פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



15
ועדת העבודה והרווחה
26/12/2023

מושב שני

פרוטוקול מס' 134
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"ד בטבת התשפ"ד (26 בדצמבר 2023), שעה 13:08


סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון מס' __), התשפ"ד–2023 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון

חברי הכנסת:
אליהו רביבו


מוזמנים: 
	גאולה צמח
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

	נורית כהן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	אביבית אסרף
	–
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	תמר להבי
	–
	מנהלת תחום פ"א, השמות ארציות ברשומ"ק, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	חגי מויאל
	–
	מנהל השירות לדיור תומך, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	צפי הלל דיאמנט
	–
	מנהלת המחלקה ליישום סטנדרטים בסיעוד, משרד הבריאות

	לינא סאלם
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	מגי מימון
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

	ענבל משש
	–
	ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	אפרת לב ארי
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	נטלי גבאי לוי
	–
	מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

	גלי גז נווה
	–
	מנהלת תחום עו"ס ארצית, המוסד לביטוח לאומי

	חנן פוטרמן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

	מיכל וקסמן חילי
	–
	עו"ד, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

	דן לוטן
	–
	התאחדות הקבלנים בוני הארץ




ייעוץ משפטי: 
איילת וולברג

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.




<< נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) ( תיקון מס' __), התשפ"ד–2023 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוסקים היום בהצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשפ"ד-2023.

אני רוצה לומר שהעניין הזה של העובדים הזרים הפך עכשיו לקריטי מאוד. כולנו יודעים שבעקבות המלחמה יש מחסור בעשרות אלפי פועלים שהיו נכנסים ומסיבות ביטחוניות ואחרות כל המשק הישראלי מחכה לידיים עובדות שיגיעו מחוץ לארץ, לעובדים זרים. אני מבין הממשלה נערכת לדבר הזה. יש ענפים שמחכים לעשרות אלפי ידיים עובדות כאשר מדובר ב-70,000 פועלים מחוץ לארץ. אנחנו צריכים להסדיר את הנושא הזה של הכניסה המבורכת הזאת שהוא גם כדי לקדם למשל את נושא הבנייה – אני לוקח אותו כדוגמה - כאשר חסרות לנו 70,000 דירות ולצורך כך אנחנו זקוקים לעשרות אלפי פועלים. אומרים שאם יביאו עשרות אלפי פועלים מחוץ לארץ, קצב הבנייה יהיה מהיר יותר ולכן לשם כך צריך להכין את כל הכלים החוקיים והמשפטיים ולגרום לכך שזה יהיה מסודר. כך גם לגבי החקלאות וגם תשתיות לאומיות. 

אני מקווה מאוד שמשרד העבודה יכין את כל התקנות לפחות לגבי התשתיות הלאומיות וגם לגבי החקלאות. אני מבין שיש חקלאים שלא אכפת להם כפי שזה עכשיו אבל הדברים האלה צריכים להיות מוסדרים. 

אנחנו היום דנים לגבי בעיקר המועסקים במוסדות הסיעוד וגם בתעשייה. אנחנו רוצים להסדיר את התקנות לגבי הפיקדונות שלהם. אני לא ארחיב עכשיו ואומר מה הם הפיקדונות. כל אחד שעוסק בתחום יודע שיש פיקדון ששומר מצד אחד על זכויות העובד שלא יקופח, כאשר לאנשים שבאים מהעולם אין את הידע שיש לעובד הישראלי לעמוד על זכויותיו, ומצד שני בזמן שהעובד יצטרך לצאת מהארץ או בזמן שתהיה אבטלה בקרב הישראלים שיחפשו עבודה, יוכלו לאזן את התעסוקה באופן כזה שהיכן שישראלי רוצה לעבוד - הוא יוכל לעבוד ושלא יתפסו לו את מקומות העבודה, אבל היכן שהישראלי לא בא לעבודה ולא משנות הסיבות לכך, המשק יוכל להתקדם עם העובדים הזרים תוך כדי שמירה מוחלטת על הזכויות שלהם. אנחנו לא רוצים להעסיק עבדים, אנחנו לא מהמדינות שמנצלות עובדים זרים, אנחנו מכבדים את העובדים הזרים ורוצים שהם יהיו מרוצים כאן.

בתחום הסיעוד בו אנחנו עוסקים היום, יש לנו ניסיון טוב מאוד. אני לא רוצה לעשות הכללות אבל כמעט עם כל מי שאני מדבר, אומרים לי שעובדים סיעודיים זרים הם מסורים ועושים עבודה ממש בנאמנות, במסירות, בשמחה, בחיוך. אצל אנשים קשישים לפעמים הם הנפש הכי קרובה לקשיש בחיים שלו. 

לכן אנחנו מאוד רוצים לשמור על זכויותיהם. אני מבקש להקריא את התקנות.

מה שאמרתי בפתיח, זאת לא הייתה הערת אגב. אני אומר את זה ליועצת המשפטית שלנו ולמשרד העבודה. כבר מחודש פברואר אנחנו מחכים לתקנות לגבי התשתיות הלאומיות ולגבי החקלאות. אנחנו שמחים לאשר את הסיעוד אבל אנחנו נעמוד על כך שנקבל בקרוב מאוד את התקנות גם לגבי הענפים האחרים שמשוועים לידיים עובדות וצריך להסדיר את הדברים האלה.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

המשרד יציג את התקנות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסדר. תסבירו לנו את התקנות כי הצופים והציבור צריכים לדעת מה אתם עושים.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

הלשכה המשפטית, משרד העבודה. תקנות הפיקדון מסדירות את החובה של המעסיקים להפריש את הזכויות הסוציאליות. המעסיק מחויב בהן על פי דין להפריש לעובד לפי דיני העבודה לחשבון הפיקדון שמנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.

כפי שכבוד היושב-ראש אמר, יש מספר מטרות לפיקדון כמו עידוד יציאה מהארץ, צמצום פערים בעלויות העסקה כדי שזה לא יפגע בתעסוקת ישראלים וגם שמירה על הזכויות הסוציאליות של העובדים הזרים. 

תקנות הפיקדון היום חלות במספר ענפים כמו בניין, סיעוד רק ביחס לחברות סיעוד, מוסדות סיעוד גם של הבריאות וגם של הרווחה, והיום – בעקבות החלטת ממשלה 860 מחודש יולי האחרון – החלטה שגם הגדילה את המכסה בענף התעשייה והאריכה את תקופת המכסה וגם קבעה מכסה חדשה למוסדות רווחה, לאנשים עם מוגבלות. החלטת הממשלה קובעת ששתי המכסות האלה כפופות להחלת תקנות הפיקדון גם על העובדים הזרים שהגיעו בשתי המכסות ולכן אנחנו מבקשים לתקן את התקנות כך שבענף התעשייה, להסיר כרגע את הסייג שמופיע בתקנות שהוא חל רק על עובדים שנכנסים עד סוף שנת 2023, ובמוסדות סיעוד להוסיף את ההגדרה לגבי מוסדות רווחה לאנשים עם מוגבלות כדי להחיל את התקנות גם עליהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מתי אתם מתכוונים להביא את התקנות לגבי תשתיות לאומיות וחקלאות?

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

לפני מספר חודשים הסט פורסם להערות הציבור. אני לא זוכרת להגיד כרגע תאריך. זה נמצא כרגע על שולחנו של השר ואנחנו נברר את זה עם לשכת השר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו יכולים לשמוע מכם מתי אתם מתכוונים להביא את זה?

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

אני יכולה לבדוק עם לשכת השר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כשתבררו, תשלחו לנו לוועדה הודעה מתי אנחנו צריכים להיות ערוכים ומנהלת הוועדה שלנו תקבע דיון. אני מדבר על נושא נוסף על נושא הדיון לשמו נתכנסנו והוא תשתיות לאומיות וחקלאות שגם שם אנחנו רוצים את התקנות.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

אני אוסיף לעניין הזה ואומר שאנחנו פרסמנו להערות הציבור אבל לפני שאנחנו מגיעים עם הסט לוועדה, עדיין יש את השלב שבו צריך לבקש אישורי הסכמה והיוועצות עם שר האוצר ושר הפנים. יש גם את השלב הזה באמצע וזה יהיה תלוי גם בשרים האחרים. אני כמובן אעביר את המסר ללשכת השר שלנו וככל שכן, נתקדם לשלב הבא שהוא פנייה לשרים הרלוונטיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסדר. אני לא רוצה כרגע לקבוע תאריכים נוקשים אבל דעו לכם שאני מחכה לתשובות. אני מבין שאנחנו בזמן מלחמה אבל יש חשיבות גם להביא את העובדים בזמן מלחמה.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

אני אציין שבענף החקלאות אין הגבלה ביחס להבאת העובדים הזרים לישראל. זה לא כפוף להחלת תקנות הפיקדון אלא רק בענף של מיזמי תשתית חיוניים כאשר כאן כן יש הגבלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לפחות בזה אתם תוכלו להזדרז?

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

אנחנו נעדכן את לשכת השר. נעביר את המסר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, תאמרו לו שזאת דרישת הוועדה כדי שנוכל להביא עובדים זרים גם לתחום הזה. 


 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

מה המכסה של עובדים לענף הזה שמתעכב?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

1,500. בתשתיות 1,500, החלטת ממשלה מספר 175.


 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

כל עוד אין אישור של הועדה לתקנות של חובת הפקדת פיקדון, 1,500 עובדים זרים בתחום הזה של התשתיות לא יכולים להיכנס.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכן מאוד חשוב לי להזדרז, שהמשרדים יזדרזו וכך גם השרים, כדי שיביאו לנו משהו מוכן. אנחנו לא נעכב אפילו ביום אחד בעזרת השם. 

נקריא את התקנות

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון מס' __), התשפ"ד–2023

בתוקף סמכותי לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 1

בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016, בתקנה 1 –

אני אסביר ואחר כך אני אקריא את הנוסח המוצע. בנוסח שהובא בפני הוועדה הציעו להגדיר אנשים עם מוגבלות כמי שמשרד הרווחה והביטחון החברתי הכיר בהם כזכאים למתן שירותי רווחה. חוק שירותי רווחה ייכנס לתוקף רק ב-3 בינואר ולכן כרגע, ביום תיקון התקנות, הוא עוד לא בתוקף. לכן עוד אין הכרה באנשים האלה כזכאים למתן שירותי רווחה. זה גם תלוי בתקנות שיותקנו מכוח החוק ההוא. לכן חשבנו שהיום עדיף להגדיר לפי החקיקה הקיימת כיום.

בהקשר הזה אני אומר שכאן אנחנו מדברים על חובה של הפקדת פיקדון, כלומר, המעסיק הוא זה שצריך להפקיד את הפיקדון ולכן בנוסח התרכזנו במי הוא המעסיק הזה, באלה מוסדות יהיו זכאים לקבל את העובדים הזרים, לקבל את המכסה הזאת. כמובן שבנוסח עצמו כתוב שאלה יהיו מוסדות לאנשים עם מוגבלות.

אני אקריא את התיקון להגדרת מוסדות סיעוד.

(1) בהגדרה "מוסדות סיעוד", בסופה יבוא:

"(3)	מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות התשכ"ה-1965, שמעניק שירותי דיור טיפולי-שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות, וכן מפעיל מסגרת פעילות יומית בקהילה שעיקר ייעודה טיפול סיעודי ושיקומי באנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והביטחון החברתי הכיר בה.

כמו שנציגת משרד העבודה ציינה קודם, מוצע להוסיף לתקנות כאן חובת הפקדת פיקדון גם על מוסדות של משרד הרווחה שמטפלים באנשים עם מוגבלות. אני כן חושבת שחשוב להבין בדיוק לאילו מוסדות הכוונה להכניס את העובדים הזרים כאן ואולי כן – אם כבוד היושב-ראש רוצה – לקבל נתונים לגבי הצורך בעובדים זרים והחשש שלא יחליפו עובדים ישראלים, מה התפקידים שלהם במוסדות האלה, מה התפקידים שימלאו העובדים הזרים שיגיעו לכאן במסגרת המכסה הזאת שאני מבינה על פי החלטת הממשלה שהיא עומדת על 1,300 עובדים זרים נוספים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הערה מבחינה לשונית לגבי "וכן מפעיל מסגרת פעילות יומית". הפירוש איננו שהמעון שקיבל רישיון חייב להפעיל גם מסגרת פעילות יומית. אלה צריכים להיות שני דברים, מעון שקיבל רישיון לפעול לפי חוק הפיקוח על מעונות, שמעניק שירותי דיור טיפולי-שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלויות, ובנוסף גם מוסדות המפעילים.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

הסיבה שניסחנו זאת כך, היא בגלל שאני הבנתי ממשרד הרווחה – ואולי הם יוכלו לפרט באיזה מוסדות בדיוק מדובר - שאלה מוסדות דיור 24/7 לאנשים עם מוגבלויות שצריכים ממש טיפול או סיעודי או השגחה מתמדת ומפעילים מסגרת פעילות יומית שאותם דיירים יוצאים. זה על אותו רישיון. זה אותו מפעיל.

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

לא. אני יכול לחדד את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדיוק. כאן מדובר על פעילות יומית ומה שאומרת היועצת המשפטית זה על 24 שעות. אלה שני דברים.

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

אני אחדד. החלוקה שאנחנו עשינו היא חלוקה לשני סוגי מסגרות. יש את המסגרות שהן 24/7 שכל פעילות היום שלהן מתבצעת בתוך המסגרת ויש לנו מסגרות דיור שהן מסגרות 16/8 שהמפעיל גם מפעיל בשמונה השעות הנוספות מסגרת פעילות בקהילה. המעבר בין הקהילה לבין הדיור הוא בדיוק המתכונת שאנחנו רוצים לאפשר את הליווי גם בתוך המסגרת בקהילה ולא רק במסגרת הדיור הפיזית.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

אבל אותו מעון שמפעיל, הוא מפעיל גם את המסגרת היומית.

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

הוא מפעיל גם את המסגרת היומית. נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אלה אותם אנשים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

זה אותו רישיון. אלה אותם אנשים.

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

כן, אלה אותם אנשים. לאותם מטופלים. ההסדרה היא כזו שהוא מפעיל מסגרת דיור והוא מפעיל בקהילה מסגרת שמאפשרת גם מתן מענה לאקסטרנים, לדיירים שמגיעים מהקהילה לתוך המסגרת. זה מפעיל אחד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אלה שני מעגלים.

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

אלה שני מעגלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה מפעיל אחד אבל אלה שני נושאים. זה לא אותו מטופל.

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

מהדיור הוא אותו מטופל. המטפל שמקבל את השירות בדיור, הוא מקבל גם את השירות בתוך מרכז היום בקהילה אותו מפעיל המפעיל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם רוצים להוסיף כאן גם מישהו שנמצא בקהילה ולא נמצא במעון. 

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

בתוך המסגרות האלה יש גם אנשים מהקהילה ואנחנו רוצים שגם הם יסתייעו בזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זאת ההגדרה הזאת בתוך הדיור?

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

קהילה היא אלה שגרים ביתם הפרטי, כאלה שמגיעים מביתם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה לא אותו מטופל.

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

אני אחדד. מסגרת התעסוקה או מסגרת היום מפעילה שירותים גם לדיירים במערך הדיור שלנו וגם לכאלה שמגיעים מביתם בקהילה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם כן, אלה שני דברים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

איך האנשים שמגיעים מביתם עומדים בהנחיה שהמוסד הזה צריך להיות תחת רישיון? האם המוסד שקיבל את הרישיון, מכירים בו גם כשיש לו אנשים חיצוניים? הוא יושב תחת אותה כותרת?

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

כן. המפעיל שמפעיל את מסגרת היום הוכר כמפעיל מסגרת היום על ידי אותה רשות מקומית בה הפעילות מתבצעת והוא נותן מענה גם לתושבי אותו ישוב וגם לתושבי מערך הדיור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה להוסיף כאן מילה כדי שיהיה ברור מה שאמרת. "וכן המפעיל בנוסף מסגרת פעילות יומית בקהילה". אחרת זה נראה שאותו מטופל שנמצא במוסד 24/7, עליו אתה מדבר. לא. אתה מדבר גם על מישהו שמגיע מהקהילה אל תוך המסגרת הזאת לשמונה שעות.

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם כן, תוסיף כאן את המילה "בנוסף".

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

אפשר לומר "וכן מפעיל נוסף על כך, מסגרת פעילות יומית בקהילה" וכולי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

"בנוסף על כך מסגרת פעילות יומית בקהילה".

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

אני רק אציין שהסיבה שזה נוסח כך זה בגלל שאנחנו מדברים על חובת הפקדת פיקדון שהיא חובה על המעסיק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה אותו מפעיל.


 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

אומרים שאותו מעסיק הוא גם מעון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לשאלות שהעלתה היועצת המשפטית ששאלה לאיזה תפקידים אתם רוצים להביא עובדים זרים. אנחנו לא רוצים שתביאו עובד זר למשרה שישראלי רוצה או יכול לעבוד בה. 

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

אנחנו מביאים עובדים זרים לטיפול ישיר בדיירים שרמות התמיכה שלהם הן רמות תמיכה גבוהות. זה אומר אנשים סיעודיים, אנשים שצריכים תמיכות מרובות בכל פעולה שהם עושים ביום-יום שלהם. הבאת העובדים הזרים היא מענה לפער העצום שקיים היום בשוק העבודה בתוך המסגרות שלנו. אנחנו מדברים על סדרי גודל של כ-30 אחוזים חוסר של מטפלים ישירים בדיירים בתוך המסגרות שלנו. השילוב של עובדים זרים - גם אותו אנחנו תכננו בצורה כזו שהעובד הזר לא יהיה העובד העיקרי בתוך המערכת אלא שהעובד הזר יהיה חלק מצוות שלם של מטפלים שנותן מענה במסגרת. אנחנו לא מתבססים על העובד הזר ככוח האדם העיקרי בתוך המסגרת אלא ככוח אדם מסייע נוסף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היית מגדיר אותו כוח עזר?

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

כוח עזר. בדיוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי נכתוב את זה?


 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

זה כתוב בהחלטת ממשלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה זה לא כתוב כאן?


 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

גם לגבי מוסדות הסיעוד האחרים שקבועים כיום בתקנות, לא כתוב כוח עזר למרות שזו הכוונה. אם נקבע את זה כאן, יכול להיות שזה יהיה הסדר שלילי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי צריך לקבוע את זה גם שם כדי שיהיה ברור על מה מדובר.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

בכל אופן, הרי התקנות האלה קובעות חובת הפקדת פיקדון אבל הן לא אלה שקובעות מי העובדים הזרים שייכנסו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מתי את חושבת נוכל לעשות את החוק?

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

החלטת הממשלה קובעת שבכל המוסדות – גם שלה בריאות וגם של הרווחה – זה כוח עזר וגם יש לנו הסכמים בילטרליים בענף של מוסדות הסיעוד. היה חשוב שנקבע גם כאן שזה כוח עזר כדי שיהיה אפשר להחיל גם את ההסכמים הבילטרליים שכבר נחתמו לצורך המוסדות שכבר אושרו בתקנות גם לענף הספציפי הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ושם כן כתוב כוח עזר?

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

שם מפורטים בדיוק מה התפקידים ושוב אנחנו חוזרים לתפקיד של כוח עזר כפי שהוא מצוין בהחלטת הממשלה.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

אני אציין שקיים נוהל של רשות האוכלוסין, תנאים כלליים לתוקף ההיתר להעסקת עובדים זרים בתפקיד כוח עזר בענף מוסדות סיעוד שהוא יחול גם לגבי המכסה הזאת אבל הנוהל הזה אמור להיות מעודכן. גם בהחלטת הממשלה עצמה משרד הרווחה היה צריך לתת לרשות האוכלוסין אמות מידה לגבי הצורך ולגבי החלוקה להיתרים. אני מבינה נעשתה עבודה בנושא אבל עוד אין מסמך סופי של אמות המידה האלה. אני חושבת שחשוב להבין איך יחולקו ההיתרים האלה ואיך יקבעו כמה עובדים זרים יוקצו לכל מוסד.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מבינה את שאלת היועצת המשפטית?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי תבהירי לנו היכן אתם עומדים בעניין.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

כמובן שטרם כתבנו את החלטת הממשלה, ישבנו עם גורמי המקצוע, לרבות עם מנכ"ל משרד הרווחה, על כל הנושא של הצורך בכוח עזר למוסדות הסיעוד שבפיקוח משרד הרווחה בנושא מוגבלויות ועבדנו איתם במשותף. אחרי החלטת הממשלה, עכשיו החלק הזה של הפיקדון, אנחנו עדיין יושבים איתם על אמות מידה. אמות המידה צריכות להיקבע כדי לומר לנו בסוף, בשורה התחתונה, ברמה הפרקטית לאיזה מוסד בעל היתר אנחנו נותנים רישיון כאשר בסוף זו מכסה סגורה ולפי אמות מידה שוויוניות. כדוגמה אני יכולה לומר לגבי בריאות שזה מפתח של מיטות בתוך מחלקה. אנחנו מחלקים את זה באופן הזה לפי המלצות שלהם.

תיארתי את זה בפשטות אבל אמות המידה הן מקצועיות, שוויוניות, הם שולחים לנו את אמות המידה ואנחנו עוברים עליהן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חסר לי משהו. חוץ ממקצועיות ושוויוניות חסר לי משהו. חסר לי משהו בהגדרת המלאכה, התפקיד. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו הרי רוצים שהתפקיד יהיה כוח עזר ולא תפקיד אחר.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

נכון. חד משמעית לפי החלטת הממשלה נקבע שזה כוח עזר. כפי שעורכת הדין איילת ציינה זה קבוע במפורש ובאופן ברור בנהלים של רשות האוכלוסין וההגיה שמלווה את כל הנושא הזה של ההעסקה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם התפקידים.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

בוודאי, גם התפקידים. גם המלאכות שמותרות. זה כתוב. הנהלים שלנו כתובים בצורה מאוד מאוד ברורה ומפורטת. זה יופיע גם כתנאים להיתר. זאת אומרת, בתוך ההיתר. יעוגן בתנאים להיתר שאי אפשר להעסיק במלאכות אחרות למעט מה שכתוב.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

במוסדות שיש בהם גם אנשים עם מוגבלות שזקוקים לעזרה הסיעודית והם נכנסים כאן תחת התקנות. יש מוסד מעורב בו יש גם דיירים כאלה וגם דיירים אחרים. באמות המידה להקצאה של העובדים הזרים, האם תסתכלו על מספר הדיירים שצריכים את העזרה הסיעודית או על מספר הדיירים הכולל? מבחינת כמה עובדים זרים תקצו לכל מוסד. אם יש מוסד שכולם בו זקוקים לכוח עזר וכולם אנשים עם מוגבלות ברמות תמיכה משמעותיות שזקוקים, זה משהו אחד. אם זה מוסד שהוא מעורב ויש גם דיירים כאלה וגם דיירים אחרים, איך תחליטו כמה עובדים זרים יוקצו לכל מוסד כזה?

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

זה נכון שהמסגרות שלנו בחלקן הן מסגרות שיש בהן גם אוכלוסייה שמתפקדת ברמות התמיכה הנמוכות. כלומר, הם לא זקוקים לסיוע והם לא אמורים לקבל את הסיוע. גם בהיערכות שלנו אנחנו ציינו לעצמנו את המסגרות לפי הפרופיל של רמות התמיכה הנדרשות לדיירים ועל הבסיס הזה גם חישבנו את היקף העובדים שישתלבו. רק לשתף אתכם שהנוסחה שלנו לגבי שילוב כוח עזר היא בסדר גודל שעל כל 20 דיירים יש משרה אחת של כוח עזר וזה מתוך הנחת העבודה שלנו שאנחנו לא רוצים שאנשים שמקבלים שירות אצלנו יקבלו שירות רק מעובדים זרים. אם כן, ההקפדה היא שעל כל 20 דיירים תהיה משרה אחת בלבד.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

אבל 20 דיירים שזקוקים לרמות תמיכה משמעותית.

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >> 

כן. המסגרות שלנו מחולקות לקבוצות תפקודיות ואנחנו נותנים את זה על הבסיס הזה. חשוב לציין שכל התהליך הזה הוא תהליך עם הפיקוח המלא של המפקחים שלנו על המסגרות שילוו כניסה של כל עובד ויראו שהשיבוץ התעסוקתי שלו באמת נעשה לאוכלוסיות הרלוונטיות וכמובן גם לא נלקח לשום משימה אחרת בתוך הארגון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נקריא את הסעיף האחרון ואחר כך אני אאפשר לחבר הכנסת רביבו שהוא יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים לומר את דברו. 

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

(2) בהגדרה "מעסיק בענף התעשייה", במקום "עד 2023" יבוא "עד 2025".

בנוסח המקורי שהוגש לוועדה הוצע לא להאריך את הוראת השעה שקבעה שחובת הפקדת הפיקדון לגבי מעסיק בענף התעשייה תהיה רק לגבי עובד שנכנס עד 2023. להוריד את זה לחלוטין כדי שתהיה הוראת קבע ושמעסיק בענף התעשייה יחויב מעכשיו ואילך בהפקדת פיקדון. 

בנוסח שמופיע בפניכם מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות. זה כמובן עניין של מדיניות שנתון להחלטת הוועדה. אני רק אומר במקור ענף התעשייה נכנס לתקנות בשנת 2021 לשנה אחת ולאחר מכן האריכו בשנה נוספת. עכשיו מבקשים להפוך את זה לתיקון קבע.

בפעמים קודמות הוועדה ביקשה להאריך רק בשנה כדי לבחון את התפקידים שהעובדים הזרים ימלאו בענף התעשייה, לוודא שהם לא יחליפו ידיים ישראליות ולכן זו באמת שאלה של מדיניות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נכון. יש בזה הגיון. אנחנו לא יודעים מה יהיה אחרי המלחמה. אנחנו לא יודעים כמה חיילים שישובו מהחזית יחפשו עבודה ולכן אנחנו צריכים לאפשר גמישות באופן כזה שמשרות ותפקידים שיוכלו להתמלא על-ידי אזרחים ישראלים, לא משנה מאיזה מגזר, כל אזרח ישראלי, לא יהיה במצב שהמפעיל מעדיף עובדים זרים שעולים לו זול יותר מאשר העובדים הישראלים. לכן אנחנו מוכנים להאריך את התוקף עד 2025 כדי שתוכלו להמשיך בדרך שהייתה עד היום. אחרי 2025 נראה מה קורה בשוק. אם השוק יהיה כמו שהוא עכשיו, נאריך עוד פעם.


 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

ציינת שאחרי המלחמה יהיה צריך לבחון מחדש. לדוגמה, בנוהל של רשות האוכלוסין הם חילקו את המכסה לפי קבוצות. קבוצה ד' של עובדים בלתי מקצועיים, בשל המלחמה קבוע שהם יוכלו להיות 40 אחוזים מהמכסה הכוללת. יכול להיות שזה משהו שיצטרכו לבחון מחדש אחרי המלחמה, האם מתאים שהם יהיו 40 אחוזים מהמכסה הכוללת או מספר אחר של אחוזים כפי שיושב-ראש הוועדה אמר.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

הערה קטנה וחשובה. עובדים שנכנסים עד 2025, העובדים מגיעים לכאן ויכולים להישאר בדרך כלל עד חמש שנים לפי חוק הכניסה לישראל. חשוב לנו לציין שהחובה חלה על כל תקופת ההעסקה של מי שנכנס בתקופה זאת ולא רק בשנים הללו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברור. זה לא סותר.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

אמרתי את זה לפרוטוקול. שיהיה ברור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הבהרת את זה לפרוטוקול. זה בסדר גמור.

חבר הכנסת אליהו רביבו, בבקשה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב-ראש. תודה כפולה, גם על עצם קיום הדיון וקידומו וגם על כך שנעתרת לבקשתי והצפת את השאלה שאני מבקש להתעכב עליה, ברשותך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן. אמרתי לך שאני חושב שזה חשוב מאוד.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני צריך להודות לך על כך. זה לא טריביאלי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת מלאכתנו.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

ועדיין צריך להכיר תודה. אני מודה לך. 

כידוע, על פי החלטת ממשלה 175, סעיף 21 נוגע בהתקנת תקנות לעובדים זרים בתשתיות לאומיות. עד היום אין הקצבה של עובדים זרים בתחום התעשייה לתשתיות לאומיות. ראתה לנכון הממשלה ובחודש פברואר סיימה את עבודתה והקצתה לטובת העניין 1,500 עובדים ייעודיים שלא יושאלו מהענף המרכזי שהוא ענף הבנייה. מפברואר ועד היום, 11 חודשים, לא תוקנו התקנות. הדיון הזה נועד לטפל ולגעת בסוגיית התקנת תקנות לעובדים זרים ולא לסיעוד או סיעוד מוסדי וכן הלאה. אני מבקש לדעת מה הסיבה שמצדיקה השהייה בהתקנת תקנות במשך 11 חודשים.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

לצערי אין לי תשובה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

את כאן כדי לתת תשובה.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

זה נתון להחלטת השר. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מה זאת אומרת? תסבירי לי.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

אנחנו פרסמנו סט של תקנות להערות הציבור לאחר שניתן אישור.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מתי פרסמתם אותן בעניין הרלוונטי?

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

מכיוון שלא ידעתי שזה הולך לעלות, אני יכולה תוך כדי הדיון לבדוק מתי פרסמנו באתר התזכירים. זה נמצא על שולחנו של השר וברגע שנקבל את האישור ממנו, אנחנו נתקדם. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

האם לגישתך כבוד השר הנמרץ מודע לכך שכל זמן שהוא לא נותן את דעתו לסוגייה הזאת לא יוקצו עובדים לתחום התשתיות הלאומיות?

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

כלשכה משפטית אנחנו מעבירים את המידע הרלוונטי לשר. אני לא יכולה לדבר בשמו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לדבר בשם השר למרות שלא דיברתי איתו. אני מעריך שאם הוא היה יודע שמשהו מתעכב, הוא היה מבקש מכם.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מה זה משהו מתעכב? זה בסך הכול להשלים את התהליך. התהליך המקצועי התחיל והסתיים בלשכה המשפטית.


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מסכים איתך. אני רק אומר שלא יגידו לי כאילו לשר יש איזה עניין לא לעשות את זה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני לא אומר אם אומרים לי או לא אומרים לי. הגיע לכאן נציג מהמשרד ואני מצפה לדעת באיזה הגיון והאם כבוד השר מודע לעובדה שכל זמן שהוא לא משלים את ההליך המאוד מאוד בסיסי הזה, ענף שלם קורס, עובדה שמעכבת את הצמיחה במשק ואת החוסן הלאומי שלנו, מעכבת ביצוע עבודות, מכניסה קבלנים לאי עמידה בהתחייבויות כלפי המזמין, הפרת חוזה, הפרת חוזה מהותית. 

1,500 עובדים, שנים מבקשים לתת-ענף הזה, הממשלה השכילה והבינה שאין מנוס. כל מה שנותר לכם זה לתקן את התקנות אבל עד היום לא השלמתם את הפעולה הזאת. אני מבקש לדעת מתי הנחתם את זה על שולחן השר והאם מאז שהנחתם את זה על שולחנו נציג מטעמכם וידא שהוא מבין שכל זמן שהוא לא נדרש לסוגייה ולא מיישם אותה, ענף שלם נמצא בתת-תפקוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לחזק את דבריך חבר הכנסת רביבו, כי אני מבין שב-19 באפריל כבר הייתה טיוטת התקנות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

זאת אומרת שמגיע שאפו ענק ללשכה המשפטית שתוך מקסימום חודשיים השלימה את עבודתה והתקינה את התקנות והניחה על שולחן השר. אני תמה על כך שלא מעט נושאים שמגיעים לאולם הדיונים אצלי בוועדה ונוגעים בכבוד השר המכובד, לא מגיעים לפתרונם, בטח לא מקבלים מענה בפרק זמן סביר והנה אנחנו מקבלים כאן בפרצוף בימי מלחמה כאשר הממשלה עוד הרבה קודם למלחמה הבינה את גודל השעה ובפברואר כבר אמרה את אמרתה והלשכה המשפטית באפריל – שזה מקסימום חודשיים ברוטו – סיימה להתקין את התקנות והשאלה - מעבר לדרישה מלשכת השר ומכבוד השר בעצמו – היא לדעת מה אתם עשיתם מאז.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הזכרת את השר לפחות 10 פעמים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

כן, חד משמעית. זה התפקיד שלי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מרגיש כאן משהו לא נוח.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

כן, הנה, אני אומר לך שלא נוח לי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדיוק. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני אומר לך שלא נוח לי. אני לא מסתיר את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדרך כלל לשר יש משרד ויש לו עובדים והעובדים מגישים לו דברים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

נכון, הגישו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

קודם, לפני שבאת, אני ביקשתי מעובדי המשרד שיביאו בפני השר ואמרה היועצת המשפטית שהיא תביא את זה בפני השר.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

הביאו בחודש אפריל. ענף שלם לא מתפקד.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

תזכיר מוכן ומונח על שולחן השר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרת שיש עוד כמה שרים שצריכים לאשר.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא. יש ועדה בין-משרדית.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

לפי החוק צריך הסכמה של שר האוצר והתייעצות עם שר הפנים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

יפה מאוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכן ביקשנו, ואני מחזק את הבקשה של חבר הכנסת רביבו, שמיד, בהקדם האפשרי, באופן מיידי, השרים יתעשתו, יתארגנו ויביאו לנו לוועדה במהירות את התקנות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב-ראש.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

נעביר את המסר ללשכת השר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, תעבירו כולכם. תעבירו גם לשר הפנים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, מבדיקת עומק שאני קיימתי, הנושא לא חונה ולא מושהה, לא אצל שר הפנים ולא אצל שר האוצר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני ניגש להצבעה. 

מי בעד אישור התקנות כפי שהוקראו?

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

אדוני, תוכלו להצביע ואני אומר את הדברים אחר כך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא. אחרי ההצבעה, הישיבה ננעלת. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

למעשה מה שהיה חשוב לנו לומר זה שהתקנות האלה הן למעשה הסרת המכשול האחרון בכניסתן של 3,000 עובדים זרים נחוצים לתעשייה הישראלית שמעסיקה מאות אלפי עובדים ישראלים טובים ומוכשרים ובימים אלה תומכת במדינת ישראל, גם בחזית וגם בעורף, אם במוצרי מזון, אם בתרופות, אם בפתרונות סייבר ותעשייה ביטחונית וכולי. הרבה מחברות התעשייה הן למעשה חברות חיוניות מוכרות ככאלה ומספקות צרכים קיומיים. לא מעט מהן הן תעשייה שהיא לא גדולה שנמצאת בפריפריה ו-3,000 העובדים הללו הם למעשה במקצועות שעובדים ישראלים לצערי הרב לא מעוניינים לעבוד בהם. אם יוצבע על התקנות האלה היום, זה מהווה הסרת המכשול האחרון.

זו גם הזדמנות לומר תודה גם למשרד העבודה שסייע בידינו, גם לרשות האוכלוסין, גם למשרדים האחרים שהיו מעורבים, ליושב-ראש ועדת עובדים זרים חבר הכנסת רביבו שהאיץ ביישום של ההחלטה הזאת וגם לאדוני יושב-ראש הוועדה שהשכלת להביא את זה לפני תום שנת 2023 על מנת שבאמת נוכל להביא את אותם עובדים זרים. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד אישור התקנות כפי שהוקראו על ידי היועצת המשפטית איילת וולברג? מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים.

הצבעה
התקנות אושרו

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

התקנות אושרו.

אני מודה לכולכם.

ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:45. << סיום >>