פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
ועדת הכלכלה
06/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 245
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ג בכסלו התשפ"ד (06 בדצמבר 2023), שעה 9:30



סדר היום:
 << נושא >> השפעת הקיצוץ בתקציב משרד הכלכלה לשנת 2023 על הפריפריה << נושא >> - בהשתתפות חה"כ ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
בועז טופורובסקי
עופר כסיף
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון


מוזמנים: 
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת
	אמנון מרחב
	–
	מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

	שי קורן
	–
	הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

	נורית צור רבינו
	–
	מנהלת מנהל אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

	עוז כץ
	–
	סמנכ"ל במשרד הכלכלה

	כפיר בטט
	–
	סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

	גל ברנס
	–
	רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

	רועי כהן
	–
	עו"ד, נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל

	ד"ר רון תומר
	–
	נשיא התאחדות התעשיינים

	ליאור כוכבי
	–
	מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים

	נתנאל היימן
	–
	ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים




ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים – מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> השפעת הקיצוץ בתקציב משרד הכלכלה לשנת 2023 על הפריפריה << נושא >>  


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני פותח את הישיבה בנושא השפעת הקיצוץ בתקציב משרד הכלכלה לשנת 2023 על הפריפריה. השר כיבד אותנו בנוכחותו. האמת שזו הייתה גם בקשה שלו, שוחחתי איתו על הקיצוץ ועל כל מה שקורה מסביב. ומה שהוא אומר לי שרוב הכסף צריך ללכת לפריפריה. שקיצצו חצי מיליארד שקלים בהרשאות ועוד 100 מיליון מזומן. 600 מיליון שקלים, זה הכול היה צריך ללכת לפריפריה לפי טענתו. בבקשה כבוד השר. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

אדוני יושב הראש – ידידי דוד ביטן; חברי הכנסת, אני מודה לכם על ההקשבה. אתם שותפים אמיתיים וטובים למשרד הכלכלה, אופוזיציה וקואליציה כאחד. כמדומני, כולנו רואים באותה צורה את המחויבות שלנו לסייע לעסקי ישראל, כלכלת ישראל. ואני מודה לכם. אני מודה לכם על מה שהיה, אנחנו עוד נדבר על זה טיפה בהמשך. 

אני רוצה לפתוח ולהביע את צערי, צערנו, ומשתתף בצערם של משפחות לוחמי צה"ל שנהרגו בקרבות ובכלל של משפחות כל הנרצחים במלחמה. נאחל החלמה מהירה לכל הפצועים ולחזרתם הביתה בשלום של כל לוחמי צה"ל וכמובן כל החטופים. 

אנחנו מחויבים להמשיך בלחימה עד הסוף. עד להכרעה מוחלטת של החמאס ולעשות כל מאמץ להחזיר את החטופים כמובן. ואנחנו גם מחויבים לחיזוק כלכלת ישראל. זה פרק משמעותי במלחמה. עכשיו, הדרך הטובה ביותר להבין את האתגרים ולתת להם מענים זה לרדת לשטח, לעלות לשטח, להגיע לשטח. ואני חורש, יחד עם המנהלים אצלי במשרד הכלכלה והתעשייה, חורשים את השטח כל הזמן. ואנחנו רואים את המצוקות והמצוקות הן קשות מאוד. אני מניח שגם אתם, חברי הכנסת, מגיעים לשטח. המצוקות הן קשות מאוד. מפעלים, מפעלי חיים של אנשים, שעומדים להתנפץ. עסקים שעומדים לפני קריסה. ומה הם בסך הכול עשו? פתחו עסק, האמינו בחלום שלהם. רוצים להגשים חלומות. 

אני רוצה לשים דגש על הפריפריה שלנו, על ה-0-9 בצפון, ה-0-7 בדרום ובכלל על אזורי פיתוח א', אזורים שבהם האנשים יורדים לחבלי ארץ ישראל, ליישב ולהתחזק בחבלי ארץ ישראל. והנה באה המלחמה והציבה להם אתגרים שהם לא יודעים לפתור לבד. כל החיים שלהם שילמו מס הכנסה, פרנסו את משפחתם ואת האנשים שעובדים אצלם בכבוד, יישבו את חבלי ארץ ישראל. והם היום צועקים 'הצילו', מחכים שנעזור להם. הם סומכים על הממשלה ועלינו, פה בפרלמנט, שנעזור להם בעת צרה. הם מצפים לערבות הדדית בין הממשלה לבין העסקים. הם בונים על זה. הם בונים שניתן להם סיוע מהיר, מדויק, שיפתור באמת את האתגרים שיש להם. אולי האנלוגיה הכי טובה שאני יכול לתת, כך אני מרגיש, זה שכמו אמא לילדיה, כך המדינה לעסקיה. אנחנו צריכים לחשוב עליהם כמו הילדים שלנו, איך אנחנו עוזרים להם להצליח. כי ההצלחה של העסקים זו הצלחה שלנו כמדינה. 

יש לנו קושי גדול. כי כשאנחנו יורדים לשטח ומבינים את האתגרים אנחנו חוזרים ולא מבינים אותנו באוצר. האוצר לא מחזיר לנו טלפונים. הוא מנותק מהתהליכים. וכואב לי על כך. אני לא זוכר שהם באו, ירדו איתנו לשטח ושאלו אותנו איך אפשר לעזור. זה מה שאני עושה. אני יורד כל הזמן לשטח ושואל את האנשים, את המנהלים, את השלטון המקומי, את העסקים הקטנים והבינוניים. אני שואל אותם איך אנחנו יכולים לעזור לכם? והאוצר לא בא ושואל אותנו איך אנחנו יכולים לעזור. אז כאילו נוצר מצב שאנחנו מפקירים אותם לגורלם. אני לא אתן לדבר כזה יד. אני לא מוכן שעסקים יקרסו בצפון ובדרום בגלל המלחמה. וכשהם זקוקים לסיוע אנחנו נגיד להם אין לנו את המשאבים הנדרשים. אין דבר כזה, זה לא יעלה על הדעת. כי אני, אני חושב שכולנו, ערבים להם. זו ערבות הדדית. 

אני רוצה לתת לכם עוד זווית של אותו נושא. ירדתי לשטחי כינוס, דיברתי עם הלוחמים. מלח הארץ. אתם יודעים איזה תחושת שליחות יש ללוחמים. כשאני הולך להלוויות וניחומי אבלים, המשפחות של החיילים והלוחמים המדהימים שלנו אומרים לי 'תמשיכו עד הסוף. תמשיכו עד הסוף. אנחנו שילמנו מחיר, תמשיכו עד הסוף'. אתם מכירים את זה. ומה אומרים לנו אותם מילואימניקים, שרבים מהם הם בעלי עסקים. אנחנו שלחנו אותם להילחם בעזה ובצפון ולסכן את החיים שלהם. והם צריכים להיות מודאגים מענייני פרנסה? נראה לנו סביר שכשהם יחזרו, בעזרת השם, הביתה אחרי הניצחון, לא יהיה להם עסק לחזור אליו? זה נראה לנו הגיוני? הם מבקשים מאתנו דבר אחד: תשמרו לנו על הפרנסה, תשמרו לנו על הבית. תנו לנו להתרכז במלחמה בראש שקט. 

הם מצפים מאתנו לערבות הדדית. שהם יילחמו ואנחנו נשמור להם על הפרנסה ועל הבית ועל העסק, שלא יקרוס חלילה. אסור שיהיו מוטרדים בענייני פרנסה. ויש סדקים כאלה היום. אני אומר לכם, אני מקבל. אנחנו מקבלים קריאות מצוקה. וחוץ מזה, אם העסקים שלנו יקרסו החמאס ניצח. אסור שאף אחד יקרוס. אחד לא. 

עכשיו אני אתן לכם זווית נוספת של אותו נושא. פסיכולוגיה של צמחיה. אני הייתי משקיע, הייתי יזם, הייתי איש עסקים. יזם שמחר אחרי המלחמה ירצה לפתוח עסק בעוטף עזה, ירצה לפתוח עסק בשדרות. מה הוא יעשה? הוא ירים טלפון לאנשי עסקים היום וישאל אותם האם כדאי לבוא? האם בעת צרה, שיכולה להיות, האם המדינה תמכה בכם? אם התשובה תהיה 'לא עזרו לנו מספיק' – אף אחד לא יבוא יותר לדרום ולצפון. הסיוע שלנו היום בעת מבחן, במלחמה, זה לא משהו קטן. זה יחרוץ את הגורל של הגליל והנגב והגולן והערבה ויהודה ושומרון. כך אנחנו צריכים להבין את גודל האחריות שיש עלינו. לא נגרום לקיימים להצליח לא יבואו יותר להתיישב. זה בעצם לתת להם רשת ביטחון. רשת הביטחון זה גם מפתח לעתיד. 

אני זקוק לעזרה שלכם, חבריי חברי ועדת הכלכלה. אנחנו צריכים שתירתמו כל פעם שעברה, שהיה לנו מחלוקת עם האוצר על היקף הסיוע לעסקים. נרתמתם ולשמחתי, בסופו של דבר, התוצאה הייתה מה שהצענו מלכתחילה. מה שהצענו מלכתחילה. למה? כי ישבתי עם העסקים ותחקרתי אותם ולמדנו ויצרנו מתווה שכולם מסכימים שיכול להיות טוב. ושכנענו את אנשי העסקים ושכנענו את ההסתדרות. כי זה התפקיד, כך אני רואה את התפקיד שלי כשר הכלכלה והתעשייה. לתכלל ולהציע פתרונות שהחברים מקבלים. וגם אתם השתכנעתם ובסופו של דבר האוצר זז לשם. 

אז אני מבקש את העזרה שלכם ולכן אני כאן, לא מתבייש. להביא את התוצאה הנכונה לא בשבילי, בשביל העסקים, בשביל המילואימניקים, בשביל העתיד של חבלי ארץ ישראל. ואני גם רוצה לפנות לראש הממשלה ולשר האוצר. אתם מבינים בדיוק את החשיבות והאחריות של מה שאני מדבר. לדאוג שעסקים לא יקרסו, לדאוג למילואימניקים שלנו, סליחה שאני מזכיר את זה פעם שלישית. להזכיר שבמשרד שלנו המשאבים שאנחנו שמים זו לא הוצאה, זו השקעה. על כל שקל מחצי מיליארד שקלים שלצערנו הרב נלקח מאתנו, על כל שקל שאנחנו משקיעים, העסק הפרטי שם עוד שלושה שקלים. ומדינת ישראל זה כמו לזרוע. אנחנו זורעים היום וברינה נקצור. כי על כל שקל שהמשרד שם לסייע לעסקים, לעזור להם, זו השקעה הטובה ביותר שאנחנו יכולים לעשות בעת הזו. 

וכפי שאמרתי, אני לא אתמוך בתקציב. אם לא נקבל לפחות את ה-250 מיליון שקלים שאנחנו יודעים להוציא היום, יודעים להוציא אותם. עסקים מחכים לנו. שרוב הכסף הזה הולך לפריפריה, לעזור לעסקים, להציל את העסקים בדרום ובצפון. ולי כשר הכלכלה והתעשייה יש אחריות כבדה מאוד. אני רוצה לומר לכם שבנוסף לזה הנחיתי את המשרד. אנחנו מתארגנים להכין מסלולים חדשים של השקעות, מסלולים לרענן אותם. מסלולי ההשקעות הקיימים נולדו כבר לפני שנים ארוכות וצריך לשדרג אותם. אני מדבר על השקעות מאוד מאוד משמעותיות, בהיקפים הרבה הרבה יותר גדולים. שהם ההשקעה הטובה ביותר שאנחנו כממשלה וכמדינה יכולים לעשות בעתיד, לא רק של הפריפריה של המדינה, בכלל לכלכלת ישראל. 

אדוני יושב-הראש, אפשר לפתור את זה עוד היום. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה לא חילקתם את זה עד עכשיו?

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

אז מה שרציתי, ביקשתי מאמנון המנכ"ל של המשרד, לתת לכם קצת יותר פרספקטיבה להיכנס קצת יותר למספרים. אז ברשותך, אני אשמח שאמנון ירחיב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

בוקר טוב. כמה משפטי רקע, בכל זאת. אני ניהלתי ומנהל ארגונים גם במגזר הפרטי, גם במגזר הציבורי. הייתה לי הזכות להיות מנכ"ל עיריית ירושלים חמש שנים, מהעירייה הגדולה בארץ והמורכבת בארץ. עם תקציב הרבה יותר גדול, שנתי, ממשרד הכלכלה. ואני חייב לומר לכם שאני טרם נתקלתי בכל שנותיי בהתנהלות תקציבית כל כך שערורייתית וכל כך מקוממת. 

תקציב משרד הכלכלה הוא 2 מיליארד שקלים בשנה, בערך. רובו ככולו מוקצה לסיוע לעסקים. לעסקים קטנים, לבינוניים, להשקעות בתעשייה. נמצא פה נשיא התאחדות התעשיינים. שהיא מוטת ייצוא, דרך אגב, ההשקעה בתעשייה היא בהעדפה לעסקים שמייצרים לייצוא. אנחנו מפתחים אזורי תעשייה, הכול באזורי פיתוח ועדיפות לאומית. שום דבר לא הולך למרכז הארץ. 

אבל, וזה לשאלתך כמה הוצאנו עד עכשיו, חלק מההתנהלות הפגומה: תקציב המדינה עבר באמצע השנה. חשבנו הנה מתנפלים ומוצאים את הכסף. לא. אתה צריך לחכות חלק ניכר מהתקציב שלך כמנכ"ל משרד שיעשו לך מהאוצר העברה תקציבית בוועדת הכספים. על זה הם גוררים רגליים, מושכים, למה? כדי שלא תוכל להוציא כסף. יש לך אמנם בספר התקציב כסף, אבל גוררים רגליים, זה כן יהיה, לא יהיה. במקום הרשאות לבקש מזומן. זה מזומן, אתם מכירים, מהעמדה לאוטו, מהאוטו לעמדה. עד ה-7 באוקטובר לא עשו לנו העברה תקציבית בוועדת הכספים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בלי זה אתה לא יכול לעשות כלום. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

לא יכול לעשות. מה שבבסיס התקציב, בבסיס התקציב. כמעט חצי מיליארד שקלים נתקע. מטמטמים אותך, וקושרים לך את הידיים. למה? כדי שלא תוכל לבצע את התקציב. בהגדרה. עכשיו, זה לא בעיה רק שלי. אנחנו בפורום מנכ"לי משרדי הממשלה, כולם חולקים את אותו אירוע. התחילה המלחמה, ב-15 באוקטובר קיבלנו מכתב ממשרד האוצר, כל מנכ"לי משרדי הממשלה. עדכון, קראו לזה עדכון בדבר התנהלות תקציבית בימי המלחמה. להקפיא תקציבים אשר הוקצו לכם וטרם חויבו לפעולות. את כל התקציבים. ומודיעים לנו שבכוונתנו להקפיא הקצאת תקציבים שטרם תוקצבו ומומשו. ואנחנו באים מנכ"לי משרדים, רוצים לתת שירות לאזרחים. לא, תמתין. 

אתם חושבים שמישהו צלצל אליי ממשרד האוצר לשאול אותי 'תגיד אמנון, מה אתה צריך?' יש לי, אני 10 חודשים במשרד. יש לנו צוות, חלקם יושב פה, אנשים סופר מקצועיים. שנים הם במשרד. יודעים יותר טוב מכולנו מה צריך. אף אחד לא צלצל אלינו. ואז התברר לנו שלא רק הקפיאו, כמו שכתבו במכתב "נקפיא ונודיע לכם". אלא אמרו קיצצנו לכם חצי מיליארד שקלים. אף אחד לא שאל מה אתה מתעדף, איך צריך לסדר את זה. עכשיו אמרו אנחנו ממילא מקצצים לכם, אל תבכו, כי לא תוכלו להוציא את זה עד סוף השנה. כאילו, מושכים אותך אותך עד החודש האחרון ואז אומרים לך 'טוב, נשאר לך חודש אז לא תוכל להוציא את זה'. עכשיו אני אומר לכם, שזה לא שמשכו אותנו חודש, זה כמו שאמרתי, זה תקציבים, חלקם מחכים ציבור המשקיעים, התעשיינים, מחכים לזה כבר מ-2022 ומ-2021. למה? כי השיטה היא לתקצב בפיגור. הנה, נשיא התאחדות התעשיינים מהנהן. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

כל מילה בסלע. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

השיטה של אגף תקציבים היא לתקצב אותך בפיגור. יש אנשים, תעשיינים, מוכנים להשקיע כסף, במיליארדים. מתקצבים אותם בפיגור. יש פרויקט מדהים של אוטומציה, בתעשייה. התעשיינים אומרים תנו לנו יותר, כל שקל שנקבל מהמדינה נשקיע באוטומציה. שנים, הנה, נמצא פה עוז כץ, סמנכ"ל במשרד הכלכלה והתעשייה. שנים הוא דוחף את הפרויקט הזה, שנים מזלזלים בו החברים שיושבים פה ממולנו. והם התעשיינים אומרים זה הדבר הכי חשוב היום לתעשייה הישראלית שתגדיל פריון. הם אומרים בזבוז כסף. על 20 מיליון שקלים משכו אותנו ואת זה בסוף השנה קיצצו. אז זה חלק מהכסף שאנחנו רוצים להחזיר. 

הכול, כל מה שהשר ברקת מבקש אנחנו יכולים להוציא השנה, כל ה-600 מיליון. אבל אם מבקשים מאתנו תעדוף, צבענו 250 מיליון שקלים, שהם הולכים לסבסוד מענקים לפיתוח אזורי תעשייה בפריפריה. יש עוד אנשים שמוכנים להקים תעשייה בעוטף ובצפון. והמדינה מסבסדת להם גרוש וחצי וגם את זה מקצצים להם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אלה שמהעוטף, הרי היה תקציב לתקומה ואז יקבלו משם. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

תקומה זה תקומה.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

אנחנו לא, - - - מממשים את זה. אנחנו עובדים צמוד מאוד עם תקומה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. אבל יהיה תקציב מיוחד שם. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

מי יודע איך הוא יחולק?

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

לנו יש את הכלים שלנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, אבל יש תקציב מיוחד שם, עשרות מיליארד שקלים. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

לא כולל את אשקלון ולא כולל את אופקים ומקומות אחרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, הוא אמר העוטף. העוטף הוא אמר. אשקלון זה לא עוטף. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

נכון. דוד, העוטף הוא אלפית מהתקציב. אלפית. אוקיי? יש לנו גליל גולן, נגב ערבה, יהודה ושומרון, אזורים שצריך לחזק אותם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה עם נתיבות, דוד? אופקים, כל מיני מקומות שמעבר שבעה קילומטר, אנחנו לא רוצים לפתח?

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

יש לנו 15 מיליון שקלים שאנחנו יכולים להוציא מיידית ל-100 מפעלים, לסייע להם באוטומציה, בחדשנות, בדיגיטציה. הם אוהבים את זה. הם רואים את העלאת הפריון. הכשרות מעסיקים בחירום – עוד אחד האבסורדים. היה לנו 100 מיליון שקלים להכשרות עובדים. "בום", קיצצו את זה. אמרתי תנו לי כסף, חסרים במשק, עכשיו גויסו אנשים. תנו לי כסף להכשרות מעסיקים, הם מוכנים. הם זיהו 4,000 עובדים שהם יכולים להכשיר בחירום. קיצצו את זה גם. ואני אומר לכם, נמצא פה רון, הם מוכנים, הם אומרים המעסיקים תשתתפו איתנו, אנחנו נכשיר עובדים. כי אין להם עובדים מיומנים. גם את זה קיצצו. עכשיו אחרי חודש וחצי נתנו לנו 30 מיליון. אנחנו יכולים להוציא עוד 30 מיליון במיידית, זה הכשרות בחירום. 

רשות ההשקעות. על כל שקל שהמדינה נותנת ברשות ההשקעות, המשקיע התעשיין משקיע בין 3 ל-4 שקלים יותר. יש לנו היום מאות מיליוני שקלים שאנחנו יכולים לחלק בקשות מאושרות להרחבת מפעלי תעשייה והקמה, בכל חבלי העדיפות הלאומית בארץ. תעשו את המכפלות. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

אמנון, תזכיר להם שזה לא רק כסף, זה גם התחייבות להעסקה ולכמויות של עובדים. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

חד משמעית. כל מפעל כזה שמקבל השקעה מהמדינה מתחייב גם לייצוא, גם להעסקת עובדים, כולל עובדים בשכר גבוה, כולל עובדים מגזריים. עכשיו יגידו לכם 'לא נורא, אז יחכו ל-2024' – זה מה שהם אומרים לנו. זה לא נכון. כי א', לא אומרים לנו שיתנו לנו את זה ב-2024 ו-ב' 2024 כשיהיה תקציב זה כנראה באותה שיטה ישחקו את המשחק עד אמצע 2024 ואז האנשים האלה מחכים כבר מ-2022 עוד שנה קדימה.

אנחנו יכולים להשקיע בשדרות 13 מיליון שקלים דרך רשות ההשקעות, מיידית. תעשו הכפלות. באשקלון, חוק עידוד, כמעט 40 מיליון שקלים השקעת מדינה. אגב, שנה אנחנו רבים איתם, סליחה, נאבקים להכיר באשקלון כאזור עדיפות. ואדוני, עד סוף השנה צריך להאריך את זה, עוד לא הביאו את זה גם לאישור. שלומי, ייצור מתקדם, 4.3 מיליון שקלים וחוק עידוד בשלומי 16 מיליון שקלים. על כל זה תוסיפו את מה שבעלי המפעלים ישקיעו. ואת זה אנחנו יודעים להוציא היום. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

האוצר. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

בוקר טוב. סלחו לי, אני קצת חולה, אני אדבר בשקט. תראו, תיארתי לעצמי שנגיע לכאן ויבואו ויתקפו את האוצר וזה. אני ברשותכם לא אנסה להיכנס פה לעימות חזיתי, לא מול השר, לא מול המנכ"ל. אני אנסה להיות עדין בדבריי, למרות שיש לי הרבה מה להגיד. 

עלו פה הרבה מאוד טענות. שמעתי גם את אחד מחברי הכנסת אומר עכשיו הם קורסים. אני חושב שיש פה ערבוב של הרבה מאוד דברים. קודם כל, לפני כחודש אושר בוועדת הכספים, אני לא יודע מי מכם היה פה בוועדה, תוכנית סיוע חסרת תקדים. חסרת תקדים גם לעומת המצב שהיה בקורונה, שמצב המשק היה יותר קשה בתקופת הקורונה. של סדר גודל של 15 מיליארד שקלים לחודשיים. שמתוכו כ-4-5 מיליארד בדיוק למקומות האלה בפריפריה. אפילו רחב יותר מה-0-7 בדרום וה-0-9 בצפון. שיש שם לא רק פיצוי, אלא ממש הוזכרה פה המילה 'רשת ביטחון'. זו רשת ביטחון מלא מלא. העסקים האלה מקבלים ב-0-7, ב-0-9, גם יותר רחוק מכך, פיצוי מלא על כל ירידה, על כל אובדן הכנסות בצורה מוחלטת לחלוטין. ולכן הדיון הזה שבו טוענים שאנחנו לא עוזרים לעסקים שקורסים הוא פשוט שגוי לחלוטין. ומי שהיה פה מעורב בוועדת הכספים גם יודע את זה ומכיר שהתוכנית הזאת עובדת והמערכות באוויר ומגישים בקשות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אבל זה לא אותו דבר. פה מדובר על השקעות. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

נאמר פה הרבה על עסקים שקורסים. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

לא, חוץ מזה זאת לא הייתה הצעה, זאת לא הייתה ההצעה הראשונית שלכם. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

ברשותכם. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

זה כן משנה. כי נדרשה, כמו עכשיו, נדרשה המון אנרגיה מיותרת גם של חברי הוועדה כאן בכלכלה וגם שלנו וגם עימותים מיותרים עד שזה בסוף אושר, כפי שהצענו מלכתחילה. תהיה הוגן ותגיד את הכול. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אני לא רב על קרדיט. אני גם לא בא להיות הוגן או לא הוגן. אמרתי, אני לא מנסה להתעמת עם השר. לא רוצה, אני לא בא לחלק קרדיטים לאף אחד, לא לאוצר ולא זה. אני רק מנסה להסביר את העובדות כפי שהן היום. כל אחד שייקח את הקרדיט שהוא רוצה. 

תקציב המדינה שאושר לשנת 2023 יאושר, כן? אנחנו עדיין בוועדת הכספים בדיונים עליו, סדרי גודל של שלושה שבועות. זה מה שאנחנו מדברים עליו. המצב השתנה לבלי היכר מאז שסיכמנו את הסיכומים התקציביים, מאז שחוקקנו את חוק התקציב המקורי לשנת 2023. אני חושב שכולם מבינים את זה. המצב הוא לא אותו דבר ולכן הדברים לא נמשכו כפי שהם היו. אז במובן הזה גם כל תקציבי הממשלה אכן השתנו. ואני לא חושב שיש משרד ממשלתי שלא עבר שינויים מהותיים בתקציב שלו לעומת התקציב המקורי שאושר לו. 

בתקציב משרד הכלכלה באופן ספציפי היו גם תוספות וגם שינויים, כפי שנאמר. אני לא יודע מאיפה המספרים של חצי מיליארד שקלים. מה שסוכם בליל הממשלה הקודמת, שנת 2023, שמעבר לבסיס התקציב של משרד הכלכלה, שכן, כפי שנאמר פה, לא נגעו בו בשקל אחד, לא בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לא ברשות ההשקעות, לא קוצץ שקל אחד מהדברים האלה. ולכן זה פשוט לא נכון אם נטען אחרת. זה על תקציבים תוספתיים שאכן סוכמו עם השר ברקת בליל הממשלה, בסדר גודל של 200 שקלים ו-177 מיליון שקלים הרשאה. ועוד תקציבים של מזומן, חלק מהם כפי שאמנון ציין להכשרות. 

אז אלה הסכומים קודם כל ולא יותר מכך. אולי הם מתייחסים למה שסוכם על השנתיים, כי באמת עשינו תקציב דו שנתי. אבל כמובן שכרגע אנחנו לא מדברים על שנת 2024. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זאת אומרת אתה אומר שזה לא נכון שזה 100 מיליון, שזה 170 מיליון?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אין לי מושג מאיפה המספרים האלה. זה ממש לא נכון. הסיכום התקציבי היה על, יכול להיות שההתייחסות הייתה לשנתיים. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

לא, לא. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אבל הסיכום התקציבי היה להרשאות של 400 מיליון לשנתיים. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

200 לכל שנה ולקחתם את ה-200 ל-2023. כי כל התקציב לפריון ייצור מתקדם - - -

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

זה מה שאמרתי, רון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תומר, תומר. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

סליחה, אני מתאפק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה היית בישיבה הזאת שהם סיכמו?

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

אני אתאפק. אני רואה מה השורה התחתונה. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

הכספים שבעצם שימשו את המדינה לדברים השונים זה לא שהאוצר לקח את זה לכיס או דברים כאלה. דיברו פה מקודם גם על הכשרות תעסוקה ודברים מן הסוג הזה. אגב, רון פנה אלינו בתחילת האירוע והסביר לנו שתבינו מה המשמעות של הדבר. שבגלל שהמפעלים בדרום משופים באופן מלא לחלוטין, 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

משקר. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אני משקר? 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

לא, יש לי פה נייר איך בנוי ה-500 מיליון שקלים. אז אם לא תשבו איתנו ותעברו פריט פריט אתה תגיד סתם דברים. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

השר, אני באמת ממש משתדל לא להיכנס לעימות ולא להיות בוטה, כדי שלא זה. אני מבקש שגם לא יגידו עליי שאני משקר. אבל אני אחזור רגע, רון דיבר איתי בתחילת האירוע והסביר לי שבגלל, ואני רוצה שחברי הכנסת ישמעו את זה, אגב, הטענות שאין רשת ביטחון, שהעסקים בדרום קורסים. בגלל שאנחנו נותנים 100% שיפוי למפעלים בדרום ובצפון ובגלל שהעובדים משופים באופן מלא לחלוטין, הם יכולים לשבת בבית ולא להגיע לעבודה ולקבל 100% שכר. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

עכשיו כרגע?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

עכשיו. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אני יכול להראות לכם פניות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, נו, בחייך. עוד פעם פניות?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

ששון, תן לי. במאה אחוז. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אלה שהם עד 7 ק"מ מקבלים מלא, 100%. יש על זה ויכוח?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

לא, אין ויכוח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין ויכוח על זה. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

רגע, שנייה. אז רון פנה אליי ואמר בגלל שהם מקבלים 100% שכר אז אנשים לא מגיעים לעבודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה קשור לפיצוי הנזק. זה לא קשור להשקעות. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

לא, אני מדבר רגע שנייה על הצרכים של המפעלים בדרום, על המענים שניתנו. אגב, אתמול הייתי בדפוס בארי, גם הטענות האלה שהאוצר לא יורד, לא יודע איך זה תורם לדיון. אז בשיתוף עם התאחדות התעשיינים, שיתוף של משרדים רבים אחרים, באנו ובנינו תוכנית תעסוקה שהיא הרבה יותר רלוונטית לתקופה העכשווית מאשר דברים שבאמת סוכמו במאי 2023 או בפברואר 2023. ובנינו תוכנית שבאה ומנסה לעודד עסקים, עובדים, להגיע למפעלים האלה, על אף שהם מקבלים 100% שכר שיבואו לעבודה. ונענינו אחד לאחד לבקשה של התאחדות התעשיינים. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

כפיר, עשית דבר נפלא, אבל זה לא רלוונטי לצמיחה. זה לא רלוונטי לצמיחה. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

עלו פה הרבה מאוד טענות, אני מנסה להתייחס לכולם. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

טוב, אני אדבר אחר כך.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

חוץ מזה עוד רכיב של תוכנית התעסוקה, וגם איתך זה היה בשיתוף פעולה, כבוד יושב-הראש. על הסיפור של איפה שאין עובדים זרים, שרצינו לעודד עובדים ישראלים להגיע. בחקלאות ובבניין, אלה הצרכים האקוטיים שהיו מבחינה תעסוקתית במדינת ישראל. לשם הופנו המשאבים הראשונים. הרי בסופו של דבר יש שמיכה מסוימת ואנחנו ניסינו כממשלה, לא אנחנו רק משרד האוצר, להפנות את כל המשאבים הנדרשים למקומות שהכי צריך אותם. אז איפה שהכי היה צריך בעניין של תעסוקה זה היה לעובדים בחקלאות, שיכולים לקבל עד 8,000 שקלים בחודש שיבואו לעבוד בעוטף, בגלל שיש כרגע גם מחסור מאוד חמור בעובדים זרים. אותו דבר עשינו גם בענף הבניין, שהוא רלוונטי בכל הארץ. אבל אנחנו צופים שלפחות בחקלאות יש היענות מאוד יפה בזכות המענק הזה. 

עכשיו, כמו שאמרתי, תקציב משרד הכלכלה גם גדל לפי צרכי המלחמה. גם בהקשרים של מלאי חירום, כמו שגם משרד החקלאות היה צריך לרכוש מלאי חירום, כך גם משרד הכלכלה והוא תוקצב ב-160 מיליון שקלים לצורך הדבר הזה. כפי שצוין, גם נוספו עוד 30 מיליון שקלים לתקציב משרד הכלכלה לשנה הזאת בשביל דברים שונים שהשר ירצה לעשות. 

חוץ מכל הדברים האלה, אגב, השקעות בפריפריה שמעודדות צמיחה. הרי גם במסגרת התקציב הזה שעכשיו יגיע לכנסת וזה דבר שכבר אושר ופורסם מזמן, אנחנו משקיעים המון בקריית גת בדרום. תוכנית של השקעה של חברת אינטל העולמית מעלה פריון בצורה מטורפת, מעסיקה עובדים ברמת שכר מאוד גבוהה. סדרי גודל של 20 מיליארד שקלים בשנה. לא הייתה השקעה כזאת בישראל מעולם שאנחנו מתקצבים אותה לא ב-matching, כי אנחנו הצלחנו דרך משא ומתן להשיג הסכם טוב יותר כדי להביא למצב שבו המענק שלו הוא הרבה יותר נמוך מ-50-50. אבל מדינת ישראל הולכת להשקיע בכמה שנים הקרובות בדבר הזה סדר גודל של 10 מיליארד שקלים, אפילו יותר. אז לכן לטעון שמדינת ישראל לא משקיעה, ואגב, זה בתוך תקציב משרד הכלכלה. זה יחד עם משרד הכלכלה, זה לא משהו שעשינו בנפרד מהם או משהו כזה. זה בדיוק מקומות קלאסיים לצמיחה שגם אף אחד לא מקצץ משם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה? הורדת להם את התקציב בגלל שאתה משקיע באינטל עכשיו?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אתה יודע, תקציב זה לא, בסוף אני מסתכל על כל המכלול, שאלו מקודם על צמיחה לא צמיחה. אז הנה, זה קלאסי צמיחה. תקציב שמאושר עכשיו. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

הבאתם תקציב של 13.5 מיליארד שקלים, מתוכו נתתם למשרד הכלכלה 30 מיליון. באמת, נו. הנה, זה המכתב של שר האוצר. קופסה של 13.3 מיליארד שקלים, משרד הכלכלה 30 מיליון שקלים. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אמנון, אתה עושה לי את החיים קלים. ה-13.5 מיליארד שקלים האלה הם לצרכי המפונים, המלונות. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

מאה אחוז. ומה עם הכלכלה? ומה עם הכלכלה ומה עם ההשקעות במשק?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

חבר'ה, שנייה. יש פה, אני מדגיש שוב, אנחנו במצב מלחמה שהתחיל לפני חודשיים, מאשרים תקציב לשלושה שבועות. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

לא. אתם מעכבים שנה מפעלים, השקעות. תפסיקו למכור להם שזה לשלושה שבועות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

דוד, אני רוצה את זכות הדיבור אחרי זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תקבלו, תקבלו. קודם כל בואו ניתן לאוצר. באו אליהם בטענות. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אני אסיים באמת עוד דקה. אני גם יכול להתייחס לעוד מיליון דברים, אבל אני רואה שבאמת כבר מתפרצים לדבריי, אז אני אסיים. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אני מקווה מאוד שיהיה לך להתייחס לדברים שלי, כפיר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, עם כל הכבוד, אתה לא מנהל את הדיון. ומרוב שאתה בישיבות אתה חושב שאתה כבר נהיית חבר כנסת. לאט לאט. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

בסדר, בסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כפיר, יש פה, קודם כל אני רואה ויכוח מסוים על הסכום. הם אומרים שחצי מיליארד ועוד 100 ואתה אומר בכלל זה היה 200 מיליון. בסדר? זה מה שאני מבין מהדברים שלך. אז זה קודם כל מחלוקת ראשונה, שזה אתם צריכים לפתור ביניהם מה הסכום שסוכם בזמנו. 

דבר שני, אתה מסכים איתי שלא יעלה על הדעת שלא ישקיעו במפעלים או בעסקים? כי זה נותן לנו צמיחה. בסופו של דבר אנחנו צריכים לצאת מהמלחמה הזאת. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אז אני רוצה לחדד שוב. בסיס משרד הכלכלה לא ניזוק בשקל. התקציבים שהולכים כל שנה להשקעות האלה לא ניזוק בשקל. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

כי השיטה היא שרוב הכסף - - -

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

רוב הכסף הוא מחוץ לבסיס. הוא תוספתי. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אני רוצה לענות ליושב הראש. שוב, מה שסוכם עם השר ברקת זה היה תוספת של 200 מיליון שקלים בהרשאה כל שנה ב-2023-2024, כפי שאני חושב שהגדרנו את זה כצמיחה. זה היה זה. כל שאר הכסף של משרד הכלכלה, בסיס התקציב והוא לא קוצץ בשקל. 

עכשיו, אנחנו באירוע, אנחנו גם בשלב של הח"ע, אנחנו מדברים על תקציב 2023. עכשיו כל כסף שיוצא עכשיו גם בהרשאה, צריך להבין את זה, הוא משפיע על מזומן ב-2024. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נו, בסדר. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

מדינת ישראל, הממשלה החליטה שהיא יוצאת עכשיו לתיקון תקציב 2024, אני חושב שכולכם מבינים את זה, על בסיס סדר עדיפויות חדש לחלוטין שצריך לעשות. צרכי מערכת הביטחון גדלים משמעותית, יש לנו צרכים אזרחיים מפה ועד להודעה חדשה, שכולכם מכירים ובנוסף יש לנו גם מענה לעסקים בעשרות מיליארדים שאתם מכירים ויודעים שהוא חלק מכל המכלול הזה. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

זה רק על ירידה במחזורים התהליך הזה, זה לא על השקעות במשק. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

נכון, נכון. תקציב 2024 יגיע בקרוב מאוד. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

אתם הצגתם פה עודף תקציבי ב-2023 של מיליארד וחצי שקלים, אז תנו את הכסף להשקעות בתעשייה. למה אתם נאבקים לא לתת? זה הכסף הכי נכון שאתם יכולים להוציא היום במדינה. השקעות, על מה אתה נאבק פה? במקום לבוא ולהגיד יש לך - - -

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אני חושב שהכסף הכי נכון שאנחנו צריכים להוציא היום במדינה זה למפונים. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

מיליארד וחצי שקלים יתרות תוציא את זה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

דוד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, תמתין, מה קרה? אני לא מבין, מה קרה? אתה רוצה לדבר וללכת, נכון?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אני חושב שהכסף הכי נכון שחשוב להוציא היום כמדינה שמה שהממשלה, שאתם חברים בה, החליטו עליה, זה הצרכים של המפונים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא. יש עוד ועדות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, אוקיי. אבל אתה רוצה שלא נברר את הסוגייה קודם? רק לדבר וללכת? אני לא מבין את זה. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

המפונים הם גם אנשי עסקים. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אני אסיים בזה, כבוד יושב-הראש, אני אסיים בזה. בסוף הממשלה החליטה על סדר עדיפויות שכן היא כרגע שמה את המפונים לפני דברים אחרים, גם בעולם הכלכלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה הבנו. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

ובתקציב 2024 היא הולכת לעשות את הדיון הזה מחדש. יגיע בקרוב מאוד. לכן כל הרשאה שניתנת עכשיו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אתה אומר ב-2024 תתחיל להתווכח מאפס. זה מה שאתה אומר. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אני? מה זה אני אומר? לא. הממשלה החליטה שהיא עושה סדר עדיפויות ובונה תקציב מחדש. זה לא אני אומר לא. ממשלת ישראל קבעה את זה שהיא מביאה תקציב חדש לאור סדר העדיפויות החדש, שאני חושב שכולם יסכימו שחייב להיות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אתה לא קיצצת לכל המשרדים כל מיני דברים. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

קיצצתי כמעט לכל המשרדים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא קיצצתי. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

מה זה לא קיצצתי? כל המשרדים, אני יכול לתת רשימה מאוד גדולה של משרדים שמהם קוצצו תקציבים שסוכמו במאי 2023. המצב השתנה. מי שלא מבין שהמצב שונה מה-7 באוקטובר, אז אני לא יודע איך להסביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, ודאי שהשתנה, אין ויכוח. הטענה היא שבגלל שמדובר בהשקעות, בעיקר בפריפריה, אני עוד לא ראיתי את הרשימות. בעיקר בפריפריה, אז פה אתם צריכים לשקול את זה מחדש. זו הטענה בעצם. טוב, חברי כנסת. אומנם רועי כהן מרוב שהוא מדבר בכל הוועדות הוא כבר חושב שהוא חבר כנסת. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

זו הוועדה של הציבור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא אדוני, קודם כל חברי כנסת ואחר כך הציבור משיב. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

יש לי כבוד מלא לחברי הכנסת ואני אשמע אותם בקשב רב, אבל אולי הם ירצו להתייחס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא ועדה, הח"כים צריכים לשמוע אנשי ציבור על מנת לקבל החלטה. זה המצב. זה לא שרק אתם מדברים והם שומעים. הבנת אותי רועי?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

הבנתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה הכול. אז ברור העניין. 

 << דובר_המשך >> ד"ר רון תומר: << דובר_המשך >>  

אבל אני אסביר מה שרועי לא אמר, שעדיף שחברי כנסת ישמעו אותנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, אני לא נתתי לך זכות דיבור. לא נתתי לך זכות דיבור.

 << דובר_המשך >> ד"ר רון תומר: << דובר_המשך >>  

אני אחכה בסבלנות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חברי כנסת, כן.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה להגיד כמה דברים, סליחה, משרד האוצר, ואולי להביא את הדיון למקום אחר. אנחנו כשעשינו את העבודה במושב הקודם, בחוברת של עסקים קטנים ובינוניים וישבנו פה לארבע, חמש, שש ישיבות, אנחנו בדיוק דיברנו על הדברים שאמנון מעלה פה. אחד זה האוטומציה שמחפה על חוסר של עובדים מיומנים. בסיורים שלי במפעלים בימים רגילים, בטט באמת חשוב לי שתקשיב. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

אני מקשיב. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי. ושתרגיש טוב, באמת מכל הלב. אתם עובדים קשה. ובסיבוב במפעלים ראינו מפעלים שיכולים לייצר פי שתיים והמכונות דולקות עם אדום כי הן לא עובדות כי חסר כוח אדם. אנחנו ראינו את המודל, שרון העביר לי את הגרף של הפחת המועט שבתנאי הקורונה של אי ודאות, כמו היום. וסביבה של ריבית גבוהה, אנשים השקיעו וראינו קפיצה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין ויכוח. אבל מה שהוא טוען שבגלל הוצאות המלחמה זו סיטואציה שונה. זו הטענה של האוצר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל אני רוצה עכשיו להגיע לעיקר, רק אני שם את זה כבסיס להתייחסות. וראינו גם עוד נקודה אחת שהתקציבים במסלולים השונים של השקעות שמשרד הכלכלה מדבר עליהם הם תקציבים קטנים שנגמרו ביוני. וכל אלה שבאו וביקשו בקשות להשקעה זה מהסקר שעשינו, אני רואה שאתה מהנהן. עכשיו, מה אני מציע? בוא ניגש לתכלס. אם אנחנו בימים רגילים מחפשים מנועי צמיחה שהם אלו שימלאו לנו את הקופה, בטח בימים האלו – בוא נסכם, הרי אין ויכוח שעל מה שמדבר משרד הכלכלה אלה מנועי צמיחה. אני חושב שאתם צריכים לחפש אותם בפנסים בכל מקום. אז בוא נפתח את הדבר הזה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הרי איך יצאנו מהבעיות של הקורונה? שמיד אחרי זה הגבייה עלתה ויצאנו מהעניין, בגלל המנועים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

עכשיו, אם יש מפעלים בשדרות, באופקים, יזמים שמוכנים להשקיע. מה שאני מציע בוא רגע נפתח את ההרשאות האלה. תגידו למשרד הכלכלה כל אחד כזה שיש לכם, כל השקעה, כל מפעל שהולך להיפתח, יש לכם את הכיסוי עד 300 מיליון. תגיעו ל-300 מיליון נדבר חזרה. זה דברים שאתם צריכים לבקש מהכלכלה. אתם צריכים להנחות את המשרד הזה לחפש לכם כל יזם, כל מפעל. ואני רואה את זה בשטח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שלום, תודה. סימון רוצה להגיד משהו?

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>  

רק להצטרף לדברים של שלום. אנחנו צריכים להיאבק. העסקים הקטנים והבינוניים, בעיקר, הם עמוד השדרה של מדינת ישראל. כל השקעה בהם היום היא תניב פירות. והיא מחזיקה בעצם באמצעות המיסים שאותם עסקים, עוסקים משלמים, או המשפחות שהם מעסיקים, מעבר למשפחות שלהם, העובדים מסביב, הם עמוד השדרה של מדינת ישראל בעצם. הם הכיסוי הביטוחי שלנו. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

והם שייכים למילואימניקים שיושבים עכשיו בחזית ורוצים לא לדאוג מה יקרה כשהם יחזרו הביתה. 

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>  

אחד היה 21 שנים עצמאי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה לא קשור להשקעות, זה קשור להפסדים. אתם עושים ערבוביה. הוא אומר אני ככה ועכשיו אתה אומר אותו דבר. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

יושב-הראש, אני רוצה להדגיש פה משהו שלא ציינתי קודם. כשאני מסתובב בשטח בדרום ובצפון, אתמול היינו בצפון ופגשנו 50 מפעלים, נתנו להם מענה ומקשיבים להם. אני לא מדבר איתם על לחזור ל-100%. אנחנו מדברים איתם על להגיע ל-200%. זו התשובה. חבר'ה, אל תסתפקו בלחזור למה שהיה, זה לא נכון. ולכן אנחנו מסתכלים על איך לסייע להם לצמוח עוד יותר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

עכשיו זה הזמן, לא לחכות, לא לגמגם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שלי, תמתיני רגע. אני רואה שעופר כסיף לחוץ. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לא, לא, הכול בסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הנה, אני נותן לך לדבר, דבר. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

חשבתי שאני אספיק להגיע לחוקה, אבל כנראה שלא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, הבנתי שאתה צריך ללכת. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

תודה רבה על הדיון ותודה על הנוכחות של השר. אני רוצה להעלות נקודה שלא שמעתי שהועלתה, אולי פספסתי לפני שהגעתי. אנחנו יודעים שהבעיה של יוקר המחיה שהיא בעיה שקיימת גם עוד לפני הטבח ונגזרותיו, היא בעיה שמחמירה עכשיו גם. והיא בעיקר פוגעת בפריפריה וזה הנושא שלנו. ואחת מהסיבות, לא היחידה, אבל אחת מהסיבות של יוקר המחיה היא הריכוזיות במשק. ובעיקר כשאנחנו מדברים על תחום המזון. הרשתות הגדולות החזקות בארץ למעשה לא נותנות הצעות מחיר תחרותיות והוגנות לקמעונאים הקטנים. אנחנו מדברים על כמדומני 10,000 מכולות וקמעונאים קטנים, מינימרקטים קטנים וכן הלאה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. אבל זה לא הנושא שלנו עכשיו. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני יודע, רגע. אבל אני רוצה להעלות את זה מאחר והשר פה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. קיימנו מספר דיונים בעניין. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן. אבל תרשה לי לסיים את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני אתן לך. רק אני אומר לך שאנחנו לא ניכנס לדיון הזה עכשיו. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

בסדר. אני רק רוצה לפנות לשר בבקשה. מאחר ויוקר המחיה נגזר בין השאר מכך שהעסקים הקטנים, הקמעונאים בתחומי המזון לא מקבלים את הצעות המחיר מהרשתות הגדולות ומהיצרנים והתעשיינים וכן הלאה וזה חלק מהסיבה של יוקר המחיה. והייתה תוכנית ב-2015, כבר התקבלה תוכנית שהייתה נותנת מענה לזה. אני מבקש מכבוד השר שיישב עם יו"ר עמותת הקמעונאים הקטנים אלי סתווי, כדי להעלות מחדש את התוכנית הזאת וליישם אותה. כדי שתיתן פתרון ליוקר מחיה, בעיקר בפריפריה, בעיקר בזמנים הקשים האלה. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

אנחנו בקרוב נחזיר, בעזרת השם, את החקיקה המשמעותית של מה שטוב לאירופה טוב לישראל. תכננו לעשות את זה ב-15 באוקטובר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל באירופה אין מכולות. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

לא חשוב. לפתוח את השווקים ליותר תחרות זה מה שייתן מענה ליוקר המחיה. זו חקיקה משמעותית וגדולה ואנחנו רק מחכים שיהיה לנו קצת פניות. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן. אבל תשים לב אדוני שאני לא דיברתי, אתה מדבר כרגע על הנושא של הפתיחה לייבוא, אני לא נכנס לזה כרגע. נכון. אבל יוקר המחיה, אני מדבר קודם כל על עסקים פה. לפני שאנחנו מדברים על ייבוא, בלי להיכנס כרגע לוויכוח כנראה האידיאולוגי כנראה שיש בינינו בנושא. עזוב את זה רגע. אני מדבר על עסקים שכבר קיימים פה וקורסים. 10,000 עסקים צריך לתת להם מענה. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

נרחיב את הדיבור, אבל לא כרגע. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

שזה גם מענה לציבור. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

בסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא עכשיו. לך לוועדת חוקה ונשחרר אותך. כן, שלי.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה אדוני יושב-הראש, תודה כבוד השר והמנכ"ל. הקשבתי קשב רב לדברים שלכם. קודם כל, אני רוצה לחזק ולברך אתכם שאתם אומרים את הדברים בצורה ברורה ואפילו באומץ. ואני חושבת שכל מי שעיניו בראשו, שמסתכל רגע אחד קדימה, אנחנו לא יודעים כמה זמן המלחמה הזאת תימשך. אבל מדינת ישראל בפני אסון כלכלי. אי אפשר להסתכל על זה אחרת. ואנחנו צריכים להסתכל גם על היום שאחרי, חוץ מאשר התקציב שצריך לעבור עכשיו. 

ואני חושבת שהנושא הספציפי הזה של העסקים הקטנים והטיפול בהם, מנועי הצמיחה שאנחנו צריכים לחזק אותם – אין בכלל שאלה בעניין אם מדובר על 250 מיליון שקלים. באמת, זה אפילו בדיחה לדבר על זה. יש מאיפה לקחת את הכסף, בואו. באמת, זו בדיחה לדבר על זה, זה מביך לדבר על זה. יש למדינת ישראל מאיפה לקחת שלא קשור לכסף של המפונים. בסדר? אם יש מיליון וחצי לוועד חברון, יש עוד מיליונים לקחת ממקומות אחרים. 

אני רוצה לחזק ולהגיד שנכון שהמפונים עכשיו צריכים כסף. בוודאי כולנו רוצים לחזק אותם ולטפל בהם. אבל המפונים והמילואימניקים שלנו צריכים לחזור לחיים, לעסקים שלהם, ליום של אחרי. זה התפקיד שלנו לדאוג להם ליום שאחרי. ואם אנחנו נשמיד את העסקים האלה ואת מנועי הצמיחה האלה אנחנו מרסקים את הכלכלה הישראלית. אז אני לא מצליחה להבין בכלל את האמירה מול המפונים. המפונים בעצמם הם עסקים קטנים. הם רוצים לחזור לחיים. 

לכן אני תומכת ומחזקת את דבריכם ואני מקווה שגם לתקציב הבא שאנחנו נטפל בו נתייחס אליו בהתאם. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

גואטה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

חיכית לזה, לא? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל פה תדע לך שיש השקעות בחקלאות גם ברשימה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אין להם השקעות, דוד. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

יש הרבה מפעלים שהם מפעלים נשענים על החקלאות, שהם רוצים לגדול. חד משמעית יש לא מעט כאלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אבל צריך לעשות שינוי שחוק השקעות הון שיחול גם על החקלאות, לא רק על התעשייה. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

נכון מאוד. זה בדיוק מה שאנחנו הולכים להציג בקרוב מאוד. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

החקלאים הם תמיד הכבשה השחורה במשק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הנה, כבר יצאתם מפה עם חוק השקעות הון. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

אתה מאוד תאהב את מסלולי החקיקה החדשים שאנחנו רוצים להרחיב את המסלולים של מרכז השקעות. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אני רק אומר, תקשיב, שמעתי את השר ואת המנכ"ל. כששמעתי את השר ואת המנכ"ל מדברים ואז המנכ"ל אומר שמע תקציב, למה כסף נשאר כי רק בחודש אוקטובר נערי האוצר אישרו להם. דוד, אתה יודע שהייתי בהלם?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה אתה אומר כל הזמן נערי האוצר? לא הבנתי. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

כפיר וגל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כפיר צעיר ברוחו, אבל לא. גל צעיר. כפיר כבר יש לו שיער לבן, מה?

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

לא משנה. שהאוצר רק בחודש עשירי הביא להם את זה. אתה יודע שהייתי בהלם? אני מכיר את האוצר, אבל אני, הכול בסדר. אז קודם כל אני אסביר לך מה הבעיה. קודם כל, אני מאוד מעריך את העבודה של כפיר. ואגב, אני באמת חושב שהם עבדו מאוד מאוד קשה בתקופה הזאת. ואני אישית גם קיבלתי מענה, אז זו המילה הטובה שיש לי להגיד. 

ואני אגיד לך איפה הבעיה. אתם דיברתם שאתם השקעתם עם אינטל ועשיתם הסכמים ועשיתם ועשיתם. אז עכשיו, כשאתה מדבר אני פתאום חושב שאני אומר שמע, אולי לא בא לי להיות שר או איזה חבר כנסת. כי אם נערי האוצר עושים את הכול, משקיעים הם בתוך המפעלים, הם יושבים פה, הם יושבים פה, אז למה לי ללכת להיות שר? אני חלום שלי להיות שר החקלאות. לא בא לי להיות שר חקלאות. אתה יודע מה בא לי? בא לי לבוא לאוצר. יותר השפעה, יותר להגשים את החלום שלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה אתה רוצה להיות? שר אוצר או ממונה על התקציבים?

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

לא, לא, אני רוצה להיות איתם. אני אומר לך, גם שר האוצר אין לו השפעה. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>  

בדיוק פתחנו תקנים. אנחנו עושים ראיונות עכשיו, אם אתה רוצה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אז אני אבוא. זה באמת, אני אומר לך אמיתי. כאילו תשמע, אתם מדברים, נתתם מפעלים ועשיתם תוכניות. אבל איפה השר והמנכ"ל היו בנושא? אני אגיד לך למה צריך משרדי ממשלה. שלום, אתה רוצה? קח אחי, קח. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, סליחה. רציתי לשאול את כפיר, כרגיל, אם אתם מסכימים שיש תחום של השקעה שהוא באמת מנוע צמיחה, שהוא תשומות, שהוא פריון, שהוא לא הוצאה. האם כזה דבר אתם מסכימים להגיד את זה אנחנו מממנים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו נדבר על זה בסוף. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זו שאלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זהו, סיימת?

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

לא סיימתי. רק התחלתי, זה היה תקדים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קדימה, אני רוצה לתת לרון תומר, אחרת יגידו שלא נתתי להם לדבר. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

המסר שאני רוצה להעביר לכם, שאני שומע את העניינים ואתה יודעים שאני מאוד מעריך גם את המשרד, השר ואת המנכ"ל וגם את הצוות מהאוצר. אבל אי אפשר מצב שאוצר יושב ומחלק להוא ולהוא. בסוף לשר ולמנכ"ל יש את הצוותים המקצועיים שנמצאים בשטח ולא בקומה 4 ו-7 או נמצאים בירושלים. שמבינים מה הצרכים של הציבור. מה אנחנו, מה באמת השטח צריך. ואני חושב שצריך לעבוד ביחד. זה לא הגיוני שעושים עם אינטל או עם כל חברה אחרת הסכמים והשר והמנכ"ל לא בתוך. ועזוב שגם אני חושב שכל הקטע של הכספים והפריפריה ולהניע את הגלגל, כדי שנחזור ונמשיך לייצר ונשלם מיסים וזה גלגל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ההשקעה שאנחנו משקיעים באינטל היא ממש גדולה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

לא. מצוין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע. אבל זה לא צריך לבוא על חשבון. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

לא, אני לא חלילה מעביר ביקורת על אינטל. זה מעולה מה שהם עשו. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ההיפך, זו דוגמה טובה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

דרך אגב, עוד משהו. דקה, מקודם עצרתם אותי. אני יודע שהם עשו והם עבדו קשה בנושא של לתת לאנשים את הפיצויים ומי שנמצא בפריפריה. אני באמת יודע כי כל פנייה שהעברתי להם בנושא גם אנשים חלשים הם ענו לי. אבל אני אגיד לכם מה המצב. אני מקבל פניות מחברות גדולות במשק שהן לא משלמות בסוף את הכסף לאנשים. כאילו הוא מפונה, נמצא באיזה מקום והם לא מעבירים לו את הכסף. אני אומר להם אבל שמעו, האוצר נותן לכם שיפוי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה גם כן לא קשור לדיון שלנו. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

לא משנה, אבל אנחנו רואים אותם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, לא, אני צריך לסיים את הישיבה באיזה שהוא מקום. אני לא פותח דברים חדשים כרגע שכבר היו בדיונים. 

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>  

דוד, חוק עידוד השקעות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חוק עידוד השקעות הון, אמרתי לכם, אתם צריכים להביא בחקלאות, להשוות תנאים בין חקלאות לתעשייה. רון ואחר כך רועי. 

יש עוד מישהו שרוצה לדבר חוץ משניהם? רק דבר אחד אני מבקש. אני לא אומר לכם מה להגיד, אבל קחו בחשבון ששמענו כבר את הכול. ושמענו גם אתכם בדברים. אז אין צורך לחזור על דברים. תתייחסו לנושא הספציפי. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

תודה כבוד יושב-הראש. אני רוצה רגע לעלות קומה ואז לרדת. רבותיי, כמו שהסברתי לבת שלי, כשאתה מגדיל את האוברדרפט, ואנחנו חייבים להגדיל את האוברדרפט כי צריך להגדיל גרעון, יש פה תקציבים מאוד חשובים להשקיע. אתה לא יכול לצמצם את המשכורת. בן אדם שמגדיל את האוברדרפט מצמצם את המשכורת הוא מתרסק. אני לא צריך להסביר את זה לאנשי משרד האוצר. 

אבל התקציב הזה מה שהוא עושה עכשיו זה לא תקציב צמיחה, זה תקציב צניחה. כל הכסף הכי חשוב שאמור להביא את ההכנסות העתידיות, כמו שאמרת כבוד יושב-הראש שהיה בקורונה, שידענו לעשות את המהלכים להביא את הצמיחה אחר כך ולסגור את האוברדרפט הזה. פה המקרה יהיה הפוך. אני יכול לתת לך את הסינריו מה יקרה עם סוכנויות הדירוג והכול ברגע שנעוף למעלה ביחס חוב תוצר וכך הלאה. 

עכשיו, לצערי יש לי פה דה ז'ה וו. ואנחנו שמענו פה וזה מזכיר לי את נושא כיתות הכוננות. לפני זמן מסוים החליטו מי שהחליטו לצמצם את כיתות הכוננות ביישובים. למה הם החליטו את זה? הסבירו להם את כל הדברים: יש סדרי עדיפויות, אנחנו בוחנים. זה חשוב אבל יש אלטרנטיבה וכך הלאה. היום אנחנו יודעים שבלי כיתות הכוננות איך נפלנו. אותו דבר, זו אנלוגיה מלאה למה שעושים פה. 

יושבים פה כפיר וגל, והם אנשים טובים, הם לא אנשים רעים. ועשו דברים גם טובים איתנו ביחד. אבל בכל מה שקשור לצמיחה של המשק מסבירים לי את כל ההסברים "הנכונים". סדרי עדיפויות, הכסף ייצא ב-2024 ועוד ועוד. אבל לא, מה שעושים פה היום בתקציב הזה זה פשוט לא תקציב מתוקן, זה תקציב מקולקל. 

דיברתם על עסקים קטנים בינוניים. הנושא הזה של פריון וייצור מתקדם זה תקציבים לעסקים עד 200 מיליון שקלים. זה בדיוק אותם עסקים שמשרד הכלכלה אמור למנף אותם כדי שהם יגדלו, כדי שהם יצמיחו את המשק. ולהם חותכים מה שנקרא בבשר החי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל רון, רגע. גם כך רוב התקציב הזה זה הרשאות ל-2024. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

לא, אז אני אסביר. זו בדיוק הנקודה הבאה שלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא שמחר בבוקר הם יכולים להוציא. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

חלק גדול מהעסקים האלה כבר היו די מיואשים בגלל התקציבים הקטנים בעבר. הגישו בקשות, לקחו יועצים שעזרו להם בבקשות שעולים לא מעט כסף וקיבלו נאדה. הפעם הבטיח המנכ"ל בהוראת השר, ובאמת הגדילו את התקציב ל-75 מיליון שקלים רק למטרה הזאת. שזה גם בדיחה, צריך יותר, אבל נשים בצד. אנחנו פעלנו יחד עם משרד הכלכלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - - התקציבים שמקבלים יש matching מול העסקים?

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

כן, 1 ל-4. על כל שקל, המדינה שמה 20%, 80% שם התעשיין. זה יותר מ-matching. זה 1 ל-4 כבוד יושב-הראש. אבל אני אסביר, באנו ופנינו לעסקים ואיזה יופי. הוגשו מאות בקשות. והבקשות הראויות, שעברו את המסננת, צריכות תקציב של 140 מיליון, לא 75. עכשיו יש רק 30 אחרי הקיצוץ הזה. מה זה אומר? שאחד מחמישה עסקים יקבלו אישור למערכת. העסקים האלה איבדו אמון. הם לא רוצים בכלל להגיש יותר, הם לא רוצים להשקיע פה. הם לא רוצים שום דבר. אז אם דיברנו, כבוד יושב-הראש, על נושא של כיתות הכוננות ושהיום בדיעבד אנחנו יודעים שאסור היה לחתוך בתקציב כיתות הכוננות, אז זה כיתות הכוננות הבא שלנו. 

משרד הכלכלה מבחינתי והקיצוץ שעושים להם זה כיתות הכוננות של הדור הבא. כי בעוד שנה כשנגלה שלא סגרנו את היחס חוב תוצר, שהחוב עלה והתוצר ירד ואנחנו בצמיחה שלילית לנפש אנחנו נבין מה קרה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הכול בסדר. אבל קודם כל, קודם כל צריך לכסות את ההוצאות של המלחמה. אתה מסכים איתי?

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

לא, לא, אבל איך תכסה? איך תכסה? זה בדיוק, אני חוזר, אתה צודק לגמרי ואני חוזר כבוד יושב-הראש כמו שאמרתי לבת שלי. אתה מגדיל את האוברדרפט ובו זמנית מה שאתה עושה פה עכשיו מקטין את המשכורת. אתה מתרסק עם הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש דרכים שהשמיכה, אתה יכול למשוך אותה, אבל יש גבול מה אתה יכול למשוך. רק לפני חודש מה שאמרו אגף התקציבים, אושרו המון כספים לפיצוי. גם על זה יש ויכוח שאומרים זה לא מספיק וחלק מהעסקים אומרים לא קיבלנו מספיק. יש גבול גם מה המדינה יכולה לתת. אתם צריכים להבין את זה. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

אז לפני זה כתבתי פה שלושה סעיפים. כתבתי ביטחון, שכמובן את זה אנחנו צריכים לתת, כל מה שנדרש כי ננצח בזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

במסגרת התקציב. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

רגע. סעיף שני זה פיצוי ותמיכה לנפגעים ולמפונים ולעסקים; שלישי זה צמיחה. אם אתה תיקח מרכיב אחד החוצה לא יהיה לך כסף לא לביטחון ולא לפיצויים. עכשיו, מה משרד הכלכלה מבקש פה בסופו של יום? שלא יפגעו בבשר החי, כמו שלא היו צריכים לפגוע בכיתות הכוננות אז. לא צריך בכוננות הכלכלית, שזה בעצם מה שהמשרד עושה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אל תערבבו, זה לא קשור. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

אבל אני אגיד משפט אחרון ואני חייב להגיד. אני לא מאשים את משרד האוצר בטיפשות. ואני חושב שהם חותכים בתקציבים האלה הם יודעים מה הם עושים. כי הם מבינים שהם יראו את הצעקה פה והם מבינים שהם לא יכולים לחתוך איפה שצריך לחתוך, כמו לסגור כמה משרדי ממשלה שהנושא הזה עלה על הפרק. בתקציב של 250 מיליון שלקחו פה זה משרד וחצי שאתה סוגר ואתה פותר את הבעיה. וכפיר בטט יודע שיותר ראוי לחתוך שם, הוא לא יכול. כי זה העניין. וזה לא פוליטיקה, כי היום אנחנו כולם ביחד. ננצח ביחד, נפעל ביחד. הכסף של משרד הכלכלה זה העתיד שלנו, העתיד של הביטחון שלנו, העתיד של הפיצויים שלנו והעתיד של הצמיחה שלנו. 

לכן אני אחוד לגמרי עם המשרד. אני רוצה להגיד תודה רבה לשר ולמנכ"ל, כי הם נאבקים איתנו בשטח. הם רואים את הדברים האלה. ואני אומר, אנחנו לא נשקוט עד שהדבר הזה לא יתוקן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ברור שאתה בעד השר בעניין הזה, כי זה - - -

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

לא, אני בעד השר כי זה נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע. כי הכסף הולך אליכם. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

לא, לא, אני בעד השר כי זה נכון, כבוד יושב-הראש, לא כי זה הולך אלינו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רועי כהן, כן. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

קודם כל אדוני יושב-הראש אני הגעתי לכאן כי אני מאוד מעריך את הפעילות של הוועדה והעובדה שיש פה דיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בזמן האחרון אתה רק ועדת כספים. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

ועדת כספים, אבל אני מגיע לכל דיון שאתה מקיים פה שעוסק בנושא של עסקים קטנים. ואני חושב שזה המקום באמת הבית שלנו, של ציבור העצמאים והעסקים הקטנים, זה ועדת הכלכלה. בוועדת כספים זה כל מה שקשור באמת לנושא של הפיצוי. אבל כאן אנחנו יכולים להביע. ולכן היה חשוב לי, אדוני יושב-הראש, שנמצא פה גם שר הכלכלה. קודם כל לעשות סדר בנתונים. הפיצוי שהגיע לציבור העצמאיים והעסקים לא הגיע בחסד, הוא הגיע בזכות. וכל ניסיון לצבוע את זה באיזה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל מישהו משלם את זה, מה זה בזכות?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

בסדר. מה, מי זה משלם את זה? אני משלם את זה. המיסים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה תשלם את זה בעוד שנתיים שלוש. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

המיסים של העסקים שלנו משלמים את זה. ולכן כל הניסיון לצבוע את זה כל הזמן השיח הזה שכביכול עושים לנו איזה טובה ואיזה מישהו בא לעשות לנו טובה כדי לתת את זה, זה צריך, אתה צריך להוריד את זה מסדר היום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אני לא מוריד, אתה יודע למה? כי נותנים את הכסף, זה לא קשור לזכות או חובה. נותנים כי צריך, בגלל המלחמה. ההחזרים, זה לאורך שנים. לא מחזירים את זה ביום, עם כל הכבוד, כן? 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אז ההיפך, בגלל שצריך להחזיר את זה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה זה אומר? שמה? שבגלל זה אנחנו ניתן כמה שמבקשים כי זה זכות?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

לא, ההיפך. מה שזה אומר שמי שצריך להגיד את האמת יגיד את האמת. אדוני יושב-הראש מי שהביא מתווה חסר והכול זה משרד האוצר. ומי שישב בלילה ועשה סימולציות והזמין ועשה ועשה לחץ תקשורתי וגם לכך שגם לחץ ציבורי כדי לשנות את המתווה זה האיש שיושב פה. זה שר הכלכלה. הוא האיש שעשה את זה יחד עם אמנון מרחב. והוא עשה את זה כנגד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מאה אחוז, מאה אחוז. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

לא, אבל צריך להגיד את האמת. צריך להגיד. כי משרד האוצר לא התנדב להביא את אותו מתווה. ובסוף הוא הביא אחד אחד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כל אחד והתפקיד שלו, קודם כל. מה לעשות? זה התפקיד של שר הכלכלה לדאוג - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

איך אתה מציע? יש לך הצעה איך אנחנו מקדמים?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

חד משמעי יש לי הצעה. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

לבטל את הקיצוץ של משרד הכלכלה, נקודה, פשוט. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

קודם כל, איך זה יכול להיות שבאים לעשות קיצוץ כזה שהולך לפגוע, תראה, רשות ההשקעות זה מנוע צמיחה. השקעה במפעלים זה מנוע צמיחה. מענקי עידוד זה מנוע צמיחה. אזורי תעסוקה זה מנוע צמיחה. הכשרות מקצועיות זה מנוע צמיחה. הרשות לעסקים הקטנים זה מנוע צמיחה. השקעה בפריפריה זה מנוע צמיחה. ולא מדברים איתנו, אף אחד לא מדבר איתנו. באים, מקצצים, אומרים שמע, אתה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מי זה אתכם?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

עם אף אחד, עם הארגונים. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

גם איתנו היחיד שמדבר איתנו זה שר הכלכלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה תפקיד השר, הוא צריך לדבר אתכם. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

אבל אז לא מדברים איתו. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אבל איתו לא דיברו. איתו לא דיברו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

גם איתו לא מדברים. בסדר, את זה אנחנו נתקן. קודם כול, מי שצריך לדבר אתכם זה לא כפיר בטט, זה דווקא שר האוצר והמנכ"ל שלו. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

הם מדברים איתנו. אבל זה לא עוזר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם צריכים לדבר אתכם והם צריכים את המסרים להעביר ולהילחם על העניינים שלכם. זה התפקיד. כל אחד והתפקיד שלו. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

באתי מאוד מסודר לישיבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם צריכים לדאוג שתקציב המדינה יהיה תקציב שאפשר לחיות איתו. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

ועדת הכלכלה התפקיד שלה פה לפקח על הממשלה. ואם הממשלה פועלת בצורה שהיא לא מדברת עם הלקוחות שלה – ואנחנו הלקוחות שלה, אני מייצג 650,000 אנשים שקמים בבוקר – - - - לשר שלהם, ומישהו בא, מקבל החלטה בלי לשמוע אותם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל שר הכלכלה כן מדבר איתך, מה אתה רוצה? אני לא מבין. טוב, לא משנה. נו, עזוב, עזוב. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

בלי לשמוע אותם בכלל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שר הכלכלה כן מדבר אתכם והוא נציג הממשלה. מה אתה רוצה?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אבל מי, איפה הוא דיבר איתנו? 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

איתנו לא מדברים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עכשיו הגענו שאתכם לא מדברים. עכשיו רגע. עוד משהו?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

כן, בטח. יש פה אנומליה שבה בזמן מלחמה מקצצים במנועי צמיחה שהם אמורים להיות ביום שאחרי הקטליזטור של הצמיחה. הרי אחרי הקורונה מה הייתה הפריחה? הפריחה הגיעה מעסקים שאנחנו מייצגים, מהעסקים הקטנים והבינוניים. הביא ל-6% צמיחה, ל-30 מיליארד עודפי גבייה. בסוף כל השקעה שנותנים פה עכשיו יש לה ערך של פי שלוש מהשקעה שנמצאת בזמן אמת. זה מחקרים הוכיחו את זה. 

עכשיו, אני בא לפה כדי קודם כל להגיד לאנשי האוצר אתם כל הזמן רואים בנו הוצאה. אנחנו לא הוצאה. תפסיקו כל הזמן לנסות לקצץ כי אתם רואים בנו הוצאה. אנחנו השקעה. אתה, כשאתה משקיע בציבור העצמאים והעסקים אתה מקבל את הכסף בסוף. אבל אנחנו לא הוצאה. הרי מה הם עושים, דוד? הם אומרים בואו נקצץ, למה אני מסתכל בחור שבגרוש. בואו קודם כל נוריד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אמרתי כל אחד והעבודה שלו. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

מה זה, זה עבודה? הרי הוא הנציג שלנו. מה זה עבודה שלו? עבודה שלו לקצץ?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא. הוא דואג לתקציב המדינה. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, רק עוד משפט אחד, שרועי יוכל לנשום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא מקבל את ההתקפות האלה כל הזמן. עוד משהו?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נו רועי, קדימה. אמרתי לך שהוא רוצה להיות חבר כנסת. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

לא. תאמין לי, טוב מאוד שאנחנו נמצאים כאן. כי אם לא היינו נמצאים כאן זה היה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מאה אחוז, אני שומע אתכם. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

כן. 30 בנובמבר, יום חמישי, נכון? זה יום רגיל בתאריך. אני חושב שמשרד האוצר עובד גם ב-30 בנובמבר. נכון? 30 בנובמבר שהיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יעשו את התוכנית לדצמבר, בסדר. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

רגע, רגע, שנייה. יש 30 בנובמבר, יושבים אנשים בבית, כמעט 200,000 עסקים שהמחקר שלהם, לא שלי, הם שלחו את הלמ"ס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שמה?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

הם שלחו את הלמ"ס להגיד איזה עסקים קרסו, כמה עסקים נמצאים בסיכון. הם יודעים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

על מה אתה מדבר עכשיו, לא הבנתי. על המתווה של דצמבר?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

רגע, שנייה. 30 בנובמבר נמצא, כל הנתונים לפניהם, הלמ"ס והכול. יושבים שם באוצר ואומרים תשמע, מחר ה-1 בדצמבר, המשכורת שלהם תיכנס בזמן, הכול בסדר. אבל לגבי העצמאיים, נדחה את זה ל-4 בדצמבר, ניתן לאנשים לא לישון בלילה. ניתן לאנשים לא לדעת שיש להם מתווה. ניתן לאנשים להרגיש שהמדינה שוב פעם מפקירה אותם. וב-4 בדצמבר אחרי שיש כזאת ביקורת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רועי, רועי, בוא, בוא. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

מה, מה בוא? למה אי אפשר לקבל את ההחלטה ב-30?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עזוב רגע, מספיק. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

למה? תסביר לי אתה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, מספיק כבר עם הדרמות האלה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

למה דרמות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תקשיבו, עכשיו אנשים מקבלים את כל התשלומים של אוקטובר נובמבר ולא קרה שום דבר. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

הם לא צריכים לקבל החלטות על חל"ת ולא צריכים לקבל החלטות על ההוצאה שלהם? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אמרו שהמתווה - - -

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

מה זה אמרו? אמרו שבועיים אחרי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תן לי רגע, תן לי שנייה. שר האוצר כבר אמר שהוא מרחיב את המתווה לדצמבר. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

כן. הוא הביא את התקנות האלה והתקנות קיימות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא צריך להגזים בביקורת כל פעם. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

רגע, אבל אתה אפילו לא יודע את הנתונים 7 עד 40 לא יודעים בכלל אם הם מקבלים על נובמבר. אתה אפילו לא יודע נתונים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם יביאו, ועדת כספים. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

מה זה יגידו? אבל עבר נובמבר כבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אדוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא הנושא של הדיון. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

יש לידך איש שהיה איש עסקים. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

רועי, אל תערבב. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אי אפשר באי ודאות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רועי, זה לא נושא הדיון שלנו. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש עוד נושא, עוד מילה אחת על הנושא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא נושא הדיון. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

תמשיך לזלזל בנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה תגיד בוועדת כספים. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

אני מבטיח במשפט, עוד נושא אחד. צריך לזכור, אם לא תהיה פה צמיחה ולא תהיה פה סגירה של גרעון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה כבר אמרנו. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

רגע, רגע, שכולם יבינו, גם האזרחים יבינו מה התחליף. אם לא ננצח במאבק, אנחנו ומשרד הכלכלה, על צמיחה, יהיו פה מיסים. כי בסוף איך תסגור את הגרעון? אם לא תהיה צמיחה יהיה פה העלאת מיסים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אמרת את זה כבר, אמרת. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

לא, אבל זה חשוב שתבינו. כי אתם ממשכנים את העתיד שלנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אמרת את זה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש מישהו ישב איתך על 2024? על פחת מואץ? על תמריצי מס? מישהו ישב איתך? אף אחד לא ישב. הם יושבים במחשכים ומכינים תקציב 2024 ואז נצטרך לבוא ולריב פה. למה? למה לא לשבת איתנו עכשיו על פחת מואץ, על תמריצי מס?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רועי, מספיק. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

למה אבל?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כיבדתי אותך. מספיק, די. אוקיי, זה לא רלוונטי לדיון כרגע. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

וזה שזה יגרום להעלאת מיסים אם לא תהיה צמיחה חשוב לדעת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שנייה רגע. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אמנון, 160 מיליון מלאי, רכשתם מלאי ב-160 מיליון?

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

גם זה היה לנו לידת עכוז. ובסופו של דבר קיבלנו שבוע שעבר 160 מיליון. אגב, כדי לא לרשום משרד הכלכלה רשמו את זה במכתב שר האוצר רח"ל. זה כל כך קשה להם להגיד שנותנים למשרד הכלכלה. גם זה ביקשנו מכם, אז רשמו רח"ל. אבל כשנוח באים ואומרים לכם נתנו למשרד הכלכלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, אבל הוא רצה לשאול, אתה שאלת במקומו. לא הבנתי. הוא האוצר, הוא קיבל זכות דיבור לשאול, אתה קפצת. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

זו הייתה דרישה שלי. כשעשינו review לקראת איך שהתחילה המלחמה להבין מה יקרה אם תיפתח חזית שנייה, אז עשינו מבעוד מועד, דרשנו את הדרישה הזאת, בתיאום עם רח"ל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רצית לשאול? 

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>  

את המנכ"ל ואת נציגי האוצר, את כפיר וגל ואת המנכ"ל. בדרום יש מפעלים בעוטף שבהתאם לחוק עידוד הון לתעשייה מקבלים 30% מענק. ובשאר המפעלים בדרום זה 20%. עכשיו, בצפון יש לנו את כל המפעלים, מקבלים 30%. אז למה שמפעל יגיע לקריית שמונה ולא יתמקם נניח ביקנעם? 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

לא, יש כללים, בחוק עידוד השקעות הון יש כללים לגבי כמה, לפי איזה, כל מיני קריטריונים מי מקבל 20%, מי 30%. זה לא רק עוטף עזה, זה גם בערך מירוחם דרומה, ככל שיותר פריפריאלי. וגם בצפון יש כלל דומה. אני לא זוכר בדיוק איפה הוא עובר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

דקה. יש לזה גם פרמטר של מיסוי. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

הנה, רשות ההשקעות פה. 

 << אורח >> שי קורן: << אורח >>  

בצפון אנחנו מדברים על פריפריאלי 1 עד 4. שי קורן, מרשות ההשקעות. אני אומר, בצפון אנחנו מדברים פריפריאלי 1 עד 4, שהוא זכאי למענק נוסף של עוד 10%. וגם זה, המענק הזה, בהתאם לפרמטרים של ריחוק גיאוגרפי. כלומר, קריית שמונה מקבלת את המקסימום, לעומת יקנעם שלא מקבלת בכלל את ה-10% הנוספים. בדרום מקו רהט, בית קמה דרומה מקבלים, יכולים לקבל עד 30%. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

וכמו שהשר אמר, אנחנו נביא בשבוע הבא, המשרד יביא הצעה מאוד רחבה לשינוי מסלולים ותיעדופים נוספים במסגרת רשות ההשקעות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יפה מאוד. זה ל-2024. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

רק יו"ר הוועדה, לחדד את הנתונים, כי זה חשוב, בסדר? כי דיברו פה כל הזמן על קיצוץ, קיצוץ. ההשקעות במפעלים קיבלו 300 מיליון בבסיס שלא קוצץ. אזורי תעשייה 175 מיליון. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

כמה קיבלו ב-2022?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

אותו דבר. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

לא, נתת שם הרבה יותר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

סליחה, מה זה ה-300 מיליון? על מה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, תן לו לדבר. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

כל הדיבור שנטען על השקעות במפעלים בפריפריה, ניתן 300 מיליון, אזורי תעשייה 175 מיליון לא קוצץ. הסוכנות לעסקים, 100 מיליון, לא קוצץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה בבסיס התקציב. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>  

תעסוקה כאלה ואחרות 120 מיליון לא קוצץ. סיוע ליצואנים 120 מיליון לא קוצץ. מה לא ניתן, אפילו לא קוצץ, פשוט לא ניתן, כי עוד לא קיבלנו שימושים, 177 מיליון שלא קיבלנו להם ייעוד. כל התקציבים האלה בבסיס התקציב לא עוכבו לרגע ולא קוצצו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רבותיי. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

מדבר עם עצמו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע. לא, יש מחלוקת על הסכומים. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

לא, הם מדברים עם עצמם, הם לא מדברים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בוא, בוא. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>  

אגב, שר האוצר בעצמו בישיבת הממשלה אמר שקיצצתם, כי אלה הרשאות ואתם לא נותנים הרשאות השנה. אז מתי אתם אומרים את האמת? כששר האוצר מדבר או - - -. בישיבת הממשלה שר האוצר אמר שהקיצוץ במשרד הכלכלה הוא בהרשאות. הוא אמר את זה בקולו, זה בסטנוגרמה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רבותיי, רבותיי, בואו. קודם כל, אנחנו חושבים שלא צריך לקצץ בהשקעות, כי זה חשוב לצמיחה אחר כך. גם זה צריך לדאוג, ואתם יודעים את זה. חלק מהעבודה של כולנו. זה דבר ראשון. דבר שני, אני רואה שיש פה מחלוקת על הסכומים וגם מדובר פה בעצם על לא דבר שמשלמים היום, מחר בבוקר, אלא ב-2024, זה הרשאות. אתם אמרתם לי בשיחה אחרת שאז זה יחייב אתכם לשים את זה בתקציב. אז יחייב אתכם, מה לעשות? קיצצתם כרגע כספים שהגיעו למשרד. אני לא מדבר עכשיו על הוויכוח על הסכום. 200 מיליון, 400 מיליון, 600 מיליון. אני לא צריך להיות זה שמברר מה הסכום. אבל מה שתקבעו, שייכנס לתקציב 2024, אין שום בעיה עם זה. כי זה הכול הרשאות. תאפשרו לו לתת הרשאות וזה ייכנס לתקציב אחר כך. 

אז מה שאני מציע דבר כזה: זה צריך ללכת לפשרה בין משרד האוצר למשרד הכלכלה. כל הוויכוח הזה הוא לא ראוי, לאור העובדה שצריכים את ההשקעות האלה. אז מה שאני מבקש ביום ראשון לזמן ישיבה נוספת. תקציב מעבירים היום קריאה ראשונה, לא מעבירים קריאה שנייה ושלישית. מה שלא תסגרו זה ועדת כספים תתקן, אין בעיה. וגם לא צריכים לתקן את 2023, כי מה קורה פה? אתה צריך לתת הרשאות ל-2024. יאשרו לך נגיד את ההרשאות, נגיד 600 מיליון הרשאות. הם יתנו לך התחייבות שזה ייכנס ב-2024 ואז לא צריך. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אם זה בינואר, ניר, זה סביר לגמרי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא משנה. רגע, אני לא רוצה עכשיו. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

אבל חלק מהכסף יוצא השנה. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >> 

מה שחשוב שהמפעלים שהגישו בקשות יקבלו את האישור עכשיו וישקיעו עכשיו. זה לא אכפת לי מהמנגנון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני בינתיים לא רואה איך מפעלים שהיום נמצאים בהפסדים מאוד גדולים במסגרת המלחמה יכולים פתאום לתת matching בינואר. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

כי הם מבינים שהם צריכים לדאוג לעתיד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא. אם יש להם כסף לתת את ה-matching אז כנראה אין להם בעיה עם הוצאות. 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

דרך אגב, רוב המפעלים לא ביקשו סיוע. כבוד יושב-הראש, רוב המפעלים לא ביקשו סיוע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אני בסיכום, אז בשביל מה? 

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

אנחנו באים לצמוח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. אני אומר דבר כזה: אתם ביום ראשון, המשך. עד אז, בטט, המנכ"ל, עד אז תשבו ביניכם, תנסו לגמור איזה שהיא פשרה, גם לגבי הסכום וגם לגבי איך אתם מבצעים את זה. כדי שנסיים את הוויכוח בין משרד הכלכלה לאוצר. לא מתאים הוויכוח, כי שני הצדדים יש להם עניין בצמיחה לאחר המלחמה. אוקיי? זה מקובל על כולם? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן. כי אם זה תלוי צמיחה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק תלוי צמיחה. מה אנחנו נותנים עכשיו מתנות?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן. לא, זה מה שאני אומר. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

דוד, אני איתך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד משהו?

 << אורח >> ד"ר רון תומר: << אורח >>  

תודה רבה. ואני רק מקווה שזה באמת יקרה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מתי אנחנו נעשה את הישיבה? לא ב-9:00 בבוקר. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

מתי שתרצה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יום ראשון, 14:00 בסדר? 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

ישיבת ממשלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

13:00. 

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>  

תודה רבה דוד, תודה רבה לכולם.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:51. << סיום >>