פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ' בכסלו התשפ"ד (03 בדצמבר 2023), שעה 8:30



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות הדיינים (הוראת שעה-חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר


מוזמנים: 
	יעל בלונדהיים
	–
	משפטנית, משרד המשפטים

	גאל אזריאל
	–
	מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	רפי רכס
	–
	רב, עורך דין, הייעוץ המשפטי, לשכת בתי הדין הרבניים

	אפרים גליקסברג
	–
	רב, מזכיר הלשכה לשעבר, לשכת הארגונים העצמאיים לישראל




משתתפים באמצעים מקוונים:
	אהובה יששכר
	–
	עורכת דין, יו"ר ועדת בתי דין רבניים, לשכת עורכי הדין





ייעוץ משפטי: 
נעה ברודסקי לוי
אבירן יחזקאל – רכז פרלמנטרי

מנהלת הוועדה:
איילת חאקימיאן

רישום פרלמנטרי:
דניאלה קאולי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.









<< נושא >> הצעת תקנות הדיינים (הוראת שעה-חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023 << נושא >>


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בוקר טוב. אנחנו ביום כ' בכסלו תשפ"ד. בנושא הצעת תקנות הדיינים הוראת שעה רחבות ברזל סדרי דין בבתי דין רבניים.

 מדובר בתקנות שהן - כחלק מהחקיקה המיוחדת של חרבות ברזל - אמורות להתאים את הדין בבתי הדין הרבניים למה שכבר נקבע בתקנות על ידי שר המשפטים בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין לענייני עבודה ובמקביליהם, ששם אין צורך באישור ועדה. בבתי דין רבניים יש צורך באישור ועדה ולכן זה מגיע אלינו. 

בפתיחת השבוע אנחנו מזכירים את הנופלים יהי זכרם ברוך, ובהקשר לתקנות הדיינים שבהן אנחנו עוסקים, נזכיר במיוחד את הדיין שנפל בדרכו לבית הדין בפיגוע, יחד עם הרוגים אחרים, ועוד דיין נוסף פצוע. אנחנו משתתפים בצער המשפחות כולן ומתפללים להחלמת כל הפצועים ומקווים שבשבוע הבא לא נצטרך להזכיר אף חלל ואף פצוע נוסף ושנגיע, בעזרת השם, במהרה לניצחון בלי המחירים הללו.

מי מציג את התקנות האלו?

 << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >>   

משרד המשפטים.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

יעל בלונדהיים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים.

ב-10 באוקטובר היינו כאן כדי לאשר את תקנות הדיינים, סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד, שבעצם מסמיכות את השר לשירותי דת להתאים את נהלי הפעילות של בתי הדין הרבניים במצב החירום. עם הימשכות הלחימה תוך חזרה הדרגתית של המשק לשגרה, אין היום עוד צורך להמשיך בהודעות ובפרסום הודעות על מצב חירום מיוחד ולהכין את תקנות הדיינים למצב חירום מיוחד, אבל יש עדיין בעלי דין ובאי כוח, שבעקבות פעולות הלחימה המתמשכות, נפגעה לתקופה ממושכת היכולת שלהם להיות זמינים ולנהל הליכים משפטיים. 

לכן התיקון שאנחנו מציעים כאן למשך חודש, בשלב זה כהוראת שעה, נועד להבטיח את השמירה על הזכויות הדיוניות שלהם, כך שבמהלך תקופת הוראת השעה לא יימנו בהליכים שהם צד להם הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית הדין וגם לא יתקיימו דיונים  שהם צד להם, מלבד דיונים דחופים, שמנויים בתקנה 3 לתקנות סדרי הדין בחירום. 

אנחנו מציעים עוד שני דברים. במקום שיש הסכמה לנהל את ההליכים על אף שבעלי הדין ובאי כוחם נמצאים בגדר האוכלוסיות המיוחדות אם יש הסכמה של כל הנוגעים לדבר יוכל להתקיים הדיון. ובנוסף ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, יוכל לקבוע שהליך מסוים יתקיים וזאת לאחר שהוא שמע את בעל הדין או את בא כוחו כאשר הוא מיוצג. ההצעה מבקשת לקבוע שלא תינתן החלטה בהיעדר או פסק דין בהיעדר כאשר אחד מבעלי הדין לא מתייצב להליך או לא מגיב להליך, אלא אם כן מוכח שהוא לא נמנה על אחת האוכלוסיות המפורטות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה רבה. יש לי קצת בעיה מבחינת מה שאני שואל על התקנות הללו. כי אלה תקנות שנועדו להחריג את המצב ואנחנו באנומליה כיוון שהתקנות האחרות אינן אל מול פניי. יש פה דברים שבעיניי הם בעייתיים אבל הם בעייתיים גם בתקנות האחרות. ננסה לראות מה אפשר לעשות אולי איזו אמירה, לא אעכב כמובן את אלו, אבל אבקש שתבררו, אפילו כבר עכשיו במהלך הדיון, מול שר המשפטים ומול הגורמים הרלוונטיים בהנהלת בתי המשפט אולי אפשר יהיה להאחיד, ואולי יהיה איזשהו תיקון בשינויים או איזו הצעה.

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

בעיקרון, כמובן דיברנו עם לשכת השר לפני הדיון בוועדה ואם יהיו דברים שחשובים לוועדה אנחנו נבחן מהותית האם גם בתקנות בתי המשפט - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ברור.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

וגם אמרנו שזה רלוונטי כי כרגע התקנות הן לחודש. ככל שכן יחשבו אחר כך להאריך את זה, זה רלוונטי שיעלו - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. לכן עם הדיסקליימר הזה יכול להיות שאפשר יהיה לייצר איזה שינוי. כי פה זה מאפיין אוכלוסייה מיוחד, שאליו אני רוצה להתייחס עכשיו ושהוא קשור קצת יותר לבתי הדין הרבניים ספציפית, אפילו יותר מאשר לבתי המשפט. אלה שתי קבוצות אוכלוסייה שקיבלתי לגביהן גם פניות בקשר לבתי המשפט הרגילים. אני העברתי בעניין הזה פנייה לשר, אבל כולם עדיין בלוחות זמנים נורא קצרים. לכאורה הרציונלים קיימים בשתי הקבוצות. ספציפית אני רוצה להתחיל דווקא בעניין שבאמת יותר רלוונטי לבתי הדין הרבניים. 

כאשר בן זוג משרת במילואים או בצבא, בת הזוג מנוטרלת לפעמים לא פחות, ודאי כאשר מדובר בענייני משמורת ילדים או להליכים מול בן הזוג הקודם שלה, היא מנוטרלת לא פחות מהמשרת עצמו, והיכולת שלה לתפקד לוקה. אגב, גם באי כוח, גם מישהי שהיא עורכת דין או עורך דין, עם בני זוג שמשרתים במילואים בהיקף נרחב ולא חזרו הביתה במשך חודש ויותר, היכולת שלהם לתפקד בתפקוד מלא לפעמים אפילו נופל מזו של בן הזוג המשרת במילואים. לפעמים למשרת במילואים לפחות יש עוד קצת זמן פנוי, ואילו מי שבעורף ומטופל בילדים, יש לו עוד פחות זמן בהקשר הזה. 

ולכן אני חושב איך כן נותנים לזה מענה, לא רק למי שהוא או בן זוגו משרת בשירות מילואים. אנחנו עושים את זה בקשר לחטוף או נעדר, שם זה ברור הקשר המשפחתי, זה עניין אחר. אבל ככל שאנחנו מרחיבים לבן משפחה אחר, מתוך הבנה שכשיש משבר במשפחה הוא משפיע על כולם, אז גם משבר קטן חיובי יותר, כמו בן זוג בצו 8 תקופה ארוכה, אני כן רוצה לראות איך אנחנו מכניסים אותם לאירוע הזה. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, לכאורה אין הבדל גדול בין מי שמשרת במילואים מכוח צו לפי חוק שירות מילואים לבין מי שבקבע או בסדיר עכשיו. כסדיר אני מתאר לעצמי שפחות דיונים אבל עדיין גם הסדירים לא חוזרים הביתה עכשיו וגם אנשי הקבע בוודאי לא חוזרים הביתה עכשיו, ומהבחינה הזו אין הבדל ביניהם. מצב החירום גורם להם שהם לא יכולים לתפקד. הייתי מרחיב את זה בכלל לכוחות הביטחון כולם, שנמצאים עכשיו במצב שהם לא יכולים לתפקד כרגיל. אז לא כל הציבור ולא אזרח מהשורה, אבל מי שהוא או בן זוגו משרת בשירות מילואים, אני חושב שזו קבוצה מאוד משמעותית, שהתקנה אמורה להיות רלוונטית לגביה. גם מי שמשרת בשירות סדיר או שירות קבע יכול להיות באותו מצב. 

כמובן שהפתרון לחלקם יהיה הגשת בקשה, אבל לחלקם מאותה סיבה שאנחנו לא מטילים את הצורך בהגשת בקשה על המשרת אנחנו יכולים באותה מידה - - - ובייחוד נושא המועדים משמעותי מאוד, ואנחנו כן ספרנו פה מפונים, קרובי משפחה של נפטרים, צריך לחשוב גם על בני זוג של משרתי מילואים. אלה שתי הנקודות שחסרות לי מאוד בתקנות הללו.

כן, שם ותפקיד לפרוטוקול.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

רפי רכס,  מהייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים.

אנחנו קיבלנו המון פניות כמות אדירה, קצת לצד השני אבל לא סותר את מה שכבודו אמר כי זה שילוב של המערכת, של אותה בעיה. וזה שדווקא התקיעה של המועדים גורמת למניעת גישה של הרבה מאוד בעלי דין אל הרשות השופטת. אני אפרוט את זה לצורך העניין, הרי יש למשל הליך יישוב סכסוך, שאי אפשר לפנות לערכאה השופטת עד שלא מגישים הליך יישוב סכסוך ומסתיימת תקופת עיכוב ההליכים. תקופת עיכוב ההליכים נתקעת כשתוקעים את מועד הזמנים ויוצא שבמשך תקופה מאוד ארוכה אנשים לא יכולים להגיע. וכבר אמרנו את זה בהתחלה, אני זוכר שזה לא רק המקרים הדחופים שבהם אפשר להגיע, אבל בעיות בדיני משפחה הן לא רק בעיות דחופות. באיזשהו שלב יש בעיה שהיא לא דחופה שהופכת להיות דחופה או בלתי נסבלת, ככל שמתמשך הזמן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון אבל עכשיו יצאנו מסיטואציה של עיכוב כולל, שזה מה שהיה עד עכשיו, למעט ההליכים הדחופים שאגב קיימים, עדיין לא ביטלנו את זה, גם לגבי המשרתים לכאורה אותו דבר, השאלה היא האם אנחנו - - -

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

צריך לעשות דירוג מסוים, זה לא חייב להיות אותו דירוג, או כמו שאמרת בהגשת בקשה כמו שעשינו עם האגרות, שם אמרנו בהגשת בקשה אפילו בלי לבדוק. אז גם פה צריך דירוג מסוים, סך הכול צריך לדאוג לאיזון בין הצרכים של הציבור.

נקודה נוספת והערתי את זה קודם, הסייג של סעיף 2(4) "בית דין לא ייתן כל החלטה או פסק דין וכו' אלא אם כן הוכח כי בעל הדין ובא כוחו לא שייך לאותה קבוצה." בהליך משפטי למילה "הוכח" יש משקל. ועוד להוכיח שלילה של משהו, עוד יותר קשה. אנחנו חשבנו על הביטוי "התרשם" או "השתכנע", להוריד את המשקל של "הוכח".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני חושב, "אלא אם כן בעל הדין או בא כוחו שלא פעל כאמור לא נכללים", בלי המילה "הוכח".

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

כן, אבל המילה "הוכח" היא מילה קשה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אגב, הדגש הוא לא על "אלא אם כן הוכח", אלא האמירה היא "בעל הדין לא ייתן החלטה או פסק דין אלא אם כן בעל הדין או בא כוחו שלא פעל כאמור", וממילא אם יהיה דבר כזה ויהיה טעות אז יהיה ביטול של זה. 

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

זה מה שחשבנו בהתחלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

המילה "הוכח", לנהל הוכחות על זה ברור שזה לא הגיוני, בייחוד הוכחה שלא, כי היא תמיד קשה.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

ונקודה אחרונה, הארכה של תקופת החירום, שכנראה תהיה יותר מחודש, וכל פעם מחדש לבוא לוועדת חוקה ולשנות תקנה, אולי כדאי לעשות את זה יותר דינמי כלומר כמו שעשינו שם באותן תקנות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בצו, באישור הוועדה להאריך?

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

בגלל שזה תקנות ולא חקיקה ראשית - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, ההבדל הוא מאוד משמעותי, בגלל הליכי תקנות של בתי דין, מעבר לשר יש את ההתייעצות עם מועצת - - -

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

כן, לנושא הזה כבר מצאנו פתרון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה הפתרון?

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

הצענו שהתייעצות תהיה על דעת זה שהיא תהיה למשך חצי שנה, אלא אם כן המיועצים ירצו להודיע אחרת, שהם מסרבים.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

יש לכם נוסח מוצע לזה?

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

אנחנו דיברנו על זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל לא עשו את ההתייעצות הזאת קודם?

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>  

זאת הייתה ההצעה שלנו והרושם שקיבלנו שזה לא כל כך קריטי לעשות את השיחות האלה, לכן זה לא התקדם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם משרד המשפטים היה נותן את תקנות שלו שבוע וחצי לפני שהן נכנסות לתוקף, אני מניח ששבוע וחצי זה די והותר בשביל לעשות את תהליך ההתייעצות של הדיינים. פה הם פרסמו אותם בתחילת שבוע והם נכנסו לתוקף ביום שישי או אפילו יותר צפוף, אז ממילא הפערים פה הם יותר גדולים. 

הפתרון הנכון זה לקבוע תקנות סדרי דין באישור ועדה. יש חוק בנושא וחתום עליו גם שר המשפטים, אולי נקדם אותו, נוציא מהקפאה, כי אז הכול יובא בוועדה יחד לאישור והכול יהיה יותר פשוט. אבל לגופן של ההערות שלי, משרד המשפטים?

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

הדבר הזה נשקל, הסוגיה של נשות המילואים זה להכניס אוכלוסייה נוספת מאוד גדולה ללופ הזה, ואני חושבת שבאיזון שבאנו לפה עכשיו לנסות להחזיר לשגרה את המערכת כמה שיותר בעצם להכניס אוכלוסייה שבעצם הדלתא שהיא יכולה לבקש בקשות, מי שבמצב חריג יוכל לבקש בקשות, אני יכולה להעיד על עצמי – בעלי במילואים מ-7 באוקטובר אבל אם הייתי צריכה לנהל הליך, הייתי יכולה להגיש בקשה. אז הניסיון הוא להגן פה על נשים שנמצאות באמצע מצב לחימה מתמשך שלא פנויות בכלל להרים את הטלפון הזה ולעשות את המאמץ המינימלי הזה של לדחות את הדיון. 

כי להכניס את כל האוכלוסייה הזאת פנימה יכול אולי לפגוע יתר על המידה בניסיון להחזיר את המערכת לשגרה במיוחד כמו שרפי אמר בכל מה שנוגע בתובענות בענייני משפחה, ששם אנחנו לא אפשרנו עד כה בכלל להגיש הליכים, כלומר במשך חודשיים היום לא ניתן להגיש תלה"מים – תובענות לאחר סכסוך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, ומה עם משרתי הקבע והסדיר?

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

גם פה הנקודה שהועלתה נכונה וחשובה, המחשבה הייתה שמי שבאופן רגיל חייל או משרת קבע ההיערכות שלו היא שונה בחיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כבעל דין? כבעל דין הוא נערך? אדם שחוזר הביתה כל סוף שבוע ועכשיו 70 יום שהוא לא ראה את הבית?

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

שוב, מאחר שהדלתא היא רק האפשרות להגיש בקשה כן או לא, אז ההנחה היא שאדם שרגיל להגיע כל יום הביתה ולנהל את חייו בשגרה, ההיערכות שלו היא שונה מאשר אדם שזו מסגרת חייו הקבועה, והשאלה היא איפה שמים את הגבול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, סליחה.

 << דובר >> אפרים גליקסברג: << דובר >>   

אני גמלאי צה"ל, אנשי קבע עקב המצב הזה גם חוזרים הביתה כמו המילואימניקים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. אני כן מבקש להוסיף את אנשי הקבע, אולי את צודקת לגבי סדירים נניח, כי סדיר בשלוש שנים שלו אין הרבה הליכים שמתנהלים, ודאי שלא בבית הדין הרבני, זה די נדיר לדעתי, הכמות לא רלוונטית אבל סדירים הם גם לא עורכי דין ולא בעלי דין בדרך כלל גם הקבע לא עורכי דין, אבל הם כן יכולים להיות בעלי דין ובעלי דין שהיו חוזרים כל יום הביתה ופתאום עכשיו לא חוזרים הביתה. אפילו אם הם היו במודיעין, אני לא מדבר איתך על אנשי קבע שהיו בגדוד מילואים בצפון, אפילו אנשי מודיעין או בקבע בשלישות פתאום יכולים להיעלם מהבית והיכולת שלהם לנהל את ענייניהם יורדת. 

אז אני כן הייתי מוסיף את אנשי הקבע. זה לא ישפיע על עורכי הדין, זו הרחבה המאוד משמעותית, בנות הזוג שהן עורכות דין זו באמת קבוצה רחבה שתפריע לחזרה לשגרה, ולכן שיגישו בקשה לעניין זה יחילו אותן. אבל אנשי קבע אני מבקש שנוסיף.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

חשוב לזכור שגם אם אנחנו מהדקים כמה שאפשר את התקנות האלה, ועוד קודם שהיו התקנות האלה בבתי הדין הרבניים על כל פנים, כי הסעיף היה יותר דינמי, לא משאירים אנשים כאלה בלי פתרון כי תמיד אפשר לפנות לבית הדין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בלי פתרון, אני יודע.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

צריך גם לזכור שההוראה הראשונה והמרכזית פה היא שבכל מקרה בית דין שבא לקבוע דיון בתקופה הזאת אמור לקחת בחשבון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון בסדר.

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

מה שחשוב להבין בקשר לאנשי הקבע, להבדיל מאנשי המילואים, זה שזאת העבודה שלהם, בסופו של דבר, לא גייסו אותם בכוח. אנשי הקבע בחרו בדרך הזאת, כרגע זו תקופה מאוד רגישה ומאתגרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל הם, למשל, אנשי קבע בפרקליטות הצבאית, הם חזרו כל יום הביתה ב-18:00.

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

גם עובדי ייעוץ וחקיקה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון - - - אבל אנשי הקבע שניהלו הליך, היה להם יום חופשי בשבוע, אולי, אני לא מכיר את מסגרת השירות שלהם, ופתאום הם מגויסים בדיוק כמו המילואים, אין הבדל. ולכן אני חושב שאנשי הקבע צריכים להיות בקבוצה הזו.

סליחה? שם ותפקיד רק בבקשה.

<< דובר >> אפרים גליקסברג: << דובר >>   

אפרים גליקסברג, טוען רבני, לשכת הטוענים הרבניים. שלום. 

גם אנשי קבע בקריה בבור לא חוזרים הביתה. ועוד, הייתי רב מחוז צפון של פיקוד העורף והיו מבצעים בלבנון ולכאורה הייתי איש עורף אבל כל השבוע הייתי בבית כי המטה היה בבור של פיקוד צפון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא חושב שאפשר לדמות את זה- - - 

מי? בזום? תכף. 

אז אני מבקש שנוסיף את זה. עוד דבר, אני לא רואה שום רלוונטיות לשתי הגדרות שאני מאוד לא אוהב בתקנות הן סתם מופיעות בפרק ההגדרות אפשר להוריד אותן.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

הן מופיעות כי יש חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות איבה או פעולות המלחמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הגדרת חטוף או נעדר. טוב. אני לא אוהב את ההגדרות האלו. מי שנקבע שהוא חטוף או נעדר לפי סעיף 3 לחוק התגמולים, מה זה משנה כתוצאה ממה הוא חטוף או נעדר עכשיו. באמת משנה? כמה חטופים או נעדרים יש לנו שהם לא כתוצאה מפעולות האיבה או המלחמה? זאת דלתא מאוד קטנה, ההגדרות האלו - - -

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

מה מפריע בזה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני שמתי לי מטרה לנטרל את ההגדרה הזאת בכל מקום שהיא נמצאת, ההגדרה של פעולות איבה ופעולות מלחמה. כי יש שם הגדרה של "עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות", ואין שום הגדרה בחוק לתום הפעולות. יש מקום שמגדיר איפה מתחילות הפעולות הצבאיות, אבל המושג "עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות" הוא חסר משמעות ולכן אני לא אוהב אותו בהגדרה.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

גם הסוגיה של משפחות שכולות אם אנחנו מורידים את ההגדרות האלו, זה מכניס את כל המשפחות השכולות שאי פעם היו בסעיף קטן 2(ה).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז אני פשוט חושב להפנות למצב המיוחד בעורף, לכתוב "פעולות איבה או פעולות מלחמה שהיו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף". בכל מקרה התקנות האלה הן בתוקף חודש, זה לא יהיה רלוונטי עד מצב מיוחד בעורף.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

כל הבחנה היא בין התקנות האלה לתקנות בתי המשפט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני יודע, אני בעד שישנו גם את תקנות בתי המשפט, נא לרשום את זה לפעם הבאה שמתקינים, אין לזה סיבה באמת, זו הגדרה בעייתית מאוד-מאוד, אתם כבר מכירים אותה מהרבה חוקים. אם זה לא היה לתקנות שצריך לשמור את האחידות שלהן, הייתי מוריד את זה, רק שיהיה פה לפרוטוקול ברור, יש מושג שנקרא "שבשתא כיוון דעל על", כשנוצר שיבוש, הוא מתקבע.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

אז הכוונה היא למחוק את זה עכשיו?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

היועצת המשפטית שלי לא מרשה לי - - - אני מבקש בפעם הבאה שמתקינים את ההגדרות האלה להוריד, הן מזיקות לדעתי.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אם אנחנו מגיעים להכרזה של השר אז לא צריך שום הגדרה. הכרזה של השר הוא מתייעץ עם כוחות הביטחון ועם מי שצריך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן נכון, אבל הכוונה היא מי חטוף או נעדר.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אז לא צריך את זה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

משפחה שכולה או של חטוף או נעדר כתוצאה מאירוע, בסדר, אני מבין את זה, אבל בתקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף, או מיום 7 באוקטובר וזהו. במקום לעשות הפניות על הפניות, ו"עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות"? בשבוע האחרון אני כבר לא יודע מה זה.

עורכת הדין אהובה יששכר יושבת-ראש ועדת בתי הדין הרבניים מלשכת עורכי הדין, בבקשה רק בקצרה כי אנחנו לקראת סיום.

 << דובר >> אהובה יששכר: << דובר >>  

בוקר טוב לכם. 

אני מאוד מסכימה עם מה שיושב-ראש הוועדה אמר לגבי בנות זוג, אני אומרת את זה מתוך ניסיון של חודשיים שאנחנו מתנהלים כך. הרבה מאוד בנות זוג של משרתים מכוח צו 8 מטופלות בילדים פנו אליי וביקשו את עזרתי והייתי צריכה לפנות באופן מיוחד כדי לסייע להן. 

צריך להתייחס גם לבנות הזוג בתקנה הזו, אני מדברת על תקנה 2(א) ובהקשר לזה אני רוצה להזכיר שאומנם יש את תקנה 4 שאומרת שהימים לא באים במניין אבל לבית הדין יש שיקול דעת לקבוע שלמרות תקנה 4 הימים יבואו במניין, או לקבוע מועד שעד לאותו מועד צריך לעשות את הפעולה הנדרשת או להגיש תגובה נדרשת. 

אם בית הדין יסבור שלמרות שאותה בעלת דין או עורכת דין שבעלה משרת במילואים, הצד השני יבקש שהימים יבואו במניין לנוכח הדחיפות, בית הדין ייענה לזה. אבל למה שהיא תפנה כל פעם ותבקש להתחשב בה? 

אני לגמרי מסכימה עם מה שיושב-ראש הוועדה אמר בעניין הזה ואני מדברת מניסיון של חודשיים וגם מניסיון אישי של כלותיי. הן מגויסות לא פחות מהבן שלי שגויס לצו 8, בלי לפגוע בו. 

אני גם מסכימה עם ההערה של רפי לגבי "הוכח". והכי חשוב אני אומרת את זה לנציגות משרד המשפטים שתהיה הלימה בין התקנות כאן ובין התקנות בבית משפט, כי בגלל חוסר ההלימה ביניהן והשוני ביניהן התעוררו בעיות במהלך התקופה. 

ועוד דבר, להנחות את הדיינים להפעיל על התקנה הזאת את תקנה 4 כי הרבה מפספסים אותה.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

חשוב רק לזכור כי את מציינת את תקנה 4, לא בתקנות האלה אלא תקנה 4 במצב חירום מיוחד, נכון?

 << דובר >> אהובה יששכר: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

תקנה 4 חלה רק אם השר מחיל את תקנה 4 וברירת המחדל פה תקני אותי אם אני טועה, כבר לא משתמשים בתקנה 4 ועוברים לתקנות האלה ואז הסיפא של תקנה 4 לא יעזור לך.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

אולי תבהירי מה התכוונת? אולי התכוונת שכרגע בימים האלה בית הדין לא מקפיד על תקנה 4?

 << דובר >> אהובה יששכר: << דובר >>   

בדיוק. כי הם מגישים בקשה, כאילו חלף הזמן, ובית הדין נותן החלטות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה הבנתי.

 << דובר >> אהובה יששכר: << דובר >>   

סליחה, רק רגע, בהמשך - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, סליחה אנחנו בהתקנת תקנות, בישיבת פיקוח על איך הן מופעלות אנחנו נעשה אולי ישיבה אחרת. אני חייב לסיים את הדיון רק התייחסות, בעצם התקנות האלה אנחנו מחילים אותן רטרו?

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מ-1.12.2023? זאת אומרת מיום שישי אין משמעות רבה לרטרו כי זה שישי-שבת, ואנחנו עכשיו ביום ראשון בבוקר.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

אנחנו התלבטנו בזה, אבל מאחר שכרגע אדם שהגיש הבוקר הליך הוא עשה את זה כדין, אנחנו לא יכולים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל לעניין משך הימים, אני לא רוצה שייספרו לו פתאום 3 ימים, זה עלול להעביר אותו צד. נוצר ואקום, את לא יכולה, חייבים לעשות את זה רטרו. מישהו שהיו לו 28 יום כשהתחילה המערכה ועכשיו שלושת הימים האלו זה מה שמעביר אותו לחריגה מ-30 הימים שהיו לו להגיש משהו.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

גם האחידות מול בתי המשפט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, זה חייב להיות ב-1 בדצמבר. לכן קבעתי את זה ליום ראשון בבוקר בהסכמה עם חברי הוועדה שנעשה את זה כמה שיותר מוקדם כדי לצמצם את אי-הוודאות ולצמצם את פרק הזמן שצריך להחיל את זה רטרו ובעצם זה רק שישי-שבת אבל אנחנו נחיל את זה רטרו מ-1 בדצמבר. חייבים, אחרת זה משך ימים.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אם זה מתפרסם היום בכל מקרה זה נכנס לתוקף רק דקה אחרי חצות הלילה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא משנה, זה מ-1 בדצמבר, אנחנו היום ב-3 בדצמבר, זה יומיים אחורה בגלל משך הימים, שאר הדברים בסדר, לא היה שום דיון, לא היה אף אחד שצריך להגיש מועד וכדומה, אבל לעניין מספר הימים וגם לעניין אחידות מול בתי המשפט שאנחנו משמרים גם בדברים שאני פחות אוהב.

<< דובר >> אפרים גליקסברג: << דובר >>   

שאלה בבקשה, לגבי תקנה 2(3) מופיע "על אף האמור הפסקה לא תחול אם בעל הדין או בא כוחו". השאלה אם זה לא יוצר תקלה אם עורך הדין, בעל הדין במסגרת נניח דיני משפחה נמצא במילואים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שיחליף עורך דין. תודה.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

עוד הערה, נגיע לזה כשנקרא את התקנות אבל יש פה קביעה שבאותם מקרים דחופים שנקבעו בתקנות הקודמות, גם כשזה קבוצות אוכלוסייה מוחרגות, באותם מקרים בכל מקרה כן יתקיים הדיון או ייספרו הימים, בזמנו היה הרבה שיח פה בוועדה על אחד הנושאים לגבי דיין יחיד ומה שהוא מוסמך לדון, והיה ויכוח באותה ועדה והוחלט להכניס את זה כי זה בעצם מאפשר לקיים דיונים.

כאן כשאנחנו מדברים כבר על ההחרגה של הקבוצות ייתכן שיש מקום לקבוע שהנושא הזה של דן יחיד לא יביא לכך שאותם עניינים ייחשבו דחופים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אסביר שוב. מה שבעצם מוצע פה בתקנות זה שככלל יוחזרו דיונים להתקיים כשבית הדין יצטרך לקחת בחשבון את הנסיבות ויש את האוכלוסיות שהזכרנו קודם, שבאותם מקרים בכלל לא ייספרו הימים ולא יתקיימו דיונים. ובכל זאת יש פה החרגה אחרת, שקובעת שבאותם הליכים דחופים שנקבעו בתקנות הקודמות, באותם מקרים יתקיימו דיונים למרות שמדובר באוכלוסיות האלה. יש נושא אחד שהיה במחלוקת גם פעם קודמת ובסוף זה כן אושר, הנושא של דן יחיד. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל ההגדרה של דן יחיד זה כמעט תמיד בהסכמה, זו הייתה ההגדרה.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

נכון בהסכמה ובכל מקרה יש אפשרות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז זה לא מטריד אותי.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אבל אז הקביעה תהיה הפוכה, שבאותו מקרה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם אדם הסכים לדיון עם דן יחיד אז הוא מוחרג, וגם פה אם הוא מסכים, הוא מוחרג.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אבל פה זה לא כתוב בנושא של דן יחיד.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

פה זה אוטומטי ופה צריך להגיש בקשה, זה ההבדל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לדעתי לא צריך לשנות את זה, זה בסדר, דן יחיד זה גם בדרך כלל המקרים הדחופים וגם המקרים בהסכמה.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

זה לא בהכרח המקרים הדחופים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא בהכרח אבל זה תמיד בהסכמה.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

לפעמים אנחנו מעוניינים למרות שזו מריבה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

הוא היה יכול להסכים לפני שהייתה הדחיפות הזו, כשעוד לא היה מצב חירום. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא היה יכול להסכים לפני חצי שנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ועכשיו מה? זה לא יחול לגביו?

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה? ההוראה הזו לא רלוונטית?

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אם הוא נמצא תחת פסקה 5 של אותם דיונים שכן אמורים להתקיים, כולל הדן יחיד שהוא הסכים לו לפני חצי שנה כשעוד לא היה מצב חירום, אז למעשה כן יתקיים דיון בעניינו למרות שהוא נמנה על אחת מהאוכלוסיות המוחרגות שהזכרנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה?

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

בכל מקרה יש אפשרות להסכים.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

ועדיין הוא יכול להגיש בקשה לבית הדין ולהגיד אני תקוע ואני לא יכול למרות שפעם הגשתי הסכמה.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

עכשיו הם רוצים שהוא יידרש לבקש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כמה מקרים כאלו יש? מישהו שהסכים לדן יחיד ולא קיים דיון ועכשיו - - -

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

הוא תמיד יכול לפנות לבית הדין.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אתם לא חושבים שעדיף להחריג?

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

דיני משפחה תמיד יש מקרים דינאמיים שאת לא יכולה לתאר אותם, תמיד צריך שיקול דעת וזה גם מה שעשו פה. זה לא קריטי לא לפה ולא לפה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

היו עכשיו חודשיים שבהם הדיין לכאורה היה יכול לדון. גם כשהוא היה במילואים לא עשינו החרגה בין הקבוצות. או שהוא דן או שהוא לא דן, או שהוא נתן החלטה או שהוא לא נתן החלטה. אז דווקא עכשיו לא נראה לי הגיוני שזה ישתנה. מה שהיה עד עכשיו הוא שיהיה בדין הזה. עד עכשיו היה אפשר לתת לו את ההחלטה, לא גרעתי את מצבו, אני לא רואה סיבה לשנות את זה. צפו בעיות כלשהן מלמטה בנושא הזה? אני לא חושב, ועכשיו כולל אנשים בצו 8 כולל כולם היו באירוע הזה במשך חודשיים ויכלו לתת ולא נתנו לא רואה סיבה לייצר פה החרגה.

מי מקריא?

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

גאל רוצה להגיד משהו.

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

אתה רוצה שנברר על קבוצות נוספות? דובר על כך שנברר עם השר. אז יש תשובה. גם מבחינת שר המשפטים ההרחבה של הקבוצות היא לא דבר נכון ולא דבר נדרש כי כמו שהוסבר יש גם את הסעיף של הכוונת שיקול הדעת של השופט ולכן מבחינתנו לא צריך להכליל קבוצות נוספות. 

עם זאת ככל שלחברי הוועדה יש הכרח להכליל חיילי קבע, ככל שיוחלט להרחיב מבחינתם השר בדעה שצריך להסתכל על כל כוחות הביטחון ביחד, שזו הרחבה מאוד משמעותית מבחינה מספרית וזה יהיה חיילי סדיר וקבע ושוטרים וסוהרים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, זו הרחבה משמעותית מבחינת מספר האנשים אבל זו לא הרחבה משמעותית מבחינת מספר הדיונים כי כל הסדירניקים לא מנהלים הרבה הליכים, אנחנו יודעים את זה סטטיסטית שרוב האנשים בגיל 18-21 לא מנהלים הליכים, ודאי שלא בבית דין לענייני משפחה, זה לא הגיל.

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

מדובר על שוטרים ועל סוהרים ואם זה יהיה ככה נסתכל על הנוסח שנחקק בחוק דחיית מועדים הוראת שעה חרבות ברזל (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), שזה חוק שנחקק ממש בתחילת המלחמה ושם כן הייתה החלטה להרחיב את הקבוצות כי זה היה לתקופות מאוד קצרות ולהסתכל על כוחות הביטחון, נדמה לי שבוועדה של חוץ וביטחון עשו כל מיני התאמות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מאוד בעד.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אפשר לעשות דירוג ביניים במקרה הזה אם הוגשה בקשה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם הוגשה בקשה זה לכאורה כולם.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

לא, אם הוגשה בקשה ואז בית הדין שוקל. פה אם הוגשה בקשה זהו. כמו שעשינו עם האגרות שעצם גשת הבקשה הופכת את האגרה לנדחית, אז גם פה עצם הגשת הבקשה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה נראה לי הכי טוב. ואז כאילו זה אוטומטי מוגשת בקשה. האמת היא שזה גם לא רע לנשות המילואים, גם אם הוגשה בקשה. זה מצוין לכולם. ואז מגישים בקשה וזה מוחל עליהם אוטומט.

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

לא דובר על כך עם השר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מאחר שבכל מקרה - - -

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

בכל מקרה זה רק לחודש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הפתרון של רפי הוא לדעתי מצוין כי אנחנו יכולים להגדיל את הקבוצה, משרתי צו 8 לא צריכים להגיש בקשה, ההרחבה, גם אם מדובר בכוחות הביטחון הכלליים וגם אם מדובר בנשות צו 8 או בני זוג צו 8. 

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

ואז זה בלי שום שיקול דעת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, יש שיקול דעת לצו 8 עצמו, זה לא שולל את שיקול הדעת להחריג.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >   

ברירת מחדל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה אומר הגשת בקשה, זה אוטומטית חל עליך אלא אם כן יחליטו לגביך אחרת, כמו סעיף החריגים. לדעתי זה דבר שאנחנו יכולים לעשות גם לבנות זוג וגם למשרתי כוחות הביטחון נעשה את זה בתקנות וזה יועתק לכללי.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

רפי, בוא נחשוב רק רגע על הליכים שהוגשו לפי החוק להסדר התדיינויות, מה המשמעות של זה שאדם מגיש הליך והד השני עכשיו יגיד - - -

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אין ספק, אמרתי את זה קודם, זה תוקע.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

לא.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

לא, אבל עצם זה שיש פתאום - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל יש שיקול דעת.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

מבחינת מניית הימים אין בעיה כי התקנה הזאת מתחילה מ-1 בדצמבר.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

לא על מניית הימים, אני מדברת על זה שאדם מגיש תובענה ליישוב סכסוך ואז הבת זוג שלו לשעבר הגישה הודעה שהיא בת זוג והיא לא יכולה להגיב. אז התובענה הוגשה או לא הוגשה?

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

הוגשה, אבל לא אי אפשר לקיים דיון, אין פה איסור להגיש תובענות.


 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

הקפאת מועדים כן או לא?


 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

תחליטי באיזה פרק זמן את נמצאת, לפני תקופת עיכוב ההליכים או אחרי. לפני, אז הזמן נתקע, אחרי, אז היא הגישה אבל לא התקיים דיון. 

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

אבל עיכוב ההליכים לא מסתיימת עבור האוכלוסיות המיוחדות.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אם זה לפני תום תקופה עיכוב ההליכים, עברנו על זה, זה באמת בעיה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. אבל זה נכון גם לאיש צו 8 עצמו.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

לאיש צו 8 לא נספרת תקופת עיכוב ההליכים?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ואם עכשיו לקחו מישהו עם צו 8? צו 8 זה דינמי, מי שקיבל צו 8, יכול להיות מישהו שלא קיבל צו 8 בשבוע הראשון או שקיבל והשתחרר ועכשיו קיבל שוב. או ששוכר עורך דין שקיבל צו 8 וזה תוקע את ההליך. מי שרוצה לשחק עם זה יוכל ולכן יש את שיקול הדעת ויש את הסעדים הדחופים שבהם אין עיכוב.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

אולי עדיך בכל זאת לא להכפיל את האוכלוסייה הזאת? כי זה ממש מכפיל.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

לא, אבל זה לא מכפיל אוטומטית אותה אוכלוסייה אם היא מגישה בקשה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יותר מבעלי הדין, אני חושב על עורכי ועורכות הדין גם. בסופו של דבר זה גם אינטרס של המתדיינים, שהעורך דין או הטוענים הרבניים ייתנו לו שירות וטיפול מיטביים.

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

אבל הסעיף שיש כבר עכשיו נותן את המענה לזה. אפשר לבקש ובית המשפט מונחה כבר מראש מה שהוא די חריג, בדרך כלל לא אומרים לדיין או לשופט מראש לקחת בחשבון ולשים לב - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב, אני רואה את הצדדים לכאן ולכאן ואני לא אשנה ממה שכתבתם פה. לפני ההערכה הבאה תעשו איזו חשיבה וגם יצוצו לכם דברים מהשטח, ואתם בבתי הדין תראו כמה בקשות מוגשות לכם גם ממי שלא בקבוצה שמבקשים ומאשרים לכם תעשו בדיקה ותבקשו שיציפו את זה למעלה.

בכבוד, נעה.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אני רק אציין שקיבלנו אישורים על ההתייעצויות והסכמה של נשיא בית הדין הרבני הגדול.

" טיוטת תקנות הדיינים (הוראה שעה - חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023

	
	 
	בתוקף סמכותי לפי סעיף 27(א)(1) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955 (להלן -
החוק), בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, ובהתייעצות עם חבר דייני בית
הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה
חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 27(ב) לחוק אני מתקין תקנות אלה:

	הגדרות
	1.
	בתקנות אלה – 

"בית דין" – בית הדין הרבני הגדול ובתי דין רבניים אזוריים;

"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);

"חוק התגמולים" – לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה התשפ"ד-2023; 

"חטוף או נעדר" – מי שנקבע שהוא חטוף או נעדר לפי סעיף 3 לחוק התגמולים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;

"פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה,
שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;

"פעולות צבאיות משמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן
החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023);

"ראש בית דין" – כהגדרתו בתקנות סדרי דין;

"תקנות סדרי דין" – תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב
חירום מיוחד)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023;


	
	
	

	הארכת מועדים
	2.
	בתקופה שעד י"ט בטבת התשפ"ד (31 דצמבר 2023) בבית דין –

(1) בבוא בית הדין לקבוע דיון בהליך או מועד להגשת מסמך, ישקול את הנסיבות של כלל המעורבים בהליך ודחיפות ההליך, בשים לב למצב המיוחד בעורף;
(2) לגבי המפורטים להלן, לא תבוא תקופת תוקפן של תקנות אלה במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית הדין, וכן לא יתקיימו דיונים:
(1) בעל דין או בא כוח שמשרת במילואים מכוח צו לפי חוק שירות מילואים, התשס"ח-2008



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רק רגע, אז פה לגבי בעל דין או בא כוח שמשרת במילואים, כאן השר מוכן שיהיה "כוחות הביטחון" - - - את ההגדרה?


 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

אם אנחנו מרחיבים את זה לחיילי סדיר וקבע אז צריך להכניס את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכוחות הביטחון.

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

אבל שוב גם הוא לא חשב שצריך להכניס את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עדיין לא חושב? למרות הפניות שהגיעו?

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מקבל את שיקול דעתו אבל אני קורא פה לבית הדין וגם לבתי המשפט להפעיל התחשבות מקסימלית בנושא הזה, כי אני מקבל על זה כן פניות.

 << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >>   

אנחנו גם בשיח עם הנהלת בתי המשפט, ברור לכולם שנהיה מאוד-מאוד גמישים.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

עוד חודש נצטרך הרי להגיע לפה שוב, אז אפשר להכין את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר אבל תעקבו אחרי פניות מהסוג הזה. גם לשכת עורכי הדין וזה תודיעו אצלכם בקבוצות שבעוד חודש נראה אם יש צורך בהארכות.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

גם הנהלת בתי המשפט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן הנהלת בתי המשפט, הם אמרו שהם בשיח איתם.

	הארכת מועדים
	2.
	(2) בעל דין או בא כוח שהוא חטוף או נעדר
(3) בעל דין או בא כוח שהוא הורה או בן זוג או בן משפחה אחר של חטוף או נעדר
בפסקת משנה זו – 
"בן משפחה אחר" – כל אחד מאלה:
(1) ילדו של חטוף או נעדר.



 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

ומוחקים פה את "שמלאו לו 18 שנים" כי כך נעשה גם בתקנות בתי המשפט.

	
	
	(2) אח של החטוף או הנעדר; לעניין זה "אח" – כהגדרתו בחוק המימון;
(3) קרוב משפחה אחר שמשולם לו מענק לפי סעיף 2א(א)(1) לחוק המימון;
"חוק המימון" - חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים
ונעדרים, התשס"ח-2008;

(4) בעל דין או בא כוח שהיישוב שבו התגורר התפנה כתוצאה מהכרזה על מצב מיוחד בעורף המנוי בתוספת לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) התשפ"ד-2023
(5) בעל דין שהוא בן משפחה מקירבה ראשונה של אדם שנהרג בפעולות האיבה או פעולות המלחמה



 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

יש פה באמת תיקון שנעשה בנוסח שנעשה בעקבות הנוסח ותוקן גם בנושא של תקנות בתי המשפט.

	
	
	(3) על אף האמור בפסקה (2), הפסקה לא תחול אם בעל הדין או בא כוח כאמור בה, ביקש שלא להחיל את הארכת המועדים או ביקש כי יתקיים דיון לגבי עניינו; בהליך שבו יש כמה בעלי דין או באי כוח המנויים בפסקה (2), הפסקה לא תחול רק אם הסכימו לכך כולם ;



 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

כלומר בא כוח יכול לתקוע את ההליך?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

בעיה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה?

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

הוא חייב לפטר אותו בשביל זה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

להפסיק אותו שהוא לא יתקע? בעל הדין אומר "אני רוצה".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ברור שבא כוח יכול לתקוע את ההליך, לא הבנתי, אז תפטר אותו.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אז מי פה קודם?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל אין דבר כזה, אני לא בא לי להגיד לך לא, בגלל הנסיבות המשפחתיות ביני ובינך, אבל עורך הדין שלי הוא אומר, "אני לא יכול".

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אני מדבר על מקרה שבעל דין אומר "אני רוצה דיון" ובא כוחו אומר "אני לא מוכן".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז אני אומר שיפטר אותו.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אז אתה אומר שהאפשרות היחידה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה זה האפשרות היחידה? אם בא כוח שלי תוקע לי דיון שאני רוצה שיתקיים, אני אפטר אותו בלי קשר.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

לא כל כך מהר מפטרים בא כוח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, אז מה לעשות? הוא לא יכול לבוא לדיון, מה אתה רוצה?

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אני חושב שבמקרה כזה בעל הדין הוא זה שיחליט בדין שלו ולא בא כוחו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין דבר כזה אבל אין דרך, זה לא, יש בא כוח אתה לא רוצה אותו, תחליף אותו.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אמרת עם כולם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתה לא רוצה אותו תחליף אותו.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אבל לא כל כך מהר מחליפים עורך דין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל כן כל כך מהר מנהלים דיון בלי בא כוח? 

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

הוא רוצה, הוא בעל הדין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז אם הוא רוצה שיפטר אותו, שיגיד לו שהוא מפוטר.

 << דובר >> יעל בלונדהיים: << דובר >>   

מה שבא כוח יכול להודיע לבית המשפט שבאופן חריג הוא לא מגיע, לשלוח מישהו אחר, אם הם לא מצליחים להגיע להסכמות ביניהם, אז - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין דבר כזה. ממתי גם בעל דין מודיע דברים לבית הדין שלא באמצעות בא כוחו? חוץ מזה שלפעמים יש שוטר טוב, שוטר רע, בא בן המשפחה לא רוצה להגיד לא, מפאת כבודו של האדם שהוא מנהל נגדו הליך או שלא זה, והוא אומר אני מסכים לבוא אבל מה לעשות הבא כוח שלי לא מסכים, אתה לא מייצר פה - - -

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

או שבעל הדין מתווכח עם בא הכוח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם הוא מתווכח, הוא מפטר אותו.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אני חושבת שמה שמטריד פה את רפי שבניגוד למה שאנחנו מכירים בדרך כלל אין מקום לבא כוח לאינטרסים משלו - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר אבל פה המקרה הזה שונה. אני לא מכיר חובה לבעל דין - - - הוא יכול להגיד "אני לא מיוצג לדיון זה, אני מפטר אותו לדיון זה". גם זה הוא יכול להגיד.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אני זוכר שהיושב-ראש אמר בישיבה הקודמת, זה מצוי בפרוטוקול, שבעל הדין קודם לבא הכוח. הייתה פה חברת-כנסת שאמרה "לא, צריך לדאוג לבאי הכוח".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ברור שהוא קודם, אבל רפי אין ספק שהוא קודם אבל אם הוא אוכלוסייה מיוחדת, ובפרט כזו המשרתת בצו 8, אני לא אחייב אותו. פה הוא צריך לתת הסכמה אקטיבית, כן, אלא אם כן יבוא בית הדין וייתן החלטה נקודתית. בוודאי. זו גם לא התנגדות והסכמה, הוא צריך לתת הסכמה אקטיבית, יכול להיות שבעל הדין ירצה מאוד לקיים את הדיון אבל אי אפשר להשיג את בא הכוח כי הוא בתוך עזה.

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

רק יוסכם שאין סעיף כזה, מה שאני מכיר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ככה זה בבתי המשפט אותו סעיף, נכון?

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אין סעיף כזה שבא הכוח יכול נגד דעתו של בעל הדין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל אין לך נגד דעתו נגד דעתו, שיפטר אותו. מילא, תבוא ותגיד בהליך פלילי לפעמים ממנים לך סנגור בלי ששאלת. פה זה הליך פרטי לא ממנים לך עורך דין בכפייה, נכון? לא מוצא חן בעיניך? העורך דין רב איתך? אתה אומר לו "שלום, תודה". מה הסיפור?

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

לא תמיד זה כזה סיפור קל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון לא תמיד זה כזה סיפור, אבל זה בוודאי יותר סיפור מלבוא ולקיים דיון בלי שאתה מצליח להשיג את העורך דין של הצד השני. שוב, בלי להשיג אותו אפילו. יכול להיות שלא הצלחת לתפוס אותו טלפונית. 

הלקוח לא יודע מה הנזק שייגרם לו מדיון בלי העורך דין. הוא בכלל לא יודע, הוא לא מודע בשביל זה יש לו עורך דין שיסביר לו אבל אי אפשר, והצד השני מנצל את החולשה שלו, מפעיל עליו לחץ, אומר לו "תסכים", הוא מסכים, העורך דין לא ניתן להשיג אותו בכלל, אתה מקיים דיון, ואז יינתן פסק דין, ייצא עורך הדין מצו 8 ויגיד "אוי ואבוי מה עשית" יגיד כבר - - -

 << דובר >> רפי רכס: << דובר >>   

אולי גם לא תאפשר לו לפטר אותו, כי הוא נשאר בלי ייצוג?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, אבל אם הוא מפטר אותו זו החלטה רצינית. רפי אני לא מבין אותך - - -לא ישתנה, עזוב, הסעיף לא ישתנה. ארבע.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

	
	
	(4) בית הדין לא ייתן כל החלטה או פסק דין גם אם לא הוגש מסמך שעליו הורה בית הדין לפי העניין, או שבעל הדין או בא כוחו לא התייצב להליך או לא פעל לפי הוראה אחרת בדין, אלא אם כן - - - 



 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

"אלא אם כן", נתקן פה ל"שוכנע" במקום "הוכח".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"אלא אם כן בעל הדין", בלי "שוכנע" ובלי "הוכח". "אלא אם כן בעל הדין או בא כוחו שלא פעל כאמור לא נכללים בקבוצות המפורטות בפסקה 2".

	
	
	אלא אם כן בעל הדין או בא כוחו שלא פעל כאמור לא נכללים בקבוצות המפורטות בפסקה (2)



 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

	
	
	וזאת על אף האמור בתקנות סדרי דין אחרות;

(5) פסקות (2) עד (4) לא יחולו על העניינים המפורטים בתקנה 3 לתקנות סדרי דין;



אני עוד פעם שואלת לגבי הדן יחיד אם אנחנו לא רוצים, כי זה גם העניין של המועדים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. תקנה 3 לתקנות סדרי דין שפעלה כרגיל עכשיו בחודשיים האחרונים ולא שמענו עליה אילו תלונות כלשהן. אני לא משנה אותה.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אבל כן אנחנו מבקשים שישימו לב לזה לפעם הבאה, שתבדקו בשטח אם יש קושי בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בוודאי.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

	
	
	(6) על אף האמור בפסקה (2), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסוים יידון; החלטה כאמור לא תינתן טרם מתן אפשרות לשמיעת עמדתו של בעל דין או בא כוח מקום שבו בעל הדין מיוצג.

	תחילה
	3.
	תחילתן של תקנות אלה ביום י"ח בכסלו התשפ"ד (1 בדצמבר 2023).



אני כן מציינת עוד פעם, שתמיד אנחנו מעדיפים שלא לעשות דברים רטרואקטיבית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל הסיבה פה לעשות רטרואקטיבית מאוד ברורה, כל התקנות האלו מטרתן לייצר דמיון ושוויון בלוחות הזמנים, לפעמים יש גם הליכים שמתנהלים במקביל בשתי ערכאות, אנחנו יודעים, ויכול להיות שעם לוחות הזמנים, חלק הרכוש מתנהל פה, הגט מתנהל שם, וצריך לייצר אחידות בין בתי הדין לבתי המשפט ולכן אנחנו נחיל אותה מ-1 בדצמבר 2023, על אף החריגות של העניין מסיבה מאוד פשוטה, שוב, הלוואי שזה היה וכולם היו נותנים מספיק זמן להיערך והיו מאשרים את זה כבר ביום חמישי או ביום רביעי כמו שרצינו. אני השארתי מועדים פנויים לצורך הדיון הזה כל השבוע שעבר, פשוט חיכינו שזה יקרה. לא בא בטענות ושום דבר זו מלחמה וכו', הכול בסדר, אבל צריך לחול מאותו מועד. 

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

בגלל שזה אמור בעיקרון שלא לפגוע בבעלי הדין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, זה כן פוגע, זה מניין ימים, מניין מועדים.

 << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אתה אומר הפוך, אתה מאשר את זה כדי שזה לא יפגע, אני אומרת את זה לפרוטוקול כי זה באמת חריג שאנחנו מאשרים לעשות משהו באופן רטרואקטיבי. תמיד אנחנו מעדיפים להימנע מזה. פה בגלל שהוועדה רואה בזה משהו שמטיב - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה גם מטיב וגם מייצר את האחידות בין המערכות, שזו המטרה הגדולה בתקנות האלו, כמו שאמרתי ויתרנו על הרבה דברים פה, שלדעתי היה צריך לעשות בשם האחדת ההסברים עד כמה שניתן כדי שלא לייצר בלבול בסופו של דבר בנושא הזה. אמת ויציב, יציב עדיף בהרבה מאוד תחומים כי מערכת המשפט פועלת בסופו של דבר כמכלול.

בסדר גמור, טוב. 

הצעת תקנות הדיינים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(סדרי דין בבתי דין רבניים)

מי בעד? מי נגד אין מתנגדים אין מתנגדים פה אחד.

הצבעה

אושרה 

התקנות אושרו בנוסח המתוקן כפי שהוקרא. 

תודה רבה לכל הנוכחים, תודה רבה למשרד המשפטים, בתי הדין, היועצים, לשכת עורכי הדין, איילת, הייעוץ המשפטי, תודה לכולם. 

ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:23. << סיום >>