פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



46
ועדת החוקה, חוק ומשפט
26/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 211
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ד בטבת התשפ"ד (26 בדצמבר 2023), שעה 14:17



סדר היום:
 << נושא >> תקנות חובת המכרזים (חרבות ברזל - התקשרויות מינהלת תקומה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר
ארז מלול
יואב סגלוביץ'
יצחק קרויזר

מוזמנים: 
	קובי פאר
	–
	עו"ד, מינהלת תקומה, משרד ראש-הממשלה

	דרור ארזי
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, מינהלת תקומה, משרד ראש-הממשלה

	דפנה ורנר יזדי
	–
	חשבות מינהלת תקומה, משרד ראש-הממשלה

	בני מנחם
	–
	סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

	דודי קופל
	–
	עו"ד, משנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

	רוני מר
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	אביגיל פלג
	–
	מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	רעות שוורץ
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

	גילי טל
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

	ינון אלרועי
	–
	ראש מערך התעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

	מורן הרשקוביץ'
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

	גל תיק
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

	מיטל פרי
	–
	עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים

	ברוך שניר
	–
	סמנכ"ל כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

	זהר אלטמן רפאל
	–
	מנהלת תחום ממשלה, לובי 99


	משתתפים באמצעים מקוונים
	
	

	פרופ' עומר דקל
	–
	מומחה בדיני מכרזים



ייעוץ משפטי: 
אלעזר שטרן

מנהל הוועדה:
איל קופמן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות

<< נושא >> תקנות חובת המכרזים (חרבות ברזל - התקשרויות מינהלת תקומה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

צוהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא תקנות חובת המכרזים (חרבות ברזל – התקשרויות מינהלת תקומה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023.

הופץ נוסח יותר מעודכן. מי מציג אותו?

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

אני מבקש שנעבור לפי הסדר על הדברים שכבר עשינו ונראה מה השתנה ונראה את הדברים החדשים. אני מציע שמשרד האוצר יציג. 

אם אנחנו הולכים אחורה לעניין ההגדרות וכולי, מוצע להוסיף הגדרות שנוגעות לפעולות איבה ומלחמה, הכרזה על מצב מיוחד בעורף, פעולות צבאיות משמעותיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אלה ההגדרות הסטנדרטיות.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

כן. הגדרות סטנדרטיות שבזמן האחרון מופיעות בדברי החקיקה. יש תיקון אחד בתקנה 3(35). הפטור החדש שרוצים להוסיף לעניין הסתמכות על מכרזים של משרד בעקבות ההערה של יושב-ראש הוועדה בדיון הקודם. בשלב הראשון של התקשרות באישור ועדת המכרזים הסכום עלה מ-150 ל-300,000. זה תיקון אחד שנעשה אחורה.

תיקון שני שנעשה אחורה, זה הדבר האחרון עליו דיברנו, זה הנושא של הפרסום, תקנה 1ג המקורית שהממשלה רצתה, בנוסח המקורי, שיהיה ניתן לפרסם פטור ממכרז רק לאחר שלושה חודשים. כאן יש נוסח מעודכן שמצמצם את מה שהממשלה ביקשה ומעמיד את זה לא על שלושה חודשים אלא על 14 ימי עבודה. אני כן אציין ש-14 ימי עבודה, אלה שלושה שבועות. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תפנה אותי לסעיף בתקנות.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

בתקנות זאת תקנה 1ג.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

"החליטה מינהלת תקומה לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, למעט התקשרות לפי תקנה 3(1), תעביר את החלטתה המנומקת לוועדת הפטור בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה, וכן תפרסם אותה באתר האינטרנט ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה".

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

יש משהו שמראש לא טעון מכרז, שזה בסכומים הקטנים ויש דברים שטעונים מכרז. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אבל יש (1) ויש 1(א). (1) הוא התקשרות ששוויה אינו עולה על 100,000. 1(א) הוא התקשרות ששוויה אינו עולה על 200,000. הפטור הזה הוא רק על (1) ולא על 1(א). זאת אומרת, על 1(א), מה שמיוחד להם, הם כן יצטרכו.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

כמו שאתה דורש החלטת ועדת מכרזים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

"החליטה מינהלת תקומה לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, למעט התקשרות לפי תקנה 3(1), תעביר את החלטתה המנומקת לוועדת הפטור בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה, וכן תפרסם אותה באתר האינטרנט ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה".

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

שהם שלושה שבועות.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

הנוסח הנוכחי בתקנות הוא בתוך חמישה ימי עבודה. הבקשה המקורית של הממשלה הייתה עד שלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בכל מקרה, זה סעיף הוא הוראת שעה עד 30 באפריל 2024?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בהתחלה דיברתם על חצי שנה ועכשיו זה ירד.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חוץ מהנושא של הפטור של הארכת משך הפרסום, יש איזשהו זמן של השגה שזה קשור אליו?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

לא. זה 3(29).

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

זה ספק יחיד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ספק יחיד שעוד לא דיברנו עליו.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

בדיון הקודם עוד לא דיברנו עליו. גם כאן הם הציעו שינוי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני חייב לומר שדווקא בגלל הפטורים המיוחדים של מינהלת תקומה, אני לא רוצה לתת לה כלל מיוחד לפרסום. יכול להיות שהיא צריכה קיצור משך זמני ההשגות וכל מיני תחומים - הכללי, הפרטי, העתירות – כדי שהם ידעו ודאות ולצאת לדרך, את זה אני מבין, אבל הפרסום, בואו נשמור את סוגיית הפרסום להמשך. אדוני היועץ המשפטי, אני מציע שנעבוד לפי סדר התקנות, נעבוד לפי הצהוב ואז נעבוד לפי הכחול.

בצהוב יש לנו את ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שכבר הקראנו אותה. מינהלת תקומה, עליה דיברנו. פעולות איבה, פעולות המלחמה, הגדרות שכבר קיימות בכל החוקים האחרים שדיברנו עליהם וזה רלוונטי להמשך.

סעיף 3(1).

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

זה שייך לדיונים שהתקיימו השבוע ובשבוע שעבר וההערות של יושב-ראש הוועדה לעניין התחולה של זה , גם על משרדים אחרים. הנוסח שהאוצר שלח אתמול בלילה, אפשר לראות את זה בנוסח המשולב – ניסיתי להציג את זה בצורה גרפית – שבעצם יש הוראות שונות לעניין התקשרויות של מינהלת תקומה עצמה ויש הוראות שונות לעניין התקשרויות של משרדי ממשלה אחרים שהן מתכתבות אחת עם השנייה אבל הן לא זהות אחת לשנייה או לפחות בחלק מהמקרים. בחלק מהמקרים כן ובחלק מהמקרים לא. 

בנושא של תקנה 3(1), שזו התקנה של הפטור, התקשרויות נמוכות שאינן חייבות במכרז, אם לעניין מינהלת תקומה מוצע להעלות את הסכומים מ-50,000 ל-100,000 ו-200,000 עם ועדת מכרזים, ובסך הכול לא יותר מצבר התקשרויות שמגיע ל-400,000 - לעניין התקשרות של משרד ממשלתי זה מ-50,000 ל-100,000 ומ-100,00 ל-200,000.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זאת אומרת, בדיון הקודם אני אמרתי שאנחנו לא יכולים לייצר סיטואציה של פער בהחלטות הרגילות של משרד אל מול המינהלת כי אז מה שקורה זה שכל משרד שמתקשה במשהו וצריך להתקשר ב-51,000 שקלים אומר למינהלת תקומה שאם זה משהו שאפילו קרוב - - -

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

מינהלת תקומה לא עובדת אצלם. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא עובדת אצלם. זאת בדיוק הבעיה. זה יגרום לה לעבוד אצלם. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

לא, כאן אני מתנגד קונספטואלית לעניין. מינהלת תקומה היא מקרה ייחודי, עם החלטה ייחודית ועם תקנות ייחודיות. רם רוצים כאן עכשיו לפתוח את הכול, אנחנו באירוע אחר ולא באירוע של מינהלת תקומה ואני מתנגד לזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

אני כן אעיר אדוני שבנוסח שהאוצר שלח – לפחות לגבי התקנה הזאת, על תקנות אחרות ההערה הזאת לא תקפה - מדבר לגבי כל משרד גם אם זה לא קשור לתוכן הפעילות של המשרד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון. האמירה שנאמרה כאן, נאמרה בצורה מאוד חדה וברורה, גם בטיוטת התקנות שהציע החשב. החשב אמר, עוד לפני כל אירוע המלחמה, שהוא רוצה להעלות את תקרת הפטור כי התקרה נמוכה מדיי. אמרתי, אתה רוצה לעשות את זה, תעשה את זה, זה מצוין. בינתיים זה התעכב עד שיעשו, בסדר גמור. משרדי ממשלה צריכים לעבוד, בוודאי כאשר מדובר בטיפול במפונים, מול הרבה מאוד משרדים. יש את משרד התיירות, את משרד החינוך, את משרד הבריאות וכולי. כל משרד שעובד על טיפול במפונים או אפילו על נושאים שהם קרובים או משיקים. הביקורת על הסכום הנמוך מדיי בהשוואה לעיריות וכל הדברים האלה, אלה דיונים שכבר היו ואני לא חוזר אליהם. האמירה שלי ושל רוב היושבים כאן הייתה שלייצר סיטואציה שבמינהלת תקומה יש מסלול ירוק והמשרדים האחרים תקועים – בעיניי לא לגיטימי.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

לא לגיטימי לקחת את מינהלת תקומה שהוקמה על משהו מיוחד ועכשיו פורצים את הגדרות לכולם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

או-קיי. שמעתי. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

מבחינתי זה לא לגיטימי.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

ההערה שלי הייתה שאני לא מתווכח אלא אני רק מעיר את תשומת הלב שהניסוח של התקנה הזאת לפי האוצר בכלל לא קשור לנושאים של המפונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

אם המטרה הייתה פשוט לאמץ את ה-... – אין סיבה לעשות את זה בהוראת שעה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון. אני מסכים. הייתי רוצה שהדבר הזה יהיה ארוך אבל זה הובא כהוראת שעה. אמרתי שיש שני אלמנטים. יש אלמנט אחד שבא ואומר שבתקופה הזאת אנחנו רוצים מהירות ביצוע. האם אנחנו רוצים שרק מינהלת תקומה תעבוד מהר וכל המשרדים האחרים יגמגמו?

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

לא. אנחנו רוצים שכל המשרדים האחרים יעבדו טוב. אנחנו רוצים שמינהלת תקומה תעבוד מהר כי לשם כך הקימו אותה. לכן היא מקבלת את מה שמקבל כל משרד אחר. אתה אומר שנעשה את זה על כולם, זה בסדר אבל אתה לא שר האוצר ואתה לא הממשלה אלא אתה הכנסת. גם אני בכנסת ואני חושב הפוך ממך בצורה קיצונית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שמעתי. תודה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אתה מגיע והעולם מתהפך. אתה אומר לי הכול בסדר. לא הכול בסדר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הכול בסדר שאתה חושב אחרת ממני. אתה יכול להוריד טונים ולהירגע.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני מאוד רגוע. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אתה מגיע לדיון שלישי וזה בסדר גמור. נאמרו כאן דברים, ניתנו כאן ריג'קטים, הגיע משרד ומציע הצעה שאתה לא אוהב אותה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

לא שאני לא אוהב אותה, אני מנסה להסביר גם למשרד וגם לך שזו לא הייתה הכוונה בהקמת מינהלת תקומה. אם על הדרך אתם רוצים לעשות שינוי בסדר שני, אני חושב שזו לא הדרך הנכונה. אתה אומר לי שזו הכוונה של הקמת מינהלת תקומה? התשובה היא חד משמעית לא ואני רוצה לשמוע מה אומר משרד האוצר. האם זו הכוונה של הממשלה? זה נכון שאני אופוזיציה אבל אני אומר שוב שיש כאן משהו הפוך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני לא מבין את האמוציות. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני אסביר לך את האמוציות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אתה שלא תסביר לי. אני אומר לך שאני לא מבין את האמוציות. היו כאן דיונים ארוכים וממצים.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אתה רואה, למדתי משהו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

היו כאן דיונים ארוכים וממצים, הוסבר, כולל כאשר נכח כאן ראש מינהלת תקומה, ואתה רוצה עכשיו את כל הדברים ואני לא חושב שזה הזמן. תעקוב בבקשה אחרי הפרוטוקול ותצפה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

למה אתה חושב שלא עקבתי?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הכול בסדר. עכשיו אני אומר ששמעתי, תודה, הריג'קטים נשמעו בדיוני הוועדה, אתה יכול לא לאהוב את זה, יכול להיות שנגיע להצבעה, יכול להיות שיהיה רוב ומיעוט, הכול בסדר, אבל אתה לא יכול לבוא ולהגיד לי - - -

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני יכול ואני עושה את זה. אני חושב שמה שעושים כאן עכשיו זה מעקף לכל עבודה נורמלית ומסודרת במשרדי הממשלה. אמרתי גם בדיון הראשון. כל הסיפור הזה שכאילו אי אפשר לעבוד, שאתה התחלת איתו – אפשר. מי שיודע לעבוד, עובד. מי שלא יודע לעבוד, לא עובד. מינהלת תקומה היא אירוע אחר. היא נולדה כאירוע אחר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תודה. הנושא של ההגדלה ל-100,000, אני לחלוטין מסכים שהוא צריך להיעשות כהוראת קבע. אני מסכים איתו לחלוטין. אני חושב שכאשר הגיע משרד הפנים ואמר שהמספרים, בכלל 140, והגיעו אנשים ואמרו שבחברות ממשלתיות המספרים הם 600,000, אז הסיטואציה בה משרד ממשלתי מוגבל יותר ממינהלת תקומה, יותר מרשות מקומית, אפילו יותר מרשות מקומית קטנה, שם זה 75,000, הסיטואציה הזאת לא הגיונית, היא מייצרת אנומליות, היא מייצרת הסטה של פרויקטים, בוודאי כאשר יש חפיפה עם מינהלת תקומה ומינהלת תקומה, כהגדרתה, יש לה הרבה חפיפה עם הרבה משרדים.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

ישב כאן ראש מינהלת תקומה. הוא נתן את ההסבר שאין לו שום מגבלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תודה. עמדתך נרשמה. ישב כאן ראש מינהלת תקומה והסביר שאין לו מגבלה ואם כן, למה אנחנו צריכים לתקן תקנות? לא הבנתי. למה אנחנו צריכים לתקן את התקנות?

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא מה שהוא אמר. הוא אמר שמה שאתה העלית בדיון מולו שכאילו יש בעיה ולכן אי אפשר לבצע ברשויות מקומיות, הוא אמר שזה לא נכון. זה מה שהוא אמר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הוא לא אמר את זה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אמר את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא אמר את זה. ממש לא אמר את זה. בכל מקרה, החפיפה היא משרדי ממשלה, החפיפה היא רשויות מקומיות קטנות, מועצות אזוריות שם זה 75,000. אמרנו למשרד הפנים שאנחנו מקווים שהם יתקנו בהתאם ושהסכומים והמגבלות יהיו דומים. בכל מקרה, בעקבות ההערות בדיונים הביא משרד האוצר את הצעתו וזו הצעתו לפיה הכלל לגבי מינהלת תקומה יהיה שההתקשרות של 100,000, המגבלה הכללית היא 400,000 ובהתקשרות של 200,000, אישור ועדת המכרזים.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני יכול לשאול שאלה את משרד האוצר?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה להבין מדוע היה צורך בשינוי העמדה הזאת. מה גרם לעשות שינוי בעמדה? אני רוצה את חוות הדעת המקצועית שלך מדוע צריך את זה.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

אני אסביר. אנחנו שמענו את הערות יושב-ראש הוועדה ביחס לפער שייווצר וההשפעות שיכולות להיווצר כתוצאה מהדבר הזה בין המשרדים לבין מינהלת תקומה והשפעות שיכולות להיות לזה על מינהלת תקומה, לספק, להתקשרויות - במקרה הזה אלה סכומים קטנים של עד 100,000 שקלים - למינהלת תקומה. לכן קיבלנו את זה במובן הזה שחשבנו שנכון לאפשר בעניינים שנוגעים לפעילויות מינהלת תקומה או לפעילויות שנוגעות למלחמה, נכון שיהיה את זה גם לשאר המשרדים.

אם כך למה החלנו את זה באופן כללי ללא הגבלה על סוג ההתקשרויות? התשובה היא שמאחר שמדובר בהתקשרויות קטנות ומאחר שהשאלות שוועדות המכרזים ייאלצו להידרש אליהן, השאלה אם זה רלוונטי לתקומה או האם זה לא רלוונטי לתקומה, האם זה חצי רלוונטי לתקומה או חצי רלוונטי למלחמה. כלומר, הדיונים האלה שיכולים להיות במשרדים באשר לשאלה האם ההתקשרות המסוימת הזאת מסווגת בצורה נכונה ביחס לפטור הזה - חשבנו שכדי לחסוך את הדיונים האלה, מאחר שמדובר בסכומים קטנים. 

מאחר שבתזכיר הגדול שפרסמנו הסכמנו באופן עקרוני להעלות את הסכום מ-3.1 ל-100,000 שקלים, חשבנו שלא נכון להתחיל לקבוע סיווג ספציפי להתקשרויות שיוכלו להיות מעל 100,000 שקלים ולאפשר את זה באופן רוחבי.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני מבין שאתם לוקחים עכשיו את האירוע הזה, עושים הקדמה למה שאתם רוצים לעשות בעתיד, בלי דיון, וקוראים לזה סיפור של תקומה.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

לא. אני אסביר למה לא. אנחנו מדברים כאן על הוראת שעה לשנה ואני אסביר גם יותר מזה. לנו אין עניין לעשות הקדמה של הדבר הזה מכיוון שאנחנו רוצים שהתזכיר ההוא יעבור כמכלול אחד, מכיוון שיש בו עניינים מסוימים בהם אנחנו כביכול משחררים למשרדים ומקלים עליהם ומצד שני מגבירים בקרה. לכן האינטרס שלנו הוא דווקא לא לפרק את הרפורמה הכוללת ולהביא אותה כמקשה אחת. במקרה הזה, זה שיקול מסוים למה לתת בהוראת השעה הזאת את ההקלה הזאת באופן כולל ולא לתת אותה רק להתקשרויות שנוגעות לתקומה או למלחמה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

היום כל ההתקשרויות הן באותם סכומים, לא קשורות, לא לתקומה ולא למלחמה. זאת האמירה שאתה אומר לי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

מכאן אני מבין למה צריך אחר כך את התזכיר הגדול, אם עשיתם את זה עכשיו .

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

זה פרט אחד קטן מאוד מתוך התזכיר הגדול.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

עדיין אני שואל האם הפרצה הזאת שאתם פורצים פה עכשיו לא מוגזמת, בלי שום פיקוח ובקרה נורמלי, בשם המלחמה ובשם התקומה.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

פיקוח ובקרה נורמלית, כל התקשרות כזאת עוברת את הגורמים המוסמכים במשרד. היא עוברת חשב וכולי. במקרים מסוימים יש צורך בביצוע תיחור. זה לא שעכשיו בא פקיד במשרד, חותם על 90 מיליון שקלים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

על זה יש הנחיית חשב כללי בת 18 עמודים.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

דודי, לגבי הנימוק הראשון שהעלית, אני אעיר שבתקנות בהמשך אתם כן עשיתם את ההבחנה הזאת בין פעולות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון. 

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

אלה סכומים קטנים וחשבנו שזה לא נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

יש כאן פער שעדיין נותר ומעורר את אותן בעיות עליהן דיברנו בדיונים הקודמים ואלה ה-214 כאשר התקרות שונות. יש כאן פער לטובת מינהלת תקומה. אני מעיר עליו. אנחנו נמשיך ונסתכל על הכול אבל אנחנו עוברים ורואים את השינויים. יש כאן פער שעלול לייצר מורכבות.

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> 

משרד הכלכלה והתעשייה. אני רוצה להזכיר לכל הנוכחים - ואנחנו כמובן תומכים מאוד בכל ההקלות הספציפיות שיאפשרו את פעילות מינהלת תקומה בצורה מהירה יותר - שכאשר מסתכלים על רכש ממשלתי, רוב הרכש הממשלתי בכמות, אני לא מדבר כרגע על כסף, הוא ב-3.1 של ה-50,000 שקלים. צריך לזכור כבודו שכאשר אתם תעלו עכשיו לכל המשרדים בצעד הזה כרגע – כאשר לא זו הייתה התכלית – אתה לא תאפשר לעשות העדפת תוצרת הארץ. בסופו של דבר באים עם שלוש הצעות מחיר. יכול להיות שאפילו מציעים מכל האזור של מינהלת תקומה לא יוכלו לקבל העדפה בגין כך. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

דיברנו על זה גם בדיון הקודם כולל האמירות שאני אשמח שגם יחזרו עליהן. אם אני זוכר את הנתונים שהחשב הכללי הציג, נאמר שדווקא ברכישות הקטנות האלה זה יותר לעסקים קטנים ובינוניים ולעסקים מקומיים.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

אני רוצה להעיר למשרד הכלכלה שהגשנו את זה בתזכיר חוק והייתה עבודה בין-משרדית ענפה שהמליצה על זה והם היו שותפים מלאים להמלצה הזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא נפתח את הדיון הזה.

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, אין כאן דיון. אני מקבל את הגערה באהבה. אני רק אומר שמאחר והסברתם שההעלאה ל-100,000 שקלים הייתה עם כל מיני צעדים נוספים, אני חושב שכן צריך לעשות אותו כמשהו קבוע ולא 100,000 כשאתה לא מוסיף את הדברים אחרים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בכל מקרה אנחנו עוסקים כאן בהוראת שעה. שוב, אני מזכיר שכאשר לפחות בכל הנוגע להשוואה לרשויות מקומיות, ברשויות מקומיות היינו כמעט ב-150,000 שקלים ובחברות ממשלתיות ב-600,000 שקלים. זאת אומרת, הפער הזה, חבל שנתעסק בו כי בעיניי ההמשך הוא הרבה יותר חשוב.

בכל מקרה, זאת המשוואה. התקשרות ו-100 ו-200. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

ההתקשרות המשך, למעשה זה מוצג כאן כאילו כשתי חלופות אבל זה אותו דבר. המספרים הם אותם מספרים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

התקשרות המשך משווה לאותו המשך.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

יש השוואה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה לפי המשרדים, לפי אותו כלל של ההתקשרויות הקטנות.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

נכון. גם כאן אין דווקא קשר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

 יש דברים שעוד לא דנו עליהם. עוד לא הגענו לסעיף 3(36).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה הזמני. את ה-(35) כבר הסברת. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

את (35) הסברתי. שם יש בדרגה הראשונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זו הפנייה למאגר של משרדים אחרים. הערנו את התיקון לגבי (35) וגם שם שאלנו למה את הגמישות הזאת אנחנו לא נותנים לכל משרד. אתם רוצים להסביר? אז דיברתם על המאגר. זה קשור למאגר המרכזי?

 << אורח >> רוני מר: << אורח >> 

יש שם שני דברים. יש את אימוץ המכרז, (35) מדבר על אימוץ המכרז, הנושא עליו אתה מדבר של מאגרים נמצאים בשתי תקנות אחרות אבל באותו קונספט. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

תקנה 5 ותקנה 6.

 << אורח >> רוני מר: << אורח >> 

השימוש במאגרים, המשרד יכול להשתמש במאגרים באמצעות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זו ההתקשרות של משרד, של מינהלת תקומה עם ספק של משרד. לאפשר להם להשתמש במכרזים הפעילים במשרדים אחרים. 

 << אורח >> רוני מר: << אורח >> 

עם ספקים שזכו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה דבר שנוגע רק להם כי להם אין התקשרויות פעילות. אנחנו רוצים לתת ולכן זה לא רלוונטי לאחרים.

 << אורח >> רוני מר: << אורח >> 

לאפשר להם לעבוד יותר מהר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

השינוי שנעשה בעקבות הדיון, אמרנו שהסכומים של (35(א)(ב)(1) במינהלת תקומה, לא יהיה רלוונטי כי מותר לה לעשות 200,000 עצמה כך שאף פעם היא לא תשתמש ולכן העליתם את זה ל-300,000. בסדר גמור. זה למינהלת תקומה. 

נדבר על (36) או שאתה רוצה שנחכה?

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

זאת נקודה שעוד לא התחלנו בה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אם כן, לא נדבר עליה כרגע.

אנחנו נצא להפסקה קצרה כי אנחנו צריכים לאשר הכרזה לפי חוק ה-VC.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

קרה היום משהו מיוחד?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חלף שבוע מאז חוקקנו את הוראת השעה של ההכרזה. זה התעכב עד הרגע האחרון, כדרכם. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:40 ונתחדשה בשעה 14:55.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אנחנו מחדשים את הדיון בתקנות חובת המכרזים (חרבות ברזל – התקשרויות של מינהלת תקומה). היינו בסעיף 3א.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

סעיף 3א הוא סוגיה שעדיין לא דנו בה, זה נושא של ספק יחיד. השאלה אם אתה רוצה לדון בה עכשיו או שעכשיו נחזור ל-(36) ונגיע אחר כך ל-3א 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נחזור אליהם אחר כך. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

תיקון נוסף שנעשה בסעיף 5א.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה עם 5ד, פנייה תחרותית, גם זה ספק יחיד? לא. זה פשוט ההמשך של רשימת המציעים. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

רשימת המציעים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

גם כאן ההסבר היה שמשרדים מנהלים את רשימות המציעים שלהם אבל מינהלת תקומה יכולה לפנות לרשימות מציעים שכבר קיימות, שוב, בגלל שהיא מינהלת חדשה ואין לה רשימות מציעים משלה וגם כדי לעבוד יותר מהר. משרדים אחרים פשוט לא צריכים את זה. 

לסעיף 5א. 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

אם אפשר לומר לפרוטוקול שגם ברשימת מציעים היה מוטב אם היו מוודאים שאחוז מסוים, לפחות חצי מהם - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן, אני רוצה להתייחס לזה. נדבר על זה. הנושא של תוצרת הארץ שמוטרדים ממנו גם משרד הכלכלה - גם השר דיבר על כך וגם פנה אלי בנושא הזה – וגם התעשיינים. נאמר שבעולם הפטורים לא חלה העדפה של תוצרת הארץ. דיברנו על זה בדיון הקודם, על לשקול את שיקולי השיקום של מינהלת תקומה, שזאת יותר את העדפה לאזור, גם לא העדפה רשמית אבל כן לשקול את השיקולים הרחבים של מינהלת תקומה כשהיא רוכשת וזה בתחום שיקול הדעת שלה ובזה אנחנו לא מתערבים לה. האמירה שמתבקשת איזושהי התייחסות לשאלה של רכש מקומי שניתן לזה איזשהו מענה של אחוז מסוים של רכש מקומי או העדפת תוצרת הארץ, אני מבין את הבעייתיות לעשות את זה בהליך שאיננו הליך מכרזי. אמרתם שהיה שיח עם משרד הכלכלה והשאלה היא איך נתנו לזה או נותנים לזה מענה במסגרת תקנות הפטור, במסגרת התקנות הגדולות והאם היה לכם איזה מנגנון.

אני חייב לומר שלדידי חובת הפרסום שתכף נדבר עליה היא התרופה הטובה ביותר. אני מדמיין את הכתבה הראשונה שיגידו שמינהלת התקומה - - -

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני סתם שואל שאלה באותו נושא. תסבירו לי משפטית או אחרת מה הקושי לכתוב את זה. 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

דרך אגב, רכש מקומי למשל, הוא חל לא במכרז. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני שואל מאיפה הקושי. אין כאן ויכוח שכולנו רוצים שיהיה רכש מקומי. זה לא העניין שאתם חושבים כך ואני אחרת. אני רוצה להבין היכן טמונה הבעיה. 

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

ברמה המשפטית הפורמלית, אני אתייחס אליה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה גם נאמר בדיון הקודם. מה שקשור להעדפת תוצרת הארץ, אנחנו לא יכולים לעשות בוועדה, בתקנות האלה, כי זה סעיף ההסמכה, זאת הממשלה באישור. זו צריכה להיות הממשלה, לא שר האוצר. אלה תקנות אחרות. צריך לקדם אותם, הממשלה צריכה לקדם אותם שלא באמצעות התקנות האלה אבל זאת פורמליסטיקה. בואו נדבר על המהות.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

ברשותכם, אני רוצה לדבר על המהות. העדפת תוצרת הארץ, בתקנה 3(1), בתיקון התקנות בכלל, לא הייתה במשחק וגם עכשיו היא לא במשחק. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה לא נתן מענה ל-3(1).

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

כן. אין שיקולים. כל הרעיון של 3(1) הוא לעשות רכש מהיר בסכומים קטנים ללא מכרז. העדפה תוצרת הארץ או עדיפות לאומית מתייחסת למכרזים. היא לא מתייחסת למנגנון הזה. אפרופו מה שאמרת חבר הכנסת, בסופו של דבר כאן אנחנו באנו לתת כלים למינהלת תקומה ואנחנו עכשיו לא פותחים את היריעה הרחבה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

גם בתקנות הרחבות לא נתתם מענה לרכש תוצרת הארץ ב-3(1).

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

לא. ממש לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

3(1) לא מתכתב עם רכש תוצרת הארץ. גם כשהרחבתם 100,000 לכולם, לזה לא. יש את הפטורים האחרים.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

נכון. זאת התשובה לזה. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

זאת לא תשובה. אתה מסביר שלא התייחסתם ואני שואל למה. 

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

אני עכשיו אומר משהו. במקרה היה על זה שיח בחוץ ואני אשתמש באותה דוגמה בה השתמשתי בחוץ. אני חושב שאנחנו מקלים. קודם כל, אני הייתי חשב הרבה שנים ודרך אגב, הייתי בארגונים שלהם הייתה אפשרות להתקשר אפילו קצת יותר מ-100,000 שקלים תחת התקנה הזאת. אני אומר לך שדה-פקטו כאשר אתה משתמש בתקנה הזאת, רק לספקים מקומיים. 

עכשיו בוא נדבר על יבואן ולגבי יצרן. גם כאן במקרה בסכומים האלה, בהרבה מקרים זה לא שיש לך באמת יבואן ויצרן. בסכומים האלה יש רכישת שירותים שאין משמעות ליבואנים. אני אומר לכם שדה-פקטו השימוש בתקנה הספציפית הזאת עושה את מה שכולם בשולחן רוצים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מסייע למקומיים ומסייע לעסקים הקטנים.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

כן. אני רוצה לתת לכם דוגמה של נגר. היום נגר, שזה רכישת שירותים, יכולתי לקנות ממנו – ואני הייתי במקום שהשתמשנו בדבר הזה – כיסא ושולחן בגדול עד 50,000 שקלים דרך התקנה הזאת. מעל 50,000 שקלים עשיתי מכרז והנגר הספציפי הזה, נגר קטן, לא היה יכול להתמודד מול הספקים הגדולים במכרזים והוא היה נהנה לקבל ממני הזמנות רק עד 50,000 שקלים. היום אני משפר את מצבו בצורה מוחלטת. היום אני יכול לקנות ממנו עד 100,000 שקלים.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

אם כן. מה הבעיה? ממה אתם פוחדים.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

אני לא פוחד. אני רק מסביר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ענינו פורמלית בהתחלה. השאלה שנשאלה כאן וזו שאלה טובה הייתה לגבי המהותי. התשובה שנאמרה גם גובתה בנתונים, לפחות חלקיים למה שנאמר בדיון הקודם, שדווקא בסכומים הקטנים של ההתקשרויות של 3(1) וכל אחד בזה שלו, המרוויחים הגדולים היום אלה העסקים הקטנים והבינוניים והרכש המקומי. כלומר, באחוזים יותר גדולים מאשר במכרזים. זה מוריד עליהם את הרגולציה, מוריד עליהם את הבירוקרטיה, על העסקים הקטנים שלא יכולים לגשת למכרז כי לגשת למכרז זאת אופרציה. 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

אם אני מפעל ריהוט קטן בצפון. מפעל בינוני, עד 100 עובדים, איך אני אדע אם הם פונים עכשיו למישהו ספציפי?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זאת שאלה כללית של מכרז או פטור ממכרז. זאת לא שאלה של העדפת תוצרת הארץ. 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

אם המזמין הוא יבואן ויש לו מלאי של יבוא .

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

העדפת תוצרת הארץ, גם ממה שאני קצת מכיר מהמכרזים, מהניסיון הקטן שלי, ום מה שנשמע כאן מאנשים שעשו מכרז אחד או שניים בחיים שלהם, וגם מהנתונים של החשב הכללי בסופו של דבר בתמונה הגדולה זה מייצר יותר רכש מקומי ויותר רכש בעסקים קטנים ובינויים. כך גם ההבנה שלי כמי שייצג במכרזים. אני חושב שכדי למנוע את הנזקים שאתם חוששים מהם, אני חושב שעניין השקיפות והפרסום הוא פי 1,000 יותר אפקטיבי מאשר כללים נוקשים.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

מה שאתה אומר לי מקצועית - אני לא מתווכח כי אני לא בא מהעולם הזה – זה שבמציאות, כפי שאתה מכיר אותה או מכירים אותה, בסוף זה תעדוף של רכש מקומי. זה מה שאתה אומר לי מהניסיון.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

מהניסיון בסכומים האלה, זאת המשמעות של הדבר.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

אנחנו מסכימים על המהות, אבל הפרוצדורה איכשהו, למרות שאני רק רוצה לחדד. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מאוד הייתי רוצה לתת לך מה שאת רוצה אלא שאני לא יכול.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

זה לא נכון שחייבים. שכנעו אותך כאן כשאין מכרז, אמר פרופסור דקל, זה לא נכון כי עובדה שלמשל ברכש גומלין, בעולם אחר זה חל גם כשאין מכרז. זאת אומרת, אפשר לתת העדפה או רכש גם כשאין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כל הנושא של העדפות, אני מנסה לתת לו פתרון. 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

דיווח או איזושהי רשימה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מנסה לתת לו פתרונות מהותיים בגלל החסר שקיים כאן. כמו שאני נתקעתי על הנושא של הרשויות המקומיות שבעיניי זו בעיה פי 1,000 יותר קשה – הן לא בסמכותי אלא זו סמכות שר אחר וזה בוועדה אחרת – גם בנושא הזה. מה לעשות, יש לנו מגבלות פרוצדורליות. אני כן רוצה לשמוע, ואני חושב שהשאלה של חבר הכנסת סגלוביץ' הייתה במקום, ולקבל התשובה המהותית.

אני אומר שאם את חוששת מסיטואציה שהדבר הזה יגרום לכך שיהיה פחות, אני חושב שהמענה לזה בצורה הרבה יותר אפקטיבית, זו הסוגייה של השקיפות והפרסום. בשנייה שמינהלת תקומה או כל משרד, בוודאי בעת הזאת, בוודאי בהוראת השעה הזאת, יהיה רשום שבזמן מלחמה הוא קונה הכול ממדינה שאיתה אנחנו עכשיו מסוכסכים - הביקורת הציבורית היא כלי הרבה יותר אפקטיבי. להפך, ועדת מכרזים שתעשה את זה עם 1,000 הסברים ועשינו את החשבון – אף אחד לא יבין את האותיות הקטנות ויהיה לזה הרבה פחות אפקט.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

ואז מה יקרה? נלך בדיעבד? מה יצא מזה בפועל? אותו יצרן לא קיבל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

צריך להתעקש בפרסום ולהשאיר את החמישה ימים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אמרתי שעל נושא הפרסום נדבר בפרד. בואי נדבר עליו בפרסום. 

 << אורח >> ברוך שניר: << אורח >> 

הערה קטנה. לגבי הנושא של השקיפות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אנחנו לא בסעיף הזה.

 << אורח >> ברוך שניר: << אורח >> 

אני יודע. אני רק אומר לטובת העניין הזה שאני חושב שכל הנושא של הגברת השקיפות או הגברת הסיכוי למשל שתובטח נגישות לבעלי עסקים קטנים או להעדפת תוצרת הארץ תחת חובת הפטור, דרך מזה היא גם חינוך אותם עורכי מכרזים ואותם חשבים, אנשים במשרדי הממשלה, להיות מודעים לעניין. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר גמור. סעיף 5א, זה סעיף של המתכננים. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

השינוי שנעשה כאן, ההצעה המעודכנת של האוצר היא להחיל את אותה הגדלת סכומים גם על משרדי ממשלה אחרים. כאן, בניגוד למה שדיברנו קודם, כן יש תנאי שאלה רק פעולות לשיקום ולחיזוק חבל התקומה ואוכלוסייתו. בהינתן שמתקיים התנאי הזה, הגדלת הסכומים תקפה לכל משרד. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן. זה בדיוק נועד למטרה לשמה באנו בדברים גם עם המינהלת, גם עם החשב הכללי וגם עם כל הנוכחים כדי לא לייצר מצב שהמינהלת שיכולה להיות גוף מתכלל הופכת להיות להיות גוף מבצע מסיבות מכרזיות כאשר הפרויקט הוא אותו פרויקט. אנחנו מעדיפים שהמשרד הרלוונטי, במקרה הזה משרד הבינוי והשיכון, הוא יהיה הגורם המבצע והמינהלת באמת תישאר בתפקידה כגורם מתכלל ולא כגורם מבצע דווקא בגלל זה. יש דברים שכמובן רק המינהלת תוכל לעשות אבל לא נייצר את ההטעיה בנושא הזה. זה לעניין 5א.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

הנושא הבא הוא בתקנה 12 בה נעשו שני שינויים. שינוי אחד הוא שהסכום שידרוש את אישור ועדת הפטור, ההצעה המקורית הייתה להעלות אותו מ-4 מיליון ל-8 מיליון, וההצעה הנוכחית היא ל-6 מיליון. אם אני זוכר נכון, זה גם מה שאמרו שהיה בתקנות הכלליות. זה הכיוון שהיה להם. בנוסף, התוספת היא שזה יחול גם לעניין משרדי ממשלה אחרים, גם פה בהינתן שזה נעשה לצורך טיפול, שיקום או סיוע נצרכים כתוצאה מפעולות האיבה ופעולות המלחמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה הדבר שעלה במלוא חריפותו בדיונים גם כשהגיעו לכאן גורמים מעיריות וגם במכתבים שנשלחו. לצורך העניין נתנו את הדוגמה של הקמת כיתות לימוד לבתי ספר שמטפלים במפונים שיושבים בבית המלון בים המלח. בבית המלון בים המלח יש מפונים מחבל התקומה ויש מפונים מהצפון. הם יחכו להליך המכרזי, לפרסומים והכול כי אי אפשר לתת פטור כי הסכום גבוה מדיי, עברנו את ה-4 מיליון שקלים, ולעומת זאת אצל החבר'ה מחבל התקומה הכללים הם אחרים. 

כאן, גם בגלל הסכומים וגם בגלל האירוע הגורף של המצב, דיברנו ובכל מקרה זה הולך לגורמים יותר רמי דרג. זה לא בהחלטה של 3(1), זה לא בהחלטה של התקשרות קטנה, זאת לא הוראת התק"ם. שם כן דובר על כך שצריך שזה יהיה טיפול, שיקום או סיוע נצרכים נצרכים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה. אז זה מייצר אחידות בין המפונים בצפון למפונים בדרום, השיקום של ישוב שנפגע מטילי החמאס או מטילי החיזבאללה. 

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

הערה. אני מזכיר שבדיון הקודם דובר על כך שנקבל 8 מיליון שקלים למינהלת תקומה. אני הבנתי את השיח שהיה בין יושב-ראש לבין החשב הכללי לתת לכולם ואז המשמעות היא שאנחנו נאלצים לרדת מ-8 ל-6 מיליון שקלים. נכון שלא קיבלנו את ה-8 מיליון אבל זה מה שרצינו. בצער רב אנחנו נאלצים לקבל את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בטיוטה הממשלתית, בתזכיר, היו 6 מיליון שקלים לכולם.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

לכולם ואין שם נושאים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שם זה בלי נושא. ההצעה של הטיוטה הייתה 6 מיליון שקלים לכולם בלי הגבלה נושאית. כאן אנחנו עושים את ההגבלה הנושאית.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

המשמעות היא שגם אנחנו יורדים ל-6 מיליון שקלים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

יורדים ל-6 יחסית להצעה, עולים ל-4 יחסית למצב החוקי שלכם ככל גוף ממשלתי. בעיניי הסכום, קטונתי להתווכח על הסכום. מבחינתי, כמו שאמרתי בדיון הקודם, הדבר היחיד שאני לא מוכן ואני חושב שזאת טעות גדולה לייצר בנושא הזה הבדל. אני מדמיין לעצמי את הסיטואציה של אנשים מסוימים שמחכים למכרז בגלל שהם מטופלים על ידי משרד התיירות והחבר'ה שמטופלים על ידי מינהלת תקומה, להם זה רץ יותר מהר. אני חושב שזה לא נכון. אני חשוב שפעולות האיבה או פעולות המלחמה הן טריגר מספיק ממוקד כדי שאנחנו נוודא שזה לא הכול. אני כמובן כן מעודד החשב הכללי לקדם את טיוטת תזכיר התקנות עם כל ההסדרים שלו ולמצוא פתרון כולל. כרגע אנחנו בעולם הוראת השעה.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

כאשר אנחנו יצאנו לדרך, רצינו סכום הרבה יותר גבוה. היה שיח מאוד מאוד לא טריוויאלי עם החשב הכללי, היו לנו דיונים על גבי דיונים ובסוף אמרנו או-קיי, הגענו לעמק השווה של 8 מיליון ועכשיו בגלל המשרדים האחרים ירדנו ל-6 מיליון שקלים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מבין מה אתה אומר. הנקודה ברורה ואני מבין אותה. שוב, אני רוצה להזכיר שבסופו של דבר אצלכם ועדת הפטור המשרדית היא אתם, בניגוד לרוב המשרדים שיצטרכו מהר מאוד לטפס. אני יכול לומר שעדיין אפילו זה קשה לי כי בסופו של דבר כן יש פער בירוקרטי מסוים ביניכם לבין משרד רגיל, פער לא זניח, ואני אומר שבעיניי יותר ממה שחשוב גובה הסכום, וכאן קטונתי, אני לא מבין בסכומים.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

למיטב הבנתי מדובר כאן – יתקן אותי האוצר אם אני טועה – לא על ועדת הפטור המשרדית אלא על תקנה 12 שמדברת על ועדת הפטור.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

ממתי עולים לוועדת הפטור העליונה? למעשה הסכום יותר נמוך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון, אז נשאר יותר בפטור משרדית. אני אומר שוועדת הפטור המשרדית של מחוז צפון במשרד הפנים, מחוז צפון במשרד הפנים, ועדת המכרזים שלו יושבת בחדר אחד ואני מניח שלוועדת הפטור הם צריכים לקום ולעלות ציון ולהגיע למוקד בירושלים. לעומת זאת במינהלת תקומה הם צריכים לעבור חדר. זה משמעותי מאוד כשאנחנו מדברים על מהירות ביצוע. עדיין למינהלת תקומה יש כאן כלים מאוד משמעותיים לביצוע מהיר ולכן דעתי במידה מסוימת לא נחה. לעשות את זה גם עם הסכומים, בעיניי מקשה עוד יותר. אני לא מתנגד ואם החשב הכללי יסכים, אני לא מתנגד ל-8 מיליון אבל אני לא רוצה להתווכח איתם על גובה הסכום כי אני לא מבין בזה מספיק. בהקשר הזה חשובה מאוד מאוד האחידות והיעדר האפליה בין הצפון לדרום או בין המרכז למזרח. 

עכשיו אנחנו ב-15.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

אותו שינוי. מחילים את השינוי שמבטל את הפרסום בעיתונות המודפסת ומשאיר אותו באתר האינטרנט גם בעצם ההתקשרויות של משרדים וגם כאן זה רק בתנאי שמדובר על סיוע לעניין פעולות איבה או פעולות מלחמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה לא מובן לי. במחילה, אני לא רואה הצדקה ועוד יותר מזה, עכשיו יש ויכוח על האם כן יתפרסם או לא יתפרסם בעיתון. פרסום בעיתון, אנחנו בשנת 2023. יש אתר. אני אומר בלי קשר לפעולות האיבה או פעולות המלחמה שבסעיף 15(א) לעניין התקשרות של משרד, אתר האינטרנט בלבד. שוב, אנחנו בהוראת שעה לשנה. תבואו בעוד שנה ותבדקו האם כתוצאה מזה התקבלו יותר או פחות פניות. יותר מזה, ישב הבן-אדם ויסווג אם זה בדיוק לעניין הפרסום. זה לא הגיוני. תנו את הדבר הזה לכולם לשנה ותעזבו בשקט. אין לזה הצדקה. אתר האינטרנט. אני מבין לעניין ההתקשרויות, אנחנו חוששים משחיתות ומכל הדברים שעלו כאן, אני מבין שרוצים לנסות לצמצם את הפער, נושא של תוצרת הארץ - אין לזה הצדקה. תבדקו את זה עם השר. אני לא רואה סיבה.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

אין בעיה באתר אבל שיהיה באתר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ודאי. חייב להיות באתר. אנחנו עכשיו נמצאים באתר.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

אלה התיקונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

16א, זאת רשימת המציעים של המשרד. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

יש לנו שני נושאים שעוד לא דנו בהם ונושא אחד שהתחלנו לדון בו. יש את תקנה 1ג שהתחלנו לדון בה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

על תקנה 1ג התחלנו לדבר, על הפרסום באתר האינטרנט, 14 ימי עבודה. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

שהם בעצם שלושה שבועות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה המון. כל גוף רגיל, כשהוא עושה פטור לא לפי 3(1), צריך לפרסם את זה באתר האינטרנט תוך חמישה ימי עבודה. אני חייב לומר שלי זה מאוד קשה.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

מגדילים את הסמכות.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אולי תסבירו למה. אני רוצה להבין.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

עכשיו דיברנו על ארבעה חודשים בהם כדי לאפשר לנו להתחיל לרוץ, וארבעה חודשים הם לא הרבה זמן.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

היו שלושה וכבר הגענו לארבעה.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

לא, למה שלושה? זה לא נכון. קודם דובר על שישה. תקני ואל תזרקי מילים.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

אתם מדברים על דברים שונים. היא דיברה על תקופה של שלושת החודשים שרציתם לפרסום והוא דיבר על התחולה. אתם דיברתם על תקופות שונות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שלושת החודשים התקצרו ל-14 ופרק הזמן מתקצר משישה לארבעה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

מהיכן הקושי?

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

העניין הוא מאוד פשוט. אנחנו רוצים שתהיה לנו את כל האפשרות בתקופה הקריטית שהיא עכשיו שנוכל קודם כל להוציא את ההתקשרויות לפועל לפחות בזמן הזה, מתוך ראייה של האיזון ופחות להתחיל לעסוק בפניות, עתירות וכולי כי זה הכול טוב והכול בסדר ואנחנו ניתן מענה לכל. לא כל דבר צריך להגיע לבית משפט אבל כשיש פנייה ויש שיח, המשמעות היא שבאותו רגע ההתקשרות לא מבוצעת והדברים לא מבוצעים. לכן דיברנו על ארבעה חודשים בלבד כדי לאפשר לנו לעלות על המסילה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

מה יקרה בארבעת החודשים שאתה מדבר עליהם?

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

מה שיקרה זה שבמקומות בהם מדובר על הצורך לפרסם החלטות של הוועדה, ויש כללים מתי זה קורה, למעט הנושא של ספק יחיד ששמנו אותו בצד ושם נתנו מענה אחר ואני חושב שהוא באמת הלך עם הכיוון שהיושב-ראש אמר בפעם הקודמת ורק ביקשנו לקצר את הימים אבל עשינו את זה כך שאם תהיה הודעה מראש, תהיה אפשרות להגיב.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

תן לי דוגמה.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

אני אתן דוגמה לגבי ארבעת החודשים. ברגע שאני צריך לצאת למשל לסוג של התקשרות עם מתכנן או עם גורם כלשהו ואני צריך לעשות את זה מהר ואני רוצה לעשות את זה מהר ועכשיו אני מפרסם באתר, יש אפשרות - - -

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

שלושה חודשים.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

תפסיקי להגיד שלושה חודשים. כבר אין. חבל שאת זורקת סתם דברים. כשאת דיברת, אני שתקתי. אני חושב שיהיה מנומס ומכובד שתתני לי לסיים את הדברים ואחר כך תגידי מה שאת רוצה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

תן לי לפשט את זה. אתה התקשרת איתי, אתה רוצה לשכור את שירותיי, מה קורה דקה אחרי זה?

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

דקה אחרי זה, זה אומר שאני שוכר את שירותיך ויש לי 14 ימים, תוך 14 ימי עבודה, להוציא לאתר האינטרנט שאני מתקשר עם חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ניגוד עניינים וכולי, בעניין כזה וכזה. בינתיים זה מאפשר לי להתחיל להתניע את ההתקשרות.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

זאת לא סתם התקשרות אלא התקשרות כשהיא בפטור ממכרז.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

לא כל התקשרות.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

כן. אם הייתי לא בסדר או משהו, אז כן, יעצרו אותי, יגידו וילכו לבית משפט וכולי. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

ב-14 הימים האלה אני מתחיל לעבוד ואם יש בעיה בדרך, יעצרו אותי.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

בדיוק. אנחנו מדברים רק על ארבעה חודשים כי אלה ארבעה חודשים קריטיים שאנחנו נמצאים בכל נושא של פתרונות עם כל הדברים, כל האילוצים וכולי. בהתחלה ביקשנו יותר, זה נכון, וביקשנו גם יותר זמן, גם זה נכון, היושב-ראש אמר שזה לא הולך, אז עשינו חשיבה בבית ואמרנו או-קיי, מה אנחנו יכולים לעשות כדי שבסוף ניתן מענה. צריך לזכור שמטרתנו בסוף היא לא להגיע לדיונים בבית משפט והכול טוב, נהיה צודקים ונהיה נהדרים אבל יש רק בעיה אחת. בסוף אנחנו לא נעשה את מה שאנחנו צריכים לעשות בצורה שאנחנו צריכים לעשות.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

בתום 14 הימים האלה מפורסם שאתה מתקשר.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

שאני מתקשר עם חבר הכנסת סגלוביץ'.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אם תפרסם את זה, יהיו לך בעיות בממשלה. דבר על מישהו אחר. 

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

אמרתי את זה לצורך העניין. אחרי ארבעה חודשים אנחנו מתיישרים לתקנות הרגילות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חמישה ימים.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

חמישה ימים. חמישה ימי עבודה. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

חמישה ימים על ארבעה חודשים מפרסום התקנות שזה למעשה הפוש הראשוני של העבודה.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

בדיוק.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

עוד הערה אחת. בדיון הקודם דנו בנושא הזה. המינהלת מחויבת – בתוך מישה ימים אחרי שהיא מקבלת את ההחלטה - לדווח לוועדת הפטור של החשב הכללי.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

זאת אומרת שיש בקרה. זה לא שאין בקרה.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

אתה אמנם לא העין הציבורית, זה לא פרסום רחב אבל זאת עוד עין של ביקורת פנימית שהיא חיצונית למינהלת. אנחנו חושבים שיש בה איזשהו ערך נוסף.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אם עכשיו ראיתי את הפרסום והוא לא בא לי טוב?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אגב, לא מובן למה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

מהו ההליך מולכם מבחינת הפרוצדורה?

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

יש מי שילך לבית-משפט ויש מי שיפנה אלינו ויערער ויגיד שכך וכך.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני שואל את השאלות האלה כדי להבין.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

בדרך כלל מה שקורה זה שספק במקרה כזה פונה למשרד ושואל למה לא פנו גם אליו כי גם הוא יכול וכדומה. בדרך כלל זה מתחיל עם שיח במכתבים הלוך ושוב ויש כאלה שלא מקבלים את התשובה. דרך אגב, לפעמים ספק משכנע את המשרד ולפעמים יש שתי דעות שונות ואז לפעמים הספק בוחר ללכת לבורר.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 
 
למי הוא פונה בתקומה לצורך העניין? מי הכתובת? 

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

בדרך כלל הוא פונה לוועדת המכרזים. בדרך כלל המכתב יוצא לוועדת המכרזים. ועדת המכרזים היא הגורם המוסמך והיא אחראית. ועדת המכרזים אחראית על כל מה שקורה בעולם ההתקשרויות והיא הגורם המוסמך. בוועדת המכרזים יש יועץ משפטי, נציג מנכ"ל, חשב.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אם אני אתמצת את זה, בארבעה חודשים הראשונים זה במקום חמישה ימים, 14 ימים.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

14 ימי עבודה שהם כמעט שלושה שבועות. 

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

כמו שקובי ציין, לפני שבאנו אליהם היה בינינו הרבה שיח. אני חייב להגיד שלא היה לנו קל אבל הסכמנו ואנחנו מאוד עומדים מאחורי ההצעה שאנחנו נותנים כאן. מינהלת תקומה היא מינהלת חדשה לגמרי. משימה מאוד מאוד מורכבת שקמה בזמן אפס. היא בונה את עצמה, את בניין הכוח שלה, תוך כדי תנועה ובסופו של דבר היכולת שלה להתמודד ומזמן אפס לעבור מאפס ל-100 – והיא עברה בצורה באמת מעוררת הערצה והגיעה במשך חודש להישגים לא קטנים – זה לוקח זמן. זה לא משרד רגיל שנתתי לו עכשיו פטור והייתם יכולים להתווכח איתי וגם אני הייתי מתווכח על זה עם עצמי. כאן אנחנו מקימים גוף חדש שצריך לתת תשובה במיידי. אין לו זמן חסד ולכן הסכמנו לתת לו לעלות על המסילה, לתת לו את ארבעת החודשים והוא חוזר כמו כולם.

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, אני מבקשת להתייחס. אני מלובי 99. אנחנו מתנגדים לכל צמצום של סעיף הפרסום, בוודאי כזה שהתכלית המוצהרת שלו היא לצמצם את זכות הגישה לערכאות. אנחנו יודעים שבישראל גם אם זה הסדר של ארבעה חודשים, הזמני הוא הקבוע. יש כאן תקדים. לצערנו אנחנו נעים מתקופת חירום אחת לשנייה וממלחמה לקורונה ולמבצע ויש כאן תקדים מסוכן שהסדר שיצא תחת ידיה של הוועדה בעצם יצמצם באופן מוצהר וברור את זכות הגישה לערכאות. תמיד יש סיבות ותירוצים למה לצמצם את השקיפות ואומרים שהיא פוגעת ביעילות והיא גורמת לאפקט מצנן והיא גוזלת משאבים של הרשות. זה הכול נכון אבל זה יפגע במיוחד בבעלי העסקים הקטנים והבינוניים ואותם גורמים שאין להם סוללת עורכי-דין שאחרי שכבר ההתקשרות תצא לפועל, אחרי שהמכרז כבר יצא לפועל ויקרה ותתחיל העבודה, הם ילכו לבית משפט ויגישו עתירה. כבר לא ישתלם להם. הם לא יקבלו סעד אופרטיבי והם פשוט לא יעשו את זה.

לכן יש כאן הסדר מסוכן שיסלול אחר כך את הדרך לתקדים שיחזור על עצמו שוב. אנחנו נפגוש את זה שוב ושוב, גם אם זה עכשיו הסדר לזמן קצר. אי אפשר לשעוט קדימה עם כל הצורך ביעילות ולדרוס את כללי המינהל התקין, השקיפות והשוויון וגם השחיתות שעליה דיברנו בפעם הקודמת.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

אני אעיר הערה אחת. כבר כיום - כאשר הדרישה של התקנה הקיימת מחייבת לפרסם את ההחלטה חמישה ימי עבודה לאחר קבלת ההחלטה – מאוד יתכן שהפרסום יתבצע כאשר המעשה כבר עשוי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן, ודאי.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

אבל ברגע שאתה מגיע לשלושה שבועות, הסיכוי שזה יהיה מעשה עשוי - יהיה אפשר לתקוף את זה בבית משפט הוא הרבה יותר קטן.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

אתם מעידים על כך שזו התכלית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הדברים נדונו בהרחבה בדיון הקודם. חבר הכנסת סגלוביץ' לא היה.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

לדברים שהם אמרו, רק לחדד. אנחנו בגישה הפוכה וגם אמר את זה כבוד היושב-ראש. ככל שמגדילים סמכות, להפך, צריך להדק. הטיעון הזה שזה גוף חדש והוא בניסיון, מבחינתנו להפך. לכן, בגלל שהוא ניסיוני וחדש, צריך יותר לפקח ולראות מה קורה. לדווח באתר שקיבלנו החלטה לפטור ממכרז, זה עדיין לא אומר סיבוך. אמר כבוד היושב-ראש בדיון הקודם שיש את מה שקורה אחר כך, תפתרו את זה שם. נעשה הליך מהיר או משהו אחר אבל אי אפשר להסתיר. זה לגבי גוף חדש. לכן הפרסום הוא הקריטי. אם אנחנו מרחיבים ביתר הדברים, אז להפך, עוד יותר חייבים להדק את הנושא של הפרסום ואפילו עוד לקצר את חמשת הימים. אנחנו לא נקצר את זה אבל זה חשוב. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

האמת היא שמצד אחד אני מאוד מבין את העניין כמי שהתעסק עם אופרציות. מצד שני, הייתה טעות שעשינו כאן – לא טעות, לא הייתה ברירה וכאשר הגיעו החבר'ה מההיוועדות החזותית נתנו לי תזכורת איך הזמני, החריג, הופך לקבוע. זה מה שמטריד אותי. לא מטריד אותי בהקשר מינהלת תקומה, זה לא האירוע. זה שאתה שובר משהו פעם אחת, בפעם הבאה זה קל.

אני רוצה בכל זאת רוצה לשאול אתכם שאלה מקצועית כי אני גם מבין. הסיפור הזה של המעבר או הירידה מ-14 לחמש, זאת הדרמה? כלומר, מהניסיון המקצועי שלכם. שוב, אני שואל כדי לדעת. האם מהניסיון המקצועי שלכם נרד לשם?

אני אומר מה אתם לא אומרים או אומרים אחרת. אתם אומרים שאתם רוצים למנוע את האפשרות מהציבור להפריע לנו לעבוד. מהציבור הנורמלי. אני לא מדבר על מציקים סתמיים. זה מה שאומרים כאן. אם הציבור ידע, יפריע לנו. אנחנו נקצר את הזמן כך שהוא לא יפריע לנו. 

אני מאוד רוצה שתעבדו כמה שיותר מהר אבל עם הטיעון הזה קשה לי להתמודד כי אני לא רואה את הציבור כמפריע. קונספטואלית. בעולם של זכויות. לכן אני שואל אתכם שאלה מקצועית אמיתית. באמת, הירידה מ-14 לחמש, זאת הדרמה? אני לא חוויתי את זה בצורה הזאת כשהייתי במקומות אחרים. הציבור לא עט על המדינה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

רוב המכרזים של המשטרה הם חסויים. לא מפרסמים אותם.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא מדבר על המשטרה. אני רוצה לתת לכם תמונה. בסוף אנחנו אומרים כאן שאנחנו חייבים את הדבר הזה להוריד מ-14 לחמש כי אחרת מי שיראה את עצמו מקופח, יפריע. האמת היא שעם זה קשה לי. קשה לי מעבר לכל האמירות הכלליות. אני מבין את הטיעון. הייתי רוצה לעבוד איתכם במינהלת תקומה ולהיות שם, אבל אני אומר שאלה בלמים כי האמירה הזאת אני לא חושב שהיא נכונה עניינית.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

אני אענה לך מתוך הניסיון. זה נכון שאין הרבה מאוד השגות דרך התהליך הזה אבל יש פה ושם. אני לא רוצה לנקוב במספרים. שוב, אנחנו צריכים לזכור שמינהלת תקומה צריכה לתת מענים מהירים ואני אומר עוד משהו שצריך להיות חדים אליו. יש מינהלת תקומה, תקינה קיימת וכאלו בפועל, יש הרבה פחות ממה שצריך להיות. בסוף אני יודע, כאחד שהתעסק בזה, שעם ההלוך ושוב הזה אתה צריך משאב להתעסק איתו. כשאתה עכשיו תוך כדי תנועה, כשאתה צריך להתעסק עם תפוקות ואתה צריך להתעסק עם ההלוך ושוב, יהיה לך קשה. 

אני רוצה לענות להערה שלך לגבי הזמני-הקבוע. אני רוצה להבטיח לך שאחד החסמים שאם יידרשו לעבור אותו וירצו להאריך את הזמני הזה – וזה גם עונה לך - קשה לי להאמין, אני לא רוצה להתחייב במאת האחוזים, שאנחנו נתמוך בהארכה מעבר לארבעה חודשים. גם אם נשתכנע, יש את המסננת כאן. אנחנו חייבים לחזור אליכם.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

זה באמת לא ויכוח אלא חשיבה. מצד אחד אני מבין ומצד שני אני משתכנע לחלוטין שאסור לרדת מ-14 לחמש. אם צריך לעזור לכם בכל דרך אפשרית וצריך עוד אנשים שיענו למענה, נמצא את האנשים הנוספים האלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שאסור לרדת מחמש ל-14.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני התבלבלתי. אסור לעשות את השינוי מחמש ל-14. זה עולם טיעונים שהוא לא נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הפטור למכרז הראשון שתפרסמו חמישה ימי עבודה, יהיה עורך-הדין שיענה למכתבים. אני לא יכול להתווכח עם יואב למרות שאני מאוד רוצה כי אלה הדברים שאמרנו בישיבה הקודמת ולכן ירדתם – אני עוד לא ירדתי – מהדבר הזה. אני חייב לומר שדווקא בארבעה החודשים הראשונים, כאשר עושים את ההתקשרויות הראשונות ואחר כך עושים התקשרויות המשך, נעילת הדלת, תוצרת הארץ וכל הדברים האלה נקבעים, נכתב ספר ההוראות, דווקא שם בעולם מתוקן הייתי בא ואומר לכם שאתם רוצים את זה ואת זה ואת זה ואני רוצה לתת לכם את זה, את הדברים המיוחדים שלכם, את פרק זמן ההתארגנות, את התקנה שעוד שנייה נדבר עליה, אני רוצה לתת לכם אותה, בואו תרדו מחמישה לשלושה, תרדו מחמישה לשניים. אני לא ארע את מצבכם, ודאי יחסית למשרד ממשלתי אחר. כשיואב מסכים איתי, איך אני יכול להגיד לא? אני באמת חושב שזה קשה. זה קשה וזה לא מתכתב עם הרציונלים בגללם אני רוצה לתת לכם את ההקלות האחרות כי ההקלות האחרות הן חשש. אני מבין שהשש והשמונה, אני מבחינתי הייתי מעלה את השמונה. שם אני יכול הרבה יותר לגלות את הגמישות. כאן זו העין המפקחת שקריטי שתהיה.

אני אגיד לך יותר מזה. בסופו של דבר המפקחת - חלופת מכתבים, מוצאים מישהו שיענה על המכתבים - הרי בסופו של דבר החשש האמיתי הוא צו מניעה. דווקא אתם שהיכולת של ההתקשרות שלכם היא הרבה יותר מהירה ממשרד אחר, אתם תגיעו הרבה יותר מהר למעשה עשוי או כבר התחלנו ואל תיתן צו מניעה. תגיעו לשם הרבה יותר מהר ממשרד ולכן הגולגולת שלכם בהקשר הזה פחות דקה מאשר משרדים אחרים ולכן אתם נשמרים אחרת. וגם, תאמינו או לא, אני חושב שוודאי שכאשר יהיה מדובר במינהלת תקומה, ככל שיגיעו עתירות לבית משפט, זה באמת יהיה המקום לבוא לבית משפט, שפרקליטות המדינה תבוא לבית המשפט ותגיד לו בשום פנים ואופן, אם אתה תוציא כאן צו מניעה, אנחנו רצים מיד לעליון. לא עוצרים את הכלי הנפלא הזה שהקמנו של מינהלת תקומה. אני חושב שהחשש כאן במקרה הזה מהתערבות יתר של בית המשפט, ואני הרי בחדר הבן אדם הכי פרנואיד לבית המשפט. זה שאני פרנואיד, לא אומר שלא רודפים אחריי. אם יואב מחייך, כלל עשיתי את שלי.

אני חושב שדווקא במקרה הזה החשש שלכם פוגע ברציונלים האחרים ואני חושב שכדאי שנוותר על זה.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

אם כן, שני רוצה לומר שני דברים. ראשית, שיהיה ברור שאם אנחנו דיברנו על ארבעה חודשים, אחנו לרגע לא חושבים – ואני כבר אומר את זה לפרוטוקול ולא משנה מה תהיה התוצאה – לא התכוונו ולא מתכוונים מעבר לארבעה חודשים. כלומר, זה לא להכניס רגל בדלת ולהגיד שעכשיו פתחתי את הדלת ועכשיו אני עושה מארבעה לשמונה, לעשרה, לחמש שנים. זה לא המקרה. אני אומר ואמרתי את זה כדי שיהיה ברור.

דבר שני. אנחנו לא חוששים מבית משפט. אנחנו חוששים מדבר אחר. מאוד קל ואין מחיר להוציא מכתב למינהלת שאומר שאני רוצה להבין וכולי. הזהירות מחייבת לעצור, לבדוק, לשאול את הגורמים המקצועיים, לברר, לדון עוד פעם בוועדת המכרזים, לבחון את הדברים האלה וכולי. לא התהליך בבית המשפט. אני לא מתווכח אלא רק אומר. חשוב לי להבהיר שזה לחלוטין לא בגלל החשש להגיע לבית משפט. זה בגלל התהליך שיעכב. 

אחרי שאמרתי את כל זה, שמענו גם את היושב-ראש, גם את חבר הכנסת סגלוביץ', ואנחנו מכבדים, מקבלים ויורדים מהבקשה הזאת וחוזרים חזרה לחמישה ימים אבל קודם היה חשוב לי לומר את מה שאמרתי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

דברים. אני מתחבר מאוד למה שאתה אומר. 

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

ירדנו לחמישה ימים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

בעצם לא מתקנים את תקנה 1ג. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מעריך את זה.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

אולי לא הובהרתי. עכשיו אני מבהיר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אנחנו בתקנה 3(36), מה שנקרא תקנת ההתארגנות. 

3(36)	על אף האמור בתקנה 3, התקשרות מינהלת תקומה לביצוע או לרכישת שירותים בעניינים האמורים בתקנה 5(א)(2) - - -

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

עריכת דין, ראיית חשבון, בוררות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

למעט עריכת דין.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

לא. יש שם רשימה וממעטים מהרשימה הזאת כמעט הכול חוץ ממשהו אחד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

5(א)(2), יחסי אמון מיוחדים, עריכת דין, ראיית חשבון, בוררות, ייעוץ וביצוע מחקר.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

נשאר רק ייעוץ שהוא לא ייעוץ תקשורת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

רק ייעוץ שאיננו ייעוץ תקשורת. לקחת יועצים לטובת ההקמה.

וייעוץ תקשורת, ובלבד שההתקשרות אושרה בידי ועדת הפטור המשרדית, ששווי ההתקשרות המצטבר, לרבות התקשרויות ההמשך כהגדרתן בפסקה (4) אינו עולה על מיליון שקלים חדשים ושתקופת ההתקשרות לא תעלה על שנה. ועדת הפטור המשרדית תדווח לוועדת הפטור על החלטותיה לאשר התקשרויות לפי פסקה זו תוך חמישה ימי עבודה מקבלת ההחלטה.

כמובן שאם מדובר בסכומים שהם מעל 3(1), היא תצטרך לפרסם באתר. זה לא ממעט את הפרסום באתר. את זה אתם צריכים בשביל התקשרויות יועצים והתארגנות ההקמה. 

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

התנעה של המינהלת. אנחנו חייבים במכה אחת להתרחב. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

צריך לשים לב שזו הוראת שעה עד סוף אפריל, בשונה מהתיקונים האחרים שהם עד סוף דצמבר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה צומצם לארבעה חודשים.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

זה היה השיח וקיבלנו את האמירה הזאת. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

תקנה 3א, בנוסח המקורי שהאוצר הביא היו שני שלבים. בשלב הראשון הייתה ההצעה שהם הציעו שבחצי השנה הראשונה – מדובר כאן על מקרה פטור של ספק יחיד – המינהלת תוכל לתת פטור על בסיס חוות דעת מקצועית של איש מקצוע של המינהלת שבעצם מדובר בספק יחיד ולא יצטרכו לפרסם את זה, בשונה מפטור רגיל של ספק יחיד בתקנה 3(29). בחצי השנה שלאחר מכן, הפרסום יהיה לתקופת זמן קצרה יותר.

חשוב להדגיש שהפרסום של בחירת ספק יחיד הוא כדי שהציבור יוכל לבחון, לראות ולומר שאולי בטעות, יכול להיות שאיש המקצוע שלכם טעה ויש עוד ספק שלא שמתם לב אליו. בניסוח הנוכחי ההצעה שלהם היא לוותר על הדבר הראשון, על תקופת הביניים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לעשות את זה לכל השנה.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

לכל השנה. זה כן יפורסם אך לתקופה קצרה יותר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

יפורסם לתקופה קצרה יותר וזה יצמצם את הזמנים.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

זה תיקון תקנות 3א.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה לא נותן פטור מהפרסום אלא להפך, במידה מסוימת בתחום הפרסום הוא אומר תפרסם אבל יש כאן פרק זמן. מה שקורה זה שיש ספק יחיד ולפני שחולפת התקופה, אי אפשר להתקשר איתו. נכון?

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כלומר, ספק יחיד, הכלל הוא הפוך. מה שאמרנו קודם שכשהם נותנים פטור, הם יכולים עקרונית מיד לעשות את הפטור ומיד להתקשר. באים אליך אחרי חמישה ימים, הם ביקשו 14 וירדו לחמישה, באים אחר כך ואומרים לך שכבר קנינו, הכיסאות כבר כאן שלום ותודה, המעשה עשוי. כאן, בספק יחיד שזה בגדרים שלו, כל משרד יכול אבל הוא צריך קודם, זמן מסוים, לפרסם להתנגדויות הציבור. כאן הם מבקשים זה קיצור התקופה. בעיניי לרציונל שלהם זה דבר הגיוני.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

תן דוגמה לאנשים פשוטים.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

ספק יחיד הוא במקרה והגורם המקצועי במשרד אומר שאיקס הוא ספק יחיד בנסיבות העניין. מפרסמים את זה באתר האינטרנט. במצב הרגיל מדובר על המתנה של 14 ימי עבודה ורק לאחר מכן, בהנחה שאף אחד לא אמר אחרת, ניתן לממש את ההתקשרות. בנסיבות האלה אנחנו ביקשנו לצמצם את הזמן הזה כיוון שאנחנו צריכים לרוץ מהר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בהקשר הזה של ספק יחיד, אני חושב שזה מאוד הגיוני. אני שואל את עצמי ואת הוועדה היכן אנחנו לא מייצרים את אותו דבר שייצרנו עם השישה מיליון והארבעה מיליון. זאת אומרת שאנחנו באים ואומרים שיש פעולות שבגלל המלחמה צריך עכשיו לעשות מהר. אם הן נעשות במינהלת תקומה, מה טוב. גם כאן אנחנו חוששים מהסטה בצורה דומה. ספק יחיד אם אני עושה דרך מינהלת תקומה, זה יותר מהר מאשר. זה מה שנקרא למטרות מינהלת תקומה. יש את המדרג השני שעשינו ואלה הן מטרות המלחמה. למה אם משרד החינוך רוצה להביא בספק יחיד כיתות לימוד לעוטף, אתה תעשה את זה עבורו וזה יתבצע תוך חמישה ימים? וזה מצוין שזה יתבצע תוך חמישה ימים וכולנו רוצים שזה יקרה אבל אתה תעשה את זה כי משרד החינוך לא יכול לבצע דבר כזה תוך חמישה ימים, גם אם הוא מאוד רוצה. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

ספק יחיד הוא אירוע טריקי. ספק יחיד זה לא כל כך פשוט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא אמרתי שזה פשוט. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני חוזר על השאלה. אני שואל מדוע לקצר את התקופה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כאן הקיצור קצת שונה.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

המשמעות היא שכל פעם שהולכים לסעיף הפטור הזה, המשמעות שעכשיו מחכים 14 ימי עבודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

על ספק יחיד עוד לא שמענו את עומר דקל, אני מציע שנשמע גם אותו.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

אם אפשר לחדד. כמו שאני רואה כאן, הסעיפים האלה בכלל לא יחולו אלא רק על ספק חוץ. לא תחול תקנה 3א(א)(1) ו-(2) עד (5). כל הסעיפים האלה בכלל לא יחולו על האפשרות לפנות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

למה? 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

אני אשמח אם יחדדו את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

את לא על הנוסח הנכון.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

הופץ היום נוסח מעודכן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

את לא על הנוסח המעודכן. כנסי לאתר הוועדה.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

כל השינויים עליהם דיברנו, נמצאים בנוסח שנמצא באתר הוועדה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

פרופ' דקל, בבקשה.

 << אורח >> עומר דקל: << אורח >> 

לגבי ספק יחיד. אם אני מבין נכון את הנוסח החדש, אין פטור מחובת פרסום ויש חובת פרסום. חובת הפרסום היא לזמן יותר קצר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן.

 << אורח >> עומר דקל: << אורח >> 

אני באופן אישי לא רואה עם זה בעיה. אני חושב ששבעה ימי עבודה זה מספיק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חמישה ימי עבודה.

 << אורח >> עומר דקל: << אורח >> 

חמישה ימי עבודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חמישה ימי עבודה, זה בעצם שבוע.

 << אורח >> עומר דקל: << אורח >> 

אני אגיד גם יותר מזה. ברמה הפרקטית אם מישהו יבוא אחרי שישה ימי עבודה או שבעה ימי עבודה, ירים דגל ויגיד שזה לא ספק יחיד אלא יש עוד ספקים והפטור הזה הוא לא נכון, עובדתית הוא לא נכון - אני לא חושב שהמינהלת תוכל להתעלם מזה. אני יודע שכתוב חמישה ימים וזה שבוע, אבל מה זה אומר? שאם אני אבוא ביום מספר שש ואני אגיד שאתם מתקשרים עם פלוני כספק יחיד בסכום של 40 מיליון שקלים והוא בכלל לא ספק יחיד, במקרה כזה יתעלמו מזה וימשיכו להתקשר איתו? לא נראה לי. גם לא נראה לי שצריך להתעלם מזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מתי יפנה אדם ומה יהיו תוצאות הפנייה, זה כבר בשיקול הדעת של כולם, אבל אנחנו מייצרים כאן את הכללים. מה קורה אם היום בן אדם פונה אחרי 15 ימים?

 << אורח >> עומר דקל: << אורח >> 

בדיוק מה שאמרתי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון. אני לא מייצר כאן כלל מיוחד. אני כן אשמח להתייחסות שלך לגבי הכלל של ספק יחיד, לגבי משרדים שעוסקים בשיקום אנשי הצפון. למה שיחול הכלל השונה?

 << אורח >> עומר דקל: << אורח >> 

אני מסכים עם מה שכבודו אומר, שאותו כלל, אותו עקרון, צריך להיות. אין שום סיבה במובן הזה שיהיה כלל שונה למינהלת ולמשרד ממשלתי בהנחה שכולם עובדים עבור אותה מטרה. 

 << אורח >> רוני מר: << אורח >> 

אם אפשר לציין שגם היום, בהתאם לתקנות, יש לוועדת פטור משרדית סמכות לפטור משרד מהצורך לפרסם את ההליך הזה כולו או חלקו. כלומר, היה ועכשיו משרד חושב שיש איזושהי התקשרות שהיא דחופה מאוד ונדרשת למשל לצרכים עליהם דיברת, משהו שקשור לעבודת המינהלת או דומה, יכול לקצר את לוחות הזמנים של הפרסום לאותם זמנים שאנחנו מאשרים עכשיו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חזור על המשפט האחרון בבקשה.

 << אורח >> רוני מר: << אורח >> 

לפי תקנה 3א(ג) ועדת פטור משרדית רשאית לא לעשות אף אחד משלבי הליך הפרסום או לפחות לקצר בלי אחד התנאים שלו. במקרה של הדוגמה עליה אנחנו מדברים עכשיו, בלי לוחות הזמנים. כלומר, לא 10 ימים ו-14 ימים אלא לקצר את זה לשלושה או חמישה, לפי הדוגמה עליה אנחנו מדברים עכשיו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

או בלי פרסום בכלל. יש לה סמכות שיקול דעת אין סופי אבל אז יש לזה כללים, יש על זה פסיקה ויש על זה פיקוח. אני לא מתערב בזה. אני לא משנה את הכלל. 

 << אורח >> רוני מר: << אורח >> 

אני רק אומר אם מדובר על התקשרות שנדרשת בדחיפות והיא לצורך העניין להתקשרות דומה להתקשרויות של מינהלת תקומה, ועדת הפטור המשרדית יכולה לומר שהיא נצמדת כאן לתקנות וללוחות הזמנים שנקבעו למינהלת תקומה מכל הסיבות עליהן דיברנו עכשיו והסיבות שדיברת עליהן אתה ודיבר עליהן חבר הכנסת סגלוביץ', ולקצר את לוחות הזמנים האלה. כלומר, אנחנו לא חושבים שנכון לעשות כאן תיקון גורף לכל המשרדים האלה. אפשר להשתמש בכלי שקיים היום בתקנות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אם הכלי קיים כבר היום בתקנות, אתה לא היית בא אלי עם תיקון. היית אומר למינהלת תקומה שתשב בוועדת הפטור שלה, תחליט שיש לה טעמים מיוחדים, תפרסם הכול לשלושה ולחמישה ותקצר את הזמנים. כולם מבינים שההליך הזה – כמו שאמרנו בדיון הקודם – במידה מסוימת אנחנו נותנים כאן למינהלת תקומה משהו, נותנים בשר למי שאין לו שיניים. הם הגוף שהכי פחות צריך את זה כי אצלם, כמו שאמרתי, גם ועדת המכרזים, גם ועדת הפטור, יושבים באותו חדר. הם יכולים לעבוד הרבה יותר מהר.

 כאשר אנחנו מדברים על משרד אחר שאומר שאם הוא עכשיו עושה פטור מספק יחיד והוא מפרסם אותו ל-14 ימים, הוא יפרסם אותו ל-14 ימים אבל אם הוא יפנה עכשיו לוועדת הפטור המשרדית שנמצאת בירושלים, עד שהיא תענה לו או לא תענה לו, היא תשאל מה עם אישור החשב הכללי והחשב הכללי יענה תוך שבועיים – הוא כבר יפרסם ויהיו 14 ימים והתוצאה תהיה שהבירוקרטיה הפנים-ממשלתית תוביל לכך, אני לא רוצה לעשות כאן עכשיו ישיבת פיקוח על ועדת הפטור הבין-משרדית והעליונה, כמה זמן לוקח לה לענות לכל דבר. זה בסדר גמור ובצדק מוחלט.

אני אומר שלא הגיוני שמחוז צפון של משרד החינוך, שצריך לדאוג עכשיו למשהו, או מי שדואג באילת או במקום אחר יצטרך לעבור ויה דולורוזה שונה כאשר הוא דואג, ושוב, לצורכי מלחמה. אני מסכים שעכשיו לפתוח את הספק יחיד לכל העולם ואחותו, מסכים איתכם ואם הם רוצים מקרה מיוחד. גם בנושא אחר אני לא מתערב להם. זה קיים להם בכללים בתקנות. לנושא המלחמה, בין אם מדובר בדאגה למילואימניקים, בין אם מדובר בדאגה למפונים מהצפון, בין אם מדובר בסטודנטים שהלכה להם שנה – לא יודע. מה שרלוונטי, יבואו ויפרסמו, יגידו, בלי פרוצדורה יעשו ספק יחיד, יפרסמו, יגידו שמפרסמים בנוהל מקוצר אחרי שהשתכנענו שזה נוגע למטרות המלחמה - ניסוח שדומה למה שכתבנו בניסוח הה – יחול עליהם אותו ספק יחיד.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

ברשותך, אני רוצה להתייחס. הסיבה שבאנו לכאן, למרות מה שרוני ציין לגבי האפשרות הקיימת בתקנות, היא שמינהלת תקומה היא מינהלת חדשה והיא מתחילה הכול מאפס, בניגוד למשרד החינוך או בניגוד לכל משרד אחר שיש לו התקשרויות קיימות, יש לו יכולות ביצוע גבוהות ורוב הסיכויים ההם שהוא לא ישתמש בתקנה הזאת. רוב הסיכויים שהוא ישתמש או בהגדלת התקשרות או במכרזים קיימים או במכרזים מהירים. יש לו יכולות ביצוע הרבה יותר גבוהות ממינהלת תקומה. 

כל הרעיון של התקנה הזאת הוא לעשות הוראת שעה לשנה בלבד. אחרי שנה מינהלת תקומה בעזרת השם תתנהג כמו משרד החינוך ותוכל לעבוד כמו משרד החינוך, יהיו לה התקשרויות קיימות, יהיו לה כלים קיימים כמו שיש היום במשרד החינוך. זאת הסיבה בגללה אנחנו נותנים את זה רק למינהלת תקומה. משמעות ההרחבה שאתה מבקש היא הסטה של פעילויות שאפשר לעשות אותן בתהליך תמחורי כזה או אחר, לעולם פטורים מהיר ואלה דברים שאנחנו במשרד האוצר לא היינו רוצים שהם יקרו וגם אתם חברי הכנסת לא תרצו שזה יקרה. 

לכן אנחנו, משרד האוצר, מתנגדים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

61 אחוזים מההתקשרויות בפטור ממכרז בתחום התקשוב בוצעו בעילת ספק יחיד. זה מדוח מבקר המדינה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני אומר משהו. אני חזור על מה שאמרתי בהתחלה, גם אם יש מחלוקת. במקום שזה יכול לייעל את העניין, דרך תקומה או דרך הפרויקט הזה, אני חושב שזה לא נכון תפיסתית לעשות תיקונים כאלה או אחרים אם חושבים עליהם בצורה כזאת. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני לא רוצה תיקון רוחבי. זה לא אותו הדבר כמו ה-100. כאן אני כן אומר – וזו הסיטואציה שעלתה ועלתה בחריפות, כולל מסגן ראש עיריית שדרות שישב כאן, כולל מרשויות מקומיות בצפון שפנו – בסופו של דבר לא יתכן שצריך להוציא עכשיו פרויקט לסיוע למפונים שיושבים באותו אתר, באותו מקום, וצריך בשבילם ספק יחיד.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

זה לא חל על הרשויות המקומיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, לא דיברתי על הרשויות המקומיות. רשויות מקומיות עובדות כמו משרדי ממשלה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

ההסבר שמקבלים פה עכשיו הוא אחר. הוא אומר שהייחודיות שאין להם, ליתר יש גם פתרונות ייחודיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לכן עניתי על זה. אין להם ועדיין בתחומי התקשוב 61 אחוזים מההתקשרויות בסך הכול נעשות בפטור ספק יחיד. זאת אומרת אם צריך עכשיו לפרוס מערכת מחשוב, שזה תקשוב, וצריך עכשיו כיתת מחשבים במקום כלשהו, זה נעשה בפטור ספק יחיד. כיתת מחשבים היא לא הדוגמה.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

הוא יעשה הגדלת התקשרות. זה מה שהוא יעשה כי יש לו התקשרות קיימת. זה ההבדל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

	לא נכון.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

הוא לא ישתמש בתקנה הזאת. הוא ישתמש ב - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

סליחה, זה לא נכון. לא כולם ולא בהרבה תחומים.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

הוא לא יכול לעשות את זה. אין לו התקשרות קיימת

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הוא יכול להתלבש על התקשרות קיימת של משרד. זה נתתי לו בסעיף אחר.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

אני מזכיר לך שהוא יכול רק לאמץ מכרזים ולא לאמץ פטורים. זה ההבדל. כל הרעיון של התקנה הזאת הוא לתת לו לעלות על המסלול, להשוות את מצבו למשרד החינוך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, זה לא משווה את מצבו למשרד החינוך.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

זה משווה את מצבו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, זה לא נכון. 

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

 מצבו של משרד החינוך היום הרבה יותר עדיף, גם אחרי התקנה הזאת. יש לו התקשרויות קיימות. הוא יכול להשתמש בכלים שלו אין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כשיש התקשרות קיימת, זה עניין אחד. הרבה מאוד משרדים והרבה מאוד גופים עוסקים עכשיו בדברים שהם פחות מתחום הליבה שלהם. הם לא התעסקו בהם כל הזמן בגלל מצב המלחמה. ראינו את זה קורה בשטח. ראינו את זה קורה בהרבה מאוד משרדים שפתאום היו צריכים לבצע רכש.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

סליחה שאני אומר את זה אבל גם אנחנו הסתובבנו. גם אני הסתובבתי. חלק מזה הוא לא בגלל בעיות של חוקים או תקנות אלא זה ביצוע של מנהלים ברמה כזו או אחרת שהם לא עשו את זה. זאת לא הבעיה הזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני לא אמרתי שכל מה שראינו זה את הבעיה הזאת. יש בעיה קשה בסיטואציה בה יש ספק יחיד. כמו שהוא אומר, אי אפשר להשתמש בספק יחיד אחד של משרד אחר שפתאום צריך לדון. משרד הנגב והגליל לצורך העניין, נניח הוא רגיל לעבוד עם ספקים בנגב ובגליל כי הוא משרד הנגב והגליל.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אתה מכיר את הוראות התקציב של המשרד הזה. מה הקשר של משרד הנגב וגליל? זה לא בנגב ולא בגליל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא נכון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זו שאלה אחרת שלא קשורה.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אני אומר לך שיש יכולות למשרדים, כולל שימוש בתקנות כאלה, ויש להם כלים שאין אותם למינהלת תקומה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני שואל אותך שאלה. מה הנזק הגדול שנגרם מקיצור התקופה, אם זה לצורכי המלחמה.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

כי בסופו של דבר אם אתה תוביל לדבר הזה ותיתן את הקיצור הזה למשרד החינוך, אתה תוביל אותם להשתמש בספק היחיד הזה וזה לא נכון. זה ממש לא נכון. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תנאי ראשון של ספק יחיד זו חוות הדעת המקצועית שהוא ספק יחיד. זה תנאי ראשון. אתה אומר לי שאתם כל הזמן עושים כך ולכן תבנה על זה שאנחנו עושים כך. אם זה המצב, אנחנו בבעיה אחרת.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני אתן לך חוות דעת מקצועית מתחום אחר. אני ממליץ לכנסת ישראל לא להרחיב את הספק היחיד שלא לצורך.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

בדיוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני לא מבקש להרחיב. לא שיניתי כאן כלל מהותי לגבי הספק היחיד.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

 זה עניין של רוח. אני אומר שזה פשוט לא נכון. כשאני רואה בעיניים שצריך, בסדר, אבל כאן לא צריך את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה שאני קיבלתי ממשרדים זה שצריך. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני מכיר את הצריך הזה. אני אומר לך שאני עבדתי עם הצריך הזה ואנשים סבלו בגלל הצריך הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בטיוטה לא ביקשתם לקצר את פרק הזמן לספק יחיד?

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

ממש לא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אין שם התייחסות לדבר הזה?

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

ממש לא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לי מאוד קשה, וכמו שאני אומר קיבלתי על זה פניות, שסיטואציה, דווקא בגלל שאי אפשר להשתמש בספק יחיד בכל המנגנונים האלה, אירועי המלחמה, אירועי הפינוי, אירועי מפונים בצפון ובדרום - - -

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

תראו לי דוגמה אחת שאי אפשר. אני אשמח להתמודד עם דוגמאות. כאחד שנמצא על השלטר, אני באמת אשמח. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נתתי לך דוגמאות.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

לא, אלה לא דוגמאות. אני מאוד אשמח להתמודד עם דוגמאות.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני בזמנו קיבלתי הרבה תלונות. בוא נשאיר את זה לדיון אחר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר. אני אעשה על זה התייעצות ואם צריך, גם אתייעץ עם שר האוצר. בכל מקרה, את התקנה הבנו מה היא אומרת ונשארה לדיון השאלה האם זה יחול על צורכי המלחמה בהתאם להגדרה הזאת או לא.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

גם הזמן שהוא קצר, אם אני מבינה נכון זה קוצר לשלושה ימים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא. פרסמה ושלחה למנוי.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

חמישה ימים במקום שבעה ימים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

זה בדיוק כמו עם הסיפור של חמשת הימים של הפרסום. היה מצופה להדק את זה ואפילו אנחנו לא נקצר אבל כמו שאמרת, אפילו לקצר ליומיים-שלושה. מה זה שלושה ימים? זה מאוד מאוד מצמצם. שוב, התפיסה היא שדווקא בסכומים, כמו שאמרת, יש לארג'יות בסכומים ואפשר קצת להדק בהם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא הבנתי. 

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

איזו לארג'יות הייתה בסכומים? אלה סתם אמירות. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אין צורך. די. סליחה. 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

סליחה על המילה לארג'יות. גמישות.

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

אומרים דברים לא נכונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

עם כל הכבוד, יש הרבה אנשים שאומרים כל מיני דברים כאן מסביב לשולחן. לא להתרגש. הכול בסדר. אני מנסה להבין את לוחות הזמנים. חמשת הימים, זה החל במועד פרסום ההודעה. זאת אומרת, אתה מפרסם.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

ואז יש עוד יומיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

השאלה היא מה המשמעות של פרסום. אחרי שלושה ימים זה נעלם מהאתר?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

תיאורטית, בפועל לא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

למה זה מיועד?

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

מה זה שלושה ימים? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

גם אני לא מבין את זה. אני לא מבין את זה גם לגבי התקנות היום. אלה אמורים להיות חמישה ימים וחמישה ימים. זה בכל מקרה גם אצלכם. אתה הרי שלחת הודעה.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

במקור אלה היו 10 ימים.

 << אורח >> עומר דקל: << אורח >> 

הניסוח כאן לא מוצלח. הוא גם לא מוצלח בתקנות המקוריות. אני גם רוצה להסב את תשומת הלב שיש תקנה אחרת בתקנות שקובעת שכל הודעה שעולה לאתר חייבת להישאר באתר לפחות 12 חודשים. גם הודעה כזאת, אי אפשר להסיר אותה אחרי חמישה ימים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לכן אני אומר שאני לא כל כך מבין.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אבל היא יורדת או לא?

 << אורח >> עומר דקל: << אורח >> 

לא יורדת. היא צריכה להישאר 12 חודשים.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

היא הנותנת. מאחר וזה בכל מקרה חמישה ימים באתר, יהיה פרסום של חמישה ימים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן. אני מציע לומר שפרסמה באתר האינטרנט לתקופה של חמישה ימי עבודה לפחות, שלא תפחת מחמישה ימי עבודה. אז אני מצמיד חמישה לחמישה. אתה הרי לא מוריד את זה אחרי יומיים, זה לא משנה לך, זה סתם. לא יודע מה קורה לכולם אבל אם אנחנו כבר בונים להם משהו, אנחנו לא מייצרים איזה כלל משונה כזה כי בכל מקרה זה נשאר באתר ולא נעלם. יש איזו משמעות שאני מפספס?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

לא, לא נראה לי.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

אבל שיהיה ברור. במקור, במקום 10 ימים ירדנו לשלושה, אלא אם כן נחליט חמישה, ואחר כך מ-14 ימים שהם כמעט שלושה שבועות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, אלה הכללים לכולם. 

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

אמרת מאוד יפה, אמרת אלא אם כן נחליט. זה אומר שהיא גם מחליטה.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

לא. זאת הכנסת מילים לפי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אין צורך. לא משנה.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

לא אמרתי נחליט. אמרתי שאתם דיברתם. לא אני. זה הכול מוקלט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה לא משנה. אני אומר שיש את הכלל של ספק יחיד לכולם ויש ספק יחיד למינהלת תקומה. אנחנו נדון בהפסקה מה אנחנו עושים. אמרתי את עמדתי, שמענו את חבר הכנסת סגלוביץ' ואני מקווה שנתכנס למשהו, יכול להיות שלא ונראה מה אנחנו עושים. בכל מקרה אני נוטה לחשוב שלגבי מהירות הביצוע והאמירה שהם יכולים להסתדר, דיברנו על זה ארוכות בישיבות הקודמות ואני לא רוצה לחזור על זה. הם יכולים להסתדר ועובדה שפעמים רבות ה-יכולים להסתדר הזה, הבירוקרטיה הפנים ממשלתית, ה-קווליטי אוף סרוויס הפנים ממשלתי, הוא לא בדיוק יכולים להסתדר, בלי להאשים איש. פרק הזמן של הפנייה, אני יכול לשאול, ואם אתם רוצים – אני אשאל. אתם רוצים? אני חושב שאתם יודעים את התשובה. תוך כמה זמן בן אדם שפונה, מה -קווליטי אוף סרוויס שלכם, תוך כמה זמן אתם עונים, תוך כמה זמן אתם מתייחסים. התשובה תהיה שכנראה נראה יותר מ-14 ימים על חלק מהמקרים, ודאי על המקרים המורכבים. לכן יש לזה משמעות למרות שאתם תענו ותפתרו להם את הבעיה הכי טוב שאפשר, במסירות הגבוהה ביותר ואני באמת לא מפקפק לא ברצון הטוב שלכם ולא ברצון שלכם גם לתעדף נושאים שקשורים למצב המלחמה. בסופו של דבר ה-קווליטי אוף סרוויס יגרום לזה שגם את הדברים שדחופים, מאחר ויש את הסעיף שמאפשר את זה, הגורם המחליט עד שהוא יעשה את ההתייעצויות שלו ואת חוות הדעת שלו, הלכנו על ה-14 ימים.

בסופו של דבר גם אם בסופו של דבר הפתרון יהיה נכון, הוא לא יהיה בזמן הרלוונטי. אנחנו רוצים שלמינהלת תקומה יהיו את הכלים האלו כי אנחנו מבינים את חשיבות המשימה שלה. על כלל משרדי הממשלה מונחת עכשיו משימה מאוד חשובה והיא להתמודד עם מה שקורה, משקף לשעת חירום, בהקשר הזה. להתמודד עם אתגרים שמעולם אף משרד ממשלתי לא התמודד איתם. צריך לתת להם את הכלים ואת המענים וצריך לעשות לזה את הפיקוח הציבורי בצורה שאנחנו רוצים וזה נכון לעשות אותם. אין הצדקה לייצר מסלול ירוק ומסלול אדום כאשר מדובר בטיפול במפונים. אין הצדקה.

 << אורח >> רוני מר: << אורח >> 

אדוני, התמרוץ כאן הוא הפוך. כאן האינטרס של המשרד, של גורמי המקצוע, לטפל כמה שיותר מהר בהשגות ובפניות שהתקבלו כי אחרת הוא לא יכול להביא את זה לוועדת המכרזים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אבל הוא לא יכול להתחיל את העבודה לפני שעברו 14 ימים.

 << אורח >> רוני מר: << אורח >> 

אתה אמרת קודם שאם תתקבל השגה, עד שיענו להשגה, עד שיבדקו אותה ועד שיתכתבו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, לא דיברתי על ההשגה. דיברתי על הבקשה שלהם אליכם לעשות את זה בהליך המקוצר. 

 << אורח >> רוני מר: << אורח >> 

זו ועדת פטור משרדית.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

הם לא צריכים אותנו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

רק אם זה עד מיליון. אני מכיר את התקנות. לצערי אני מכיר את התקנות. רק אם זה עד מיליון. לכן אני אומר שאם הוא פונה אליך עכשיו בן אדם ויש לו התקשרות של מיליון וחצי והוא צריך לעשות לספק יחיד כי יש לו חוות דעת מקצועית שיש רק ספק אחד, והוא חושב שבגלל שזה נורא דחוף צריך לעשות את זה או בלי פרסום או עם זמן מקוצר – תוך כמה זמן הוא יקבל ממך תשובה?

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אני אמרתי לך שבכובע השני שלי אני יושב-ראש ועדת הפטור, עליה אתה מדבר. אני רוצה להגיד לך שמיום הלחימה – כי אתה מדבר על לחימה, אתה לא מדבר איתי על כללי – יש לנו ועדת פטור מיוחדת, במקרה יושב גם אחד החברים כאן, שמורכבת משלושה אנשים – אני, הוא ועוד אחד – ובסופו של דבר כל יום אנחנו דנים, גם בשעה 23:00 בלילה, כולל שישי-שבת, במחילה, ובסופו של דבר אנחנו נותנים מענים מהירים לצורכי לחימה. לכן לא סתם אמרתי לך שתיתן לי דוגמאות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לכן אני שואל אותך. לא אמרתי שלא נתת מענה. אני רק שואל כמה זמן לוקח עד שאתה נותן מענה.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

אני עונה לך ואני יכול להוכיח לך עם קבוצת וואטסאפ מיוחדת שאנחנו נותנים תשובות גם תוך שעה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

במקרים פשוטים.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

אני רוצה להראות לך את זה. לא סתם אני אומר שאני לא חושב שיש באמת בעיה ממשית. אם בדוגמה שלך יבוא משרד עם הסבר מנומק שקשור ללחימה, הוא יקבל תשובה מהר מאוד במסגרת התקנות. אני לא צריך את התיקון. במסגרת התקנות אני אתן לו תשובה מהירה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תגיד לפרוטוקול שתיתן למינהלת תקומה את הדבר הזה לפטור ממכרז שלה ונוותר על התיקון.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

אני אסביר את ההבדל. אמרתי לך מלחמה. מינהלת תקומה לא עושה מלחמה. מינהלת תקומה מקימה חבל ארץ. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

וגם משקמת מפונים. וגם מטפלת בהם בבית המלון.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

לא, מינהלת תקומה כמעט ולא עוסקת בשיקום מפונים. בטווח הקצר של המפונים, מי שמטפל זה משרד התיירות ולא מינהלת תקומה. מינהלת תקומה מסתכלת על אזור החבל שלה, על הטווח הארוך. היא עושה דברים ארוכי טווח. לכן היא לא מלחמה. היא לא מתעסקת במלחמה אלא היא מתעסקת ביום הארוך.

מה שאני תיארתי לך, אתה בעצמך רצית לתקן עכשיו למלחמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אמרתי את ההגדרה שלכם. אתם הגדרתם את זה נכון ובצדק.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

נכנסנו לאיזושהי פינה. אני חושב שהסיפור של ספק יחיד, עם זה התחלנו, צריך להיזהר איתו. ספק יחיד זה אירוע אחר. לא הייתי פותח את זה על ספק יחיד. מי שצריך את זה, יודע להסתדר. זו ההצעה שלי. אנחנו כרגע דנים במין שאינו מינו ונייצר כאן בלגן. ספק יחיד הוא אירוע בעייתי בפני עצמו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אנחנו דיברנו על ההגדרה הבאה: ביצוע תפקידי המשרד לצורך טיפול, שיקום או סיוע הנצרכים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה. זו ההגדרה. זו ההגדרה הנכונה. זו הגדרה שמישהו שצריך לעשות טיפול, שיקום או סיוע הנצרכים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, בין אם הוא דואג לתושבי חבל התקומה, ויש שם הקמת חבל ארץ ולכן נתנו פטור מתכננים ופטור פה ופטור שם, יועצים, הקמה מהירה. מה זאת אומרת נתנו? בשמחה רבה נענינו לבקשה לתת. אנחנו לא נותנים כלום. אתם נותנים. 

כאשר אנחנו מדברים על מהירות הביצוע, וכאן העניין העיקרי כאן הוא מהירות הביצוע, מתי מתחילים לקבל את הריג'קטים, מתי מתחילים לשבת על זה ואי אפשר להתחיל לשבת בכלל על הריג'קטים לספק היחיד לפני שחלפו 14 ימים, אי אפשר להתחיל לשבת על זה. כאשר אתה צריך עכשיו שיקום או סיוע, אנשים באים אלינו בטענות, בצדק, למה לוקח הרבה זמן להחליט על דברים. כמה זמן לוקח בבירוקרטיה ממשלתית. ישבו לפני שעתיים, אנשים שאמרו לי שהם רוצים בשביל הגנת הפרטיות כי אתה יודע מה זה לקדם חקיקה? לקדם חקיקה, כל חקיקה שיביאו לנו לכאן, יואב ואני עשינו הכי מהר שאפשר, לפעמים קבענו דיונים מהיום למחר ולפעמים מהיום לאותו יום. אנחנו לא עיכבנו אף אחד אבל הסבירו לי שלהפיץ תזכיר, זה לוקח זמן. הבירוקרטיה הפנים-ממשלתית, בין ייעוץ וחקיקה למחלקה אחרת במשרד המשפטים, זה לוקח זמן. פתאום הכול חלק, הכול עובד מהר ולא צריך את הפטור.

חברים, כולנו חיים במדינה הזאת. לא הגיוני שפעולה דחופה שבשבילה נדרש ספק יחיד תחכה 14 ימים כאשר מדובר במפונה מהצפון לפני מה שנקרא תחילת פתיחת מעטפות - שזאת לא פתיחת מעטפות כי זה לא מכרז אבל פתיחת ההשגות – והיא תחכה חמישה ימים כאשר מדובר במפונה משדרות. לא הגיוני.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

אני אומר, ואני אומר את זה כאן לפרוטוקול, שמרגע תחילת המלחמה, כשהיה צריך לא לחכות 14 ימים, מדינת ישראל נתנה לזה מענה ואני אומר לך את זה בהתחייבות מלאה, כמי שהיה בתהליך. אני לא צריך שתתקן את התקנה בשביל זה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אנחנו נדבר על זה בהפסקה. הנקודות ברורות.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני חוזר לעניין של ספק יחיד. לא לכל דבר שאמרו כאן אני מסכים. אני אסביר את הדברים כפשוטם. רוצים לפתוח צוהר גדול לגילויים פוטנציאליים של שחיתות, לכו על זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני לא חולק על ספק יחיד - - -

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

לא אמרתי שכל מי שמבקש. אמרתי לך שזה פתח – ואני אומר את זה בצורה מקצועית ועניינית - ואין בזה צורך. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אנחנו רק נזכיר שאנחנו לא משנים שום תנאי מהותי לספק יחיד. אנחנו מקצרים את זמן התגובה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני אומר שוב שלזמן יש ערך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

לזמן יש ערך ולפרסום יש ערך. החשש מהזמן – אני לא חושש מהזמן במשימות עליהן אתה מדבר על המשרדים הממשלתיים האלה. ממש לא. זה לא להביא קסדות מארצות-הברית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

דווקא דוגמה מצוינת. אנחנו נדון בזה. עוד מעט נצא להפסקה ונדון.

יש עוד משהו בתקנות שעוד לא סיימנו?

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

התיקונים שנעשו עד עכשיו על הנוסח המעודכן, זאת המחיקה של תקנה 1ג. יש הערה שאדוני העיר ולא הבנתי אם זה סופי או לא, לגבי העניין של אתר האינטרנט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן. אתר האינטרנט לכולם. גם על זה נדון בהפסקה. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

אם כן, שתי הנקודות האלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר. אנחנו נצא להפסקה של 20 דקות. נשוב ונתכנס כאן בשעה 16:30.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:09 ונתחדשה בשעה 17:03.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שבנו לדיון. במהלך ההפסקה התייעצנו. אני רוצה להתחיל בנושא ספק יחיד. נושא ספק יחיד, שמעתי את החששות, כולל החששות של חבר הכנסת סגלוביץ'. אני שותף, כמו שהייתי שותף לדבריו בנוגע לסוגיות הפטור מפרסום. אמרתי אותן בדיון בו הוא לא היה ואנחנו משדרים על אותו גל. אנחנו מגלים הרבה יותר מדיי פעמים ממה שזה סביר, אם יורשה לי להשתמש במילה סביר, שאנחנו משדרים על אותו גל וזה בסדר גמור וטוב שכך, כאשר הדיון הוא ענייני ולא בחלוקה פוליטית. גם בנושא הזה של הספק היחיד, אני עדיין בחששות מאוד גדולים גם לגבי המסר הציבורי, סוג של אפליה בין דם לדם, בין המפונה מהצפון אל מול המפונה מהדרום, קצב הטיפול וכדומה וגם איך זה יעבוד בפרקטיקה. 

לכן אני כן מבקש ממך אדוני סגן החשב הכללי, אתה גם בוועדות הפטור, שתצהיר לפרוטוקול שככל ותוגש בקשה לקיצור הזמנים, יש את התקנה הרלוונטית הזאת, עד מיליון זה באישור המשרד הרלוונטי ומעל מיליון זה אצלך. ככל שיוגש משהו שנוגע לצורכי המפונים, בעצם לצורכי המלחמה בהקשר ההכרזה, בדומה למה שדובר בתקנה - - -

 << אורח >> רוני מר: << אורח >> 

אתה מדבר על שיקולים שוועדת פטור יכולה לשקול כדי לפטור אותם מחובת הנחה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שישה מיליון.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

לא, שישה מיליון זה משהו אחר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ככל שתוגש אליך בקשה להתקשרות שנדרשת בה מהירות בעניין ביצוע תפקידי משרד לצורך טיפול, שיקום או סיוע שנצרכים כתוצאה מפעולות איבה ופעולות המלחמה, דהיינו, בין אם המפונה הוא מהצפון ובין אם הוא מהדרום, בין אם הוא יושב תחת מינהלת תקומה ובין אם הוא יושב תחת משרד ממשלתי – אתה תראה ותעשה את שיקול דעתך ותיטה לאשר לו קיצורי זמנים דומים לאירוע כדי שלא לייצר סיטואציה של אפליה בין קיבוץ מנרה לקיבוץ כפר עזה או בין מפוניו למפוניו. 

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

כמו שאמרתי קודם, ואין לי שום בעיה לומר את זה גם עכשיו, יש את הכלים הקיימים בתקנות. כמו שאמרתי לך, אני יושב-ראש ועדת פטור ואני מבטיח לך שאנחנו נהיה קשובים לדיון מהר מאוד בכל הנושא הזה של הן צורכי מלחמה והן צורכי מפונים, ואנחנו נדון בבקשה מהר מאוד. אני אומר את זה. אנחנו גם נדון בזה בשים לב לתיקון שעשינו לגבי מינהלת תקומה, בשים לב לצרכים ובשים לב לחשיבות המהירות וביחס לאותו מקרה. אנחנו נבחן את זה בכובד ראש ובצורה חיובית אבל אני שוב אומר משהו - שברור לך למה אני אומר אותו – שאני לא מתחייב בפניך שכל הבקשות יאושרו. אני מתחייב בפניך לדון בזה בצורה מהירה, לדון בזה בשים לב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

גם לצורך מניעת אפליה בין דם לדם.

 << אורח >> בני מנחם: << אורח >> 

כן. אמרתי. אני אשים לב לכל התמונה הרחבה ואני מבטיח לך שאנחנו ניתן את המענה ההולם כמו שאני חושב שנתנו אותו עד היום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר גמור. הנושא הנוסף הוא נושא שדיברנו עליו, הפרסום בעיתונים. לדעתי זה הנושא האחרון שנשאר לנו לסגור. בדיון אני העליתי, ואני חוזר על שאמרתי ואני רוצה שזה יהיה מאוד מאוד ברור. אנחנו במצב מלחמה. במצב מלחמה, על סכומים הרבה יותר קטנים בקופת המדינה נתנו דגשים ותשומת לב, גם ציבורית, גם כאן בכנסת וגם בחקיקה לרבות הקפאות שכר. בכל תחום. אנחנו מבינים את העניין. יש כאן נושא של פרסום בעיתונים שכבר הופץ. העמדה המקצועית שהוצגה גם בדיון הראשון שהתקיים כאן, גם בדיונים אחרים, גם בטיוטת התקנות, גם בתזכיר שהופץ להערות הציבור – השם המדויק הוא טיוטת התקנות – ונתקבלו בעניין הזה הערות ציבור שחובת הפרסום הזאת היא גם יקרה, גם ארכאית, גם מעכבת וכל הדברים שגרמו לכם לבוא ולהגיד למינהלת תקומה לפטור אותם מהדבר הזה, בגלל האמירה שזה בעצם הדבר הנכון לעשות לכולם וזו אמירה מקצועית שהוצגה בעבר גם על ידי משרד האוצר.

הדבר הזה נאמר בדיון הראשון, אז כבר אמרתי אותו, ואחר כך בדיון השני חזרנו עליו ולכן גם חזרתם עם טיוטה. אמרתם שאתם רוצים לעשות את לגבי פרסומים על מה שקשור למלחמה. אני חושב שהזמן שלוקח לעורך-הדין של ועדת המכרזים או ועדת הפטור במקרה הזה לשבת ולכתוב חוות דעת על השאלה האם זה עולה, זה הכול בשביל לחסוך את שליחת אי-מייל ללפ"ם, זה הופך את זה לאות מתה, זה מגוחך, זה לא מתאים, זה לא שייך, אין לזה הצדקה. לכן אני עומד על דרישתי שדבר שכבר הפצתם לציבור להערות, הציבור כבר העיר עליו את הערותיו, אחרי הערותיו של הציבור אמרתם שאתם רוצים לקדם אותו ומצב המלחמה תקע אותו, אבל אין שום סיבה בעולם שאנחנו נייצר עומס בירוקרטי כדי להיפטר ממשלוח פרסום לאיזה עיתון. בעיניי זה מגוחך ולכן אני רוצה שהנוסח כאן יהיה תיקון. כמובן אנחנו בהוראת שעה, אנחנו לא נעשה את זה הוראת קבע, אתם תביאו בעזרת השם את הוראת הקבע בקרוב. זה בידיים שלכם, זה נמצא אצלכם ואם במסגרת פרק זמן שיחלוף ממתי שאנחנו מתקנים עכשיו את התקנות עד שתעבור הוראת הקבע תקבלו ריג'קטים – אז קיבלתם מה שנקרא פיילוט בחינם לעניין הפטור מחובת הפרסום. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

זה יהיה כמו הניסוח שיש למינהלת תקומה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן. לא יהיה הבדל בניסוחים. לתקופת הוראת השעה הזאת יהיה פטור מפרסום בעיתונים ויפרסמו רק באתר האינטרנט של המשרד.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

אדוני, אם אפשר שני משפטים. כפי שאדוני אמר, העמדה שלנו, העמדה המקצועית של משרד האוצר, פורטה באופן ברור במסגרת התזכיר הגדול ושם באמת העמדה העקרונית שלנו - ואנחנו לא חוזרים בנו – שהפרסום בעיתונים הוא אכן לא נדרש. הקושי שלנו הוא שהנושא הזה לא היה חלק מההליך שבפניו אנחנו מצויים כרגע. זו נקודה אחת.

הנקודה השנייה היא שגם הליך הערות הציבור שהיה אז לא נשלם. כלומר, קיבלנו הערות ציבור, לא פרסמנו לציבור אילו תקנות אנחנו מתכננים לקדם לאחר שמיעת הערות הציבור, כך שההליך ההוא לא הושלם. 

לכן אנחנו סבורים שלכל הפחות יש קושי בקידום צעד כזה שלא פורסם אגב ההליך הזה ושהליך שמיעת הערות הציבור הקודם לא מוצה במסגרת תיקון התקנות האלה. 

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

אני רוצה לומר דבר אחד ואני מאוד מאוד מבקש, ממש ממש מבקש. אני מאוד חושש מהאמירה שנאמרה כאן שעלולה בעיניי – אולי אני לא מבין נכון ואולי אני לא קורא נכון ואני אשמח שזה יובהר – שאם כתוצאה מזה שתהיה הרחבה, אנחנו בסוף ניתקל במצב שהשר לא יחתום כי מישהו יגיד לו שיש מניעה משפטית, מה שיצא בסוף זה שכל שכרנו יצא בהפסדנו והמינהלת לא תוכל לתפקד. אני מאוד מבקש שהנושא הזה בצד המשפטי ייסגר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר גמור. אני מבין את החשש הזה. למיטב הבנתי הגדרת מניעה משפטית לשר לחתום, זה לא חונה אצלנו. אני חוזר ואומר שהעמדה המקצועית היא שזה הדבר הנכון. הערות ציבור בנושא הזה היו. אני ממש חושב שכאשר מתקבלות החלטות שמשפיעות על מיליונים מאזרחי ישראל בהליך, בדרך כלל תקנות לא מקבלות שלושה דיונים בתוך שבוע אבל בתקנות האלה ישבנו שלושה דיונים ארוכים בתוך שבוע ועשינו זאת בגלל הדחיפות ובגלל המרץ.

אנחנו עושים עבודה מאוד יסודית. אין תקנות שהגיעו אלינו לוועדה - ואני רוצה לציין את זה, ואם המקרים האלה יסייעו לאנשי משרד האוצר לתת חוות דעת שבעיניי הן נכונות לשר האוצר, מה טוב - ולא שאלתי, ובדרך כלל גם דרשתי ובדרך כלל גם קיבלתי. כשבאו עם רעיון טוב, אמרתי שהבאתם את זה מצומצם על קבוצה מסוימת ושאלתי למה לא מרחיבים את זה, למה מגדילים את הבירוקרטיה כשבאים לעזור. אני מדבר בין אם על פרוצדורות בדיני ירושה, בין אם על הגנת הפרטיות. כך עשינו בכל אחת מהסוגיות. זו עבודתה של הכנסת, לעשות בדיוק את מה שאנחנו עושים כאן בוועדה. לעבור פרט-פרט, יש המון פרטים שבעקבות הדרישות שלנו ירדו, יש כאלה ששונו, יש כאלה שצומצמו, יש כאלה שהורחבו. זו העבודה שלנו. אנחנו לא חותמת גומי. לכן מהבחינה הזאת התקנות צריכות לשקף. אם לא הופץ אף פעם להערות הציבור, לא יודע, אולי היה קופץ לי קצת הלב אבל זה הופץ, נאספו הערות, נאמרו, ישבו כאן כולם, ישב כאן מומחה למכרזים שאמר שבשנת 2023 אנחנו משגעים את כל האנשים לפרסם, למי זה עוזר חוץ מבירוקרטיה? למי זה עוזר חוץ מבירוקרטיה ובזבוז כספי ציבור? כולם היום באינטרנט. המיעוט כאן איננו מיעוט. 

אני אומר שאנחנו כאן בהוראת שעה. אם יצופו ריג'קטים, יש תקנות אחרות בהליכי עבודה. גם אם יבואו הערות, יגידו שאנחנו עכשיו נתקן את זה כשנביא את התקנות המלאות.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

אדוני, אולי אפשר לשקול לקצר את פרק הזמן עליו מדובר. כלומר, שהוראת השעה שלא תהיה לשנה מלאה אלא לפרק זמן קצר יותר של נניח חצי שנה או משהו כזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני אומר לך שאם בתוך חצי שנה אתה לא מביא לי את התקנות המלאות לטפל בזה, אנחנו בבעיה אחרת. בוא נעשה את זה עכשיו. אתם בכל מקרה רוצים לקדם את הפטור ואנחנו בכל מקרה סיכמנו שנעשה את זה מהר בעזרת השם. זה תיקון חשוב, זה תיקון שחוסך כסף למדינה בתקופה קשה, בתקופה שאנחנו מדברים על סכומים הרבה יותר קטנים ובירוקרטיה הרבה פחות גדולה מקופת הציבור שזכו לדיון ציבורי הרבה יותר מקיף ממה שאנחנו עושים כאן. בעיניי זה לא דבר נכון.

אני אומר שוב שבואו נעשה את זה, בואו נשחרר את האירוע, תקבלו ריג'קטים, יבואו טענות, תחשבו שיש דברים שנפלו בין הכיסאות, במסגרת תיקון התקנות הגדול שלכם, תבואו ותאמרו שעשיתם טעות - טעות לעולם חוזרת. תפיצו תזכיר אחר. מה קרה? מה הנזק הגדול? אנחנו לא מדברים עכשיו על חקיקה בשלוש קריאות. אם יהיו בעיות, נתקדם. 

הקראנו את ההצעה. 

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

אני מבקש מאוד שיהיה ברור - אני פונה אליכם - שאם אתם חושבים שיש כאן איזושהי מניעה משפטית שתגרום לכך שמחר השר לא יוכל לחתום, אני מאוד מאוד מבקש שלא נגיע לאירוע הזה כי אז באמת המינהלת מפסיקה לעבוד.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

אני אומר שיש כאן סוגיה שצריך לבחון. להגיד כרגע מניעה משפטית - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אתם רוצים שנצא לעוד הפסקה של 20 דקות?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >> 

לא. אני אומר שזו סוגייה שנצטרך לבחון. יש לזה משמעויות. 

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

המשמעות היא שעכשיו השאירו אותנו חשופים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מאוד מקווה שלא ישאירו אתכם כך כי אני חושב שזו אמירה מאוד בעייתית, בגלל הדבר הזה לעכב תקנות. אם צריך, יחזרו אלינו לוועדה. בשביל זה נכנס דיון גם באמצע הלילה. אחרי שהעמדה היא עמדה מקצועית של משרד והיא הופצה להערות הציבור, לבוא ולומר ששר לא יכול לחתום עליה בעקבות הערות של חברי כנסת, זה להפוך אותנו לחותמת גומי ולזה אני לא אסכים. במישור העקרוני. 

 << אורח >> קובי פאר: << אורח >> 

אני לא מחווה דעה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני אומר שבמישור העקרוני לבוא ולומר שאם אתם לא תאשרו את התקנות כמו שאנחנו המשרד רוצים, אנחנו נגיד לשר לא לחתום עליהן, זה יהיה קושי שאנחנו נגיד לשר לא לחתום – זה להפוך אותי כוועדה לחותמת גומי ולזה אני לא יכול להסכים. היה כאן דיון מהותי, איכותי, עם נציגים מהציבור, עם נציגים מארגונים, לובי 99 – לזכותם ייאמר - יושבים כאן כל הזמן.

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> 

זה נכון.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

גם אנחנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני אומר שמילא יש ארגונים כאן שהם מה שנקרא בעלי עניין ישירים בתקנות כמו התעשיינים וכולי. להפוך את כל הדיון שהיה כאן ולומר שאם אנחנו לא מתיישרים לפי חוות הדעת של היועץ המשפטי של משרד האוצר, אז שר האוצר לא חותם על מה שהכנסת אישרה אחרי הדיון המהותי, היסודי והעקבי שנעשה כאן, בעיניי לא לגיטימי ואת זה אני לא אקבל. לכן הם יחתמו ואם הם לא יחתמו, תאמין לי שאני ומשה, שנינו נעלה אליהם לרגל. 

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> 

הייתי שמחה להוסיף עוד משהו אחד. כן חשבתי שיחזרו שוב על הסעיפים ולא התייחסתי לעניין ההרחבה. דיברנו בדיון הראשון על תכליות המלחמה שגם אם מרחיבים את זה לכלל הרשויות, לכלל המשרדים, זה יחול רק על ענייני המלחמה. אני ממש מתנגדת לעניין סעיף 5. בתקנה 3 יש את כל הסכומים בהתאם לתזכיר המקורי שהופץ להערותה ציבור אמנם אבל עוד לא התקדם ועוד לא התקבל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

על מה מדובר? את מדברת על ה-100,000.

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> 

כן. להרחיב את זה לעניינים שהם לא למטרות מלחמה. במסגרת הוראת שעה שעניינה הוראות מינהלת תקומה והוראות המלחמה, אני חושבת שזאת ממש חריגה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר גמור. אני רק מציין שדווקא על זה קיימנו את הדיון ועמדתך אז נאמרה.

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> 

לא. היום התקיים הדיון. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון. בתחילת הדיון. היועץ המשפטי העלה את הנקודה הזאת ואת חוזרת עליה. דנו בה והסיבות שבגללן עשינו את זה, זה באמת הנושא של ההשוואה למציאות, גם ההשוואה לתקנות הקבועות וגם ההשוואה לרשויות המקומיות שהן 140. זאת אנומליה. זה שזה 50,000 למשרד ממשלתי, זו אנומליה.

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> 

שצריך לפתור אותה בתזכיר הגדול ולא בהוראת שעה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון. צריך לפתור אותה. כדי למנוע סיטואציה שעבור התקשרויות של 60,000 שקלים פונים למינהלת תקומה, אני חושב שזה מחובר באופן ישיר לאירוע. בכל מקרה, ניהלנו כאן דיון די מהותי ועקבי על הנושא הזה. בכל מקרה, ההתעקשות שלכם על פרסומים קיבל כאן תמיכה מקיר לקיר.

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> 

כן. יש הישגים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שלי כמובן, שלובי 99 תומך בי. זה הישג. זה האירוע כאן מבחינתי.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

זאת רק הוראת שעה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נחכה רגע לקרויזר שרוצה להשתתף בהצבעה. 

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

אני רק אציין שלושה שינויים שנעשו לעומת הנוסח שמונח על שולחן הוועדה. שינוי אחד הוא בסעיף של ספק יחיד. בשני הסעיפים התיקון יהיה לחמישה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חמש-חמש.

 << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 

התיקון השני הוא מחיקה של התיקון שהוצע לתקנה 1ג לעניין הפרסום. התיקון השלישי הוא מה שדובר עכשיו לעניין הסיפור של הפרסום. אלה שלושת התיקונים על הנוסח המעודכן שהופץ הבוקר.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

יושב-ראש הוועדה הודה ללובי 99 ולתעשיינים. הציבור לא רואה את מה שיושב-ראש הוועדה עושה מה-7 באוקטובר עד היום. אני חבר ועדה ואני עוקב. באמת, עושה למען כל החטופים, הפצועים, המילואימניקים, התקומה, בתי-המשפט, האסירים. כל הדברים האלה, ב-24, לפעמים גם 7, הוא עושה ומגיע לו יישר כוח. כואב לי שהציבור לא נחשף לכל הדברים האלה. באמת יישר כוח, שמחה.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

גם אנחנו מבקשים לברך את כבוד היושב-ראש והוועדה על שמירה ראויה של הוראה שהגיעה לכאן קצת מופרזת ומקוממת ובעיקר לדרישתנו לנושא הפרסום שבאמת יאפשר בחינה בסיסית ובריאה וגם להבנה של החשיבות של הרכש מיצרנים מקומיים, בעיקר קטנים ובינוניים בפריפריה. אנחנו בכל-זאת נדרוש איזשהו דיווח אבל זה כבר עניין אחר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תודה רבה. מאחר ונמצא כאן גם מרכז השלטון המקומי, אני אומר – באתי בדברים גם עם יושב-ראש ועדת הפנים בנושא זה – גם לפרוטוקול שאני מבקש שפערים שיהיו בין הרשויות המקומיות שהן עיריות לבין הרשויות המקומיות שהן מועצות אזוריות, שאותו רציונל שליווה את העבודה שלנו כאן יהיה גם בתקנות המקבילות של עיריות ומועצות מקומיות. הוא הבין את ההיגיון שבדבר ולהבנתי הוא יתמוך בזה אבל הוא ידבר בשמו הוא כשזה יגיע אליו. בהמשך, בעקבות הדיונים כאן, אני גם אעביר לשר הפנים פנייה בנושא.

 << אורח >> רעות שוורץ: << אורח >> 

הלשכה המשפטית במשרד הפנים. אנחנו רק נגיד ששמענו את דבריו של אדוני ואנחנו צריכים לערוך בחינה כוללת שתכלול מה הם הצרכים בשטח של הרשויות המקומיות. נסב את תשומת הלב שהשוני לא נובע רק מהתיקונים כאן בעניין מינהלת תקומה אלא כל הבסיס של חוק חובת המכרזים הוא שונה ביחס לרשויות והמנגנונים הם שונים. לכן זה דורש בחינה כוללת ומקיפה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון. אני רק מבקש שהבחינה הכוללת הזאת תיעשה מהר כדי שמינהלת תקומה תוכל לעבוד בשיתוף פעולה הדוק וטוב כמו שהיא רוצה לעבוד עם העיריות ועם המועצות האזוריות שבאזור בלי לייצר משפך לא נכון שאנחנו לא רוצים אותו. גם אם זה יהיה בשלב הראשון תחום לאלו שנמצאים בתחומם לפחות, לפני בחינה הכוללת, אני מבקש שתשקלו זאת.

תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד אישור התקנות בשינויים שהוקראו? 3. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
התקנות אושרו

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני קובע כי נוסח התקנות בשינויים התקבל בוועדה ויועבר לשר האוצר. 

אני חוזר על בקשתי, אנא, אל תהפכו את הכנסת לחותמת גומי ובוודאי אל תעכבו אפילו לא בדקה אחת יותר ממה שנדרש - ולהבנתי בכלל לא נדרש - את מינהלת תקומה שתוכל לעבוד, להתקדם ולפעול. כולנו, כל חברי הכנסת וכל הנוכחים כאן, יצאו משגרת יומם בצורה מעוררת הערכה – אני מדבר על הייעוץ המשפטי ועל כל הנוגעים בדבר, וכמובן גם על הייעוץ המשטי של משרד האוצר, משרד המשפטים ואחרים – כדי לשחרר את התקנות האלה כמה שיותר מהר, כולל החשב הכללי עצמו שטרח ועסק בנושא עקב חשיבותו. לכן אני מבקש לא לעכב אותן אלא שחררו אותן כמה שיותר מהר.

תודה. ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:25. << סיום >>