פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 153
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ו' בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023), שעה 10:07


סדר-היום:
 << נושא >> 1. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע מכתשים עין יהב) (תיקון) התשפ"ד - 2023 << נושא >>  
 << נושא >> 2. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי צור נתן)(תיקון)התשפ"ד - 2023 << נושא >>  
 << נושא >> 3. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים ואתרי הנצחה (שמורת טבע הר מירון)(תיקון), התשפ"ג-2023 << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
חמד עמאר
יוסף עטאונה
יוראי להב הרצנו

מוזמנים: 
	רוסלאן עותמאן
	–
	משרד המשפטים

	גלעד אלון
	–
	משרד הפנים

	תומר רביב
	–
	המשרד להגנת הסביבה

	יסמין טלמון
	–
	ייעוץ סביבתי למנהל התכנון, מנהל התכנון

	יעלה רובינשטיין
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, מנהל התכנון

	שי מתתיהו
	–
	ייעוץ למנהל התכנון

	דינה קישון
	–
	מ"מ מהנדס המועצה האזורית דרום השרון

	אושרת גני גונן
	–
	ראש המועצה האזורית דרום השרון

	עופר גור
	–
	יו"ר ועדה חקלאית ערבה תיכונה, המועצה האזורית הערבה התיכונה

	ד"ר סויד סויד
	–
	ראש המועצה המקומית פקיעין

	פואד חדאד
	–
	מהנדס המועצה המקומית פקיעין

	ענת יציב
	–
	מנהלת אגף מקרקעין, רשות הטבע והגנים הלאומיים

	שמרי נגבי
	–
	רכז קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

	אסף זנזורי
	–
	מנהל תחום תכנון, החברה להגנת הטבע



ייעוץ משפטי: 
לירון אדלר מינקה

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

 << נושא >> הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע מכתשים עין יהב) (תיקון) התשפ"ד - 2023 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום שלוש אכרזות. 1. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע מכתשים עין יהב) (תיקון) התשפ"ד – 2023; 2. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי צור נתן) (תיקון) התשפ"ד – 2023; 3. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים ואתרי הנצחה (שמורת טבע הר מירון)(תיקון), התשפ"ג-2023.

אני אזכיר, חברים, קיימנו כאן דיון בוועדה לגבי האכרזה של דלית אל כרמל, בזמנו אני גיליתי את הנושא הזה, וגם בגלל המלחמה כי באחד הפניות שלהם בעקבות בעיות שהתעוררו בעקבות המלחמה בכל מה שקשור לחברה הדרוזית – עלה אחד הנושאים הללו שיש באפשרותנו לאשר, ובעצם האישורים הללו מניעים קדימה תוכניות אחרות שקיימות. הבאנו אז את דלית אל כרמל, לא היינו מוכנים עם אחרים, הבטחתי שגם האחרים יבואו ואכן גם קיימתי ואני מקיים עכשיו. 

אני רוצה באמת להתחיל לעבור על ההצעות אחת-אחת. אם הכול בסדר נאשר, כי לכל תיקון אכרזה כזאת יש השלכה אם זה לאישור תוכנית מתאר, אם זה לאישור תוכנית שיש בה יחידות דיור, ואנחנו רוצים להתניע את השוק ולכן אני חושב שאנחנו, ודאי כוועדה, אם זה תלוי בנו, רוצים לזרז את הדברים. אז אם אפשר, בבקשה. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אוקיי, אז נתחיל לדון לגבי האכרזות אחת-אחת. לפי חוק גנים לאומיים, כל נושא של גריעת שטח משמורת טבע או מגן לאומי צריכה לקבל את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, אחרי ששר הפנים פונה ומקבלים את האישור של השרה להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות שרלוונטיות לעניין.

אז בהיבט אישור מועצת גנים לאומיים, לגבי כל שלושת הנושאים שיש כאן באמת קיבלנו את האישורים הדרושים. מועצת גנים גם לאחרונה אשררה חלק מההחלטות שהיו החלטות שהתקבלו, בשל חלוף הזמן עשתה אשרור להחלטות וכל המסמכים הגיעו אלינו. 

התיקון הראשון זה תיקון אכרזה על חלקים משמורות טבע, מכתשים, עין יהב, נחל שיזף ועשוש. מנהל התכנון עוד מעט יפרט את הדברים. בעצם זו אכרזה שקשורה לתוכנית אחת, אבל שמתקנים בה אכרזות של שלוש שמורות טבע, מכתשים עין יהב, נחל שיזף ועשוש. זה שטח גדול בערבה. בסך הכול גורעים משהו כמו 7,500 דונם משמורות הטבע. מצד שני, גם בתוכנית הזאת וגם בתוכנית - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם מוסיפים לא?

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

חלק בתוכנית הזאת של הגריעה, וחלק בתוכנית נוספת שמקדמים, רוצים להכריז על שמורות אחרות בערבה, שהם בשטחים נרחבים. תפרטי עוד מעט. אני חושבת שלנו, כייעוץ משפטי לוועדה, הנושא של גריעות שטחים מגיע לוועדה, הנושא של אכרזה של שטחים חדשים לא מגיע לוועדה ולא דורש את אישורה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל זה תנאי קודם למעשה.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

והגריעה נדרשת כדי שאפשר יהיה להמשיך לתהליך האכרזה על שמורות חדשות. אבל בגלל שהדברים בנושא הזה כן כרוכים, כן היינו שמחים כוועדה לשמוע מבחינת האכרזה של השמורות החדשות בגדול.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

למה הא בהא תליא?

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

זה לא תלוי אחד בשני. לא תמיד זה תלוי אחד בשני.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו מדברים על מקרים ספציפיים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

במקרה הספציפי הזה בדרום, נכון?

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

כן, בערבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה המקרה שבו חלק מההסדרה הייתה גריעה מצד אחד והוספה מצד אחר. 

 << אורח >> ענת יציב: << אורח >>  

ענת יציב, רשות הטבע והגנים. מבחינה סטטוטורית יש תוכנית אחת שהתקדמה לבד, אושרה ואפילו נשלחה לקידום אכרזה. התוכנית השנייה כוללת גם את הגריעה וגם את האכרזה, תוספת שמורת טבע והגריעה באותה תוכנית, ולכן בחוק שלנו, חוק גנים לאומיים שמורות טבע. כתוב שם שקודם לאישור התוכניות התנאי הוא של גריעה. ולכן אנחנו מחכים לדיון הזה על מנת לאשר את התוכנית ולקדם לאכרזה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

לא חשבתי אחרת. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אבל קידום האכרזה חוץ מהתוכנית כן דורש עוד פרוצדורות של הסכמות של שרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא יקבלו.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

נדרש אישור משרד הביטחון ואישור של משרד המורשת שזה צריך להיעשות אחרי שמתאשרת התוכנית עצמה. תוכלו לפרט ולהראות במפות על מה אנחנו מדברים, שנדע. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

תודה לירון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה. מי מציג?

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אפשר להעלות את המצגת?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מציע שנעבוד מקום-מקום.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

(הצגת מצגת)

שמי יסמין טלמון, אני יועצת של מנהל התכנון. התוכנית שמבקשת כרגע את ביטולי האכרזות היא תוכנית של שינוי התוכנית המחוזית. תמ"מ 79/4/14, והיא מופיעה אצלכם בשלושה חלקים שונים משלוש שמורות שונות. הביטול הוא בשלוש שמורות שונות. 

כרגע מה שאנחנו רואים על המסך בכתם הירוק זו שמורת טבע מכתשים עין יהב, והסימון בפסים שחור-לבן בשחור מפוספס, זה הכתם שאותו מבקשים לגרוע מתחום השמורה המוכרזת מכתשים עין יהב, שההיקף שלו הוא 4,160 דונם. זה השטח הראשון. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

זה ליד חצבה, נכון?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

זה ליד חצבה ועין יהב, וכל השטחים שקשורים בסיכום, זה הכול מבוסס על סיכום שהושג בין המועצה האזורית ערבה תיכונה ורשות הטבע והגנים, בליווי של משרד החקלאות ושל לשכת התכנון המחוזית דרום, ותמר. רוב השטחים עצמם שמבקשים לביטול אכרזה הם כולם בערבה תיכונה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ולמה זה מיועד?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

זה מיועד לחקלאות, ולכן משרד החקלאות בתמונה. אלו השטחים שבררו אותם מהיקף השטחים. אנחנו מדברים על הנגב, לא כל שטח בנגב הוא טוב ונכון להכשרה חקלאית, ולכן בחרו את השטחים האלה. השמורה השנייה שאנחנו רואים כאן היא שמורת נחל שיזף. בחלק הצפוני של הכתם.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

זה בכתם הירוק?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

הכתם הירוק הוא שמורת הטבע, בחלק הצפוני שלו יש חלק מפוספס, למעלה. אתם רואים?

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

אני רואה.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

זה הכתם הקטן, זה ביטוח אכרזה של 250 דונם, וזה על הכביש שנכנס לתוך היישוב חצבה. 

זה הכתם השלישי, הירוק. זה שמורת הטבע עשוש והחלק המפוספס שעכשיו אתם רואים קצת יותר ברור, זה החלק המבוקש לביטול אכרזה וההיקף שלו הוא 3,370 דונם, וזה ליד היישוב פארן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

ממערב לפארן.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

נכון. בשקף הזה אנחנו רואים את השמורות שכרגע מאושרות, הכתם הירוק בהיר-צהבהב הזה, הוא שמורת טבע עין עופרים, שהיא לא מופיעה בתוכנית הזאת שאנחנו מבקשים את ביטול האכרזה, אלא היא התקדמה בתוכנית נפרדת ואושרה כבר, ובעצם אפשר לקדם אותה לאכרזה אבל זה תלוי בהסכם הזה. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אז את אומרת שזה לא תלוי סטטוטורית?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

זה לא תלוי סטטוטורית, זה תלוי על פי ההסכמות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

מה המעמד של ההסכמות האלה? אנחנו יכולים לאשר את הגריעה ומחר בבוקר הם יכולים לחזור?

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

בגלל זה מאוד רצינו לדעת את הפרטים, איפה בגדול עומדת האכרזה? שוב, האכרזה עצמה כאישור לא מגיעה לוועדה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, יוראי שואל שאלה אחת. אני רוצה לדעת אם אני מאשר היום את הגריעה, בסדר, אני מקבל את הדברים, רק אני רוצה לדעת שבאמת החלק השני גם יעשה. בגלל שהוא לא סטטוטורי – בכל אופן לא באחריותנו – הוא רוצה לדעת מה הבטוחות?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

אנחנו יכולים להגיד שבמקרה החריג הזה, ביקשנו למפרע את כל אישורי השרים וקיבלנו את כל מי שנדרש בדרך לאכרזה, קיבלנו כבר. בינתיים התחלפו השרים ונצטרך שוב. אבל בעיקרון, הגורמים המקצועיים בכל המשרדי אישורו את הדבר הזה, ונתנו את הסכמתם. אז אנחנו רוצים להניח שכך יהיה בעתיד. ברגע שהאישור הזה יגיע, ברגע ששר הפנים יבטל את האכרזות, אנחנו נרוץ מיד לשלב האכרזה. התוכנית הזאת כבר מאושרת, היא כבר פורסמה והיא מאושרת ואנחנו יכולים להתקדם.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אני אגיד שהבקשה לגריעה הגיעה אלינו די לפני הרבה זמן, ובגלל הסיבה הזאת, אנחנו כייעוץ משפטי רצינו לראות, והגריעה הגיעה כבר מוכנה, אבל התוכנית עוד הייתה ממש בתחילתה ועוד בשלבים ראשונים וביקשנו לראות שהתוכנית מתקדמת ושהתוכנית כבר בשלבי אישור, ובסוף עם כל התחלפות הממשלות זה התקדם בינתיים. אז מבחינת התוכנית לפחות, שהגיעה אז ממש עוד בשלבים ראשונים, התוכנית כבר כן מאושרת, ואנחנו בזמנו ראינו שמקצועית לא הייתה מניעה. אנחנו לא רצינו לעכב עוד את הגריעה פה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

ברור.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אבל אפשר יהיה לעשות מעקב ולראות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

איזה שרים טעונים אישור?

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

משרד הביטחון.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

ביטחון; סביבה, כמובן; מורשת.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

השרה להגנת הסביבה כן התייחסה לזה פה במכתב ההסכמה של הגריעה אז אני חושבת שאפשר לראות את זה. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

כן, קשרה את זה.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

וביטחון ומורשת, אנחנו מקווים. אבל אפשר לעקוב כאן בוועדה אם רוצים.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני רציתי לשאול אם יש לכם גם תוכניות אחרות בנגב לגריעה מהשטחים האלה? בנגב המזרחי במיוחד. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

לא נראה לי, מהזיכרון. לא נראה לי שיש עוד. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כי יש החלטת ממשלה מלפני שנתיים להקים עשרה מיזמים חקלאיים בנגב, ויש זמינות קרקע.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

אבל לא בטוח שאלו שטחים שמעוניינים בהם.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

שאלתי אם יש תוכניות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי מה שאלת. אתה מנסה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני מנסה. אבל כנראה שאנחנו לא שם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

פה מדובר על גנים לאומיים.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אלו גנים לאומיים גם, יש יישובים צמודים ויש החלטת ממשלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

האם אתם יודעים על מה שנמצא בקנה?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

זו בדיוק השאלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כרגע לא. טוב, עוד משהו בנושא הנגב? הערבה?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

כן, אנחנו רוצים לגמור את הסקירה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש נציגות מהמועצה המקומית גם?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

יש אישור של המעצה המקומית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, מישהו מהערבה פה? יופי. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

התוכנית שאנחנו רואים פה, הכתם הבהיר הגדול ירוק יותר כהה זו השמורה המוכרזת והכתם הצהבהב יותר היא השמורה המוצעת עשוש או רכס מנוחה. בצד ימין אתם רואים את השטח שאנחנו מבקשים לגריעה, והכתם הצהוב הגדול שהוא בסביבות 100,000 דונם הוא אמור להתאשר אחרי שפרסום האכרזה הוא מותלה. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

כי זה באותה תוכנית ממש.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

נכון וברגל שיהיה ביטול אכרזה אפשר יהיה לפרסם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה יש שם היום בגנים הלאומיים? מה אדם פשוט כמוני רואה בעיניים? חול?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

חול ואבנים ואם תבחין טוב אז יש גם זוחלים, ויש דורסים, ואולי יהיה לך מזל ותראה קרקל, לא יודעת אם יש שם או לא. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אבל דווקא השמורה הזאת של רכס מנוחה, אמרתם שיש בה ערכים חשובים.

 << אורח >> ענת יציב: << אורח >>  

בעין עופרים, מאוד. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

גם בעין עופרים וגם ברכס מנוחה. גם מבחינת שמירה על האדמה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גברתי מנהלת הוועדה, צריך סיור של הוועדה. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

אנחנו נשמח לקחת אתכם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, כבר מזמן התחייבתי לכם לסיור. נושא הערבה, מנהל התכנון אתם מיציתם?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

אנחנו מיצינו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

משרדי ממשלה, יש הערות? רוסלאן הכול בסדר? בוקר טוב. 

 << אורח >> עופר גור: << אורח >>  

אפשר מילה אחת?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן.

 << אורח >> עופר גור: << אורח >>  

שמי עופר גור, ואני יושב-ראש ועדה חקלאית ערבה תיכונה. אנחנו שמחים על הדיון הזה. אני מכיר את הנושא הזה כבר שנתיים ואנחנו מודים על הדיון ועל הקידום של העניין הזה. לגבינו, לגבי הערבה התיכונה, שטחים חקלאיים שהוכשרו בשניים מתוך שלושה האזורים האלה, אזור אחד שדובר עליו, הראשון הוא מול חצבה, הוא מיועד למועצה אזורית תמר, להכשרות חקלאיות עבורם. ושתי החלקות המדוברות האחרות, אחת ליד חצבה ואחת ליד פארן מיועדות לשטחים חקלאיים עבור המועצה שלנו. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

איזה גידולים מיועדים על החלקות האלה?

 << אורח >> עופר גור: << אורח >>  

כל דבר. מה שעכשיו ההסדרה הזאת אמורה לסדר זה, נגיד בחצבה השטח כבר הופשר, מה שממזרח לכביש 90. אחד מתוך השלושה וכבר אנשים מתחילים לעלות על הקרקע, אבל עדיין ללא הסדרה הם לא יכולים לבנות מבנים קבועים, למשל. הם לא יכולים לבנות חממות ולקבל את כל ההכרה לכל מה שמתלווה מכך. ומתלווים לכך דברים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ברור.

 << אורח >> עופר גור: << אורח >>  

לגבינו, שאלת לגבי גידולים. גידולים כלליים של הערבה. זה אנשים פרטיים, ישויות עצמאיות. יש לנו מעל 600 נחלות וכל אחד מחליט לעצמו מה שמשתלם לו ומה שהוא רוצה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

הקרקע הזו, אפשר לגדל בה הכול?

 << אורח >> עופר גור: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ארץ ישראל. 

 << אורח >> עופר גור: << אורח >>  

דבר אחרון. אנחנו גם מודים לקק"ל שהם למעשה אלה שמבטאים את ההכשרה בפועל. בלעדיהם זה לא היה קורה. נותנים ונתנו בעבר ויתנו לנו בעתיד את כל הסיוע בהכשרה הזאת. זה אומר ליישר את הקרקע, שבילים, דרכי גישה וכל מה שמשתמע מכך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איך נקראת המועצה המקומית שלכם?

 << אורח >> עופר גור: << אורח >>  

ערבה תיכונה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה. אם כך תקריאי ואנחנו נצביע על זה ונעבור לאתר הבא. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אז יש לנו בעצם שלושה צווים, צו אחד לתיקון של כל שמורה. 

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע מכתשים עין יהב) (תיקון) התשפ"ד – 2023.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו-26(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ח – 1998 בהסכמת השרה להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה האזורית הערבה התיכונה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מכריז לאמור:

	תיקון סעיף 1
	1.
	בסעיף 1 לאכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע מכתשים עין יהב) התשנ"ה – 1994 (להלן – האכרזה העיקרית), האמור בו יסומן "(א)" ואחרי "השטח המתואר בתוספת" יבוא: "הראשונה" ואחריו יבוא:
"(ב הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על השטח המתואר בתוספת השנייה, המקווקו בקווים אלכסוניים בצבע שחור ומוקף בקו שחור, בתשריט מס' ש/דר/תממ/2/79/14/4 (המסומן לפי תוכנית תממ/79/14/4), החתום ביד שר הפנים.



וכאן יהיה התאריך של החתימה.

	החלפת סעיף 2
	2.
	במקום סעיף 2 לאכרזה העיקרית, יבוא:
"העתקים מהתשריטים האמורים בסעיף 1 מפורסמים באינטרנט, באתר "מידע תכנוני" של מנהל התכנון ומופקדים במשרדי מנהל התכנון בירושלים, במשרדי הממונה על מחוז הדרום בבאר שבע, ובמשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הערבה התיכונה, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל."

	תיקון התוספת
	2.
	בתוספת לאכרזה העיקרית, במקום "תוספת" יבוא: "תוספת ראשונה" ובמקום "(סעיף 1)" יבוא: "(סעיף 1(א))" ובמקום "השטח האמור בסעיף 1" יבוא: "השטח האמור בסעיף 1(א)"

	הוספת תוספת שנייה
	3.
	אחרי התוספת הראשונה לאכרזה העיקרית יבוא:

"תוספת שנייה
(סעיף 1(ב))"



ואלו מספרי הגושים והחלקות של הגריעה.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

והצו השני.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע. זה עדיין על הערבה?

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אלו שלושה צווים נפרדים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

על הערבה?

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וצריך הצבעה על כל אחד?

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. מי בעד האכרזה.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

על מכתשים עין יהב.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מכתשים עין יהב, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אין מתנגדים, הצו אושר.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע נחל שיזף) (תיקון) התשפ"ד – 2023.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו-26 (ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998 בהסכמת השרה להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה האזורית הערבה התיכונה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מכריז לאמור:

	תיקון סעיף 1
	1. 
	בסעיף 1 לאכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע נחל שיזף) התשס"ט – 2009 (להלן – האכרזה העיקרית), האמור בו יסומן "(א)" ואחרי "השטח המתואר בתוספת" יבוא: "הראשונה" ואחריו יבוא:
1. "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על השטח המתואר בתוספת השנייה, המקווקו בקווים אלכסוניים בצבע שחור ומוקף בקו שחור, בתשריט מס' ש/דר/תממ/3/79/14/4 (המסומן לפי תוכנית תממ/79/14/4, החתום ביד שר הפנים.

	החלפת סעיף 2
	2. 
	במקום סעיף 2 לאכרזה העיקרית, יבוא:
"העתקים מהתשריטים האמורים בסעיף 1 מפורסמים באינטרנט, באתר "מידע תכנוני" של מנהל התכנון ומופקדים במשרדי מנהל התכנון בירושלים, במשרדי הממונה על מחוז הדרום ובבאר שבע, ובמשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הערבה התיכונה, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל."

	תיקון התוספת
	3. 
	בתוספת לאכרזה העיקרית, במקום "תוספת" יבוא: "תוספת ראשונה" ובמקום "(סעיף 1)" יבוא: "(סעיף 1(א))" ובמקום "השטח האמור בסעיף 1" יבוא: "השטח האמור בסעיף 1(א)"

	הוספת תוספת שנייה
	4. 
	אחרי התוספת הראשונה לאכרזה העיקרית יבוא:

תוספת שנייה
(סעיף 1 (ב))



ומספרי הגושים והחלקות של הגריעה של נחל שיזף.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם ככה אני מעלה להצבעה את אכרזה שמורת נחל שיזף. מי בעד ירים את ידו. 

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אין מתנגדים, אם ככה הצו אושר. 

נעבור לשלישי.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע עשוש) (תיקון) התשפ"ד – 2023.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו-26 (ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998 בהסכמת השרה להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה האזורית הערבה התיכונה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מכריז לאמור:

	תיקון סעיף 1
	1.
	בסעיף 1 לאכרזה על שמורת טבע (עשוש) התשנ"ג – 1992 (להלן – האכרזה העיקרית), האמור בו יסומן "(א)" ואחרי "השטח המתואר בתוספת" יבוא: "הראשונה" ואחריו יבוא:
"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על השטח המתואר בתוספת השנייה, המקווקו בקווים אלכסוניים בצבע שחור ומוקף בקו שחור, בתשריט מס' ש/דר/תממ/1/79/14/4 (המסומן לפי תוכנית תממ/79/14/4, החתום ביד שר הפנים.

	החלפת סעיף 2
	2.
	במקום סעיף 2 לאכרזה העיקרית, יבוא:
"העתקים מהתשריטים האמורים בסעיף 1 מפורסמים באינטרנט, באתר "מידע תכנוני" של מנהל התכנון ומופקדים במשרדי מנהל התכנון בירושלים, במשרדי הממונה על מחוז הדרום ובבאר שבע, ובמשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הערבה התיכונה, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל."

	תיקון התוספת
	3.
	בתוספת לאכרזה העיקרית, במקום "תוספת" יבוא: "תוספת ראשונה" ובמקום "(סעיף 1)" יבוא: "(סעיף 1(א))" ובמקום "השטח האמור בסעיף 1" יבוא: "השטח האמור בסעיף 1(א)"

	הוספת תוספת שנייה
	4.
	אחרי התוספת הראשונה לאכרזה העיקרית יבוא:

תוספת שנייה
(סעיף 1 (ב))


	
והגושים והחלקות של הגריעה של שמורת טבע עשוש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם כך, אני מעלה להצבעה את הצו לאכרזת שמורת טבע עשוש. מי בעד ירים את ידו. 

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם ככה הצו אושר. 




<< נושא >> הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי צור נתן)(תיקון)התשפ"ד - 2023 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מכאן נעבור לצור נתן, נכון?

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שלום, ראשת המועצה. לפני שנתחיל בדיון עצמו, כמה מילים על צור נתן, כי אני לא כל כך מכיר. כמה היישוב מונה? מה המעמד שלו? תציגי את עצמך קודם כול. 

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >>  

שמי אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון. המועצה האזורית מונה 34,000 תושבים, יש בה 31 ישובים, שבעה קיבוצים ו-20 מושבים, שלושה ישובים קהילתיים, יש לנו ישוב אחד אקדמי. צור נתן נמצא בצפון המועצה, הוא היישוב הצפוני ביותר במועצה. היישוב הוקם על ידי גרעין נחל. 

ביישוב יש היום מעט משפחות, הוא היישוב הכי קטן, הוא מושב שיתופי, היחיד בדרום השרון. מבין כל המושבים הוא מושב שיתופי, הוא יותר דומה לקיבוץ במובן הזה. יש בו קרוב ל-40 משפחות. הוא מאוד קטן, 40 חברים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מבין שהאכרזה כאן אמורה בעצם לשחרר תוכנית?

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >>  

האכרזה אמורה לשחרר 90 יחידות. זה באופן דרמטי מגדיל את היישוב. היישוב נמצא על קו התפר, הוא אחד מיישובי קו התפר. שליש מהמועצה שלנו בנויה מיישובי קו התפר. בימים אלה זה יותר מאי פעם מסביר את החשיבות של ההתיישבות על קו התפר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חד משמעית. 

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >>  

והחיזוק של היישובים על קו התפר. ובעצם אנחנו מחזקים כאן ישוב שלא צמח דמוגרפית מאז שהוא הוקם, משנות ה-60. היישוב הזה עומד לצמוח בצורה דרמטית עם 90 משפחות, מתוכן חלק מהמשפחות, כשליש הם בנים ובנות ממשיכים של היישוב, ועוד שני-שלישים יוצא לשיווקים של רמ"י. 

יש כאן תב"ע מאוד ישנה, התב"ע של התוכנית הזאת למעשה אושרה ב-2008. זאת אומרת 16 שנים עוד מעט שהתב"ע לא מומשה. היו הרבה מאוד חסמים למימוש התב"ע, ואנחנו מקדמים. האמת שבשטח כבר יש פיתוח והיו כבר שיווקים והחסם האחרון עשוי להיפתר כאן היום. החסם האחרון זה כ-1.4 דונם של חיץ בין הבתים האחרונים של ההרחבה אל תוך הגן הלאומי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמה הגודל של הגן הלאומי כולו?

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >>  

אלפי דונם, זה נחל אלכסנדר. זה שטח גדול. 

 << אורח >> ענת יציב: << אורח >>  

לא, זה גן לאומי צור נתן. 

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >>  

יער צור נתן. 1,188 דונם, ואנחנו מדברים על 1,400 מטר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >>  

במרחב עצמו יש לנו את נחל אלכסנדר צמוד ליער צור נתן, שאנחנו מדברים על שמורה שיער צור נתן נושקת לנחל אלכסנדר, ששם אגב, יש שטח שמיועד לפיתוח שאנחנו דווקא חושבים שהוא צריך להיות חלק מגן לאומי, שזה תהליך מקביל הפוך למה שאנחנו עושים כאן עכשיו. והשטח שאנחנו כאן כרגע מדברים עליו הוא שטח של 1,400 מטר בלבד שהוא בשולי ההרחבה של היישוב והחשיבות שלו היא רבה לאור מה שתיארתי כאן עכשיו. אני מודה לך, יושב-ראש הוועדה שכינסת את הוועדה לדון בזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עמדתי בהבטחתי.

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >>  

ממש. עמדת בהבטחתך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו היום בדור שאנחנו צריכים להודות לאלו שעומדים בהבטחתם אני מבין.

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >>  

תודה. אז אחרי שלוש שנים שהחברים והחברות בעיקר מהרט"ג וממנהל התכנון, תודה לכם. ליסמין וענת, תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. תודה רבה. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אתן רוצות רק להראות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, ודאי אלו היו, מה שנקרא, 60 שניות על צור נתן. החברה להגנת הטבע, הכול בסדר?

 << אורח >> אסף זנזורי: << אורח >>  

	אצלנו הכול בסדר, אנחנו תומכים גם במה שראשת המועצה אמרה על הגריעה, וגם בתוספת העתידית שאנחנו צריכים לטפל בה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יפה. אתה בסדר, אתה פרקטי. הוא ירוק בהיר מה שנקרא. 

 << אורח >> אסף זנזורי: << אורח >>  

לא אל תגיד את זה, ירוק לגמרי. פשוט דברים עברו אצלנו פעמיים בדיון די מסובך על 1.4 דונם, חלק באשמתי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

רואים בשקף את היישוב צור נתן ואת התוכנית שמיועדת להרחבה של היישוב, אתם רואים את הקו הכחול שאני מנסה לעבור עליו? זה השטח שחופף עם הגן הלאומי, פה שטח ציבורי פתוח אז לא גרענו אותו מהגן הלאומי, אנחנו גורעים רק את האזור של מגרשי הבניה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת אומרת שחלק מהשצ"פים יהיו שצ"פ משולב גן?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גנים לא מגודרים דווקא, נכון?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

לא בהכרח. במקרה הזה לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה עירוב שימושים נכון , נקרא לזה ככה. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

ויש שם בסף הכול ארבעה מגשרי בניה שחלקים מהם בתחום הקו הכחול ואלו מה שנדרשים לגריעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הנה, זה ארבעה מגרשים.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

בדיוק. שאמורים להיגרע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אגב, אלו יחידות דיור קומה אחת?

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >>  

חלקם. בחלק הזה כן, בגלל שהתב"ע מאוד ישנה. בחלק שיותר נושק לצור יצחק שהיא בעצם נבנתה על האדמות של צור נתן, שם הצפיפות גבוהה יותר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי. אז זה יהיה החלק של הווילות וזה יהיה החלק שיותר?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי. כי תוכנית ישנה אפשר גם לשדרג.

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >>  

היא שודרגה. זו תב"ע שאושרה ב-2008 על ידי המחוזית וגוררים אותה מאז. היום התב"עות בצפיפות גבוהה הרבה יותר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ברור. ערך הקרקע גם אמור להיות אחר. טוב, אם ככה, תקריאי בבקשה אם הצו.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי צור נתן) (תיקון) התשפ"ד - 2023

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו-26 (ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998, בהסכמת השרה להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה האזורית דרום השרון, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מכריז לאמור:


	תיקון סעיף 1
	1.
	באכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי צור נתן), התשס"ג – 2003, (להלן – האכרזה העיקרית), בסעיף 1 –

(1) המילים "(להלן – תשריט מס' ש/41/22)"- ימחקו;
(2) המילים "המתוארים בפרט 2 לתוספת"- ימחקו;
(3) המילים "(להלן – תשריט מס' ג/מר/טב/3400)"- ימחקו ובמקומן יבוא: "ובתשריט בקנה מידה 1:1,250, מס' ג/41/22/א, החתום ביד שר הפנים, המתוארים בתוספת בפרטים 2 ו-3 בהתאמה."

	החלפת סעיף 2
	2.
	במקום סעיף 2 לאכרזה העיקרית יבוא:

	
	
	"הפקדת העתקי התשריטים
	2. העתקים מהתשריטים האמורים בסעיף 1, מפורסמים באינטרנט, באתר "מידע תכנוני" של מנהל התכנון ומופקדים במשרדי מנהל התכנון בירושלים, במשרדי מתכנן מחוז המרכז ברמלה ובמשרדי הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה טייבה ודרום השרון, וכל המעוניין בדבר רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל".

	תיקון התוספת
	3.
	בתוספת לאכרזה העיקרית, בסופה יבוא: "3. גוש 8907 חלקי חלקה 20."




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי אני מעביר להצבעה את הצו לאכרזה על שמורת גן לאומי צור נתן. מי בעד ירים את ידו. 

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אין מתנגדים. הצו אושר. שיהיה לכם בהצלחה.

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >>  

תודה רבה, ממש מעריכה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בהצלחה. 


<< נושא >> הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים ואתרי הנצחה (שמורת טבע הר מירון)(תיקון), התשפ"ג-2023 << נושא >>  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מכאן נעבור לפקיעין, ברור. אני אמרתי בתחילת הדיון, לא הייתם כאן, שאנחנו לפני שבועיים הבאנו לדיון את דלית אל כרמל, שזה התעורר לנו בעקבות האסונות שקרו, ואז התברר שיש חסמים שסתם מונעים מהיישוב להתקדם וכו', נחשפתי בינתיים שיש עוד כמה. ביקשתי ממנהל התכנון שיביאו הכול, הצוות שלנו בדק את זה, והיום אני מקיים את ההבטחה, ובעזרת השם אם לא יהיו איזשהם בעיות, אז זה צפוי גם להתאשר. 

בבקשה מנהל התכנון, כמה מילים על שמורת טבע הר מירון. מי מדבר על זה? תסדרו את השקפים. ראש-המועצה כאן? וכמובן חבר הכנסת עמאר.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

(הצגת מצגת)

שמורת הטבע הר מירון אוכרזה בין השמורות הראשונות שאוכרזו, כבר בשנת 1965. היא אוכרזה כשהיא נושקת ליישוב פקיעין, שעם הזמן גדל והתרחב. כרגע עומדת על הפרק התוכנית הכוללנית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זו התוכנית הזאת?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

כן, זה הקו הכחול של התוכנית הכוללנית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת אומרת הקו הכחול הזה הוא בעצם כל פקיעין לפי התוכנית הכוללנית?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

כל תחום השיפוט של פקיעין עם כל התוכניות שחלקן מאושרות וחלקן אפשר יהיה לאשר אותן על בסיס הכוללנית וגם על בסיס שינוי תמ"מ שקשור עם אותם גבולות. וחלקים מאוד קטנים מהקו הכחול הזה, ארבעה חלקים קטנים הם בחפיפה עם שמורת הטבע שאותם אנחנו מבקשים לגרוע. סך כל היקף השטחים האלה בארבעה שטחים זה בסך הכול 11 דונם. זה דבר קטן שמעכב תוכנית מאוד גדולה של ישוב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מתוך מה שאני רואה פה, לדעתי כמה זה 100,000? 150,000? השמורה כולה? אולי אפילו יותר. לא משנה. טוב. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

אנחנו רואים את השטחים שמפוספסים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אלו פשוט השלמות פאזל מפינה כזו ואחרת. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

בדיוק. כמה מקומות שדייקו את תחום השיפוט, כללו אותם בתוכנית הכוללנית והם חופפים בכמה נקודות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

בעיקרון, שמורת הטבע מוכרזת לאורך הכביש, הוא בעצם תוחם בין היישוב ושמורת הטבע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמה זמן כבר מתגלגל הסיפור הזה על האישור שלנו?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

פחות זמן מדלית אל כרמל זה בטוח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

פחות מהערבה זה בטוח. 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אפילו לא פחות מדלית אל כרמל? כמה זמן התגלגל מדלית אל כרמל?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

ערבה זה מ-2017.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

ערבה התגלגל הרבה זמן, כי באמת רצינו, שוב, לראות שהדברים מתקדמים גם בנושא של האכרזה. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

פה אין עניין של אכרזה שקשורה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לאיזה כביש התכוונת? 85? 964?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

לא יודעת מ המספר. לכיוון חוסן.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

שהוא ממש איזשהו תחום בין השמורה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל מעבר לכביש 864 יש הרבה בתים. 

 << אורח >> ענת יציב: << אורח >>  

זלג מעבר לכביש. 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הבתים היו לפני האכרזה. האכרזה שלכם הייתה ב-1973.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, בואו נתקדם. אנחנו נגמור את זה בעזרת השם. אדוני ראש-המועצה.

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

יש לי מה להגיד. באמת תודה שהגענו למצב הזה עם פחות זמן מדלית אל כרמל ולא יודע מאיפה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא משנה.

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

חשוב לציין שכל הקרקעות שאנחנו רוצים לגרוע אותן אלו קרקעות פרטיות של אנשים. אלו לא קרקעות של המדינה, לא קרקעות של שמורה, הכריזו עליה שמורה אבל זו קרקע פרטית ומעובדת. יש לי עוד בעיה, אני לא פותר את הבעיה עד הסוף, יש לי עוד שני בתים מאוכלסים בתוך השמורה, ועם חלק מחלקה שחלק ממנה אנחנו כן גורעים אבל בשאר החלק יש שני בתים. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

זה מעבר לתחום השיפוט, כנראה.

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

זה מעבר לתחום השיפוט, כן. זה מעבר לקו הכחול, יש שם שני בתים שאנחנו רוצים לגרוע אותם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה תוכנית המתאר?

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

התוכנית הכוללנית לא הכילה אותם. יש לי עוד ארבעה בתים שהם לא בשמורה אבל בקרקע פרטית, שהם קצת מרוחקים מהקו הכחול אבל נמצא להם פתרון עם הוועדה המחוזית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אין לי כרגע את הכלים לטפל בעניין הזה, לכאורה, מכיוון שמדברים על הקו הכחול. 

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

לכן אמרתי שאני לא יודע אם השולחן הזה מתעסק בזה. יש לי שני בתים אחרים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מתעסקים בדברים דומים, אבל אני חושב שזה יותר מקום למנהל התכנון לראות.

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

אבל כבודו יש לי שני בתים באותה חלקה, מחוץ לקו הכחול. שני בתים, אם אפשר לגרוע גם את שני החלקים האלה. זה בערך דונם. זה יעכב אותנו המון זמן. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אבל הגריעה פה היא רק כשיש תוכנית. אלו דברים מאוד ספציפיים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתם מכירים את הסיפור הזה?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

אנחנו מכירים את הסיפור אבל בחלקה המסוימת הזאת, חציה בתחום השיפוט וחציה לא. התוכנית הכוללנית וגם שינוי התמ"מ כוללים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

שיפוט של מי?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

תחום השיפוט של פקיעין. 

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

והחצי השני?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

החצי השני הוא בתוך השמורה, הוא לא בתחום השיפוט של פקיעין.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אבל לא הרחיבו את תחום השיפוט?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

לא הרחיבו את תחום השיפוט.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אנחנו ביקשנו להכליל אותה.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

זו מועצה מקומית פקיעין, זו לא מועצה אזורית.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, את אמרת בחלק השני בתחום שיפוט אחר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מירון?

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

השטח הזה הוא שטח גלילי. לא שיפוט של אף אחד, שטח גלילי. וכל הזמן ביקשנו ממכם להכיל את כל החלקה. זה משהו מזערי באמת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן אבל חבל שאנחנו מגיעים לפה עכשיו עם זה.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

יכול להיות שצריך להכין לזה תוכנית מפורטת שתסדיר את העניין.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בדיוק.

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

אבל כרגע אנחנו עוסקים בתוך מה שבקו הכחול של התוכנית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אגיד לך, אני גם הייתי ראש-עיר, אוקיי? קצת יותר גדולה בחלק הזה, לא בשטח. בשטח הלוואי שהיו לי את השטחים שיש שם. אבל אני אומר דבר אחד, לדעתי קודם כול אנחנו לא יכולים כרגע להתייחס לזה כי זה לא מופיע בתוך. אני חושב שצריך לרוץ עם זה ולרוץ לאשר גם את התוכנית.

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אחר כך לנסות לפתור את הבעיה הספציפית. היה לי מהנדס עיר שתמיד היה אומר לי האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. רוץ קדימה בגלל שאני בטוח שיש השלכה גדולה מאוד על אישור תוכנית המתאר אצלכם, שזה מכשיר כל מיני דברים שהיו בעבר, זה מוריד קנסות, זה מוריד בעיות, זה מוריד צרות וגם נותן אופק חדש לבניה נוספת.

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

זו אמת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ולכן אני רואה בזה חשיבות גדולה מאוד לרוץ עם זה קדימה, אני מוכן לנסות לעזור מול מנהל התכנון, לדבר, או מטה התכנון, עם נתן אלנתן או מישהו שיכול באמת לקחת את הסוגייה ההיא ולמצוא את הפתרון שלה, שהוא לא חייב להיות הפתרון של ההכשרה במקום, יכול להיות שאפשר לעשות החלפת שטחים, לתת במקום. אני לא יודע, אני לא רוצה להיכנס לסוגיה שאני לא יודע. אז זו העצה שלי. בחינם. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

אני רצה רק להגיד שהתוכנית הכוללנית מאפשרת סדר גודל של כ-10,000 יחידות דיור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חדשות?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

לא חדשות אבל כולל גם מה - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמה יש לכם היום בפועל?

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

בפועל יש בסביבות 1,600-1,800 משהו כזה. זאת אומרת שזה מאפשר הרבה אורך נשימה.

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

כן, אבל הבעיה שלנו בכל המגזר זה העניין של ה-80-20. ל-80% מהתושבים יש 20% מהקרקע פרטית, וזה הפוך. אבל פה בעניין הזה תשמע, בסופו של דבר אין אף אחד בפקיעין שבנה מחוץ למתאר כי הוא רצה לבנות. באמת שזה מתוך מצוקה וכולם בנו בקרקע הפרטית שלהם. במקרה הזה זו שמורה, אבל אף אחד לא בנה בכביש.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם הגעתם לתוכנית מתאר מוסדרת, אז היא מוסכמת גם. זאת אומרת היו גם הסכמות איתכם, עם התושבים וכו'?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, נכון מאוד. אבל - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מציע כרגע ללכת על התוואי הזה, להתקדם קדימה. 

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

כן, בינתיים הולכים על התוואי הזה. 100%.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אנחנו חייבים ללכת על התוואי הזה, אנחנו לא יכולים לא לגרוע. לא נעשה מה שעשו בעוספיה, משכו את הכוללנית שלהם. לא נלך על דבר כזה, אין מצב.

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

לא, ממשיכים עם הכוללנית, ועושים תוכנית מפורטת למה שנשאר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וצריכים לראות אם אפשר למצוא פתרון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש אפשרות לפתרון נקודתי, מה שאמרה המתכננת. שאתה יכול ללכת על פרטנית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אולי. אין לך סמכות להגיד את זה וגם לי לא. 

 << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >>  

אפשר להגיש תוכנית ולראות מה קורה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן, תוכנית מפורטת לאותו מתחם. יש אפשרות לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מציע שתוציאו לנו מכתב אבל אל תקשרו את זה עם האישור הכולל. 

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

לא, ברור שלא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תבואו עם המצוקה הזאת, תשלחו לי מכתב עם העתק לחמד, אנחנו יודעים לעבוד ביחד, נבדוק את זה מול מנהל התכנון, אני אבקש מהם לנסות לראות, למצוא משהו יצירתי שיפתור את הבעיה אולי בתב"ע נקודתית מסוימת. אבל הכי חשוב זה להסתכל קדימה. זה לא להכפיל, זה פי 10 את היישוב. אתה יודע מה הפירוש?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לפני שבועיים אתה הבטחת להביא את פקיעין כשדנו בנושא של דליה ובהרחבה של דלית אל כרמל, אני רוצה להודות לך על קיום ההבטחה, זה חשוב מאוד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מילה זה מילה גם אצלנו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מילה זה מילה זה דבוק בנו. ישראל ביתנו מילה זה מילה. לא ניכנס לפוליטיקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בלי פוליטיקה, לא נכנס לפוליטיקה. רוסלאן כבר מתחיל לזוז. אין פוליטיקה פה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אין פוליטיקה, אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה. את האמת כשאתה מתעסק בתכנון וביישובים הדרוזים לא צריך להתעסק בפוליטיקה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נכון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כי אנחנו מדברים על כל הקרקעות שאנחנו גורעים ולוקחים ואומרים גורעים שמורה, הרי הקרקע היא פרטית, יש להם רכוש. ואותו בן אדם שלא יכול לבנות את הבית שלו ולא מוצא מקום לבנות את הבית שלו זו בעיה מאוד רצינית, כי אין מה לעשות, המנטליות שלנו זו התרבות שלנו כעדה, לבנות את הבתים שלנו בית פרטי, אין לנו את התרבות הזאת לבנות לגובה, אפילו התשתיות שיש לנו לא מאפשרות לעשות את זה לגובה. לעומת-זאת, הרבה אנשים עכשיו בונים שלוש וארבע קומות בתוך הבית, כשיש להם שלושה-ארבעה ילדים הם בונים בקומות. 

כל גריעה וכל דבר שיכול לקדם את התכנון ולהוביל אותנו קדימה זה מבורך ואני מקווה שנגיע למצב שכל היישובים מוסדרים מבחינת תכנון שיאפשרו את הבנייה לכולם. ואני חושב שאתה כיושב-ראש ועדת הפנים, אני רואה שאתה עושה את זה בצורה מהירה וטובה, ואין דבר שנתקע אצלך, להיפך. וראינו דלית אל כרמל שנים רבות היה תקוע, ועכשיו אני לא יודע כמה היה תקוע בפקיעין, הבאת את זה ואנחנו מצביעים על זה, ואני רוצה לאחל בהצלחה לראש-המועצה של פקיעין ושנראה. 

אבל אחת הבעיות הגדולות שלנו ואת זה גם התכנון צריך לדעת, ש-20% מחזיקים בקרקע פרטית. ל-80% אין קרקע פרטית. זה הדבר הכואב שמי שיש לו קרקע פרטית לא מוכר. אצל הדרוזים לא מוכרים קרקע, ואז מי שאין לו קרקע יש לו צרה צרורה, ואם אנחנו לא נעשה ונעבוד חזק מאוד על קרקע של המדינה לפיתוח וחלקות לחיילים משוחררים, אפילו לא חלקות לחיילים משוחררים. אני היום בידיעה אפילו לפתוח למכרזים שקבלנים יבנו לגובה בנוסף לחלקות לחיילים משוחררים ואנשים יוכלו לקנות את הבית שלהם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ברגע שאתה תכניס למקומות כאלה, זה לא הדיון הזה כרגע אבל אמרת פה משהו ואני חוזר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני רוצה שבן אדם יגור ביישוב. אני לא רוצה שהוא ירד לכרמל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בדיוק. עכשיו אם אתה תכניס לשם שיווקים שבהם קבלנים יכולים לבנות. לא גורדי שחקים, אבל משהו קצת יותר, אתה מתחיל להכניס כדאיות כלכלית לעניין הזה. זה יתחיל לתת אפשרויות לקנייה ומכירה, ויכול להיות שגם לתת. 

זאת אומרת אם היזם מקבל 50% או 60%, כמו קומבינציה עם המדינה עבור התושבים שם, אם זה חיילים משוחררים או לא חיילים משוחררים זה לא משנה ועדיין עם דגש לחיילים משוחררים. 

רגע, אל תקפוץ, אני לא בונה לך שם מגדלים, לא נתת לי לסיים את המשפט ולומר. כמובן, תוך הסתכלות על ערכי הטבע והכול כדי שזה יהיה בתוך.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אין אחד ששומר על ערכי הטבע יותר מהדרוזים. אנחנו נולדנו שם, חיינו שם, שמרנו על זה כל החיים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש ציפוף שאתה יכול לעשות אותו שהוא מתכתב גם עם הטבע, בטח במורדות, יש לך אפשרויות לשחק עם זה, בוא. כלי התכנון השמיים הם הגבול שלהם. אם אתה יודע לשמור גם מבחינה אחת על ערכי הטבע, גם על ערכי החיים כדי לתת לזוגות את האפשרויות שם, גם הערך הכלכלי כדי מישהו יעשה את זה בסוף. כי הרי אם לא יעשו את זה בסוף, אז מה עשינו? זה השילוב המנצח.

 << אורח >> אסף זנזורי: << אורח >>  

אסף זנזורי, אני מהחברה להגנת הטבע, מנהל את תחום התכנון. ההערה שלי היא דווקא לא על הדברים שלך, הדברים שלך נכונים מאוד. במקרה אני יושב במועצת גנים ושמורות, אני נציג של הארגונים הירוקים. ההערה שלי על הקרקע הפרטית. יש לנו בעיה משמעותית בלהסתמך רק על קרקעות מדינה, כי בסוף קרקעות מדינה בהרבה אזורים הן היערות, הן השמורות, הן השטחים המוגנים ודווקא הקרקע הפרטית היא הקרקע שיותר מתאימה לבינוי, אבל אז נכנס פה אלמנט שלא רוצים לבנות בקרקע פרטית ורוצים קרקע מדינה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איך הוא קרא לזה חמד? כבד את המורשת. אני בעד לכבד מורשת. 

 << אורח >> אסף זנזורי: << אורח >>  

אני גם בעד לכבד מורשת. בסוף אתה שאלת מקודם מה יש בשמורה הזאת? אנחנו נזמין אותך גם לסיור, אני אדבר איתך אחר כך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש לנו מלא סיורים כבר.

 << אורח >> אסף זנזורי: << אורח >>  

אבל המדינה שלנו, מה שמיוחד בה, שדרום עד צפון היא המדינה עם המגוון הביולוגי בין הגדולים ביותר שיש בעולם, והיא שונה. מה שאתה שומר בדרום זה לא מה שאתה שומר במרכז ולא מה שאתה שומר בצפון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ברור.

 << אורח >> אסף זנזורי: << אורח >>  

ארץ זבת חלב ודבש וצריך להיזהר כי זה גם המורשת שלנו בסוף, השטחים האלה. אז צריך למצוא פתרון לפגיעה בקרקע פרטית. 

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

סליחה אני רוצה להתייחס לנושא הזה. יש לנו קרקע פרטית בתוך השמורה שהיא מעובדת, היא נטועה עם זיתים, לא יודע מה גם כל מיני דברים, אבל היא מעובדת. הבעיה שלנו היא שאנחנו לא יכולים אפילו לעשות סככה לשבת בצל בשעות החום. זה אבסורד. זה הקרקע הפרטית של סבא שלי. אבא שלי עשה כאן סככה כזאת לפני 40 שנים, עכשיו יש לי צווי הריסה. 

זה בקרקע פרטית, נטועים עצי זית והוא לא יכול לבנות, הוא חייב להרוס. זה משהו אבסורדי. אני לא מדבר על הקרקע, אני לא מדבר על הנוף על עצי הבר. אני מדבר על קרקע פרטית שהיא נטועה בעצי זית. באמת אתם לא יודעים כמה זה קשה לנו. אני הולך לקרקע לעשות את המסיק זיתים שלי, אין לי איפה לשבת, אין לי צילייה, אני לא יכול לעשות צילייה לשבת בה. אני לא מדבר על הר מירון, אני מדבר על הלא מוכרזת.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

יש שמורה בתוך התוכנית, יש אזורים שמיועדים - - -

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

כן, בתו היישוב יש קרקע פרטית, הרוב קרקע פרטית שלנו, מטעי עצי הזית ואני לא יכול לעשות סככה שם. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

יש בתוך התוכנית הכוללנית אזורים שהם לא מוכרזים כשמורה אבל הם מיועדים לשמורת טבע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כרגע הם חקלאיים?

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

כן, חקלאים, אני מדבר רק על חקלאי. 

<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אבל בייעוד רוצים שהם יהיו שמורה, זאת אומרת שיש שם תוכנית שחלה שמייעדת אותם לשמורת טבע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חקלאות לא מייעדת את זה בתוך שמורת טבע? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

כן, אמורה להיכנס. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ואז סככה אחת תגמור לנו את כל האירוע?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אחת ועוד אחת ועוד אחת.

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

אני הראשון שלא רוצה לכרות עצים. אבל לפחות תנו לנו לבנות את הסככה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כבוד ראש המועצה, אני יודע שנחמד פה אצלי במועצה ואפשר להשיג הרבה דברים, אבל לא הכול. אני גם מכיר את עצמי דברים כאלה אני גם אעלה באיזשהו דיון. צריך למצוא איזשהם קריטריונים במה כן ומה לא וכמה ואיך ולמה, ולא לנצל את זה כמובן אחר-כך אתה יודע מסככה בסוף זה הופך להיות מגורי השומרים ואלה ופה ושם. אנחנו מכירים. 

 << אורח >> סויד סויד: << אורח >>  

אין בעיה אנחנו נשים קריטריונים. לעשות סככה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן רוסלאן, משרד המשפטים. 

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>  

בוקר טוב. אני רק רציתי להגיד משהו קטן לדברים של חבר הכנסת חמד עמאר. הוא העלה חסם מרכזי שקיים ביישובים הדרוזים, והוא מוכר לנו גם כמשרד המשפטים וגם למנהל התכנון ולמשרד הפנים, והוא הנושא של הבעלות בקרקעות הפרטיות. 

צריך להבין שמי שמחזיק בקרקעות הפרטיות האלה זו קבוצה מאוד קטנה ככה שאם אנחנו באמת נקדם את כל התוכניות המפורטות עכשיו שיש בקנה, ויהיה אפשר להוציא היתרי בניה, זה ישרת בסופו של דבר קבוצה קטנה. ולכן, בישיבה האחרונה שהייתה בראשות שר הפנים, אחרי שמינה את פרויקטור לנושא של היישובים הדרוזים, אחד הדברים שהשר ביקש ממנו, מהפרויקטור, לבדוק, זה בכל היישובים הדרוזים איפה יש קרקעות מדינה צמודות ליישובים הדרוזים? על-מנת שהקרקעות האלו יפותחו ויהיה אפשר לתכנן בהן, ולאחר מכן באמת לשווק אותן לאנשים שאין להם קרקעות. אז זה משהו שהוא בהחלט מוכר והוא נבדק בימים אלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה לא קשור להצבעה, תכף תהיה הצבעה והכול בסדר. כשאתה אומר קבוצה קטנה, זאת אומרת סדרי הגודל של המגרשים שם הם גדולים? זאת אומרת מגרש סטנדרטי בפקיעין כמה הוא?

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>  

תלוי. לא הבנתי את השאלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מבין שצריך לשמר את הקרקע הפרטית. עכשיו, יש הליך שנקרא בעברית הפקעה כזו או אחרת. שוב, אם היא באה במידה או במשקל ולא באה לקחת לך הכול ולברוח. 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אפילו אם תפקיע את הקרקע, אף אחד לא הולך לבנות שם. כי גם אצלנו בתרבות שלנו אנחנו לא נסכים לבנות על קרקע פרטית של מישהו אחר שהפקיעו לו את הקרקע שלו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם אתה שם - - - ואתה נותן הטבות כאלה ואחרות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

גם בתרבות אתה לא יכול לבנות על קרקע שהיא הופקעה מבן אדם פרטי, אף אחד לא ילך לבנות.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>  

אין הפקעות לצורכי תכנון. מה שקורה, שבקרקע הפרטית עושים תוכניות לאיחוד וחלוקה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה משהו אחר לגמרי.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>  

זה מה שקורה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן אבל זה משהו אחר לגמרי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע חמד, במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה יש הפקעות?

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>  

לא קוראים לזה הפקעה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כאילו הפרשה לצורכי ציבור?

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>  

הפרשה לצורכי ציבור. בדרך כלל נהוג היום להפריש בין 25-30 אחוזים לצרכי ציבור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>  

וזה מה שקורה. אבל שוב, אנחנו מדברים על תוכניות בקרקע פרטית וזה מה שבסוף נותן מענה ופתרון אותה קבוצה שיש לה קרקע פרטית. כפי שאמרתי, לרוב האנשים אין קרקעות פרטיות זה בגלל שאין שוק באמת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ואיך אנחנו מגיעים אליהם?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אחת הפתרונות שהיו בעדה הדרוזית ומי שאז הגה את כל העניין של החלקות לחיילים משוחררים, זה באמת שיחרר הרבה ופתר הרבה מאוד בעיות ליישובים הדרוזים. והיום אנחנו רואים שיש פחות חלקות לחיילים משוחררים כי יש פחות קרקע של המדינה, צמודת דופן. אם יש צמודת דופן כמו עכשיו היא מוכרזת כשמורה, ואז עד שאתה מצליח להוציא את הנושא ולהפוך את הקרקע אפשרית לבניה זה לוקח כל כך הרבה שנים וזה מאוד בעייתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. עוד מישהו רוצה להעיר משהו בעניין? אם ככה תקריאי בבקשה. 

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה 
(שמורת טבע הר מירון) (תיקון), התשפ"ג – 2023

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו- 26(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח - 1998 בהסכמת השרה להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה המקומית פקיעין, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מכריז לאמור:

	תיקון סעיף 1
	1. 
	באכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע הר מירון), התשכ"ו – 1965 (להלן- האכרזה העיקרית), בסעיף 1, אחרי סעיף קטן (ט"ז) יבוא:

	
	
	"(יז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על השטחים המתוארים בתוספת החמישית, המקווקווים בקווים אלכסוניים דקים בצבע שחור, בתשריט מס' ש/24/1/יז (המסומן לפי תכנית תממ/17/9/2 בקנה מידה 1:5,000), החתום ביד שר הפנים ביום ".

	
	1. 
	"העתקים מהתשריטים האמורים בסעיף 1(יז) מפורסמים באינטרנט באתר מידע תכנוני של מנהל התכנון ומופקדים במשרדי מנהל התכנון בירושלים, במשרדי לשכת התכנון המחוזית למחוז הצפון בנוף הגליל ובמשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מעלה נפתלי, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל."

	הוספת תוספת רביעית
	1. 
	אחרי התוספת הרביעית לאכרזה העיקרית, יבוא:

"תוספת חמישית
(סעיף 1(יז))"



ומספרי הגושים והחלקות.

אני רק אעיר הערה קטנה. סעיף 2 שיש כאן לגבי הפקדת העתקי תשריטים, יש כבר סעיף קיים גם באכרזה הקיימת לשמורת הר מירון, המהות היא פשוט שהתשריטים נמצאים באינטרנט, ובמשרדי מנהל התכנון ובכל מקום רלוונטי. אנחנו רק צריכים לוודא בנוסף אם כאן הוא מתייחס להעתקים רק לתוכנית הספציפית הזאת ובצו הכללי יש סעיף כללי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עם מי את צריכה לוודא?

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אנחנו רק נעשה איזשהו וידוא של נוסח. את המהות אנחנו מאשרים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו מסמיכים אתכם לוודא את זה ואנחנו מאשרים את זה לאור התיקונים שיידרשו לכם וידוא.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

כן, בדיוק. יכול להיות שצריך לשלב את זה בסעיף הקיים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם ככה אני מעלה להצבעה את צו האכרזה על שמורת טבע הר מירון. מי בעד ירים את ידו.

הצבעה
אושר.


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אין מתנגדים, הצו עבר. תודה רבה לכולם. 

אני מבקש שתעשו בדיקה אצלכם, למי שיש עוד כמה דברים בקנה מהסוג הזה? אני מבקש שתזרזו את זה. כי אתם מכירים את החולשה שלי בעניין הזה, כמה דברים שאפשר, להזיז קדימה, שבסוף מביאים בנייה והתפתחות והסדרה, שזה הדבר הכי חשוב. אני אפנה מסדר היום שלי ואביא את זה בצורה הכי מהירה והכי עניינית, רק תביאו. 

 << אורח >> אסף זנזורי: << אורח >>  

במקביל תראה איך אתם מקדמים את ההתקדמות של הקידום של השמורות, של האכרזות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לראות שבאמת. זה יכול להיות שווה, אני מקבל את העצה. אבל בשש אחרי המלחמה. תודה רבה הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>