PAGE 12 ועדת הכספים 19.10.2010 הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מישיבת צוות של ועדת הכספים לבדיקת שיטות תגמול מפקחי מס ברשות המסים יום שלישי, י"א בחשוון התשע"א (19 באוקטובר 2010), שעה 14:30 נכחו: חברי הצוות: אמנון כהן – היו"ר שי חרמש אורי מקלב עדי ברינבאום, לשכת רואי החשבון רחל סמואל שלומית אבינח אודי תמר, מרכז המחקר והמידע, הכנסת מנהל הוועדה: טמיר כהן רשמה וערכה: אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ צוות בדיקת שיטות תגמול מפקחי מס ברשות המסים היו"ר אמנון כהן: אני פותח את הישיבה. אנחנו נותנים זכות דיבור לרב אורי מקלב שעמל קשות בנושא. אורי מקלב: תודה. לא התכנסנו כי הייתה פגרה, היינו עסוקים בדברים אחרים וכולי, כך שלא רצינו להיות בלחץ. היו"ר אמנון כהן: המסקנות האלה הן מתואמות? אורי מקלב: אלה הצעות שהתגבשו כאן כנייר עמדה שלנו שלא מתפרסם. היו"ר אמנון כהן: זה פנימי. אורי מקלב: אני רק אסביר את הדברים. כפי שהשתקף בדיון שלנו, יש שתי בעיות - שאולי צריך להתמודד אתן - במה שקורה היום במסלולים ובהתנהלות. האחת היא שכר עידוד ואני יודע ששי חרמש אומר שאין ברירה. מכיוון שפקיד במס הכנסה או פקיד שומה, יש לו סמכות מיוחדת, כאשר אחריו יש את בית המשפט. שי חרמש: הוא אלוהים. אורי מקלב: בחלק שהוא מקבל, יש בזה הרבה לקונות. גם אנחנו מבינים שצריך לתמרץ עובד כדי שיהיה יעיל, אבל הבעיה היא שאין כאן מערכת איזון מול הלקוח. כאשר בנו את כל המערך הזה ואת כל השיטה הזאת, אף אחד לא חשב ואף אחד גם לא הציף את הבעיה של אותו אזרח שצריך להתמודד עם זה. היו"ר אמנון כהן: זה כמו שיאמרו לשוטר או לפקח עירוני שייתן כמה שיותר דוחות ואז הוא יקבל תמלוגים. שי חרמש: אתה מקצין. היו"ר אמנון כהן: בכוונה, כדי שנבין את ההבדלים. פקח עירוני יסתובב ויאמרו לו שכמה שייתן יותר דוחות, הוא יקבל תמלוגים. חס וחלילה, אני לא רוצה לומר שזה כך. חס וחלילה שזה יהיה כך, אוי ואבוי אם זה יהיה כך. אורי מקלב: אם היינו אומרים שיש משהו אבל זה לא באמת נכון והוא רק חלק, כבר היו אנשים מרגישים. באופן אמיתי, כאשר אנשים נכנסים למס הכנסה, הם מרגישים משהו. כל אחד שיבוא אליך יאמר שהוא מרגיש שהפקיד לחוץ, הוא בא אליו בסוף החודש, הוא אומר שכדאי לסגור ככה וכולי. דו השיח שמתפתח הוא כמעט בגדר שוק. היו"ר אמנון כהן: אתה אומר שלא מדברים על עובדות. אורי מקלב: לא מדברים על עובדות. היו"ר אמנון כהן: לא אומרים לך שאתה הרווחת א' וחוקר שלנו בדק ומסתבר שהיו הכנסות בגובה מסוים אבל הוא אתה הצהרת על גובה מסוים אחר, כך שיש הפרש ולכן מגיע מה שמגיע, וגם בגלל שרימית אותי, יושת עליך קנס. שי חרמש: היות שנוצרה מציאות כזאת, הצד השני גם בא מוכן לכללי המשחק. שלא נתבלבל. הצד השני יודע מה קורה. זה מקרה הביצה או התרנגולת. היו"ר אמנון כהן: כן. הוא אומר שמראש הוא לא בא באופן אמיתי אלא הוא בא במינימלי ואז יגמרו על האמצע. הוא אומר לעצמו – וסתם אני אומר את זה – שהוא צריך לשלם חצי מיליון שקלים לשנה, אבל הוא אומר שיש לו בקושי מאה אלף שקלים. מס הכנסה אומר לו שהוא צריך לשלם מיליון שקלים, אבל אותו אדם כבר יודע שהוא יהיה במשא ומתן ושבסוף הוא ישלם פחות. את זה אנחנו צריכים לשבור. אני רוצה אמת. אני רוצה שבעל עסק, ידווח דיווח אמת. הוא יודע שעל דיווח האמת הוא ישלם ולא יאמרו לו שישלם יותר. הוא יבוא ויאמר: הנה הרווח שלי. נכון, תמיד יהיה פה ושם רמאי, אני לא אומר אם מדובר ב-5 אחוזים או ב-7 אחוזים. ברמזור אדום אומרים שאסור לעבור, אבל אנשים עוברים. אחוז מסוים עובר. אומרים לא לשתות כאשר נוהגים, אבל יש כאלה ששותים ונוהגים, אבל יש אנשים אחראים שאומרים שאחד מבין החמישה שברכב היום לא שותה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת כך שהשכר שלי לא יהיה תלוי במה שאני גובה מהאזרח. את זה אני לא רוצה. אני רוצה שהשכר שלי יהיה מכובד, כי אני פקיד, ואני צריך לבוא לקראת, לראות את המצב האמיתי, ואני חושב שאז האזרח ידווח אמת. ברגע שתפסתי אותו, יש לי את הכלים לכך וצריך לעשות לו מה שצריך. שי חרמש: אם היינו פועלים כמו בחוק בנק ישראל. היה חוק בנק ישראל ובחוק נאמר שפקידי בנק ישראל הם אתרוגים, לא משרד האוצר מתערב בשכר שלהם ולא הממונה על השכר אלא בעניין הזה מטפל סטנלי פישר והנהלת הבנק. יושבים שם אתרוגים. מטפלים ב-500 מיליארד דולר וצריך לתת להם את הטוב שבטוב. מדינת ישראל חיה מ-190 מיליארד שקלים שנסרדישי מביא מהחבר'ה שלו. אם היו להם תנאים של בנק ישראל, היו הולכים לעבוד שם רואי חשבון ברמות אחרות, מנהלי חשבונות ברמות אחרות, אבל אתה מציע להם את השכר של עובדי משרד הפנים ואתה אומר שאתה לא נותן להם תמריץ כלשהו. יש לאותו אדם את ה-8,000 שקלים ברוטו או את ה-10,000 שקלים ברוטו ובזה נגמר כל הסיפור. זאת בערך הרמה שאתה תקבל. ברגע שרמת השכר נמוכה, רמת האנשים איננה גבוהה. מי שעומד מולם, לפעמים הרבה יותר חזק מהם. כאשר היום אתה אומר שאתה אפילו לא נותן לו כל תמריץ, יבוא אדם לעבוד שם עבור 10,000 שקלים ברוטו? בעד 10,000 שקלים הוא מעדיף לייצג את אורי מאשר לייצג את שלטונות מס הכנסה. לכן הבעיה כאן היא באיזון. אתה לא נותן היום כל אינסנטיב שיהיו לך עובדי מס הכנסה ברמה גבוהה ויוכלו להתמודד מול שוק קשה. מצד שני, באותו תמריץ שיש, אתה אומר שהתמריץ הזה מראש כבר מכשיל אותם. זאת בעיה. באותו רגע שאתה מוריד את התמריץ, אתה יוצר מצב שאתה תוריד מהרמה של חלק העובדים. היו"ר אמנון כהן: לא. אני לא רוצה לפגוע בשכר. שי חרמש: הסקטור הפרטי נותן יותר והוא ייצג את הלקוח ולא את מס הכנסה. אורי מקלב: אתה צודק. אודי אמר לנו שבוועדת הערר, שם יושבים רואי חשבון, שם יש פחות תלונות. אודי תמר: על איזו ועדת ערר אנחנו מדברים? אורי מקלב: שם יושבים רואי חשבון. שי חרמש: מה השכר שם? אודי תמר: זה מגיע עד דרגה 41, זה יכול להגיע עד 11 אלף שקלים. שי חרמש: זה הכל? אז איזה רואה חשבון הולך לשם? אודי תמר: זה מתחיל בדרגה 36 כאשר 36 עד 38 זה מתחת לשכר מינימום ואתה מקבל השלמה לשכר מינימום. שי חרמש: אתם מבינים על מה מדובר? אתה לוקח אנשים, מלמד אותם כלכלה וראיית חשבון, משלם להם השלמת הכנסה ולשם מגיעים בעלי העסקים. למה שהוא יעבוד? אורי מקלב: יש דבר שלא נגענו בו והיא התחרות. שי חרמש: מול השוק הפרטי. אורי מקלב: בודקים כל עובד ברמה של צוות וברמה של פקיד שומה. קריאה: זה אזור. אורי מקלב: הכל לפי תשואת המס. בזה זה מתחיל ובזה זה נגמר. התקן שלך, הקביעות שלך, האם אתה נחשב או לא נחשב – כל זה לפי תשואות המס. זה דבר שבוודאי לא פוגע בשכר אבל זאת מערכת שלמה של דרבון ואווירה של לחץ בעניין הזה וזה בכלל לא קשור לשכר. אודי תמר: זה קשור לקידום. אורי מקלב: זה קשור לקידום. אתה אומר שאתה חייב לקדם, אתה חייב שהם יהיו יותר יעילים, אתה חייב לתמרץ אותם במשהו, אבל על תשואות המס? על הליגה הזאת? שי חרמש: על הליגה דיברנו. אורי מקלב: מה זה ליגה? ליגה משקפת. שי חרמש: על הליגה הסכמנו. מעבר לזה, יש בעיה בסיסית וביום שבו יהיו לך כאן לפחות שמונה מיליארד שקלים גביית מס, וזה לא מהלך גדול שיקרה דבר כזה, תשב כאן ותתחיל לחתוך ברווחה, בבריאות, בסל התרופות וכן הלאה. בואו לא נתבלבל. היו"ר אמנון כהן: אנחנו לא מתבלבלים. אני אומר שאנחנו צריכים לדאוג לשכר של הפקידים אבל לא בדרך הזאת אלא בדרך הנכונה. שי חרמש: אבל זה לא המנדט שלך. אודי תמר: אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שהתגמול עכשיו מביא לדרבון, אבל לא בטוח שזה באמת מביא לדרבון. השיטה גם מנצחת את עצמה בזה שהיא מביאה את הדברים שמלכתחילה הנישומים משלמים יותר נמוך. זאת אומרת, אתה לא יכול להוכיח כרגע שזה עובד ומותר לחשוב שזה לא עובד. אורי מקלב: הוא עובד בכמות והוא עובד כדי להספיק לסוף החודש. שלומית אבינח: כולם השתכללו. אורי מקלב: הם השתכללו והיום הם לומדים את המערכת הזאת והם עובדים לפי המערכת. אודי תמר: אגב, מס הכנסה אמר את זה בדיון שהיה בוועדה לפניות הציבור. הם אמרו שתוך ארבע שנים מרגע שנכנסת שיטה, המערכת יודעת לנצח את עצמה. העובדים יודעים לנצח. אורי מקלב: האנשים הטובים יושבים וחושבים על זה ומעבר לזה, בסופו של דבר, במקום שאנחנו רוצים שהם ילכו לגבות – לא אתה ולא אני יכולים לישון בשקט כאשר אנחנו יודעים שבשיטה הזאת עשרות, מאות ואלפי אנשים מרגישים שעושקים אותם. ההתמודדות לפעמים פוגעת להם בבריאות. חלקם סגרו את העסק, חלקם לא יודעים. יש פקידים שלא יכולים לחיות עם הדבר וחלק גדול מהפקידים מרגיש שהם עושים עוול ושהם עושקים את הלקוחות שלהם. נכון שחלק כבר מתוכנתים אבל חלק לא מחזיקים מעמד בעניין הזה. אודי תמר: חלק אומרים: הוא ממילא רימה, אז אני מחזיר את זה בחזרה. הם אומרים שהנישום רימה, אני מרמה בחזרה ואז אנחנו סוגרים באמצע. היו"ר אמנון כהן: אנחנו מדברים על אותו הדבר. אני לא רוצה לפגוע בהכנסות אבל אני אומר שמבחינתי זה כאילו כלי של עושק. שנית, בשביל לתפוס גנב אחד, אני אומר שאיש אחד יחטא ועל כל העדה יקצוף. כולם לא כשרים ועכשיו בוא נתחיל לדבר. קודם כל, אף אחד לא כשר. את זה אני גם רואה בדברים אחרים. חברות ביטוח עושקות אותי במשך עשר שנים, פעם בשנה אני אומר שהייתה לי תאונה, שולחים לי חוקר הביתה כי אני לא מהימן. לא יאומן. ביטחתי ועכשיו שולחים לי חוקר והוא שם לי מלים בפה. זה קורה כי המטרה היא לא לשלם את הכסף. הפכנו להיות כאלה. נפגעת חס וחלילה, מישהו נפגע בתאונת דרכים, הוא הולך לוועדת השיקום בביטוח לאומי. הלשכה הפרלמנטרית שלי היא ברמלה ובקומה תחתיי יושבות ועדות שיקומיות של הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי של המדינה אומר שבתקופה מסוימת בן אדם לא מרגיש טוב, עבר תאונה בעבודה, עבר תאונת דרכים, הוא מגיע לוועדה. ברגע שהוא מגיע לבד, אוטומטית הוא נפסל ולא מקבל כלום. אחרי שבוע הוא בא עם עורך דין, מקבל שמונים אחוזי נכות. תגידו לי איפה ההסבר לכך. למה אני צריך לבוא עם עורך דין ולשלם לו עמלה? אני מדבר על אותו מקרה שלא השתנה כהוא זה. הוא מגיע לבד, מגמגם, פוחד לדבר, פוחד מהשלטונות, לא יודע איך לבטא את עצמו, ואומרים לו מראש שהוא גנב. זאת הבעיה שלי. הבעיה שלי היא שאנחנו כממסד הפכנו את כל האזרחים – כי אחד נתפס מרמה את הביטוח הלאומי – לגנבים ועכשיו מתחילים בנקודה שקודם כל אתה גנב ועכשיו תוכיח לי שאתה לא גנב. אורי מקלב: מדוע כאשר שניים נאשמים ברצח, אחד לקח עורך דין זוטר ויושב בכלא, והשני לקח עורך דין טוב ולא יושב בכלא. האם הצדק הוא אותו צדק? היו"ר אמנון כהן: לא. אורי מקלב: אם זה בית המשפט, עורך הדין עושה את הצדק? השופט צריך לראות. מה זה משנה אם לקחתי עורך דין טוב או לא לקחתי עורך דין טוב? היו"ר אמנון כהן: המקרה האחרון, אותו אדם שהגיש ערעור שלוש פעמים והוא לא לקח עורך דין לעילא ולעילא אלא לקח עורך דין מהסנגוריה הציבורית. אני לא יודע אם הוא עשה או לא עשה. עדי ברינבאום: אתה מתכוון לאותו אדם שהאשימו אותו שכביכול הוא רצח את אשתי. היו"ר אמנון כהן: כן. הוא אפילו שיחזר, כי כנראה לחצו אותו עד כדי כך, אבל בית המשפט לא השתכנע. אורי מקלב: 95 אחוזים מאלה שבאת אליהם, הפקיד אומר שהוא לא נתן דיווח נכון. איך זה יכול להיות ש-95 אחוזים לא נתנו דיווח נכון? היו"ר אמנון כהן: זה כבר בנוי מראש. אורי מקלב: הם שקרנים? אודי תמר: זה כנראה לא 99 אחוזים. לפי הסטטיסטיקות שמפרסמים. אני לא יודע לומר איך הם מחשבים את זה. הנורמה הייתה שזה כמעט לא קיים שיש אישור שומות. היו"ר אמנון כהן: למה יש הפרש בין השכר הרגיל לבין השכר הזה? בגדול. אודי תמר: העמלה יכולה להגיע ל-1,700 שקלים לחודש. שי חרמש: ברוטו. היו"ר אמנון כהן: כמה אנשים עובדים בתפקיד הזה? אני לא רוצה לפגוע בשכר אלא אני רוצה למצוא דרך. אודי תמר: אתה יכול להטמיע את זה בתוך רכיב השכר. היו"ר אמנון כהן: זה מה שאני אומר. בכמה כסף מדובר? כמה אנשים עוסקים בזה? אורי מקלב: תמצא שיטה אחרת. אודי תמר: בירושלים יש 25 מפקחים ויש 25 פקידי שומה. 25 כפול 25. זאת בערך האוכלוסייה. שי חרמש: חבר'ה, זה לא שיעור חשבון. היו"ר אמנון כהן: נביא להם 5 מיליון או 10 מיליון שקלים כתוספת תקציב. אודי תמר: חצי מיליון שקלים לחודש. שי חרמש: שישה מיליון שקלים בשנה. היו"ר אמנון כהן: נותנים תוספת תקציב של 6 מיליון שקלים לרשות המסים, כך שהיא תיכנס לתוך התקציב עבור השכר. אודי תמר: יש עוד רכיבים כמו למשל בוררות מסים ובוררות המסים היא 150 שקלים. אתה יכול לומר שבמקום 150 שקלים אתה תעשה את זה 2,000 שקלים ואז אתה סוגר גם את הפרמיות. היו"ר אמנון כהן: למשל. זאת יכולה להיות אחת הדרכים. שי חרמש: אל תלך דרך השכר, כי הממונה על השכר יאמר לך שאתה מפרק לו כרגע את כל הסכמי המסגרת. היו"ר אמנון כהן: אני לא רוצה לפגוע בשכר של העובד. אורי מקלב: הלכנו עד הסוף אבל אני אומר אין לי בעיה למתן את זה. בחלק הזה של תשואות המס, אנחנו אולי קוראים למס הכנסה לשנות את השיטה ולמצוא שיטה אחרת לתת לאנשים. ליגה, אלה תשואות המס, לבטל מיד. זה לא יפגע בשכר. את כל הדוחות שהם מוציאים כל חודש על כל עובד, לבטל. אם אתה מוריד את הליגה, אתה פותר את הבעיה. היו"ר אמנון כהן: מה הסמכויות שלנו כרגע כוועדת משנה? שי חרמש: צריך להביא למליאת הוועדה לאישור. היו"ר אמנון כהן: אנחנו צריכים לשבת עוד פעם ביחד. כולנו לומדים את זה. תן גם לנסרדישי ללמוד את זה. שי חרמש: לא, אתה לא צריך. הרי הולכים לחזור אחורנית. זה כמו אצל הרמב"ם. אורי מקלב: שנה את זה לפי זה. אני אשלח לכם את הטיוטה. היו"ר אמנון כהן: אז התהליך הבא יהיה נסרדישי אבל אם הוא לא יסכים? שי חרמש: בואו נדבר. אורי מקלב: לפי המסמך הזה נשמע אותו ונחליט אחרי כן. נדע מה הכיוון. קריאה: צריך לומר לו מה הכיוון. שי חרמש: אורי, תן עוד שבוע. אם אתה מוריד את הליגה, לא פגעת בשכר. כנראה שהליגה היא הפרוז'קטור. כאשר אדם קם בבוקר ורואה שהוא ירד למקום שמיני, זה כמו שהפועל תל אביב מפסידה למכבי. תבין את העניין. היו"ר אמנון כהן: אם כן, יש ליגה. מה יש עוד? שלומית אבינח: תשואת המס, שזה הקידום שלו. אורי מקלב: הליגה ותשואות המס. כמה כסף הוא הביא למערכת. כל פקיד נמדד לפי כמה כסף הוא הביא למערכת. שי חרמש: במחוזות הבעיה יותר חמורה. שלומית אבינח: תחרות בין המחוזות. שי חרמש: את התחרות בין המחוזות צריך להוריד. שלומית אבינח: זאת הליגה. אורי מקלב: אין ליגה כשאין לך קבוצה. שלומית אבינח: אבל אתה לא פוגע בשכר שלהם. אורי מקלב: לגבי שכר העידוד הזה, אנחנו קוראים למס הכנסה לשנות את השיטה ולמצוא דרכים חלופיות כדי לא לפגוע בשכר אבל שעדיין יישאר תמריץ והרצון לעבוד במקום. דרך אגב, הגיע מכתב מרואה חשבון והם מודים לנו על קיום הישיבות האלה והם טוענים שכל מה שאנחנו דנים כאן, כל השיטה והגישה הזאת היא לא גישה נכונה. שי חרמש: זה לא בלתי צפוי. אורי מקלב: לשכת עורכי הדין לא תצא בקריאה לביטוח לאומי להפסיק את הוועדות האלה כי אנשים מרוויחים מזה. הם לא יצאו בקריאה אבל רואי החשבון היו מספיק אמיתיים לומר לך את הדברים. הם באים ואומרים שעם כל זה שהם מרוויחים מהשיטה הזאת ומהגישה הזאת, הם אומרים לנו שזאת לא גישה נכונה, זאת לא גישה מינהלתית נכונה ולא תקנית. הם לא יכולים להתעסק בדברים האלה, גם כאשר אין לך פרמטר להתווכח. גם רואה חשבון לא יכול להתווכח מה גם שאין לו את הכלים המקצועיים להתווכח. שי חרמש: אודי, אני אומר לך שוב שאם היו דואגים לטפח קאדר של פקידי מס הכנסה ברמה של פקידי בנק ישראל, היה הסקטור הפרטי מעביר יותר כוחות מקצועיים איכותיים לצד השני. היום יושב פקיד מסכן שמשתכר 11 אלף שקלים ברוטו והוא כבר רואה חשבון. אודי תמר: באחד ממאבקי השכר הייתה נכונות של האוצר לתת תשלום יותר גבוה למפקחי המס. שי חרמש: לא, לקומנדו מס. אודי תמר: לא, זה עוד לפני הקומנדו. הם התנו את זה בזה שהם רצו קודם כל לתת לרואי החשבון כי יש בעיה שכרגע מפקחי מס הכנסה מתמנים לחמש שנים ואחרי חמש שנים רובם בורחים. שי חרמש: אני מבין גם למה. היו"ר אמנון כהן: אחר כך הם הולכים לעבוד בעסקים. אודי תמר: מי ששיבש את זה היה הוועד שלא רצה שתהיה פגיעה בשוויון בין העובדים, בין רואי החשבון למי שהוא לא רואה חשבון. שי חרמש: היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל שמיררה את חיינו עד זוב דם, יום אחרי שהיא יצאה משם, פתחה משרד ייעוץ שאנחנו עכשיו משתמשים בו מול מינהל מקרקעי ישראל. אודי תמר: כך קורה עם כל הבכירים של מס הכנסה. אורי מקלב: חוץ מנסרדישי ואולי עוד מישהו בצוות, כולם יברכו אותך. שמעתי את הפקידים שמדברים על המתח הזה כל חודש והריצה אחרי אנשים. בסופו של דבר זה לא נעים להם וזה פוגע בעבודה שלהם וגם ביעילות העבודה. לא שהם לא רוצים לעבוד, אבל מדובר בעבודה מקצועית איכותית ולא כמותית. היו"ר אמנון כהן: אפילו אם תהיה פחות הכנסה של 2-3 אחוזים. אורי מקלב: לא תהיה פחות הכנסה. לא צריכה להיות הכנסה פחותה. רחל סמואל: חבר הכנסת מקלב, איך אתה מסכם את הדיון? אורי מקלב: סיכום הדיון. אנחנו קיבלנו טיוטה וחברי הוועדה נענה לזה וייתנו את הערותיהם. אחר כך נכין טיוטת סיכום שתשקף את כל מה שכל אחד חושב. נראה אם מסכימים על הנוסח האחרון. בשבוע הבא נשמע את נסרדישי ונסכם. אנחנו נסכם בלעדיו. רחל סמואל: אתה לא מעביר לנסרדישי את הטיוטה. אורי מקלב: לא מעביר. היו"ר אמנון כהן: אנחנו מברכים ומודים לחבר הכנסת מקלב ולמנהלת הוועדה. שי חרמש: על דעת המקום ועל דעת הקהל. אורי מקלב: באופן כללי לכל יושבי ראש ועדות המשנה של ועדת הכספים אנחנו מודים ומברכים. היו"ר אמנון כהן: יישר כוח לצוותים על הנייר. תודה. הישיבה ננעלה בשעה 15:00