פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת הכספים
19/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס'  269
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ד (19 בדצמבר 2023), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ"ד-2023 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
נעמה לזימי
סימון מושיאשוילי
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו


מוזמנים: 
	מירי סביון
	–
	משנה למנהל רשות המיסים

	ישי פרלמן
	–
	עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, רשות המסים

	אמיר דהן
	–
	מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, רשות המסים

	אבי נוימן
	–
	יו"ר משותף ועדת מסים לשכת רואי חשבון, לשכת רואי החשבון בישראל

	אבירם אלון
	–
	מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ"ד-2023 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ"ד-2023.

בבקשה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

מר גפני, אפשר בשתי דקות רק לתת לכם סקירה מה קורה כרגע עם המענקים בשטח, ברשותך?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא מדבר על מה שאתמול דיברנו בוועדה שעדיין יש בעיות של המענקים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עוד מעט. איך הגעת לעניין הזה?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אנחנו היום דנים בתקנות, ורציתי לפני שמתחילים בתקנות קצת לתת לחברי הכנסת עדכון לגבי מה קורה בשטח.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם אתה רוצה, אנחנו ניתן לך עדכון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עוד מעט. בבקשה. אגב אני יודע מה שקורה במענקים. הגיעה לפה כבר גם פנייה על הנושא של הכסף. בבקשה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

פה אנחנו בתקנות שמתייחסות לקביעת מחזור עסקאות חליפי למי שהייתה בחופשת לידה או שהיה במילואים, שיתחשב בדבר הזה, זה לפי סעיף הסמכה שהיה בחוק.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אולי עוד צעד אחד קודם. בעצם בעת הדיון – סליחה שאני קוטעת אותך, בחוק התוכנית לסיוע כלכלי, הוראת השעה שהייתה, העלו חברי כנסת גם מתוך הוועדה בקשה להתייחס לקבוצות אוכלוסייה נוספות. הייתה חברת הכנסת פנינה תמנו וחברת הכנסת לזימי, ונשאלה השאלה האם לעגן את זה במסגרת החקיקה או בתקנות או בהוראת ביצוע. אז הוחלט כאן לעשות סעיף מסמיך בחקיקה, שבעקבותיו אתם מביאים את התקנות כאן. נקבע בסופו של דבר סעיף מסמיך שקבע שאתם צריכים לבוא עם תקנות תוך 30 ימים.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

ההסמכה קבעה שאנחנו צריכים לבוא עם תקנות ביחס למילואים וחופשת לידה שזה נושא שהוא רחב וציבורי וחברי הוועדה רצו להיות מעורבים בו ורצו שזה יהיה בתקנות שבטוח יגיעו לפה. התקנות מסמיכות לקבוע לגבי מקרים אחרים אבל כרגע אנו רואים שיש לזה פתרונות, ולא שמענו תלונות. ככל שתהיה בעיה נביא את זה בהמשך.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא הבנתי לגבי הבעיות שאמורות להיות.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

במהלך הדיון כשדנו בחקיקה, התעוררו שאלות לגבי קבוצות אוכלוסיות.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

שיכללו בפנים את הקבוצות האלה. למה אני צריך לחכות לבעיות כדי שיכללו את הקבוצות האלה?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

במסגרת התקנות כאן נכללות שתי קבוצות אוכלוסיות שזה משרתי המילואים ונשים בחופשת לידה. מה שאני מבינה משי – אז דיברנו על זה שיכול להיות שיהיו קבוצות נוספות.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

כרגע לא שמעתם. לגבי משרתי מילואים - תסבירו מה היה ומה הוצאתם, אם הוצאתם.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הנוסח נשלח לוועדה. יש גם סעיף שמתייחס לקביעה שונה של מחזור העסקאות הקובע בתקופת הבסיס שזה המחזור שאליו משווים בשנת 22', וגם היה סעיף שמתייחס לדרך אחרת לקביעת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, שזה גם לפי הוראת ההסמכה. 

בגלל שתמיד ההשוואה היא בין מחזור הבסיס לתקופת הזכאות, כאשר בגלל המילואים או בגלל חופשת הלידה מחזור העסקאות נמוך בצורה מלאכותית, זה מביא לפיצוי בחסר, וכאשר מחזור העסקאות בתקופת הזכאות נמוך בצורה מלאכותית זה מביא לפיצוי ביתר. בעצם בהתחלה הבאנו תקנות שמסדירות את שני הדברים. אתמול, בעקבות הערות ציבור שעלו, ובשל המצב המיוחד של המלחמה הזו והמועד שבו אנו מביאים את התקנות, בעצם השר החליט להוריד את הסעיף שמתייחס למחזור העסקאות בתקופת הזכאות. זה אומנם מביא לחישוב פחות מדויק ברמה הספציפית החשבונאית אבל ברמה הכללית בהתחשב במורכבות של המלחמה הזו, השר החליט לא להתייחס למחזור הזכאות, זה אומר שהתקנות האלה עכשיו לפי הנוסח החדש – רק למחזור הבסיס, ורק מיטיב לקבוצות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה היה צריך לשים את הסעיף הזה לכתחילה? זו הייתה טעות. יש דברים שהם מקצועיים ויש דברים שבשעה כזאת חשוב. להבא.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בעצם נשארה הדרך האחרת לקביעת מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, שהדרך לעשות את זה, במקום להתייחס לחודש הספציפי אוקטובר 22' נובמבר 22' שבו הניזוק היה במילואים או בחופשת לידה, אנו מסתכלים על המחזור השנתי, ועושים ממוצע. הממוצע הרגיל של ההכנסות הרגילות שלהם הוא שווה להכנסות שלהם בתקופת המלחמה, ושם נראה את הירידה ונוכל לתת את הפיצוי הנכון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לכן מה אתם מבקשים לקבוע בתקנות?

 << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >>   

רק לקבוע את התקופה החליפית לתקופת הבסיס שזה אומר רק מיטיב, ופשוט להתייחס למחזור ממוצע של העוסקים במקום להתייחס למחזור בחודש שבו היו במילואים או בחופשת לידה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה על חיילי מילואים ועל נשים בחופשת לידה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

באופן כללי או רק לשניהם?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אתם עושים פה שלא עשיתם בקורונה?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

זה יהיה דומה למה שנעשה בקורונה. מה שהתייחס קודם ישי, וכאן היה שיח פנימי אז לא שמענו, לזה שאתם מבקשים למחוק את סעיף 3, זה החלק שאינו מיטיב בתוך התקנות האלה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

יש תקופת בסיס לזכאות. בתקופת הזכאות- - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם מיטיבים עכשיו עם חיילי המילואים ועם נשים בחופשת לידה. זה גם הגיוני, ההטבה הזאת.

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

למרות שהעצמאי מקבל את דמי המילואים שלו מההכנסה, וחלק מההכנסה באוקטובר או אוקטובר נובמבר או דצמבר. אנחנו בעצם – השר החליט להוריד את החלק הרלוונטי הזה אז יש שתי אפשרויות לאשה בחופשת לידה לבחור. זה אפילו מיטיב בשתי דרכים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

למה החישוב החלופי הזה מיטיב?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

ניקח את האשה בחופשת לידה והיא מגישה תביעה לספטמבר אוקטובר, והייתה בתקופת לידה בתקופה הזו. היא עו"ד – סתם אני אומר – והמשרד שלה לא עבד. תקופת הבסיס שלה מאוד נמוכה יחסית. אז אנו אומרים – או ניקח את כל השנה ואת החודשיים האלה ונעשה ממוצע – זה אחד, או ניקח 12 חודשים אחורה ונעשה ממוצע על זה. נותנים לה שתי אפשרויות מה יותר טוב לזה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ותתרחש את זה לגבי מילואימניק.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה דומה למנגנון תקופת מדידה לתיקון שעבר פה ב-2015, 2016.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

למילואימניק יש התקופה ועושים ממוצע. ההבדל, למה נותנים למילואימניק רק אפשרות אחרת ולחופשת לידה שתיים – כי- - - העבודה פוחתת ודברים כאלה, אז אנחנו נותנים לה אפשרות יותר גדולה. מילואים – לפני זה לא פוחת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רואה שיש הודעת דובר של המשרד שלכם, שאתם מורידים את החלק המחמיר.

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

הורדנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל עכשיו אנחנו לא בהודעת דובר ואנחנו לא בדיבורים לעיתונות. אני רוצה לדעת מבחינת הוועדה, אתם נשארים עם החלק המיטיב שזה הגיוני ובסדר, ואני מברך על כך, והחלק השני, שהוא מחמיר שאיני מבין למה שמתם אותו, הוא יורד.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

סעיף 3 יורד במלואו.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

גם לגבי נשים. שתי הערות קטנות: אחת, שיהיה ברור לפחות לפרוטוקול שמדובר בבחירה ולא בחובה לעשות את התיקון הזה בין שתי החלופות שנמצאות פה בתקנות, כלומר מי שרואה להישאר במצב הקיים, יכול.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה ירצה להישאר במצב הקיים?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

יכול להיות שהאשה יצאה לתקופת לידה אבל העסק שלה מתנהל ואפילו תקופת הבסיס מצוינת לה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש מציאות כזו?

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כלומר אם מישהו ירצה להישאר במסלול הקיים, נשאר. זה לא חובה. זה רשות והטבה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

בדיוק כמו שוטף פלוס – זה לא חובה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

גם לפרוטוקול זה בסדר מבחינתי. ושנית, לגבי עסקים עצמאיים שנמצאים באזורים המיוחדים ובישובי הספר, ששם יש מסלול המחזורים. האם זה יחול גם שם התקנות האלה? עוסק עצמאי שנמצא באזור מיוחד, במסלול מחזורים, לא בחוק של החזר הוצאות. צריך לחול גם שם.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתה מדבר על התקנות.

 << דובר_המשך >> אבי נוימן: << דובר_המשך >>   

נכון. כי כרגע זה מפנה לחוק הראשי ולא לתקנות. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אבל לאשה נשאר המחמיר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא. יורד. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

סעיף 3 יורד מלא לגבי כל האוכלוסיות, וזה רשות.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

צריך תשובה לגבי התקנות כי זה נראה לי אותו דבר. אני לא רואה הבדל.

 << דובר >> מירי סביון: << דובר >>   

נבדוק ונחזיר תשובה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בכל מקרה פה התקנות עוסקות בסעיף ההסמכה מכוח החוק ומתייחסות לחוק. אם צריך להביא תיקון לתקנות, זה יצטרך להיעשות- - -

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

בתיקון שגם ככה אנחנו אמורים להגיע לוועדה. גם ככה זה לא יכול להיות פה. גם ככה אנו אמורים להגיע לוועדה-  -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם אמורים להגיע לוועדה על הרבה דברים, ומשום מה אתם לא מגיעים. אם לא תגיעו, כפי שנאמר לי על ידי מנהל רשות המיסים בסוף השבוע שעבר, אם אתם לא באים עם התקנות של מה שנוגע לנובמבר, אני אתחיל לקיים דיונים, ונקבל פה החלטות. אני מבקש להביא את התקנות. מה זה? ההתמהמהות הזו היא חמורה. מירי, אני מבקש מכם להביא את התקנות. זה לא בסדר. הסכמנו ואפילו תמכתי בזה שיהיה על אוקטובר ונובמבר להביא בנפרד, אבל להביא.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יתרה מזאת – נאמר לנו פה שזה טכני.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא חושב שזה טכני. רוצים להכניס שם דברים נוספים.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אפשר לקבל תגובה, למה לא מביאים? כי אני מקבל הרבה מאוד פניות של עסקים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מתי אתם מתכוונים להביא את זה?

 << דובר >> מירי סביון: << דובר >>   

נביא ברגע שנוכל. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה לא תשובה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה תאריך יפה. לא נסכים לזה. נתחיל לקיים דיונים. 

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם כשהתחלנו לדון בתקנות בחודש אוקטובר נעשתה חשיבה ובחינה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם השר רוצה להביא את זה, יכול להנחות אותם להביא את זה כמה שיותר מהר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני חושב שהשר לא מעוניין להביא את התקנות של נובמבר. אם היה מעוניין, היה מנחה אותם: תביאו את זה. אנחנו באמצע דצמבר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אומר לכם שהשר מעוניין.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אם היה מעוניין, היה מנחה אותם להביא. הם יגידו לשר לא?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אומר לך שהוא מעוניין.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

מתי יביאו את התקנות? שנה הבאה?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

תקבע דיון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב. בבקשה. מירי, את הבכירה ביותר פה. אני מדבר עם השר ועם מנהל רשות המיסים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו בסוף דצמבר. זה לא בסדר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אי אפשר להמשיך את זה. אני מבקש להביא את זה. אני יודע שאתם לא מעוניינים שזה ייצא כך וזה יכול לצאת רע מאוד. יכול לקום מישהו כמו שאמר חמד עמאר, ולומר שהשר לא מעוניין. זה אמירה נוראה. בבקשה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אדוני, אתמול הובא לידיעתי, שיש חקלאי, שהוא תושב המרכז, הח"פ שלו במרכז, אבל הוא מעבד אדמה גם בעוטף עזה, ונגרמו שם נזקים, אבל הוא לא יכול לתבוע אותם כי לא יכול להיכנס למחשב, כי הח"פ שלו במרכז. אתם מכירים את הנושא?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אני לא מכיר את הנושא. יש חוק שאסור לחקלאי מהמרכז ל- -  שטחים בדרום. שטחים חקלאיים אסור להשכיר, יש חוק כזה אגב. לא מכיר את המקרה הספציפי הזה. יש הרבה מקרים שעסקים לא מצליחים להיכנס למערכת למסלול אדום או למסלולים ירוקים כי לא שינו את הכתובת אף פעם. הם בתל אביב למרות שהעסק שלהם במטולה או דברים כאלה. זה בעיות שיעלו ויהיו כל התהליך. אין לנו דרך לפתוח את המערכת לכל מדינת ישראל כי יש פה תקנות וחוקים שונים. לכל אחד יש משהו אחר. אנו מנסים להיצמד מה שיותר למידעים שיש לנו. אחרת אין לנו דרך. יש הרבה מקרים כאלה. פתחנו דרך לפנות אלינו ואנו מנסים לבדוק כל מקרה לגופו. יהיו מקרים כאלה, והם יקרו ועשרות מקרים ששכחנו לשנות. גם היה במענק הסתגלות אותו דבר. זה התהליך, זה קורה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. בבקשה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

מאז שהמערכת נפתחה, אנו לשכת רואי החשבון - מייצגים אלפי עסקים. ואני פשוט רוצה לתת לכם קצת מהשטח, למרות שכמו שאתה אומר, מסרים כבר הגיעו אליכם. קשה מאוד למייצגים, התסכול רב. החל מהכניסה למערכת והתחלת השידור, שכפי שאמיר ציין יש לא מעט מקרים שהמערכת דוחה אותך ואינך מבין למה, ואז אתה מנסה להשיג את מוקד הפיצויים, וגם שם לא עונים. שוב, מי שנמצא בהנהלת מוקד הפיצויים עושה עבודה מבורכת ועבודת קודש, ואנו בהחלט יודעים לתקשר, אבל בפועל כשמייצג בא ויושב ומשדר, וצריך לעבור ממסך אחד לאחר, ולא מצליח וברוב המקרים, רואי החשבון גם לא גובים שכר טרחה על הפעולה הזו שלפעמים מצריכה זמן. כשהכול עובד חלק ואפשר לשדר את זה, הכול בסדר, אבל יש יותר מדי מקרים שהמערכת פשוט תוקעת את התקדמות התביעה, והתסכול הוא מאוד גדול.

הכוונה עכשיו ששמענו עליה גם לאחד את מענק נובמבר יחד עם דצמבר ולהפוך את כל החד חודשי שזה 80% מהשוק לדו חודשי זו בכלל גזירה שאני כבר רואה- -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה נגד- -

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אני מבין שהמערכת כרגע נמצאת בשלב שלא מסוגלת לספוג את כל התביעות. אין שום בעיה לעשות כמו שעשו במסלול האדום, וזה היה מבורך. נתנו מקדמה. גם פה אין לי בעיה שיקלידו את התביעות בינואר. אפשר למשוך את זה. אבל יש הבדל בין ההקלדה וחישוב הסכום הסופי כפי שעשו במסלול האדום לבין התזרים. התזרים זה מה שחשוב לעסקים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל כשאתה עושה במסלול האדום יש עוד בעיה, חודשי. זה לא היה כוונת המחוקק כשבאנו לפה והבאנו את הדברים האלה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

צודק ולכן זה צריך להישאר חד חודשי אבל אם יש מצוקה כרגע במוקד הפצועים- - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה אני צריך לתת להם את האופציה? כוונת המחוקק לא הייתה ודובר פה להפוך את זה לדו חודשי, ואמרנו שזה יהיה חד חודשי, ועכשיו שאתם באים להפוך את זה ולעשות את זה שזה יהיה דו חודשי, וההגשה תהיה בינואר, יש שתי בעיות: הראשונה, על הכסף של המקדמות, שאומר: צריך להביא את המקדמות – אחרת תקבלו את הכסף באיחור, והדבר הנוסף, כשאתה הופך את זה לדו חודשי אותו אחד שבנובמבר לצורך העניין היה באפס – הוא מפסיד. זו לא הייתה כוונת המחוקק. זה נאמר פה על השולחן לא פעם. אתם התעקשתם גם לגבי מה שאמר על המערכות. אני מזכיר לך אדוני אמיר שהיה דבר פשוט שאמרת: אנו רוצים לעבוד כמה שיותר מהר וקל, הכול מוכן ונמצא. בסופו של דבר כשאנחנו מגיעים לאותו מקום שהיה בתחילת הקורונה עם כל הבירוקרטיה והתקלות היינו ממשיכים באותו מקום ורוצים לתת להם כמה אופציות. ביקשתם לא לתת כמה אופציות אלא רק אחת. עשינו הכול כדי שזה לא יקרה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

חשוב לי להגיב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

רק חייב לומר שזה לא ממנו. אנחנו מקבלים את זה מהשטח.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אני יודע. בסוף מצד אחד הייתה אמורה להיות חקיקה אחת, ולאט-לאט שינינו גם את החקיקה הקיימת של החוק, וחקלאות זה ארבעה חודשים וקבלן זה שבעה חודשים ותקופת הזכאות היא עד נובמבר או נובמבר דצמבר או ארבעה חודשים. כל הדברים האלה שלא היה בקורונה בכלל זה תפעולית, מצד אחד היטבנו חברי הכנסת ורשות המיסים, תפסנו יותר עסקים בעיגול שמקבלים פיצוי אבל בסוף זה קשה תפעולית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה גם מצב שונה. זה לא המצב של הקורונה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הרב גפני, מה שביקשתם הלכנו אתכם. גם תפעולית.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

ממש לא. אראה לך את החקיקה. אחרי זה נכנסו מחזורים בעוטף, עכשיו המחזורים הם ב-40 ק"מ רק לאוקטובר, ואם הוא זכאי לנובמבר איך הוא מגיש את התביעה. ניקח רק את החוק עצמו לעומת הקורונה. הקורונה הייתה חודשיים, שנה וחצי. פה יש חודש מול חודש.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל בסוף יש חוק. צריך ליישם אותו.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אנחנו מנסים ליישם אותו בצורה הכי טובה שיכולה להיות. שילמנו מעל 100,000 תיקים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

האם אתם מצליחים לעמוד בלוחות הזמנים של המקדמות?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

כן. יש מקרים בודדים שהמקדמות נפלו- - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו מקבלים המון תלונות.

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

לקבל המון תלונות זה דבר שאנו מנסים לבדוק אותו פרטנית. אבל בסוף ניקח את כל התלונות – זה יהיה אלף תלונות ובסוף יש 200,000 תביעות. בסוף צריך להסתכל על המקרו. לא נצליח להגיע לכולם בפינצטה. אנו מנסים להגיע לאחד-אחד בפינצטה אבל תזכרו שהחקיקה מאוד מורכבת. היא שונה מהקורונה בחמש דרגות מעל. - - - ביקשנו לא לעשות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

חרף מה שאתה אומר, ראש הרשות התחייב בשידור חי אתמול שעד יום ראשון כל הגל הראשון שדווח, שהוא הרוב של הרוב, יסתיים הטיפול או באופן מלא או לכל הפחות מקדמות.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

הבעיה שיש היום – המערכת שלנו יודעת להריץ קרוב ל-10,000 תיקים ביום, ויש פקק כמו בכביש. תגברנו אתמול עוד יותר אבל זה עושה לנו בעיות במערכות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

10,000 ביום, אם אתה לוקח מכפלה מאוקטובר עד היום- - 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

לא אוקטובר. צריך להסתכל על הזמנים. אנחנו 24/7, באמת. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

החוק עבר ב-9.11 אבל אנשים התחילו להגיש כבר בסוף אוקטובר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

ממש לא. 19.11 התחילו להגיש. מה שהגשנו שם היה מקדמות, וזה רץ ועובד מצוין, ואנשים מרוצים מזה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אפילו מקדמות לא כולם קיבלו.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אתם מבלבלים בין שני סוגי מקדמות. המקדמות שנפתחו ב-19.10 זה מקדמות במסלול אדום לישובים שפונו, ישובי ספר בדרום ובצפון, מעל 10,000. זה רץ 90% טוב. יש עם זה בעיות גם – שהעסקים לא תמיד כתבו את הכתובת הנכונה ברשות המיסים וזה לא עניין אותם במהלך כל השנים ואין מה לעשות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא על זה אנחנו מדברים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

המקדמות השניות זה רק אחרי שהגיש את התביעה על הוצאות מזכות, אחרי 21 יום או מחזורים, אמורים לקבל מקדמה נוספת. את המקדמות האלה הגישו – סליחה, מקדמה ראשונה להוצאות המזכות. הנושא הזה, הוגשו לנו כמות תביעות – כמעט כל יום הוגשו בין 15,000 ל-20,000 תביעות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

האם אתם מצליחים כאן לעמוד בלוחות הזמנים?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אנחנו עובדים על זה 24/7. אין לכם מושג. אנחנו לא ישנים, ממש. לא רק בפה. אמיתי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו מאמינים אבל בכל זאת.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

מקווים להדביק את הפער ומקווים שעד יום ראשון כל התיקים ירוצו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אז יש פער.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

הפער הוא ב-21 יום – אין בעיה. אמרתי בדיון – המערכת שלנו בדרך כלל בנויה שאחרי שלושה ימים או התיק משולם אוטומטית או הוא יורד לתוכנית ומשולם מקדמה, לא צריך לחכות 21 יום. ברגע שנדביק את הפער עד יום ראשון, שני זה מה שיקרה וזה יהיה התהליך. כרגע על הפער הזה אנחנו כל היום דוחפים עוד תיקים. יום ראשון ניישר קו ואז ניכנס לתהליך הזה. בסוף יש מעל 200,000 תביעות שהוגשו בחודש הזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבין מה אתה אומר. שינינו את זה לא כי רצינו לשנות אלא כי רצינו לעשות טוב, ואתם הייתם שותפים לעניין הזה. ביום שני או שלישי יש דיון של ועדת הכספים. אזמין אתכם, ותצטרכו להגיד לנו מה נעשה עם המקדמות האלה. כולנו מקבלים תלונות. אנחנו סומכים עליכם שאתם עושים את מלוא העבודה. בשבוע הבא אבקש שיבואו לדווח, במקום לדווח לתקשורת שידווח לוועדה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לפני זה מביאים את התקנות?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ניתקתי את הנושא של המקדמות. לגבי הנושא – כיוון שהעלה את זה, אני חוזר על דבריי: יוצא לא טוב הדבר הזה. אנחנו תמכנו בזה שיהיה אוקטובר לבד ונובמבר לבד, אבל שנובמבר יבוא בזמן. כשנובמבר מתחיל להתעכב, אמר לי שי אהרונוביץ: ביום ראשון אני מביא את זה. אם זה מתחיל להתעכב – אנחנו נמצאים כבר ביום שלישי, מחר זה יום רביעי ואין את זה עדיין על סדר-היום וזה עדיין לא בשבוע הבא – זה לא בסדר.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

השאלה מה יבוא לוועדת הכספים – נובמבר לבד או נובמבר עם דצמבר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש לי עוד כמה שאלות אבל שיבוא קודם משהו. נדבר על זה. אנחנו החלטנו פה החלטות, וזה לא יצא מכאן כמו שזה נכנס. זה השתנה בוועדה אבל קודם שיבוא. זה שתי סוגיות שונות ואני מציע לא לערבב. אנחנו מדברים על המקדמים ותוך כדי סדר-היום של הוועדה אבקש שתבואו ותדווחו על מה שנעשה בעניין המקדמות. אין קשר לעניין של התקנות על נובמבר שזה אנו רוצים שיגיע מייד.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לחזק את ינון בהקשר לחודשי ודו חודשי, כי היינו פה לילות כימים ואני זוכר הכול כולל הכול. הכוונה שלנו הייתה מאוד ברורה – נובמבר זה נובמבר, ודצמבר זה דצמבר לאלה שמדווחים בחודשי ולא בדו חודשי. קחו את זה בחשבון. או צריך לשנות את החוק או צריך לקיימו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש בעיה עם מה שינון אמר קודם?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

בחקיקה זה רשום בסעיף ההסמכה, 38יז, שאם דצמבר יאושר זה יהיה חודשיים יחד – כך זה היה בכל הקורונה. תזכרו שגם חד חודשי בקורונה הגיש עבור חודשיים יחד ולא עבור כל חודש בנפרד. ברמה המקצועית אני אישית חושב שזה הרבה יותר נכון כי זה ממצע את הירידה, ואם יש דברים שנדחו לחודש דצמבר, ולא דווחו כמו שצריך בחודש נובמבר, יראו אותם בתוצאה האמיתית. בסוף זה קופה ציבורית ויש לשמור על הכסף. מקצועית אני חושב שזה יותר נכון ולא לפרק את זה. לא עשינו את זה במשך שמונה מקטעים בקורונה, לא דרשתם שנפצל. גם בקורונה כל חד חודשי הגיש עבור חודשיים יחד. היה רק אופציה אחת עבור חודשיים. זה כתוב בחקיקה. שלומית תראה לכם. זה חוק ראשי שהעברתם.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

סעיף ההסמכה אומר, ששר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי להאריך בתקופה נוספת את התקופה הקובעת כך שפיצויים לפי פרק זה יינתנו לגבי נזקים שאירעו בתקופה נוספת שתסתיים לא יאוחר מיום 31.12.23 וכן לקבוע את התיאומים הנדרשים בשל הארכה כאמור, ובלבד שאם האריך את התקופה כאמור, תהיה תקופת הזכאות של כלל הניזוקים חודשים נובמבר ודצמבר 2023.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מ-30.11 עד 31.12 הכוונה, הארכה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כן.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

מההמשך אתה מבין, שהכוונה שהחישוב יהיה דו חודשי.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ההמשך אומר: כחלק מהתיאומים יוכפלו שיעור הירידה במחזור העסקאות הקבועים בהגדרה מקדם ההוצאה הקבועה בסעיף 38ג לגבי עוסק מדווח בשיטת דו חודשי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני יודע שזה יוצר בעיה לא פשוטה בתזרים לחלק מהעסקים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

משהו לא מובן לי בתזרים. בקורונה היה חודשיים השבתה יותר גדולה, שחודשיים לא עבדו ולא היה להם תזרים. אותם עסקים של חד חודשי אולי בנובמבר הייתה להם פגיעה אבל בדצמבר המשק חזר די יפה לעבוד כלומר תזרימית יש להם פחות בעיה מהקורונה.

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >>   

אבל בקורונה היה פטור מארנונה, בקורונה כל העובדים היו בחל"ת. זה לא היה דומה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. בבקשה, אבירם אלון, מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות האירועים.

 << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >>   

אני רוצה להתייחס בעיקר לנובמבר דצמבר. בסופו של דבר לא הגיעו התקנות ואנו מחכים לזה. בסוף בעלי אולמות אומרים מתי להגיש כבר את נובמבר כי אנו לקראת סוף דצמבר. אני רוצה לחזק את אמיר ואת רשות המיסים. בהתחלה בעלי אולמות באמת לא קיבלו את הפיצויים. אחרי 21 יום מרביתם קיבלו או פיצוי מלא או- - 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

לא מרביתם. תוכל לומר מספרים?

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >>   

לא יכול לומר מספרים. מרביתם קיבלו אחרי 21 יום מקדמה או את מלוא הכסף. אני רוצה לחזק בזה את רשות המיסים שבאמת יש פה תפעול, כי עדיין יש חבר'ה שעברו 21 יום ועדיין לא קיבלו מקדמה אבל הם בודדים כלומר זה לא כל הענף. אבל אני רוצה להתייחס לנובמבר דצמבר. בסופו של דבר אם אנו מאשרים את נובמבר דצמבר יחד – שימו לב שעכשיו אנחנו לקראת סוף דצמבר ומקבלים פיצוי על אוקטובר. אם נאחד את נובמבר דצמבר, נוכל להגיש את זה ב-16.1, זה אומר שאחרי 21 יום מ-16.1 יתחילו לקבל את הפיצוי – אנחנו מדברים על פברואר, כלומר הם יקבלו פיצוי באמצע פברואר על נובמבר אם נאחד את זה. אני מבקש לא לאחד – כמו שעשינו את נובמבר לבד ודצמבר לבד. בעלי אולמות לא מסוגלים לשלם מאות אלפי שקלים בחודש, עכשיו שכירויות, ארנונה, עובדים, ולקבל את הפיצוי באמצע פברואר. זה לא הגיוני ולא אפשרי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

היועצת המשפטית, צריך תיקון חקיקה בשביל זה?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כן.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

הם מדברים על פתרון שבינואר ייתנו מקדמות. שייתנו משהו. ורשות המיסים לא רשאית לעשות דין לעצמה, ולתת את זה חד חודשי? אם זה בחקיקה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אין לי דרך. אני גם חושב שמקצועית זה לא נכון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

עזוב מקצועית. גם כתוב בחקיקה כתוב שתוך 14 יום תיתנו מקדמות ועברתם על זה. אז תעברו גם על זה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

21 יום. זה לא קשור.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תמצאו פתרון, תן מקדמות.

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >>   

תן מקדמות של 60%.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

מותר לעשות הכול. מקצועית אם זה ב-0 – 10 זה הכי לא מקצועי בעולם, לפצל את זה כי יש תיקון של עסקים שתיקנו את המחזור שלהם בדצמבר, דחו חשבוניות לדצמבר, דחו עסקאות לדצמבר. יותר נכון לבדוק אותם בתקופה - מה שאתם אומרים פה – למה היה צריך להאריך את דצמבר? אין פגיעה בדצמבר.

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >>   

אבל אם פגיעה, הם לא יקבלו פיצוי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בינתיים הם לא מביאים כלום.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

יש דו חודשי, מדווח נובמבר דצמבר. דווקא הוא היותר קטן שהתזרים אצלו הרבה יותר קשוח, ואותו אנו כן מסכימים שיגיש רק בינואר. למה ליצור את ההבדל? באף מלחמה לא עשינו את זה. צוק איתן התחיל ב-8.7, נדמר ב-30.8. יכולנו לומר: חד חודשי, תגיש על יולי בנפרד ועל אוגוסט בנפרד. גם אז היינו כאן בוועדה וקבענו את זה כחודשיים. קורונה שנה וחצי – קבענו את זה כחודשיים. ככל שאתה לוקח תקופה, אתה בודק את הנזק האמיתי שנוצר ולא משהו שהוא נקודתי.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה. בתקופת הביניים תן מקדמות בין לבין.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אני לא חושב שלפצל את התקופה זה נכון.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה. אל תפצל. תן מקדמות לתקופת הביניים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

נחשוב על זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא נושא הדיון. אני מבקש להביא את התקנות מהר. מבקש שבינתיים תחשבו על הפתרון. יש פה מגמה גם הגיונית להפוך את זה לחודשי. לא לעשות את זה דו חודשי. אם לא תהיה ברירה, אולי נצטרך לעשות תיקון. נמצא אחד מהחוקים פה ונוסיף גם את התיקון הזה. מבקש שתחשבו. יש לכם מספיק זמן, שעתיים, עד שאתם מביאים את התקנות.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לעניין המקדמות - זה אולי אפשר לעשות גם בלי תיקון חקיקה במסגרת התיאומים שכן מתאפשרים.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

עושים את זה במסלול האדום.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

פעם אחת עשינו דבר כזה בספטמבר אוקטובר בקורונה, כשהתחיל הסגר השני וביקשו מאתנו לתת מקדמות כי ספטמבר אוקטובר – אותו דבר, זה רק בנובמבר, ונתנו וזה יצר לצערי הרבה בקשות להחזר כי אנשים קיבלו מקדמות ובסוף כשנתוני האמת הגיעו זה יצר הרבה בקשות להחזר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני פחות אוהב את המקדמות באחוזים גבוהים. זו האמת.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

כי עוד לא דיווחת ואז זה קצת בעייתי. נחשוב על זה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

תחשוב על פתרון שלוקח בחשבון את לקחי העבר. הרי בעיה תזרימית יש פה, תסכים איתי. במקדמות יש תקלה אז תחשבו איך לפתור. או תשנו את האחוזים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בהחזרים הייתה תקלה לכתחילה. זה לא היה בנוי דיפרנציאלי, זה היה בנוי בצורה- - 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אצלנו זה משהו אחר, לא הייתה בעיה כזו.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

האם אנחנו מזהים ענפים מסוימים כמו האולמות, ואז אולי אפשר לייצר מענה לאותם ענפים ספציפיים, ונמשיך עם המתווה כמו שהוא?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

זה גורף. כל העסקים. זה כולם. יש פתרון הרבה יותר פשוט שאפשר ללכת אליו – אגב, אם התקנות לא באות בכלל לשולחן הדיונים פה, מגיע פיצוי נובמבר רגיל בחוק, בלי הארכת תקנות. זה לא קשור. המערכת כרגע סגורה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אני חייב לומר - שומעים כל הזמן את נושא המקדמות אבל זה לא אומר שלמקדמות אנחנו לא צריכים לפתח עוד מערכת. זה נחמד לכולנו ואני פרו ניזוקים ותמיד רוצה עוד אבל תמיד אני יוצר בעיות אצלי בבית כי בסוף הפיתוח הוא קשוח. עכשיו אנחנו כבר באמצע דצמבר. עד שנצליח לפתח את המקדמות נגיע לינואר, אז אפשר לומר: לא נפתח את המערכת ב-15.1 - הרי את המע"מ אתה יכול לדווח ב-1.1. אתה לא צריך לחכות ל-15. אף עוסק לא צריך לחכות. נותנים לו לדווח עד 15 אבל הדיווחים שלו יכולים להיות בינואר, אז אולי אם נפתח את המערכת יותר מוקדם אז הם יגישו את החודשיים וזה ייתן את הפתרון יותר טוב מאשר לייצר מקדמות ב-15 יום האלה שמאוד קשה.

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >>   

אז תקבל בסוף ינואר את הפיצוי של נובמבר. תפתח את המערכת לנובמבר, אז חסכת 14 ימים.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

צריך להבדיל בין המהות לתזרים. המהות אפשר לדון עליה בוועדת הכספים וצודק הרב גפני שאמר: תביא את זה לשולחן הדיונים ונדון ונקבל החלטה. זה המהות. בוא נטפל כרגע בתזרים. תן לאנשים שהיה מגיע להם מענק נובמבר להגיש בכלל את המענק.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אני מפתח מערכת – אני צריך שלושה שבועות. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

לחד חודשי יש לך מערכת קיימת, אוקטובר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זו לא מערכת קיימת.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אולי תדחה את המע"מ? אתה פותר בעיה תזרימית.

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >>   

תדחה ארנונה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

כי אז אתה פותר בעיה תזרימית.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

מה שאומרים פה – ברגע שתדחה את המע"מ, הוא גם לא יוכל להגיש את התביעה בסוף.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לא, הוא יוכל לדווח אבל לא להגיש ממש. לא לשלם.

 << דובר >> מירי סביון: << דובר >>   

דחיות תשלומים זה נושא אחר, וכרגע מה שמציגים, מי שיש לו בעיית תזרים כי יש לו עודף הוצאות על הכנסות בעיקרון לא אמור להיות לו מע"מ חיובי כי אולי יש לו החזר מע"מ תשומות אם יש לו כל כך הרבה הוצאות.

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >>   

אבל אם אתה רוצה לדחות משהו, תדחה ארנונה, תדחה תשלום עובדים, תדחו את הדברים האלה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אמיר, אל"ף, אם ניתן יהיה לשלם מקדמות בתפר שבין חודש לחודש, ושנית, כשאתם מאשרים תיק מסוים לחודש אוקטובר, תשלמו אותו מראש כבר כמו שהוא לנובמבר ואז תעשו התחשבנות. אם הגיע לאדם תוספת על כך – יקבל. אם הוא צריך להחזיר, יחזיר לך.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

לצערי יהיו הרבה החזרים. יש הבדל משמעותי בין מה שהיה באוקטובר במשק- -  אם תיתן אותו דבר זה ייצור בעיה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

יותר מזה - תשלם מראש. כל מי שלא שילמת לו את אוקטובר - כשאתה משלם לו, שלם לו מקדמה לנובמבר, כי אנשים צברו יתרות בחסר באופן משמעותי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

צריך לדאוג שלא נגיע למצב של הקורונה של ההחזרים ואז אנשים שצריכים להחזיר – ואני לוקח את האנשים שהיו ישרים לכתחילה ולא ידעו את זה, מגיעים לבור שלא יודעים לצאת ממנו אבל צריך להיות מקדמות הגיוניות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תחשבו על פתרון, גם אנחנו נחשוב על פתרון, כי המציאות הזו יוצאת לא מוצלח.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אם חושבים על פתרון, לבוא עם פתרון כדי שיהיה להם זמן להקים את המערכת. שיבואו עם פתרון.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

פשוט לקחת את מה שהיה בקורונה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

מקדמה. תן 50%, 30%. משהו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. אני מבקש פתרון. מבקש להביא את התקנות של נובמבר מייד. יש לי איזו הצעה שיכול להיות שאני לא צריך להציע את זה, אבל אני לא משאיר שום דבר אצלי, אז מבקש – כאשר אתם מעבירים אלינו תקנות, אנחנו מתכוננים אליהן, ואתם מחליטים להוציא את הסעיף המחמיר, אם אפשר לעשות את זה לא באמצעות דובר אלא לומר את זה לוועדה. אם אתם מקבלים החלטה כלשהי, אם אפשר לא בהודעה לעיתונות. אם אפשר לומר את זה לוועדה. אני לא אוהב את זה. אני מבקש שנחזור לימים שבהם רשות המיסים דיברה עם הוועדה ולא עם כתב כזה או אחר. אנו יושבים, מתכוננים לזה. בסוף מראים לי הודעת דובר, של משרד האוצר. אם אפשר לחזור לימים נורמליים, שבהם הייתה כנסת, היה ועדת כספים, הייתה רשות המיסים, היה שר האוצר, ודיברנו באופן מקצועי. אני בא לפה עם כל המרץ וחושב מה אסביר לכם, למה צריך להוריד את האפשרות הזאת, ובסוף מורידים את זה. זה בסדר. בכלל, הכול הולך לתקשורת. מה זה שר האוצר מודיע שהוא הולך ביום ראשון? שיודיע פה. למה הוא מודיע שם? 

אני מבקש להקריא את התקנות. אגב לתקשורת זה לא שר האוצר. זו נתן דווקא שי אהרונוביץ. גם את זה לא אהבתי. אמרתי שר האוצר – זו הייתה טעות.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ"ד-2023. בתוקף סמכותי לפי סעיף 38יז(ב) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961  (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. בתקנות אלה -	"פעילות מופחתת", בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; 

זו הגדרה שהיתה קיימת גם בקורונה.

פעילות מופחתת- - 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

יש רק קצת שינוי. בקורונה זה היה בלבד שפעילותו החלה לפני אותו חודש. פה היא יכולה להתחיל לפני.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

המשמעות אותו דבר. זה שינוי נסחות שנעשה.

"התקופה החליפית" –  (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. 

התקופה שנלקחת בחשבון – בגדול מדובר על אוקטובר 22' או נובמבר 22', דצמבר 22' אם יעברו התקנות אבל יכול להיות גם תקופות אחרות אם זה עוסק שפתח מאוחר יותר או מקרים חריגים, ולכן זה הניסוח.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני רק רוצה לומר תודה על התקנה הזו. הבטחתם שהיא תבוא בדיון על חוק הפיצויים, וזה באמת חשוב. כפי שהובטח הביאו את זה, וזה חשוב.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

מדובר על עילות של תקופת לידה והורות או תקופת שמירת היריון. 

  תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת – גם הוגדר בתוך החקיקה, דובר על ספטמבר 22' עד אוגוסט 23' בדרך כלל.

למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
	
זה מה שאמיר הסביר, יש פה שתי אפשרויות – אחת, החודשים הכי אחרונים שזה החודשים שאנו מניחים שהעסק היה במצב הכי קרוב שהיה אמור להיות לאוקטובר 23' או אופציה אחרת – 12 חודשים רצופים לפני החודש הראשון של פעילות מופחתת שנועד כדי לעזור לנשים שאחרי התקופה של ההיריון והלידה לא חזרו לפעילות מלאה, לקחת את התקופות שלפני ההיריון או ההורות.

לגבי המילואים – 

 (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008  – תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור.

זה לוקחים את כל השנה הקודמת, מפחיתים את החודשים שבהם היה במילואים וממוצע החודשים האלה, זה יהיה תקופת הבסיס.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה שבעה ימים?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה נועד כדי לוודא שבאמת מדובר בתקופה שהיא משמעותית, שזה לא איזה יום מילואים אחד או שניים שזה לא מספיק משמעותי כדי שיפגע בחישוב המדויק יותר שזה החודשים המקבילים בשנה הקודמת. אבהיר לפרוטוקול שהמינוחים המגדריים פה לא מחייבים לפי חוק הפרשנות – גם אם גבר לוקח חופשת לידה, 1 יחול עליו, וגם אם אשה במילואים, 2 יחול לגביה.

תקנה 2 קובעת את ההוראה המהותית.

מחזור עסקאות חליפי קובע לעניין תקופת הבסיס.	פה בעקבות ההערה של אבי אולי נעשה לבקשת כדי שיהיה ברור שמדובר בבקשה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שהוא יכול להחליט שהוא לא רוצה ללכת למתווה הזה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אבל אז יצטרך לבקש באופן אקטיבי, נכון?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן. בכל מקרה צריך לבקש אקטיבית.

לבקשת עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.

זה מה שהסברתי קודם.

סעיף 3 נמחק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ראיתי בהודעת הדובר.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

תקנות אלה יחולו לגבי פיצוי לפי פרק שמיני 1 לחוק, בעד נזק עקיף שנגרם במהלך התקופה הקובעת.

פה אנו מבהירים שזה גם לגבי אוקטובר, גם מי שכבר קיבל מענק באוקטובר, יוכל להגיש בקשה לקבל רטרואקטיבית.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

יש פה הגדרה לתקופה הקובעת?

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בחוק.

 << דובר_המשך >> אבי נוימן: << דובר_המשך >>   

אז מאוקטובר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ"ד-2023.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

סליחה, אדוני, יש פה תקלה, בסעיף 2 רשום: מחולק במספר החודשים בתקופה החלופית כמחזור עסקאותיו הקובע לעניין תקופת הבסיס. אם זה היה 8 חודשים, זה יחולק בשמונה חודשים, זה ייתן לו תקופת בסיס של חודש, ואם אני מדווח דו חודשי זה יפגע בו. אני מדבר רק על הדו חודשי. זה פשוט פוגע בהם. לדו חודשי זה לא מדויק. זה לא מתייחס לנובמבר דצמבר. כרגע החקיקה מדברת על התקופה החלופית, נניח לוקחים אותה לשמונה חודשים, ותקופת הבסיס תהיה חלוקה של שמונת החודשים בשמונה, ואז ייצא לי חודש אחד אבל אם אני מדווח דו חודשי תקופת הבסיס שלי תהיה רק חודש אחד ולא תהיה לי ירידת מחזורים בפועל. צריך להכפיל את זה בשתיים. זה הרעיון שחסר פה בחקיקה. אם נאשר את זה כך, זה יפגע בעסקים של הדו חודשי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה צריך להיות לעניין דיווח דו חודשי מוכפל בשניים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

צריך גם להתייחס לנובמבר דצמבר עקרונית, בהתאמה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנו מסכימים שתתקנו את זה ברוח הדברים האלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

נכניס פה גם את התיקון, ננסח אולי קצת אחרת שיהיה רשאי להגיש למנהל בקשה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חוץ מזה, יש בתקנות פעמיים סעיף 3. סעיף 3 הראשון נמחק, ואנחנו נשארים עם סעיף 3 האחרון שהוא התחולה. מי בעד תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), כפי שהקראנו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

התקנות אושרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:29. << סיום >>