פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 34 ועדת הכספים 01/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 288 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ"ד-2023. 2. דיון מעקב אחר יישום מתווה הפיצויים בעקבות מצב הלחימה והיערכות הממשלה למתן פיצוי< נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל אחמד טיבי אימאן ח'טיב יאסין אופיר כץ נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי חוה אתי עטייה חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אליהו רביבו מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: דבי ביטון אליהו ברוכי ששון ששי גואטה סימון דוידסון ניסים ואטורי אלמוג כהן רון כץ יסמין פרידמן משה רוט מוזמנים: כפיר בטט – סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר גל ברנס – אגף תקציבים, משרד האוצר עידית לב זרחיה – דוברת, רשות המסים שי אהרונוביץ – מנהל רשות המסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים אורלי שיף – עוזרת ייעוץ משפטי חקיקה, רשות המסים רמי יצקן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים יעל אסיף – עוזרת ייעוץ משפטי, רשות המסים גיא ג'ורנו – סגן בכיר לממונה אזורי מע"מ, רשות המסים ליהי קושנר גינוסר – עו"ד, משרד המשפטים אורי צוק בר – סמנכ"ל כלכלה, משרד החקלאות אלון דסה – מנהל אגף, המוסד לביטוח לאומי רונן פוטרמן – המוסד לביטוח לאומי משה דוידוביץ – ראש מועצה אזורית מטה אשר עמית סופר – ראש המועצה האזורית מרום הגליל אבי נוימן – יו"ר משותף ועדת מסים לשכת רואי החשבון יניב פתיה – ריפוי סיני, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אלי מנטבר – חבר הנהלה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל רועי כהן – נשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל צמרת אביבי – סגנית נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אסף מור – האגודה לריפוי סיני, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים ישראלה מני – סמנכ"לית כלכלה, איגוד לשכות המסחר גנית פלג – יו"ר, אגודת מורי דרך משה נוב – חבר הנהלה, אגודת מורי דרך טלי לאופר – מנכ"לית, התאחדות משרדי הנסיעות שחר סומך – צוות פורום העצמאים מבית ההסתדרות שלומי בן גור – מנהל מטה העצמאים בהתעוררות ירושלים יקיר ליסיצקי – סמנכ"ל רגולציה, איגוד המסעדות אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל ניר ינושבסקי – סגן נשיא ויו"ר אגף בנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשינים בישראל הדר שור – נציגה ממשרד רו"ח, עיריית קרית שמונה אופיר יחזקאלי – מ"מ ראש עיריית קריית שמונה הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי – יו"ר, נשיאות המגזר העסקי ליאת נויבירט – עו"ד, לשכת עורכי הדין יוסי אלקובי – נשיא התאחדות מלאכה ותעשייה יונתן פיינגולד – יו"ר, איגוד האמרגנים ומפיקי אמנויות הבמה בישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ"ד-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה בהצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ"ד-2023. נמצאות איתנו משפחות החטופים, נבקש לשמוע אותן, אבל קודם נשמע שני ראשי ערים מהצפון כי הם ממהרים לעוד ועדה. ראש המועצה משה דוידוביץ, יושב ראש פורום קו עימות, בבקשה. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, כולנו מבינים באיזה מצב מדינת ישראל נמצאת. אני צריך לנסוע שלוש וחצי שעות, לעזוב את היישובים שלי שנמצאים במלחמה כדי לזעוק את זה שאתם לא מאשרים ליישובים שלנו את מה שאנשי האוצר אומרים לנו בדין שמגיע להם? הייתי בדיון מאוד מאוד סוער שבו ועדת הכספים אישרה מסלול ירוק לעסקים בקו העימות בצפון. אני צריך לעלות לפה ולהתחנן, היושב ראש, על נפשם של העסקים בצפון שסגורים שלושה חודשים? אתם הולכים לדבר על תל אביב, על העסקים בתל אביב, אבל יש גם קצת רספקט לכל אותם אלה שסגורים כבר שלושה חודשים. התקנות לא מאושרות, מכיוון - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא שהן לא מאושרות, הן עדיין לא הגיעו. אם זה היה מגיע לוועדת כספים, זה היה בוועדת כספים. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> הן לא מאושרות בגלל מריבות פוליטיות. מכיוון שרוצים לאשר לכל מיני מקומות שלא היו בתקנות עד כה, אלפי עסקים בצפון לא קיבלו על נובמבר ודצמבר את המענקים ואת אותן מקדמות שמגיעות להם. אני חושב שתפקידה של הוועדה בעת הזאת הוא לא להושיט יד, הוא לזעוק את זעקתנו במקום שנעלה לפה. מרביתם של החברים שנמצאים פה הם מגדלי ביצים על קו העימות, לולנים. כל יום שני וחמישי אנחנו חוטפים טילי נ"ט על הלולים. מוציא השבוע הווטרינר הראשי של משרד החקלאות מכתב למנכ"ל משרד החקלאות שבו הוא כותב שמכיוון שהלולים האלה מאוימים - הם מהווים 70% מהביצים של מדינת ישראל – הוא מציע להתחיל להקים לולים במרכז. תגידו, זה שפוי? זה אמיתי? מה קורה פה? כדאי שמישהו פה יתעורר, לעזאזל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. ראש המועצה עמית סופר. << אורח >> עמית סופר: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני מודה לך על הדיון. אני מצטרף לדברי חברי משה דוידוביץ. ישנם עדיין יישובים שבישיבה הקודמת דובר שיכניסו אותם. במשך שלושה חודשים אנשים בלי הכנסה של שקל, יישובים בטווח של שלושה וחצי קילומטר מהגבול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה השמות? << אורח >> עמית סופר: << אורח >> ספסופה, אור גנוז, בר יוחאי. הסיבה שאנשים מסכנים את עצמם והולכים בכל זאת לאסוף את הביצים, שזה סיכון של ממש וכל יום זה נס שאף אחד לא נהרג, זה בדיוק מהחשש, כמו שמשה ציין פה, שהשירותים הווטרינרים יעתיקו את מטה לחמם של אותם אנשים למרכז הארץ והם יישארו ללא כל הכנסה. חשוב מאוד, אדוני היושב ראש, להתייחס לדברים האלה, לדאוג להעביר את התקנות בהקדם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה לכם. מי ממשפחות החטופים מבקש לדבר? << אורח >> יגאל סרוסי: << אורח >> הבן שלי, אלמוג, נחטף לעזה. אנחנו לא עובדים, לא ישנים, אוכלים מעט מאוד בשביל לשרוד. אנחנו צריכים להחזיק את עצמנו כדי שנוכל להילחם על האהובים שלנו. חשבתי לעצמי מה אני יכול לחדש הרי הכל נאמר. אמרנו הכל תמורת הכל, אמרנו לעצור. אני יודע שראש הממשלה אומר שלא הציעו את הכל תמורת הכל, שהחמאס לא אמר שאם נביא להם את כל האסירים הם יתנו את כל החטופים, אבל אני לא מאמין לו, אני רוצה לדעת אם זה נכון. יש פה חברי כנסת, חברי קבינט שאני רוצה שיאמתו את זה שהוא לא קיבל הצעה כזאת מהחמאס. אני רוצה לדעת אם יש הצעה כזאת, אם הייתה הצעה כזאת. גם אם תהיה הצעה כזאת, אני רוצה שמישהו אחר ישמע אותה. להילחם? אם 20 שנה לא נלחמנו בחמאס, נילחם אחרי שהחטופים יגיעו. אחרי שהחטופים יגיעו ננחית על החמאס בכל השיטות. קודם שהחטופים יגיעו, אחרי זה נסיים את הלחימה. כל אחד צריך לחשוב כל בוקר איך הוא עושה את זה, איך הוא מביא את היקרים האלה, כי לנו אין חיים. לא אכפת לי שתיקחו את הכסף שהביאו לי, אני גם מוכן להוסיף ריבית דריבית, רק שהחטופים יגיעו. << אורח >> עמית סרוסי: << אורח >> אני אחות של אלמוג, אני עוד מעט בת 21. התכנונים שלי היו לעבוד במלצרות, לחסוך כסף ולטוס לטיול גדול. אולי אני בגיל של הילדים שלכם או אפילו קטנה מהגיל של הילדים שלכם. גם לי נעצרו החיים. יותר מזה שנעצרו לי החיים, אני גם לא יודעת איך ייראה העתיד שלי, ואני העתיד. אני רק רוצה שתצאו עם הפרצוף שלי היום ועם הפרצוף של אח שלי. לכולכם יש בית מאחוריכם, יש משפחה, יש ילדים. תדאגו שזה יישאר כל היום בראש שלכם, תזכרו אותי יושבת כאן מולכם בתור ילדה. << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> דוד שלי, קית', נחטף מהממ"ד בבית שלו יחד עם אביבה אשתו. עברו 87 יום וקית' עדיין לא כאן. אביבה חזרה אלינו לפני 36 יום. אני פה בשביל להזכיר לכם שכל האירוע הזה קרה במשמרת שלכם. אני יכול לתת לזה הרבה שמות, אבל העובדה היא שדוד שלי כרגע חטוף בעזה באשמת הממשלה הזאת. האחריות של הממשלה הזאת, של כל מי שעובד כאן, של כל מי שבא לפה, היא להחזיר אותו. האחריות שלכם היא גם לבוא אלינו, לחבק אותנו, להסתכל לנו בעיניים, להגיד לנו: "אנחנו על זה". אנחנו צריכים לשמוע את זה מכם. יש אנשים ששולטים כרגע בחיים שלנו, ששולטים בחיים של החטופים והחטופות, ששולטים על כל החיילים ששומרים עלינו בעזה. תפקידכם לסיים את הדבר הזה כמה שיותר מהר. כולנו יודעים שהציבור הישראלי בעד לסיים עם זה, בעד להחזיר את החטופים כמה שיותר מהר. אין דבר שהוא יותר חשוב כרגע מאשר להחזיר את החטופים. בבקשה תחזירו אותם, תחזירו את דוד שלי. << אורח >> ענבל: << אורח >> אני ענבל, בת דודה של טל. אני ואיתי לא מוכרים על ידי המדינה. כשאני צריכה לשלם שכר דירה בסוף החודש, בעל הדירה שלי מאוד נחמד, הוא אומר לי: "אני מקווה שהבן דוד שלך יחזור הביתה", אבל זה לא משלם את זה. את הזכויות שהמשפחות מקרבה ראשונה של החטופים מקבלות אנחנו לא מקבלים. לפעמים הקרבה הראשונה לא מסוגלת מבחינה נפשית להתמודד ולהיות חלק מהמאבק. זה מאבק של 87 ימים שאנחנו לא יודעים מתי יהיה הסוף שלו. מה שאני כן יודעת זה שב-14 בינואר, שזה עוד שבועיים, ימלאו 100 ימים. אנחנו צריכים לקנות חלב ולחם, לשלם שכר דירה. אני לא רוצה לקבל תרומות כי אני לא נזקקת, אבל אני מקבלת תרומות בשביל שאני אוכל להמשיך להילחם על בן דוד שלי. זה לא בשבילי, זה בשביל שההורים שלו יוכלו לחבק אותו עוד פעם, זה בשביל שהילדים שלו ואשתו שחזרו מהשבי יוכלו לחזור לחיים נורמאליים. אני אמשיך להיאבק על בן דוד שלי, אני אמשיך להיאבק על כל אחד מ-133 החטופים. אני לא יודעת כמה הם יכולים להיאבק על עצמם כרגע, כמה כוחות נשארו, אבל אני אמשיך. הכסף בחשבון הבנק לא ממשיך, הוא פחות איתנו. אנחנו לא מבקשים הרבה, אנחנו מבקשים לקבל זכויות כמו שמקבלים כולם. אנחנו כל שבוע פה, כאשר בשאר השבוע אנחנו בפגישות אחרות בארץ ובעולם. כמו שאמרה עמית, אנחנו נפגשים עם בכירי ההנהגה הפוליטית בעולם ומתחננים לכל פיסת עזרה ומידע שהם יכולים לתת על האהובים שלנו. הימים שאנחנו שם הם ימים שאנחנו לא עובדים בהם. אין שום מחיר לילדה בת שלוש ולילד בן שמונה שמחכים לאבא שלהם, אין מחיר לאחות שמתגעגעת לאח שלה ולאבא שחסר את הבן שלו. כשאתם הולכים לישון בלילה, אם אתם מצליחים כי אנחנו לא, תזכרו את 133 האנשים שהם לא רק תמונות, הם כל אחד עולם מלוא. הזמן שלהם נגמר, אין להם לחכות יותר. בזמן שיש פה על השולחן כל כך הרבה בקבוקי מים, שתייה וקפה, אנחנו לא יודעים מתי בפעם האחרונה הם קיבלו כוס מים ושתו ממנה, אנחנו לא יודעים אם יש להם ז'קטים כי כבר קר בעזה. חטפו אותם עם בגדים קצרים, זה היה אוקטובר, ועכשיו אנחנו ב-1 בינואר. התחילה שנה עבורכם, אבל אנחנו עדיין ב-2023, ב-7 באוקטובר. השעון מתקתק. בשבועיים האחרונים קיבלנו רק גופות. אנחנו רוצים אותם בחיים. יש משפחות שמחכות להם, אם זה ילדים, הורים, אחים, אחיינים, סבא וסבתא. סבא של טל הוא בן 94, ניצול שואה. הוא לא יודע שהנכד שלו חטוף כי אם הוא ידע זה יהרוג אותו. למה? כי הוא כבר מתמודד עם זה שנכד אחר שלו נהרג ב"צוק איתן". רבותיי, אין להם לחכות יותר. אנחנו לא רוצים אותם בארונות, אנחנו רוצים אותם בבית, חוזרים לחיים. עד שהם לא יהיו פה לא יהיו לנו חיים. אם אתם המשכתם, זה שלכם, אבל אנחנו לא המשכנו וגם לא נמשיך עד שהם יהיו פה. החובה שלכם להחזיר אותם הביתה בחיים עכשיו. כל אחד ואחד מכם חייב לקום כל בוקר ולהגיד: "מה היום אני יכול לעשות על מנת להחזיר אותם הביתה", כל אחד ואחד מכם שפוגש את ראש הממשלה נתניהו ואת הקבינט. אתם מסתכלים עלינו. אין שום דבר שחשוב יותר מלהחזיר אותם ואת החיילים שנלחמים עכשיו בצפון ובדרום הביתה. להחזיר את המדינה הזאת לשפיות? כן, נכון, אבל בלי שהם בבית אין לנו זכות קיום פה, אין לנו מה לעשות פה יותר. אם יעל ונווה לא יוכלו לשחק יותר עם אבא שלהם, אין לנו מה להישאר פה. סבא שלי וסבא של טל הקימו את המדינה הזאת אחרי השואה. אני שמחה להגיד שמזל שסבא שלי לא בחיים כדי לא לראות מה קרה מהמדינה שהוא נלחם עליה כשהוא ברח מהנאצים ונלחם בפרטיזנים. סבא שלי זה דגל הדיו באילת, כולכם יודעים מה זה אומר. אם טל לא חוזר אין לנו קיום פה, אפשר לסגור את הכל וללכת. אין לנו טיפה של קיום בלי הנשים, בלי הגברים, כולל החיילים החטופים מ"צוק איתן" אורון שאול והדר גולדין. רבותיי, זו הממשלה שלכם, זו המשמרת שלכם, זו החובה שלכם להחזיר לנו אותם הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. כמובן שהדברים שלכם נכנסים אל הלב. כל חברי הכנסת פה גם מעלים את זה וגם משתדלים לעשות על פי מה שאתם מבקשים מאיתנו. אני לא חושב שיש פה איזה חבר כנסת שלא חושב מה אפשר לעשות. כולם חושבים מה הם יכולים לעשות. עמית, גם לי יש ילדים בגיל שלך, לכן זה עוד יותר כואב כשאת אומרת את המציאות. אנחנו חשים את הכאב ואת השותפות הזאת. אנחנו צריכים לעשות הכל על מנת שהם יחזרו בריאים ושלמים כמה שיותר מהר. תפקידנו להמשיך, להציף ולשאול את השאלות הנוקבות. כיושב ראש סיעת ש"ס אנחנו נעשה את הכל, אין שום סימן שאלה על העניין, יש רק סימן קריאה. אנחנו נעשה כל מה שרק אפשר על מנת שיחזרו הביתה בריאים ושלמים, זו התפילה של כולנו, זו התקווה של כולנו. << אורח >> ענבל: << אורח >> גם להם יהיה צריך לדאוג מבחינה כספית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מהיום צריך לדאוג להם לאחר כך, לא כשהם יחזרו. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הם יהיו נפגעי פעולות איבה. << אורח >> ענבל: << אורח >> לשושן הרן שחזרה מהשבי אין בית, הבית שלה בקיבוץ בארי לא קיים. הגברת הזאת חיה כרגע בבית שמישהו שלא חי בארץ תרם לה. היא לא קיבלה כסף לקנות בית אחר, היא לא קיבלה שום דבר, היא חיה מתרומות. אני יודעת ששבויים אמורים להיות מוכרים עם 100% נכות, רק שזה לא קורה בפועל. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עובדים בימים אלה על תיקוני חקיקה, על כל הלקונות של אותו חוק. אנחנו עובדים בימים אלה מול מטה החטופים, ביקשנו שהם ישלחו אלינו כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כדי שנעבוד על זה היום, לא אחרי שהם יחזרו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יודעים שיש עוד לקונות, אבל אנחנו ממתינים להערות של מטה החטופים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ויש הסכמה מצד כולם, נכון? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> של כולם, של כל סיעות הבית. << אורח >> ענבל: << אורח >> לא לחכות שהם יחזרו, כבר עכשיו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כן, חד משמעית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה לכם. מי מציג לנו את התקנות? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> השאלה, אדוני היושב ראש, אם יש משהו חדש מהדיון שהיה בשבוע שעבר, אם יש התקדמות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הצגנו בשבוע שעבר את התקנות. מדובר בתקנות שמאריכות, שנותנות פיצוי גם לחודש דצמבר, ואני מדבר על המתווה של כל הארץ, לא על המתווה הספציפי ליישובים שנפגעו. ברגע שמאריכים את זה לדצמבר הבחינה נעשית על נובמבר ודצמבר יחד גם למי שמדווח חד חודשי וגם למי שמדווח דו חודשי. בפעם שעברה דיברו על האנשים שיכולים להיפגע מזה ועל האנשים שיכולים להיות מוטבים מהדבר הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בתום הדיון הקודם חבר הכנסת גפני ביקש מכם לבוא עם נתונים ועם פתרונות. יש משהו שהתקדם מאז הישיבה האחרונה? יש נתונים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הבעיה שעלתה בפעם הקודמת הייתה לגבי מדווחי חד חודשי שעכשיו אמורים לדווח בדו חודשי, נובמבר ודצמבר ביחד, והטענה שעלתה כאן הייתה שהפגיעה שלהם יכולה להצטמצם בגלל דצמבר. אנחנו לא רואים דרך אחרת ממה שקבוע בחקיקה הראשית היום, אנחנו עדיין חושבים שחד חודשי צריך לדווח את נובמבר ודצמבר ביחד. יש לכך שלוש סיבות מצטברות. סיבה ראשונה, שוויון בין עוסקים של דו חודשי לבין עוסקים של חד חודשי. סיבה שנייה היא שהרבה יותר נכון לקחת את החודשיים יחד - ככה זה נעשה כל הקורונה וב"צוק איתן". עסק שהלקוחות לא הגיעו אליו בחודש נובמבר אבל כן הגיעו אליו בחודש דצמבר בצורה כפולה, מצליח לתקן את המחזור שלו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם הוא לא תיקן את המחזור שלו? אם הייתה לו ירידה של 30% בנובמבר ולא הייתה לו ירידה בדצמבר, הוא לא יקבל שקל על נובמבר שירד לו 30%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הסיבה השלישית היא סיבה תפעולית שקשורה לכל התהליך הזה. יש כאן אירוע שלא נתפס בגודל שלו שאנחנו מנסים כל היום למצוא פתרונות איך ליישם אותו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צריך כוח אדם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם כוח אדם, גם מחשוב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בשביל זה אנשים ישלמו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הסברתי שזו הסיבה השלישית. עמדת האוצר היא שצריך להגיש את שני החודשים האלה יחד, זה לא יכול להיות כל חודש בנפרד. אפשר להתווכח אם ההחלטה המקצועית נכונה או לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אתה יכול להגיד שאפשר להתווכח מקצועית. יכול להיות שחברי הכנסת פחות מקצועיים, אבל ישבו פה גורמי מקצוע סביב השולחן ואמרו לך שלא בדיוק נכונות הסיבות שאתה אומר. אם בנובמבר הייתה לו ירידה של 30% והייתה לו בדצמבר ירידה של 15%, אתה לא מפצה אותו. אם מדברים על ענף המסעדות, אז אותו אחד שהיה רעב בנובמבר לא השלים את הרעב שלו בדצמבר. אותו אחד שהמדינה אמרה לו להמשיך להחזיק את העובדים, לתת להם שכר של 75%, פתאום בחודש דצמבר מגלה שהוא הפסיד בגלל שהוא שמע למדינה ועשה את זה. מה אתה עונה לאותו אחד? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> גם יכול להיות מצב שבמשך שלושת השבועות הראשונים של נובמבר אותו אחד לא פיטר את העובדים שלו כי הוא אמר שהוא יקבל 75% עבורם, כשבשבוע האחרון של נובמבר הייתה לו התאוששות אדירה כך שהפגיעה שלו ירדה מתחת ל-25%. הוא החזיק את העובדים שלו כי הוא אמר שאם תהיה לו פגיעה מהותית הוא יקבל פיצוי מהמדינה, אבל בסופו של דבר לא הייתה לו פגיעה מהותית. כולנו פה הסכמנו ש-25% זה הסף, כי הגדרנו את המענק הזה כמענק המשכיות עסקית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הסכמנו שזה לחודש. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בגלל שזה התחיל באוקטובר, לא בספטמבר, היינו צריכים להתאים את זה לחודש השני של הדו"צ, של אותו צמד חודשיים, לכן גם עשינו את ה-12.5% למי שמדווח דו חודשי. אם המלחמה הייתה מתחילה בספטמבר, היינו עושים את הדבר הזה בדיוק כמו שעשינו בקורונה. מה שבאנו עכשיו זה לא באנו ותיקנו את מה שקבוע בחקיקה, פשוט קבענו התאמות. כל הצעד הזה הוא ליישם את מה שכתוב בחוק. לא באנו ושינינו שום דבר ממה שהחקיקה הראשית קבעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מכיוון שישבו פה אנשים סביב השולחן ואמרו שיש כאלה שנפגעים מזה, אמרנו שאו שמי שהיה חד חודשי ימשיך להיות חד חודשי ומי שהיה דו חודשי ימשיך להיות דו חודשי, או שתתנו אפשרות של השגה. גם אפשרות של השגה אתם לא מוכנים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הרעיון של השגה הוא לבוא ולהגיד: "אני מאפשר לבן אדם שלא ירד מתחת ל-25% במשך חודשיים לקבל את המענק". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל לא לגבי החודש שהבטחת לו. אתה שלחת את הבן אדם, אמרת לו שאם יהיה לו הפסד של חודש הוא יקבל. היה לו פה הפסד של חודש. בזה שאתה מחבר לזה שמגיש חד חודשי את החודשיים האלה אתה פוגע בו. אם תגיד שבהשגה צריך שיהיה לו מעל סכום מסוים של אחוזי הפסד, יש על מה לדבר, אבל אתה דוחה את זה לגמרי. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> קיימנו שיחות איתכם ועם אנשי המקצוע האחרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה שקיימת איתנו שיחות עוד לא אומר שהסכמנו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> חד משמעית, אבל לא דחיתי שום דבר על הסף. כל תיקון כזה, כפי שגם נאמר, ידרוש חקיקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אל תדאג, החקיקה זה התחום שלנו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אתם הריבון, אתם המחוקקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כיף לשמוע את זה מכם, אבל זה רק על הנייר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כפי שגם אמיר אמר, יש הרבה עסקים שמוטבים מזה. אתה נתת את הדוגמה של ה-30 וה-10, אבל יש גם את הדוגמה של 40 ו-20. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> משרד האוצר לא רוצה שבן אדם יקבל את מה שמגיע לו לפי הצדק. האוצר כל הזמן מבקש מאנשים לשלם מס אמת. אתה בא עכשיו ואומר: "בזמן שאני צריך לתת אני לא רוצה שזה יהיה אמת, אני רוצה שזה יהיה ליד, אני רוצה שזה יהיה קרוב". אם בן אדם שמדווח חד חודשי בא ואומר לך שהוא הפסיד 30% בנובמבר, למה אתה לא נותן לו? הדבר היחידי שקיבלו אנשים זה 60% על אוקטובר. עכשיו רוצים שהם יממנו גם את נובמבר וגם את דצמבר - למה? אתה את המשכורת שלך מקבל כל 1 לחודש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפני חודש וחצי כשישבנו כאן ודיברנו על התקנות, נאמר לנו שאנחנו יכולים לאשר את אוקטובר. את נובמבר אמרו לנו שיהיה אפשר לאשר בתחילת דצמבר. אנחנו כבר בינואר. אני מאוד מקווה שהשבוע יהיו תקנות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כולנו מקווים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מרגיש שלגבי הסוגיה של חד חודשי או דו חודשי אנחנו באותו סיפור, באותו לופ, אנחנו לא מצליחים להתקדם. דיברתי על מקרה מאוד מאוד ספציפי, על עסקים שנפגעו באופן מהותי בחודש נובמבר, ואפשר להתווכח אם זה 30%, 40%, 50%, כשהתאוששות מסוימת בחודש דצמבר מוציאה אותם מהמתווה לגמרי. דיברנו על זה שלא נדרוש עכשיו לשנות את המערכת כי אנחנו מבינים את הקושי התפעולי ורוצים להתחשב, אבל גם אמרנו שאנחנו רוצים להתחשב בעסקים ולכן אנחנו מציעים את האופציה של השגה. גם לגבי השגה לא קיבלנו מענה. אני עדיין חושב שהמטרה שלנו היא לעזור לעסקים. אנחנו באירוע בגדול, באירוע חריג מבחינת האזרחים, מבחינת העסקים, לא רק מבחינת רשות המסים, ואנחנו כאן כדי לעזור לעסקים. אני חושב שאנחנו צריכים למצוא פתרון לסוגיה הזאת. אני קורא לנציגי רשות המסים להתחשב גם בנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> פגשתי עכשיו את המפגינים מקו העימות שמפגינים למטה. אתה שומע ילדים שאומרים שהם מפחדים. הם נמצאים חמישה קילומטרים מהגבול. גם כשהם חוטפים הם סובלים וגם כשמגיבים הם סובלים. כשאתה שומע אותם, אתה אומר, עד איפה הגענו במדינה שאותם ילדים צריכים לפחד לצאת מהבית, צריכים ללמוד בתוך מקלט, לא יודעים מה יקרה איתם מחר. שמעתי כאן למטה אנשים שיש להם עסקים ויש להם עובדים. הם אומרים: "המצב שלנו כל כך קשה שאנחנו לא יודעים איך אנחנו גומרים את החודש. לא בשביל זה אנחנו נמצאים בצפון, בקו עימות". אני זוכר שבדיון הקודם נציג האוצר אמר שאם הם יתנו על חודש נובמבר ואנשים בחודש דצמבר יבואו עם הכנסה גדולה, אף אחד לא יוכל להגיד להם כלום. כשאמרתי לאוצר שהם יוצאים מנקודת הנחה שאנשים רוצים לרמות, הם אמרו שהם לא יוצאים מנקודת הנחה שאנשים רוצים לרמות אבל מצב כזה יכול לקרות. אחד שנפגע ב-40% בנובמבר אבל בדצמבר לא הפסיד אף שקל, הייתה לו את אותה הכנסה, לא יקבל אף שקל. אם מחברים לו את שני החודשים, הוא לא יקבל אף שקל על נובמבר למרות שהוא הפסיד 40%. לא יכול להיות שהאוצר יגיד שהם לא זזים מהעמדה שלהם ולנו, חברי הכנסת, לא תהיה היכולת לשנות. אני מציע שמי שהגיש חד חודשי יגיש חד חודשי, מי שהגיש דו חודשי יגיש דו חודשי, ואם לאותו אחד שמגיש חד חודשי נראה שיש עלייה בדצמבר מעל 50%, 40%, ניתן יהיה לפתוח לו את הכל מחדש ולהתחשבן איתו על נובמבר. לא יכול להיות שנזרוק אותו החוצה עם הפסד של 40% בנובמבר שאותו הוא לא החזיר בדצמבר. יש לנו את היכולת לשנות את מה שמגיע ממשרד האוצר, מרשת המסים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר, יש לך תשובה לגבי ההשגה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> רק לפני חודש וחצי סיימנו לתקן את החקיקה הזאת במשכן הזה. החברים פה הם אלה ששינו את הרוב המוחלט של ההצעה שהגיעה ממשרד האוצר. אתם עשיתם את החקיקה הזאת, אתם קבעתם סכומים הרבה יותר נדיבים ממה שהיה בעבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה רוצה לומר? שאתה עכשיו קובע? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מה שכולנו הסכמנו עליו בחקיקה זה העניין של ירידה של 25%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בכמה זמן? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בגלל שהמלחמה פרצה בחודש אוקטובר, לא בספטמבר, אמרנו שאנחנו עושים לדו חודשי ולחד חודשי 12.5% כדי לא לפגוע בעיקרון השוויון. כל מטרת המענק הזה, וכולנו הסכמנו על זה, היא המשכיות עסקית. מטרתו של המענק אינה לתת סתם כסף. המטרה הייתה שמי שהתאושש בדצמבר יצא החוצה. היה אפשר גם להגיד שהוא נפלט החוצה מהמתווה אם בשבועיים הראשונים של נובמבר הוא נפגע ובשבוע האחרון של נובמבר הוא התאושש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש תשובה על ההשגה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> התשובה להשגה היא התשובה למהות של כל הדבר הזה. אתה אומר שהשגה תהיה לגבי מי שלא נפגע ב-25% באותם חודשיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיה אירוע באוקטובר ואירוע בנובמבר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש גם אירוע בדצמבר, לכן אנחנו פה. כל פעם יכולנו להיכנס לחדר, להסכים על דברים מסוימים, אבל פה אלה העקרונות המרכזיים שעמדנו עליהם לאורך כל החקיקה. לבוא ולהגיד על הדבר הפרוצדוראלי שבאנו לעשות שאתם לא מוכנים, שאתם לא סופרים אותנו, זה פשוט לא במקום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> העובדה שבתחילת ינואר אנחנו מאריכים פיצויים על חודשים שכבר פקעו ולא חודשו במועד, זו תעודת עניות שלנו ושל שר האוצר. פרסם שר האוצר תכנית מאוד מפוצצת לפיצוי חיילי המילואים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הם הגיעו לפה לדבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לנו כאן אוכלוסייה שהיא בהרבה מקרים אוכלוסייה חופפת – מדובר על חבר'ה שעובדים, שמשרתים, שמשלמים מסים, כשלא מעט מהם הם או סטודנטים או עצמאים. שמענו את שר האוצר אומר שתהיה תכנית עם קרן מיוחדת. מה הסטטוס של ההכרזה הזאת? מה המקור התקציבי שלה? מתי מתכוונים להביא את הדבר הזה לפה? מה היחס בינה לבין החקיקה הזאת? למה אני שואלת את כל השאלות האלו ברקע הדיון הזה, הרי אין פה מחלוקת, כולנו בוועדה הזאת רוצים להאריך את התקנות של מס רכוש, את המסלול הירוק ואת המסלול האדום? כי אני מבינה שכל הוויכוח הזה על החודשי ועל הדו חודשי, מעבר לעיקרון הרוחבי, הוא לא עלות תקציבית גדולה, זה במקרה הטוב מאה וקצת מיליון שקלים. אנחנו ישבנו בוועדה הזאת וברוב שאני התנגדתי לו העברנו מיליארדים של כספים קואליציוניים. רק אתמול, בסוף השנה האחרונה הוספנו למשרד למשימות לאומיות, שמבסיס של 150 מיליון הוא גדל ל-500 מיליון מכספים קואליציוניים, עוד 110 או 200 מיליון שקל, תלוי של מי הגרסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 110 בלבד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חשוב לי להבין את הנושא של החקיקה לגבי המילואימניקים, את זה שאתם אומרים שפה מדובר בפיצוי על פגיעה מהותית בעסקים, כשהדו חודשי הוא זה שנותן את המענה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בהמשך לדיון שהיה בשבוע שעבר שבו קיבלנו נתונים, אני רוצה לדעת גם היום נתונים, לדעת את כמות הבקשות שהגיעו אליכם, כמה קיבלו את כל מה שמגיע להם, שזה 100%, כמה קיבלו חלקי, כמה סורבו. את התקנות של נובמבר אמרתם שתביאו בשבוע שעבר. אנחנו כבר בשבוע חדש ועוד לא הבאתם את התקנות. מתי אתם מתכוונים להביא את התקנות של עד 40 קילומטר לאותן רשויות בצפון? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הדבר המרכזי שאנחנו צריכים להבין זה את הנושא התפעולי, את זה שתפעולית לא יודעים איך לקיים את התקנות האלו. צריך להבין שאת אותו בעל עסק, ולא משנה איפה הוא נמצא, זה לא מעניין. אם יש בעיה תפעולית, צריכים לפתור את הבעיה התפעולית הזאת. אם בנובמבר לבעל עסק יש ירידה של 40% ובדצמבר הוא יהיה בירידה של 5%, הוא לא יקבל כלום, הוא מחוץ למתווה לגמרי. אותו בעל אטרקציה באילת לא יקבל כסף במתווה הזה. כל מי שיושב פה צריך לדאוג לאותם בעלי עסקים שלא יתמוטטו, שימשיכו לעבוד, כי זה חשוב לכם כמו שזה חשוב לנו. צריך לפתור את הנושא התפעולי, אדוני היושב ראש, כי זה האירוע פה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נמצאים היום בזמן שהפיצויים היו אמורים להתקבל ועוד לא התקבלו. אני גם שומע את נציגי האוצר אומרים שאולי לא צריך להאריך את זה. מה שלא צריך לעשות זה להעביר כספים קואליציוניים מיותרים, מה שלא צריך לעשות זה להעביר כספים למשרד למשימות לאומיות שאף אחד לא יודע מה המשימה הלאומית, ומה שצריך היה לעשות אתמול זה להעביר כספים למילואימניקים שנלחמים בשביל שאנחנו נוכל לשבת פה ולדבר. צריך רגע לעשות סדר בתפיסות ועם מה באים לשולחן הזה. כל המדינה צריכה לראות איך היא עוזרת למילואימניקים שעזבו הכל ונמצאים כבר מעל 80 ימים בלחימה. אנחנו פה יושבים ואומרים שהכסף לא הגיע, שיש קריטריונים, שנראה מה נעשה, שאולי זה יהיה עוד חודש, אולי פחות חודש. תתחברו לנתונים. אנחנו רוצים לדעת מי לא קיבל, למה הוא לא קיבל, איך אפשר לעזור לו לקבל. אני מציע לך, אדוני היו"ר, לא להתעסק פה בדברים אחרים, לא להעביר כספים, לא לעשות כל מיני שינויים תקציביים כאלה ואחרים ושיסבירו לנו שיש כסף לכולם, שיש מספיק כסף במדינה, כי אנחנו מבינים שהיחידים שאין להם מספיק כסף זה אלה ששלחו אותם להגן על מדינת ישראל. חייבים לשנות את זה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שדי ברור שכולם כאן מסכימים, אם זה קואליציה, אופוזיציה וכל סיעות הבית. השאלה המרכזית שחוזרת על עצמה היא מתי. כמה בעלי עסקים יפשטו את הרגל ויסגרו את העסקים שלהם עד שאנחנו נחליט ונצביע? הרי בסופו של יום מי הם בעלי העסקים, מי הם העצמאים? אלה המילואימניקים, אלה ההורים של המילואימניקים ושל הסדירניקים, אלה האחים והאחיות שלהם, אלו נשות או הבעלים של המילואימניקים, אלה אזרחי מדינת ישראל שחיים בחרדה הזאת מה-7 לאוקטובר, אלה האנשים שחיים בקו העימות, אלה האנשים שחיים ליד קו עימות, אלה כאלה שלא פונו אבל החיילים עדיין נחים אצלם בגן שעשועים ושומעים את הבומים ומההדף החלונות בלילה נפתחים. אין כאן אנשים שלא מעורבים באירוע המלחמה, וזה לא משנה איפה העסק שלהם נמצא. אנחנו רואים את נתוני האשראי, אנחנו רואים את הירידות בנתוני האשראי בכמעט כל עיר, מי יותר ומי פחות. אנחנו הצגנו את הנתונים, בעלי העסקים הציגו את הנתונים. היחידים שלא הציגו שום נתון שסותר את הנתונים זה האוצר. בכל יום שעובר לאוצר קל יותר, הוא יצטרך לשלם פחות, כי לעסק שפשט רגל כבר לא צריך לעזור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תגידו לנו במה עוזרים למילואימניקים. אני חושב שלמילואימניקים שרק בשנה שעברה פתחו או שיש להם עסק חדש צריך לעשות מתווה. גם אם המתווה לא ספר אותם, צריך לעשות להם משהו, אי אפשר שהם יפסידו. הם שנמצאים שם צריכים לחשוב מה קורה עם העסק שלהם, מה קורה עם הילדים שלהם, לחשוב אולי לילדים אין פרוסת לחם. ראיתי כתבה על אותו אחד שהיה לו חלום לפתוח נינג'ה בנהריה, בן 38, וראיתי את שמעון הספר מאשדוד. כל אלה הם אנשים צעירים שרק התחילו את החיים שלהם וזה העסק הראשון שלהם. בשבוע שעבר היה פה חייל מילואים שאמרו שהוא לא הגיש, כשאני יודע שאחר כך גם הצליחו ועזרו לו, אבל זה לאו דווקא הגשה. לפעמים כשהוא שם אין לו את הזמן להגשה, אין לו את הזמן לחשוב על עצמו. הרי אתם יודעים מי העסקים האלה, אתם יודעים מי המילואימניקים שיש להם עסק. שימו להם מקדמה, אחר כך נדבר. לא יקרה מה שקרה בקורונה שהיו צריכים להחזיר, כי לחבר'ה האלה צריך לתת קצת יותר. רב סרן יניב פתיה, בקשה. << אורח >> יניב פתיה: << אורח >> שוחררתי ממילואים ביום חמישי האחרון, אחרי 180 יום. מכיוון שפתחתי עסק השנה אני מקבל 9,000 שקל. היה לי סניף אחד לפני שנה, כשבמהלך 2023 פתחתי סניף נוסף ברמת השרון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה עסק? << אורח >> יניב פתיה: << אורח >> קליניקה לרפואה סינית. אני יושב ראש האיגוד לרפואה סינית בישראל. כשנפגשתי עם אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון, ואמרתי לו שהוא לוקח לי 4,500 מתוך ה-9,000 שקיבלתי, הוא אמר לי: "אין מה לעשות, עסק צריך לשלם". כשפניתי לסניף השני בתל אביב, הפקידה צחקה עלי ואמרה לי: "יש לך 5% הנחה על הבית בתל אביב, אבל עסק תמיד משלם". לא דיברתי על שכירות לעסקים, לא דיברתי על זה שיש לי ילדה שתהיה בת ארבעה חודשים מחרתיים, על כך שאני רץ קודם כל לראות מה קורה עם העסק ורק אחר כך רץ לראות מה קורה איתה. כשהגשתי את הבקשה, קיבלתי מכתב מאוד יפה למייל: "פנייתך נדחתה, המכתב יישלח לך בהמשך". עדיין לא קיבלתי את ההסבר למה. אני אשמח לדעת למה אני צריך לשלם 9,000 שקל, למה אני צריך בגיל 35 לבקש הלוואות מההורים שלי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אתם לא כותבים את הסיבה? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> על סיבה אתה יכול לערער. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 9,000 שקל לרב סרן בצו 8. מי יכול להתקיים מ-9,000 שקל? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מכתבי ההחלטה התחילו לצאת בשבוע שעבר. אחרי שהייתה תקלה עצרנו את זה. הוא יקבל מכתב החלטה. מחר כולם יתחילו לקבל מכתבי החלטה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תבדקו אם אפשר להחליט אחרת, תבדקו את זה עוד פעם. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> זה לא פרטני. זה שהוא הגיע לפה לא אומר שצריך לטפל רק בו. יש פה בעיה מערכתית. << אורח >> יניב פתיה: << אורח >> זו לא בעיה רק שלי, זו גם בעיה של המעסים, של הנטורופתים, בעיה של כל בן אדם שמוכר את הזמן שלו ולא מוכר מוצר. אני לא יכול לעבוד בזמן שאני במילואים, אני לא יכול לעשות הכנסה נוספת מאתר אינטרנט כזה או אחר. על הזמן שלי אני מקבל כסף. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כדי לדעת אם יש בעיה רוחבית בחוק שעשינו או אצלנו במערכת - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> או שיפטרו אותו מהארנונה, או שיתנו לו יותר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה מגוון רחב של עסקים. היום בבוקר קיבלתי פניית ציבור ממישהי שיש לה סטרטאפ שהיא פתחה רק השנה ואין לה דוחות, אין לה כלום. היא כנראה תפשוט רגל בגלל אותם דברים. << אורח >> אסף מור: << אורח >> אני בן 45, משרת בחטיבת הנח"ל כבר 25 שנה, נשוי ואבא לארבעה מתל אביב. גם אני כמו יניב מטפל ברפואה סינית ועובד כעצמאי. אני מוכר את המומחיות שלי ואת הזמן שלי, מה שאומר שכשאני לא נמצא בעסק העסק לא עובד, העסק מפסיד כסף. אני רוצה לדבר בתור בעלים של מרכז רפואות - המרכז הגדול ביותר בארץ שמטפל ברפואה משלימה. המרכז הזה הוא מרכז בצמיחה, הוא קיים חמש שנים. זו הפעם החמישית שאני חוטף משבר. למה? כי לאורך כל הדרך אני עסק בצמיחה. כשמשווים אותי לשנה שעברה, אני כל הזמן נמצא במינוס. המתווה שהצעתם משווה אותי לאוקטובר שנה שעברה שהיו בו שבעה ימי עבודה. אמנם השנה עבדנו שמונה ימי עבודה ואין לי ירידה בהכנסה, אבל ההוצאות שלי גדלו פי 2 כי העסק שלי גדל פי 2. על אוקטובר לא קיבלתי מענק, וגם על נובמבר ודצמבר אני לא זכאי למענק. הציעו לי לסגור את העסק, לסגור את הדלתות, להחזיר ללקוחות כסף כדי שתהיה לי ירידה מתחת ל-25%, אבל אני לא רוצה כי יש לי עובדים, יש לי ספקים, אני רוצה להמשיך לעבוד, אני רוצה שהעסק ימשיך לעבוד. אמנם ההכנסה שלי היא לא מתחת ל-25% משנה שעברה כי העסק ממשיך לעבוד, אבל ההוצאות שלי הן פי 2. אני מפסיד כל חודש למעלה מ-50,000 שקל ואין לזה מענה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול להסביר למה ההוצאות הן פי 2? << אורח >> אסף מור: << אורח >> כי העסק גדל. באוקטובר שנה שעברה עבדו אצלי בעסק 20 מטפלים. היום עובדים בעסק 35 מטפלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההוצאות שלך היו גדלות גם בלי קשר למלחמה. אלו חדשות טובות שאתה משקיע בהרחבת העסק. << אורח >> אסף מור: << אורח >> אני משקיע, אבל אתם משווים אותי לשנה שעברה שבה היו לי 20 מטפלים. יחסית לשנה שעברה אני עם אותן הכנסות אבל עם הוצאות שהן פי 2. אם היו משווים אותי לחודשים מקבילים, היו רואים שההכנסות שלי ירדו ב-50%. הטריק הזה של להשוות לשנה עברה אי אפשר לחשוד שאין בו יד מכוון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה להשוות לשנה שעברה ולא להשוות לחודשיים לפני? << אורח >> אסף מור: << אורח >> חודש שבו יש שבעה ימי עבודה משאיר אותי ללא זכות למענק. אני מגיע הנה מעזה אחרי 87 יום. לפני 87 יום קפצתי עם הצוות שלי לגבול הצפון, משם ירדתי לעזה, למחנה הפליטים ג'באליה ולמחנה פליטים שאטי, שם אני מסתובב כל היום. אני רוצה לתאר לכם איך נראה סדר היום של כל הצוות שלי. אני סגן מפקד בצוות של אנשים מבוגרים שמשרתים בחטיבת הנח"ל כבר 25 שנה, אנשים עם הרבה מאוד ניסיון. אנחנו קמים ב-07:00 בבוקר אחרי שסיימנו משימה בשעה 04:00, 05:00 ואז פותחים מחשבים, מתחילים לעבוד, מדברים עם רואי החשבון, עם הבנקים, עם רשויות המסים, מנסים להציל את העסקים שלנו. ב-10:00 אנחנו יוצאים שוב למשימה עד 03:00 לפנות בוקר. זאת פשוט בדיחה שיושבים סטודנטים, קצינים ואנשים מכל רחבי הארץ ומנסים להציל את העסקים שלהם. אני רוצה לספר לכם סיפור קצר על אדם מיוחד, על קצין האחזקה שלנו בחטיבה שקוראים לו זיו בן בועז. גיליתי שהג'יפים שאני נוסע עליהם לא מתקלקלים בגלל המנוע, הם מתחילים להתקלקל בגלל שהברגים הקטנים משתחררים. כשזיו הבין את זה, הוא היה מרים אלי טלפון כל בוקר ושואל אותי: "אסף, מה אני יכול לעשות". כל בוקר הוא בא לטפל לי בג'יפ, כל בוקר הוא שואל איך הוא יכול לעזור לי. כשהוא הבין שהוא נמצא רחוק מידי, הוא הביא את הסדנא שלו שתשב לידי, ליד הצוות שלי. העסקים שמוכרים את המומחיות ואת הזמן שלהם הם הברגים הקטנים. אני לא חברת הייטק, אני לא המנוע הגדול וגם לא המחשב של הרכב, בטח לא הקרבורטור או משאבת הדלק. אני הבורג הקטן במערכת. אנחנו מתחילים להישבר לאט לאט. אני לוקח הלוואה בשביל לשלם מיסים. אם אני לא אוכל להמשיך להחזיק את העסק שלי, העסק שלי יתחיל להיסגר. כבר קיבלתי הנחיה מרואה החשבון שלי לסגור את העסק. אני מנסה להילחם בזה. זיו הבין את זה, אבל אתם לא מבינים את זה. מה שהיינו צריכים זה שאתם כמו זיו תבואו אלינו לעסקים, במיוחד כשמדובר במילואימניקים שאין להם זמן להתחיל להתעסק. על חצי מהדברים שאמרתם אני אפילו לא שמעתי כי לא היה לי זמן לפתוח חדשות. אני הייתי צריך שתבואו אלי ותגידו לי: "עסק קטן של מילואימניק, מה אני יכול לעזור לך, איך אני יכול לטפל בך?" זה קצת מעליב שכשאנחנו אומרים את הדברים האלה, אנשי רשות המסים מתעסקים בטלפונים שלהם. אתם אפילו לא מסתכלים לנו בעיניים. הייתם צריכים לבוא אלי למילואים ולשאול אותי: "אסף, איך אני יכול לעזור לך?" אם הייתי אומר לכם שהפסדתי 150,000 שקל באוקטובר, הייתם צריך לתת לי 150,000 שקל ולהתחשבן איתי בסוף השנה. אני הרי משלם מסים, אני לא יכול להסתיר שום דבר. בסוף השנה היינו מתחשבנים על הכסף, בדיוק כמו שחבר הכנסת חמד עמאר אמר. הבעיה שנקודת המוצא זה שאני משקר, נקודת המוצא שאני לא אמין, שאני צריך להוכיח כל הזמן. כעסק קטן היום יום שלי הוא בהוכחה לרשויות המסים כמה אני מרוויח. כל היום אני חשוף לקנסות, כל היום אני חשוף לעיקולים. תראו, אני לא חברה גדולה, אין לי סוללה של עורכי דין, אין לי סוללה של רואי חשבון, אין לי לוביסטים בכנסת, אין לי אף אחד חוץ מעצמי והמעט עובדים שלי. מה שציפיתי זה שברגע האמת תהיו כמו זיו, תבואו אלי ותשאלו אותי מה אני צריך כדי שאני לא אצטרך לרדוף אחריכם. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> זה ממש מצער שלמילואימניקים אין ראש שקט להילחם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אם אפשר התייחסות לגבי המקרים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אין לי ספק שמכל הכספים הכסף הכי נכון הוא הכסף למילואימניקים. << אורח >> אסף מור: << אורח >> אז למה אני צריך לעבוד כל כך קשה בשביל לקבל אותו? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> היו לנו מקרים שהבנו איפה זה נתקע בדרך. יש את המתווה הכללי, זה ברור, שחל גם על מילואימניקים. מילואימניקים מקבלים מהביטוח הלאומי את ההכנסה על סמך מה שהם לקחו כהכנסה חייבת, וזה בלי קשר להוצאות והכנסות, בשיעור של 125%. אגב, הכסף מביטוח לאומי אמור להתקבל בפוש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהתאם למקדמות ביטוח לאומי שהם משלמים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מרשות המסים, כמו שאמיר אמר, זה בבקשה. לשאלתך, אורית, אנחנו באמת משנים קצת פאזה בעניין הזה של המילואימניקים כי הולך להיות מסלול שדומה מאוד למסלול המחזורים. הכוונה שהמילואימניק יקבל את מלוא הפיצוי כמו שדיברתם מקודם על תושבי הצפון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מהיום הראשון דרשנו את זה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מסלול מחזורים שיעבוד בנוהל ירוק, בנוהל פשוט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא מסלול אדום? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אפשר גם לעשות את זה כאילו זה מסלול אדום במובן זה שניתן יהיה להגיש מחזורים אחרי כמה חודשים או חצי שנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הכוונה היא לפצות ב-100%. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אם יהיה נזק עתידי אחרי שהוא חזר מהמילואים, הוא יוכל להגיש אחרי. לעשות מסלול אדום אפריורית - גם אם ישבו 100 רואי חשבון הם לא יצליחו להוציא מספר אמיתי. מה שהיה עד עכשיו, ואני לא בא להגיד שהכל עובד מצוין, זה את קרן הסיוע במשרד הביטחון, שהמטרה שלה הייתה לגעת במי שנופל בין הכיסאות כדי שיקבל פיצוי על הוכחת נזק. ברור לי שהדבר הבא שאתם תגידו זה שמי שנמצא 87 ימים בעזה לא יכול לגשת למשרד הביטחון, לא יכול לגשת להרבה מאוד דברים – אני מקבל את זה לחלוטין. בדרך כלל רואה החשבון של העסק מגיש את זה. << אורח >> אסף מור: << אורח >> תבדוק עם רואי החשבון ותראה שכולם גובים על זה אקסטרה תשלום, כל כך מסובך להגיש את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר, תבדוק אם רואה החשבון שלו לא במילואים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כפיר, תציג את כל הפרטים של התכנית, הסטטוס שלה, המקור התקציבי שלה, מתי היא מגיעה לפה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש את מה שחוקקתם, את מה שהסדרתם, ויש את העניין שצפוי להגיע בהחלטת ממשלה ביום ראשון הזה או אחריו ויסדיר את התכנית למילואימניקים. אני חושב שמה שבעיקר מעניין אתכם פה זה הפיצוי למילואימניקים בעלי עסקים, אבל יש בתכנית גם מענקים, טיפולים, סבסוד שכר לימוד לסטודנטים, הרבה מאוד דברים מהסוג הזה. אנחנו מתעתדים להגיש עד ה-20 בינואר הצעת תקציב חדשה ל-2024 - תכנית המילואימניקים תהיה מתוקצבת בתוכה. בתוך מה שיוחלט כמגבלת ההוצאה, בתוך מה שיוחלט כיעד הגירעון, ייכנס גם הסכום שמוערך כרגע בסדר גודל של תשעה מיליארד שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמובן שכל הדברים האלה יחולו במצטבר על מס רכוש. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא יהיה דבר כזה שעל המחזורים הוא יקבל 100% וגם יקבל את הפיצוי של ההוצאות הקבועות. << אורח >> אסף מור: << אורח >> אתה מבין שעד שזה יגיע העסק שלי יפשוט את הרגל. למה אתה לא עוצר לי את המיסים? המיסים זה בין ההוצאות הגדולות ביותר שלי. אתה יודע שבשביל להגיש את המענק שנדחה הייתי צריך לשלם מיסים? לא יכולתי להגיש בקשה למענק לפני ששילמתי מיסים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפרופו תכנים, כפיר, בעצם מה שהוא שואל זה למה לא להקפיא להם את הארנונה. יש רכיבים כאלה בתכנית? << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> על ארנונה עסקית לא מדובר בכלל, אין שום מענה. למה לא מחילים את זה כמו שהיה בקורונה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> שום דבר לא מקפיאים. זה היה צריך להיות מסלול אדום מהרגע הראשון כדי לא להגיע למצב כזה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אם עסק מקבל 100% על המחזור שלו, אז יש בפנים גם את התשלום של הארנונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא צריך קודם להוציא כסף שאין לו כדי לשלם ארנונה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בתוך הקרן שאנחנו מתקצבים יש גם ועדת חריגים. אתם חוקקתם מתווה כללי, אתם עושים פה הסדרה שהיא מאוד מאוד רחבה, אבל יכול להיות שיש דברים פרטניים שלא עובדים כמו שצריך ובשביל זה בדיוק נוצרה ועדת חריגים. << אורח >> אסף מור: << אורח >> אני צריך זמן בשביל להגיש את זה. אני צריך להעלות מסמכים מהטלפון שלי באמצע עזה, תוך כדי משימות, ואין לי זמן לעשות את זה. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> צריך לתת לו שקט כשהוא נלחם באויבנו, ראש שקט. << אורח >> אסף מור: << אורח >> למה אתה לא נותן לי את האפשרות לחזור מהמילואים ואז לשבת איתי בשקט, בכבוד, לעבור על כל המספרים, להחליט ביחד? למה אני בגדר כל הזמן אשם ורמאי שצריך לשלם מראש את כל הדברים האלה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה לא לתת מקדמות? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו צריכים עכשיו לתת מענה לאותם מילואימניקים, כי יש כאלה שנפלו בין הכיסאות, יש כאלה שלא יודעים להגיש, יש כאלה שנמצאים בעזה ולא יכולים להגיש. יש אנשים שאם ניתן להם את המענה עוד חודש או חודש וחצי, העסק שלהם כבר יקרוס. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> אופיר, הרי יש להם את הנתונים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> צריך לתת משהו עכשיו לאנשים האלה שנלחמים עבורנו, לתת את האקמול הזה עד שנעביר את זה בהחלטת ממשלה, בחקיקה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אנחנו מבינים את הכאב ומשתדלים לתת את התשובות במהירות האפשרית עד כמה שניתן, בהתאם למגבלות התקציב וכו'. אנחנו לא חלילה מזלזלים באף אחד, אנחנו מבינים את הכאב ומנסים לעשות את המרב. עד היום שולמו מעל ארבעה מיליארד שקלים בנזק עקיף ו-700 מיליון שקלים בנזק ישיר. הוגשו כ-230,000 תביעות נזק עקיף, 30,000 תביעות נזק ישיר – אלה היקפים שלא ידענו כמותם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה הנתונים רק של המילואימניקים? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> לא, זה הכל. צריך לזכור שמדובר פה בהיקפים שהמדינה לא ידעה כמותם. אין אדם כמו אמיר שמכיר את כל המקרים הקודמים, אבל המקרה הזה לא דומה לאף מקרה אחר, אפילו לא לקורונה שלא היו אז נזקים ישירים. פה הכל נפל יחד. אנחנו מבינים שהייתה התעכבות עם ההרחבה לנובמבר-דצמבר, עם התקנות. אנחנו באמת עושים את המאמצים לשלם. אמיר הקים מערכות מחשוב שמשלמות. אני לא מאמין שגוף אחר היה מקים את זה בכזאת מהירות. רשות המסים עובדת בשבועיים האחרונים בשיתוף פעולה מלא עם מוקד המילואים שהצבא הקים ויושב ברמת גן. יש שם נציג מטעם אמיר, יש שם נציג מטעם מס רכוש, יש שם נציגים מטעם מע"מ ומס הכנסה שמשתדלים לעזור. יש שם יחידת מילואים של רואי חשבון ואנשי כספים שאנחנו יושבים איתם בשביל לתת את התשובות כמה שיותר מהר. יכול להיות של-98% מהאנשים לא צריך לעזור, רק ל-2% צריך לעזור. << אורח >> אסף מור: << אורח >> 98% לא נמצאים ברמת גן. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> יש מענים טלפוניים. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> מאיפה הוא יתקשר? מעזה? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> מזה שבועיים או שלושה שבועות אנחנו מורידים צוותים שלנו יחד עם צוותי ביטוח לאומי לשטח, למקומות הכינוס. לתוך ג'באליה קשה להגיע, אני מודה, אבל למקומות הכינוס מגיעים אנשים שלנו פעמיים-שלוש בשבוע. אם צרך להגביר, נגביר את זה, ואמיר עם היד על הדופק בעניין הזה. אנחנו עובדים יחד עם אלה שאחראים בצבא על הדברים האלה כדי שהדברים יפעלו כמו שצריך. עבר ביום חמישי האחרון חוק דחיית תשלומים לגבי אנשי מילואים. כרגע הוא עד 29 לפברואר, לפי מה שאני יודע. יש לנו את רשימת אנשי המילואים. פעם במספר ימים אנחנו מתעדכנים ברשימות ומזרימים הוראות להקפיא להם. אין הליכי גבייה כנגד אנשי מילואים, וגם לא יהיו הליכי גבייה כנגד איש מילואים שלא מגיש את דוח המע"מ שלו בזמן, אבל צריך לזכור שכשאנחנו מדברים בכאלה מאסות זה לא תמיד יהיה 100%. בדיוק בשביל זה יש את המענה הטלפוני של רשות המסים. יש את האנשים שלנו במוקד ברמת גן ואת האנשים שיורדים לשטח. אפשר להתקשר אלי או לשלוח ווטסאפ למספר הנייד. אם יש לאיש מילואים עיקול או משהו כזה, שיפנה ואנחנו נסדיר את זה במהירות האפשרית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת את מספר הנייד שלך כדי שכולם ידעו אותו? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 050-6209094. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> האם מקדמות זה משהו שחושבים עליו? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> הסתמסתי עם המנכ"ל, עם שלומי הייזלר, והוא אמר לי שהם עושים את כל המאמצים שכבר ביום ראשון הקרוב התכנית תעלה למליאת הממשלה, תכנית המילואימניקים בגובה של תשעה מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה חיילי מילואים שיש להם עסקים רשומים אצלכם? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אני לא יודע בדיוק, אבל אנחנו מעריכים שכ-30,000. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתי אתם מתחילים לתת להם מקדמות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ישבתי כמה פעמים עם קרן הסיוע במשרד הביטחון. המטרה שלהם היא למצוא את הפתרונות לכאלה שהחוק הכללי לא נותן להם פתרון. אני מאמין שהתכנית שתעלה ביום ראשון כן תיתן את הפתרון. קרן הסיוע הייתה קרן זמנית כדי לתת פתרון במקומות שיש צמיחה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לך את הנתונים על אותם אלה? על אסף לא היה לך את הנתון כנראה ובגלל זה לא ידעת עליו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לקרן הסיוע פתחו אפליקציה קלה שגם המילואימניק שהיה פה בפעם הקודמת אמר שהוא בקלות העלה בפניה את הבעיה. אנחנו עוזרים לקרן הסיוע למצוא פתרון לאותם מקרים שהחוק לא מאפשר. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> רק הבוקר קיבלנו את הרשימות של אנשי המילואים שנפצעו וניתנה הוראה לתת להם קדימות בכל הבדיקה של התביעות שלהם על נזק עקיף וכו'. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש לתת את אותה קדימות גם לאותם אלה שברוך השם זוכים ונלחמים כדי שיוכלו להמשיך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לעצמאים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ודאי, המילואימניקים העצמאים. צריך לראות איך נותנים להם מקדמות במיידי, כי כבר כמה יהיו כאלה שאחר כך יצטרכו להחזיר? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם הוא חייב להיות נקי מחובות של מיסים כדי להגיש בקשה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היה אפשר להגיש את המע"מ ללא התשלום. << אורח >> אסף מור: << אורח >> אמיר, מי יודע את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רואה החשבון שלך ידע את זה. << אורח >> אסף מור: << אורח >> כשרואה החשבון שלי ניסה להגיש את הדוחות האלה יחד עם כל יתר העסקים, הוא דרש ממני לשלם את הדברים האלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה לגבי זה שאסף אומר שהוא שילם את המיסים כתנאי? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה לא נכון. יש בחוק הארכת מועדים אפשרות למילואימניקים לדווח על המחזור למע"מ ולא לשלם את המקדמות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש עוד מיסים אחרים שהם משמעותיים. << אורח >> אסף מור: << אורח >> יש מלא אנשים שלא יכולים להיות כאן. יש אצלי ביחידה בסביבות 150 אנשים שלא יכולים להגיע לכאן. אמיר הוא אחלה, הוא יסדר לי את הבעיה, אבל מה עם האחרים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רשות המיסים, כשתביאו את החקיקה שאתם מדברים עליה לממשלה, תוודאו שיש מענה להיבט הזה של המיסים שהם חייבים לשלם, לא רק את עניין המע"מ. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> זה לא עובד אוטומטי הנושא הזה של אי תשלום מיסים. האדם צריך לפנות לרשות המיסים ולהגיד שהוא נמצא במילואים. אין אפשרות לעשות את זה תמיד. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> עד לפני שבועיים הייתה בעיה בהעברת רשימת אנשי המילואים מבחינת גילוי מידע. לפני שבועיים, אחרי שזה הגיע לרמטכ"ל, הצלחנו לקבל את הרשימות כי הסברנו שאנחנו רוצים לשים כוכבית ליד בעל עסק שנמצא במילואים כדי שלא יעשו לו הליכי גבייה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עכשיו זה מוסדר? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> עכשיו זה מוסדר. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> צריך לטפל בזה רטרואקטיבית. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> חוק דחיית מועדים דוחה הרבה יותר מתשלומי מיסים, הוא גם דוחה תשלומי ארנונה לכל מי שהוא עוסק מורשה. << אורח >> אסף מור: << אורח >> עיריית תל אביב הודיעה שהיא לא רשאית לדחות את תשלום הארנונה. << אורח >> יניב פתיה: << אורח >> גם רמת השרון אמרו, "אם אתה לא רוצה לשלם אל תשלם, אבל אז תשלם קנסות". << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> זה דיפרנציאלי, זה לא כל העיריות. << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> גם עיריית קריית שמונה עדיין גובה ארנונה מעסקים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש חוק שעבר בכנסת והוא עד סוף פברואר. הוא דוחה גם תשלומים פרטיים בין גורמים. הוא נותן מענה גם למילואימניקים, גם למפונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי תוציאו הנחיה לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נתחיל בהקראה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ"ד-2023 בתוקף סמכותי לפי סעיף 38יז(א) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א 1961 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 38יז זה סעיף ההסמכה שקבע ששר האוצר, באישור ועדת הכספים, יכול להאריך בתקופה נוספת את התקופה הקובעת שנקבעה לעד סוף חודש נובמבר וכן לקבוע את התיאומים הנדרשים בשל הארכה כאמור, ובלבד שאם האריך את התקופה כאמור תהיה תקופת הזכאות של כלל הניזוקים חודשים נובמבר ודצמבר 2023 – אני רוצה שתתייחס לזה גם בהמשך כשמדובר על הדיווח המזומן – וכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים בהגדרה "מקדם ההוצאות הקבועות" בסעיף 38ג לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית, שיעור הירידה הקבוע בסעיף 38ד(א)(2) ושיעורי הירידה הקבועים בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38ד(ה). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הארכת התקופה 1. "התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק, תוארך בתקופה נוספת, הקובעת מיום י"ח בכסלו התשפ"ד (1 בדצמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023). זאת הוראה שמאריכה את התקופה הקובעת. ההגבלה בסעיף ההסמכה הייתה עד סוף דצמבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשהתקופה הקובעת קבעה את חודש נובמבר. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> המתווה הזה נועד לסייע לעסקים, אבל בפועל בענף שלנו הוא עוד לא עשה את זה. אני עוד לא ראיתי נתונים, אבל אני מניח שאף אחד לא קיבל כסף. יש חוק מוסר תשלומים, כשחוק מוסר תשלומים מגדיר תנאי תשלום לענף הבנייה, לעבודות הנדסה בנאיות, שזה בין שוטף 30 לשוטף 150. אם נפגעתי באוקטובר ולא עבדתי שלושה שבועות, את הכסף בגין אוקטובר מרשות מקומית אני מקבל ב-1 באפריל 2024. עכשיו אתם אומרים לי - בוא תראה לי את הירידה במחזורים. אין לי ירידה במחזורים. אני קיבלתי באוקטובר ובנובמבר כסף על עבודות שביצעתי במאי, ביוני וביולי. אנחנו צריכים שכל חודש פגיעה, שכל חודש שבו קבלן לא עבד הוא יוכל להראות את הנזק שנגרם לו גם חמישה חודשים אחרי. כל חודש באים ומאריכים, אבל מה יקרה בחודש הבא? אנחנו מדברים על אירוע של ענף הבנייה חצי שנה קדימה. << אורח >> טלי לאופר: << אורח >> ענף הנסיעות נמצא ב-80% ירידה. באיזה שלב ידברו על ההמשך? אנחנו לא יודעים אם לפטר את העובדים, אם לסגור את העסקים. אנחנו מבקשים עוד חודשיים כדי שנוכל לשרוד. אנחנו סגורים בגלל שהמל"ל החליט שכל העולם צבוע אדום. חברות תעופה בינלאומיות לא מגיעות לכאן, כי אין להן שיפוי מבחינת הביטוח כמו שיש לחברות הישראליות. אני מבקשת שידברו על הפיצוי גם לרבעון הבא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ההערה שנאמרה פה הייתה על החוק שחוקק, לא על הצו. החוק נעשה במתווה שסוכם עם הקבלנים. הם ביקשו את השוטף פלוס לפי החודש שהם ביקשו. הם יכלו לבקש כל שוטף פלוס שהם רצו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> והם היו מקבלים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, כי זו תקופה עקרונית. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> הם טעו במילואים, הם טעו בעצמאים, ועכשיו הם טועים גם בזה. שקל לא קיבלנו עד עכשיו. מה הפתרון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כרגע הקבלנים מקבלים את השקלים של השוטף פלוס. מה קורה בשוטף פלוס? שהוא ממשיך לקבל את הכסף ובגלל זה לא יורד לו המחזור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל יגיע איזה שהוא חודש שיהיה לו את הבור והוא לא יוכל להגיש. אם הוא מקבל שוטף 140 יום, את ה-140 יום שלו הוא יראה בעוד שלושה חודשים. שם יהיה לו הבור, כי שם אתה אומר לו שאין לו שום מענק. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> ואיפה תהיה בעוד שלושה חודשים? אני נפגע היום ולא יכול להראות לך את הנזק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הנושא הזה נסגר מול ראול. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> הנושא הזה לא סגור. סגור זה שהקבלנים יקבלו כסף על הביצוע. תיאוריות באוויר כשאף אחד לא קיבל שקל - זה לא סגור ולא בטיח. אנחנו צריכים לקבל כסף. תיתן מתווה טכני שמאפשר לי לקבל כסף. תכניס סעיף שתואם את החוק של מוסר התשלומים. זה לא חוק שאני המצאתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> צריך לתקן את החוק. אני מבקש להמשיך להתדיין איתם ואז לחזור לוועדה עם תשובות. תעשו את הכל על מנת לראות איך אפשר לתקן את הדבר הזה, כאשר כבר השבוע אני מבקש שתהיה פגישה ראשונה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> התקופה הקובעת זה המקום לדון בכל הנושא של ההשגה, כן או לא, והאם אנחנו מאריכים את התקופה. אני לא יודע אם יש איזו שהיא חוות דעת משפטית שאומרת שהתקנות שעכשיו מחוקקים יכולות להרע את המצב של הניזוקים, כי לולא הארכה לא היינו בדיון הזה בכלל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התקופה הקובעת נקבעה בחקיקה הראשית. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> מסלול ההשגה נועד לנישום שנפגע בנובמבר והתאושש קצת בדצמבר אבל כשמחברים לו את נובמבר ודצמבר הוא לא זכאי בכלל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש חקיקה שאומרת שצריך שהפגיעה תהיה מעל 25%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זו לא תשובה, כי בסופו של דבר אתם מחברים את זה לחודשיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אי אפשר לעשות את זה בשלב ההשגה בלי לשנות חקיקה ראשית. אין לי סמכות לעשות משהו בהשגה שהוא שונה ממה שהחוק קובע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מוכן שנשנה את זה בחקיקה? זה נכון לעשות את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז למה משחק מילים? תגיד שאתה כרשות מיסים מתנגד לזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אמרתי את זה בהתחלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בהתחלה אמרו לנו כן או לא. גם עכשיו ההסבר שלך הוא לא הסבר הגיוני לפי דעתי. << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> אני שומע אתכם מדברים על שגרה, על חזרה לשגרה, על עסקים וכו'. חבר'ה, אתם לא באירוע, אתם לא מבינים מה קורה בכלל. לדעתי כאילו מדברים על שתי מדינות. קריית שמונה כבר סגורה מעל 70 יום. אשתי והילדים שלי זרוקים בשני חדרים במלון בירושלים. לך תתרגל למערכת חינוך חדשה, לך תקנה להם ספרים חדשים. אני מזמין את כל מי שחושב שלחיות במלון זה כיף לראות אם זו חוויה מרעננת. הנושא הזה של עסקים ונושא התעסוקה הוא קריטי. אני רוצה להקריא לכם הודעה שקיבל בעל עסק בקריית שמונה מבנק: "שלום לך, חשוב לנו לעדכן אותך כי בתאריך 31 לדצמבר הוצאו לתשלום מחשבונך מספר צ'קים בסך כולל של 253 שהיתרה בחשבונך אינה מאפשרת לשלמם". מפעל באזור הצפוני של קריית שמונה, שזה עסק בינוני עם מלא הוצאות שהלך למסלול הירוק, עוד לא קיבל את המקדמה של ה-60%. שלא לדבר על זה שהמסלול הירוק הוא לא בדיוק ירוק, כי אתם נותנים עכשיו 60% ואת ה-40% הנוספים אתם נותנים בעוד שמונה חודשים, עשרה חודשים. השיטה לא עובדת. שלא לדבר על המסלול האדום, של ההשוואה לפעמים קודמות, לשנה קודמת. צריך להבין שמסלולי השכר לא עובדים, כי מעסיקים מוציאים תושבים לחל"תים. בסוף אתה מקבל 60%,70% מהשכר. מה זה 60%,70% מהשכר? זה משכר הבסיס. מה קורה עם בונוסים? מה קורה עם שעות נוספות? לא יכול להיות שעסקים בקריית שמונה עדיין משלמים ארנונה. בבקשה תפטרו אותנו מארנונה לעסקים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כשאני יושב פה ושומע את הסיפורים שלכם, אני מתבייש בשם כולם. המצב הזה לא נכון, לא צריך להיות ואנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי שהוא ייפסק כמה שיותר מהר. כל חיוב, חוץ מחוב מזונות, לגבי מילואימניקים, סדירים, מפונים, בטח ובטח מרשויות המדינה, נדחה בחוק עד סוף פברואר. אם לא תושג הסדרה לגבי הדחיות הללו, בסוף התקופה זה יצטבר. זה מה שגורם להרבה אנשים לבוא ולשלם כי הם לא רוצים שאחר כך זה יבוא להם בבום. הם לא יודעים עדיין כמה פיצוי הם יקבלו, מאיפה יהיה להם לשלם. זה לא רק בעלי עסקים, זה אפילו אנשים פשוטים שעברו מקרית שמונה, שוכרים דירה ואפילו את השכירות הם משלמים בהלוואות כי הם מפחדים שבסוף הם יצטרכו לשלם שלושה-ארבעה חודשי שכירות בבת אחת. האנשים באוצר, במסגרת מה שתביאו לפה אחר כך נצטרך להתייחס לכל החיובים האלה, כי רק הדחייה לא מספיקה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אני תומך בכל מה שאמרו חברי הכנסת לגבי נובמבר. עצם זה שאנחנו נמצאים בינואר ועוד אין תקנות, לא עושה כבוד לאף אחד. לגבי לוחות הזמנים, מה שרועי אמר קודם, העסקים עוד לא קיבלו את הפיצוי המלא על אוקטובר, כשאת הפיצוי של נובמבר הם יקבלו רק בפברואר. לא שמעתי איזה שהוא מענה לנושא הזה. לא עלה פה הנושא של האזור המיוחד. האזור המיוחד הוא לא רק לעסקים של 40 קילומטר, הוא גם שכר המפונים. אין היום דרך לקבל פיצוי על שכר המפונים עבור נובמבר ודצמבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נתנו למי שהעסק שלו נמצא באזור מיוחד, אבל אולי צריך להוסיף את מי שגר באזור המיוחד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זו החקיקה שאמורה לעבור אליכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה בתקנות. שם נטפל בזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא במסגרת התקנות האלו. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אותו דבר המסלולים הירוקים בקווי העימות שעדיין לא פתוחים לנובמבר ולדצמבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה הכל במסגרת התקנות שרשות המיסים צריכה להביא. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> יהיו תקנות לאזור המיוחד? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הן יפורסמו להערות הציבור היום בערב או מחר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיאומים לעניין 2. לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד נזקים בתקופת (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר הארכה 2023), בקביעת שיעור הירידה במחזור העסקאות יחולו ההוראות הקבועות בסעיף 38יז(א) לחוק, ויראו כאילו – << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה 1 בנובמבר? בגלל הדו-חודשי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. סעיף ההסמכה קובע שברגע שיש הארכה, שזאת הארכה שעשינו בתקנה 1, צריך להסתכל על כל העוסקים כאילו הם מדווחים דו-חודשי, לכן אנחנו יוצרים תיאומים לעניין נזקים שהיו בתקופה של 1 בנובמבר עד 31 בדצמבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ומה ההתייחסות לגבי "יחולו ההוראות הקבועות בסעיף 38יז(א)"? למה הייתם צריכים לכתוב את זה כך? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ברגע שזה קורה, יש מספר תיאומים שכתובים בתוך החוק. כדי שמי שקורא את התקנות יוכל לדעת שהוא צריך להסתכל בחוק כדי לראות התיאומים, עשינו פה הפניה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה מתכוון לזה שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה שנקבעו כבר בתוך סעיף ההסמכה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. מקדם ההוצאות הקבועות מוכפל, התנאי של הפגיעה המינימאלית מוכפל, ומקדם הנזק בסעיף 38ד(ה) לעוסקים מתחת ל-300,000 מוכפל. קבענו 12.5% בגלל שהנחנו שיש חודש אחד של פגיעה וחודש אחד שאין פגיעה, כאשר בשקלול יוצא שזה כמו פגיעה של 25% באותו חודש. בגלל שעכשיו אנחנו רואים שהמלחמה נמשכת ואנחנו דורשים פגיעה של 25% בשני החודשים, זה צריך להיות מוכפל, זה צריך להיות בדיוק כמו בחד-חודשי, שיעור פגיעה של 25%, שזה מה שהחוק התכוון אליו כשיעור פגיעה מינימאלי. חוץ מהתיאומים שנעשו בחוק, כל התיאומים שנקרא עכשיו הם תיאומים נוספים שלא נעשו במסגרת החוק וצריך לעשות כדי שהדברים יסתדרו בצורה כמו שהיא אמורה להיות. התיאומים האלה משנים את התקופות, הם מכפילים את הפיצוי, מכפילים את התקרה, כדי שיהיה פיצוי על שני חודשים, לא פיצוי על חודש אחד. (1) בסעיף 38ג לחוק - (1) בהגדרה "הוצאות השכר בתקופת הזכאות", בפסקה (2) להגדרה "התקופה המזכה לעניין שכר", במקום "חודש נובמבר 2023" נאמר "חודשים נובמבר ודצמבר 2023"; זה מאפשר פיצוי לא רק על שכר ששולם בחודש נובמבר, גם על שכר ששולם בחודש דצמבר, של 75% כפול שיעור הפגיעה. (2) בהגדרה "הוצאות מזכות", ברישה, אחרי "עד לסכום כמפורט להלן" יבוא "מוכפל ב-2"; ההגדרה "הוצאות מזכאות" נותנת את הפיצוי, את גובה הפיצוי. יש תקרות של הפיצוי, כשהתקרות נקבעו מתוך הנחה שזה פיצוי על חודש אחד. פה אנחנו מכפילים את התקרות, מה שאומר שבמקום 600,000 שקלים, זה יהיה 1.2 מיליון, ובמקום תקרה מקסימאלית של 1.2 מיליון, זה יהיה 4.2 מיליון, כי זה פיצוי גם על נובמבר וגם על דצמבר. (3) בהגדרה "הוצאות קבועות", ברישה, אחרי "לפי העניין" יבוא "מוכפל ב-2"; הוצאות קבועות של שני חודשים, לא רק של חודש אחד. (4) בהגדרה "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – (1) בפסקה (2) – (1) בפסקת משנה (א), בסופה נאמר "ומוכפל ב-2" (2) בפסקת משנה (ב), בסופה נאמר "ומוכפל ב-2"; (2) בפסקה (3), בסופה נאמר "ומוכפל ב-2"; (3) בפסקה (4), בסופה נאמר "ומוכפל ב-2"; צריך לעשות תיקון במקרים מיוחדים שבהם יוצרים את המחזור באמצעות ממוצע של תקופה ארוכה יותר. במקום שיהיה חודשיים מול חודש, צריך שיהיה חודשיים מול חודשיים, לכן מכפילים את תקופת הבסיס ב-2. (5) בהגרה "תקופת הזכאות" – (1) בפסקה (1)(ב) – במקום "חודש נובמבר 2023" נאמר "חודשים נובמבר ודצמבר 2023". (2) בפסקה (3)(ב) – במקום "חודש דצמבר 2023" נאמר "חודשים דצמבר 2023 וינואר 2024". (3) בפסקה (4)(ב) – במקום "נובמבר ודצמבר 2023" נאמר "ינואר ופברואר 2024". פסקה (3)(ב) מתייחסת לניזוק שמדווח על בסיס מזומן באופן חד-חודשי. הפגיעה שלו שתתרחש בנובמבר או בדצמבר תתבטא בדצמבר ובינואר. קיזזנו כל פעם חודש אחד את הפיצוי, כדי שזה יהיה באופן מדויק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך זה עומד בקנה אחד עם סעיף ההסמכה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סעיף ההסמכה נכתב בהצעת החוק כאשר לא היה - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לפני שהכנסנו את ההתייחסות לדיווח על בסיס מזומן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא יראה את הכסף שלו רק בפברואר, מה שאומר שאלה על בסיס מזומן מפסידים פה. מה אם לא תביא הארכה בינואר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הרעיון של בסיס מזומן אומר שהעסק עכשיו מקבל את ההכנסות שלו מחודשים קודמים, לכן לא נראה לו ירידה במחזור. גם בחוק נכתב שכדי שתהיה זכאי בכלל לחשב עסק על בסיס מזומן, אתה צריך שלא תהיה לך ירידה בחודש הרלוונטי. אם החודש הרלוונטי הוא אוקטובר, אתה זכאי לחשב על בסיס מזומן אם יש לך ירידה של פחות מ-40%. אם יש לך ירידה של מעל 40%, זה אומר שאתה לא על בסיס מזומן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זו לא חובה בסיס מזומן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מדובר על אותם אלה שמדווחים על בסיס מזומן כי הייתה להם איזו שהיא בעיה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הניסיון על בסיס מזומן הוא בתקופה הראשונה - ככה גם עשינו בקורונה. פה זאת פעם ראשונה שנותנים בסיס מזומן גם בתקופות הבאות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא צריך להגיע למצב שהם ידווחו בינואר. במקום שזה יהיה כפול 2, תעשה להם כפול 3, ואז הוא לא יצטרך להגיע לדיווח של ינואר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כפול 3 הוא כבר לא יכול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא יקבל רק במרץ. אני רוצה למנוע את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> את זה אנחנו עושים בבסיס המזומן של הדו-חודשי, כי החד-חודשי כבר הגיש את התביעה על נובמבר. פתחנו את המערכת של בסיס מזומן עבור אוקטובר לנובמבר. ב-15 בנובמבר נפתחה המערכת של בסיס מזומן למי שמדווח חד-חודשי עבור חודש אוקטובר. את הדו-חודשי, שזה יוצא רק ב-15.3 שהוא יכול להגיש את התביעה, אנחנו רוצים להציע להכניס בנובמבר ודצמבר יחד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מקבלים את מה שביקשת, ינון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הדו-חודשי שעד היום לא הגיש שום תביעה, יקבל שלושה מענקים יחד. הוא יגיש אותם ב-15 לינואר. הירידה הזאת תקבע איפה הוא נמצא בטבלה של הפגיעה, וזה יהיה מוכפל עבור תשומות של שנה, מחולק ב-12 ומוכפל בשלוש. זה בוודאות נותן לו את כל המענק בפעם אחת. << אורח >> יונתן פיינגולד: << אורח >> מתי הוא יקבל את זה לחשבון הבנק? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברוב התיקים שראינו עד עכשיו 80% שילמו באוטומט. חלקם עלו לתכנית העבודה וקיבלו את המקדמה. << אורח >> יונתן פיינגולד: << אורח >> 60%? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 60% מקדמה. << אורח >> יונתן פיינגולד: << אורח >> מה עם השאר? הרי העלויות שלנו הן הרבה יותר גבוהות מ-60%, זה ברור. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החקיקה נתנה לנו את הזמן לבדוק את המקרים שאנחנו חושדים שיש בהם בעיה. בגלל זה יצרו מקדמה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> ענף המסעדות עובד על 6%,7% רווח. מסעדה שהפסידה כסף בנובמבר אבל בדצמבר עבדה, עוד לא שילמה את ההפסדים של נובמבר. אתם לא רוצים לשלם על חודש נובמבר. מסעדה שירדה 40% לא מקבלת כסף. אי אפשר לאחד את החודשים האלה. מאות עסקים אם לא אלפי עסקים שירדו ב-40% בנובמבר נמצאים בחוץ, הם צריכים ללכת לבנק כדי להביא כסף. << אורח >> יונתן פיינגולד: << אורח >> זה במקרה הטוב. יש עסקים שירדו ב-80%. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> למה עסק במדינת ישראל צריך להביא כסף מהבית על חודש נובמבר כשהמלחמה הייתה טרייה, כשלא יצאנו לבלות? אתם מתעלמים לחלוטין מנושא תזרים המזומנים. אי אפשר לאחד את זה. אדוני היושב ראש, את ההשלכות אנחנו נראה עוד רבעון, עוד חציון, אחרי שנקום ונסתכל אחורה. איחוד של זה עשוי לסגור מסעדות שירדו 30%,40% וכל הרווח שלהן זה 6%. אם הן ירדו 30% וילכו להביא 50,000, 60,000, 70,000 שקל מהבית, זה יסגור אותן. למה על חודש נובמבר אני לא זכאי למענק כי הייתי בסדר ודחפתי קדימה בדצמבר? איפה נשמע כדבר הזה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אלה בדיוק המקרים שהתייחסתי אליהם בהתחלה. אתה אומר שרובם לא ייפגעו, אבל פה מדובר בענף שלם שנפגע. מסעדנים נפגעים, אין מה לעשות. << אורח >> יונתן פיינגולד: << אורח >> גם הענף שלנו, ענף ההפקות, נפגע, ירדנו לאפס עבודה. אנחנו עושים טקסים של הלוויות, אנחנו עושים את כל הטקסים העצובים שקיימים בהתנדבות. אנחנו מחזיקים עובדים ומשלמים להם שכר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה שונה מהמסעדות, כי גם בדצמבר יש לך ירידה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו, לצערנו, למודי ניסיון במדינת ישראל עם אירועים שפוגעים בעסקים. אנחנו שנה וחצי אחרי הקורונה. למרות שהירידה בשנת הקורונה הייתה 25% והמענק היה בערך חצי מהמענק שמוצע לתת פה, בשנת הקורונה נסגרו הכי מעט עסקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חייב להגיד, ינון, שדי נמאס לי לשמוע על הקורונה. מה זה רלוונטי עכשיו קורונה? אנחנו באירוע אחר שאנחנו לא יודעים מתי ואיך הוא ייגמר. די לספר לנו על הקורונה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אלה הנתונים הכי טובים שיש לנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם זה עוזר לו? לא עוזר לו. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אדוני היושב ראש, יש תשובה לגבי הנושא הזה שנוגע לכל המשק הישראלי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא מספקת אותי התשובה לגבי המסעדנים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אפשר לחוקק את זה? << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> זה לא רק המסעדנים, יש פה עוד ענפים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בעיקר מסעדנים, אבל לא רק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולדימיר, אתה צודק, אבל מי כמוך יודע שדבר כזה מצריך שינוי חקיקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, אני יודע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה אם לא להסמיך את רשות המיסים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לנו שתי אופציות: או שאנחנו ממשיכים להתדיין ולא נאשר לאלה שעכשיו, או שאנחנו מאשרים לאלה שעכשיו. להגיד לך שבטוח נביא שינוי חקיקה, אני לא יודע, אבל כן צריך לעשות דיונים בעניין הזה כשיביאו את התקנות, כן צריך לראות מה אפשר לעשות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם מישהו שיש לו ירידה של 20% בנובמבר וירידה של 20% בדצמבר לא מקבל. במה הוא שונה מאותה דוגמה שיקיר נתן, של בין 40 ל-20? זה בדיוק אותו דבר. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אבל הייתה התאוששות בדצמבר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל יש גם עסק שנפגע מהמלחמה 20% בכל חודש. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני מדבר על עסק שהיה בנובמבר, בשעת השי"ן, כשהיו פה טילים כל היום. בדצמבר חזרנו לעבוד, לדחוף את המשק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה להחזיק את המקל משני קצוות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עם הסמכות שלכם להחריג ענפים מסוימים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה בחקיקה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בחקיקה הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אי אפשר, צריך לפתוח את החקיקה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בפסקה (3), בעקבות הטענות שהעלה היושב ראש, אנחנו מציעים להעביר את זה לנובמבר ודצמבר 2023 במקום ינואר ופברואר 2024. זה אמנם ייצור פיצוי גבוה מידי לחלק מהעוסקים, אבל - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה במקור קבעתם את זה לינואר ופברואר או לדצמבר וינואר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פסקה (2) מדברת על עוסקים על בסיס מזומן שמקבלים שוטף פלוס 30 ומדווחים בצורה חד- חודשית, ופסקה (3) מדברת על מי שמדווח על בסיס מזומן בצורה דו-חודשית. למי שמדווח חד-חודשי צריך לדחות בחודש כל פעם, לעשות את שני החודשים של דצמבר וינואר. למי שמדווח דו-חודשי אי אפשר לעשות את דצמבר וינואר כי אין דיווח כזה, צריך לבחור את נובמבר ודצמבר או את ינואר ופברואר. אנחנו חשבנו שיותר נכון לעשות ינואר ופברואר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם נשנה את זה לנובמבר ודצמבר גם בפסקה (2) וגם בפסקה (3), מי צפוי להיפגע? יש קבוצות שצפויות להיפגע מזה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו חושבים שבפסקה (2) הדבר המדויק יהיה להשאיר את זה על דצמבר וינואר, זה בדיוק החודשים המקבילים, זה בדיוק חודש פלוס אחד. בפסקה (3), בגלל שגם הבחירה בנובמבר ודצמבר וגם הבחירה בינואר ופברואר אינן מדויקות מבחינה מקצועית, אנחנו הולכים לתקן את זה בעקבות ההערות שעלו - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מי שהוא חד-חודשי כבר הגיש תביעות של שוטף פלוס, זה נפתח ב-15 לדצמבר, לכן צריך להמשיך באותה דרך של חודש קדימה, ואילו למי שהוא דו-חודשי לא הייתה אפשרות לקבל תשלום עד עכשיו. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אני רוצה להזכיר לכולנו את המסגרת הנורמטיבית של החקיקה זאת. המסגרת הנורמטיבית של החקיקה הזאת באה לתת מסגרת ביטוחית לאזרחי מדינת ישראל כשיש אירוע של מלחמה, של פעולות איבה. זה צריך להיות נר לרגלנו כשאנחנו מנהלים את הדיון הזה. דיברו פה על זה שאנחנו בינואר ועדיין אין טיוטת תקנות לכל האזורים שאנחנו מדברים עליהם. אני מדברת כל יום עם עסקים באזורים האלה שלא יודעים מה לעשות, שהם במצב קשה מאוד. למה אנחנו נמצאים פה עכשיו בדיון על מענק לכלל הארץ על נובמבר ודצמבר ולא מדברים על ינואר ופברואר, אולי אפילו על מרץ ואפריל? למה אנחנו לא מביאים קדימה? למה אנחנו לא נותנים איזו שהיא ודאות עסקית למשק כדי לדעת מה לעשות בינואר - להוציא לחל"ת, מה לעשות עם העובדים, איך להתנהל, האם לקחת הלוואות? העסקים לא יודעים מה לעשות. אמיר דיבר מקודם על בעיה תפעולית. אני קוראת לעזור לאמיר ולאנשים היקרים האלה ממס רכוש שעובדים יום ולילה ולגייס להם אנשים כדי שהם יוכלו לטפל בכל התביעות. האם אתם יודעים שיש עסקים בדרום ובצפון שלא קיבלו מקדמות, מסלול אדום? כמו שאתם יודעים, פיצויים נזק אדום אפשר להגיש בסוף המלחמה. יש כרגע מצוקה שצריך לפתור מבחינה תפעולית כדי שהם יוכלו לסייע לאותם עסקים. צריך לטפל בנושא של עסקים בצמיחה. הנושא הזה הוא נושא קריטי שאין לו מענה וחייבים למצוא לו פתרון מיידי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דיברנו על זה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> בשבוע שעבר דיברנו על סעיף (ב) שמדבר על תיקון מחזור הבסיס, על תיקון מחזור העסקאות הכולל. נאמר לנו שיש בעיה, שצריך לתקן את החוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רשות המיסים מתנגדת. אנחנו מדברים על תיקון חקיקה שייקח זמן. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא בהכרח צריך תיקון חקיקה, כי אם תסתכל בסעיף של התקנות, בסעיף השני, יש אפשרות לקבוע מחזור עסקאות גם לגבי ניזוקים אחרים שהם לאו דווקא מילואימניקים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הסעיף הזה נועד לקבוצות מאוד ספציפיות. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> רשאי לקבוע לגבי ניזוקים או קבוצות של ניזוקים אחרים, למשל המסעדות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני במקרה הזה פחות מסכים איתך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> החוק קובע מה יהיו תקופות הזכאות, כאשר ההסמכה היא רק במקרים מאוד ספציפיים שבהם תקופות הזכאות לא מתאימות. תקופת הזכאות פה למסעדנים בדיוק מתאימה. אלו יהיו תקנות שיהיו בניגוד לחוק אם נעשה את זה על קבוצה כל כך גדולה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה אתם מציעים לעשות בפסקאות (2) ו-(3)? האם כתוצאה מהשינוי של חודשים נובמבר ודצמבר אתם צופים שיהיו אוכלוסיות שייפגעו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל הרעיון של שוטף פלוס זה שיש לו כסף שהתקבל עכשיו וכתוצאה מזה לא תהיה לו ירידת מחזורים. אם בחד-חודשי אנחנו ניקח את השוטף פלוס ונחזיר אותו חזרה לנובמבר ודצמבר, זה לא ייתן פתרון של שוטף פלוס למי שהוא באמת שוטף פלוס, הוא חייב להגיש את זה בינואר. לגבי הדו-חודשי זה נוצר מאילוץ כי נאמר שהם ימתינו עד מרץ. רק בגלל האילוץ הזה אנחנו מוכנים לבוא ולהקדים את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין דרך לעשות משהו מדויק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הסיבה להקדים את זה לדו-חודשי היא בגלל שזה רחוק ובגלל שזה דצמבר וינואר. יש לנו שתי אפשרויות: לתת את ינואר ופברואר, שאז הוא יגיש את זה רק ב-15.3, או לתת את נובמבר ודצמבר, שאז לא כל הפיצוי הוא שוטף פלוס כי אתה מקבל את דצמבר עצמו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבי, מקובל עליך? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> מקובל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדו-חודשי, בגלל שיש בעיה של השוטף פלוס לגבי דצמבר, אמרנו שאנחנו מוכנים לבדוק את נובמבר ודצמבר ולתת שלושה מענקים לדו-חודשי. בחד-חודשי, אם ניקח את נובמבר ודצמבר וניתן לו עבור נובמבר ודצמבר, זה לא באמת שוטף פלוס, העסק ייפגע. בדו-חודשי זה אילוץ שנוצר בגלל הסיטואציה שהם לא מדווחים דצמבר וינואר, לכן נתנו את שתי האפשרויות. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> תהיה להם אפשרות לבחור? איך הם ידעו לפי איזו אופציה לדווח? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> באתי לכאן עם שתי האופציות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בכל אחת משתי החלופות יהיה מי שייהנה ויהיה מי שייפגע. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זו בחירה על בסיס מזומן, אתה לא חייב. אגב, הרבה לא לקחו. אני חושב שההצעה שעוזרת בפן התזרימי היא הצעה נכונה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפסקה (3) יהיה תיקון כך שבמקום ינואר ופברואר 2024 יהיה נובמבר ודצמבר 2023. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) בסעיף 38ד לחוק בסעיף קטן (ב), ברישה, אחרי "לפי העניין", נאמר "מוכפל בשניים". הסעיף הזה מדבר על גובה הפיצוי לניזוק עם מחזור נמוך מ-300,000 כדי שיהיה פיצוי עבור שני חודשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים) עם התיקונים, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> התקנות עם התיקונים עברו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תתייחס לעניין של התזרים. אנחנו, כל ציבור העצמאים ובעלי העסקים, דורשים לא לראות את הכסף בסוף מרץ לפי המתווה שהרמתם את היד עכשיו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אני מבקש לגבי הקבלנים לחזור ולהגיד את מה שסיכמנו. אני מבקש לבדוק לגבי המילואימניקים, לגבי מה שרועי מדבר, שלא יצטרכו רק במרץ לקבל את זה, ולראות לגבי מה שדיברנו על המסעדנים ועל התיירות. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>