פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 12 ועדת הכספים 25/12/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 275 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ג בטבת התשפ"ד (25 בדצמבר 2023), שעה 09:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ"ד-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אופיר כץ נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי חמד עמאר יצחק פינדרוס יצחק קרויזר אליהו רביבו אלון שוסטר מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: דבי ביטון מוזמנים: כפיר בטט – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר אלישיב ממן – אגף תקציבים, משרד האוצר נעה שוקרון – אגף תקציבים, משרד האוצר שחר גינת – ייעוץ כלכלי לשכת שר האוצר מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים אפרת אורן – עוזרת ראשית ייעוץ משפטי, רשות המסים יעל אסיף – עוזרת ייעוץ משפטי, רשות המסים אורלי שיף – עוזרת ייעוץ משפטי חקיקה, רשות המסים שרית פלבר – משפטנית, משרד המשפטים אורי צוק בר – סמנכ"ל כלכלה, חברה ואסטרטגיה, משרד החקלאות פיתוח הכפר חנן פוטרמן – עו"ד, המוסד לביטוח לאומי אלון דסה – מנהל אגף, המוסד לביטוח לאומי יורם מועלמי – יושב ראש מפלגת העצמאים החדשים כח חזק יניב כהן – רו"ח, מייצג עסקים מאשקלון, העצמאים החדשים שי ברמן – יו"ר איגוד המסעדות, הברים ובתי קפה יקיר ליסיצקי – איגוד המסעדות עלה מיקנובסקי – מייסד וחבר ועדת המנהל, העמותה למען משרתי המילואים ישראלה מני – סמנכ"ל כלכלה ומיסים, איגוד לשכות ה מסחר אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל קרן אוחנה איוס – מנכ"ל חיב"ה - אגוד הגנים הפרטיים הארצי רועי כהן – נשיא לה"ב -לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל צמרת אביבי – מנכ"לית מורי תל"ן תכניות העשרה וחוגים אבי נוימן – יו"ר משותף ועדת מסים, לשכה רואי חשבון דינה סבן – רו"ח, מועצה אזורית שדות נגב הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי לירון בנדק – יועמ"ש, נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי – יו"ר, נשיאות המגזר העסקי נילי ברוש – התאחדות הקבלנים ניר ינושבסקי – התאחדות הקבלנים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ"ד-23 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. << אורח >> ורד דנסבכר: << אורח >> אני אחות של רב סרן יהודה נתן כהן, השם יקום דמו, מ"פ בסיירת גבעתי שנהרג לפני כמעט חודשיים, בי"ט חשון. באנו מטעם פורום הגבורה - פורום של משפחות שכולות שרוצה לתת כוח ולחזק את הרוח הגבית של צה"ל. כל בוקר, כמו כל עם ישראל, אני מתעוררת והדבר הראשון שאני עושה זה פותחת את הפלאפון ומסתכלת מי האותר לפרסום החדש. אני מסתכלת ומנסה ככה להקדיש חצי דקה-דקה, רגע של התכווננות, כדי לראות מי הבן אדם, להבין מי הם האנשים שחרב עליהם עולמם, לתת את הכבוד. מצד אחד, יש איזו תנועה בנפש שאומרת, חלאס, די, עד כמה אנחנו יכולים לשאת את הכאב הזה, ומצד שני, יש בי איזו תנועה שמנסה להזכיר לעצמי ולשאול את עצמי מה אנחנו עושים פה ומה המטרה. אח שלי כשנכנס לתפקיד בתור מ"פ אמר נאום, ובנאום הכניסה שלו לתפקיד הוא בחר להזכיר שלושה ערכים שמבחינתו הם שלושה ערכים שמובילים את הרוח של צה"ל והרוח של סיירת גבעתי, ואני מצטטת: "רוח זו כוללת בעיני שלושה ערכים מובילים: הראשון, דבקות במשימה – לא חוזרים בלי שמבצעים; השני, שאיפה להצטיינות בכל דבר – עם מלחמה מורכבת בזירה צפונית, עד בוחן לכושר קרבי; והשלישי, רעות ואחוות לוחמים. אני חושבת שאלה ערכים מאוד משמעותיים. כולנו צריכים לשים לנגד עינינו את זה שאנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו לסיים את המלחמה הזאת מבלי שביצענו אותה עד הסוף, מבלי שמוטטנו את השלטון של הרוע הזה. אח שלי ראה את הרוע בעיניים, אח שלי לחם בנחל עוז, ב-7 לאוקטובר הוא הוקפץ. הוא היה חלק מהלוחמים של סיירת גבעתי שטיהרו את הקיבוץ. הוא זכה אחר כך גם להילחם שבוע שלם בעזה, לבצע שם פעולות שעוד ילמדו אותן ואת המוות שלו ושל עוד שני חיילים, אביעד ניצן ונדב לוינשטיין. במותם הם הצילו חיילים רבים, מתוך הבנה שעכשיו המשימה שלהם היא לנצח. המשימה של כולנו היא לתת כוח לצה"ל לנצח ולהשלים את המשימה. << אורח >> איציק טיפוסי: << אורח >> הבן שלי, ישי, שירת בגדוד 13 בגולני ונפל בנחל עוז. אנחנו משפחה שנעקרה מהבית בגוש קטיף לפני 22 שנה, ושם הבן שלנו נפל. אני רוצה לציין את הנושא של רוח הלחימה. ישי וחבריו היו בנמ"ר ובשעה 06:30 יצאו להילחם על הגדר. הם היו הכוח הראשון שיצא לגדר. הם יצאו ונלחמו בגדר עם המ"פ שחבר אליהם, עד שקיבלו קריאה מנחל עוז כדי להציל את המוצב. רוח הלחימה שהייתה שם היא בדיוק אותה רוח לחימה של חתירה למגע. למרות שהנמ"ר נפגע וננעל עלהם, ברוח של לחימה וגבורה הם חילצו את עצמם, הם חתרו למגע פנים מול פנים כשהם מעטים מול רבים. כמשפחה שנעקרה מגוש קטיף וכמשפחה שכולה אני כאן כדי להגיד שהמשימה עוד לא הושלמה מ"צוק איתן". חברים, הדר גולדין נשאר שם. הדר גולדין היה אמור להיות גיסי, אחות של אשתי עדנה הייתה ארוסתו. ליבי עם כל החטופים שנמצאים שם, אבל מה שיחזיר אותם זה אם נעקור את השורש של החמאס מהיסוד. כדי שלא בעוד כמה שנים נמצא עוד מנהרות ועוד כל מיני דברים כאלה הלחימה חייבת להימשך. אני מדבר כאב שכול שאיבד את ישי שם, וישי הוא יחד שבטי ישראל. אני יודע שמכל קצוות הקשת עושים את כל המאמצים, אם זה הכיפות השקופות, הכיפות הסרוגות, החרדים שישנים על מזרונים כי הם יודעים שהחיילים שלנו נמצאים בגשם. גיסי הוא מג"ד שנמצא בלבנון. אם ראיתם את הכתבה עליו ב"כאן 11", יכולתם לראות שהם בונים את המשוחות שלהם בתוך השיחים כדי להגן על גבול הצפון. זו רוח הלחימה שחייבת להימשך, אי אפשר להחליש אותה, חייבים לגמור את המשימה. אם לא נגמור אותה, נימצא עוד הפעם במלחמה יותר קשה. << אורח >> תהילה כהן: << אורח >> אני אימא של יהודה, השם יקום דמו, שקרוי על שם סבו שנספה באושוויץ. לצד הכאב הגדול והייסורים הפיזיים והנפשיים שאין לתאר אותם, יש לנו גאווה גדולה וגם הכרה בזכות שנפלה בחלקנו. אני ובעלי דור שני לניצולי שואה, אנחנו יודעים להעריך את העובדה שיש לנו מדינה, שיש לנו צבא, שאנחנו נמצאים בתהליך של גאולה, שזכינו לכל כך הרבה. גם יהודה היה מאוד מאוד מחובר להיסטוריה ולמורשת. הוא גם כתב שהוא מרגיש שהוא חלק משרשרת הדורות. דווקא מהמקום הקשה שאנחנו נמצאים בו אנחנו רוצים לצאת עם מסר מחזק, עם מסר מאחד, עם זה שצריך להתרומם מעל הקושי, לראות את כל המהלך האלוקי. אני מאוד מקווה שמהקושי הזה רק נצמח כחברה וכעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אנחנו מודים לכם על הדברים. כל הוועדה שולחת את תנחומיה למשפחות השכולות. אנחנו איתכם באמירות שלכם ואנחנו גם בעד החזרת החטופים - זה כאב עצום, המדינה צריכה לעשות את זה. שלא תדעו יותר צער, המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. התבקשנו על ידי שר האוצר לאשר את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ"ד-2023. אני מבין שאת התקנות על נובמבר ודצמבר לא הבאתם – למה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בחקיקה שהעברנו לפני כמה חודשים, ואנחנו מדברים על חקיקה ראשית, על המתווה לכל הארץ, הפיצויים נקבעו לחודשים אוקטובר ונובמבר, כאשר שר האוצר הוסמך להאריך את זה גם לחודש דצמבר. בסעיף ההסמכה עצמו נקבע שאם שר האוצר מאריך את הפיצוי לחודש דצמבר, יחולו כל מיני הוראות שיראו את דצמבר כתקופה אחת ובהתאם יוכפלו שיעורי הירידה באחוזי העסקאות. בגלל שאנחנו עדיין בשגרה של מלחמה והמשק פועל בצל המלחמה, השר מביא בקשה להאריך את התקופה הקובעת ככה שיינתנו פיצויים בכל הארץ גם על התקופה של דצמבר. במקביל חלים באופן אוטומטי ההוראות שקבועות בחוק שהופכות את נובמבר ואת דצמבר להיות תקופת דיווח אחת. קבענו בתקנות תיאומים אחרים שלא קבועים בחוק באופן אוטומטי, כאשר כל התיאומים מביאים לכך שיוכפל הפיצוי כי נותנים פיצוי על חודשיים. הרעיון שהתקופה תוארך לנובמבר ודצמבר נועד להראות את הפגיעה בתקופת המלחמה בצורה יותר טובה - זה נעשה גם בקורונה כל פעם על תקופות של חודשיים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בקורונה היה סגר. פה אין הבדל בין נובמבר לדצמבר. מתי שנוח לכם אתם אומרים קורונה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו רואים חשיבות בזה שיהיה שוויון בין מדווח חד-חודשי למדווח דו-חודשי. אם זה לא היה נקבע בחוק, היה נוצר פער כך שמי שמדווח חד חודשי ומי שמדווח דו חודשי לא היו מקבלים את אותו פיצוי בגלל צורת הדיווח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נכון גם לספטמבר-אוקטובר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בספטמבר לא הייתה מלחמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל עדיין זה יכול להיות נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על שיטת הדיווח. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בספטמבר ואוקטובר שניהם הגישו באותו זמן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מבין את זה, אבל עדיין מה שנכון לנובמבר-דצמבר נכון גם לספטמבר-אוקטובר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כשיש אפשרות לייצר שוויון בין הנזקים השונים, אנחנו מעדיפים לעשות את זה. פה אנחנו חושבים שיותר נכון למדוד את הפגיעה על פני חודשיים כמו שנעשה ב"צוק איתן", לא רק בקורונה. כשנתחיל להקריא נראה שסעיף 1 מאריך את התקופה הקובעת, סעיף 2 קובע את התיאומים הנדרשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם עונים על מה שבליאק אמר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בספטמבר לא הייתה מלחמה, לכן גם החד-חודשי וגם הדו-חודשי הגישו את התביעה באותו זמן, לשניהם נפתחה מערכת באותו זמן. אחד העיוותים שיכול להיווצר כאן זה שהחד-חודשי יוכל להגיש על נובמבר והדו-חודשי יצטרך להמתין עד אמצע ינואר. ב"שומר חומות" פיצלנו לחד-חודשי מול דו-חודשי. מתי שהמלחמה היא חודשיים ברצף אנחנו נותנים חודשיים ברצף. "צוק איתן" התחיל ב-8.7.2014, נגמר ב-31 באוגוסט, לכן לא פיצלנו והחד חודשי והדו-חודשי הגישו אותו דבר, שניהם הגישו ביחד ב-15.9. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוא ניקח עסק שבנובמבר ספג פגיעה ובדצמבר התאושש. האיחוד הזה מוציא אותו מהמתווה. מה אתה עונה לו? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יכול להיות שבשבועיים הראשונים של נובמבר הוא ספג פגיעה משמעותית ובשבועיים האחרים של נובמבר הוא התאושש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה מחבר את החודשיים האלה הוא מפסיד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עסקים שספגו פגיעה קשה באוקטובר-נובמבר, זה מוציא אותם - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נאמר פה שלא עשו את זה אף פעם יותר מחודשיים. מתי הייתה לנו מלחמה יותר מחודשיים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא היה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש עסקים שמוטבים מזה שזה דו-חודשי. לעסק שנפגע ב-35% בנובמבר וב-20% בדצמבר עדיף שאנחנו מחשבים את זה דו-חודשי, כי הוא היה מקבל פחות פיצוי אם היינו מחשבים את זה חד-חודשי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האיחוד הזה זורק החוצה עסק שספג פגיעה באוקטובר-נובמבר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מה זה "זורק אותו החוצה"? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זורק אותו החוצה, כי הייתה התאוששות בדצמבר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הוא לא יודע שהייתה התאוששות בדצמבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תגיד שאתה לא רוצה לפצות אותו. אני רוצה לפצות אותו, כי הוא ספג פגיעה גם באוקטובר וגם בנובמבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על החודשיים אחורה אתה צריך לפצות אותם, נכון? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה חייב לתת את המענה על אוקטובר-נובמבר לאותם אנשים שנפגעו, שזה רוב המדינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שהפשרה פה צריכה להיות שמי שמדווח חודשי וספג בנובמבר פגיעה משמעותית, נניח יותר מ-30%, יהיה בפנים בכל מקרה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מטרת החוק שלנו הייתה המשכיות עסקית. המטרה הייתה לראות מי נפגע בצורה משמעותית כשהגדרנו את ה-25%, לתת את הפיצוי לצורך המשכיות עסקית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתה כל כך מתווכח? למה אתה לא יכול לקבל את ההצעה הזאת? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מהטעם שרשות המסים אמרו, מהטעם שיש מי שמדווח חד-חודשי ומי שמדווח דו-חודשי ועושים את השוויון ביניהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם למישהו הייתה פגיעה כזאת קשה בנובמבר, למה - -? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אם הייתה לו פגיעה כל כך קשה בנובמבר הוא ייכנס. במצב של חד-חודשי יהיו עסקים שייפגעו, יקבלו פחות פיצוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם נתונים על זה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה שלא כל אחד יבחר את הכי טוב לו? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אי אפשר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בטח שאפשר, המצב הוא קשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר איתך על מצב מאוד מאוד ספציפי. אני מבקש שמי שנפגע מעל רף מסוים בנובמבר ומדווח בחד-חודשי יקבל פיצוי. מה רע בזה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אם אין פגיעה ב-1 בדצמבר, יכול להיות שאנחנו לא צריכים להאריך בכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אין פגיעה בדצמבר אין לי איתך בעיה. מה הבעיה? שגם דצמבר בפנים. אני אומר לך לא להסתכל על דצמבר, כי בדצמבר הייתה התאוששות. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כפי שאנחנו מתייחסים לכל עסק מתחת למיליון וחצי שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לעזור לאותו עסק שנפגע, לא לעסק שלא נפגע. יש כאלה שלא נפגעו בדצמבר אבל בנובמבר ובאוקטובר כן נפגעו. שם אתה לא נותן להם את הפיצוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לי הרגשה שבאתם עם החלטה שאיתה אתם רוצים לצאת מכאן. תקבעו שמישהו שהייתה לו פגיעה מעל רף מסוים יוכל לקבל. למה אתם לא מקבלים את הפשרה הזאת? << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> היד שלהם פשוט קפוצה, הרב גפני. זה מביש שאנחנו צריכים להתכנס כאן בשביל לריב על השקל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נתנו את הדוגמה של עסק שמדפיס בקופה ויכול שיהיה לו שיפור בדצמבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השיפור הזה מוציא אותו מהמתווה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך להסתכל על כלל העסקים. יש עסקים שהם לא עסקים שמדפיסים בקופה ויש להם תיקון בדצמבר שקשור לנובמבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי מה הקשר לקופה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בקופה רושמת אתה לא יכול לדחות את ההכנסות שלך, אתה רושם אותן באותו רגע. יש עסקים שדחו את ההכנסות שלהם מכל מיני סיבות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שכולם נוכלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאני כל פעם אומר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרתי יותר מפעם שאתם תמיד יוצאים מנקודת הנחה שאנשים מרמים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש עסקאות שמתוקנות בהמשך. אנחנו לא אומרים שאנשים מרמים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> מה עם גן ילדים שהיה סגור מלא בנובמבר וחזר מלא בדצמבר? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> העסק הזה ייפגע ב-50%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל על מה שהוא הציע. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש פה כאילו תחושה שמישהו עשה פה תרגיל, כאילו השחלנו משהו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אמרתי שפספסנו את זה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש תרגיל על קווי העימות. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> המטרה של החקיקה שלנו, ואמרנו את זה כל הזמן, היא המשכיות עסקית לעסקים קטנים ובינוניים. אם יש עסק שהתאושש לחלוטין בדצמבר - זה נפלא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני ניהלתי עסק. אם ספגת פגיעה קשה באוקטובר-נובמבר והתאוששת קצת בדצמבר, זה עדיין לא דבר שמוציא אותך מהבעיה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה גומר לך את העסק. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> עשינו פה דו חודשי כמו בכל השנתיים של הקורונה. כל מי שמתחת למיליון וחצי מדווח דו חודשי. גם להם הגדרנו שהפגיעה היא ב-25%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר על אלה שמדווחים דו חודשי, אני מדבר על חד חודשיים בלבד. אני לא מבקש ממך לפצל. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש עסקים שייפגעו ממה שאתה מבקש. יש עסקים שטוב להם שזה דו חודשי, כי הסכום יותר גבוה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם בנובמבר הייתה לו פגיעה של יותר מ-30%, למה לא לפצות אותו? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> עסק שנפגע ב-30% בנובמבר וב-20% בדצמבר, יקבל הרבה יותר כסף אם אני אחשב לו את זה דו חודשי ולא חד חודשי. אם הייתי מחשב לו את זה חד חודשי, הוא היה נכנס בנובמבר, מקבל ממני את הפיצוי בנובמבר ולא על דצמבר. אם אני מחשב לו את זה דו חודשי, הוא מקבל על שני החודשים כמעט את אותו מענק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תן לו עוד מסלול. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יש עסקים שלא ישרדו את האירוע הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הייתם נותנים את שני המסלולים מראש, לא היינו מגיעים לוויכוח הזה בכלל. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אם נדווח דו חודשי, העסקים שלנו יראו את הכסף אולי בסוף פברואר. עסקים מסוימים מדווחים חד חודשי, עסקים מסוימים דו חודשי. עם כל הכבוד לאנשי אגף תקציבים, לא משנים פה סדרי עולם. למי שמדווח חד חודשי ייעשה החישוב על נובמבר ואחרי זה על דצמבר, כאשר מה שהיה לו בנובמבר יהיה בנובמבר, ומי שמדווח דו חודשי ימשיך לדווח דו חודשי ויספוג את הבעיה התזרימית. לא משנים סדרי עולם, עם כל הכבוד. זה לא מפעל הפיס. לא מתאימים כל הזמן את השמלה לכלה. די, נגמר האירוע הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההצעה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> השלב הבא זה שתקבל את התקנות ופתאום תראה שינויים במתווים, בקילומטרים. זה בדרך, שלא תתבלבל. אנחנו יושבים פה על המשמר. אני מסתובב אצל אנשי המילואים ושומע אותם מוטרדים מאוד. חלקם הגדול עצמאים, בעלי מחזורים לא גדולים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע בוויכוח הזה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> חד חודשי, ברור, ודו חודשי למי שמדווח דוח חודשי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אם היו אומרים לך את זה בזמן החקיקה היית מאשר חד חודשי, כי היית רוצה שיתנו פיצוי אמת. לא ננצל את העובדה שכולנו היינו עסוקים במלחמה ולא שמנו לב שהכניסו את החד חודשי לדיווח דו חודשי - איזה היגיון זה? כל הדיון פה זה אם אתם רוצים לשלם פיצוי או לא רוצים לשלם פיצוי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין הצדקה להפלות בין עסקים שמדווחים חד חודשי לבין עסקים שמדווחים דו חודשי, לכן נכון שהמדינה תתנהל באותה צורה כלפי שני סוגי העסקים האלה, מה גם שהעסקים שמדווחים דו חודשי הם דווקא עסקים יותר קטנים. כשאנחנו מסתכלים על תקופה יותר ארוכה, כשאנחנו מתייחסים על פגיעה של העסקים לאורך תקופה יותר ארוכה, זה נותן תמונה יותר מלאה. יש לנו ראייה של העסקים האלה לאורך תקופה של חודשיים, מה שנותן תמונה יותר שלמה. זה נכון שיש עסקים שאם היינו עושים את החישוב לפי חד חודשי הפיצוי שלהם היה יותר גדול, אבל יש גם עסקים שלא, תלוי מתי הם נפגעו. יש רצון מאוד גדול של משרד האוצר, של הממשלה ושל הכנסת לתת מענה כלכלי לעסקים כדי שיוכלו להמשיך להתקיים, ואנחנו רואים שהמשק לאט לאט חוזר לפעילות כלכלית. אנחנו חושבים שהנוסחה של הדו חודשי נותנת מענה טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתם מתכוונים לזה, תקבלו אחת מההצעות שלנו. שום הצעה שלנו לא טובה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה שבדו חודשי יישאר בדו חודשי וזה שבחד חודשי יישאר בחד חודשי, האם ההוצאה תהיה יותר גדולה למדינה? לא ביקשתי לשנות סדרי בראשית, ביקשתי להמשיך את המצב של שיטת הדיווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאוד מבקש שתקבלו אחת מההצעות שלנו, כי אנחנו מייצגים את העסקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה עוד לפני ששמענו כמה קיבלו וכמה עדיין לא קיבלו. אנחנו נרצה לראות את הנתונים האלה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> חלקם לא קיבלו בכלל. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> אפשר לראות כמה הגישו וכמה קיבלו? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> צריך להוסיף לדוח הזה נתון על כמה עסקים נסגרו מאז ולא החזיקו מעמד. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אם לא תאשר את זה לא יהיה פיצוי בכלל. הם באו לפה, כי הם לא רוצים לפצות פיצוי אמת. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> לא העבירו אפילו את המקדמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הולך לאשר את זה אחרי שתגיעו להסכמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צרך לשים לוח זמנים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש פה אנשים בלי הכנסות, זה לא נורמאלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אביא את זה להצבעה עוד השבוע. אני מבקש להגיע להסכמה, אחרת נחליט מה שאנחנו רוצים. << אורח >> גלעד: << אורח >> טל, הבן שלי, חטוף בעזה כבר 80 יום. 11 מבני המשפחה שלי היו בבארי באותו יום ארור, 3 מהם נרצחו. הנכדים וכלתי חזרו, אבל טל נשאר בעזה. אני ממשיך לגור בעוטף. אנחנו מחבקים את צה"ל, אין לנו דבר נגד החיילים, נגד הקצינים, נגד אף אחד, ואני מכיר היטב גם את העוטף וגם את עזה, אבל אנחנו חייבים לעצור כדי להוציא את 129 האומללים. אנחנו שומעים סיפורי זוועות. יש שם נשים שנכנסו להיריון, יש שם אנשים עם זיהומים. את הנשים בטח צריך להוציא. צה"ל מפגיז בשלושת השבועות האחרונים והבתים עולים באוויר. תבינו, תא המלחמה שם הוא קטן מאוד. אתמול צה"ל עשה טעות, ובודקים את זה, כשהוא הרג 70 פלסטינים. לא יתנו לנו עוד הרבה זמן. תבינו, אנחנו מתקדמים לאזור של 2.5 מיליון תושבים. אין לאן להתקדם יותר. כל יום נהרגים לנו חיילים. אני גם משפחה שכולה, כי נהרג לנו אחיין ב"צוק איתן". מהרגע שקצין דופק בדלת העולם מתהפך. מי שמספר שהזמן עושה את שלו וירפא - שקרן. צריך לעצור עכשיו ואחר כך להמשיך. את חמאס אפשר להרוג, להשמיד, אבל הוא נמצא בכל מקום. הוא נמצא באירופה, בארצות הברית, בדרום אמריקה. אנחנו לא יכולים להרוס את החמאס. אנחנו יכולים להרוס את המנהרות, להרוג את סינוואר, אבל יש 200 פסיכים יותר ממנו שמחכים בתור. זה הזמן לעשות פסק זמן. המדינה לא עושה לנו שום טובה בכך שהיא משחררת. המדינה שיקרה לנו 25 שנים, סיפרה לנו סיפורי מעשיות. במקום שצה"ל יהיה השכפ"ץ בין החמאס אלינו, אנחנו הפכנו השכפ"ץ בין חמאס לצבא, אבסורד לחלוטין. כרגע חובתנו להחזיר את כולם, כשאנחנו יודעים שחלקם הגדול כבר לא בחיים. מספרים לנו שאונסים את הגברים שם, שגילחו להם את כל השיערות ואונסים אותם. פדיון שבויים זה דבר ראשון. כשהייתי אצל הרב זילברשטיין, רב גדול של העדה החרדית האשכנזית, הוא בכה. כששאלתי אותו אם זה נכון העניין של פדיון שבויים, הוא אמר לי שזה ראשון במעלה, שאין שום דבר שמשתווה לזה ביהדות, שום דבר. אפילו גבר מחויב לפדות את אשתו על פי ההלכה אם היא בשבי. בשש פעימות הוצאנו קרוב ל-100 אנשים אומללים, כולל הנכדים שלי. הנכדה שלי בת 3.5 מדברת ערבית, סופרת עד 10 בערבית, אומרת לי, "סבא, שוואיה-שוואיה". אנחנו פסיכים. כלתי לא מבינה בכלל איפה היא נמצאת, כשיש יותר גרוע מזה, יש אנשים שחזרו נכים ברגליים. אם זה ככה, בואו נעצור, בואו נעשה רגע פסק זמן. אני בן 82 וזוכר שחזרנו מלבנון צוהלים, שזרקו עלינו אורז. הקצינים הבכירים שלי, והייתי ביחידה מובחרת, היו נגד אריק שרון. כל יום עכשיו חוזרים לנו חיילים מתים - על מה? אנחנו מתבוססים בבוץ של עזה. עזה היא אדמה ארורה. לא היה אף פעם שלטון שלא התבוסס ברוע הזה. אני לא אומר שלא צריך לטפל בחמאס, אני לא אומר שום דבר, אבל קודם כל צריך להוציא את האנשים שעדיין חיים, כשאנחנו, לצערנו, לא יודעים איך הם יגיעו אלינו. נפגשתי עם הקטארים, עם השגריר הקטארי בגרמניה. הוא סיפר לנו הכל. כשחזרנו לכאן היינו בטוחים שיש עסקה אבל אז גילינו שהיא התפוצצה. ביום שישי נפגשה קבוצה עם הקטארים ביוון ואמרו שיש עסקה בפועל, רק צריך לדחוף עוד קצת, להתגמש כולם. אנחנו לא תמיד חייבים להיגרר אחרי אחרים, אנחנו גם יכולים לשים. מי שמספר שאפשר לחזור לנורמאלי - אי אפשר לחזור. העוטף שרוף, אנשים לא יחזרו. הם ודאי לא יחזרו אם החטופים לא יחזרו. אני מבין שזה לא נוח לעצור את המלחמה. אני מציע שהאנשים שמהללים ומשבחים את המלחמה יכניסו לעזה את המשפחה שלהם במקום המשפחה שלי. חייבים קודם להחזיר את החטופים, כי אחרת או שהם יחזרו בארונות או שהם יהיו רון ארד, ואני חושב שאף אחד לא רוצה שזה יקרה. תודה על ההקשבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה לך. << אורח >> שחר מור: << אורח >> אני נצר למשפחת מונדר. אברהם מונדר, דוד שלי, נמצא בשבי בעזה. הוא נמצא 85 קילומטרים מכאן כרגע. הוא חגג את יום הולדתו ה-79 לפני שבועיים בשבי. בנו, בן הדוד שלי האהוב רועי, נרצח באותה שבת ארורה. רותי, קרן ואוהד חזרו במסגרת הפעימה הראשונה של עסקת השבויים. אל"ף, נגמרה לנו הסבלנות, ובי"ת, אנחנו כבר לא מאמינים. כולם אומרים לנו שהתמרון הקרקעי הוא בשביל הבאת השבויים חזרה. כמה ימים יש לנו תמרון קרקעי? 60? חזרה אחת בחיים. מוכרים לנו דברים לא נכונים. צה"ל לא שינה את דרך המחשבה שלו, הוא עדיין חושב שבכוח הוא יפתור את הבעיה הזאת. תראו כמה חבר'ה הלכו. כמה זמן עוד נצטרך לחכות? צריך להרוס 60% מהרצועה? צריך להרוס 62% מהרצועה? צריך להרוס 64%? איפה? כל המטרה של כל התמרון הקרקעי הזה היה להביא את השבויים. איפה השבויים? כבר חודשיים אנחנו בשטויות האלה. תראו כמה משפחות שכולות משלמות על זה. חודשיים תמימים צה"ל הגדול מבטיח לי שהתמרון הקרקעי יביא שבויים - איפה הם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הנושא של פדיון שבויים הוא באמת הנושא המרכזי. זה לא רק פדיון שבויים, זה גם פיקוח נפש. אנחנו יודעים שזה המצב, ואנחנו עושים הכל על מנת שיחזירו. יש הצעות שהממשלה מציעה, שהקבינט מציע, ואנחנו סביב השולחן תומכים. בכל מהלך שיוגש ועיקרו יהיה החזרת החטופים נתמוך בגלל הנושא הזה של פיקוח נפש ופדיון שבויים. אנחנו מודים לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:30. << סיום >>