פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 156 ועדת הכספים 13/11/2023 הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 241 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ט בחשון התשפ"ד (13 בנובמבר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל שרן מרים השכל אופיר כץ סימון מושיאשוילי חוה אתי עטייה חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אליהו רביבו אלון שוסטר קטי קטרין שטרית מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: מיקי לוי ואליד אלהואשלה מוזמנים: היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק היו אברהם מישרים – ר׳ יחידת ביקורות, רח״ל, משרד הביטחון יוראי מצלאוי – סמנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר כפיר בטט – מ"מ סגן הממונה אחראי על הפעילות העסקית, משרד האוצר עומר רחמים – יועץ שר האוצר אמיר דהן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים ישי פרלמן – עו"ד, עוזר ראשי משפטי, רשות המיסים צביקה כהן – סמנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר גדליה הבר – עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה גדי ירקוני – ראש המועצה האזורית אשכול תמיר עידאן – ראש המועצה האזורית שדות נגב איתמר רביבו – ראש המועצה האזורית חוף אשקלון יאסר גאדבן – ראש המועצה המקומית כסרא סמיע דימי אפרצב – ראש המועצה המקומית קצרין ראדי נאג'ם – ראש המועצה המקומית בית ג'אן משה דוידוביץ' – ראש המועצה האזורית מטה אשר ארקדי פומרנץ – ראש עיריית מעלות תרשיחא רז קינסטליך – ראש עיריית ראשון לציון אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל רועי כהן – עו"ד, נשיא לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ורד וייץ – עו"ד , הלשכה המשפטית לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה שחר סומך – פורום העצמאים והפרילנסרים, ההסתדרות החדשה ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס אמיר קינן – סגן נשיא לשכת יועצי המס ישראלה מני – סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל רויטל סיטון בן ארי – ראש מחלקת מיסוי, התאחדות המלאכה והתעשייה טל יקוטי – מנהל מוקד מפונים ממושב עבדון שרה מרים חימי – פעילה חברתית, נתיבות מוזמנים באמצעים מקוונים: אלי לנקרי – ראש עיריית אילת מודי סעד – ראש המועצה המקומית יאנוח ג'ת ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אורי פנסירר רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, אני מבקש מכולם לשבת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב אדוני, הצעה לסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא עכשיו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אדוני, אני צריך לפתוח את הוועדה לביקורת המדינה. באתי במיוחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לא עכשיו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה חצי דקה אדוני, חצי דקה. באתי בתשע בבוקר, הלכתי למזכיר הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, בבקשה. חצי דקה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה אדוני. אתמול עבר עלי יום קשה. מ-9:00 עד 12:00 הסתובבתי בשלושה בתי מלון. ב-12:00 הלכתי להלוויה בהר הרצל להניח זר בשם הכנסת, ב-14:00 הייתי בהר הצופים לבקר פצועי צה"ל וב-16:00 הלכתי להר הרצל שוב פעם לאזכרה של אחי. בכל זאת הגעתי היום לוועדה שלך מהסיבה הפשוטה: במלון יהודה מצאתי שני ישובים, אלקוש ועבדון, ישובים שהם 3.7 קילומטר מגבול הצפון, זרוקים במלון יהודה. ללא עזרה של אחינו האמריקאים הם היו ישנים בגן סאקר. אחינו האמריקאים משלמים על זה, לא המדינה. והכי חמור אדוני, 3.7 קילומטר המדינה לא מכירה בהם. לא נתנה להם צו פינוי. האבוקדו נופל, הביצים מסריחות, הצימרים לא עובדים, ואני את הזמן שלי של החצי דקה נותן בבקשה למישהו מעבדון. בבקשה תציג את עצמך. << אורח >> טל יקוטי: << אורח >> שלום לכולם, קוראים לי טל יקוטי מהישוב עבדון, תודה למיקי שנתת לי את זכות הדיבור. כמו שמיקי אמר, אנחנו בסך הכול 3.7 מהגבול. התחושה היא שהופקרנו. באתי לפה בדחילו, ממש בדחילו, אנשים שלנו נרצחו, אנחנו נלחמים, וכל המושב בעצם התגייס למאמץ המלחמתי. אבל ככל שעובר הזמן וישובים לידנו פונו והתפנו, אותנו פונו על פי תרומות, כאשר אין לנו שום יכולות לקיים חיים בסיסיים. 3.7 מהגבול זה משהו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מעבדון? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עבדון ואלקוש. שיתנו תשובות ממשרד הביטחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מתחיל בהצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף). עבדון עם ע'. << אורח >> טל יקוטי: << אורח >> עם ע', על שם עבדון בן - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש ממי שכאן ממשרד הביטחון, מכל הגורמים שיסבירו לי למה האנשים האלה הופקרו. זה מה שאני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תכף נבדוק את זה. אומרת שגית שזה נמצא בתוך התקנות. << אורח >> טל יקוטי: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, פנינו לכולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולם זה כולם, ועדת הכספים זה משהו אחר. מי מציג את התקנות בבקשה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> בוקר טוב, התקנות דומות למבצעים קודמים שהיו באזור הדרום. מה שהיה בפעם האחרונה בשומר חומות, התקנות מדברות על שני מסלולים, שלושה מסלולים יותר נכון. מסלול אחד של ירידת מחזורים שיש לעוסק מול תקופת הבסיס לתקופת הזכאות. זה בעצם מפצה אותו על כל אובדן הרווחים שיש לו על תקרה של 2.5 מיליון שקל לתקופה. המסלול השני זה הורים שנאלצו להישאר בבית והמעסיק אין לו פגיעה במחזורים אבל הוא צריך לשלם את השכר להורים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על הילדים מתחת לגיל 14, אז יש מסלול שכר עבודה. לגבי החקלאות יש מסלול אדום לגבי המרחקים של 20-0 ולגבי ה-40-20 אנחנו עדיין בדיונים עם משרד החקלאות כדי למצוא - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> וחקלאות בצפון? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> החקלאות בצפון ברגע שהם נכנסים לתוך האירוע הזה, אנחנו גם נמצא להם - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה, הם לא בטוח האירוע? 15 פצועים אתמול, לא בתוך האירוע? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אסיים ודקה אחת – החקלאים בצפון, קודם כל אלה שנמצאים ביישובי הספר בגבול לבנון, הם זכאים למסלול אדום לפיצוי מלא. אין - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו שמענו מעבדון כאן, 3.7 הם לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רגע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, גם בחקלאות. הוא דיבר על החקלאות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עבדון בתקנות. הם בתקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עובדה שהוא בא מהר. תאר לך אם הוא לא היה בא, זה לא היה בתקנות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא מדבר על המלון. אז הוא דיבר על משהו שלא קשור לעניין. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> בסדר, אני צריך לבדוק, אני לא זוכר את זה בעל פה. לגבי עבדון כבר אתן תשובה, אסתכל בתוך הפרטים איפה הם נמצאים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, הם בתקנות. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לדעתי הם בפנים. אז הם בתוך התקנות. הם גם ברי פיצוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק תבדוק אם זה מ-10:07 דקות או שזה כבר לפני זה. זה חשוב. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אמרו לי מאחורה, זה בפנים. אני לא זוכר את כל הישובים בעל פה עם כל הרצון שלי לזכור. ובעצם המסלול של החקלאות, אנחנו מנסים ליצור את זה שלא יהיה קשה לעסקים שאפילו שהם זכאים למסלול אדום, למצוא להם מסלול נורמטיבי שאם במקרה הם יחליטו ללכת אליו, הוא יהיה מסלול יותר קל ויותר מהיר. אנחנו בישיבות עם משרד החקלאות לגבי ה-20 עד 40 קילומטר ואותו דבר לגבי הצפון. בנוסף, התקנות האלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לציין לשבח אתכם על הנושא של החקלאות. אנחנו ביקשנו בהתחלה והיה - - - לא להגיד הכול צביקה? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> עוד לא, רגע, עוד לא גמרנו. לא גמרנו את כל הירוקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אבל התנהגו בסדר גמור בעניין הזה והיה - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הרב גפני, אני עוד לא שמעתי אותך מקבל אישור ממישהו אם לדבר או לא לדבר בישיבת ועדת הכספים, אבל כנראה שצביקה זה משהו אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מת על הפרגונים, הא כפיר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, אתה צודק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כפיר, אתה מת לקבל איזה פרגון. חכה, לא כל כך מהר. פרגנו לך שבוע שעבר, חכה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כל דבר עם הרגישות, לרב גפני יש פינה חמה לחקלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה באמת התנהל בסדר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> שתי נקודות נוספות שיש בתקנות: התקופה, התקופה כרגע בתקנות האלה הם לחודש נובמבר. צריך לזכור שלעסקים מעבר לחודש נובמבר - - - סליחה, אוקטובר, לעסקים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יהיה כאן נובמבר, אבל הוא אוקטובר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> רק אסביר איך ניתחנו את זה ועוד מעט יתנו פה הרחבה בנושא הזה. לעסקים בכל אופן, מעבר לחודש נובמבר, יש להם את החוק שהעברנו שבוע שעבר כאן, ותמיד הם יכולים להגיש את חודש נובמבר לפי החוק שעבר שבוע שעבר. זה לא שהעסקים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי מה אמרת. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הישובים שיש להם עסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מדברים על אוקטובר. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אוקטובר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה אמרת על נובמבר? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> היום 13 בנובמבר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> יש את החוק הראשי שעבר בשבוע שעבר שהוא תמיד קיים במידע. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אין המשכיות עסקית? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> ובעצם בסופו של דבר, אם זה לא יורחב לחודש נובמבר, תמיד יש להם את האפשרות להגיש תביעה של חודש נובמבר לפי החוק שעבר שבוע שעבר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ולמה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אסביר - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אין המשכיות עסקית? כאילו מה, זה נעצר ההמשכיות העסקיות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אם הוא אומר שהחוק מאפשר לעשות - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לפי החוק בכל מקרה יכולים להגיש תביעה. גם ככה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> השאלה שעלתה לגבי אוקטובר – כרגע ניתחנו את הנחיות פיקוד העורף וגם שוחחנו איתם אתמול, יש את החוק שמדבר על כל הארץ ואחרי זה יש יישובי ספר שנמצאים בדרום ובצפון שאין ספק שהם נפגעו קשה מאוד. מעבר לזה שככל שאנחנו נכנסים לתוך מדינת ישראל, אנחנו חייבים להיות כפופים - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אמיר, אני מזכיר לך שהיום 13 בנובמבר, רק תזכור, היום 13 בנובמבר, ואתה מדבר על 23 ימים שאתה הולך לתת מענה רק באוקטובר. אנחנו ב-13 בנובמבר והלחימה לא שונה ממה שקרה באוקטובר. אני מנסה להבין, הרי הכותרת היא המשכיות עסקית. אני רוצה להבין איך בא לפה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, שאלת. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> - - שר האוצר, כמו בוב ג'ונס, ואמר: אני מאשר לכולם, אני מאשר לכולם גם את אוקטובר, גם את נובמבר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, אנחנו יודעים את מה שאתה אומר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא, אבל - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מצד שני, עד היום כל תקנות מס רכוש הגיעו בתום המבצע. הם הגיעו בדיעבד תמיד. עכשיו זה דווקא החידוש שהן מגיעות בתחילת הדרך יחסית. ולכן - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> על זה בדיוק אני רוצה להסביר. ניתחנו את ההנחיות של חודש אוקטובר והגענו לרשימת ישובים גם בצפון וגם בדרום שלגביהם הנחיות פיקוד העורף היו מחמירות יותר מישובים אחרים. בסופו של דבר יש כאן אירוע מתגלגל. ובחקיקה הזאת בגלל שהאירוע עוד הסתיים, אנחנו חייבים כל חודש להיצמד להנחיות של פיקוד העורף וללכת לישובים שפיקוד העורף הנחה אותם הנחיות התגוננות מחמירות יותר לעומת ישובים אחרים. ככל שייגמר חודש נובמבר ויהיו ישובים נוספים, אנחנו נבחן את הנושא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה צריך להסביר לנו איך הגעתם לשמות של הישובים. זה מסקרן מאוד לדעת איך עשרה קילומטר לפני - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אני חייב להגיד, המרחקים - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אל תסתתרו מאחורי - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין קריטריונים ברורים. אין לכם קריטריונים ברורים. יש החלטות פוליטיות כאן. אין קריטריונים ברורים. עזוב, אל תגיד: אנחנו החלטנו. הוחלט החלטות פוליטיות כאן. אין קריטריונים ברורים. יש ישובים פחות מתשעה קילומטרים ולא נכללים ויש ישובים מעל תשעה קילומטר ונכללים. עזוב. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני רוצה לציין משהו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, אתה יודע שהוועדה לא תיתן למצב הזה להיות. אנחנו נלך עם הצדק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני סומך עליך שלא ניתן. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני רוצה לציין משהו לפני שנספר איך המתודולוגיה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת לפני שמתחילים, רק שתדעו – אנחנו באופן עקרוני כשמגיע נושא כזה, ככה היה לנו גם בהטבות מס, ככה היה בכל הנושאים שעלו שמות של ישובים, הממשלה אמרה או מי שהיה מביא את החוק היה אומר מה הקריטריון. אחרי שהוא אומר מה הקריטריון, היינו באים והיינו בודקים כל יישוב לגופו. מה הקריטריון לישובים האלה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נסביר עכשיו, אני רוצה להגיד משהו בתחילת הדיון לפני ש - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני עד עכשיו עוד לא הבנתי לגבי אוקטובר ונובמבר, מה הולך להיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם מביאים את התקנות לאוקטובר. הם אומרים שבאופן קבוע - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל בהודעות שיצאו ונאמר פה גם בוועדה על ידי נציג של השר, אני לא שמעתי אוקטובר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, החוק אושר. אדוני היושב-ראש, החוק אושר לאוקטובר ולנובמבר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ועם אפשרות להארכה לדצמבר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה שונה. זה מסלולים שונים. בעבר לא היה בכלל את המסלולים שיש בחוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שזה שונה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש את המסלולים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היועצת המשפטית, גם בנובמבר נצטרך לאשר כל פעם? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לאשר את התקנות, כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם בדצמבר לאשר עוד פעם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אם זה יימשך, כן. אבל ככה זה היה בכל אחד מהמבצעים שהיו בתקנות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל בשביל לקבל הבהרה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> התשובה היא כן. התשובה היא כן. תקנות מס רכוש הם תמיד באישור ועדת הכספים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מבין שיש מסלולים שונים. אבל עדיין - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו לא מאמינים, אנחנו רוצים תשובות היום. אנחנו לא יכולים פה כל שבוע עוד פעם מבחנים. לא - - - בעוטף עזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא היחידי. אתה לא היחידי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, החלטנו משהו? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא יודע, אולי יאריכו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה אמרו, תחכה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אדוני היושב-ראש, זו בדיוק הנקודה. גם ההודעה של השר יצאה וגם היה נציג מטעמו שאמרו שהם מאשרים. דובר על 40 קילומטר ויצאה הודעה לכולם, נאמר לראשי הרשויות, כל אלה שבתוך ה-40. אף אחד לא אמר להם שזה מוגבל לאוקטובר. אני לא מבין למה עכשיו אנחנו פתאום - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז חכה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נסביר הכול. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה ההסבר שהוא נתן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז להגיד להם שלא יגידו כלום, מה? אנחנו מתחילים בדיון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התאריך מאשרת אותו הכנסת. חברי הכנסת מאשרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מתחילים את הדיון. בבקשה, תסבירו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו כבר נסביר את המתודולוגיה לפרטי פרטים ונסביר גם למה ההבדלים בין אוקטובר לנובמבר. כמו שגברתי היועצת המשפטית אמרה, בדרך כלל אנחנו מגיעים עם התקנות האלה לאחר המבצע, פה אנחנו כבר תוך כדי המבצע בשביל אוקטובר. אני רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת עמאר, תדעו שמראש כל מה שמשרד האוצר הביא פה זה על בסיס הנחיות פיקוד העורף. משרד האוצר לא מחליט מהי מדיניות ההתגוננות. הוא לא מחליט איזה ישוב נמצא עם יותר הגבלות על תעסוקה או על חינוך. מי שמחליט זה פיקוד העורף. ולכן הניתוח שלנו שאנחנו עשינו בצורה אינטנסיבית מאוד בשבוע שעבר הוא כדי להבין בדיוק מה פיקוד העורף מנחה. אגב, גם פיקוד צפון בצפון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זהו. גם מפיקוד הציפון, כל הישובים שהכנסתם - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> גם מפיקוד הצפון. כבר נסביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגיד לך – שבוע שעבר נשלח מכתב מפיקוד הצפון למשרד האוצר עם רשימת ישובים שלא כולם נכנסו בפנים. נעבור על המכתב ואם אתה רוצה נוציא אותו. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה צודק ינון, הם יתקנו את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי שקל לך, אתה בורח לפיקוד העורף. מתי שקשה לך, אתה אומר: האוצר החליט. אני אמרתי את זה להפך בכוונה. לכן אני אומר לך – אל תגיד לי פיקוד העורף. אני לא אקבל את זה, פיקוד העורף, ולא אקבל את זה שיש קריטריונים ברורים, כי אין קריטריונים ברורים. אם היית בא ואומר לי: 1 עד 9 ייכנס, רק 1 עד 9, הייתי מקבל את זה. אם היית אומר לי: 1 עד 40 ייכנס, 1 עד 40 – הייתי מקבל את זה. אבל אתה לא תחליט שיישוב נכנס בתוך ה-40 וישוב בחוץ מתוך ה-40. ומתוך ה-9 אותו דבר. לא יהיה מצב כזה. לא נאפשר מצב כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה, רק שתדע מה מרחף באוויר. בסך הכול - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שהוציאו את הדרוזים בכוונה החוצה, זה מה שמרחף באוויר. זה מה שמרחף. אני אומר את זה באופן ישיר. אף פעם לא אמרתי את זה, לא יכול להיות בית ג'אן בתשעהקילומטר בחוץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתה עושה לי את זה? זה מה שאני רוצה להגיד כאן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא יכול בית ג'אן, פחות מתשעה קילומטר בחוץ. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם כסרא-סמיע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא יכול להיות כסרא-סמיע בחוץ. לא יכול להיות יאנוח-ג'ת בחוץ. וכשכולם על גב ההר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא יכול להיות מצב כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, יכול להיות. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בגלל שהם דרוזים הוציאו אותם החוצה. אני אומר את זה באופן ברור. ואני לא אקבל את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, אני באמצע משפט. אני הולך להגיד לכם, תדעו מה שמרחף פה באוויר כל הזמן. אני מקבל את זה מכל הימים. הכניסו ישובים יהודים והוציאו ישובים דרוזים. אותו מרחק, אותו ביטחון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> פחות מרחק אפילו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תן לי, עם כל הכבוד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו כולנו, כולנו בשביל זה נמצאים פה היום. שני הישובים הדרוזים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מקבלים כל הזמן, דבר שאני לא אעביר אותו פה. אני מצטער מאוד. אני נזהר על השם שלי כל השנים, הרבה שנים. אני לא עושה דברים שהם לא צודקים, לפחות מנקודת ראותי שאני יודע להסביר את זה. אני לא אדע להסביר למה הישובים הדרוזים בחוץ והיהודים בפנים. לא אדע להסביר. המרחק הוא אותו מרחק, הנושא הוא אותו נושא. זה לא יכול להיות הדבר הזה. ועכשיו לבוא ולהתחמם מאחורי פיקוד העורף, שפיקוד העורף אפילו לא טורח לבוא לכאן. מה אתם חושבים שמה? בפני עומדות שתי ברירות: או לסגור את הישיבה ולהפוך אותה לישיבה סגורה עם פיקוד העורף או לאשר את הישובים הדרוזים ונצביע כולם בעד. מה אתם מעדיפים? << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> אדוני, אני יכול לעזור לך? אדוני היושב-ראש, כיושב-ראש פורום - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה פיקוד העורף לא פה? איפה פיקוד העורף? אמיר, זה לא רק תשובות שאתם צריכים לתת, צריך להיות כאן נציג של פיקוד העורף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי צריך לתת? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> פיקוד העורף צריך לשבת פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שיבואו לפה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם לא רוצים לבוא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתם מסתמכים על פיקוד העורף, שפיקוד העורף יבוא לפה לוועדה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ממתי האוצר לא יודע לחשוב לבד? ממתי האוצר צריך עוד הנחיות? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - אתם אמרתם. אתם מקבלים מה שפיקוד העורף אומר. אני רוצה לשמוע כחבר כנסת את פיקוד העורף. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> האוצר לא יכול להסתכל לבד ולראות איזה אזורים זקוקים לו? יש הבדל בין צרכים ביטחוניים לבין צרכים כלכליים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו נוכל לסביר שנייה אחת? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> האוצר יודע לעשות את זה יפה מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע רבותיי - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה נשמע מאוד לא אמין. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זאת היתממות חבר'ה, זו היתממות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא אמרתי - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> האוצר יודע לקבל החלטות לבד, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אבל עם כל הכבוד, אני באמצע הדיבור. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אתה עושה להם הקלות כשאתה אומר להם פיקוד העורף. אתה עושה להם הקלות, הם לא צריכים הקלות, הם יודעים לחשוב לבד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא עושה הקלות לאף אחד. אני במבחן התוצאה, את תראי ואת יודעת את זה שאני לא אתן שייעשה פה אי-צדק. אני רוצה לדעת מכם, אני לא מאשים אתכם, אני לא אומר שום דבר, אני לא אומר על אף אחד כלום. מה שהבאתם בפנינו זה דבר שלא ייעשה בשום פנים ואופן. אני רוצה לדעת האם אתם יודעים להסביר לנו, מה הקריטריונים. אז אולי נבין לגבי הדרוזים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אסביר, שמי יוראי, אני סגן המנהל הכללי במשרד האוצר בפועל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אגב, לא רק בגלל שהם דרוזים. זה מגיע להם בזכות. יש כאלה שהם בתוך התשעה קילומטר שהוציאו אותם. זה לא רק בגלל שהם דרוזים, זה מגיע להם על פי דין, זה בזכות, אף אחד לא עושה להם טובה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם הממשלה קיבלה החלטה שקו העימות, רק לפני כמה חודשים, בספטמבר קיבלה החלטה הממשלה, הם בתוך קו העימות. ואתם באתם והוצאתם אותם החוצה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החלטה 919. אגב, גם ישובים יהודים, לא רק דרוזים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל ישוב שמגיע לו צריך להיכנס, שיהיו קריטריונים ברורים כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, קריטריון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נתחיל לפני. יש שני קריטריונים שעד היום עבדו תמיד, 0 עד 9 בצפון, 0 עד 7 בדרום. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זה לא מדויק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זו שאלה מקדמית ואז תגיד את הקריטריונים שלכם. האם הקריטריונים האלה נותרו על כנם או ששיניתם אותם? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זה לא מדויק. דבר ראשון 0 עד 7, ו-0 עד 9, זו החלטת ממשלה נפרדת שמתייחסת לאזורי עדיפות לאומית והיא לא קשורה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 0 עד 7 - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אבל היא לא, עד היום אנחנו עבדנו לפי תקנות – שנייה, אסביר מהתחלה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 0 עד 7 זה חוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 0 עד 7 זה בחוק. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> שנייה, חברים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה אזור מיוחד. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זה לא בחוק מס רכוש. אנחנו מדברים עכשיו על חוק מס רכוש ועל תקנות מס רכוש, אלה התקנות שמונחות על שולחן הוועדה. אין קשר ל-0 עד 9 או 0 עד 7. לכן מה שאנחנו עושים בדרך כלל או שעשינו גם במבצעים קודמים זה ללכת לפי הנחיות פיקוד העורף. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> בבקשה, תתני לי לסיים מההתחלה ועד הסוף, אני מבטיח שניתן תשובות לכל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יהיה לך תשובות, אתה מתכוון. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אתן את התשובות בגזרתנו ואם יהיו שאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לא, זה ייהפך לתירוץ. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> שוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> עד היום, במבצעים קודמים עבדנו אך ורק לפי תקנות פיקוד העורף. אני מתייחס שנייה לצפון, את הדרום – הנחיות פיקוד העורף, אשים שנייה את הדרום בצד ואתייחס רק לצפון. לצפון היה מצב מורכב בשבועות האחרונים שבו אנחנו קיבלנו אינדיקציות מרשויות מקומיות שההנחיות שפיקוד צפון נתן בשטח היו מחמירות יותר מההנחיות של פיקוד העורף. פנינו לפיקוד צפון וביקשנו ממנו פירוט על ההנחיות שניתנו בחודש אוקטובר לרשויות המקומיות, למועצות האזוריות ברמת הגולן ובכלל בכל אזור הצפון. קיבלנו מסמך. המסמך הזה מתאר שניתנו הנחיות, באמת, מחמירות יותר מהנחיות שניתנו על ידי פיקוד העורף מטעם פיקוד צפון. המסמך הזה מתייחס לשלושה אזורים: יישובי קו העימות, גבול לבנון, זה החלטת ממשלה. כאמור, המסמך של פיקוד צפון מתייחס לשלושה אזורים: רצועת קו הגבול - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> צמודי גדר. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא, לא צמודי גדר. קו העימות, זה מוגדר בהחלטת ממשלה 2127, מה הם יישובי קו העימות. זה אזור אחד. האזור השני הוא רמת הגולן צפון. האזור השלישי זה רמת הגולן דרום. המסמך של פיקוד צפון מפרט את ההנחיות המחמירות שניתנו, בין היתר, הגבלות בנסיעה באוטובוסים בין הישובים במהלך חודש אוקטובר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש ראשי ערים שעומדים בכניסה ולא נותנים להם להיכנס. אני חושבת שראשי ערים צריכים להיות פה, אפילו לפני חברי הכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא לפני, צריכים להיות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> צריכים להיות פה. כל הכבוד אם יש אורחים אחרים. לשבת התכוונתי. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> ניתחנו את המכתב של פיקוד צפון, גם לגבי יישובי רמת הגולן וגם לגבי יישובי קו העימות. ובגלל שההנחיות שניתנו שם מחמירות יותר מההנחיות של פיקוד העורף, הכנסנו את הישובים שלא נכללים ברשימת יישובי הספר לתוך התקנות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> במה הם מחמירות יותר ההנחיות? לא כל כך הבנתי. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אסביר. בכמה הביטים: ההיבט הראשון הוא שמאמצע חודש אוקטובר נתנו שם, הייתה הגבלה של נסיעה בצירים. זה דבר שהקשה. אי אפשר היה למעשה להגיע לבתי הספר במהלך כמעט חודש שלם. בנוסף, היה שימוש תדיר של הצבא בתשתיות אזרחיות ביישובים, גם יישובי רמת הגולן וגם ביישובי קו העימות, שימוש בבתי ספר לצורך לינת חיילים ועוד ועוד. הגבלות משמעותיות. וכמובן גם זמן התגובה, גם בקו העימות וגם ברמת הגולן, הוא אפס שניות. כלומר, גם אם הייתה הנחייה מקלה יותר של פיקוד העורף שאומר שצריך לשהות סמוך למרחב מוגן, אז דה-פאקטו זו הנחיה שאומרת שצריך – אם זמן התגובה באזורים האלה שצריכים לשהות במרחב מוגן כל הזמן. ולכן הדבר הזה, כשלקחנו ועשינו תמונת ראי והשווינו את זה להנחיות פיקוד העורף, ראינו שזה מחמיר יותר מההנחיות שניתנו באזורים כתומים. אני מסיים, ולכן כל הישובים שלא נמצאים ברשימת יישובי הספר ונכנסו לאזורים האלה, אותם הכנסנו בתקנות האלה. הישובים האלה הם כפר ורדים באזור קו העימות, ושישה ישובים באזור רמת הגולן: חיספין, בוקעאתא, רמת טראמפ, קצרין - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה שונה כפר ורדים מיאנוח ג'ת? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יישוב שיש לו - - - שמסתובבים לו ברחובות. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אענה לכם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תנו לשמוע. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יש ישובים שחיילים - - - יש ישובים שיש טנקים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא יכול להיות שכפר ורדים נמצא ויאנוח ג'ת לא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ורדים בפנים ואיפה כסרא סמיע? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יכול להיות, הוא מדבר, הוא אומר את דעתו ואתה תצביע אחר כך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני כועס מזה שהוא מדבר, שומעים אותו חמש דקות ואני עדיין לא מבין איך קבעו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא צריך גם להסביר למה כפר ורדים לא נחשב ליישובי ספר, גם את זה צריך להסביר. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> חבר'ה, אסביר את הכול. את השאלות ששואלים פה חברי הכנסת, גם אנחנו שאלנו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> טיל טועה מעזה נכנס ליישוב שלו שלא מוגדר. טיל, אוקיי? בוא רגע תבין על מה מדברים. אבל זה לא, כי זה לא ברשימות של פיקוד העורף. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יש פה תשובות, אתם לא רוצים לשמוע אותם. אבל יש תשובות ואנחנו יודעים להסביר אותם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> איזה תשובות? ילד בתוך הישובים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיכל, הוא באמצע הדיבורים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יש תשובות ויש קריטריונים ואפשר להסביר אותם. ואם משהו לא יענה, אנחנו נענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, הלאה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> השאלות שנשאלו פה, אנחנו שאלנו באותה צורה נוקבת שאתם שאלתם. וקיימנו שיחה יחד עם אלוף פיקוד העורף ויחד עם פיקוד צפון ושאלנו אותם. אני אומר בהקשר הזה: הקו - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חייבים את פיקוד העורף. זה מיותר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> פיקוד העורף זה ביטחון. משרד האוצר יש לו כלים מעבר לפיקוד העורף לקבל החלטות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> צריך שיגיע לפה פיקוד העורף. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו נגיד להם פיקוד העורף, הם יידבקו לפיקוד העורף ולא יזוזו משם מילימטר מבלי להפעיל את הראש על דברים שהם מעבר לדברים שהם ביטחוניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה את נכנסת כל הזמן באמצע? הוא מדבר, תני לו להשלים ואת תגידי את דברייך ואת גם תצביעי. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אחרי העדכון שעשינו בהתאם להנחיה של פיקוד צפון ופיקוד העורף, שאלנו מה דינם של ישובים אחרים שסמוכים לגדר ולא נכנסים, לא לאזור קו העימות ולא לרמת הגולן. קיבלנו תשובה מפיקוד העורף ומפיקוד צפון שאומרת שהקווים האלה, גם של רמת הגולן וגם של קו העימות, הם קווים מבצעיים שמתעדכנים באופן שוטף על פי האיומים שפיקוד צפון והצבא ומערכת הביטחון צופים באזורים האלה. והקו הזה לא עובר שם סתם. שאלנו את השאלה לגבי כפר ורדים – זו התשובה שקיבלנו. שאלנו את השאלה לגבי יאנוח ג'ת - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מי מאוים יותר, זה מה ששאלתם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא מאוים יותר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, כן. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> שנייה, שאלנו את השאלה לגבי יאנוח ג'ת - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תשמע, אתה, אדוני היושב-ראש, לא, בדבר הזה, אתה יודע אם אני הולך ליאנוח ג'ת עכשיו וכפר ורדים, אני לא יכול להבדיל אם הבית הזה ביאנוח ג'ת או בכפר ורדים. אותו דבר בכסרא סמיע. אם זה פקיעין החדשה או כסרא סמיע. אני לא יכול להבדיל אם אני לא מכיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא יכול לקבל את התשובה שלך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> איזו הנחיית פיקוד העורף הייתה לגבי יאנוח ג'ת? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> או כסרא סמיע, זה יותר קרוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה סמוך לכפר ורדים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לגבי יאנוח ג'ת, זה בדיוק העניין. אנחנו לא קיבלנו שום הנחייה או שום מכתב ממערכת הביטחון, מפיקוד העורף או מפיקוד צפון שמתייחס לישובים האלה. אם תפתחו את התקנות ותקראו את מה שכתבנו, כתבנו באופן מפורש שככל שנקבל עדכונים נוספים ממערכת הביטחון, אנחנו נפעל על פיהם ונעדכן את הרשימה. אני לא יודע לומר כאיש משרד האוצר, בכל הכבוד, האם האיום על יאנוח ג'ת – ומה שאתה אומר נשמע לי הגיוני ולכן שאלתי את השאלה. אבל אני לא איש ביטחון, ואני לא יודע לומר - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקווה שיביאו אנשי ביטחון לכאן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם חייבים להגיע לכאן. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני חוזר ואומר - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יוראי, בעבר - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 0 עד 9, אני חזרתי ואמרתי - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם לא נמצאים ב-0 עד 9. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> 0 עד 9 זה הגדרות ביטחוניות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם לא נמצאים ב-0 עד 9. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה ביטחוני, תעשו את ההפרדה בין משהו שהוא נטו ביטחוני למשהו שהוא יותר עגול כמו לימודים ודברים אחרים. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> חבר'ה, תקשיבו, לגבי ה-0 עד 9, הסברתי בתחילת הדברים לשגית; אין באמת קשר – המונח 0 עד 9 או 0 עד 7, לתקנות מס רכוש. זה לא קשור. הסיבה שאנחנו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה נכון ולא נכון. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> בדרך כלל אנחנו הולכים לפי הנחיות פיקוד העורף - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל זה החוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נכון. יש חוק. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> חבר הכנסת עמאר, חוק מס רכוש, החוק שמונח פה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שני דברים: זה נכון שחוק מס רכוש לא מתייחס ל-0 עד 9, זה נכון גם שהישובים שאתם מדברים עליהם ממילא לא ב-0 עד 9 - - - << דובר >> ראדי נג'ם: << דובר >> לא, בית ג'אן 8.9. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> פסוטה זה גם ב-0 עד 9. לא רק כסרא סמיע. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא הלכנו לפי מרחקים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל בעבר, אמיר, כשהבאתם את התקנות והתבססתם על הנחיות פיקוד העורף, ההנחיות לא עשו הבחנות בין יישוב ליישוב. הייתם מביאים יחסית, גם הייתם מביאים מפה שכללה אזור ואז היה קל יותר לוועדה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אסביר ואתן תזכורת: צוק איתן, ההנחיות היו בדיוק, הם לא היו ל-0 – 40, קראנו לזה 0 -40, היו שפילים בפנים שעברו את 41 קילומטר. התייחסנו בדיוק למה שפיקוד העורף אמר כאן. אתן דוגמה לכל הישובים שדיברתם עליהם פה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל כאן אתה אומר הנחיות מחמירות לעומת הנחיות אחרות, וזה הקושי. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל אז בצוק איתן היו הנחיות רק ל-40 קילומטר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בסדר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אתן דוגמה אחת ל - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז איך אישרת 41? גם פה יש - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> רגע, אתן דוגמה: ב-23 באוקטובר 2023, יצאו הנחיות פיקוד העורף; כסרא סמיע וכל הישובים האלה נמצאים במה שנקרא גליל עליון. ההנחיה לגביהם, מקומות עבודה – עבודה רגיל, לימודים – רגיל. אלה הנחיות פיקוד העורף. אנחנו לא יכולים להתעלם מהנחיות של פיקוד העורף. יכול להיות שאתם אומרים: ההנחיות לא הגיוניות. אבל בסוף אנחנו צמודים. אקריא לכם את ההנחיה: ב-23 באוקטובר – נכנסתי בכוונה לתאריך ספציפי, אתם תסתכלו, הם שווה ערך לעיר חיפה. אותם הנחיות אחד לאחד. << דובר >> קריאה: << דובר >> אמיר, אמיר - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> - - - כפר ורדים - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל ההנחיות - - - << דובר >> ראדי נג'ם: << דובר >> שפיקוד העורף יהיה ערב שלא ייפול טיל בבית ג'אן. שיהיה ערב, אני יוצא מכאן ולא רוצה כלום. שיהיה ערב פיקוד העורף שלא ייפול טיל בבית ג'אן שאני 8.2. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. יש לנו שתי ברירות, אצטרך לקבל החלטה. או שאנחנו עושים ישיבה חסויה יחד עם פיקוד העורף, או היות ופיקוד העורף לא בא, ואנחנו מדברים פה על החלטות שאנחנו צריכים לקבל, אנחנו נקבל לפי ההיגיון שלנו. זאת האפשרות השנייה. אני רוצה שדוידוביץ' ידבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפני צריך להבין את הרצונות לפני שמקבלים החלטות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, בסדר, אז שיבואו להגיד. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> בליאק, אפתור לכם אתה הבעיה כנראה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם כיושב-ראש פורום קו העימות שבא עכשיו שלוש שעות מאזור שנקרא לכאן. כפיר, תהיה איתי דקה. אני רוצה קודם כל לומר תודה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> - - לאנשי האוצר, באמת, גם לאמיר וגם לכפיר, הם עושים לילות כימים ואני מדבר איתם ב-12 בלילה, ואני חושב שיש פה בלבול אחד גדול, לא מתוך בורות, אלא מתוך חוסר היכרות של השטח. החבר'ה הנחמדים באוצר מתבססים על החלטות פיקוד העורף, החלטות פיקוד צפון, ואני מדבר איתם יום-יום, שעה-שעה – אדוני, לא צריך את פיקוד העורף ולא את פיקוד צפון, יש להם את החלטה 2127, שזה יישובי ספר. זו החלטה משנת 1961. בגליל, אדוני היושב-ראש, נולדו 28 ישובים מאז ההחלטה הזאת. אבל יש גם את החלטה 919. אבל מעלייהם, יש חוק-יסוד – שגית, זה בשבילך – שגובר על כל החוקים האלה, ובו אפשר להכליל גם את יאנוח ג'ת וגם את כסרא סמיע בלי בעיה, ואקריא לכם אותו בבקשה: תיקון מס' 39, התשפ"ה-2011, סעיף 1: האזור שמצוי בתחום שבין גבול מדינת ישראל עם לבנון לבין הקו האנכי העובר תשעה קילומטר - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש שם לחוק הזה? << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> בוודאי. - - ממנו, ושטח רמת הגולן כמתואר בתוספת לחוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981. אם מסתמכים על חוק היסוד, תיקון מס' 39, אנחנו מכלילים את כל הישובים שנמצאים בקו 9-0, והם נקראים קו עימות צפון. ומתוקף זה קיים פורום קו העימות שאני עומד בראשו. אדוני היושב-ראש, זה פותר את הדרוזים, וזה פוטר את כל הכאב ראש הזה, 0 עד 9 קילומטר נמצאים בחוק יסוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בוא נקבל החלטה ושהם יבואו להסביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אז - - - שהם יכחישו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שאלת ביניים, שהאוצר בינתיים יחשוב: האם כשהם לקחו את הסיפור של פיקוד העורף, הם לקחו גם ערים שהם מעל 40 קילומטר ושמה נתנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שהם בינתיים יחשבו. אנחנו יודעים את התשובה. כדאי שיחשבו. עכשיו תשמע מראש עיריית ראשון לציון, אם כבר רוצים לפתוח את פיקוד העורף, אז תשמע איך פותחים את פיקוד העורף. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> נשמח שיפתחו את פיקוד העורף - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק אגיד לכם, אני שמח שהלכתם לפיקוד העורף, אבל זה לא הכיוון שרציתם ללכת אליו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> האם היו ישובים כתומים גם ביתר חלקי הארץ? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> בחודש אוקטובר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> - - - כל הישובים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, בחודש אוקטובר. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> שוב, בימי הלחימה הראשונים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, נתתי לרז קינסטליך. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> שאלו שאלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, תודה על הזכות לדבר. בדיוק דיברו פה על פיקוד העורף, וככל שראשון לציון תיצמד באמת להנחיות פיקוד העורף, אז כרגע יש מגבלות בראשון לציון על מערכת החינוך. קרי, אימהות בבית, הבעלים שלהם בצווי 8, העיר לא מתפקדת. העיר ראשון לציון, מהמטווחות ביותר במדינת ישראל, אין יום, חוץ משלושת הימים האחרונים, טפו-טפו, שאין לנו אזעקות בעיר. ראינו אתמול את דירוג האשראי שמראה – אין יותר טוב ממראה עיניים – איזה ערים חזרו לתפקד ואיזה ערים לא חזרו לתפקד. חייבים לשנות את המנגנון הזה. המנגנון חייב להיות מנגנון דיפרנציאלי לפי מי באמת נפגע ולא לפי טווח קילומטרז'. הרי המלחמה הזאת היום היא מלחמה של טילים. ראשון לציון נפגעת. תראה אתמול מה שמפרסמים: ראשון לציון במקום העשירי בארץ, יחד עם אשדוד שאני שמח שגם אשדוד נכנסת, עם ירידה של למעלה מ-23% בשימוש בכרטיסי אשראי. הירידה הדראסטית בערים הכי מטווחות: אשקלון, אשדוד, ראשון לציון, נהריה ונתיבות. המתווה חייב להשתנות. העסקים בראשון לציון רגע לפני פשיטת רגל. אתה מסתובב ברחובות העיר, אף אחד לא יוצא, כל הזמן יש אזעקות. ההורים שומרים על הילדים בבתי ספר, ככה שעם פיקוד העורף, בכלל זה מטיב עם ראשון לציון, כי אנחנו עדיין סגורים. חייבים מנגנון דיפרנציאלי. חייבים לחשוב שונה. זה לא הוגן. זה פשוט לא הוגן שהעיר הכי מטווחת בכלל לא במתווה שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אפשר להתייחס, הרב גפני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אני מבקש אחרי זה לענות, אני רוצה לתת לכמה ראשי ערים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> גפני, חבר כנסת רוצה לשאול. אני רוצה לשאול שאלה אחת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה. אני קודם רוצה לתת לראשי ערים. אתה ביקשת. אלי לנקרי מאילת בזום. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, תודה על האפשרות לדבר כאן בזום. שמעתם עכשיו מה אמר רז קינסטליך לגבי דירוגי האשראי ולגבי השימושים בכרטיסי אשראי. אילת בירידה של 42% – אחרי שדרות ואחרי קרית שמונה נמצאת אילת. אתם יודעים מה קורה באילת בחודש האחרון, אני לא רוצה להיכנס לזה, אתם שמעתם איך אילת לקחה אחריות על כל מה שקורה כשקלטה כאן יותר מ-60,000 מפונים ומתפנים בעיר ומה היא עשתה עבור כל המפונים והמתפנים. יש לנו למשל במערכת החינוך, עוד 15,000 ילדים בנוסף ל-12,000 ילדים שלנו. ממתי המבחן הזה של איזו עיר מטווחת יותר – ואני לא מתחרה עם אף אחד, גם באילת נפל כטב"ם בסוף השבוע האחרון שבנס גדול נפל בבית ספר ו-43 ילדים שהיו בקומה התחתונה, למזלנו הרב לא נפגעו. אילת מאוימת וכולם יודעים את זה. אני לא אחראי לדירוג שעושה פיקוד העורף, זה לא יכול להיות המדד. אילת בקריסה כלכלית של ממש. אילת שנשענת כולה על תיירות, אתם יודעים מה המשמעות – כל עסקי התיירות כאן בקריסה. יש לי מאות עסקים סגורים לגמרי. עסקים לא נסגרים סתם. יש לי אלפי עסקים שנמצאים בירידה של בין 50% ל-80%. יש לי כבר 2,550 מובטלים וכאלה שיצאו לחל"ת. זו רק ההתחלה. בקרוב מאוד, כבר התחילו להיסגר בתי מלון, התחילו לעזוב. ככל שיעזבו יותר, אילת תישאר היחידה במדינת ישראל שנפגעת כל כך קשה מהמלחמה. צריך לבדוק את ההשלכות של המלחמה על הערים, עם כל הכבוד, לא את הדירוג של פיקוד העורף. דיברתי לפני שעה עם אלוף פיקוד העורף והוא מוכן להעביר לוועדת הכספים הבהרות מאוד ברורות לגבי העיר אילת ולגבי האיומים ולגבי ההשלכות. יש כאן מצב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי, הוא מדבר איתך בארבע עיניים ומה הוא אומר לנו? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני לא יודע מה הוא אומר לכם. אני מסתכל על הנתונים היבשים. תסתכלו על הנתונים. אחרי שדרות וקרית שמונה שאגב סגורות, העיר אילת ספגה את הפגיעה הכי קשה. ככל שיחלוף הזמן ויעזבו גם המפונים והמתפנים – שאגב אני דואג להם לכל צורך, זה לא אנשים שבאו לכאן לנפוש ולבלות, זה אנשים שבאו וברחו מזוועות וברחו מתופת ונמצאים כאן כשהם לא צורכים שום דבר. הפוך, המצב הוא שאני נאלצתי, בשבועות האחרונים לפחות, לקחת אחריות על כל האירוע הזה, ולספק להם ארוחות, אלפי ארוחות כל יום וסלי מזון וסיוע נפשי, וסיוע רפואי וחינוך. כל מה שצריך, אני דאגתי. אבל אני לא מדבר על העניין הזה, עשיתי את זה כמובן מתוך חובה ומתוך אחריות גדולה מאוד. כרגע צריך להסתכל על המצב באילת, לא יכול להיות שאילת תישאר מחוץ למתווה הזה. אין אפשרות כזאת. אסור. זה עיוות גדול מאוד. זה עוול גדול מאוד. זה נורא להשאיר אותה וזו אחריות גדולה מאוד. אי אפשר להשאיר את אילת ואת העסקים שלה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל העסקים של אילת מקבלים את המסלולים שבחוק, נכון? הוצאות קבועות ושכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש להם רק בעיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רק מוודאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, הם מקבלים את זה. רק יש בעיה, הוא אומר שההפסד שלהם גדול והוא רצה להיות כביכול גם בתוך ה-40 קילומטר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם בתוך התקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוך התקנות, זה הסיפור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אילת לא מתאימה לקריטריונים הקיימים. מדובר באילת במתווה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל מצד שני, אילת היא עיר מדממת - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל אילת היא עיר שאפשר לייחד אותה ולקבוע לה משהו בנפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לייחד אותה בנפרד. אבל חייבים לתת לה מענה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חייבים מענה מותאם לאילת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין ספק, צריך להחריג את אילת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בסדר, זה אירוע אחר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אילת לא מתאימה לקריטריונים הקיימים בחוק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> היא לא מתאימה לשום דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מר לנקרי, אנחנו נדון בעניין הזה, נראה מה לעשות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עשינו את זה בעבר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> צריך לתת לכמה מראשי הערים הדרוזים לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראש המועצה של כסרא סמיע. << דובר >> יאסר גדבאן: << דובר >> שלום כבוד הרב, שלום לכולם, יאסר גדבאן, ראש המועצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה אחד מראשי המועצות החשובות ביותר פה בדיון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חד משמעית. << דובר >> יאסר גדבאן: << דובר >> בגלל שאנחנו ככה, לא סתם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ישוב שיש בו גיוס גדול מאוד של חיילים שנמצאים בקרב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא קשור, הם נמצאים שם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם, גם, צריך לציין לטובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אני משבח אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו המדינה שלי יותר מכל אחד אחר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בכלל צריך לשבח את הישובים הדרוזים ואת התושבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר >> יאסר גדבאן: << דובר >> הרב גפני, אין איפה ואיפה. אני ראש המועצה מקומית כסרא סמיע חמש שנים, הייתי שמח מאוד שפיקוד העורף ונציג פיקוד צפון ישבו כאן. אני חלק מהנפה של ברעם, של כפר ורדים ושל מטה אשר ושל מעלה יוסף – כשרוצים אותי במשהו אני נכנס, כשלא רוצים אותי, מוציאים אותי החוצה. מי שמסתכל על המפה, להיכנס לגוגל לבדוק איפה סמיע, 9.1 קילומטר הייתה ב-2009, רשות המיסים התנגדה להטבות מס לכסרא סמיע מ-2009. הלכנו לבג"ץ, בג"ץ הכריח את רשות המיסים ב-2009, בגלל שהם 9.1. ריבונו של עולם, מ-2009 עד היום, הישוב כסרא סמיע לא התפתח צפונה? לא נבנו שם מקומות? מאיפה הם עושים את המדידה? האם פיקוד העורף ואדון נציג האוצר, וכולם יודעים שבמלחמת לבנון השנייה, 107 טילים נפלו בכסרא סמיע? במלחמה הבאה שלא תהיה, כבוד הרב - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רק שאלה עובדתית: כפיר, למה אצלנו זה מופיע שהם 11.48- - - אתה אומר 9.1. << דובר >> יאסר גדבאן: << דובר >> אגיד לך למה: פיקוד העורף יושב במשרד ועושה מדידה של כסרא סמיע בסרגל קילומטר, לעומת אחרים שעושים במילימטר, אז ככה זה יוצא. כשהיועץ המשפטי של שר האוצר - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מופיע אצלנו 11.48. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם בית המשפט העליון קבע שהם צריכים לקבל, הם זכו בהטבות מס לפי 9.1. << דובר >> יאסר גדבאן: << דובר >> חמד, חברים, אני רוצה להקריא לכם, רשות המיסים ב-2009 כתבה: סמיע 9.1. האם מ-2009 עד היום סמיע הלכה דרומה? עוד לא ראיתי את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא אדוני ראש המועצה, רק הגבול יותר התקרב. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> הוא ישוב קו עימות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אולי הלורד היה יותר מדי עבה. << דובר >> יאסר גדבאן: << דובר >> חבר'ה, שרפנו כל כך הרבה שעות ובאנו לכאן להסביר את העמדה, תקשיבו קצת. אני רוצה להגיד לכם, באמת, האם פיקוד העורף או פיקוד צפון והאוצר שנפלו 107 נפילות ב-2007, שהאיום כשאני מסתכל על החלטת ממשלה 919 מ-10 בספטמבר, אני שמח בשביל כפר ורדים ואני שמח בשביל אנשי תרשיחא ומעלות שנכנסו לרשימה. אבל בהחלטת ממשלה 919 שכתוב: כסרא סמיע מאוימת, כפר ורדים לא. תגידו, איפה אנחנו חיים? מי קבע את המדיניות? כבוד הרב, המרחק פחות מתשעה קילומטר בסמיע, חוסן לידי, פקיעין החדשה לידי. חבר'ה, יש אזור תעשיה משותף כסרא-סמיע-פקיעין, פקיעין בפנים, החלק הצפוני של סמיע, אתה תבוא ותראה, והייתי שמח שתבוא לשטח, כבוד הרב, כסרא-סמיע-פקיעין, אזור תעשייה משותף, האם יעלה על הדעת שסמיע ששייך לאזור תעשייה יהיה בחוץ ושל פקיעין יהיה בפנים? איפה ההיגיון? איפה הצדק? אין אפליה – הייתה אפליה ב-2009, צריך לתקן את העוול. ולתקן את העוול, זה להכניס את כסרא סמיע ובית ג'אן. ואני אומר לכם, תעזבו - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ויאנוח-ג'ת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני ראש המועצה, לא אפליה, צריכה להיות אפליה מתקנת. צריכים להאדיר את התרומה שלכם. << דובר >> יאסר גדבאן: << דובר >> תעזבו את המרחקים. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד: תעזבו אותנו ממרחקים. יאנוח ג'ת, את המחיר שהוא שילם, אף ישוב לא שילם. זידאן סייף בבית הכנסת כאן בירושלים, הגן בגופו על אנשים; סגן אלוף עלים סעד; סגן אלוף סלמאן חבקה, חבר'ה, תסתכלו לאנשים בעיניים, על מה אתם מדברים? דגניה א'? דגניה ב'? על איפה אתם מדברים, ריבונו של עולם, מה קשור דגניה א', דגניה ב' לרשימה הזו? שמישהו יסביר לי, פיקוד העורף או פיקוד צפון. זה בושה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לפי ההנחיות שהיו בחודש אוקטובר, הנחיות פיקוד העורף, יכולתם לצאת לעבודה או שהייתה הנחייה להישאר בבתים? << דובר >> יאסר גדבאן: << דובר >> בשבוע הראשון של המלחמה לא יצאנו לעבודה. בשבוע הראשון למלחמה הילדים לא היו בבית הספר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כל הארץ הייתה, זה היה בכל הארץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחרי זה בקפסולות. << דובר >> יאסר גדבאן: << דובר >> אחרי זה בקפסולות. אזור התעשייה פקיעין - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה היו ההנחיות? מה היו הנחיות פיקוד העורף? אפשר היה לצאת לעבודה? אני מבינה שהתבססתם על הנחיות משרד האוצר של אי יציאה לעבודה למקומות האחרים. הנחיות פיקוד העורף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא מדברת למשרד האוצר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני מדברת למשרד האוצר. אתם התבססתם על הנחיות פיקוד העורף - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם ההנחיות לכסרא סמיע ולעוד ישובים אחרים, והישובים האחרים נמצאים בפנים. אני לא רוצה להגיד שמות של ישובים. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> יאסר גדבאן: << דובר >> שנייה אחת, זה נראה לכם, נדמה לכם – פקיעין החדשה זה בגדר של סמיע. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> הם לא בפנים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> דגניה לא בפנים. הם לא בפנים. אז הוא אמר, אבל זה לא. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> נכנסתי להנחיה של ה-10 באוקטובר - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לגבי הישובים הדרוזים, לא צריך להתחשב במרחקים. צריך להכליל אותם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חד משמעית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין שאלה אבל של מרחקים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לגבי הישובים הדרוזים, אני מציע לא להיכנס לקוצו של יוד ולא לדבר על מרחקים. צריכים להכליל אותם, את יאנוח ג'ת ואת כיסרא סמיע צריכים להכליל אותם פנימה. נקודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת את זה. אני אמרתי - - - תודה רבה. תמיר עידאן בבקשה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> על כמה עסקים רבים? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כאילו מיליארדים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה שאמיר דהן ייתן תשובה על הנחיות פיקוד העורף בכסרא סמיע, אתה יכול? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כמה עסקים כבר יש בכסרא סמיע שעושים מזה כאילו מדובר עכשיו בתל אביב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה את רוצה? שלא נקיים דיון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> צריך להכניס את הישובים הדרוזים. נקודה. בלי שום ויכוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשאלי בבקשה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שאלתי. אמיר, אתה יכול להגיד את הנחיות פיקוד העורף שחלו על היישוב? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> נכנסתי להנחיה מ-10 באוקטובר, הישובים שנמצאים בגליל עליון הם זהים לכל שאר הארץ, מקומות עבודה פועלים ללא הגבלות. זה מה שהנחה פיקוד העורף. אין לנו בעיה עם - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה חלק מהישובים נכנסו וחלק מהישובים הדרוזים בחוץ אם יש אותה הנחיה לכולם? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם כולם יצאו לעבודה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה יש איפה ואיפה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז למה כפר ורדים בפנים? לכפר ורדים הייתה הוראה אחרת? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אין קריטריונים ברורים? למה? אין לו תשובה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רציונל כלכלי אין כאן. אין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין. אותן הנחיות לכל הישובים. למה הישובים הדרוזים בחוץ? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם לא ראיתי כלום, הרב גפני, זה דיון שהאנשים שאמורים להסביר את ההחלטות לא נמצאים פה. אני לא מבינה את הדיון הזה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נקבל את ההחלטות בלעדיהם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו צועקים על אגף תקציבים – הוא לא צריך לתת תשובות, פיקוד העורף צריך לשבת פה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא צריך לתת תשובה מכיוון שאגף התקציבים החליט להסתמך על הנחיות פיקוד העורף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול היות שיש רציונל ביטחוני סמוי, כלכלי אין. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אגף תקציבים יודע להגדיל ראש, לקחת את הנחיות פיקוד העורף ולסמן - - - קריטריונים נוספים ולא להתחבא מאחורי פיקוד העורף. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אותם הנחיות לא חלות על אותם ישובים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, חמד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני מנסה להבין. אמיר, אמיר - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אמרתי: גליל עליון, קו העימות, הנחיות מחמירות יותר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אבל ישובים בגליל העליון - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, זה מפריע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עזוב, אותו דבר, אותה הנחיה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כבוד הרב, אולי תשאל אותם כמה עסקים יש שמה. אתם בכלל מדברים על - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה לא עניין של תקציב. זה לא עניין של תקציב, תבין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עניין של אפליה. עניין של גזענות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רבותיי, מה שיוצא פה מההנחיות של פיקוד העורף, ההנחיות לא ניתנות בשווה ליישובים שנמצאים בצפון. לא ניתנים בשווה. אין לנו את היכולת, הרי מה אנחנו עושים בוועדה במקרה כזה? אנחנו מדברים עם אלה שנתנו את ההנחיות ושואלים אותם: למה פה נתתם הנחיה כזאת ובמקום השני, הצמוד אליו, שזה בעצם אותו דבר, נתתם הנחיה שונה. מכיוון שאין לנו את זה שנתן את ההנחיה, משרד האוצר איננו רלוונטי מבחינת העניין. העמדה של רוב חברי הוועדה, לא כולם, היא לאשר לשני הישובים הדרוזים להיכלל בתוך המערכת הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה בטוח שזה שניים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אולי יהיו עוד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש מישהו בוועדה שלא חושב כך? אמרת רוב, למה רוב? כל חברי הכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש כאלה שאומרים שזה לא כלכלי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני לא שמעתי מה הוא אמר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין פה אפילו השפעה כלכלית, זה שטויות. חשוב להבהיר את זה, אדוני היושב-ראש. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בסוף, התקנות האלה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כסרא סמיע ויאנוח ג'ת בגב ההר. אין עוד ישובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יודע כשאתה מגיע לפה זה להרבה זמן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בסוף התקנות האלה, כמו חוק הטבות מס, כמו חוק שדרות ועוטף עזה, וכמו כל חקיקה אחרת, צריכות להתבסס על קריטריון אחיד. הם הביאו את התקנות עם קריטריון שלדעתם הוא קריטריון נכון. זה הקריטריון שגם היה בכל תקנות מס רכוש עד היום והקריטריון הוא הנחיות פיקוד העורף. ההבדל בין הפעם הזאת לפעמים קודמות בשני עניינים: עניין אחד, בפעמים קודמות ההנחיות היו יחסית להרבה ישובים אותו הדבר, בוודאי ישובים שצמודים זה לזה, והם לא התפרסו על פני כל כך הרבה קילומטרים ועל פני כל כך הרבה ישובים. גם אם הוועדה מחליטה להכניס ישובים נוספים, זה צריך לעמוד בקריטריון אחיד שתחליטו עליו. אם לא כן, אז יישאלו השאלות גם מה לגבי תל אביב? מה לגבי ערים אחרות? אם ההחלטה היא מרחק, אז צריך לקבוע את המרחק ואליו ייכנסו כל הישובים, גם בדרום וגם בצפון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חברים, זאת שגיאה. מרחק לא יכול להוות מדד. קח את ראשון. היא לא קרובה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איך אתה מציע מה המדד? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מציע שהמדד יהיה בחינה דיפרנציאלית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציע שאנחנו לא מאשרים עד שפיקוד העורף מגיע לכאן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> השיקול חייב להיות רחב. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מכיוון שזה מבוסס על - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים להבין את הרציונל לפני. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון, אנחנו עדיין לא מבינים את הרציונל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לקבל החלטה בלי להבין את הרציונל של פיקוד העורף. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ואנחנו עדיין לא מבינים את הרציונל שהוא שונה ממבחנים קודמים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ולפיכך ההבחנה צריכה להיות דיפרנציאלית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע אליהו, נתתי לתמיר עידאן. בבקשה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> בוקר טוב ותודה. אמרתי את זה גם בישיבות הקודמות שההתעסקות שלנו עם הניירות האלה היא קצת לא הוגנת. לפחות אם משנים דברים בתוך התקנות, שיגידו לנו, אנחנו לא צריכים פה לעקוב אחרי שינויים בלי שיהיה כתוב עקוב אחרי שינויים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה עם הניירות? << דובר_המשך >> תמיר עידאן: << דובר_המשך >> קודם כל לדעת בהגדרה שיש מעבר להנחיות פיקוד העורף גם הנחיות אוגדה. כל הישובים בעוטף עזה, עוטף ישראל, או איך שתקראו להם, נמצאים תחת הנחיות האוגדה, לא הנחיות פיקוד העורף. למשל, עד 14 בחודש, ההנחיה בכל יישובי עוטף עזה הייתה להישאר בבתים סגורים. סגורים. והנחיות פיקוד העורף אמרו: אפשר לקיים התקהלויות עד 50 איש. זה לא רלוונטי אלינו, אנחנו יושבים תחת הנחיות אוגדה. ויום אחרי ה-15 בחודש, הייתה שוב הנחייה להיכנס לבתים כי יש מחבלים. ושבוע אחרי זה אמר האלוף – אני לא בטוח שאין מחבלים, אז שאנשים יהיו סמוכים לבתים, תיכנסו לבתים כשיש מחבלים. אז כל החודש האחרון אנשים בבתים ולא זזו, ובהנחיות האלה מי שמקבל פיצוי על ימי עבודה, זה רק מי שיש לו ילד מתחת לגיל 14. בואו נשים את הדברים במקום וצריך לשים אותם בצורה מסודרת. מי שהיה בבית וחס חלילה רק פחד לצאת כי יש מחבלים, והנחיות פיקוד העורף לא אמורה להיות בתוך הבית, הוא צריך פיצוי על ימי העבודה האלה. דבר שני אדוני היושב-ראש, אני מצטער שאני אומר את זה ככה: אין מצב שנסכים להנחיות 31 באוקטובר. המלחמה עוד לא התחילה בכלל. אנחנו נמצאים בתוך מלחמה יום-יום, שעה-שעה, נכון שאין כל דקה טיל, יש פה מצב מורכב מאוד. אנחנו נמצאים היום באמצע נובמבר, ההנחיות האלה יהיו לפחות עד סוף דצמבר. אם לא, אנחנו לא נשתוק, אני אומר את זה בצורה מפורשת פה. שכר העבודה, אמרתי, צריך לתקן את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי, מה לא נשתוק? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> ההנחיות צריכות להיות לפחות עד 31 בדצמבר. השכר עבודה, אני אומר שוב, צריך לכסות גם את האנשים שהיו תחת הנחיות אוגדה וגם אם יש להם ילד מעל גיל 14. יש פה בהנחיות, כתוב פה: ואם העובד אינו מתגורר ביישוב אשר פונה. מה קורה עם הישובים אשר פונו? איפה הם נמצאים, באיזה תקנות? מישהו יודע להגיד? אני לא יודע להגיד, צריך להתייחס גם לישובים שכן פונו. אני מניח שגם הם זכאים למשהו. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה כאן. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא, זה לא פה, תקרא. הדבר השלישי: חקלאות. דיברנו בפעם שעברה וביקשנו ממך אדוני היושב-ראש, להוסיף את המסלול האדום לישובים מעבר לשבעה קילומטר. הוספתם אותו והורידו את הירוק. אז מה, מענישים את האנשים עכשיו ורוצים להתקדם, לא הולכים אחורה. כרגע מעל שבעה קילומטר יש רק אדום. והדבר האחרון שאני רוצה להגיד, אתה מכיר את הילד הזה, אנחנו לא נגיד את שמו, שיש לו OCD, דיברתי איתך עליו. המטפלת שלו נרצחה וגם הכלב שלה שהוא היה מחובר אליה יותר מהמטפלת אפילו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סליחה, לא הבנתי את המסלול האדום שאמרת, אתה יכול לחזור על זה? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> בחקלאות ביקשנו להוסיף מסלול אדום מעל שבעה קילומטר, הוספתם, אבל הורדתם את הירוק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא להוסיף, לצרף. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> הירוק ירד כרגע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> המסלול האדום היה קיים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, הם אפשרו מסלול אדום, אבל הוא רוצה שתהיה גם אפשרות של מסלול ירוק. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אני רוצה לסיים, צביקה, אחרי זה תסבירו מה שאתם רוצים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בעבר ביקשתם בעיקר מסלול אדום, אני חושבת שניסו להתאים את עצמם למה שרציתם בעבר. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אדוני מכיר את הילד, נכון? המטפלת שלו נרצחה, גם הכלבה שלה, והוא יושב כל היום בבית, ואימא שלו לא זכאית לפיצוי כי הוא ביישובים האלה, והוא לא זכאי לפינוי כי הוא לא בתוך השבעה קילומטר. את זה צריך להסביר לו, אז אני יכול להסביר לו כי אני יודע מה אני יכול להסביר לו, אבל יש עוד מאות כאלה. ויש שגרים ביושיביה שאתה מכיר אותם, 100 מטר מהבית שלהם יש סוללת תותחים של איזה 100 תותחים שמפרקים את הבתים, שוברים זכוכיות. לא זכאים לפינוי כי הם מעבר לשבעה קילומטר, 800 מטר. האירוע הזה של שבעה קילומטר ומעלה צריך להיפתר אדוני. דיברנו על ישיבה סגורה איתנו, היא תהיה מידתית, אנחנו לא מבקשים הכול, לא מבקשים עכשיו לפתוח פה מסגרות. אבל לא יכול להיות שאנשים יושבים בבית, בוכים את החיים שלהם, מורטים שערות, אנשים לא יכולים לצאת מרוב פחד. בורחים לשכור בתים בכל מיני מקומות ברחבי הארץ, לא זכאים לשום פיצוי על שום דבר. גם ככה אלה משפחות מאתגרות. אני מבקש את הישיבה איתנו, את הישיבה איתנו שהבטחת לקיים. אנחנו רוצים לדבר איתך, להסביר לך את הדברים הקטנים אולי שהם מהותיים בכדי לשקם את המקום הנפלא הזה שאנחנו גרים בו. והדבר האחרון, שבוע שעבר אישרנו את היישוב החדש בוועדה הארצית. אנחנו מבקשים מהאנשים שנמצאים פה לתמוך ולקרוא ליישוב על זה על שם אופיר ליבשטיין זכרונו לברכה. כל אחד שיכול לעזור בדבר הזה, שזאת תהיה הנצחה ראויה מאוד, יותר מ-1,000 מצבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. דימי אפרצב. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> שלום, אדוני היושב-ראש, תודה רבה על האפשרות לדבר. אשתדל לדבר בקצרה כי הרוחות כאן סוערות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אפשר קצר. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> קצרין בירת הגולן היא ישוב מרכזי, אני לא נכנס כרגע לסוגיה של המרחקים. כל מלחמה מכניסה פה סוגיות כאלה ואחרות. להתייחסות יש גם אספקט חברתי; קצרין, 30 ימים מתחילת המלחמה – הילדים לא לומדים ועסקים סגורים. היא הפכה להיות בסיס יותר גדול מבסיס נפח. כל העסקים נרתמו את מה שכל העם עושה היום לצבא. אפס הכנסות. אין תיירות, אין חקלאות, אין שום דבר. ואני מבקש שני דברים: היושב-ראש, קו העימות נתן כאן מתווה טוב מאוד, אני מתחבר לזה מאוד. יש גם אספקט חברתי חשוב מאוד. כשפניתי לוועדה וכשפניתי למשרד האוצר בערוצים הכי לגיטימיים, גם הסברתי שיש מרקם חברתי מאוד ברור וגם לא ביקשתי לקצרין אלא ביקשתי לכלל היישובים, כולל היישובים הדרוזיים, מכיוון שהאספקט החברתי הוא חשוב מאוד ולכן שם זה נמצא. אני בהחלט רוצה להודות לאמיר, ליוראי, לכפיר, להודות לך ולחברי הכנסת שנמצאים כאן על זה שהפעלתם שכל. צריך לעשות את זה גם באספקט של הגליל כיוון שאי אפשר להוציא יישובים החוצה. הקילומטראז' הוא לא חשוב, הטילים מגיעים גם לתל אביב. ולכן בוודאי ובוודאי, ובוודאי בעימות הזה, האספקט העדתי לא משחק שום תפקיד – כולם סופגים. לכן בעניין הספציפי הזה אני מודה לכם מאוד שכל יישובי הגולן, לאורך כל הגבול נכנסו פנימה, בלי הבדלים, בלי קילומטראז', בלי שום דבר. מכיוון שאנחנו כרגע סופגים מלחמה שקטה. היא לא מקבלת שום תיעוד, לא יודע מאיזה סיבה, אבל אני שמח על כך, לא בתקשורת ולא שום דבר. אנחנו מתמודדים בשקט כמו שהגולן יודע להתמודד. ואני מאוד שמח על כך שניתנת לנו כאן הזדמנות ואני מקווה שאתם תתמכו בזה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אדוני יועץ שר האוצר, אני מבקש שתשב רגע פה. בסך הכול הכללי, להוציא את ראשון, שצריך למצוא לזה איזה פתרון, בכל המקומות האחרים, רמת הגולן בפנים. << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >> אדוני, אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתן לך. אני לא הולך לשום מקום. אין לי מה לעשות בחוץ. << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >> זה נראה כמו סוג של סיכום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אני עוד לא עושה סיכום. איזה סיכום אני עושה? ואז אני ראיתי את זה כבר, ראיתי את הבעיה הזאת גם מהטלפונים שקיבלתי, גם מהפניות שהגיעו אלי. וגם במציאות הזאת, יש דבר שצריך למצוא איך אנחנו מסדרים את הדבר הזה. אבל אני רוצה לדעת, מה העמדה שלכם לגבי שני היישובים הדרוזים, שזאת בעיית הבעיות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש לדייק: ארבעה. כסרא סמיע זה שניים אבל זה אחד. ויאנוח ג'ת זה אחד למרות שזה שניים מחוברים. אלה כפרים שאנחנו מדברים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ובית ג'אן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר עליהם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שלושה ישובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. חמד, אני מדבר עליהם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בית ג'אן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל בית ג'אן אמרו לי שכן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, בית ג'אן לא בפנים. היא שמונה קילומטר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כפיר, בית ג'אן גם בחוץ? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת, אנחנו נצטרך לראות באיזה קריטריון זה נכנס. אני רוצה לדעת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יש רשימה מסודרת בטיוטת התקנות. שלחנו אותה לוועדה, היא הפיצה לכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת, המציאות היא מציאות בלתי נסבלת מבחינתי, זה דבר שאי אפשר לחיות איתו ולבוא ולהגיד שאנחנו משאירים אותם בחוץ. זה לא עמדת חברי הוועדה, רובם בוודאי, וזאת גם לא העמדה שלי. אני רוצה לדעת מה העמדה של השר? << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, שוחחנו כמה פעמים, עמדת השר היא שהיישובים האלה צריכים להיות בפנים. אחרי שאמרתי את האמירה העקרונית, אני רוצה לפרט: אנחנו בסופו של דבר כמשרד ממשלתי, והממשלה מדברת בשפה אחת, בקול אחד, עשינו, והשר הנחה את אנשי המשרד, להרחיב ככל הניתן, אגב כמו שהוא הנחה מהרגע הראשון – היד פתוחה. המטרה היא להקל כמה שיותר על כל מי שאפשר. בין היתר על הישובים האלה. פה אני רוצה להגיד: אין שום קשר לשאלה האם התושבים של הישובים האלה הם דרוזים, יהודים, צ'רקסים, זה בכלל לא הנקודה. הנקודה היא שיש כאן ישובים והם צריכים לקבל מענה. דיברתי עכשיו עם ראש מועצת יאנוח ג'ת, העברתי לו את הדברים האלה באופן אישי. פה אני אומר את האמת: אנחנו בסופו של דבר מנהלים את השיח הזה בתוך הממשלה ופה פיקוד העורף הוא שחקן משמעותי מאוד. אנחנו לא יכולים כאוצר להמציא הנחיות של פיקוד העורף. פיקוד העורף הוא הגורם המוסמך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו כוועדה יכולים לקבוע קווים מנחים אחרים וגבולות אחרים. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> חד משמעית. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זהו. ובשביל זה אנחנו פה. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> עוד נקודה אחת. בדיוק בגלל הסיבה הזאת, הבאנו פה את התקנות לחודש אחד בלבד. הדבר הזה בסוף נותן לנו את האפשרות לייצר מענה - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> - - רציני שנותן פתרונות לאור המצב כמו שהוא קיים. אני רוצה להזכיר לך אדוני היושב-ראש ולחברי הוועדה: בעבר עשינו את התהליך שאנחנו עושים עכשיו בסוף המבצע ואז בעצם נתנו מענה בדיעבד וידענו תמונה מלאה. עכשיו בגלל הסיטואציה הייחודית מאוד שאנחנו נמצאים בה. אנחנו בעצם מייצרים את המענה תוך כדי תנועה, בערך אחרי חודש מתחילת הלחימה. ואנחנו נבוא לכאן, ואני מקווה שהמלחמה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה כבר מאוד מאוחר. מאוד, מאוד. אנחנו נמצאים באירוע - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> זה לא איזה סבב של שבוע חולף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה היה בהתחלה, אתה צודק. אבל אנחנו נמצאים מאוד מאוחר. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> היושב-ראש, אני רוצה רגע להבחין בין החוויה של הפרט שמבחינתו בוודאי שכל יום שעובר הוא עולם ומלואו, לבין ההתקדמות שלנו כמדינה, כממשלה, וכולנו מכירים את זה. בסוף יש פה גלגלים, ואנחנו גם רוצים לעשות דברים, שדברים גם יצליחו בקצה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> הלו, הגלגלים נשברו אם לא הבנת. הגלגלים כולם עם פנצ'ר. תתקדמו. זה אירוע מיוחד. אי אפשר לחכות לגלגלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גדי. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, הוא מדבר איתי על גלגלים ועל מדינה וכנראה. אני לא פה רוצה אישית, אבל מה? אנשים פה, אין להם בית לחזור אליו. פעם היה כזה דבר? איזה גלגלים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל מה זה רלוונטי לגבי הדיון הזה? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אם זה לא מבצע הוא לא יבין. הוא אומר שזה בסדר. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> אדוני ראש המועצה, בכל פעם שתדבר, אני ארכין ראש. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> התושבים כבר היו צריכים לקבל כסף לפני שבועיים, לא עוד חודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. תשלים את הדברים. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> - - - להוציא אוויר. אני ראיתי את התנועה ביד. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> אדוני ראש המועצה, אני חוזר על מה שאמרתי שזה ייאמר שוב לפרוטוקול: בכל פעם שתדבר, אני ארכין את ראשי. אני לא אומר את זה בגרם של ציניות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא צריך. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> צריך שתפתח את ארנקך. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> הארנק הוא לא שלי, הארנק הוא של כולנו. אני חושב שהמדיניות שאותה השר הנחה וכמו שאני אומר פה: הרי גם בתחילת טיוטת התקנות, השר עוד הנחה להרחיב יותר וגם פה אני בא ואומר: אנחנו מצידנו, כמה שיותר. ולכן גם באנו לחודש. זה הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. איתמר רביבו. << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >> שלום לכולם, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תחזור על מה שאמרת בפעם הקודמת. << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >> אני לא זוכר מה אמרתי בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איתמר, בבקשה. << דובר_המשך >> איתמר רביבו: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני באמת לא מצליח להבין מדוע עושים הבחנה בין רשויות מקומיות לבין מועצות אזוריות. הרי בעיר הסמוכה אלי, הצמודה אלי, השכנה שלי, העיר אשקלון, עיר גדולה מאוד, כשהכירו בה כיישוב ספר, לא הלכו ובדקו – הרי הפוליגונים של פיקוד העורף מדויקים מאוד, יודעים לפי שכונות; הם לא הלכו ובדקו בתוך העיר באיזה שכונה נפל יותר ובאיזה שכונה נפל פחות. המועצה האזורית חוף אשקלון היא רשות של עוטף עזה. יש בה בתי ספר אזוריים, יש בית ספר ביד מרדכי שלא יפעל כנראה בחודשים הקרובים. כל התלמידים, גם אלה שמעבר לשבעה, נמצאים בבית, ההורים שלהם נמצאים בבית כתוצאה מזה. חוץ מהחששות והחרדות שהיו כתוצאה ממה שקרה, ישובים שהיו תחת מתקפה, כולם, מהראשון עד האחרון, לא אני ביקשתי, מצד אחד פיקוד העורף נזהר, מצד שני הוא הולך וגייס כיתות כוננות בכל הישובים. עשרות ישובים ומשפחות נמצאות תחת טרור, תחת איומים, תחת הפחדות. אני לא מצליח להבין מדוע עושים הבחנה. אגב, אלה הבחנות שנעשות בשגרה תמיד בין רשות - - - אני 10% מהעיר אשקלון. אמרו לי פיקוד העורף: אני חושב שלא מדובר על פיקוד העורף, אני חושב שמדובר פה על מדיניות של הבנה מה זה מועצה אזורית ואיך היא עובדת בשונה מעיר. למה אתם עושים הבחנה בין יתר הישובים שלי, בין חלק מהישובים שלי, לבין הישובים האחרים. אמרו לי: תלך לפיקוד העורף. הלכתי לפיקוד העורף, אמרו לי: אתה צודק. אמרתי להם: תוציאו את זה כתוב. הוא העז, מפקד המחוז, להוציא איזשהו מכתב שהוא כותב לי: נכון, אתה צודק. בגלל שכל המועצה היא מועצה כתומה, אין לימודים בכל המועצה, נכון שמנגנון הפיצוי בין יישובי הדרום לצפון יהיה מנגנון אחד. עוד לא הוצאתי את המכתב, הוא כבר התקשר אלי ואמר לי: מה עשית עם המכתב? אמרתי לו: תגיד, מה חשבת, שאני רוצה אותו לעצמי? את הנתונים אני יודע. ואז הוא קיבל בראש, לא יודע מאיפה, אבל המכתב עדיין קיים. אמרו לי: לא, זאת רק המלצה, זה לא מסקנה. אמרתי להם: מה ההבדל? אדוני היושב-ראש, אז אני לא מצליח מדוע עושים הבחנה בין רשות של עוטף עזה בתוך היישובים, בתוך ערים לא עושים את ההבחנה הזאת. אני מבקש שכל יישובי המועצה יוכרו כיישובי ספר. הערה אחרונה, אמרו לי: מה זה משנה, אין הבדל. אין הבדל בין המנגנון של יישוב ספר לבין המנגנון של 40-0. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש הבדל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ודאי שיש הבדל. << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >> אמרו לי: לא, זה משהו סמנטי. אז אם זה משהו סמנטי, אז גם את העיר אשקלון שקיבלה בצדק, אז אנחנו נשלב אותה במנגנון של 40-0, למה היה צריך להכיר בה כישוב ספר? ואם אני צמוד דופן לעיר אשקלון – כמות השיגורים שיש לעבר המועצה האזורית חוף אשקלון דומה במספר לזאת שלעבר אשקלון. רק שנכון באשקלון יש יותר פגיעות ישירות. אדוני היושב-ראש, בעיננו אין הבדל בין אזעקת צבע אדום לבין נפילה. נכון יש נזק, נזק לרכוש וכולי, המשמעות והטראומה שאותה חווים התושבים היא לא שונה. להיות באזעקה כל יום, אתה נעול בבית. יש לך פחד לצאת לסופר. אנשים עושים קניות בקבוצת וואטס אפ – מי נסע לפה, מי יכול להביא לי משם. אדוני היושב-ראש, אני מבקש שיכירו בישובים שלנו במועצה אזורית חוף אשקלון כיישובי ספר ואני מבקש לקבל התייחסות לדבר הזה. עד היום לא קיבלתי התייחסות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ארקדי פומרנץ, ראש מועצת מעלות תרשיחא. << אורח >> ארקדי פומרנץ: << אורח >> שלום אדוני היושב-ראש, ביום רביעי הופתעתי לראות שמעלות תרשיחא לא נכללת בפיצוי ואני גם כן רוצה להגיד תודה לאדוני היושב-ראש, כי שלחתי מכתב ביום חמישי לראש הממשלה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> מעלות תרשיחא בפנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר שהוא שלח יום רביעי. << אורח >> ארקדי פומרנץ: << אורח >> אני אומר שיום רביעי עוד הייתי בחוץ, יום חמישי שלחתי מכתב לראש הממשלה עם העתקים לאדוני היושב-ראש, הרב גפני, וקיבלתי אחרי שיחה עם הרב גפני וגם עם לשכת ראש הממשלה, הכניסו אותנו בפנים. אני רוצה להגיד משפט קצר: מעלות תרשיחא היום – ואני אשמח אם ישמעו אותנו, אני מבין שיש לכולם עסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, מה זה הדיבורים פה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כולי אוזן קשבת בשבילך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה קילומטר זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רגע, אני מבקש ממי שרוצה לדבר שייצא החוצה. בבקשה. << אורח >> ארקדי פומרנץ: << אורח >> לשאלתך, מעלות תרשיחא יש פחות משבעה קילומטר ויש קצת יותר. וכמו שאמר חברי יאסר, אנחנו בונים גם לכיוון צפון אז המרחק מתקצר. נכון להיום, מעלות תרשיחא, אני מתנצל על הביטוי, הפכה להיות עיר רפאים. הרבה אנשים לא עובדים, לא עסקים, אגיד גם למה אני אומר את זה: הרבה עסקים או כמעט כל העסקים לא עובדים. אני צופה בעיה, שמעתי שדנים פה על צריך להזמין את פיקוד העורף, לא להזמין את פיקוד העורף – אני מבקש שהיום אולי תצא החלטה כי העסקים יושבים בבתים ולא עובדים. ואנחנו, למשל, לפי פיקוד העורף, עיר שהיא כרגע סגורה. החינוך לא עובד. אני כל יום דן איך אני פותח את החינוך, איך אני לא פותח את החינוך. ואני צופה, אני כמובן וכל חברי בקו העימות, צופים אותה בעיה בעתיד לגבי ארנונה. מדברים היום הרבה פעמים על לדחות את הארנונה. אני מבקש לא לדחות אלא לבטל ולתת פיצוי. זאת תהיה אותה בעיה, שאחר כך תתחילו לדון, קן עימות כזה וכולי. עוד נושא נוסף לגבי משכורות של אותם אנשים שלא עובדים: גברים במילואים בצבא, נשים שנמצאות לבד בבית עם הילדים, אני מבקש גם כן שתתנו או בעתיד או בכלל שתהיה בעיה כזאת ותהיה, תתנו פיצוי גם לאנשים שיושבים בבית לגבי משכורות ברמה הפרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שאלה ליועצת המשפטית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אמיר וכפיר, למה בטיוטת התקנות המקורית הוא לא היה? השתנה הקריטריון והוא התווסף - - - אני חייבת להבין את הקריטריון. אני כרגע לא מבינה אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הבנתי את זה מהדקה – אין קריטריונים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בלי קריטריון אנחנו לא יודעים על מה זה מבוסס ואיך לשנות את זה אם רוצים לשנות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שואלת היועצת המשפטית, למה קודם מעלות תרשיחא לא היו בפנים? מה נימקו? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אסביר: אנחנו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע שכשהאוצר אומר "אני אסביר", סימן שזה לא - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ינון, שנייה. זה דיון מספיק רגיש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, שנייה. שאלנו את זה את ראש העיר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, את כפיר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו היינו פה שבוע שעבר יחד אתכם כל השבוע על החקיקה. במסגרת החקיקה באמת פנו אלינו כל מיני חברי כנסת, גם חבר הכנסת רביבו, גם חברת הכנסת השכל וגם חברי כנסת אחרים, ישבתי עם חבר הכנסת עמאר. הם העלו כל מיני דברים שלא היינו ערים אליהם לפני כן בנוגע לצפון. אנחנו באנו, כמו שגם – אגב, הוועדה הנחתה אותנו לגבי הדרום, דיברנו על 7 עד 20, 7 – 40, העלו חברי הכנסת דברים שלא היינו מודעים אליהם לגבי הצפון. העלו ביניהם גם את הנושאים של היישובים הדרוזים שהוזכרו פה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתם לא הולכים לפי פיקוד העורף? זה לא שחור או לבן? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> שנייה, שנייה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה מה שנאמר עד עכשיו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני מודה שהיו דברים שלא היינו ערים אליהם. היו דברים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אתה אומר שזה לפי פיקוד העורף. איך אתה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל הוא מדבר על הטיוטה של לפני שבוע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דרך אגב, לגבי פיקוד העורף. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> היו דברים שהיינו ערים אליהם. חלק מחברי הכנסת שיושבים פה, הפנו את תשומת לבנו גם לדברים האלה ומאותו רגע וכפי שגם אמרתי לרב גפני והתנצלתי מראש, גם בשבת עבדנו כדי לדייק ולהביא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> - - - לעבוד התחלת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קיבלת את האישור של הרב גפני לעבוד בשבת? << דובר >> קריאה: << דובר >> בגלל זה, זה לא מבורך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז מה השינוי שעשיתם? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ואז עשינו שינויים. באנו הסתכלנו על מה היו ההנחיות, וכמו שאמרנו, היינו - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לפני כן מעלות לא היו? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אסביר חברים, הסיבה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה כפיר הפסיק? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> כי נתנו לי כל כך בשקט לדבר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אבל זה תשובה של קריטריון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה היה לפני יום חמישי? למה מעלות היו בחוץ? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> מעלות תרשיחא היא חלק מיישובי קו העימות. והיא נכנסה בגלל שהכנסנו את כל יישובי קו העימות בהתאם למכתב שקיבלנו מפיקוד צפון ביום רביעי שעבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם בית ג'אן בקו עימות. גם בית ג'אן בקו עימות – שמונה קילומטר. גם כיסרא סמיע בקו עימות. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא, הם לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי החלטה של הממשלה מספטמבר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז זה לא לפי הנחיות, זה לפי מכתב? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> שגית, שנייה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין משהו אחיד. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> יותר מזה, אין הבדל בין מעלות תרשיחא לנהריה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יוראי עכשיו אמר שזה לפי מכתב שהם קיבלו. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אסביר משהו נוסף, ההנחיות השתנו במהלך אוקטובר והוסיפו להם את - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הסבר שלישי. שאלה פשוטה - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אתם רוצים תשובה? תנו לנו דקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האמת היא שלא, אבל כן. תחכה דקה. יש דבר, אני מבקש: אל תברחו לשום מקום אחר. אנחנו, אני על כל פנים ברמה מאוד נמוכה, ואתם ברמה גבוהה, אני רוצה שגם אני אבין. מה קרה בין יום שלישי ליום חמישי במעלות? מה קרה? הגיע מכתב של פיקוד העורף, הגיע מייל של פיקוד צפון, הגיע מכתב מאחד מחברי הכנסת – מה קרה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול להוסיף עוד משוה שיעזור לנו: בית ג'אן ביום רביעי הייתה בפנים והוציאו אותה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הנה המסמך שלכם, זה שלכם. ביום רביעי הייתה בפנים, אדוני היושב-ראש. עד יום רביעי וביום חמישי הוציאה אותה. ומעלות תרשיחא הכניסו וביום רביעי הייתה בחוץ. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז עכשיו השאלה היא מה הקריטריון שהיה ביום רביעי, ומה הקריטריון שיש היום ביום שני? << אורח >> ארקדי פומרנץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, רק אוסיף משפט אחד: מעלות תרשיחא, דרך אגב, במלחמה קודמת חטפנו מעל 600 טילים. אז כך שפיקוד העורף, תמוהה לי לשמוע שהייתה גורעת אותנו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כפיר, מקודם אמרת שתוך כדי פנו חברי כנסת וביקשו להכניס, כלומר בהיגיון, ובאמת פרגנת לאותם חברי כנסת. אני מבקש שתפרגן לאותם חברי כנסת שביקשו ממך להוציא את בית ג'אן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הוא אמר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כפיר התבקש לתת הסבר למה נכנסו מעלות תרשיחא. הוא אמר שהוא ישב עם מספר חברי כנסת ואמר את שמותיהם. מבקש חבר הכנסת ינון אזולאי, מכיוון שבית ג'אן יצאה, הוא רוצה לדעת איזה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה חבר כנסת שכח להוסיף את בית ג'אן. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אפשר להשיב? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בואו שניה ברצינות. תנו ליוראי דקה להסביר. מה שלא יובן, תשאלו ונענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, בבקשה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> כמו שאמרתי אדוני היושב-ראש בפתח הדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא פתח הדברים, תגיד עכשיו. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני אומר עכשיו שוב: הגדלנו ראש, בסדר? בדרך כלל אנחנו הולכים אך ורק לפי ההנחיות של פיקוד העורף. קיבלנו רג'קטים לזה שיש הנחיות אחרות שניתנות על ידי הצבא. אנחנו, משרד האוצר, פנינו באופן יזום לפיקוד צפון וביקשנו מהם הנחיות מפורטות, מה דה פאקטו היה בשטח כדי לאמת את הטענות האלה. קיבלנו מכתב. על פי המכתב הזה נראה שניתנו על פי פיקוד צפון הנחיות מחמירות יותר מהנחיות פיקוד העורף בפועל, בשטח. לקחנו את המכתב הזה, תרגמנו אותו להבדלים. המכתב הזה מתייחס ליישובי קו העימות, גולן צפון, גולן דרום. לזה מתייחס המכתב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הוצאתם את בית ג'אן? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רגע, אז עכשיו זה גם הנחיות פיקוד העורף וגם מכתב של פיקוד הצפון? רק שנבין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רק לחומרא ולא לקולא, זאת הבעיה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> שגית, אסביר הכול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה, פיקוד העורף הכניס תא בית ג'אן, פיקוד צפון הוציא אותה? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא הוצאנו ולא הכנסנו מעולם. אנחנו עדכנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין את בית ג'אן. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זאת לא הרשימה. העברנו תקנות שלהם הוספנו את כל רשימת יישובי קו העימות על פי החלטת ממשלה 2127 שמגדירה את רשימת היישובים האלה. בתוך רשימת היישובים האלה נמצאת גם מעלות תרשיחא, וגם כפר ורדים, בסדר? הרשימה הזאת נכנסה במלואה as is - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רגע, עכשיו יש שלושה בסיסים לקריטריונים, אם אני מבינה נכון: אחד, החלטת ממשלה שעד עכשיו התכחשתם לזה שעבדתם לפי החלטת ממשלה. אמרתם ש-0 עד 9 לא רלוונטי, והחלטת ממשלה על קו עימות לא רלוונטי. שניים, מכתב אלוף פיקוד צפון שהוספתם, גם את זה לא אמרתם בתחילת הדברים, כי אמרתם שאתם עושים רק לפי הנחיות פיקוד העורף. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אמרנו, אמרנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ושלוש, הנחיות פיקוד העורף. אז אלה שלושת הבסיסים עכשיו? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> שוב - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> שגית, את שואלת כמו ליטיגטור מעולה על - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אני באמת רוצה להבין. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני מנסה להסביר, שאלתם מה קרה בשבוע שעבר. באמת כשהסתכלנו, היינו – כמו שאמרת בצדק – רגילים ללכת לפי הנחיות פיקוד העורף. עכשיו במלחמה הזאת אנחנו באירוע אחר. ותוך כדי תנועה, גם פיקוד העורף אמר לנו: תקשיבו, בצפון אמנם אנחנו שמים יישובים לפי הנחיות פיקוד העורף, זה מופיע בטוויטר בכל מקום שיש הנחיות פיקוד העורף, וכתוב שם בסוגריים – אלא אם כן יש הנחיות של פיקוד צפון. ואז התחלנו קשר עם פיקוד צפון. כי בסופו של דבר מה שמעניין אותנו מה הם ההנחיות המגבילות שמונעות כלכלה בישובים. זה הקו המנחה. ולכן פנינו לפיקוד צפון והם שלחו לנו מכתבים וניהלנו איתם שיח לאורך כל הדרך, כולל בסופ"ש, חוץ משבת. והבנו פחות או יותר את התמונה של איפה חלות ההנחיות של הצבא. אז כן, אנחנו אומרים פה, בכל שאר הארץ זה הולך לפי הנחיות פיקוד העורף, גם בצפון אומרים לנו פיקוד העורף, יש הנחיות פיקוד העורף, אבל שימו לב בסוגריים: יש הנחיות פיקוד צפון. כשהתעמקנו וראינו מה הם הנחיות פיקוד צפון והבנו מה הם מגבילות, אז נכנסו יישובי קו העימות שרק עליהן פיקוד צפון מוסמך לתת הנחיות, וזה מאוד חשוב. לפי החלטת הממשלה, לפי מה שצבא אמר לנו, פיקוד צפון מוסמך לתת הנחיות רק למי שבתוך קו העימות. ולכן שאלנו: למה כפר ורדים כן ויאנוח ג'ת לא, והתשובה שנתנו לנו היא כפר ורדים נמצאת בתוך קו העימות. ואכן פיקוד צפון נותן הנחיות שהן מחמירות לעומת פיקוד העורף ובאמת מונעות יותר יכולת לעשות כלכלה, ויאנוח ג'ת לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יאנוח ג'ת היה בקו העימות - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> כששאלנו למה, למה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יאנוח ג'ת היו? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אז הם היו נכנסים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה רוצה להאשים גם את הצבא ב - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> - - - משרד האוצר - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רגע, יש גם הנחיות פיקוד דרום? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, יש הנחיות פיקוד העורף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה רוצה להאשים את הצבא שמבדיל בין יישוב ליישוב? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בדרום אין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, אתה רוצה לענות לי על השאלה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> כן, רק לך אני רוצה לענות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל: אם יאנוח ג'ת היו - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בקו העימות – אז הנחיות פיקוד צפון היו חלות עליהם. ולכן הם היו נכנסים בדיוק כמו כל שאר יישובי קו העימות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שהם לא נכנסים עכשיו, זה בגלל שהם בפיקוד העורף ולא בפיקוד צפון? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> בדיוק. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ולכן חלה עליהם הנחיות שונות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת הבעיה מהתחלה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בית ג'אן לא בקו עימות? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה יודע מה הבעיה, כשאתה מסתכל על פיקוד צפון ואומר לך תמיר עידאן, שפיקוד הדרום היה לו - - - לשם אתה לא מתייחס. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם לא הכניסו אותם לקו עימות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי החליט? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה החטא הקדמון. החטא הקדמון שלא הכניסו אותם לקו עימות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה רוצה להאשים עכשיו את הצבא שהוא עושה איפה ואיפה והצבא מבדיל בין יישוב דרוזי ליישוב יהודי? << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אם חלק מהישוב הוא בתוך ה-0 עד 9, אתם לא יכולים להגיד - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אין קשר ל- 0 עד 9. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> זה לא נכון, רוב היישובים הדרוזים נמצאים ב-0 – 9. הרב גפני, הם - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> שגית, עניתי על השאלה, הבנתם מה אני אומר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ענית על השאלה. אני רק רוצה לוודא, בדרום פעלתם רק לפי הנחיות פיקוד העורף, שם אין מכתב אלוף פיקוד דרום? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> שוב, רואים את זה בהנחיות. זה לא משהו שהסתרנו. תסתכלי עכשיו בהנחיות פיקוד העורף, כתוב שם בצפון: קו עימות. עזבי אם הם עכשיו בצבע אחר או לא, הם כן, אבל זה לא רלוונטי, כי אנחנו מסתכלים על אוקטובר. כתוב: שמה יש הנחיות פיקוד צפון שהם אלה שקובעים את המגבלות של הפעילות באותם אזורים ולא פיקוד העורף. וזה משהו שאני מודה שלא ידענו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז זה כתוצאה מהנחיות פיקוד צפון - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל בהתחלה אמרת שאתה הולך לפי פיקוד העורף. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נכון, הוספנו. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אי אפשר, על מה אתה מסתמך? פיקוד העורף או פיקוד צפון? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אבל בהנחיות פיקוד צפון אתם רק הוספתם יישובים, לא גרעתם ישובים כתוצאה מזה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא גרענו ישובים כתוצאה מזה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> הקריטריון הוא הנחיות. לא משנה אם זה פיקוד העורף או פיקוד צפון. הקריטריון הוא הנחיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק אתן לגדי ירקוני. בבקשה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כבוד היושב-ראש, תודה רבה, אני רוצה דבר ראשון, אפילו שזה נשמע כבר נדוש, זה הדבר הכי חשוב: כבוד היושב-ראש, בגלל שזאת הוועדה בין החשובות בכנסת, אני מבקש ממך שאם תהיה מוכן תתחיל תמיד בזה. אני חושב שגם בלהט הדיבור שלנו פה והוויכוחים שלנו, אנחנו צריכים לזכור את העיקר שהעיקר היום הוא עדיין החטופים שמוחזקים, וכן הנעדרים, שמוחזקים אצל האויב האכזר והנוראי הזה. אנחנו צריכים לעשות הכול בשביל שכל יום נזכור את זה, וכל הזמן נעשה הכול על מנת להחזיר אותם הביתה. גם אנחנו וכמובן החלאות בצד השני, שאין עדיין שם אחר בשבילם, שידעו שאם יקרה להם משהו, כנראה הם לא יחיו אחרי זה גם כן. כבוד היושב-ראש, אני מצטער שלוקח קצת זמן, אבל חייבים להזכיר את זה כל פעם. נעבור עכשיו לנושאים האלה. תראה, אני יושב פה ואני חושב שצריכים לזכור כמה דברים עיקריים ואני לא רוצה להגיד איך לנהל דיון, אבל הצפון והדרום מתערבבים פה, ולפעמים זה יוצא דיון קצת מעורבל מדי. אבל צריך לזכור שאני עכשיו מדבר על אשכול. אשכול צריך לזכור, אם לא היה קורה הדבר הנוראי הזה באשכול של-16 ישובים ניסו לחדור ול-11 הצליחו, כנראה לא היו כאלה תקנות חמורות ומחמירות. ובגלל זה אני קורא גם פה וגם לוועדה הזאת וגם לממשלה, תתחילו להבין שבאשכול זה צריך אי בודד בנושא הזה וכל הישובים שלנו צריכים להיכנס שם. זה הגיע לכל הישובים. כולנו, כולנו לומדים בתוך בית ספר, בתוך החמישה קילומטר. כולנו אותו דבר. לא יכולים, ואני לא רוצה לחזור עוד פעם על כל הנאום שלי הארוך – חברים, תבינו, אי אפשר כל פעם לחזור לנקודה הזאת, צריכים שגם ועדת הכספים וגם הממשלה כבר תחתוך את הנושא הזה. תחליטו חמש, עשר שנים, לא אכפת לי כמה, אבל אי אפשר שכל פעם, כל תקנה אני צריך לבדוק אם הוציאו לי ארבעה ישובים, שישה ישובים, שבעה ישובים, שני ישובים – מספיק כבוד היושב-ראש. באמת. אנחנו כאילו כמו הולכים לבדוק איפה מרמים אותנו. ואף אחד לא מתכוון לרמות אותנו. כל אחד חושב על משהו אחר. אני חושב שזו צריכה להיות החלטה חרוטה. זהו, אין יותר משחק. למועצה אזורית אשכול יש 32 ישובים, כולם עברו את האסון הנורא הזה, ואנחנו צריכים לדעת שכל הטיפול יהיה ב-32 הישובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> רגע, לא סיימתי, עכשיו הגעתי למהות. כבוד היושב-ראש, אני פתאום נדהם שאני שומע - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העברנו את החוק שאתה שאלת עליו, העברנו אותו פה, פה אחד. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> שמה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במקום 4 מיליארד שקל, 17 מיליארד שקל על חודשיים. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> לא, אני אומר לך עוד, משה אדרי לא קיבל הנחיה. וגם אחרי זה, לטיפול אחרי משה אדרי, משה אדרי יגמור עוד שלוש שנים. יש לנו את כל הדברים האחרים. אי אפשר. אי אפשר חבר'ה, תבינו, מספיק, אין לי גרון להגיד את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז גדי. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> בחקלאות, אני מבקש ממך, אנחנו יודעים שמס רכוש עשו באמת עבודה וניסו להקדים את הכול. אנחנו גומרים היום את התקנון, אפשר תוך שבועיים לסגור עם מס רכוש באמת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו גומרים את התקנון? << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> נכון. אפשר, אני רוצה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את התקנות האלה? << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיפה אתה יודע שהיום? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני מקווה. אהה, סליחה, עוד יומיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם אני מקווה. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> עוד יומיים, בסדר כבוד היושב-ראש? אני חושב שאחרי שגומרים אותם, וגומרים להעיר את ההערות, תן למס רכוש שבועיים איתנו, עם כל הישובים של החקלאות לגמור את זה. מה עד היום שהם יכולים לגמור את כל הנזקים עד היום ולא למרוח את זה. הם יודעים לעשות את זה. שיבואו עוד הנה ויגידו – גמרנו או לא גמרנו עם הישובים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אסביר: מה שגדי מבקש, תמיד אנחנו עושים את זה. מי שזכאי למסלול אדום - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמיד זה לא משנה, עכשיו אתם הולכים לעשות את זה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> ישבנו כבר אתמול בערב. ישבנו אצל צביקה במשרד ומתחילים לבנות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקשתך התקבלה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא לבנות, אנחנו יכולים בשבועיים לגמור את זה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אני מאמין שכן. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> יופי. כבוד היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקשתך התקבלה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> יופי, אחת לפחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוי, נו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גדי, בינתיים. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> למה חודש? תסבירו לנו למה חודש? אתה יודע מה, אני מוכן שאוטומטית יהיה לחודש ואחרי זה יארך כל פעם אוטומטית בלי שינוי של מילה. כל חודש אתם רוצים שנבוא ונדון פה עוד פעם? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה תלוי נסיבות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, איזה נסיבות? << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> איזה נסיבות? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> חבר'ה, אני מבטיח לכם, חצי השנה הקרובה - - - << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אולי צריך להוסיף? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אולי יש אזורים שיכולים לקלוט - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אלי, אתה יודע מה הפחד? להוסיף זה אין בעיה, הפחד הוא שנערי האוצר לא יבואו עוד חודש וירצו להוריד ויכניסו אותנו למלחמה ואנשים בינתיים יישארו בלי - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לחדש לך משהו, לראשונה הבעיה שלך זה לא נערי האוצר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו נכניס אותם למלחמה? זה האמירות שלכם? << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> לא אתה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> די כבר. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> לא התכוונתי למלחמה כזו - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לראשונה הבעיה שלך זה לא עם נערי האוצר. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני לא נגד האוצר. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אני אומר שהתקנות צריכות להתחדש כל חודש בחודשו. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> חבר'ה, כולנו באותה סירה פה ושלא נטבע. אני רוצה להגיד, כבוד היושב-ראש, בגלל הסיפור של אשכול, אנחנו לא צריכים לבוא לדון פה. בגלל זה גם רבתי על ה-20 או לא 20. בטוח שאצלנו לא יהיה שינוי. אפילו עם יעבדו רובם. תחשבו לאיפה זה מגיע, גם לעסקים הקטנים שלנו. העסקים הקטנים שחיים מהעסקים הגדולים, מהחקלאות, הם לא יתחילו לעבוד בחצי השנה הקרובה. זה ברור שאנחנו לצערי משק סגור. זה ברור ששם ימשיך הדבר הזה. עסקים קטנים אמרתי. הפיצוי לחקלאות – חבר'ה, אני מבקש, אנחנו יודעים לעבוד ביחד, בואו נגמור עם זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה גדי. תשמע, אני מתפלל שתסתיים המלחמה ושבאמת המצב יהיה יותר טוב. אבל אני רוצה שתבוא פעם בחודש לוועדה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מעניין איתך. אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש, שתי הערות: הראשונה לגבי הישובים בצפון, תראה, אנחנו יושבים פה כבר כמעט שעתיים ואנחנו מבינים שאין פה משהו באמת אחיד. עד לפני כמה ימים הייתה רשימה מסוימת, עכשיו הלכו, בדקו את פיקוד צפון, אין פה משהו מסודר ואחיד שאתה אומר שיש פה קריטריון אחד לפיו הולכים, בוא נתווכח. עשן פה עבודה, אתה יודע, זה לא נראה קו אחד אחיד. זה בסדר, יש צבא, יש אוצר, כל אחד עם האחריות שלו לעשות את זה כמו שצריך. מה עם האחריות שלנו כחברי כנסת, בשעת מלחמה, שלפני שבוע שני ישובים יהודים היו בחוץ יחד עם עוד שני ישובים דרוזים היו בחוץ, אחרי שבוע זה שלח מכתב, ההוא שלח מכתב, שני הישובים היהודים נכנסו, הישובים הדרוזים נשארו בחוץ? איזה מסר אנחנו מעבירים כחברי כנסת? איפה האחריות שלנו במלחמה הזאת לשדר לציבור, לתושבים הדרוזים, שאנחנו כל הזמן אומרים: ברית האחים, אחים בדם – איפה זה בא לידי ביטוי תכלס ולא רק בסיסמאות ובאמירות? אם אנחנו לא נכניס את כל הישובים הדרוזים שנשארו בחוץ, אנחנו כחברי כנסת חוטאים לתפקיד שלנו. עם כל הכבוד, פה זה לא חותמת גומי. גם לנו יש אחריות ויש לנו פה מלחמה ומשימה לאומית. יש לנו חלק בזה. הישובים האלה חייבים להיות בפנים. נקודה שנייה בקצרה, אני באמת לא מבין מאיפה הגיע העניין הזה שעושים את זה רק לאוקטובר. דובר תמיד על אוקטובר-נובמבר, זה לא שעכשיו העסקים פורחים. אני רוצה להראות לך, אתמול בערב היה משחק של נבחרת ישראל; שולח לי בחור מבאר שבע שיש לו ספורט בר, הוא אומר לי: כשיש משחק של נבחרת ישראל, האנשים עומדים בחוץ, אין מקום. ותראה, הוא שולח לי את זה, אני לא מכיר את הבחור הזה, הוא שולח אלי מדי פעם הודעות. תסתכלו את העסק שלו, העסק ריק, אין כיסא אחד שיושבים בו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אופיר, אתה הגעת לפה עם רוביק דנילוביץ', ובירכתם, וכולכם קיבלתם - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נכון, אני לא ידעתי - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה הגעת לפה עם רוביק, הושבת אותו, אמרת: גם אוקטובר, גם נובמבר. אתה לא יושב-ראש הקואליציה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא אמרתי חודשים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני שואל אותך. אתה יושב-ראש הקואליציה, אני רוצה להבין, אתה הגעת לפה, כולכם קיבלתם ברכות, שר האוצר קיבל את כל - - - ועכשיו אתה אומר לי נובמבר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סליחה, רועי, אתה לא היית אדריכל המתווה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה יושב-ראש הקואליציה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה לא חייב לעשות את זה עם הצגה תמיד. אתה יכול להעביר את המסר גם בלי הצגה. די, נו, הבנו את המשחק שלך. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה לא היית – כל אלה שמדברים היו מאחורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, רועי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הכול בסדר. יש פה אנשים שיכולים לדבר על עסקים, אם מישהו שמדבר על עסק, אתה לא צריך להיפגע. זה לא טריטוריה רק שלך שאסור לדבר על עסקים. תירגע, מספיק עם ההצגות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אענה לך עניינית - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זו לא הצגה. אתה באת לפה עם רוביק דנילוביץ', אתה באת, לא אני באתי לפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, רועי, מספיק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אענה לך עניינית: כשאני אומר אוקטובר-נובמבר, למה זה לא מופיע? כי גם אני כשראיתי את אוקטובר, אני גם הופתעתי. לא ידעתי שזה בלי נובמבר. לא שידעתי אז ועכשיו אני - - - לא, יש פה אנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא, זה לא קריטי. אתה לא צריך לריב איתו על זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לענות לו. אני לא רב איתו. אני גם הופתעתי שזה רק אוקטובר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להכניס את נובמבר. מה שהם אמרו לי – יכול להיות שינויים, שינויים שאנחנו נצטרך לעשות אותם בלאו הכי לטובת האזרחים. ולכן אם אתה לא עושה את זה בבת אחת – זאת הטענה, אין החלטה. אם אתה לא עושה אוקטובר-נובמבר, אם אתה משאיר את נובמבר בחוץ, אתה יכול את נובמבר לשנות לטובתך. זה מה שהם טוענים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה אגיד לך, לא הייתי מסתמך על הדבר הזה, גפני. לא הייתי מסתמך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא פופולארי להגיד את זה, אבל זה לא נכון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל אז הם יצאו מחוץ לחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נגיע לזה. תודה רבה. חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כל אני לא מוכן לקבל את זה לא מהאוצר, ולא מאף אחד, שיגיד "תמיד עשינו את זה אחרי". אנחנו באירוע שלא קרה מקום המדינה. אלפים, אפילו מאות אלפים, נמצאים בבתי מלון עכשיו, מפונים. עשרות, מאות, אלפי אנשים לא יחזרו לבתים שלהם. לכן אנו באירוע מיוחד והטיפול שלו צריך להיות מיוחד. ואל תגידו עוד פעם ואני לא רוצה לשמוע את זה מהאוצר. תמיד עשינו את זה אחרי. דבר שני: הצפון במלחמה אדוני היושב-ראש. אתמול 15 איש נפצעו. ירי כל יום. בצפון – מלחמה. לכן צריך להתייחס אליו כמו במלחמה. דבר שלישי: אני לא יכול לקבל, ואמר את זה יושב-ראש הקואליציה, ראשי רשויות יהודים שולחים מכתב, הכול משתנה. ראשי רשויות דרוזיות שולחים מכתב, שמים את זה במגירה. כלום לא מתייחסים לזה. אם פיקוד העורף החליט שכפר מסוים יהיה בחוץ וישוב צמוד אליו, צמוד, יהיה בפנים – זה כבר אפילו פיקוד העורף או פיקוד צפון, יש איפה ואיפה. אני גר בצפון, אני מכיר את כל הישובים. אני מכיר את כפר ורדים, אני מכיר את יאנוח ג'ת, אני מכיר את כיסרא סמיע, אני מכיר את פקיעין החדשה, אני מכיר את הבתים שם. בתים נכנסים בתוך בתים. אתה לא יכול להבדיל. מי שיושב בירושלים או יושב ליד שרטוט לא יכול לדעת. לכן לא נקבל את זה. ואתה אמרת את זה, שכיסרא סמיע, בית ג'אן, יאנוח ג'ת, לא יהיו בפנים – הם יהיו בפנים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חמד, תקשיב, אנחנו לא בובות, תקשיב למה שאני אומר לך. אמר את זה יושב-ראש הקואליציה, הוא מבטא את דעת כל הקואליציה. תקשיב טוב למה שאני אומר לך: לוועדה הזו יש גם יכולות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא יושב-ראש הקואליציה וועדת הכספים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תקשיב, אנחנו לא חותמת גומי, לא של האוצר ולא של פיקוד העורף ולא של פיקוד צפון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרנו את זה חמד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנחנו נבטא את דעתנו ואנחנו נצביע על זה. אתה לא צריך להיכנס לזה עוד פעם. זה פשוט. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכן אדוני היושב-ראש, אני אומר לפרוטוקול, וחבל שראש המועצה המקומית קצרין יצא החוצה. בקצרין היה לחץ, בוקעתא היה בחוץ. כל הישובים לחצו, אמרו: לא יכול להיות שבוקעתא תהיה בחוץ וכל הישובים בפנים. והכניסו את בוקעתא אחרי זה, הכניסו אותה, כי היה לחץ. ואני אומר לך, עברתי על התקנות, אין קריטריון ברור. אין משהו שחור או לבן שאני יכול לבוא ולהסתמך עליו. עכשיו, תוך כדי הישיבה, בהתחלה אמר: אני מסתמך על פיקוד העורף. אחרי זה אמר: אני מסתמך על פיקוד הצפון. אחרי זה אמר: קיבלתי מכתב. אני לא מצליח להבין, על קו עימות, לא קו עימות. אני לא מצליח להבין את זה. לא נוכל להוציא ישובים החוצה. לא יהיה דבר כזה. אני מכיר את גב ההר. כולם נמצאים שם באותו קו. בית ג'אן פחות מתשעה קילומטר, הוא קו עימות, בית ג'אן בחוץ. למה הוא בחוץ? למה? מישהו יכול להסביר לי? הוא פחות מתשעה קילומטר. << דובר >> קריאה: << דובר >> בגלל שהוא דרוזי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בגלל שהוא דרוזי. אמרתי את זה באופן ברור. אל תסביר, אני לא רוצה לשמוע הסברים עכשיו, לא אקבל הסברים יותר. אתם חוזרים על אותם הסברים ואותם דברים. לא אקבל את זה יותר. לכן אדוני היושב-ראש, לא אכנס לתוך התקנות. כשניכנס לתקנות, אכנס לזה, יש עוד הרבה דברים לתקן בתוך התקנות, ואנחנו נדבר על זה בתוך התקנות. אבל הישובים הדרוזים צריכים להיות בפנים. ויש עוד את ראש המועצה של בית ג'אן שעוד לא דיבר, כל ראשי המועצות דיברו. וגם של כפר ורדים נמצא כאן. אני רוצה אם אתה יכול שתיתן לו אפשרות לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, שני דברים: דבר ראשון, אני באמת כמוך שמח שמגיע לפה ראש מועצת אשכול פעם אחר פעם, אבל אני חושב שהדיון הזה חייב פעם אחת לבוא על פתרונו. החלוקה של הישובים בתוך המועצה – לא הגיונית. מרכז החיים שלהם, המתנ"ס שלהם, בתי הספר שלהם, המערכת שלהם, חיה סביב המועצה. << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >> כמו חוף אשקלון בדיוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אי אפשר לעשות קווים זה דבר שהוא לא בא בחשבון והוא לא הגיוני. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> גם שדות נגב, בוודאי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שתיים, מתברר פה - - - << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >> אני לא מבין למה הדיון כולו בצפון, איפה יישובי הדרום, רשויות העוטף? יש פה דיון כולו צפון, איפה רשויות העוטף? אני מתמודד כל השנה עם האירועים האלה, לא רק באירוע הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> איתמר, תקשיב, אין צפון-דרום. << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >> מה עם היישובים? מה עם היישובים שלא הכניסו לכם - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין צפון-דרום. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הפרדיגמה חייבת להשתנות. << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >> - - - פעם לגמור את זה. די, שיגעתם את אבא שלנו עם כל - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> איתמר, תעצור רגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה? מישהו באמצע רשות דיבור. איתמר? זיהיתי את הגפני שבך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> דיברתי איתך על זה אדוני היושב-ראש כבר לפני חודשיים, מתברר שהסיפור הוא פשוט מאוד. מכיוון שהוציאו את הישובים הדרוזים מקו העימות, והוויכוח הזה כבר ישן ודיברנו על זה כבר בעבר שלא יכול להיות, אלה בתים צמודים, בפקיעין החדשה ובתים צמודים לכפר ורדים. חלק אחד נכנס בתוך השני והדבר הזה הוא לא הגיוני ומתוך אותה החלטת ממשלה עכשיו עושים חטא על פשע ואמרו: אין בעיה, פיקוד צפון אין לו סמכות להחליט. קשה לי, הייתה פה האלמנה של זידאן השוטר שהיה בהר נוף, הייתה עם המשפחה שלו, נמצא פה ראש המועצה שלהם, אין לי איך להסתכל להם בעיניים בדבר הזה. אסור לנו שיצא פה מהוועדה ששני הישובים הדרוזים לא נמצאים בפנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ראדי נג'ם, ראש מועצת בית ג'אן. << דובר >> ראדי נאג'ם: << דובר >> צוהריים טובים לכולם, בית ג'אן נמצאת 8.2 ויש סמכות עליונה של מפ"י, המרכז למיפוי ישראל, הנה המסמך פה: 8.2, ושכונה שלמה פחות מ-9.0. דבר שני, בית ג'אן צמודת דופן ליב"א ולעוד בסיס צבאי, היא הכי פגיעה מבחינת פינוי וגם מבחינת הכול. לא נשאר לי צימרים, אז למה פיקוד העורף לא צריך להטיל הגבלה. הרי כולם קיבלו צווי שמונה. נשארו רק ילדים ונשים. למה להטיל עליהם מגבלה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני ראש המועצה, צריך להשתחרר מההגדרה של פיקוד העורף. תנתקו את עצמכם מזה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאנחנו מנסים להגיד להם והם מתעקשים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא צריך להזכיר ולא להשמיע, ואני חוזר על זה בפעם הרביעית היום בדיון: אנחנו לא עובדים של האוצר. ותקשיבו טוב: ההגדרה של פיקוד העורף היא הגדרה ששייכת לימי עבר. היא שייכת למנדט הבריטי אולי. כשאנחנו פוגשים ישובים שקיבלו הגדרה בגלל שהם היו שייכים לגבול של 67' ועדיין מוגדרים, אנחנו מנותקים מהמציאות. אנחנו חייבים להפעיל שיקול דעת עצמאי, נפרד, ולפעול - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו אומרים את זה וחוזרים כל הזמן על העניין הזה של פיקוד העורף, ואין סיבה להמשיך - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הבחינה חייבת להיות דיפרנציאלית. מיכל, הבחינה חייבת להיות דיפרנציאלית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה, אתם תוכלו לדבר. << דובר >> ראדי נאג'ם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, שבוע שעבר בית ג'אן הייתה בפנים, אם לא מכירים את המסמך ברשות המיסים, יש לי מסמך ממשרד האוצר שיצא ב-26 באוקטובר, כתוב בו כך: לאחר המכתב שהוצאתי, בית ג'אן אמנם נכללת ברשימת יישובי הספר. מה קרה תוך שלושה ימים והיא בחוץ? הנה, מ-26 באוקטובר. חבר'ה, בואו נהיה רציניים. מי יכול להיות ערב שלא ייפול טיל בבית ג'אן? מישהו יכול? הרי המצב מתהפך, אז פיקוד העורף יכול לתת לי הבטחה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יודעים לענות לנו על בית ג'אן? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כן, אני יודע לענות. יש רשימת יישובי ספר גדולה במדינת ישראל, גם העיר עכו בפנים. אבל בית ג'אן בהנחיות של פיקוד העורף, אין - - - << דובר_המשך >> ראדי נאג'ם: << דובר_המשך >> חזרנו לפיקוד העורף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה פיקוד הצפון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שנייה, אני מבין שלא רוצים לנקוב - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> או החלטת ממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין לו סמכות. כי זה בתשעה קילומטר, אז לפיקוד העורף - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> יש ישובים בכל מדינת ישראל שמוגדרים כיישובי ספר, גם באזור ים המלח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, אתה רוצה פתרון או אתה רוצה לדבר? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה פתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תקשיבו. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> יש ישובים בכל הארץ שמוגדרים כיישובי ספר, באזור אילת, באזור מצרים, בכל האזורים. בית ג'אן הוא אחד מיישובי הספר. אבל מה, בנוסף להגדרה של ישוב ספר אתה צריך לעמוד בהפסקת פעילות. פיקוד העורף ופיקוד צפון ביחד, בהנחיות של פיקוד העורף רשום במשותף עם פיקוד צפון, אין לגביהם הנחיות התגוננות מחמירות. ההנחיות שלהם דומות לעיר תל אביב וחיפה. << דובר >> ראדי נאג'ם: << דובר >> תגיד לי, אין מקלט ציבורי בכלל, איזה "אין הנחיות", מאפיה אתה מביא את זה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הנה ההנחיה, פה. << דובר_המשך >> ראדי נאג'ם: << דובר_המשך >> חבר'ה, איזה הנחיה? נו באמת. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, יש חלק בתוך היישוב, שכונה שלמה – שטח צבאי סגור. אני לא רוצה לפרט פה יותר מדי. זה בכלל לא הוגן. מה שהולך פה זה לא הוגן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. שמעתי אתכם, הכול בסדר, אנחנו נקבל החלטה. אם מישהו מכם חושב שהמציאות הזאת הגיונית, שבית ג'אן נמצאת מחוץ לעניין, אתם טועים. אנחנו נקבל החלטה וההחלטה שתתקבל תהיה ברורה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> פיקוד העורף הוא רק רכיב וחלק אחד בעוגה של קבלת החלטות, זה לא העיקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני כבר אתן לך, רגע. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אדוני, מתי הדיון עלינו? תגיד לנו מתי לבוא. << דובר >> ראדי נאג'ם: << דובר >> לא נשאר לי צימרים, הצימרים מושבתים. מאות עובדים נשארו בבית בגלל שהם עובדים בחקלאות ביישובים שפונו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> שרה מרים חימי: << אורח >> אני מירה ואני מנתיבות, אני פעילה חברתית לשווין זכויות אדם ולמען ילדים ונשים יוצאות ממעגל האלימות. אני רואה את הג'ונגל הזה שהולך פה, אז הייתי מזמינה את מקבלי ההחלטות לבוא לישון לילה אחד בנתיבות. להאזין להפצצות של עזה ואחר כך תמשיכו. ההורים שלי מתגוררים בשדרות, בשמחת תורה היינו בשדרות, היינו נצורים בבית. לא באתי לבכות על תושבי שדרות, באתי להיות פה של כמה אלפים מתושבי נתיבות. כתבתי את הדברים בשביל שההתרגשות פה לא תבלבל אותי, אז תסלחו לי שאני מקריאה. בניתי את ביתי בדרום ולי ארבעה ילדים, ואני שמחה בחלקי. נראה שחמאס בהפתעתם הארורה לא פסחו על אף יישוב כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא להקריא, תגידי בעל פה. << אורח >> שרה מרים חימי: << אורח >> אני חושבת שהטילים של חמאס, אלה שעפים על נתיבות הם לא מפלסטיק. אני לא חושבת שאתם יכולים להוציא את נתיבות מההגדרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נתיבות בפנים. << דובר_המשך >> שרה מרים חימי: << דובר_המשך >> מתי? מאיזה מקום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בתקנות. << אורח >> שרה מרים חימי: << אורח >> בוא תספר לי איך אנשים מנתיבות שלא יכולים להיות בבית - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היות ואני לא יכול לספר לך, אני רק רוצה להגיד שנתיבות - - - << דובר_המשך >> שרה מרים חימי: << דובר_המשך >> - - שהתפנו בעצמם, ולא יכולים לקבל את מענק הפינוי הכספי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא מדברת על משהו אחר. היא מדברת על הפינוי שלא קיבלו - - - << דובר_המשך >> שרה מרים חימי: << דובר_המשך >> איך אני, אימא לארבעה ילדים - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שהיא מדברת עליו זה או הפינוי או הכסף שמקבלים. יש שמה שכונות שיש בתוכם טנקים - - - << אורח >> שרה מרים חימי: << אורח >> - - אישה חד הורית, אני גאה בסטטוס שלי, גרה במקום בלי מיגון. ובכל המבצעים שהיו בעבר, הייתי יכולה לישון עם הילדים שלי במקלט ציבורי וישנתי איתם שם. בכזאת מלחמה שיש מחבלים ברחוב, אין איפה להיות. אז אנשים מתפנים ואף אחד לא משלם להם על זה. אפילו אתמול אנשים מנתיבות הגיעו לפה לגן החיות התנכ"י. רצו להיכנס, אמרו להם: אתם לא ברשימה. אני לא מבינה איזה רשימות יש לכם פה, אבל אולי בשביל שהרשימות האלה יהיו הגיוניות, וההחלטות פה יהיו קצת יותר, באמת, בשבילנו, אנחנו האנשים שגרים בדרום, אנחנו העורף של המדינה הזאת. אנחנו שומרים עליה, תרצו או לא תרצו, בשבילכם. ואם האנשים בנתיבות ובדרום לא ירצו לגור במקומות האלה, אז כמו שאתם רואים, הערבים יתחילו להתקדם קדימה, ויש להם טילים לכל מקום. אז למה אתם עושים את הסלקציה הזאת? כאילו, מה נסגר פה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אורית, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני חושבת שכבר די ברור בדיון הזה שזה סוג של טלפון שבור, מגדל בבל, אני לא יודעת איך לכנות את הדיון הזה. אנשים באים עם סרגלים, 8.2, צמוד דופן, לא צמוד דופן – זה לא הדיון. אנחנו מנהלים דיון עם האנשים הלא רלוונטיים. אנחנו צריכים לעמוד על כך שנציגי פיקוד העורף יגיעו לדיון הזה. מי שקובע את הקריטריון לפיצוי צריך להתכבד ולהסביר את ההחלטות שלו. הרב גפני, זו לא שיטה להגיד לאנשי אגף תקציבים – אם לא קיבלנו הסבר ליישובים הדרוזים, אז הם אוטומטית בפנים; אם לא קיבלנו תשובה לישוב הזה, הוא אוטומטית בפנים. הרי מחר יבוא יישוב אחר והדברים האלה גם צריכים להיות מבוססים עניינית, ואם לא אנחנו גם ניתקף משפטית על אפליה. אני לא מוכנה שמהוועדה הזו אנחנו נוציא תקנות פוליטיות על בסיס מי צועק יותר חזק ומי מחובר יותר חזק למפלגות. אנחנו לא בימים כאלה ואני לא מוכנה שאלה יהיו סוג ההחלטות שנקבל. לכן אני עומדת על זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל אותך שאלה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> - - שפיקוד העורף יגיע לכאן וייתן תשובות לשאלות שלנו. לבוא ולצרוך על אגף תקציבים זה תמיד קל. הבנתי את זה כבר. אבל כולנו יושבים פה ואף אחד לא מבין את הקריטריונים ואין מה לעשות, וגם אם הם יבואו ביושר ויגידו שיש מקרי גבול, אז נבין מהם מקרי הגבול ונקבל החלטות. אבל אנחנו לא יכולים בהיעדר מידע לקבל החלטות רק כי ההוא צועק יותר חזק או ההוא מחובר יותר פוליטית לא יודעת למי. לא מקובל עלי. אנחנו לא נקבל פה החלטות עד שפיקוד העורף לא יגיע. << אורח >> שרה מרים חימי: << אורח >> סליחה שאני מתערבת, אולי במקום לקרוא לפיקוד העורף, תבואו לישון בדרום, תבואו לישון בדרום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גברת, מה זה? אסור להתערב ככה בלי רשות. << אורח >> שרה מרים חימי: << אורח >> לא מתערבת, אבל זה לא קשור. תבואו לישון בדרום - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מספיק כבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל היא לא דיברה, את נמצאת שם. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> פיקוד הצפון צריך להיות פה, לא רק העורף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, פיקוד העורף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, עם כל הכבוד, אני צריך לקבל החלטה. אני מביא את זה להצבעה או לא מביא את זה להצבעה, אני בעצמי מתלבט. חיפשתי את אלוף פיקוד העורף. דיברו מהמזכירות, דיברו עם פיקוד העורף כל הזמן. הם לא רוצים - - - << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> לא עם פיקוד העורף, עם משרד הביטחון, עם לשכת שר הביטחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הם לא באים. אני גם מבין למה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אגיד לך: מכיוון שהם יבואו לכאן לוועדה והם יצטרכו להסביר למה הישובים הדרוזים בחוץ. הם יצטרכו להסביר את זה. אני חושב שצריך להנחות את הלשכה המשפטית, את היועצת המשפטית, שתעשה את הכתב המקביל של כל המקומות שיש שמה נמצאים בפנים, שהדרוזים נמצאים באותו קו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז שיבואו נציגים משפטיים של משרד הביטחון. אני מציעה עוד ניסיון. << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >> אדוני, למה רק הדרוזים? אני שוב חוזר. איפה אשקלון וחוף אשקלון? למה רק הדרוזים? אני לא מבין מה ההתעלמות הזאת. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> - - - אדוני - - - למה אין דיון בנפרד? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה, אני עומדת על זה, אלה כספי ציבור, לא נראה לי שניסינו מספיק. יש יועצים משפטיים למשרד הביטחון ואני בטוחה שמישהו יגיע לפה להסביר. ואחרי סיבוב אחד שלא עשינו, בוא נשים להצבעה, בוא נשים להצבעה – זה לא רציני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לא אשתמש ברשות הדיבור שלי, אני רק מבקש לומר משפט אחד לפני שאני טס לדיון אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא רוצה להשתמש ברשות דיבור, בין כה וכה יתקפו אותי. אדוני היושב-ראש, מילה אחת קטנה: בכל רגע אני אומר את זה לכל הישובים ולכל מי שמקבל רשות דיבור, בכל פעם כשבן אדם מדבר על הצורך של היישוב שלו, בין צפון לדרום, הוא חוטא למטרה. התפיסה הבסיסית שגויה. אנחנו חייבים לשפות בהתאם ללוח בחינה דיפרנציאלי. זה לא שייך עכשיו אם הישוב נמצא קרוב או רחוק מגבול צפון אז אתה מתעלם מדרום, ודרום אתה מתעלם מצפון. עדיין אנחנו מדינה אחת, הבחינה חייבת להיות דיפרנציאלית. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אבל כל הדיון הוא על הצפון, למה הזמינו אותנו? הבטחתם לנו דיון על שבעה קילומטר ועל עוטף עזה, אז תעשו דיון בנפרד. תבואו אלינו לשטח, תעשו דיון אצלנו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מחזיקים לי נייר של פיקוד העורף כאילו זה עניין כלכלי. לא, פיקוד העורף זה ביטחוני, זה לא כלכלי. מה לעשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לי אם אפשר את רשות הדיבור אם אפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך אדוני היושב-ראש, האמת אני גם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אליהו, אתה יוצא, אני אשאר לבד עם קבלת החלטה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני בא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה בא? יופי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> עשר דקות אני בא. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אני מוכן להצביע במקומך, לקבל את ההחלטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. אנחנו יושבים פה מהבוקר, אז קודם כל רק שהאוצר ידע: בוא נשים את זה על השולחן, זאת לא הבעיה העיקרית בתקנות. יש עוד קרוב ל-15, 20 בעיות בתוך התקנות. חלק תמיר עידאן העלה, חלק גדי ירקוני, יש מספיק בעיות. זה שעכשיו עושים לנו אחיזת עיניים במרחקים, אז שתדעו, אנחנו נמצאים גם באותיות הקטנות, לא רק בקילומטרים, גם בסנטימטרים. חשוב שתדעו. אני באמת לא מבין – אגב, רק שתדעו לגבי פיקוד העורף ופיקוד הצפון, אני גם חבר ועדת חוץ וביטחון, הייתי מבקש מכם לשים על השולחן את המכתב של אלוף פיקוד הצפון עם היישובים. שימו אותו על השולחן. ובנוסף, אם אתם הולכים על הסיפור של פיקוד העורף בשאר הארץ, אין בעיה – קחו את פיקוד העורף, ואז אתם צריכים לפתוח גם יותר צפונה, ראשון לציון, תסתכלו. אל תגיד לא, תסתכל. אם אתה כבר הולך על פיקוד העורף - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אתה מוכן לשבת איתי אחרי הוועדה שאראה לך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, בוודאי שאני מוכן. יש לי גם את הטבלאות אצלי. אם אתם רוצים ללכת ולרקוד על פיקוד העורף, אז בסדר, אז פיקוד העורף הלכנו. מה זה לרקוד? מצד אחד אומר פיקוד העורף, שם פיקוד הצפון. אומר לך תמיר עידאן: בפיקוד הדרום יש לנו, כשפיקוד העורף רוצה ממך הנחיות כאלה וההנחיות השניות אומר לו לא לצאת מהבית. שמה אתה לא אומר לי: פיקוד דרום, שפיקוד העורף במידה מסוימת הקל. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא אכפת לי מי נותן את ההנחיה. כל עוד יש הנחיה, אני מתייחס להנחיה. אני לא יודע להמציא הנחיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת הבעיה. אתה לא יודע מי נותן את ההנחיה, ומצד אחד אתה אומר לי: בצפון פיקוד הצפון; בדרום אתה אומר לי: פיקוד העורף. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ינון, זה לא אני אומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא אתה אומר, אבל זו התוצאה. בסופו של דבר אתה חותם על הכסף. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו אומרים דבר פשוט, הקריטריון הוא הנחיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לי בעיה, יוראי, אני גם בעד לעשות פה דיון עם פיקוד העורף. וכשאתם אומרים – רק שתדעו, למשל פיקוד העורף, כשהוא מדבר על מוסדות חינוך. כשהוא אומר שהוא החזיר את מוסדות חינוך, מה זה נקרא? שהוא החזיר אותם בזום. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה הורה משאיר את הילד שלו בכיתה א' בזום? תראה לי הורה אחד שמשאיר את הילד שלו בבית. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל בגלל זה עשינו מתווה לכל הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל בסדר, זה שעשית מתווה לכל הארץ זה עדיין לא פותר את אותם אלה שנמצאים במצב מסוכן יותר. זה עדיין לא פותר לי את הבעיה. אבל זה לא נכון בתקנות. מה שאתה מביא בתקנות שלך - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני יכול להגיד מילה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפילו שתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, הוא לא יכול להגיד מילה אחת. אני רוצה להתחיל לקרוא את התקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הדבר האחרון וזה לא לכם – הרב גפני, משרד הביטחון לא שלח את פיקוד העורף, לא קרה כלום. יש ועדה שנקראת, ועדה משותפת לוועדת כספים וחוץ וביטחון. ואני אומר לך, אתה וגם אני נמצאים בוועדה הזאת. היא זקוקה המון המון אלינו. שלא יבואו. ואתה תראה שכשהם יצטרכו כל שקל, הם יבואו ויעמדו פה בתור. אנחנו לא אוהבים להשתמש בשיטה הזאת, אבל הם מזלזלים בישובים, אם הם חושבים שזה נגמר בזה שהם ישלחו לנו איזה מכתב, זה לא אמור להיות ככה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציע שניקח על עצמנו אחת ולתמיד לקראת הרבעון הרביעי לשנות את בסיס התחולה או בסיס כניסת ישוב לתקנות מס רכוש. אם הבנתי נכון, המונח הבלתי מדויק והאנכרוניסטי להפליא שנקרא יישובי ספר, חייב להיעלם מן העולם. הוא צריך להיות מוחלף על ידי מה? לא יודע, תחליטו – קו עימות, זמן עד נפילה או הגדרות אחרות שקיימות בשוק. אבל המסננת הזאת, המופרעת הייתי אומר, של יישובי ספר שחלקם לא ספר, ויש ספר שהוא לא בפנים – זה חייב להשתנות. נקודה שנייה, אני מבין שאנחנו מחכים תוך פרק זמן קצר, ואני מבקש גם מאנשי החקלאות וגם מהאוצר לסיים את מה שצריך בעניין ה-20 -40 ברכיב החקלאות. אני רק רוצה לוודא שאנחנו אכן בדיונים על זה, צביקה? האוצר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התשובה היא כן. הוא אמר שכן, וכל עוד אני כאן, החקלאות לא תלך ככה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גמרנו, לא ילך לאיבוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם אמרו את זה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מעולה. הנושא השלישי – חודש. הרעיון של חודש הוא רע לתפארת. אנחנו צריכים לדבר עד סוף השנה, שלושה חודשים. זה מה שצריכים לדבר. עוד רגע תהיה פה מהומת אלוהים ונשכח מכל מה שהיה פה וההסכמות שאפשר להגיע אליהם היום, ייעלמו ואנה אנו באים. לכן אני מבקש לעסוק או לעשות תיקון לא לחודש, אלא לשלושה חודשים. אני רק מזכיר, בהנחה – ואנחנו כמובן נעמוד על זה בהקראה – שלצד המסלול האדום יש מסלול ירוק. דברים שהזכיר חברי תמיר. ועוד הערה חשובה, אתם הזכרתם מס רכוש, שאתם הולכים עם המחמירים, עם פיקוד צפון – באותה מידה בדיוק צריך לעשות בדרום. יש הנחיות מחמירות גם בדרום ולפי זה צריך לעבוד. הנושא האחרון שהוזכר ולא הייתה התייחסות, לא שמענו על זה התייחסות, זה נושא שכר העבודה או התייחסות לנושא עבודה למי שפונה. אין פה התייחסות, להפך, הם מוחרגים. ייתכן ויש לזה תשובה במקום אחר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הפוך הם לא מוחרגים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בגוף התקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, למה אתם עושים את זה. אנחנו צריכים להתקדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שתדע, הרב גפני, אומרים לך פיקוד העורף: חוף אשקלון למשל, תראה מכתב שפיקוד העורף שולח לראש המועצה. הוא כל הזמן היה ב"לא לצאת, לא כלום", אבל מצד שני הם לא מכניסים את כל היישובים. באמת פעם אחת להבין איך זה עובד, ועדיין לא הבנו. חשוב שנדע את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. קטי שטרית בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שתדע שאין על זה תשובה. אפילו גם על זה אני מוכן לשבת איתך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שימו לב כמה דינאמית המדינה הזו, לפני כמה זמן דיברנו רק על הדרום, עכשיו אנחנו מדברים גם על הצפון. אבל מחכים באוצר שבצפון – אתה יודע, יש ניסים, אבל יש כרגע מצב נתון בצפון וצריך להתייחס וטובה שעה אחת קודם. יש ראשי מועצה שלא נמצאים פה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קטי, אגיד לך את זה גם בארבע עיניים. אבל האוצר הביא לפה חוק, אנחנו סידרנו אותו. הוספנו הרבה מאוד כסף, כולנו, כל חברי הוועדה. עמדתי בתוקף שיביאו את התקנות. היו שם הרבה בעיות. והאוצר הביא את התקנות ועכשיו זה בידיים שלנו. ואנחנו צריכים להצביע על מה שאנחנו חושבים שזה הצדק. אסביר לך את זה בארבע עיניים, זה לא כמו שזה מוצג שהאוצר הוא לא בן אדם. אני באמת לא אוהב את האוצר, אבל בסדר - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא אומרת את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> - - אבל הם הביאו. אני דרשתי מהם שזה יבוא וזה בא. גם החוק עבר ועבר פה אחד. גם הכסף יתווסף מאוד לכל הסקטורים שיהיו בתוך החוק וגם עכשיו. אמרתי להם: תביאו את התקנות, והם הביאו את התקנות. לא חיכו עד - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כמו ששמת לב - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> יש אנשים באוצר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש אנשים באוצר שהם לא שווים כלום ויש אנשים באוצר שהם מצוינים, ולא אגיד למי אני מתכוון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול לפרט את החלק הראשון? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, באתי מוועדת בריאות כי הנושא שם חשוב לי, הוא על כל הנושא הנפשי, החוסן הנפשי. ואמרתי לאנשי האוצר, הרי מה יקרה? אם אתם לא תדעו לתת את הטיפול הראוי עכשיו כשאדם עוד נמצא במצב של חרדה ועדיין לא קליני ובמצב קשה, אתם תקבלו אותו עוד כמה חודשים במצב קליני קשה. אני נותנת את אותו דבר כדוגמה לגבי ראשי הרשויות עם היישובים שלהם. אתם חושבים שחלק מהמועצה אפשר יהיה להשאיר אותה כמו שהיא? חלק מהמועצה נגיד לה: פיקוד העורף אמר שאתם לא – הרי זו התפיסה המעוותת שלא מבינים אותה. אי אפשר לבוא ולקחת מועצה שלמה ולהגיד לה: ארבעה ישובים שלך – אגב, פסוטה לא, אבל יש אחרים שמסביב כן. אתה מבין? יותר רחוקים כן, פסוטה - - - אני מנסה להבין את ההיגיון, אני לא מצליחה להבין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פסוטה בפנים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא. לפי מה שהבנתי מראש המועצה, ארבעה מהיישובים שלו לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פסוטה בפנים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> קו העימות כולו בפנים. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> ספסופה, לא פסוטה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> די, הרגו אותי עם הישובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, שלא יבינו ממך לא נכון: פסוטה בפנים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> פסוטה בפנים, ספסופה לא. אדוני היושב-ראש, אני אוהבת מאוד את התשובות של האוצר לפעמים, אתה יודע, כשהם יודעים שבסופו של דבר הם יצטרכו לשלם הרבה יותר בטווח הארוך יותר, ולבוא עכשיו מאחורי פיקוד העורף. די, באמת, ושים לב, אני חושבת שפיקוד העורף לא נמצא כאן – אני אגיד לך דבר קשה – בכוונה תחילה. הם לא נמצאים כאן בכוונה תחילה. הם לא נמצאים גם כי אין קריטריונים ואין היגיון ושמעתי את המילה הגינות אצל החבר'ה מהאוצר. אז אין גם הגינות, אני חייבת להגיד, כי זה לא הגיוני - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נצביע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> - - שאני מסתכלת על האחים שלנו הדרוסים ואני מצדיעה להם, על העבודה הנהדרת שהם עושים. האמינו לי, כשהם לא צריכים אותנו הם מתנהלים מצוין. אבל זה לא הגיוני, זה פשוט לא נתפס שהם מחוץ – אני לא תופסת את זה. אדוני היושב-ראש, אמרתי בתחילת הדיון: עדיף לסגור, לנעול, ולחכות שפיקוד העורף יגיע. אבל אתה היושב-ראש, אתה מחליט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא רק אני מחליט. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא רואה היגיון - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא רק אני מחליט, גם את מחליטה. אם אנחנו נחליט בהצבעה שהיישובים האלה בפנים, אז - - - << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גואטה. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> תודה רבה הרב גפני - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, לא להפריע עכשיו. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> קודם כל אני רוצה לתקן אותך, זה שאמרת שיש אפליה-מה אפליה, אין שום אפליה, הדרוזים הם אחים שלנו, והם כל פעם מחדש מוכיחים שהם אחים שלנו ואנחנו נהיה פה בשבילם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מוכיח לנו שאתה אח שלנו. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אין שום אפליה, באמת שאין שום אפליה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו פה בשבילכם. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אתחיל, יש שלושה נושאים, הנושא הראשון שאתחיל זה הנושא של הכפרים הדרוזים. הרב גפני, אני גר בגליל במושב גורן, אני חי איתם, אוכל איתם, נושם איתם, הם שכנים שלי והכול. האוצר, אני לא יודע איך הוא עושה את המדידות שלו, אבל חלק מהישובים שאמרו, חלק מכל ישוב נמצא בתוך ה-0 עד 9. אי אפשר ללכת לפי המדידות, אם הם מודדים את הדואר במרכז הישוב או לא יודע מה. אנחנו צריכים, במיוחד גם היום בנושא של הלחימה, כי מה קורה? אם אני ששון ואני מפונה ואני נמצא בתוך ה-0 עד 9 ואני מושבת, הם מושבתים איתי. אנחנו עובדים ביחד, אוכלים ביחד, כל מרכז החיים שלנו הוא ביחד. זה לא שהם שונים ממני בחיים שלהם. בנושא הזה תדע שיש תמיכה. והרב, אני מבקש ממך לראות איך אפשר, איך להכניס אותם. באמת זה לא הוגן שהם בחוץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקשתך התקבלה. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> תודה רבה הרב. דבר שני, דיברו פה החבר'ה מהאוצר ואני חייב להם, אתה יודע שאני והאוצר לא חברים, אבל הפעם, לא אגיד לך שהם מושלמים, אבל הם היו בסדר. היו דברים שהם באמת ניסו, אבל אתה יודע, הם לא יכולים להיות הכי גברים בארץ, אבל הם ניסו. הרב, תקשיב, בנושא התקנות לחודש, אני מתנגד לתקנות לחודש, אני חושב שזה לא נכון. אנחנו צריכים את זה מינימום לשלושה חודשים. ואם הם רוצים לבוא ולהוסיף – למרות שקשה לי להאמין שנערי האוצר נהיו כאלה נחמדים ורוצים להוסיף – אפשר לפתוח. אני בא מהתחום שאני מבין בו, בתחום החקלאות, אתה לא יכול לעשות תקנות פיצוי לחודש. כאילו, אם אני לא מכניס עופות מחר בבוקר או אם אני מאכלס, כל מיני דברים שונים שהם אירועים מתגלגלים, אי אפשר לעשות תקנות פיצוי לחודש לחקלאות. אין, אי אפשר, הרב אי אפשר. אני אומר לך, תקנות פיצוי לחודש בתחום החקלאות יהיה אסון. וכמה שאנחנו מתאמצים ונשארים בישובים ולא מתפנים כדי לאסוף, כדי לטפל בעופות, כדי לקטוף, אנחנו לא נהיה שמה, זה לא יקרה. הנה סיימתי, שני נושאים קטנים. בנושא שאיתמר רביבו דיבר, על הנושא של חוף אשקלון עם אשקלון, שהעיר אשקלון – ואני בעד שאשקלון תקבל כי אני חושב שאשקלון זה המוקד שקורים בו. אבל לא עושים באשקלון הבדלה בין שכונות כמו שאצלנו במושבים עושים הבדלה בין ישובים. יש ישובים שהם בתוך יישובי הספר, ויש מושבים שלא. גם בנושא הפגיעות, מה הבעיה במועצות האזוריות? כיפת ברזל כשהיא רואה שזה בא לשטח פתוח, היא לא מיירטת אותו. איפה נמצאים השטחים הפתוחים? במועצות האזוריות, אצלנו החקלאי. אני ודוד ביטן היינו בסיור, נפל לנו פצמ"ר באמצע הסיור. אם זה שטח פתוח, לא יירטו אותם. הם לא מוכנים לוותר יותר מחודש. תמיר, תתעוררו. גם אתה פה, ינון. חודש לא מקובל בתחום החקלאות, אנחנו לא יכולים להיכנס - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אתם צריכים להתעורר, לא אנחנו. אנחנו ערים מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, תודה. מיכל שיר בבקשה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> - - - דיברתי על העוטף עכשיו. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא, זה לא מספיק. אתם צריכים לרדת עם הוועדה לעוטף, לגמור איתנו את הדבר הזה פעם אחת ולתמיד. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> הרב, בוא נרד לעוטף, בוא תעשה סיור לעוטף, הנה מזמינים אותנו. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> כן, בואו, תרדו למטה. הבטיחו לנו דיון כבר לפני חודשיים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש, אף אחד לא חושב שהאוצר עושה לו דווקא ולא בכוונה, אבל אחת ההתנגדויות הגדולות שאנחנו שומעים עליהם מתחילת הדיון – פיקוד העורף, פיקוד צפון, פיקוד דרום, כל מילות הפיקוד למיניהם הם המלצה ביטחונית, לא כלכלית. ולכן ברור לי שאתם לא עושים בכוונה. ברור לי שאתם לא עושים לא מרוע, ולא בכוונה, ואתם רוצים לעשות מקסימום טוב. ואתם גם לפעמים עושים טוב. אבל, אם אני מוציאה מן המשוואה את פיקוד העורף, אז אני יכולה לראות שדין ראשון לציון כדין אשדוד. כי הירידות שם במחזורים הם אותם הירידות. ואם אני רגע מוציאה את הראש שלי מהנחיות פיקוד העורף, אז אני רואה שבעיר אילת הם בירידה של 43%, וזאת עיר במצוקה. ואם אני מוציאה את הראש שלי רגע מהטפסים של פיקוד העורף או פיקוד צפון, אז אני רואה שהישובים הדרוזים שאין להם מיגוניות, נשארו בחוץ. ואם אני מוציאה את הראש שלי רגע מהניירת של פיקוד העורף, אז אני יכולה לראות שיש ישובים שלמים בצפון שהם לא מתפקדים. ואם אני מוציאה את הראש שלי רגע מהנחיות של פיקוד העורף, אז אני הולכת לתמיר עידאן ואני מסיירת בנתיבות ואני מרגישה את האדמה רועדת, לא בכאילו, רועדת באמת, אני שומעת את התותחים רועמים. ואני אז מבינה – רגע, למרות הנחיות פיקוד העורף, אין שום סיכוי שבעולם שאני הייתי נותנת לילדים שלי להתנהל ככה ביום יום וזאת עיר שנפגעת וחייבת להיות בפנים. ולכן פיקוד העורף עם כל הכבוד לו, אלה הנחיות ביטחוניות ולא כלכליות, ואנחנו פה בוועדת הכספים ואנחנו עוסקים אך ורק בהנחיות כלכליות ולא ביטחוניות. ולכן אפשר להגיד פיקוד העורף, פיקוד צפון וכל המילה פיקוד עד מחר בבוקר, זה לא עניין של כלום. צריך להסתכל למציאות בעיניים כשיקול כלכלי ולא ביטחוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. להתחיל לקרוא - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, כבוד הרב, אנחנו המגזר העסקי עדיין לא דיברנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> קודם כל אדוני היושב-ראש, אנחנו כאן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תדבר על חצי הכוס המלאה שיש פה. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> אדבר. אדוני היושב-ראש, אתה ניהלת את הישיבות לגבי החוק, ולאורך כל הדרך פעלת כדי שיגדלו ההסכמות ויגיע באמת חוק הוגן וראוי כמה שניתן. במקרה הזה של התקנות, אדוני היושב-ראש, מה שקורה כאן הוא שלא מדברים על הפיל שבחדר. והפיל שבחדר זה ששר האוצר קיבל החלטה לכלול בין 0 ל-40 בפיצוי נזק עקיף גם את באר שבע ואשדוד. היה רוצה לשנות את ההחלטה, היה מתכבד שר האוצר ומגיע לכאן ומסביר למה הוא החליט לשנות את ההחלטה. אבל מה שכן עושים פה כרגע, באים ועושים ניסוי וטעייה לגבי עסקים קטנים. ובאמת עסקים מאשדוד, מבאר שבע, מנתיבות, מאופקים, שבעצם יצטרכו לפעול בחודש אוקטובר לפי מתווה שמפצה אותם על נזק עקיף ובחודש נובמבר לפי מתווה שלא נותן להם בכלל פיצוי על נזקים עקיפים ועל ערך שכר. זה לא הגיוני. אדוני היושב-ראש, אתה צריך לדרוש כמי שבאמת מוביל את הדיון הכלכלי כרגע והוא המבוגר האחראי, שנקבל החלטה: האם אנחנו פועלים לפי מתווה אחד או לפי מתווה שני. לא יכול להיות שאנחנו ב-13 בנובמבר נקבל החלטה לגבי אוקטובר ונשאיר ב"צריך עיון" את נובמבר. מה אנשים יעשו לגבי העובדים שלהם? מה אנשים יעשו לגבי השכירויות שלהם? מה אנשים יעשו לגבי הארנונה שלהם? האם יש פה איזה פתרון? כבוד היושב-ראש, שים לב, מתי שנוח להם, הם הולכים איתך לגבי השכר הממוצע במשק. אתה זוכר את הוויכוח שלך? אבל כשצריך לבוא ולפצות – הם קובעים 500 שקל. למה? השכר הממוצע במשק לחלק לאותה נוסחה שלהם, נותן 547 שקלים. למה הם כותבים 500? אני שואל למה? האם לא הייתה עליית מדד? האם לא היה יוקר מחייה? אני מנסה להבין אדוני היושב-ראש, מתי שנוח להם הם באים אליך "רועי לא צודק, צריך ללכת לפי השכר הממוצע במשק, צריך לעשות". אבל מתי שזה – מה, לא קרה כלום מאז שומר חומות? לא עלה השכר הממוצע במשק? אני אומר לך אדוני היושב-ראש, יש פה בלבול ואי-ודאות. א', לא הכניסו את כל השינויים שאתה ביקשת. לא הכניסו את השינויים לגבי הקבלנים, לא הכניסו שינויים לגבי היהלומנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה לא הכניסו? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> פה בתקנות. לא הכניסו. כאילו לא קיבלת החלטות. למה הם קשורים? יש גם שם אנשים כאלה. למה הם לא יקבלו? יש גם שמה קבלני משנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעבור על התקנות, נראה אם אתה צודק. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> אתה תראה שאני צודק. אתה תראה שהם לא נמצאים בכלל. כל הדיון הזה שהיה עכשיו לגבי היישובים, אני יכול לפתור לך אותו ברגע. מדובר אולי ב-200, 300 עסקים. כל הזמן שבזבזנו עכשיו פה, מדובר אולי במקרה הגדול ביותר על 200,300 עסקים. אם היו הולכים ובאים אליך ואומרים: תשמע, מה בכלל הנזק הכלכלי? אתה היית אומר להם: חבל לקיים את הדיון הזה בכלל. לא מדובר פה באמת, מדובר פה במספר מועט מאוד של עסקים, שמנסים עכשיו לייצר פה באמת איזה שינוי גדול של המתווה, ולכן אני בא ואומר: אנחנו דורשים שכמו שחוקקת את החוק, גם נובמבר יהיה וגם אפשרות להאריך את זה עד סוף דצמבר. אדוני היושב-ראש, אל תכניס את עם ישראל לכאוס. אל תכניס את כל העסקים לבלבול ואי-ודאות. יש מתווה לאוקטובר ונובמבר בחוק הכללי, יהיה גם בתקנות לגבי אוקטובר ונובמבר. זאת הדרישה שלנו, ואני רוצה שאדוני היושב-ראש, אתה באמת יודע את הדבר הזה. בן אדם לא יישב ויחשב עכשיו: פה באוקטובר אני מקבל ופה בנובמבר אני לא מקבל ולכן כדאי לי להוציא את העובד לחל"ת. זאת הדרישה שלנו. תודה אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מבקש להתחיל להקריא את התקנות, ומי שלא קיבל רשות דיבור יקבל בדיון על התקנות. בבקשה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> שלום, ישי פרלמן מרשות המיסים. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36 (א) - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה, יאנוח ג'ת בזום. לא נתתי לו. << דובר >> מודי סעד: << דובר >> שלום אדוני, תודה על רשות הדיבור, שמי מודי סעד, ראש מועצת יאנוח ג'ת. אני נמצא ביישוב, במקרה עכשיו אני יושב במשרדי וצופה על חצי מגבול הצפון של חטיבה 300, מרחק של כעשרה קילומטר מהגבול. אנחנו לא בקו עימות, לקחו לנו את ה-12% ,לא בשום הנחה. מתחילת המלחמה קיבלתי 189,000 שקל ממשרד הפנים לטובת הביטחון – זהו. אף אחד לא רואה אותנו. אני מבקש שכן ניכנס לכל העניין הזה, לכל ההטבות. ואני גם לא רוצה – אם תסתכלו מאחורי, זה סא"ל עלים, ובצד השני סא"ל סלמאן, גיבורי ישראל. סא"ל עלים, החלל הראשון של המלחמה הזו, וסא"ל סלמאן, החלל השני. אדוני היושב-ראש, תראה איזה סמנטיקה אלוהית, הלך לנו סגן אלוף בגזרה הצפונית, סגן אלוף בגזרה הדרומית בעזה, וזה יאנוח ג'ת. אנחנו כאן, אנחנו על המפה, ואני רוצה שיראו אותנו. אני מצטרף לכל מה שנאמר פה לגבי פיקוד העורף וכל השינוי. חייבים להפיל את האסימון אצל כולם ולשנות את כל הקריטריונים לגבי כל נושא ונושא. ולא צריך לתת לפיקוד העורף, על כל הכבוד, התקלות שהיו פה במהלך המלחמה ואוציא את זה בסיכום בהמשך, של פיקוד העורף, מבזות. לכן אני מצטרף למה שאמרו קודמיי בעניין הזה. והוועדה שתקבע את הקריטריונים שהיא רואה, ואני מצפה ומבקש שיראו אותנו, שיתייחסו אלינו, ליאנוח ג'ת, ולהכניס אותנו לכל הנושא של ההטבות. גם קו עימות וגם הנחה במס. בתחילת המלחמה, אני מפה ואני רוצה להראות לכם את המצלמה. אם תסתכלו, זה גבול לבנון. מהחלון שלי עד לשם – פחות מעשרה קילומטר. אמרתי לאלוף הפיקוד, למפקד אוגדה 61: לא רוצה כסף, תכניסו לתמונת מצב, שאקבל תמונת מצב ממפקד האוגדה שאחראי על הלחימה אצלי. לא נכנסתי. למה? כי אני לא מוגדר קו עימות. ואני נשארתי לבד עם האנשים שלי. תודה רבה, אני מצפה לתשובות חיוביות. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתה הולך לפריימריז בכנסת, אתה מקבל פה 100% תמיכה. << דובר >> מודי סעד: << דובר >> זה חלק מהדברים שעל השולחן בהמשך אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מודי סעד: << דובר >> תודה לכם, שנדע ימים טובים. אמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אתה זוכר שנמצאת כאן נירה שפק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את רוצה עכשיו? בבקשה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, יש שלושה דברים – ואני רואה כאן אנשים ואני עוברת, היה לי קשה להגיע. כי זה כאילו יקום מקביל. אנחנו חיים את הסרט שאתם מדברים עליו. לנו זה קרה. ואני רוצה שבכל החלטה, גם אם זה קשה, פשוט לבוא ולראות אותנו. כי כל אחד מאיתנו זה לא תעודת זהות, זה לא עוסק פטור או עוסק מורשה או ותיק או ילד. כל אחד מאיתנו, כל מי שיושב פה מסביב, חייב לו. חייב להסביר לו איך הגענו למצב הזה. וצריך לעשות הכול, הכול כדי לשפר. אי אפשר להחזיר אותנו למה שהיה קודם. אף אחד לא יכול להחזיר אותי למה שהייתי לפני. אבל אפשר להרחיב ואפשר לא להתקטנן, ואפשר שמתלבטים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל נירה, אני מרגיש איתך כמו בבית – זה מה שאנחנו עושים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני יודעת. אבל חשוב לי - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שאנחנו עושים. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> - - ואני רוצה לומר, אם אנחנו ביום הזה ואני הולכת לאכול בחדר האוכל בשפיים, שיוצאים מגדרם קיבוץ שפיים כדי שאקבל את מה שאני מקבלת שם, אז קשה לי להסתכל בעיניים לאנשים במלון שעוד לא קיבלו משכורת, שלא קיבלו את הכסף. קשה לי. זה מכביד עלי. אני מרגישה לא נוח עם זה. קשה לי לבוא לכל המתנדבים האלה שבאים לתת לי טיפולים ולראות את המתנדבים האלה שלא הלכו לעבוד בקליניקות שלהם ומטפלים בי. איך נותנים להם את הפיצוי המתאים. הם באו כדי לקבל את הכסף. אבל הם מטפלים בי נפשית כשהמדינה עוד לא הייתה. וככה לעבור אחד אחד, איך הילדים היתומים שלנו שצריך עכשיו לאפס אותם ולראות איך עוזרים להם. ולעזור לאלמנות, ולעזור למשפחות שמחכות לחטופים ולחטופות. זה מה שצריך לעניין אתכם, זה נקודת המוצא ומזה ללכת. והשלב הבא זה הצלת חיים. כל דבר לקבל החלטה איך מצילים עוד חיים. וחיים זה לא רק פיזי, זה גם בנפש. וכשקורה מה שקורה בצפון, יכול לקרות כל רגע את מה שקרה בדרום. כל רגע. אני באה לפה מוועדה אחרת על כיתות הכוננות, זה פשוט אין שם. ביישובי הצפון אין את מה שצריך להיות. אז אני רוצה שהתשלומים יתקבלו. אני שואלת על חבר'ה צעירים אצלנו שהשתחררו בחודש האחרון, והלכו לראיונות עבודה ואין להם את העבודה הזאת. ממה הם מתפרנסים? ממה הם מתפרנסים? איזה מפתח קבענו למי שלא עבד. הצעירים האלה שמספיק חוו את הדור הצעיר, את החברים שלהם נרצחים. וצריך להחזיר אותם למסלול, כל אחד בקצב שלו. אלה הדברים שמעניינים אותי. ואיך החקלאים שלנו ימשיכו? והדברים האלה והביטוחים. הביטוחים – למי אנחנו פונים? העסק שלי הלך, העסק של ההוא הלך, למי אני פונה? כרגע אנחנו מכודררים. כי זה מדינה, זה טרור. זה מדינה או לא מדינה? ומה קורה עם הזרעים מהדיון הקודם? כבר סגרנו? הקצב, הקצב מטריד אותי, והתשובות מטרידות אותי, והתפקיד של הוועדות זה לשבת ולראות שהכול נעשה. ותיקח את הנושא של המשכורות, פעם אחרונה שהייתי פה נאמר שאין יותר קיזוז ימי חופשה. אבל מאיפה הם יביאו את הכסף הזה? פתחנו את זה מחדש? אנחנו רואים את הבן אדם שבקצה? לא בטוח. באתי עם כל המחברות, הייתי בכפר עזה, לא לקחתי בגדים. בסוף השחזור לקחתי את התיקים של הכנסת כדי לקרוא את כל הפרוטוקולים, זה מה שאני עושה כל הלילה. לראות שפה מחוברים. ואני לא רואה, ואני מבקשת ממך ואני מבקשת מכולם להתחבר יותר, כי כל דקה שעוברת, כל דקה שעוברת, אנחנו מתפרקים יותר. ויכול להיות שבסוף לא יהיה את מי להחזיר לכפר עזה ולנחל עוז כי פירקתם אותנו בדרך וזאת אחריות שלכם. אל תפקירו אותנו עוד הפעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, ישי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: הוראת שעה 1. לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023) (להלן התקופה הקובעת), יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), השתל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) – << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר וגם תתייחס בשאלה למה לא אין התייחסות לאזור המיוחד ברישא. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בעצם מדובר בתקנות שהם יהיו הוראת שעה שיחולו לגבי נזקים שאירעו בתקופה של מ-7 באוקטובר ועד סוף אוקטובר, כאשר בתקנות קודמות – שזה מה שהיועצת המשפטית התכוונה אליו – התייחסנו כבר פה לזה שהנזק ארע באזור המיוחד, כמו שהוא יקבע בהמשך. בעצם פה חלק מהתקנות נותנות פיצויים גם לנזקים שאירעו לא באזור המיוחד. אם זה עובד שגר באזור המיוחד ועובד במקום אחר שהוא לא באזור המיוחד, אז הוא גם יכול לקבל פיצויים באמצעות התקנות, ולכן הורדנו את זה מפה והכנסנו את זה לתוך הסעיפים עצמם במקומות הרלוונטיים שהפיצוי יינתן רק באזור המיוחד. (1) בתקנה 1 – (א) במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר: ""אזור מיוחד" – האזור הכולל את הישובים והאזורים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת הרביעית, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופה הקובעת, הכול לפי העניין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> התוספת השנייה זה בעצם ישובים בדרום, מה שקוראים להם פה 0 עד 40. אבל זה כמו שהסבירו פה, לפי אזורים שנקבעו על ידי פיקוד העורף. והתוספת הרביעית זה ישובים בצפון שגם כמו שהסבירו פה, זה לפי הנחיות של פיקוד צפון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פיקוד צפון ופיקוד העורף. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. ""הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד" - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אפשר שאלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> יש תוספת שנייה ורביעית וכתוב: המוכרז בזה ישוב ספר. זאת אומרת שצריך להיות גם ברשימה וגם ישוב ספר או זה וזה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בתקופה הזו רואים את הישובים שנמצאים בתוספת כאילו הם יישובי ספר לצורך התקנות האלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא צריך גם וגם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ""הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופה הקובעת; "חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ז-1963 - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, אל תקרא סתם, תסביר כל דבר שאתה מקריא. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הוראה על סגירת מוסד חינוך, עוד מעט נראה שבהגדרה של יום היעדרות בשל מצב ביטחוני, אחת ההיעדרויות שנחשבות בשל המצב הביטחוני, זו היעדרות של העובד בגלל שהילדים שלו לומדים במוסד חינוך שנסגר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי נקרא שמוסד חינוך נפתח? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לפי הוראת פיקוד העורף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה לפי? בזום זה נקרא שהוא נפתח? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר לך לא. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אבל איפה זה כתוב? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אם נפתח בזום זה לא נחשב שנפתח. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> נכון, אבל זה לא מתועד. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לא, זה לא נפתח כי ההורה עדיין צריך לשמור על הילד בבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נכון, איך אתה יודע לזהות אם זה זום או לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שברגע שפיקוד העורף אומר לפתוח, מבחינת פיקוד העורף מרגע שהוא פתח את המוסד, הוא הסתכל אם הוא מלמד בזום, אז משרד החינוך אומר הוא פתח את המוסד. זה נקרא. זה בהגדרה של משרד החינוך. אז צריך לכתוב פה שאם הלימודים בזום, הם לא נחשבים. הרי אנחנו יכולים לדעת את זה, זה לא בעיה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> נבהיר את זה אפילו בהוראת ביצוע בנושא הזה, בסדר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. תמיר, זה עונה גם למה שהעליתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; "מוסד ציבורי זכאי" – כהגדרתו בסעיף 38ג לחוק; אזכיר, מוסד ציבורי זכאי זה מוסד ציבורי שיש לו פעילות עסקית משמעותית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מדובר בסעיף 38ג לחוק. אנחנו מדברים על הסעיף החדש שנוסף במסגרת חוק התוכנית לסיוע. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> ש-25% מההכנסות שלו הם לא - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיוק. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בעצם התיקונים שנעשו בחוק גם נכנסו שם. "סעיף 38ג לחוק" – כנוסחו בסעיף 1(2) - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה צריך להגדיר את זה, זה כבר נכנס לחוק, החוק פורסם ברשומות? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הסיבה ששמנו את זה פה זה לא בגלל שהחוק עוד לא פורסם, אלא בגלל שזו הוראת שעה. נברר עוד פעם עם הנסחות אצלנו במשרד המשפטים. ככל שלא צריך את זה, אז לא צריך להגדיר את זה, כי זה פחות מס רכוש. ככל שכן, נשאיר את הנוסח ככה. "שווי של נזק עקיף" – זוהי ההגדרה שקובעת את הגובה של הפיצוי שאדם יכול לקבל. ההגדרה שאני הולך לקרוא זה בעצם האפשרויות של הפיצוי, גובה הפיצוי שאפשר לקבל לפי התקנות האלה. כשיש כמו בתקנות אחרות, יש שלושה מסלולים – מסלול שכר עבודה שבא לפצות על זה ששילמת לעובד שלא הגיע לעבודה בגלל המצב הביטחוני. מסלול מחזורים שבא לפצות את העסקים שהייתה להם ירידה במחזורים במהלך התקופה הזאת. ומסלול מיוחד לחקלאים, שנדבר עליו בסוף, אבל בגלל ש - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתם יכולים להסביר את המספר 500 שקלים? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא, כי עוד לא הגעתי לסעיף. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> למה? זה רשום, זה הפיצוי. זה על הפיצוי שכר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בהמשך. אתה תראה את זה בהמשך. << דובר >> קריאה: << דובר >> בעבר היה 460. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפעם האחרונה במגן וחץ היה 500. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם פה צריך להעלות את זה ל-500 פלוס. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אם עושים לפי השכר הממוצע – זה 547 שקלים. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לפני חמישה חודשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחודש מאי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> עשיתי מדד, זה נותן 510 ו-21 אגורות. עשיתי יוקר מחייה, זה נותן כמעט 600 שקלים. אתם עשיתם לפי השכר הממוצע במשק. בפעם הקודמת התווכחנו פה, חילקתם את זה לפי 10,000 ומשהו, יצא 500 שקלים. עכשיו כשהשכר הממוצע עלה, וזה 547, אתם רושמים 500. מעניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, תעשו את זה לפי מה שקיים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כשנגיע לסעיף. "שווי של נזק עקיף" – אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה:" זה אומר שצריך להיות קשר סיבתי בין המלחמה לבין הנזק. (1) מסלול שכר עבודה; לעניין זה- "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> למה אצל ניזוק? מה הקשר? למה המעביד צריך להיות ניזוק? העובד לא הלך לעבודה, מה זה קשור אם המעביד ניזוק או לא. עובד שגר בעוטף ולא יכול לצאת והמעביד שלו בתל אביב. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה לא רלוונטי. תמיר, יש כאן סעיף שאומר שגם אם המעביד בתל אביב, הוא זכאי לקבל פיצוי. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אז למה לכתוב "אצל ניזוק"? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה הנוסח שיש בתקנות תמיד. אנחנו מטפלים בניזוקים. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא, אבל עבודה אצל ניזוק זה שכר עבודה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> האיש מתל אביב שמגיש את התביעה נקרא ניזוק, אין לנו דרך אחרת לקרוא לו. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא האיש מתל אביב, האיש מהעוטף שעובד בתל אביב. המעביד שלו לא ניזוק. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההנחה היא שהוא יקבל, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שואלים שאלה, אני מבקש לענות תשובה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> המעביד ניזוק, איך המעביד ניזוק? בזה שהעובד לא יכול היה להגיע אליו לעבודה והוא צריך לשלם לו שכר. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> מעביד בתל אביב, ואין לו ירידה במחזורים והוא ניזוק מכל מיני סיבות, לא יכול לקבל פיצוי במסלול שלו. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה לא קשור למסלול שכר. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> נכון, הוא לא זכאי למסלול שכר, זה מה שהוא אומר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הוא זכאי למסלול שכר, זה מה שהסברתי. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> אם הוא לא גר בעוטף. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אסביר שוב: יש תושבים שגרים בעוטף עזה ועובדים בתל אביב. אותו מעסיק בתל אביב נקרא ניזוק חוץ, העובד לא יכול היה להגיע לעבודה – כי פינו אותו וכל מיני סיבות כאלה ורשום פה בתקנות – המעסיק בתל אביב, למרות שאין לו ירידת מחזורים, לעניין השכר יכול להגיש לגביו את התביעה. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> 0 עד 7; 7 – 40. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> 40 לא, זה שונה, 7 ל-40 יש הבדל. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> 7 – 40 לא זכאי, זה התקנות. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל בבאר שבע יש הבדל אם הוא החליט שהוא לא רוצה ללכת לעבוד בתל אביב. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> לא, אני מדברת על חוף אשקלון – לא זכאי. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> תמיד דיבר על 0 - 7. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא, לא. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> 7 עד 12, מה קורה? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא זכאי. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אמרתי לכם מה הבעיה בחוק הזה שעשיתם 7 עד 20. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> חוף אשקלון לא זכאי. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אמרתי מה הבעיה. כבוד היושב-ראש, היינו בחדר הגדול לפני שבוע, וגרוני ניחר על זה שאמרתי שאי אפשר לעשות את הישובים שלי 7 עד 20. ומה שקורה, כל אלה מעבר ל-7, לא יקבלו פה כלום, והם לא עובדים, והם לא יעבדו עוד הרבה זמן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> המעביד יוריד להם. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אמרנו קודם שהיו הנחיות של אוגדת עזה להיסגר בבתים לפחות עד 14 בחודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אנחנו נבחן את זה וניתן תשובה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, לא, לא – אמיר, מה אתה עושה פה? מה זה תבחן? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אין לי אבל תשובה לתת, אני לא קובע, מחליט איך - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אבל ידעתם את זה מראש שזאת הבעיה. זה לא חדש. כשאני צעקתי בחדר השני, אתם ידעתם את זה. ידעתם שאני לא אתן לזה לעבור. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אנחנו דיברנו על זה כל הזמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מתכוון לעשות? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבחן את זה, אגיע למשרד ואדבר עם מנהל הרשות ועם השר, ונבחן את זה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> עוד פעם, כבוד היושב-ראש, כשאני צועק "כל אשכול", זה לא בגלל שאני אוהב את זה. זה רק בגלל הסעיפים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. אמיר יבוא עם תשובה, והתשובה צריכה להיות חיובית. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אז אני יותר לא מעיר, זה על כל הסעיפים שכתוב רק עד 7, אשכול צריכים לבדוק מה קורה גם מעבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> שמי שחר סומך מההסתדרות הכללית, נוסף על הסעיף הזה אנחנו רוצים להעיר לעניין החופשה השנתית שמנכים פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, מה? << אורח >> שחר סומך: << אורח >> מבקשת להעיר גם לעניין של ניכוי ימי חופשה. אנחנו יודעים שהרבה עובדים הוצאו בכפייה לחופשה בתקופה הזאת. אנחנו יודעים שהרבה מעסיקים הוציאו עובדים לחופשה כפויה. והסעיף מחריג את האפשרות לפצות אותם. אנחנו מבקשים לקבוע שבאם החופשה השנתית נכפתה על העובד, זה יהיה כסייג לסעיף הזה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> גם לא אם היא נכפתה, דיברתי על זה, לפעמים גם זה ההסכם ביניהם. זה לא רק אם היא נכפתה. ימי חופשה שאושרו לפני שני מבצעים. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אנחנו מסתכלים בסעיף: למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית. אנחנו יודעים שהרבה מעסיקים הוציאו את העובדים לחופשה שנתית בגלל חוסר הוודאות. הם לא ידעו מה הולך להיות. הם ניכו להם ימי חופשה, אז הם לא יהיו זכאים להיכנס במסלול הזה. אנחנו מבקשים לסייג ושעובד יזוכה בימי החופשה ושהימים האלה ייחשבו כימים שהמעסיק זכאי לפיצוי על הימים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני מזכירה שעשינו החרגה לזה כבר פעם. אמיר, אתם עשיתם את זה בפעמים קודמות כשאמרתם שברגע שהמעסיק יוציא הצהרה שהוא מחזיר את זה, אתם תשלמו. המצב הוא כזה שהם חייבים להחזיר את זה מחדש. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה בדיוק מה שבאנו להגיד, ברגע שהמעסיק – עכשיו יש לו וודאות, לא היה לו ודאות באותו רגע, אז הוא כנראה הוציא את העובד לחופשה מאולצת כפי שקראת לזה. ברגע שהמעסיק לא יוציא אותו לחופשה, הוא יהיה זכאי לתבוע הלאה. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אבל הוא כבר הוציא אותו לחופשה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אם הוא הוציא אותו, הוא יכול לתקן את זה, הוא יכול לשלם לו עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא יכול לשלם שכר – כן. זה כביכול רטרו. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בהחלטה של המעביד. אתה מחזיר את זה להחלטה של המעביד אם הוא מחזיר או לא. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> המעביד אדיש, כי הוא יקבל בדיוק את הכסף שהוא ישלם - - - << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> לא, אבל כפי שזה כתוב כרגע, אם ימי חופשה לא נחשבים כיום היעדרות מוצדק, המעסיק לא יקבל והעובד לא יזוכה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אז אני מוותר על יום חופשה, אתן זכויות לעובד - - - << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> מכוח מה הוא יוותר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, שאלת שאלה, אני רוצה לשמוע תשובה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לשאול עוד שאלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם המעביד מוציא אותו לחופשה, ומדווח עליו שהוא עבד ומקבל עליו כסף, אבל משאיר לו את ימי החופשה. איך אתה יכול לדעת שהוא השתמש בימי החופשה וקיבל את הכסף? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה לא חוקי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע. עכשיו הוא - - - << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה כבר יש משטרה, יש אכיפה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתה יכול לוודא שהכסף שלו מועבר? הוא מדווח עליו שעבד. אבל הוא בעצם הוציא אותו על ימי החופשה שלו. אתם לא שמתם משהו בתוך החוק שתחייבו אותו? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> קודם כל חייבנו בחוק שהוא מחויב לשלם שכר וזה רשום בחוק. יש בנוסף תמיד אחרי התקנות האלה - - - << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> אמיר, אבל אתה יודע טוב מאוד שבחוק מדובר בתשלום שכר לעובדים שעבדו, לא לעובדים שנעדרו. אתה יודע את זה, דיברנו על זה מספיק בחוק. אז החוק לא נותן מענה. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> תלושי שכר גם יצאו על חודש אוקטובר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל הוא יכול לתקן אותו, זה לא משהו שאי אפשר לתקן. הוא עכשיו הוריד לעובד יום חופש, עכשיו הוא יתקן את זה ויחזיר לו את היום חופש, אז הוא יהיה זכאי לתבוע מפה. אנחנו רוצים בסוף שהעובד לא יקזזו לו. אם זה לא יקרה, מה שיקרה הוא שהעסק יקבל את הפיצוי ולא יעביר לעובד, הוא יוריד לו את היום חופש. אתם עושים בדיוק את ההפוך מלשמור על העובד. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> צריך את הנוהל שסוכם פעם שעברה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. ירון, בבקשה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מה שנאמר כאן, רק מדגיש את העובדה שצריך לתקן את נושא מסלול שכר גם בין 7 ל-40 ולתת להם את הפיצוי. אחרת מה שאמרו החברים מההסתדרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, על זה הוא אמר שהוא ייתן תשובה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אוקיי, אבל גם נאמר לפרוטוקול, וזה חשוב לדעת, שהמעסיק יכול בהחלטה רטרו להגיד לעובד: זה לא היה חופש, הנה קיבלתי פיצוי, הנה קח שכר. אני מבטל לך את רישום ימי החופשה והסדרנו את הכול. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> זה היה הנוהל הקודם. מה שהיה פעם קודמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, זה מה שהוא אמר. הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שצריך לעשות. ישי, בבקשה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "מסלול שכר עבודה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, לא סיימת להקריא את ההגדרה של יום היעדרות בשל המצב הביטחוני, תקריא אותה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אני מבקש להיות בשקט. הוא רוצה לקרוא הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (1) מסלול שכר עבודה; לעניין זה- "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר בישוב אשר פונה לפי החלטת הממשלה בתקופה הקובעת, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה" - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר את הרישא ותסביר גם את למה אתם מתייחסים פה ליישוב שפונה בהחלטת הממשלה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> למעשה הפיצוי יינתן בשל יום היעדרות בשל המצב הביטחוני כאשר אם מדובר על יישוב שפונה לפי החלטות הממשלה – שלומית, פה נבקש, נוסיף את החלטות הממשלה עצמה כדי שזה יהיה ברור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, אבל תסבירו במהות למה אתם מתייחסים ליישוב שפונה לפי החלטות הממשלה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אסביר: ישובים שפונו, וזה מה שגדי ביקש שנבדוק, נבחן את כל המועצות, ואנחנו נבחן את זה. ישובים שפונו לא מותנים בקיום לימודים, בן זוג אחד או לא. כל הישובים, שני בני הזוג זכאים לפיצוי על השכר שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפשוט הוא לעשות יישובים שפונו או חלקם. תגמור את הסיפור. דיברנו על זה. חלק מהמועצה, סליחה. המועצות שפונו, חלקם, או כל המועצות שהיה בהם פינוי, נגמר הסיפור. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> בסדר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה בסדר, אמיר? מה תבחנו? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כרגע מה שרשום כאן, זה רק לגבי הישובים שפונו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תבחנו להכניס גם מועצות שהם - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> גדי ותמיר דיברו על ישובים במועצות שלהם, וגם חוף אשקלון דיברו על ישובים שלהם שפונו. אבל לא כל הישובים פונים באותה מועצה. את זה אמרתי שנבחן אחרי זה איך אנחנו – אדבר עם מנהל הרשות ועם השר בנושא הזה, ונראה מה אנחנו עושים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת להוסיף את כל המועצה, גם אם רק חלק מהישובים שלה - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אני לא אומר מה להוסיף, כן או לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל חשוב שתדע שזאת הכוונה שלנו והדרישה שלנו כוועדה, שלא יכול להיות שחלק מהמועצה תהיה ככה וחלק תהיה ככה. זה הסיפור. זה גם הגיוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> גם ישובים שלא פונו בהתחלה כמו רוחמה, אז רוחמה לא יכולים להישאר כי אין בתי ספר ואין מענה, אז על מה תשאיר אותם? על כלום ועוד בלי מיגון. הם התפנו. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> וההנחיה הייתה שהם יישארו בבית. זאת הייתה ההנחיה של הצבא. גם אם הם לא פונו. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אמיר, מה התשובה לזה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבדוק את זה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הוא יבדוק לגבי כל אלה שבין 7 ומעלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה של שווי נזק עקיף, פסקה 1, מסלול שכר עבודה, בהגדרה של יום היעדרות בשל המצב הביטחוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק תגיד לי, אדם שהעבודה שלו בתל אביב והוא לא יכול לצאת מהבית? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בגלל זה כתוב: ניזוק בכל מקום שהוא. זה מבהיר שזה לא רק ניזוק שהוא באזור המיוחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי יש כאלה שמעסיקים באזור המרכז שאומרים להם - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הוא אמר את זה. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> מי שאין לו ירידה, לא יקבל פיצוי שכר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא, זה לא נכון. אמיר, אתה רוצה להסביר את זה? יש שתי סוגיות, יש סוגיה אחת, מה שדיברנו עכשיו, זה לגבי היישובים שפונו. לישובים שפונו, אין עוד תנאים לגבי העובדים – אם הוא לא הגיע לעבודה, אז המעסיק זכאי לפיצוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא שפונה, אלה שפונו, אנחנו אמרנו - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה ב-7 עד 40 - - - הישובים שפונו, ב-40 לא פונו ישובים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן, ואז מ-7 – 40, אז גם מעסיק בתל אביב יוכל לקבל פיצוי, גם אם לא ירד לו המחזור. ובלבד שמתקיים אחד מהדברים שאקריא עכשיו, לגבי העובד. זה תנאים לדוגמה שלא הייתה מערכת חינוך, או שהוא עדיין עם מוגבלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מדברים לא על אלו שפונו, אנחנו מדברים על אנשים שבגלל פיקוד העורף שאמרו להם באזור שלהם – אין לכם לימודים, תישארו עם הילדים שלכם, מה קורה, על זה אנחנו מדברים. אני רוצה לדעת על זה. על המפונים אין שאלה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה מה שמביאים עכשיו, זה הביקורת - - - אם אתה לא יכול להגיע, מהסיבות שעכשיו ישי יפרוט, אז אתה גם זכאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז כשפיקוד העורף אמרו שלא יוצאים בגלל שהמוסדות סגורים, עבודה בתוך הזה סגור. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הוא יקריא את זה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה" - - - (1) הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר וגם תתייחס: הוראה של פיקוד העורף או זה בגלל שיש הגדרה? << דובר >> קריאה: << דובר >> הוראה של פיקוד העורף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעבר היה כתוב בנוסח שפיקוד העורף – זה בגלל שיש הגדרה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן, יש הגדרה של - - - בכל מקרה - - - ההגדרה של הוראת סגירת מוסד חינוך. זה רלוונטי גם פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> סליחה, לא הבנתי את זה – כתוב שהעובד מועסק במוסד חינוך; הרי גם אם אני לא עובדת במוסד חינוך וסגרו אותו כי יש בעיית התקהלות או אי-פתיחה, אני נשארת עם ילד בבית. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה כלל אחד, נגיע לעוד כללים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה בעצם כלל שרלוונטי רק בתוך האזור המיוחד. כלל אחד זה בעצם מה שאמרנו, זה כלל שקשור למקומות העבודה, שזה בעצם באזור המיוחד. אם נעדרת בגלל הוראת סגירת מוסד החינוך שבו אתה עובד, כי זה מוסד חינוך שסגור או בגלל שיש איסור התקהלות, אז אתה זכאי בלי קשר אם יש לך ילדים, בלי קשר לעובד עצמו. שתיים זה כבר מדבר על העובד עצמו. (2) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שמתגורר באזור המיוחד או שהוא הורה של אדם כאמור שמתגורר באזור המיוחד, והוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה: (א) מוגבלותו ידועה למעסיק - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, לגבי הרישא, למה פה ההתייחסות לכך שהוא מתגורר באזור המיוחד? תסביר את זה, תסביר את הרישא. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו מדברים פה על מצב שבו יש אדם עם מוגבלות שגר באזור המיוחד, ולו אנחנו הולכים בעצם, או ההורה שלו לא מגיע לעבודה בגלל שהוא גם באזור המיוחד, בגלל שהוא צריך לטפל בו. אז לא משנה איפה הוא עובד, אז המעסיק שלו יהיה זכאי לפיצויים. ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה: (א) מוגבלותו ידועה למעסיק, או שהוא או ההורה, לפי העניין - - - << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 12:47) << מנהל >> << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה כבר תיקנו את הנוסח הזה בעבר, צריך להתאים את זה למה שעשינו במגן וחץ: אם מוגבלותו או מוגבלות ילדו שעליו הוא משגיח לפי העניין, ידועה למעסיק. או שהוא – למחוק את "או ההורה לפי העניין, המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו או על מוגבלות ילדו". << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בסדר, מקובל. (ב) הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו משום שמוגבלותו או מוגבלות ילדו שעליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה הקובעת; והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו-(ב), בשינויים המחייבים; (3) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עימו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול בלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה: (א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הורה עצמאי של הילד; (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד; פה מדובר על מקרים שבהם ההורה חייב להשגיח על הילד ואז המעסיק שלו יקבל פיצוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ביחס לסיפא של פסקה 3, אני חושבת שזה היה במגן וחץ, העיר חבר הכנסת אזולאי – שיחול גם, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה הקובעת. הורדתם את זה פה ויכול להיות שגם במקרה הזה תהיה לזה השלכה, כאילו במצבים שבהם המוסד - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לא רואה בעיה להוסיף את זה. אם במקרה היה איזה חופש, אני לא מכיר. אבל, אפשר להוסיף את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נוסיף את זה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ההתייחסות אז הייתה בגלל שהיה ל"ג בעומר בתקופה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכון, אבל גם פה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל גם פה יש מקרים שהמוסד היה סגור. יש לך גם אסרו חג וגם מקרים אחרים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בוא נוסיף את זה בגלל אסרו חג. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה היה בעלות השחר באוגוסט. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אפשר להוסיף הערה לגבי מוסדות חינוך? יש מוסדות חינוך שנסגרו לא בהנחיית פיקוד העורף, אלא בהנחיית רשות מקומית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בדיוק. זה נותן לך את המענה. מה שעכשיו הוספנו נותן לך את המענה. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> במיוחד במקומות שבהם גם לא הוצאו הסעות של הרשות המקומית למוסדות החינוך ובפועל ילדים נשארו בבית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. על הרשויות המקומיות שסגרו כן, אבל לא מקום של הסעות. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אזכיר לגבי רשויות מקומיות, היה את זה גם ב-2012, והוועדה פה קיימה על זה דיון, ואמרה - - - << אורח >> שחר סומך: << אורח >> 2014 גם. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> 2012, רשות מקומית סגרה והיא אמרה שזה לא יקרה יותר, כי אחרת אם כל רשות מקומית תחליט על דעת עצמה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל זה מה שקורה. פיקוד העורף בהנחיות שלו נותן את הרשות לרשות המקומית להחמיר. מה אתה אומר לא? אני אומר לך שכן. פיקוד העורף לא נותן לרשות להקל, הוא נותן את הרשות להחמיר. עובדה היא שראשי רשויות – נמצאים פה ראשי רשויות, תשאל אותם. הם יגידו לך: פיקוד העורף אומר לך – אתה לא יכול להקל, אבל אתה יכול להחמיר. אם החלטנו לפתוח מוסדות, יכול ראש רשות להגיד: אני לא פותח את הרשויות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני יכול לסגור מוסד שאמרו לי להשאיר פתוח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> וזה בדיוק התיקון שאמור לתת מענה. ואם לא, אז תוסיפו את זה גם פה. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> ראש רשות גם יכול להגיד שהמוסד - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> חבר הכנסת ינון, אני רוצה לשאול שאלה, בסעיף 3 כתוב שהמוסד, כתוב ככה: הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב הוראת סגירת מוסדות החינוך במקום מגוריו המצוי באזור המיוחד. ואם היה תושב או תושב העוטף והמוסד נמצא בתל אביב? אז הוא לא זכאי. הוא השגיח על הילד שלו בבית, אבל המוסד לא נמצא באזור המיוחד, נמצא באזור אחר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> תמיר, אם הוא עוטף, זה הרישא של הסעיף. אין רלוונטיות לילדים, אין רלוונטיות - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אם הוא - - - לעוטף, ואין הרי שבעה קילומטר. יש הנחייה להישאר בבתים, הילד לא יכול לצאת. והמוסד הלימודי נמצא בתל אביב. מוסד למוגבל. יש לי ילד כזה. אלי טרבלסי לומד - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> איפה היישוב נמצא? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> הישוב הוא שרשרת, שהיו לו הנחיות מפיקוד דרום להישאר סגור בתוך הבית יחד עם כל העוטף. זה ההנחיות שאנחנו מקבלים. והבן שלו הנכה לומד בתל אביב. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אם הבקשה שאתה וגדי ביקשתם לפני רגע לראות את כל המועצות כמקשה אחת, ואמרנו שאת זה אנחנו נעלה קדימה, זה אמור לתת לכם את הפתרון. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אני אומר מעבר לזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השאלה זה לא שלו, הוא לא מדבר על שלו, הוא מדבר על שלו כדוגמה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולכן שאלתי גם מראש – בתקנות הקודמות לא הייתה התייחסות לאיפה הוא מתגורר, בפסקה 2. ואתם הכנסתם פה שהוא צריך להתגורר באזור המיוחד. השאלה למה ההתייחסות הזו? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> הוא אומר שהמוסד צריך להיות באזור המיוחד או להתגורר. ללמוד באזור המיוחד. גם וגם. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא הבנתי את החידוד, אם המוסד בתל אביב ועבד, אז מה הבעיה? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> כתוב שהמוסד החינוכי צריך להיות באזור המיוחד. זה לא מכסה. מי שגר בתוך אזור מיוחד והמוסד מחוץ לאזור המיוחד. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אבל ההנחיות של פיקוד העורף לא הגבילו אותו. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אבל ההנחיות של פיקוד דרום אמרו לא לצאת מהבית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא יכול להוציא אותו מהאזור שלו. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> איך הוא יוציא אותו מהאזור המיוחד? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לתמיר יש לו גם את זה במועצה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> הייתה לך עכשיו הודעה מפיקוד העורף, 13 באוקטובר, בכל יישובי שדות נגב, גם בתוך העוטף וגם מעבר, להישאר סגורים בבתים. לא לצאת מהבתים. מ-7 עד 13 באוקטובר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אז בואו נבדוק, לדעתי אז כל המדינה הייתה אדומה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא, כי אתם עוד פעם הולכים לפיקוד העורף, אנחנו לא תחת פיקוד העורף. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> תמיר, נראה לי בתקופה הזאת בכל מקרה – קודם כל נבדוק את זה ונראה אם אפשר לחדד את העניין – כל הארץ הייתה במצב שבו מוסדות חינוך - - - תל אביב לצורך העניין - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא, סליחה, לא נכון. תבדוק את ההנחיות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> תל אביב לא עבדה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אקריא לך הנחיה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> תל אביב לא הייתה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, תשמע, הוא מקריא לך את ההנחיה מאותו יום. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אתה לא מקשיב לו. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> מה זה קשור? ההורה לא זכאי - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> בתל אביב החלונות לא נפתחו מההדף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזבי תל אביב, תשמעי מה שהוא מקריא לך. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אקריא לך מה כתב פיקוד העורף ב-10 באוקטובר: ניתן לקיים פעילות במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תיקני בזמן ההתגוננות, בזמן שהמחבלים מסתובבים. אקריא לך מה כתב לנו פיקוד דרום: ההנחיות להתגוננות לא השתנו, יש להמשיך לשהות בתוך הבתים בסמיכות למרחבים מוגנים. בתוך הבתים. אתה מבין? כי המחבלים עדיין הסתובבו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על אותו יום באותו מקום. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה לא מה שאנחנו אומרים, אנחנו אומרים שבתקופה הזאת - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא הגיוני ששדות נגב ואשכול מנסים לשכנע על זה. אתם מבינים את הסיטואציה ההזויה שהם בכלל נמצאים בדיון הזה? אתם מבינים את הסיטואציה ההזויה ששדות נגב נמצאים פה ומנסים לשכנע אתכם ושאשכול נמצא פה ומנסה לשכנע אתכם באמת? הוא צריך להקריא לכם הודעות של פיקוד העורף? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תמיר, תודה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> שנייה, ההנחיה שהקראתי של פיקוד העורף היא על 0 עד 7. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - - זה התיישב לך על אותו מקום. גל ברנס, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נתניה נמצאת פה ומנסה לדבר אתכם על עסקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מיכל, רק רגע, אחר כך. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נבחן את זה. אני חושב שבאותה תקופה כל בתי הספר בכל הארץ היו סגורים כך או כך. ולכן אז לא תהיה את הבעיה הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי, לבחון. ואם אתם צריכים משהו, נשלח אליכם גם. ודבר נוסף, לגבי הרשויות המקומיות, מה שהעלו פה, אני מבקש לבדוק את זה, לבחון את זה, כי זה צריך להיכנס בפנים. היו מקרים כאלה, זה לא שלא היו מקרים כאלה. שאלתי באופן אישי את פיקוד העורף בוועדת חוץ וביטחון, פיקוד העורף אמר לנו, ואמרו שהנחיה הם יכולים להחמיר, לא יכולים להקל. נירה, בבקשה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> שני דברים, הראשון – זה לא עניין של להחמיר או להקל. צריך להוסיף. כולם מדברים פיקוד העורף ושוכחים את מה שאנחנו חיים ביום יום, שמי שאחראי על העורף בגזרות הבט"ש, הווה אומר, האזורים שלנו זה פיקוד המרחבים. אותו דבר לפיקוד צפון, אותו דבר פיקוד דרום. ולכן צריך להגיד: פיקוד העורף או הפיקוד המרחבי, המחמיר מבניהם. ואז זה יפתור את הבעיה שהעלה כאן תמיר עידאן. זה הדבר הראשון שצריך להגיד. ואני אומרת את זה בתור אחת שהייתה חתומה על ההנחיות האלה באוגדת עזה. מה לעשות, הם מקבלים את זה מהפיקוד, הם לא מקבלים את זה מפיקוד העורף. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> נבדוק גם את זה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> דבר שני, לגבי המוחרגים, אחת התופעות שהיו כאן שעובדים זרים עזבו, אם זה חזרו מלחץ או עזבו. ומי שהחליף אותם עם המשפחות הסיעודיות שלהם או עם דברים אחרים, אלה היו תושבים, וצריך להוסיף את כל מי שבשל זה שהעובדים הזרים שטיפלו במשפחה עזבו. אז הם צריכים לקבל פיצוי גם. זה לא כתוב כאן וזה משהו שלצערנו למדנו על בשרנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנת את הנושא הזה? אתה מכיר את זה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לא מכיר, אבל אין לנו דרך, אנחנו לא מכירים מקרים שלא משלמים תלוש שכר לפצות מישהו. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אם עכשיו עובדת זרה, וראינו, עובדים זרים לא הגיעו לעבודה כי הם פחדו, תאילנדים, פיליפינים, אתה רוצה שאזכיר לך? מה שאני אומרת: עובדים זרים עובדים, העובד הזר לא הגיע לעבודה, האבא, אני, אבא שלי - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הייתה הצעת חוק של אורי מקלב בזמנו שמדברת על זה בדיוק, שבן משפחה יכול לקבל את אותו השכר של העובד הזר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני לא חושב שזה מה שנירה התכוונה. נירה, אם מישהו עובד במקום עבודה מסוים, עכשיו היה צריך לטפל באבא הסיעודי, הוא לא יכול היה להגיע למקום העבודה שלו, שזה יהיה כמו שהילד שלו וכולי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא הגיע למקום העבודה בגלל שהוא נשאר לטפל באביו הסיעודי. זה הסיפור. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אותו תאילנדי או אותו פיליפיני שלא הגיע למקום העבודה כי הוא פחד או כי הוא עזב את הארץ, אותו אחד שנשאר לטפל בהורים שלו, צריך לקבל את הפיצוי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מובן. אמיר, תבדקו אם אפשר - - - על אותו סעיף את רוצה? << אורח >> שחר סומך: << אורח >> על אותו סעיף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בקצרה. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> גם אוכלוסיות של אנשים שהם חטופים או נעדרים או פצועים או חיילים במילואים, שלא יכלו להגיע לעבודה בגלל הסטטוס הזה. אנחנו גם רוצים להוסיף אותם. הם לא קיימות פה כרגע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ישי? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> יש חקיקה ספציפית לגבי האוכלוסייה - - - << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> חוק הגנה על עובדים שנדון במקביל בוועדת העבודה, אנחנו מוסיפים אותם להגנה מפני פיטורים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז זה לא פה. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> לא, אני רק אומרת ששם מרחיבים גם לגביהם, אנחנו מבקשים לעשות את זה פה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> ינון, אלה שני דברים שונים. היא מדברת - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנתי מה שהיא אומרת. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> אני מנסה לחזק את הבקשה שלנו כאן על ידי מה שאנחנו מנסים לעשות שם. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> התקנות האלה מתייחסות לאזור גיאוגרפי ואנחנו יודעים שיש חטופים ונעדרים שהם ממקומות אחרים, לא קשורים בכלל לאזור הגיאוגרפי. עובד שנעדר מהעבודה בגלל שהילד שלו חטוף, אנחנו רוצים שהמעסיק שלו יקבל פיצוי על הבסיס של התקנות האלה, על ההיעדרות הזו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ישי, תשובה? << דובר >> שי פרלמן: << דובר >> דיברנו על זה שבוע שעבר, לגבי המצבים, האנשים הספציפיים האלה שמדברים עליהם, אז צריך לתת לזה פתרון במסגרת חקיקה ספציפית. פה זאת חקיקה שאמורה לחול על כל מעסיק. שם קבוצה קטנה של אנשים ידועים ואפשר לתת לזה פתרון - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> קטנה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה אתה נותן את הפתרון? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> קטנה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא קטנה - - - אם הוא נקרא למילואים, לאנשי מילואים, הם מקבלים את השכר - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תכניס את זה לפתרון כאן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ישי, על האוכלוסייה הגדולה בכללותה, על מה שמדברים. מה התשובה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> יש לכל קבוצה כזאת ידועה, יש לה פתרון. לאנשי מילואים יש פתרון לפי חוק שמפצה אנשי מילואים. לנעדרים ולחטופים אמור להיות פתרון במסגרת ביטוח לאומי - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השאלה אם לא צריך להרחיב את הזמן של אנשי המילואים. נראה לי היום זה 30 יום, כמה היום זה הגנה? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> לא, לא הבנתם את מה שהם אומרים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> מעסיק של מילואים מקבל את השכר שלו מהביטוח לאומי. הוא לא מקבל מתוקף החוק הזה. לגבי החטופים והנעדרים, להבנתנו עושים חקיקה ייעודית להם ולזכאויות מביטוח לאומי. ולכן גם מה שישי אומר זה שצריך להסדיר את זה שמה ולא כאן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה נמצא כבר בחקיקה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מכינים חוק כזה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לדעתי זה נמצא כבר בחקיקה, אבל אני לא רוצה להגיד משהו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז במקום - - - אני מבקש תוך כדי לבדוק אם זה נמצא בחקיקה, ואם באמת - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - אם לא בחקיקה, בוא נכניס את זה בתקנות. יש אפשרות להכניס בתקנות? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> השאלה הנשאלת היא למה צריך חקיקה? אם המשפחה מוגדרת - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לחכות לחקיקה נפרדת. הרי המספר ידוע. למה לא להכניס אותם בתוך התקנות? יש אפשרות? שאלתי שאלה את הייעוץ המשפטי. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני לא רוצה להטעות פה אף אחד, אבל להבנתנו יש חקיקה נפרדת בכלל שמתייחסת לזכויות של חטופים ונעדרים במכלול כולל של דברים. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אבל מדובר פה במשפחות שלהם, לא רק הקרובות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז בגלל זה, זה לא מתאים פה כנראה, זה דרך ביטוח לאומי. לכן נבדוק את זה ונענה. מחר אנחנו גם כך פה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> - - - של פעילויות איבה והרחבת ההגדרות, עושים לזה חקיקה לזכאויות לביטוח לאומי. אנחנו לא רוצים כפל חקיקות והתנגשויות וכאלה דברים, אז עדיף להסדיר את כל הזכויות שלהם במקום. נבדוק - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אנחנו מקבלים, שיבדקו את זה ויחזרו אלינו. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 13:01) << מנהל >> << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> למשל הוצאות בגין טיפול בנושא החטופים, בגין הסברה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> כל הדברים האלה לא פה, הם שם. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יהיו בוועדת עבודה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> בן אדם כזה שנמצא בקרבה ראשונה של משפחות החטופים. חד משמעית לא הגיע לעבודה. למה זה צריך להיות חקיקה נפרדת? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא מדברים על החטופים, אנחנו מדברים על בני משפחה שעובדים. ואנחנו יודעים שיש חקיקה נפרדת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אין לנו איזה התנגדות מהותית. כמו שגם מילואימניקים הם בחקיקה נפרדת, וזה גם פיצוי של שכר - - - << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> אנחנו מדברים פה על פיצוי שכר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על העובדים שיש להם ילדים או שיש להם - - - אנחנו לא מדברים על משהו ייחודי או על הפיצויים לחטופים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> חבל, אני באמת מתנצל. אמרנו שאנחנו בוחנים, אמרנו שנחזור לכם עם תשובה לזה. אם אתם חושבים שלא נפתר העניין פה אז - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם אמורים לחזור עם תשובה לחטופים? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כן. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> תשובה לגבי זה מה יש בחקיקה הנפרדת, מה היא כוללת ואיפה היא מתעלמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, הלאה. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> מילה אחרונה, אתם אמורים לחזור גם עם תשובה לנושא של הרשויות המקומיות שהשביתו את הלימודים. בבקשה גם לברר על נושא של ראש רשות שהחליט להוציא את המוסדות ללימודים בזום, שלא יקרה שאם הלימודים בזום - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרו במפורש, זום לא לימודים. נגמר. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> גם הפחתה של הפעילות, הפחתה של פעילות עד שליש, זה אומר בעצם שאחד ההורים חייב להישאר בבית. והסעות. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> על הזום כבר התייחסנו ואמרנו שזה מאושר. מבחינתנו ההורה נשאר בבית וזה יירשם בהוראה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ישי, הלאה. עם התקנות האלה אנחנו יכולים עוד שנה להגיע אליהם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקרא עוד פעם את סעיפים קטנים א' ו-ב'. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הורה עצמאי של הילד; (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד; הוראות פסקה זו יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה – "אומן" - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי. יותר בשקט. אתם רוצים שנגמור את התקנות, כן? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי ששר – פה העירו לי שהמונח הנכון זה שר הרווחה והביטחון החברתי – הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה. "הורה עצמאי", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> מה שיש לנו עכשיו, ההוראה המהותית הייתה שאם יש ילד במשפחה אומנה, אז ההורה האומן יקבל את זה כאילו הוא ההורה הביולוגי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, בהגדרה שקראו כאן בסיפא האחרונה שזה הכול כהגדרה בחוק על הגנת עובדים בשנת חירום, זה אומר שהילדים הם מתחת לגיל 14, 14 ויום לא מקבלים. אני חושב שהעוצמות של המלחמה הזאת מדברות על זה שגם ילד בגיל 15 או 16, אני לא יודע איך אפשר היה להשאיר אותם לבד, ואם זה מקובל עליכם. רק שתדעו שזה עד גיל 14. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם אומרים? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נצמדנו כמו בכל המבצעים הקודמים, לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אבל הוא אומר היום אנחנו בעידן שונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה בכל החקיקה, אלה הגבולות, לא? אלה הגילאים בכל החקיקה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה תמיד היה. אני לא יודע אם גם בקודם לא הייתה יותר חרדה או פחות חרדה. אני לא נכנס לדבר הזה, זה עניין של מתי אפשר להשאיר ילד לבד. לא יודע אם 14 או 15 או 16 או 13 או 12. ביהדות גיל בר מצווה זה הגיל שהוא הופך להיות לגבר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> יש לי שאלה לגבי המיקום לגבי המפונים ומה שמגיע להם. יש מפונים שהלכו לבתים שכורים כי אין מספיק למדינה לתת. בבית שכור אתה מעביר כתובת. נגיד בתל אביב, אתה צריך להעביר כתובת, כי מגיע לך דברים בעיר. מה הדין של אלה שעברו לגור בדירות שכורות וחתמו על חוזים שאמורים לשנות כתובת אל מול כתובת הבסיס שלהם, האם זה פוגע בזכויות שלהם? איך אתם עושים את זה, כי זה יכול לפגוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה לא פוגע בזכויות שלהם. הם עברו כתובת בחודש נובמבר, כרגע התקנות האלה מדברות רק על חודש אוקטובר אז זה בכלל לא רלוונטי, וזה לא פוגע בזכויות שלהם. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> א' – עברו גם באוקטובר, ב' – איבדנו את הנאיביות, מי אמר שזה לא ימשיך לנובמבר, אז אני רוצה תשובה רלוונטית. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לא אבטל להם את הזכויות שלהם. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אתם תסדרו את התקנה איך אפשר להזין שתי כתובת? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> במערכת הממוחשבת? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> כן, צריך יהיה להזין שתי כתובות. כתובת ראשית וכתובת משנית, אחרת הם לא יקבלו את מה שמגיע להם. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "מסלול שכר עבודה" – (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) ו-(3) – 500 שקלים חדשים (להלן בהגדרה זו – שווי הנזק) לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום ההיעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני; << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אפשר לקבל הסבר על ה-500? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כן. היה כאן דיון לפני חמישה חודשים על השכר הממוצע באזור הדרום. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כן, הייתי בדיון. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> השכר הממוצע היה יותר נמוך מזה, ובסוף לבקשת יושב-ראש הוועדה זה עלה ל-500 שקלים. שכר ממוצע באזור הדרום, לא בכל מדינת ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי זה היה - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> - - - 40 קילומטר - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> פתאום כשנוח, השכר הממוצע הוא לדרום, שכר ממוצע לצפון. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל התקנות מדברות על ישובים בדרום. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אז ההוא מתל אביב שעובד בדרום, אז כאילו לא? אמיר, אני לא רוצה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע רועי, מה אתה עושה בצפון? אלה תקנות גם לצפון, מה אתה בצפון? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אותו דבר בשכר הממוצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השכר בשניהם אותו דבר? בדקת בישוב מסוים, אשדוד יותר מזה וזה בעוטף, איך זה הולך? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> נכון. נכון שתמיד יש מקרי קצה על אחד שעובד בתל אביב ומרוויח יותר, גם בדרום הוא יכול להרוויח יותר מ-500. יש דרך לעשות נורמטיבי או לא נורמטיבי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אם אתה עובר את ה-40 קילומטר למשל, אשדוד ובאר שבע זה אותו דבר כמו בעוטף? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> ממש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה אותו דבר? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> השכר בעוטף יותר גבוה מאשדוד ובאר שבע. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל זאת הבדיקה שאני עושה עם האיגוד, עשיתי איתם בפעם הקודמת. לפני חמישה חודשים היינו כאן באותה שיחה. תחפשו את הפרוטוקולים, הכול כתוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה יודע כמה המחירים עלו מלפני חמישה חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתם לא מקבלים את ההשגה שלי, אז כמה צריך להיות? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 547. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 547, אדוני היושב-ראש. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא הבנתי, סליחה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> היושב-ראש שואל, כמו שאז הוא ניהל את הדיון והגענו למצב שהשכר הממוצע במשק זה החישוב שעשיתם, חילקתם, יצא 500 שקלים. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> קצת פחות מ-500 שקלים. תדייק, תקרא את הפרוטוקול. קרא את הפרוטוקול. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> פחות, עיגלתם מ-500 שקלים, בסדר. אני אומר שזה היה ההיגיון. עכשיו אנחנו מדברים על אותו היגיון גם עכשיו. לבוא ולהגיד: יש שכר ממוצע אחר לדרום, ושכר ממוצע אחר לצפון - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל זה מה שעשינו ב - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל זה לא נכון לעשות את זה, כי בסוף אנשים מתל אביב עובדים בדרום. זה לא נכון לעשות את זה. ולכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, יש כבר מכנה שקיבלנו אותו, לחלק את זה לפי השכר הממוצע במשק, זה יוצא 547 שקלים, תעגל את זה ל-550. אגב, אם אתה מצמיד ממאי עד עכשיו, זה מעלה את זה ל-510 שקלים לפי הצמדה, עוד לפני יוקר מחייה. אם אנחנו מעלים את זה ליוקר מחייה זה מגיע גם ל-600 ומשהו שקלים. אנחנו מוכנים לבוא ולהיצמד למה שהיה לגביו כבר הסכמה, שלפי השכר הממוצע במשק, 11,870 לחלק ל-21.67 וזה יוצא 547 שקלים. תעגל את זה ל-550 וכולם יסכימו. אני לא מבין למה אז אתה – ואתה עכשיו בא ואומר: יש שכר ממוצע לדרום, שכר ממוצע לצפון, אנחנו לא, בסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, תודה רבה. מה אתם אומרים? 500 זה לא הסכום, גם ההצמדה זה - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> ה-500 היה כאן בדיון לפני חמישה חודשים. זה היה 470. לבקשת הוועדה וזה רשום בפרוטוקול, העלינו את זה ל-500 שקלים מעבר לשכר. מקצועית, אני לא מסכים עם - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אמיר, במשרד שלי בקרית גת מרוויחים יותר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> - - - אתם רוצים להעלות את זה גם ל-600, ל-700, זה לא בהחלטה שלנו. מקצועית זה נכון להישאר ב-500 שקל. זה היה לפני חמישה חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? אבל יש הצמדה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> ההצמדה שרועי דיבר עליה זה 510 שקלים. רועי דיבר על 510 שקלים עם הצמדה. אז אפשר להצמיד את זה ל-510 שקלים. אבל אי אפשר כל פעם לפתוח את זה מחדש. זה היה לפני חמישה חודשים. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני הבנתי את ההסבר של אמיר ואני לא מתכוון להתווכח איתו. אבל אני שואל היום: אם המשרדים האחרים, המחיר הממוצע במשק שעושים היום כל המשרדים, לא מס רכוש, אם היום בודקים ואומרים בעיתונות, לוקחים רק של אחד, משנים בין, לוקחים את הדרום והצפון לחוד ואת המרכז לחוד או שאומרים – זה השכר הממוצע במשק נכון להיום. אני שואל, לא, לפי זה שילכו. אני לא מתווכח. אם הולכים - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> - - - גם בצפון - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, אתם לא הלכתם לפי זה, אתם הלכתם לפי מה שבדרום. אני אומר, אני קצת נעלבתי, אבל אני לא מתווכח - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, תודה רבה. תראו, אין לי כוח עם כל הכבוד. זה או 547 או 510, אני מציע שזה יהיה 520 ולהמשיך הלאה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שים לב שהוא לא נותן את 1.25, עלות מעביד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, אתם רוצים תקנות או מה? 520 אי שם באמצע. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תודה אדוני היושב-ראש. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (2) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק – שזה ה-520 – מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם; << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אמיר, ישבנו לא סיכמנו, אני חייב להגיד, כבוד היושב-ראש, אמרתי שהמלחמה הגיעה מוקדם מדי. לימדתי את אמיר פרק בקיבוץ. והוא אפילו כמעט השתכנע שאני צודק שהקיבוץ החדש, כבר אין שירותים, זה הכול כמו מכבסה עירונית, חדר אוכל זה כמו מסעדה, לא הצלחתי לגמרי. הוא אמר: אני הולך לחשוב, אני אדון. נכון, אמיר? אמרתי שאתה הולך לחכוך. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אנחנו הצלחנו להשתכנע כבר לגבי גני הילדים. וליתרת הדברים אמרנו שעוד נעשה ישיבה ונדבר. ולגביהם עוד לא. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אבל עכשיו הגיע הזמן. אני חושב שבגלל שזה מבצע כזה, הגיע זמן שאם אתה מתלבט, תיקח את העמדה החיובית שלי. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לגבי גני הילדים כבר אמרנו - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא גני הילדים, אני מדבר לגבי האחרים. זה גם הנהלות החשבנות, גם כל השירותים. אמיר, תהיו פה לארג'ים, תחליטו שזה למקרה הזה. ואתה יודע מה? אני מוכן להגיד שלקראת המבצע תשקלו עוד פעם. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> שבוע שעבר, עשינו את הדיון הזה כמה פעמים, ובחוק זה נסגר שזה בדיוק הנוסח שהיה בחוק שהעברנו פה לפני כמה ימים אחרי הדיון שנעשה. אני מציע להשאיר את זה שזה יהיה מקביל לנוסח של החוק. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אנחנו נקיים איתם דיון בכל מצב בנפרד ונראה מה ניתן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, אבל מה המשמעות של הדיונים אם לא מיישמים את זה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> מה שישי אמר הוא שהחוק הזה עבר לפני שבוע, החוק הראשי, באותו מתווה שזה רשום פה והיה על זה דיון. לגבי גם שם, הצהרנו שלגבי גני הילדים, אנחנו רואים את זה כעבודה מלאה, לא מתן שירות לחברי הקיבוץ עצמם. וכבר סגרנו את הנושא הזה. גם דיברנו עם התנועה הקיבוצית בנושא ועם משרדי רואי החשבון שמטפלים בנושא הקיבוצים וזה היה מקובל עליהם. לשנות עכשיו את הנוסח מפה לנוסח הקודם זה קצת בעייתי. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> מה זה הנוסח הקודם? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לפני שבוע עברה כאן חקיקה ראשית שגם מדברת על קיבוץ. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> נכון, וגם אז רציתי לשאול: האם זה לפי ההסבר החדש שיהיה לך או - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אז מה אתה מציע לו עכשיו? מה הוא מציע לך? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> הוא לא הציע לי כלום. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> מה אתה מציע? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הצהרנו גם בדיון הקודם שלגבי גני ילדים נראה את זה לא מתן שירות לחברי הקיבוץ עצמם, כי בעצם אותו גן ילדים, אם לא הייתי עושה את זה בקיבוץ, הייתי צריך להוציא אותו ליישוב ליד ובעצם זה לא שירות שהוא עושה דרך קבע בבית שלו. אז אמרנו שאת זה אנחנו נכיר כי זאת לא עבודה לחברי קיבוץ, כי זאת בעיה שהייתה בעבר וזה היה גם מקובל על התנועה הקיבוצית. נבחן את כל מה שאתה אומר בהמשך, אבל החוק הזה עבר לפני שבוע באותו נוסח. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, אני שואל פה, מה זה בהמשך? עובדי חדר אוכל, אלה שעובדים במסעדה בקיבוץ, יקבלו פיצוי או לא יקבלו פיצוי? אלה שבהנהלת חשבונות, יקבלו פיצוי או לא יקבלו פיצוי? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אנחנו דיברנו - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> רגע, אלה שהם אנשי הגננות, כמו שהגננות בתל אביב – יקבלו פיצוי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך תשובה, מה אתה אומר? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> על גני הילדים אמרנו שיקבלו. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> את זה הבנתי. אין הבדל ביניהם. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אני עונה לך על השאלה. זה גם מה שנסגר עם המשרדים שמייצגים את הקיבוצים. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני מבקש מהוועדה – תקשיבו, אני הבנתי את אמיר, אני מבין אותו מהר, אני חושב שהיישובים האלה כבר עברו שינוי מזמן, אנחנו היום ה"נוימיק" מקבל משכורת כמו ה"נוימיק" שעובד בתל אביב. הגזבר שהוא מנהל הכספים, מקבל כמו מנהל הכספים בתל אביב. וככה גם זה שעובד בחדר האוכל זה כמו המסעדה, משלמים בה כסף, אין הבדל. אמיר, הסברתי לך את זה שלוש שעות, לא קיבלת. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כן, אבל גדי, צריך לזכור משהו. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> רגע, רגע, אני חושב שהוועדה, בגלל שלא שכנעתי את אמיר ועכשיו אנחנו – או אני הוא, זכותכם, אני מבקש לקבל את עמדתי. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אומר עוד דבר אחד: צריך לזכור שבדרך הכלל התשלום לאותם עובדים מגיע מכל ההכנסות של האגודות שנמצאות באותו קיבוץ. אז איך התשלום משולם? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> מה זה איך? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> מאיפה התשלום? מאיפה ההכנסה של זה? מההכנסה של הקיבוץ בחקלאות, ובכל שאר התחומים – אתם מקבלים פיצוי מלא. כלומר, אם קיבלתם פיצוי מלא, אתם אמורים להמשיך לשלם לאותו עובד שנותן את השירות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> תיתן לי פיצוי מלא עבור חדר האוכל שלא עבד? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל אתה ביום יום - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, לא, לא, זה כמו החקלאות. לא מכרתי עגבניות, נתת לי כסף עבור זה שלא מכרתי עגבניות, נכון? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כן, אבל - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> רגע, תגיד לי כן או לא? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כן. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא מכרתי אורז ותפוח אדמה, תן לי עבור האורז והתפוח אדמה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אם אתה מוכר את זה לחיצוני, אין בעיה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> מה זה משנה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה משנה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני אוכל, משלם 30 שקל אני פנימי. אני לא מצליח להבין, נגמר סיפור ה"חינם" הזה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אבל זה בדיוק אותו דבר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה אותו דיון שעשינו שבוע שעבר. אם אנחנו נעשה את אותם דיונים שעשינו בחוק, אז ייקח לנו עוד ארבעה ימים. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> בשבוע שעבר זה עלה בלי ששמתי לב, תאמין לי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בסדר, אבל הדיון נעשה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אהה, בסדר, הצלחת להעביר - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> מה המהות? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בסדר, אבל הדיון נעשה. זה לא שזה עבר בלי דיון. היה דיון ארוך על זה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> - - - << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> היה דיון ארוך של יותר משעה על העניין הזה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא הייתי נותן לזה לעבור. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> יכול להיות, אבל היה דיון של שעה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה כסף זה? עשיתם חישוב כמה כסף זה? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> יש קיבוצים בכל הארץ, זה חוק לאזור מסוים. הגדרנו בחוק לפני שבוע נוסח של קיבוץ לכל הארץ. זה מאוד מוזר להגיד לקיבוץ כאן: אתה כן החדר אוכל שלך ואתה בקיבוץ במקום אחר, אתה לא החדר האוכל שלך. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> מה שניסיתי להסביר לפני זה שהוא חשוב מאוד - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> בגלל זה ישבתי עם אמיר לפני הקרב הזה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הקיבוצים האלה מממנים את השכר של העובדים מההכנסות, מהמתן שירותים שהם עושים בחקלאות - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> מה זה משנה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אסביר מה זה משנה – אם אנחנו מפצים אותם על ההכנסות האלה בצורה מלאה, אז הם אמורים להמשיך לשלם לאותו עובד. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אז תן לי עבור האוכל שאני לא מוכר. תן לי עבור הכביסה שאני לא מכבס. ואז אשלם את המשכורת, אין בעיה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כשביקשתי קודם שנצא מהשורות, הרי כתוב כאן בסעיף: בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוצים העובדים בתעשייה, מסחר, שירותים, חקלאות, תיירות בקיבוץ. למעט, את כל השורה וחצי של ה"למעט" תורידו. מה זה ה"למעט" הזה? די, כמה אנשים זה? אמיר, זה גרושים שלא שווה את השיח הזה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> יש כאן חוק שעבר על כל הארץ. אם משנים פה, אי אפשר לתת - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> זה חוק שעבר, אתה יודע שהוא עבר לא בסדר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אז תשנה. אתה שם לב? בשם הבירוקרטיה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אמיר, אתה יודע שהוא עבר לא בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אני מבקש שתבדקו את זה עוד פעם. תשבו איתם עוד פעם עד מחר, תתנו לנו תשובה. הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, מוכפל בשווי הנזק לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, "שנת הבסיס" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק"; << דובר >> נירה שפק: << דובר >> 3 קטן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה אותו הדבר כמו שדיברנו בדיון הקודם על החוק, זה לגבי החלק העסקי של המוסד הציבורי הזכאי. אם לא שילמתי את השכר, אם העובד לא הגיע בחלק העסקי, אז תקבל את הפיצוי כמו עסק אחר. (4) לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה (להלן – עובד עצמאי) שעובד במוסד חינוך ונעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד ומחזורו נפגע בשל היעדרות זו – שווי הנזק מוכפל במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני; 4 מדבר על מצב של פעוטון שבעל הפעוטון לא מגיע לעבודה, אז הוא יוכל לקבל את הפיצוי ישירות. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> גם אם אין לו ילדים מתחת לגיל 14 כי זה לא רלוונטי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כי הוא מורה כאילו. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. אבל לא - - - לעצמאי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לגבי עצמאי - - - זה כמו כל עובד הוא מקבל. בדיוק כמו שהיה בתקנות הקודמות. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> שווי הנזק – 520 - - - << אורח >> שחר סומך: << אורח >> מה לגבי ניזוק שהנחיות פיקוד העורף הנחו אותו לסגור את העסק כי אין אפשרות להתמגן? עסקים שאין להם אפשרות להתמגן, שאין בהם מרחב מוגן או שהמרחב המוגן לא מספיק לכמות העובדים של העסק, איפה הוא נכנס? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לעסקים האלה יש את מסלול המחזורים שבהמשך שהוא מקבל פיצוי מלא בעקבות מסלול מחזורים. אם הוא מקבל פיצוי מלא, הוא צריך לשלם לעובדים. זה בהמשך. יש מסלול מחזורים בתקנות האלה. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> מסלול מחזורים זה פיצוי מלא שחל על כל מי שהעסק שלו נסגר, לא רק על - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כל מי שפיקוד העורף נתן הוראה על חוסר יכולת הפעלה. למה לא? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הפיצוי המחזורי זה על כל העסקים שרשומים כאן בתקנות. לכולם זה זכאות לקבל מסלול החזרים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> עסק באזור הזה ירד במחזור – הוא זכאי לפיצוי מחזורים, להביא מהמחזור אתה משלם את השכר לעובדים. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אבל זה רק לפי האזור המיוחד, זה לא בכל הארץ. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> יש מענק לכל הארץ, עבר בחוק. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> יש הנחיות של פיקוד העורף להתמגן, עסק שלא יכול, שהעובדים שלו לא יכולים לרוץ בתוך דקה לממ"ד, גם אם הוא מחוץ לאזור המיוחד. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> עסק בתל אביב זכאי לחוק שעבר פה בכנסת שבוע שעבר. עסק באזורים שהוגדרו בתקנות יהיה זכאי לפיצוי לפי התקנות. בלי קשר כרגע להנחיות. לא בודקים את ההנחיות. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> כולל שעה אחת? השאלה שלי היא האם כולל? אם בן אדם עובד שעה ביום אז לא מגיע לו פיצוי? אני סטודנט ואני גם מורה שמלמד שעה ביום, מגיע לי או לא מגיע לי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> יש פה מעין - - - שאומר שאם אתה עובד פחות משעה אחת אז לא מגיע לך פיצוי בשבילו. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> למה? אם זו ההכנסה שלי וזה מה שאני יודעת להביא, למה לא מגיע לי פיצוי? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> פחות משעה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לנו יש קצת קושי עם פחות משעה ואני חייב להגיד שמעולם לא עלתה בעיה כזאת באף אחת מהתקנות משנת 2006 ועד היום. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> שאלתי אם שעה כולל, לא ביקשתי רבע שעה. שעה כולל? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> שעה ומעלה. פחות משעה זה לא נכנס לכאן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שעה כולל. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה תמיד היה בכל החקיקה, לא ראינו עם זה בעיה ולא קיבלנו פניות בנושא הזה. אם היינו מקבלים - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> שאלתי רק שעה כולל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שעה כולל, כך אני מבין. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני לא מבין, אם יש עצמאי, מדביר, שלא עבד ורוצה לפי מסלול של שכר, למה הוא לא יכול לקבל? למה אם הוא לא יכול לעבוד, כל עצמאי קטן שלא יכול לעבוד בגלל האירועים האלה, למה הוא לא יכול לקבל לפי מסלול שכר? זה תמיד היה, למה עכשיו לא? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא שיננו כלום מהתקנות שתמיד היה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אז למה? הנה הוא אומר רק מוסד חינוך. הכנסתם לי פה באמצע מוסד חינוך. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה תמיד היה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא נכון. מה פתאום. כל עצמאי יכול להיות. שמת פה מוסד חינוך. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אם תביא סעיף אחר שהיה בתקנות, נדבר עליו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא, אני יודע, כל עצמאי יכול היה לקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> - - - במוסד חינוך לא הייתה, זה חדש. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא היה, בחיים לא היה דבר כזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא היה. תסתכלו במגן וחץ, התיבה שעובד במוסד חינוך לא הייתה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תאמין לי, צריך לבדוק פה כל מילה. פשוט שערורייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, רועי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסתכל מגן וחץ. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> במגן וחץ אני הייתי. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> מה היה ב-21', עלות השחר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במגן וחץ. תסתכל בתקנות האחרונות. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> מגן וחץ היה שלושה ימים. זה היה אירוע אחר. בעלות השחר זה היה, זה לא משהו שלא היה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה לא היה, זה לא יהיה גם עכשיו. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> בעלות השחר אנחנו מסתכלים – זה היה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל במגן וחץ - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רועי. אם זה לא היה, זה לא יהיה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> מגן וחץ היה שלושה ימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, מה אתה רוצה להגיד בזה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יכול להיות שזה לא רלוונטי הסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז זה לא רלוונטי, אז עכשיו זה יהיה רלוונטי. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה לשאול שוב את השאלה בנוגע למפעל הלא מוגן: באפשרויות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אנחנו באמצע. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> זה נדון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד לא קיבלת רשות דיבור. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> אמתין. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> להמשיך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אתם מורידים את המוסד חינוך. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> נבדוק מה היה במקרים הקודמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הסיכום הוא כזה: אם זה היה בפעם הקודמת, זה יהיה גם עכשיו. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> במקרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש זה היה בפעם הקודמת, זה יהיה גם עכשיו כמו שכתבתם. אם זה לא היה בפעם הקודמת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זה ייכנס הפעם. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> היו כמה פעמים. נבדוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה לא היה בפעם הקודמת, שלושה ימים, ארבעה ימים, לא משנה מה – אם זה לא היה זה לא יהיה גם עכשיו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה גם לא היה בצוק איתן, שזה היה אז מלחמה גדולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הלכתי עד צוק איתן. אני מדבר על מה שהיה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה תראה גם בצוק איתן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> נסתכל בפעמים הקודמות ונחזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אז זה לא יהיה. אם זה לא היה, זה לא יהיה. מה רצית לשאול? << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> לגבי הנושא הזה של אי-הגעה לעבודה בגלל בעיית המיגון, הכוונה היא שבמסלול שכר, מקום שנדרשים תנאים נוספים, יש אפשרות שהוא נעדר בגלל הוראת סגירת מוסד חינוך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברת על זה כבר. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> רגע, הוא אדם עם מוגבלות. אבל מה שאנחנו מבקשים זה להוסיף היעדרות על רקע זה שמקום העבודה לא מסוגל לספק מקום מוגן. למשל, במפעל מועסקים 300 איש, ויש לו הגנה ל-100 איש. לזאת הכוונה. אני רוצה להגיד וזה היה בתקנות קודמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה היה בדיון. תודה. הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו משנים פה, שלומית, לשעה אחת או יותר ולפי ההערה של נירה. "לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה ליום במשרה מלאה"; זה היה מסלול שכר. (2) מסלול מחזורים ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה – "הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס לבין מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אם יש עסק שיש לו מספר סניפים, אז אם יש לו סניף אחד בתל אביב, בדרום הוא יקבל לפי התקנות האלה ובאזור המרכז הוא יקבל לפי החוק שעבר לפני מספר ימים. צריך להפריד את הסניפים. אי אפשר לפצות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הפירוש להפריד את הסניפים? איך להפריד את הסניפים? הוא מגיש אותם, יש לו סניף לצורך העניין באשקלון או באר שבע וסניף אחד בתל אביב. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הוא יגיש תביעה אחת פה רק לגבי מחזורים של הסניף וההוצאות של אותו סניף ספציפי בבאר שבע. והתביעה השנייה תהיה בתל אביב לפי החוק שהעברנו לפני מספר ימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> עם מחזורים נפרדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שהוא אומר, עם הכול נפרד. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> שם זה 600,000 שקל פיצויים ופה התקרה היא 2.5 - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> או שבעוטף ללא תקרה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> או שבעוטף ללא תקרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נתנאל, מה הבעיה בזה? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> באזור המיוחד בלי תקרה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 0 עד 7 אין תקרה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין תקרה, כן, הוא אמר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> 0 עד 7 אין תקרה. פה זה 2.5 מיליון, במרכז 600,000 וזה עולה לפי גודל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחקלאות 2.5. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> רק שאלה נוספת על ההגדרה של הזכאי פה: אדם שמתגורר בעוטף, אבל העסק שלו בתל אביב, ועכשיו הוא התפנה לאילת – באיזה מקום הוא נכלל? אנחנו רוצים שהוא ייכלל במסלול מחזורים. בן אדם שמתגורר בעוטף, התפנה לאילת, אבל העסק שלו באזור המרכז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העסק בעצם לא עובד. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> כן, לא יכול לעבוד. באיזה מסלול הוא נכלל? צריך לכלול את זה, יש לנו פניות בנושא הזה ואין להם כרגע – כמו שאני קוראת, קיוויתי לקבל תשובות, אבל כמו שאני מבינה את זה, כרגע אין לאנשים האלה פתרון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש להם פתרון, הוא לא טוב. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אבל אם זה בן אדם שהתפנה – זה לא נכון שהם לא ייכללו. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> השאלה לגבי אותו עוסק, הרי בתל אביב אפשר לעבוד, ויש לו עובדים. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אבל פינו אותו לאילת. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> העסק לא עובד יותר? << אורח >> שחר סומך: << אורח >> לא. כי המשפחה שבורה, הם אנשים מהעוטף. אתם רוצים שאחרי שהם התפנו - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אני שואל אם יש לו עובדים, אנחנו מנסים להבין את המקרה בשביל לדעת איזה פתרון אפשר לתת. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אתה רוצה עכשיו לתפור מקרה ספציפי – יש אוכלוסייה שהתפנתה, אבל העסקים שלה הם מחוץ לאזור המיוחד. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> התפנתה או פונתה? זה גם משנה. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> פונתה. העסקים שלה הם מחוץ לאזור המיוחד, אין להם עכשיו פתרון. צריך להיות להם פתרון? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> מעבר ל-40 קילומטר. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מאמין שאין הרבה כאלה, אבל כל אחד הוא עולם ומלואו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כמה מאות נניח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זו הנחה ישירה רק אם הוא פונה רחוק מאוד מהעסק. זה לא סתם, אחרת - - - בתל אביב, אז אפשר לתפעל אותו. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כן, וצריך גם לזכור שעם השגרה, ויש לו עובדים, אנחנו כן רוצים - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הם לא בחרו לאיפה להתפנות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, בסדר, אבל עדיין צריך איזה שיקול. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אם זה בסופו של דבר גם חברה ויש לו עובדים ואנחנו כן רוצים שהעסקים האלה יחזרו לעבוד. בתל אביב אפשר לעבוד היום. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אוקיי. ואם זה עסק קטן או פרילנס שאין לו אפשרות? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> בגלל זה נשמח כדי לדעת איזה פתרון לתת למקרים שאתם מציגים. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> לכלול אותם במסלול מחזורים. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל אי אפשר לכלול כל אחד. כל הרציונל של החוק הזה בסוף שהעסקים כן מתישהו יחזרו לעבוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, זה לא רק אילת, זה יכול להיות ים המלח. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> עבור כל מי שהתפנה, היכולת שלו להחזיר את העסק לעבוד, מוגבלת מאוד. עד שלא המסלול של החיים שלהם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה פה היא מהי היכולת שלו - - - << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה תלוי מי העסק. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אפילו יותר מזה, אז אתם אומרים – דווקא עסק זעיר שכנראה משפחה תלויה בו, דווקא הוא לא - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> שמה זה יותר בעייתי. בחברה אני לא רואה את הבעיה שאת מציגה. בחברה הוא שכיר באותה חברה וזה ישות משפטית נפרדת. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אבל אם זה עסק זעיר שהוא סגר, אז זאת בעיה אמיר. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אז מה הפתרון לעסקים הקטנים האלה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם צריכים לבדוק מה יכולת ההמשכיות העסקית שלו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלומית, הם צריכים להראות פה פגיעה במחזורים או לא? גם פגיעה וגם קשר למלחמה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> היה לנו סיכום ברור עם החבר'ה של אגף התקציבים, שאם מעבירים את החוק ל-7 עד 40, זה אותו דין כמו חוקים קודמים. בחוק הקודם היה ברור שעצמאי שאם ההכנסה שלו ניזוקה, יכול לבחור בין מסלול מחזורים לבין מסלול שכר. כאן הם הגבילו את זה רק למי שעובד במוסד. זה לא הסיכום, זהו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הראיתי את זה ליועצת המשפטית שגית במו עיניה. תגידי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כבר דנו בזה ואמרתי בוועדה שנבחן מה היה בפעמים קודמות ונעשה לפי שנים קודמות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל למה? הראינו עכשיו מה בפעם הקודמת. היא ראתה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אם יש את זה, נגמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה? לא הבנתי, אם זה היה, אז זה יהיה. למה צריך להמציא חדשים? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם יביאו מסמך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תודה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אמיר, יש לי שאלה: בהשוואה לחוקים קודמים ירד הנושא של הסעיף שהופיע כסעיף 5 על ניזוק שהוא בית אוכל, אולם שמחות, גן אירועים, מוסד תרבות ופנאי, בתי מלון וכולי. למה הסעיף - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כאן כולם נכנסים. באירוע הקודם, מסחר ושירותים ב-7 עד 40 לא נכנסו. פה כולם נכנסו כי האירוע הזה עבר את - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אז הוא מכיל? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כן. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> ולגבי קבלן שהוא כוח אדם? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> יש לו פיצוי במסלול שכר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני מסתכלת פה, אני רואה שהוא ירד. לא מופיע הסעיף פה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> - - - בהמשך. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> עוד לא הגענו לזה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> עוד לא הגענו לזה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני לא במחזורי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. נירה, הם אומרים שזה בפנים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אם זה בפנים, נבדוק. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "מס תשומות", "עוסק המדווח על בסיס מזומן", "קרוב", "שנת הבסיס", "השנה הקודמת", "תמיכות ותרומות" – כהגדרתם בסעיף 38ג לחוק; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא נכנסה פה גם ההגדרה של תקופת הבסיס? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בעצם ב"התקופה הקובעת" – בתקופת הבסיס יש התייחסות לתקופה הקובעת. לא רצינו שזה יהיה מבלבל שאנחנו מדברים על התקופה הקובעת לפי החוק, כי התקופה הקובעת בחוק היא שנה מהתקופה הקובעת בתקנות. פשוט העתקנו את הנוסח של תקופת הבסיס. נראה את זה למטה. "מסלול מחזורים" – (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-12, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; אולי אמיר יסביר את מסלול מחזורים באופן כללי. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> מסלול מחזורים באופן כללי, ניקח מדווח חד חודשי, באוקטובר 2022 היה לו מחזור של 1,000 שקלים, באוקטובר 2023 שזה האירוע, היה לו מחזור אפס. אז אנחנו מפצים אותו על ההפרש בירידת המחזורים, מוכפל במה שנקרא "משלים הוצאה נחסכת" כי אותו עסק היה סגור במשך חודש, יש לו הוצאות נחסכות. ההוצאות נחסכות – יש שם חישוב בתוך ההוצאות נחסכות על הוצאות שבאמת נחסכו, ויש מרכיב שאנחנו מפצים אותו על ההוצאות הקבועות שלו. ומי שמכיר את הנוסחה, כתוב 0.85 כפול התשומות, כפול ההוצאות. ה-15% האלה זה מרכיב של הוצאות שלמרות שהוא היה סגור, הוא לא יכול היה לחסוך אותם, כמו שכירות, חשמל, ארנונה. זה היה בכל המבצעים מאז ומתמיד. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> העלינו ל-22 עכשיו בחוק הכללי, לא? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> החוק הכללי כי הוא נורמטיבי לכולם. פה זה ספציפי לכל אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז בוא נעשה פשרה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אפשר להקטין את זה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אמיר, כשענית לי על בתי האוכל וכל אלה, זה היה פלוס 20% תוספת חומרי גלם כמו שסוכם פעם שעברה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל הם לא צריכים את זה יותר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> למה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כי אז זה רק לשבת ואמרו: אוקיי, איך נפצה אותם, אם את זוכרת זה היה ביום שבת, - - - חומרי גלם, ונתנו להם פיצוי רק לשכר, לא היה - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אבל אם מישהו ירצה ללכת בשכר, למה לא להשאיר לו כבר נוסחה שכבר עשינו? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבל יש לך פה פיצוי יותר מוגדל. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אבל יכול להיות שהוא יחליט. למה אתה מוריד משהו שכבר סוכם, תשאיר לו. אם הוא אוטומטית יחליט. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה רק לעניין במקום שאין ירידת מחזורים, שאין מסלול מחזורים. אי אפשר להכניס את זה משני הכיוונים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הרי הוא לא יכול לקבל משניהם, נכון? הוא צריך לבחור אחד מהמסלולים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא, זה לא הגיוני. בסוף בעבר שהיה את מסלול שכר, אז למישהו שבמקרה נפגע מאוד המחזור כי זה היה שלושה ימים, פתרנו את הבעיה של המחזור. אבל עכשיו אם הוא נפגע למרות המחזור? עדיף לו מסלול מחזורים. הוא יקבל שם יותר כסף והוא יקבל שם גם את כל הוצאות השכר שלו בתוכו. אז כבר זה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, הפעם זה עדיף להם. אבל מה שמדהים אצלכם, מה שלטובתכם אתם זוכרים, מה שאומרים לכם זה, אתם פתאום לא זוכרים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה רק אמיר זוכר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להתקדם. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-12, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש כאן לדעתי בעיה מבנית בחוק שתוציא הרבה חברות, הרבה עסקים מהחוק. יכול להיות מצב – ואני רוצה שיגידו לנו לפרוטוקול – שאני הוצאתי עובדים לחל"ת. לפי הניסוח שכאן, אני מחוץ למסלול מחזורים. תגידו לי אתם. הוצאתי עובד, היה לי עובד, רק תגידו שזה בסדר שגם הוצאתי – מה לא זה לא שילם עם שכרו? העסקתי אותו שבוע ראשון של אוקטובר, הוצאתי אותו לחל"ת, אני בפנים? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אתה הוצאת אותו לחל"ת, לא הייתי צריך לשלם לו את המשכורת, אז זה לא יוצא החוצה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אז זה בסדר? מתי זה לא שילם את שכרו? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זאת בדיוק השאלה ששאלת אותי למה במקדם יש חישוב גם של שכר - - - בגלל הדבר הזה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני מסכים לזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ירון, לא שילם את שכרו חל לגישתי, מתי שהוא לא הוציא אותו לחל"ת ועדיין לא העביר לו כסף, המדינה לא תשפה אותו בגין זה, זה בסדר. דיברנו על זה גם בדיונים הקודמים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, זה אני בעד, ברור שמורידים לו. כי גם בהגדרה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הלאה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אין הגיון להוציא אף עובד בכל המסלול הזה לחל"ת כי הוא מקבל עליו פיצוי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רק עכשיו עובר המסלול הזה. רק עכשיו הוא עובר, לא היה את המסלול הזה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> טוב, בסדר, אבל אנחנו אומרים: אם הוא יחליט לא להוציא אתה תשנה מסלול - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> גל, אנחנו ב-12 בנובמבר, לא ב-8 באוקטובר. אנחנו ב-13 באוקטובר, כבר אחרי תשלום של משכורות וכולי. אתה מתייחס לזה כאילו זה ה-8 באוקטובר. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה היה ככה בכל המבצעים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> זה לא עושה את זה טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק – לא יותר מ-7.5%; או שיעור אחר שהחליט עליו המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסקו של הניזוק; << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אדוני, אני רוצה הבהרה, אדוני מנהל קרן הפיצויים, יש לך את הסמכות גם להקטין וגם להגדיל? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> את הרכיב של ההוצאות הקבועות? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "סכום הוצאות השכר הנחסכות" – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל במספר הקובע, לפי העניין; לעניין זה, "המספר הקובע" – (1) לגבי ניזוק שהוא עוסק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית – 6; (2) לגבי ניזוק אחר – 12; "סכום השכר הקובע לקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהוא סכום חיובי – (1) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרת "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" סכום השווה לשכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות לעניין תקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המיסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אפשר להעיר למה שקראת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, תשלים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> רק אסיים. (2) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (2) להגדרת "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המיסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, התוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, "שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה, ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2; (3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום השווה לשכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המיסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, "שכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר העבודה ששולם בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה; << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ירון, אם לא חייבים להעיר, לא מעירים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש פה משהו מהותי. בחוק הקודם היו לנו 47 הערות, פה ארבע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כי זה מותאם לחוק. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אנחנו מבקשים פה, בבקשה, אנחנו לא רוצים את כל התסבוכת הזאת ואנחנו לא רוצים להשוות לאוקטובר 2022 – אנחנו רוצים מה שקרה בפועל. אסביר – פה הוא אומר לנו: אתם תבדקו את השכר הנחסך שלכם בהשוואה לשנה שעברה. לא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הצעתי לכם שזה יהיה תלת חודשי בממוצע. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, אסביר, כמו בחודשים הראשונים של הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו, הבנו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני רוצה את מי שהוצאתי לחל"ת, תוריד לי מהפיצוי. מה אתה משווה אותי ל-2022? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה בדיוק לא לשמור על העובדים. לא רק מי שהוציא לחל"ת. אם אנחנו נעשה רק מי שהוציא לחל"ת והוא החליט לפטר מישהו או משהו קטן - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> או שפיטרתי, או שפיטרתי, או שהחלטתי - - - << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> בקורונה במרץ-אפריל זה היה מדויק. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שנייה אחת, זה מהותי – אנחנו רוצים אמת. אם חסכתי בשכר שלי, צריך להוריד לי את זה מהפיצוי, חד משמעית וזה מקובל על כל המעסיקים בישראל. אבל איך נדע כמה חסכתי בשכר? לפי מה שחסכתי בפועל: פיטרתי מישהו בתקופה הזאת, הוצאתי מישהו לחל"ת, הורדתי למישהו אחוזי משרה, זה צריך לרדת לי ישירות מהפיצוי. מה אתה משווה אותי לשנה שעברה? << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> לכאורה מי שבמהלך השנה התייעל, מבחינת עובדים הוא ייפרע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עושים היום כזה - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> מה שהם הציעו, "הוא התייעל", זה יפגע בו. יש את הכיוון הפוך. עשינו את זה גם בפיצויים לפני חמישה חודשים זה היה בדיוק אותה נוסחה. גם בעבר זה היה אותו דבר. אי אפשר לעשות בדיקה באמת מהו חסך או איזה עובדים הוא החליט לא לשלם להם, בלי לעשות השוואה לתקופה קודמת. זה כמו להגיד: בואו נבדוק לו את המחזור של אוקטובר, בלי לבדוק את ההשוואה של אוקטובר שנה קודמת. זה בדיוק אותו דבר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה קשור אוקטובר 2022 לאוקטובר שנה שעברה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אין בעיה, אפשר לעשות ספטמבר, עסקים אחרים ייפגעו, יגידו: אני עונתי, בספטמבר היה לי יותר עובדים או פחות עובדים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תסתכל על הגישה שלי, מהיום הראשון הגישה שלי הייתה לקחת ממוצע של שלושה חודשים. אמרתי את זה מהיום הראשון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמיר, תספר להם איך עשינו בחודש הראשון של הקורונה. אתה זוכר? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> בקורונה זה היה בדיוק ככה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא. בחודש הראשון לא, מרץ-אפריל לא. מרץ-אפריל היה מדויק, עשינו טבלאות של אנשים שיצאו לחל"ת. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> ואז באתם ופניתם אלינו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> נכון, כי - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אמרתם שזה עבודה - - - << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אבל למה? כי הקורונה המשיכה שבע תקופות והיה קשה לעקוב איזה אנשים יצאו לחל"ת, וקלטתי עובדים חדשים. לא נכון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> העניין הוא פשוט - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אני חייב להגיד: בקורונה היה משהו כזה בתחילה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> - - - לקחתם ממוצע של שלושה חודשים. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לא בדבר הזה אף פעם. בקורונה אני מדבר - - - החישוב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אולי נעשה את זה עכשיו? ממוצע של שלושה חודשים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ממוצע תלת חודשי, הוא משקף מציאות. תמיד יהיה מי שייפול בין הכיסאות, זה נכון. אבל אין חליפה שנותנת מענה לכל המידות. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אין בעיה, אבל זה לא מה שהם מבקשים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> החוק אמרתם לאוקטובר מול אוקטובר, אי אפשר לעשות - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא ביקשתי אוקטובר מול אוקטובר, אמרתי ספטמבר-נובמבר שנה שעברה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק רגע. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לעשות שלושה חודשים – קודם כל זה השוואה. מה שירון מבקש הוא שלא תהיה השוואה, אבל כאן יש השוואה, מה שאתה מציע. אז קודם כל זה משהו אחר ממה שירון מבקש. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> קצת. כי ממוצע זה משקף. אל תקרא לי את אוקטובר מול אוקטובר כי הוא לא בהכרח משווה מצב קיים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יש לזכור שאתה מדבר על חודשים של קיץ ושל חגים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, למה אי אפשר לעשות ממוצע של שלושה חודשים? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אסביר: קודם כל אפשר לעשות, אבל חשוב שתבינו, מה שירון ביקש זה לא את הממוצע הזה, הוא ביקש שלא נתעלם מתקופת הבסיס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מה שהוא מבקש, אני מבקש. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> שנייה, הבעיה העיקרית – אנחנו מפתחים מערכת שאמורה לעלות אוטוטו כבר לפי הנוסחה הזאת. אתם מבקשים ממני עכשיו לעשות שינוי, אני צריך לבדוק גם זמנים לפיתוח המערכת לעשות את השינוי הזה. נקודה של לכותב "מוד" חדש, כבר פיתחנו את המערכת לפי מה שידענו מכל המבצעים הקודמים. פתאום לשנות גם את כל המתווה שיש. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כפיר, לפני כמה זמן הצעתי תלת חודשי? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אני לא חושב שהוא תמיד נכון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ואתה לא התנגדת. ואתם תמיד אומרים שאתם לא מתנגדים, אבל בסוף זה נופל. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> יש פה איבוד של הזמן וגם של העלאת השכר במשק, יש פה עיוותים אינסוף להשוות לשנה קודמת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הוחלט לא לעשות את זה והוחלט בחוק שאישרנו שבוע שעבר ללכת על אוקטובר מול אוקטובר. זה מה שהוחלט. אנחנו אמרנו אז - - - דיברנו על מה שהוצע. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בוא נדבר רגע על המהות, מה בסוף הסעיף הזה אומר? הוא אומר: אם חסכת כסף בשכר, אני מוריד לך אותו מהפיצוי. זה מה שאומר הסעיף. כולנו מסכימים לזה, זה צודק, רק בוא נבין באמת מה חסכתי בשכר. איך מה שחסכתי בשכר באוקטובר 2023 קשור למה ששילמתי שכר באוקטובר 2022? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כי לייצר את ההכנסה באוקטובר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה זמן לוקח לכם לשנות את כל ה - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אבדוק את זה. אבל אני חייב לענות לשאלה המקצועית – אנחנו משווים את תקופת הבסיס לאוקטובר שנה קודמת. כדי לייצר את המחזור באוקטובר שנה קודמת, העסקתי עשרה עובדים. אז אם אני בודק גם את השכר, אני צריך לבדוק בדיוק לאותו חודש. מקצועית, אני מתנצל, ירון טועה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה זמן ייקח לכם לעשות את הממוצע של שלושה חודשים? זה לא היה עד היום. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל זה לא מה שהוא מבקש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה זמן ייקח לכם? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אצא לבדוק את זה. אני לא יודע. אנחנו כבר פיתחנו את המערכת. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אין סיבה. אף אחד לא רוצה את זה כרגע. אף אחד לא רוצה כרגע את השלושה חודשים. יש מי שרוצה את זה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מקובל עליו. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לא, הוא רוצה להוריד את ההשוואה בכלל. תקשיבו למה שהוא אומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אתם לא מסכימים לשלושה חודשים? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שלושה חודשים - - - << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> שאלה מקצועית – זה נכון לעשות שלושה חודשים אל מול חודש או שזה נכון להשוות חודש אל חודש? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אתם מבינים שאתם טועים במה שאתם אומרים? אם העליתי את השכר בשלושה חודשים לפני, השכר יהיה יותר גבוה, הירידה תהיה יותר גדולה, זה יוריד לך את הפיצוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קודם כל שאלתי שאלה. << אורח >> גינדי ירון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני יכול לדון בזה איתו בבקשה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה יפגע בכם ברוב הסיכויים. מה אמרתם כאן בדיון הקודם? שכבר העלו את השכר. אם אני אעשה ממוצע של שלושה חודשים לפני, אז תקופת הבסיס בשכר תהיה בוודאות יותר גבוהה, ואז יש לך ירידה יותר גדולה. אתה תפסיד כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ירון, זה גם יכול לפתור לך את החגים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אנחנו יכולים לשבת איתו על זה כמה דקות אחר כך? אתם לא סוגרים את זה עכשיו, ואז נחשוב על הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אתה לא רוצה שלושה חודשים. תשבו - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני לא אמרתי שאני לא רוצה שלושה חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אמרתי. בסדר, הלאה. הבנתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשבתי שאתה רוצה את הפשרה גם וגם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא רוצה גם וגם. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "שיעור ההוצאה הנחסכת" – (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל ב-0.85 ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה; (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס, מחולק בסך כל הכנסתו בשנת הבסיס, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום ההכנסה בשנת הבסיס; לעניין זה, "ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס" – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה שהוצאו בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12; (3) לגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המיסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85; (4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק בסכום הכנסתו בשנה הקודמת ומכפל ב-0.85, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה; "תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת הזכאות; "תקופת הזכאות" – כל אחת מאלה לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023); (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – התקופה שמיום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023) – סעיפים 3 ו-4 אלה פסקאות שנוספו בהתאם לחוק לגבי עוסקים המדווחים על בסיס מזומן. (3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – שהם גם מדווחים על בסיס מזומן – התקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023). (4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – התקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר את זה, תתייחס גם למה זה שונה מהחוק. ותתייחס גם לשאלה של - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה לא שונה, התאמנו את מה שהיה בחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, רגע, זה לא בדיוק מובן בשתי הפסקאות הראשונות. גם לעניין קבלן ביצוע, לשאלתה של נירה שפק. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> היא דיברה על קבלן כוח אדם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה זה היה קבלן ביצוע. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אסביר: קודם כל בסיס מזומן זהה לחוק, אותו דבר. מי שהוא בסיס מזומן בחד-חודשי, מבקש את נובמבר במקום את אוקטובר מול אוקטובר. ואם אתה דו-חודשי זה נובמבר-דצמבר מול נובמבר-דצמבר, בדיוק כמו שרשום בחוק שעבר שבוע שעבר. לגבי קבלני כוח אדם, יש כאן מוחרגים רק ממסלול מחזורים. הפגיעה של קבלני כוח אדם היא בתוך השכר של העובדים. הם זכאים כמו בכל המבצעים לקבל מסלול שכר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה אין להם הוצאות קבועות לקבלני כוח אדם? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה לא קשור להוצאות קבועות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה הם מוחרגים? אין להם עובדי הנהלה? אין להם שכר דירה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אותה הנהלה, הם קיבלו פיצוי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אין לו שכר דירה? אין לו ארנונה? לא הבנתי את זה, אין לו עסק? הוא לא עסק? אין לו שיווק? אין לו פרסום? אין לו רכבים? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> הם היו תמיד מוחרגים. מה השתנה מהפעם הקודמת שהיה פה דיון? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אז עכשיו ראו ואמרו: רגע, משהו כאן לא בסדר. מותר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה לא הרבה יותר ארוך. בצוק איתן 55 ימים, זה היה בדיוק אותו דבר. ועדיין זה היה אותו דבר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אמיר, בסדר, עכשיו אומרים, זה נשמע לא הגיוני. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> תמיד זה היה ככה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> להמשיך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המיסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023), הדוח כאמור הוגש עד יום כ"א בתשרי התשפ"ד (6 באוקטובר 2023), ולמעט אלה: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; (2) תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף שנרכש לצורכי העסק. "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך כל התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המיסים בישראל בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר את הקודם, תסביר את זה, ותתייחס גם לסייג לגבי שהעסק פתח את עסקו לפני 1 בספטמבר והדוח הוגש עד 6 באוקטובר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בעצם בצורה הזו, זה פשוט סך התשומות, סך ההוצאות שמוציא העסק שהוא רלוונטי לחישוב של שיעור ההוצאה הנחסכת, שבגלל ששיננו בחוק ואפשרנו גם למי שבספטמבר לדווח, אז בגלל זה הכנסנו פה כמו שהכנסנו בחוק את התופסת שלא הייתה בתקנות הקודמות שאלו בלבד, שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ט"ו באלול התשפ"ג. זהו. כל השאר זה כמו בתקנות הקודמות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, שיניתם קצת. הייתה התייחסות לתשומה שניתנת לעוסק. אתם התייחסתם לרכישה או קבלת שירות. למה השינוי הזה? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> יש את שניהם. בחוק יש גם עסקה וגם תשומה. בחוק יש שני הכיוונים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בקודם זה טעות. פה אנחנו מתייחסים למי שמשלם ובחוק זה היה נראה שזה מתייחס למי שמקבל את השירות, אז נראה שעשינו שם איזה שינוי נוסח או הפוך, הפוך משינוי נוסח. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות שלא עולות כאן: פעם אחת כתוצאה מזה שעסקים שחייבו אחסנה עזבו את האזור ולא יכולים לאחסן, לדוגמת סינקופה אצלנו. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> סינקופה הוא מסלול אדום. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> רגע, רגע, אני נותנת דוגמה: על אחסנה שעלתה לו איקס היום זה עולה איקס כפול שתיים או איקס כפול שלוש, איפה זה באל ידי ביטוי? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כל העסקים ב-0 עד 7 שזכאים למסלולים אדומים, זכאים לדברים האלה. יושב נתנאל לידך, הסברנו את זה במצגות לכל מפעלי התעשייה, לכל העסקים בעוטף עזה שהם במסלולים אדומים, הם זכאים לדברים האלה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אי אפשר להשוות לדברים קודמים. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה כמו שהוא מגיע לנמל אשדוד, במקומם זה הוא לוקח את הסחורה לנמל חיפה ויש לו הובלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נירה, התשובה חיובית. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> והשאלה השנייה שלי, זה השוואה של גידול. נגיד באותו דבר, אם תשעה חודשים הכי טובים שלו היו בשנה הזו, לזה לא התייחסתם. אני לא רוצה שתשווה אותו לשנה שעברה. הרי אנחנו רוצים עסקים במגמת עלייה ותנופה. שתהיה את האופציה להשוות לאותה שנה עד לאותו רגע. סינקופה שנה שעברה - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> - - - במסלול אדום - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> סינקופה הוא לא רלוונטי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> עוד הפעם, אני סתם אני נותנת דוגמה למסלול האדום, אני נותנת אותו כדוגמה אבל אני שואלת גם לגבי האחרים. יש מענה לדבר הזה? אם אני עסק שצמח השנה ואני רואה שבין ינואר לספטמבר עליתי? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> ההשוואה כוללת עליות לתקופה אחת, כרגע לתקופה של שנה קודמת. אם רוצים השוואה אחרת, זה יוציא עסקים אחרים מאותו פיצוי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> או או. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אנחנו לא מסוגלים לייצר או-או, גם בשבוע ולפתח דברים כאלה. זה גם לא נכון מקצועית לעשות את הדברים האלה. עשינו את זה בכל המבצעים, תקופה קודמת מקבילה בשנה קודמת. תמיד זה היה הדרך הזאת. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני אמרתי "או או", אני לא רוצה לבטל. אבל אם יש עסק צומח, אני עוסק צומח והשנה צמחתי, אני משוות לשנה שעברה ולא לצמיחה שלי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יש אפשרות. הוא יכול להגיש רק את החצי - - - אמיר - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הוא אמר שלא. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הוא יכול להגיש השנה לגבי עסק צומח, בטח שהוא יכול להגיש. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> זהו, אני אומרת, לא קיים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> למה לא? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> על צמיחה? אם הוא הרחיב את העסק, פתח עוד סניפים, אמרנו כן. זה כמו עסק חדש. היא לא מדברת על פתיחת סניפים, היא אומרת, צמחתי בתוך העסק הרגיל שלי. לגבי זה, אנחנו לא יכולים להיכנס לכל פינה. אנחנו פונים לעסקים היותר גדולים של פתיחת סניפים והרחבה, אנחנו נכנסים לזה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אם הוא הרחיב וכולי, על זה אז תגידי לו, אם הוא הרחיב. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אבל זה מה שאני אומרת. אם הוא הרחיב. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אם הוא הרחיב, הייתה לו מסעדה אחת בשנה הקודמת, ועכשיו בחודשיים האחרונים - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> לא, היה לו עסק והוא הרחיב את העסק, בשנה הזאת הוא צבר יותר לקוחות, יותר חוזים. תשעה חודשים, זה לא ינואר, אנחנו מדברים על אוקטובר. אוקטובר זה מספיק. זה שלושה רבעונים שאפשר לבחון אותם. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> איך הוא תרגם את הצמיחה הזאת? הגדיל בעוד עסק, הגדיל בעוד משהו. אם לא, אין קנה מידה להשוות. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> כן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אז זה בעיה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> זה אוקטובר, זה לא ינואר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> נירה, עסקים בעוטף עזה כי הפגיעה אצלם היא יותר חמורה, יש להם את כל הפתרונות המלאים האלה. לעסקים אחרים שהם מעבר לעוטף, נתנו את הפתרונות בהוראת הביצוע לגבי כל הרחבה של עסק, אם הוא פתח סניפים נוספים או עשה הרחבה מסיבית. אם הוא קיבל במקרה, באותו חודש באו לו יותר לקוחות לקנות את הדברים, אנחנו לא יודעים להתעסק בדבר הזה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> לא, אז דיברתי על תשעה חודשים, על מגמה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> מה שאמרנו תמיד: אפשר לבחור למה רוצים להשוות. היה פה דיון מאוד רחב תוך כדי חקיקה, ובחרו את אוקטובר 2022 כי זה באמת החודש שהכי משקף בצורה טובה את כל סיפור העונתית, כן עובד בחורף, עובד בקיץ, עובד בזמן מתאים. זה החודש שהעדיפו פה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני מבקשת שיוסף מסלול חריגים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אי אפשר להתמודד עם 600,000 עסקים - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני לא מאמינה ש-600,000 יש להם תנופה בין ינואר לספטמבר כולל. איך 600,000? הלוואי, כנראה המצב במדינה היה אחרת. כבוד היושב-ראש, הבנת מה ביקשתי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני חושבת שיש אפשרות להגיש, זה לא הרבה עסקים, וצריך לתת מענה לאנשים שהשקיע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם הקודמת היה ועדת חריגים? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> בפעם הקודמת דרשנו ועדת חריגים וכן הגשנו ולוונו אותם, גם אתה וגם אני מול אמיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא היה פעם שעברה? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הוא עשה את זה, הוא עבד על זה מבוקר עד ערב. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> יש השגות. השגה אפשר להשיג. אבל השגה זה בהינתן זה שאתה זכאי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> תעשו ועדת חריגים, תגבילו בזמן, תעשו ועדת חריגים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יכול להיות שוועדת חריגים גם תפתור לכם הרבה בעיות. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> רק שאף אחד לא יקבל כסף בסוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא בטוח. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> רגע, רק שיתנו תשובה על ועדת חריגים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ירון, יש דברים שאתה לא קשור אליהם. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אנחנו יודעים לבדוק דברים שהם רוחביים וקונקרטיים. עסק, עסק אי אפשר לבדוק אותו עכשיו, יש בסוף חוק וצריך לפעול לפי החוק. אי אפשר להסמיך מישהו ולהגיד: טוב, לא נראה לי החוק, אז אעשה משהו אחר. יש רציונל, יש רציונלים רחבים, למשל, אם יש עכשיו עסק ששיפץ, נשרף, בודקים עוד סניף, כל מיני דברים כאלה, אז אפשר להגיד שזה עומד ברציונל ואנחנו נצמדים. אבל אי אפשר לבדוק פרטנית אם עסק - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> סליחה, אפשר לבדוק. זה אנשים. בואו לא נהיה מנותקים ממה שקורה. בוודאי שאפשר לעשות ועדת חריגים. תגדירו את הקריטריונים של ועדת החריגים, תגדיר אחד מהם עסק צומח ותשים ועדת חריגים. כמה עסקים כבר מדובר? זה לא מגיע לא למיליון וגם לא ל-300,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אני מבקש תשובה עד מחר. אני עוצר את הדיון עכשיו, אני מבקש תשובות לגבי הדברים שסיכמנו שאתם - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רק משהו קטן, רק את הסעיף הזה נגמור ובאותו סעיף אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> באותו סעיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נו. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> באותו סעיף שהם קראו, יש פה לקונה בניסוח. כתוב פה שצריך להגיש דוח לפי סעיף 131. לא ניתן להגיש דוח לפי סעיף 131 עדיין לא על 2022 ולא על 2023. או שהם יתקנו או שהם יגידו לפרוטוקול שאנחנו יכולים להשתמש גם במאזן בוחן. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הם ישתמשו במאזן בוחן, כי בעצם הלקונה נובעת מבקשה שלהם שהתשומות יחושבו מספטמבר עד אוגוסט ולא שנה קלנדרית וזה יוצר לקונה. נכניס את זה בהוראת הביצוע שזה לפי מאזני בוחן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה שיהיה כתוב סעיף 131 אם זה לא? תכתוב לפי מאזן בוחן. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אפשר להחזיר על תשומות - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה לא? מה ההבדל? למה צריך להיות כתוב פה שזה לפי דוח שנתי וזה לא לפי דוח שנתי? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> - - - ב-131, זה סעיפים שלא קיימים לא בתשומות שיעור - - - לצטט את זה. מאזן בוחן זה כל התשומות מופיעות בפנים. זה לא רלוונטי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בסדר, אני יכול להגיש לך לפי מאזן בוחן? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כן, רשמנו שזה יהיה בהוראת ביצוע. אי אפשר להוריד את זה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה יש היום שאין מחר? אתחיל עם זה, את כל מה שאמרתי לגבי החקלאות, זה מה שאני הולך לעשות. אתם אמורים לשבת. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כן, אבל אני יכול להבין. יש לי מלא לשבת איתו על כל האדומים, הירוקים באדום – אגמור עוד שבוע. אני צריך ירוקים מ-0 עד 20, את זה לא אוכל לגמור מחר. אני חייב ירוק מ-20 עד 40 להביא לתקנות, לחוקק אותו, כי אחרת לא יהיה. ב-20 עד 40 אין לי כלום. אין לי אדום. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> יש את החוק של כל הארץ. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> הסיכום היה שב-20 עד 40 תהיה לנו חקיקה – תקנות כמו שפה. לא בכל הארץ, תפסיקו. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אנחנו מוכנים. היה על זה במבצעים קודמים, אין בעיה לשים אותם. היה מסלול נורמטיבי במסלולים קודמים, נשים אותו. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא, לא, מה זה נשים אותו? אני רוצה שהמקדם שלו יהיה כמו שצריך. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> מה עוד לא היה טוב במבצעים קודמים? מה עכשיו פתאום השתנתה כל החקלאות בישראל? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כן, כן, כל החקלאות בישראל הלכה לצערי הרב לאבדון. ואתה לא יודע את זה, זאת הבעיה שלכם. זאת הבעיה שלכם. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא, כי - - - לחקלאים היה מעל 20 קילומטר כמו יתר הארץ. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא, לא, זאת הבעיה שלכם. 20 עד 40 בשומר חומות, לא כמו 20 עד 40 במלחמה הזאת. ברחו פה עובדים זרים. הבעיה שלי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, בסדר, זה - - - << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני יושב פה מהבוקר, לא יכול להיות שהם יזרקו אותי לשמור חומות. אין מצב. אין מצב שאקבל את המקדם של שומר חומות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. רק שתדעו שאני הולך איתו. אני הולך איתו והיה סיכום. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> היה סיכום שמקבלים מעל 20 קילומטר כמו יתר הארץ. זה מה שכתוב בסיכום. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> בשום פנים ואופן לא. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה כתוב, יש נייר וזה כתוב עליו. כתוב מעל 20 קילומטר, כמו יתר הארץ. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כתוב אדום. זה לא נכון, כתוב אדום. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא נכון. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> תקרא מה כתוב ותראה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> צביקה, זה לא דיון שאנחנו עושים עכשיו פה בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הדבר הראשון מחר שנעשה הוא לדבר על החקלאות. בעזרת ה' לפי הסיכום שהיה, גם עם השר וגם אחרי זה עם - - - אנחנו הולכים למגמה הזאת, למתווה הזה. ומה שאמרת, ואני מבקש מכם, תתגמשו עם העניין. אמיר, תתגמשו עם העניין הזה. אנחנו מחר בעזרת ה' נסיים את התקנות, נצביע על הישובים האלה שלא נמצאים בתוך המתווה. תיקחו את זה בחשבון. ואנחנו כנראה נצביע על אוקטובר ונסביר את העניין הזה ונראה מה אנחנו עושים, אבל אני רוצה מחר בעזרת ה' לסיים את התקנות. יש אנשים שמחכים לכסף ומחכים לפתרון הזה, אני מאוד מודה לכם. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> אפשר שאלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> לגבי מסלול מחזורים, אני מניחה שהשאלה נשאלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא נכנס עכשיו, תשאלי מחר. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:06. << סיום >>