פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 63 ועדת הבריאות 20/12/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 130 מישיבת ועדת הבריאות יום רביעי, ח' בטבת התשפ"ד (20 בדצמבר 2023), שעה 9:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: הסכם השכר של הפסיכולוגים הציבוריים, של ח"כ נעמה לזימי, דבי ביטון, עופר כסיף, אברהם בצלאל, מיכאל מרדכי ביטון, ואליד אלהואשלה (מס' 125) << הלסי >> << נושא >> הצגת התוכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית בישראל- ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר גלית דיסטל אטבריאן מיכל מרים וולדיגר ירון לוי טטיאנה מזרסקי לימור סון הר מלך קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: קארין אלהרר אברהם בצלאל נעמה לזימי יוסף עטאונה גלעד קריב נאור שירי מוזמנים: ד"ר גלעד בודנהיימר – ראש האגף לברה"נ, מערך בריאות הנפש, משרד הבריאות שני שרביט מרקל – סמנכ"לית הון אנושי ומינהל, משרד הבריאות מירי כהן – מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות ד"ר גדי לובין – מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש איתנים-כפר שאול ד"ר חוה פרידמן – מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית, משרד החינוך מאי שמואל – רפרנטית מאקרו בצוות מו"מ אגף שכר, משרד האוצר תמר צ'ין – רפרנטית בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל רז – ממונה על האשפוז הכפוי, משרד המשפטים עירית ורונין – ממונה על שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי רון בוכניק – מנהל חטיבה ארצית, הסתדרות המח"ר, ההסתדרות הכללית החדשה מריאל הוברמן – מנכ"לית הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בועז גור – מנהל המחלקה הציבורית, פורום ארלוזורוב, ההסתדרות הכללית החדשה יורם שליאר – הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, פורום ארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית אורית כהן שטילר – ועד מנהל, פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ששי שדה – משנה למנהל ההסתדרות הלאומית גאליה מדינה – רכזת יחסי עבודה, ההסתדרות הלאומית טלי כלפא – איגוד העובדים הסוציאליים אפרת פילזר-ביזמן – היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד הדס ארנון שרעבי – מנהלת קשרי ממשל, 'אותי'-עמותה ישראלית לאוטיזם אסתר קרמר – חברת ועד מנהל, עמותת לשמ"ה יעל שרר – מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית מרים גברעם – ס' מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית ולרי זילכה – עו"ד, קידום מדיניות, בית איזי שפירא ד"ר אילנה לח – יו"ר האגודה לטיפול באמצעות אמנויות בישראל עמיחי תמיר – יו״ר ארגון הנכים זכויות נכים עדית סרגוסטי – אחראית יישום מדיניות, בזכות יאיר אורן – עמותת סוטריה, פורום הבתים המאזנים סומא ווצלר – רשת ערים בריאות בישראל רוני בלנק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת מירב מאיר – שדלנ/ית, מייצג/ת את ארגון הרופאים עובדי המדינה ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: הסכם השכר של הפסיכולוגים הציבוריים (מס' 125). << נושא >> << נושא >> הצגת התוכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית בישראל- ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם. היום יום רביעי, ח' בטבת התשפ"ד, 20 בדצמבר 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק בנושאים הבאים, הצעה דחופה לסדר היום בנושא הסכם השכר של הפסיכולוגים הציבוריים, של חברי הכנסת נעמה לזימי, עופר כסיף, אברהם בצלאל, מיכאל ביטון וואליד אלהואשלה. הנושא השני הוא התוכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית בישראל, ישיבת מעקב. הנושאים הם חופפים אחד לשני, אנחנו מקיימים את שני הנושאים ביחד. אבל כמו שאני נוהג, לצערי, בתקופה הזו, אנחנו פותחים את הישיבה הזו בשמות הנופלים שפורסמו ביממה האחרונה. החייל מעוז פנינגשטיין מסוסיא, החייל ליאור סיון מבית שמש. נוסף על כך הבוקר גם שמעתי על חתן של חבר טוב שלי שנפל, אני רק לא בטוח שהשם הותר לפרסום אז אני לא אזכיר את שמו. יהי זכרם ברוך וה' ייקום דמם ואנחנו שולחים מכאן בשמי ובשם כל חברי הוועדה תנחומים למשפחות הנופלים ורפואה שלמה כמובן ומהירה לפצועים. הישיבה הבוקר עוסקת בנושא שאנחנו עסוקים בו הרבה מאוד בזמן האחרון, עולם של בריאות הנפש. אני חושב שרוב היושבים פה בחדר כבר שמעו מאיתנו לא פעם ולא פעמיים את הדרישות מול משרדי הממשלה, אנחנו רוצים להבין באמת מה הם לוחות הזמנים, לאיפה אנחנו הולכים. אנחנו מדברים הרבה מאוד והוצגו בפנינו הרבה מאוד שלבים של התוכנית, אבל אנחנו נתחיל קודם כל עם הצעה דחופה לסדר היום שעוסקת בנושא הספציפי של הפסיכולוגים, אנחנו נתרחב אחר כך לשאר הנושאים, לכן אני אבקש מחברתי חברת הכנסת נעמה לזימי בבקשה לפתוח את הדברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, יו"ר הוועדה, תודה לכולם. אני מצטרפת גם לדבריך החשובים בפתיחת הדין, חשוב וראוי. כבר הרבה שנים שמערך הפסיכולוגיה הציבורית נמצא בקריסה. אני אומרת בקריסה כי זו גם מדיניות מכוונת שלא תיקנה לאורך השנים, לא עשתה תהליכים שצריך לעשות ולא טיפלה בשורש הבעיה ולא משנה מה יגידו, שורש הבעיה זה שכר. שכר, שכר, שכר. יש סיבה שכל מי שעובד בשירות הציבורי גם עובד בשירות הפרטי, כדי להשלים הכנסה, ויש סיבה שלא ממלאים תקינה וגם שבכלל מי שבוחרים מלכתחילה ללכת ללמידה של פסיכולוגיה בוחרים בסוף לעבוד אולי רק בשירות הפרטי בגלל שהם לא מצליחים להתקיים משכר שהוא פחות מעלות בייביסיטר לשעה. זאת האמת. כ-47 שקלים לשעה זה לא משהו שהוא בר קיימא, לא לתחום, לא לציפייה ולא לאפשרות מעבר. אני רוצה להגיד למה היה לי חשוב ליזום את הדיון ספציפית על הסכם השכר בפסיכולוגיה הציבורית. הסכם השכר הזה פתוח כבר שנתיים. יש רגע בחייה של אומה שאפשר לעשות תיקון גם. התיקון עובר בכל מיני צעדים, ובכל הסיפור של הטראומה הלאומית שאנחנו נמצאים בה, של מה שהולך להתדפק על דלתנו, צריך לעשות תיקון שורשי, שהוא מתחבר לתיקון מערכתי ארוך טווח, לא רק בהקשר המלחמתי הנקודתי אלא בהקשר של השלכות הרוחב של מה שהולך להגיע אלינו ושל הנזקים הקודמים. אנחנו יודעים על זמני ההמתנה לשירות הציבורי, אנחנו יודעים על הקשיים לגיוס עובדים ואני רוצה להגיד משהו בהמשך למה שאמר גם השר בתשובה להצעה לסדר שהגשתי, מענק הוא לא תחליף לשכר, הוא מעולם לא היה ולעולם לא יהיה, הוא לא מענה במעטפת הסוציאלית, הוא לא הוודאות - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> במיוחד כשהוא חד פעמי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק, חד משמעית, בגלל זה הוודאות נכנס לזה. הוא לא הוודאות ההמשכית של מענק ובסופו של דבר העלאת שכר שהיא כלולה גם במעטפת הסוציאלית ובנגזרות של זה וביכולת להבריא את המערכת על ידי הבאת כוחות באופן יציב שאפשר לבנות עליהם זה הדבר הנכון ביותר. ואני אגיד לך, באותו יום במליאה התפתח דיון מעניין, במקרה הייתה לי הצעה לסדר נוספת על יתומי צה"ל, יחד עם מתן כהנא, הוא ישב, ואז היה את ההצעה הזאת של הפסיכולוגיה הציבורית והוא סיפר שאשתו גם עובדת במערך בריאות הנפש ושגם היא, כמו כולם, נאלצת להיות במשרה חלקית בשירות הפרטי, ואז הוא אמר, היא לא תבוא בגלל מענק, היא תבוא כי יוסיפו לה שכר. והוא אמר: היא לא צריכה לקבל את ה-400 או 500 שקלים לשעה, אבל בין זה לבין 47 שקלים לשעה יש פער די גדול, היא כן תבוא אם זה יהיה פי שלושה, או אפילו יותר, גם בסדר להגיד את זה. היא תבוא כשיהיה שכר שעתי שמאפשר קיום בכבוד, שמכבד את התחום, שמכבד את הדיסציפלינה ואת הלמידה ואת התהליך ושגם רואה בוותק ובצבירת ידע מקצועי וקשר ארוך טווח עם מטופלים ערך ולכן הדבר הזה מחייב אותנו עכשיו. אתה נמצא פה כיו"ר ועדה בעת היסטורית. אני רוצה להגיד לך את זה, אתה נמצא בעת היסטורית, מה שייקבע כאן ובממשלה ובתקציב הבא יגדיר את כל מערך בריאות הנפש בישראל. כל הסוגיות הנלוות, אותן יעשו הרבה אחריך, זה לא משנה, דיברו עליהן לפני, כל זה זה הבל הבלים, סליחה שאני אומרת את זה כי הכול חשוב, אבל הבל הבלים לעומת השכר, לעומת הסכם השכר הפתוח. זכית לשבת פה בעת היסטורית, כשיש הסכם שכר פתוח זמן ארוך מדי, שגם זו תקלה, ולעשות תיקון ואנחנו פה כדי לעשות תיקון. המדינה עכשיו הולכת להיכנס לסחרחרה בכל מה שקשור לטיפול בנפש. אם לא נעשה תיקון שורשי זה עלינו, חד משמעית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהחלט. תודה רבה. לפני שאני עובר לשאר חברי הכנסת, אני רוצה להגיד, מחברי הכנסת המציעים אמרו לי לפחות שניים שהם לא יוכלו להגיע מסיבות בריאותיות, לכן אנחנו נשלח להם רפואה שלמה, בלי להזכיר שמות. חברת הכנסת קארין אלהרר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב הראש. תודה לך, נעמה חברתי, על הנושא החשוב הזה. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו על ידי נעמה, אני כן אומר את הנקודות החשובות הבאות. המתווה שמוצע מוצע רק לרבע מהפסיכולוגים במערכת הציבורית. צריך לומר את זה ביושר, כל הפסיכולוגים של משרד החינוך לא נמצאים במתווה הזה. פסיכולוגים חינוכיים שבאמת עובדים לילות כימים, צריך לומר את זה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם כ-50% מהמשרתים בציבור. << דובר >> קריאה: << דובר >> 60%. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> צריך לומר את הדברים האלה ביושר וגם מדובר באיזה מענק שהוא חד פעמי, הוא לא נותן מענה לצרכים האמיתיים. זה לא שחסר פסיכולוגים, יש כ-16,000 פסיכולוגים במדינת ישראל, אנחנו לא צריכים להמציא אותם ואנחנו לא צריכים לעשות משהו שראיתי אתמול וחשכו עיניי. אחת מקופות החולים הגדולות בישראל מפרסמת קול קורא שסטודנטים שנה א' לפסיכולוגיה יבואו לטפל. תגידו, נפלנו על הראש? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כי נתנו להם לעשות את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אסור שזה יקרה. אין בעיה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> קארין, אני בדרך כלל לא מסכימה איתך, הפעם אני מסכימה איתך בכל מאת האחוזים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> היום זה אצל הקופות. היא צודקת, צריך להוציא את זה מהקופות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הדבר הזה לא יכול לקרות. זה לא שיש מחסור בפסיכולוגים, יש פסיכולוגים. אתם יודעים מה חסר? תגמול לפסיכולוגים. ואני אומרת לך, אדוני, זה עלינו כי אנחנו הוועדה המפקחת. הממשלה עושה את שעושה, בעיניי לא מספיק, יש פה הזדמנות לתיקון. אני אגיד עוד נקודה, ה-7 באוקטובר הוא נקודה שממנה יש לנו שתי ברירות, או לקדם או שזו תהיה בכייה לדורות, כי הנזקים שאנחנו מודעים להם היום הם כאין וכאפס לעומת הנזקים שיהיו אם לא נטפל כמו שצריך. מה צריך לקרות? תוספות שכר שיאפשרו לאנשים להישאר במערכת, להוסיף אנשים למערכת, צריך שתהיה תקינה ראויה, אנחנו לא מתקרבים לתקינה ראויה, אין בישראל הגדרה כמה פסיכולוגים צריך, אי אפשר להתנהל בצורה כזאת, ולהרחיב בצורה משמעותית את המענקים שיהיו משמעותיים יותר, אי אפשר להמשיך ככה. ואני מאוד מקווה שאותה קופת חולים תחזור בה כי זה נזק למטופלים. סטודנט שנה א' לא יכול לתת שירות כזה. כמו שלא הייתי נותנת לסטודנט שנה א' לייצג אדם בבית משפט. פה מדובר בנפש של אנשים ואנשים עם בעיות קשות. זה טוב שחשבו על הרפורמה בבריאות הנפש, הייתי בעדה, לא בדרך שהיא נעשתה, הפילו את זה על קופות החולים וקופות החולים לא יודעות להתמודד עם האירוע, לא בכלים שיש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את מדברת על הקדנציה הקודמת? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> קודמת קודמת קודמת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מי שהביא את הרפורמה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, הקודמת זה הורביץ. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ב-2015. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, 2015. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם הורביץ המשיך עם זה, הייתי בטוחה שהוא יתקן את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הנה, אז תעשו את זה אתם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> על פניו הרפורמה היא טובה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הייתם שם, היה לכם שנתיים, איפה היית שנתיים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, היה לנו שנה, קטי, אבל את יודעת משהו? את כל - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תתחילו להאשים אחד את השני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך הדיון הזה עובר עכשיו ל - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם אני מאוכזבת מזה ש - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כולנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך את עושה את זה? 2015 זה שלכם. איך על השנה שלנו הפילו את הכול? זו הזיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תגידו, אתם אמיתיים, קטי? קטי, אני רק רוצה לשאול איפה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל, קארין, למה את ממשיכה? תתעלמי. בואי נפסיק עם הדיון הזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון, לא צריך, עזבי, נעמה אמרה את זה. בואי נחליט שכל ממשלות ישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חברים יקרים, חברות הכנסת, הדיון - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין לתאר במילים. וואו. תקשיבו, אתן מתעלות על כל דמיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חברת הכנסת אלהרר, שנייה אחת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש הגדרה פסיכולוגית למה שהיה פה עכשיו? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה מתחת לחגורה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה. מיכל, זה מפריע לי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש גזלייטינג, באמת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אל תשתמשי בזה. נעמה, אני לא מבינה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את התחלת עם זה, נעמה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא זה, למה להשתמש באבחון פסיכולוגי למשהו שאמור להנמיך? מה זה טוב? למה את משתמשת בזה בכלל? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תמשיכו, נבזבז את הזמן עכשיו על היריבות האישית בין חברי הכנסת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיכל, תקשיבי, אני מתביישת שאתם 17 שנה בשלטון ומאשימים את הממשלה שלנו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא שם בכלל. על מי את מדברת? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ונקיים דיון מקצועי אולי בהזדמנות אחרת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתם מביכים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אומר לכם את האמת, זה מאכזב אותי. יש לנו בסך הכול שעה ו-40 לדיון מאוד מאוד מאוד חשוב, העולם של בריאות הנפש הוא מאוד חשוב. אם ניכנס עכשיו למריבות בינינו - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא נזפנו, לא האשמנו, מה שנעשה פה נעשה מנגד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מבקש, שנייה, שנייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שתקנו על מה שהיה פה ב-15 השנה האחרונות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נעמה, מספיק, נו באמת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעמה, בואו נתאפק במריבות ה-, סליחה שאני אומר, הקטנוניות האלה, נתרכז באמת בתוכן ולא נתעסק בשטויות. עד עכשיו לא הוצאתי אף פעם מהישיבה, אם אני אצטרך אני אוציא אנשים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תעזוב את זה שלא נתנו לי להוציא שני משפטים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל. בבקשה, תשתדלי לחתור לכיוון סיום של דברי הפתיחה, אנחנו רוצים לשמוע גם את אנשי המקצוע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני סיימתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז תודה רבה לך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רק אציין שזה בסדר לתת לדובר להשלים שלושה משפטים בלי לקטוע אותו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהחלט, כך אנחנו ננהג מעכשיו. תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להודות על הדיון החשוב, גם לך, אדוני היושב ראש, לנעמה, לכל מי שיזם את ההצעה לסדר. אנחנו לא מדברים כאן על החשיבות של טיפול בתחום בריאות הנפש, אנחנו באנו לדון על השכר לפסיכולוגים. אני לא יודעת מי המציא את הפתרון של מתן מענקים זמניים, מה ההיגיון של ההצעה הזאת, כי זה לא פתרון, זה אפילו לא פתרון זמני. זה לא מה שיחזיר את הפסיכולוגים המומחים למערכת הציבורית, מענקים חד פעמיים, תמריצים חד פעמיים. כשפסיכולוג נכנס למערכת הציבורית הוא רוצה להיות בטוח, הוא רוצה להמשיך לטפל, שזה גם חשוב לאותו מטפל פסיכולוג שמעניק טיפול וגם למטופלים, שאנחנו חייבים לשמור על הרצף הטיפולי. מה יהיה אחרי שהשנה הקלנדרית, השנה הפיננסית, תסתיים? התמריצים יסתיימו, המטופלים יפסיקו לקבל את הטיפול? מה יהיה? זו פגיעה בבריאות הציבור. זה לא רק חיסכון של המשאבים לתקופה מסוימת, אחר כך בן אדם שלא יתחיל לקבל טיפול בזמן, היו צריכים כבר אתמול, שלשום, לפני 70 יום להתחיל לקבל טיפול והם לא התחילו לקבל טיפול, גם אם הם יתחילו עכשיו חס וחלילה אם תלכו על פתרון להעסיק סטודנטים או בעלי תואר ראשון או מישהו שלא מומחה לטפל בטראומה והוא יתחיל כביכול טיפול זה יזיק עוד יותר, מה אתם תחסכו? אתם תשלמו הרבה יותר לשיקום של הבן אדם, תשלמו עבור הנכות, הוא לא ייכנס למעגל העבודה. אתם תהרסו את החיים לא רק של בן אדם אחד, זה משפיע על כל המשפחה וכל המעגלים של אותו בן אדם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ולכן אנחנו נדרוש לדעת מה קורה עם הסכמי השכר בצורה מסודרת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ההסכם שעובדים עליו, כפי שציינו חברות הכנסת, זה נוגע רק לפסיכולוגים קליניים, אתם יודעים איזו עבודה עושים פסיכולוגים חינוכיים? לפעמים זה השירות היחיד שנגיש לרוב המשפחות. מה איתם? הפסיכולוגים החינוכיים שמתחילים טיפול מהגן ובמהלך כל שנות הלימוד בבית הספר, מה איתם? אם אתם משאירים אותם מחוץ להסכם ומחוץ לשינויים אתם לא פותרים את הבעיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מזכיר, בשבוע הבא ביום רביעי יש דיון משותף של הוועדה הזו יחד עם ועדת החינוך בנוגע לשפ"ח. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני באתי מקופת חולים, אני יודעת שבקופות החולים עושים הסכמים והתקשרויות עם עמותות וארגונים שמעסיקים פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים, מה איתם? הם בכלל מחוץ לגדר? אבל הם הראשונים. לאן מפנה קופת חולים את המטופלים שלהם? היא לא מחפשת את הפסיכולוגים הכי יקרים והכי טובים שנמצאים במערכת הפרטית, הם קודם כל מפנים לספקים שלהם שיש להם הסכם. אז תכניסו גם את הפסיכולוגים שעובדים בעמותות. פסיכולוגיה ציבורית זה הרבה יותר ממה שאתם הגדרתם בתמריצים. אני חוזרת לאותו ביטוי שנעמה השתמשה בו, שהפסיכולוגים עצמם משתמשים, תטפלו בשורש, תחזירו את הפסיכולוגים למערכת הציבורית כדי לתת פתרון הולם ומתמשך לאורך שנים. יש הזדמנות להבריא את המערכת, אז תבריאו ולא תשימו פלסטר זמני שלא עוזר לכלום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב ראש, חברת הכנסת נעמה, תודה על הדיון. אני לא רוצה לחזור על הדברים, אני אנסה להתמקד בנקודות, לחדד את הנקודות גם ששמעתי מחברת הכנסת קארין אלהרר. בסופו של דבר אנחנו יודעים שהמענקים האלה לא יעשו כלום, מסיבה מאוד פשוטה, אם יש 5,000 פסיכולוגים כיום בשירות הציבורי שהם יושבים על 2,500 תקנים, אתם מבקשים להעלות ל-75% משרה, זאת אומרת שאתם הולכים לא להכניס עוד אנשים למערכת, אתם הולכים לפלוט אנשים מהמערכת. זו נקודה אחת שאני אשמח, גלעד, אחרי זה לקבל את התשובה איך התייחסים לדבר הזה. דבר נוסף, הבעיה היא לא רק בכסף שאתם רוצים להגדיל בהסכמי שכר או במענקים כאלה ואחרים, הבעיה היא הרבה יותר גדולה. יש כאן שני דיונים, אחד על התוכנית הלאומית לבריאות הנפש ואחד על מענק הפסיכולוגים. אם תחברו את שניהם רגע אתם תבינו שאין כאן שום תוכנית לאומית לבריאות הנפש כי אם אתם עושים תוכנית למענקים לפסיכולוגים ואתם שוכחים את החינוכיים סימן שאין כאן באמת תוכנית, יש כאן מצגת מאוד יפה, ואמרתי את זה, ואני מתנצל שאולי זה יישמע קצת ביקורתי, יש כאן תוכנית מאוד יפה שהמנכ"ל היה והציג לנו, הוא פרזנטור מדהים, זו תוכנית שהייתי רוצה לצלול לתוכה אבל היא די רדודה. כדי שאנחנו נוכל באמת לפתור את הדבר הזה, כולנו תמימי דעים וכולנו רוצים שבסופו של דבר הקצה, הילדים שלנו במערכת החינוך והציבור הכללי, יקבל שירות פסיכולוגי כמו שמגיע לו משירות המדינה, משירותי המדינה ומקופות החולים, יש שני דברים מאוד קטנים שצריך לעשות. אמר המנכ"ל ברסי שיש נתונים לגבי הכספים שעוברים לקופות החולים, קוראים לזה דוח מקורות ושימושים. אמר ולא שלח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלח, בטאבלטים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. מעולה. אמר אותו מנכ"ל שהוא רק לא יודע אם רופא משפחה נכלל בשירות פסיכולוגי בתור מענה. אמר או לא אמר? אמר. זאת אומרת שאין לו סטנדרטים ברורים לגבי מה זה שירות פסיכולוגי, אין קריטריונים ברורים לגבי מה זה שירות פסיכולוגי. דבר אחרון, עד שלא יהיה מפתח תקינה, קארין, את התייחסת לזה, כמה פסיכולוגים. במערכת החינוך על כל פסיכולוג 1,000 תלמידים, בשירות הציבורי כמה פסיכולוגים - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ירון, תבקר בדימונה, יש שם מודל מדהים, עירוני. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להסתכל בצורה מאוד רחבה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ירון, אתה צודק, ואני גם הזמנתי מהממ"מ מחקר על הנושא הזה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רק אסיים את הדברים. בסופו של דבר כולנו כאן רוצים לשפר את מערכת בריאות הנפש, אבל עושה רושם, עוד פעם, שיש כאן כותרות מאוד גדולות, אבל בשורות מאוד קטנות. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לאדוני. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל תשובה לשאלה, בסוף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסוף. תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אהיה מאוד קצר. הנקודה שכבר עלתה כאן היא נקודה שחייבת להתברר כי יש פה ממש מצב של להוסיף חטא על פשע. לא מספיק שהסכם השכר שאני מבין שהגיע לכדי סיום לפני - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שנתיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אבל הייתה חתימה לפני – << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז הטיוטה, לא מספיק ששמענו מה ששמענו, היא לא כוללת את רוב הגורמים בפסיכולוגיה הציבורית. אני רוצה להזכיר שכבר לפני שנתיים, אחרי מגפת הקורונה, התברר שיש תת איוש של תקנים במערך השירות הפסיכולוגי החינוכי, זאת אומרת אנחנו נמצאים במצב שגם כשיש תקנים לא מצליחים למלא אותם מכיוון שאנשים אינם מוכנים לעבוד בשירות הציבורי, במקרה הזה השירות הציבורי החינוכי. אני רוצה להציע, אדוני היושב ראש, שתצא מכאן אמירה גם לגבי התנאים שעליהם דנים בהסכם, אבל גם לגבי היקפו ותכולתו. זה טוב מאוד שנעשה כאן דיון על השפ"ח בשבוע הבא, אבל אם ישאירו את השירות הפסיכולוגי החינוכי שכולל אלפי תקנים שחלקם הגדול לא מאויש, אז לא הבאנו שום בשורה ושום ברכה אמיתית. זה מדיניות של הפרד ומשול מכוונת שמאפיינת לצערי לא מעט מהמשאים ומתנים הקיבוציים שנעשים עם איגודי העובדים ואני מבקש שתצא מכאן אמירה ברורה של הוועדה, גם על תנאי ההסכם וגם על היקפו ועל מי נכלל בתוכו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. קודם כל אני מודה לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית שהגיעו לדיון החשוב הזה, שהעלו אותו לדיון, זה תחום שכולנו כולנו כולנו מחוברים אליו בקשר עמוק ומבטן ומלידה. אני לא אחזור על דברים שנאמרו פה, אבל אני כן אומר שפסיכולוגים מעצם המקצוע שלהם מתעסקים בבריאות הנפש, אין מחלוקת, אבל, לצערי אני אומרת את זה והאבל הזה הוא חשוב, לא כולם מועסקים תחת משרד הבריאות, חלקם מועסקים במשרדים אחרים, כמו משרד החינוך בעיקר, יש גם את הפסיכולוגים התעסוקתיים שלדעתי הם מועסקים תחת – אני אפילו לא יודעת תחת הם מועסקים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> משרד העבודה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהבטיחו לנו, תחת קורת גג אחת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. אני חייבת לומר שתחום הנפש הוא בכל המשרדים כי כל אדם, כל אזרח, שצריך שירות, יש בו גם גוף וגם נפש ולכן צריך את הפסיכולוגים, גם הרפואיים וגם השיקומיים וגם הקליניים וגם ההתפתחותיים וגם החינוכיים ועוד ועוד. אז כן הייתי שמחה, בחלום האוטופי שלי, שכל תחום בריאות הנפש היה מתרכז במשרד אחד והיה לו אמא ואבא אחד ולא פרוס בין המשרדים שגם בינם לבין עצמם מתחרים על משאב שאין אותו מספיק בשירות הציבורי. אמרה פה קארין שיש מספיק פסיכולוגים, אני אדייק, את צודקת, יש מספיק פסיכולוגים במדינת ישראל, אגב התפתחותיים חסר, חסר גם חלק, ברמת העיקרון יש מספיק פסיכולוגים, אבל הם יותר בשירות הפרטי ולא בשירות הציבורי. גם בתוך השירות הציבורי כל משרד מושך לכיוון שלו אז הוא נותן יותר שכר, פחות שכר, ואנחנו משחקים בסכום אפס ולא יוצאים מהברוֹך הזה, אז בהחלט הייתי שמחה שהיינו מרכזים את כולם במקום אחד, אבל כרגע זה עוד רחוק ונדבר על מה שאפשרי היום וכן בהחלט זה הסכם השכר. אני לא אדבר על המענקים, אני חושבת שמענק זה דבר חשוב ונחמד, אבל הוא תמיד רק תוספת, הוא לא העיקר, העיקר הוא הסכם שכר שכבר המון שנים אנחנו מתעסקים בתוך האירוע הזה. לא יעלה על הדעת שמי שמסיים תואר שני ועובד כל כך קשה – אני חייבת להודות, יש לי נגיעה אישית, יש לי אחיינית שבתוך ההתמחות כבר כמה שנים טובות, שגם על ההתמחות צריך לדבר, יש לי עוד שלוש אחייניות, אני לא יודעת למה אבל לומדות תואר שני עכשיו בפסיכולוגיה, כל אחת בתחום שלה, ואני רואה כמה קשה הן עובדות. אין להן חיים בלימודים עצמם, אחר כך חייבים התמחות. לא נדבר על כמה זמן לוקח לקבל התמחות, לא, להתקבל להתמחות, ואז הם צריכים לחכות. בסוף הן כבר כן מתמחות והן עובדות מאוד קשה, ואז למה שיילכו לציבורי? הן צריכות קצת לכסות על הפער שהרוויחו גרושים בהתמחות, הן חייבות לחיות. סליחה שאני מדברת בלשון נקבה, זה כמובן גם פסיכולוגים לצורך העניין. בכל מקרה אני חושבת ואני בטוחה שכל היושבים פה בשולחן ובכלל יסכימו - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש קשר בין מה שמציעים להם לבין זה שרוב העוסקים הם נשים לבין המצב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יכול להיות, אבל לא ניכנס לזה עכשיו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עוד מעט ינזפו בך, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה המצב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה שאני רוצה לומר, הסכם השכר הזה, אני חייבת לומר למי ששומעים אותי, הייתי באוצר עד לא מזמן, א', ה-50 מיליון שקל ששמו בקופסה זה צחוק מעבודה. זה צחוק, זה מבייש, הסכום צריך לא רק להכפיל את עצמו, אלא להרביע אותו ויותר מכך, אבל אני חייבת לומר שזה לא רק פני השכר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לך ערוץ פתוח לשר האוצר, דרך אגב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ואני אומרת אותו גם בחדרים סגורים, אבל אתה צריך תודה שאני אומרת אותו גם פה. אני יודעת בדיוק כמה קשר יש לי לשר האוצר, אבל אני רוצה לומר את זה גם פה לכולם, לא רק בחדרים סגורים. אני רוצה להוסיף עוד נקודה אחת, זה לא רק תנאי השכר, שהם מאוד חשובים, אבל כן, אני חייבת לומר שאף פעם לא נצליח להתחרות בשוק הפרטי, תמיד השוק הפרטי יהיה גדול יותר, אבל יש הרבה יתרונות להיות בציבורי, קולגות, עובדים ביחד, צריך להבין את זה, אבל מה שבעייתי בציבורי זה התנאים מסביב, זה היעדר מזכירות, עוד כוח אדם שיכול לעזור לפסיכולוגים לעשות את העבודה שלהם כמו שצריך וכן, סליחה על הביטוי, לגרות אותם להישאר בציבורי מעבר לשכר, כי השכר אף פעם לא ישווה לפרטי. לכן גם פה מדינת ישראל צריכה להכניס יד לכיס, לשפר את התקינה גם בכוח העזר מעבר לשכר של הפסיכולוגים. אז אני מקווה, באמת, כמו שאמרה פה נעמה, זאת הזדמנות, אנחנו הגענו לאירוע הזה ממשבר, אני מלווה את הנושא של שכר הפסיכולוגים כבר כמה שנים, אבל כן עכשיו אנחנו במשבר, המדינה צריכה להבין את זה, היא צריכה להכניס יד לכיס, בוודאי לא רק משרד הבריאות, גם משרד החינוך, כי בסופו של דבר הטראומה שכולנו חווינו גם הילדים חווים אותה והם לא חייבים להיכנס לתוך מערכת בריאות הנפש, גם במערכת החינוך צריך לשפר ולתקן את החוסן ואת הכלים שצריכים לתת לילדים של כולנו, בוודאי אלה שחווים מצוקה ואין מי שיעזור להם. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. לא נעים לי, אבל אם אפשר לקצר, כי אנחנו רוצים לשמוע את אנשי המקצוע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה תמיד מגיע אליי הבקשה לקצר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, לכן אמרתי שלא נעים לי, קטי, זה לא אישי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> טוב. כוח אדם, אנחנו יודעים שיש בעיה בעוד המון תחומים, גם בפסיכיאטריה, ואם נלך לכיוון שאני באה ממנו, אז היום יש מצב שיש מורים שחסרים ומנהלים שחסרים והבעיה הזו היא לא רק בעיה של הפסיכולוגים, אבל אם אנחנו מדברים על הפסיכולוגים החינוכיים, השבוע היינו בסיור בדימונה, ראינו מודל שאני מאחלת לכל רשות לאמץ. המודל הוא פשוט מאוד, ראש הרשות פונה לבוגרי התיכונים אצלו ואומר להם כך: לכו ללמוד פסיכולוגיה, אני מממן את כל שכר הלימוד שלכם מהשנה הראשונה ועד ההכשרה כולל תואר שני, אבל אתם מתחייבים להישאר בעיר בין חמש לשמונה שנים. וכולם נשארים. והם נשארים גם הלאה. כשאני ראיתי את הכמות של הפסיכולוגים, ואני מבינה בזה מתוך היותי במערכת החינוכית, אתה זוכר? היינו בסיור, איזו כמות גדולה של פסיכולוגים יש לו. יש לו כמות אדירה של פסיכולוגים במערכת החינוך. זה דבר מדהים. בסופו של דבר אנחנו כל הזמן מדברים על המניעה, זו המניעה, הילד עם הבעיות יגיע בסוף כבוגר - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם לא בתוך מערכת החינוך, הם מתוך העירייה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, זה קשור. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הם לא יושבים על התקן הזה, הם יושבים על תקן אחר, אבל זה עדיין ציבורי, אני מסכימה איתך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הרי מה באים בטענות? שאין כוח אדם. פה הוא הביא מודל שאנחנו לא מדברים על מרכז הארץ עם תקציבי ענק, הוא אמר: אני מעדיף לקבל אותם אחר כך כבוגרים פרודוקטיביים בלי בעיות כאלה ואחרות כשהדברים נפתרים ופותרים אותם בגילאים צעירים יותר. אני חייבת להגיד דבר כזה, אני קצת חוששת מהמודל הזה של הקופות, אני חושבת שצריך להוציא את הנושא של הפסיכולוגיה מהקופות. אין לי מושג למה זה שם. אני יודעת, אז אולי לעשות תיקון, בואו נעשה תיקון. אתה יודע איזה מודל עובד? כשקארין מביאה את מה ש - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את יודעת איזה מודל עובד? כששירות ציבורי המדינה מממנת אותו בהיקף הראוי אז זה עובד. כשהמדינה לא מרעיבה שירות ציבורי השירות הציבורי עובד. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, גלעד, או שיש קופות חולים אבל יש עליהם פיקוח. הבעיה היא רגולציה, אני בעד הדבר הזה, הבעיה אם הרגולציה עובדת כמו שצריך והיא לא עובדת כמו שצריך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מיכל, תנו לי. התחושה שלי היא קשה מאוד, שלקחו את הנושא, זרקו אותו לקופות. זה לא אורתופדיה, זה לא גניקולוגיה, זה נפש. נפש צריך לטפל בזה בצורה הרבה יותר מקצועית. עוד דבר נוסף, אני כביכול מעלה אותו כל הזמן ולא מדברים עליו, זה הנושא של ההכשרה. אני לא יודעת כמה אתה יודע, אדוני היושב ראש, אבל מי שנכשל במבחן צריך לחכות שנה למבחן הבא. אני לא מבינה את זה, לשכת עורכי הדין עושים פעמיים בשנה, רואי החשבון פעמיים בשנה, איך אתם רוצים שבן אדם יחכה שנה עד למבחן? אולי תשנו כבר את הדבר הזה. ארבע שנים אני אומרת את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד מעט נשמע תשובות לכול, תודה רבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ארבע שנים אני אומרת את זה, למה משרד הבריאות - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, רשמנו. עוד נקודה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם הפריעו לי, גם נתת לי - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, נתתי לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ועדיין העברת את המסר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אשמח לשמוע את התשובות, אבל אני הולכת למילואימניקים, עכשיו אנחנו מדברים על המילואימניקים, אני חייבת ללכת לשם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רשמתי לפניי את השאלות. תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני גם מצטרף וחושב שזה דיון מאוד מאוד חשוב ויש תמימות דעים בין כולנו לגבי החשיבות של בריאות הנפש וגם הפסיכולוגיה. נאמר פה שלא חסר פסיכולוגים, בחברה הערבית כן חסר פסיכולוגים בצורה מאוד מאוד משמעותית. בחברה הערבית בכלל אנחנו מצליחים לאייש רק 70% מהתקנים שיש לנו, בחברה הערבית הבדואית בנגב רק 58% מהתקנים מצליחים לאייש. לכן הדיון הוא כל כך חשוב ולפי דעתי צריך להתמקד בהסכם שכר שיכול למשוך אנשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש פסיכולוגים בחברה הערבית? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, אני אגיד לך למה חסר. כי אנשים הולכים ולומדים שמונה או תשע שנים וכשמגיעים לתעסוקה בשכר שקיים היום ואז נוצר הפער שלא מצליחים לאייש. לכן צריך לעשות מהלך משולב, אחת, להסדיר את המעמד ואת השכר של הפסיכולוגים בשירות הציבורי במיוחד החינוכי, שהוא חשוב כל כך למערכת החינוך הערבית, והדבר השני הוא לקדם תכניות הכשרה לפסיכולוגים חינוכיים במערכת החינוך על ידי משרד החינוך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אהיה הכי קצר שיש, כי גם אין לי מה לתרום בנתונים, כי כולם כבר דיברו על זה וזה נראה לי מיותר וחשוב לשמוע את מי שהגיע. אני אגיד מהחוויה האישית שלי מהבית, אשתי פסיכולוגית קלינית, היא גם קלינאית תקשורת, דיברה על זה מיכל ודיברה על זה גם קטי, על משך זמן הלימודים. אני אישית לא מצליח להבין איך היא עשתה את זה, אני גם לא מבין איך אתם עושים את זה, אבל אני חושב שעם כל הרע שקרה ב-7.10 המדינה צריכה וזה הזמן לשנות את סדרי העדיפויות, כי בסוף זה זה. זה לא עניין של – אני רוצה להגיד שזה לא עניין של כסף, אבל זה כן עניין של כסף, אבל כסף זה סדרי עדיפויות. עכשיו עושים תקציב חדש ואני אומר, יש הרבה דברים, יש לשים את הכול בבית אחד, שיהיה אבא ואמא אחד, שכולם יידעו איפה עומדים, לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות וגם עם הסקטור הפרטי, אפשר לפתור את הכול, ותאמין לי, להם יש את הפתרונות הכי טובים, אנחנו צריכים לשבת ולהקשיב להם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לשבת ולהקשיב להם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במובן הזה אין לי מה לתרום, אבל מה יש לי לתרום? זה ביכולת שלנו לספק לך, ודווקא בגלל שאתה נמצא פה, את ה-leverage על הממשלה. כי פותחים את התקציב עכשיו. עכשיו, בזמן שאנחנו מדברים, תקציב 2024 נכתב מחדש ומשנים את סדרי העדיפויות של הממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> והסכם השכר פתוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. אם היינו עושים את הדיון הזה במקום אחר, בזמן אחר, ללא השבת הנוראית הזאת כנראה שלא היה מה לעשות ולא הייתה שום בשורה פה וזה היה עוד אחד מהדיונים שאין בשורה. אבל מפה יכולה לצאת הבשורה, וגם שר הבריאות איתנו בנושא, ואמרה גם מיכל, שמקורבת לשר האוצר, ואני לא אומר את זה בציניות, גם היא מכירה את הנושא וזה חלק מרכזי מהפעילות שלה בכנסת. אז תשנו את סדרי העדיפויות, זה הכול. זה סדר עדיפויות, לא הכול זה עניין של כסף, אפשר קודם כל לתת אבא ואמא במקום אחד, אפשר לנסות ולייצר את ה-50 מיליון – אתמול בוועדת הכספים בארבע וחצי דקות עפו מיליארד שקל. ככה. עזבו, זה סדרי עדיפויות. אם סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת יהיו במקומות הנכונים שהחברה הישראלית צריכה החל מה-7.10, ולא רק, ה-7.10 זה מקרה קיצון שמציף לנו את הקשיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה קצר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יחסית זה קצר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ולא אמרנו גם לא פוליטי? אני יכולה כל כך לענות לך על זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הכי קצר שלו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל מילה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אל תעני. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה אל תעני? אתה מכניס שוב פוליטיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי מה לעשות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, מה זה מה לעשות? אני יכולה להמשיך. אני התייחסתי עניינית לנושא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא הפרתעי לך. רציתי מאוד. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אתה הפרעת לאירוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא מפריע לאירוע, אני מדבר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מתחיל לדבר על ממשלה ועל סדר עדיפויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור שאני אדבר על ממשלה, את בכנסת ישראל, מה את רוצה שאני אעשה, בואו לא נדבר על פוליטיקה? אדוני היושב ראש - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נאור היקר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יקר, אני מדבר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה לא יקר, בסדר, אתה לא יקר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את מפריעה לי בזכות דיבור. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, כי אני רוצה לומר לך שיש סדרי עדיפויות וגם הנושא הזה הוא נושא מאוד חשוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא הפרעתי לך, היה לי מלא מה להעיר לך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מצחיק אותי, זה באמת מצחיק אותי, אני רוצה לבשר לכל מי שרואה, צופה, או הנוכחים, הפוליטיקה מנהלת את חיינו, הפוליטיקאים קובעים את סדר העדיפויות. מי שיושב מסביב לשולחן פה יקבע איך תיראה ההתמחות של הפסיכולוגים והפסיכולוגיות הבאות. ככה זה ייראה, זה העולם. תפסיקו להימנע מזה, זו הפוליטיקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וסדרי העדיפויות זה דבר שצריך לדבר עליו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולהגיד לי בכנסת ישראל אל תכניס פוליטיקה למציאות זה פשוט - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה צודק, אני מתקנת, אל תהיה פופוליסט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נאור, תודה רבה. נעמה, תודה רבה. אני רק רוצה להגיד לך, נאור, בשונה משאר הוועדות בכנסת ועדת הבריאות בדרך כלל, לפחות מאז שנכנסתי לתפקיד, מתנהלת בקונצנזוס מלא, אין פה קואליציה ואופוזיציה, ואני אסביר גם למה, כי נושא בריאות הציבור, בפרט הסיפור - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוועדת הכספים מעבירים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכן הבדלתי, הכול פה בקונצנזוס. כולנו מבינים את החשיבות, כולנו רוצים. דרך אגב, כל השאלות שאתה שאלת נידונות פה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא שאלתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כל ההערות שהערת כלפי התקציב הזה נידונות פה כל הזמן, אף אחד פה כמעט לא חידש שום דבר מכל הדיונים. אנחנו כמעט שעה מתחילת הדיון ואנחנו רוצים להתקדם לשלב הבא. אז אני מודה לך על הדברים. חבר הכנסת אברהם בצלאל, אחרון חברי הכנסת שמדברים בעניין. הוא גם כן דרך אגב מיוזמי הדיון. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני רוצה מאוד להודות מאוד על הדיון הזה, אדוני היושב ראש, באמת דיון חשוב. נאור, מילה אחת, בסוף אתה רואה שהדיון הזה התבקש בקונצנזוס מלא, קואליציה ואופוזיציה, נכון שבסוף הפוליטיקה מנהלת את חיינו בצורה כזאת או אחרת, אבל הדיון צריך להיות ענייני ולשם זה התכנסנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לא אמרתי עניינית? תגידו מה נסגר איתכם. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה היה הכי ענייני והכי מדויק. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אין לי הערה, אמרתי ש - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אפילו מיכל מתאפקת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא לא מתאפקת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יכול להתאפק, הוא אמר דברים, היחיד שנתן זווית אחרת לכל הדיון הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח שיערבו אותי בתכנון תקציב 2024. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חבר'ה, אנחנו צריכים להתקדם. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אנחנו יושבים פה עכשיו כי אנחנו מבינים שבדיון כזה אנחנו יכולים להתקדם הלאה, אנחנו לא בדיון סרק. לצערי הרב שנים הוזנח כל הנושא של בריאות הנפש, לצערי הרב, ואני שמח שאנחנו יושבים פה עכשיו. חבל שהיה צריך להיות ה-7 באוקטובר בשביל שנבין ושזה יגיע לסדר יום בצורה רצינית. היושב ראש אמר פה משפט אחד נכון, הדיונים פה מתנהלים עניינית מאוד. לכן אמרתי, הקונצנזוס הזה שכל חברי הבית, גם הקואליציה וגם האופוזיציה שהגישו את הבקשה לדיון הזה, כי אנחנו מבינים את גודל השעה ואת חובתנו לדאוג לציבור בשעה הכי קשה הזאת ואחד הדברים הכי קריטיים כרגע זה בריאות הנפש ולכן אני אשמח לשמוע מאנשי המקצוע איך אנחנו מתקדמים הלאה ולא ה-50 מיליון, שזה, כמו שאמרה מיכל, כאין וכאפס למה שבאמת צריך. לכן אני באמת מקווה שגם עכשיו, כשנפתח תקציב 2024, יישבו על סדרי העדיפויות לדבר הזה וייתנו בו הרבה יותר ממה ששמו עד עכשיו. נאור, אני איתך בנושא הזה, רק אני אומר בואו נהיה ענייניים ומקצועיים ואת הפוליטיקה, נכון שהיא מנהלת אותנו, אבל בואו נשים אותה בצד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו נשתדל עכשיו, אולי שנייה לפני שנקבל מנציגת משרד האוצר, ממאי, יש לי חוב מסוף הדיון שעבר למר יורם שליאר. אתה יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, אתה ביקשת לדבר בסוף הדיון הקודם, הבטחתי לך שאנחנו נפתח איתך את הדיון הבא, אז ניתן לך כרגע את רשות הדיון ואחר כך נעבור למשרד האוצר. << אורח >> יורם שליאר: << אורח >> אני פסיכולוג חינוכי מומחה, 33 שנים אני פסיכולוג בשירות הציבורי, עד לפני חמש שנים שיצאתי מהשירות הציבורי. כל חיי עבדתי בחצי משרה וקיבלתי 4,000 שקל לחודש, כל חיי. לא יכולתי לעבוד יותר מזה, רק כמתמחה. עבדתי כמתמחה כי הייתי צריך להשלים את ההתמחות כדי שאני אוכל לצאת לקליניקה הפרטית. אני רוצה להודות קודם כל על הדיון, הדיון חשוב, לחברת הכנסת לזימי וחבר הכנסת משריקי ולכל מי שיזם את הדיון הזה, סוף סוף לא מדברים בריאות נפש, מדברים פסיכולוגיה, כי בתוך החבילה הזאת של בריאות נפש יש את כל מה שתואר גם קודם. אני עובד בטבריה במלונות עם מפוני הגליל העליון, התפקיד שלי היום שם זה לוודא מי נכנס לתת שם בכל מיני התנדבויות טיפולים. אני אגיד עוד משהו, בגדול אנחנו עומדים מול שתי חזיתות גדולות, שתי מלחמות אדירות. אחת היא המלחמה הצבאית, שאותה מנהלים צה"ל ומפקדיו. צה"ל מגייס את מיטב היחידות, יש לי שני ילדים שם, את מיטב היחידות כדי לנצח את המלחמה והוא ינצח אותה. המלחמה השנייה שהתחילה כבר בקורונה היא מלחמה שתימשך עוד שנים רבים, וזאת מלחמה, שלא יהיה ספק, מה שקרה בשבת השחורה, שהיא העצימה את העניין הזה, אלא מה? המדינה במקרה הזה לא מגייסת את היחידות הכי טובות. גם כאשר מי שנשאר בתוך המערכת זה מתמחים צריך לזכור שלאט לאט המומחים יוצאים והמדריכים יוצאים, וכשהמומחים והמדריכים יוצאים גם לא יהיו מתמחים. לכן, מה שהזכירו כאן, זה רגע האמת. כאן צריך לעשות את השינוי המהותי והגדול ולהפסיק לדבר על 50 מיליון. אלה מספרים הרבה יותר גדולים. אנחנו מציעים לקרוא למענק הזה מענק מלחמה, זה נותן לזה איזה שהיא לגיטימציה, ובוודאי שאין שום סיבה והצדקה לא להחיל אותו על רוב הפסיכולוגים שנמצאים בשירות הציבורי. << דובר >> קריאה: << דובר >> על כל. << אורח >> יורם שליאר: << אורח >> כן, על חלק כבר מחילים אותו. נמצאת כאן הפסיכולוגית הראשית ממשרד החינוך, מתוך 5,000 הפסיכולוגים שעובדים בחצי משרה בשירות הציבור 3,500 הם פסיכולוגים חינוכיים והם הודרו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רוב הפסיכולוגים בשירות הציבורי הם פסיכולוגים חינוכיים, זה המספרים. << אורח >> יורם שליאר: << אורח >> כן, והם הודרו. אנחנו אוהבים לעבוד בשירות הציבורי, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את העניין הזה. אני רוצה להגיד משהו על מודל דימונה שהוזכר כאן, הדבר המרכזי במודל דימונה הוא שהוא בעצם שפ"ח משולב שמשלב גם פסיכולוגים חינוכיים וגם פסיכולוגים קליניים, ותשאלו מה מחזיק אותם בכל זאת? כי ראש העיר הכניס את היד לכיס והכפיל להם את השכר ובגלל זה הם שם. זה הסיפור. וצריך לזכור שהחינוכיים משולמים מהשלטון המקומי דרך משרד החינוך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא הכניס יד לכיס, אבל הוא רק הרוויח. הוא בסוף מוציא פחות. << אורח >> יורם שליאר: << אורח >> נכון, הוא הרוויח, הם נשארים. אני דיברתי עם מנהל השפ"ח שם, הם נשארים בזכות שם בסוף השנה והם מצליחים לתת את כל המנעד של הטיפולים. זה מודל אחד, אבל השינוי חייב להיות בבסיס השכר וכל פתרון אחר רק ישמיד את השירות הציבורי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אולי נעביר את כל בריאות הנפש לידיים של הרשויות המקומיות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ודימונה יכולה להרשות לעצמה, היא נתמכת בהרבה תוכניות על ידי המדינה בגלל המעמד הסוציואקונומי. תשאל ערים אחרות שהן טיפה יותר אמידות, הם לא - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יורם שליאר: << אורח >> אני אגיד עוד משפט אחד לסיום. אם לא יהיה שינוי הפסיכולוגיה הציבורית תחזור להיות נחלתם של בעלי היכולת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה כבר היום. << אורח >> יורם שליאר: << אורח >> היא כבר היום. וגם שם כבר יש תורים. ובטוח שבפריפריה הכלכלית והחברתית זה לא יהיה מענה, לא יהיה אפשר לתת שם מענה והנה אנחנו מגדילים פערים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, תודה רבה. אני לא יודע אם אני חולק פה על חברים, אבל אני חושב שהשלטון המרכזי הוא זה שצריך לטפל בסוגיה הזאת, לא השלטון המקומי. זה שבדימונה זה פועל ומצליח זה לא דרך המלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, זו פשוט דוגמה למערכת ציבורית שלוקחת אחריות ושמה יד בכיס והיא יכולה לנהל את זה. אז צריך לקחת את הדגם ולהפוך אותו, אולי לדגם ארצי וכו'. << אורח >> יורם שליאר: << אורח >> ואנא תשמרו כאן על קונצנזוס. כולם כאן מסכימים, לא צריך לריב. מסכימים אז בואו נלך ביחד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תלוי באוצר, שם תהיה התוצאה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לבקש מנציגת משרד האוצר, מאי שמואל, להציג בפנינו את המתווה וגם לענות על השאלות הרבות שעלו פה. הן קצת חזרו על עצמן, אבל השאלות הרבות שעלו בו בנוגע ללמה נכנסו חלק מהפסיכולוגים ולא כל הפסיכולוגים ומה התוכניות לעתיד עם הסכמי השכר, תני לנו תמונה כללית כדי שנוכל להתקדם. תודה. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> בוקר טוב. עלו פה שתי סוגיות מרכזיות, אחת זה מתווה המענקים, שאליו אני אתייחס קודם, והסוגיה השנייה זה הסכם השכר שגם פה אני אתן את העדכון של איפה הדברים עומדים. לגבי מתווה המענקים, מתווה המענקים לא בא להחליף הסכם שכר, הוא לא פלסטר, הוא נטו מענה מיידי בנוסף, און טופ הסכם השכר. לרגע לא חשבנו שמתווה המענקים הזה יטפל בבעיה השורשית שנמצאת היום בהסכם השכר של הפסיכולוגים, זאת אומרת הטיפול השורשי הזה יבוא בהסכם השכר לכלל הפסיכולוגים בכל המגזר הציבורי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל זה מחזיר את השאלה שאנחנו שואלים פה בכל הדיונים, שנתיים יושבים על הסכם שכר. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אז גם את האמירה הזאת של השנתיים, אני כבר מתייחסת בהסכם השכר. קצת על מתווה המענקים, הוא רלוונטי באמת לפסיכולוגים במערכת הבריאות. הוא אמור לענות על צורך מאוד נקודתי של מערכת הבריאות, של הגדלת היקפי משרה וגיוס פסיכולוגים חדשים. המתווה כולל שלושה מענקים, לעובדים הקיימים, לעובדים שיגדילו את משרתם ולעובדים חדשים שייכנסו מהמגזר הפרטי אל הציבורי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שכמה יהיה השכר השעתי שלהם? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אנחנו לא מדברים בשכר שעתי, אנחנו מדברים על מענקים חד פעמיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה זה יהיה? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> זה יכול גם להגיע ל-60,000 שקל, 30,000 שקל, זה מאוד תלוי באותו פסיכולוג ובהיקף המשרה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל תשובה לשעה? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אין לנו ערכים שעתיים, מדובר במענק חד פעמי שהוא שנתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שמה הפרמטר שלו? מענק שנתי חד פעמי על פי היקף משרה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אולי תפרסי קצת יותר בהרחבה. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> זה מאוד תלוי בהיקף המשרה הנוכחי שלך, ערב תחילת המודל, במעמד - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתמחים מקבלים? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> לא, מתמחים לא נמצאים במתווה הזה כי אנחנו פה במטרה להגדיל את כמות המגעים, גם משרד הבריאות יוכל לענות על זה, זה בסופו של דבר היה בשיתוף יחד איתם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה הפסיכולוגים החינוכיים לא במענק? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הם שכחו לדבר עם שר החינוך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, שאלה פשוטה. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> הפסיכולוגים החינוכיים, לא פעם ראשונה שיש מתווה מענקים שרק פסיכולוגים מסוימים מקבלים. גם בשנת 2022 היה לנו מתווה מענקים לפסיכולוגים החינוכיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה הרציונל? קודם כל הרציונל, אחרי זה נבין אם הרציונל הוא נכון או לא. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> הרציונל בסופו של דבר מתחיל ונגמר בזה שהצורך במשרד הבריאות היה מאוד מאוד ברור, נקודתי ומיידי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה, גברתי, אני רוצה להבין מכיוון שאני לא מבין. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זאת כבר הבעיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את ברורה מאוד, אני לא מבין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גלעד, שנייה רגע, אני לא בטוח שהיא זו שצריכה לענות על הצורך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הצורך לא נקודתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הצורך, ככה היא טוענת, שאמרו לה במשרד הבריאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ביקשו מהאוצר והאוצר נתן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> משרד הבריאות יסביר לנו אולי, בהמשך, אחרי שהיא תסיים לדבר, מה ההבדל ולמה הם נתנו את הדגש על זה ולא על זה. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> היה צורך, הבנו את הצורך ונתנו מענה על אותו צורך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא שואל על הצורך, את רוצה לתת את התשובה למה היה הצורך הזה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם מבחינת משרד האוצר, תיכף נשמע ממשרד הבריאות, אם יש פה נציג – << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, יש פה נציג. הפסיכולוגית הארצית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אני רוצה רק לשאול האם מבחינת משרד האוצר, לשיטתכם, יש מקום להבחנה, מבחינת תפיסת הסכמי השכר וכו', או שפשוט קיבלתם את הפנייה ממשרד הבריאות – האם יש הצדקה מבחינת אגף הסכמי השכר להבחנה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> השאלה ברורה, תודה. בבקשה, מאי. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> החינוכיים, גם כאן וגם לנוכח צרכי השעה הנקודתיים, קיבלו את סלי החירום. זה לא משהו שהם לא קיבלו, לא השארנו אותם בלי כלום. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה בתמורה לעבודה נוספת. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> הם קיבלו מענה נקודתי לצורך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי, לא ענית לי על השאלה, האם מבחינת אגף הסכמי השכר, תיכף נשמע את המשרדים המקצועיים, האם מבחינתכם יש איזה שהוא בסיס - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה רוצה לבוא לנהל את הדיון? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אבל מותר לי לקבל תשובה? שאלנו שאלה, אני לא מצליח לקבל תשובה, מה מקור ההבחנה, האם זה כי משרד הבריאות פנה והחינוך לא פנה? האם לדעתכם יש הבחנה כי הם קיבלו בשנה שעברה אז לא צריך לתת להם השנה? תסבירו. אתם האגף, אין אגף הסכמי שכר בכל משרד. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אשמח להתייחס ומאי תשלים אותי. התוכנית הלאומית בבריאות הנפש, אני מניחה שבחלק השני של הדיון נדון בה, באמת הראייה היא לאומית וההסתכלות היא על כל המערכת והיא גם על מערכת הבריאות וגם על מערכת החינוך וגם על רווחה וגם על הרשויות המקומיות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל הילדים, צריך להתחיל מהילדים. שום הסבר שלא ייתנו כאן - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יודע אם אתה פסיכולוג - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא פסיכולוג, אני חושב שהדבר הראשון - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> קטונתי מלהחליט מי האוכלוסייה שצריך להתחיל איתה, אבל ברור שמסתכלים מערכתית ולאומית ובכל המנגנונים שאנחנו מדברים עליהם, ארוכי הטווח, שזה בסוף המענה. המענקים, כמו שאמרו גם, נותנים מענה לצורך אקוטי נקודתי של להגדיל מגעים במערך בריאות הנפש במערכת הבריאות. הם לא פותרים את הבעיות וברור לכולם שהם לא פותרים את הבעיות והם אל מול הגדלת אחוזי משרה. המתווה ארוך הטווח יסתכל וצריך להסתכל, ולפחות אני אגיד את עמדתנו, ויכולים להתחבר או לחלוק עליי, שהוא צריך להסתכל לאומית ועל כל המערכות והוא בהכרח יסתכל הוליסטית כי בסוף פסיכולוג הוא פסיכולוג ומסתכלים רוחבית. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אז אני אמשיך את תמר, בבקשה. בעניין הסכם השכר, שזו הסוגיה השנייה שרציתי להתייחס אליה, האמירה הזאת של שנתיים, שהסכם שכר פתוח שנתיים, בסוף הסכם המסגרת שנתן את האפשרות לתת הסכם ייעודי לפסיכולוגים נחתם ביולי האחרון. ביולי האחרון נחתם הסכם המסגרת ובו נתנו עדיפות לפסיכולוגים בכל המגזר הציבורי, גם לחינוכיים וגם לקליניים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עם 50 מיליון שקל בקופסה. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אני כבר אתייחס. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל זה האירוע לגבי הפסיכולוגים. כלומר הסכם המסגרת נוגע לכלל העובדים במשק בשירות הציבורי כשמה שקשור לפסיכולוגים זה ה-50 מיליון שקל ששמו להם בצד בקופסה ועל זה הם מלינים, כי זה באמת מגוחך, זה לא נותן מענה לגבי כל ה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המענקים, בכמה כסף זה מסתכם המענקים הללו שאנחנו מדברים עליהם כרגע? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בסוף המענקים הם בגלל שהדרך שהם בנויים, שזה לפי כמה מגעים הם יגדלו, זה לפי ביצוע. בסוף הביצוע הוא לפי ביצוע והוא יהיה בשנת 2024, העלות הכוללת היא עשרות מיליונים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אין סכום? אי אפשר לדבר על סכום? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בסוף זה לפי ביצוע. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה הקצאתם? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יכול להיות שהבשורה פה שאין הגבלת תקציב. הלוואי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה לפי מספר הפסיכולוגים והערכה של כמה יגדילו תפוקה. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> בסוף אנחנו מדברים פה על מודל התנהגותי, זאת אומרת המודל מתגמל את - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל עדיין, אין הגבלת שכר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בואו נשמע, זה מודל התנהגותי, למה הכוונה? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אין סכום, כבוד היושב ראש, מהסיבה מאוד פשוטה, שלפסיכולוג שעובד ב-50% משרה יש קליניקה וכדי להגדיל ל-75% בשביל מענק חד פעמי הוא לא יצמצם את הקליניקה שלו וייכנס לשירות הציבורי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, והוא לא יעשה את זה כל עוד הוא לא יודע מה השכר שלו. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז משרד האוצר אומר לך שהמתווה שעשינו והפיצויים האלה, המענקים האלה, לא יהיה שום דבר, אז זה לא מתוקצב. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה ממש לא האמירה. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אני לא חושבת שאנחנו עושים מתווה בשביל שלא תהיה תוצאה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לנקוב בסכום? יש סכום? אני שואל. סליחה שאני שואל את זה בצורה כזאת, יש סכום צבוע? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תמר, אני מצטערת על השאלה - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> שלושה דיונים, לא מקבלים את התשובה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, כולנו חוזרים על אותן שאלות. השאלה ברורה, האם יש איזה שהיא הגבלה, האם שמתם בתוך הסל הזה של המענקים לטובת הטיפול הזה איזה שהוא סכום מוגדר, או שאתם אומרים, תשמע, אנחנו לא מוגבלים, אנחנו מבינים שיש כאן אירוע לאומי ולכן אנחנו נותנים את כל מה שצריך? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה, זה יולי השנה נחתם? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> כן. ממש עכשיו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה הסכם המסגרת. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> בעצם הסכם המסגרת נתן את האפשרות להתחיל לדבר על הסכם ייעודי לפסיכולוגים. עד לפני החתימה לא הייתה אפשרות לדבר כי לא היה כסף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תמר, מה רצית להגיד בהקשר של הסכומים? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> רציתי להגיד שוב שבסוף זה לפי ביצוע, אבל שלא ייצא שאין סכום שמוקצה. יש טווח הערכה שמולו הדבר הזה מתוקצב, של עשרות מיליונים, יש טווח. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה כמו 2 מיליארד לבריאות הנפש, שירד למיליארד ואחרי זה ל-300 מיליון. זה בדיוק אותו דבר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לשאלת חברת הכנסת וולדיגר, סיפור סגירת הקליניקה או לא סגירת הקליניקה, זה חוזר בסוף, נראה לי, למה שכולם סביב השולחן מסכימים, פתרון שורש לזה שבן אדם אולי לא יסגור את הקליניקה אבל לפחות יירד ליום בשבוע בקליניקה הפרטית וארבעה ימים בציבורי, פתרון השורש הוא הסכם השכר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כדי לקבל 26 שקלים? עשיתי חישוב. תוספת של 26 שקלים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תמר, אני רוצה להבין. אנחנו מדברים כרגע שנתתם מענה, לא קראת לזה פלסטר, אני כן חושבת שזה פלסטר, אבל לא משנה, בגלל צורך מיידי הבאתם את המענקים וזה לפי בסיס התנהגותי, אתם לא יודעים. ברור לכולנו, אני מדברת כרגע על השכל הישר - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זה אומר על בסיס התנהגותי? מישהו יכול להסביר לנו? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם אנשים באמת ימצו את זה, האם באמת אנשים ייכנסו לתוך המערכת. הרי מה שהם רצו זה שלוש מטרות, מטרה אחת, שיצטרפו חדשים, השנייה אלה שנמצאים שיישארו ויגדילו משרה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אחדד, המטרה בסוף היא שיותר תושבים במדינת ישראל יקבלו טיפול. זו המטרה ולכן כל המנגנון בנוי להגדלת מגעים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ממתי התוכנית מופעלת? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> לכל שנת 2024, מה-1.1 עד 31 בדצמבר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה המענקים. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> מתווה מענקים לשנה במטרה אחת והיא הגדלת המגעים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור, זאת אומרת שהתקציב לתוכנית הזאת יהיה בתוך תקציב 2024. אז יש לכם עוד זמן להכניס גם את השפ"ח לתוכנית המענקים. זו תוכנית שעוד לא התחלתם. יש פה קונצנזוס של כולם שיש בעיות בתוכנית המענקים וצריך הסכמי שכר, אבל חוץ מזה גם תוכנית המענקים לא מכניסה את השפ"ח שרוב המגעים מבחינה מספרית הם מגעים במסגרת השפ"ח. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> רוב המגעים באופן כללי הם לא במסגרת השפ"ח. אפשר להיכנס לזה, אבל יש עוד מגעים פסיכותרפיים שאינם פסיכולוגיים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא הצלחתי להגיע לנתון שמצדיק את מה שאת אומרת. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בכל מקרה אני אגיד לעניין תקציב 2024, שאכן - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תמר, אתם לא נותנים נתון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תקציב 2024 עוד לא נפתח ולא נסגר ולכן עוד יש מרחב של סדרי עדיפויות, וכמו שגם חברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, התייחסו, יש מרחב לסדרי העדיפויות וזה לגמרי יהיה בדיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה, בבקשה, שאלה אחת. אנחנו מנסים להגיע לזה כבר שני דיונים, זה באמת קשה, אני לא רוצה לחשוב מה עובר עליהם, זה מייאש, אתם לא נותנים באמת תשובה. חד משמעית. הרי יש הסכם שכר פתוח, אתם רוצים הרי לדון ולחתום על הסכם. אני מניחה, או שאתם לא רוצים, זה גם יכול להיות, אבל גם זו תשובה, אבל אם יש הסכם שכר פתוח ויש כוונת דיון, אנחנו כולנו מבינים כאן שיש הערכה תקציבית, היא נעה איפה שהוא, המינימום אפילו, אבל אתם לא נותנים תשובה. זה לא יכול להיות. אנחנו כאן, הפיקוח הפרלמנטרי שלנו, מנסים לדלות מידע ולא מצליחים להבין כבר פעמיים, בבקשה תענו מה שריינתם להסכם השכר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> השאלה ברורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ההצעה לסדר היא על הסכם השכר, אני רוצה להבין את זה. בבקשה. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> סטטוס על הסכם השכר. הסכם השכר נמצא כרגע בדיונים, אנחנו - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שריינתם אליו? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אוטוטו מתחילים הדיונים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לומר רגע. תמר ומאי, לפי מה שאני יודעת 600 מיליון שקל מדינת ישראל מתקצבת כל שנה למערך הפסיכולוגים במערכת החינוך ובמערכת הבריאות, שני המשרדים האלה, ככל שאני בדקתי. לכן אם אנחנו רוצים להגדיל את השכר של הפסיכולוגים, אני מדברת כרגע על ההגדלה, לא על המענקים, זה אומר להגדיל אותם ב-50%, כי אחרת זה באמת לא ריאלי, מדובר על תוספת של 300 מיליון שקל לכל הנושא הזה, האם זה מה שאתם מדברים עליו? או אתם נשארים עם ה-50 מיליון שקל? זאת שאלתי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תקציב 2024, ואני יודעת – תקציב 2023 עבר בכנסת ביום חמישי. תקציב 2023 - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זוכרים. עוד לא התאוששנו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תקציב 2024 עוד לא עבר ולכן אין דרך להגיד מה שוריין כי הוא עוד לא עבר. בתקציב המקורי דיברו פה, הוא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תמר, זה לא נכון, שתינו יודעות שזה לא נכון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מה לא נכון? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומר לך חד משמעית זה לא נכון שאין לכם הערכה להסכם שכר פתוח של שנתיים. שתינו יודעות, מניסיון שלי עם הסכמי כי סך הכול לפני שהגעתי לכנסת שבע שנים התנדבתי בנושא הזה, זה כל הווייתי שהגעתי לכאן, על הנושאים הללו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אפשר לומר שהווייתך זה הסכמי שכר? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נעמה, הווייתך הרבה יותר גדולה מזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זכויות עובדים זה החיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היא הרחיבה את זה עכשיו, בשנייה האחרונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מה שאני עושה בחיי, זה מה שאותי מעניין הכי הרבה. אני יודעת דבר אחד, כשיש הסכם שכר פתוח משוריין לזה תקציב כלשהו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כמו שמאי אמרה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם את אומרת לי שאין לך שום דבר ששמתם בצד - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 50 מיליון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, לא בטוח, אני לא מבינה אפילו את זה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 50 מיליון היה בצד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברת הכנסת לזימי מזכירה לכם שחוקקתם כבר את חוק התקציב -2024, אז השאלה שלה בתקציב המקורי, לא זה שתעדכנו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 50 מיליון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז שתאמר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תגידי, 50 מיליון, זה מה שהיה בתקציב של 2023. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל מה רלוונטי לדבר על ההיסטוריה? חבל לדבר על ההיסטוריה, על מה שהיה, התקציב הולך להשתנות, נכון? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל על ה-2023 הבטיחו מיליארד שקלים. עמד שר האוצר ואמר מיליארד שקלים במזומן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> להתמודדות כל מערכת הבריאות עם המלחמה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה מזה לבריאות הנפש? אפשר לקבל תשובה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם מתכננים לחתום על הסכם שכר ב-2024? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בוודאי. אני אפילו מאוד מאוד אשמח שזה יהיה כמה שיותר מהר ולא בסוף שנת 2024. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> במי זה תלוי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להגיד, קודם כל לפרוטוקול, לקיים פה דיון בשבוע הראשון של שנת 2024 לגבי היערכות תקציבית של משרד הבריאות. היות שהשמיכה היא מוגבלת ואנחנו מבינים שיש סך תקציב, אנחנו רוצים לדעת מה סדרי העדיפויות של משרד הבריאות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כולל ההסכם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כולל הכול, כולל בריאות הנפש, כולל הסכם השכר של הפסיכולוגים, הכול בפנים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הרי בסוף זה של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. בסוף יש להם תקציב, אנחנו נקיים דיון כזה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל את מבינה שאם הם רוצים לחתום ברור שיש להם הערכה תקציבית של זה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו נקיים דיון כזה, אבל אני אגיד לך את האמת, יש לנו פה כמה שאלות שמסתובבות באוויר והזמן עובר ואנחנו רוצים לשמוע את כולם ואנחנו רוצים לנסות להיות מאוד ממוקדים. שאל גלעד קריב מקודם האם הפסיכולוגים בחינוך, יש לכם כוונה להכניס אותם או שמה שהיה ב-2022 יימשך? יש לנו הסכם שכר, אתם יודעים להגיד לנו טווח זמנים של הסכם שכר מתי הוא אמור להגיע לכדי בשלות כדי שנוכל להכריז על חתימה? האם פנו אליכם ממשרד החינוך להגיד אנחנו רוצים שתממנו את הפסיכולוגים? האם רק משרד הבריאות פנה? באמת בשתיים-שלוש דקות תמסגרי לנו את התשובות לשאלות הללו כדי שנוכל לשמוע גם גורמי מקצוע אחרים. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> בנוגע ללוח הזמנים של ההסכם אנחנו ממש כבר בינואר, פגישה ראשונה, דיוני משא ומתן על הסכם השכר יחד עם ההסתדרות שיושבת פה, כולנו בתקווה לסיים עם ההסכם הזה כמה שיותר מהר, אבל חשוב לציין באותה אמירה שהסכם זה לא משהו שאפשר לעשות בחודש וגם לא משהו שאפשר לסגור בחודשיים. << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> למה לא? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> כי הסכם לוקח זמן ואני אומר לך את זה מניסיון. << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> אבל ההסכם הזה כבר נדחה שנתיים. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אנחנו לא מדברים על שנתיים, אני הרגע אמרתי שאנחנו מיולי התחלנו לדבר על הסכם יולי לפסיכולוגים. << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> אנחנו מדברים איתכם לא מיולי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תנו לה לסיים. יש לכם צפי? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> שוב, אין לי צפי להגיד לך סוף 2024 או תחילת 2024, זה מאוד תלוי בדיונים ואיך שהם יתפתחו. בסופו של דבר מדובר פה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו פה לפקח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה תלוי בסדר עדיפויות. שימו את זה בראש סדר העדיפויות. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> מדובר פה במשא ומתן שמתנהל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה, לגבי הפסיכולוגים בחינוך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השפ"ח, האם הם בהסכם או לא? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> כרגע הם לא נמצאים במתווה המענקים, בהסכם עצמו כמובן שהם יימצאו אין פה אפילו שאלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה במענקים האלה הם לא נמצאים? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> שוב, השיח התחיל מול משרד הבריאות והצרכים שם היו מאוד נקודתיים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה אם אפשר לשנות את זה. אנחנו נדאג שנשנה את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נציג משרד החינוך כאן? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אתן להם, הם כאן. אני רק רוצה לחזור אליך, יורם, וגם אורית, אני אדבר לשניכם ביחד. אתם יודעים להגיד, אתם מנהלים את המשא ומתן מול משרד האוצר, יש לכם צפי? אתם יודעים מה מסגרת הדרישות שלכם מול המסגרת שנחתמה? << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> אנחנו יודעים שקיבלנו טלפון אתמול בערב ונקבעה פגישה לעוד חודש עם משרד האוצר, ושוב, זה קורה בגלל שיש לחץ ואנחנו מאוד מאוד מודים לכל חברי הכנסת שהם שותפים ודוחפים ובלעדיכם זה באמת לא היה קורה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה נקבעה פגישה לעוד חודש? קיבלו טלפון קבעו איתם לעוד חודש. בואו נהיה תכלס, למה קבעתם לעוד חודש? למה הישיבה היא לא בשבוע הבא? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גלעד, אני לא אשמש פה כסנגור, אני רק אגיד שהפגישה נקבעה עם הפורום, יש עוד פגישות עם משרד הבריאות. נעיר לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בואו ננסה להיות ממוקדים בדיון הזה. אורית, אני חוזר, תנסי להגיד את הדברים שלך בתמציתיות. << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> אני חושבת שמה שחשוב, ואנחנו מאוד מאוד שמחים לראות את השותפות שכולם היום מבינים שהמלחמה היא על הנפש, אנחנו נלחמים גם בחזית בעזה ואנחנו גם נלחמים על הנפש של אזרחי ישראל. אם אנחנו מדברים פרקטית, כל השקעה, זה שמדינת ישראל לא משקיעה ולא השקיעה במשך שנים במערך בריאות הנפש זה עולה למדינת ישראל 50 מיליארד שקל בשנה. אלה הסכומים, זה מחקרים כלכליים שעשינו, לא אנחנו עשינו, כלכלנים עשו, כי ברור שלא מקשיבים לפסיכולוגים, אנחנו לא כלכלנים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בועז סופר. << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> בועז סופר שהיה סגן יו"ר רשות המיסים. יש לנו מחקרים שמראים שזה חיסכון. תהיה פה בכייה לדורות ואנחנו כבר רואים את זה, אנחנו ראינו את זה אחרי הקורונה, אנחנו יודעים מה הולך לקרות ברגע שהמלחמה תיגמר, אנחנו רואים את טורי ההמתנה הולכים ומתארכים, אנשים בחרדה, אנשים בדיכאון, עלייה באובדנות, אנחנו ראינו את זה אחרי הקורונה, ברור לנו שזה יקרה עכשיו. אני לא מבינה למה הפתרונות שמוציאים היום, שמצד אחד משקיעים מיליונים לתמרץ פרילנסרים שיעבדו ויקבלו הכרה דרך המוסד לביטוח לאומי וביטוח לאומי מוכן לשלם לפרילנסר 400 שקל לשעה ויצטרכו לתת את זה למינימום 30,000 איש שיוכרו כנפגעי פעולות איבה, זה יעלה למדינת ישראל 250 מיליון שקל ופה מתווכחים איתנו על סכומים הרבה יותר נמוכים. העיקר הוא, מה שהאוצר לא מוכן להגיד, זה שבקופסה של ההסתדרות שמוקצית לפסיכולוגים יש 53 מיליון שקלים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ל-2023 או 2024? << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> זה בתוך הסכם המסגרת. זה סכום מגוחך. הסכום הזה משקף עלייה של 10% בשכר שלנו בנוסף ל-11% שכל המשק יקבל, זה אומר תוספת של 20%, 20% ל-50 שקל לשעה אתם יכולים לעשות את החשבון, כמה זה, 60 שקלים? זה לא סכום שיחזיר אנשים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ואורית, גם מקצים כסף למקצוע חדש שנקרא תומך נפש, שזה אנשים שגמרו תואר ראשון ועוד לא למדו בכלל את הנושא של הכשרות בפועל ומקצים לזה כסף בעוד שלכם ולמקצועות נוספים שקיימים היום - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מישהו כבר שלח לי הודעה של כללית שמחפשים תומך חוסן נפשי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דיברו על זה, אנחנו נשמע על זה תשובות. << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> אני רוצה דבר אחרון להגיד שבאמת בניגוד לפסיכיאטריה, ששם באמת יש מחסור אמיתי באנשי מקצוע, אין מספיק פסיכיאטרים, אנשים לא לומדים, פה אין מחסור, זה פשוט עניין של סדרי עדיפויות. ועוד דבר אחרון לגבי הנושא של החינוכיים ומשרד הבריאות. הסיבה היחידה שנתנו פה מענקים ופה לא זה עניין של רגולטור, וזו הבעיה שלנו, שיש לנו רגולטורים שונים ואם זה דוחף יותר אז הוא מקבל יותר, זה דוחף יותר הוא מקבל יותר. צריך אולי מִנהלת, מישהו שייקח את הנושא הזה ויסתכל על הפסיכולוגיה הציבורית כמשהו כולל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> או ששני משרדי ממשלה ידברו ביניהם, גם זה נס שיכול לקרות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, למה שניים? יש גם את הרווחה. יש כמה משרדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם צריך אנחנו גם יודעים לעזור בנושא הזה, תודה רבה. ד"ר חוה פרידמן, הפסיכולוגית הארצית, מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך, בבקשה. << אורח >> חוה פרידמן: << אורח >> תודה. אני רוצה להתחיל עם המושג של בריאות נפש ולהפריד בין המבנים הארגוניים של אגף בריאות נפש במשרד הבריאות, אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך, ולפני שנמהר לשינויים ארגוניים קודם כל נשאל את עצמנו מה זה בריאות נפש, מה הציבור צריך, לא איך אנחנו בנויים. אז הציבור צריך פסיכולוגים, ברור שהוא צריך גם פסיכיאטרים, אבל אני אתייחס לילדים ולנוער, גם לכך שהלילה התאבד תלמיד בכיתה ט' במרכז הארץ. אז אנחנו באמת מדברים על עלייה בדיכאון ועלייה בחרדה ומצוקה מאוד מאוד גדולה והצפי שאנחנו מכירים שדיכאון הוא סיכון להתאבדות אחרי משבר. מה זה אחרי? במציאות שלנו אנחנו לא יודעים. אז כ-3,440 פסיכולוגים חינוכיים מועסקים מטעם משרד החינוך ברשויות המקומיות במודל שבו 68% מכל תקן מתוקצב על ידי משרד החינוך והרשות משלימה 32%. המצב היום הוא שבחודש הראשון למלחמה גייסנו כ-950 פסיכולוגים שעובדים בתקנים בשירות הציבורי כדי להגדיל את שעות העבודה שלהם בסלי התגבור. אני רוצה לעשות פה סדר כי יש כאן בלבול מושגים מאוד מאוד בולט. קודם כל בעניין המענקים שקיבלו בזמנו הפסיכולוגים החינוכיים. מענקים, עד כמה שאני יודעת, אין מתנה לחג כל שנה, המענקים שקיבלו הפסיכולוגים החינוכיים היו מענקים חד פעמיים בגין עומסי העבודה שהיו בגלל תיקון חוק החינוך המיוחד ובגלל העבודה ועומסי ועדות והכנה לוועדות ואבחונים לוועדות. מצב שהוא עד היום בעייתי, נידון בוועדות אחרות בהרכבים אחרים. הם קיבלו על כך, על משהו ספציפי שהיה חד פעמי. אני אגיד משהו על עמדת הפסיכולוגים אז, על המענקים ההם, והיום על מצב המענקים שהפסיכולוגים החינוכיים לא קיבלו. תוכנית מענקים היא תוכנית שזוכה לזעמם של הפסיכולוגים, הם זועמים על תוכנית מענקים, הם מבינים שזה חד פעמי, הם מבינים שזה איזה שהוא כיסוי של צורך שעתי שהצורך השעתי מצד אחד מוכר ומקובל, מצד שני זה לא מענה, זה לא באמת מענה. רוח הדברים שהייתה כאן, אני חייבת להגיד, הייתה רוח שחייב להיות תיקון משמעותי לגבי הסכם השכר שהוא פתוח. אני רוצה להגיד שאנחנו רואים סיכון בסוג ההסכם שייחתם. הייתה פגישה של הארגונים היציגים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם תוכלי להסביר למה אנחנו נשמח. << אורח >> חוה פרידמן: << אורח >> למה? משום שמה שקורה בעתות חירום, ואנחנו אחרי קורונה ובתוך מלחמה, מה שקורה בעתות חירום זה שנוצרת שחיקה מאוד מאוד גדולה של הפסיכולוגים בשכר מאוד מאוד נמוך. כשאתה לוקח אנשים שמקבלים שכר מאוד נמוך, שוחק אותם, מצד אחד מגייס אותם, הצלחנו לגייס הרבה מאוד פסיכולוגים לסלי תגבור, שאני אסביר מה זה, זה חד משמעית איננו חלופה, לא למענקים ולא להסכם שכר. אני רוצה להגיד את זה מאוד ברור, יש פה משהו שעלול לבלבל את האנשים, ברגע שמקצוע נמצא בשחיקה מתמדת, אני מדברת רק על הפסיכולוגים החינוכיים, והרצף מאז תיקון החוק המיוחד דרך הקורונה, המשך במלחמה, וכיוון שאנחנו מגייסים אותם, ואני רוצה להגיד לזכותם של הפסיכולוגים, זה מקצוע חברתי עם תחושת שליחות מאוד גדולה, הם מתגייסים בהמוניהם, אבל הם אומרים עכשיו: גם לא ספרו אותנו בעניין המענקים, גם אני רוצה להגיד - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להתמקד בזה. אתם פניתם למשרד האוצר מן הסתם ואמרתם: רבותיי, יש לנו כאן אירוע. << אורח >> חוה פרידמן: << אורח >> הייתה עכשיו פנייה גם של שר החינוך. זו פנייה של הימים האחרונים, גם של שר החינוך וגם של מרכז השלטון המקומי לאוצר, אבל היא פנייה חדשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ידעתם על המענקים לפני או שהתבשרתם שנסגר בין משרד האוצר והבריאות מענקים ואז עלתה הצעקה? פנו אליכם ממשרד האוצר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מניח שזה לא היה סוד שאנחנו הולכים לכיוון מענקים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גלעד, משרד האוצר לא פונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשיושבים על סקטור שמפוזר בין שני משרדים ממשלתיים אז יש ציפייה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כל אחד עושה תפקיד אחר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז יש ציפייה שכשיושבים ומבינים שחצי במשרד הזה וחצי במשרד הזה טיפה מגדילים ראש ופונים ועושים צוות משותף. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גלעד, אני חולקת עליך לגמרי, זה שני תפקידים נפרדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מקודם שאלת אם פנו או לא פנו ועכשיו אתה אומר שהם היו צריכים לפנות פרואקטיבית. הגישה שלך נכונה, אני כן מסכים שהראייה צריכה להיות ראייה הוליסטית, אבל בביקורת הזו מי פנה למי זה שטויות. כולנו מכירים באיזה מצב אנחנו נמצאים, המדינה כולה נמצאת בעולם של בריאות נפש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת משריקי, עזוב, זה לא תלונה. התוכנית הזאת עוד לא התחילה, היא מתחילה ב-2024, התשובה היא נורא פשוטה, האם האוצר מוכן להכניס לעדכון תקציב 2024 תוכנית מענקים זהה? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני אגיד לך יותר מזה, בוא נוותר על המענקים ונכניס את זה לשכר באופן קבוע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בוא נשאל, גלעד, האם משרד האוצר קיבל את הדרישה של משרד החינוך בהקשר למה שהזכירו? אתם תכניסו את זה לתוך 2024, לאותה תוכנית מענקים או משהו בסגנון? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צריך לקדם את הסכם השכר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הסכם השכר, שמענו תשובות. הלאה, אנחנו מנסים להתקדם בדיון. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> התשובה היא פשוטה, קיבלנו את הפנייה של משרד החינוך ואנחנו בוחנים את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ולא חשבתם מלכתחילה להכניס את השירות הפסיכולוגי החינוכי לתוך הדבר הזה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, לא חשבו, שיחשבו עכשיו. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> שוב, השיח הראשוני היה מול משרד הבריאות יחד עם המלחמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שיחזרו לוועדה עם תשובה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יוני, אני חייבת לומר מילה. אני לא חשודה בכך שבריאות הנפש לא חשובה לי, שתלמידי ישראל לא חשובים לי, בשביל זה באתי לפה, אני רק חייבת לומר, בואו נעשה את הדברים על דיוקם. ברור לכולנו שאם יש צרכים, בסוף המשרד אומר: יש לי צורך, תנו לי. אז אם לא הייתה פנייה, הייתי באוצר, אני חייבת לומר לך וישבתי עם תמר כל כך הרבה, סליחה שאני מדברת בלבבות, אבל הלב שלה במקום הנכון וגם של מי שנמצא שם ואני טמטמתי להם 24/7 בריאות הנפש, בריאות הנפש. אם משרד לא בא ואומר אז הם לא יגידו: אוקיי, קחו, כי יש עוד צרכים. לכן אם משרד החינוך אומר עכשיו כן, אני איתך. אז בוא לא נגיד למה לא באתם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תעזבו, צודקת. העבר לא מעניין, כרגע יש פנייה, שיחזרו עוד שבוע ויאמרו שהם מוכנים - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הם קבעו לעוד חודש פגישה, איזה שבוע? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ד"ר חוה, בבקשה. << אורח >> חוה פרידמן: << אורח >> רק לדייק, לעניין המתמחים, גם דובר כאן על מודל דימונה, רק שתדעו שבמודל דימונה יש שמונה מתמחים בפסיכולוגיה קלינית. יש פסיכולוגים חינוכיים, יש פסיכולוגים קליניים, אני מעלה פה את השאלה, אנחנו לא נרצה שום הסכם מענקים שלא כולל את המתמחים. אסור להתייחס למתמחים כאל קהל שבוי, מתמחים הם חלק בלתי נפרד מהעניין. יש פה מענקי שימור לעומת מענקי הגדלת משרה, אני חושבת שצריך מבחינה ציבורית להשוות ולהעניק לפסיכולוגים החינוכיים מענקים כולל המתמחים כמובן. << דובר >> קריאה: << דובר >> המתמחים הקליניים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כל המתמחים, למה לא שיקומיים וחינוכיים? << אורח >> חוה פרידמן: << אורח >> יש מענקי שימור, לא רק מענקי הגדלת משרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לנו על זה דיון ספציפי בשבוע הבא, אנחנו נשמח כמובן גם לראות אותך שם, אנחנו נבקש לקבל תשובות ואני מקווה שעד אז משרד האוצר כבר יהיה יותר בשל בעניין הזה. << אורח >> חוה פרידמן: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו עקרוני נוסף. הדאגה הגדולה שלנו היא לגבי עתיד השירות הציבורי, לגבי עתידו, משום שההגדרה הזאת של בריאות הנפש, העולם המערבי מזמן יצא מהתפיסה של תחלואה נפשית בלבד, אנחנו לא מדברים רק על חולים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, חוסן. << אורח >> חוה פרידמן: << אורח >> בוא רגע נעצור עם עניין החוסן, זה המושג הזה כבר עבר אביוס גם כן, בואו נדבר על זה שילד שמתאבד בכיתה ט' במרכז הארץ בכיתה יש לזה אדוות מאוד מאוד קשות. בוא נדבר על זה שהסיכון להתאבדות היא מדבק ככל שעושים גלוריפיקציה של ילדים או מבוגרים שהתאבדו. אז אנחנו מדברים על כך שאנחנו רוצים למנוע מילדים שנמצאים בחרדה ודיכאון עכשיו ומצוקה נפשית, שגם לא חייבים לתת לה טייטל, זה הערך המוסף של העבודה שלנו בתוך מערכת החינוך, אנחנו לא זקוקים לטייטלים בהכרח מה-DSM5 או מה-ICD כדי לטפל בילדים, אנחנו מטפלים בילדים אפילו אם אנחנו רואים מצוקה, כי זה חבר של, כי זה בן דוד של, ואנחנו מדברים עכשיו על צרכים מאוד מאוד רחבים. אני חייבת להגיד, וזה מדם ליבי, אם לא יהיה מענה משמעותי מתקן, כמו שזה נאמר כאן קודם, בהסכם השכר, אנחנו נראה עזיבה של השירות הציבורי. הדבר הזה עוד לא נאמר כאן, עוד לא נאמר שתהיה סכנת עזיבה, ראינו את המגמה הזאת אחרי 'צוק איתן'. ככל ששירותים פסיכולוגיים עסקו בלב ליבו של חירום בעוטף ראינו עזיבה של פסיכולוגים. כבר עכשיו מה שצריך לצלול ולראות זה את היחס בין מספר המתמחים, המומחים והמדריכים. אנחנו לא רוצים לראות בתי חולים עם הפרת היחס הזה בין מתמחים למומחים, אנחנו גם לא רוצים לראות שירותים פסיכולוגיים באשר הם עם הפרת היחס בין מתמחים למומחים. לכן זה צו השעה ואני חושבת ששר החינוך רואה את המצב הזה לאשורו, לכן הוא פנה בעניין המענקים ובגלל זה גם עניין השכר לנגד עיניו ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> באמת חשוב. תודה רבה, אנחנו גם כמובן נעקוב אחרי זה. רון בוכניק מהסתדרות העובדים ומיד אחר כך נעבור למשרד הבריאות בצורה מסודרת. << אורח >> רון בוכניק: << אורח >> שלום לכולם. ראשית אנחנו מדברים על הדיון החשוב הזה, מדובר בדיני נפשות ואנחנו מודים לכל מי שיזם אותו וגם ליושב ראש הוועדה שאנחנו יודעים שהנושא בדמו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהחלט. << אורח >> רון בוכניק: << אורח >> זו לא פעם ראשונה שאנחנו נפגשים כאן. המצוקה וזמני ההמתנה לקבלת טיפול בפסיכולוגיה הציבורית ידועים לכולם, אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. משפט לגבי המתווה. המתווה, כמו שנאמר כאן, איננו הסכם שכר, הוא לא מחליף הסכם שכר, הוא צעד מאוד מאוד ראשוני ומאוד מאוד חלקי. הוא מאוד חלקי כי הוא לא חל על כל הפסיכולוגים במגזר הציבורי, למעשה הוא לא חל על רוב הפסיכולוגים במגזר הציבורי, לרבות החינוכיים שמהווים כ-70% מהפסיכולוגים שעובדים במגזר הציבורי. אנחנו מכירים את המצוקה של הפסיכולוגים החינוכיים, היא לא פחותה מהמצוקה של הפסיכולוגים במערכת הבריאות ולכן אנחנו לא רואים שום סיבה שהמתווה לא יחול עליהם. המתווה חייב לחול עליהם, אנחנו פועלים לשם כך. זה לגבי המתווה, אבל באופן כללי המתווה הוא לא פתרון שורשי הוא במקסימום משכך כאבים. כשיש מחלה קשה אתה יכול לתת משכך כאבים, האירוע הוא הסכמי השכר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה יודע להגיד כבר עכשיו אם הפערים ביניכם ניתנים לגישור? << אורח >> רון בוכניק: << אורח >> אנחנו חושבים שאם יגיעו פקידי האוצר וישימו את הנושא בראש סדר העדיפויות ויקצו לכך את המשאבים המתאימים אני לא חושב שאמורים להיות פערים גדולים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מתי תהיה פגישת משא ומתן? << אורח >> רון בוכניק: << אורח >> במהלך הדיון קיבלתי הודעה שבסוף ינואר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז זה לא הפורום, גם ההסתדרות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ניזום עוד דיונים. << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> זה סדר עדיפויות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סוף ינואר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת אנחנו נמצאים עכשיו באמצע דצמבר ופגישת משא ומתן בסוף ינואר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יונתן, נראה לי שכדאי שתקבע דיון המשך לנושא הזה ספציפית אחרת לא יהיו פה דיונים. נראה לי שאנחנו הכוח המניע. תיזום עוד דיונים, אין מה לעשות. << אורח >> רון בוכניק: << אורח >> אני רוצה רגע להשלים. זה קצת ביצה ותרנגולת אבל חשוב להכיר. היום לצערנו אין הרבה פסיכולוגים במגזר הציבורי גם ברמת מי שעובד בפועל וגם ברמת התקינה, גם התקינה לא מספיקה. בבתי החולים בכלל אין מפתח תקינה, אצל החינוכיים התקינה לא מספיקה, אבל גם עם התקינה הנוכחית אנחנו בתת איוש של 30%. לכן לא מדובר על סקטור עובדים גדול. מאחר שלא מדובר על סקטור עובדים גדול גם אם נכפיל את כמות העובדים באידיאל, שזו המטרה שאני חושב שצריכה להיות גם לנגד עיניהם של אנשי האוצר, גם אם נכפיל את כמות העובדים בעקבות הסכם שכר נורא נורא טוב שנביא עדיין העלות ביחס לתקציב המדינה וביחס להסכמים אחרים היא לא גדולה, לעומת זאת התועלת היא אדירה. הערה קטנה, אני מבקש מיו"ר הוועדה, אם אפשר, שתמשיכו לעקוב אחרי התקדמות המשא ומתן, הנושא הזה חשוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להגיד משהו בהקשר הזה. אתה הולך לקראת שינויים בתקציב 2024, כשאתה נכנס לתוך משא ומתן של הסכם שכר אתה חייב להביא את זה לידי ביטוי בתקציב, זה לא ייתכן שיהיו דיונים כביכול בלי קשר, זה הכול עולם אחד. לכן קשה לי לקבל את זה שהדיון נקבע איתכם רק לסוף ינואר. אני חושב שככל שמתקדמים עם הגשת תקציב 2024 חייבים לבוא לפני כן ערוכים לפחות עם איזה שהיא מסגרת שאנחנו יודעים להגיד שלשם אנחנו מתכוונים ללכת, זה התקציב שאותו אנחנו מייעדים לטובת הסכם השכר. תודה רבה. משרד הבריאות, בבקשה, גברתי. שלום וברכה. << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> שלום. קודם כל אנחנו מאוד מצטרפים לדברים שנאמרו כאן. הנושא הזה של הפסיכולוגים במערכת הציבורית הוא בראש סדר העדיפות שלנו כחלק מהתוכנית שהציג כאן מנכ"ל משרד הבריאות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אין תוכנית. << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> הוא הציג תוכנית. << אורח >> יעל שרר: << אורח >> לא ראינו תוכנית, ראינו מצגת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זו הערה חשובה, מצגת, לא תוכנית. אין תוכנית. << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> הוא הציג תוכנית ובמסגרת התוכנית הליבה, כפי שנאמר כאן, זה נושא השכר. בראש ובראשונה התחלנו ותעדפנו את נושא הפסיכולוגים מתוך הבנה גם של ציבור הפסיכולוגים, החסכים שיש בו לאורך השנים בהקשר השכר ושיטת ההעסקה שלהם, וגם לאור המשבר הגדול והאתגר הגדול שאנחנו נמצאים בו היום. מהמקום הזה ביקשנו והצפנו את הנושא הזה, שמנו אותו חזק מאוד על סדר היום. גם ארגוני הפסיכולוגים היו שותפים שלנו להעלות את זה על סדר היום ואנחנו מודים להם על זה ואנחנו בהחלט מודים גם למשרד האוצר שקיבל כאן הרבה מאוד הערות, אבל באמת עשה את המיטב והיה איתנו כתף אל כתף כדי לעשות את הכי טוב שאנחנו יודעים ביחד. אני רוצה להגיד כמה מילים ביחס לתוכנית עצמה. קודם כל היה לנו ברור שהסכם שכר זה דבר שהוא לא בקצב שהיינו רוצים, אני לא אגיד ארוך טווח, הוא יכול להיות מהיר יחסית, אבל הוא לא בקצב שאנחנו צריכים. אנחנו היינו צריכים להגיע למצב שבשבועות בודדים אנחנו יודעים להוציא משהו מהר, הכי טוב שיכול לצאת וזה מה שהצלחנו לעשות. אני לא חושבת שנכון להתנצל על התוכנית הזאת, אני חושבת שהיא תוכנית יפה שמאפשרת אמנם חד שנתית, אבל תוכנית שיכולה להגיע גם למצב שבשנה זה עשרות אלפי שקלים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> את מדברת על המתווה, לא תוכנית. << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> על תוכנית המענקים. תוכנית שהמטרה שלי, או לפחות איך שאני רואה את זה, אני חושבת שהיו פסיכולוגים יכולים להגיד שזה איתות משמעותי מהממשלה. הממשלה אומרת: זה חשוב לי, אני איתכם, אני רוצה שתגיעו, אני רוצה שתרחיבו משרה, אני רוצה שתרחיבו את השורות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> את יודעת מה הסכום? משרד האוצר כאן מולך, את יודעת מהסכום של משרד הבריאות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך את אומרת את זה? החלטתם לגייס מתנדבים, התעלמתם מהסכם השכר, עשיתם מענקים חד שנתיים שלא משקמים ואת אומרת לי איתות? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, כבוד היושב ראש, האוצר לא יודע לענות על השאלה. אולי משרד הבריאות, מאחר שהוא הציג לנו תוכנית מאוד מפוארת, מה הסכום של המענקים מתוך התוכנית למערך בריאות הנפש בישראל הקציתם לתוכנית המענקים? יש מספר? << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> התוכנית של מערך בריאות הנפש, נאמר כאן בדיון הקודם, עומדת לפחות מבחינת הבקשות של משרד הבריאות על 2 מיליארד. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אחדד את השאלה, תוכנית המענקים. << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> לגבי היקף התקציב הספציפי, אנחנו ביקשנו את הפרטים, לא את ההיקף התקציבי, אנחנו ביקשנו מה אנחנו מבקשים שיהיה בתוכנית הזו ומשרד האוצר העמיד לנגד זה תקציב שיש בו התייחסות של משרד האוצר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה? אין התייחסות, אני שואל. << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> זה למשרד האוצר להתייחס. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז משרד האוצר לא נותן את התשובות. ועדה שלישית שאנחנו נמצאים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> משרד האוצר אמר כמה עשרות מיליוני שקלים. כמה עשרות? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה עשרות. אז אין תוכנית. << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> זה למשרד האוצר להתעסק בזה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז אין תוכנית. את מסכימה איתי שאין תוכנית? כי ברגע שאין מקור תקציבי את לא יכולה לממש את התוכנית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בוא נגיד הפוך, יש תוכנית ואין לה הגבלה תקציבית. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר למה אין תוכנית, כי אין מפתח תקינה ואין דוחות מקורות ושימושים, ומה שאמרתם לי ששלחו לא שלחו שום דבר. יש כאן טבלה עם כל מיני קודים וסיסמאות שהיא לא מספרת כמה כסף הולך בשירות הציבורי לטיפול רגשי של פסיכולוג. זה לא מופיע וזה לא מופיע שמונה שנים ויש בג"צ על זה ודוח מבקר המדינה ביקש את זה במאי האחרון ותשובת משרד הבריאות אמרה שאין יכולת להשיג את הנתונים. אז אי אפשר לבנות תוכנית לאומית אם אין נתונים ואם אין כספים של מענקים שאתם לא יודעים לתת את הסכומים כי מראש אתם יודעים שאף פסיכולוג לא ירחיב את היקף שעות הפעילות שלו במערכת הציבורית על חשבון קליניקה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כשהמענק הוא לשנה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> והדבר הכי מקומם, שבוועדה הראשונה שישבנו כאן אמר מנכ"ל משרד הבריאות, שכמו שציינתי הוא פרזנטור מדהים, שהכול יהיה תחת משרד הבריאות. איפה הפסיכולוגים החינוכיים? הם לא שייכים למערכת הציבורית של משרד הבריאות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אתה יודע את זה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הם כן. הוא אומר לך שהם מקבלים שכר ממקום אחר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, ירון. אני אתן לך להשלים, תתייחסי גם למה שהוא אמר. << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> התוכנית הזו, מטרתה הראשית היא באמת להגדיל את המגעים בעת הזו. ברור לנו שהסכם שכר צריך להיות מהיר, מבחינתנו היום. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל איך זה יגדיל את המגעים? אני מבינה רצון. כשיש לך יעד להגדיל מגעים התוכנית צריכה להתכנס לשם, איך היא מתכנסת לשם? << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> כי בסופו של דבר היא מתגמלת על גידול באחוזי משרה ועל גידול בנכנסים לתוך המערכת הציבורית וגם גידול לאלה שנכנסים. זאת אומרת נכנסים בחצי משרה, כל גידול מעבר לזה מתוגמל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל את מסכימה שזה לא האוטופי? אנחנו מדברים באמת על סוג של פלסטר. << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> בהחלט, אין ספק - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב ראש, זה אפילו לא פלסטר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא פלסטר, הם לא ייכנסו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יונתן, הם לא יבואו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בן אדם לא ייכנס לתוך מערכת כשהוא לא יודע כמה הוא יקבל. הוא לא יצמצם את הקליניקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, לפחות לנהל את הדיון אני יכול? << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> אין פה תחליף להסכם שכר, זה צריך להיאמר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המענקים האלה נעשו ביחד - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אפילו הממ"מ לא יודע. הממ"מ שאל את השאלה הזאת ולא קיבל תשובה. אף אחד לא מקבל תשובה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם שותפים בחשיבה הרעיונית מול הגורמים, מול מי שמרכז את הפסיכולוגים ויודע להגיד לכם, על בסיס מה ישבתם ואמרתם: קחו X כסף או כך וכך התמריץ יהיה בשביל להכניס אנשים למעגל הזה? איך זה עבד? << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> קודם כל עשינו איזה שהוא תחשיב כשאנחנו מנסים למקסם באופן יחסית אקספוננציאלי, ככל שאחוז המשרה עולה הסכום עולה ומכפיל את עצמו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אבל מי אמר שזה עובד? אנחנו נתקלים בדיונים אחרים שהכסף הוא לא הפקטור, או הכסף הקטן הזה הוא לא פקטור. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> רק חשוב לציין לפרוטוקול שלא היה שום שיח עם הסתדרות הפסיכולוגים, הם ישבו בינם לבין עצמם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא שמעת את השאלה שלי, זאת הייתה השאלה שלי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל גורמי השטח נגד המענק הזה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא ישב איתם. << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> עם אף אחד, אנחנו שמענו על זה בעיתון, קיבלנו הודעה בעיתון ואז התקשרנו. << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> הממונה על השכר דיבר למיטב היכרותנו והעדכון שלנו עם ההסתדרות הכללית. אני רוצה להתייחס בצורה ברורה למה שאמרת, היושב ראש. ברור לנו שזה לא מחליף הסכם שכר. אנחנו רוצים הסכם שכר מיידי, זה על ראש סדר העדיפות שלנו, אנחנו נקצה את כל המשאבים מהצד שלנו כדי שזה יהיה הכי טוב. ברור לנו שהסכם השכר הזה צריך להיות מאוד משמעותי מבחינת התוספות שיש בו ומה שנדרש בו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. אני רוצה שהאוצר יגיד לנו פה בוועדה, ואני מתחנן אלף פעם כבר וכל דיון חוזר על זה, תכניסו אותנו ללוחות זמנים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הם לא יודעים לתת סכומים, איזה לוחות זמנים? דיון שלישי או רביעי והם לא יודעים לתת את הסכום, כמה כסף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> קיבלת את לוחות הזמנים, פגישת משא ומתן הבאה נקבעה לסוף ינואר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא מקבל את זה שהפגישה היא בסוף ינואר. אני לא מקבל את זה שאנחנו כל פעם יוצאים מפה מדיונים ומחכים לשמוע איזה שהיא בשורה ודוחקים. אנחנו דורשים ממשרד האוצר לקבל לוחות זמנים. אנחנו מבינים שזה מורכב ודיונים סביב הסכמי שכר זה דבר שהוא באמת לוקח זמן וצריך לעשות אותו בשום שכל, אבל - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> וגם סכומים. אדוני היושב ראש, גם סכומים. כמה מיועד לדבר הזה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נגזרת. אין בעיה, אם היו אומרים לי שישבו לפני שבועיים ויודעים פחות או יותר מה הכיוון לשעה, מה הכיוון לשנה, אז היו אומרים לנו גם כך וכך זה עולה, כי אתה מכפיל זה כפול מספר הפסיכולוגים ושעות העבודה שצריכים לתת. תנו לנו משהו, זה לא ייתכן. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אני אתייחס בשני משפטים., גם אם הדיון של המשא ומתן נקבע לאמצע ינואר זה לא אומר שאנחנו הפסקנו לעבוד על הסכם הפסיכולוגים. אתמול אנחנו ישבנו ועשינו סיור ודיברנו עם מקבץ פסיכולוגים מבית החולים תל השומר, שבוע לפני זה עשינו סיורים בבית חולים איתנים, בבאר יעקב, וזה מתחבר גם לאמירה של מה זה הסכומים האלה, האם הם מנותקים מהשטח, לא מנותקים. כל הסיורים האלה וכל השיח עם המעסיקים - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל אנחנו לא יודעים מה הסכומים. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> כל הסכומים וגם השיח עם המעסיקים זה במטרה להתחבר לשטח, זה כדי לתת הסכם שייתן פתרון ומענה לצרכים של השטח. אני לא באה מלמעלה ונותנת איזה שהוא מודל שהוא מנותק. אני נתתי את מתווה המענקים אחרי התייעצות עם המון מעסיקים ביניהם כל קופות החולים. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> אבל איך זה שאין סכום כללי, משהו, אומדן? עליתי בעליות של ירושלים עם הוועדה, הקשבתי לוועדה, אחד אחרי השני הם שואלים סכום כלשהו, משהו שימקם אותנו איפה שהוא, אתם לא נותנים כלום. אני מכירה את האוצר, זה הטריק הכי ישן בספר, ככה נראה מסמוס. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> ישיבה שלישית שאנחנו שואלים את אותן השאלות ואנחנו לא מקבלים תשובות. יסלחו לי הפסיכולוגים, הדיון הזה הוא לא לטובתכם, הוא לטובת הילדים שלנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חד משמעית, הם מבינים את זה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תאמינו לי, אנחנו דואגים לכם, אבל התוצאה ש - - - << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> אני רוצה להגיד, זה לא רק הילדים שלנו, זה הילדים של מי שלא נמצא פה, מי שאין לו כסף, כי בסופו של דבר מי נתקע מזה? מי שיש לו כסף יילך לפסיכולוג פרטי ואף אחד במשרד הבריאות לא היה שולח את הילד שלו לתומך ברה"ן, אף אחד לא היה עושה את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דיברנו על זה וזה ברור, אנחנו צועקים את הצעקה הזאת פה. אני מוכרח לומר שאני לא מקבל את התשובות האלה. יש לי פה מסקנות של הדיון, אני לא מקבל את זה, אבל אני לא רוצה לבזבז את זמן הוועדה פשוט על שאלות הלוך וחזור הלוך וחזור בלי לקבל תשובה. תודה רבה. בועז גור מההסתדרות, בבקשה. אנחנו 19 דקות לפני סיום הישיבה, אני מגביל בשתי דקות כל דובר. << אורח >> בועז גור: << אורח >> אני מנהל המחלקה הציבורית בפורום ארלוזורוב, שזה מכון מחקר מבית ההסתדרות. אני רוצה להוסיף לדיון את נושא התקציב, רוצה לומר בדבר הראשון שזה לא סתם שאין התחייבות, לא ללו"ז ולא להיקף תקציב. אתמול פה, שני חדרים מכאן, התקיים דיון ספציפי בוועדה לביקורת המדינה, הופיע נגיד בנק ישראל ואגף התקציבים והם נתנו את התחזית ליום שאחרי המלחמה במבט כלכלי. בתוך הדיון הזה נאמר קבל עם ועדה שמדינת ישראל צריכה ביום שאחרי המלחמה לחזור למסגרת התקציב שהייתה ערב המלחמה, זה אומר אותה מסגרת תקציב שהובילה להתמוטטות של השירותים האזרחיים שאחד מהם זה מערך בריאות הנפש. זה נאמר קבל עם ועדה על ידי אנשים שהיום מובילים את ההתבוננות התקציבית של מדינת ישראל -2024 ובכלל. על זה הם מדברים, לחזור למה שהיה. אני יודע שוועדת הבריאות מנהלת בנושא בריאות הנפש, מאז פתיחת המלחמה זה הדיון השלישי כבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יותר, הרבה יותר באספקטים אחרים ורחבים יותר. << אורח >> בועז גור: << אורח >> כן, באספקטים אחרים ורחבים, ספציפית יש היום גם את הסכם השכר. גם אתמול נאמר שזה ידוע שמדינת ישראל משקיעה בשירותים האזרחיים שלה פחות מרוב מדינות ה-OECD שאנחנו לכאורה נדמים אליהם בפרמטרים אחרים. מערכת בריאות הנפש חסרה, וגם על זה יש הסכמה, בין 1.5 מיליארד ל-2 מיליארד שקלים ולכן הקריאה כאן חייבת להיות קריאה לשינוי סדרי עדיפויות שהשכר הוא חלק בלתי נפרד ממנה. שינוי סדרי עדיפויות שאומר שמדינת ישראל ביום שאחרי המלחמה, ואף אחד לא יודע גם מתי יגיע היום הזה, אבל היום צריך להתחיל לבנות אותו, זה מדינה שמשקיעה בשירותים האזרחיים שלה ומעניקה את התשתית הזאת כדי שמדינת ישראל תוכל להשתקם. אם נמשיך לדבר על האם ייחתם הסכם ומתי ותוכנית שההסכם יהיה רק בבסיס התקציב בשנת 2025 אז לאן אנחנו בדיוק נגיע? זה אומר שלא תהיה השקעה, זה אומר שהתקציב לא יגדל, זה אומר שנחזור לתקציב של ה-515 מיליארד שלפני המלחמה וזה תקציב שהוביל למיטוט השירותים האזרחיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. היות שהדיון הזה הוא דיון משולב גם על הסכם השכר וגם על בריאות הנפש, ואנחנו קצת הזנחנו את הנושא של בריאות הנפש באופן עקרוני, ולפני שאני אתן לחברות הכנסת כמובן לדבר אני אבקש מד"ר גד לובין, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש. בבקשה, אדוני. << אורח >> גדי לובין: << אורח >> אני רוצה להתייחס לנושא השני, הם מחוברים. קודם כל אני כן רוצה להגיד דברים חמים על העקרונות שהוצגו במפגש הקודם, אני הייתי בזום. העקרונות שהוצגו בכל מה שקשור לתוכנית הלאומית לעולם בריאות הנפש הם עקרונות נכונים כולל הדגש שמושם על הקהילה. למען הסר ספק, אני מנהל של מרכז לבריאות הנפש, כמו כמה מהעמיתים שלי, יש לנו מערך מאוד מאוד יפה שנותן סיוע בקהילה, אנחנו חלק מזה והכיוונים הם נכונים ונעשתה עבודה מצוינת בכל מה שקשור לעקרונות שהוצגו שם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חשוב שתשמעו את אנשי המקצוע כי הירידה לקהילה הוא אומר שזה באמת – << אורח >> גדי לובין: << אורח >> אבל אני כן מבקש לשים זרקור על סוגיה אחת שמאיימת על היכולת ליישם הלכה למעשה את התוכנית כולה וזה נושא שלא דובר בו והוא המומחים הצעירים בפסיכיאטריה. מומחים, לא מתמחים. בשבוע שעבר למדתי, וזה רק קצה קרחון, על 12 פסיכיאטרים צעירים מהטובים והמוכשרים שבקבוצה, מומחים, שעומדים בתחילת השנה הבאה להגר לאנגליה. הם מוינו מבין עוד כ-30 אנשים שהציגו מועמדות. אני מכיר את חלקם, אנשים מעולים שמקצועית. זה עצוב מכל בחינה שהיא, אבל אני מתרכז בתחום המקצועי. זה קצה הקרחון במובן הזה שרבים אחרים עוזבים את המערכת - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה אלמנט של שכר? << אורח >> גדי לובין: << אורח >> בין השאר, זה לא רק. המשקל של השכר הוא יותר גדול אצל אנשים אחרים שעוזבים לסקטור הפרטי וההיקף שלהם גדול עוד יותר. מה המשמעות של כל זה? המשמעות היא שהשירות המרפאתי הקהילתי נפגע משמעותית, אגב לא רק בגלל שיש הפחתה בזמינות של הפסיכיאטרים, אלא גם שהיכולת הטיפולית של פסיכולוגים ושל עובדים סוציאליים לתת סיוע למקרים מורכבים במיוחד נפגעת מאוד כי הם צריכים את הגב הזה של הפסיכיאטרים, שהגב הזה הולך ומצטמצם. כך שהשירות הציבורי בקהילה נפגע. בבתי החולים יש לנו בערך 100 מחלקות פסיכיאטריות פעילות במדינת ישראל, למעלה מ-20 מתוכן מתפקדות עם מומחה אחד שהוא גם מנהל המחלקה. זה שומו שמים, אי אפשר לתת ככה שירות עם זמינות סבירה ועם רמה מקצועית נאותה. עזיבות נוספות של אנשים כאלה, לא צריך עוד הרבה יותר, לצערי הרב - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מוכרח להגיד לך שלפחות אני זו פעם ראשונה שאני נחשף לנתונים המדאיגים האלה. אני בטוח שמשרד הבריאות נתן על זה את הדעת, אנחנו כבר נשמע אותם. ברשותך, משפט לסיום כדי שנוכל לשמוע אותם. << אורח >> גדי לובין: << אורח >> משפט לסיום. עזיבות מעטות נוספות של הפסיכיאטרים הצעירים תגרור בלית ברירה סגירה של מחלקות פסיכיאטריות, אבל לא סגירה מרצון, לא כמו מחלקה שסגרנו כי הצלחנו מתוך היותנו שותפים למאמץ של לשים דגש בקהילה. אנחנו, רק בבית החולים שלנו 28 אנשים הוצאנו לקהילה בשמחה גדולה, מעולה, נצמצם מיטות, נצמצם מה שצריך, זה בסדר, אבל מהסיבה הלא טובה כשמחלקות אקוטיות של חולים סוערים נסגרות שם זה שבר גדול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בגלל מחסור של כוח אדם. << אורח >> גדי לובין: << אורח >> ואנחנו בפתחו של שבר גדול עוד יותר ואני מבקש להתריע פה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, ד"ר גד לובין. אני רוצה לשמוע התייחסות נקודתית מד"ר גלעד בודנהיימר לסוגיה שהעלה פה ד"ר לובין, אם תוכל להגיד לנו מה אתם חושבים על הנושא הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יונתן, תבקשו הרחבה של הדיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה ממש קריטי, הסיפור הזה. << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> אני אגיד שבאמת הסוגיה המרכזית שאנחנו מדברים עליה היום, אמנם זה פסיכולוגים, אבל בעצם הסוגיה המרכזית היא כוח אדם, כוח אדם בבריאות נפש, כולנו יודעים שחסר, וברור שכשאני אומר בריאות נפש אני מתכוון לבריאות נפשית ולא רק מי שמטפלים בתוך מערכת הבריאות אלא גם מי שמחוצה לה. ברור שאנחנו מתייחסים כשמדברים על הפסיכולוגים גם לחינוכיים וברור שכשאנחנו מדברים על אתגר כוח האדם אנחנו מדברים גם על הפסיכולוגים וגם על המקצועות האחרים שקיימים בתוך עולמות בריאות הנפש. כרגע המהלכים הראשונים באמת רלוונטיים לעולם הפסיכולוגים, ומצוין שכך, וצריך לחתום להסכם שכר, כפי שאמרנו, שיהיה משמעותי ושיעשה שינוי משמעותי לכלל הפסיכולוגים בישראל כדי להחזיר אותם מהמערכות הפרטיות בחזרה לתוך המערכות הציבוריות. לזה אנחנו חותרים ועל זה אנחנו עובדים. מלבד הפסיכולוגים שהיו הצעד הראשון, משום שהם במצב החירומי הכי משמעותי בישראל, אנחנו מדברים על הפסיכיאטרים והפסיכיאטריה הוא מקצוע שבאמת נמצא בחסר מאוד מאוד גדול. כאן לא משנה אם אנחנו ננסה לייצר כל מיני מענים, יש לנו חסר אובייקטיבי, השמיכה כאן היא מאוד מאוד קצרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל יש פה 12 חבר'ה שהולכים לצאת מפה. << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> השמיכה כאן היא מאוד מאוד קצרה וכל פסיכיאטר שעוזב את המערכת הציבורית זה מאוד מאוד כואב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל חשבתם מה גורם להם לצאת ומה המענה שאנחנו יכולים לתת? זה לא רק כסף, מן הסתם, אלה אנשים שיש להם מן הסתם עוד איזה שהם – אני לא יודע, אני שואל. << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> הסיבה היא שילוב של כסף ושל שחיקה שנגרמת כתוצאה באמת מעבודה מאוד מאוד קשה בתוך המערכת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בעקבות המחסור הגדול שאתה מדבר עליו. << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> אני רק אזכיר שבוועדה הקודמת שהיינו פה בתי החולים קיבלו קיתונות של בוז מכל מיני אנשים שנכחו פה וצריך להבין שאנחנו מערכת שלמה. מערך בריאות הנפש, התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, אם אנחנו נזניח זרוע אחת נקבל את זה בחזרה בפנים בכל הזרועות ואנחנו צריכים להתייחס לכל הזרועות שלנו ביחד, לקהילה. וכאן אני מתקומם על מה שנאמר פה ביחס לקופות כי קופות החולים בישראל מחזיקות שירותי בריאות מפוארים ולו נשנה את מודל ההשתכרות בבריאות הנפש הם יוכלו גם לתת שירותי בריאות נפש מפוארים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צודק אדוני בהערה אחת, שהיום כבר ברור שהפיקוח הרגולטורי על קופות החולים היה לוקה בחסר וכספים שהיו אמורים להגיע למערך בריאות הנפש הועברו לקופות החולים והגיעו ליעדים אחרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גלעד, מתוך שעתיים ישיבה, כמעט אחוזים ניכרים היו - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא אחוזים ניכרים, דבר עם חברך רוטמן, תראה שמצבך טוב. << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> אני רק חייב להתייחס ולומר שכספים שהגיעו לקופות ושלחנו את זה בטבלאות שמפרטות את החלקים של התשלומים האמבולטוריים ואת החלקים של התשלומים האשפוזיים הגיעו ברובם ליעדם, יש מחלוקת עם קופה ספציפית לגבי אחוז מסוים, אחוז קטן יחסית, של התקציבים האלה, וכמי שעבד בשתי קופות בעשר השנים האחרונות אני אגיד שישבתי עם אנשי הכספים כל הזמן ווידאתי שכל שקל שהגיע לבריאות הנפש אכן הגיע לבריאות הנפש. אני גם אגיד שזה קצת דיון היסטורי כי אנחנו נמצאים מאז בהגדלה של היקפי המגעים, כוח האדם, בתוך המערכת משנה לשנה ולכן השאלה של האם מה שהושקע במערכת ברפורמה ב-2015 הגיע או לא הגיע, בסופו של דבר הוא הגיע. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדעת את הנתון, בבקשה? לפי הטבלה אני לא מצליח להבין, תסלח לי. << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> אני אשמח אחר כך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אני לא רוצה על חשבון הוועדה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה הדיון. זו מהות הדיון, שאם אני צריך לחכות שנה לתור לפסיכולוג והוא אומר שהנתונים טובים ואין תקציב או יש תקציב, אין מסגרת תקציב. << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> לא, לא אמרתי שהנתונים טובים. סליחה, סליחה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני חוזר בי, הנתונים לא טובים. << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> סליחה, במערך בריאות הנפש הנתונים לא טובים, יש חסר של כוח אדם. לאורך שנים התמחורים היו נמוכים, השכר נמוך, יש כאן מערכת מורעבת לאורך שנים ולכן הנתונים לא טובים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז בבקשה, אני מסיים את זה בזה, אנחנו נוכל לקבל נתון כמה כסף קופות החולים קיבלו עבור סיוע בטיפול נפשי? << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> זה מופיע שם בטבלה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אני אשמח להסבר. << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> ואני אומר שהשקלים שהגיעו הוצאו, אבל הם לא היו מספיקים. זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ד"ר גלעד בודנהיימר, אני רוצה - - - << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> כן, אני אתייחס חזרה לנושא הפסיכיאטרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, מאוד מאוד חשוב לנו. << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> היעד הבא שלנו זה להגיע להסכם שכר שמדבר גם על הפסיכיאטרים וגם אנחנו צריכים פה את ההסתדרות הרפואית שותפה ואנחנו צריכים את כל השחקנים שותפים בעניין הזה וכשלב ביניים אנחנו מדברים על אפשרות של מענקים וחושבים על אפשרויות של איך להשאיר מומחים צעירים בישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הכוונה היא שלב מיידי, לא ביניים, כן? << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> שלב מיידי, כן, גם כדי לתת כלים למנהלי בתי החולים ולקופות להשאיר מומחים צעירים בתוך המערכת הציבורית, וזה בהחלט אתגר מאוד מאוד גדול שאנחנו לגמרי עליו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא ראיתי שמשרד האוצר אמר לא, אז כנראה שכן. << אורח >> גדי לובין: << אורח >> אבל אפילו במצגת המילה מומחה לא הופיעה, רק מתמחים, ויש פה פער. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בקצרה אני אגיד שאנחנו בדיונים, ברור שבסוף, כמו שגלעד אמר, יש הבדל בין פסיכיאטרים לפסיכולוגים, פסיכולוגים יש מספיק במדינת ישראל, אין מספיק במערכת הציבורית, פסיכיאטרים אין מספיק במדינת ישראל מלכתחילה ובשנים הקרובות המצב גם אמור להחמיר ואז השאלה היא מה המטרה, ככל שהמטרה היא להגדיל את מספר הפסיכיאטרים במדינת ישראל בטווח הקצר, הבינוני והארוך - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קודם כל להשאיר את אלה שרוצים לברוח, עוד לפני ההגדלות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אז צריך להגדיל את מספר המתמחים, הדרך לעשות את זה היא קודם כל מנגנונית, היא קודם כל ניהול של משרד הבריאות, של איזה מתמחים שמתמחים, במה, לתמרץ התמחויות במקצועות במחסור, היא לא לשים פלסטרים כמו שאמרו פה בדיון. שלב ראשון הוא קודם כל לדבר על כמה מתמחים יהיו ואיך דואגים שיהיו יותר מתמחים בפסיכיאטריה. ולעניין כלים ניהוליים להשאיר פסיכיאטרים במערכת, אנחנו נמצאים גם בדיונים של מה הכלי הכי אפקטיבי שהוא לא פלסטר. המטרה היא לא להגיע למענים קצרי טווח של חודשיים שלא מייצרים מענה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> החשש הוא שעד שתסיימו את הדיונים שלכם הם כבר לא יהיו פה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> על ה-12 האלה, גדי, עוד נדבר, אני לא הכרתי, נראה איזה פתרון נקודתי אפשר לייצר. מערכתית צריך לדבר מי ומי. וחשוב לי גם להגיד שהמחסור בפסיכיאטרים, היום פסיכיאטרים עושים הרבה עבודה שלא בהכרח פסיכיאטר צריך לעשות ולכן צריך לדבר גם על אחיות מומחיות וגם על איך מבנים מחדש את המבנה של המחלקה כדי להוריד את העומס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. חברת הכנסת לימור סון הר מלך ואחריה חברת הכנסת גלית דיסטל, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. הדיון, אני חושבת שזה חלק ממערך דיונים משמעותיים וחשובים ביותר. אני לא מרגישה שקיבלנו איזה שהוא מענה, התחושה היא שזה מין מעגל כזה שמתחיל ונסגר ושנים שנים - - - << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> המעגלים האלה זה התמחות, זה ספציאליטה, ככה הכול מתמסמס. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ואני באמת חושבת שמישהו צריך לעשות חשיבה מחודשת בצורה רצינית ולא עוד פעם לראות איך ממסמסים את הדברים. באמת התחושה שלי שלא באמת תבוא מפה איזה שהיא בשורה, אני לא מרגישה שהיא נמצאת פה, היא לא מדוברת פה, גם אם היא נמצאת היא לא מדוברת. אדוני היושב ראש, אני חושבת שצריך להיות המשך לדיון הזה כי חלק ניכר מהנושאים החשובים לא ניתן להם מקום, אם זה האשפוזים בקהילה שקצת דובר פה, אבל אני חושבת שזה אחד המקדמים החשובים. אם אנחנו רוצים לייצר פה איזה שהוא שינוי פרדיגמי אמיתי לא נקודתי אז זה באמת לעבור לאשפוזים יותר – לראות את המציאות ואת התמיכה שנעשית דרך הקהילה, אם זה בבתים מאזנים ואם זה באמת באופנים האחרים שאנחנו רואים באשפוזים ומענים בקהילה. זה משהו שהייתי רוצה לדבר עליו בצורה יותר נרחבת. לצערי הרב בדיון האחרון נאמר לנו פה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות שייבנו במהלך ארבע השנים הקרובות, יש תוכנית של 100 בתים מאזנים חדשים שבשנה הקרובה ייבנו 25 מתוכם. הייתי רוצה לראות - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> רק לא אמרו אם יש תקציב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הייתה התחייבות, נאמרו פה דברים מאוד מפורשים, אני רוצה להאמין שהדברים יקרו. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> 25 כל שנה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מאיזה תקציב? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חלק מהקצאה, 35 מיליון, אני יכולה להגיד, של-2024 מיועדים לבינוי של 20 בתים מאזנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בוועדה שלך, כן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה דבר ראשון. דבר שני, חברת הכנסת מיכל וולדיגר שהובילה אצלנו בוועדה, אדוני היושב ראש, בקרן לאזרחי ישראל, הובילה את הנושא של מוקדי חירום וצוותי חירום, שזה סופר חשוב, כי היום אין מענה לאדם שרוצה – זה לא מוקדי מצוקה, זה לא אותו דבר, זה מוקד שבונה תוכנית, שמלווה, שאנשים שמתמודדים כשיש איזה התפרצות לא פונים למשטרה, זה לא המוקד. והדבר האחרון זה הנושא של מטפלים באמנות. אנחנו רואים אותם עושים היום מלאכת קודש בהתנדבות ואין להם הכרה. הדבר הזה לא יכול להיות, כבר דיברנו על הנושא הזה ואני חושבת שצריך להיות פה דיונים על כל אחד מהנושאים שהעליתי באופן נפרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא כתחליף כמובן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מעל ממיליון תושבי ואזרחי מדינת ישראל מקבלים היום מענים דרך מטפלים באמנויות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היות שנפל האינטרנט כנראה בבניין מי שנמצא איתנו בזום לא יוכל לעלות, אז קבלו את התנצלותנו. << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> מישהו מהכללית רצה לענות והוא לא יודע אם בקופות הם גם מקבלים את המענקים, לא דובר על זה כאן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זאת אומרת? << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> יש פסיכולוגים ציבוריים שעובדים בקופות ולא יודעים אם הם כלולים בכלל. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> אני יושבת כאן וליטרלי מתגרדת נוכח הדיון הזה כי אני רוצה לתת לכם זריקה מהחיים האמיתיים. כאמא אמיתית לילד מתמודד נפשית אמיתי אני רוצה לספר לכם שמאז שהוא נולד ועד היום אין לי מענה ואני חברת כנסת ויש לי כוח ויש לי קשרים ואני יכולה להרים טלפון לבודנהיימר שמאוד מנסה לעזור לי, ואני רוצה שיהיה ברור שכרגע הר הגעש שיוצא ממני הוא לא כלפי האנשים העוסקים במלאכה, כי האנשים העוסקים במלאכה רובם ככולם בשליחות אמיתית, אין לי מילה רעה לומר עליהם, אבל הבירוקרטיה והאדישות והאטימות וחוסר התכלול. אני הייתי אמא לילד שכשהוא היה צריך פסיכיאטר דחוף המענה של מדינת ישראל היה: תתקשרי לקופת חולים, אם יש לך מזל עוד שלושה חודשים יהיה תור. אצל פסיכיאטר, שיש לו סרט נע, שיש לו עשר דקות לכל ילד, שאם לילד שלך כרגע התרופה כן התאימה, לא התאימה, את במצב אקוטי עם ילד ששוכב מתחת לשולחן בבית אין לך עם מי לדבר. יש פה חלוקה ברורה נורא, מי שיש לו כסף הילד שלו יהיה במצב יותר טוב, מי שאין לו כסף, מדינת ישראל מציעה לו אפס. היום הבחור הזה הוא בן 23, נכנס לסל שיקום, 40% נכות, זכאי לכל מה שאפשר לתאר, מה שלא הבטיחו לנו, שנה שלמה הוא יושב בבית וסל שיקום אפס מענה. אפס מענה. חברת כנסת, אפילו שרה, מרימה טלפון לשר הבריאות, אפס מענה. המערכות האלה מורעבות, אין שם כוח אדם, הן לא מתוכללות, הספקים של סל שיקום, יש הבדל אטומי בין ספק טוב לספק רע, אם נפלת על ספק רע אין לך עם מי לדבר, תבוא עובדת סוציאלית שלא מדברת את השפה שלו בכלל כשהילד נמצא במצב בלתי נסבל, מידרדר מקנאביס לקוקאין, המדינה יודעת ואין מענה לדבר הזה. אם זה ככה בימים כתיקונם מה הולך לקרות כשהצונאמי עבר עלינו, כשיש פה טראומה לאומית, אנחנו לא ערוכים ברמה מזעזעת. ואם זה קורה לי, חברת כנסת מוכרת, מה תאמר אמא אחרת מהפריפריה או מהמרכז שאין לה קשרים? אני בסופו של דבר סיימתי את השנה הזאת בפרטי. הרמתי ידיים, לא רוצה סל שיקום, תעזבו אותי באמא שלכם, לא רוצה סל שיקום, לא רוצה פסיכיאטרים מהמערכת הציבורית, אני אמשכן את כל מה שיש, וזה מה שהורים עושים. זה מוביל אותי לנקודה השנייה, החשובה הרבה יותר. אני נותנת פה את המקרה הפרטי שלי כדי לשקף לכם כמה כשאתם יושבים ואומרים התקציב עדיין לא נתן והאוצר לא נתן והבריאות כן נתן ומתכללים ומדברים ואין מענה ואין תאריכים ואין סכום כסף מדויק כשאנשים מדממים פה, אפשר להשתגע מזה. דיברתי עם ברסימנטוב, הייתה לי שיחה אישית וטובה מאוד איתו, אני מזהה פה שתי בעיות אקוטיות, אחת, הפער המצמית, לא משנה כמה הסכמי שכר נעשה, והסכמי שכר זה דבר חשוב שחייב להיעשות, אבל לא משנה כמה כאלה נעשה, הפער בין כמה שהפסיכיאטר או פסיכולוג מרוויח במגזר הציבורי לבין כמה שהוא מרוויח במגזר הפרטי הוא עצום. העליתי בפני ברסימנטוב זיכוי במס כי זה כן דבר שמדבר לאנשים שמרוויחים משכורות גבוהות. לא מענקים, מענקים מעניינים סטודנטים, מעניינים חיילים שהשתחררו, לא מעניינים אדם שמרוויח 100,000 שקל בחודש. מעניין אותו זיכוי אמיתי במס. זה דבר אחד. ודבר שני שחייב להיפתר זה למה מדינת ישראל מצרה את היכולת של אנשים, סטודנטים, אנשים שרוצים לפתח קריירה, להיכנס לתחום הרפואה הפסיכיאטרית, למה אין יותר מוסדות? למה אין יותר הכשרה? הרי אם יהיו כל הבעיה הזו נפתרת. אנחנו סוגרים את השיבר ואז בוכים שאין. אני באמת מנסה להבין. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה בכל הרפואה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> בכל הרפואה, זה נכון, אבל פה זה כרגע בנפשי. אני מנסה לקבל תשובה, נותנים לי תשובה על פוליטיקה של מנהלי אקדמיה ועל פוליטיקה של אוניברסיטאות שרוצות יוקרה או מה שלא יהיה, פה צריך לעשות דבר מהיסוד ולא בוועדות שאף אחד לא בא מוכן ואף אחד לא אומר מה הפתרון באמת. סליחה שאני אומרת, אבל אני מייצגת פה הורים רבים מאוד שאין להם פתרון. ותדעו לכם דבר אחד, ילד שמתמודד עם בעיה נפשית, אין גרוע מזה. אין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה על הדברים, תודה שאת אומרת את הדברים הללו באמת מתוך הלב, זה כל כך חשוב. אנחנו כל כך הרבה עסוקים בזה, גם בינינו אנחנו עסוקים בזה ברמה האישית. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא יכולה לסבול את המלל הזה יותר, בחיי, די, תביאו פתרונות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גלעד, רצית לשאול שאלה מקודם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שאלה שעלתה פה, אני רק חוזר עליה, אנחנו מבקשים להבין האם הפסיכולוגים בקופות החולים זכאים לתוכנית המענקים? כן או לא? << אורח >> שני שרביט מרקל: << אורח >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בכל הקופות, כל הפסיכולוגים, בכל המקצועות? כן? תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, קיבלנו תשובה. אני רוצה לעבור בקצרה לרשימת הדוברים שמופיעה בפניי. יאיר אורן, מנכ"ל עמותת סוטריה, פורום הבתים המאזנים. בבקשה. << אורח >> יאיר אורן: << אורח >> כמה דברים. היום אני מגיע כנציג פורום הבתים המאזנים. אני מנכ"ל עמותת סוטריה ישראל, אנחנו עמותה ותיקה שהקימה את הבית המאזן הראשון, חלק מחברות הכנסת כבר ביקרו אצלנו, גם השאר שרוצים מוזמנים לבוא. שמחנו מאוד לשמוע על התוכנית המיוחדת ועל הכוונה להקים 25 בתים כל שנה. אני מתחבר למה שאמרת, אנחנו עם רשימות המתנה מלאות שנים. מישהו שמגיע אלינו במצב אקוטי דחוף, וזה קורה הרבה, הוא צריך לחכות, לפעמים חודש, לפעמים חודשיים, לפעמים יותר. לפעמים זה כבר נהיה לא רלוונטי ויש המון מקרים כאלה וזה שובר את הלב. זאת המציאות שלנו. אז שמחנו לשמוע על התוכנית הזאת. אני רוצה להגיד שהופתענו ממנה ואנחנו לא שותפנו בתכנון שלה והיינו מאוד מאוד שמחים להיות כלולים בחשיבה על התוכנית הזאת. אנחנו מנוסים, אנחנו מקצועיים, אנחנו כבר מקצועיים בלהדק את החגורה, אנחנו עובדים בתנאים האלה כבר שנים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו מאוד נשמח, אנחנו עובדים על זה כבר מתחילת ה – << אורח >> יאיר אורן: << אורח >> אנחנו נשמח גם להיות מעורבים בתכנון וגם שזה לא יעבור הכול דרך קופות החולים, גם שיגיע אלינו ישירות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז בואו תעזרו לנו בבקשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> צריך גם לתקן את המודל הקיים. << אורח >> יאיר אורן: << אורח >> רק על המודל הקיים, כי דבר אחד זה להקים בתים ודבר שני זה לתחזק בתים. אנחנו יכולים להקים בתים במהירות וביעילות ובזול, אבל לתפעל בתים זה סיפור אחר לגמרי. אנחנו עובדים כרגע עם תעריפים שלא עודכנו מאז שחתמנו על החוזים לפני שבע שנים, 900 שקל ליום, זה לא עודכן, אין הצמדה למדד, מחירים עלו, שכר המינימום עלה << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> במחלקה פסיכיאטרית זה 1,200 שקל ליום. << אורח >> יאיר אורן: << אורח >> ועוד דבר אחרון קטן, במקביל לזה, יש בתים מאזנים שקיימים ואין להם חוזים עם קופות החולים וקופות חולים לא חותמות איתם, וזה אבסורד טוטאלי, הבתים קיימים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו מנסים לייצר את החיבורים האלה יחד איתם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. אפרת פילזר-ביזמן, המועצה לשלום הילד. בבקשה. << אורח >> אפרת פילזר-ביזמן: << אורח >> תודה. אני אשתדל להיות קצרה. אני אתחבר לדברים שאמרה פה חברת הכנסת, כי הלב נשבר. אני אדבר בשם הילדים. אני כאן להביא את הקול של הילדים. הכתובת הזאת, לא נוכל לומר שהיא לא הייתה על הקיר, שאין מענה עכשיו. לפי איך שהדברים מתנהלים לא יהיה מענה. ואם לא יהיה מענה התוצאות הן בלתי מתקבלות על הדעת, אי אפשר להכיל אותן, הלב לא נותן להכיל אותן. ואני רוצה להודות לאדוני היושב ראש, אנחנו יודעים שהנושא הזה חשוב לו, אנחנו יודעים שהוא לא מרפה ואנחנו מבקשים להמשיך בזה. אנחנו רוצים להביע כאן דאגה גדולה, כי משרד הבריאות בתוכנית שהוצגה התייחס לתשתית הציבורית, הוא התייחס לחיזוק כוח האדם, הוא התייחס ליצירת מענים בקהילה, אבל בפועל מה שאנחנו שומעים, אנחנו שומעים מענים שהם מענים אקוטיים, רק לעכשיו, וזה לא מקדם את התשתית. זה לא מקדם את התשתית הציבורית, לא את כוח האדם, לא את הדברים שייתנו לנו איזה שהוא מענה ארוך טווח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכן אנחנו דוחקים על ההסכם הזה בכל הכוח. אנחנו מבינים את זה ודוחקים בכל הכוח במשרד האוצר. << אורח >> אפרת פילזר-ביזמן: << אורח >> אני אגיד עוד דבר, המענה חייב להיות מענה הוליסטי, הילדים נמצאים במערכת החינוך, הם רואים את הרופאים, הם נמצאים במערכת הרווחה, חייב להיות דיבור של כל הגורמים החשובים מאוד האלה שיש להם כוונות טובות. לכן אנחנו מבקשים מאדוני היושב ראש לקיים דיון בנושא המענה לילדים, דווקא לילדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יום רביעי הבא, ישיבה משותפת של ועדת הבריאות והחינוך, בנושא הפסיכולוגים בשירות. << אורח >> אפרת פילזר-ביזמן: << אורח >> ונבקש גם עם הוועדה לזכויות הילד, אנחנו חושבים שגם הם חשובים לדבר הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה כבר נקבע, אם יהיה אפשר לשלב בשמחה מבחינתי. << אורח >> אפרת פילזר-ביזמן: << אורח >> זה כמובן שיקול של אדוני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לגברתי. אני רוצה לעבור לדוברים הבאים, הדס ארנון שרעבי, בבקשה. << אורח >> הדס ארנון שרעבי: << אורח >> גם אני אהיה מאוד קצרה. אני אגיד בהמשך להסכמי השכר שנידונו פה יש לראות את העמותות שמשמשות כספקיות של משרד הבריאות וקופות החולים כנותנות שירות ציבורי, בהתאם את הפסיכולוגים שעובדים בעמותות האלה יש לראות כנותני שירות ציבורי ובהתאם לקחת אותם בחשבון בכל החלטה לגבי הסכמי השכר. דבר נוסף, המחסור שאנחנו רואים בפסיכולוגים בשירות הציבורי נכון גם לעמותות, ולכן אם לא ניקח את הפסיכולוגים שנמצאים בעמותות ונותנים את השירות הזה, שהמדינה מחויבת לו על פי חוק, פשוט לא יהיו פסיכולוגים שיוכלו לתת את המענה הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את לא מפרידה בין הציבורי לפרטי, עמותה. << אורח >> הדס ארנון שרעבי: << אורח >> לא, אבל עמותה לכאורה היא מגזר שלישי, אני מקווה מאוד שלא עושים את ההפרדה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה גם חושב ככה, שהפסיכולוגים שעובדים דרך העמותות צריכים להיכנס להסכמים האלה? זה לא מרחיב מדי? << אורח >> הדס ארנון שרעבי: << אורח >> אם הם מספקים שירותים של משרד הבריאות וקופות החולים הן נותנות בעצם שירותים שמחויבים להם על פי חוק. << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> זו עמותה שמספקת שירותים לילדים על הרצף שאין להם כיום מענה בבריאות הנפש, זו הבעיה. עמותת 'אותי' זו עמותה שמספקת שירותים לילדים שנמצאים על הרצף האוטיסטי שכיום במערך בריאות הנפש לא יכולים לקבל מענה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הערה חשובה. << אורח >> אורית כהן שטילר: << אורח >> זו בעיה. המדינה מצד אחד לא יוצרת פתרון שם אז פותחים עמותה ואז צריך לחשוב. << אורח >> הדס ארנון שרעבי: << אורח >> שוב, כמובן מדובר בשירותים שהמדינה מחויבת לתת אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז, העלית נקודה חשובה. טלי כלפא, איגוד העו"סים. << אורח >> טלי כלפא: << אורח >> תודה. אני רוצה להגיד שאני עוקבת אחרי הדיונים ואני חושבת שהתוכנית הלאומית נשמעת מצוינת. אני שמחה על מה שקורה ואני מאוד מקווה שהממשלה תאשר את התקציב הנדרש כדי לממש אותה. יש לי שלוש שאלות בנוגע לתוכנית, הן מכוונות גם למשרד הבריאות וגם לאוצר. אני רוצה רק בנימה אישית לספר על עצמי. אני עובדת סוציאלית בתחום של מיצוי זכויות. בדומה למערכת הבריאות התשתית היא טובה ומקצועית, אבל אנחנו סובלים מחוסר משאבים, אין לי אפילו חדר כדי לקבל את הלקוחות שלי בפרטיות הנדרשת עבורם. אני עובדת בעומס מאוד גדול ובשחיקה מאוד גדולה כבר תקופה ארוכה. בתחילת המלחמה התמודדתי עם סוג של משבר נפשי בעצמי. רבים מהלקוחות שלי הם מתמודדי נפש, כל לקוח שנכנס אליי למשרד וקרא בשם שלי, הוא אומר 'טלי' ופשוט כל הגוף שלי, התחלתי עם רעידות, לחץ בכתפיים, חולשה ברגליים, עד שהבנתי שאני צריכה להתפטר כי אני לא יכולה לשאת את חוסר האונים שעוד אדם זקוק לי ואין לי לתת לו מענה. אני אשמח לחזור ולעבוד במערכת הציבורית כי זו המערכת המקצועית ויש לה מענים מדהימים, אבל בחוסר משאבים זה פשוט בלתי נסבל. אני עוברת לשאלות. על פי הרישום בפנקס העובדים הסוציאליים יש פוטנציאל של 14,000 עובדים מקצועיים שניתן למשוך בחזרה למגזר הציבורי. אני רוצה לשאול מה עושים כדי למשוך את העובדים הסוציאליים בחזרה. אני שואלת האם התוכנית הלאומית כוללת את סל שיקום, לא שמעתי את זה בדיונים הקודמים. ובתחום של חיזוק קהילות, דיברתם על שכנים, על בתי כנסת, הייתי שמחה לקבל יותר פירוט מה הכוונה, איך תופעל התוכנית ואם עובדים בקשר עם הרשויות המקומיות והמחלקות למשאבי קהילה בתוך הרשויות כדי להפעיל את התוכניות האלה. תודה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> כל הכבוד על האומץ. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לך ואני מקווה שבאמת המערכת תזכה לקבל אותך בחזרה. ולרי, בבקשה. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> תודה רבה. אני בכובע של ייצוג אנשים עם מוגבלויות. אני רוצה להודות על התוכנית הלאומית, אני רוצה להזכיר שאנשים עם מוגבלויות זכאים וצריכים ויכולים ליהנות ולקבל טיפולי בריאות הנפש וטיפול רגשי כמו כל אחד אחר ולכן הם צריכים לבוא לידי ביטוי גם בתוכנית הלאומית בנושא של הכשרות כוח אדם. הבעיה המרכזית היא הרבה פעמים שהמטפלים פשוט לא יודעים איך לטפל בהם ולכן כחלק, לא רק הבעיה האקוטית, אלא הבעיה של הפתרון ארוך הטווח צריך לוודא שיהיו הכשרות למטפלים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אנשי מקצועות הבריאות בנושא של טיפול באנשים עם מוגבלויות, בין אם זה בצוותים רב מקצועיים לאנשים עם ריבוי מוגבלויות ובין אם זה טיפול רגשי רגיל. אני רוצה להגיד שצריך להכניס לנושא הזה גם את הטיפול הרגשי בפעוטות, בפעוטות באופן כללי ובפעוטות עם מוגבלות. היום יש הרבה ידע על הדבר הזה. הפעוטות האלה אחר כך גדלים להיות ילדים, גדלים להיות מבוגרים, וככל שאתה נותן את המענה בשלב מוקדם יותר, ואנחנו יודעים לעשות את זה, צריך להכניס את זה גם לתוכנית הטיפולית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל שאני קוטע אותך, משפט לסיום. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בפעוטות צריך לטפל באימהות ולתת להן הארכת חופשת לידה כדי שהן יוכלו להיות אימהות נורמליות ושפויות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, אנחנו לא פותחים עכשיו עוד נושא. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> משפט לסיום. נקודה אחרונה לעניין הזה, המערך התומך של בריאות הנפש. במרפאות בריאות הנפש המערך התומך הוא אנשים של מקצועות הבריאות. אפשר היה לקחת את הדיון הזה ולעשות העתק-הדבק לדיון של מקצועות הבריאות ולחסר ולתקציבים וכו'. אני מודה לגלעד שבתוך התוכנית יש התייחסות לתקצוב דוח רוה"מ בנושא של חסר במקצועות הבריאות כי זה מערך תומך לכל ההיבט הנפשי. אז אנא מכם, אני מתחננת, לא לשכוח את זה בתהליך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לגברתי. ד"ר עמיחי תמיר, רק בקצרה אני מבקש. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> תמיד בקצרה. הפעם גם בשם עמותת 'לנפש' בכל רגע נתון נמצאים בארה"ב אנשים בשלב של התמחות בתר דוקטורית. במצב האקוטי כרגע שמשול בעיניי לנפגע פוסט טראומה שגם כרתו לו לאחר תאונה את הידיים ואת הרגליים רצוי מאוד שמשרד החוץ יפנה לשגרירויות ולקונסוליות כדי לבקש ולממן את האפשרות להביא את אותם מומחים שיכולים מאוד לעזור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לאדוני. אסתר קרמר, עמותת לשמ"ה. בבקשה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> תודה רבה. תודה על הדיון. יש לי חמש נקודות, אני אדבר על כל אחת ממש בקצרה, הן כתובות לי פה. קראתי את התוכנית הלאומית, מה ששלחו לנו אחרי השולחן העגול, תודה רבה על כל השיתוף, לדעתי הוא לא מספיק. הדבר הראשון שאני רוצה לדבר עליו זה קהילה מול בית חולים. ברגע שבית חולים אחראי על טיפולי מרפאות יום, ברגע שבן אדם יצטרך לעבור ממרפאת יום לאשפוז החשש הוא שהוא יעבור לאשפוז בבית חולים ויהיה פחות העברה לבתים מאזנים. צריך לשים לב לדבר הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה? דיברו על זה באופן ברור בתוכנית. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> כן, אבל סעיף מתוך התוכנית שהם שלחו לנו כתוב שיהיה טיפול הוליסטי בתוך בתי החולים של טיפול יום בשביל שאם הוא יצטרך להתאשפז הוא יוכל להתאשפז בבית החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה אני חושב שהם דיברו על סוף התהליך. נכון, גלעד? אני לא טועה בעניין הזה, נכון? << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> אנחנו דיברנו על הרצון לשפר את הרצף הטיפולי בתוך מסגרות בתי החולים וכחלק מזה אנחנו רוצים שבתי החולים יהיו מעורבים יותר ברצפי הטיפול ולמצוא איך לעודד אותם לחזק את הטיפולים המרפאתיים למי שהשתחררו מאשפוז כדי למנוע אשפוזים נוספים. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> לכן הרצף הטיפולי צריך להיות רצף טיפולי גם עם בתים מאזנים, זאת אומרת כמו שיש מרפאות חוץ של בתי חולים שיהיה מרפאות חוץ של בתים מאזנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה סותר, גלעד? << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> זה לא סותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא סותר. אני חושב שזאת גם הגישה של המשרד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זו בדיוק האמירה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון, זו גם הבקשה של חברות הכנסת בעניין. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> דבר נוסף שיש בתוך התוכנית, רוצים להתחיל לקחת תשלום על מיון פסיכיאטרי. זה דבר מאוד בעייתי, אנשים מתמודדי נפש שמגיעים למיון פסיכיאטרי מגיעים לשם הרבה פעמים לא במצב ש - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל, אבל התוכנית שנשלחה אליה, אני לא מכיר את זה. << אורח >> גלעד בודנהיימר: << אורח >> היא מתייחסת לתוכנית שהוצגה בפורומים שונים שכשבנינו את התוכנית אז עברנו שורה שורה ודיברנו עם גופים שונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לנו זה לא הוצג בצורה כל כך מפורטת כמו שהיא מדברת וזה מאוד מאוד חשוב לנו. אני אקטע אותך, זה קצת מקומם אותי, אני מתנצל. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> להמשיך את שאר הנקודות שלי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, כי אם זה מתייחס לפרטי התוכנית ואני לא מעודכן בפרטי התוכנית – << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אז רק אני רוצה לומר על משהו שכן נידון היום, לסיכום, זה הנושא של אנשי המקצוע בתוך התוכנית. אנשי המקצוע בתוך התוכנית, הדבר שהכי מפחיד אותי שאנשי המקצוע בתוך התוכנית אמורים להיות תומך בריאות הנפש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מכיר את האירוע, שלחנו מכתב בהקשר הזה לשר. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אני רוצה להגיד על זה משהו, שכבר כיום בתוך המערכת הורידו את הרף המקצועי של אנשים. בתוך סל שיקום יש דבר שנקרא מתאמי טיפול. מתאמי טיפול אמורים להיות אנשים עם תואר בעבודה סוציאלית, כיום מתאמי טיפול הם אנשים עם שנתיים ניסיון ולהיות מדריכי שיקום בלי שום תואר. התחילו להכניס אותם בתור מתאמי טיפול בהחרגות. הדבר הזה של החרגות, אמרו לי שיש היום החרגות רבות, זה לא יעלה על הדעת שאנשים שהם לא מקצועיים יהיו מתאמי טיפול של אנשים בתוך סל שיקום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. ד"ר אילנה לח. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה להגיד תודה קודם כל על החשיבה המעמיקה שנעשית פה וסוף סוף בריאות הנפש על המפה של עניין במדינת ישראל. זה דבר מאוד מאוד חשוב וזה נורא ואיום שצריך היה אסון כזה כדי שזה יקרה, אבל את זה אפשר להוביל הלאה. אני רוצה לדבר בשם האגודה לטיפול באמצעות אמנויות בישראל. כמו שאמרנו בדיונים קודמים, אנחנו 9,000 אנשי מקצוע, יש לנו הכשרה קלינית ותואר שני, לרובנו, ואנחנו מקצוע בריאות נפש. אנחנו לא תומכים, אנחנו לא בעלי תואר ראשון שמכניסים אותם על כל מיני סעיפים כאלה ואחרים. יש פה אנשי בריאות נפש עם הכשרה רצינית שיכולים להיות חלק מהמענה. ומדברים על המחסור באנשי בריאות נפש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מוכרח לומר לך שלימור הרבה מאוד מדברת איתי על הנושא הזה, ועוד חברות כנסת. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> אז אני רוצה להגיד תודה רבה ללימור על זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מגיע. << אורח >> גדי לובין: << אורח >> אני מצטרף בחום רב לדברים האלה מהזווית שלי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהחלט, תודה רבה. אני בעצמי שוחחתי עם השר על כך כמה פעמים בתקופה האחרונה. נעשית עבודה, אני יודע שזה כבר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש אפשרות במסגרת החוק? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על זה אני מדבר, אני מדבר על החוק. נעשית עבודה פנימית בתוך המשרד כדי לגבש את כל הקבוצות שמרכזות את המטפלות באמנויות לתוך מתווה אחד מוסדר. את בטח יודעת על מה אני מדבר, אנחנו על זה בכל הכוח. זאת אומרת אנחנו מבינים את הצורך ואת האפקטיביות, במיוחד בתקופה הזאת, של המטפלות הללו והמענים שהן יכולות לתת, לכן אנחנו מעריכים את מה שהן עושות ואנחנו שואפים לקדם את זה. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> תודה רבה, אבל זה צריך לקרות עכשיו. ועוד משפט אחד, אנחנו מדברים על פסיכולוגים, אנחנו מדברים על עובדים סוציאליים, אנחנו מדברים על פסיכיאטרים, המטפלים באמנויות יכולים לתת מענה ייחודי, אנחנו לא סוג של פסיכולוגים, אנחנו מטפלים באמנויות, אנחנו עובדים עם אוכלוסיות שאין בהן מגע בצורה אחרת. אנחנו עובדים עם נפגעות של תקיפה מינית שלא יכולות לספר את הסיפור שלהן בדרך אחרת, אנחנו עובדים עם ילדים עם מוגבלויות, אנחנו עובדים עם קשישים, אנחנו עובדים עם אנשים בכל מיני מצבים. אנחנו צריכים לקבל מקום - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מה תנאי הסף? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על זה בדיוק הוויכוח. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כי אי אפשר להשוות את זה לפסיכולוגים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על זה לא הוויכוח, על זה בדיוק הדיון, כדי להגיע בסופו של דבר לרמה המקצועית הכי טובה ובצורה כזו שייכנסו כמה שיותר מטפלות לתוך העולם הזה. תודה רבה לך. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עו"ד עירית ורונין. בבקשה. << אורח >> עירית ורונין: << אורח >> שלום. ממש בקצרה, אדוני אמר פה את כל הדברים החשובים. גם מרכז השלטון המקומי שלח בסמוך למכתבו של שר החינוך מכתב לשר האוצר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את מתייחסת לפסיכולוגים בשירות החינוכי? כי שם אתם משלמים 32%, נכון? << אורח >> עירית ורונין: << אורח >> בדיוק. אז גם יושב ראש מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, שלח מכתב בנושא מענקים וביקש כמובן להחיל את המענקים על הפסיכולוגים החינוכיים. אני לא צריכה להסביר את העבודה של פסיכולוגים חינוכיים, במיוחד בתקופה הזאת, שעובדים לילות כימים. חלק מהם נמצאים רחוב מהבית שלהם, מטפלים במפונים במרכזי קליטה. אני לא יודעת איך אני כמעסיק אוכל להסביר לפסיכולוג חינוכי למה הוא לא מקבל את המענק, למה יש את האפליה הזאת. אז אני מבקשת מכל המכובדים כאן לא לתת לזה יד, אני יודעת, כמו שאדוני אמר, שהלב של כולם במקום הנכון, לכן זה באמת חשוב מאוד. כי זה גם עניין של מורל, אני כמעסיק לא אדע להגיד למה הם שעובדים לילות כימים לא מקבלים את המענק ואחרים כן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, זו הערה סופר חשובה. זה כבר עלה פה ואנחנו תומכים במה שאת אומרת. אני רוצה לעבור לסיכום הישיבה כי אנחנו צריכים לסיים ממש ברגע זה. << אורח >> יעל שרר: << אורח >> רק רגע, זו ועדה שלישית ומטופלים לא דיברו. שלוש ישיבות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני עברתי על הרשימה שלי, הגעתי ל-90%, אני מתנצל. התנצלתי כבר בפעם הקודמת. << אורח >> יעל שרר: << אורח >> אני ממש מודה לך, אבל אני ממש מבקשת, צריכה להיות ישיבה שבה מטופלים וארגוני חולים יוכלו להגיד מה דעתם על התוכנית, זה לא נעשה בהתייעצות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. גם בסוף הישיבה הקודמת הייתה לנו איזה שהיא לאקונה, ואני מתנצל על כך, לא הכול תלוי בי, אנחנו נתקן את זה בהמשך. תודה רבה. ועדת הבריאות מודה לכל יוזמי הדיון ולכל המשתתפים. ואני מוכרח לומר גם בהקשר הזה, יש פה חברות וחברי כנסת שבאמת באמת באמת מסורים לטובת העניין, אתם לא יודעים אפילו עד כמה, כי בשיחות איתי, בחדר שלי או בשיחות המסדרון שאנחנו מנהלים אתם לא מבינים כמה זה חשוב להם ולהן. אז תודה. הוועדה דורשת ממשרד הבריאות ומההסתדרות להקדים את פגישת המשא ומתן ולהביא במהירות להסכם שכר ראוי שיספק מענה לכל הפסיכולוגים במגזר הציבורי, בכל תחומי ההתמחויות. בכל הנוגע למענקים הוועדה מבקשת מהממונה על השכר להחיל את מתווה המענקים גם עח הפסיכולוגים החינוכיים. הוועדה מבקשת לקבל עמדה מנומקת ממשרד האוצר בעניין לקראת ישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הבריאות וועדת החינוך שתתקיים בעוד שבוע. הוועדה דורשת לקבל דיווח ממשרד האוצר על סך התקציב שהוקצה למענקים וכן על סך התקציב שהוקצב להסכם שכר הפסיכולוגים תוך שבוע. הוועדה מבקשת לקבל מידע ממשרד האוצר על סך התוספת התקציבית שניתנה למערכת הבריאות במסגרת תיקון תקציב המדינה לשנת 2023, כמה מהתוספת הזאת תוספתי וכמה מתוכה יוקצה למימון התוכנית הלאומית, בתוך שבוע. לסיום, הוועדה רוצה לברך על המאמצים שהושקעו בהכנת התוכנית לבריאות הנפש, וכאן במקום הזה אני רוצה גם להגיד תודה רבה לאנשי המקצוע של משרד הבריאות שעם כל הביקורות והשאלות שאנחנו מעלים פה בוועדות מדובר באנשים מסורים מאוד מאוד מאוד לטובת האזרח בסופו של דבר ואנחנו עובדים גם בשיתוף פעולה. יש לנו שאלות קשות, אבל הם אנשים מסורים וטובים, חשוב לנו להגיד את זה. יחד עם זאת אנחנו מבקשים לקבל את פירוט התוכנית כפי שהוצגה, לפחות לגב' קרמר, בצורה שאנחנו גם נקבל את כל הפרטים כמו שצריך, עוד היום. הוועדה תמשיך לעקוב אחר כלל הסוגיות שעלו היום ולא תוותר עד שיינתן מענה ראוי ונרחב לכלל הציבור הזקוק לכך. מילה טובה גם למשרד האוצר. אני יודע שמדובר בסוגיה מורכבת וכבדה, אבל יחד עם הדרישה שלנו אני רוצה להגיד לכם תודה כי אנחנו יודעים שאתם עסוקים בזה הרבה. אז תודה רבה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה, עד כאן. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>