פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת החוקה, חוק ומשפט
20/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 206
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ח' בטבת התשפ"ד (20 בדצמבר 2023), שעה 9:05



סדר היום:
 << נושא >> הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 << נושא >>  


נכחו:
חבר הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר


מוזמנים: 
	לירון מאוטנר לוגסי
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	לירון הופפלד
	–
	עו"ד, מחלקה משפטית, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים

	אלמוג עמר
	–
	עו"ד, לשכה המשפטית, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים

	דניאל הורנשטין
	–
	עו"ד, רפרנטית, משרד המשפטים

	הדיל יונס
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	יוסרי זין אלדין
	–
	יועץ קצין המילואים הראשי, צה"ל

	רפי סלמה
	–
	עו"ד, פרקליטות צבאית, משרד הביטחון

	מיכאל גלר
	–
	פרקליטות צבאית, משרד הביטחון

	חי מסיקה
	–
	מערכות מידע, אגף כוח אדם, משרד הביטחון

	עמרי גולן
	–
	לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

	יאיר הראל
	–
	ממונה בקרה, אכיפה ורישוי, המועצה להשכלה גבוהה

	דבורה מרגוליס
	–
	ראש מינהל, ועד ראשי האוניברסיטאות




משתתפים באמצעים מקוונים:
	תא"ל בני בן ארי
	–
	קצין מילואים ראשי, צה"ל 

	פרופ' יפעת ביטון
	–
	יו"ר, ועד ראשי המכללות האזוריות, נשיאת המכללה האקדמית אחווה 

	פרופ' עודד רבינוביץ'
	–
	יו"ר, פורום הרקטורים, ועד ראשי האוניברסיטאות 




ייעוץ משפטי: 
נעמה מנחמי

מנהלת הוועדה:
איילת חאקימיאן

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 << נושא >>


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בוקר טוב, אנחנו בדיון שנקבע באחד משיאי המהירות הגבוהים של הכנסת, שמשקף את האופן שבו הכנסת והממשלה, קואליציה ואופוזיציה מגויסים לטובת נושאים חשובים כדוגמת הנושא שאל מול פנינו, חיילי המילואים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה והצורך לספק להם את ההקלות ואת ההתאמות הנדרשות לטובת לימודיהם, מתוך הוקרה והערכה להם שהם מוסרים את נפשם ממש. אנחנו גם הבוקר וגם אתמול מקבלים שמות של חיילים, מפקדים שנופלים בקרבות, מוסרים את חייהם. גם אלו שלא נופלים מוסרים את חייהם ממש ומסכנים אותם, ואנחנו כולנו מאחוריהם, מאחורי מפקדי וקציני צה"ל, ורוצים לסייע להם ככל הניתן בהתמודדות עם החיים הרגילים בעתות הלא רגילות שבו אנחנו נמצאים. הנושא של הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה הוא נושא שעליו אנחנו כחברי כנסת מקבלים פניות רבות וחשוב לטפל בו. 

הצו הובא לוועדה אתמול ומייד קבענו את הדיון היום בבוקר. אנחנו נאשר אותו במהירות האפשרית כדי שאפשר יהיה עוד היום להתחיל כבר לעבוד לפיו בעזרת השם. 

מי מציג את הצו מטעם הממשלה?

 << אורח >> דניאל הורנשטין: << אורח >>  

משרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לאחריהם אנחנו נעלה בזום את תא"ל בני בן ארי, קצין מילואים ראשי שנוכח כאן באמצעות הזום. אני בטוח שיש לו הרבה דברים חשובים לעשות, ואנחנו מאוד מעריכים את העובדה שהוא גם באמצעות הזום ישמיע לנו את דבריו. בבקשה. 

 << אורח >> דניאל הורנשטין: << אורח >>  

דניאל הורנשטיין, משרד המשפטים. אני קודם כל רוצה להודות ליו"ר על קביעת הישיבה הזאת בזמנים לא שגרתיים. אני חושבת שכולנו כאן למטרה משותפת באמת לסייע למשרתי המילואים ככל שניתן. 

אתחיל ממעט רקע. בעקבות המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר והכרזת מלחמת חרבות ברזל צה"ל גייס מעל ל-300,000 חיילים וחיילות, מתוכם על פי ההערכה 70,000 סטודנטים שנמצאים כרגע בשירות מילואים פעיל, חלקם עמוק בתוך רצועת עזה. כמו כן תחילת שנת הלימודים במוסדות האקדמיים קבועה לסוף דצמבר שזה ממש מעבר לפינה. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

לאחר שנדחתה. היא הייתה צריכה להתחיל באוקטובר ונדחתה פעמיים או שלוש לסוף דצמבר.

 << אורח >> דניאל הורנשטין: << אורח >>  

למעשה בעקבות היערכות גם של צה"ל וגם של המוסדות להשכלה גבוהה וניסיון שלהם למפות את הצרכים עלה צורך בציון דרישה להעביר מידע בין המוסדות לצה"ל, ולצורך כך להרחיב את תחולת צו שר המשפטים. אנחנו בעצם התכנסנו לדון בצו הזה. 

אנחנו נגיד שמבחינת המסגרת הנורמטיבית אנחנו לא מעבירים מידע אלא בהתאם להסכמתו של אדם. יש החרגות לעניין הזה. פרק ד' מתיר לאיסור גורף על גוף ציבורי להעביר מידע אלא לפי התנאים המצוינים בחוק. ניתן להעביר מידע בין גופים ציבוריים ויש גם הגדרות מאוד ספציפיות למה נחשב גוף ציבורי. המוסדות להשכלה גבוהה ומה"ט שגם נכנסו לצו הם לא חלק מהצו הזה. המוסדות להשכלה גבוהה הם כרגע נחשבות גוף ציבורי לצורך העברת נתונים לצורכי מחקר בלבד, זאת אומרת שלהעברת נתונים על משרתי מילואים הם לא יכולים להיכלל כגוף ציבורי לפי מהות הפעילות שלהם, ומבחינתנו האיזון שאנחנו עושים, שאני חושבת שהוא די ברור, גם צורך השעה וגם מבחינת מספרי משרתי המילואים שהם סטודנטים, המועד הקרוב שכאמור נדחה גם כמה פעמים, של פתיחת שנת הלימודים, משך תקופת המילואים שככל הנראה הרבה מהם ימשיכו לשרת במילואים גם לאחר שתיפתח שנת הלימודים. לאור כל זאת מצאנו שנכון שדרך המלך היא קבלת הסכמה, אבל במקרה הספציפי הזה המוסדות יתקשו לעמוד בנטל של קבלת של תיעוד קבלת ההסכמה, והרבה מהם לפי מה שנמסר לנו, בכלל לא ניתן ליצור איתם קשר, גם מי שבתוך הרצועה וגם מי שבחוץ. 

התיקון לצו היא הוראת שעה של שישה חודשים. אני אגיד מילה על אופן העברת המידע. לא הכנסנו את זה לדברי ההסבר אבל כן חשוב לפרוטוקול שנציין את זה עכשיו. בעצם הצבא יקבל רשימת תעודות זהות מכל מוסד. לאחר מכן צה"ל יעביר למוסדות את המידע על אנשי המילואים שאצלם לפי פרטי המידע שציינו בצו, שזה כולל שמות משרתי מילואים, מספרי תעודת זהות, מועדי שירות ומשך השירות. מה שחשוב לנו להבהיר, תיקון הצו הזה הוא לא כרטיס חופשי לקבל נתונים. עדיין צריך לעבוד לפי פרק ד' של חוק הגנת הפרטיות, זאת אומרת שהכול עובר דרך ועדות העברות מידע. צריך להגיש טפסים מתאימים. הוועדות האלה גם בוחנות עניינים של אבטחת מידע, של מידתיות, ענייני שמירת מידע שמתיישן או מידע שכבר לא רלוונטי. אנחנו מבטיחים דרך הוועדות שכבת הגנה נוספת על הזכויות לגבי העברות מידע. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

דנו פה בשאלה האם זה נחשב מידע רגיש, למידע בעל רגישות מיוחדת. 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

ומה ההכרעה של היו"ר?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

עוד לא הכרענו, אנחנו בדיוק בקונסוליום על זה. בינתיים נשמע את קצין מילואים ראשי, ואם הוא ירצה הוא גם יביע את עמדתו. השאלה האם אדם שמשרת במילואים זה נחשב רגיש? אנחנו בכל מקרה נהיה רגישים לזכויות אנשי המילואים בלי שום קשר לשאלה האם זה מידע רגיש או לא. זה בדיחות של אנשי מומחי פרטיות. אתה תרגיש פטור, אדוני תת האלוף. בבקשה.

 << אורח >> בני בן ארי: << אורח >>  

בוקר טוב, ראשית תודה על קיום הדיון וההירתמות והמהירות שזה קורה. אנחנו באמת נמצאים בתקופה חריגה. ב-7 באוקטובר גייסנו בבת אחת קרוב ל-300,000 משרתי מילואים בצו 8 שעזבו את הכול והגיעו להגן על מדינת ישראל ומאז הם בגזרות ובפעילות מבצעית כפי שגם ציינת, תוך כדי סכנת חיים, משלמים מחיר אישי משמעותי, לפעמים אפילו כבד מנשוא, אבל הם שם עד עכשיו. המסר המרכזי שהם משדרים לנו כל הזמן הוא, אנחנו כאן כמה שצריך. תגמרו את העבודה, תעשו אותה כמו שצריך ותדאגו לנו לעורף, תדאגו שנוכל לחזור לאזרחות כשזה ייגמר.

אחד הנושאים הכי חמים כרגע אצל משרתי המילואים הוא שנת הלימודים האוניברסיטאית. צריך להגיד שאחרי תוכנית "ממדים ללימודים", תוכנית מדהימה שהביאה אותם ללימודים אקדמיים לאחר הצבא, היום מרבית המשרתים הקרביים שלנו הם סטודנטים. כשאתה מגיע היום לגדוד לוחם בעזה או בפצ"ן או באיו"ש ושואל מי כאן סטודנט, יותר מ-50% ירימו את היד. הדבר הזה הוא דרמטי עבורנו ועבור המוסדות האקדמיים. 

אנחנו בשיח שוטף עם המוסדות כדי להצליח לייצר התאמה ולאפשר למשרתי המילואים לסיים את שנת הלימודים יחד עם חבריהם שאינם משרתים במילואים. הדבר הזה הוא דרמטי עבור משרתי המילואים. השיח סביב זה הוא מאוד ער ומשמעותי כשצריך להגיד, יש לנו כבר לצערי מספר מוסדות פרטיים שפתחו, דבר שיוצר מירמור גדול מאוד בקרב משרתי המילואים שנמצאים בגזרות השונות. 

אחד התנאים להצליח להביא את משרתי המילואים לסיים את שנת הלימודים ביחד עם חבריהם הוא ההיערכות של האוניברסיטאות לדבר הזה, לא רק האוניברסיטאות, גם המכללות ושאר המוסדות. כדי להצליח לעשות את זה הם חייבים לדעת מי הם משרתי המילואים שלהם. אנחנו נמצאים בפער בעניין הזה. גם אנחנו כצה"ל היינו רוצים לאפשר להם לחזור ללימודים מוקדם ככל שניתן, וגם אנחנו לא יודעים מי הם הסטודנטים שמשרתים אצלנו. מכאן עולה הצורך הברור בצו הזה ולאפשר את העברת המידע. הסיבות הן, אחד, קודם כל אנחנו נמצאים במצב שבו האוניברסיטאות והמוסדות רוצים להתאים את המסלולים השונים למשרתים והם לא יודעים לעשות את זה. לא דומה מסלול של שני סטודנטים בקורס שהם משרתי מילואים, למסלול שבו 50% מהמשרתים מהרשומים לקורס הם משרתי מילואים, והם חייבים לעשות את ההתאמות האלה. הדבר השני הוא שהמשרתים לא רק בעזה, דרך אגב, אלא גם בגזרות האחרות הם או ללא טלפונים כשהם בפעילות מבצעית או ללא קשר ויכולת להתעמק בדבר הזה ולהתחיל לענות לכל מיני שאלונים ולמיילים ול-SMS. אנחנו רואים שרמת הקשב שלהם ירדה בצורה משמעותית בעקבות המילואים העצימים והמשמעותיים והחוויות המבצעיות שהם חווים בגזרות השונות. 

מהטעמים האלו אני חושב שבאמת נדרש לעשות את זה מוקדם ככל שניתן. אני חושב שמשרתי המילואים היו רוצים ודורשים מאיתנו לעשות את מקסימום ההתאמות בעניין הזה וההכנות המתאימות כדי שהם יוכלו לסיים את הלימודים ביחד עם חבריהם לספסל הלימודים באותו זמן, ושלא ייפגעו מזה שהם באו להגן על המדינה ועזבו הכול. 

לגבי שאלתך, היו"ר, אם זה מידע רגיש או לא, אני חושב שבעת הזו נדרש מאיתנו להעביר את המידע הזה. אני חושב שזה לא עניין רגיש אלא עניין חיוני גם למדינת ישראל שהמשרתים האלה שבאמת עזבו הכול ובאו יקבלו מקסימום התאמות ומקסימום אפשרויות להצליח לחזור למסלול חייהם כרגיל, והמשרתים עצמם היו מאוד רוצים את זה ואפילו דורשים את זה. אלה הקולות הכי משמעותיים שאני יכול להביא לכם מהשטח. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי, תודה רבה. הסוגיה של מידע רגיש זה באמת היה כי אנחנו מנהלים במקביל דיון על חוק הגנת הפרטיות. ברור שזה חיוני ואנחנו נאשר את זה בשמחה בעזרת השם. אני סתם תוהה לעצמי וזה שאלה שנצטרך אולי לעסוק בה בדיוני חוק הגנת הפרטיות הרגילה. אני על פניו הייתי רוצה לחיות במשטר שמידע מהסוג הזה, יכול להיות שלא צריך את המנגנון המסורבל הזה. לא הייתי בטוח שמידע מהסוג הזה והמנגנונים של העברת המידע, מן הסתם גם יעשו את זה, לא יעבירו כל מידע על כל משרתי המילואים לכל מוסד, אלא כל מוסד יעביר את רשימת הסטודנטים שלו בדרך כלשהי ויעשו התאמת רשימות. אני הייתי חושב שככל שלא מדובר במידע רגיש אולי צריך יהיה לחשוב על לייצר מנגנונים כאלו שבעתיד דבר כזה יאושר בדרג נמוך יותר גם בין גופים ציבוריים להשוואת המאגרים, כדי שלא נייצר את זה שכל המערכות, מותר להן לעבוד כי נכניס בסיסי עיבוד, נעשה את כל הדברים שאנחנו עושים בפרטיות לכולם ורק המערכת הממשלתית תצא מוגבלת הרבה יותר ממה שהיינו רוצים. 

פרופ' עודד רבינוביץ', יושב-ראש פורום הרקטורים של ועד ראשי האוניברסיטאות, בבקשה.

 << אורח >> עודד רבינוביץ': << אורח >>  

תודה רבה ובוקר טוב לכולם. אני רוצה להמשיך באופן ישיר את הדברים של הקמל"ר. המטרה הראשית והיחידה שבשבילה אנחנו צריכים את המידע זה לעזור למשרתי המילואים. לאפשר לנו לעזור להם בצורה מיטבית. אנחנו צריכים לדעת מי הם, אנחנו צריכים לדעת כמה זמן הם שירתו, אנחנו צריכים לדעת מי משרת בזמן אמיתי ואנחנו נצטרך לשם כך מידע שמתעדכן. אנחנו נצטרך את המידע כדי להתאים להם התאמות אקדמיות והתאמות כלכליות אם צריך, ופשוט לקבל המון החלטות במערכת האקדמית שתתמודד עם האירוע הזה של מלחמת חרבות ברזל. אנחנו נצטרך לקבל המון החלטות החל מדרג ההנהלה וכלה בדרג של מרצה בודד בקורס. אני לדוגמה בקורס שלי, אם יהיו לי חמישה סטודנטים שמשרתים במילואים אני אצטרך לתת להם מענה מסוג אחד. אם יהיו לי 50 אני אצטרך לתת מענה אחר. ככל שיהיה בידינו המידע הזה, אנחנו פשוט נדע לעשות את העבודה הזאת טוב יותר ואנחנו נדע לנהל את המשאבים שלנו בצורה טובה ונכונה יותר עבור אותם משרתי מילואים. משאבים זה גם כוח הוראה שיש במשורה וצריך לנהל אותו נכון. תשומת לב שלנו כסגל, תשומת לב של גורמי המעטפת שעוטפים את הסטודנטים, סיוע, ניהול של מעונות לטובת משרתי המילואים. אנחנו נצטרך לנהל את כל הדברים האלה נכון ולראות שהמשאבים הנכונים מגיעים באמת לאותם סטודנטים שזקוקים להם, ובצורה נכונה.

אני רוצה להעלות את הנקודה של הדחיפות. האזור של תחילת השנה זה האזור שמבחינת קבלת החלטות הוא הכי קריטי, הוא הכי מאתגר. אנחנו נמצאים ברמת אי ודאות שאני מניח ומקווה שתלך ותפתח אבל כרגע היא באיזשהו שיא. בנקודה הזאת אנחנו צריכים מידע וצריכים נתונים כדי לקבל החלטות יותר טובות, לכן הנושא הזה מבחינתנו הוא אקוטי. 

לגבי שאלת הרגישות, ואני מתייחס אליה מהצד האקדמי ולא מהצד המשפטי כי אני לא משפטן. גם אם בסוף יהיה סטודנט שיקבל מאיתנו טלפון כי אנחנו יודעים שהוא משרת במילואים, והתשובה שלו תהיה, חבר'ה, הכול בסדר, אני לא צריך כלום, אני מסתדר, באמת תודה, אני חושב שעשינו טוב, וזה אותו אחד שלא רוצה או לא צריך את העברת המידע. אני חושב שיהיו בודדים. אנחנו כל הזמן בקשר עם הסטודנטים עד כמה שאפשר. יהיו כאן הרבה מאוד כאלו שיצטרכו עזרה ויצטרכו את התמיכה שלנו. זאת המטרה שלשמה אנחנו מבקשים את המידע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי, בוודאי. תודה רבה. 

פרופ' יפעת ביטון, יושב-ראש ועד הראשי המכללות הציבוריות, נשיאת המכללה האקדמית אחווה. 

 << אורח >> יפעת ביטון: << אורח >>  

שלום, תודה רבה. בוקר טוב אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצטרף לברכות שניתנו כאן על התגובה המהירה. אני רוצה גם להצטרף לדבריו של חברי, פרופ' רבינוביץ' על כך שבאמת ברמה האקדמית היכולת שלנו להתארגן הטובה ביותר תהיה כשהמידע הזה הוא זמין, הוא מדויק, הוא מפולח, שזה אלה שאלות אחרות שאני לא יודעת עד כמה הן נכנסות לתוך מסגרת הצו. אני מניחה שהן יכנסו יותר לתוך איזושהי מסגרת הסדרית אחרת לגבי האופן שבו המידע יתקבל ויהיה ערוך, איך הוא יהיה ערוך כדאטה, איך הוא יוצג כדאטה. אני חושבת שזה משהו שגם צריך לתת עליו את הדעת. אני לא מומחית גדולה לפרטיות במובן הזה שאני יכולה עכשיו לומר איך זה משפיע על הפרטיות, אבל אני חושבת שזאת נקודה שצריך לחשוב עליה, איך המידע הזה עובר.

בהקשר הזה של פרטיות אני גם רוצה לומר שאני הייתי שמחה אם ניתן היה לקבוע כזאת עמדת ור"מ שזה לא המקום לדון בסוגיה הזאת כרגע. השאלה של שירות במילואים, אותו מידע שזקוק להגנה, אם לאו, אני חושבת שכדאי שהשאלה הזאת תידון בנפרד ממה שאנחנו עושים ברגע הזה. החשיבות של הדברים כפי שהציג אותם גם קמל"ר וגם פרופ' רבינוביץ' היא אדירה ואנחנו שותפים לזה. בהקשר הזה אני חושבת שאפשר וכדאי להשאיר את הדברים שלנו בגדר האמירה הזאת.

נקודה יחידה שאני רוצה להעלות בנוסף לדברים שעלו עד כה בהקשר האקדמיה היא נקודה שנוגעת לבנות הזוג, בעיקר בנות זוג. כמובן גם בני זוג אבל בעיקר בנות הזוג של משרתי המילואים. אנחנו יודעות שיש אתגר משמעותי לבנות הזוג של המשרתים כשמדובר בזוגות שהם הורים לילדים קטנים. אנחנו ראינו את זה גם במתווים שמוסדות עשו ואני ממש מברכת על כך. ור"מ הייתה הראשונה להוביל את הקו הזה ואני מאוד גאה בנו על תשומת הלב הנשית החשובה הזאת בימים האלה. אנחנו יודעות היטב שהמערכה הזאת מתקיימת כמובן בשדה הקרב אבל גם בצורה מאוד משמעותית בעורף. סטודנטיות שבני הזוג שלהן מגויסים, שיש להם ילדים קטנים, שמערכת החינוך במדינת ישראל עדיין לא שבה למיטבה, אבל גם במקומות שבהם היא כן שבה למיטבה - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

יש גם סטודנטים שבנות הזוג שלהם במילואים.

 << אורח >> יפעת ביטון: << אורח >>  

בוודאי. אני התחלתי בלומר את זה. אף אחד לא יחשוד בי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ברור.

 << אורח >> יפעת ביטון: << אורח >>  

אני עברתי לדבר בלשון נקבה משום שזה רוב הסטודנטיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה בסדר גמור. 

 << אורח >> יפעת ביטון: << אורח >>  

אני יכולה להתחיל לדבר בשכפול - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא, זה בסדר. זה מפלגה אחרת. פעם היה פה יושב-ראש ועדה אחר.

 << אורח >> יפעת ביטון: << אורח >>  

אני פשוט לא נוקטת בזה. אני חושבת שזה מאוד מסרבל, אז אני מדברת לפי מה שהוא הרוב. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הנה עוד נקודת הסכמה. 

 << אורח >> יפעת ביטון: << אורח >>  

יפה. אם אפשר יהיה לעשות גם את זה בתוך ההרשאה הזאת, כלומר שאני אוכל לשלוח לצה"ל, הנה שמות הסטודנטיות שלנו שאנחנו מבקשות לברר את השירות של בני הזוג או בנות הזוג כמובן, אז זה משהו שגם חשוב בעיניי להעלות על הפרק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר גמור. תודה. זה באמת קריאת מחשבות. ראיתי שיש את ההחלטה לגבי בנות הזוג, ההחלטה שמופיעה, והשאלה איך המידע לגבי בנות הזוג אמור להגיע או להתקבל או להיות מועבר או יש דרך להשיג אותו בדרך אחרת, כי גם להם צריך לחסוך ככל הניתן פרוצדורות, אז תתייחסו לזה בבקשה מי שיתייחס בהמשך. 

כן, הפרקליטות הצבאית.

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

אני רציתי רק להתייחס לשאלה של האם שירות מילואים זה מידע רגיש, כן או לא. יש פה גם רגישות של ביטחון מידע. להעביר את כל סד"כ צה"ל זה מידע רגיש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה ודאי. אתה מכיר את ההקשר של השאלה?

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

בוודאי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בגלל תיקון 14.

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

נכון. גם צריך להגיד, לא כולם אוהבי ישראל ועצם העובדה שבן אדם משרת במילואים במלחמת חרבות ברזל יכולה לשמש לרעת חייל בפורומים בין-לאומיים בחו"ל, לכן צריך לשמור על המידע הזה בחרדת קודש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה ברור.

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

כמובן כשצה"ל אנחנו בעד התיקון הזה ואנחנו גם יזמנו אותו, אבל אני אומר את זה גם לפרוטוקול וגם לאוניברסיטאות והמכללות, זה מידע שאתם צריכים לשמור עליו בחרדת קודש כדי להגן על המילואימניקים בעצמם. אם המידע הזה ידלוף יש לו השלכות קשות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ברור.

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

לגבי בני זוג, אם הוועדה תחשוב שזה נדרש, אנחנו כצה"ל נוכל - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אתה אומר, זה מידע רגיש מבחינת מדינת ישאל. אני שאלתי את זה דווקא מבחינת דיני הגנת הפרטיות.

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

גם כפרט, אם אני משרת במילואים היום והשם שלי - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה שאלה אם נכנס להגדרה. זה לא שאלה מה אנחנו חושבים שמשהו רגיש. יש דברים שהם יכולים להיות רגישים. זה פשוט שאלה של רמת שמירת המידע מבחינת דיני הגנת הפרטיות, לא מבחינת דיני הצנזורה ולא מבחינת דיני הביטחון. 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

ברמת הפרט יכול להיות השלכות על הפרט באופן עצמי. הייתה פסיקה על חייל בעניין משט המרמרה. הפרטים שלו פורסמו והוא חשד או חשש שכיוון שהפרטים שלו פורסמו, הוא לא יוכל ללמוד בחו"ל כי ינוהלו נגדו הליכים משפטיים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אין צורך להרחיב בזה. בסדר גמור. 

 << אורח >> דניאל הורנשטין: << אורח >>  

אני רק אוסיף לעניין הזה שאנחנו באמת התלבטנו לגבי השאלה של בני הזוג. מצד אחד הרצון גם להקל. מצד שני צריך להגיד פה, בני הזוג שהעומס שמוטל על מי שנמצא בעורף הוא ברור ומובן אבל המקום הוא קצת שונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה ברור. עדיין בסופו של דבר השאלה היא בוודאי בעת הזו האם מה שניתן לעשות בפוש ובהינתן שהפגיעה בפרטיות פה היא מאוד מצומצמת בעיניי בוודאי לגבי בני הזוג, אפילו באופן אבסורדי לגבי בני הזוג פחות מאשר לגבי המשרתים עצמם. אני מתאר לעצמי שזה מידע שמוחזק אצל הצבא בנגישות. יכול להיות שצריך להוסיף את זה כעוד מידע כי זה לטובת מימוש אותה החלטת ממשלה, ולעבור לפוש ולא לפול. השאלה אם נעשתה חשיבה על זה. אני מבין שהוחלט שלא. עוד מישהו?

 << אורח >> חי מסיקה: << אורח >>  

חי מסיקה, מערכות המידע של אגף כוח אדם. אנחנו במסגרת המלחמה קיבלנו ממשרד הפנים פרטים של בני/בנות הזוג כחלק מהטיפול בתא המשפחתי השלם. כרגע זה מידע שנמצא ברשותנו ולכן במידה ויוחלט שאנחנו - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני חושב שזה כדאי. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

השאלה היא בעצם מה המשמעות של המידע על בנות הזוג, וזה אני כן יודעת שיש משמעות למידע על ילדים. למשרתי מילואים שיש להם ילדים יש תמיכה נוספת למשפחה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

היום המידע שמועבר זה שם משפחה, שם פרטי, מספר תעודת זיהוי ומועדי שירות המילואים ומשכו, לא השאלה אם יש ילדים או אין ילדים.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

האם השאלה של קיומו של בן או בת זוג היא רלוונטי מבחינת ההטבות.

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >>  

עמרי גולן מהלשכה המשפטית של המל"ג. לנו יש כללי זכויות סטודנט המילואים ששם בעצם מוסדר כל העניין של ההתאמות גם לסטודנטים שיוצאים למילואים וגם לבני/בנות הזוג שזה כאלה שיצאו למילואים. מבחינת ההתאמות, למשל יש לנו התאמה של היעדרות. סטודנטית שבעלה יצא למילואים יכולה להגיע בשעה 09:30 בבוקר ולצאת בשעה 15:00 מהלימודים.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

בלי קשר לשאלה אם יש ילדים או אין ילדים?

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >>  

יש קשר לילדים. אם זה חלק מהעניין, כלומר לא רק שהסטודנט - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כדי לקבל את ההטבה צריך שהוא יהיה הורה?

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >>  

הורה לילד מתחת לגיל 13.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הבנתי, זאת אומרת זה לא מספיק לדעת שמישהו הוא בן זוג. לכל ההטבות, גם מלגות, גם תמיכות זה חייב להיות הורים לילדים. 

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >>  

כללי זכויות סטודנט המילואים שלנו זה בעיקר היעדרות, מבחנים, דברים שקשורים יותר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

היה כתוב פה: "הוחלט להעניק תמיכה בין היתר למוסדות למתן מענה רחב", החלטה של הות"ת מה-4.12.23, ממש מעכשיו. 

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >>  

אני לא מדבר על החלטת ות"ת. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני מדבר עליה. אני אשמח לדעת האם בהחלטה הזאת זה רק עם ילדים או שגם זוג בלי ילדים.

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >>  

את זה אני צריך לבדוק. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אפשר לבדוק בגוגל.

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >>  

שוב, אנחנו מדברים עכשיו על ההתאמות האקדמיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לגבי ההתאמות האקדמיות הבנתי. היום תבוא סטודנטית שאתה יודע שיש לה ילדים כי קל לה להראות שיש ילדים, אבל אתה לא יודע שבעלה משרת במילואים. מה תבקש ממנה כדי לדעת שבעלה משרת במילואים? לא תוכל. העברת המידע הזאת לא תעזור לך. לעומת זאת אם אני אאשר לך להעביר גם על בני זוג של משרתים במילואים, אז אתה תוכל לבדוק ולא תצטרך לטרטר אותה להביא מסמך של להתקשר לקצין מילואים ראשי, ליחידה, תוציאי משך המילואים ומשכו. להשיג את המידע מצה"ל עכשיו, מלבד העובדה שאני לא ממש הייתי רוצה שצה"ל יתעסק בזה כי אני בטוח שיש משימות גם לאגף כוח אדם, אולי בעיקר לאגף כוח אדם בזמנים אלו, מאוד מורכבות. אני לא רוצה לטרלל אותם. כשתבוא הסטודנטית לקבל את ההטבות האלו מה תבקשו ממנה? אם יש לכם את זה במערכת אז חסכנו.

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

באופן עקרוני משרת המילואים יכול להוציא עבור עצמו את האישור הזה, ובת הזוג יכולה להוציא עבורו. זה מורכב יותר. היא צריכה את הפרטים שלו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אם יש סיבות להתנגד, תגידו, אבל אני נוטה להוסיף את זה מהסיבות האלו, רק בואו נבין באמת מה החלטת הות"ת הזאת. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

השאלה אם באמת החלטת הות"ת הזאת היא משמעותית?

 << אורח >> דניאל הורנשטין: << אורח >>  

אני חושבת שמבחינת הדחיפות אנחנו לא מדברים פה על מועד פתיחת לימודים ודברים שקריטיים לעוד שבועיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר, אבל אישור זה מיידי.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

אני חושבת שחלק מהנושא כאן הוא באמת סביב הדחיפות. אם סטודנטית בעוד שלושה שבועות כשיתחילו הלימודים תרצה להגיע יותר מאוחר, אז יהיה לה יותר קל בשלושה שבועות האלו להביא איזשהו אישור. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני אומר שוב, הבעתי את הדברים בגישה קצת אחרת בתחילת הדיון. כשאני מסתכל ובודק פה את ההעברה הזאת ואת הנתונים האלו, רגישות המידע, אני לא יודע אם היו מביאים לנו את הצו הזה באופן קבוע. יש הטבות מילואים שניתנות באופן קבוע במוסדות ולא ניתן אישור. אני לא יודע אם ההתנגדות הייתה בגלל שיקולי פרטיות או בגלל שיקולים של הצבא שנמסרו פה עכשיו, שאני חושב שהם רלוונטיים. גם הם מתכתבים עם טיעוני הפרטיות אבל גם קנאות לגיטימית לחלוטין ומוסברת ומוצדקת של הצבא, בוא, אני לא משחרר את הנתונים מי משרת אצלי במילואים, מי כאן ומי לא יותר, וגם איזשהו שינוי חברתי שחל. 

אני עוד זוכר ימים שהיה צריך לחוקק חוקים שאסור להפלות בן אדם בשל שירותו במילואים. לדעתי עוד שנייה אנחנו צריכים לחוקק חוקים הפוכים, שלא יפלו את האנשים שלא משרתים במילואים. רמת ההערכה הציבורית למשרתי המילואים בוודאי בזמן המלחמה היא קיצונית במובן הטוב של המילה, קיצונית לטובה, לכן השיקולים שלא להעביר היו קודם אבל הם השתנו. המאזן השתנה ולכן אנחנו מחוקקים את הדבר הזה. גם העומס של הצבא להגיד, אני יודע להתמודד עם זה שתגישו לי 10,000 בקשות, 20,000 בקשות בשנה ואני אתמודד איתם במאגר כוח אדם שלי הרגיל. יש פה שילוב של נסיבות. שאלת הפרטיות היא שאלה אחת ובעיניי הקטנה מבין כל השאלות האלה, לכן אם כל שאר המערכות אומרות, צה"ל אומר, אני מוכן לוותר על שמירת הקנאות שלי על מי משרת במילואים או לא, משיקולים כאלו וכאלו, ומצד שני אני לא יכול להתמודד עם העומס של כמות הבקשות כי יש המון משרתי מילואים ונשות משרתי מילואים או בני זוג של משרתות מילואים, כל זה ביחד, אז אני אומר, שאלת הפרטיות היא בעיניי השאלה הכי קטנה בסיפור. להגיד שמישהו, בעלה משרת במילואים, להיפך, שתסתובב עם תג כבוד. זה לא פרטיות. להיפך, במציאות הנוכחית, כלומר אינטרס הפרטיות פה השתנה. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

זה נכון אבל השאלה היא כמה התועלת מהעברת המידע. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

תועלת ביורוקרטית היא גם תועלת. זה לא רק כשאני ככה עם היד צמוד לגרון. כשאכ"א היו צריכים לדעת מי בת הזוג של משרת המילואים לטובת ההטבות, אז הם פנו למשרד הפנים וקיבלו את זה, למה? יש להם גם את ההנחיה הקבועה, אבל באופן עקרוני מה עם הפרטיות? אולי אני לא רוצה שהמפקד שלי יידע מי בן/בת הזוג שלי? יש לזה אפילו השלכות שזה מידע כן רגיש לפעמים, ועדיין באנו ואמרנו, אנחנו מאפשרים העברת המידע הזה בשביל האינטרס הזה. אפשר לחשוב על זה גם בהקשר הזה. בעיניי זה גם קשור לשאלת התוקף. התוקף פה הוא לשישה חודשים. זה הוראת שעה-הוראת שעה, חרבות ברזל-חרבות ברזל. אני הייתי עושה תוקף – עד תום המצב המיוחד בעורף כאיזשהו רפרנס. 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

המצב המיוחד בעורף הוא מתחדש כל שבוע והוא גם לא רלוונטי. עדיף לנו תקופה קצובה מאשר עד מצב מיוחד בעורף. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לפי המאוחר.

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

אפשר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני אגיד למה. יכול להיות שאנחנו נגיע לעוד שנת לימודים. לא יודע. 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

המצב המיוחד בעורף נדון בוועדה אחרת בכנסת ויש התנגדויות להמשך המצב המיוחד בעורף בגלל ההשלכות הכלכליות, לכן יש סיכוי לא מבוטל או שזה יתוחם לאזורים מסוימים או שזה יבוטל לגמרי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אנחנו דנו בזה במסגרת אחרת. כל זמן שיש מצב מיוחד בעורף באיזשהו מקום, זה רפרנס טוב שיש מצב מלחמה או בצפון או בדרום ולכן מצב מיוחד בעורף בארץ או בחלקה. צו זה יעמוד בתוקף כל זמן שיש מצב מיוחד בעורף במדינה או בחלקה. אני מאוד אוהב אתכם, לא רוצה לראות אתכם פה בפתיחת שנת לימודים הבאה. גם אם חס ושלום המלחמה עדיין תימשך, לא רוצה לראות אתכם פה. רוצה שנעבוד לפי זה כל זמן שיש עדיין צו 8, אפילו ברמה יותר נמוכה. 

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>  

אפשר להתייחס?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן, בבקשה.

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>  

דבורה מרגוליס, ראש מינהל ור"ה. ממש כמה הערות קצרות. למה צריך לדעת מי זה מילואימניק, אני חושבת שכבר הובן. בני/בנות זוג זה רק מידע שאם הסטודנטית או הסטודנט מיידע את המוסד, רק אז הוא יודע. אין דרך אחרת לדעת. זה רלוונטי לשורה של הטבות. יש מוסדות שנותנים הטבות זהות לבני/בנות זוג ולמגויסים, בטכניון, במכון ויצמן, בעוד כמה מקומות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כלומר לא רק מכוח החלטת ות"ת.

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>  

נכון. אמרנו שאנחנו הולכים עם אקסטרה מייל, אז יש מוסדות שהלכו 100 מייל קדימה לטובת המילואימניקים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

את יכולה לתת דוגמה לאחת ההטבות שאת יודעת שחלה גם על נשות?

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>  

הסל שאוניברסיטאות היום מציעות למילואימניקים הוא אדיר והוא כנראה עוד יגדל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

למילואימניקים אני יודע. אני מתכוון לבת זוג של מילואימניק גם אם אין לה ילדים.

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>  

קודם כל בחלק מהמקומות כן נותנים את זה בילדים נניח עד גיל 13 וזה גם עוד עניין שצריך לתת עליו את הדעת כי המידע צריך להיות מסונכרן גם על הדבר הזה. בגדול, בני/בנות זוג בחלק מהמוסדות מקבלות הטבות אקדמיות. חלק מהמוסדות הלכו צעד מעבר למה שהחוק מאפשר ומה שמל"ג ביקש. הלכו מעבר ונותנים הטבות זהות. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שאלת הילדים, אני לא יודע אם זה גם דבר שאתם יכולים להתמודד איתו או לא, אבל אני מאוד רוצה שתוסיפו פה גם את פרטי בת או בן הזוג.

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

לירון מאוטנר, משרד המשפטים. אני אגיד לגבי הילדים. נראה לי שבאמת זה דבר מאוד פשוט להציג. זה ספח תעודת זהות. אין פה צורך בעיניי מיוחד. לגבי בני זוג, אמרנו, אנחנו לא מתנגדים. התלבטנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר, אז אנחנו נוסיף פה גם פרטי בן/בת הזוג ותעודת הזהות שלו לפרטים, גם בסעיף 1(ב) שמתקן את פסקה 3 טור ב'.

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

אני לא בטוחה שזו הדרך להעביר את פרטי בן או בת הזוג של המילואים. צריך לחשוב איך לעשות את ההצלבה של המידע פה, כי אנחנו רוצים שהמידע המדויק יעבור. בעצם מה שהמוסד האקדמי מעביר זה את מספר תעודת הזהות של הסטודנט שאצלו. הוא הרי לא יודע בהכרח מי הבן זוג שלו. אין לו מאגר של בני הזוג של הסטודנט, ואז הצבא בעצם צריך לעשות אצלו בדיקה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

היפוך.

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

החיפוש הוא לא על חייל המילואים אלא על מספר תעודת הזהות של בן הזוג לראות האם יש לו בן זוג רשום שהוא במילואים, ואז אם כן, את המידע הזה להעביר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר. 

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

צריך לדייק את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

פה כתוב שם משפחה, שם פרטי, מספר תעודת זהות ומועדי שירות המילואים ומשכו. זה המידע שעובר בדו-שיח.

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

לא יעבירו את בני הזוג של משרתי המילואים. יעבירו מידע על משרת מילואים שהוא בן זוג של סטודנט שלומד במוסד. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

השאלה איך כותבים את זה בצו. גם פה לא מעבירים את המידע על משרת המילואים. מעבירים את המידע על האם פלוני אלמוני שהעברת לי את הפרטים הוא משרת מילואים, כן, לא, ומשך מילואים ומשכו. אני לא מעביר למוסד את שם המשפחה ואת תעודת הזהות. המוסד מעביר לי שם משפחה ותעודת זהות, בהנחה שאני אכ"א - - - 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

אז איך אפשר יהיה לעשות את זה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כי אז מה שיקרה, המוסד יעביר שם משפחה ותעודת זהות ואכ"א יגיד לו, פלוני אלמוני הוא בן זוג של משרת מילואים שמשרת משך משכו וכך וכך, לכן צריך להוסיף משך מילואים של בן הזוג.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

יש פה שתי אפשרויות: אפשרות אחת היא שיעבירו את תעודות הזהות של משרתי המילואים הסטודנטים ואכ"א יעבירו מידע לגבי בני הזוג של אותם משרתי מילואים - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זו לא הכוונה. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

האפשרות השנייה היא בעצם שכל מוסד יעביר את השמות של כל הסטודנטים שלו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

איך תכננתם שזה ייעשה? הם יעבירו לכם את הכול ואתם תגידו להם, מתוכם אלו ככה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי, אז תגידו, מתוכם אלו ככה משרתים במילואים, מתוכם אלו ככה בני זוג של משרתים במילואים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר גמור, מצוין.

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

אנחנו רק נגיד שהם בני או בנות זוג של משרתי מילואים ולא את משך השירות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כי זה פחות רלוונטי?

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

כי קרו גם מקרים שבהם אנשים אמרו שהיו במילואים ולא היו במילואים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הבנתי, בסדר, למרות שזה לא מגיע לאדם, זה מגיע למוסד, אבל בסדר. 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

ואז היא לא תקבל את הזכויות שלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה בכל מקרה עלול לקרות. 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

זה נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה גם כשהיא תפנה אליכם לבקש את האישור, או לבן הזוג שלה. 

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

אני מתפתה לומר שזה כבר יכול להיכנס לצנעת אישותו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

פרטי בן זוג ככלל זה ודאי יכול להיות. אמרתי זה את בהתחלה. עצם פרטי בן הזוג ממשרד הפנים. זה עלול בהחלט להיות. לא כל בן אדם מספר לכל החברים שלו במילואים מי בן הזוג שלו, אבל בסדר זה הכרחי. זה שזה מידע רגיש לא אומר שלא מעבירים אותו בין רשויות. 

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

חד משמעית. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לגבי תוקף, תתייחסי לתוקף.

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

אני רציתי להתייחס לזה. אני מבינה שיש בעצם כמה סטים של חוקים שעברו פה בוועדות השונות, שבכולם עולה השאלה הזאת של איך מצמידים את הצורך לתקופה. אני מבינה שבינתיים באמת ההחלטה, בגלל שאין לפחות לגבי הפעילויות המשמעותיות - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אין סוף לפעולות משמעותיות.

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

לכן אי אפשר להצמיד לזה. דווקא המצב המיוחד בעורף, בגלל שההקשר שלנו גם הקשר צבאי - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ממה שאני הבנתי, נגיד את זה פשוט, כל זמן שיהיה מצב מיוחד בעורף בארץ או בחלקה, האירוע הזה עדיין יהיה רלוונטי. גם אם יצמצמו את המצב המיוחד בעורף ויגידו שהמצב המיוחד בעורף חל רק ב-7 ק"מ מגבול עזה או ב-3 ק"מ מגבול הצפון. זה לא משנה, עדיין זה יהיה מצב מיוחד בעורף ועדיין הפוטנציאל של השימוש הנכון והמצומצם בצו הזה יהיה רלוונטי. 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

המצב המיוחד בעורף מתייחס בעצם לתקופה מחוץ. מאוד יכול להיות שתהיה לחימה ברצועת עזה כשכבר אין חמאס אבל יש תגבור, ואז אין מתקפות על מדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לכן אני אומר, נעשה לך לפי מאוחר. אתה ביקשת שישה חודשים. פחות משישה חודשים זה לא יהיה. אני הייתי אומר שנה מהיום או תום מצב מיוחד בעורף, לפי המאוחר. אני אומר שוב, לא רוצה אותם בפתיחת שנת הלימודים הבאה לכן אני אומר, נעשה את זה שנה או מצב מיוחד בעורף, לפי המאוחר. הנחת העבודה שלי שכל זמן שמתקיים מצב מיוחד בעורף יהיה פוטנציאל לדבר הזה. זה יכול להיות גם חמש שנים. כשזה יהיה חמש שנים זה יהיה מצומצם בהקשר אחר כי שירות המילואים שלהם כבר אולי לא יהיה בקשר לפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהם החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי, וזה יצומצם דרך משהו אחר ולא יוכלו להעביר את המידע, כי אם יגייסו למילואים במילואים רגילים קצין קשר בבקעת הירדן למילואים השנתיים הרגילים שלו, שלא גייסו אותו במיוחד לשום דבר אלא רק למילואים הרגילים, אז הם לא ימסרו את הפרטים שלו לפי זה. אגב, אתם תיתקלו בבעיה הזאת אולי. אתם עשיתם את הצמצום הזה. אני לא מת על זה אבל בסדר. גם המילה "בקשר", מסווג אצלכם מי מוחזק בקשר ומי לא מוחזק בקשר במאגרים שלכם? 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

כרגע כולם בצו 8.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ומי שבמילואים רגילים ולא בצו 8?

 << אורח >> חי מסיקה: << אורח >>  

יש כאלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מילואים בתנאי קבע?

 << אורח >> חי מסיקה: << אורח >>  

יש גם כאלו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אתם יכולים למסור את המידע שלו?

 << אורח >> חי מסיקה: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא לפי הלשון של הצו. 

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> 

בסוף עשינו פה מהלך מאוד זריז ומזורז גם מבחינת הערות הציבור. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אנחנו גם עושים פה מהלך זריז.

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

נכון, והודינו על זה באמת, לכן ניסינו מאוד להיות מדויקים לצורך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני מבין. אני חושב שמדויקים לצורך, פירוש, יש פה גם מדויקים לצורך לא לעשות את זה לשישה חודשים כי זה לא מדויק לצורך. גם הצו פה מעניק שיקול דעת למסירת המידע או שהוא מחייב את מסירת המידע? 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

שיקול דעת שוועדות צריכות לבחון אותו. הוועדה לפחות בצבא תבחן אותו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

נכון, אז אני אומר, אם לא יהיה צורך לא ישתמשו בו. לא הייתי גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. מי שבמילואים בתנאי קבע עכשיו זכאי לפי הות"ת. המילואים שלו בקשר. לכי תתווכחי, לכי תשתכנעי. אתם יודעים מה, אפילו טייס שהוא עושה 30 ימי מילואים בשנה, רגיל, ועכשיו יש לו יותר אבל לא עשו לו צו 8 כי הוא ברגיל שלו. 

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

לא הצמדנו את זה לצו 8. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

איך הם יידעו בדאטה שלהם לחלק? 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

הצבא כבר לא עוסק בשוטף כרגע. כולם עושים בלחימה, כולם ככולם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני יודע אבל הוא לא מוגדר לך כצו 8. אולי כן, אני לא יודע. הניסוח כרגע של הצו יקשה עליכם במערכת המחשוב שלכם עכשיו, בטח בעוד ארבעה חודשים, לכן צריך שיהיה כתוב – למשרתי המילואים הלומדים במוסדות כאמור, בלי "אשר שירות המילואים שלהם הוא בקשר עם הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהם - - - ", כי אז לך תתווכח מה זה שירות מילואים שקשור. 

בן אדם במילואים בתנאי קבע, ונכון, היה עובד חמש שעות או שש שעות או שמונה שעות ביום בעבודה המיוחדת שלו במילואים בתנאי קבע, והיה יכול לעשות תואר במקביל ועכשיו הוא לא יכול לעשות תואר במקביל כי השמונה שעות שלו הפכו להיות 24 שעות, ישן בנעליים בקריה, והוא לא היה מסווג אצלכם כצו 8, אז אתם לא תוכלו להעביר את המידע שלו, לכן משרתי המילואים לדעתי זה היותר נכון, ואז "אשר שירות המילואים שלהם הוא בקשר - - - לצורך מתן הקלות ומיצוי זכויות של משרתי המילואים כאמור". אפשר אם רוצים, וגם זה לא בטוח שהייתי עושה. אם רוצים לצמצם, שהזכויות, הקלות - - - של משרתי המילואים שניתנו בקשר למלחמה, ואז צמצום מצד הצורך ולא מצד ההיצע. עכשיו לטובת הטבות השגרה לא יוכלו להשתמש? לא יודע. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

אני חושבת שלצורך השגרה בעוד - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא בעוד, עכשיו להטבה של מחר בבוקר. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

שני דברים, אחד, יכול להיות שדווקא יקל עליהם שיהיה להם שנה פיקס מסודר - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ולא להצמיד למצב מיוחד. 

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

כן, אנחנו מעדיפים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טוב, אז נעשה את זה שנה. אז אני אומר – למשרתי המילואים הלומדים במוסד כאמור. להוריד את המילים "אשר שירות המילואים שלהם הוא בקשר לפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לענייני ביטוח לאומי לפי סעיף - - - , לצורך מתן הקלות ומיצוי זכויות של משרתי המילואים". התוקף יהיה צו ונוסיף את בנות הזוג. 

אדוני, קצין המילואים הראשי, אנא העלו אותו בזום. 

 << אורח >> בני בן ארי: << אורח >>  

אני יודע שהדיון הפך להיות קצת משפטי וזה צד שאני קצת פחות מבין בו, אבל אני רק רוצה להגיד רגע מהזווית של המילואים. אני חושב שזה אחת מהבעיות שלנו בעניין למרות שאנחנו בוועדת חוקה ומשפט. המילואים צריך להיות תעודת כבוד בחברה הישראלית, לא משהו שהוא מידע שצריך להסתיר אותו. הגישה צריכה להיות הפוכה. היינו רוצים שהמוסדות ומדינת ישראל יהיו גאים במספר משרתי המילואים שמשרתים אצלם ויעלו אותם על נס. זה מה שאנחנו גם כותבים בחוק המילואים וזה מה שאנחנו גם רוצים בחוק יוקרת השירות שבזמנו התחיל לרוץ, ולא סוגיה משפטית. אם יש מישהו שלא רוצה שיעבירו את המידע שלו מאיזושהי סיבה, לא משנה כרגע מה היא, אז לתת לו את האופציה הזאת. 

אני חושב שאחת מהבעיות שלנו זה שהפכנו לגישה של קודם כל לא, ולא לקחת את שירות המילואים ולהגיד שהוא תעודת כבוד. אני הייתי רוצה שכל מעסיק יתגאה בזה שהוא מעסיק מילואימניק, ואוניברסיטה תתגאה במספר המילואימניקים שלה. מעבר לזה ברור שהשימוש פה הוא לטובת הטבות ולטובת משרתי המילואים. אם יש מישהו שיעשה בזה שימוש לרעה, אז נטפל בו באמצעים שיש למדינה לטפל בו, אבל הייתי שמח אם באמת כמו שאמרת, הגישה הייתה מרחיבה ואומרת קודם כל כן, ורק במקרים חריגים תגידו למה לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בוודאי. זה בדיוק נקודת האיזון שדיברתי עליה. הערכים שכבודו דיבר עליהם הם תמיד היו חשובים והיום הם חשובים עוד יותר. לצערנו נחשפנו בעבר למקרים שבהם אנשים היו מסתירים את שירות המילואים שלהם כדי שלא יפגעו. אני בטוח שהיום המציאות היא הפוכה. כמו שאמרתי, עוד מעט יביאו אולי פה לוועדה חוקים איך אנחנו דואגים שלא מפלים לרעה את האנשים שהם לא משרתים במילואים, בין אם מסיבות גיל, בין אם מסיבות בריאות, בין אם כל מיני סיבות. נצטרך בעזרת השם אחרי שנעביר את יוקרת השירות וכל הדברים החשובים שדיברת עליהם, אני אצטרך להגן על עצמי לצערי, מה לעשות, כי שירתי כמתנדב ונסיבות רפואיות אין לי מילואים, אז אני אצטרך איכשהו להגן על עצמי שלא יפגעו בי. כמובן שכולנו מעריכים מאוד את משרתי המילואים וזה גם הקו שאמרנו, לא לצמצם את זה כל כך, להתגאות בזה, גם מי שהיא בת זוג של משרת מילואים זה גם אות כבוד לא קטן. כל המשפחה נושאת בעול הזה וצריך לתת להם את כל הכבוד, ההערכה וגם ההטבות שבאות יחד עם זה כמובן. תודה על הדברים החשובים.

פרופ' יפעת ביטון ביקשה להוסיף משהו. 

 << אורח >> יפעת ביטון: << אורח >>  

כן. חשבתי שהדברים שאני מוסיפה, ניתן יהיה להעלות אותם. זה היה כשדיברת על הערך שיש לדבר הזה. זה נכון שזה חשוב יותר כשמדובר בבנות או בני זוג עם ילדים, הרבה יותר משמעותי אבל אני חושבת שבמצב הרגיש שאנחנו נמצאים בו זה בהחלט יכול גם להשפיע, זאת אומרת זה לא בת או בן זוג של מישהו שפשוט נמצא במילואים. זה מישהו שנמצא במלחמה. התגובות הן מאוד סוערות אצל רבים ורבות מהם ולכן זה משהו שיכול להיות רלוונטי לנו באופן כללי. 

אני רוצה להודות לך על תשומת הלב המיוחדת שנתנה הוועדה לנקודה הזאת. אני חושבת שזה מאוד חשוב. הבנתי גם שהתקיים במקביל דיון בוועדה האמונה על קידום מעמד האישה, אז אני חושבת שאנחנו מכוסים, מה שנקרא. כנסת ישראל פה עושה איזה מהלך חשוב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

פנינה ואני תמיד מתואמים. בסדר גמור. 

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>  

אפשר שאלת הבהרה קטנה מאנשי המקצוע אצלי?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן.

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>  

עתודאים שרבים מהם נמצאים באוניברסיטאות, חלק מהם מוגדרים חיילים בשירות סדיר ונלקחים למילואים. האם אפשר יהיה שהם יהיו חלק מהעניין? אין עם זה בעיה, יש עם זה בעיה? זה דורש התייחסות נפרדת? 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

רק הרופאים עושים שירות מילואים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

העתודאים עושים את זה כשירות חובה. 

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>  

אוניברסיטאות צריכות את המידע או שזה נכנס לקטגוריה אחרת? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני אגיד שני דברים. ראשית, אם המוסד לא יודע שעתודאי הוא עתודאי, צריך לפטר את הממונה על מערכות מידע אצלו. 

 << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>  

הכוונה בדיוק לתהליכי הקבלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

עתודאים הם מסלול קבלה נפרד. מי שלומד כעתודאי מסווג לכם כמשרת בצבא. אתם לא באמת צריכים עוד מידע. גם נישואים עם בת זוג עם ילדים זה קצת פחות נפוץ אצל עתודאי בזמן הקבלה שלו. אני לא שופט אף אחד אבל אני אומר, עתודאים מסווגים בנפרד. עתודאי שמשרת במילואים בזמן הלימודים שלו, מן הסתם הוא רשום כמילואימניק ואתם תקבלו עליו דיווח. 

 << אורח >> רפי סלמה: << אורח >>  

זה שאמרנו שהמידע על מילואימניק הוא מידע רגיש זה רק לעניין אבטחה של המידע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני יודע. כשאני מגיע למילה פרטיות, תיקון 14 יושב לי פה. אנחנו לא יכולים לברוח מזה. אני קם בבוקר, שואל את עצמי האם התמונה שגוגל מציג לי במסך זה מידע רגיש. תעזבו, זה בעיות של אנשים שעוסקים בפרטיות. כן.

 << אורח >> לירון הופפלד: << אורח >>  

היי, לירון הופפלד, הרשות להגנת הפרטיות. אני אומר שלנו היה חשוב לוודא שהמנגנון של העברת המידע הוא נעשה בצורה כזאת שתבטיח העברה מינימלית של מידע בין הצדדים, ושמבטיח שתהיה בעצם שמירה של המידע שעובר בהתאם לחוק הגנת הפרטיות ולתקנות אבטחת מידע, שזה נוגע להרבה היבטים, גם למידע שכל צד מעביר לצד - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר, זה הוועדה.

 << אורח >> לירון הופפלד: << אורח >>  

כן, גם לתקופות שמירה של המידע. נאמר שגם בהקשר של מידע על בני ובנות זוג לא נעשתה עדיין חשיבה מסודרת מספיק ואני חושבת שצריך להבין בדיוק איזה מידע יעבור, לכן חשוב לי לציין גם לפרוטוקול שבמסגרת ועדת העברת המידע שצריכה להתקיים בין המל"ג לבין הצבא צריך לתת את הדעת על השאלות הרלוונטיות האלה, מה קורה לגבי בני זוג שלא רשומים כנשואים במשרד הפנים, האם עדיין תהיה אפשרות לבני/בנות זוג להגיש בקשות לאוניברסיטאות על סמך הצהרות בהתאם לכללים הרגילים של האוניברסיטאות. אני לא מכירה אותם ואני כמובן לא יכולה להביע עמדה בנוגע לזה, אבל גם יכול להיות שיהיה צריך להפריד את המידע על בני זוג שהם לא סטודנטים, שהאוניברסיטה שומרת כדי לתת הקלות לבת הזוג שהיא כן סטודנטית, ולוודא שבעצם לא נוצרים כאן - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לפי מה שתואר פה החששות שאת מעלה לא רלוונטיים. המוסדות יעבירו את תעודות הזהות של הסטודנטים שלהם והם יקבלו חזרה רשימה שיגידו להם, העברתם לנו עשרה סטודנטים, סטודנט מספר 3, סטודנט מספר 5 וסטודנט מספר 7 משרתים במילואים. סטודנטית מספר 6 היא בת זוג של משרת מילואים. שלום, תודה. 

 << אורח >> לירון הופפלד: << אורח >>  

בסדר, אני - - - גם לשמירת המידע - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לצורך זה יש ועדה שמעבירה את המידע וקובעת את הכללים. בסדר גמור. 

עוד משהו לפני שנסיים? גבירתי היועצת המשפטית, עסקנו בכל?

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

להקריא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

רוצים להקריא, אז להקריא.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

בתוקף סמכותי לפי פסקה (2) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-	1981( להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

הוראת שעה – 
חרבות ברזל	1. בתקופה של שנה מיום פרסומו של צו זה, יראו כאילו בסעיף 1 לצו הגנת 				הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986 – 

(1) בפסקה (3), בטור ב', האמור בו סומן (א) ואחריו בא:

				"(ב)	פרטים אלה לצורך קבלת החלטות במוסדות להשכלה 						גבוהה הנוגעות למשרתי המילואים הלומדים במוסד 						כאמור, לצורך מתן הקלות ומיצוי זכויותיו של משרתי 						המילואים ובני זוגם כאמור:

(1) שם משפחה ושם פרטי;

(2) מספר תעודת זהות;

(3) מועדי שירות המילואים ומשכו;

(4) שם משפחה, שם פרטי ומספר תעודת זהות של בן זוג של משרת מילואים";

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

שאלה על מה שעכשיו הצעת להוסיף. אני חושבת בקול כי זה משהו שעלה עכשיו. האם זה משהו שצריך להעביר את כל שם פרטי, תעודת זהות או פשוט חיווי האם בן הזוג שלו משרת, כן או לא?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה לגבי כולם. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

את צריכה את שם המשפחה ותעודת הזהות של מי שבן הזוג שלו משרת במילואים. את לא נותנת את מספר תעודת הזהות, השם של בן הזוג. כמו שכאן אמרת שם, שם משפחה וכו'. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

של המשרת. מה שיקרה בפועל להבנתי, מהמעט שאני יודע איך עוברות העברות מידע שכאלו, יעבירו רשימה של מספר תעודת זהות, שם פרטי, שם משפחה. המוסד מעביר להם רשימה. זה מריץ את הצ'ק ומחזיר לו רשימה. בעצם הוא החזיר לו שתי רשימות: רשימה אחת של משרתי מילואים – העברת לי עשרה סטודנטים, חמישה מהם משרתי מילואים, זה משך השירות שלהם, ועוד רשימה שנייה, אלו בני הזוג של משרתי מילואים. אלו הסטודנטים שהעברת לי שהם בסטטוס של בן זוג של משרת מילואים, בלי משך השירות ומשכו ובלי - - -

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

גם בלי להעביר פרטים על משרת המילואים בפועל - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כשהם יקבלו מידע על פלונית אלמונית שלומדת במוסד, אכ"א יקבלו את פרטיה ויחזירו, היא בת זוג של משרת מילואים. זה מה שהם יחזירו.

 << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >>  

בסדר גמור. אני רק מבקשת אם תוכל להסמיך אותנו לנסח את הנוסח בצורה מדויקת אחר כך. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן, כן, אתם תוסמכו לנוסח, ברור.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

אני רק מתזכרת שבעצם אנחנו ב-(ב) נמצאים בפרט 3 שעוסק במוסדות להשכלה גבוהה לפי סעיף 9, ואני ממשיכה לקרוא – 

(2) אחרי פסקה 3 בא: 

	3(א) מוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים שבפיקוח משרד 	העבודה.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>  

יהיה בדיוק כתוב מה שהקראנו קודם, כולל - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כולל השינויים שנכניס כאן. מה שיהיה פה בטבלה זה העתקה זהה לחלוטין למה שיהיה כתוב בטור הראשון בטבלה. 

טוב, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 

הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

פה אחד. הצו אושר בשינויים שהוקראו. תודה רבה לכל הנוכחים, תודה רבה לכולם על המאמצים לטובת משרתי המילואים. תודה רבה לקצין מילואים ראשי ולאנשי ועד ראשי האוניברסיטאות, ראשי המכללות הציבוריות, משרד המשפטים, הייעוץ המשפטי לוועדה, הנהלת הוועדה, כולם. ישיבה זו נעולה. 


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:07. << סיום >>