פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



58
ועדת העבודה והרווחה
23/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 121
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום חמישי, י' בכסלו התשפ"ד (23 בנובמבר 2023), שעה 11:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
יבגני סובה
אפרת רייטן מרום


חברי הכנסת:
שמחה רוטמן
נעמה לזימי


מוזמנים: 
	סא"ל ארי סינגר
	–
	קמל"ר הקודם באכ"א, משרד הביטחון

	רס"ן רועי חכם
	–
	יועמ"ש הפרט, משרד הביטחון

	אמיר פיר
	–
	משרד הביטחון

	חגי פלטין
	–
	משרד הביטחון

	מאיר דוד
	–
	מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה

	דקלה חורש
	–
	לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

	עילם שניר
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	אולגה פרישמן
	–
	משפטנית, משרד המשפטים

	מיכל היימן
	–
	מנהלת מחלקת הפנסיה, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

	דור פישר
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

	נועה שוקרון
	–
	רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

	שרית דמרי-דבוש
	–
	סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

	מיכל וקסמן חילי
	–
	ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

	אלכס מילר
	–
	יו"ר אגף העובד העולה, ההסתדרות החדשה

	ורד וייץ
	–
	עו"ד, לשכה משפטית לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

	טל שטיין
	–
	אקטואר באגף הפנסיה, ההסתדרות החדשה

	דיאנה בראון
	–
	עו"ד, קו לעובד




משתתפים באמצעים מקוונים:
	מנחם לפידור
	–
	דיני עבודה, מרכז השלטון המקומי




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל


רישום פרלמנטרי:
דניאל גלין - איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023,  מ/1672 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שלום וברוכים הבאים. ועדת העבודה והרווחה התכנסה היום בישיבה השנייה. הייתה הפסקה בישיבה הראשונה ועכשיו אנחנו בישיבה השנייה. אנחנו מקריאים את חוק ההגנה לעובדים בשעת חירום מפני פיטורים. היות וכבר היו דיונים ארוכים מאוד, נקריא עכשיו את החוק ונאשר אותו, או שלא נאשר, בהתאם להחלטת חברי הכנסת.

אני לא רוצה הפרעות. אם יש הערות לגבי סעיף מסוים, שכל אחד ירשום את ההערה ואחר כך נאפשר את ההערות.

היועצת המשפטית של הוועדה, עורכת דין נעה בן שבת, תקריאי בבקשה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023.

	תיקון סעיף 1
	1.
	בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–12006 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

	
	
	(1)
	אחרי ההגדרה "אדם עם מוגבלות" יבוא:

	
	
	
	
	""אומן" ו"מנחה אומנה" – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–22016;";

	
	
	(2)
	בהגדרה "ילד", במקום "ילד בעל" יבוא "תלמיד עם";

	
	
	(3)
	בהגדרה "מוסד חינוך", אחרי "התשכ"ה–1965" יבוא "מעון יום
שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס–32000, מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–42018, צהרון כהגדרתו בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז–52017, משפחתון לילדים";


 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

ענת, אפשר להוסיף מסגרת תעסוקתית לילדים עם צרכים מיוחדים? נעה, סליחה. מצטערת.

 << קריאה >> ורד וייץ: << קריאה >>   

אדוני, סליחה, אפשר לשאול משהו?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אפשר לרשום את ההערה, ולאחר שאני אאפשר להעיר, כל אחד יוכל להעיר.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אז לא תוך כדי? בסדר.

 << קריאה >> ורד וייץ: << קריאה >>   

אחר כך יהיו הערות? טוב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני לא מפסיק את הרצף.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	(3)
	אחרי ההגדרה "מצב מיוחד בעורף" יבוא:

	
	
	
	
	""משפחתון לילדים" – מקום שבו שוהים לא יותר משישה פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים;"



אדוני, אפשר בכל זאת להגיד משהו על הסעיף, או שאתה רוצה שנקריא את הכל?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זכות הדיבור היא רק שלך.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ההוראה שאנחנו מבקשים כאן היא הוראה קבועה, ותיקון הנושא של ילד או תלמיד בעל מוגבלות הוא בעקבות הערה שהעירו בדיון הקודם לגבי התיקונים בחוק החינוך המיוחד, שחלו בהוראות הללו בהגדרת ילד.

לנושא המעונות ונושא מוסד חינוך – זו רשימה לא סגורה. אמנם פה פירטנו סוגים מסוימים של מעונות ושל מסגרות, זו לא רשימה סגורה שמראש היא קבועה לרבות. הוסיפו את הרשימות המקובלות מאוד של ילדים, אבל היא לא אמורה להיות רשימה סגורה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

נחזור לזה אחר כך. הכל טוב.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	תיקון סעיף 2
	2.
	בסעיף 2(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא:

	
	
	
	"(3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי מתגורר אצל האומן ילד לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016 בתקופת ההיעדרות האמורה.";


יש לנו התייחסות לנושא של אומן שעובד שיש לו זכאויות כהורה של ילד. זה חל גם לגבי ילד האומנה שאצלו בכפוף לאישור מנחה אומנה.

אדוני, בסעיף 3, הוראת שעה, לפי בקשת המשרדים והממשלה, אנו מציעים לחזור למתווה המקורית שדיברה על שלושה חודשים בהתחלה, ולאחר מכן על אפשרויות של הארכה בעוד תקופות – סך הכל עד שנה.

	הוראת שעה
	3.
	בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024) (להלן – תקופת הוראת השעה), יקראו את החוק העיקרי כך:



 << קריאה >> מיכל וקסמן חילי: << קריאה >>   

חשבנו אז, בדיון הקודם, לתת מענה לזמן קצר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כן. זה מה שעושים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אמרנו שזה יהיה עד 7 בינואר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כן.

<< קריאה >> מיכל וקסמן חילי: << קריאה >>   

אה, סליחה. זה מה שתיקנת, למעשה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

תקשיבו להקראה, כי לפעמים זה תוקן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	(1)
	בסעיף 2 –

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (ב), ברישה, אחרי "סעיף קטן (א)," יבוא "עקב סגירת מוסד החינוך בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, שעליהם נמסרה הודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך";



זאת אומרת שאנחנו מאפשרים לסגור את מוסד החינוך גם בגלל הודעה שקיבל העובד ממוסד החינוך או מהרשות המקומית על כך שהוא נסגר. בדיון הקודם דיברנו על כך שאולי צריך לדבר גם על סגירה היברידית של מוסד החינוך, שנסגר רק למספר שעות, אבל היו כמה בעיות שעלו עם הנוסח. דיברנו על שעות הפעילות, שכוללות גם שעות בזום, וזו לא הייתה הכוונה. לכן אנחנו מציעים להישאר עם המונח "סגירה". משרד העבודה, מהי עמדתכם? האם זה יכול לכלול גם סגירה חלקית?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

להבנתנו, סגירה של מוסד חינוך כוללת גם סגירה חלקית, ולכן העובד יכול להיעדר בנסיבות הללו.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

כלומר אם הוא לומד בזום ולא מגיע פיזית עם הילד?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

נאלץ להשגיח. או שקיצרו שעות, אין צהרון או חלק מהמסגרות שאנחנו מדברים עליהן שהן מסגרות של השגחה. להבנתנו זה נכנס בגדר סגירה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	
	(ב)
	אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	
	
	(ב1) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה א אי ביצוע העבודה בתקופת הוראת השעה מחמת שמתקיים בעובד אחד מאלה:

	
	
	
	
	
	(1) הוא התפנה ממקום מגוריו אשר נמצא ביישוב המנוי בתוספת;

	
	
	
	
	
	(2) הוא הורה או בן זוג ש למי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–82023, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא בן משפחה אחר של חטוף או נעדר כאמור; בסעיף קטן זה, "בן משפחה אחר" – בן משפחה כמפורט להלן שהגיש הצהרה חתומה בכתב ידו כי נמנע ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה מחמת היות בן משפחתו חטוף או נעדר:



 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה אומר סבא, סבתא, דוד או דודה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא. בן משפחה מוגדר - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

רק אח, אחות, אמא ואבא?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

רק רגע. הורה של בן זוג - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה לפי החוק של התגמולים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, לא. רק רגע. אני רק אפתח את החוק, ברשותכם. שניה אחת.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני רוצה להגיד משהו רק על זה. היו לנו כמה פניות ציבור ממשפחות חטופים, ורובן היו מדודים, בגלל שההורים ממוטטים מאוד והדודים עצרו הכל והחליטו לאסוף את המשפחה ולסייע. זו אוכלוסייה קטנה, ואולי צריך להגן עליה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כן, אבל בואו נשמע. מצאת את זה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, אני רוצה להסביר. כרגע, בלי קשר להצהרה, ההצעה היא לתת להורה ולבן הזוג זכאות להיעדר. לבן משפחה אחר – מוצע רק ילדו של החטוף או הנעדר, או אחיו, ועל האח – מוצע להרחיב את הגדרתו בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, כי מדובר גם על אחים חורגים.

אבל לגבי סבא, סבתא ודודים – כרגע לא נמצא כאן. אני רק רוצה להזכיר שבהצעת החוק שהציע משרד העבודה התבקש שיהיה רק בן משפחה אחד כאמור, וכאן יש הרחבה שניתן לכל בן משפחה כאמור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זאת אומרת אם אין בן משפחה יותר קרוב, אפשר לתת למישהו אחד שהוא יותר רחוק?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

נשמע מה אתם אומרים על זה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

יש עכשיו הרבה סבים וסבתות שמטפלים במשפחות.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

אבל אנחנו לא בטוחים שהם בגילאי עבודה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אז יהיה מאוד טרגי אם הם כן צריכים לעבוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה התשובה שלכם?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

כמו שהציעה הוועדה, אנחנו חשבנו שיהיה נכון להיצמד לחוק תגמולים מיוחדים ולבני משפחה כמו שהוגדרו שם.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל פה אנחנו לא מבקשים תגמול.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אבל כמו שאומרת חברת הכנסת לזימי, אם יש מישהו שאין לו משפחה מקרבה ראשונה, אולי לאפשר לאחד מקרובי המשפחה הרחוקים יותר ולהסמיך אותו באופן חריג.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

אנחנו לא רואים בעיה אם זה דוד או דודה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

וזה לא בא להרחיב את חוק התגמולים, אלא בא להגן עליהם מפני פיטורים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אבל מה שאתם מציעים עכשיו נכנס ללשון החוק או שצריך לתקן?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא. מספיק שזה בפרוטוקול.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, בוודאי שצריך לתקן. לא הבנתי מה ההסדר שאתם מדברים עליו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שאם אין לו מישהו קרוב שהוא יהיה אחראי, הולכים על פי אותו חוק - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

נעה, אם אין בן משפחה כאמור - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז אם אין בן משפחה, הולכים למי שמקבל את המענק לפי חוק מימון הוצאות?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כן, הכי קרוב.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה נראה הפתרון ההגיוני.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רגע, חוק התגמולים מגדיר מה קורה במקרה שאין קרבה ראשונה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כן, כן. יש שם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, חוק התגמולים נותן את הזכאויות לפי בני משפחה, מקבלים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. בחוק מימון הוצאות יש אפשרות שאם אין בן משפחה, הורה או בת זוג, הולכים לאחים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

עשינו דירוג שלם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ובסוף מגיעים לבן משפחה הקרוב הכי קרוב.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זה מה שנקרא החוק לסיוע על חטופים ונעדרים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל הפתרון הזה לא מדויק. אני רוצה לאתגר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה לא דיון עכשיו.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

סליחה. אני רק אומרת שאי אפשר להסתמך על אחד, כי לא פעם אותו בן משפחה שקיים הוא ממוטט, ולכן צריך עוד בן משפחה שלוקח את הקמפיין ממש על עצמו. אני אומרת לכם שהם ממש עזבו את חייהם, פגשנו אותם. זו קבוצת אוכלוסייה קטנה ביותר - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אנחנו מדברים כאן על הגנה מפני פיטורים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

רק מפני פיטורים, שהם רק יודעים שהם מוגנים מפיטורים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה מה יש.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

לא פיצוי ולא שום דבר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז הם אמרו בפירוש שאם אין מישהו שיכול או מסוגל, יתנו למישהו אחר.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל אתם מדברים על אחד. אני אומרת שצריך - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא צריך יותר מאחד.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

המענק יכול להינתן אם אין בת זוג ואין הורים. המענק יכול בסוף להינתן לקרוב משפחה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז הוא גם יהיה מוגן מפני הפיטורים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בדיוק. האיש שמטפל יהיה מוגן.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה מקובל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הלאה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מי שזכאי למענק, יהיה גם מוגן מפני הפיטורים במקרה ואין משפחה יותר קרובה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני רוצה להוסיף משהו, אבל לא באמצע ההקראה. אחר כך אני אשאל אותך.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה בנוסף לילד או לאח, שכן מקבלים את ההגנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

במידה והוא לא מסוגל.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

השאלה היא אם אנחנו נכנסים לכל המבחנים האלה. צריך לזכור שאנחנו שואלים את עצמנו האם המעסיק שרוצה לפטר את עובד שלא מגיע, האם הוא יודע מה המצב. אנחנו לא יכולים להכניס לו הרבה מאוד - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז זה שימוע. אי אפשר לפטר בלי שימוע.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לכן צריך שזה יהיה ברור.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני רק מזכירה שמדובר ב-200 אנשים. זו קבוצת אוכלוסייה ממש - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל את מדברת על כל בני המשפחה שלהם. את מדברת על כל האחים, על הילדים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

טוב, אני אדבר איתך בהפסקה. אני אתן לך להקריא את זה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני לא יודעת אם תהיה הפסקה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

לא, בטח יכתבו את ההערות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

קודם כל נקריא, נראה מה נהיה. אם יהיו הערות חשובות מאוד ואנשים ירצו להביע אותן, ניתן להם. המטרה של הכינוס הזה היא להצביע. אם נמשוך את זה עוד שבועיים - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בגלל זה אני אומרת שנמשיך ומקסימום אני אשאל את השאלה אחר כך.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	
	
	
	(2) בסעיף קטן זה, "בן משפחה אחר" – בן משפחה כמפורט להלן שהגיש הצהרה חתומה בכתב ידו כי נמנע ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה מחמת היות בן משפחתו חטוף או נעדר:

	
	
	
	
	
	
	(א) ילדו של החטוף או הנעדר, שמלאו לו 18 שנים;

	
	
	
	
	
	
	(ב) אח של החטוף או הנעדר; לעניין זה "אח" – כהגדרתו בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס"ח–92008;

	
	
	
	
	
	(3) הוא חטוף או נעדר כפי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה ש לחטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה.

	
	
	
	
	(ב2) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בתקופת הוראת השעה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד כחייל לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955  או שהוא מי מהמנויים בסעיף 11."



מנויים בסעיף 11 הם כל מיני אנשים שמשתייכים לארגון עזר. אנחנו בעמוד 3 וקראתי את סעיף (ב2).

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מה שדיברנו עליו בפעם הקודמת הוא הוספת הגנה על ההורים שנמצאים עם פצועי פעולות איבה או מלחמה בבתי החולים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

למעשה חשבנו שהנושא של הפצועים צריך לקבל ביטוי במסגרת הזכאויות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. שם יש סדרה של זכאויות, או חוק נכי צה"ל - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

כולל הפצועים עצמם, כן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

עיקר המענה שם הוא לפצועים עצמם. שם לבן משפחה של נכה המאושפז ניתנת אפשרות לכל מיני הטבות שנובעות מכך שהוא צריך לבקר את בן המשפחה המאושפז. יש שם  את התנאים. נדמה לי שאפילו משלמים לו תשלום חלף הכנסה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל הוא לא מוגן מפני פיטורים.

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

אבל זו לא אותה מאטריה של הגנה מפני פיטורים. מה יקרה אם, בעזרת השם,  אותו פצוע יחלים, ואותו קרוב שטיפל בו ירצה לחזור לעבודה ובינתיים פיטרו אותו? מה עשינו בזה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בסדר גמור. אתם רוצים להגיד שכל נכה - - רגע, לגבי הנכים אני רוצה לשאול שאלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה עמדת הממשלה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

שניה, אני רק רוצה לשאול שאלה. מדוע ההגנה על הפיטורים הזו לא ניתנת לכל הנכים כל הזמן? הרי כרגע יש לי הוראת שעה שנובעת ממצב המלחמה, ואז אנחנו מדברים על החטופים, הנעדרים והמפונים שהמצב שלהם נגרם מהמצב הזה. נכים יכולים להיות לאורך כל השנים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אבל לא מדברים על הנכים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

על מי אתם מדברים?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

כשחייל נפצע ואמו בבית החולים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

נכון, אבל זה יכול לקרות גם במהלך החיים הרגילים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

נכון, אני אומרת. נפצעו במסיבה, המשפחה מטפלת בהם, יש שיקום.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן, אבל גם נפגע איבה בפיגוע אחר שלא במסגרת המלחמה. גם שם המשפחה לא מקבלת הגנה מפני פיטורים. אנחנו בחוק שנובע משעת החירום, אז בואו נדבר על הדברים שייחודיים לשעת החירום.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

לא, אני לא מקבלת את זה. מה אנחנו פתאום פותחים את זה? יש כאן אלפי הורים שסועדים את ילדיהם בבית חולים. זה רק כדי להגן עליהם מפיטורים, אני אפילו לא מדברת על תגמול נוסף. אנחנו מבינים שהם יוכלו לחזור לשגרת חייהם. חלק מהפצועים משתחררים מהר ואפשר להמשיך בחיים, חלק בשיקום ממושך.

זו גם לא אוכלוסייה גדולה מדי. אנשים מטפלים בילדים שהם במצב לא פשוט. אנחנו מדברים רק על המתים וההרוגים כי יש יותר מדי. המון פצועים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יש לי שאלה למשרד העבודה בעקבות הדברים שלך. בימים כתיקונם אדם שיש לו ילד חולה, או אישה חולה והוא נמצא איתו בבית חולים והמעביד רוצה לפטר אותו, האם יש לו הגנה?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

באופן עקרוני, יש לו זכאות להיעדרויות מכוח חוקי העבודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יש לו זכאויות להיעדרויות? אי אפשר לפטר אותו?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל הוא לא מוגן מפני פיטורים עבור הילד או בן הזוג?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

יש לו זכויות להיעדרויות מכוח חוקי עבודה שונים. הוא לא מוגן - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

את מדברת על חופשות מחלה.

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

אדוני, יש לו זכות ליותר ימי מחלה, ובזמן מחלה אסור לפטר, כך שיש לו הגנה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא. בזמן מחלה שלו אסור לפטר אותו, ימי מחלה של העובד. ההגנה מפני פיטורים לא חלה בזמן מחלה של מישהו אחר.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

ושל הילד, נעה?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני מזכירה שבדרך כלל אין הגנה מפני פיטורים לכוחות ביטחון, ואנחנו מסדרים פה איזו לקונה. אז למה עם הפצועים אנחנו לא עושים את זה?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אדוני היו"ר ,יש לי שאלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

העלית שאלה שנוגעת לכל ימות השנה. כל בתי החולים מלאים באנשים שנמצאים עם הילדים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אני מסכימה איתך, אדוני היו"ר, אבל למרות הנסיבות הנוראיות שאנחנו נמצאים בהן, כמו שאתה אומר, יש לכך השלכה יותר רחבה על ימים אחרים ועל פציעות אחרות, יש פה שאלה עקרונית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לכן שאלתי את משרד העבודה מה עמדה שלהם. הם צריכים לגבש עמדה.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

אני אשמח להתייחס. דקלה חורש ממשרד העבודה, אם לא אמרתי את שמי. הקונספט של החוק הוא הגנה על עובדים בשעת חירום, על אילוצים שנגרמו לעובדים עצמם בגלל שעת החירום, היעדרויות בעקבות השגחה על ילדיהם בגלל הוראה של פיקוד העורף או של רשות לסגור מוסדות חינוך.

האילוץ נובע ממצב החירום, ואני חושבת שאנחנו עושים הרחבה שאנחנו לא יודעים לאמוד את ההשלכות שלה. כאן עשינו הרחבה לנשות משרתים ועוד דברים, ואלה סוג של הרחבות שבמאטריה המיידית לא מתאימות.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

עכשיו היה את הגיוס הכי גדול שהיה אי פעם במדינת ישראל, כ-360,000 חיילי מילואים גויסו. מן הסתם יהיו לכך השלכות רוחב, של נוכחות, חלוקת משמרות בבתי חולים ועוד הרבה דברים.

בעת הזו, אלה אוכלוסיות של פצועים שאנחנו לא יכולים לא להבין את החשיבות של בני המשפחה בליווי הפצועים במשמרות ותורנויות. ההגנה מפני פיטורים מאפשרת לאישה, לאח או להורים לסעוד את האדם או להיות איתו.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

חברת הכנסת לזימי, במה זה שונה?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

כי אנחנו במלחמה וזה שונה.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

לא, שניה. מה שונה ממצב, חלילה, שיש לנו קרוב שנמצא בחולי גדול מאוד ואנחנו צריכים להיות שם ולא עשינו את הדיון - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני מזכיר שזו הוראת שעה לשלושה חודשים. אנחנו לא מדברים על חוק שייכנס לשנים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מדובר בפירוש שיהיה אפשר להאריך כל הזמן. לא הסכמנו על שלושה חודשים בלבד. עד שנה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל לא דיברתי על הארכה.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

אני רק רוצה להזכיר - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שרוב הפצועים השתחררו מבית החולים בחודשים הקרובים, אז אולי אפשר לדון בסעיף הזה בסיבוב הבא.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אין פה רוב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה תעשה עם הפצועים הבאים?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כרגע, יש את הכמות הגדולה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

השאלה היא כמה מקרים יש כאלה. כמה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

370 פצועים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

היום יש בבית החולים 370 פצועים?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

כן. ממה שראיתי מהשטח, מקומות העבודה מבינים את האירוע הזה ומגיעים להסכמות עם האנשים, ובינתיים מכילים את זה ולא מפטרים או אומרים "בואו נוציא אתכם. בואו נעזור לכם". זה לפחות מהדברים שאני נתקלתי בהם.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

הרוגע הזה כל כך חשוב.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אני מתחברת לעמדה של היו"ר – החשש הוא שלמרות שזו הוראת שעה, אנחנו מפלים באופן מאוד ברור את האנשים האחרים שסועדים את הפצועים שלהם מאירועים אחרים ולא מגנים עליהם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני לא הבעתי דעה. הצגתי שאלה למשרד העבודה מה העמדה שלהם.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל אפרת, אני בטוחה שבשגרה אין את כל המערך שמגויס מסביב שלא בטוח אפילו יש בנמצא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

צריך לחשוב על זה בהקדם. הייתי אומר באופן כללי שמבחינה ציבורית אני לא מקנא במפעל, מעסיק או חנות שיפטר מקרה כזה, ואף אחד לא ירצה לקנות אצלו.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל לא נדע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

נדע.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אי אפשר לקחת ולהוריד מהנושא. אם מישהו נמצא בפיגוע לפני 7 באוקטובר, והוא מטופל אז אנחנו מפלים גם אותו, כי אנחנו מדברים על החל מ- 7 באוקטובר. אני חושב שצריך להשאיר את זה כפי - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זו השאלה שהצגתי.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זה מה שאני אומרת. פגשתי בתל השומר חייל שהיה בפיגוע דריסה ונמצא שם כבר שבעה-שמונה חודשים, יחד עם שאר הפצועים מ"נובה" והחיילים. מה עם ההורים שלו?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אי אפשר לשנות את זה ולהשאיר את הנושא של 7 באוקטובר. זה בלתי אפשרי. כך אני חושב.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל בדיוק כמו שאנחנו מגנים על נשות חיילי המילואים שבשגרה הן לא מוגנות כשהמילואימניקים יוצאים לחודש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני חשבתי לתומי שילדים חולי סרטן למשל יש להם הגנה להורים מפני פיטורין. אין דבר כזה?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

לא. יש להם אפשרות להיעדר כדי - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כמה זמן להיעדר?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני חושבת ש-18 ימים. אה, ילדים חולי סרטן אפילו יותר. לדעתי זה 90 ימים.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

יש הגדרה של מחלה ממארת. אני חושבת שהתיקון חל - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל גם הורה של אדם עם מוגבלות באופן כללי, גם אם הוא אדם מבוגר עם מוגבלות, יש לו 18 ימים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

חברת הכנסת לזימי, יש לי רעיון. אם הם אומרים שלהורים לילדים חולי סרטן יש 90 יום הגנה, אז חטופים  - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

לא, דיברתי על פצועים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שאלתי על חטופים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

דיברנו על פצועים. למשפחות חטופים יש את ההגנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אה, הם כבר מוגנים?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני דיברתי על הפצועים בשבת - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

לחטופים יש הגנה בחוק.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אנחנו מדברים היום על כל הנופלים ומי שנרצחו. כבוד יו"ר הוועדה, בתוך כל זה יש לא מעט פצועים שהמשפחות סביבן - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

את לא מדברת על החטופים?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

לא. על הפצועים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז אם את מדברת על פצועים, יש פצועים כל השנה בכל המקומות. כשאת מדברת על חטופים, רציתי להשוות אותם לילדים - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

לא, על חטופים עשינו.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אפשר להתייחס? עילם שניר, משרד המשפטים. צריך לזכור, לאדם שמטפל באדם עם מוגבלות יש הגנה על בן משפחה מאיסור הפליה בחוק שוויון. זה גם יכול לתת מענה. אמנם לא איסור פיטורים, אבל זה נותן איזשהו מענה חלקי במקרים בהם הפיטורים יהיו קשורים לעצם הטיפול.

הערה על הסעיף עצמו, לא להרחבה שביקשו. אחרי המילים "עקב שירותו של בן הזוג של העובד" אני מציע להכניס גם את "הורהו האחר של הילד". דובר גם על גרושים בדיון הקודם. זה משהו שלדעתי נשמט.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

קיבלנו פניות ציבור על נשים גרושות.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

צריך להבהיר שמבחינתנו הסעיף הזה לא מתנה את ההיעדרות בסגירת המוסד החינוכי. מבחינתנו המקרים האלה כן נכנסים כשהמוסד החינוכי סגור כבר - - וזה רק מרחיב.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

רק לוודא, זה מכיל גם את חיילי המילואים בחוק השיפוט? בסדר.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

כן. הצבא יכול להתייחס לזה כאן. יש פה גם את סעיף 11 שמדבר על אוכלוסיות נוספות.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל השאלה היא אם לא צריך לגדר. אמרנו שבתקופת הוראת השעה, שהיא קבועה לשלושה חודשים, יכול להיות שגיוס המילואים יהיה קצר יותר? האם צריך להתנות את זה בגיוס מילואים? כי מדובר גם על חיילי סדיר וגם קבע.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

יכול להיות שאפשר להבהיר שהשירות הוא כתוצאה מפעולות המלחמה או פעולות האיבה ואז זה קשור למלחמה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל איך המעסיק יידע אם השירות הוא כתוצאה מהמלחמה? אתם מציעים אולי להגיד את זה? אולי כל עוד עומדת בתוקפה הכרזה על מצב מיוחד בעורף? לא?

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

מה, מבחינת - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אם הוא מגויס. בסדר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הדברים שלך ברורים.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

לא, אני רוצה להבין את השאלה של נעה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא. השאלה לא הייתה במקומה, כי כל זמן שהוא מגויס, המעביד חייב לשמור עליו. המעביד יודע בדיוק מתי הוא היה ולא היה.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

יכולה להיות סיטואציה הפוכה – מצב החירום הסתיים אבל המילואים נמשכים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם הוא במילואים, אז הוא מוגן.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

זה לא למצב של מילואים. רק להבהיר את מה שהיועצת המשפטית ניסתה להגיד ואני חושבת שהיא הערה צודקת. לא מדובר על מצב גיוס של מילואים, אלא על מצב הגנה לחיילי סדיר וקבע. לכאורה אם אין הכרזה על מצב חירום, בני הזוג שלהם לא אמורים ליהנות מההגנה כי הם חוזרים לשגרה שלהם. הציעה היועצת המשפטית להצמיד את זה לתוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף ואני חושבת שיש בזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם אתם מסכימים, אנחנו ודאי מסכימים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל אני רואה שהצבא עושה "לא".

 << דובר >> רס"ן רועי חכם: << דובר >>   

שלום, אני רועי. אני יועמ"ש פרט מצה"ל. יש כאן בסיס מסוים למה נקבעה הוראת השעה ולמה קובעים אותה לשלושה חודשים. לדעתנו גם בנסיבות אלה, כדאי שכל אנשי צה"ל יהיו מוגנים לתקופה הזו. אין סיבה שיהיה שוני מסוים בין אנשי צה"ל וההגנה עליהם תהיה לתקופה שונה מההגנה שניתנת כאן לכל שאר האנשים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

הכוונה היא לחיילי המילואים?

 << דובר >> רס"ן רועי חכם: << דובר >>   

לרבות אנשי המילואים. כולם.

 << דובר >> אולגה פרישמן: << דובר >>   

אני יכולה להתייחס בבקשה? אולגה פרישמן ממשרד המשפטים. זה לא נכון לקשור את זה להכרזה על מצב המיוחד בעורף, כי הכרזה על מצב המיוחד בעורף זה - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

רגע, נראה לי שכדאי שהיועצת המשפטית תשמע אותך.

 << דובר >> אולגה פרישמן: << דובר >>   

אולגה פרישמן, ממשרד המשפטים. זה לא נכון לקשור את זה להכרזה על מצב המיוחד בעורף, כי הכרזה על מצב המיוחד בעורף קשורה להתקפה בתוך שטח מדינת ישראל. יכול להיות שפעולות מלחמתיות וכל הפעולה בעזה תימשך ולא תהיה כבר הכרזה על מצב מיוחד בעורף, במיוחד בנושא גיוס חיילים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז את רוצה שזה יהיה בתקופת הוראת השעה. נשאיר את זה כך. גם אם תקופת הוראת השעה - - המלחמה הסתיימה וחיילים שוחררו – הם עדיין יקבלו את ההגנה הזו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם הם היו מגויסים.

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

נעה, בסעיף (ב2) הקראת את תקופת הוראת השעה ואני מבינה שנמחקו המילים "כולה או חלקה".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן. את לא מסתכלת על הנוסח שהופץ לדיון היום.

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

זה מה שהיה כתוב, שזה נוסח לדיון היום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לכן אמרתי שצריך לשמוע את ההקראה, כי יש שינויים שנעשו.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

באיזה סעיף את? כבר איבדתי אותך.

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

אני לא ראיתי נוסח שזה מחוק.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בסעיף (ב2) בעמוד 3.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

	אז מה שיניתם בעקבות ההערה של משרד המשפטים?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא שינינו כלום. בעקבות ההערה של משרד המשפטים שינינו שאחרי המילים "עקב שירותו של בן הזוג של העובד" או הורהו האחר - - אבל זה לא קשור לילד.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

"או הורהו האחר של ילדו". אם הורהו אחר של ילדו משרת במילואים. זו הייתה הכוונה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הורה אחר של ילדו. "עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו של העובד כחייל לפי חוק השיפוט הצבאי". רק המילים האלה נוספו.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אני רק רוצה להבהיר. אם אני מבין נכון, הדיון שהתקיים פה קודם התכוון יותר לנושא הסדיר. אם בתקופת השעה מישהו נמצא במילואים, יש לו את ההגנה, ואם הוא כמובן הפסיק את שירות המילואים אז אין לו את ההגנה יותר כי הוא לא משרת.

לגבי סדירים זאת הכוונה. צריך להגיד שמבחינת התכלית הכללית של הסעיף – ועל זה גם דובר – ההצדקה להחרגה הזאת היא מתוך הבנה שיש כאן תא משפחתי שכרגע נכפה עליו להתנהל בצורה שונה לגמרי מאיך שהוא התרגל.

אנחנו מבינים שלגבי הסדירים זה רלוונטי גם בתקופת המלחמה. אנחנו מדברים על תקופה עמוסה מאוד ושההיעדרות מהבית היא ממושכת. רציתי להגיד את הדברים הללו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתה יכול לשים נקודה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	
	(ג)
	אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

	
	
	
	
	"(ו) שר העבודה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי, בצו, לשנות את התוספת, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה;



 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

שאלה ליו"ר הוועדה – למה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני לא רוצה שאלות. אני רוצה לסיים עם החוק, לאשר אותו. אנשים מחכים. אתם יכולים להסיק פה סימפוזיונים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל בדיוק צריך לעצור בשביל השאלה הזאת. למה אין פיקוח ועדה בנוסף? למה שר העבודה והאוצר בלי פיקוח ועדה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה לשנות את התוספת. מה שקבוע בתוספת הוא רשימת היישובים. אני לא יודעת אם יש לוועדה או לפיקוח הפרלמנטרי תרומה לעניין של רשימת ישובים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

כבר ראיתי שחסרים יישובים. נדבר על זה ברשימת היישובים. אבל חבל שלא יהיה פיקוח שלך, של הוועדה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם זה עניין אישי, אסור לי להתערב.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה שיכתיב את הרשימה שבתוספת זה פשוט - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו נגיע להערכה. ההערכה תיעשה באישור הוועדה, כמובן עם פיקוח פרלמנטרי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כן. הבנתי שההערכה באישור הוועדה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

השאלה היא אם תוספת יישובים או הפחתה של יישובים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בתוך התקופה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בתוך התקופה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא, אין צורך להעסיק את הוועדה. לא.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	
	
	(ז)
	בסעיף זה –

	
	
	
	
	
	"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
"פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
"הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה12 והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023);
"תקופת הוראת השעה" – תקופת הוראת השעה כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, כפי שהיא חלה לגבי אותו עניין.";



זאת אומרת שההערכה לא חייבת להיות לגבי כל עניין אותו דבר.

	
	
	(2) בסעיף 4, ברישה, במקום "הוכיח העובד" יבוא "נקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפועלת איבה, התשפ"ד–2023, כי העובד הוא נעדר או חטוף, או שהעובד הוכיח" ובמקום "2(א) או (ב)(1)" יבוא "2(א), (ב)(1), (ב1) או (ב2)";

	
	
	(2א) אחרי סעיף 18ז יבוא:


פרק ב'2: המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה עבור חטוף ונעדר –
הוראת שעה

כאן הפרק הוא נושא של סוג אחר של הגנה על העובדים החטופים. אנחנו אומרים שההגנה נותנת רק הגנה מפני פיטורים והמשך צבירת ותק, ולגבי העובדים החטופים והנעדרים, אנחנו יודעים שהם לא יכולים לא לצאת לחל"ת ואין שום דרך לעשות הסדר עם המעסיק כי הם לא נמצאים כאן. לכן הוצע לתת להם הגנה מסוימת, שזה המשך התשלומים לקופת גמל לקצבה עבור חטוף ונעדר.

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, טל שטיין מאגף הפנסיה בהסתדרות. אם היה אפשר להרחיב את זה להמשך הפרשות לקופת גמל ולאו דווקא לקצבה? אנחנו מסתכלים על קבוצה סגורה של נעדרים וחטופים שלא יודעים מה גורלם ומתי הם יחזרו.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

שבעזרת השם תתקצר בימים הקרובים.

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

בעזרת השם, שיחזרו כולם בשלום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

תודה. אני מבקש מהיועצת המשפטית שתסביר לי משפטית מה אמרת.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כרגע הצעת החוק מדברת רק על המשך התשלומים הפנסיוניים. שם יש גם ביטוחים על הביטוח הפנסיוני, הרבה פעמים מורכב גם ביטוח מפני נכות, ביטוח מפני מוות, ולא רוצים שהביטוחים הללו יפגעו, במיוחד מאחר שאחרי זמן מה הם מפסיקים להיות בתוקף והעובד עלול להיות לא מוגן.

לכן הוא מבקש להרחיב את זה גם על קרן השתלמות, ועל קופות גמל אחרות לא לקצבה, שהן לא פנסיוניות.

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

בדיוק כמו שקיים בחופשת לידה או מילואים. המשך הפרשות סוציאליות.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

צריך לזכור שהקופות הכי רגישות הן הקופות האלה, אבל אפשר לשמוע את רשות שוק ההון.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

דור פישר מהלשכה המשפטית ברשות שוק ההון. הסעיפים שהכנסנו דואגים לחסכון הפנסיוני, ששם יש את הביטוחים הבסיסיים ביותר, אלה ביטוחי נכות ושאירים והחיסכון לגיל זקנה כדי שהם ימשיכו לחול.

בנוסף, לא כתבנו רק את קופת הגמל עצמה, קרן הפנסיה, אלא גם ביטוחים נלווים להם שניתנים. אגב, הם כמו אובדן כושר עבודה. בנוסף ביטוח למוות במקרה שהוא נקנה אגב קופת הגמל דרך המעסיק.

חוץ מזה, אני מזכיר שיש את חוק דחיית מועדים, שקובע שבענייני חטופים נדחים כל החיובים והביטוחים האלה ממשיכים. לכן גם ביטוחים נוספים שלא ניתנים כחלק מהעניין של המעסיק דרך יחסי עבודה ממשיכים לחול ולא מבוטלים, ולא צריכים לשלם בינתיים את דמי הביטוח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זאת אומרת הוא לא מפסיד מהפסקת הרצף?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

הוא לא יפסיד מהפסקת הרצף. הביטוחים האלה נשארים בחוץ, בנוגע לביטוחים שהם ריסק מוות למשל וביטוחי אובדן כושר עבודה, כי הביטוחים נדחים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז מדוע נדרשת - - אם זה נעשה בדחיית התשלום?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

כי שם זה ביטוחים אחרים. אלה ביטוחים ולא עניינים של קרנות השתלמות שהם תקנוניים וההסדר שם שונה לגמרי. בינתיים בחוק דחיית מועדים הוא מוארך כל חודש. אני לא זוכר מתי הוא נגמר, אולי משרד המשפטים יידע להגיד.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עד 7 בדצמבר.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אה, זה עוד פחות מחודש.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

שניה, אני לא בטוחה שזה מדויק, דור. חוק דחיית מועדים לא חל על חוזי עבודה.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

לא דיברתי על חוזי עבודה. דיברתי על ביטוחים, וזה היה מוקד השאלה. לא עסקנו בחוזי העבודה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל אז אולי לכל נושא המשך ההפרשות הפנסיוניות יש אופי מיוחד עדיין למרות שהביטוחים - - -

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

המטרה של ההפרשות הפנסיוניות היא לשמור לו את כל הכיסויים הפנסיוניים, ולא רק לדחות את החיובים לעתיד כדי לשמור על צבירת כל הכיסויים, גם הכיסויים הביטוחיים וגם הכיסויים בזקנה, כדי לשמור שם על רציפות.

לכן גם את קרן ההשתלמות – שהיא סוג של חיסכון הוני ויש לה מאפיינים אחרים – לא חשבנו שיש מקום להמשיך אותה, כמו שלא ממשיכים הרבה זכויות.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אז יש שלוש קבוצות, אם אני מבינה נכון? פנסיוני – לזה אנחנו דואגים עכשיו, לביטוחי – יש דחיית מועדים, ויש קופות אחרות – ביטוחים דרך הסדר העבודה, גמל, השתלמות וכל מיני כאלה.

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

כן. אנחנו חושבים שאין סיבה לא להמשיך את החיסכון לקרנות ההשתלמות של העובד.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

זו רק השתלמות, למעשה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

רק ההשתלמות? אוקיי, וזה לפי חוזי עבודה שיש לי עם אותו מקום.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

כן, אבל כרגע אנחנו מדברים על מצב שבו אין חובות על מעסיקים באופן כללי. במצב של היעדרות אין חובת תשלום או הפרשות, וצריך לחשוב על זה ולהסדיר אותו בשיח - - מחוץ לחוק הזה. לצורך העניין, ההפרשות לקרן ההשתלמות זו לא חובה שמוטלת על מעסיקים. אנחנו עושים הסדר מיוחד שהמדינה - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

נכנסת לכיס.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתם מבטיחים פה רק את מה שהמעביד במילא צריך לשלם?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אז איך אתה רוצה לחייב את המעביד שימשיך לשלם השתלמות?

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

בדיוק כמו שעשו בחופשות לידה או במילואים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אבל זה המדינה.

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

אני חושב שבמצב הזה מדובר בקבוצה סגורה של אנשים שנמצאים כרגע במצב הכי קשה, ואנחנו לא מדברים על קבוצה רחבה, כמו שעשינו כאן אי פיטורים לגבי הקרובים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא פתחתי דיון, רק אמרת את הדברים. אחרי שנשמע גם אותך וגם אותם, אני רוצה שהיועצת המשפטית תגיד מהי הדרך שנשמור על זכויותיו של העובד.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יש לנו תקופה שהעובד מוגן מפני פיטורים, צובר ותק, אבל המעסיק, כמו שדקלה אמרה, לא חייב להפריש, לא חייב לשלם שכר ולא חייב גם להפרשות פנסיוניות, אלא אם כן נקבע את ההוראה הזו. בחרו באותה רצועה של הפרשות פנסיוניות שמוטלות על המעסיק באופן רגיל.

הנושא של קרן ההשתלמות הוא משהו שלפעמים כן מתחייב מצווי הרחבה, תלוי בהסדר שחל על העובד, אבל כרגע לא מוצע לכלול את זה כאן.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

יו"ר הוועדה, ההתייחסות מקצועית. השאלה היא קרן השתלמות. כמו שאמרה חברת הכנסת רייטן, בסוף אנחנו מבודדים. זאת הסוגיה. קרן ההשתלמות היא כלי לחיסכון. יש עוד כלים לחיסכון. ככל שמשפחתו של החטוף מעוניינת לעשות את זה, היא יכולה להשתמש בכלים נוספים שעומדים לרשותה.

אנחנו לא רואים בהחלטה כזו או אחרת של פרט שמבצע חיסכון בדרך X או בדרך Y משהו שהמדינה מחויבת להשלים, בוודאי לא ברמה של זכויות פנסיוניות. זה היה הרציונל שהנחה אותנו בכתיבת ההצעה כפי שהיא מנוסחת כרגע. אנחנו חושבים שיש כאן הרחבה שהיא לא מן הצורך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני רוצה להבין קצת תלמודית, האם את השכר של אותו חטוף ממשיכים לשלם כשהוא שם?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

האם קופות הגמל הן חלק מהשכר או חלק מזכויות העובדים? 

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

כרגע אין חובה על המעסיק להפריש. באה המדינה ואמרה "אנחנו מבינים את הסיטואציה. יש כאן אדם ומשפחה שככל הנראה, בגלל אובדן ההפרשות, הוא יאבד את הזכאות שלו לאובדן כושר עבודה או שאירים. אנחנו לוקחים את האחריות" – המדינה, כי היא משפה את המעסיק.

"אנחנו לוקחים אחריות ונמשיך את ההפרשות. בגלל שהמעסיק בקשר ישיר עם קופות הגמל באופן רגיל, הוא יעשה את זה, ואנחנו נשפה את המעסיק". אבל זו לא חובה של המעסיק. המדינה עושה שימוש במעסיק - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז קופות גמל כלולות בקרנות האלה?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

קופות גמל לקצבה זה - - של החיסכון הפנסיוני – קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל לחיסכון. היא לא כוללת - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

וזה חלק מהשכר?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

זו זכות שכרית, ולכן לא היה צריך לשלם אותה. היא זכות של העובד. כאן בגלל שאין עדיין החלטה של תשלום השכר, קבענו שבכל זאת ישלמו, כדי גם לשמור על רציפות הזכויות וגם בגלל שהחשיבות של הזכויות האלה מנותקת משאלת יחסי עובד-מעביד - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז אתם משלמים את זה? איפה יש כאן אי-הבנה?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אדוני היו"ר, אני חושבת שצריך למקד כי יש פה כמה וכמה ערוצי גמל, פנסיה. מדובר בהרבה מאוד קופות. טל מדבר ספציפית על דברים שאין לכל העובדים.

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

נכון. רק למי שהיה.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

אין חובה להפרשה. יש חובה במישור יחסי עובד-מעביד.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אין חובה. מדובר באדם, שחלילה נמצא בסטטוס של חטוף, ובהסכם העבודה שלו עם המעסיק הייתה לו קרן ההשתלמות. זה מול המעסיק. כשאני עבדתי במשרד עורכי דין קבעתי עם השותף שהוא משלם לי כל חודש.

אני מבינה מטל שהוא רוצה שניתן לזה את הדעת ספציפית עבור האנשים האלה, שזו לא חובה של המדינה, אלא בהתקשרות שלי עם המעסיק, ספציפית כלפיי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הבנתי. את אומרת שאנחנו עוסקים בחובות המדינה, ולכן מה שקשור למדינה אנחנו צריכים לתקן ומה שקשור לפרטי הוא פרטי.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אני חושבת שיש לנו כאן אירוע, שבו - - -

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

אגב, גם להפריש לפנסיה היא חובה של המעסיק.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

נכון, גם הפנסיה היא חובה של המעסיק, אבל היא לא מוטלת עליו בתקופה הזו של הגנה מפני פיטורים. בניגוד לקרן ההשתלמות, שאין צו הרחבה על כל המשק לשלם קרן השתלמות, יש חובה לשלם את הפנסיה, רכיב פנסיוני מסוים. לגביו יש חובה כללית. לכן במקטע הזה המדינה נכנסה לנושא הפנסיוני, אבל היא לא הרחיבה לחבויות אחרות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אפשר להמשיך לקרוא.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

פרק ב'2: המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה עבור חטוף ונעדר –
הוראת שעה

	
	
	"הגדרות – פרק ב'2 18ח.
	בפרק זה –

	
	
	
	
	"הכנסה" – כמשמעותה בסעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–141995;



היא נוגעת לחישוב ההכנסה השנתית של העובד.

	
	
	
	
	"חטוף או נעדר" – מי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה כהגדרתן בסעיף 2(ז), וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;



אם חלילה ידוע שהחטוף נפטר, זה לא יחול.

	
	
	
	
	"קופת גמל לקצבה" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–152005, לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור, לפי תכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו באותו חוק, הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
"שכר העבודה" – הגבוה מבין אלה:

	
	
	
	
	
	(1) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד הפסקת ההעסקה, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק במשך פחות מ-12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע של השכר בתקופה זו;

	
	
	
	
	
	(2) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-3 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד הפסקת ההעסקה, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק במשך פחות מ-3 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה השכר הממוצע בתקופת העסקתו.


מזכירים כאן גם את הפסקת ההעסקה כי יכול להיות שהעובד הפסיק את העסקתו כבר לפני החטיפה, אבל רוצים בכל זאת לשמר לו את ההגנה. אתה רוצה להסביר את זה בבקשה, דור?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

אולי כדאי להפנות להעסקה שקבועה בפרק הזה לפי 18י, לא לכל הפסקת העסקה כשאנחנו מדברים על הפסקת העסקה בפרק הזה. אני אסביר על שכר העבודה – המטרה הייתה לדאוג שההפקדות יהיו על בסיס שכר עבודה שהוא יחסית השכר הממוצע של הבן אדם. היה חודש של חגים עכשיו, או בדיוק לפני חודשי יולי-אוגוסט.

זו הגדרה שהיא יחסית דומה להגדרה של המשכורת הקובעת בתקנונים התקניים של קרן הפנסיה, ולכן זה ישמור על השכר הקובע של העובד ולא יפגע בו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	"המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה עבור חטוף ונעדר שהוא עובד – הוראת שעה
	18ט.
	(א) מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל בעד התקופה שבה היה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיף העובד לעבוד באותה תקופה.

	
	
	
	
	(ב) המעסיק ידווח למוסד לביטוח לאומי, באופן שיורה המוסד לביטוח לאומי ויפרסם באתר המוסד לביטוח לאומי, על התשלומים שביצע.



זו טעות בנוסח, לכן צריך להוריד את המילים האלה.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

נעה, לא צריך להוריד את המילים. פשוט צריך לשים אותן לפני המילים. אני חושב שצריך לכתוב "המעסיק ידווח למוסד לביטוח לאומי על התשלומים שביצע, באופן שדיווח".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אוקיי, "על התשלומים שביצע".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

פשוט להעלות את זה למעלה. הלאה, סעיף (ג).

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	
	
	(ג) אוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלום זה ממקור אחר, ואולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי . סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשי"ח–161958.


אוצר המדינה יעביר באמצעות המוסד לביטוח לאומי שיפוי למעסיק. יש כאן שאלה "מה קורה עם מעסיק שהוא גוף ציבורי?" למשל, האם המדינה תשפה את עצמה או - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה לא צריך להיות בחוק. אם המדינה תרצה, היא תשפה. זה העסק שלה במגזר הציבורי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אוקיי, אז לא יתבעו. בסדר. יש מעסיקים שאנחנו מניחים שיבחרו לשלם שכר ולהפריש את ההפרשות. האם במקרה כזה הם גם יהיו זכאים - - -

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

סעיף 18יג – שעדיין לא הגענו אליו – מדבר על כך שאם יש הסדר אחר לפי דין או הסכם, כל הפרק הזה לא יחול. אם יש מעסיקים שיחתמו על הסכם, או שאין להם הסדר בכתב או בעל פה כמו בדיני עבודה שמשלמים להם את זה, אז כל הפרק לא יחול כי המעסיק לקח את זה על עצמו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כשנגיע לזה, תפנה את תשומת הלב. בסדר?

	
	
	תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות חטוף או נעדר שהיה עובד והופסקה
העסקתו
	18י.
	הסתיימה העסקתו של עובד חטוף או נעדר במהלך חמישה החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל בעד התקופה שבה היה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, כאילו הוסיף העובד לעבוד באותה תקופה.



אנחנו מדברים על עובד שהסתיימה העסקתו.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

יש פה שני חלקים לסעיף הזה. החלק האחד מדבר על עובדים שהתפטרו או פוטרו לפני, בסמוך למועד הזה, שגם להם אנחנו רוצים שימשיכו הפקדות. יש להם היום ריסק זמני, ביטוח שממשיך לתקופה מסוימת, ואם הם לא ימשיכו את ההפקדות, הם לא יכולים להודיע שהם רוצים להמשיך את ההפקדות בתקופה הזו, מאחר והם נמצאים כחטופים. אז המדינה נכנסת לנעליהם ומשלמת את ההפקדות.

בחלק השני יש את העובדים שאחרי תקופת החוק העיקרי, שאוסרת על סיום העסקה, ושתסתיים ההעסקה שלהם במקרה שחס וחלילה מעסיק שפשט את הרגל. אז גם בגינם המדינה תיכנס במקום המעסיק ותבצע את ההפקדות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יפה. הלאה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בסעיף 18יא אנחנו עוברים לעניין של הסדר פנסיוני של חטוף או נעדר שהוא עצמאי.

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

לפני שנעבור לסעיף הזה, אני רק רוצה לחדד בנושא של השכירים. לא צריך להגיד שכל הנושא של הפנסיה התקציבית יהיה מוסדר, ושהכל ימשיך בתקופה הזאת מבחינת הוותק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יש חטופים שיש להם פנסיה תקציבית?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

יכול להיות שמבוגרים, אבל בטח בודדים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, אני לא יודעת אם יש עובדים כאלה אבל אני חושבת שהנושא של הוותק אמור להישמר. הזכויות התלויות בוותק אמורות להישמר בתקופה הזו. צריך אולי לראות אם מדובר בגופים שיש להניח שיכול להיות וימשיכו לשלם שכר, או שיהיו להם הסדרים שייחודיים להם, אבל לא בדקנו את הנושא.

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

אולי כדאי לבדוק.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני לא יודעת אם צריך. אני לא יודעת אם רוצים לעכב את החקיקה הזו לצורך הבדיקה, אם יהיה לנו זמן למועד אחר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני לא חושב שכדאי להפסיק את החקיקה. אני לא יודע אם יש כאלה, ואם יש אז אני בטוח שהמדינה ממשיכה לשלם להם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו בעמוד 8, סעיף 18יא.

	
	
	המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה עבור חטוף ונעדר שהוא עצמאי – הוראת שעה
	18יא.
	בעד עצמאי כהגדרתו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו הפך לחטוף או נעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תשלומים כאמור לאותה קופת גמל בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העצמאי בקופת הגמל, והכול לפי ההכנסה של החטוף או הנעדר שבעדה שולמו דמי ביטוח לאומי ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות.



מי שהפקיד במשך השנה שקדמה ביצע את ההפקדות שמוטלות עליו לפי אותו חוק. באותו חוק יש חובת הפרשה לקופת גמל לעצמאיים. אם הוא הפקיד לפי זה – הוא יהיה זכאי, לפי ההכנסות אשר בעדן שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם לכך.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

אני אשמח להעיר. המיקום של הסעיף הזה לא צריך להיות בחוק הגנה על עובדים. מדובר בעצמאי. מי שמסדיר את ההפקדות לעצמאיים הוא בעצם האוצר, לפי החקיקה של חוק ההתייעלות הכלכלית, ואנחנו חושבים שהתיקון בעניין המשך הפרשות צריך להיות שם. מי שמאסדר ואוכף את העניין הוא האוצר. אנחנו מחילים את חוק ארגון הפיקוח על העבודה על החוק הזה, ושלא ישתמע שאנחנו אוכפים משהו שהוא לא בסמכות שלנו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הדברים נרשמו לפרוטוקול. הלאה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, אבל יכול להיות שאפשר שכל ההוראות האלה יהיו ביחד. אם ביטוח לאומי מסכים, נקבע את זה כחוק הביטוח הלאומי כתיקון אכיף.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

ואז זה יעשה יותר סדר.

 << דובר >> שרית דמרי-דבוש: << דובר >>   

אנחנו לא נתנגד. אמרנו שזה ההסדר שנבצע ונפעל לזה. זו גמלה חדשה שאנחנו נבצע, כמו שדיברנו. זה אסדר חדש.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אבל זה עושה לכם סדר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

צריך לעשות כל מיני התאמות בניסוח, אבל המהות צריכה להישאר אותו דבר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה מה שחשוב. הלאה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	השבת תשלומים
	18יב.
	שילם המעסיק או המוסד לביטוח לאומי תשלום לקופת גמל לפי סעיף 18ט, 18י או 18יא, והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד לביטוח לאומי את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו במועד ששולם.



הכוונה היא לערך נומינלי.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

אני אסביר בכמה מילים את המטרה של הסעיף.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מישהו שאל על המטרה? אני פשוט רוצה להבין.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל אולי יסביר מתי ישיבו. חשוב להבין.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז תגיד מתי ישיבו.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

יש מקרה ביטוח שחל לפני. בגלל שחטוף יחזור מהשבי, או שיתגלה שהוא נכה או נפטר, ויש לו זכאות מקרן הפנסיה, אז לא היה צריך לבצע את ההפקדות ויחזירו את הכסף למדינה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אוקיי. הלאה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	סייג לתחולה
	18יג.
	הוראות סעיפים 18ט עד 18יא לא יחולו על עובד חטוף או נעדר שחל לגביו בתקופת החטיפה או ההיעדרות הסדר אחר לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות המגיעות לו.



 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אפשר הסבר לזה? זה לא ברור.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

זה מה שדיברנו עליו קודם. המטרה היא שאם יש הסדר אחר. למשל חייל שנחטף בתקופת המילואים, יש לו הסדר מפקודות הצבא והצבא יוכל לאסדר, אבל הוא ממשיך לקבל תגמולי מילואים, ואז לא צריך את ההסדר שקבוע פה למרות שהם עובדים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

ומשרד הביטחון לוקח על זה?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

נכון. חיילים בשירות סדיר לא רלוונטיים כי הם לא עובדים, אז החוק לא רלוונטי אליהם. יכול להיות שיהיו מעסיקים אחרים שייקחו את זה על עצמם ויסכימו לבצע את ההפקדות. אנחנו כן רוצים לחדד שזה הסדר שהוא רק מיטיב. במקרה שאין הסדר מיטיב, אז זה יהיה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז אתה רוצה להגיד הסדר מיטיב אחר לפי דין?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

בדיוק.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

יש לי עוד הערה על נוסח הסעיף, אם אפשר. במקום המילים "המשך הזכויות הפנסיוניות המגיעות לו" צריך לכתוב "המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו, אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה שבה היה עובד חטוף או נעדר", כי אנחנו קובעים חובה שלא קיימת.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

שהיו מגיעות לו?

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

היו מגיעות לו אלמלא החטיפה, אם היה ממשיך לעבוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שמחה, בוועדת חוקה לא מרשים להפריע ליועצת המשפטית.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

בעיקר בוועדת חוקה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

הוא משלים את החומר עכשיו, את כל הסעיפים שהקראנו.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

באתי להעתיק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה פשוט מפריע כי אנחנו עוקבים אחרי ההקראה. כל האנשים שיושבים כאן רוצים לשמוע.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

תמיד אמרו לי שצריך לשבת ליד התלמידה הכי חרוצה בכיתה ולהעתיק ממנה – זו שמסכמת.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

עם הכתב הברור.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	הוראות שונות – פרק ב'2
	18יד.
	(א) קופת גמל תדווח למוסד לביטוח לאומי את הנתונים הדרושים לו לצורך ביצוע התשלומים כאמור בסעיפים 18י ו18יא, באופן שיורה המוסד לביטוח לאומי ויפרסם באתר המוסד לביטוח לאומי.



כאשר המוסד לביטוח לאומי נדרש לבצע את התשלומים, הוא יצטרך לקבל את המידע מקופות הגמל. השאלה היא אם קופות הגמל ידעו להעביר לו מי חטוף ונעדר ולהגיד מתי הוא שילם?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

אנחנו ממש בימים האלה סיכמנו שתהיה דרך שקופות הגמל וחברות הביטוח יוכלו לקבל מהמדינה את הרשימה ואנחנו פועלים בימים אלה להסדיר איך זה יקרה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

דרך הביטוח הלאומי?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

לא. אנחנו נסגור את המנגנון מי במדינה יעשה את זה. או אנחנו, כרשות שוק ההון, או - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אתם תקבלו את הרשימה של החטופים והנעדרים?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

כן. אנחנו, או חמ"ל הנעדרים והחטופים יעבירו דרכינו. אנחנו נסגור את זה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

של משרד ראש הממשלה?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

בדיוק.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ואין לכם בעיה להעביר את המידע לביטוח הלאומי, נכון?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

לא, זה לא לביטוח הלאומי. אתם צריכים לחברות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

רק שלא תידרשו להחתים אותם על ויתור סודיות.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

אנחנו צריכים להעביר את זה לחברות כדי שהחברות ידעו מי חטוף, ולבדוק אם הוא עצמאי.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

הם צריכים לחברות הפרטיות.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל אתם לא תרכזו את המידע מקופות הגמל, הם יודיעו אותם ישר - - -

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

לא. הם יעבירו את זה ישר לביטוח לאומי, כי הוא אחראי על התשלום והשיפוי. אנחנו, או גורם אחר במדינה שיוסכם, נעביר את המידע לחברות מי חטוף.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אנחנו בעמוד 9.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	
	
	(ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, המועד לביצוע התשלומים המגיעים לפי הוראות פרק זה בעד התקופה שקדמה ליום תחילתו של חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), יהיה בתוך ... מיום תחילתו של החוק האמור.



זאת אומרת מתי אנחנו מצפים מהמעסיקים להתחיל לשלם גם עבור תקופות העבר. השאלה היא, דור, מתי אנחנו יכולים לצפות מהמעסיקים לשלם?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

התשלומים צריכים להיות ב-15 בכל חודש לפי ההוראות שלנו. זה אומר שהתשלום הקרוב המאוחר ביותר אמור להיות ב-15 בדצמבר. אם גזירת השכר של נובמבר קרוב, הגיוני שנעשה את זה עד 15 בדצמבר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אוקיי.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

התשלומים יהיו רק רטרואקטיביים? מ-7 באוקטובר?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז בואו נכתוב גם את התאריך. "עד יום 15 בדצמבר".

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

כן. הייתה פה שאלה אם התשלומים יהיו רטרואקטיביים. הם יבוצעו ב-15 באוקטובר באופן רטרואקטיבי, אבל זה יהיה רק מעכשיו. לא תהיה ריבית פיגורים ולא תהיה הלנת שכר.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זה חוק חדש.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

זה רק כדי להבהיר. מאחר ולא הייתה חובה, לא תהיה ריבית פיגורים ולא הלנת שכר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה בדיוק מה שהסעיף הזה מבהיר. הוא אומר שהמועד על אף האמור בכל דין ההסכם, המועד לביצוע הוא המועד של 15 בדצמבר. לכן אין להם פיגורים, כי המועד נדחה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

כן. זה מה שאני אומרת.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בסעיף (ג) יש נוסח חדש לעומת מה שהיה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה לא מודפס, ולכן תקשיבו. היועצת המשפטית תקריא את זה מילה במילה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   


	
	
	
	
	(ג) לעניין פקודת מס הכנסה במועד ההפקדה לקופת הגמל לא יראו בתשלומים ששולמו לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר לפי סעיף 18ט, סעיף 18י וסעיף 18יא כהכנסה בידי החטוף או הנעדר ועל תשלומים לפי סעיף 18ט לא יחולו הוראות סעיפים 3ה(3) ו-3ה(3)(1)(א) לפקודת מס הכנסה.



 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

כשזו לא הכנסה, אין תשלומי מס וכאלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אלה אותן הוראות שהיו חלות אם התשלומים היו מופקדים לקופת גמל בעד שכר.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זו הבהרה. שיהיה ברור.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	שיפוי המוסד
	18טו.
	אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים לפי פרק זה ואת החלק היחסי מההוצאות המנהליות של המוסד הנובע מביצוע פרק זה.



את זה נצטרך גם כשתהיו בחוק הביטוח הלאומי.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

לגבי התוספת יש לי עניין. אופקים ושלושה ישובים מאשכול שלא בפנים – צאלים, גבולות ואורים. הסלקציה בתוך המועצה האזורית אשכול מאוד קשה להם והם ממש פונים על זה. כמובן גם אופקים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לגבי רשימת היישובים, מה יש לכם להגיד?

 << דובר >> שרית דמרי-דבוש: << דובר >>   

אנחנו רק רוצים להבהיר לפרוטוקול שהסמכות העניינית תהיה של בית הדין לעבודה בכל הקשור לתביעות האלה, ממילא בעולם קופות הגמל וביטוח לאומי. מאחר וזה יכנס לחוק ביטוח לאומי, יחולו כל ההוראות הכלליות של חוק ביטוח לאומי לרבות הסמכות של פקידי התביעות, הגבלת עיקולים וכל הדברים הרלוונטיים האלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא. אני לא רוצה לדלג על זה, הייתה פה בקשה להוסיף ארבעה ישובים – אופקים, צאלים, גבולות ואורים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה עם נתיבות?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני לא יודעת.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

אנחנו נבקש את התייחסות משרד הביטחון, אבל נצמדנו להחלטות הממשלה בהן פורסמו רשימות היישובים שפונו או שאפשר היה להתפנות מהם. היישובים המדוברים לא נכללים בהחלטות.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

בגלל זה הייתה שביתה של גדי ירקוני, שישן ברכב.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אבל צריכה להיות כאן מדיניות ממשלתית אחידה. ככל שיוחלט בהמשך על איזושהי הכנסה של יישובים להחלטות הממשלה, אפשר יהיה לייצר איזשהו סעיף סל שמכניס אותם גם לכאן. אבל לא הגיוני שנקבע לעצמינו רדיוס או ישובים שדינם שונה בשאר המדיניות הממשלתית.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

והמעמד של היישובים האלה לא השתנה בעקבות הדין ודברים שלכם עם גדי ירקוני?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

יו"ר הוועדה, זו בדיוק החריגה שיש אפשרות לשר האוצר ולשר העבודה להוסיף, נכון? אם אני לא טועה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יש להם אפשרות להוסיף בלי הגבלה. יש להם אפשרות להוסיף בצו. קבענו את זה. רגע.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה הסעיף שדיברנו - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה בעמוד 4 בסעיף קטן (ו).

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

- - - רשאי לשנות את התוספת בהתייעצות עם משרד הביטחון. אנחנו נשענים על החלטת הממשלה ועל משרד הביטחון בעניין התוספת ורשימת היישובים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן, אבל אם אומרים שרוצים להוסיף אותם לרשימה?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אנחנו יודעים שרבים מהם התפנו עצמאית, גם מאופקים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בטח. יש ישובים שהם ממש על הגבול.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אני שואלת ברמת הקוהרנטיות של המדיניות הממשלתית – איך אנחנו יכולים להגדיר שלעניין הגנה מפיטורים יש רשימת יישובים X ולעניין תנאים סוציאליים אחרים - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

את צודקת שזו חרפה לחלוטין שלא כל יישובי האשכול נכנסו, בטח שלא נתיבות.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אבל זה לא השולחן הזה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל אנחנו לא ממשיכים את החרפה. אנחנו אומרים שאם הם לא קיבלו את הפיצויים זה משהו אחד שכנראה יש לו השלכות כלכליות שהן בעייתיות. אני עדיין חושבת שזה מזעזע, אבל אנחנו אפילו לא מגנים עליהם מפני פיטורים. יש כאן איזשהו עיוות שהוא בעייתי מאוד.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אני לא חושבת שזה סביר שהרשימה תהיה שונה מהרשימה של החלטות הממשלה שתקפות לשאר המדיניות הממשלתית, לרבות קרן מס רכוש, לרבות מענק, ושייתקנו אותי משרדי הממשלה האחרים אם הם חושבים אחרת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

חברת הכנסת רייטן - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אתה צודק גם לגבי נתיבות. פספסתי את זה.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

העמדה הממשלתית נכתבת לפרוטוקול?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

כן. זה נכנס לפרוטוקול.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה ויכוח פרלמנטרי.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אני רק רוצה לוודא. אנחנו לא רואים שום הגיון ביצירת מדיניות שהיא שונה. אני אשמח שחברי הכנסת יסבירו לי מה ההיגיון שהם מזהים, במה ההיגיון בכך שתהיה רשימת ישובים שונה לחוק הגנה מפיטורים ורשימת ישובים אחרת שמדברת על הטבות לעניין מפונים או לעניין קרן - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אולי נוסיף גם את ההטבות.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם לא אנחנו, אז אולי ועדת הכספים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אני לא חושבת שזו שאלה של הגיון.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

גם להם - - לא שאנחנו נוריד להם בגלל זה. שהם ישדרגו את רשימת היישובים. היה כעס עצום בכספים על הסיפור של אשכול והיישובים, ולא יכול להיות שגם אופקים תישכח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בפרט שזה סעיף שלא עולה כסף למדינה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בדיוק. זה בשביל להגן עליהם כי הם התפנו מרצון, שיוכלו לחזור לעבוד. חוץ מזה, לא מדובר כאן בהרבה ישובים. באופקים נטבחו 50 אנשים ויישובי האשכול לא יכולים לחזור. אני לא מבינה את זה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

הרציונל שמביעה חברת הכנסת לזימי להוספת המקומות האלה הוא רציונל נכון, והכנסת רשאית וסוברנית לעשות מה שהיא רוצה. זה אצלך, אדוני היו"ר. אתה יכול לקבל את זה. זה נכון שזה לא בהלימה להחלטה אחרת. שלחתי הודעה לגדי להבין איפה היישובים האלה עומדים. הוא נלחם מאוד בשבועיים האחרונים לגבי הטבות ודברים אחרים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני רוצה להדגיש שזה לא לפרוטה למדינה. זו הגנה על פיטורים.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

נכון, ולכן אני אומרת שזה לא העניין. יש פה מסר וקוהרנטיות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אמרת את זה, את לא צריכה לחזור על זה.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אני כן אחזור על זה כי אני חושבת שכן זועק כאן חוסר ההגיון. המדינה מגדירה בהחלטות ממשלה רשימה של ישובים. מה הסיבה שבוחרת ועדת העבודה להכניס ישובים נוספים לחוק הגנה מפיטורים?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, אני רוצה להגיב על זה. הצענו למשרדים להגיד "תעזבו את הרשימה, תגידו שהיישובים שאליהם מתייחסות החלטות הממשלה הם היישובים הזכאיים". עשינו את זה לפי החלטת הממשלה בהסכם האכלוס למשל. הם התנגדו והעדיפו ללכת על הרשימה. מכיוון שכך יש לנו רשימה והוועדה יכולה להוסיף ישובים לרשימה הזו.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

נעה, אני אסביר למה רצינו רשימה. רצינו ודאות למעסיקים. יש כאן מעסיקים שצריכים לעקוב אחרי היישובים ולדעת איפה העובד שלהם גר. זה הרציונל המסדר, לא כדי לפרוץ - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

הפיצויים נכנסו בסוף, שתדע. הרשימה לא עדכנית.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אני עם גדי ירקוני על הקו, ואני רוצה להבין. אני שואלת את גדי לגבי הרשימה הזו, על שלושת היישובים האלה, וגדי אומר שהם הוכנסו בפיצויים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אז אין סיבה שלא יכנסו.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

נכון, גדי?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אוקיי, בואו נחליט להוסיף את כל היישובים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

תודה רבה, יו"ר הוועדה.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, איפה שעודכנו החלטות הממשלה והוכנסו גם ישובים נוספים, גם אנחנו נכניס.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

נכון. בעצם העיוות הוא שהם לא היו פה. להיפך, פה זה היה מעוות, אז טוב שנכנסו וטוב שגם שמנו לב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אבל אני רוצה להכניס גם את אופקים ונתיבות.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בוודאי. אנחנו רק בדקנו. זה אומר שגם הרשימה ששם שונה מפה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם אתם יודעים על עוד ישוב כזה - - -

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

יו"ר הוועדה, היינו לפני שעתיים בדיון על הסכם סעיף 9. היינו באותה הסיטואציה. בהסכם יש לנו נוסח שמונה ארבע החלטות ממשלה רלוונטיות לעניין היישובים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אי אפשר לחזור. אני מצטערת.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

למה היה אפשר לעשות את זה בהסכם בסעיף 9 והיה אפשר לעשות את זה בחל"ת - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל שם הכנסתם את המועצה האזורית אשכול. למה שיניתם כאן?

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

למה ניתן היה לעשות את זה בחוק החל"ת ואי אפשר לעשות את זה כאן? אני לא מצליחה להבין.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בוא נוסיף את זה.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אפשר לקבל מענה לשאלה שלי? למה היה אפשרי לעשות את זה בחוק החל"ת ואי אפשר לרשום רשימה של ארבע החלטות ממשלה - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

- - - היועץ המשפטי במשרד האוצר גם התנגד לנושא הזה, להפנות להחלטות ממשלה. הוא כתב שהוא מתנגד. לכן, יש לנו כאן רשימה. יש סמכות לשנות את הרשימה אם תחשבו שנעשה פה עוול. נטען פה על זכאות שלא מגיעה. תוכלו לשנות, להוסיף או להוריד.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אני שואלת מה הקריטריונים לזכאות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הקריטריון הוא שזה לא עולה כסף למדינה ונציגת האוצר לא צריכה להתנגד על משהו שלא עולה לכם כסף.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

הוועדה כותבת רשימה של ישובים. אנא שקפו לציבור, לא לי, מה הם הקריטריונים שישוב מסוים נכנס וישוב מסוים לא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם תאפשרי לנו - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני רוצה להבין למה שיניתם את זה במתווה הפיצויים ולא הבאתם את זה לפה. אנא שקפו לי למה החרגתם חלק מהיישובים שכבר אישרתם.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אז אנחנו חוזרים ואומרים שמבחינתנו כל ישוב שנמצא בהחלטת הממשלה צריך להיות כאן עם הפרקטיקה שמאפשרת גמישות עם הפניה להחלטות הממשלה. בשמחה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

את יודעת מה העניין, נועה? החלטת ממשלה היא של הממשלה, ואתם שכחתם שיש פה גם כנסת, ואנחנו הפיקוח הפרלמנטרי.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אני שואלת, מה גרם לך להכניס שלושה ישובים נוספים?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

שניה. אני יכולה לתת לך ב"קליפת אגוז" את הרציונל. גדי ירקוני וראשי הערים האחרים ישבו בוועדה הזו וגם בוועדות אחרות – כלכלה וכספים, הסבירו ונלחמו למה היישובים הללו צריכים להיות ברשימה. אגב, באיזשהו שלב היה קשב. כל האנשים ביישובים האלה חלקם בחבל אשכול, וזה חבל שלם של ישובים שהאנשים שבו נפצעו, פונו ולא נמצאים שם. אתם אלה שעשו משהו לא רציונלי. אנחנו מתקנים את זה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אופקים ונתיבות אלה מקומות ללא הקהילות שיש באותן מועצות אזוריות, והם צריכים שנסתכל עליהם.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

את מבינה? זה הפוך.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אני חושבת שהדיון על אילו ישובים - - זה לא הפורום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני רוצה לסכם. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אבל זה כן הפורום, כי זאת הכנסת.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אני אומרת את העמדה הממשלתית ושואלת שאלות שבעיניי מצריכות ליבון. ברור שהסוברניות היא בסוף שלכן.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני הייתי בוועדת הכספים, וכשראינו את חוסר הקוהרנטיות בהחרגת ישובים שכן קרובים ולא קרובים, ואת כל המסחרה שהייתה עם ראש עיר שמתקשר ואז נכנס - - החלטת פיקוד צפון או פיקוד העורף - - אל תדברו איתי על סוגיות ועל קריטריונים. אצלכם הכל מעורבב.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אז אם את חושבת שאפשר להוסיף ישובים בלי קריטריונים, את רשאית לעשות את זה, כמובן. אני, כעמדה מקצועית של הממשלה, חושבת שצריך קריטריונים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

גברת נועה, סיימת את הנימוקים. גם לנו יש מקצועיות. אנחנו אנשי מקצוע שרואים את האנשים מנתיבות מתגלגלים בכל הארץ למרות שלא השארתם אותם, ואת האנשים מאופקים שאיבדו את חייהם ולא הכנסתם אותם. בשביל זה אנחנו שליחי ציבור. אנחנו, כחברי כנסת, מחליטים באופן מקצועי שהרשימה שלכם חסרה, ובפרט שזה לא עולה כסף לאוצר, אין לאוצר say בעניין הזה.

"זה נהנה וזה לא חסר" – בדיוק למדנו על זה בדף היומי, וגם על "כופין על מידת סדום". כאשר זה נהנה וזה לא חסר, חייבים לעשות את זה. אנחנו, על דעת חברות הכנסת לזימי ורייטן וחברי ועדת העבודה והרווחה, בהתייעצות עם היועצת המשפטית שלנו, מוסיפים את נתיבות, אופקים, צאלים, גבולות ואורים לרשימה שמופיעה כאן בתוספת.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מאוד מעריכה את הגמישות המהירה. אנחנו מקבלים את פניות הציבור הקשות הללו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אנחנו עוברים הלאה.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >>   

אדוני, אני יכולה להוסיף משהו?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא לעניין הזה, אבל להמשך כן.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >>   

האמת שהייתי רוצה להוסיף לעניין הקודם, בהקשר "זה נהנה וזה לא חסר" ובהקשר לדברים שהוקראו בתחילת הדברים, אמנם זה היה כמה עמודים למעלה, אבל הייתי רוצה להוסיף, אם אפשר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה?

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >>   

בישיבה הקודמת דיברנו על כך ההגנה מפני פיטורים היא צורך ולא פרס. כשאנחנו מסתכלים על סעיף (ב2) בעמוד 3 – שכבר הקראנו, ואני מצטערת כי בדיוק יצאתי – זה נכון ש"זה נהנה וזה לא חסר" בהקשר של תקציב המדינה, אבל כשאנחנו מאפשרים לשורה ארוכה של אנשים להיעדר מהעבודה כשלא תמיד יש צורך – זה פוגע בשוק העבודה.

בסעיף (ב2) יש הגנה לבנות זוג של משרתים במילואים מעצם זה שיש ילד עד גיל 14 ללא קשר לסגירת מוסדות החינוך. אני יכולה להבין את זה שצריך לשמור על ילד שחוזר בשעה 14:00 הביתה, ילד עד גיל 14 שחוזר מבית הספר עדיין צריך הורה משגיח. נשאלת השאלה למה נותנים לגיטימציה להיעדר יום שלם מהעבודה ולא להגיע למשרד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

תודה רבה. אנחנו ממשיכים בהקראה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אדוני, אני יכול גם להתייחס בבקשה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא פתחתי דיון.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל שמי הוזכר כאן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אדוני, אפשר להגיב בכמה מילים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא. אין צורך.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

אדוני, אפשר לשאול לגבי ההערות שביקשת שנרשום?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לפני שאנחנו מקריאים את היישובים, אפשר להתייחס - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא. רצית לסיים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

רציתי לסיים, אבל יש לי שאלה נוספת לגבי הפרק שקראנו, אותו פרק שייכנס לחוק הביטוח הלאומי, לגבי תקופת הוראת שעה קצרה של שלושה חודשים עם אפשרות הארכה. השאלה היא אם הפרק הזה צריך להיות באותה הוראת שעה, או שאפשר ללכת על תקופה יותר ארוכה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

באיזה פרק?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אותו פרק שעסק בהמשך ההפרשות הסוציאליות לחטוף או לנעדר.

 << דובר >> שרית דמרי-דבוש: << דובר >>   

שרית דמרי מהלשכה המשפטית בביטוח הלאומי. אנחנו סברנו – ואני חושבת שיש כאן הסכמה – שצריך לתת לזה את אותה תקופת הוראת השעה, כמו התגמולים שניתנים לבני משפחות של חטופים. כלומר שנתיים עם אפשרות להארכה של שנה נוספת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כל עוד העובד חטוף.

 << דובר >> שרית דמרי-דבוש: << דובר >>   

כמובן. בתקווה שזה לא נדרש לתקופה הזו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז נוסיף לזה הוראת שעה נפרדת בתוך חוק הביטוח הלאומי של שנתיים פלוס אפשרות למי? לשר העבודה, באישור הוועדה?

 << דובר >> שרית דמרי-דבוש: << דובר >>   

כן. באישור הוועדה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לגבי התוספת, שאלו אותי על כל מיני ישובים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

את רוצה שאני אקריא?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני אקריא את כל היישובים. היישובים שבתוספת הם –

	
	
	(1)
	נחל עוז;

	
	
	(2)
	ארז;

	
	
	(3)
	ניר עם;

	
	
	(4)
	מפלסים;

	
	
	(5)
	כפר עזה;

	
	
	(6)
	גבים;

	
	
	(7)
	אור הנר;

	
	
	(8)
	נתיב העשרה;

	
	
	(9)
	זיקים;

	
	
	(10)
	יד מרדכי;

	
	
	(11)
	כרמיה;

	
	
	(12)
	כרם שלום;

	
	
	(13)
	כיסופים;

	
	
	(14)
	חולית;

	
	
	(15)
	סופה;

	
	
	(16)
	נירים;

	
	
	(17)
	ניר עוז;

	
	
	(18)
	עין השלושה;

	
	
	(19)
	ניר יצחק;

	
	
	(20)
	בארי;

	
	
	(21)
	מגן;

	
	
	(22)
	רעים;

	
	
	(23)
	סעד;

	
	
	(24)
	עלומים;

	
	
	(25)
	שדרות;

	
	
	(26)
	ברור חיל;

	
	
	(27)
	דורות;

	
	
	(28)
	יכיני;

	
	
	(29)
	איבים;

	
	
	(30)
	גברעם;

	
	
	(31)
	מבקיעים;

	
	
	(32)
	יתד;

	
	
	(33)
	שלומית;

	
	
	(34)
	נווה;

	
	
	(35)
	שדי אברהם;

	
	
	(36)
	מבטחים;

	
	
	(37)
	ישע;

	
	
	(38)
	עמי עוז;

	
	
	(39)
	פרי גן;

	
	
	(40)
	תלמי יוסף;

	
	
	(41)
	עין הבשור;

	
	
	(42)
	יבול;

	
	
	(43)
	אבשלום;

	
	
	(44)
	דקל;

	
	
	(45)
	צוחר;

	
	
	(46)
	אוהד;

	
	
	(47)
	תלמי אליהו;

	
	
	(48)
	שדה ניצן;

	
	
	(49)
	בני נצרים;

	
	
	(50)
	שוקדה;

	
	
	(51)
	שובה;

	
	
	(52)
	כפר מימון;

	
	
	(53)
	תושיה;

	
	
	(54)
	תקומה;

	
	
	(55)
	זמרת;

	
	
	(56)
	משגב עם;

	
	
	(57)
	מנרה;

	
	
	(58)
	מלכיה;

	
	
	(59)
	מעין ברוך;

	
	
	(60)
	יפתח;

	
	
	(61)
	דפנה;

	
	
	(62)
	מרגליות;

	
	
	(63)
	כפר יובל;

	
	
	(64)
	ראש הנקרה;

	
	
	(65)
	חניתה;

	
	
	(66)
	זרעית;

	
	
	(67)
	שתולה;

	
	
	(68)
	אביבים;

	
	
	(69)
	מטולה;

	
	
	(70)
	שלומי;

	
	
	(71)
	שומרה;

	
	
	(72)
	בצת;

	
	
	(73)
	יערה;

	
	
	(74)
	דישון;

	
	
	(75)
	אדמית;

	
	
	(76)
	ערב אל עראמשה;

	
	
	(77)
	רג'ר;

	
	
	(78)
	דובב;

	
	
	(79)
	מתת;

	
	
	(80)
	ברעם;

	
	
	(81)
	יראון;

	
	
	(82)
	נטועה;

	
	
	(83)
	כפר גלעדי;

	
	
	(84)
	קריית שמונה;

	
	
	(85)
	אבן מנחם;

	
	
	(86)
	אילון;

	
	
	(87)
	לימן;

	
	
	(88)
	מצובה;

	
	
	(89)
	אבירים;

	
	
	(90)
	גרנות;

	
	
	(91)
	גורן;

	
	
	(92)
	עבדון;

	
	
	(93)
	שניר;

	
	
	(94)
	צבעון;

	
	
	(95)
	דן;

	
	
	(96)
	הגושרים;

	
	
	(97)
	סאסא;

	
	
	(98)
	עלמה;

	
	
	(99)
	אלקוש;

	
	
	(100)
	שאר ישוב;

	
	
	(101)
	בית הלל;

	
	
	(102)
	רמות נפתלי;

	
	
	(103)
	פסוטה;

	
	
	(104)
	חורפיש;

	
	
	(105)
	ריחאניה;

	
	
	(106)
	כרם בן זמרה;



 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ועליהם מוסיפים את היישובים הבאים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

	
	
	(107)
	אשקלון;

	
	
	(108)
	נתיבות;

	
	
	(109)
	אופקים;

	
	
	(110)
	צאלים;

	
	
	(111)
	גבולות;

	
	
	(112)
	אורים;


זאת הרשימה שתהיה מוגנת מפני פיטורים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

תודה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	הארכת תקופת הוראת השעה
	4.
	שר העבודה, באישור ועדת העבודה הרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה, אם נוכח כי פעולות האיבה או פעולות המלחמה כהגדרתן בסעיף 2(ז) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה דורשות זאת; ובלבד שסך כל תקופת הוראת השעה לא יעלה על 12 חודשים והארכת הוראת השעה יכול שיהיה לגבי כל הוראות סעיף 2 לחוק העיקרי או לגבי ההוראות באחד או יותר מהסעיפים שלהלן: (2)(ב)(1) או (3), (ב1)(1), (2) או (3) או 2(ב2).



זאת אומרת שאפשר להאריך את ההוראות גם לגבי חלק מהסעיפים ויחליטו לגבי המילואים או לגבי נושא אחר אם צריך או לא.

	תחילה
	5.
	תחילתו של חוק זה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) (להלן – יום התחילה), ואולם לא יועמד אדם לדין בשל עבירה על הוראות סעיפים 2(ב)(1) או (3), (ב1) או (ב2) לחוק העיקרי כנוסחם בחוק זה, בתקופה שמיום התחילה עד יום פרסומו של חוק זה.



כאן יש לנו התייחסות להשלכות. איסור הפיטורים שקבוע בחוק יש לו השלכות פליליות, כמו שראינו בסעיף הזה, ההשלכות הפליליות לא יחולו רטרואקטיבית, אבל יש לו גם השלכות של אפשרות לדרוש. למעשה סעיף 2(ה) קובע שהפיטורים בטלים ומאפשר לבית הדין לעבודה לתת פיצויים, ואם הפיצויים לא מספיקים, לתת צו מניעה או צו עשה בהתחשב בכל מיני גורמים שנקבעו שם.

כשאנחנו מדברים על פיטורים שכבר היו, כשאנחנו מחילים את ההוראה באופן רטרואקטיבי, מה תהיה המשמעות של הדבר הזה לגבי אנשים שכבר פוטרו מאז התאריך שנזכר?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

אז בית הדין ישתמש בסמכות שלו, ואם אפשר לתת צו מניעה או צו עשה, אולי הוא ייתן את הסעד של פיצויים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, לפני שאנחנו חוזרים לנושאים שנשארו, ההערות שנשמעו לגבי המסגרת התעסוקתית והשאלה אם אנחנו הולכים לבן המשפחה שעסק במענק. יש את סעיף 6, זה סעיף של תיקון חוק פיצויי הפיטורים. נשמעו הערות בדיון הקודם שאין הגנה לעובד בשכר שעתי ואין הגנה לעובדים שפוגעים בהם ושוללים מהם הטבה.

החוק הזה הוא חוק שרק אוסר את הפיטורים ומקנה זכאות לוותק. הוא לא מקנה זכאויות נוספות, לא מטיל חובות אחרות, ואפילו לא מונע מהמעסיק להוציא את העובדים לחל"ת. אבל העובדים השעתיים עלולים להיפגע כי יכול להיות שיפחיתו להם את מסגרת השעות ולא יוציאו אותם לחל"ת, ואז הם נפגעים מאוד בשכר, אבל לא זוכים להוצאה לחל"ת.

לכן הצענו בסעיף הזה שהעובד יוכל להתפטר ובכל זאת לקבל פיצויי פיטורים. אבל כשאנחנו קובעים הוראה כזאת, אנחנו נמצאים באיזושהי התלבטות. אם אנחנו קובעים כל הפחתה, אולי אנחנו פוגעים במעסיק. אולי יש פחות עבודה, אולי יש נסיבות אובייקטיביות שהצדיקו את הפחתת השעות. אם אנחנו קובעים רף, עולה השאלה שיכול להיות שמן אלה - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

כי הפסיקות היו גם לרף נמוך יותר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לרף נמוך יותר, ויכול להיות שההוראה הזו גורעת. לכן הבנתי שמעדיפים להוריד את ההוראה הזו ולא לכלול את התיקון שמופיע בסעיף 6.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הרי לא באנו לקלקל, באנו לתקן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

רגע, אדוני. יש לנו עוד נושא.

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

רגע, אדוני. יש לי שתי שאלות שאדוני אמר לי לרשום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כן, בבקשה. נציגת ההסתדרות.

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

עו"ד ויוי וייץ מההסתדרות החדשה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

רק שניה, ברשותך. יש עוד דברים פתוחים, ולצערי אני חייבת לצאת בעוד חמש דקות ואני רוצה להיות בהצבעה. השאלה היא אם את רוצה לשנות כמה דברים?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יש את המסגרת התעסוקתית, הנושא של המענק ששאלת אם אנחנו הולכים לבן המשפחה שמקבל את המענק. מנחם לפידור ביקש להתייחס בזום, כי הוא טוען שהמועד של 15 בדצמבר הוא מועד קרוב מדי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה הוא רוצה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני לא יודעת מה הוא רוצה ואני לא יודעת מה האפשרויות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

במקום שנעשה דיון ונפתח את הזום, תגידי. הוא רוצה עוד כמה ימים? מי המדובר?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני לא יודעת, אדוני. קיבלתי הודעה בסמס. מנחם לפידור.

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

הוא היועץ המשפטי של מרכז השלטון המקומי, או משהו כזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הוא על הקו? תעלה אותו רגע למשפט אחד, כי אנחנו רוצים לגשת להצבעה. כן, מר לפידור?

 << דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

- - - 15 בינואר כי אני לא בטוח שיספיקו לעשות את זה עד 15 בדצמבר.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

ה-15 בינואר עשוי להיות גבולי עם תקופת הכיסויים הביטוחיים בחלק מהמקומות שנגמרת לאחר שלושה חודשים, ואז ייווצר מצב שאנשים יפגעו מהכיסויים הביטוחיים.

 << דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

זה יכול להיות, אבל - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתה יודע מה? תעשה את זה ב-20 בחודש הזה. טוב לך?

 << דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

- - - ייווצר מצב - - -

 << דובר >> מיכל היימן: << דובר >>   

יתרה מזו, זה יכול להיות בעייתי לעצמאיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

20 בחודש יעזור לך, אדון לפידור?

 << דובר >> מיכל היימן: << דובר >>   

אי אפשר לדחות לינואר. זה חייב להישאר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז בואו נקבע ב-20 בחודש. זה בסדר בשבילכם?

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

אין, בעיה אבל התשלומים מבוצעים עד 15, אז אני לא יודע איך זה יעזור אם זה יהיה ב-20.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

כן, חמישה ימים לא עוזרים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אבל אם השלטון המקומי דורש עוד כמה ימים? אתה דורש עוד כמה ימים, מר לפידור?

 << דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

אני מבקש. שימו לב, אלה עניינים טכניים. המוסד לביטוח לאומי צריך לפרסם איך מעבירים לו, איך מדווחים. אלה אנשים - - שכר. - - רשויות מקומיות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

נענינו לך. נוסיף עוד כמה ימים, עד 20 בחודש.

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

עדכנת לגבי הקרנות הוותיקות. בקרנות הוותיקות הכיסוי הביטוחי הוא עד שלושה חודשים. כבר אחרי חודשיים מתחיל הבטל, ולכן אני לא בטוח שאפשר להאריך את התאריכים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אם זה באיחור של חמישה ימים זה עושה בלגן?

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

יכול להיות. צריך לבדוק מול הקרנות הוותיקות. בהחלט יכול להיות מצב שאנשים - - -

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

זה אותו חודש. זה לא אמור להיות - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

באותו חודש זה לא אמור לעשות עניין.

 << דובר >> טל שטיין: << דובר >>   

אוקיי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בסדר, הלאה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בסדר? אז המסגרות התעסוקתיות עד גיל 21, של החינוך המיוחד.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

מסגרות תעסוקתיות עד גיל 21 לאותו מוסד חינוך? אבל הוא לא מוסד חינוך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם מדובר בילדים מיוחדים, אנחנו מאשרים. מה השאלה?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

אני חוזרת על מה שנעה הבהירה בתחילת הדיון. מוסד חינוך זה לרבות כל מה שאמרנו. אם זה בגדר מוסד חינוך, הם נכנסים כאן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יכול להיות שהיא חוששת שזה לא מוסד חינוך.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

כן, יש פה סגירה חלקית.

 << דובר >> דיאנה בראון: << דובר >>   

זה לא מוסד חינוך אלא זו מסגרת תעסוקתית.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אם אני לא טועה, אלה מסגרות של רווחה.

 << דובר >> דיאנה בראון: << דובר >>   

בדיוק. אלה מסגרות של משרד הרווחה שמופעלות על ידי נותני שירותים, כמו "אלו"ט" ועוד מרכזי תעסוקה, עד גיל 21. יש ילדים שלא הולכים למסגרת החינוכית, אלא למרכז תעסוקה, או אחרי המסגרת החינוכית הולכים למסגרות האלה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

או אחרי שעות בית הספר.

 << דובר >> דיאנה בראון: << דובר >>   

ואם הם עד גיל 21 וחוק החינוך המיוחד חל עליהם גם ככה, אין סיבה שלא - - -

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

זה כמו חלופה של מוסד.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בדיוק. כמו חלופת מוסד, נכון. בסדר?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז אנחנו מוסיפים את זה, את המסגרת התעסוקתית.

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

חברת הכנסת לזימי, אנחנו מדברים כשאין את - - המסגרת התעסוקתית לא פעילה ונדרש להשגיח על אותו - - תבררו את ההגדרה המדויקת. בסדר?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

רגע, נעה, מה שהיא שואלת אותך חשוב, האם לא צריכה להיות פה הגדרה או שלפחות לומר את זה לפרוטוקול שלימודים בזום זה בוודאות נכנס בגדר ההגדרה כאן של סגירה חלקית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

משרד העבודה אמר את זה. תגידי עוד הפעם.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

אמרנו שסגירה של מוסד חינוך אומר שהמוסד הפיזי סגור, בין אם צומצמו שעות הפעילות, ולכן העובד צריך להיעדר - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אני פשוט רוצה שההגדרה לפרוטוקול תהיה לנו ברורה אם עולות כאן שאלות. אם הבן שלי בכיתה י' והוא לומד בזום, מבחינתנו זה נכנס לחוק כסגירה חלקית?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

כי מוסד החינוך סגור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הוא לומד בזום כי זה סגור. אם זה פתוח והוא מעדיף להיות בזום, זה לא הרעיון. נכון?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

החוק עצמו דיבר על מצבים בהם המוסד סגור פיזית.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

את יודעת שיש מוסדות שסגורים חלקית ברמה שכיתה אחת לומדת בזום ואחרת לומדת במוסד הפיזי? שכבה שלומדת ככה ושכבה שלומדת אחרת. לכן כשאת מגדירה את זה כמו שאת אומרת, שהמוסד סגור פיזית, זה לא נכון. זה לא נכנס להגדרה כזו. הוא פתוח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

רגע, אם זה לא סגור, למה שלא ילך לבית הספר?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

עבור אותו ילד.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

"עבור אותו ילד" זה משהו אחר. מבינים?

 << דובר >> מאיר דוד: << דובר >>   

אבל בטח בכיתה י' הוא כבר בן 16.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אם הם בבית כל יומיים כי עושים שכבה-שכבה, האם לא באמת חוזרת לעבוד כמו שהיא רוצה.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

עבור אותו ילד מוסד החינוך אומר לו לא להגיע.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זה עבור אותו ילד, את מבינה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זו בחירה של העובד. אנחנו מדברים על מצב שבו זה נמנע מהעובד. החוק הזה מדבר על מצבים שאובייקטיבית יש קושי.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

יש כאן הוראה של מוסד חינוך או רשות מקומית, שאומרת לא להביא את הילד ביום ג', אלא ללמוד מרחוק.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

עכשיו ברמת גן ילדים בכיתה ב' לא הולכים לבית הספר.

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

תלמד מרחוק, אבל אל תביא אותו למוסד החינוך.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

החוק אומר – שנמנע מן העובד, נבצר מבן הזוג, כל מיני דברים. זה צריך להיות בצורה אובייקטיבית. לא יכול להיות שכל אחד עושה דין לעצמו ומחליט אם נראה לו או לא. אם באמת לא יכולתי להגיע, המוסד נסגר באותו היום, ויכולתי לבצע את העבודה - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אם השעות צומצמו ל-3-4 שעות לימוד ביום, מן הסתם זה לא יום עבודה נורמטיבי.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

את מבינה שעדיין יש כאוס מבחינת התוכנית הלימודית החינוכית?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם משרד העבודה מסכים, על מה יש לדבר?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

משרד העבודה אומר שהוא מפרש את הסגירה גם כסגירה חלקית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בסדר. זה מה שהם רצו לשמוע.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל יכולה לבוא שאלה. להבנתי, זה שהוא לא לימד כל השבוע, או רק שלושה ימים, זה לא נחשב לסגירה חלקית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בוודאי שלא. מדברים על אותו היום.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל אני לא יודעת. אם נגיד בדרך כלל לומדים עד 15:00 ובאותו היום למדו עד 13:00, זה נחשב לסגירה חלקית של המוסד?

 << דובר >> דקלה חורש: << דובר >>   

כן, אם קיצרו את שעות הפעילות של מוסד החינוך. אגב, זה גם מבחינת צהרון. היינו צריכים להרחיב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם כך, הדברים ברורים. אפשר לגשת להצבעה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, אדוני. עלתה טענה של המענק.

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

עדיין נשארתי עם שתי השאלות שלי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אבל שאלת אותן, לא?

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

לא. חברת הכנסת רייטן ביקשה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז תשאלי, בבקשה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

האם צריך את זה לפני ההצבעה? אני רוצה לתקתק את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה השאלה?

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

שאלה אחת לגבי סגירת מוסדות החינוך. אנחנו יודעים על סיטואציה בה הרשות המקומית לא מוציאה הסעות למוסדות החינוך, וגם אז הילדים לא יכולים להגיע לבית הספר. כלומר בית הספר פתוח חלקית, בצורה כזו או אחרת, אבל אין הסעות של הרשות. אנחנו חושבים שצריך להכניס את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה השאלה השנייה?

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

רציתי לברר לגבי הורה שנמצא בהליך אימוץ, בסיטואציה שהילד אצלו אבל עוד לא ניתן צו אימוץ. האם הוא תחת הגדרה של אומנה? שלא נפקשש איזושהי קבוצה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לי לא ידוע על מצב שבו - - אומנה או שהוא באימוץ.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

או שהוא באומנת חירום, או שהוא באומנה קבועה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

היום לא אמור להיות מצב בו הילד נמצא אצל מישהו אחר והוא לא באומנה.

 << דובר >> ורד וייץ: << דובר >>   

אוקיי, בסדר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה מה שאמור להיות. לגבי נושא ההסעות, אתה רוצה להתייחס, אדוני?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

את יודעת בכמה בתי ספר אין הסעות?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז אין הסעות. ימצאו פתרון אחר. אז זה לא נכנס פה. לגבי נושא המענק, על איזה בן משפחה של החטוף או הנעדר אנחנו מדברים, אמרנו - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

דיברנו רק על הגנה על פיטורים, שהוספתם עוד בן משפחה – סבא, סבתא, דוד או דודה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני לא שמעתי שהוועדה החליטה על סבא, סבתא, דוד או דודה. הבנו שמי שמקבל את המענק - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא, לא. הבנו - - הכי קרוב שהוא יכול לשמור על הילד.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לפי החוק של המענק אנחנו הולכים למי שמקבל את המענק.

 << דובר >> דור פישר: << דובר >>   

לא, זה רק אם נבצר ממישהו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כמובן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אתם רוצים להגיד שאם נבצר גם מההורה, גם מבן הזוג, גם מהילד וגם מהאח? יש לנו כאן רשימה. אני אסביר.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני אתן דוגמה. יש חטופה, האם מאושפזת, האב מטפל בה. האם הדודה נחשבת?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בסדר, זה כבר ברור.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אם הדודה מקבלת את המענק לפי חוק המימון - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא, היא עושה את זה כמקביל.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני אומרת שלא צריך להגביל עם מענק, רק לתת את ההגנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא, היא צריכה איזשהו סדר של קרבה. בחוק המענקים עשינו סדר של קרבה. היועצת המשפטית היא משפטנית. היא צריכה להיות תמיד ברורה על מה מדובר. אנחנו הולכים לפי הסדר הזה. מי שהכי קרוב ויכול לשמור על הילד הוא זה שצריך לשמור עליו.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

אפשר לעשות סדר ולהגיד מה רוצים לקבוע? לפי המענק שמקבלים בחוק מימון? זו הכוונה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן, לפי המענק, כי שם כבר יש החלטה. מישהו אמר "זה הקרוב הקרוב ביותר" וגם לא - - הוא זה שעוסק בנושא הזה, ולכן הוא יקבל את ההגנה.

 << דובר >> עילם שניר: << דובר >>   

לאיזו קבוצה הוא יצורף? לקבוצה הראשונה או השנייה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה מה ששאלתי, אדוני. יש לנו בן משפחה, הורה ובן זוג, ו"אדם אחר מבני המשפחה". אני מבינה שאם אין הורה ואין בן זוג, הולכים לקרוב הקרוב ביותר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

נכון, זה ההיגיון. יש גם הגיון בריא בעולם. אנחנו ניגשים להצבעה, ברשותכם. מי בעד אישור נוסח חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום לקריאה שניה או שלישית? מי בעד? מי נגד?


הצבעה
אושר


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

החוק התקבל בפה אחד ויעלה לכנסת. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:07. << סיום >>