פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 119
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ט"ו בטבת התשפ"ד (27 בדצמבר 2023), שעה 09:30



סדר היום: 
<< נושא >> הקצאת שעות לימוד עברית בבתי ספר לתלמידים עולים ולתלמידי תושבים חוזרים << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר


נוכחים: 
	אורלי נעים
	–
	ממונה ק. בקהילה, משרד העלייה והקליטה

	טירה גלינויר
	–
	מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

	דב ליפמן
	–
	ח"כ לשעבר, מנכ"ל "יד לעולים"

	ורד אחיהון
	–
	מנהלת תחום תוכן, הסוכנות היהודית

	קונסטנטין שוויביש
	–
	מנכ"ל "איגום" (ארגון מורים עולים)

	מרים ניימן
	–
	יועצת בכירה במחלקה לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

	אנטון אילינסקי
	–
	בעלים משותף של חברת ATBE לקידום פתרונות היי-טק להוראת שפות זרות

	בוריס צ'רולניק
	–
	משנה לראש העיר נתניה וממונה על הקליטה

	אדם אוריאל קרמר
	
	

	מארק בן מיכלסון
	
	




מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.





 << נושא >> הקצאת שעות לימוד עברית בבתי ספר לתלמידים עולים ולתלמידי תושבים חוזרים << נושא >> 


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-27 בדצמבר 2023, ט"ו בטבת תשפ"ד. הנושא הוא הקצאת שעות לימוד עברית בבתי ספר לתלמידים עולים ותלמידי תושבים חוזרים. ביקשתי לקבוע את הדיון הזה נוכח כמה פניות שקיבלנו על נושא שהוא נושא מוכר, שזה הקצאת השעות, שלכתחילה אני חושב שהיא בחסר; ושנית, לא תמיד מצליחים למצוא אותן כשעות שמתבצעות. 

במקביל, פורסמה כתבה לגבי נושא תרגום הבגרויות ואז הוספנו את הנושא הזה לתוך סדר היום כדי לקבל התייחסות, כי אני חושב שהנושא הזה הוא מאוד-מאוד קריטי. זה לא סוד שכרטיס הכניסה של התלמידים העולים החדשים לחברה הישראלית זה במערכת החינוך, וביכולת שלהם להשתלב במערכת החינוך, ולקבל גם את לימודי העברית ואת כל מה שנלווה לכך. 

אנחנו ראינו שיש פערים גם בחינוך הרך והיסודי, גם בחטיבות ביניים ותיכון. השעות הן שעות שנראות לפחות כלא מספיקות. העברנו גם כמה שאלות למשרד החינוך על כמה שעות ניתנות לתלמידים עולים, מה התגבור שניתן, האם יש הבדל בזכאות בין ארצות המוצא, וכיצד ועל ידי מי נקבעו שעות הסיוע. אני תכף אתן לך להציג את הנתונים ובכלל את המצב, אבל אני גם אבקש התייחסות לסוגייה שעולה מהכתבה לגבי תרגום בחינות הבגרות במועד החורף שלא תתורגמנה עבור עולים חדשים. זה נושא מאוד-מאוד משמעותי. כשאני אומר שהן לא תתורגמנה, יכול להיות שלא תתורגמנה זה לא תתורגמנה לחלק מהשפות. זאת אומרת, האם הורדתם שפות בתרגום? האם עשיתם איזשהם שינויים שאנחנו לא מכירים? והאם עברה איזושהי הנחייה כזו. עד כאן דברי הפתיחה שלי, מפה אני אתן למשרד החינוך להתייחס, ואחר כך גם נשמע את האנשים שבאו לכאן מרחוק בעניין.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

בוקר טוב. אני אתחיל מהסיפה, ברשותך. טירה גלינויר, אני מנהלת אגף לקליטת עלייה במשרד החינוך. השנה תרגום הבגרויות לא השתנה משנה שעברה. מה עוד שנקבעו תוספת של התאמות לנבחנים לאור המצב של הלחימה לכל הארץ וגם בעבור האזורים שהוגדרו עם התאמות רחבות יותר. יש רק במקצוע אחד שעדיין לא הסתיים התרגום בעבורו, וזה תושב"ע. אין שום שינוי משנה שעברה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זאת אומרת, הטבלה שיש לי על חורף תשפ"ד היא זהה לטבלה של תשפ"ג?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

של שנה שעברה, כן. אני רק אוסיף ואגיד שרק תושב"ע עדיין לא. זהו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

למה? מה קרה?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

לא, זה בעבודה. הרי, נדחו הבגרויות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

גם רוב הבגרויות של רבי מלל השנה נעשות כבחינות פנימיות בתוך בתי הספר. אז אם זו לא בחינה שיוצאת מהמשרד, אין מה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

בתי הספר מחויבים לתרגם? יש פיקוח על זה?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כן, רוב בתי הספר, תראו, לבתי הספר יש רכזי בגרויות שאנחנו מלווים אותם בבתי ספר שיש בהם תלמידים עולים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הרי, זה הגיע לכתב מתוך בתי הספר, זה לא הומצא. גם דיברנו על חלק מהמורים שאולי לא רוצים לעלות.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אם יש משהו נקודתי, תראו, זה אותו דבר כמו שנה שעברה. תושב"ע – אנחנו יודעים שיש בעיה, וזה בעבודה. אם יש משהו נקודתי, תגידו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אבל, בעבודה מה? בעבודה הבגרות?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

תרגום, כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

השאלה אם העבודה תסתיים עד הבגרות או לא?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כן, ברור.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מתי מועד חורף?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

לא יודעת, אני אבדוק, ואני גם אגיד לכם ברגע שהתרגום יסתיים.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

המורים קצת חוששים. אני דיברתי עם כמה מורים ויש סוג של ערפל. הם חוששים כי מבחינתם - - -

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אני לא צריכה שתגידי לי שם. תגידי לי באיזה בית ספר ואיזה מקצוע. את יודעת מה? אל תגידי לי בית ספר, תגידי לי מקצוע. תגידי לי מקצוע ושפה ונראה מה אפשר לעשות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה נכון שזה עלה בסיפור הזה מתושב"ע, ובשפה האנגלית. 

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אז אני אקח אתכם: כל תלמיד עולה שעלה מכיתה ט' בכלל נבחן בעל פה. בעל פה. כל תלמיד שעלה מכיתה ט' נבחן בעל פה. הוא אפילו לא צריך לקרוא ולא לכתוב – בוחנים אותו בכל פה. תלמידים שעלו מכיתה ה' או מתחת לזה, יש שלושה סוגי התאמות לבגרות: יש רמה ג', שזה בעל פה; יש רמה ב', שזה עם התאמות; ויש רמה א', שגם היא עם התאמות בעבור תלמידים עולים חדשים. תלמיד עולה חדשה שבוחר להיבחן בעברית, גם אם זה ברמת ההתאמה שמגיעה לו, מקבל תוספת של עשר נקודות. 

עכשיו, תראו, תלמיד שנמצא פה שבע או שמונה או תשע או עשר שנים – יש לנו גם אינטרס שהם ישרדו באקדמיה. כי אחר כך אנחנו מוציאים שחבל, הם מתקבלים לפקולטות מעולות, שיכולות לאפשר מוביליות כלכלית - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני מנסה להבין האם יש משהו שקרה. כי בעצם בתושב"ע דתי אין תרגום, כך נאמר לנו. אשתקד, בחורף, היה. תנ"ך דתי יש רק בצרפתית, אשתקד היה גם באנגלית. אני קורא מתוך מה ששלחו לנו. זה לא שאני, אני לא עובר את בחינות הבגרות האלה. אני, עוד פעם, אני ניזון מפניות ציבור. והפניות האלה כנראה לא מגיעות סתם. הרי, מישהו שמקבל את המבחן אז הוא לא, אם הכל בסדר הוא לא פונה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אז תושב"ע, אמרנו שזה בתרגום, ואיזה עוד מקצוע?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תנ"ך דתי.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אנגלית?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יש רק בצרפתית, ושנה שעברה היה גם באנגלית, נכון?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אין בעיה. אני אבדוק את זה ואני אשיב לכם. מקווה שעוד היום.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

מה שחשוב הוא שיהיה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הסיפור הוא בסך הכל שבאמת יהיה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

תראו, בסוף, גם אם אנחנו מתרגמים אבל בית הספר לא מזמין שאלות מתורגם – אז לשם מה?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה עולה לבית הספר?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

לבית הספר זה לא עולה, זה עולה לנו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אז מה? אז איזה אינטרס יש לבית הספר לא להזמין? לא, אבל זו הודעה שבית ספר שהיה בו והשנה אין בו. אני לא מאמין שמישהו עושה את זה בכוונת מכוון.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אני מבטיחה לבדוק ולהשיב. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בדרך כלל, הסיפור בדברים האלה הוא תקציבי. זה בדרך כלל. אם יש בעיה תקציבית אני רוצה לדעת עליה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

החוויה שלי דווקא במשרד שלנו - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא היה קיצוץ בשום זה בסעיפים האלה?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

בזה לא.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי, במה כן? במה כן, שנוגע לעולים? שנדע במה קיצצו לכם.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

לרוב, כל מה שאני מבקשת אני מקבלת. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אבל עכשיו את חייבת לנו, טירה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

ובזמני מלחמה זה זמני מלחמה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

עכשיו את חייבת לענות במה כן קיצצו. אין לך ברירה. זה לא סוד, אני יכול אני לפתוח את ספר התקציב ולהתחיל לחפש.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

לא, לא, לא. ממש לא. לא קיצצו. עמדנו להוציא קול קורא והוחלט שהוא ייצא על קצת פחות. קול קורא למגשרים. אבל באמת כל מה שאני מבקשת מהמשרד אני נענית בחיוב.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אז בואי, תציגי גם את הנושא של שעות הלימוד. בבקשה, כן, אורלי נעים, משרד העלייה והקליטה.

 << אורח >> אורלי נעים: << אורח >> 

אני רוצה רק להוסיף משהו לגבי בגרויות. אנחנו נותנים במסגרת "פל"א" מרתונים לבגרויות של תשע שעות בשבוע לתלמיד. יש לנו כ-4,000 תלמידים שמקבלים סיוע נהדר. מכינים אותם לבחינות בעל פה, לבחינות בכתב, וזה נותן להם "פוש" אמיתי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי, תודה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כל תלמיד עולה זכאי לשש שעות לימוד של השפה העברית בשבוע. תלמיד אחד ועד שלושה תלמידים. המפתח משתנה, כמובן, לפי מספר התלמידים. יסודי בשנה הראשונה, ואחר כך יש תוכניות, שחלקן אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

איך התלמידים מקבלים? כשאתם אומרים שש שעות שבועיות, איך זה?

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

מהגן.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

גם בגן.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

כן, אבל שנה שעברה היו שלושה תלמידים עם זכאות והשנה זה ארבעה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

לא, אותו דבר נשאר. אותו דבר נשאר בגן – שלושה תלמידים עולים בגן מקבלים שעתיים שבועיות ללימוד השפה העברית. בבתי הספר היסודיים הם מקבלים שש שעות בשנה הראשונה, ואחר כך הם מקבלים תוכניות תומכות. גם בשיתוף משרד העלייה והקליטה יש את תוכנית "יע"ל", ולנו במשרד יש - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

שש שעות שבועיות?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

שזה ובלבד שיש כמה תלמידים.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אחד. גם אם יש תלמיד אחד הוא מקבל שש שעות שבועיות. יש לנו ממשק מערכות עם משרד העלייה והקליטה, עם משרד הפנים. וזה בסטטוס אוטומטי - תלמיד עולה חדש מקבל שש שעות למצב של בית הספר. אוטומטית. אם אנחנו ממוצאים שאחרי השנה הראשונה הילד לא רכש את השפה באופן כזה שהוא יכול להסתדר בבית הספר, אנחנו מעניקים לו הקצאה נוספת דרך ועדת חריגים. יש לנו, אנחנו מקיימים לפחות שלוש פעמים בשנה ועדת חריגים, ואנחנו מזכים את הילד בזכאות נוספת. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

בתיכון ובחטיבת ביניים, בגלל הגיל והקושי הרגשי, הילדים מקבלים שש שעות במשך שנתיים. זה בחטיבה ובתיכון. כמובן שיש לנו עוד מערכת רחבה מאוד שהיא תומכת, שאם זה גם תוכניות המשך, שהם אחרי השלב האולפני, גם מורות חיילות של אגף קל"ע, גם בנות שירות לאומי, שאנחנו מכשירים גם את אלה וגם את אלה לסייע. גם תוכניות תוספתיות של משרד העלייה והקליטה בשיתוף איתנו, נותנים בבתי הספר. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי. משנה לראש עיריית נתניה, בוריס צ'רולניק.

 << אורח >> בוריס צ'רולניק: << אורח >> 

בוקר טוב. אני נבחר ציבור בעיריית נתניה יותר מעשרים שנה, וכל הזמן אני עוסק בנושאים של קליטת העלייה מטבע הדברים. גם אני בעצמי הייתי עולה חדש. מה שמבדיל את אלה שהגיעו בשנתיים האחרונות, מבדיל מהעלייה של שנות ה-70, מבדיל מהעלייה של שנות ה-90 שלנו – שאנשים אלה עברו משבר פעמיים. אני מדבר בעיקר על אלה שעלו מרוסיה ומאוקראינה עקב המלחמה. 

גם כשאחד כמוני עלה, היה לנו זמן להתכונן נפשית, פיזית, כל מה שצריך, הכל היה מתוכנן. אלה באו אולי עם מזוודות, אולי עם תיקים, כך שגם המשפחה, ובמיוחד הילדים, עברו משבר בדרכם לכאן, וגם עוברים משבר פה. עכשיו, אני מבין שפה מדברים מספרים, במיוחד משרדי הממשלה – משרד החינוך ומשרד הקליטה – אבל הילדים האלה עוברים את המשבר הזה פעמיים, ובשנה השנייה הם כמעט ולא מקבלים שעות עברית.

והם כן מקבלים, ואני מסתובב בבתי הספר, אני מדבר עם ההורים; לא תמיד אלו שמלמדים שפה עברית הם אנשים שנרתמים לנושא. זה יכול להיות מורה לגיאוגרפיה, זה יכול להיות מורה לספורט. לא תמיד זה מורה ללימודי השפה העברית.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה זאת אומרת? איך יכול מישהו שלא יודע ללמד את השפה – ללמד את השפה?

 << אורח >> בוריס צ'רולניק: << אורח >> 

בגלל החוסר. מחסור בכלל, כמו שאנחנו יודעים מהתקשורת, שיש מחסור בכוח אדם במשרד החינוך מבחינת מורים, וכך גם בנושא הזה, ככל הנראה. ולבית הספר נוח לתת שעות כאלה ואחרות למורה שהוא לא מיועד ללימודי השפה העברית. ולכן, יש פה בעיה. ושלא נדר שבחוזר המנכ"ל האחרון ילדים החל מהשנה השנייה, במיוחד בחטיבות הביניים, אין להם את אותן שש שעות שקודם דיברנו עליהן. וזה שכתוב, זה ההבדל בין חוזר המנכ"ל של שנת 2022 לבין חוזר המנכ"ל שיצא בדצמבר 2023. כתוב שם שחור על גבי לבן. אז אני חושב שקודם כול צריך להחזיר לפחות את המצב לקדמותו, מבחינת כמות השעות בחטיבות הביניים. ב' צריך איכשהו לפתור את הנושא של התאמת מורים שיהיו מיועדים לכך. 

ואולי, אני הולך עם זה קצת יותר רחוק, כמו שפתרו בעיה בזמנו שיש היום אולפן רגיל עירוני ויש אולפן פרטי, אז יכול להיות שזה הפתרון. יכול להיות שאם לא מוצאים את זה בבית הספר, אז יכול להיות שאותם ילדים יכולים ללמד. כמו שאנחנו יזמנו בעיריית נתניה בחודשי הקיץ כמה מחזורים של תלמידים עולים שלמדו ברצף ביולי ובאוגוסט - - - 

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

זה היה בשיתוף איתנו.

 << אורח >> בוריס צ'רולניק: << אורח >> 

כן, כן. אני יודע, כן. יכול להיות שצריך ללכת גם לגופים הפרטיים שעוסקים בדבר הזה, לימודי השפה העברית, אצל מבוגרים – כך גם לעשות עם הילדים. תודה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אפשר להתייחס? אז לגבי הזכאות בחטיבות הביניים – היא לא שונתה. היא כפי שהיא הייתה בשנה שעברה. אם מצאתם משהו אחר אני אשמח לראות, ואם נפלה טעות אנחנו נתקן. בפועל זה לא שונה. זה לא שונה. תלמידים גם בחטיבת ביניים מקבלים שנה שנייה זכאות של שש שעות. לגבי העובדה שמלמדים את התלמידים מורים שלא עברו הכשרה בקליטת עלייה והוראת השפה העברית כשפה שנייה – אני מודעת לזה. אנחנו בשנתיים האחרונות משקיעים בזה המון-המון משאבים, ואנחנו זוכים להכשיר למעלה מ-2,300 מורים בשנה לטובת המשימה הזאת, ששמחים לבוא וללמד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הם מקבלים תוספת? המורים שעושים את זה מקבלים איזושהי תוספת?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

לא.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

איזה תמריץ יש להם לעשות את ההכשרה הזו?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

זה לא לחנך כיתה, זה עבודה עם קבוצות קטנות. פחות אינטראקציה עם מורים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

על חינוך כיתה, הרי, מקבלים תוספת. על ריכוז מקצוע מקבלים תוספת. "תוספת", כן, בואי, זה לא, לא הייתי אומר שזאת התוספת, כן?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אבל בכיתה זה 40 תלמידים, זה 80 הורים. גם יש משהו בקליטת עלייה, לפחות במורים שאני פוגשת, שזה באמת - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אז אין לך בעיה לגייס מורים שרוצים לקחת את ההכשרות האלה?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כן, אנחנו מגייסים. כל הזמן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אז מה היקף החוסר?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

גם על זה אני אשיב. אנחנו ממש, בשנה האחרונה, מתעקשים עם בתי הספר שמי שיקבל את השעות של התלמידים העולים יצא להכשרה. יש לנו בקיץ שלושה ימים אינטנסיביים של הכשרה בשלומי, וגם לאורך כל השנה אנחנו מבצעים הכשרות. יש לנו עוד דרך. זה על ההכשרה של המורים. 

והדבר האחרון, לי קצת קשה להעביר את האחריות לארגונים פרטיים. אנחנו יודעים לעשות את העבודה. אנחנו בשיח תמידי עם ארגונים של עולים. אני לפחות פעמיים בשבוע בשטח על מנת לדייק את המענים לצורך. אני זמינה ופתוחה לכל הצעה. כמו שראית, בקיץ, הבנו את המצוקה הגדולה של הילדים שעלו בעקבות המלחמה, ולמוטיבציה יש מרכיב מאוד חשוב בלימוד שפה. אז אפשרנו שלושה שבועות ב-52 רשויות, למעלה מ-4,000 ילדים, גם בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה – אפשרנו שלושה שבועות לכל העולים החדשים שהם, אגב, עלו מ-2019, להשתתף באולפני קיץ. ושם גם הוצאנו לטיולים, גם לקחנו למוזיאונים. ודרך הכל לימדנו - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה השתתפו בזה?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

4,000 תלמידים עולים חדשים שעלו מ-2019.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

איפה היו האולפנים האלה?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

נתניה, תל אביב, באר שבע, נוף הגליל, אשדוד, אשקלון.

 << אורח >> אורלי נעים: << אורח >> 

פריסה ארצית.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כן, ממש בפריסה ארצית. אני יכולה לשלוח לכם כמה היו, יש לנו סיכום.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

היו כאלה שביקשו להשתתף ולא היה להם מקום?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

לא.

 << אורח >> אורלי נעים: << אורח >> 

לא. איפה שהיא לא נכנסה – נכנסנו אנחנו. עבדנו בתיאום כך שנתנו מענה לכל התלמידים.

 << אורח >> בוריס צ'רולניק: << אורח >> 

אבל, תסכימו איתי שזה לא מספיק. זה טוב אבל זה לא מספיק. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יש לי עוד שאלה, טירה. יש הרבה מאוד תלמידים היום שמפוזרים ברשויות השונות, שהם תלמידים עולים. הם מפוזרים בתוך בתי הספר, את יודעת – פה יש מפונים בירושלים אז הם בבתי הספר בירושלים, יש מפונים של שלומי בטבריה ושל זה בטבריה, אז הם נכנסים לבתי הספר שם. השאלה האם פה לא נעלמים המענים פתאום?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אז אני אענה על זה. אנחנו כמשרד באמת עשינו מיקוד דווקא בתזוזה הזאת של אוכלוסיות, ואוכלוסיות מיוחדות; עולים, ילדים ונוער בסיכון, חינוך מיוחד. והמטה, הצוות שלי והצוותים שלנו במחוזות, פשוט ציוותנו אותם למרכזים שקלטו בהם. נקלטו בהם עולים חדשים, גם בשיתוף עם הסוכנות ומשרד העלייה והקליטה, אז גם סביב, מרכזי קליטה שלמים שזזו, אגב, וכמה פעמים. אז פשוט הלכנו אחריהם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אבל מרכזי קליטה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

נכון, יותר פשוט. אבל, דוגמה, קבוצת בני מנשה שהגיעה לגני ירושלים, פה בירושלים – ידענו לאתר אותם, ידענו לשים שם צוות. גם בבתי הספר הקולטים ידענו לשלוח מורות חיילות שמוכשרות לאגף עם צוות שמלווה אותן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן, אבל המפונים של העולים החדשים שהגיעו לקריית שמונה ולשלומי ולשדרות וזה, שהם התפזרו לא מתוך מרכזי הקליטה. אני מדבר על עולים, הרי, 75,000 עולים הגיעו למדינת ישראל ולא למרכזי קליטה, רק בשנה האחרונה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> אורלי נעים: << אורח >> 

אז אני רוצה לומר מה אנחנו עשינו. אנחנו פשוט התחלנו לימודים בזום. אנחנו חילקנו מחשבים לאותם ילדים. עבדנו עם עמותת "מתחשבים". כמעט כל תלמיד קיבל מחשב בבתי מלון, התחלנו לימודים בזום. אחר כך יצרנו קבוצות של הילדים שם בבתי המלון והגיעה אליהם רכזת של "פל"א" ו"יע"ל", והעבירה להם לימודים, וזה עבד נפלא. גם יש לי זכיינים גם בצפון וגם בדרום, אז כל הזמן היינו מרושתים על מי עבר מהדרום לכיוון המרכז או לכיוון הצפון, ושם נתנו להם מענים.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

הצלחנו להעביר גם לילדים שהשתלבו בבתי הספר וגרים בבתי מלון, קודם כול המשרד בבתי מלון עם הרבה ילדים, לפחות כחלק מהפעימה הראשונה, הקמנו מרכזי "יחד". אחר כך ילדים שולבו בבתי הספר. הצלחנו להעביר גם תוכניות של יום לימודים ארוך לאותם תלמידים, בהנחה שהם עברו כקבוצה, לבתי הספר הקולטים. גם בנתניה קלטו, גם בטבריה מספר מוקדים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

באילת?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

באילת פחות. אני הייתי שם באופן אישי, והיו שם מעט עד כמעט ולא ראינו תלמידים עולים. כן בחיפה, כן בטבריה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

המפונים של שדרות, לדעתי, פונו לאילת.

 << אורח >> אורלי נעים: << אורח >> 

אנחנו באילת הקמנו את "פל"א".

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אבל שדרות פונו לשמונה רשויות ולמעלה מ-140 בתי מלון. אבל, איפה שהיו לנו קבוצות של תלמידים עולים, אנחנו ידענו לנטר אותן ולתת להם מענים, גם בבתי הספר שקלטו אותם. אם זה שעות, תוספת שעות, ליווי פדגוגי, אם זה, אגב - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בתי ספר קולטים קיבלו תוספת שעות?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אבל אז מאיפה הם מגייסים את כוח האדם? מה, כוח האדם הקיים בשעות נוספות?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אנחנו הזזנו. המדריכות שלנו כבר לא הדריכו, הלכו ללמד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זאת אומרת, נניח מורה שגרה בשדרות ופונתה לימדה במקום אחר? מעניין אותי באמת. הרי, בתוך המפונים גם יש כאלה שהם עובדי משרד החינוך.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

נכון, אז היו, לפחות מדוגמאות שאני יודעת – כן, הרבה מאוד. אם אנשים פונו אז אפשרו להם לעבוד במרכזי "יחד" שהמשרד הקים. גם אם זה לא בקהילות שלהם, כי הם, נניח, פוזרו. מורים שולבו. מורים שולבו והמשיכו לקבל את השכר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי. כן.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

שלום, שמי קונסטנטין שוויביש, אני מנכ"ל ארגון פרטי, לצורך העניין. המדיניות של משרדי ממשלה כרגיל היא שכאשר יש צורך אז מנצלים את הארגונים הפרטיים ואז נותנים להם את כל האפשרויות, ואז ברגע שאין בהם צורך אז הם כבר לא אמינים ולא סומכים עליהם. זה היה כאשר היה חוסר במורים לעברית, ואז סמכו על אולפנים פרטיים – זה היה בסדר. אבל ברגע שאין בהם צורך אז אפשר כבר לא לסמוך עליהם. אז אני מבקש איזון מסוים בין המושגים. כלומר, כשיש בהן צורך מנצלים אתכם, כשאין בהם צורך לא סומכים עליכם. א' אני כבר מכיר את הנושא של אולפנים מאז 1991, כאשר גל העלייה עלה ואיתם הבעיות של עברית. ותמיד הייתה בעיה שמי שהיה מלמד היו מורים. אני לא בטוח שמי שמלמד לא מקבל על זה תגמול. אני לא מכיר מורים, הרבה לפחות, שהם עובדים בהתנדבות ולא מקבלים עבור השעות שלהם. לפחות לא בהסתדרות המורים.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

בטח שהם מקבלים משכורת.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

בוודאי. אני מתכוון תוספת.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אבל הוא שאל אם יש גמול תוספתי.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

הם מקבלים שעות. אז בדרך כלל, מנהל בית הספר נותן את זה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה שאני התכוונתי זה שיש מורה, שהוא מורה, נניח, ללשון.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

לשון זה עוד מקרה טוב.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני בכוונה הלכתי על זה. אבל אני אומר, מורה ללשון, הוא מלמד לשון, הוא לא מלמד שפה ברמה של ללמד מישהו את השפה העברית משפה זרה, או ללמד את העברית כשפה שנייה. עכשיו באים אליו בבית הספר ואומרים "תשמע, אנחנו רוצים שתלמד עברית" – מה התמריץ שיגרום לו להיכנס בכלל להשתלמות הזאת? כי הוא אומר "למה אני צריך את זה? המשכורת שלי היא אותה משכורת, אני לא צריך את זה. אני ממשיך, הכל בסדר, אל תפריעו לי". למה שהוא ייקח חלק בעניין הזה?

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

בדרך כלל, מנהלת בית הספר, לפי הניסיון שלי של 32 שנה, כן? בדרך כלל מנהלת בית הספר מחלקת את השעות האלה למורים שיש להם פחות ממשרה, ואז הם צריכים צ'ופר, תוספת, לא יודע. יש כל מיני מושגים בשפה העברית שמתארים את המצב. ולכן, מי שיכול ללמד – מלמד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, שאלתי את זה כי אני יודע, עוד פעם, לא שהתוספת הזאת היא כזאת משמעותית, אבל למשל, כדי שמישהו יחנך כיתה נותנים לו תוספת. למרכז מקצוע יש תוספת למרכז מקצוע.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

אז זה בוודאי שלא, אבל יתרה מכך - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

פה אתה אומר למישהו "תשמע, בוא תלך לעשות השתלמות", אבל ההשתלמות הזאת לא נותנת לו.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

לא, אולי אם זה מספיק לגמול אז נותנים גמול. 

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

גמול כן. זה הכשרה. זה לא גמול בעבור התפקיד.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

אבל זה גמול השתלמות.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

זה גמול השתלמות.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

כן, כמובן. לכן, מלמד מי שיכול, מי שנותנים לו. אני בדרך כלל מתנסה בקדם יסודי, ואני יודע שבגני ילדים זה לא המצב. כלומר, מי שמקבל את השעות האלה זה הגננת, אין מישהו אחר. לא מגיעה מורה נוספת רק בשביל ילד אחד. אבל, המצב הוא יותר מורכב. מכיוון שעולים שעלו בשנים האחרונות, הם מגיעים לגנים שהם דו-לשוניים, כמו בגנים שלנו. עכשיו, זה מוכר אינו רשמי, זה לא גנים עירוניים. מוכר אינו רשמי לא מקבל הקצאות. כלומר, לא מקבלים שעות עבור עולים. כלומר, מצד אחד יש לנו תלמידים עולים, ובכמויות - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

למה מוכר שאינו רשמי לא מקבל הקצבה?

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

כי זה הבן החורג של מערכת החינוך. וזה גם בן חורג שרוצים למוטט אותו. זה הרבה יותר קל מאשר למוטט את החמאס, כי מצליחים בזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בדברים אחרים שהם מוכר שאינו רשמי אתה מקבל תקציב ממשרד החינוך?

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

אני מקבל הקצבה, ובהקצבה הזאת, למרות שיש לי תמיד בכיתה אחת היום 3 עד 5 ילדים עולים, אין שם זכר לשעות עברית, בהקצבה הזאת. אני יכול להראות את התקצוב. יש שעות שילוב, יש שעות כאלה לילדים עם צרכים מיוחדים. את כל זה יש. לפי הפרופיל של הילד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה גנים כאלה אתה מפעיל בארץ?

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

14 כיתות גן, ואני עוד לא מדבר על הגיל הרך, שזה עד 3. שזה גם כן נושא בפני עצמו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יש עוד גופים כמוך, אני מניח.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

אני הכי גדול מכולם. כלומר, הרשת החילונית של גנים מוכר אינו רשמי, אני יותר מוויצ"ו ויותר מנעמ"ת. לצערי, זה כמו שאמרתי - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ויצ"ו ונעמ"ת נחשבים מוכר שאינו רשמי?

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

הגנים שלהם גם, כמובן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

למה הם לא מקבלים שעות?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כי הם מאפס עד 3.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

לא, לא, לא. מ-3 עד 5. זה גנים, זה לא מעונות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה גן עם סמל מוסד.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

כן, גן מוכר אינו רשמי, עם סמל מוסד, מקבלים כל מיני שעות – זה לא. לדאבוני.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אני יכולה לבדוק את זה, זו פעם ראשונה שאני שומעת.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

ואז אנחנו, אנחנו מתמצאים בזה כבר שנים. כי אחת מהסיבות של הקמתה רשת הייתה שאנחנו מכירים בעובדה שהילדים, כאשר הם מגיעים ארצה, הם מקבלים שוק תרבותי, כולל שוק לשוני. הם לא מדברים בשפה. 

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אבל, יש לך סמל מוסד?

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

כמובן.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אוקיי.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

14. ואז הילדים האלה נכנסים לגן שבו אף אחד לא מדבר את השפה. רוסית, אני מתכוון. ואז הם מקבלים שוק תרבותי גם ממוסד חדש וגם משפה חדשה. אנחנו מכניסים את הילדים האלה בדרך רכה יותר מכיוון שאנחנו יודעים לעשות זאת; אנחנו נותנים קודם מושגים בסיסיים. אחר כך, יש לנו גם, כשהגננת שלנו מדברת עברית, הסייעת מדברת רוסית. וזה גם כן מכניס. כלומר, זו המתודה שאנחנו כבר לפני שלושים שנה הקמנו את זה, וזה עובד.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

רק שתדע שבמחקרים האחרונים 80% ללמידה ולרכישה של שפה זה מהסביבה.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

כמובן.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

ו-20% על איכות ההוראה. כלומר, אם הילדים כל הזמן בסביבה דוברת שפה - - -

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

את תומכת בגישתי, כי בבית הם לא מדברים עברית, בבית הם מדברים רוסית.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אז זה מה שאני אומרת.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

ולכן, זה לתת להם "בוסט".

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אבל גם הגן שלך מדבר רוסית.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

לא, הגן שלי מדבר גם רוסית. הוא לא מדבר רק רוסית. הגן שלי מדבר גם רוסית וגם עברית, ומכניס אותם לעברית. יותר מגן שאליו הילד נכנס ולא מבין שום מילה. וכמו שבזמנו, המורה שלי הסבירה שלי הסבירה לי את המושג "מהפכה" כשהיא הפכה את הכיסא. זאת השיטה, וזה עובד בסופו של דבר. אני יודע מה זה מהפכה, אני זוכר את זה. אבל יש שיטות אחרות. זה לגבי זה. עכשיו, יש עוד אגדה אורבנית, או סטיגמה, תקראו לזה איך שאתם רוצים, שילדים תופסים את השפה מהאוויר.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אגדה אורבנית.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

אגדה, ואגדה לא טובה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

מסכימה. מסכימה.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

אז שנה אחת, זה בטח שלא מספיק. ילד שמגיע, שוב, כמו שבוריס אמר, ממלחמה, דרך לא דרך, דרך פולין, דרך מחנה, ומגיע בסופו של דבר לישראל – הוא מגיע ביוני, ופה אני לא כל כך מבין עד היום – הזכאות שלו מסתיימת בסוף שנת הלימודים או - - - 

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

תלוי מתי הוא הגיע.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

ב-30 ביוני 2023. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה זאת אומרת? לא הבנתי.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

לא, לא. אז הוא יקבל מיוני ולאורך כל שנת הלימודים הבאה.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

שנת הלימודים, אוקיי.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

ואם הוא יגיע בדצמבר?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אם הוא מגיע בדצמבר אנחנו עושים לו ועדת חריגים.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

ובנובמבר? כי שנה אחת זה לא מספיק, בסופו של דבר.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

לא, שנייה. אתה מסתכל על השנה באופן של שנה.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

לא, אני מסתכל על שנת לימודים.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אנחנו מסתכלים על שנת לימודים.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

גם אני.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אם ילד הגיע באוקטובר, או בנובמבר, בסדר?

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

תחילת שנה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

זה תחילת שנה פחות או יותר, אבל אם בית הספר חושב שהילד לא הגיע לרמה שהוא צריך להגיע אליה אחרי שנת הלימודים, מעלים אותו לוועדת חריגים ואנחנו מאשרים לו תוספת של שנה נוספת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה קורה לילד שהגיע במאי?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אין בעיה. במאי? אין בעיה. הוא יקבל עד סוף שנת הלימודים, ולאורך כל שנת הלימודים הבאה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

עד מאי או שהוא יקבל אותה עד סוף יוני?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

לא, הוא יקבל אותה עד - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

שנת הלימודים הבאה מסתיימת בסוף יוני. מה יקרה במאי-יוני בשנה הבאה?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

בשנה הזאת, לא, לא, הוא יקבל עד סוף שנת הלימודים. הוא לא יקבל רק עד מאי. עד סוף שנת הלימודים הבאה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

למה זה לא עובד למי שמגיע בנובמבר אוטומטית?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כי זה תחילת שנה. בספטמבר רק התחילה השנה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

נו, בסדר, אז הוא יקבל אחר כך.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אבל תיקח חודש חגים. אז פחות או יותר כולם מתחילים בנובמבר ללמוד, בסדר? אוקטובר-נובמבר. תלוי מתי יצאו החגים.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

אני חושב שהיה מועיל לעשות את זה שנתיים, ואז לא להסתבך עם ועדות חריגות. אין בית ספר בודק.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

א' אני לא חושבת שאנחנו מסתבכים עם ועדות חריגים.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

לא, זה לא מסתבכים, זה פשוט שמסבכים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא משנה, עזבו, זה לא דיון פרטני. מה שכן, אני מבקש שתבדקי את הנושא הזה של המוכר שאינו רשמי. 

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כן, כן. בטח.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה לא סביר. אם מקבלים, הרי, לצורך העניין, זה גן לכל דבר ועניין. זה הגן, עם סמל מוסד, הוא מקבל מהרשות המקומית.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

עם פיקוח, עם תוכנית ליבה. עם כל מה שצריך.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

יכול להיות שרק תאריך העלייה של הילדים. טוב, אני בודקת את זה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, תאריך העלייה של הילדים לא קשור. אני מדבר כרגע על השעות.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אוקי, לא, אז בכלל, עקרוני. בסדר.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

בגלל שילד זכאי, אז הוא זכאי להכל.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בדיוק, הזכאות היא לא למוסד, היא לילד.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

כן, חד משמעית.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הזכאות היא לילד. ואז הילדים האלה, נמנעת מהם זכאות. אני לא ידעתי את זה.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

עוד מילה אחת לגבי 0 עד 3 – זה גם חשוב. זה בכלל ערוץ שמשרד החינוך לקח אחריות על הגיל הזה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

רק את הפיקוח ואת ההכשרות המקומיות.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

אחריות. הכותרת של משרד החינוך היא "אנחנו לוקחים את האחריות". כך לפחות אמרה השרה הקודמת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מי אחראי?

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אני חושבת שזה העבודה, או משרד - - -

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

לא, לא, לא. זה משרד החינוך באגף חדש, אני לא יודע אם מנהלת, לגיל הרך. ויש שם גם כן מ-3 עד 5 וגם מ-0 עד 3. מעונות יום היום בפיקוח של משרד - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה היה בממשלה הקודמת, לקחו הכול. 

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לקחו את זה בתהליך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

כל הדירוג דרגה עדיין נמצא - - -

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

זה דירוג של זכאות. כן, זה רק דירוג לזכאים, להורים שהם זכאים להנחות ב-30% מהמעונות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה ההנחות. האחריות עברה כולה למשרד החינוך.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

ופה דווקא עוד נקודה.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

אני אבדוק את זה.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

יש עוד נקודה חלשה מכיוון - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

היה ויכוח גדול על הבינוי שם, היה ויכוח גדול על הזה. אם זה עבר, וזה עבר, צריך לייצר פה משהו שהוא רלוונטי גם לגילאים האלה.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

יכול להיות שהגישה היא שאלה שהם תחת חוק חינוך חובה, שזה מגיל 3. זה יכול להיות.

 << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 

אבל מ-0 עד 3, דווקא הגיל שבו השפה משתרשת, וזה ברור – שתי שפות בו זמנית עושה בלגן לא נורמלי וצריך לעשות את זה מסודר ולפי השיטות ולא לחשוב שזה פשוט יעבוד. תודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי. אנטון אילינסקי.

 << אורח >> אנטון אילינסקי: << אורח >> 

תודה.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

היום אני מדבר בשם מנהיגת הקהילה שלנו של עולים דוברי רוסית, אולגה, שעקב נסיבות מצערות לא יכלה להשתתף באירוע זה. 

אני מתנצל שאני מדבר באנגלית, כמו הרבה עולים חדשים משנת 2022 עד 2023. לא קיבלתי הזדמנות ללמוד עברית ברמה הנדרשת והנאותה. עכשיו, אני כאן בשביל לדון בבעיות של אותם עולים. הידע של הילדים שלנו בעברית הוא קטסטרופה. כמנהיגת הקהילה דוברת הרוסית, אולגה נמצאת בקשר עם עולים חדשים, מתאמי הגירה ומורים לעברית בכל רחבי ישראל בכל יום. אנחנו יודעים שרוב הילדים בשנה השנייה שלהם כאן בארץ אחרי העלייה השתתפו בבתי הספר בשנה האחרונה, אבל הם עדיין לא מדברים עברית, לא מבינים ולא יכולים לענות על המבחנים. מדובר על ילדים בכל הגילאים ובכל הערים. חלק מהילדים לא קיבלו אף שיעור עברית בשנה הראשונה שלהם לאחר העלייה. 

יש מגשרת בנתניה שכתבה שחלק מהילדים שעלו לישראל ב-2021 בתקופת הקורונה לא קיבלו שום ידע בעברית במהלך השנה הראשונה ולאחריה. הם לא זכאים יותר לקבל שעות אולפן. יש עוד מגשרת בירושלים שכותבת שרוב תלמידי הגן לא מקבלים שיעורים בעברית בכלל בתקופת הגן, ולאחר מכן הילדים נכנסים לכיתה א' ועדיין לא מקבלים אולפן. המחסור במורים מקצועיים ללימוד עברית כשפה שנייה והמוכנות של מערכת החינוך לעולים, וגם בהקשר לצרכים של תלמידים דוברי רוסית, הוא שורש הבעיה. 

הרבה ילדים לומדים את הא'-ב' במהלך השנה הראשונה בבתי הספר בישראל, ואיזו עזרה הם מקבלים עכשיו ב-2024? ילדים בין 6 ל-12 לא יקבלו כלום. 0 שעות אולפן. התוכנית הנוספת רק עובדת בחלק מבתי הספר, היא לא חובה. כל הילדים שלנו סובלים הרבה מחוסר ידע בעברית; הילדים האחרים והמורים מתעלמים מהם, הם מרגישים בודדים ומיואשים. הם לא יכולים להתמודד עם מבחני בית הספר ללא מורים פרטיים ולא יכולים לעבור את המבחנים.

אני כאן כדי לומר שכל הילדים שלנו הם העתיד של ישראל, אבל לא לכולם יש זכויות שוות ללמידת עברית. זה דבר מוסרי. אני משוכנע שהצורך בשיעורי אולפן חייב להיקבע על ידי בחינת הידע בשפה העברית, ולא על ידי הסטטוס של הילד. אם ילדים לא מדברים וכן מבינים עברית, הם יכולים לקבל שיעורי עברית בשנה הראשונה, השנייה, השלישית, או כל שנה אחרת אחרי ההגעה לישראל. אחרת, בשנים הבאות אנחנו נראה שיש לנו אלפי אזרחים שלא השתלבו בחברה. אנחנו הכנו כאן כמה הצעות לשיפור המצב, ואנחנו מבקשים מכם להתחשב בהן. יש מסמך לפניכם, והוא הרשימה של ההצעות שאנחנו היינו שמחים להביא לתשומת ליבכם היום. תודה רבה על תשומת הלב.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. אנחנו קיבלנו את המכתב הזה כעת, אבל אין מחלוקת לגבי החשיבות של לימודי עברית לעולים בכלל. אני חושב שבוועדה הזאת הבהרנו את זה בדיונים שלנו על האולפנים לא פעם ולא פעמיים. כן יהיה פה צורך לסגור פערים בגלל מה שקרה, בגלל המשבר באולפנים. וכמובן שנוצרו פערים בתקופת הקורונה – על זה אין ספק. לא רק בלימודי עברית, אבל למי שלא יודע עברית זה מייצר עוד פערים נוספים. אני רוצה לשמוע את הסוכנות היהודית, אם יש לכם משהו להוסיף פה.

 << אורח >> ורד אחיהון: << אורח >> 

בוקר טוב, תודה. ברמת העיקרון, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מדהים עם משרד החינוך, מעבר לתוכניות, גם במסגרת משרד הקליטה, אם זה "פל"א" או "יום לימודים ארוך". הסוכנות היהודית גם מקיימת תוכניות לימודיות בתוך מרכזי הקליטה. יש לנו תוכנית שנקראת "מצופים", שכולה בגיוס תרומה לצורך מענה לנתינת 4 שעות למידה לילד, כשהוא נמצא בתוך מרכזי הקליטה. וזה כי אנחנו יודעים שהלימודים הפרונטליים שהוא מקבל במשרד החינוך לא יכולים לספק ללמידה ולשיפור שלו, ולכן גם אנחנו לוקחים מורים שחלקם פנסיונרים, שנמצאים בקשר עם המחנכת של הילד, שבודקת מה הקושי ומה הוא צריך כתוספת, כדי לסייע לו בלימודי העברית כדי שיוכל לגשת למבחנים ולכיתת השילוב, ולהיות ככלל הילדים. זה בעקרון, מעבר לתוכניות התוספתיות של פעילויות העשרה למיניהן שאנחנו נותנים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מישהו רוצה להוסיף עוד משהו? אם לא אז אסכם. למען האמת, אי אפשר להפריז בחשיבות של הסוגייה הזאת של לימודי עברית בבתי הספר. אני כן רוצה להגיד מילה על העבודה הטובה שבסך הכל נעשית בשיתוף הפעולה פה בין משרד החינוך למשרד הקליטה, שהוא באמת מחלק, וכדי שנמצא את הפעילות הזאת בכל המקומות. 

יחד עם זאת, עלו פה כמה צרכים שאני כן אבקש את ההתייחסות של משרד החינוך עליהם בהמשך. הראשון זה ההבדל שעלה פה בין חוזרי המנכ"ל – תעשו על זה איזושהי בדיקה, אם יש הבדל בין חוזר מנכ"ל 2022 לחוזר מנכ"ל 2023 באשר לשעות בחטיבות הביניים. 

הנושא השני הוא הנושא של שעות לימוד במוכר שאינו רשמי. שעות הלימוד שייכות לתלמיד, ובהתאם לבית ספר שהוא לומד בו, אמורות לעבור איתו בעצם. אני מבקש על זה תשובה.

הנושא השלישי זה תרגום בחינת הבגרות בתושב"ע ותנ"ך, מה שעלה פה, לשפה האנגלית. זה נושא שהוא באמת בליבנו. אני לא רוצה להתעסק עם הדברים האלה מעבר לזה. ותעבירי לנו את זה, טירה, בצורה מסודרת. פשוט בכתב. 

תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:13. << סיום >>