פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 08/11/2023 27/05/2024 10:48 מושב שני פרוטוקול מס' 239, 240 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ"ד בחשון התשפ"ד (08 בנובמבר 2023), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר מיכאל מרדכי ביטון ולדימיר בליאק אלי דלל שרן מרים השכל אחמד טיבי נעמה לזימי סימון מושיאשוילי משה סולומון חמד עמאר עודד פורר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן אליהו רביבו חברי הכנסת: דוד ביטן דבי ביטון מירב בן ארי יוראי להב הרצנו גלעד קריב פנינה תמנו מוזמנים: עומר רחמים – עוזר שר האוצר כפיר בטט – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר אסף וקסלר – משרד האוצר גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, רשות המסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, רשות המסים נועה שוקרון – משרד האוצר צביקה כהן – סמנכ"ל משרד החקלאות אמיר קינן – לשכת יועצי המס ראול סרוגו – נשיא התאחדות הקבלנים רועי ישראל קרת – היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי רו"ח אבי נוימן – יו"ר משותף ועדת מיסים, לשכת רואי חשבון אורן בוטא – יו"ר תנועת העצמאיים, תנועת העצמאים יסמין מזרחי – עו"ד, תנועת העצמאים ירון גינדי – נשיא הלשכה, לשכת יועצי המס רועי כהן – עו"ד ונשיא להב, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יניב בר אור – מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים שמעון סיאני – מנכ"ל ארגון ידידים למען הנוער והחברה יקיר ליסיצקי – סמנכ"ל איגוד המסעדות, איגוד המסעדות נתנאל היימן ייעוץ משפטי: שגית אפיק שלומית ארליך ענת מימון מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, מ/1670 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום רביעי כ"ד במרחשוון, 8.11.2023. נתחיל בתיקונים שנתבקשנו ובהערות שהיו. נבקש מהיועצת המשפטית שתגיד אותם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לקבל סדר-יום של הוועדה? שאנו נדע בדיוק מה אנו הולכים לעשות בוועדה עד 11:00, אם אחרי 11:00, אם נצביע על החוק, לא נצביע על החוק? אתמול שלחתם אותנו להפסקה, אנחנו יושבים כאן, לא ידענו בכלל – עד שאני מתקשר למנהל הוועדה, אמר שסגרנו את הוועדה. לפחות שיהיה לנו סדר-יום שנדע בדיוק מה אנחנו עושים כאן. שלא יהיה עוד מצב שאין לנו הצבעות היום. החוק היה צריך להגיע כבר אתמול למליאה. אנו פה מושכים את הזמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חמד, אתה יודע בדיוק כמוני וכמו כל החברים פה שכל עיכוב הוא לטובה. העיכובים שנמצאים פה זה כדי לעשת עוד תיקונים ועוד דברים שאפשר לעזור. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל היה לנו הרבה זמן. בתקציב ישבנו 24 שעת רצוף. אנחנו מיום ראשון כאן. רוצים לגמור את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מקווה שהיום בעז"ה נצביע על החוק ונוכל לברך על המוגמר. נכון שזה לא יהיה אף פעם 100% אבל נשתדל להגיע לכמה שיותר. בבקשה, אורית, דקה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב. כולנו איתך עד סיום החקיקה ועם היושב-ראש. אני רוצה לומר מילה על מה שקרה פה אתמול בנושא הזה שההעברות התקציביות למפונים ולבתי המלון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא בשביל זה. אתם חוזרים אתנו לאותו מקום. זה לא מכובד. תודה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה רלוונטי לנושא הדיון. הרי היה על זה דיון. הוציאה אתמול היועצת המשפטית לממשלה הנחיה לממשלה הזו לעבוד בדיוק כפי שהיא החליטה. יש החלטת ממשלה מחודש אוקטובר, להשתמש בכספים קואליציוניים לצורך עלויות המלחמה. הממשלה עצמה החליטה. תתכבד הממשלה, ותקיים את החלטותיה, והפיאסקו הזה שהיה פה אתמול, שיועץ שר האוצר אומר: אני ביקשתי לעכב את התשלומים למפונים, שר האומר מכחיש בלילה – לא ייתכן שזה יקרה ינון, ואתה צריך לעזור לי כי זה לא קואליציה אופוזיציה ואנחנו שנינו באותו צד כדי שמיליארד ו-300 מיליון שקלים למפונים ולבתי המלון יגיעו ליעדם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, המתווה והעיכובים הם טובים כי זה משתפר. יש כמה נקודות שאני מבקש לשים לב אליהן ולא לגמור את זה. אחת, העסקים בפטור – כמעט סיימתם שניים שלושה תיקונים. עובדים שעתיים - אין פתרון. אילת תיפגע בתיירות, ערים אחרות נכנסו – זה מבורך. חייבים לפטור את אילת ואת קו הגבול, 03 במסלול הירוק פינו את האנשים, לא יהיו במסלול ירוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה כשהתקנות יבואו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואחרון, שכיר שנהיה עצמאי או עצמאי שנהיה שכר באותה שנה אחרונה עד מועד תחילת המלחמה, חייב פתרון. אני אומר לך ולגפני, שאני אוהב את שניכם – אני אגיש הסתייגויות על כל חמשת הדברים הללו כדי שתהיה הזדמנות לנו לתקן אותם. כל מה שתצליח, היושב-ראש והממלא מקום שלו, בחמישייה הזאת לפתור - אנחנו נסיר את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. ולדימיר, בבקשה, אחרון הדוברים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני מצטרף לאורית אבל מבקש לגעת בנקודה אחרת. יש עיכוב אחד שאינו לטובה – העיכוב בדיון על תקנות מס רכוש. קיבלתי אתמול פנייה מבעל עסק באופקים. הם נמצאים במצב אי ודאות מאוד משמעותי, מתחילים לפטר עובדים. אופקים לפחות לפי מה שהובטח לנו, תיכנס למסגרת של 7 20 או 7 40 אבל גם אם יש עיכוב, חייבת לבוא היום אמירה מוועדת הכספים לגבי הערים האלה שהיום נמצאות באוויר ובעלי עסקים והשכירים שגרים שם, שבמסגרת התקנות הם ייכנסו למתווה הפיצוי המוגדל. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אמיר, רוצה להגיב? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה שוולדימיר דיבר עליו, כשהתקנות יגיעו – אופקים נכנסים בפנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מה שחשוב. אנחנו חייבים להזדרז עם התקנות כי זה בסופו של דבר מה שמשלים את החוק. אם לא, אנחנו לא יכולים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד לא קיבלנו בעצם. מתי נקבל את התקנות? אה, מקווה שמחר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש אישור גם בזמן מליאה לשבת ולעשות הכול כדי לסיים את החוק, וכשיש הפסקה, משתדלים שהיא תהיה עניינית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מתי יש הצבעה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מסיימים ועושים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הנוסח שנמצא לפניכם הוא הנוסח שהיה אתמול. במרקורים צהובים סימנו את השינויים שהיו ביחס לנוסח, חלק דיברנו עליהם אתמול בוועדה. אנחנו מתחילים, התיקון הראשון ביחס לנוסח שהיה לפניכם אתמול הוא בעמ' 3, בסעיף קטן (ב). קראנו שוב את הסעיפים לעניין המכפלות, מה ששינינו אתמול וראינו שלא צריך שוב להכפיל בסעיף קטן (ב) ב-1.25 כי זה מפנה ממילא לתוצאת המכפלה והבהרנו את זה בנוסח בפסקה (1ב). זה תיקון שיותר טכני באופיו. אותו דבר בפסקה (3א), בעמ' 4 למעלה, הבהרנו בנוסח שוב כך שנושא המכפלות יהיה ברור ומותאם. בעמ' 6, בהגדרה של מוסד ציבורי זכאי עלה הנושא – סימתי את הנושא של התמיכות והתרומות. התקיים אתמול דיון, חבר הכנסת גלעד קריב – לא נמצא פה - העלה את הנושא שיש להוריד פה את נושא התמיכות. הסביר אמיר את הנושא. אולי תחזור ותגיד למה אתם חושבים שלא נכון להוציא ואיך זה משפיע על הנוסחה גם ביחס למה שהיה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אסביר. כשהבאנו את התקנות האלה בראשונה ב-2009 לא היה מוסד ציבורי, בתקנות, לא היה זכאות, ואז עלה כאן שיש מוסדות ציבוריים שיש להם חלק פעילות ארי שהוא הכנסה עצמית משירותים אמיתיים. אמרנו אוקיי, הכנסנו 50%. עם הזמן זה עבר וירד לשליש מההכנסות כי אנו מטפלים בעמותה שיש לה הכנסות באמת מעסק. כיום אנו מורידים את זה ל-25 אבל נניח שנוריד את המילה תמיכות לגמרי. עסק שנתמך 100% מהמדינה גם ייכנס לפיצוי פה. אנו לא יודעים להתעסק- - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא? אני מבין, תאמין לי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא הבנתי. אני רוצה לשמוע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אסביר את הבקשה שביקשו לעשות, שיוצרת סתירה. מצד אחד, אם נוריד את התמיכות לגמרי, רק עמותה שנתמכת ולכן הסבירו אתמול מהחשב הכללי שיש נוהל משלים לדברים האלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כלומר עמותה שלא נתמכת כלל מכספי המדינה, לא תוכל. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> הפוך. אם מדינה נתמכת 100% מכספי המדינה, תיכנס. אם לא נתמכת – נכנסת. זה בדיוק התהליך. אנחנו לא יודעים לבדוק מה סיבת התמיכות שהמדינה תומכת בה. זה דרך החשב הכללי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה השפה היא עמותה ולמה תמיכות? זה גוף ששילם מיסים, עשה פעילות במשק, מעסיק עובדים. הוא יקרוס, יפוטרו עובדים והוא גם שירת את המדינה במלחמה. יודעים שהמגזר השלישי עשה עבודה. תתייחס אליו כגוף עסקי שמפעיל כסף. אם אותו גוף יקבל 100% הכנסות מהמדינה, הוא לא יגיש. אם המדינה תגיד לעמותה של אוטיסטים שהיא נתנה לה 90% מהכנסותיה- - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב העמותה של האוטיסטים יש משהו אחר – מכירת שירותים גם. יש להם משהו ייחודי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בעיניי, זה צריך לקבל מענה במתווה המשלים שיהיה מוכן השבוע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אסכם את הנקודה. אם העמותות האלה מתקיימות במלחמה והיקף התמיכה הממשלתית נשמר למרות שצריך להיות גדול יותר כי מטפלות ביותר טראומה, יותר בעיות אבל זה מענקים וקולות קוראים שאתם צריכים לעשות לגופים האלה – אם הוא לא ירד בהכנסה – הוא לא יגיד. אם הוא נפגע כי אדם שנתן שירות למדינה וירד – אתם צריכים לדאוג לו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נניח שיש גוף שנתמך ב-100% והמדינה החליטה מסיבות כאלה ואחרות שהשנה יורדת ל-75% תמיכת המדינה, לא קשור למלחמה. היא תיכנס כאילו נפגעה ב-25%. אין פה היגיון, זה גם לא היה בקורונה. יש פתרון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> במתווה נוסף. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אחרי שאמרת את זה אתמול, אמרנו שאפשר למצוא מנגנון, אבל אתמול ניסחנו שהתרומות – הבנו שזה יוצא החוצה מהסיבות שהסברתם אתמול. התמיכות, היה תמיכות ותרומות. תרומות זה משהו חיצוני. הורדנו את זה כי זה דבר שמשתנה מעת לעת, אבל התמיכות זה החמצן שהיה לאותה עמותה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר, חבל על הזמן. תשאירו את זה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל יש נוסח, הוא אצלם. סיכמנו אתמול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תיגש אליו, אם פתרתם את הבעיה. אם לא, אחר כך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אקריא את ההשלמה שהוועדה ביקשה שנוסיף בנוסח. אתם יכולים לראות את זה בסוף, עמ' 36, סעיף 10. הוא מתייחס לתקציב תמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו. יוקצה תקציב שלא יפחת מ-140 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. בסעיף זה חוק יסודות התקציב לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף שהכנסותיו לרבות מתרומות פחתו בשל מצב הלחימה והוא לא זכאי למענק לפי פרק שמיני לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה. לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2023 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2023. אמיר, ישי, פה אתם רוצים להתייחס לחודשים ביחס ל-2023 או להשוות את כל 23' לכל 23'? אמשיך להקריא ותחזרו לזה. (ב) משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א) לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ביום 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. זה בעצם הסעיף שמקצה את הסכום למתווה הנפרד. רוצה להתייחס? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הצהרנו פה. לא מבקש שאף אחד יסמוך עלינו. יש גם שר אוצר מעלינו שתמיד אפשר לבוא אליו – לראות שעשינו את העבודה. החשב הכללי ואגף תקציבים היו פה אתמול ודיברו, על איך הולכים לעשות את המתווה הזה אבל זה מתווה בהתאם לצרכים. אנו לא חושבים שנכון להכניס לחוק כל מספר רק כי הוא היה בקורונה. יכול להיות שהצרכים עכשיו יותר גבוהים או יותר נמוכים ממה שהיה בקורונה. הקורונה גם היה תקופה של שנתיים, לכן לקבע איזה מספר בלי שאנו יודעים מה הצורך, אני מבין שזה בגלל שלא סומכים עלינו אבל אל תסמכו עלינו. יש בסוף שר אוצר. ביקשתם את זה. אמרנו לפרוטוקול שיהיה מתווה שייתן מענה לעמותות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המתווה ואיך ייתן? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> ואולי כן צריך לפחות מ-? אולי צריך רק 70 מיליון? בקורונה היה שנתיים של חוסר פעילות בכל העולם. תרומות פחתו, הכול. סתם לקבע מספר? אולי כן צריך פחות מ-140 מיליון. אולי צריך יותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ביותר אין בעיה כי אתה כותב: לא יפחת מ-. אני מציע הצעה הגיונית – בינתיים נמשיך. תעשו חושבים, שלא יפחת מכמה. משהו הגיוני, סביר. << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> זה אפילו לא עניין שמנסה לחסוך פה כסף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא לחסוך. אנחנו יודעים פחות או יותר. << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> לא יודעים. יכול להיות שעוד חודש מצבנו יהיה הרבה יותר טוב, אולי חלק גדול מהעמותות התרומות שלהן עלו. יכול להיות הרבה דברים. לשים כסף – נגלה שאנחנו צריכים 80 מיליון, נצטרך לבוא לתיקון חקיקה כדי לשחרר 60 מיליון לכל דבר אחר שהמשק צריך זה נשמע לי קצת אבסורד. לא רוצה לרמות אף אחד, ולומר: בוא נשים 50, 30 או 40. יש פה אמירה חד משמעית שלנו ואל תסמכו עלינו – יש שר אוצר מעלינו – אמרנו לפרוטוקול שיהיה מתווה שייתן מענה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך הוא נראה? תן לנו הבנה מה הקונספט שלו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמו שהיה בקורונה פחות או יותר, שזה נוהל שמי שלא מקבל מהחוק הזה, הוא יקבל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איך יקבל? לפי מה יקבל? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אתמול היו פה הנציגים שהסבירו את זה. אני לא יודע לומר את הפרטים. אם אתה רוצה, חבר הכנסת ביטון, אקרא להם שוב לפה – יישבו איתך או בוועדה או בצד. הם הסבירו את זה אתמול. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מקבל את ההתחייבות שלכם לייצר מתווה ראוי לעמותות. אני רק רוצה- - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מיכאל, היו לנו דיונים יומיים על זה. אתמול אחרי סיכום – גם מורי דיברה כאן ואמיר שלשום, דיברנו על זה כאן שאנו מבינים שעיקר העמותות ייעודי ולכן דיברנו על המתווה הזה והגבלנו את הסכום המינימלי של 140 מיליון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 140 מיליון זה נזרק באוויר. היה 100 מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הגיע ל-140. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היה בהתחלה 100. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עזבו שנייה את הסכום. אנחנו מבינים שרוב העמותות צריכות באמת מתווה ייעודי בגלל מה שדיברנו אתמול. אבל העמותה- - - ויש עמותות שנותנות שירות גדול מאוד והן יפגעו מנוסח החוק הזה. לכן אמרנו, אם אנו מצמצמים את הסעיף הזה לתמיכות בלבד ולא לתרומות. אני מבין גם מתוך התמיכות שיש שוני בין השנה לשנה שעברה. עדיין סיכמנו אתמול שיהיה וצריך נוסח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרתי – נפתור את זה אחרי זה. לגבי כסף, אם אתה חושב שצריך להיות 140 מיליון, מה שתסגור עם שר האוצר עכשיו ייכנס בחוק. ולדימיר, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. אומר את מה שאני חושב. היו פה מגעים גם עם מנהיגות אזרחית וגם עם עמותות שפועלות בתחום מערכת הבריאות. כמובן אני מברך על השינוי הזה משליש ל-25%. אפשר היה אולי להתקדם אבל טוב מכלום. לגבי השינוי בנוסח של התמיכות או תרומות, באמת יש הרבה מאוד עמותות עם תמהיל שונה של הכנסות. ואני גם אמרתי את זה לנציגים של מנהיגות אזרחית. לא יודע לומר בשינוי הנוסח הזה את מי אנו מכניסים ואת מי אנו מוציאים. לכן אני מעדיף, שכל המקרים האלה יקבלו מענה במתווה המשלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני נוטה להסכים עם מה שאתה אומר כי יש לנו ניסיון טוב, אני חושב. אם צריך לשפר במתווה משבו, כדאי – מנהיגות אזרחית - שתביאו לנו לפי מה שהיה בפעם שעברה, להפיק לקחים משם ולהביא את זה. בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצטרפת להערות שאמרו ומברכת על התיקון אבל הערתי כבר אתמול – אני לא מבינה את השיטה הזאת שלפני שאנחנו יודעים איך ייראה ההסדר המשלים וההסדר כולו אנו נוקבים כבר בקשיחות תקציבית של לפחות 140 מיליון שקלים, כשכבר על פניו מבינים שהשריון של הסכום הזה לא קשור לכלום. מדובר על תקופה אחרת, מדובר על אלמנטים אחרים. לא מבינה את העניין. אנחנו קודם מסמנים את העלות ואחרי זה נבדוק לצורך מה? זה הפוך, זה לא מקצועי, לא הגיוני. אני סומכת על אגף תקציבים. בוא נתקדם, הדבר יבוא לידי ביטוי. אני רוצה לומר מה שאמרתי גם אתמול - המלחמה הזאת מוערכת ב-200 מיליארד שקלים כבר כעת. אנחנו הולכים בוועדה הזו לאשר העלאת תשלומים ללוחמי מילואים, עידוד אנשים שיעבדו בעבודות מועדפות. יש הרבה מאוד הוצאות שעוד צפויות אז בואו לא נעשה פה חגיגה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סולומון, אתה עושה עבודה מול שר האוצר לומר מה הסכום? תודה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם יש בעיה לאוצר שיהיה סכום, תבנו מנגנון שמשחררים אותו בקלות באישור ועדת כספים משוחרר לפעילות החירום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. נחזור לזה. בבקשה, שלומית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים להגדרת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס בעמ' 10 למעלה, סעיף קטן (ד) לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות. נכנס פה עניין החקלאות. אמיר, אולי תסבירו את מה שעשיתם בחקלאות ולמה מצאתם לנכון לאבחן את המסלול. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בחקלאות יש שני פרמטרים, שהם שונים מהרבה סוגי עסקים – אחד, העסק, יש בו תנודתיות מאוד גדולה במחזורים ולא עקביות לחלוטין, זה מצד אחד. מצד שני בשונה מעסק אחר שנסגר, מסעדה שנסגרת, רוב התשומות השוטפות יורדות ומצמצמים את זה. בחקלאות ברגע שאתה מתחיל את הגידול, רוב התשומות שלך הכנסת אותם בקרקע, התשומות השוטפות. אתה לא יכול לחסוך אותן בהמשך. זה שונה מעסקים אחרים. אז בעצם מצד אחד התקופה הקצרה של חודש יכולה ליצור עיוות משמעותי לטובה ולרעה, ואנחנו רוצים למצות את זה כך שיהיו פחות נפגעים או פחות כאלה שמקבלים פיצוי שהוא לא זכאי לו, ומצד שני להגדיל את המקדם של ה-22% ובהתאמה להקטין את זה לאחוז הרבה יותר גבוה, כי בעצם הם שונים ממסעדה, ברגע שהגידול מתחיל כמעט כל ההוצאות נמצאות בקרקע, ההוצאות השוטפות, ואי אפשר לחסוך אותן יותר למעט 30% שזה נקרא קטיף מיון ואריזה. זה בערך היחס, בגדול. קבענו שתקופת הבסיס וגם תקופת הזכאות תהיה ארבעה חודשים, ספטמבר עד דצמבר 22' מול ספטמבר עד דצמבר 23'. זה מצד אחד. מצד שני, לעסקים שנפגעו 180% בתקופה הזאת המקדם המקסימלי יהיה ב-47% וכך זה יורד בהתאמה. זה המתווה. << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> אמיר, אני רוצה להבין את הנוסח. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הסעיף הזה שאתה קורא בעמ' 10 זה רק לעסק חדש, והסעיף של תקופת הבסיס הרגילה יש אותה בהמשך, שהיא תקופת הזכאות, היא ארבעה חודשים בחקלאות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, צביקה. << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> רק הערה אחת שלא הערתי אותה אתמול ואני מתנצל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא עולה כסף? << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> היא עולה בפרקטיקה. אמיר, אנחנו זוכרים ששנה שעברה הייתה שנת שמיטה. יש להיזהר, כפי שעשינו במקדמות, השאלה האם אתה יכול בהוראת ביצוע לפתור את זה ולגמור את הסיפור. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נפתור את הנושא הזה, בגלל שאחוז קטן מהעסקים ממש לא מגדלים בשנת השמיטה, נעשה את זה בהוראת ביצוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לשים לב שם לגבי החודשים שגם לפני זה. << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> מי שהתחיל לגדל רק השנה, איך יהיה החשבון שלו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מתום תקופת הדיווח הראשונה שדיווח עד 31.8 שזה ממש לפני תקופת הזכאות, ממוצע לחודש של ארבעה חודשים. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> תודה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה דוגמה של הסכמות יפה בחקלאות. ממש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> צריך לומר תודה לדוד ביטן שעשה עבודה טובה בעניין. דובי אמיתי אחר כך יקבל תודה. בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> (ד) לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות. זה חלק מההגדרה של מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות, מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף עד יום י"ד באלול התשפ"ג 31.8.2023 כפי שדווח לרשות המיסים על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל בארבע. (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט"ו באלול – ז הסעיף שמתייחס לעסקים החדשים. מה שסוכם בוועדה – בהתחלה דובר רק על עסקים חדשים שפתחו לאחר 1.9 ומדווחים בשיטה דו חודשית שייכנסו ובהתאם להסכמות של אתמול זה יחול גם לגבי מי שמדווח חד חודשי. אז לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט"ו באלול התשפ"ג 1.9.2023 עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד 30.9.2023 מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד 30.9.2023. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שאלה לפרוטוקול: שלומית, כדי לפטור גם את הדו חודשי אני חושב שסוכם שייאמר לפרוטוקול שמשום שהוא דו חודשי ויבחר בהתנדבות לדווח חד חודשי על ספטמבר, יוכל לעשות זאת, ואז גם ישובים דו חודשיים ייכנסו למתווה הזה של עסק חדש בספטמבר. ישי, זה בסדר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. זה תיקון של מה ששלומית הסבירה. דו חודשי לא יכול להיכנס כי המחזור הראשון שלו האו ספטמבר אוקטובר, הוא כולל את התקופה שבה נפגע. עסקים מהסוג הזה יכולים לבחור במס ערך מוסף, לדווח כמו חד חודשי, ואם מדווחים במס ערך מוסף כמו חד חודשי, יוכלו להיכנס למתווה הזה ולקבל. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כך פטרנו את העסקים החדשים שפתחו עד 30.9. תודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פסקה (4), עדיין בעמד 10 – על אף האמור בפסקאות (1) עד (3) לעניין קבלן ביצוע. זה הסעיף שמתייחס להבחנות שנעשו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שהם יציגו מה היה ואתה תגיד אם אתה מאשר, ראול. בהתחלה החריגו אתכם. ביקשנו להחזיר אתכם. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> במודל הראשוני הקבלנים לא נכללו במודל. כעת הם נכנסים פנימה למודל עם כמה החרגות או תיקונים ספציפיים. קודם כל, הפעילות שמוכרת היא פעילות קבלנית, פעילות ביצוע בפועל. זה יכול להיות מים, חשמל, אינסטלציה או כל דבר כזה או אחר. הפרמטר לעניין זה הוא רישום בחוק רשם הקבלנים לפי חוק. נקודה נוספת, תיקון למקדם פיצוי כך שבמקום 22% של ההוצאות הקבועות הרכיב הוא נמוך יותר והוא 15%. כמו כן לעניין תקופת הבסיס במקרה הזה הייתה תקופת בסיס של הקבלנים, הממוצע של ינואר עד ספטמבר לשנת 2023. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> צריך לתקן כי זה מוגדר אחרת בסעיף קטן (4). << דובר_המשך >> אסף וקסלר: << דובר_המשך >> שנייה לענייני נוסח - נקודה אחרונה, יש קבלנים שיש להם פעילות יזום. יזמים לא נכנסים למתווה הזה. קבלנים שיש להם פעילות יזום היא תוכר ותפוצה רק בגין הפעילות הקבלנית שלהם, בגין פעילות הביצוע בפועל. מי שהוא יזם בהתחדשות עירונית, אם הוא קבלן שרשום בפנקס בקבלנים של משרד השיכון ויש לו - אם הפעילות שלו יזמית בלבד – לא נכלל במתווה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה קבלן משנה שעובד עם קבלן רשום? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> קבלן המשנה יקבל את הפיצוי ישירות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז לא חייב להיות רשום בהתאחדות הקבלנים. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> גם אותו קבלן משנה רשום בפנקס. הענף הזה בנוי בשרשרת שיש הרבה קבלני משנה. כל קבלן משנה יקבל את הפיצוי ישירות אליו בגין ההוצאות הקבועות שלו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממוצע ינואר ספטמבר. << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> כן, זה תקופת הבסיס. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 10:09) << מנהל >> << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, הגענו למתווה מוסכם לענף הבנייה והתשתית, שמתייחס אך ורק לקבלני הביצוע. הוא לא מתייחס ליזמים שמוכרים דירות ושעושים פרויקטים של התחדשות עירונית, שלא מבצעים את הפרויקטים בעצמם. הסכמנו בשלב הזה מתוך רצון להגיע להבנות עם האוצר, אבל יש לשים לב, אם המצב הזה יימשך לאורך זמן – אנחנו הוצאנו מפה את היזמים, הם לא נמצאים בתמונה של מתווה הפיצויים. הנזק שנגרם להם הוא אדיר. הם יכולים לספוג את חודשים אוקטובר ונובמבר, ולהירתם תחת האלונקה אבל בהמשך ככל שהמצב הזה יימשך הלאה נהיה חייבים להתייחס לנושא יזמות נדל"ן בישראל, הם בקשיים גדולים מאוד, ויכול להיות שלאו דווקא במתווה פיצויים אלא בהנחת תשתית טובה להאצת ענף הבנייה. זו העזרה האמיתית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מוסכם עם האוצר? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. ברור שאנו רוצים לייצר פה כמו שיותר התחלות בנייה. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> אנחנו נצטרך לחשוב בהמשך לחשוב איך גורמים לענף הזה לצמוח ולהאיץ את הענף. לעניינים הטכניים, היזמים שהם קבלנים מבצעים כלומר שמבצעים עבור עצמם את הביצוע, הם כן בפנים כי הם קבלנים מבצעים – בתנאי כמובן שרשומים ברשם בקבלנים. תקופת הבסיס צריכה להשתנות פה כרגע, החבר'ה מרשות המיסים, סעיף 4 לסעיף הנוכחי זה לא התקופה המקבילה אשתקד. זה ממוצע של ינואר עד ספטמבר 23'. זה תקופת הבסיס. זה הסיכום שהיה. אתם צריכים לשנות את זה. הוא אמר את זה עכשיו, אסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אסף אמר שצריך לשנות את זה בנוסח. ינואר-ספטמבר צריך לשנות את זה בנוסח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> איך שכתוב עכשיו בפסקה (4) בעצם המחזור שנלקח, הממוצע שלו, זה המחזור שנלקח כל השנה הקודמת כלומר ספטמבר עד אוגוסט. צריך לתקן את זה שיהיה מינואר עד ספטמבר 23' כולל. כמובן צריך לעשות את ההתאמה לעסק חדש כלומר שזה או מינואר עד ספטמבר 23' או ממועד שפתח את העסק עד ספטמבר 23'. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב פה שנה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מתקנים את זה עכשיו. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> יש להבין את הלוגיקה של זה. הקבלנים משנה לשנה העסק שלהם יכול להשתנות מקצה לקצה. למשל אם קבלן עשה גשר שנה שעברה והשנה לא עשה, לכאורה יש לו ירידה גדולה במחזור. לכן זה לא טוב ההשוואה לשנה קודמת. לכן הלכנו על ממוצע החודשים לפני האירוע של אוקטובר, הוא משקף נכונה את תקופת הבסיס. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הכבוד שהגעתם לסיכומים עם הקבלנים. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר משהו באופן כללי. רוצה לומר תודה רבה גם אגף תקציבים שגילו נכונות, גם לך אדוני היושב-ראש שיחד עם ינון, אלי דלל וכל החברים הטובים שנמצאים כאן הבהרתם לאגף תקציבים שאנחנו ענף מוחרג. אני מאוד מעריך את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פסקה (4). נכניס תיקון, כך שיהיה: על אף האמור בפסקאות (1) עד (3) לעניין קבלן ביצוע, מחזור עסקאותיו – ננסח כך שיהיה מינואר 23' עד ספטמבר 23' או מהמועד שפתח את העסק, לפי המאוחר, מחולק במספר חודשי הפעילות. זה עונה לכם? << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מחזור עסקאותיו מינואר 23' עד ספטמבר 23' או מהמועד שפתח את העסק, לפי המאוחר, מחולק במספר חודשי הפעילות. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> לפי המוקדם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם מישהו פתח את העסק במרס - ממרס עד ספטמבר. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. מה עוד? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הנוסח צריך להיות כמו עוסק חדש בפסקה למעלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עמ' 11, פסקה (3) למטה, נשמט בנוסח והוספנו התייחסות לכך שמתקיים גם לגבי ניזוק שבשנות המס 22' 23' חל עליו הפטור לפי סעיף 33 - זה היהלומנים, מתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו. זה יהיה השיעור שכאמור בסיפא של אותן פסקאות מוכפל ב-0.19. עמ' 12, פסקה (4). גם פה יש ההשלמה שעליה דיברנו קודם לעניין קבלן ביצוע. לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפא של אותן פסקאות משנה לפי העניין מוכפל ב-0.68. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> ההכפלה מורידה את זה מ-22% ל-15%. זה המשמעות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. פסקה (5) לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו, השיעור כאמור בסיפא של אותן פסקאות משנה לפי העניין מוכפל ב-2.135. הסברתם את זה, אמיר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נעבור לעמ' 14. אנחנו נמצאים בתוך ההגדרה של ניזוק, שהוא עוסק למעט כל אחד מאלה שנגרם לו נזק עקיף. בעצם פסקה (9) וגם (8) מתייחסות לענף הבנייה. פסקה (8) מתייחסת למי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> חושב שצריך למחוק סעיף 9. אין שום משמעות למה שכתוב פה. קבלן ביצוע – או הוא בונה בפחות פרויקטים פחות משנה או מעל שנה, לכן סעיף 9 מיותר. אנחנו החרגנו את קבלני הביצוע בהתחלה ועכשיו אנו מבטלים את ההחרגה. תבטלו את הסעיף הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההגדרה של עבודה שעולה על שנה היא כיוונה לקבלנים? כל הסעיף כולו כוון רק לקבלנים? << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> רוב קבלני הביצוע, העסקים שלהם מעל שנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש עוד. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> לא. אין מי שנשאר בהגדרה של 9. מי שמבצע עבודות מעל שנה שהוא לא קבלן - יש דבר כזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> הבנתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו למה כן להשאיר את זה ביחס לאחרים ולמעט פה את קבלני הביצוע? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי קבלני הביצוע, כפי שנאמר בעבר ונאמר בוועדות כאן, בדרך כלל במלחמות הם כן מצליחים לעבוד. הפעם האירוע היה קצת שונה כי גם אם יכלו להגיע לאתרי הבניה, ראשי ערים לא הכניסו אותם. היו בעיות אחרות. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> חסרים 90,000 עובדים פלסטינים שזה הליבה של העשייה שלנו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> קבלן ביצוע זה קבלן מיזוג אוויר גם. זה כולם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן אבל כפיר, אבל אי אפשר עכשיו לשחק עם התשלומים. יש פה חור די רציני, שהוא מה שנקרא מהבהב. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> תמיד אפשר, אנחנו גם יודעים על מקרים שנשלחו מיילים לאנשים - מי שרוצה. תמיד אפשר. יש לנו הסעיף של הקנס ששמנו שנועד להתריע ולהגן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הקנס קובע? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 40% מהרמאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להוריד את הסעיף הזה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הסבירו כרגע יפה למה לא. קיבלנו את ההסבר שלהם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> על הסעיף הזה, אם לא מורידים אותו לגמרי, אני רוצה הערה. כתוב פה: מי שביצע בשנת המס 22' או 23' עבודה שמשך ביצועה עולה על שנה. אם עשיתי עבודה אחת מתוך 10, אני בחוץ? אולי שהרוב. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כתוב: למעט קבלני ביצוע. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא דיברתי על קבלן ביצוע. אם זה לא קבלני ביצוע, תורידו את זה. אם אתה לא רוצה להוריד את זה, אם עשיתי רק עבודה אחת מעל שנה ושאר העבודות שלי פחות משנה - למה שאני אפגע? אתה יכול לכתוב: מי שרוב העבודות שלו הן מעל שנה – אני מבין אותך, אבל עשיתי עבודה אחת – אתה מחריג אותי מהחוק? הוא יודע על מה אני מדבר. אני קבלן מיזוג. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> קבלן מיזוג הוא מוחרג. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הוא לא מוחרג. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אפשר לעשות מעל 50%. זה יהיה קבוע ולא תהיה שאלה מה זה הרוב. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מקובל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תסביר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ירון אומר, אם יש לי 10 פרויקטים ורק אחד מעל שנה בנושא הזה, פסלנו אותו. אומר שמעל 50% מהעבודות שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר? הלאה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> במקום לכתוב למעט קבלן ביצוע – נכתוב: למעט מי שרוב עבודותיו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה יהיה מי שביצע בשנת המס – 22' או 23' עבודה – צריך למצוא את הנוסח. במהות מה שזה יגיד, אם ביצע מעל 50% מהעבודות באחת השנים, אבל עדיין אנו ממעטים את קבלני הביצוע. שוב, כשאת מסתכלת על ההגדרה ניזוק, זה אומר עוסק למעט כל אחד מאלה. למעט ב-9 זה למעט מי שביצע בשנת המס 22' או 23' שהיו לו מעל 50% מהעבודות שהביצוע שלהן עולה על שנה אבל ממעטים מזה קבלן ביצוע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרתי - למעט קבלן ביצוע. את אשת המקצוע. תנסחי את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בסוף. הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוסק המדווח על בסיס מזומן. פה הכנסנו תיקונים גם בהתאם למה שדובר אתמול וגם דברים שראינו שנכון לדייק, בפסקה (1) היה במקור שהוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו' לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה ועל הסכום שהתקבל – השמטנו את המילים ועל הסכום שהתקבל, כלומר יצטרך להתחייב עם קבלת התמורה לעסקה. (2), זה בהתאם להערה שעלתה פה אתמול. העוסק מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> את יכולה להסביר את הקודם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. רוצים חוק או להסביר? דיברנו על זה מיליון פעם. טוב, תסבירי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בפסקה (1) אין שוני של המשמעות. כך נוסח בהחלטת ממשלה ורצינו לשמור על אחידות. (2) זה גם מה שביקשת. גם (3) זה שינוי טכני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> (3) זה שינוי טכני. שינינו ברמת הניסוח. אחר כך נכנסת ההגדרה של קבלן ביצוע, שזה קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969, הרשום בפנקס כמשמעותו באותו חוק, ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין כהגדרתו בפסקה (8) להגדרת ניזוק - זה ההגדרה שהקראנו קודם – החלק על עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור. ישי, תתייחס לעניין של החלק של עסקו. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> מבקש הערה לפרוטוקול כי זה הסיכום שהגענו עם אסף, יש פה בעייתיות מסוימת בקבלן שמבצע שהוא גם יזם. מחזור העסקאות שלו יזמות, התמורה שהוא מקבל ממכירת הדירות. לכן יש לעשות הבחנה בין המחזור שלו לבין החלק הביצועי מתוך המחזור שלו. ההבחנה הזו תיעשה בהוראות הביצוע, ויש הסכמה על זה. לכן חשוב שזה יירשם לפרוטוקול. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לעסקים האלה יש מרכזי רווח שונים. ממה שאני יודע, לכל מבנה יש מרכז רווח בנפרד ולמכירות יש בנפרד. יצטרכו לעשות את ההפרדה. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> המייצג הוא זה שייתן דוח מסודר לגבי המרכיב של הביצוע בלבד בלי היזמות. לצורך העניין, נגיד שלאותו יזם יש משרד מכירות, הוצאות משרד המכירות לא יוכרו לו. כנ"ל לגבי משכורות לאנשי מכירות כי זה צד של הצד היזמי אבל כל הצד הקבלני יוכר במלואו לפי המייצג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו בעמ' 16. דייקנו שם את הנוסח, השנה הקודמת בפסקה (1) לעניין ניזוק שאינו מפורט בפסקה (2) או (3) כי נכנסה בהמשך פסקה (3). פסקה (3), עמ' 17 למעלה, לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום 1.9.2023 עד יום 30.9.2023, התקופה שמיום שפתח את עסקו עד יום 30.9.2023. ישי, תסביר למה אנו צריכים להכניס את זה גם פה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התבקשנו על ידי הוועדה למצוא פתרון לעסק שפתח בספטמבר. בחד חודשי אפשר לעשות את זה. בדו חודשי זה לא ניתן כי תקופת הזכאות זו אותה תקופה אז אי אפשר לעשות זאת, אבל גם לזה נתנו פתרון. הציגו את זה. לגבי פה - אם פתח בספטמבר, ספטמבר תהיה תקופת הבסיס שלו, ואוקטובר תקופת הפגיעה. התשומות יחושבו לפי אותו חודש ספציפי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יפה שהשגתם פתרון. הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התקופה הקובעת, עשינו פה הבהרה כך שהתקופה תהיה מ-7.10 עד 30.11 אבל גם שיובהר שזה או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי סעיף התקנות באישור ועדת כספים, ניתן להאריך את התקופה עד חודש דצמבר. עמ' 18, פסקה (3) לעניין ניזוק שמדווח על בסיס מזומן, הוספנו שם גם את העוסק הפטור במוסד ציבורי זכאי וגם את קבלן הביצוע. בהגדרה של תשומות שוטפות התאמנו קצת את הנוסח, כי היה צורך לדייק אותו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל קבלן ביצוע זה לא רלוונטי, כי להם עושים תקופה ארוכה של תשעה חודשים ושלושה חודשים. זה בתוך הנוסחה מובנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז נוריד את קבלן הביצוע. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> המחזור הקובע לצורך הירידה במחזורים תהיה על בסיס מזומן, דהיינו 30 יום לאחר החודש. הזזה של חודש אחד. סוכם הזזה של חודש אחד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לפרוטוקול, ההתייחסות פה לעוסק פטור, מוסד ציבורי זכאי וכאלה שעומדים בהגדרה של ניזוק המדווח על בסיס מזומן. יש למעלה ההתייחסות, אם הם לא מדווחים. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> ברור שהמקסימליות של הפחתה של 40% לא חלה פה, כלומר יש הזזה של חודש אחד ללא הגבלה של 40%. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מה שאני אומר – קבלן ביצוע זה קטגוריה נפרדת, ועוסק על בסיס מזומן שמדווח בשיטה חד חודשית או עוסק על בסיס מזומן שהוא פטור או עוסק על בסיס מזומן של מוסד ציבורי זכאי אם יש כזה, וקבלן ביצוע זה קטגוריה אחרת. כולם פה בלי קשר לאיך שמדווחים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חוזרים לתשומות השוטפות. הכנסנו את התשומות החייבות בשיעור מע"מ 0 ודייקנו את הנוסח כך שבלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום 1.9.2023, הדוח כאמור הוגש עד יום 6.10.2023. עמ' 20, התקיים אתמול דיון לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו עולה על 18,000 שקלים. אני מבינה שהוחלט להוריד את זה ל-12,000 ₪ ולתקן בפסקה (3) כך שניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 107,000 שקלים - הסכום יהיה 4,200 ₪. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס ולהציג את העמדה הנגדית שביקשת שתהיה הסכמה ואין הסכמה. אני רוצה לפחות את זה, ל-400,000 עצמאיים שברגעים אלה רואים אותנו, עוסקים פטורים, שיקשיבו פה חברי הכנסת ויבינו את המתווה ההגיוני שהצלחתי לשכנע גם את חבר הכנסת מיכאל ביטון וגם את חבר הכנסת ולדימיר בליאק וכרגע הכול בגלל התעקשות לא מובנת של האוצר. בהמשך לדיונים, עוסק פטור שמרוויח בין 12,000 ל-18,000 והמחזור החודשי המקסימלי עבורו הוא אלף עד 1,500, יקבל פיצוי קבוע על סך 1,750 ש"ח. כלומר יש פה פיצוי ביתר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי מבחינתי מדובר פה בדמי קיום. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אין בעיה, אבל אליה וקוץ בה. יש רק 30,000 עסקים ולכן אנשי האוצר היו נדיבים לתת פה 1,750 שקל. לעומת זאת בין 18,000 ל-50,000 ₪ אנחנו הסכמנו למתווה של 3,300. פה הם הורידו ל-3,150. לא יודע למה. הייתה הסכמה ל-3,300. הורידו ל-3,150. לא ראיתי פקיד ציבור אחד שדיבר על שקל אבל בשבילם לוותר על 150 שקל עבור אנשים שזה ההכנסה שלהם. לאחר מכן ביקשו מדרגה נוספת של 50 עד 90. ב-50 עד 90 המקסימום זה 7,500 ₪ ולהציע להם 3,150 ₪ זה לא הגיוני. ביקשנו לייצר מדרגה. ישבתי על זה הרבה עם טובי האנשים. הצענו מתווה בין 50 ל-80. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה סתם מאריך. הטבלה אותה טבלה. יש מקום שניתן יתר ללא הצדקה ומקום בחסר. שורה אחת הבדל. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תן לי להסביר את זה. מ-50 עד 80 המקסימום הוא 6,600 ולכן 3,300 מבטא 50%. אחרי זה יצרנו מדרגה נוספת שמ-80,000 עד 107,000 ₪, שהמקסימום הוא 9,000 ₪ והצענו לתת 5,300 שזה שכר המינימום במדינת ישראל, לתת לאנשים זכות קיום כדי לחיות. מדובר באנשים - זה שחקנים, מדריכים, מורים בחינוך בלתי פורמלי, מורי דרך, צלמים, מטפלים ברפואה אלטרנטיבית. כל האנשים שקמים בבוקר וכרגע אין להם עבודה וזו יכולת הקיום שלהם. לכן איני מבין את ההתעקשות של האוצר לא לתת להם מענה. אגב הצעתי אדוני היושב-ראש שידווחו. מה הבעיה? אנחנו רוצים מס אמת. תן להם לדווח ויוכלו לקבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האוצר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> משפט, גפני. זו התקדמות מאוד. יש שם פער קטן, אל תתעקשו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> תזכיר החוק הובא לפה לפי טבלה שרועי ביקש מאתנו ושמנו אותה כפי שהיא בתזכיר החוק. אתמול בהמשך לישיבה שהייתה פה ביקשת יו"ר הוועדה שנשב עם חברי הכנסת בליאק ואזולאי. ישבנו איתם ואכן הוכנסו שני שינויים שהם ביקשו – אחד ירד ה-18,000 ל-12,000, כפי שנאמר זה מכניס עוד 30,000 עסקים. שנית, החלפנו את המספר לרף הגבוה, של 90,000 עד 107,000 מ-3,750 ל-4,200. זה הגדלה של עוד 10%. אני מזכיר שבהתחלה היה להם 3,300, זה אומר שעלינו מ-3,300 עד 4,200. זה כבר גידול של 33- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שורה אחת ביתר נדיבה מדי של הדרגה הנמוכה, ויש שורה אחת בחסר. זה אי ההסכמה. חבל. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> למה להקשיב לאוצר? אין נבחרי ציבור? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לדבר עם האוצר. אוצר, יש פה אפשרות לסגור דיון על 400,000 עסקים. עוסק פטור, העוסק עם ההכנסות הקטנות ביותר במדינה עד 100,000 שקל, ובשתי שורות יש ויכוח, אחד יתר ואחד חסר. תספגו את השינוי של החסר. תורידו קצת ביתר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רוב השורות שהבאנו לכאן הן ביתר. רוב העוסקים, הבאנו יותר מ-100% מההכנסה שלהם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יורד מאחוזי ההכנסה שלו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל הזמן מביאים לפה דוגמאות קצה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו הח"כים רוצים להביא את זה בהסכמה, אנחנו לא רוצים מעל הראש הסתייגות. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> כבוד פקידי האוצר הנכבדים, לגבי העוסקים הפטורים, עד 107,000 יש 200,000 – לא 400,000. ה-200,000 האלה מרוויחים, חלקם פחות משכר מינימום, וגם אם מרוויחים יותר משכר מינימום – עכשיו זה ברור – חלקם מרוויחים 0. פיצריות עומדות. פאבים עומדים. אנחנו רוצים שכר מינימום לפחות לאלה שמרוויחים עד 107,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה מה שהגענו בהסכמה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הסכמה עם מי? עם עצמכם. לא הגעת עם חבר כנסת. אתם נבחרי ציבור. מה זה שהם יקבעו לכם? הוא רוצה להוריד לאנשים האלה 60%. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מבין את ההתעקשות שלכם על האנשים הכי חלשים במגזר העסקי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני ביקשתי שיהיו שני חברי כנסת שפעילים כאן בוועדה מאוד שייכנסו לעניין הזה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מכרו להם סיפורים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נכון, רועי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מזלזל בנו? הסכמת ל-3,300. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא נכון. אמרת שאי אפשר לבדוק. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רועי, רועי, אני מבקש ממך לעצור רגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, אתה תצא. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> גם מס אמת שאנשים ידווחו. אתה אומר שהם רמאים. אתה. אתה אומר לי כל הזמן שהם רמאים. אתה. בושה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תוציאו אותו. קריאה: כל ההסכם הזה לא יהיה שווה בלי הון לעובדים. העובדים שיושבים בבית, שאמרנו להם: שבו. 14 יום ישבו בבית. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרב, נעשתה עבודה טובה בצוות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מספיק. לא נותן לך אישור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חברת הכנסת לזימי, בסעיף התקנות, מה שדובר אתמול, בעמ' 28, עשינו הבחנה ויצרנו בסעיף קטן (ב) הוראה שאומרת ששר האוצר יקבע באישור ועדת הכספים של הכנסת דרך אחרת לקביעת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, לעניין עוסק שהייתה לו פעילות מופחתת בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים או עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בשל ימי שירות המילואים לפי חוק שירות מילואים, התשס"ח-2008, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי סוגי ניזוקים או קבוצות של ניזוקים אחרים. תקנות כאמור יובאו – צריך פה להיות לאישור ועדת הכספים, בתוך 30 ימים מיום תחילת החוק. זה המענה לנושא של הנשים שיצאו - מה שביקשתם אתמול לקבוע בתקנות ולהתייחס באופן ספציפי, התייחסנו ספציפית לקבוצות האלה וגם אפשרנו לקבוע, נשות חיילי מילואים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה באישור ועדת כספים? אנחנו לא רוצים לשחרר את רשות המיסים והשר להתקדם עם זה? זה עוד בירוקרטי. יצטרכו לחזור אלינו. זה טכני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חברי הכנסת ביקשו לקבוע את זה בתקנון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים לקדם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זה חריגים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. קריאה: אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. קריאה: זה חשוב. אני עורכת דין. אנחנו בחרנו פוליטיקאים. לא בחרנו את אנשי האוצר. אדוני, זה לא הגיוני. זה לא תקין. הוועדה הזאת לא תקינה. איפה שר האוצר? לא הגיוני מה שעושים פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נושא המלכ"רים, התייחסנו גם בעמ' 6 בהגדרה של מוסד ציבורי זכאי, ובעמוד האחרון בסעיף 10 ההתייחסות להקצאת התקציב לתמיכה במוסד ציבור שלא יפחת מ-140 מיליון שקלים. התקיים קודם לכן דיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משה סולומון אמר שיבדוק לנו לגבי הסכום. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תכף תהיה תשובה. דיברתי איתם הרגע. יש ניסוח שצריך להיות שאם בקורונה זה היה 140 פלוס 60. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בקורונה היה 100 מיליון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, היה 140 פלוס 60. היה 200 שמתוכם זה 160 לספורט ועוד משהו ו-140 לעמותות. זה היה על שנה שלמה. לכן צריך לראות שהבסיס הוא 200 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מציע שנשמע את התשובה ונחליט אם אנו מקבלים אותה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אביא תשובה עוד רגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התקיים דיון, חברת הכנסת פרקש. הדיון התייחס לזה שהאוצר אומרים שלא יודעים לעגן את הסכום מראש. הם לא רוצים לרתום את הכרכרה. עוד עניין בעמ' 18, לא הקראתי, לעניין ניזוק שמדווח על בסיס מזומן בשיטה דו חודשית, ביחס לניזוק שעיסוקו בחקלאות. זה אמיר תיאר. הגדרנו את חודשים ספטמבר עד דצמבר 23'. עמ' 30. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> חזרתי מישיבת עבודה ורווחה, והרב אייכלר, נפגשנו שם עם עמותות, וחשוב לנו להביא את זה מהוועדה השנייה שלנו, שאנו רוצים שתבחנו את הנושא לבטל את מס שכר של העמותות שעומד על 7.5% שזה מה שמשלמים העמותות. בנוסף, שמתווה הפיצויים שנדון בוועדת הכספים היא מפצה רק עמותות שיש להן הכנסות ממכירת שירותים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דנו בזה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז רק תבדקו את הנושא של 7.5% כי עלתה עכשיו גם אצלנו בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עמ' 30, סעיף 5. אנו חוזרים לנוסח שהתבקש על ידי יושבת-ראש לקידום מעמד האשה, פסקה (3). גם פה דייקנו את הנוסח ביחס למה שעלה אתמול בדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקריאי, ואם הם יגיעו לפתרון, נשמע מה הפתרון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> (3) יציאת העובד לחופשה ללא תשלום ביוזמתו לתקופה של 14 ימים רצופים לפחות בה אינה זכאי לשכר ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים: (א) בן זוגו של העובד שוהה בשירות מילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות מילואים התשס"ח-2008, או שהוא נקרא לשירות- - - לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום התשכ"ז-1967. לעניין זה בן זוג – לרבות בן זוג לשעבר. זה מכניס את אוכלוסיית הגרושים. ולמעט בן זוג לשעבר שאין לו זמני שהות עם הילד. (ב) לעובד ולבן זוג כאמור בפסקה (1) יש ילד שטרם מלאו לו 14 שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש דיון עם יועץ שר האוצר. יכול להיות שיגיעו לפתרון. אם יגיעו לפתרון – יבוא לכאן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להוסיף ילד בחינוך מיוחד עד גיל 21. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. הלאה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ומעירים לי פה שגם אנשי שב"כ, מוסד, שב"ס, זק"א, כיבוי אש, איחוד הצלה, מד"א. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסוגיות האלה עלו בדיון הקודם. נשאל, האם צריך להכניס קבוצות נוספות. חברת הכנסת תמנו ביקשה ליצור הבחנה בין אוכלוסיות שזה העבודה שלהם גם בשגרה לבין כאלה שנקראו למצב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל נגיד זק"א, איחוד הצלה, מד"א - זו לא שגרה. ארגוני מתנדבים הרי. הם עושים פה משהו שיש פה מורכבות. אני מציפה את זה, וגם בני ובנות זוג של נעדרים, חטופים ופצועים, אם אפשר להחריג. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ביחס אליהם יש הצעת חוק אחרת שנדונה בוועדת עבודה ורווחה שנועדה לתת - לעניין הזה נכון להעלות את הסוגיה הזו כשתידון ההצעה בוועדת העבודה והרווחה ולראות אם שם צריך לתקן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מערבבים. אנחנו מדברים על בני ובנות זוג של נעדרים, חטופים ופצועים. זו אוכלוסייה מאוד מוגדרת. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני רוצה לומר לפרוטוקול שאנחנו מתנגדים להרחבות האלה, גם לבסיס. אנחנו מתנגדים לנוסח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם אתה בטוח שהוצאתם אותם לחל"ת והכול בסדר, זו אוכלוסייה שלא נפגעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דנים בעניין הזה. מקווה שיגיעו לפתרון. אם לא יגיעו- - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכנסים הילדים עד גיל 21? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוסיפה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על לא דבר. לא אמרתי שאני מצביע בעד. אמרתי שאני רוצה שיהיה פתרון מוסכם. ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני כפיר, אני רוצה לתזכר שאתם צריכים להביא פתרונות בעניין הזה - דיברנו על למעלה מ-400 מיליון שצריך להביא פתרון של ערבות מדינה. הם צריכים להביא פתרון בכלל על הכסף של ערבות מדינה, לאו דווקא על הריביות. היה פה דיון. מבקש שתזכיר להם שהם היו צריכים לשלוח ולא שלחו לפה עדיין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא אגף תקציבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע אבל הוא עובד גם מול החשכ"ל אז יעביר להם את זה. בנוסף, יש הסיפור שדיברנו עליו לא פעם. הגעתם בסופו של דבר למתווה עם מעונות היום, ולכן אין להם פה, בעלי הסמל. יש הגנים הפרטיים שזה המענה של מעונות היום שהם 75% מהאוכלוסייה שלא יכולים לקבל פה מענה. תסתכל. ופעם שעברה למשל בקורונה בגלל שלא יכלו להגיע למתווה פיצויים הם קיבלו מענק- - - << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> היה פה דיון שלם אתמול שפינדרוס ניהל פה, גם עם הנציגים שלהם שדיברו. כל מעונות היום הפרטיים נכנסים במתווה שלנו. אגב גם להבדיל מהקורונה כל- - - על שכר 75% ולכן אני חושב שזה נותן מענה יותר מהולם, גם מעונות היום המפוקחים לא קיבלו מלא-מלא. יש הבדלים כמובן במפוקחים במחיר כי כל המעונות הם מפוקחים. אני מדבר על הסמל. יש הבדלים. לכן יש מתווים שונים אבל הם נכנסים בתוך המתווה מלא-מלא. אין אף אחד מהם שיוצא החוצה, אין אף אחד מהם שהוא מעל 400 מיליון או דבר כזה שגורם לו לצאת החוצה. יש שוני גדול למול הקורונה במתווה שלנו עכשיו שהוא קאפים יותר גבוהים ושיפוי של השכר, ואני לא נכנס להם כמובן למה הם עושים את ההסדרים מול ההורים. כל מעון אומר להורה כמה מחזיר או לא מחזיר, זה כל גן פרטי עושה, אני יודע על הרבה חברים שלי. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אם לא מחזירים, לא מקבלים כלום. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> ברור. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אז מי שמחזיר, לא מקבל פיצוי מספק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי שמחזיר לצורך העניין את כל הכסף, בסופו של דבר לא מוכר לו פה שהוא לא יכול לקבל את זה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> ודאי, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם היית אומר להם: אל תהיו בחוק הזה, וניתן לכם כמו שנתנו למעונות היום של ה-890, הם היו מעדיפים את זה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> הם משווים אותנו לפיצרייה. הם בכלל לא מתייחסים אלינו כאל עסק, שירות חיוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה למעונות הסמל אתה נותן? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> למה הם כן נכנסים – הם מחזירים עכשיו כסף להורים. שוב, יש להם ההסכמים שלהם עם ההורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם מעונות הסמל מחזירים כסף. הם נמצאים באותו מקום. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש פה שתי שאלות. אתה שואל מה ההבדל בין הסמל לפרטיים ויש השאלה, האם הפרטיים מקבלים במתווה הזה. לשאלה השנייה, הפרטי שעכשיו מחזיר כסף להורים, אני לא אומר לו כמה אתה מחזיר. יש לי חוג של הבת שלי - לא החזירו לנו כסף אז הם לא נפגעים. אני נכנס בדיוק כמו כל עסק אחר למתווה הזה. למה המתווה הזה הרבה יותר טוב להם ממה שהיה בקורונה, בגלל 75% שכר שהכנסנו, בגלל הקאפים שגדלו ולכן הם מכוסים בעניין הזה כמו כל אחר. אתה שואל אותי מה ההבדל מול הסמל, אז בסמל כן יש הבדלים. בסמל אני קובע מה המחיר המפוקח המקסימלי שכל מעון יכול לקבוע ואני יודע בדיוק על הקשקש מה הרווח וההפסד. גם להם לא נתנו מלא-מלא אבל להם יש כל הכסף של המדינה שהשארנו קבוע, ובלגל שאני יודע שאם הם מחזירים את הכסף להורים הם על הקשקש, נתתי להם פיצוי שהוא לא מלא-מלא. יחסית למה שקורה בפרטיים זה כמעט אחד לאחד במתווה הפיצוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש גם הצהרונים הפרטיים באותו סיפור. אתה טוען שהם שם. אני אומר לך שהם לא שם. אתה אומר שפה הם כן נמצאים, לא נמצאים. אני מבקש, אחרי שנסיים את החוק שב איתם ותהיו כנים ואם נראה שאם להם מתווה אני מוכן לגשת לשר האוצר איתם ביחד ולהסביר - ואתה תשוכנע שאין – ולהביא להם מתווה, אם צריך. זה מה שאני רוצה. אני רוצה להיות מעורב בזה כדי לראות מה אפשר לעזור כי בקורונה כן הבאנו מענה. אם אתה טוען שזה כך – יכול להיות שיש בעיה בהבנה למרות שאני מבין שכן צריך. זה לא קשור. מעונות היום הפרטיים. אני מאוד מבקש את זה. אם הם מנותנים מענה – בסדר, העברנו את החוק. אם לא נותנים מענה, צריך לבדוק למה לא, כי בסופו של דבר- - - << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> שוב – הם מקבלים מענה בדיוק כמו כל עסק אחר. גם עסקים אחרים לא מקבלים מלא-מלא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נבדוק את זה. חבל על הזמן. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> בוא נשב גם איתך. ישבנו אתמול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד מילה אחת שלך אתה בחוץ ולא חוזר חזרה. עם כל הכבוד, מה זה? יש ישיבה על העניין הזה, מבקש שתודיע לי - אני אבוא גם. אחרי זה מגיע באופן מעשי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נתת התיירות שיהיה בכלכלה. יש אנשים שזה לאו דווקא תיירות. יכול להיות שיגידו לי: מה אתה דואג לאותם אלה שמרוויחים מעל 300,000. אותם מעל 300,000 שכירים שהם אנשים פרטיים, היה להם הפסד ברווחים שלהם אז אומרים לך: עכשיו ירוויח 14,000. מבקש שתיתנו את הדעת – דיברתי בוועדת הכלכלה עם היועץ של דוד ביטן וגם אלך לדבר איתו על זה. גל, יש הסיפור של אותם אלה שצריך למצוא להם את הפתרון. לא יכול להיות שתגיד לי: מרוויח 14,000, וגם מי שהיה מרוויח 100,000 מרוויח 14,000. לא בטוח שזה התשובה שצריכה להינתן לאותם אנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אני עושה הפסקה ב-11:00. היושב-ראש ביקש ממני, הוא עושה מצגת במליאה אז נעשה הפסקה לנושא הזה ונחזור לכאן כדי להשלים. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להעלות נקודה שדיברנו עליה – חושב שהיה בהערות של לשכת יועצי המס - ולא קיבל מענה בסופו של דבר. יש עסקים שמדווחים על בסיס דו חודשי ומסיבות כאלה ואחרות בחודש ספטמבר, חודש לפני המלחמה, עלו בצורה משמעותית לעומת שנת 22'. לצורך הדוגמה, יותר מ-50%. ברור שבדיווח הדו חודשי זה מעות את התמונה. האם בכל זאת ולמרות הכול אפשר לתת להם אפשרות לדווח על בסיס חודשי? תודה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יכול להיות שיש עסקים שירדו בספטמבר. מה הפתרון שאמרנו – 12.5%. בקורונה מעולם לא עשינו את זה. 12.5% זה באמת אחוז פגיעה מינימלי. אנחנו באים לשפות בעקבות המלחמה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> זה לא נכון. אתה מטעה את הוועדה. מי שירד בחודש ספטמבר ומי שעלה בחודש ספטמבר - אין לזה שום קשר למלחמה ולהתרסקות שלו בחודש אוקטובר. שום קשר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נכון, לכן שמנו 12.5%. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 12.5% לא מגלם את ההתרסקות שלו באוקטובר. פתחתם את זה בעבר לאולמות במבצע הצבאי. תחריגו את האולמות והמסעדות. אתה הולך לסגור עוד עסקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יקיר, למה זה יכול לפגוע? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כל, זה פיתוחים- - - כי הוא צריך לתקן דוח שנתי של שנה קודמת, שדיווח דו חודשי- - - בסיס. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> חבר הכנסת בליאק, אמרנו משהו מאוד פשוט לאורך כל הדרך: אפשר לבחור איזו תקופה שרוצים, אבל צריך לבחור אחת. אי אפשר לעשות או-או, כי לא נצא מזה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כל אחד יקבע לפי מתי עלה או ירד לפי הפיצוי מהמדינה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לטעמי בוודאות כמעט מלאה זה יפגע יותר מאשר ייטיב אם אנחנו פותחים את זה, צריך לפתוח לכולם. גם הבדיקה עבורנו, זה אותו דבר. ואם יש עסקים בדו חודשי שבספטמבר ירד ב-50%, זה נכנס לו לירידה הכללית והוא מקבל על זה פיצוי. במקרה הזה מה נגיד – רק למי שעולה? בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, נעשה הפסקה, היושב-ראש ביקש שחברי הכנסת יהיו במליאה. 11:30 ממשיכים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:05 ונתחדשה בשעה 11:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. איפה אנחנו אוחזים? כן, שלומית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסוף הדיון הקודם דילגנו על סעיף 3, עברנו לעמ' 31, סעיף 179יז(ב). זה בעקבות הדיון אתמול שנתבקשנו להכניס תקופת הכשרה – של חברת הכנסת לזימי - של שלושה חודשים מתוך שישה לאדם עם מוגבלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בנוסח שנמצא בפניכם מה שממורקר, עלינו להתייחס להגדרה אחרת. נגדיר אדם עם מוגבלות כמי שזכאי לקצבת נכה לפי הסכם בדבר תשלום מענק חד פעמי בעד חודש אפריל 2020 וכן מי שזכאי לפטור ממס לפי סעיף 9(5). אני אומרת את העיקרון. ננסח ונעביר לוועדה. זה יהיה העיקרון לגבי מי יהיה אדם עם מוגבלת. המוסד לביטוח לאומי רצה להתייחס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההתייחסות שלכם? << אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >> נשמח שזה יתוקן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 179יט שמדבר על הארכת תקופת התשלום לדמי אבטלה למבוטח, בנוסח של הממשלה הייתה התייחסות למבוטח שמתגורר בישוב שפונה, לפי החלטת ממשלה. יש פה להבין על מי בדיוק זה יחול. זו צריכה להיות החלטת ממשלה שעומדת בתוקפה, היא צריכה להיות בתקופה הקובעת. היה על זה שיח. בנוסף, נדייק את זה – זה לא נמצא בנוסח שלפניכם, שהיום הקובע גם צריך לראות אותו בתוך התקופה הקובעת. יש מקסימום 12 חודשים שאפשר לקבל אבטלה, ויש להתייחס לכך שהיום הקובע יהיה בתקופה הקובעת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אקריא את הנוסח. על אף האמור בסעיפים 171 ו-171א מבוטח - 179יט - לגבי מקום מגורים בהמשך – בתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיפים 171 או 171א לפי העניין הסתיימה, ופה אנו מוסיפים: או שחלפו 12 חודשים מהתאריך הקבוע שנקבע לגביו לפי סעיף 158 לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יראו את התאריך הקובע האמור כתאריך הקובע לגבי כל התקופה שבה יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד היום שבו מסתיימת התקופה הקובעת כלומר אנו בעצם מזיזים לכאורה את התאריך הקובע לגביו. זה לבקשת הביטוח הלאומי. אתה רוצה להסביר? אנחנו בעמ' 32, 179יט. << אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >> אחת המגבלות לקבל ימי אבטלה – אפשר לקבל ימי בתוך שנה מהמועד שבו השלמת תקופת הכשרה בפעם הקודמת. אם השנה הזו חלפה אתה לא יכול לקבל יותר ימי אבטלה אפילו אם לא ניצלת. כדי להתגבר על הבעיה הזו נדרשת הוספת השורה שענת עכשיו הקריאה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לגבי הילד עם מוגבלות – נכנס בסוף? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ככל שהסעיף ייכנס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלומי, ההערה נרשמה על ילד עם מוגבלות עד גיל 21? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ככל שהסעיף ייכנס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. שמתי את זה גם כהסתייגות בכל מקרה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, הובא לידיעתי שיש חוק מ-2006, שהיה אחרי מלחמת שלום הגליל, שהחוק הזה די מפורט ועונה על כל הצרכים. השאלה האם תהיה פה כפילות? אני שואל. לא יודע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יודע. לא מכיר את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש פה חוק מ-2006. אני מדבר על חוק פיצויים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מדבר על עצמאיים? << אורח >> יסמין מזרחי: << אורח >> זה חוק שפותר את כל בעיות, אדוני. אתמול היינו אצלך בלשכה והסברנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה הוראת ביצוע שיצאה בעקבות החוק שנחקק. זה הוראת ביצוע. זה לא חקיקה. << אורח >> יסמין מזרחי: << אורח >> אבל יש גם חוק מ-2007, והוראת הביצוע הזאת היא ממש טובה ונותנת מענה לכל העצמאיים. יושבים פה ועושים דיונים, מבזבזים כספים. יש כבר חוק ויש הוראת ביצוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יפה מאוד מה שאת עושה. מביאה את זה לי, מביאה לו ואומרת שזה חוק? << אורח >> יסמין מזרחי: << אורח >> למה לא? אני רוצה ליידע את הציבור, איפה הכספים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנו משאירים כרגע את סעיף 179יט לעניין האם הוא יחול על מבוטח שמתגורר בישוב שפונה, משאירים בבירור, ונחזור לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שינון מציע, שאם חלק מהישוב – אם חלק לא. מועצה אזורית. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> צריך לבדוק. זה מה ששלומית אמרה שנבדוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרנו שזה יהיה כל המועצות שנכנסות, שזה לא יהיה סלקטיבי. זה מה שאמרנו בדיון הראשון, גם על אשכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נראה. תבדקו את זה ותגידו לנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם ענין נוסף, הממשלה ביקשה להכניס תיקון לעניין דמי אבטלה לשכיר שהוא גם עצמאי. אתם רוצים להסביר מה אתם מבקשים להכניס? זה כתוב כהערה בעמ' 32. אין לגבי זה נוסח. זה נוסח שהממשלה ביקשה להכניס. << אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >> לא אנחנו ביקשנו אבל זה פותר בעיה אמיתית. שכיר שהוא גם עצמאי לפי החוק הקיים, דמי האבטלה שהוא מקבל כשכיר מנוכה מהם הכנסתו כעצמאי. הכנסת עצמאי בישראל היום מחושבת לפי השכר השנתי חלקי 12. כך קובע חוק הביטוח הלאומי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> למרות שלא הייתה לו הכנסה. << אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >> נכון. זו הבעיה שרוצים לפתור. התוצאה עלולה להיות שמי שגם עצמאיים לא יוכלו לקבל דמי אבטלה כי עדיין מחושבת להם הכנסה כעצמאי. כדי לפתור את זה מוצע הפתרון שבפניכם. אקרא אותו – תוספת שנמצאת בעמ' 30. זה לא בנוסח של אתמול אלא בנוסח של היום: זכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) – זה מתלבש על הסעיף שבו אומרים שצריך לנכות הכנסות – מעבודתו כעובד עצמאי, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי סעיף זה בתקופה הקובעת על פי אישור רואה חשבון. יש עוד המשך אבל בעיקרון – רואה חשבון או יועץ מס. או מישהו שעוסק בזה ולפי כללי האתיקה שחלים עליו צריך להגיד את האמת, צריך לעדכן אותנו שההכנסה - ואז הוא יקבל, בהנחה שאין לו הכנסות, הפסיק לעבוד, יקבל דמי אבטלה מלאים ללא ניכוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה עם זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין בעיה. צריך להכניס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה נכנס? << אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >> בסעיף 176 שהוא הסעיף שקובע את הניכוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכניס תיקון נוסף. הכוונה היא בכל מקרה להכניס את זה כהוראת שעה בתקופה הקובעת. << דובר_המשך >> רועי ישראל קרת: << דובר_המשך >> ודאי. כן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד הרב, ביטוח לאומי מדבר רק על מילואימניק עצמאי שהוא גם שכיר? << אורח >> רועי ישראל קרת: << אורח >> לא. מובטל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד עניין שזה לא הוכרע אתמול אבל עלה לדיון בוועדה, הנושא של הצורך בשיפוי המעסיקים בתשלום דמי ביטוח בעד עובד שהוצא לחל"ת. נאמר אתמול שמדובר בסדר גודל של 350 ₪ יום חל"ת. לחודש. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> משרד האוצר מתנגד לזה. העלות של זה יכולה להגיע בקלות ל-100 מיליון שקל. אנו סבורים שלא נכון לעשות זאת בעת הזו. זה לא בדיוק אותו דבר כמו בקורונה שאסרנו על אנשים לצאת מהבית ולכן גרמנו לכל המדינה להיות מושבתת לחלוטין. זה אירוע אחר, ואנו לא חושבים שבגין העלות הזו נכון להוריד את הסכום הזה, בניגוד להצעת החוק שהובאה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אפשר להגיב על זה? קודם כל, כרגע העלות של זה לחודש אוקטובר היא 17.5 מיליון כי יש 50,000 מובטלים בחל"ת, אפילו פחות מכך, כפול 350. קריאה: - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> נכון, אז יש לנו נובמבר, 17.5 מיליון. בכל מקרה החוק נגמר בנובמבר עם אפשרות להארכה אז אם זה רק 17.5 מיליון ולא 100 מיליון, שוב – אנו מדברים על עסקים שנפגעו מהמלחמה, ירדו להם המחזורים, הוציאו עובדים לחל"ת ועכשיו הם יצטרכו לשלם למדינה עוד כסף כי הם גם נפגעו וגם ישלמו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אל"ף, זה לא מותנה בפגיעה של המעסיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אמרתי בפעם הקודמת – אנחנו מורידים את התשלום. הוא לא ישלם. להוריד את התשלום הזה. אתה יודע מה? נמאס לי כבר. לא רוצה לדבר על כלום. להמשיך הלאה. דיברנו על זה שאני דורש שזה לא יהיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלא ישלמו את ה-350 שקל. להכניס תיקון בעניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להתקדם. שמישהו אחר ינהל את הישיבה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אנחנו בחרנו בכם שאתם תנהלו. אני מבקש את זכות הדיבור בבקשה. ביקשתי מיום ראשון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא מקבל. << דובר_המשך >> אורן בוטא: << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא רוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה חברי כנסת שהיו מתים לדבר בכמות שאתה מדבר פה. << דובר_המשך >> אורן בוטא: << דובר_המשך >> בוועדת כלכלה אני מדבר הרבה יותר. ועדת כספים, שאני מייצג 7,000 עצמאיים הרב גפני לא נותן לי לדבר. סליחה. אני מדבר פה על שש לקונות בחוק, והציבור צריך לדעת מה הלקונות, כי לא נברך על ההסכם הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עמ' 33, סעיף 9. שם זה עניין יותר טכני אבל נגיד בכל זאת. הכנסנו את הנושא של מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה בתוך תיקון לחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה, הוראת שעה, נגיף הקורונה החדש. עשינו את ההתאמות בתוך חוק מענק הסתגלות – זה חוק שהיה קיים ביחס לנגיף הקורונה. עשינו שם את ההתאמות כך שזה ישולב גם ביחס למענקים מכוח החוק הזה ביחס לגילאי 67. בתוך הנוסח בסעיף ההגדרות ב-8ב בעמ' 34 למעלה הגדרנו בהתאם למה שנאמר פה בוועדה, שהכנסה מעבודה תהיה הכנסה מעבודה כעובד שכיר בששת החודשים האחרונים שלפני מועד הפסקת ההעסקה שבעדה שולמו דמי ביטוח בעד פרק ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי. בסעיף 8ג בזכות למענק - הוא פוטר מעבודתו – פסקה (2) – או הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת מעסיקו בתקופה הקובעת. דובר על זה גם בדיון אתמול. קריאה: אני מבקשת, כבוד הרב, על עובדים שעתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. משהו אחר עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מנהיגות אזרחית פה? איפה גל? הוא ישב איתם לגבי התמיכות. כפיר. מקובל עליכם להשאיר את הסעיף כמו שאמרנו? תקרא לגל. הוא היה איתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עוד נשאר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה שדיברתי לגבי העסקים שבספטמבר שנה שעברה היו בהרצה, הבנתי שזה ייפתר בדרך של השגה. אמרתם את זה? יקיר, עם מי דיברת? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אמיר דהן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גל, מה נסגר עם התמיכות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הבקשה לגבי התמיכות הייתה שהן לא ייספרו לעניין החישוב של מוסד ציבורי זכאי. המשמעות אם לא היינו סופרים אותן, נניח שעמותה נתמכת ב-90% על ידי המדינה, ויש לה עוד 10% הכנסות עצמיות כלומר הרבה פחות מ-25% – אוטומטית יוצא שהיא כבר 100%. המשמעות היא להוריד את ה-25%. הסברנו שזה לא הגיוני כי זה פחות טוב גם לעמותות כי מי שבאחוזים נורא נמוכים גם יחושב לו המענק מתוך האחוזים המאוד נמוכים, ולכן עדיף להם המתווה השני, לכן זה לא לטובתם הסיפור של להוסיף את התמיכות וסוכם שזה לא ייכנס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גל, מה שאנחנו לא מקבלים פה, הוא יוכל לקבל במתווה השני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו בעמ' 6, הגדרת מוסד ציבורי זכאי - משאירים כך שזה יהיה 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022 כפי שדווחה בדוח שנתי לפי סעיף 131 לפקודה, לא היה בתמיכות ותרומות. אותו דבר גם בפסקה (2) יישאר: לא היה מתמיכות ותרומות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כלומר התמיכה הממשלתית לא נחשב בתוך ההכנסה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא צריך ש-25% מההכנסות שלו יהיו מפעילות דמוי פעילות עסקית, מכירת שירותים. הירידה בהכנסות מחושבת ביחס לפעילות העסקית, כלומר בנפרד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי סעיף 10 בעמ' 36 שמדבר על תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו. מה שמופיע כרגע בנוסח – לא יפחת מ-140 מיליון. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אנחנו סברנו שלא נכון לשים סכום. אני מבין שכעת מתקיים דיון עם חבר הכנסת סולומון. 100 היה לשנה. << אורח >> שמעון סיאני: << אורח >> היו 200, מתוך זה 60 הלך לספורט ותרבות, ונשאר 140 לכל שאר העמותות. זה היה לשנה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> עכשיו אנחנו מדברים על חודשיים. אנחנו בשיח מול סולומון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סולומון יביא לוועדה אישור של השר, זה מה שאמרנו לו. 40 מיליון לתקופת החוק בנושא המגזר השלישי. לא יפחת מ-40 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמר לי שיכול להיות שיצליח להשיג עוד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך הגעתם ל-40 מיליון שקלים? בדיון הקודם אמרתם שאתם לא יודעים לתת את הסכום ואתם לא יודעם לבנות את המתווה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני סברתי שזה לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה את זה. כל ההודעות נגדי זה פוליטי. אני רוצה 40 מיליון לתקופת החוק. סולומון אמר. הם יודעים להסביר? אז הם לא יודעים - אני כן יודע. אני יושב-ראש ועדת כספים נכון לרגע זה. אני צריך להסביר למה 40 מיליון? היה בפעם הקודמת 140 מיליון. אנחנו מדברים על תקופת החוק שהיא חודשיים. ההיגיון אומר 40 מיליון. לא יפחת מ-40 מיליון. לגבי הנושא של המפונים, יישאר המפונים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איך מגדירים את המפונים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהתאם לסעיף מדובר בישוב שפונה לפי החלטות הממשלה. ממה שנמסר לנו פה, יש שלוש החלטות ממשלה רלוונטיות. אתם רוצים לנקוב בשמות ההחלטות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הממשלה מתקנת החלטות מעת לעת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה האם להתייחס לשלוש ההחלטות שכבר קיימות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ניסינו להבין אתמול אם זה גם משב רוח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה אם להתייחס לשלוש ההחלטות הקיימות. תגידו אילו החלטות כן קיימות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא יודע בעל פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפרוטוקול – זה לתקופת החוק, לחודשיים. אם יתארך ויצטרכו עוד – נביא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> החלטות ממשלה לתושבים שפונו מס' 988, 978 ו-975, זה כל ההחלטות שהתקבלו עד היום כולל המשב רוח. גם החלטת ממשלה 950. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ינון, הבחור לא מרפה עם העניין של 14 יום. אמרו שעדיין לא קיבלו את הכסף. שקל לא נכנס להם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכף ייכנסו רשות המיסים, דיברתי איתם, וייתנו התייחסות לזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יהיה דיון על תקנות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כבר יש תקנות. זה לפי מס שקיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רציתי לעדכן משהו שאנו מנסים לפתור, תקלה טכנית. כפי שאמרתי בדיונים הקודמים אנו משלמים מקדמות על הנזקים העקיפים במסלולים האדומים בצפון ובדרום. כבר שילמנו מעל 250 מיליון שקל. יש תקלה מאתמול, יומיים כמעט מול מערכת מרכבה שממשקים נופלים. מנסים לטפל בזה טכנית. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הוא הגיש ב-22.10. אין תקלה מאתמול. הנה הדיווח מ-22.10. התחייבו לו לשבעה ימים. כבר 15 יום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> באדום אין שום התחייבות לשבעה ימים או 14 יום. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> רשום: מקדמה תוך 14 יום. הנה, זה פה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא מכיר את המקרה הפרטני ולא אענה עליו כי יכול להיות שהוא עוסק עם סניפים. הוא לא זכאי על הסניף בתל אביב, אתה יודע. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה עוסק מדרום הארץ. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש תקלה כרגע כמה ימים שאנו מנסים לפתור אותה מול מרכבה בתשלומים. התיקים אושרו אבל נתקעו במערכת. אנחנו מחכים לתשובה היום. זה לא תלוי בנו. החשב הכללי מטפלים במערכת מרכבה. אנחנו משלמים דרך מערכת מרכבה. מנסים לפתור את זה כרגע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אמיר, מה שדיברתי על ספטמבר, הבנתי שדיברתם עם נציגים של מסעדות. זה ייפתר בדרך של השגה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא דיברתי ולא אמרתי דבר כזה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> דיברנו על מצבים שב-2022 עסק היה בהרצה, פתח. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה משהו אחר. בעסק חדש רשום שזה מחודש הדיווח העוקב. אנחנו תמיד מכניסים להוראת ביצוע שאם בחודש הדיווח העוקב עדיין דיווחת 0 או רק בהרצה אנו לוקחים את החודש שהתחלת את הפעילות המלאה. זה היה בקורונה וגם יהיה עכשיו. זה היה בדברי ההסבר בקורונה ויהיה גם עכשיו. זה לא קשור לספטמבר. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> זה קשור להשוואה של ספטמבר 23' מול ספטמבר 22. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין קשר לספטמבר 23'. אתה מדבר על עסק חדש. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אם אותו עסק חדש היה חדש בספטמבר 22' מולו אתה משווה, ספטמבר אוקטובר – בית העסק היה בשיפוץ. ברור שבספטמבר 23' היה במחזור, נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה משהו אחר. זה לא המקרה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה היה, הם עשו את זה, זה יהיה והכול בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מדבר על החוק של תמנו שאטה? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הסיכום הוא כזה. יש התקדמות מסוימת, הסיכום כרגע, התקדמות עם משרד האוצר היא כזו. הם עדיין מתבצרים על זה שזה לא ייכנס לחוק, הסיפור של החל"ת עצמאי. אמרנו שאנו מוכנים רק בתנאי אחד – שזה משרת את הרציונל שלנו, שאנו רוצות שאותם נשים או גברים שנפגעים כתוצאה מבן או בת הזוג שנמצאים במילואים, יקבלו שיפוי. הם החזירו אותנו לקרן. אמרנו להם להכניס את זה לחוק. הם טוענים שלא רלוונטי להכניס לחוק - גם היועצות המשפטיות היו בשיח – ענת ושלומית וגם היועצת המשפטית לכנסת. על כן בלב כבד אנו הולכים איתם להסכם צד, ששם יהיה כתוב גם התחייבות האוצר, גם התחייבות משרד הביטחון כשאנו צד להסכם הזה, שאומר: בני ובנות הזוג ייכנסו - כשיש להם ילדים מתחת לגיל 14 וכשבן הזוג שלהם נמצא במילואים, יקבלו שיפוי על אובדן השכר. משרד הביטחון יצטרך להציג בפנינו – הם מתחייבים לקריטריון אבל הם יצטרכו להציג בפנינו את המנגנון. המטרה היא שלא יאוחר מ-14 יום. אני רוצה לדעת שהם יודעים לעמוד בזה. לא נצביע על החוק עד שאין לנו הסכם חתום. זה התנאי. אנו מבקשים ממך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאמרת, מקובל. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, חתום. הסכמים על הקרח? באמת בלב כבד. יש פה גם נעמה שחושבת שצריך להשאיר את הסעיף. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> אנחנו מנסחים הסכם שיהיה מקובל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני חושבת שהסעיף הזה חשוב. חבל להוריד אותו. הוא הישג חשוב, וחבל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שצריך להיות חתום זה אגף התקציבים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בעיניי זה סעיף שחבל לוותר עליו. הוא חשוב מאוד שנכנס למתווה הזה. לא לוותר עליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עומר, אני רוצה תשובה ממך על מה שפנינה אמרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא לוותר על הסעיף הזה. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנו ברגעים אלה ממש מנסחים את ההסכם לפי העקרונות שהגדירה חברת הכנסת תמנו שאטה. נחתום עליו ונתקדם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מי יחתום? כפיר, אתם תחתמו? אגף התקציבים יחתום? לא הבנתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא כבר הביאה את ההישג הזה. זה בחוק. חבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גבירותיי ורבותיי, אני עושה עכשיו הפסקה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש הנכבד, לא להוריד את הסעיף עד שיש הסכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אני לא מצביע עכשיו. אני עושה הפסקה. יכול להיות שהיא תהיה עד 16:00 כי היועצות המשפטיות – יש לנסח את כל הדברים שדיברנו. אני לא אומר 16:00 באופן מדויק. מבקש מחברי הוועדה להיות ערניים לעניין הזה. אני רוצה שיהיה מוקדם ככל האפשר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך להזדרז להצביע על החוק. אי אפשר לדחות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. מה שאני מבקש, שחברי הוועדה יהיו ערניים. אנו חוזרים, ואז אנו מצביעים. כשאנו מצביעים, ברגע ששלומית תגיד שסיימה את הניסוח, נהיה אתכם בקשר, ונגיד לכם מתי מתחילות ההצבעות, אלא אם כן יש תקלה שצריך לשנות משהו. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> הרב גפני, בלי עוסקים פטורים אסור לחתום על ההסכם הזה. 200,000 איש. אני מבקש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הסעיף בעמ' 30 הוא סעיף חשוב שהביאו אותו כהישג. אל תוותרו עליו. הוא סעיף חשוב. << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >> יו"ר הוועדה, אפשר להתייחס מקצועית לטענות של חברת הכנסת לזימי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני שנצא להפסקה ונתכנס לקידום החקיקה אני רוצה בשם חבר הכנסת ביטון, כדי שלא נעכב את החקיקה ולא נגיש הסתייגויות וכו' לומר בעל פה שוב את בקשתו לאנשי אגף התקציבים. רוב הסוגיות שהעלה, קיבלו מענה. הוא רוצה שוב להציף את החשיבות שהוא רואה – מפריע לו הסוגיה של עובדים שעתיים, של עובדים בשכר בשעה שאנו חוששים שייפלו בין הכיסאות במסגרת ההסכם הזה. כדי לא לעכב, כפיר, נתקדם עם החוק הזה אבל ביקש חבר הכנסת ביטון ואני מעלה ומחזקת את בקשתו, שנעקוב אחרי העברת החוק, שנראה שאין פה תקלה שלא נפלה פה כי הבנתי שהפתרונות שהציע מדי פוגמים בתפיסה הרוחבית שלכם, לא חל"ת גמיש, לא זה, לא זה. תבטיחו שתעקבו אחרי זה כדי שנראה שאין פה תקלה וכך לא נגיש הסתייגות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודיע, שאם יבוא אי מי מחברי הוועדה או אחד מחברי הכנסת, ויגיד שיש תקלה עם הנושא של העובדים השעתיים, כי הבנו שיש פתרון – אם נראה שיש תקלה, אקיים על זה דיון. קריאה: יש מנגנון מתקופת חל"ת. לא מבינה למה לא מאמצים אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נביא דיון בעניין הזה. תודה רבה, אנו יוצאים להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:45 ונתחדשה בשעה 16:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום, אני מתכבד לחדש את ישיבת ועדת הכספים. אנו ממשיכים את הדיון. אני מבקש לומר, שאנו לפני ימים אחדים קיבלנו מתווה פיצויים, שהצליח להרגיז את כל החברים, כולל אותי, מתווה שהיה מאוד חלש מבחינת הפיצוי שאנשים מקבלים, בעלי עסקים וכו', ואנו עברנו על המתווה, ואני רוצה לשבח גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה, שפעלנו ביחד, בסעיפים השונים, בנושאים השונים. אנו מדברים על חוק שחובק זרועות עולם בנושאים שונים, רבים ומגוונים. הייתה בסופו של דבר, גם דברים שהחברים גם בקואליציה אבל גם באופוזיציה שינו ונכללו בחוק, ויש דברים שהגענו להסכמות יחד. אני מברך גם את דוד ביטן יושב-ראש ועדת הכלכלה. הלוואי שתשלומים הייתי צריך לקבל אצלך. אני מקבל תשלומים איפה שאתה מקבל אבל לא משנה. אני מברך אותך על כך שעשית עבודה בעניין החקלאות, זה באמת נושא שהוטמע בחוק. אנו נצביע עליו. הוא נמצא בתוך החקיקה, ונושא התיירות, שקיימנו דיון אחד כאן בוועדה, ואחרי זה העברנו אליך והבאת את הנייר והסיכום שהיה שלא ייכלל בחוק, אין בו צורך כי הגעתם למסקנות כפי שמופיע, שחלק מהדברים זה מופיע בתוך המערכת הכללית. ואז הסיכום הזה לגבי נושא התיירות הוא סיכום חיובי, ואכן אני מודה לך על כך. אני מבקש, לפני שאנו עוברים לעניין, אני מבקש שגם ינון אזולאי וגם ולדימיר בליאק יגידו כמה מילים. ולדימיר, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא עוברים על הנוסח החדש? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מצביעים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אחרי שנצביע. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> משה היקר, אני מבקש לפני הצבעה שישמעו אותי שתי דקות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא שומעים אף אחד. אנחנו עכשיו בהצבעות. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אז איך תדעו מה לא בסדר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023. בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש תיקונים שלא הוקראו, והוגשו גם הסתייגויות. אני עוברת על התיקונים שנכנסו. בעמ' 10 פסקה (4). הנוסח המעודכן נמצא עם התיקונים. הוא נקי ויש בו רק תיקונים בעקוב אחר שינויים, נמצא בטאבלטים. בפסקה (4) הכנסנו, בהתאם לתיקון בוועדה, כך שזה יהיה לעניין קבלן ביצוע, מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג, 1 בינואר 2023 או מהמועד שפתח את עסקו עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד-30.9.2023, מחולק במספר חודשי הפעילות. פה עלה עניין בדיון, דיברו על הדוחות אז כתבנו נוסח חליפי בצד שמתייחס ל-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון. זה מה שצריך להיות? << דובר >> אמיר קינן: << דובר >> צריך להיות לא מיום תחילת פעילותו אלא 1 בחודש של הדוח הבא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם כך זה לא יהיה הנוסח שאתם רואים בפסקה (4) אלא צריך להיות: בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג, 1 בינואר 2023 או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד-30.9.2023, מחולק במספר חודשי הפעילות. << דובר >> אמיר קינן: << דובר >> שלומית, זה צריך להיכנס גם בעסקים הרגילים. פה זה בקבלן ביצוע. הרגילים זה גם לא כתוב כך. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> רשות המיסים, זה מקובל מבחינתכם? יש פה מישהו מרשות המיסים? << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> בזמן הסרק הזה אפשר לדבר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, רשות המיסים. מודה לכם שבאתם. הרגשתי משועמם עד עכשיו. בבקשה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אנחנו חוזרים לעמ' 10, פסקה (4). התעוררה שאלה, לגבי האם יש להתייחס לדוח התקופתי או למעד שבו פתח עסקאות. יש נוסח בהערה מול הנוסח שמופיע בפסקה (4). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה. או אנחנו הידרדרנו או אתם הידרדרתם. << דובר >> אמיר קינן: << דובר >> ב-4 זה צריך להיות מהדוח הראשון. כמו שברגילים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שרשות המיסים יענו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה צריך להיות מתום תקופת הדיווח התקופתי הראשון. מה שרשמתם בצד ימין – מחולק- - - << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> זה הנוסח שייכנס. התעוררה אותה שאלה ביחס ל – אם נלך עמוד אחד אחורה, לעמ' 9. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> גם החלוקה משתנה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אני מקריאה למען הסר ספק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חושב שזה צריך להיות איך שזה רשום עכשיו, חודשי הפעילות. זה שהדוח לפני, זה לא רלוונטי. זה מהחודש שמתחיל את הפעילות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שכתוב בצד. תקריאי בבקשה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> הכוונה היא שפסקה (4) תהיה: על אף האמור בפסקאות (1) עד (3) לעניין קבלן ביצוע – אני מקריאה בעמ' 10, פסקה (4), משלבת את הרישא של פסקה (4) עם ההערה שכתובה בצד – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג, 1 בינואר 2023 או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד-30.9.2023, מחולק במספר חודשי הפעילות. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בסדר. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> עמוד אחד אחורה, עמ' 9, סעיף קטן (ב). התעוררה עכשיו שאלה גם פה. האם זה צריך להיות מחולק במספר חודשי הפעילות? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> כן, אותו דבר כפי הסעיף שעשינו עכשיו. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אנו עוברים לעמ' 14 למעלה, פסקה (8). אנחנו בתוך הגדרת ניזוק שהוא עוסק למעט כל אחד מאלה. פה הייתה בקשה בוועדה לנסח כך שמי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת במס 2022 או 2023 היו עבודות שמשך ביצוען עיולה על שנה למעט קבלן ביצוע. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בסדר. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> עמ' 15 זה תיקון נוסח. עמ' 17 – כאן בנוסח בפסקה (3) למטה זה מתייחס לתקופת הזכאות – לעניין ניזוק שמדווח על בסיס מזומן המדווח בשיטה חד חודשית. עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי. לעניין קבלן ביצוע צריך להופיע או לא? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> צריך. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> הורדנו. נחזיר לנוסח. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ראול, בסדר? << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> נכון, אבל אתם קבעתם, שמי שמזיז על בסיס מזומן הנזק שלו לא יכול להיות יותר גבוה מ-40% בהגדרה שם ולא צריך לחול עלינו. אנחנו מזיזים את ההכנסות שלנו בחודש אחד, כי מה שאנו מקבלים באוקטובר קיבלנו על חודשים קודמים. אתה מודד את המחזור בנובמבר, והוא זה שיקבע לאוקטובר. זה זז בחודש, זה הכול. יש להוריד את המגבלה של מינוס 40. קריאה: כך אתה יכול לתכנן את המחזור שלך. לא? תסביר את זה לרשות המיסים. << דובר_המשך >> ראול סרוגו: << דובר_המשך >> לא מתכננים שום מחזור. זה מה שסיכמנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פשוט לא נגמר פה. למה אני צריך לחזור על זה 16 פעם? לא היה דבר כזה. היה ויכוח, הגענו למסקנות אז יש מסקנות. הלאה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אנחנו עוברים, כל היתר אלה תיקוני נוסח. עמ' 29. סעיף 5, תיקון חוק הביטוח הלאומי, הוראת שעה. בעצם הכנסנו לנוסח את השיפוי של המוסד לביטוח לאומי על דמי ביטוח שלא נגבו מהמעסיקים. זה מה שאתם רואים בכוכבית, בסעיף 5, בסעיף 32 בסופו יבוא יא – אוצר המדינה ישפה את המוסד בעד דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שלא נגבו ממעסיקים בעד עובדיהם בשל הוראות סעיף 371ג. אנחנו עוברים לכוכבית הבאה, דמי אבטלה לשכיר שהוא גם עצמאי, בסעיף 176 בסופו יבוא (ג) זכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעבודתו כעובד עצמאי תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי סעיף זה בתקופה הקובעת על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה הקובעת על אף האמור בסעיף 345 או לפיו. הסברנו את זה בישיבה הקודמת. עמ' 30. זה הסעיף שחברת הכנסת פנינה תמנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לעדכן עם הקבלנים – זה בסיס מזומן רגיל, אין שינוי. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> הנוסח נשאר כפי שהוא, אין שינוי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> רציתי מאוד לבוא לקראתם. ניסינו להבין את הקושי שלהם. אדוני היושב-ראש, כפי שאמרתי קודם, הגענו להסכמות שנגיע להסכם, ביטחון, אוצר וזה. התקשרו אליי אחרי כמה זמן, אמרו: אנו לא יכולים להגיע להסכם, אסור לנו לחתום, כל מיני טיעונים. אמרתי: אני מוכנה לבוא לקראת. עומר, שמי הולך לפניי מבחינת האמינות. לא לומר שאני משקרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כלומר הם לא עומדים במה שסוכם. עומר, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הצליחו להביא מסמך ממשרד הביטחון. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כפי שסוכם פה בבוקר, כפי שנאמר במפורש, נכתב הסכם בין משרד האוצר, משרד הביטחון וחברת הכנסת תמנו שאטה. נכתב הסכם בין משרד האוצר עליו אנו אמונים, חתום על ההסכם. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> שנייה. מבחינתנו ההסכם מוסכם. מבחינתנו כאוצר אפשר לחתום על ההסכם. משרד הביטחון נעלם לנו. דיברתי לפני שתי דקות בטלפון עם מקבילתי, יועצת השר גלנט. היא בודקת את זה, מבינה את האירוע וחוזרת. אני מציע לפני שמפוצצים דברים, להתנהל בצורה שקולה, לגמור את האירוע הזה מול משרד הביטחון. אם משרד הביטחון יסרב – נתכנס ונחשוב מה עושים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתי שמחה לבוא לקראתך. אנו מצביעים על החוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הסכמתם על סעיף שהיא הצליחה להשיג, הוא סעיף חשוב. קריאה: הסעיף הזה לא נדון בכלל. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הסעיף הזה נדון בוועדה. תודה רבה. או שאת מנותקת. שלושה ימים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא התייחסתם אליו. זה עניין שלכם. דנו בו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כל אחד פה עושה סבב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנינה, אני מבקש להפסיק. יש פה יושב-ראש. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אם הסעיף יישאר, בפסקה (3) שזה הסעיף שעליו מדובר, בסעיף קטן (ב) לבקשת חברת הכנסת לזימי נכניס גם ילד שהוא תלמיד עם צרכים מיוחדים, כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988. אנו עוברים לסעיף 179יז. שם התעוררה השאלה בישיבה בבוקר לגבי ההפניה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הנוסח יהיה כך – אדם עם מוגבלות זה מי שזכאי לקצבת נכות לפי הסכם בדבר תשלום מענק חד פעמי בעד חודש אפריל 2020, למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות ומי שזכאי לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גם מכניס אנשים עם מוגבלות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנו עוברים לעמ' 32. בסעיף 179יט, למעלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסעיף שהקראת עם התוספת החשובה על התלמיד עם הצרכים מיוחדים – לא, לגבי בן הזוג שיש לו ילדים קטנים ובן הזוג שלו במילואים. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> האוצר ביקש להוריד. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כלומר גם אם יש בית ספר הם יכולים לצאת ל-14 יום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא הסכמנו לסעיף הזה בכלל, לא לזה ולא לזה. רק להבהיר לפרוטוקול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי שביקש אותו אמר שזה יקרה בתקופה שבה אין מערכת חינוך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנו לא מסכימים לכל הסעיף. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> כך או כך הם לא מסכימים. עמ' 32, סעיף 179יט, שמדבר על הארכת התשלום המרבית לדמי אבטלה ולמבוטח שמתגורר בישוב שפונה. על אף האמור בסעיפים – נוסיף סעיף 161ה. אני מבינה שאתם מבקשים להכניס תיקון בנוסח. חנן, ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא משנים נוסח. אנחנו מדברים על זה כבר חמישה ימים. כל רגע יבואו עם שינוי נוסח ושינוי סעיף? הלאה. לא רוצה לשמוע. דיברנו על זה מיליון פעמים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סעיף 179יט מדבר על אדם שסיים גם את התקופה המרבית של האבטלה כלומר לא יכול לקבל עוד ימי אבטלה, וגם עברו 12 חודשים מהמועד שהתחיל את האבטלה כלומר יש שתי בעיות שצריך להתגבר עליהן – קודם כל קבענו שזה יחול לגבי מי שגר בישוב מפונה, כלומר אדם שהיה מובטל בעבר - זה העניין. עכשיו בנוסח אנו מבקשים לבטא את זה שגם התקופה הקובעת הסתיימה לגביו וגם חלפו 12 חודשים מהתאריך שהתחיל את זכאותו לאבטלה, ואז אנו מבהירים, שהתקופה המרבית הקבועה לגביו הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, או חלפו 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו לפי סעיף 158 בתקופה הקובעת, ואז יראו את התאריך הקובע האמור כתאריך הקובע לגבי כל התקופה שבה יהיה זכאי לדמי אבטלה כלומר אנו מאריכים לו גם את ה-12 חודשים. זה ההסבר. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אנחנו עוברים לאחרי 179כא. תראו את זה בעמ' 32 באמצע. זה ייכנס לסעיף שקובע פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובד שהיה בחל"ת בתקופת הלחימה. אחרי סעיף 371ב לחוק. פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובד שהיה בחופשה ללא תשלום בתקופת מלחמת חרבות ברזל (הוראת שעה). על אף האמור בסעיף 371א ובהוראות שנקבעו לפיו היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק במשך 14 ימים רצופים לפחות בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179טז, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 371א, יהיה מעסיקו פטור מתשלום דמי ביטוח בעדו בתקופה שבה היה העובד בחופשה ללא תשלום בתקופה הקובעת. אנו עוברים לעמ' 34. אנו במענק לגילאי 67. בסעיף 8ב בהגדרת הכנסה מעבודה – הכנסה מעבודה כעובד שכיר בעד שלושת החודשים בהם היה שכרו הגבוה ביותר מתוך ששת החודשים האחרונים. דיברנו על זה בוועדה. בסעיף 8ד בעמ' 35 – אתם לא רואים זאת בנוסח, אבל נעשה התאמה כך שהמענק יהיה בשיעור 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב-90 במקום 180 אבל לא יותר מ-134 ש"ח. סעיף 10. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אמשוך את ההסתייגות שלי. אני רק רוצה לומר שני משפטים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יישר כוח ענק. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> סעיף 10. תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו. הקראנו את הסעיף, הוא בנוסח לפניכם, התיקון שנכנס הוא כך שבמקום שלא יפחת התקציב- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עומר, יש פה הישג שלכם – במקום 140 מיליון יהיה 40 מיליון. תקשיב. נגיע לסעיף של פנינה, תגידו מה אתם רוצים לעשות. מה לגבי הסתייגויות? ולדימיר, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כל, זה היה אירוע מורכב. אני מברך שאנו לקראת סיומו. אני חושב, שהיינו יכולים להגיע לנקודה הזאת לפחות עשרה ימים קודם, אבל קרה מה שקרה. מאז שביקשת ממני להיכנס לאירוע עשיתי זאת ללא כל היסוס ושיקול פוליטי למען המטרה המשותפת. לא שאני מרוצה – לא תמיד מקבלים 100%, בדרך כלל לא מקבלים 100% אבל הגענו לתוצאה לא רעה בכלל. אציין מספר נקודות - הורדנו את הסף לכניסה למתווה למחזור של 12,000 שקל, הכנסנו פנימה לפחות עוד 30,000 עצמאיים שיקבלו 1,750 שקל. הגענו לפתרון סביר למוסדות ללא כוונת רווח, ובאמת בשבועות האלה נכנסו לכל מקום שמשרדי המשלה לא היו, ואני חושב שזו החובה המוסרית שלנו לתת להם את כל הסיוע הנדרש. אני חשבתי שהפיצוי בגין ההוצאות הקבועות צריך להיות יותר גבוה, אבל זה שהצלחנו להעלות את זה מ-18% ל-22%, זה בהחלט הישג. נתנו פתרון לגמלאים שהוצאו לחל"ת בגיל 67, לענף התיירות, לענף הבנייה, ענף היהלומנים. עדיין יש נקודות שלא הצלחנו לתת פתרון, לעובדים שעתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נדון בעניין. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> נמשיך לחפש ונדון ואני בטוח שנצליח. בסופו של דבר אני חושב שהפתרון לחודשים אוקטובר נובמבר הוא פתרון הולם. ככל שהאירוע יימשך, נצטרך לחזור ואולי גם להרחיב את הסיוע כי יחד לנצח זה יחד עם החזית והעורף. אני מודה לכל השותפים שלי בוועדת הכספים, לכל הארגונים, ללשכת יועצי מס, ללשכת רואי חשבון, ללה"ב, לדרג המקצועי במשרד האוצר שנתנו את הלב והנשמה וספגו פה לא מעט ולא מגיע להם. אנחנו נצביע בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצטרפת לדברים. אדוני היושב-ראש, בשנה וחצי האחרונות לא היה קל בכנסת ומצאתי עצמי הרבה פעמים נמצאת בדיונים שבהם אני שואלת עצמי בם מה בין העבודה הציבורית שלנו לטובת הציבור לבין מה שאני עושה פה ולא הרגשתי זאת בימים האלה. אני חושבת שכולנו התגייסנו בלי קשר לקואליציה, אופוזיציה. אני רוצה להודות לך גם היושב-ראש. אני חושבת שיש לך רגישות חברתית להרבה מאוד נושאים. תודה רבה לאגף תקציבים שספגתם הרבה, רשות המיסים, אמיר, כי הימים הם מתוחים. האנשים עם עצבים מאוד רופפים. לא הייתה כוונה לזלזל בזה שהלב שלכם הוא במקום הנכון. בסוף אתם מנהלים את כספי המיסים של כולנו שעוד נצטרך ויגיעו לוועדה הזאת ועוד הרבה מאוד דברים של חיזוק הכלכלה ומנועי הצמיחה. אני מודה לכולם – ליועצת המשפטית, לשלומית, למנהל הוועדה, לנציגי כל הארגונים, לכל חברי הכנסת, ואנו מחכים גם לתקנות. כמובן נתמוך במה שצריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תתחייבי מראש. נראה מה יש בתקנות. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אני חושבת שמהעבודה פה הם רואים איך החוק הזה הגיע ואיך הוא ייצא. זו דוגמה לצורך בפיקוח פרלמנטרי על הממשלה, ואתה יודע מה? לפחות נקודת אור אחרי שנה כה קשה של שסע בעם הזה – חזר לי התחושה של השליחות בשביל מה אנו פה בכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אליהו רביבו, רכז הקואליציה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רשות הדיבור שלי היא בשביל להודות לך. אדוני היושב-ראש, פעם נוספת אפילו בעת מורכבת וכואבת הראית, שאתה האיש הנכון במקום הנכון בזמן הנכון, עם אחריות מלאה, עם הקרבה עצומה. אני יודע שכמה וכמה נושאים השהית את הטיפול בהם, שלשמם הגעת לכנסת וקהלים שאתה מייצג רק כדי שלא יערבבו ויכשילו תהליכים כה חשובים. אין צל של ספק, כפי שאמרה אורית חברתי, איך שהגיע המתווה ואיך שיוצא, ניתן לראות את הדרך הארוכה והפתלתלה, את ההקרבה, הנכונות והמסירות של כלל חברי הוועדה. מבקש להודות מכאן באופן מיוחד לחבריי בקואליציה ועוד יותר מכך בסיעה, על קשב, על נכונות, על התגייסות, על ויתור ועל יישור קו, ויותר מעל לכולם - לנציגי האופוזיציה והעומד בראשם חברנו ולדימיר. הראית שיש זמנים, מועדים ומצבים שבהם אסור שההגדרה אופוזיציה קואליציה יעלו על השיח. נכנסת מתחת לאלונקה ימים ולילות, הבאת מניסיונך, מחוכמתך, מהכשרתך, ומכלל כישוריך והראית שאתה גם יודע את העבודה וגם קשוב לרחשי הציבור. לפני שנסיים אני מבקש להודות לנציגי האוצר המגוונים. הייתם החומה הבצורה שידעה לשלב תוך כדי שספגתם אש הרבה פעמים שלא לצורך, בלי הצדקה, ומה שמביך, שמי שצרח עליכם הרבה פעמים עשה זאת רק כדי ליצור כותרות. אתם הראיתם שאפשר להראות שניתן לשלם ולא מעט אבל עדיין לשמור באופן אחראי על כספי הציבור. בכלל זה אני מבקש להודות לנציגים שעבדו ימים ולילות מסביב לשעון ובראשם מבקש לציין את ירון גינדי. אתה שליח ציבור אמיתי כי נתת מכל מה שיש לך והתעלית וידעת איפה לוותר. מי ייתן ובעז"ה הדיונים הבאים יהיו בנושאים של צמיחה שלא בצל מלחמה, ואין צל של ספק שלמרות כל הדרך שעברנו, המתווה והחוק עדיין לא מושלמים אבל עם הקשב שזכינו לקבל מהאוצר אני סמוך ובטוח שגם אוכלוסיות וקהלים שנכון יהיה שנתייחס אליהם, תהיו קשובים ונכונים כדי לתת, ואיך אפשר לוותר על ינון שמכוון ומשמש כמצפן מוסרי ונותן מעצמו כל כך הרבה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נעמה, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, יו"ר הוועדה. קודם כל, חשוב שהגענו לרגע הזה שאנו מעבירים את החוק הזה שחיכינו לו הרבה זמן אבל ברגע שהתכנסנו למתווה, כולנו עבדנו חד משמעית כדי שזה יעבור. אספר שבערב שהיו ההסכמות של הגורמים שהתכנסנו בוועדה, ינון, ולדימיר ושאר הגורמים, התקשרתי לוולדימיר. עדכן אותי במה שהיה ואמרתי לו: לא נעשה פה אופוזיציה. לא כתבנו משהו אחד על המתווה הזה. הכול היה נדון בוועדה כדי לשפר ולעשות מתוך הבנה שהאחריות הלאומית בהקשר הזה היא להוציא מתווה נכון וטוב והחוסן הלאומי הוא העורף החברתי כלכלי בישראל. כמובן נצביע בעד. לא נחה דעתי על העובדים השעתיים, אבל משכתי את ההסתייגויות וגם לגבי פיטורי עובדים. הייתי רוצה לבקש ממך משהו שלא ביקשתי אותו בחוק בכוונה, נראה גם שלא אוהבים את זה אבל לבקש שעוד חודש ייעשה פה דיון דיווח ומעקב שנוכל לבחון. אני חושבת שלוועדה ולפיקוח הפרלמנטרי יכול להיות משקל רב גם לבדוק לפי הנתונים האם טעינו או לא טעינו בדרך. לא פעם מגלגלים עיניים על חברי הכנסת שמציעים הצעות ומנסים לקדם דברים אבל אנו רואים בסוף אין מתווה נכנס ואיך יוצא, הרבה בגלל העבודה הפרלמנטרית והקשב שלנו יחד עם הדמויות שנמצאות כאן מהחברה האזרחית, מהארגונים. אין דבר שיוצא ממשרד ממשלתי, שלא צריך לעבור עין ציבורית ופרלמנטרית, וזה לא כי יש פה אנשים לא טובים אלא כי רק כך אפשר להוציא משהו מוגמר. אודה שיהיה דיון כזה עוד חודש למעקב ודיווח, וכמובן ברכות לכולם על העבודה האינטנסיבית והמשמעותית ועל ההישגים המשמעותיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אל"ף, לדברים הטכניים יש לנו הסתייגויות. התבקשנו להסירן כדי לקדם את ההצבעה וגם במליאה. אנו מסירים את הסתייגויות. יישארו רק הסתייגויות דיבור. זה היה מתווה מורכב מאוד. כל אחד מחברי הכנסת התעניין בתחום מסוים, בנושא מסוים. אני התעניינתי בנושא ענף הבנייה, ולכן גם מגיעה מילה טובה לא רק לחברי הקואליציה והאופוזיציה אלא לאורחים ולנציגי כל הענפים, ראול סרוגו שהיינו בקשר בנושא הזה ולשאר האורחים שהגיעו לכל ישיבה ודיברו מדם ליבם. מגיעה תודה גם ליושב-ראש הוועדה על הסובלנות והסבלנות, גם לשמוע נאומים ארוכים של תודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אלי דלל, בקצרה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אעשה את זה בקצרה. לאורך כל הישיבות שהיו בעצם נגעתי במספר נקודות. היה חשוב שהאוצר באמת יבין – קודם כל, אני חייב לומר שהאוצר חייב לשמור על הקופה. זה בסדר, זה תפקידו, ואנו מעריכים את זה, אבל עדיין האוצר צריך להבין שמה שאנו משקיעים, וההוצאה שחושבים שזו השקעה, וזה מנועי צמיחה להמשך וראינו את זה לכל אורך התקופות ולא משנה אם זו מלחמה או קורונה. התודה שמגיעה לכולם, אבל מאחר שאנו חברי הכנסת אופוזיציה קואליציה, לנו משלמים על זה. אבל לי חשוב לומר לכל אנשי הציבור וראשי הארגונים פה – אתם עושים עבודה מדהימה, כי לנו אין כל הידע וכל הניסיון בכל התחומים, וכל ההערות שלנו מגיעות מכם, והכנסתם פה אינפוט מדהים. בלי יוצא מן הכלל, אני לא רוצה להזכיר שמות אבל כולכם, העבודה שאתם עושים זה התוצר שקיבלנו עכשיו. מודה לך גם אדוני יו"ר הוועדה וגם לשלומית, ולטמיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. סלומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אומר בקצרה. בהחלט כפי שנאמר, נעשתה פה עבודה מאוד משמעותית. גם מתווה שהוגש בתחילת הדרך היה בסיס טוב לשינויים, והגמישות גם של האוצר וגם של מי שנמצא אתנו פה, נציגי האוצר, מאוד משמעותית. בסוף אף אחד לא חתום על השכל, אף אחד לא יודע מה קורה בכל המגזרים, בכל הקבוצות וטוב שנעשה פה דיון מאוד משמעותי. כפי שנאמר לפניי, כל אחד מתמחה בתחום מסוים, והשילוב של כולם מנצח אז תודה לכל האנשים כאן שכל אחד במקצועיותו, בדרכו תרם למהלך הזה אבל בעיקר לומר לשר האוצר, לנציגי האוצר שנמצאים כאן, בסוף אפשר לומר: אני שומר על הקופה ולהישאר תקוע במה שהוחלט. הם פתחו את הראש ואני שמח על כך. הצעקות שהיו כאן, היו אנשים שדיברו מדם ליבם. יש פה אנשים שכל החלטה פה, כל סעיף כאן משפיע עליהם מאוד, ולכן בעיניי גם הצעקות שהיו פה, גם אם לא עשו בזמן דיבור, הן צעקות של זעם, של תקווה, של בקשה. לכן כולם ראויים והיה ראוי שהדברים האלה ייאמרו כאן. תודה, אדוני היושב-ראש, תודה מיוחדת לעומר שמפרפר תוך שהוא בצו 8. תודה לכולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סרוגו, משפט. << דובר >> ראול סרוגו: << דובר >> משפט אחד. אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר פה מבחינת שיתוף הפעולה – וחושב שאני מדבר פה בשם כל חבריי כאן של הארגונים העסקיים אבל כן חשוב לי לומר יחד עם זאת, אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל היא מדינה עם הרבה מאוד סכנות. יש לנו סכנה גדולה לרעידת אדמה בישראל חזקה, יש לנו סכנות של מלחמות, והגיע הזמן שבאוצר, שאני מאוד מכבד את האנשים פה באוצר, יכינו תוכנית מגירה למצב חירום מלחמתי או רעידת אדמה חלילה, ואני מדבר בשם ענף שהוא אחד המרכזיים במשק, שהיציבות והוודאות מאוד חשובה לו. תוכנית מגירה ששולפים אותה בשבוע הראשון, ברגע שראש הממשלה מודיע שיש מלחמה, מיישמים אותה כולה ואז אולי פה יישמו רק את יוצאי הדופן ואת הפיין טיונינג וזה אולי חלק מחשבון הנפש שצריך לעשות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תוכנית מגירה יש. לא תמיד תואמות את המציאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. גינדי, משפט. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שהיו קשובים ב-100% להערות המקצועיות שלנו, כולם ללא יוצא מן הכלל ולך אדוני יושב-ראש הוועדה שהיית קשוב. כאיש מקצוע 32 שנה שמלווה אלפי עסקים, אם לא יותר מזה, יועצי המס מייצגים בישראל מאות אלפי עסקים שבסופו של דבר כנסת ישראל הביאה מתווה ראוי למגזר העסקי. קריאה: אתה לא מדבר בשם כל העסקים אז בבקשה. אנו לא מסכימים למתווה הזה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> גם אנחנו. תנועת העצמאיים לא מסכימה למתווה הזה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני אומר כאיש מקצוע, שרוצה להודות לכם כי בשורה התחתונה לעניות דעתי, כנסת ישראל הביאה מתווה ראוי מאוד למגזר העסקי. תודה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> רק דבר אחד – יש פה תיקון בנוסח בעמ' 15, קבלן ביצוע. הכנסנו: הוראות פרק זה לא יחולו על - השורה הזו צריכה לרדת. ניזוק זה החלק היחסי של עסקו שבו אינו מבצע במקרקעין כאמור. לשם ההבהרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> כבוד הרב, קודם כל, באנו לפה מתוך מטרה שתהיה ודאות, פשטות ומהירות לחקיקה הזאת, ואני חושב שבגדול, השגנו את זה. אני חושב שהדיווח האוטומטי לעסקים הקטנים, גם אם המתווה מבחינת חלק מהגופים לא מושלם, אבל עצם העובדה שהחישוב יהיה אוטומטי, הוא בשורה מדהימה. אתם חברי הכנסת עוד מעט תסיימו את הליך החקיקה אבל עכשיו זה עובר אלינו הלשכות להנגיש את זה לציבור. זה לא פחות. אני מודה ומצטרף וכאב לי לראות את ההשתלחות באנשי אגף התקציבים ורשות המיסים. זו לא דרכנו, בטח לא כלשכת רואי החשבון. מקווה שלא נראה מראות כאלה יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> נתנאל היימן: << דובר >> רציתי לומר, המתווה הזה אינו טוב. כרגע מה שהציעו – דרך המלך הייתה החלת הגמיש. מרגע שלא הלכו לדרך המלך, פתחנו עוד סעיף ועוד סיף, ואז נכנס הסעיף של פנינה, וכל פעם היה צריך למצוא פתרון לקבוצה אחרת שזה יעמיס עוד יותר על מס רכוש וישאיר עוד יותר עסקים מחוץ לנושא הזה, והרבה הורים שבשבועות הראשונים לא יכלו להגיע לעבודה - לא מקבלים פיצוי אם הם לא בעסק שירד המחזור שלו. זה לא מתווה טוב. אני לא יכול בשם חלק גדול מהעסקים לברך עליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם אני חושב שהמתווה הזה לא טוב. חושב שהמתווה הקודם שהביאו היה עוד יותר לא טוב, ואם היינו יושבים פה עוד שנה היינו משפרים אותו עוד יותר, אבל החיים שונים ממה שאתה מתאר אותם, וזה בסדר. אני מקבל את הביקורת הזו. כולנו אומרים שהמתווה הזה צריך להיות יותר טוב. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> את הביקורת שלי לא נתת להשמיע ארבעה ימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אורן בוטא: << דובר_המשך >> אני מברך את העבודה של פקידי משרד האוצר. אני יודע שאתם עובדים לשמור על הקופה הציבורית אבל ברגעים אלה 200,000 עוסקים פטורים יקבלו את הבשורות ויבינו שצוחקים להם בפנים. אנחנו בשם כל העצמאיים, מקטן ועד גדול, יש כאלה שיזכו לסכומים יפים ויש כאלה שבלי הסכומים שלא יזכו, יקרסו. אנחנו עוד חודש נבדוק את זה. אני מקווה, כבוד הרב גפני, שבין הקריאה הראשונה לשנייה ושלישית יהיו שיפורים קטנים. אני לא אומר שהמתווה הזה גרוע. יש פה מה לשפר. אני מעריך את כל חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה. היו צריכים להתאמץ קצת יותר כדי שזה יגיע לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני כל התודות לכולם - אני כן רוצה להודות, נתנאל היימן, אני יודע שאתם לא מרוצים, גם עומר, אבל גם כשלא מרוצים, כשעושים זאת בצורה מכובדת ואני יודע שאתם מייצגים ציבור לא קטן, אבל עשיתם את זה בצורה מכובדת והיינו בקשר, אז אם אני מצר על משהו באירוע הזה, שיש כאלה שעדיין לא הצלחנו לעשות בשבילם ואתם מייצגים את חלקם. לצערי אי אפשר לעשות 100%, ולפעמים גם לא 80%. << דובר >> נתנאל היימן: << דובר >> לכן נעקוב ונברר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אני אומר, שמנו משהו, ותמיד אנחנו ממשיכים ועוקבים אחרי זה, וכשאני דיברתי על 400 מיליון פלוס יש כאלה שחשבו שאני מדבר על הטייקונים ותמיד אמרתי – נדבר על העובדים. אני מדבר על העובדים ולכן אני מתחבר למה שאמרת על החל"ת גמיש, שבדעה שלי כן היה צריך חל"ת גמיש וניסיתי לריב על זה, ואתה יודע, יושב פה אמסלם טורס שזה רק אחד מאלה שליווה את הדיונים שאולי ימצא פתרון בשביל ה-500 עובדים שהוא נמצא שם, ולכן אני אומר לפני כל התודות, אני רוצה להזכיר את העובדים השעתיים שעדיין לא הצלחנו להגיע אליהם, ואני מקווה שהם לא נפגעו, ואם ייפגעו, אמרנו והרב גפני אמר שיהיו פה דיונים על הדברים האלה כי ביום כזה דווקא להזכיר את אלה שלא דאגנו להם, כי אלה שדאגנו להם הולכים הביתה ויקבלו ככה, אז לא יקבלו 100% אז יקבלו 70%, אבל יש כאלה שלא דאגנו להם ואנחנו כשליחי ציבור - נכשלנו אבל לא הצלחנו להביא הכול. בנוסף יש ההצלחות, של מתווה שנכנס לא אותו דבר כפי שיצא ואנו שמחים על כך, וכשאומרים: זו הקופה הציבורית - גם אנו שומרים על הקופה הציבורית אבל צריך לזכור דבר אחד – כדי שבחזית יהיו חזקים העורף הכלכלי צריך להיות חזק. כי אם העורף הכלכלי לא יהיה חזק, יום אחד תראה את כולם רוצים לחזור - אין להם לאן לחזור, ואז תהיה מלחמת אחים בינינו, ולכן אמרנו – אנחנו צריכים לעשות כמה שיותר את המתווה שיהיה כמה שפחות גרוע. ולזה הגענו. הגענו פה להישגים. יכול להיות שהם טובים יותר, טובים פחות, יכול להיות שהאוצר יגיד: שרטתם אותנו. אנחנו באים מתוך אחריות לציבור, לאלה ששלחו אותנו ואף אחד מאתנו לא בדק מי מצביע לו ומי לא. אתם יודעים שאתם יושבים פה בעלי האולמות והחקלאים ויועצי המס, ולכולכם מגיע תודה רבה וגם אלה שלא התייחסו אליהם מספיק. אני השתדלתי אישית כמו כל חבריי, להיענות לכולם, ולכם אני אומר תודה רבה באופן כללי. והאוצר, כפיר, היו לנו הרבה ויכוחים ויכול להיות שבינינו היו ויכוחים שעלו לטונים. אבל תמיד אני אומר – אתם חברים שלי באוצר, רשות המיסים. אני אף פעם לא מתכוון לכעוס על אדם כזה אישית. יש לי כעס על המערכת של האוצר כי זה אוצר. התפקיד שלכם – לשמור על הקופה, התפקיד שלנו – לכלכל את הצעדים של הקופה הזאת. זה נבחרי הציבור שלחו אותנו להביא גם את זה. אתה יכול לומר: אני שומר על הקופה, מבזבז את הקופה, בסוף מגיע למשהו שאני חושב שלזה הגענו. תודה לכולם – כמובן לרכז הקואליציה אליהו רביבו. אתה אדם שתמיד דואג וזה חשוב לך שכולנו נביא כמה שיותר הבנות. ולדימיר, רכז האופוזיציה, שמרגע הראשון שאמרתי לך, אמרת: ינון, אין אופוזיציה, איון קואליציה, אנחנו במלחמה אז אנחנו פה. הרב גפני, אני אומר לך תודה אישית. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> ולדימיר, בהזדמנות זו אני רוצה להתנצל בפניך על ההתפרצות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, שוב תודה לכולם. שלומית היועצת המשפטית – תודה רבה גם לך. הזמנים והשעות - שעות לא שעות. יעקב, אני מודה לך. תודה לכולם. וכמובן לשר האוצר. אני חושב שהוא עשה פה צעדים, ולא קל. בתור שר האוצר בתקופה כזו לא קל לעשות מה שעשה אבל בל נשכח מה שעשה. בסופו של דבר התפקיד שלנו עכשיו הרב גפני – דאגנו לעצמאים, לכולם, איך אנחנו בודקים שהכול מתנהל נכון, ולא לשכוח – יש המפונים שעדיין יש להם בעיות שצריך להביא פה לוועדה את כל הבעיות ולנסות לטפל בזה. יש משפחות החטופים שליבנו איתם, וצריך לעשות הכול שמה שקשור לוועדה, לעזור ולטפל, שלא תהיה להם בירוקרטיה כמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. עוברים להצבעות. לשם החוק כפי שהציעה הוועדה, מי בעד אישור שם החוק - ירים את ידו. הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שם החוק אושר כהצעת הוועדה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> רק רוצה לוודא לגבי ההסתייגויות שבאמת כולם הסירו. אומר לכם מי רשום אצלי לבקשות רשות דיבור רשום - אצלי חבר הכנסת רביבו, חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת מלביצקי, סיעת יש עתיד, סיעת המחנה הממלכתי, סיעת חד"ש-תע"ל, חבר הכנסת פינדרוס וסיעת העבודה, חבר הכנסת אזולאי, גם שרן השכל, אורית, מירב בן ארי. אני מבינה שכל הסתייגויות הוסרו. גם ישראל ביתנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. סעיף 1, כהצעת הוועדה. מי בעד אישור סעיף 1 כנוסח הוועדה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 1 אושר, כהצעת הוועדה. מי בעד אישור סעיף 2 כהצעת הוועדה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 2 אושר, כהצעת הוועדה. מי בעד אישור סעיף 3 כהצעת הוועדה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 3 אושר, כנוסח הוועדה. מי בעד אישור סעיף 4 כנוסח הוועדה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 4 אושר, כהצעת הוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חברת הכנסת תמנו? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לי מכתב ממשרד הביטחון. הקרן היא של משרד הביטחון. היא דיברה איתי. רק מראה לכם על דפוס ההתנהגות. אני צריכה לדעת, שמשרד הביטחון ייתן להם. אם לא, הסעיף יעבור כפי שהוא. אני עו"ד במקצועי. קצת יודעת למה אני עושה את זה. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> אני לא יועץ שר הביטחון. אני יועץ שר האוצר. יש הסכמות בין משרד הביטחון למשרד האוצר. אנחנו העלינו את ההסכמות האלה על הכתב, משרד האוצר הגדיר בדיוק את התהליך. הכול מסודר. אני לא יכול להתחייב בשם משרד הביטחון. אומנם אני גם יועץ של השר במשרד הביטחון, אבל עדיין אין לי הסמכות להתחייב בשם משרד הביטחון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הסכמנו שתביאו מסמך ממשרד הביטחון. אני יכולה לעמוד מאחורי ההסכמות שלנו. הבטחנו חברי הכנסת כולנו, שנעמוד אחרי ההבטחה שלנו להסיר את הסעיף אם יביאו מסמך של משרד הביטחון שמסכים לתת מהקרן. הם לא מסכימים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוא נותן התחייבות לפרוטוקול שיביאו את הכסף. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא שווה כלום כי הקרן לא מנוהלת במשרד האוצר. היא מנוהלת במשרד הביטחון. הכסף כבר אצלם. ה-85 מיליון שקל כבר במשרד הביטחון. זה לא שיש להם מנוף עליהם. אם היה מנוף זה משהו אחר. גם הקריטריונים מנוהלים על ידי משרד הביטחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם משרד הביטחון לא ישלם, האם זה נקרא שמשרד האוצר יכסה את זה? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הם לא יכולים. אני רציתי שמשרד האוצר יאפשר שזה יהיה דרך ביטוח לאומי, שאני חושבת שזו הדרך הנכונה. ברגע שהם לא רוצים שזה יהיה קשר לאוצר, לא קשר לביטוח לאומי, ביקשו ממני למשוך את הסעיף. אבל הבעלים של הקרן לא מוכנים לתת התחייבות. זה על הקרח. לכן אני ממליצה, אדוני היושב-ראש, לאשר את הסעיף. ניסינו מאוד לאשר את הסעיף ואז לראות. אם צריך לעשות תיקון, נתקן אחרי זה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני רוצה להבהיר שוב לחברי הכנסת – יש קרן שהתקבלה בהחלטת ממשלה שנועדה לפיצוי, וכתוב בה במפורש שנועד לשרת פגיעה בהכנסה של איש מילואים או בני הזוג שלו, שזה המצב שחברת הכנסת שאטה חוששת ממנו. אנחנו הלכנו צעד אחד נוסף וכתבנו במפורש שהקריטריונים יהיו במפורש גם לדבר הספציפי הזה. גם בלי הדבר הספציפי הזה הקרן מיועדת לפגיעה בהכנסה של אנשי המילואים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק כלכלי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, אתה צודק. זה ממש לא כתוב במפורש על אובדן הכנסה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כפי שאמרתי, התקבלה החלטת ממשלה שהקרן הזו נועדה לפצות פגיעה בהכנסתם של אנשי מילואים או בני משפחתם כתוצאה מהמלחמה. אם אנו לא סומכים על משרד הביטחון בזה- - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם יש קרן, זה הייעוד שלה, יש מקור תקציבי, למה שלא ישולם? תסבירו לי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני סומכת על משרד הביטחון. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> עכשיו חתמנו על מסמך, שאומר שככל שיידרש עוד כסף, ניתן עוד 10 מיליון שקל. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כמו שעכשיו יש לך קופה ייעודית שלך ובאה מישהי, אומרת לי: תביאי לי כסף. אני אומרת: לא, לכי לקופה של אלי – מתחייבת שאלי ייתן לך. אלי לא נותן לי התחייבות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אסביר. הקרן הזו יש לה יעוד ברור, מוגדר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. קראתי את החלטת הממשלה. לא יכול להיות מצב שבני ובנות זוג של מילואימניקים ישלמו גם את השכר של האשה. שיביאו התחייבות כתובה. אנחנו כבר שלושה ימים - אני פה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא משפה איתם וסיכם איתם. ומה את אומרת על ההצעה של היושב-ראש? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההצעה של היושב-ראש נכונה אם הכסף לא היה בקופה, אבל הוא כבר בקופה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עומר אומר: אני לוקח על עצמי את כל העניין הזה. זה יבוצע. אין דבר כזה שלא יבוצע. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לו זה היה קשור לביתי הפרטי הייתי אומרת לעומר: אני סומכת על עומר, אבל כיוון שלא רוצה לומר מי כן עונים לטלפון, מי לא, אנחנו פה דנים במשקי בית שמשלמים מהכיס שלהם עבור כולנו. לכן אני לא יכולה. אני חושבת שנכון שנעביר את הסעיף. אם ירצו שאחר כך נתקן- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לתקן אותו אחר כך - צריך תיקון הצעת חוק. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. לא בעיה. נתקן אם נראה שמשלמים. אבל לא אתה ולא אני יכולים להמר על המשכורת של האנשים האלה ושל הבעלים של המילואימניקיות. אני לא סתם נלחמת. אני בדרך כלל לא מגיעה לפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אומר יועץ שר האוצר, והאוצר חותם על זה - אני אחראי לזה שהנושא יתבצע. הוא בקשר עם משרד הביטחון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אשמח לשמוע את היועצות המשפטיות, מה הן אומרות. אדוני היושב-ראש, בסוף היינו רוצים לחיות בעולם שלהסתמך רק על המילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מילה. האוצר חתום. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בשעה 12:00 הגעתי איתם להסכמות למרות שלא רציתי להוריד את הסעיף, ואמרתי: אוריד אחרי שבדחילו ורחימו ישבו איתי. אמרו: נחתום על הסכם. אמרו לי: לא חותמים אתכם על הסכם, אחרי שעתים. אי אפשר. אחר כך אמרו: לא יכולים להוציא לכם מכתב. בעיניי זה זלזול בכנסת. אמרו: נוציא רק לעצמנו. האוצר הוציא לעצמו מכתב. משרד הביטחון בכלל לא נמצא בתמונה. זה לא רציני. הייתם צריכים להשיג את המכתב. אדוני היושב-ראש, צריך להצביע. עוד טיעון. כפיר יסכים איתי. אתה מסכים איתי, שמדובר ייתכן על קבוצה מאוד קטנה ולא כל כך קטנה כמו שחשבתם? אני מוכנה להוסיף משפט כדי להרגיע את האוצר – לומר שביטוח לאומי - הרי הם הולכות לביטוח לאומי – שיהיה שם מי שיבדוק את הבקשה לחל"ת ובכל זאת יאשר, שיראה שזה מידתי. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> חברת הנסת שאטה אמרה שהיא לא סומכת על מילה וזה בסדר. יש פה חתום ממשרד האוצר על קרן שעברה החלטת ממשלה, שייעודה לתמוך בנזקים כלכליים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה. תביאו לי מנגנון שלכם. << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> שייעודה זה לתמוך בנזקים כלכליים שיקרו למילואימניקים ולבני משפחתם. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אקרא לך את ההחלטה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הצעת ייעול פנינה: אם שר האוצר מצהיר שחותם בשם ממשלת ישראל? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מספיק. אלי, הכסף אצלם. המנגנון אצל גלנט. אם גלנט לא מסכים, וכרגע הוא לא מסכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע ויש לי ניסיון עם האוצר, עם כל הביקורת שיש. אמרו לך שאם לא, הם יעשו העברה תקציבית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אומר לך עומר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם האוצר אומרים: אנחנו עכשיו מוכנים להתחייב לייצר מנגנון, להביא לקופה הזאת בתור התחלה 10 מיליון ואם צריך יותר, נוסיף אצלם באוצר, אין לי בעיה. שיכתבו עכשיו בכתב יד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין אצלם. זה ביטוח לאומי אם כן. אם הם מתחייבים שמעבירים לביטוח לאומי, זה משהו אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עושה הפסקה 5 דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:02 ונתחדשה בשעה 18:07.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. נצביע על סעיף 5. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כרגע הנוסח מדבר על מנגנון של חל"ת, יציאה ללא תשלום ותשלום דמי אבטלה מביטוח לאומי. זה המנגנון ואי אפשר לכתוב שמי שישלם את דמי האבטלה זה משרד הביטחון. מה שאפשר זה לכתוב סעיף, כמו שעשינו מענק לבני 67, שלא קשור לחוק הביטוח הלאומי, עשינו בחוק נפרד, נכניס סעיף שקובע, אם זה מה שאתם מבקשים, שמשרד הביטחון ישלם מענק שאמור לכסות את אובדן ההכנסה של נשות מילואים לפי קריטריונים שהוא יקבע לאישור. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לא לפי קריטריונים. הסעיף הזה בסדר. תצביעו עליו. זה בעיה של משרד האוצר עם משרד הביטחון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אני חושבת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מצביעה כמו שזה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> נצביע כמו שזה? תקריאו את הסעיף. אנחנו רוצים להצביע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> דנו בסעיף הזה. בואו נצביע עליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. סעיף 5, כהצעת הוועדה. מי בעד סעיף 5 כנוסח הוועדה – בלי פסקה (3) שנחזור אליה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 5 בלי פסקה (3) אושר, כהצעת הוועדה. מי בעד אישור סעיף 6, כנוסח הוועדה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 6 אושר, כהצעת הוועדה. מי בעד אישור סעיף 7 כנוסח הוועדה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 7 אושר כנוסח הוועדה. מי בעד אישור סעיף 8 כנוסח הוועדה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 8 אושר כנוסח הוועדה. מי בעד אישור סעיף 9 כנוסח הוועדה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 9 אושר כנוסח הוועדה. מי בעד אישור סעיף 10 כנוסח הוועדה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 10 אושר כנוסח הוועדה. אני חוזר לפסקה (3) בסעיף 5. אני חושב שההצעה שהוצעה כאן היא הצעה שפותרת את הבעיה. את אומרת שאי אפשר להוסיף אז אי אפשר להוסיף, אבל אני חושב שאם היינו מוסיפים שאם משרד הביטחון לא יעמוד בזה – הוא טוען שכן יעמוד בזה. אם לא יעמדו, משרד האוצר מתחייב לתקציב הזה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> משרד הביטחון אמרו שהם לא מסכימים. אמרו, כל עוד המשפט שכתוב במכתב שלכם הוא נמליץ לממשלה ככל שיידרש ולא התחייבות הם לא מוכנים לתת את זה מהקרן. לכן צדקתי לאורך כל הדברים שאמרתי כי הייתי שמחה מאוד אבל עכשיו דיברתי איתם, בזה הרגע. לא להטיל דופי באמינות שלי. אמרו שלא ייתנו. לכן אמרתי שצריך להצביע על הסעיף. אם היו מביאים את ההתחייבות, אדרבא אבל לשקר אותנו? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גפני, מה עם הצעה שאומרת שבתוך 15 יום שר האוצר יגיש הצעה להסדר תקציבי? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. זה עמום. האנשים האלה והבעלים האלה אין להם זמן. רוצה היום. אין להם משכורת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם המוחלשים ביותר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> האנשים האלה נמצאים בעזה ובלבנון. בושה וחרפה. האנשים האלה מגויסים בכל גופם ורמ"ח נשמתם. ביקשתי כסף לכיס שלי? זה כלום. זה לא הרבה. אני בטוחה שזה לא יהיה הרבה. אולי נצביע על הסעיף, כמו שאומרת חברת הכנסת נעמה לזימי, ואם יהיה תיקון, נתקן שבוע הבא? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, בוא נצביע על הסעיף כמו שהוא. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עשר דקות הפסקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך שיהיה נורמלי. זה מנגנונים שלמים. אני מנסה למצוא פתרון. מבקשת היועצת המשפטית עשר דקות הפסקה. עשר דקות הפסקה ואנחנו חוזרים להצביע וזו תהיה הצבעה אחרונה בעניין. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:23 ונתחדשה בשעה 18:33.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אני מציע כך, שגית, מציע שעומר יחזור על הדברים, על ההתחייבות שמשרד של משרד הביטחון וגם משרד האוצר שמתחייב על העניין. אנחנו נצביע על זה, ואגיש רביזיה. עד שתהיה התשובה ממשרד הביטחון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא תשובה. הסכם חתום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אם יהיה הסכם חתום כפי שנאמר עכשיו, הבעיה נסגרה ושלום על ישראל. אם לא יהיה הסכם חתום נצטרך להתכנס פעם נוספת ולהחליט מה אנו עושים כלומר ההצבעה כעת לא תהיה הצבעה סופית אלא תהיה הצבעה שעליה תהיה רביזיה. אין טעם שוועדת הכספים תשב רק על הנושא הזה ושתחכה לפקידה במשרד הביטחון. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> אדוני היושב-ראש, לבקשת משרד הביטחון, ואני מקריא מילה במילה – כתבנו כך: ככל שיידרש תקציב נוסף להפעלת קרן הסיוע למטרה זו מעבר לזה שנקבע בהחלטת הממשלה האמורה, משרד האוצר ומשרד הביטחון יפעלו להעמיד לצורך כך מקורות תקציב נוספים לטובת קרן הסיוע בסכום שיתואם בין המשרדים. זה הנוסח שמשרד הביטחון ביקש וזה הנוסח שכתבתנו במכתב שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. נצביע על זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני מציעה שתצביע על הסעיף שנמצא בפנים. תעשה רביזיה. תצביע על הסעיף של עם פסקה (3), על הסעיף שבפנים. בהנחה שיביאו הסכם חתום, תוציא את הסעיף הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא צריך הסכם חתום. אנחנו צריכים כתב התחייבות ממשרד הביטחון או מישהו שעולה בזום, זהו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היה מספיק שהיא תעלה בזום אבל היא לא עולה בזום. מכתב חתום על ידי משרד הביטחון ומשרד האוצר שאתם מתחייבים לעשות כל אחד את חלקו במה שהקראת עכשיו, ואז תוריד את הפסקה הזו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אז אני צריך לכנס את הוועדה. אני עושה רביזיה ואז אני מוריד את הרביזיה וזהו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> פנינה, בואו נצביע על החוק עם רביזיה. אם עד שמסיימים מגיע כתב השיפוי, פשוט מורידים את הרביזיה. מקובל עליך? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תשים הסתייגות. הסעיף הזה ייכנס. כפיר, אמרת שחתמת. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> חתמתי. עכשיו רוצים שאחתום שוב כדי שהם יחתמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי שאקבל מה שתגידי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תצביע עכשיו על הפסקה הזו. היא תיכנס לנוסח החוק. לצד זאת תהיה הסתייגות למחיקת הסעיף שלך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מקובל. אסביר מה שגית אומרת. המציאות היא, שמשרד הביטחון צריך לחתום על זה. אנחנו לא יכולים לחכות, ועדת הכספים של הכנסת לא תעמוד לחכות. אנו נצביע על הסעיף הזה. אני מגיש על זה הסתייגות. אם יהיה הסכם חתום ונקבל את זה – אנו מקבלים את ההסתייגות במליאה ומוחקים את הסעיף. ואם אין, הסעיף נכנס. הצבעתם עליו בעד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הסעיף הזה כפי שאמרתי, עם פסקה (3)? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסעיף עבר. יש הסתייגות שלי. אני הגשתי הסתייגות, שאם יגיע המכתב הזה חתום על ידי משרד הביטחון חוץ ממשרד האוצר, במליאה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני אגיש רביזיה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מתי מניחים? עכשיו צריך להעלות במליאה את חוק זיהוי גופות של הוועדה המשותפת, להבנתי. כמה זמן ניסוח והנחה במליאה של החוק הזה? סדר גודל של 4 שעות? אז או בחצות או מחר. שלומית אומרת שהניסוח ייקח לה לפחות 4 שעות כלומר או תכונס המליאה לקראת חצות כדי להצביע על זה, או המליאה תעבור למחר כי ממילא מחר תהיה מליאה על חוק תגמולי מילואים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא בעד לדחות. אני חושבת שכדאי להתאמץ ולהעביר את זה היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:45. << סיום >>