פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 ועדת הכספים 01/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 287 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> דיון מעקב אחר דיון מהיר בנושא: מצב שוק ההון והבורסה בעקבות המלחמה. הצעתם של חברי הכנסת אליהו רביבו, אורית פרקש הכהן << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל אורית פרקש הכהן מוזמנים: רוני גנוד – היועמ"ש באגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר עפרי אשל – אגף תקציבים, משרד האוצר שלומי פיליפ – מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה, רשות המסים יהונתן אזרזר – יועץ למנהל רשות המסים אסף נחמני – מנהל מחלקת רישוי וממשל תאגידי, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון יעל רגב – יועצת בכירה לממונה על שוק ההון, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון שרה קנדלר – מנהלת מחלקת תאגידים, רשות ניירות ערך איתי בן זאב – מנהל כללי, הבורסה לניירות ערך תום טרילניק – מנהל תחום אסטרטגיה, הבורסה לניירות ערך אמיר וייטמן – שותף מנהל, תפוצת שוק ההון נמרוד ספיר – מנכ"ל, איגוד בתי השקעות אילן פלטו – מנכ"ל, איגוד החברות הציבוריות מאיר רודיק – כלכלן ומשקיע בבורסה הדס גלנדר – מרצה בכירה ושותפה מנהלת תחום כלכלי משה קאשי – מנהל תחום פיננסים, לובי 99 ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון מעקב אחר דיון מהיר בנושא: מצב שוק ההון והבורסה בעקבות המלחמה. הצעתם של חברי הכנסת אליהו רביבו, אורית פרקש הכהן << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוקר טוב לכולם ושנה אזרחית מוצלחת. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בנושא: מצב שוק ההון בכלל ובפרט לאור השלכות המלחמה. הדיון הוא דיון המשך לדיון המהיר שהגשתי ביחד עם חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, הרב משה גפני, על הדיון החשוב ועל אפשרות קיום המעקב לגביו. מטרת הדיון היא לסייע לשוק ההון הישראלי ובכך לשפר את מצבה הכלכלי של המדינה. לפני שנעבור להמשך הסקירה, להתייחסות ולעומק הדיון, אני מבקש כמנהג הוועדה, כמנהגה החשוב של הוועדה, לתת מקום ובמה לנציגת משפחות החטופים שתמשיך לבטא את הקול הכואב והמתסכל על המצב בחלוף 86 ימים. << אורח >> מרב לשם גונן: << אורח >> בוקר אור, אני אימא של רוני גונן שחטופה 87 יום בעזה. תודה על האפשרות להיכנס לוועדה ולהשמיע את הקול. אני בבוקר קמה ורואה את התמונה של רוני, אבל אני לא באמת צריכה את התמונה של רוני כדי לזכור איפה היא נמצאת או לא נמצאת. אני חסרה מאוד את העובדה שפה אין שום תמונה. הייתי מזמינה את הכנסת לחשוב רגע איך היא יכולה לייצר מעצמה איזו שהיא תזכורת קבועה בכל החדרים, בין כל הדגלים של מדינת ישראל שכל כך חשובה לכולנו ושעל הערכים שלה אנחנו מגדלים את הילדים שלנו. הייתי מבקשת למצוא את הדרך לשים אותם פה מול העיניים, כדי לראות אותם כל בוקר, כל יום, כל היום. אני מבקשת מכל הנוכחים שקמים בבוקר, לא משנה אם חברי כנסת או לא חברי כנסת, לעשות את המעט, והמעט הוא המון עבורנו ועולם ומלואו עבור החטופים. אנחנו לא ישנים בלילה, אנחנו קמים בבוקר ונכנסים ליום העבודה שלנו - להזכיר לכולם, לדרוש מכולם לדאוג להביא את החטופים חזרה. אני רוצה לבקש מכם שכשאתם קמים בבוקר, אחת המחשבות שלכם תהיה איך אתם עוזרים להביא את החטופים עכשיו. עדיין יש שם אנשים בחיים, כשלצערי כמות האנשים בחיים הולכת ומתמעטת. כולכם, אני מקווה, שמעתם את העדויות של השבות. הייתי מזמינה לנסות לקבוע איתן פגישה אישית, שזה קצת יותר מסובך, ולהקשיב לעדויות שלהן שלא מבשרות טוב. הכלכלה הישראלית תלויה באופן ישיר בביטחון שאנחנו, האזרחים, מרגישים. היצרנות שלנו תלויה באיך אנחנו מרגישים, בביטחון שאנחנו מרגישים, בתעצומות שאיתן אנחנו קמים בבוקר. כל עוד החטופים נמצאים שם אני לא רואה איך אנחנו חוזרים לאיזו שהיא שגרה שתאפשר לנו להיות יצרניים ב- 100%. אני עצמאית, אני לא עובדת כבר שלושה חודשים. אבא של רוני הוא שכיר שחזר לעבודה לפני פחות מחודש, אבל היכולת שלו להשקיע בעבודה היא נמוכה. אני מניחה ומקווה שכולכם קמים עם המחשבה הזאת בבוקר, ואני מקווה שהיצרנות שלכם גבוהה הרבה יותר מאשר שלנו. אני מעריכה שחלק נורא חשוב מהיכולת שלנו להתאושש כלכלית היא החזרה שלהם. החזרה שלהם היא כל כך קריטית, היא מסמלת עבורנו כעם ישראל וכמדינת ישראל כל כך הרבה דברים. תודה לוועדה הזאת, תודה על האפשרות להגיד את הדברים, ותודה שאתם קמים כל בוקר עם המחשבה מה אני עושה כדי להחזיר אותם עכשיו חזרה לישראל. תודה לכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, גברתי, על דברייך המרגשים. זה לא אולם הדיונים הקבוע שלי, אני רק התכבדתי לנהל פה דיון. באולם הדיונים הקבוע שלי בחדר ועדת העלייה והקליטה יש על גב הקיר הראשי את תמונות החטופים עם סיפוריהם באופן מתעדכן. אני ממליץ לשאר חבריי יושבי ראש הוועדות לנהוג כך. עלי כאדם דתי יש חובה מוסרית גבוהה בצד האמוני, והיא להתפלל להחזרת כלל החטופים. אני אומר כלל החטופים, כשאת דעתי הברורה והענווה ביטאתי לעניין חתימת ההסכמים עוד לפני שההסכם הראשון נחתם. חשוב שנבין שכשמדובר על תהליך שחרור בני ערובה, לא מדובר בשבויים, מדובר בבני ערובה על פי כל דין בינלאומי. כל שיח יהיה על כולם, ללא שום הבדל וללא שום מעמד. נישא תפילה לריבונו של עולם שיגיד די לצרותנו וישחרר את כלל בני הערובה, כדי שנוכל להתפנות למשימה ארוכת הטווח: הכנעת אויבנו, כשהראשון בתוכם הוא חמאס-דעאש. גם אם אנחנו ממשיכים בשיח, השיח הוא כמובן תוך כדי כך שאל מול עינינו ועמוק בליבנו נמצאים החטופים, בני הערובה, אלה שנטבחו ונפצעו ובני משפחותיהם, וכך יהיה, בעזרת השם, עד שנשלים את המלאכה. אני אשמח לדעת אם הסעד הכלכלי שאתם מקבלים לצד הסעד המורלי והפסיכולוגי הוא בהלימה אל מול האתגרים והפסד ההכנסה וההשתכרות. << אורח >> מרב לשם גונן: << אורח >> תודה רבה על הדברים שלך. מה שאתה אומר זה שאפשרי לתלות תזכורות לחטופים בחדרי הוועדה, ואני מצפה שזה יהיה בכל חדרי הוועדה. אני חושבת שלכולנו בלב יש אמונה, שכולנו מחויבים להחזיק את האמונה הזאת חזק בלב, זו באמת אחריות עליונה, ואני מסכימה איתך לגמרי. לגבי הסעד הכלכלי, לצערי החוק שעבר הוא חלקי בלבד, הוא לא מדויק, הוא כללי מידי. אנחנו מעט משפחות. זה לא חוק שעכשיו צריך להתאים לכמות מאוד גדולה של אנשים, מדובר בכמות קטנה של תושבי מדינת ישראל. החוק הוא נפלא, נהדר, באמת עם כוונה טובה, אבל הוא בהחלט לא מספק. אני יודעת שיש כבר תיקון לחוק. הייתי מאוד מבקשת שהתיקון לחוק כן יקודם, כן יידון, כדי שנוכל בחלק הכלכלי להיות מוחזקים בצורה שהיא מאפשרת. לא הגיוני שתושבי מדינת ישראל שנפגעו בצורה כל כך קשה על לא עוול בכפם, בטח בצורה כזאת שאף אחד מאיתנו לא היה מצפה, גם ייפגעו באופן כלכלי. אני מודה על השאלה ומזמינה אותנו לראות איך אפשר להביא את התיקון לחוק כדי לאפשר לנו מרווח אוויר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צר לי שזה מה שאני שומע, אבל אני מודה לך שכדרכך את מבטאת באופן פשוט ולא מתחכם את האמת לאמיתה, באופן נהיר. לגישתי, בוודאי כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, להבדיל מגישת מתווה הפיצויים הרוחבי בשביל לאפשר לעסקים להשאיר את הראש צף מעל המים, פה השיפוי שאתם אמורים לקבל אמור להיות מלא על מלא, בהתאם להפסד ההשתכרות ולגידול ההוצאות. אני יודע שבגישתי מחזיק גם כן חברי, מקבילי, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים. יש נושאים שאין לגביהם מחלוקת, אין לגביהם קואליציה ואופוזיציה, כולנו מאוחדים יחד כאיש אחד, בלב אחד. המינימום הנדרש זה לא לתת לכם בכלל לשאול למה ואיך אפשר, אלא לתת את זה כצעד מקדים. הפעימה הראשונה הייתה אמורה להיות בוסט ראשון, לא מעבר לזה. אנחנו צריכים לדעת לתת מענה אישי ופרטני לכל משפחה ומשפחה. אם יש כמה משקי בית בכל משפחה, נצטרך להתייחס ולבצע התאמה. הנחיתי את אנשי לשכתי ליצור איתך קשר. אני מקווה שיהיה לך זמן פנוי לפגוש אותי. בכל שעה, בכל מקום, ללא שום תנאי, אני זמין וקשוב. אני מבקש שתסכימי להסתייע בכוחותיי הלא רבים אך הקיימים כדי להיות שופר נוסף שלכם בנושא הזה. בקשה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לציין שמיום ליום זה יותר ויותר קשה. החטופים הם לא רק של המשפחות, הם של כולם. כולנו משפחה אחת. יש מספר מטרות למלחמה הזאת, אבל אין מטרה חשובה יותר מהשבת כל החטופים, עד האחרון שבהם. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לקדם את זה בהקדם האפשרי, כי אנחנו שומעים את העדויות, אנחנו יודעים שאין להם זמן. זאת משימתנו הראשונה במעלה. לגבי המענה הכלכלי אני מסכים איתך לחלוטין, אין פה השלכות רוחב, יש פה קבוצה מאוד מוגדרת. החוק הרלוונטי לא נדון כאן, הוא נדון בוועדה העבודה והרווחה, אבל אני חושב שאנחנו יכולים לאחד את הכוחות של האופוזיציה והקואליציה כדי לקדם את זה. זה לא משהו מורכב. פשוט צריך להתכנס, לסגור את כל הלקונות והפינות ולהעביר. אני מאוד מקווה שנעשה את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדרך כלל נהוג להעביר את רשות הדיבור אחרי שצוללים לעומק הדיון, אבל הואיל והנושא ששב וצף ועולה כאן הוא כל כך רגשי, עמוק ואותנטי, אני מבקש לתת את רשות הדיבור לשאר חברי הוועדה הנוספים, לחברת הכנסת מיכל שיר וחבר הכנסת אלי דלל. זה המקום שאני מבקש לבטא את הערכתי ותודתי המלאה למעורבותה הכנה, השקטה והצנועה של חברת הכנסת מיכל שיר בעבודות ובפעילויות שהן בדרך כלל לא נראות למי שלא מעורב בעומק התהליכים או נחשף להם. מותר לומר מקצת שבחו של אדם בפניו. יש לנו מחלוקות לגבי הרבה נושאים, אבל זה נושא שאנחנו לא חלוקים עליו. אני מבקש לנצל את הבמה כדי להודות לך על כך. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש, ריגשת אותי, ותודה על השאלה הכל כך רגישה שלך לאימא של רוני, למרב. אנחנו כל הזמן שואלים על החטופים, כי פיקוח נפש והדאגה לחטופים היא הראשונה במעלה, אבל כחברי הכנסת שמבקרים במטה החטופים ונפגשים עם המשפחות נחשפנו ללקונות בחוק. אנחנו שומעים על משפחות של חטופים שאיבדו את הבית שלהם וישנים על הרצפה במטה החטופים, אנחנו שומעים על חובות עתק שמשפחות נכנסו אליהם. אני עוד לא מגישה תיקון חקיקה, כי ביקשתי שיאגדו עוד לקונות שאולי אנחנו לא מודעים להן ונוכל להגיש אותן יחד, לא טיפין טיפין. למשל, האח או האחות של החטוף לא זכאים למענק של 21,000 שקלים אם הם עד גיל 21. זה תיקון טכני לחלוטין שלא יעלה למדינה יותר מידי כסף. הנה תיקון חקיקה קטן שעושה הרבה מאוד דברים. יש, למשל, את העניין של 30,000 שקלים לבית אב אבל לא כשמדובר בהורים גרושים. אני מציעה שניקח את תיקון החקיקה שכבר עשינו, נמתין שהמשפחות יאגדו עוד כמה, ופשוט נחתים את כל חברי הכנסת מכל סיעות הבית ונגיש את זה. אנחנו יודעים שאין כרגע חקיקה פרטית, אבל אולי - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בהסכמה ניתן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. אם נחתים כמות כזאת של חברי כנסת, נוכל להעביר את זה במליאה ולעשות את זה מהר. אני שמחה על הרגישות שלך, תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת אלי דלל, בקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמו שאתם רואים, יש פה הבנה מקצה לקצה בנושא הזה של העזרה למשפחות החטופים. בוועדת העבודה והרווחה הנושא הזה נדון בזמנו. גם עכשיו אנחנו יכולים להגיש, ודיברתי על זה עם חבר הכנסת בליאק, דיון מהיר בוועדת העבודה והרווחה. חוק לא יכול לעבור ישר במליאה, צריך לנסח אותו, לקדם אותו. זה דבר מאוד חשוב, אין לו השלכות רוחביות, ואני חושב שהמדינה יכולה לשאת בזה. אני חושב שההצעה של אימא של רוני שבכל ועדה יהיו תמונות של חטופים זה דבר מאוד מאוד נכון. בוועדה לזכויות הילד יישמתי את זה. אצלי יש פלקטים של כל הילדים החטופים עד גיל 18, כאשר סימנו וי על כל אלה שחזרו. נשארו שלושה שלא חזרו ואנחנו מצפים שכן יחזרו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אמור עכשיו לעשות מעבר חד, אבל לאמיתו של דבר זה לא מעבר חד, כי לגישתי שימוש במנועי צמיחה לכלכלה ולמשק בריא פועל וצומח הם בהכרח מתן חוסן לאומי לתושבי המדינה, שיפור אווירה ויכולת עמידה אל מול התקופה המאוד מאתגרת הזאת וגם דחיפה ועידוד הממשלה לבצע את המוטל והחובה עליה. שוק ההון הוא הקטליזטור של המשק, אי הצלחתו פוגע בכלכלה. חובתנו לעזור כמה שרק ניתן ולתמרץ השקעה בישראל, בוודאי ובוודאי של ישראלים. מטרה נוספת שביטאתי בדיון הקודם היא הורדת מס רווחי הון כאחד ממנועי הצמיחה לכלכלה. אני רוצה שנתחיל מהמסקנות של הדיון הקודם. הוועדה ביקשה ממשרד האוצר ומהגופים הפיננסים להכין תכנית פעולה להתמודדות עם שוק ההון בעת הזאת, להתמודדות עם שוק ההון בעתיד הרחוק ובעתות מלחמה וחירום אם חלילה יתרגשו על מדינת ישראל. אני מבקש מנציגי משרד האוצר להציג את התכנית שביקשנו, לאחר מכן את נציגי שוק ההון. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> בהמשך לדיון שהתקיים לפני קצת מעל חודש שבו הוצגו נתוני שוק ההון מאז פרוץ המלחמה ולפני פרוץ המלחמה, היום בבוקר הסתכלתי על האינדיקטורים הכלכליים וראיתי שאותה תמונה שהוצגה לפני חודש רק התעצמה בחודש האחרון, השווקים הפיננסים בישראל מגלים חוסן ואיתנות, האינדיקטורים המרכזיים חזרו לרמתם עוד לפני פרוץ המלחמה. בהתייחס לדברים שלך, חבר הכנסת רביבו, אני לא רוצה להתייחס לתכנית נקודתית של האצת - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת "אני לא רוצה להתייחס"? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אנחנו סבורים שמה שצריך לעשות באופן שיטתי ומתמיד זה לקדם את שכלול שוק ההון, הרחבת התחרות והפיתוח של שוק ההון. עוד מעט גם הרגולטורים הפיננסים הרלוונטיים יציגו את הצעדים שהם יותר נקודתיים אליהם. אנחנו פועלים בנושא הזה כל העת. גם בימים אלה אנחנו עובדים על שורה של דברים שאני מאוד מקווה יגיעו בקרוב לשולחן כנסת, כשמה שמוביל אותנו זה שינויים מבניים שישכללו את שוק ההון הישראלי. דברים שנכללים במהלכים האלה: חוק האיגוח שפורסם להערות ציבור ובקרוב יגיע לוועדת שרים ולכנסת, יצור מקטע חדש בשוק ההון הישראלי וייעל את המערכת הפיננסית ויפתח אותו; תזכיר חוק הקרנות הכספיות שיעזור להנגיש את המוצר הזה שמהווה אלטרנטיבה מיטבית לחיסכון בעת הזאת; תזכיר חוק לעידוד שוק ההון עם ריבוי של צעדים שעובדים עליהם ברשות לניירות ערך כבר תקופה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוועדה קידמה דרישת ביניים שעל הבסיס שלה נקבע הדיון היום, וגם הוצאנו לכם פנייה כתובה בסיכום הדיון הקודם. הייתם אמורים להגיש מסקנות, אפילו ראשוניות, לגישה שלדעתכם אמורה לנקוט המדינה בשביל לעודד השקעות בשוק ההון, בוודאי ברוח הימים האלה. מה שאני מבין מדברייך זה שהחיים שלנו תותים, שהשווקים מתקנים את עצמם תוך כדי תנועה בלי התערבות יתירה ויצירתית. יש צורך במתן מענה רחב שעליו אתם עובדים ואותו תסקרו בהמשך ותצרפו תכניות בעתיד, אבל לגישתכם אין צורך להתערב בשביל להועיל כי המצב הוא באמת אידיאלי. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> מה שאנו טוענים זה שהמענה הנדרש לרשות שוק ההון הוא מענה מבני. זה מענה שאנחנו עמלים עליו כבר תקופה ארוכה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלא קשורה למלחמה. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אנחנו נמשיך לעמול עליו, כאשר יסודו הוא הכנסת שינויים מבניים שישכללו את המשק וירחיבו בו את התחרות. פעלנו בכך בעבר, אנחנו פועלים בכך כעת, ואנחנו נמשיך גם בעתיד לפעול תחת הנחות היסוד שמובילות אותנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את עונה על מה שאת רוצה, לא משנה מה אני שואל. התכניות שאתם עמלים עליהן הן פועל יוצא של מסקנות לטיפול רחב יותר שאינו קשור בעתות המלחמה ובהשפעותיה, זה טיפול מבני נדרש שאתם עובדים עליו, וההתייחסות שלכם להשלכות בעקבות המלחמה ובעת חירום לא נדרשת הואיל והמצב לא מושפע בעקבות המלחמה. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> ציינת בדברי הפתיחה שלך לפני חודש שהמדדים תיקנו את עצמם, ואכן זה המצב. השוק הפיננסי גילה איתנות מרשימה בשלושת החודשים האחרונים, מה שרק מחדד את ההבנה שלנו שאנחנו צריכים להמשיך ולהתמקד בכוכבי הצפון שלנו: שכלול המשק והרחבת התחרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה חברות הונפקו השנה בבורסה הישראלית? << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> במהלך שנת 2023 הונפקה חברת מניות אחת: IPO. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא שלוש? << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> אחת, שזה כמובן מספר מאוד מאוד נמוך. זה משקף את כל מה שעברנו בשנה החולפת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה חברות הונפקו בשנים האחרונות? << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> הייתה לנו ב-2021 שנה מאוד חזקה, אבל היא לא מייצגת. אני חושב שממוצע מייצג צריך להיות בסביבות ה-20, 25 חברות. שוק ההון המקומי חווה שנה לא פשוטה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עוד לפני המלחמה. << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> עוד לפני המלחמה. כמו שאתם אומרים, אנחנו בבואה של המשק, של החברה, והכל קשור בהכל. אסור לנו להסתכל רק על המספרים ולהגיד שבגלל שהשוק פה לא התרסק אז הכל טוב, זה ממש לא נכון. כספי החסכונות של הציבור הישראלי שהמוסדיים מנהלים בשנים האחרונות יותר ויותר מושקעים בחו"ל. חלק מאוד מאוד קטן מושקע פה, במדינה שלנו. אם המגמה הזאת תלך ותחריף, אז לילדים שלנו לא יהיה פה טוב כי לא יהיה להם ממה לחיות. כל חברי הוועדה פה מבינים, פועלים ומדברים, אבל אנחנו חייבים לחשוב אסטרטגיה, חייבים לחשוב על פיתוח עסקי. אני לא מבין למה במשך שנים לא מבטלים את האפליה בכל נושא המדדים, למה בעצם באים לגופים המוסדיים ואומרים: "אם תקנו מדד בחו"ל תוכלו לשלם עבור השירות, אם תקנו מדד בבורסה בת"א לא תוכלו", הרי זה מה שנותן תמריץ להשקעה בחו"ל. כמובן שיש את כל נושא המס, כשאנחנו רואים שלמעלה מעשור המס על הבורסה רק עלה, מה שבפועל לא הביא לתוצאות המצופות, זה אפילו הביא, לדעתי, לעלייה של מחירי הנדל"ן וכל מיני תופעות שקרו בחברה הישראלית. אני באמת מסכים שצריך, קל וחומר בתקופה הזאת, להביא, מעבר לכל מה שצוין, מעבר לכל מה שנעשה, מעבר לדברים החשובים שרשות ניירות ערך מקדמת עכשיו, דברים בשביל לראות איך אנחנו מגדילים את העוגה לרווחת כללי אזרחי המדינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שזה שילוב של הכלים הרגולטוריים וכלים ניסויים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ומוצרים חדשים. << אורח >> איתי בן זאב: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני תיכף רוצה להתייחס להצעת החוק שאת מנסה לקדם, אבל קודם סקירה של רשות ניירות ערך. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> אנחנו בתחילת המלחמה עסקנו יותר בייצוב, ייצרנו דחיות ואורכות כדי לתת לגופים הפיננסים את הזמן ואת השהות להתארגן על הדברים, על הגשת הדוחות, על הגשת תשקיפים. אחר כך חזרנו לפעילות הפיקוח שלנו. אם שוק ההון פועל צריך גם שיהיה פיקוח, שלא איש הישר בעיניו יעשה. גם פרסמנו הנחיות גילוי ייעודיות לנושא המלחמה, כדי שציבור המשקיעים יקבל את כל המידע. עכשיו אנחנו באמת עסוקים ביום שאחרי. הקמנו צוותי עבודה פנימיים בתוך הרשות ויחד עם הבורסה, צוותי עבודה שאמורים להביא שורה של פתרונות לפיתוח השוק. זה לא סוד שגם לפני המלחמה לא הייתה לנו שנה טובה, היה את נושא העלאת הריבית, האינפלציה. זה לא רק מאוקטובר שראינו ששוק ההון שלנו לא במצב שהוא היה בשנים קודמות. אנחנו מפתחים תכניות במטרה לעודד את הפעילות בשוק ההון, לעודד מכשירים חדשים, להביא משקיעים חדשים, להביא משקיעים ישראלים שעדיין לא בבורסה ומשקיעים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן אתם עובדים על כזאת תכנית? << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> כמו שאמרתי, מיד אחרי שייצבנו את הדבר הקמנו את צוותי העבודה שלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי? כמה זמן אתם מזהים את הצורך? << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> את הצורך אנחנו מזהים עוד לפני המלחמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן? << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> לא יודעת. בשנה האחרונה שאנחנו עובדים על תכניות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, תמיד בדיעבד. ללכת למלא את הימ"חים רק אחרי שפרצה המלחמה, לא להיערך מראש. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> דברים לוקחים זמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לתת מענה לצורך רק שפורצת המלחמה, למרות שהצורך בהתערבות ובמתן כלים חדשים התעורר הרבה קודם. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> אני לא מקבלת את הביקורת במובן זה שאנחנו כל הזמן עובדים. חוק האיגוח, שאנחנו עובדים עליו כבר כמה שנים כי הוא בעבודה מול הרבה גורמים ממשלתיים, פורסם עכשיו ואני מקווה שהוא יקודם. אלה דברים שלוקחים זמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> חוק האיגוח הוא חוק מצוין, השאלה מתי הוא מגיע. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> עכשיו הוא בדיונים מאוד מאוד אינטנסיביים. זה בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים, עם משרד האוצר, עם בנק ישראל, עם רשות המסים. זה דבר לא פשוט. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אין תחושת דחיפות בעניין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא נקרא לילד בשמו. תפקידנו כשליחי ציבור בכל דרג ותפקיד הוא להיות עם מסוגלות לזהות תהליכים. אנחנו לא צריכים להגיע לעברי פי פחת בשביל לזרז תהליכים שהתחילו, אנחנו לא אמורים לראות שהשוק הולך לקראת מצב מביש שבו יש חברה אחת שמונפקת בבורסה הישראלית. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> ונמחקו 15. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ונמחקו 15, אל מול שווקים אחרים. אם אנחנו רואים איך מגיבים שווקים אחרים, אם אנחנו רואים את קצב ההתפתחות שם, את האמון ואת מתן הכלים המאוד רחבים, אנחנו צריכים להבין שיש לנו איזה שהוא כשל. חייבים לבנות צעד שיהיה מקדים לקראת מציאות שבה יש חברה אחת שמונפקת בבורסה בת"א, זו הציפייה מאיתנו, לא להגיע לצרה ורק אז להגיד: "אוקי, איך מסדרים את זה, איך נותנים מענה". להיכנס לתהליך אינטנסיבי היה צריך להיות הרבה קודם. ביקשתי לקבל היום איזו שהיא התייחסות עם תכנית, כי הרי אתם עובדים על תכניות כבר הרבה מאוד זמן. שימו אותה כאן, על שולחן הוועדה, כדי שנקיים דיון, כדי שנשמע את שאר השחקנים, כדי שנאיץ תהליכים בין משרדיים. לא טרחתם להביא את זה. ביקשתי לקבל התייחסות לעניין הפחתת מסים מרווחי שוק ההון, אבל לא קיבלתי על זה מענה עדיין. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> בתזכיר שפרסמנו הבוקר, והוא כן יגיע לפה, יש ארבעה צעדים ראשונים שאנחנו חושבים שיכולים לסייע לעידוד שוק ההון להביא שחקנים חדשים, מכשירים חדשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הם? << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> אחד מהם זה מכשיר שקוראים לו נייר ערך מסחרי, הנע"מים, שהוא מכשיר שבא להתחרות, לתת עוד אופציה לחברות, מכשיר חוב. היום הוא עד שנה. הוא אמור להתחרות במערכת הפיננסית, לתת פתרון גם לחברות וגם למשקיעים, והוא יכול להיות גם חלף פיקדון בנקאי. היום הנע"מ בחוק הוא רק לשנה. אנחנו בחקיקה מבקשים לגלגל אותו במשך עוד שנה ועוד שנה, עד חמש שנים. יש בו יותר שימוש בזמן האחרון, בגלל הנושא של הריבית משתמשים בו יותר. אנחנו חושבים שאם הוא יהיה מכשיר יותר זמין, אז יהיה יותר זול להשתמש בו. הם לא יצטרכו להנפיק אותו כל פעם מחדש, אלא אפשר יהיה במשך חמש שנים לגלגל את אותו מכשיר. מטרה נוספת היא להביא לפה יותר חברות דואליות, חברות שרשומות גם בבורסה זרה וגם - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה עשיתם עד היום כדי להביא יותר חברות דואליות? אנחנו מכירים את המציאות העגומה שבה המצב נמצא בדיוק בקיצון השני. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> אנחנו כל הזמן פועלים. היום יש פגישה של יושב ראש הרשות והמשנה ליועץ המשפטי עם המנכ"לים של החברות האלו בשביל לראות איך אפשר לסייע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה חסמים יש? << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> חוק ניירות ערך בארץ קובע שאפשר להנפיק חברה רק אם יש לה סוג אחד של מניות. בחו"ל התפתחו בשנים האחרונות חברות שיש בהן יותר ממספר אחד של מניות. אנחנו רוצים להגיד שהחברות שיבואו לישראל יוכלו להגיע הגם שיש להם יותר מסוג אחד - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הרציונל בלהגדיל את מספר סוגי המניות? << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> זה נוסף על ביצור שליטה, ומדינות אחרות מתייחסות - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רגולציה. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> אנחנו נקבע כללים שונים. כמו שחובות הדיווח שלהן הן אותן חובות דיווח שחלות בחו"ל, כך נאפשר גם את הנושא הזה של סוגי מניות. מטרה נוספת היא להגביר את האנליזות. הבעיה בארץ היא שאין מספיק עבודת אנליזה שאמורה להגביר את הפעילות בשוק ההון. חלק מהבעיה נובע מחוק הייעוץ, שזה חוק שהוא קצת ארכאי, ההוראות שלו נכתבו בזמן - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אנחנו מנגישים את הייעוץ לציבור? << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> צריך לעשות הגדרה לייעוץ כללי כך שחוק הייעוץ יתייחס לא רק לייעוץ שאתה נכנס לבנק ויושב מול יועץ, אלא לאפשרויות ברשתות חברתיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באמצעות דיגיטציה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזו נקודה מאוד מאוד חשובה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אבל הם עובדים בצורה מאוד מאוד איטית ומסויגת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה רעיון מצוין, אנחנו רק מבקשים להגביר את הקצב. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים את זה עכשיו, אנחנו צריכים את זה מהר. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> והנושא הרביעי הוא קרנות אלטרנטיביות. לקרנות נאמנות מותר היום להשקיע רק בנכסים סחירים. אנחנו יודעים שבעולם יש סוגים שונים של קרנות שמאפשרות השקעות גם בניירות ערך לא סחירים, גם בנכסים לא סחירים כמו נדל"ן וסחורות. אנחנו חושבים שזה יאפשר לחברות אפשרויות גיוס חוב בצורה יותר טובה ויאפשר למשקיעים הרבה יותר אפשרויות השקעה. אלה ארבעה צעדים משמעותיים מאוד, וזו רק ההתחלה. אנחנו עובדים על עוד דברים שייקחו קצת יותר זמן, כאשר חלק מהם הם בצוותי עבודה משותפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עד כמה קיימים מודלים שתומכים בתכנית ארבעת השלבים שהצגת כרגע? << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> הרבה מהדברים האלה נועדו להשוות אותנו למדינות העולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי התכנית הזאת יוצאת לשווקים? << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> "כמה שיותר מהר" זה להגיד שאתם לא רוצים להתחייב. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> עכשיו זה תלוי בהליכים הממשלתיים ובכנסת. כשזה יגיע לוועדה, שימו את זה על השולחן ברגע שאפשר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח לשמוע מאיגוד החברות הציבוריות מה ניתן לעשות כדי שכמות ההנפקות תעלה מעבר לרף הכל כך נמוך של אחד בשנה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> הלחץ שלכם פה מזרז - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כנראה לא מספיק לחץ שמזרז. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני חברה בוועדת כספים חמש שנים. אנחנו בדיון הזה, ממה שאני זוכרת, לפחות שנתיים. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> כל הכבוד לוועדת כספים, זה קצת דוחף את רשויות הממשלה לעבוד קצת יותר מהר. אנחנו לא נגד שום רעיון או נושא שמקדם את שוק ההון. אנחנו מברכים על התזכיר שפורסם היום בבוקר בנושא, אבל ייקח עוד הרבה זמן עד שהוא יגיע לפה, יש לו תהליך ארוך של חודשים לעבור - הערות ציבור, ועדת שרים. יש עוד רשימה ארוכה מאוד של נושאים, נקודות והקלות שדיברנו עם רשות ניירות ערך ומשרד האוצר שלא נמצאים פה ובאמת באים לעזור לחברות ציבוריות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה גישתכם לקיום שולחן עגול כדי שתוכלו להפרות בו רעיונות ולתת מענים אידיאליים? יהיה לכם מי שידברר את זה, ינגיש את זה? << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אני בעד כל סוג של הידברות ושולחן עגול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רשות ניירות ערך איתכם? << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> יש לנו גישה גם לרשות ניירות ערך וגם למשרד האוצר, הם שומעים את הבקשות שלנו, אבל צריך לדחוף אותן יותר. יש היום רשימה ארוכה של הקלות ברגולציה לחברות ציבוריות שהכינו בעבר רשות ניירות ערך, משרד המשפטים ומשרד האוצר, רק ייעדו אותן לבורסה המשנית או הבורסה החלופית שלא קמה. קחו את כל הרשימה הזאת, שכבר עברה בקרה של כל הגורמים ברשות ניירות ערך, במשרד האוצר ובמשרד המשפטים, ותחילו אותה על החברות בבורסה בתל אביב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יכול לשלוח לי את הרשימה הזאת? << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> בוודאי, היא קיימת. בואו נתחיל בזה. יש עוד רשימה לא קטנה של נושאים. מעבר לנושא הגדול של מס רווחי הון שפה הוועדה נכנסת לשיקולים מקרו כלכליים של מיסוי וכדומה, דיברנו בפעם הקודמת גם על נושא יותר קטן – הכרה בהוצאות הנפקה של חברות ציבוריות, שגם את זה צריך לקדם. גם בנושא של החברות הדואליות יש נושאים שדיברנו עליהם. הם אמנם נמצאים במגרש של רשות שוק ההון, אבל אפשר לקדם אותם, אולי להכניס אותם לנושא הזה. יש עוד רשימה ארוכה של נושאים שהאנשים באוצר יודעים עליהם, רק צריך לדחוף אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ועדיין אני אומר, גישה זה דבר שהוא הכרחי, אבל לקיים דיונים סביב שולחן עגול עם שאיפה להגיע להבנות, להפרות רעיונות ולהגביר מציאת כלים שיהיו מחוללי תמורה, אני חושב שזה דבר שהוא נכון, אפילו הכרחי. אני אשמח לדעת מה עמדתכם לעניין שולחן עגול. אני עשיתי את זה כבר בכמה הזדמנויות בתקופה האחרונה. התהליך הזה נושא פירות לא מבוטלים. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> לנו יש שיח עם אילן ועם איגוד החברות הציבוריות כל הזמן, ואני חושבת שגם אילן העיד על זה. אנחנו עושים שולחנות עגולים לנושאים מסוימים כל הזמן, זה לא משהו שאנחנו לא עושים ולא מוכנים לעשות. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> שיח יש. << אורח >> שרה קנדלר: << אורח >> שיח מתקיים, גם אם לא כל העמדות מתקבלות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לנציג איגוד בתי השקעות, עו"ד נמרוד. עוד מעט אני ארצה לדעת על התכנית ועל ההצעה שאני מנסה לקדם עם חבר הכנסת בליאק, וגם מה עמדת הרשויות לעניין הצעת החוק של חשבון השקעה. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> כמו ששמעת מהנציגים של משרד האוצר, התכניות של רשות ניירות ערך הן תכניות יפות וטובות שאני מקווה שיתקדמו, אבל זה מאוד תלוי בוועדה. יש לנו הערות לחלק מהצעדים, אבל סך הכל אלה צעדים חשובים לפיתוח השוק. סך הכל אומרים לך, אדוני היושב ראש, שאין בעיה, שאין בעיה שהבורסה עשתה ביצועי חסר משמעותיים ביחס לעולם בשנה האחרונה, שאין בעיה שבגלל שהעלו את מס רווחי הון לפני 11 שנים וביטלו את קופות הגמל ב-2008 מחירי הנדל"ן קפצו. למה מחירי הנדל"ן קפצו? הם קפצו בגלל הריבית וגם בגלל שלאנשים לא היה איפה להשקיע. אנשים חיפשו מקומות אחרים להשקיע, לכן מחירי הנדל"ן עלו. אני עבדתי שנים באוצר. אין איזו חשיבה שעכשיו יוצאת מהקופסה כדי לראות איך משתמשים בשוק ההון כמו שקורה בכל מדינות העולם כדי לקדם את הכלכלה. לא בכדי גם הנשיא טראמפ וגם הנשיא ביידן מדברים על הבורסות, ולא בכדי הדבר הזה נמצא במרכז תשומת הלב של שרי האוצר בעולם. פה כאילו התחושה היא שהכל בסדר, שנעים ששוק ההון קצת מדשדש. פעם היו לנו את קופות הגמל ולא היה מס רווחי הון. המדינה הולכת לשנה פיסקלית קשה, אני לא מתכחש לזה, כי יצטרכו פה תקציב, כי יהיו פה צרכים של שיקום אדירים. העלאת מס רווחי הון לפני 10 שנים לא הביאה בהכרח לעליית הגבייה - להיפך. לא כל החוכמה נמצאת אצלי, אבל לא ראיתי עבודה אחת שבודקת את הדברים האלה ברשות המסים ובמשרד האוצר. יכול להיות שאני טועה, אולי זה כן העלה, אולי יראו לי איזו שהיא נוסחה שזה כן העלה, אבל לדעתי לא, לדעתי זה הפחית את הגבייה. בהחלט יכול להיות שזה מה שקרה פה, מה גם שנוצרו פה השלכות רוחב קשות, אם על הנדל"ן ואם על זה שהייתה רק הנפקה אחת בשנה שעברה. אין שום חשיבה על זה ששוק הון מתפקד ובורסה חזקה הם בסוף רכיב חשוב בכלכלה חזקה ומתפקדת. אנחנו נמצאים בפני שנה קשה שבה המדינה תצטרך לגייס כסף בשווקים. מי המממן של הכסף הזה? המממן זה בין היתר קרנות הפנסיה. הדבר האחרון שצריך לעשות, וראיתי אזהרות בעניין הזה בעיתונים, זה שמישהו יתערב בשיקולי ההשקעה של מנהלי ההשקעות, של הגופים המוסדיים. הם צריכים להביא את מקסימום התשואה לעמיתים שלהם, בין אם זה בישראל, בין אם זה בפינלנד, בין אם זה במקסיקו. מצד שני, כמו שאמר פה גם מנכ"ל הבורסה, אתה לא צריך לעוות את שיקול הדעת שלהם בכיוון השני. היום יש להם קנס אם הם משקיעים במדדים ישראלים אבל אין להם קנס כאשר הם משקיעים במדדים זרים. איפה ההיגיון? צריך לייצר להם איזו שהיא תמונה שווה, כדי שיבוא מנהל ההשקעות מנוטרל מכל השיקולים. הוא צריך לבוא ולקבל את ההחלטה איפה השקל יביא את התשואה הכי גבוהה לחוסך. יש תפקיד מאוד חשוב לוועדת הכספים כשהיא העלתה את הנושא הזה בחודש האחרון לסדר היום. צריך לקיים דיון אמיתי, כי לא בטוח שלמשרד האוצר יש את היכולת לבוא ולבחון באמת - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או רצון. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אני חושב שמשרד האוצר רוצה לעשות טוב, רק הוא פשוט לא חושב שיש בעיה. אני חושב שהוא טועה בעניין הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני חושב כמוך. אני חלילה לא חושד בכוונותיהם, אבל לפי דעתי הם מחזיקים באיזו שהיא קונספציה שאולי כדאי לעודד אותם להשתחרר ממנה. חברת הכנסת שיר, הגשת הצעת חוק בנוגע לחשבון השקעה. הגשת את זה יחד עם חבר הכנסת דן אילוז ועם חבר הכנסת יצחק קרויזר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הגישו עוד לפניי חברי כנסת. זאת הצעת חוק שמנסים להחיל כבר הרבה מאוד שנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח לדעת מה עמדת הרשויות לעניין הצעת החוק. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> בסוף, בין אם זה חשבון השקעה ובין אם זה הורדת מס רווחי ההון בבורסה, הצעדים הם עם אותו היגיון מסדר, שהוא הפחתת שיעורי המס או הרחבת הפטורים ממס על השקעה בבורסה הישראלית. הנקודה הראשונה שאולי לפעמים מתפספסת וחשוב להבין אותה - שבסוף מרבית השקעות הציבור נעשות במכשירים שבפועל המיסוי עליהם הוא אפס, בעיקר כשאנחנו מדברים על משקי בית מהמעמד הבינוני שרוב ההשקעות שלהם מופנות למכשירי הפנסיה, לקרנות ההשתלמות, לקופות גמל להשקעה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף מזומן שוכב בפיקדונות עם אפס - -? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 400 מיליארד. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כאבן שאין לה הופכין. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> הצעד שהתייחסנו אליו בתחילת הדברים, של תזכיר החוק לקרנות כספיות, נועד בין היתר לתת מענה לצורך הזה. אנחנו כופרים בתפיסה שרק הרחבה של הטבות מס יכולה לתת מענה למשק הישראלי ולשוק ההון הישראלי - נהפוך הוא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שלא טענו שרק. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אנחנו מקדמים צעדים של שינויים מבניים שישכללו את השוק, שיעניקו מוצרי חיסכון והשקעה טובים ונכונים לציבור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> על פי מבחן התוצאה זה לא כל כך תופס, נכון? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> מדוע? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי אם את מודעת לעובדה שעל סמך נתוני עקומת לאופר אין באמת עלייה בגבייה ממסים כתוצאה מרווחי שוק ההון, ואם את יודעת שיש 400 מיליארד ששוכבים בחשבונות הבנקים שלא משמשים לטובת הנעת הכלכלה, ואם את יודעת שאחוז ההנפקות בעולם גבוה משמעותית יותר אל מול הכמעט אפס השקעות וצמיחה והנפקות בבורסה בישראל, משמע שהכלים שאתם מציעים ומעודדים הם לא באמת תשואתיים, הם לא באמת מגרים את הציבור להניע את הכלכלה. אם אנחנו רוצים להסתכל על מצבור נתונים, נצטרך לנסות להבין תוצאה של מה הם ולראות איך אנחנו מייעלים ומתקנים תוך כדי תנועה. אם לא, אז בוא נמשיך עם איזו שהיא אפיזודה שנמשיך להישאר בה ונגיד שאנחנו בכל זאת מעודדים. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> חבר הכנסת רביבו, התייחסת לעקומת לאופר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אי אפשר שלא. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אני לא מכירה שום עבודה כלכלית על כך שמיסוי רווחי הון בבנקים נמצא בצד הימני של עקומת לאופר ועל כך שהורדת המיסוי תביא לעליית הגבייה. גם משיחה שערכתי עם מינהל הכנסות המדינה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מניח שגם פרופסור טרכטנברג ציפה לראות שינוי במדד בעקבות המלצות הוועדה שלו, נכון? משהו שלא לקח בחשבון שיהיה מדד השוואתי. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> הנתונים שאני מכירה מעידים על כך שהעלאת מס רווחי הון בשנת 2012 הובילה לעליית גבייה ממוצעת של 1.3 מיליארד ₪ בשנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואי נבדוק את זה על סמך 11 שנים. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> מדובר בעדות שמעידה שאנחנו נמצאים בקצה השמאלי של העקומה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואי נבדוק את ההשלכה על יוקר הדיור ורק אז נדע. אי אפשר לבחון את זה באופן סלקטיבי. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> הייתה עבודה של בנק ישראל שהראתה - - << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> הייתה עבודה הפוכה. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> הנתונים שאני מכירה מראים שהמהלך שנעשה בעקבות ועדת טרכטנברג הובילו לעליית הגבייה. אני לא כופרת בעובדה שיש כאן דיון אקדמי סבוך. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בדיון לא סבוך ולא אקדמי כבר במשך שנתיים, כולל ישיבות שערכנו מחוץ לוועדה. אנחנו עדיין ממתינים מהדיונים הקודמים לאיזו שהיא אסמכתא על כך שזה לא יכול לעבוד, שזה לא עובד, שזה יוביל להפסדים. תביאו הוכחות, תביאו משהו. אני במשך שנתיים רודפת אחרי האוצר כדי לקבל איזה שהוא נייר, איזה משהו שמראה לי שאני טועה, אבל טרם קרה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מכבדת אותנו בנוכחותה פרופסור הדס גלנדר שעשתה עבודת מטה וחריש עמוק בנושא. אני אשמח לשמוע את ההתייחסות. << אורח >> הדס גלנדר: << אורח >> תודה רבה, לכבוד הוא לי. אני רוצה להתייחס לנקודת המיסוי והשפעתו. יש פה תמימות דעים לגבי המשמעות והחשיבות של הבורסה ושוק ההון בישראל כמנוע לכלכלה, על זה אין ויכוח. ב-2015, שזה לפחות המחקר שאני מכירה שהוזכר פה, במחקר שנעשה בבנק ישראל נמצא שלא הייתה עליה בגבייה כתוצאה מההגדלה או העלאה בשיעור מס רווח הון. היקף הגבייה הוא פונקציה של בסיס המס, שזה סך כל הרווחים החייבים במס כפול שיעור המס. אפשר להגדיל את שיעור המס, אבל מה שעשתה ההגדלה בשיעור המס זה הקטנת בסיס המס, מה שאומר פחות השקעות בשל המחיר היקר יותר בעת המימוש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש עוד נתון שחייבים לקחת אותו בחשבון, הוא מצרפי, וזה מדד כניסת משקיעים חדשים תוך כדי אותה תקופה. אלה שני פרמטרים שבשניהם יש סימן מאוד ברור לאן זה לוקח אותנו. << אורח >> הדס גלנדר: << אורח >> חד משמעית. הקשר הישיר בין הפחתת מיסוי לבין אטרקטיביות של השקעה הוא משהו שלא צריך יותר מידי פילוסופיה כדי להבין אותו. הפועל היוצא הוא שאנחנו רוצים לעודד משקיעים שישקיעו את כספם בשוק ההון בישראל. החברות עצמן, והוזכרה פה האינפלציה ועליית הריבית, קורעות תחת נטל הוצאות המימון. הוצאות מימון על חברות זה נטל מאוד משמעותי שמשורשר לנושא הגבייה. ככל שהוצאות המימון עולות והחלק מתוך הרווח התפעולי מופנה למימון, כך גם נשארת לי פחות הכנסה חייבת. יש פה גם השפעה עקיפה דרך העובדה שיש יותר הוצאות מימון. היכולת לגייס הון עצמי על ידי העובדה שמשקיעים יסבו את כספם להשקעות במניות, תשפר את היציבות של החברות האלו, תשפר את מבנה ההון שלהן, תקטין את הוצאות המימון. ההשפעה היא השפעה משמעותית ומצטברת מבחינה תעסוקתית, מבחינת צמיחה. המאמר שכתבתי ב-2017 חי, נוכח, קיים ועדיין רלוונטי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא פועל יוצא של מסקנות בעקבות נתונים מאז 2012, והוא גם שריר וקיים מאז 2017. זו איזו שהיא תחנת אמצע שאמורה להוות כברומטר לתגובת השווקים אל מול ההשתה של - - << אורח >> הדס גלנדר: << אורח >> הוזכר פה נושא הדיור. הרי יש פטור עד תקרה מסוימת מהכנסות משכר דירה - כלומר, יצרו ערוץ השקעה אלטרנטיבי לשוק ההון שכן מעניק איזו שהיא הקלה במיסוי. זאת הייתה אחת הסיבות שההשקעות הופנו לשם, מה שהשפיע באופן משורשר גם על העלאת מחירי הדיור. יש כמה דרכים להקלות מיסויות, בוודאי הפחתת שיעור המס. אגב, היו הוראות שעה. כשרצו לשחרר רווחים כלואים לטובת משיכת דיבידנד, קבעו הוראת שעה עם הקלה בשיעור המס על דיבידנד. אפשר לעשות גם את זה, כדי לעודד חברות להפוך מפרטיות לציבוריות. דובר פה על הוצאות הנפקה. הייתה הוראת שעה שהייתה תקפה לשלוש שנים. למה לא להרחיב אותה? למה לא לתת איזה שהן הקלות מיסויות לאותם בעלי חברות שיהפכו את החברות שלהם לחברות ציבוריות לתקופה מוגבלת כמו שעשו בדיבידנד? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה הביצה והתרנגולת. כל מה שאת מדברת מחזק את אותו עיקרון של הביצה והתרנגולת. צריכה להיות כדאיות, צריכים לגרום לתמרוץ. אסור לשכוח לרגע שהמנדט שהוביל להקמת ועדת טרכטנברג בא להילחם בעקבות מחאת האוהלים ביוקר הדיור. בכל היבט הקונספציה הזאת כשלה. זה צל"ש או טר"ש, אין פה ביניים. או שהצלחנו להיאבק ביוקר הדיור ועל ידי זה עודדנו משקיעים והשתמשנו בבורסה כמנוע צמיחה בכלכלה, או שהשגנו מצב הפוך. בכל המדדים האלה המצב בדיוק הפוך. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני קודם כל מברך על הדיון הזה ועל ההתמדה של כל היוזמים, אני חושב שזה נושא חשוב. אני מסכים עם נמרוד שהנושא של שוק ההון לא נמצא מספיק בשיח של ההנהגה הכלכלית שלנו. אני לא זוכר שבשנה האחרונה שר האוצר התייחס לנושא הזה ברצינות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו פה להזכיר לו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שלא לדבר על ראש הממשלה שהתנתק בכלל מכל השיח הזה. אני מאוד מעריך את המאמצים של משרד האוצר ושל רשות שוק ההון, אני חושב שאנחנו שותפים בתהליך הזה, אבל כמו שאמרתי, הפיתוח של השוק הזה צריך לבוא כשילוב של הכלים הרגולטוריים עם הכלים המיסויים. אני חושב שהפתיחה של שוק ייעוץ ההשקעות זה צעד מאוד מאוד חשוב שצריך לקדם בהקדם האפשרי. באופן כללי, עד כמה שאני יודע, את רוב ההשקעות במניות האזרחים עושים היום באמצעות הבנקים. גם את המציאות הזאת חייבים לשנות. אני חושב שאפשר לבחון בעת הזאת שאנחנו בפתח של שנה פיסקלית מאוד מאוד משמעותית, ואת התזכורת לכך קיבלנו היום בלילה עם העלאת המיסים הראשונה, עם ביטול הסבסוד של מס הבלו על הדלק, את הורדת שיעורי המס על רווח הון. זה יכול גם לבוא בהוראת שעה. צריך לבחון את זה לאורך תקופה מוגבלת, רק אז להסיק מסקנות. לגבי הצעת החוק שלי שכבר הייתה בכנסת הקודמת אני לא מצליח להבין את הרציונל של משרד האוצר, ואני מדבר על העלאת התקרה להשקעה בקופות גמל, על הפקדה בקופות גמל להשקעה. הצעתי עוד בקדנציה הקודמת להעלות את זה מ-75,000 שקל ל-300,000 שקל. אפשר להתווכח על הסכומים, זה יכול להיות 300,000, זה יכול להיות 200,000, 250,000, אבל את ההתנגדות העקרונית הזאת של האוצר אני לא מצליח להבין. אני חושב שאנחנו בתהליך שחייבים להאיץ אותו כי המציאות מחייבת. אני מצפה מהאוצר לאיזו שהיא גמישות, אני מצפה שהוא יתחשב גם בדעה של חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך מאוד, אני מעריך את זה מאוד. זאת ציפייה בסיסית לקבל ממשרד האוצר את עבודת המטה והתחקירים שהתקיימו, את האנליזות, כדי שנוכל באמת לבחון. אנחנו מגיעים עם ראש פתוח. אני מקווה שגם אתם תגיעו עם ראש פתוח ונוכל - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הוראת שעה זה דווקא רעיון לא רע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את עניין הפחתת המס על רווחי שוק ההון זה בסדר שנקבע כהוראת שעה לשנה כדי לבדוק דופק, שינוי מדדים וגישה של השווקים אל מול 11 שנים. זה לחלוטין חלק מהגישה שאני מנסה לקדם עם הרשויות הרלוונטיות. נציג רשות המסים, שלומי פיליפ, בקשה. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> בעקבות הישיבה הקודמת שהייתה בדקנו את העלויות בפועל של ניכוי הוצאות הנפקה. התוקף של החוק היה למשך שלוש שנים, מ-2018 עד 2020 כולל. בעקבות הבחירות, בהתאם לסעיף 38 חוק יסוד: הכנסת, הוארכה התקופה בעוד קרוב לשישה חודשים, כך שסך כל התקופה שבה היה החוק תקף היה שלוש וחצי שנים. עלות ההצעה הכוללת במהלך התקופה, אובדן ההכנסות ממסים היה 200 מיליון שקלים, כאשר בממוצע לשנה, אם נחלק את הסכום הזה לתקופה, זה בסביבות ה-60 מיליון שקלים. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אני לא מכיר את העבודה הזאת. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> נכון, אתה לא מכיר, כי זאת עבודה פנימית שלנו. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אני כופר בנתונים. אלה נתונים סטטיסטיים, אלה לא נתונים אמיתיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא לא דיבר על נתונים סטטיסטיים. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> תראה לי נתונים אחרים. << אורח >> הדס גלנדר: << אורח >> לא נכון להסתכל על זה בפני עצמו. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> אני מציג עובדות. התבקשנו למסור את העובדות האלו לכבוד יושב ראש הוועדה, גפני, ואני מוסר אותן עכשיו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ראשית, זה מדד אחד מתוך סל מדדים שאנחנו אמורים לקחת במכלול השיקולים. אי אפשר לבודד. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> יש עוד פעילות בבורסה ועוד הכנסות ממסים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו חייבים להסתכל על זה כמקשה אחת. עדיין זה בסדר ונכון להציג את זה גם בנפרד, רק שאסור לנו להתבלבל ולהיות מושפעים רק מזה. אתה מדבר על עבודה באמת יסודית שעשיתם, אבל אם מי שאמור לסתור או לתמוך לא חשוף לזה, לא קיבל את זה כדי להתייחס לכך, איך אני יכול לקבל את מה שאתה אומר לי עכשיו? << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> אנחנו מנועים מלהציג נתונים חסויים של חברות, של נישומים שלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> אנחנו יכולים להציג נתונים שמפורסמים לציבור, כמו אומדן גיוס ההון של אותה חברה. להראות נתון מתוך הדוחות הכספיים של החברה, את זה אנחנו לא יכולים להראות החוצה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ייפוי כוח מאותן חברות תוכל להראות? << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה דבר אלמנטרי כגילוי נאות כדי שאנשים יוכלו לתמוך או לסתור. זה לא יכול להיעשות בחלל ריק, כי אז אתה מביא את זה כעובדה וצריכים לקבל את זה כתורה מסיני. מצופה להבא מרשות כלשהי שמציגה נתון כל כך משמעותי להבהיר שזה נתון שהוא עצמאי. מנתון אחד עצמאי אי אפשר להשליך על כלל ההשפעה על הממשלה, חייבים להסתכל במנעד מאוד מאוד רחב על שאר ההשפעות. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> כשעבר החוק בוועדת הכספים ב-2017, אם אינני טועה, היה נציג של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, עודד נתנאל, שהציג עלות צפויה של כ-50 מיליון שקל לשנה. אני חייב להוריד את הכובע בפניו שהוא די קלע. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אני אשמח לקבל את העבודה בלי הנתונים הספציפיים של דוחות מס הכנסה של כל חברה, כי אני מניח שעשיתם את זה יותר על בסיס של כמה חברות גייסו ומזה גזרתם את ההנחה. אני לא יודע אם לקחתם בחשבון שהחברה הזאת שגייסה אולי בכלל בדוח רווח והפסד לא - - << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> מי אם לא אנחנו נדע אם החברה רווחית לצורכי מס או מפסידה לצורכי מס. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אני לא יודע אם לקחתם בחשבון כל חברה וחברה, או לקחתם את סך כל הגיוס. אני אשמח לראות את העבודה עם ההסתייגות שאתם מדברים עליה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למר אסף נחמני. << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> הגופים המוסדיים, כמו שאתם יודעים, מנהלים היום 2.5 טריליון שקלים. הסכום הזה צומח בקצב הרבה יותר גבוה מאשר המשק הישראלי. הגופים המוסדיים לא יכולים להשקיע רק במשק הישראלי ואין להם ברירה אלא גם להשקיע בחו"ל. אפילו אם נשים בצד מניעים אחרים כמו פיזור סיכונים, אנחנו רואים שלמדינת ישראל יש סיכונים ספציפיים שלצערנו התממשו בשנה הזאת כמו גם בשנים קודמות. טוב שהגופים המוסדיים משקיעים בחו"ל. מנתונים שנמצאים בידינו החלק של הגופים המוסדיים בהשקעה בישראל בשנה האחרונה דווקא עלה, לא ירד, בין היתר בגלל שיש משקיעים אחרים שיצאו החוצה, כמו משקיעים זרים, ולכן אנחנו רואים את התיקון הזה שהיה במהלך החודשיים האחרונים. חלק גדול ממנו נובע מרכישות של גופים מוסדיים. אמנם מספר ההנפקות היה באופן יחסי קטן, ודיברו פה על הנפקה אחת, אבל גופים מוסדיים השקיעו באקוויטי של חברות ישראליות בשיעור יחסית גדול. הם השקיעו בקרנות השקעה ישראליות, הם השקיעו בענף הנדל"ן. הם משקיעים גם באמצעות השקעה בנכסים לא סחירים, לא רק באמצעות השקעה בנכסים סחירים. כשאנחנו מסתכלים היום על הפעילות של הגופים המוסדיים, אנחנו לא מזהים ירידה בפעילות שלהם בישראל, אנחנו מזהים עלייה בפעילות שלהם בישראל. דובר פה גם על אגרות חוב ממשלתיות, על הנפקות של המדינה. מי שסופג את ההנפקות של החשכ"ל, הנפקות מאוד גדולות, הם בעיקר הגופים המוסדיים הישראלים. נכון שהגופים המוסדיים, בין היתר בגלל טעמי לקוחות, משקיעים הרבה בחו"ל, אבל אנחנו רואים עלייה בהיקף ההשקעות של הגופים המוסדיים בארץ. ככל שהמשק הישראלי ושוק ההון הישראלי יתפתחו והיצע הנכסים יגדל, אנחנו נראה גם את הגופים המוסדיים משקיעים יותר בישראל. כרגע יש להם איזו שהיא מגבלה, איזה שהוא קאפ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש למחות על סדר הדברים. דווקא סיום הסקירה שלך היה אמור להיות המבוא. לא היית צריך לפתוח בלהגיד שזו מכה משמיים, שאין מה לעשות, שבגלל שיש פחות היצע ופעילות אטרקטיבית בשווקים הישראלים אז יותר נודדים להשקיע בחו"ל. אנחנו צריכים קודם כל להבין מאיפה זה מגיע כדי להבין שזו הסיבה וזו התוצאה. אי אפשר לנתק את זה. << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> אלה הדברים הבאים שרציתי לומר. ברגע שהתחילה המלחמה ראינו ירידות מאוד חדות בשוק ההון. באמצעים רגולטוריים הסרנו חסמים כדי שגופים מוסדיים יוכלו להשקיע בצורה יותר פשוטה ומהירה בשוק ההון, כמו בהוראות חודק ובאפשרות לתת גרייסים ללווים. שוק האג"ח היום פועל בין היתר בגלל אותם צעדים שנקטנו, כשהרווחים מאוד מאוד הצטמצמו במהלך החודש האחרון. למרות שאנחנו לא רואים את זה כל כך בכל מה שקשור להנפקות ראשוניות, אנחנו כן רואים במסחר בשוק הסחיר, אם בשוק האג"ח ואם בשוק המניות, שהדברים פחות או יותר חזרו למסלולם. אנחנו עכשיו נמצאים באותם מקטעים שבהם אנחנו רואים בעיות יותר אקוטיות, למשל הייטק. אנחנו עובדים עם רשות החדשנות ועם משרד האוצר לגבי תכנית יחסית גדולה שתערב גופים מוסדיים ואת הממשלה בשביל להשקיע סכומים מאוד מהותיים של כספים במגזר ההייטק. אנחנו נמצאים בקשר עם משרד האוצר לגבי תכניות עתידיות במגזר התשתיות ומסתכלים כל הזמן על הסרת חסמים אצלנו בשביל לראות איפה כן הגופים המוסדיים יכולים לבוא ולהיכנס, אבל יש לנו עוד שיקולים. בסוף מדובר בטובת החוסכים. הדבר הראשון שהגופים המוסדיים צריכים לעשות זה להשיא ערך לחוסכים. צריך לייצר כאן תשואה גבוהה לחוסכים אבל גם לייצר גידול של המשק הישראלי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הסקירה שלך כל כך מקיפה שמישהו עוד יחשוב בטעות שמיצינו את נושא הדיון, אבל לא כך הם פני הדברים. אנחנו נתייחס לכך בדיוני ההמשך. מר משה קאשי, לובי 99. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני רוצה לפתוח בכמה נתונים מעודדים. בשנת 2022 מחזורי המסחר בבורסה שברו שיא של 10 שנים, כשהמגמה הזאת נמשכה גם לתוך 2023. בשוק האג"ח הקונצרני, בשוק הממשלתי המגזרי הבורסה בישראל לא מתייבשת, היא מתפתחת. בשוק האג"ח הקונצרני חברות זרות מגיעות לישראל כדי לגייס כאן. איפה יש בעיה? יש בעיה בשוק המניות, המשקיעים מאבדים עניין בשוק המניות הישראלי. הבעיה היא בגלל שהחברות בישראל מתנהלות תחת ממשל תאגידי לא ראוי, תחת אחריות תאגידית מאוד בסיסית. כדי ששוק ההון בישראל, במיוחד שוק המניות, יפרח ויהיה משוכלל, צריך לדאוג שיהיו שם יותר חברות ראויות להשקעה, צריך יותר אכיפה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק, להגביר באכיפה, להגביר את האמון. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> נכון, שהממשל התאגידי יהיה הרבה יותר ראוי, כדי שהגופים המוסדיים והמשקיעים חו"ל ירצו לבוא ולהשקיע במניות בישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין ספק שיצירת צעדים בוני אמון כמו אכיפה מוגברת, כמו בקרה עצמית על העסקה ועל זיקה משפחתית יגבירו את האמון ויעודדו משקיעים זרים להיכנס ולהשקיע. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אין בעיית אמון של הציבור הישראלי בחברות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מסתכל בפריזמה מאוד מאוד מצומצמת. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, על זה שהתנענו את היוזמה לדיון הזה שלא התקיים קודם. מדברים הרבה על תקציב 2024 שצריך להגיע אלינו – אני חשבתי מראש שלא צריך להפריד בין תקציב 2023 לתקציב 2024 – שבחלקו היה צריך להיות תומך את מאמצי המלחמה, תומך את המשק, ובחלקו תומך במנועי הצמיחה של המשק בתקופה של מלחמה. רק הבוקר פורסמה כתבה מאוד גדולה ב"כלכליסט" לגבי כמה איבדו אזרחי ישראל תשואה בבורסה - מדובר על 21%. עוברים כל חודש וחודש ורואים את הפער, אם בגלל החקיקה המשפטית ואם בגלל המלחמה, בין ביצועי השוק הישראלי לבין מה שקרה בעולם. אני חושבת שבמסגרת תקציב 2024 צריך להסתכל על הבורסה ועל שוק ההון כעוד איזה תחום מחולל צמיחה, לא רק ההייטק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברור, והמרכזי בהם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמו שאנחנו מצפים לראות פרק מאוד משמעותי בנושא ההייטק, כך אנחנו נדרוש ונפעל כדי שיהיה פרק משמעותי לגבי שוק ההון. אני חושבת שמה שנשלח אלינו אתמול על ידי מנכ"ל הבורסה, אפילו הוראת שעה להפחית את מס רווחי הון - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נגענו בזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, נגענו בזה, אבל ממה שאני מבינה אגף תקציבים לא באירוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עוד לא מיצינו את הדיון, חברת הכנסת פרקש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם העלות של הדבר הזה היא כאילו הפסד או אובדן מס של כמה מאות מיליוני שקלים בלבד אבל זה דבר שיכול לתת פוש אדיר לבורסה, לעודד מוסדיים ורישומים של חברות דואליות - - אני מרגישה שלבורסה הישראלית אין אבא ואימא בממשלה. גם כשיש אבא ואימא, אתה לא יודע בדיוק אם נלחמים על שווקים מסוימים. יש את שוק רשות ניירות ערך שאני מקווה שתהיה בעניין הזה, אבל אין איזו מטרה מאוד ברורה לחזק את שוק ההון. אני חושבת שנצטרך ללחוץ בנושא הזה בתקציב הקרוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הפנייה של מנכ"ל הבורסה היא פועל יוצא של גישתי להעמיד את זה למבחן כהוראת שעה לשנה אחת ואז לראות אם השווקים מגיבים בהתאם לציפיות. אני מעביר את רשות הדיבור למר אמיר וייטמן. << אורח >> אמיר וייטמן: << אורח >> אני מנהל השקעות מאז שנת 2006, אני מתנהל כמנהל קרן הון סיכון, ככה שיש לי הרבה שנות ניסיון בתחום. היה דיון ב-2007,2008 סביב הנושא של רגולציה ומיסוי עם אנשים שהיו בכירים בבורסה. אמרתי להם שהידוק הרגולציה והמשטר התאגידי זו טעות, זה יוריד את מחזורי המסחר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה יבטל תמריצים, זה יהווה תמריץ שלילי. << אורח >> אמיר וייטמן: << אורח >> כן, זה יהווה תמריץ שלילי. << אורח >> אמיר וייטמן: << אורח >> הייתי אז בחור צעיר ודי צחקו לי בפנים. היתרון בבורסה זה שהכל מדיד מאוד. אני חושב שכדאי לבחון לקראת הישיבה הבאה את הנושא של מחזורי המסחר והביצועים של השוק מול הבנצ'מרקים, מול מדדי ייחוס אחרים בעולם המערבי ושווקים מתפתחים, לבחון אם הטענות הן נכונות או לא, כי אני לא ראיתי שזה נעשה בצורה שיטתית וסיסטמתית. כדאי לעשות את זה, זה לא קשה, פשוט צריך לקחת מישהו שמבין ויש לו מספיק זמן לעשות את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לכל המעורבים בדבר, לכל חברי הכנסת שפועלים בנושא במשך שנים רבות ועדיין מאמינים בצורך ההכרחי להצפת הנושא ומציאת מענים. אני מודה לכל המשתתפים. אני מתחייב שהוועדה, בעזרת השם, תקיים דיון המשך כדי שנצלול יותר לעומק. הוועדה מצפה ממשרד האוצר ומהרשויות הרלוונטיות להגיש את ניירות העמדה הנתמכים במחקרים ובסטטיסטיקות שנערכו לאורך השנים, בדגש על השפעת הפעולה כתוצאה מהמלצת ועדת טרכטנברג לעניין העלאת המסים על רווחי שוק ההון. אנחנו לא נשחרר את ידנו מכך. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:40. << סיום >>