובד הגיע פיזית בחצרי המעסיק לפחות 11 ימים בכל חודש העסקה, בדומה לתנאי שקבוע גם לגבי מענק העידוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חדש. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זאת תוספת חדשה, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז את יכולה להקריא את זה? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> "העובד הגיע פיזית לעבודה בחצרי המעסיק, לפחות 11 ימים" - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא רואה את זה פה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> "בכל חודש העסקה". כי זה חדש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוסיפו את זה - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> עכשיו הכנסנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, אם הוסיפו את זה אני רוצה לראות. "העובד הגיע פיזית לעבודה בחצרי המעסיק"? מה זה חצרי - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הכוונה אצל המעסיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באתר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> באתר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> "לפחות 11 ימים בכל חודש העסקה", זאת אומרת, מישהו שבא יומיים-שלושה לא יקבל 3,000 שקלים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בדיוק. בגלל שהתנאי היה שהוא קיבל שכר עבודה של לפחות חצי שכר מינימום, אבל לא נקבעה איזושהי מגבלה על מספר הימים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אז רוצים שהוא יגיע לעבוד לפחות 11 ימים לעבוד - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוקיי. הלאה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בדומה למענק העידוד. תוספת נוספת שלא מופיעה בפניכם והתווספה בעקבות הדיון הקודם בעניין הקיבוצים. עכשיו מעבירים בנוסח במקום "שכרו של העובד", "הכנסתו החודשית של העובד, כמשמעותה בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי" - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> אבל ממילא הקיבוצים לא יהיו זכאים על פי ההתניות שלכם. הם היו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו זה לא דיון. בדיון סיכמנו שהקיבוצים כן יהיו זכאים. זאת אומרת, לא הקיבוצים, העובד בקיבוץ. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> העובד, כן. העובד בקיבוץ - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אז אנחנו מפנים - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא עובר גם אם הוא חבר קיבוץ. << דובר >> ירון רייכמן: << דובר >> חבר קיבוץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל בתנאי שהוא עובד - - << דובר >> ירון רייכמן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בענף הזה. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> אבל הוא היה עובד ביולי-אוגוסט - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא, אם הוא עומד בשאר התנאים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן, כמובן - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, כמו כל עובד אחר. אם הוא לא עבד קודם. עכשיו הוא ניגש לעבוד בחקלאות או בבנייה עד סוף דצמבר - - << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> הוא לא עבד קודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עבד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא עבד קודם, בטח. אם הוא עבד קודם הוא - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> גם חבר קיבוץ כמובן צריך לעמוד בכל שאר התנאים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בכל התנאים, כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לגבי קבלת מענק התמרוץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא יקופח ולא יועדף. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> רק הבהרנו בנוסח שיהיה ברור שחל גם לגביהם, שינינו מ"שכרו של העובד" ל"הכנסתו החודשית של העובד כמשמעותה בסעיף 334 בחוק הביטוח הלאומי, בכל חודש קלנדרי שבו הועסק בענף המזכה בתקופת מענק התמרוץ, ולא יפחת מסך כל 2,789 שקלים חדשים". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שזה חצי מהשכר הממוצע. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> חצי משכר המינימום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משכר המינימום. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. ב. עובד זכאי יקבל מענק בעבור כל חודש העסקה כמפורט: 1. בעבור חודש ההעסקה הראשון – 3,000 ש"ח; 2. בעבוד חודש ההעסקה השני, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה הראשון – 3,000 ש"ח; 3. בעבור חודש ההעסקה השלישי, ובלבד שהוא ברצף לחודש ההעסקה השני – 4,000 ש"ח. עבור החודש הרביעי והלאה העובד אינו זכאי למענק. המענק הוא עבור שלושת החודשים הראשונים. ג. עובד הזכאי למענק לפי סעיף קטן (ב), ומקום עבודתו בענף מזכה הוא ביישוב מפונה, ישולם לו מענק כפול מהמענק לו זכאי לפי סעיף קטן (ב). בסעיף ד' גם שינינו את הנוסח כדי להבהיר לגבי עובד שעובד אצל יותר ממעסיק אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ברור מההסכם שזה מעבר לשכר שיש לו, שהמענק מגיע לו על העבודה עצמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. כי זה מענק שהוא תוספת - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלא יגידו שאם יש לך את התוספת - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> זה היה אחד הרציונלים שהנחו אותנו בכך שהמענק יגיע לעובד ולא למעסיק, כדי שזה לא יהיה תחליף לשכר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי צריך להדגיש את זה, בנוסף לשכרו או משהו כזה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אז רגע. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> כבר יש תנאי של שכר. זאת אומרת - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> בהינתך ועומד בתנאי של השכר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יקבל מענק בנוסף לשכרו בעבור כל חודש. אני חושב שצריך לשים פה את המילים "בנוסף לשכרו". << דובר >> אורי כץ: << דובר >> "בנוסף לשכרו" זה יהיה כאילו אנחנו מתערבים ביחסים בין העובד למעסיק - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין לך ברירה, כי אחרת עלול המעביד להגיד שה-3,000 שקלים האלה כלולים בשכר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מנקה את זה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מבין? אז צריך להיות בנוסף - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל ההסכם פה הוא בין הממשלה ובין ביטוח לאומי לגבי מענק - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לשלם לעובד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תכתבי כתוספת. מענק כתוספת. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל אז לא יהיה ברור כתוספת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כתוספת לשכרו, זה פשוט להוספה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מובן מאליו, לא? אבל בגין היה אומר "המובן מאליו צריך שיאמר". << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> אפשר, אבל גם נועה הציגה ואמרה כסף - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא, ברור מבחינה מהותית - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אין - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> שזו הכוונה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז נעשה את זה פשוט, נוסיף את המילה הזאת. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יקבל מענק בנוסף לשכרו. תוספת לשכרו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי. בסעיף ד' יש נוסח שונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את סעיף ג' כבר הקראת? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן, את סעיף ג' הקראתי. ד. הזכאות היא למענק אחד עבור עובד, והוא ינתן בשל עמידה בתנאי המענק אצל מעסיק אחד. אוקיי? אם לדוגמא הוא עובד אצל שני מעסיקים, ואצל אחד המעסיקים הוא עומד בתנאי המענק, הוא זכאי למענק. אבל הוא לא יקבל משני מעסיקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת אין כפל במענקים. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> אין מניעה עם לעבוד אצל שני מעסיקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין מניעה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה תיקון בעקבות ההערה מקודם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, זה יינתן בעקבות ההערה שלך. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> ואאל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איך? << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> עורך דין ואאל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מההסתדרות. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זהו. אז צריך הסתדרות, אה? << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הלאה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי. 3. מענק עידוד. א. עובד זכאי למענק עידוד אם מתקיימים בו כל אלה (בסעיף זה – עובד זכאי): 1. מקום מגוריו הקבוע ביישוב מפונה, או שהוא נכלל באוכלוסייה מסוימת של תושבי היישוב שהוחלט לפנותה בהחלטות הממשלה, או שמקום מגוריו הקבוע אינו ביישוב מפונה אך מקום עבודתו הוא ביישוב מפונה; כפי שהוסבר קודם, או שהוא מאוכלוסיית המפונים או שמקום העבודה שלו הוא ביישוב מפונה. 2. עבד אצל מעסיק בחודש אחד לפחות מבין החודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 (להלן – חודש מזכה); << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, לא הבנתי. מה זה הסעיף הזה? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הסעיף הזה נועד להחזיר עובד שכבר עבד לאותו מקום עבודה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל קודם שאל - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ולא עובד חדש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נציג ההסתדרות, אמרתם שאם הוא עבד קודם הוא לא יקבל. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה הסעיף של עידוד החזרה לעבודה. עברנו למענק השני - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא בתמרוץ, אנחנו - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> של חזרה לעבודה עבור מפונים. << דובר >> עבאדי ואאל: << דובר >> אדוני, זה רק למפונים? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מענק - - << דובר >> עבדי ואאל: << דובר >> - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מענק התמרוץ נועד להביא כוח עבודה חדש, אנשים שלא עבדו בענף - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> הבקשה של ההסתדרות - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, אבל אנחנו הרי - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> היא לעשות מענק לכל הארץ עבור עובדים שחוזרים לעבודתם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דיברנו על זה הרי. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, יש לי שאלה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דיברנו הרי שלגבי המפונים זה לא רק המפונה, אלא כל אדם שיבוא לעבוד במפעל שנמצא במקום מפונה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> נכון, זה כתוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואם כן, אז למה אתה מגביל את העובד על כך שהוא עבד לפני כן ביולי-אוגוסט? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה על עובד קיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה על עובד - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא דיברנו על זה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז אני אחדד. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לא. ככה זה - - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> הרציונל של המענק הזה הוא בעצם לאפשר לאותם אזורים שהיה בהם פעילות עסקית לחזור לפעילות שיגרה. כלומר, אנחנו רוצים לוודא שאנשים שבעבר עבדו במקומות מסוימים, ומפאת המלחמה יותר מורכב להגיע אליהם, עדיין יהיה להם תמריץ לעשות להגיע. אנחנו מדברים אך ורק על עובדים שכבר עבדו שם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש פה אפליה מובנית בין התמרוץ לבין העידוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. זה מה - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זאת לא אפליה, אלו תכליות שונות. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> יש פה גם תכלית - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זו אותה התכלית, להחזיר אנשים לעבודה - - << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> לא לא לא - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להביא אנשים לעבודה בענפים האלה. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> מענק התמרוץ מתייחס - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> - - - שונות. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> על פי הגדרה לאנשים שלא עבדו לפני כן במקצוע הזה, מתוך מטרה להכניס אותם עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ולמה פה את מגבילה? << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> אז אני חוזרת ואומרת, הרציונל אומר שיש אנשים שפונו, יש כאן מפעלים שנמצאים באזור מלחמה, ואנחנו רוצים לוודא שמי שעבד בהם בעבר עדיין יהיה עם תמריץ להגיע פיזית. בסדר? אם כל מי שעבד בעבר יגיע פיזית, אין לי סיבה לתמרץ את העובד התוספתי. כמו שאני לא מתמרצת עובד תוספתי בשום מפעל בארץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק תיקחו בחשבון שאם מישהו יגיש דרישה בבית הדין לעבודה על אפליה, תהיה לכם בעיה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לטעמנו זאת לא אפליה מבחינה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> לטעמנו זאת לא אפליה מבחינה משפטית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - תכליות שונות. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אלו תכליות שונות, מטרות שונות - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה מענק שונה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זאת השפעה שונה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> שני מענקים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר. זה ההסכם, בכל אופן. הלאה. 3. הוא אינו עובד מעסיק ציבורי כמשמעותו בתקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020; אז בעצם זה לא יחול על מעסיק הנחשב עובד ציבורי. מה הרציונל מאחורי זה? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זאת הוראה שקיימת גם במענקים אחרים, למשל במענקים של הקורונה. בעיקרון, מקום עבודה זה לא עסק. זאת אומרת, משרדי ממשלה, גופים נתמכים או תאגידים סטטוטוריים הנסמכים במידה מסוימת על תקציב המדינה, יש להם ולעובדיהם איתנות שלא קיימת אצל עסקים אחרים במשק. ובעצם ככה הם קצת מחוסנים על - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מעסיק ציבורי זה המגזר הציבורי שאנחנו - - - ? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> מגזר ציבורי, כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הבנתי. הלאה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אז אין טעם - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא הפסיקו להם משכורות אף פעם. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אז בגלל השונות הזאת אנחנו גם לא צריכים. בגלל שהם לא חשופים לכוחות השוק באותה מידה ולהשפעות שליליות, אז אנחנו גם לא חושבים שצריך לתת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מופיע בשאר ההסכמים גם? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> במענקים קודמים זה היה. זה היה גם במענקים בתקופת הקורונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> בדרך כלל מחריגים גופים ציבוריים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוקיי, הלאה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 4. עובד זכאי יקבל מענק בסך של 3,000 ש"ח לכל חודש עבודה קלנדרי במהלך תקופת מענק העידוד שבו עבד אצל אותו מעסיק שאצלו הועסק בחודש המזכה, ובלבד שהגיע פיזית לעבודה בחצרי המעסיק לפחות 11 ימים בכל חודש קלנדרי כאמור. ביקשו להוסיף במקום "שהוא עבד אצלו באותו היקף משרה", לפחות - - - "הועסק בחודש המזכה". רק כדי ליצור קשר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. לא משנה היקף המשרה. הלאה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. ב. בכל מקרה לא ישולם מענק בעבור העסקה אצל יותר ממעסיק אחד. גם פה נכון לתקן את הנוסח? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> צריך לתקן, ודאי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> גם כאן בנוסח - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שהמענק - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> שהקראתי קודם, הזכאות היא למענק אחד עבור עובד - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ותינתן בשל עמידה בתנאי המענק אצל מעסיק אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - אולי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אנחנו מסיימים בעוד שלושה סעיפים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> סעיף ג' - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - מענק העידוד - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כרגע במה שהקראתי לגבי תקופת מענק העידוד, ההגדרה נשארת כפי שהיא הייתה, זאת אומרת, עד סוף דצמבר. עכשיו את מקדימה אותי, אני מקריאה סעיף שנוגע להארכת התחולה לגבי יישובים מפונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הארכנו את התחולה עד סוף מרס בשני המקרים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זכאות למענק. עכשיו אני מקריאה סעיף חדש, בסדר? אז תקשיבו, ואם יש הערות אז אני אשמח לשמוע. זכאות למענק. הזכאות למענק לפי סעיף זה תחול עד ליום 31 במרץ 2024, עבור כל חודש שבו נקבע בהחלטות הממשלה כפי שיחולו מעת לעת, כי מקום מגוריו הקבוע של עובד הוא ביישוב מפונה או שהוא נכנס באוכלוסייה מסוימת של תושבי היישוב שהוחלט לפנותה בהחלטות הממשלה או שמקום מגוריו הקבוע אינו ביישוב מפונה, אך מקום עבודתו הוא ביישוב מפונה. זאת אומרת, חודש בחודשו ייבדק אם החלטות הממשלה אכן ימשיכו לחול לגבי אותו עובד שהיישוב שבו נמצא מקום מגוריו הקבוע עדיין מפונה, או שמקום העבודה עצמו נמצא ביישוב מפונה. שם התחולה תוארך עד 31 במרס. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אני רק מבקש, כתבנו את הסעיף הזה עכשיו בהפסקה בעקבות ההערות שעלו בדיון, אז יכול להיות שנרצה לעשות תיקוני נוסח כדי שיהיה קצת יותר בהיר, וכמובן - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אז מבחינת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מבחינתי אין שינויים. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> במהות - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - - ברורה שעד סוף מרס. אלא אם כן הממשלה החליטה להחזיר - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> שלא יהיה פינוי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להחזיר את האנשים למקום. נניח דוגמא, שיחליטו שקרית שמונה כבר לא צריכה שקט, חיזבאללה חזר בתשובה, ואז אין בעיה, אפשר לחזור לקרית שמונה. ואז - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ואז זה יחול - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה כבר לא חל, גם אם אנחנו עדיין בתוך התקופה. זאת אומרת, ההסכם חל בתקופה שבה הממשלה - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> בעבור כל חודש שבו יש הוראת פינוי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד 31 במרס בתנאי שהממשלה לא שינתה את ההחלטה שלה. - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מדובר בעצם בשתי פעימות. עד סוף דצמבר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד סוף דצמבר - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> וחל לגבי - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה תחילת העבודה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> גם תחילת העבודה וגם המענק יחולו לגבי כל יישוב או עובד, לא משנה אם החלטת הממשלה השתנתה, עד 31 בדצמבר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זאת אומרת? אם מחזירים אותם הביתה? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה גם יחול, עד 31 בדצמבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לגבי התמרוץ. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לגבי העידוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לגבי העידוד? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז – << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי? מסוף דצמבר- - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה אמרתם שבתמרוץ צריך להגביל לפי החלטת ממשלה? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא, אני אסביר שוב. לפי מה שקבוע היום מענק העידוד הוא עד סוף דצמבר, וגם אם נכנסים יישובים חדשים לרשימה או נגרעים, כולם כלולים. מסוף דצמבר ועד סוף מרס, תוארך התחולה רק לגבי ישובים שבאותו החודש היו מפונים. בסדר? זאת אומרת, רוצים לתת איזושהי ודאות. כשעובד קורא את ההסכם הוא יודע - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לפרש את מה שאת אומרת. אם למשל הממשלה תחליט שבוע הבא, עד סוף דצמבר, שהם חוזרים הביתה, עדיין הוא יקבל עד סוף דצמבר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בדיוק. זה לגבי דצמבר. לגבי ינואר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אם הממשלה לא החליטה, הוא מקבל עד 31 במרס. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. אם הוא עדיין מפונה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> כל חודש מחדש זה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל חודש מחדש. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוקיי. אבל אין צורך בהסכם חדש, זה ההסכם. אוקיי. הלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לגבי מפונים או לגבי - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> מפונים או לעסקים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם לתמרוצים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - מפונים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> או לגבי עסק בישוב מפונה. לא לגבי מענק התמרוץ, אנחנו מדברים עכשיו על מענק העידוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, ולגבי אז מענק - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מענק התמרוץ מלכתחילה הוא עד - - - מרס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מלכתחילה היה עד 31 במרס. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תבינו - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> ועד שלושה חודשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> ועד שלושה חודשים ההסכם - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> העידוד לא מוגבל לשלושה חודשים, אלא כל עוד קיימת הוראת פינוי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הלאה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי. 4. הגשת הבקשה למענק. "הגשת הבקשה למענק תמרוץ: העובד יגיש למוסד בקשה לתשלום מענק תמרוץ". במקור היה כתוב "החל מתום תקופת הזכאות", ואנחנו מוסיפים פה "החל מתום כל חודש המזכה אותו במענק". זאת אומרת אחרי כל חודש שהוא עומד בתנאי הזכאות הוא כבר יכול להגיש את הבקשה. א. הגשת הבקשה למענק תמרוץ: 1. עובד יגיש למוסד בקשה לתשלום מענק תמרוץ, החל מתום כל חודש המזכה אותו במענק בתקופת הזכאות למענק – ולא יאוחר מיום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025). 2. בקשה למענה תמרוץ תוגש למוסד באופן מקוון באתר האינטרנט של המוסד, בהתאם לטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המוסד, ותכלול את כל פרטי המידע להם זקוק המוסד על מנת לבדוק את הזכאות למענק ולשלמו. בסדר? אנחנו מסתכלים שנה קדימה. "הגשת בקשה למענק עידוד", כאן בהתאם למה שיו"ר הוועדה ביקש בדיון, אנחנו משאירים את האפשרות של המעסיק להגיש, אבל מוסיפים גם אפשרות לעובד להגיש את הבקשה אם המעסיק לא הגיש עבורו. אני אקריא את הנוסח. ב. הגשת הבקשה למענק עידוד: 1. מעסיק יגיש למוסד בקשה לתשלום מענק עידוד עבור עובדיו הזכאים למענה עידוד, החל מתום כל חודש המזכה את העובד במענק התקופת הזכאות למענק, ולא יאוחר מיום ב' בשבט התשפ"ה (1 בינואר 2025). "עובד שלא הוגשה בעדו בקשה למענק עידוד על ידי המעסיק עד ליום", כמה אמרנו? 60 יום? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 60 יום, כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 60 יום, לאחר מכן נכתוב את המועד המדויק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת, אנחנו מאפשרים למעסיק להתעסק עם זה 60 יום. אם הוא התרשל ולא הגיש, העובד לא יקופח ויוכל להגיש בעצמו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אז זה יהיה "העובד רשאי להגיש בקשה למוסד החל ממועד זה, ולא יאוחר משישה חודשים אחרי התאריך האחרון שהמעסיק יכול להגיש", שזה 1 בינואר 2025. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לי שאלת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק רגע, נסיים קודם. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 2. בקשה למענק עידוד תוגש למוסד באופן מקוון באתר האינטרנט של המוסד, בהתאם לטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המוסד, ותכלול את כל פרטי המידע להם זקוק המוסד על מנת לבדוק את הזכאות למענק ולשלמו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע, יש אנשים שרוצים לשמוע. לא להפריע. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ג. מענק תמרוץ או מענק עידוד לפי העניין ישולם לחשבון הבנק של העובד, כפי שידוע למוסד; ד. מענק תמרוץ או מענק עידוד לפי העניין ישולם לאחר קבלת דיווח המעסיק בהתאם לסעיף 355 לחוק הביטוח הלאומי, ולאחר שהושלמה תקופת ההעסקה המזכה בכל מענק, לפי העניין, ולא לפני היום ה-20 לחודש העוקב לחודש שבו הוגשה כל בקשה; אני רק אדגיש לגבי סעיף ד', הכוונה היא לא לכל תקופת ההעסקה המזכה, אלא כל חודש בחודשו. הוא מגיש אחרי חודש, ורק אחרי שהשלים את החודש הזה ישולם לו המענק. זאת אומרת, אחרי ה-20 לחודש הוא מקבל כבר את הדיווח מהמעסיק, אז ישלמו לו עבור אותו חודש שהוא הגיש. 5. הוראות שונות. א. על תשלום המענקים הניתנים לפי הסכם זה, יחולו הוראות פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי בשינויים המחויבים. אלה הוראות שנוגעות לתשלום גמלאות. אני חושבת שהרעיון הוא שהמענק הזה - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> - - - מוגן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מה הוא? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> בעצם יש כל מיני הוראות בחוק הביטוח הלאומי לרבות שהמענק מוגן מעיכול – משיעבוד – אי אפשר לקחת אותו וכולי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> חשוב לי לציין בהקשר הזה, לא הכנסנו להסכם את ההוראה שהמענק לא יחשב כהכנסה לעניין החוקים השונים, מכיוון שיש הוראה ב"חוק התוכנית לסיוע כלכלי הוראת שעה חרבות ברזל" שקובעת שהסכמים לפי סעיף 9, המענקים הניתנים מכוחם לא יראו אותם כהכנסה. בגלל שההוראה הזאת כבר קיימת - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה בכל החוקים הכנסנו ופה לא? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כי זאת הוראת שעה לחרבות ברזל. איפה הכנסתם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בכל המענקים שנתנו לחטופים ולמשפחותיהם. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אני אסביר. בעצם - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> גם - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> בעצם במתווה הכללי שעבר בוועדת כספים עשו תיקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי בסעיף 406, שאומר שכל הסכם שנחתם בתקופת הלוחמה, בשל המצב הביטחוני - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן, כן. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אלא אם כן ייכתב אחרת - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מה שכתוב - - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> זה לא נחשב ההכנסה. היו הסכמים שנעשו אצל אדוני שקדמו לפני התיקון בסעיף 406 לחוק, ולכן היה צריך לכתוב במפורש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מתי היה התיקון? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> התיקון היה כמדומני בשבוע שעבר, אני לא זוכר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, זה תיקון חדש. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הנה, יש לי אותו. הוא נכנס לתוקף ב-9 בנובמבר. וכתוב בו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זאת אומרת שיש - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הנה, אני יכולה ממש להקריא לכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תקריאי את זה כדי - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> "תשלומים לפי הסכמים שנערכו לפי הוראות סעיף 9 בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא יחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור. בעניין זה המצב הביטוחני המיוחד, המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית ביום 7 באוקטובר 2023". מה שכן חשוב לציין, זה שהרי החוק הזה הוא הוראת שעה. גם אם הוראת השעה הזו תפוג, בכל אופן מבחינת המוסד לביטוח לאומי אני מבינה שלא מתכוונים להתייחס למענק הזה כהכנסה. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> ברור. כי ההסכם הזה חל מכוח מה שהוא חל. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כי הוא נחתם - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> כל מענק שישולם מכוחו של ההסכם לא יחשב כהכנסה לצורך חוק הביטוח הלאומי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז מה כל כך קשה לכתוב את זה? << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> לא, דווקא רצו - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה פשוט כבר קיים. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> רצו לקבוע הוראה כללית בסעיף 406, והרציונל היה שלא שבכל הסכם יצטרכו לכתוב מחדש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אם רוצים אפשר, נכון? אז אנא להוסיף. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> להוסיף מה? שלא יראו בזה כהכנסה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לעניין כל דין? << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זאת שאלה - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מבחינה משפטית - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> יש גם שאלה אם הסכם לפי סעיף 9, שהוא במעמד של חקיקת משנה או אפילו פחות, יכול לגבור על הוראות חוק. זאת אומרת עצם העובדה שזה הוסדר בחקיקה ראשית היא דווקא מחסנת ומגיעה מלמעלה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אה, ובגלל זה קבעתם את זה בחקיקה - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> כן. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא, אבל לעניין שאלת - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זאת אומרת, לא בטוח שאם היינו כותבים אז - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> יושב הראש שאל אם אפשר גם להוסיף את זה בנוסח. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> אפשר להפנות לסעיף 406 לחוק הביטוח הלאומי - - << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> אפשר להפנות לסעיף - - - << דובר >> אורי כץ: << דובר >> ולהגיד שהוראותיו יחולו גם בהסכם זה. מכוח היותו הסכם של סעיף 9. זה לא - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר לכתוב את שניהם. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> זה לא מעלה ולא מוריד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר לכתוב את שניהם, שזה לא ייחשב כהכנסה לפי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - הוראות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפי הוראות סעיף 406 לחוק הביטוח הלאומי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי. אז את הנוסח אני אכניס אחרי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, את תנסחי את זה, כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ב. במידה ועובד עמד בתנאי הזכאות הן למענק עידוד והן למענק תמרוץ והוגשה בקשה לקבלת שניהם, ישולם לו המענק בסכום הגבוה יותר. זאת אומרת, אין זכאות גם למענק תמרוץ וגם למענק עידוד, אלא לאחד מהם לפי הגבוה. ג. במקרה שבו יימצא כי שולם מענק לעובד ביתר, יהיה רשאי המוסד להפעיל כל סמכות לפי דין לצורך קיזוז וניכוי הסכום ששולם ביתר לעובד. ד. הסכם זה יעמוד בתוקפו עד ליום כ"ד בסיון התשפ"ד (30 ביוני 2024); הצדדים רשאים להסכים על הארכת ההסכם לתקופות נוספות, שלא יעלו במצטבר על 90 ימים נוספים, הייתה גם בקשה ממשרד האוצר ומביטוח לאומי לאפשר להאריך את התקופות לא רק של ההסכם, אלא גם את התקופות שקבועות בו. אז - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מה שכתוב בסעיף ד'. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן, בסיפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה צריך את הסיפה? זה כפילות הרישה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ברישה זה לגבי ההסכם עצמו. ההסכם הוא עד 30 ביוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נו? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אז אפשר יהיה להאריך את התוקף של ההסכם. אבל אם רוצים היום להאריך את התקופות עצמן שקבועות בהסכם, לדוגמא להחליט שזה לא יהיה רק עד סוף מרס אלא מענק יינתן עד מאי. אז יהיה אפשר גם להאריך את התקופות עצמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוקיי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אז אני מקריאה את הסעיף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להאריך אפשר ולקצר לא. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא הכנסנו קיצור, רק הארכה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בדיוק. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ד. הסכם זה יעמוד בתוקפו עד ליום כ"ד בסיון התשפ"ד (30 ביוני 2024); הצדדים רשאים להסכים על הארכת ההסכם לתקופות נוספות, שלא יעלו במצטבר על 90 ימים נוספים, וכן רשאים הם להסכים על הארכת תקופת מענק העידוד ותקופת מענק התמרוץ עד לתום תקופת תוקפו של ההסכם; הסכימו הצדדים על הארכת ההסכם כאמור תתפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המוסד. כדי שהציבור יידע על כך. ה. מימון החזר הוצאות וביצוע: 1. המענקים לפי הסכם זה ישולמו על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד. 2. המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל. 3. הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנוהל). 4. הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המינהלתיות של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד כאן ההסכם? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. עם הנוסח סיימתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סיימנו. אז אני רוצה לגשת להצבעה. אתה ביקשת לדבר קודם. << דובר >> ד"ר אסף לוי: << דובר >> בקצרה, תודה רבה אדוני. ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. אומר משפט אחד לפני ההעברה, אני מבקש להודות למשרד האוצר ולביטוח הלאומי שהסכימו לקחת את הפרויקט הזה. חקלאות נמצאת במשבר קיומי של כוח אדם, ועל כך התודה. אני רק מבקש להבהיר משהו קטן שנאמר לי גם בדיונים לפני, וחשוב לי שזה יהיה לפרוטוקול. החקלאות מאופיינת גם בעבודה שנקראת קבלני עיבוד. בתקופה הזאת בקטיף ההדרים, במסיק הזיתים ובעבודה בתותים יש עבודה באמצעות קבלני עיבוד, שלא מועסקים באופן ישיר על ידי החקלאות. אני קיבלתי תשובה שמוסד הביטוח הלאומי יבדוק את המהות של איפה העובד עבד ולא את זהות המעסיק, כך שאני מבקש לוודא שבאמת יבדקו את זה לעומק ושהעובדים החדשים דרך קבלני העיבוד לא ייפגעו. מדובר במגזר המיעוטים בעיקר, גם הבדואים וגם ערביי ישראל שבאים לעבוד עכשיו בחקלאות הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת, שההסכם עוסק בעבודה החקלאית ולא בדרך - - << דובר >> ד"ר אסף לוי: << דובר >> ולא איך קוראים למעסיק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמו שעשינו בקיבוצים. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> כן. << דובר >> ד"ר אסף לוי: << דובר >> בסדר, אני מבקש לוודא את זה. << דובר >> אורי כץ: << דובר >> כן. נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב מאוד. אז עכשיו אנחנו ניגשים להצבעה על ההסכם - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אפשר אבל לשמוע את ההתייחסות של - - - << דובר >> ד"ר אסף לוי: << דובר >> אפשר לקבל הבהרה בעניין הזה? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> התשובה שניתנה בשיחה למשרד החקלאות עודנה עומדת בעינה ובודקים את מהות העבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אתה צריך להבין שאם אני מצביע אז משרד החקלאות חייב לעשות את זה. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> בוודאי, אני רק אומר - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא אני, הכנסת. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> התשובה היא עודנה בעינה עומדת. אנחנו בודקים את המהות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה גם מה שאני אמרתי, המהות היא סוג העבודה והעובד. << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא מה שמסביב. אז מי בעד אישור ההסכם בין הממשלה לביטוח הלאומי? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פה אחד, ההסכם אושר. תודה רבה, בהצלחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הישיבה הבאה תתקיים בשעה 14:00. בבקשה. הישיבה הזו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>