פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת העבודה והרווחה
01/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 136
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ' בטבת התשפ"ד (01 בינואר 2024), שעה 13:00


סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג-2023, של ח"כ יצחק פינדרוס << הצח >>   
 << הצח >> 2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג-2023, של ח"כ מירב בן ארי << הצח >>   
 << הצח >> 3. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג-2023, של ח"כ יסמין פרידמן << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון


חברי הכנסת:
יסמין פרידמן


מוזמנים: 
	תאיר ראבוחין
	–
	רפרנטית רווחה, משרד האוצר

	ליאת יעקובוביץ
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	הדיל יונס
	–
	עורכת דין, משרד המשפטים

	מירי פומרנץ
	–
	עוזרת ראשית, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	נטלי מופסיק
	–
	עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	רחל איגר לוין
	–
	מנהלת שירות לילדים ולמשפחות-אומנה, מינהל שירותים א, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	ענבר זיתון
	–
	מנהלת שירות קהילה משפחה ואומנה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	שלומי מור
	–
	משנה ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

	אפרת פילזר-ביזמן
	–
	היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

	ענבל
	–
	נציגי משפחות החטופים

	תמר
	–
	נציגי משפחות החטופים

	שירה
	–
	נציגי משפחות החטופים

	מרים עמנואל
	–
	משפחת אומנה, מכון למדיניות העם היהודי

	מאיר עמנואל
	–
	משפחת אומנה, מכון למדיניות העם היהודי

	אליהו בן מויאל
	–
	עמותת "מיוחדים"

	שלומית מלק
	–
	ראש צוות ורכזת תחום מוגבלות באומנה, מכון סאמיט - אומנה

	עמיחי תמיר
	–
	יו״ר, ארגון הנכים זכויות נכים







ייעוץ משפטי: 
אילת וולברג

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
אתי בן-שמחון



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג-2023, פ/2421/25 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שלום, צהריים טובים, ברוכים הבאים לישיבה השנייה היום של ועדת העבודה והרווחה, כ' בטבת תשפ"ד, ה-01 לינואר 2024. הנושא הוא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), של חברי הכנסת פינדרוס, גפני ואשר. ברשותך, חבר הכנסת פינדרוס, אני רוצה לאפשר למשפחות החטופים. 

 << דובר >> ענבל: << דובר >>   

אני ענבל, בת הדודה של טל שוהם. ברשותכם, קודם כל, אני אגיד תודה על הזמן שאתם מאפשרים לנו. אנחנו כקבוצה, בני דודים, אחיינים, דודה - לא מוכרים על-ידי המדינה מבחינת שום דבר. אני, באופן אישי אמשיך להילחם על הבן דוד שלי, עד שהוא יחזור לשחק עם הילדים שלו שחזרו מהשבי ועם אשתו. עד שהמשפחה הזאת תחזור להיות שלמה אני אמשיך להילחם. שכר הדירה שלי לא משלם את עצמו. בעל הדירה שלי מאוד נחמד, והוא מאחל לי כל הזמן שטל יחזור, אבל צריך לשלם לו את הכסף. המדינה לא מכירה בי בשום דבר מבחינת מתווה כזה או אחר שאני יכולה גם כן לקבל איזשהו סכום כסף. אני לא נזקקת, אני לא מעוניינת בתרומות, כמו שקיבלתי כבר, אני לא מעוניינת בזה. אני מעוניינת שהמדינה תכיר במאבק שלי על בן דוד שלי, על מנת שאני אוכל להמשיך להילחם עליו, אבל גם יהיה לי בית לחזור אליו בסוף היום. זה כדבר הראשון. אבל זה הדבר שהוא השני, כי הדבר הראשון באמת, אם הם יחזרו הביתה ממש, ממש מהר, אנחנו לא נצטרך מכם שום דבר. ועל כן, החובה שלכם להחזיר לנו אותם הביתה.

אולי עבורכם מדובר רק בתמונה על פוסטר. עבורנו – עבור המשפחות, כל אחד מהן מתוך ה-133, זה עולם ומלואו – יש להם משפחות שמחכות להם בבית, הורים, אחים, בני דודים, דודים, וכו', שכנים, חברים. לא לכולם הקירבה מסוגלת להילחם עליהם. לפעמים הקירבה השנייה היא בעצם מי שעושה את הדברים בפועל, זה מאוד משתנה מאחד לשני, אבל לפעמים אפשר לאכוף את החוקים, ולא לתת רק שההחלטה היא לתת רק לקירבה הראשונה. אבל שוב, גם כשהם יחזרו, אנחנו עדיין נצטרך איזושהי מעטפת, כי נגיד, אני כאשר ביקשתי טיפול פסיכולוגי, אמרו לי - אין בעיה, אבל תשלמי. אין לי מאיפה לשלם גם על טיפול פסיכולוגי עכשיו, כשבעצם המדינה כן מאפשרת את זה לקירבה הראשונה. אז אין לי מאיפה לשלם עכשיו 500 שקלים לטיפול, אני מצטערת.  ה-500 שקלים האלה יילכו לטובת שכר דירה.

אני כן אגיד במילה אחת – הם חייבים לחזור הביתה. כל אחד ואחת מהם, אנחנו נחזיר אותם לחיים. אנחנו נתמוך בהם, אבל אנחנו צריכים שתכירו בנו בשביל שנוכל לעשות את זה. אין לנו שום דרך אחרת. זה במשמרת שלכם. זאת החובה שלכם. זה לא מתנה שאתם נותנים לנו כשהם חוזרים הביתה, זה ממש קרה, מה לעשות ב-7 באוקטובר, הממשלה הזאת הייתה בשלטון. אין להם עוד רגע אחד לחכות. מעדות ראשונה אני יכולה לספר על משפחה שחזרה, הם חיו מרבע פיתה, ולא לשם הפרובוקציה, מזה הם חיו, האימהות חסכו מעצמן את האוכל, ושמרו לילדים. רבותיי, אנחנו כבר לא ב-1939, אנחנו לא בימים האלה יותר - שאימא לא אוכלת בשביל לתת לילדים שלה אוכל. אנחנו ממש כאן. כסבא שלי לי שזה לעולם לא יקרה שוב, הינה זה קורה שוב. כאשר ילדה בת 3 שואלת אותי מתי אני אוכל לשחק שוב עם אבא - אני לא יודעת מה לענות לה, כי אני לא יודעת אם אבא שלה בחיים בכלל.

אני מבקשת שני דברים – 1. להחזיר את כולם הביתה כרגע. 2. לזכור שמעבר למעגל הראשון, יש את המעגל השני שתומך במעגל הראשון. אנחנו צריכים גם כן שביטוח לאומי יכיר בנו, כי  אנחנו לא עובדים, אנחנו פה כל שבוע. בשאר השבוע אנחנו בפגישות, או במשלחות בחו"ל. להתחשב בנו בסוף שנה כשצריכים לשלם, וכל הדברים האלה להכיר את המעגל השני שהוא תומך, והוא המעגל שתומך במעגל הראשון, ועושה לא מעט פעולות עבור החטופים עצמם. תודה רבה. 

<< דובר >> תמר: << דובר >>   

	אני בת דוד של אביתר דוד. בשבוע שעבר הוא היה בן 23. נחטף מהמסיבה. קודם כל, אני חושבת שאנחנו באמת הקבוצה שהכי צועקת לכולם - שעד החטוף האחרון זו לא סיסמה. העסקאות כאן קשות, וכל שלב שאנחנו שומעים, וכל הפרדה וכל סלקציה מפחידה אותנו. המשפט הזה – של עד החטוף האחרון, הוא נהיה סיסמא אבל לנו זה החיים. לאביתר - אלה החיים שלו. הוא בחור צעיר, אמנם לא חייל, היה במסיבה, אבל אנחנו יודעים שמבחינת החמאס זה אותו דבר. אנחנו לא יודעים באיזה תנאים הוא מוחזק, אף אחד שחזר לא ראה את אביתר, ולא ראה אף אחד מהחברים שלו. הוא חטוף שם עם החבר הכי טוב שלו. לצערנו אנחנו חוששים שיש סיבה שהם מוחזקים בנפרד. זה הדבר העיקרי שאני אומר לכולם, זו לא סיסמה. אנחנו צריכים את כולם. אנחנו צריכים אותם עכשיו כל עוד הם בחיים, כי אני לא יודעת כמה זמן אפשר להמשיך להתקיים בכאלה תנאים, וכמה זמן אפשר לחזור לחיים שפויים. אני לא יודעת מה עובר עליו. 

בהקשר למעגל השני, אני בת הדודה שלו, אבל אני גדלתי איתו בית מול בית ביחד. אנחנו בני אותו גיל. אני עם המשפחה כל הזמן. להורים שנמצאים במצב כזה, אין הרבה יכולת לתפקד תמיד, אם זה לבשל, אם זה להיות איתם, אם זה לדבר במקומם. אם זה להסיע אותם, כל דבר כזה. אני כרגע סטודנטית. לא היה לי שום מתווה. אני לא יודעת אפילו איך זה ברמת הקירבה הראשונה כי אני לא יודעת כמה הם הצליחו לחזור ללימודים, אבל לא היה לי מתווה מסודר מה מגיע לי ומה לא. הסתמכתי על זה ששלחו מיילים למרצים שלי, ואמרו מה אתם יכולים לעשות, וכל אחד הציע את מה שהיה לו להציע, אבל אין שום דבר מסודר בנושא הזה. אנחנו לא רשומים כי אנחנו לא מוכרים בשום דבר. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> שירה: << דובר >>   

שלום, אני שירה, יוסי ואלי שרעבי הם הדודים שלי. הם נחטפו שניהם מבתים שונים בשכונות שונות בקיבוץ בארי. אני ממש היום הייתי אמורה בתכנון המקורי לעבור לקיבוץ בארי, לגור שם. הייתה לי שם דירה שהיא כבר לא קיימת, היא הרוסה לגמרי. הייתה לי עבודה בדפוס. החלטתי שאני לא יכולה לחזור לקיבוץ בארי, איבדתי שם שלוש בנות משפחה מאוד קרובות. כל המשפחה הגרעיני של אלי נרצחה שם. אשתו אליאן, ושתי הבנות שלו – נויה הייתה בת 16, ויהל הייתה בת 13. הבנות האלה היו כמו האחיות שלי, ולאבד אותן, אני חושבת שייקח לי הרבה מאוד זמן בכלל לעכל את זה שזה קרה, בטח שלא להתאבל עליהן עד שאלי ויוסי חוזרים. 

בעצם, החיים שלי השתנו לגמרי. אני גם סטודנטית, לא יכולה להתעסק בזה. הייתי אמורה לעבור לעבוד בקיבוץ, וכל התוכנית הזאת השתנתה לגמרי, אז אין לי עבודה. ואין לי גם זמן לעבוד, כי אנחנו עסוקים בזה כל הזמן. אני עכשיו הקירבה הראשונה שיש לאלי, אין לו משפחה גרעינית יותר. אני בעצם מסתובבת בעולם וגם בארץ ומדברת בשם הבנות שלו שלא יכולות לעשות את זה. אני גם צריכה טיפול פסיכולוגי, זו תקופה מאוד קשה. המשפחה שלי מפורקת לגמרי. רוב הזמן אני זאת שצריכה להרים אותם, כי באמת ההורים שלי פתאום ברגע אחד התחילו להתמודד עם התקפי חרדה ועם דברים מאוד קשים, הם לא באמת יודעים עדיין איך להכיל את זה. אני פשוט תמיד צריכה להיות חזקה בשבילם, כי מישהו צריך. 

אני באמת חושבת שהתפקיד שלנו הוא גדול, וצריך להכיר בכל מה שאנחנו עושים כי כרגע אנחנו לא באמת מקבלים תמיכה חוץ מהמטה של החטופים, שבאמת, מנסים לעשות כל מה שהם יכולים, אבל אני חושבת שזה לא מספיק כי זה לא מגיע לכולם בסוף. אני מקווה לראות אותם בקרוב את יוסי ואלי. אני חושבת שבאמת חייבים להציל את מי שעוד אפשר, כי את בנות המשפחה שלי שאיבדתי, שום דבר כבר לא יחזיר אותן. אני רוצה להחזיר את אבא שלהן, ואני רוצה להחזיר את יוסי שיש לו שלוש בנות מדהימות, אישה מדהימה שמחכות לו בבית, שיצליחו לברוח ויצליחו לשרוד את האסון הזה שקרה להם וראו את יוסי נחטף מול העיניים שלהן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בעניין הזה שצריך להחזיר אותם - יש פה קונצנזוס מוחלט, ואין מי בארץ שלא רוצה להחזיר אותם בכל דרך אפשרית. היות ונגעתם בשאלות של זכויות שהוועדה הזאת טיפלה בהם, יש לנו פה את איש הביטוח הלאומי. הייתי רוצה לשאול אותך. אולי תתקן אותי, שבחוק סיוע למשפחות, אתם העליתם את הנושא הכספי לא אנחנו. אז יש מעגלים, באין מעגל ראשון – אז הולכים קירבה נוספת. 

<< דובר >> ענבל: << דובר >>   

ספציפית אצלנו ההורים של טל – היום ספציפית הם כן כאן, לרוב, הם פשוט נזקקים לעזור לעדי שחזרה מהשבי עם שני הילדים, ובהרבה מאוד משלחות אני יוצאת פשוט לחו"ל. אבל, רגע, אני לא מדברת רגע עלי. יש את סאשה שאימא שלו והחברה שלו והסבתא היו חטופים, האבא נרצח. בעצם, מי שעשה את כל ההסברה עד שספיר הבית זוג יצאה מהשבי, זה החברים שלו מהעבודה שהפסידו ימי עבודה כמובן, וכו' וכו', והם אפילו לא משפחה, הם חברים שפשוט נלחמו עבור החבר שלהם ובני משפחתו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני רק רציתי לוודא עם הביטוח הלאומי, האם המשפחות האלה, אם אתה מכיר אותן, אתה יכול לבדוק את זה, האם הן קיבלו את מה שאנחנו קבענו פה בוועדה או בחוק. ואם יש משפחה שאין לה את המעגל הראשון, אחת מאלה אמרו שאין להם את המעגל הראשון, אז צריך לעבור למעגל השני והשלישי. אז תבהיר לנו במשפט אחד את הנושא.  

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>   

אני מהביטוח הלאומי. הזכאות התחלקה לשני חלקים – להורים, ולבן בת זוג. בהינתן שאין הורים, או אין בת בן זוג, קובע החוק מה החלופות, למי זה עובר, לילדים בגירים. ובסופו של דבר, אם אין אף אחת מהחלופות המשפחתיות, זה באמת מגיע למי שטיפל בענייניו. אני די בטוח שהזכאות ניתנה, אני לא יודע במקרים הפרטניים לאיזה גורם במשפחה זה הגיע. אבל זה היה אמור להגיע למישהו.  

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שלומי, אני מציע למען העניין אולי באופן ישיר. אחרי הדיון, או מתי שתבחרו, תפגוש את האנשים האלה, תראה מה הם קיבלו, ובמה אפשר לעזור להם. אני מאוד מודה לכם. תודה רבה.  שוב, שנזכה לראותם במהרה חזרה, כל יום ויום מתפללים. תודה רבה. 

נחזור לנושא של האומנה עם המציעים. המציע הראשון פינדרוס. בבקשה. יש עוד הצעת הביטוח הלאומי של חברת הכנסת מירב בן ארי. ויש הצעת חוק של הביטוח הלאומי, של חברת הכנסת יסמין פרידמן. בבקשה, חבר הכנסת פינדרוס. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אני הייתי צריך להשתמש באופוזיציה להסכמות בחברת הכנסת יסמין, מבלי לדעת שמירב גם היא חתומה – אז למה הייתי צריך להתחנן על נפשי אצל מירב? אבל בסדר. לא ידעתי שיכולתי להשתמש במירב עצמה שהיא גם מציעה.... אבל בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתה היית מעדיף לבקש - - - 

 << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >>   

לא. אני מתחנן למירב, כי אני אומר לה זה גם חוק של יסמין, במקום לדעת שזה חוק גם שלה. הייתי אומר לה, תבואי, תדאגי לעצמך.... 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא ידעת שהיא גם מציעה. בסדר. 

 << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >>   

ניגש לעצם החוק. אדוני היושב-ראש, יש פה חוק, ואני אומר את זה בהקדמה, יש שני אפשרויות. יש חוק, ואפשר להתחיל בו הליכי חקיקה ובדיקות עם משרדי הממשלה מה יש להם לומר, ולנהל דיונים ותתי דיונים. אדוני היושב-ראש, זה גם תלוי בך בהמשך, זה לא המקרה. מדובר בחוק מאוד פשוט שבא לתקן לקונה ועוול. הוא לא בא לעשות איזשהו סדרים חדשים, להביא כספים חדשים לאנשים ולהתחשב בהם, יש פה לקונה, והיא פשוט מאוד, מובנת לכל אדם נורמטיבי מהרחוב. 

נולד, רחמנא ליצלן ילד עיוור, ילד בלי גפיים. אם הוא גדל אצל ההורים שלו, ביטוח לאומי נותן גימלה והכול בסדר גמור. אם שלחו אותו למשפחת אומנה, הוא לא מקבל את הגימלה. אומרים לך תקשיב, משפחת אומנה מקבלת גימלה, וזה מקבלת על ילד רגיל, על המטרנה, על החלב, על הטיפולים, על שכר הלימוד, על מה שצריך. הגימלה הרי לא אמורה להיות לו, רחמנא ליצלן, סליחה שאני אומר על הגפיים, או על העיוורון, או על בעיות שמיעה, היא לא קשורה לעניין. אומרים לו, לא – זה כפל. אתה לא יכול לקבל פעמיים. זה לקונה. משרד הרווחה נותן על אומנה כי הוא אמון על אומנה. העובדת הסוציאלית, מחלקת הרווחה, מי שאמון על האומנה, יש אגף למשרד הרווחה זה בסדר גמור. היה פעם במשרד הרווחה עוד מוסד שקראו לו ביטוח לאומי שעבר למשרד העבודה שהוא נותן גימלה על נכויות, וזה פשוט לכל אדם בר דעת הוא מבין שיש פה לקונה. ואז, כשאתה מתחיל לנהל דיון, אז קודם כל אומרים לך, יש בעיה חוקית, בחוק זה לא קיים כי - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כדאי שהציבור יידע שברגיל מקבלים 2,400 שקל לאומנה לילד. ילדים עם מוגבלות - זה בין 4,700 ל-5,000 שקלים. 

 << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >>   

לא אכפת לי שתקזז את זה. זה אני מראש אומר. זה שני דברים. אני אומר, אין בעיה, תקזז את זה. זה שתי גימלות שאין קשר ביניהן. אתה רוצה שבגימלה של משרד הרווחה לא להתחשב בנכות? לגיטימי, תגיד שהביטוח הלאומי משלם את הנכות, זה בסדר גמור, הקשר הוא לא נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני אומר, העובדה שילד רגיל מקבל 2,400, וילד נכה מקבל 4,700 שקלים, זאת עובדה. אני רוצה שהילד יקבל כמו כל ילד נכה אחר את כל הסכום לפי נכותו, זה מה שרציתי. 

 << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >>   

לצורך העניין כשאתה צודק, אולי הוא קיבל 2,000 שקלים יותר, 1,500 שקלים יותר, או 1,700 שקלים יותר, לא משנה. אבל על הנכות מדינת ישראל, הביטוח הלאומי מכיר לצורך העניין ב-5,000 שקלים לילד הזה, 6,200 שקלים לילד הזה, זה תלוי באחוזי הנכות שלו. אתה לא מתחשב, אתה אומר הילד הלך לאומנה, הילד לא יקבל את הזכויות האלה. ואז באים ומתחילים גם להתחשבן איתך. אומרים לך, תשמע, אבל זה עולה כסף. עכשיו, הרב אייכלר, אני אשאל אותך שאלה. בתכנון תקציבי, הרי אף אחד לא יודע כמה ילדים קטועי גפיים, רחמנא ליצלן ייוולדו בשנת 2024, נכון? יש הערכה. עכשיו, אתה גם לא יודע לצורך העניין אם הוא לא היה הולך לאומנה, הוא היה מקבל את הכסף. מאיפה הזכות ההגיונית לבוא ולהגיד, תשמע, מכיוון שהיה איזה לשכת רווחה קצת יותר אסרטיבית, וקצת יותר יצירתית, ועשתה יותר אומנות, אז בוא נחסוך לביטוח הלאומי. אבל הביטוח הלאומי – לא, אני צריך כסף בשביל זה. ואז האוצר אומר רגע, מי ישלם את זה. הדיון הוא פה לא תקציבי. הדיון הוא פה היגיון פשוט מאוד. יש פה לקונה, יש פה עוול, ואת העוול הזה צריך לתקן. ואף אחד שלא יבוא וינסה להשתמש בטיעון תקציבי בשביל למנוע את התיקון של העוול הזה. תודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. בבקשה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני רק אוסיף בקצרה. מעבר ללקונה, יש פה חוסר שוויון. למעשה, ילד גם נולד עם נכות, וגם לא יכול לגדול אצל הוריו, עובר למשפחת אומנה, הוא לא מקבל את אותן זכויות כמו ילד עם נכות שגדל אצל הוריו. יש פה חוסר שוויון נוראי בעיניי, זה דבר ראשון. דבר שני, אני חושבת גם על הורי האומנה. הרי ילד כזה אם הוא לא יכול לגדול אצל הורי האומנה, הוא מגיע לאחד מהמוסדות שהמדינה משלמת עליהם פי שלוש מהקיצבה הזאת. ולכן, אנחנו פה גם חוסכים כסף. גם מעודדים. הרי לקחת ילד אומנה עם קושי, אנחנו צריכים לנשק את הרגליים להורים האלה. אני מדברת איתם, והם מתקשרים אליי. ונכון, ביטוח לאומי משפה בכמה דברים. סתם אני אתן דוגמה. ביטוח לאומי לא מכיר ברכיבה על סוסים כמשהו טיפולי. יש הורים שאומרים, תשמעי, אני לא צריך את הכסף הזה אני בסדר. אבל אם היה את הכסף הזה אז הייתי חוסך, כי הילדה הזאת הספציפית היא לא תוכל לעבוד. אבל אני רוצה לחסוך לה את הכסף. אנחנו רוצים לחסוך לה את הכסף הזה. ולכן, יש פה איזשהו אי-שוויון שדורש תיקון שהוא מאוד פשוט. אנחנו מבקשים מיו"ר הוועדה לעזור לנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

תודה רבה. חברת הכנסת ביטון.


 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היושב-בראש, תודה ליוזמים, אמרה חברתי, ואמר את זה גם חבר הכנסת פינדרוס, זו באמת עוולה שחייבת תיקון. אחת הבעיות עם הביטוח הלאומי, זה לפעמים כשעולים הטענות שאין כפל קצבאות, או שמתכללים משהו. אבל בסוף, כאשר מדובר בילדים שמגיעים לאומנה, ובאמת, כפי שנאמר כאן, וכאפוטרופה, אני רוצה להגיד לאדוני, בעברי, הייתי עו"ד, הייתי אפוטרופוסית לילדים האלה. אז הם עושים שליחות מדהימה. ולקחת את הילד הזה מהשברים, ולטפל בו כאילו הוא שלך – צריך לקנות לו בגדים. הוא מתקלח, הוא אוכל, וקונים לו גם דברים. אז כאשר נותנים 2,400 – כבוד היושב-ראש, אתה יודע מה הערך. היום לקנות רק סט של בגדי חורף לשבוע הראשון, הלכו ה-2,400. כאשר מדובר בילד עם צרכים מיוחדים על כמה וכמה יש צורך לתת את הקיצבה הזו כי זה לא משנה איפה הילד הזה חי. ה בשבילו לצרכים ולשימושים הרפואיים שלו. 

אני רוצה לשתף רק בכדי שאדוני יבין. בזמנו כשהיו עושים תביעות למזונות, הייתה נטייה לבתי המשפט לקחת את הסכום מזונות ולקזז מהנכויות. בג"ץ עצר את זה, אמר סליחה, קיצבת הנכות בשביל נכותו, זה בשביל התרופות שלו, זה בשביל רכיבה לסוסים. היום יש המון טיפולים אלטרנטיביים שמסייעים לילדים עם אספרגר למשל, אתה חייב לתת להם אלטרנטיבה, זה כבר לא ריטלין. זה רכיבות על סוסים. זה בריכות, רק כך אתה יכול להציל את הנפש. ולכן, באמת, יש צורך לעשות הפרדה מוחלטת בין שתי הסוגיות האלה. תודה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אני רוצה משפט אחד להוסיף. אמרת שיש נכות במשרד הרווחה נותנים 4,000 שקלים. יש נכויות מוכרות בביטוח לאומי ויש מוכרות ברווחה. למשל, סכרת נעורים לא מוכר. יש דברים שהם לא מוכרים. זה לא אמור להיות קשור אחד לשני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בדיוק, כפי שאמרתם. צריך להסדיר את העניין הזה. יש לנו יועצת משפטית שלמדה ימים ולילות. נשמע מהם הנתונים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

אני אציין את הנתונים, אבל רק המסגרת החוקית. בעצם, לפי סעיף 46 לחוק אומנה לילדים, קבוע שהאומן יקבל מהמשרד במישרין, או באמצעות הגוף המפעיל תשלומים בעבור הוצאות שיאפשרו לו לספק את צרכי הילד, לרבות, צרכיו המיוחדים בהתאם לתוכנית הטיפול, לרבות צרכיו המיוחדים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

צרכיו המיוחדים זה לא לנכות. צריכה להבין, צרכיו המיוחדים – גם לילד רגיל יש צרכים מיוחדים. צריך להפריד שלא ייחשב שזה המיוחד. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו מכירים את זה, אבל תשמעי מאנשים בשטח. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

כדי לתקן לקונה, אתה צריך לדעת מאיפה היא נובעת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בוא נצא מתוך הנחה ששלושתכם יודעים בדיוק על מה מדובר. יושבים פה הרבה אנשים, וצופים בנו הרבה אנשים. כדי שהם יבינו, היועצת המשפטית תסביר בדיוק. 


<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

	כשחוקקו בעצם את חוק אומנה לילדים, קבעו שבעצם הסכום המוגדל עבור ילדים עם מוגבלות יינתן על-ידי משרד הרווחה למשפחות האומנה, והקראתי את הסעיף שמכוחו נותנים את התשלום הזה. אני כן אציין שלפי סעיף קטן (ב) אמורות להיות מותקנות תקנות ואישור הוועדה, ועדת העבודה והרווחה, שקובעות את סוגי ההוצאות ותנאים וכללים לתשלום, את גובה התשלומים ומנגנון לעדכון סכומיהם, וכן, כללים ומועדים לעניין ביצוע התשלומים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

מ-2016 לא הותקנו תקנות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

ולא התקינו תקנות מאז. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>   

התקנות הן בעבודה אינטנסיבית של משרד הרווחה, הן יוגשו בקרוב לוועדה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

שמונה שנים, למה לא 15? בוא נעשה את זה 2032. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני מחזיק פה ביד מכתב שנכתב למשרד הרווחה. פה כתוב שחוק אומנה לילדים, התקנות היו צריכות להיות פה עד ה-6 לדצמבר 2016. שמונה שנים כמעט. חוק אומנה לילדים שמירת תיק אישי, היו אמורות להיות מובאות ב-6 בדצמבר 2016. אני מבקש עכשיו ממשרד הרווחה, ולכל מי שנוגע במשרד הרווחה. אנחנו רוצים החורף הזה, מבקשים שעד 30 יום אני רוצה לראות את התקנות האלה מובאות לאישור הוועדה.  

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>   

אדוני, התקנות התעכבו בין היתר בעיקר בגלל שלא היה תקציב מדינה לא מעט שנים, ולכן, לא הצלחנו להביא אותן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

את לא צריכה להגיד לי למה לא היה. תגידי מתי זה כן יבוא. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

עדיף להגיד כן, נעשה. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>   

אני מהייעוץ המשפטי של משרד הרווחה. התקנות יוגשו בקרוב מאוד לשולחן הוועדה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני יכול לרשום לי שעד 30 יום זה יהיה פה. 

 << אורח >> רחל איגר לוין: << אורח >>   

אנחנו ממתינים לוועדת תעריפים, והיא עדיין לא התכנסה.  אנחנו רוצים לתקן את הסכומים של סל ההוצאות של משפחות שנוכל לבנות תוכנית טיפול יותר רחבה, וגם לתקן את דמי האחזקה שמשפחות יקבלו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מי צריך לעשות את זה? 

 << דובר_המשך >> רחל איגר לוין: << דובר_המשך >>   

אנחנו צריכים להגיש הצעה לוועדת תעריפים שבה החברים, האוצר, המשרד, שלטון מקומי, ולקבל אישור להוסיף, כי מדובר בתוספת תקציב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מתי ועדת התעריפים הזאת מתכנסת?

 << דובר_המשך >> רחל איגר לוין: << דובר_המשך >>   

כרגע אין לי תאריך. אנחנו נעשה את זה בהמשך. 

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

מכוח מה אתם מחויבים לוועדת התעריפים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שואלת היועצת המשפטית מאיזו סמכות חוקית אתם צריכים לחכות לוועדת התעריפים הזו?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

למה תעריפים?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

מכוח חוק צריכים להתקין תקנות, זה קבוע במפורש. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, אבל היא מדברת על ועדת תעריפים שיחליטו - - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא קשור לזה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

זה קשור, כי בתקנות נקבע עלויות אחזקה - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו לא רוצים עלויות אחזקה, אנחנו רוצים קיצבת נכות כמו כל ילד נכה. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>   

צריך להפריד בין הדברים. לגבי הצעת החוק והעלויות התקציביות שלה, יש לנו עדכון שנגיד אותו, שאני מניחה, ישמח מאוד את חברי הוועדה. בקשר לוועדת תעריפים -  תקנות תשלומים לאומן, כן דורשים את אישור ועדת התעריפים, כי בתקנות האלה כתוב את סכומי דמי האחזקה וסל ההוצאות. 


 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

זה לגבי האומנה.

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>   

	זה לגבי התקנות של תשלומים לאומן. לגבי הצעת החוק הזאת, אני אתן לגורם המקצועי שלנו לעדכן את הוועדה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

היועצת המשפטית של הוועדה אומרת שלפי החוק אתם לא חייבים לחכות לוועדת התעריפים.

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>   

לפי ההתנהלויות במדינה אנחנו כן. 

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

בכל אופן זה תקנות חובה על-פי חוק גם אם אין לכם את התקציב, בכל אופן, אפשר לקבוע את הכללים. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>   

אבל התקנות עצמן ממש מציינות את הסכומים. אני לא יכולה להתקדם בלי אישורה של ועדת תעריפים. 

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

	את מדברת על תהליכים פנים ממשלתיים, ואני מדברת איתך מה החקיקה מחייבת. החקיקה מחייבת אתכם לקבוע את סוגי ההוצאות, התנאים והכללים לתשלום, את גובה התשלומים, ואת המנגנון לעדכון הסכומים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מתי התכנסה הוועדה הזאת בפעם האחרונה, ועדת תעריפים?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

2016...

 << אורח >> רחל איגר לוין: << אורח >>   

בספטמבר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בספטמבר 2023, התכנסה פעם אחרונה וזה לא עלה שם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

למה זה לא עלה? 

 << אורח >> רחל איגר לוין: << אורח >>   

זה לא עלה כיוון שלא הייתה הסכמה בתוך המשרד לגבי הסעיפים הקטנים מה אנחנו נותנים למשפחה בדמי אחזקה, ומה אנחנו נותנים עדיין כסל תוכניות טיפול.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יש לי תחושה שהמציעים הצטרכו לרשום את הסכומים בחוק. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

הרב אייכלר, יש פה שני תהליכים. יש תהליך אחד כמו שאמרה היועצת המשפטית, ואנחנו אמרנו שתיאורטית כשקבעו את החוק הזה והלקונה נוצרה, המחשבה אולי הייתה מחשבה שמשרד הרווחה יהיה יותר נדיב, יותר יעיל בנושא אומנה. מתברר אחרי שמונה שנים, לא צריך ראיות, תשע שנים, מה שעובד – עובד. ביטוח לאומי יודע לקבוע נכויות. יודע להתמודד עם זה. אתה יודע את זה כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, הוא צריך לעשות את העבודה הזאת. אומנה יקבעו אומנה, בזה משרד הרווחה מתמחה. 

בנושא נכויות, הוצאות על נכויות, זו ההתמחות של ביטוח לאומי. וכמו שאמרה יסמין, אין סיבה שילד שהלך להיות במשפחת אומנה ולא במשפחה המקורית שלו, יקבל זכויות פחות מאשר ילד אחר, ולכן זה צריך להיות בביטוח לאומי. החוק הזה בא להפריד בעצם. בא להגיד יש פה שני דברים. מה שאומנה יעשו – שוועדת המחירים התחשבו בזה, לא התחשבו, זה שיעשו ככל העולה על רוחם עם האוצר, בלי האוצר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתה רוצה להוציא ממשרד הרווחה את הנושא של הנכול?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

של הנכויות. מי שיודע לעשות את זה – שיעשה את זה. נזכיר את נושא המרב"ד שאתה מכיר, שפתאום הוא צריך להתעסק בזה, זה צרות צרורות. ביטוח לאומי יודע להתעסק עם זה, שהוא התעסק בזה. 

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

המנגנון שהוצע על-ידי המציעים בהצעת החוק מציע שבעצם התשלום של גמלת ילד נכה ייעשה בעצם לאומן בזמן שהוא נמצא במשפחת האומנה על-ידי הביטוח לפי הנכות. אני גם אציין, בתקנות הביטוח הלאומי ילד נכה, תקנה 4(ב) גמלאות לפי תקנות אלה ישולמו כל עוד מתקיימים כל אלה. הילד הנכה אינו מוחזק בידי משפחת אומנה. זאת אומרת, ברגע שהוא מוחזק או נמצא או שוהה במשפחת אומנה, בעצם, כיום, מופסק התשלום האוטומטי של קצבת ילד נכה. אני רק מציינת את זה כהמשך למסגרת החוקית. ולכן, המציעים מבקשים שבעצם תשלום גמלת ילד נכה תמשיך לאומן. מבחינת המנגנון צריכה להיעשות עוד חשיבה משותפת של הגורמים המקצועיים מה הדרך הכי נכונה בעצם שהכסף הזה יעבור. אבל אין ספק שהגורם המומחה שהוועדות הרפואיות והכול זה הביטוח הלאומי. ולכן, מין הראוי לפי עמדת המציעים שזה יעבור דרך הביטוח הלאומי, והילדים האלה יהיו זכאים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יש מצב משפטי שהביטוח הלאומי מעביר למשרד הרווחה את הסכום של הילד הזה למשפחת האומנה הזאת?

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

אפשר לחשוב על מנגנון לקבוע בחוק אומנה לילדים שהסכום יהיה צמוד לקצבאות גמלת ילד נכה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא. אז הם יגידו לך שאין להם תקציב ברווחה. אז רוצה שזה יהיה בביטוח הלאומי.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

אני כן רוצה לציין שכיום בחוק הביטוח הלאומי יש הוראות שנוגעות לתשלום גמלה לא לזכאי עצמו, אלא למישהו אחר בכל מיני מקרים – לדוגמא, כשהזכאי נמצא במוסד, אז חלק מהתשלום מועבר, יש הוראות, וכן יש סוגיות שעולות בהקשר הזה, צריך לחשוב. כיום, חוק אומנה לילדים קובע שהגמלאות מועברות לאפוטרופוס, וכן זה ידרוש גם תיקון חקיקה, וגם חשיבה מקצועית מבחינת איך נכון לעשות את זה. אני כן חושבת משפטית שהדבר אפשרי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

רק הערה קטנה אם אפשר. בנוסף, עוד דבר שדורש תיקון יחד עם זה, זה שהרי אם אתה מגדל ילד נכה, מגיע לך הטבות שהן לא רק כספיות, למשל, הנחה בארנונה, או כל מיני דברים כאלה. הורה האומנה לא מקבלים את זה. מי שמקבל את זה אלה הם ההורים הביולוגיים. 

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

	היום, לפי חוק אומנה לילדים לסעיף 46(ז) קבוע, שילד עם מוגבלות שהמשרד הכיר בו לעניין סעיף קטן וכבעל צרכים מיוחדים עקב המוגבלות, זכאי במשפחת האומנה להטבות שהיו משולמות בעדו כילד נכה, אילולא היה מושם באומנה. לכאורה, מבחינת החוק, החוק כן התייחס לזה, וכן מאפשר. אבל בפרקטיקה - - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא קורה.

<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

	בסופו של דבר אני מניחה, וכן, אשמח לשמוע פה את הגופים השונים. בסוף, בשביל לקבל את ההנחות והזכויות, הם מבקשים אישור מביטוח לאומי לגבי דרגת הנכות וכו'. וממה שאני מבינה, שם בפרקטיקה הדברים לא - - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני יכולה לומר לך שאני מלווה כמה משפחות, זה בלתי אפשרי להשיג את האישור הזה. בלתי אפשרי. ולרוב, מי שמקבל את האישור זה - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

חברי הכנסת, היות ואני רוצה להמשיך את הדיון, אני מבקש משניכם, שניכם ידועים כדוברים טובים מאוד. תנו לנו לנהל את הדיון כאילו אתם יושבים פה ... 

 << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >>   

שלום, אני מנהלת שירות משפחה קהילה ואומנה במינהל מוגבלויות במשרד הרווחה. אנחנו כמובן בעד הצעות החוק הזאת ככל שאנחנו יכולים לסייע למשפחות ולתת לילדים את מה שהם זכאים, לחלוטין, אנחנו בעד זה. עשינו גם עבודה מאוד אינטנסיבית בתוך המשרד, ומאמצים מאוד רבים כדי לראות איך אנחנו באמת נותנים לילדים ולמשפחות אומנה את מה שהם זכאים. ככל הנראה, הצלחנו למצוא איזשהו בסיס או איזשהו מקור שיכול לסייע בתהליך הזה – "תקציבי" שיכול לסייע בתהליך הזה.  

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זו המילה הכי חשובה שרציתי לשמוע פה, כי אחרת הייתי מעביר את זה לביטוח הלאומי. 

 << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >>   

אז תיכף אני אפנה לתאיר, נציגת משרד האוצר שתסביר את זה ברמה של מונחים תקציביים. בגדול, אנחנו כן עשינו את כל המאמצים כדי לנסות למצוא את המקור. זה דורש עדיין עבודה על המנגנון של איך לעשות, ואיך לבצע את התשלומים, אבל זו כבר ישיבה מקצועית שאנחנו נוכל לעשות ברמת המשרדים. יש עבודה מאוד רציפה וטובה עם המוסד לביטוח לאומי. אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה.


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בסופו של דבר, הם הצטרכו לקבוע את הנכות של הילד. אז אתם חייבים לשבת איתם יחד. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>   

המקור התקציבי נמצא, אבל אנחנו לא בטוחים ברמת העבודה בין-ממשלתית, האם עדיף באמת שהמוסד לביטוח לאומי ישלם את זה, או שאנחנו נגדיל את דמי האחזקה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

את זה תסתדרו ביניכם מצידי. 

 << דובר_המשך >> נטלי מופסיק: << דובר_המשך >>   

זה בדיוק העניין. אנחנו צריכים לקיים על זה איזשהו דיון. כן, אדוני, יש משמעות לכל החלטה בהקשר של החוק שמונח בפני הוועדה. צריך לקיים על זה דיון רציני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני רוצה לתת למשפחה אומנת כזאת. אנחנו מדברים כולם על אנשים שאנחנו לא שמענו אותם. משפחת עמנואל בבקשה. 

 << אורח >> מרים עמנואל: << אורח >>   

תודה רבה על ההזדמנות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתם מחזיקים ילד באומנה שהוא בעל מוגבלות?

 << אורח >> מרים עמנואל: << אורח >>   

כן. אנחנו מחזיקים ילד כמעט שלוש שנים. לפניו היה לנו ילד אומנה לא עם מוגבלות. כיום יש לנו ילד שסובל  מכמה תסמונת יחיד במינו בעולם. יש לזה משמעות רפואית מאוד מורכבת ורחבה. ולפי הספר הוא זכאי ל-235% אחוזי נכות, הוא מורכב וקשה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שלומי, כמה זה בערך?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>   

7,873 שקלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

וכמה אתם מקבלים בפועל?

 << אורח >> מרים עמנואל: << אורח >>   

4,900 שקלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זאת אומרת, במקום 7,873, אתם מקבלים - - - 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

זה היה צריך להיות 7,000 שקלים, פלוס 2,500 שקלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ועכשיו אתם מקבלים?

 << אורח >> מרים עמנואל: << אורח >>   

5,290 שקלים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

חצי. חצי. הם היו צריכים לקבל – 7,600 פלוס 2,500 של אומנה רגילה. ביחס 10,000 שקלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כמה אתם מקבלים?

 << אורח >> מרים עמנואל: << אורח >>   

5,200. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

5,200, זה ממש 50%. נורא ואיום. אז קבעו פה קודם שצריך להעלות על נס את המסירות שלכם שאתם מוכנים ילדים כאלה לטיפול. אני יודע כמה זה קשה. ומהרבה אנשים שיש להם בבית ילדים עם מוגבלויות, זה שאתם לוקחים על עצמכם זו מצווה גדולה, אבל המינימום שמגיע לכם – אנחנו בעזרת השם, בזכות מציעי החוק, אנחנו בעזרת השם, נסדיר את זה. 

שלומי, בוא תעזור לנו במנגנון, איך אתם מתכוונים לעזור לנו אם משרד הרווחה כבר אמר את המילה שיש תקציב.  

 << אורח >> שלומית מלק: << אורח >>   

איך אתם מתכוונים לעזור?

 << אורח >> מרים עמנואל: << אורח >>   

רק בכמה מילים, רשמתי לי כנקודות, מה זה בעצם אומר להיות אומנה לילד סיעודי מורכב, אם לקחת בחשבון שמאז שהוא נולד היינו בערך כ-200 ימי אשפוז, שהוא היום בן שנתיים ושמונה חודשים. בכל הימים האלה זה בעצם הפסד ימי עבודה, ואם אפשר לומר אפילו לשנינו. זה גם המקום הזה שאנחנו ביום יום נדרשים לטיפול מאוד מיוחד, הוא ניזון רק בהזנה מסוימת לתוך הוריד. כמעט אין אנשים שעושים את זה, ואנחנו צריכים שלוש פעמים ביום להיות איתו. אף אחד לא יכול להחליף. זה אומר שאנחנו להיות בשעות מסוימות מחוץ לבית, או בכלל, לא לצאת מהעיר, לא להיות במרחק גדול מהבית. תמיד אחד צריך להישאר. אף פעם לא לצאת לא חופשים, לא לשום דבר, זה משהו שהוא מאוד מגביל.

כמובן, שיש בזה המון נסיעות. יש המון דברים שהם לא מתוקצבים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

למשל, לנסוע לבית החולים הלוך וחזור כל כך הרבה ימים, מי מממן?

 << דובר_המשך >> מרים עמנואל: << דובר_המשך >>   

אנחנו יכולים להגיד שזה אלפי שקלים שיצא לנו בזמן של אשפוזים, למשל, אם יש לנו החלפה סטרילית בתוך בית חולים, אפילו אחיות בית החולים לא עושות את זה, זה רק אנחנו עושים בתוך בית החולים ושנינו צריכים להיות. אז אנחנו מתחלפים אחד עם השני. המוניות – זה אלפי שקלים. תקציב נורמלי של מכון סאמט, זה עד 500 שקלים בחודש השתתפות. כמובן, זה סוג של עונש מסוים. אנחנו רואים את המקום של ההורים הביולוגיים. אנחנו פוגשים אותם הרבה. אנחנו באשפוזי יום כל שבוע, מעבר לאשפוזים. אנחנו רואים אותם מקבלים את הזכויות. אנחנו עושים את זה בהמון אהבה. הילד שלנו הוא מתנה מדהימה. הוא ילד מיוחד, אבל באיזשהו מקום פה הייתה הפנייה - - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

פשוט מדהים. תקשיבי, אתם כל כך מרגשים, אין לי מילים. פשוט אין לי מילים. אני לא יודעת איך להגיד תודה לאנשים כמוכם, אני פשוט לא יודעת. כל כך לא מובן מאליו. יש לכם גם ילדים שלכם?

 << אורח >> מרים עמנואל: << אורח >>   

יש לנו חמישה ילדים שלנו, והם כולם מגויסים למטרה הזאת, שזה בעצם שינה את כל הבית שלנו. כמובן שהם נמצאים הרבה באשפוזים, אפילו בחתונה של הבת שלנו, היינו צריכים לצאת לטפל בילד הזה. אין בזה שום עיגולי פינות, זה משהו נורא שתופס אותך מהרגע שאתה קם, תכנון תמידי כל הזמן. אנחנו באמת לא אומרים את זה ממקום של – מחפשים איזושהי הערכה. אנחנו בסך הכול רוצים שתעזרו לנו שלא נשחק. אנחנו רואים את עצמנו גם עוד שנים בעזרת השם מלווים אותו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני חייב לומר שבזכות אנשים כמוכם העולם קיים. 

 << דובר >> אליהו בן מויאל: << דובר >>   

אני מייצג את עמותת "מיוחדים", ילדים עם צרכים מיוחדים. אבא לשתי ילדים עם צרכים מיוחדים, ושדולת הנכים בכנסת. אני רוצה קודם כל לחזק את ידיך – אשרייך. אני חושב שכאן יש פה איזשהו מהלך לא צודק בין אומנה לחוק אומנה שמגיע תקציב בנפרד, לבין גמלת נכות שמגיע לילד, אם הוא היה ילד שלה ביולוגי, אז היא הייתה מקבלת את הנכות שלו במאה אחוז, לפי גודל הנכות שלו. כאן, עשו איזשהו מהלך שצריכים לבדוק טוב, טוב במערכת שהפרידו שני דברים ולא נתנו את העיקר, נתנו את הטפל – אומנה, קחו את אומנה ואת הנכות הבסיסית, אף אחד לא מקבל את זה. אז מישהו פה נהנה מזה. פה אני ממש מחזק את ידיך. אנחנו יודעים מה זה לטפל בילדים מיוחדים. אני מחזק אותך. אני ואשתי פה, יישר כוח. נמשיך לדבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

תודה רבה. משרד האוצר. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

אני באמת אתייחס להמשך הדברים של ענבר. כאמור, משרד הרווחה בעקבות הדברים שעלו כאן, הגמלה של ילדים נכים שנמצאים באומנה, היא הייתה לאורך השנים נמוכה יותר מכל מיני סיבות, בעצם, בגלל שגמלת ילד נכה עלתה והדמי אחזקה, ועוד תוספת שניתנו במשרד הרווחה לא עלתה בהתאם, ומשרד הרווחה באמת החליט לבצע את התיקון הזה, ולהקצות לנושא הזה את הכסף שהמהלך הזה באמת יעלה. אם יש שאלות נוספות אשמח להתייחס. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אני שואל אם לכם יש התנגדות שהילד שנמצא אצל עמנואל יקבל מביטוח לאומי קצבת נכות?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

אין לנו שום התנגדות מקצועית. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

ושוועדת המחירים במשרד הרווחה תתחשב בזה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

אני אומרת, אין התנגדות מקצועית, אבל למהלך הזה יש עלות תקציבית במשרד הרווחה - - - 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

איך יכול להיות לה עלות תקציבית אני שואל? הילד הרי אם הוא לא היה מאומץ היה מקבל מביטוח לאומי. זה קצת מבלבל אותי כשאת אומרת עלות תקציבית, אני ידעתי את זה מראש. אם הילד היה נשאר בבית, הוא היה מקבל 7,000 שקלים. עכשיו, שהוא לא נמצא בבית – הוא מקבל 5,000 שקלים.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

אני אשמח להסביר. כשאנחנו אומרים עלות תקציבית, המשמעות היא כמה הדבר יעלה בדלתה מהמצב היום למצב שבו הוא יתחיל לקבל את הגמלה. לא מול העולם התיאורטי שלא קיים שבו הילד לא יצא. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אבל כשאתם מחשבים בביטוח הלאומי גם ילדים ייוולדו ב-2024, אתם לוקחים בחשבון כמה - --

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

לוקחים בחשבון גם כשיש 630 ילדים באומנה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

כמה ילדים באומנה יש נכים?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

630 ילדים. בערך קבוע כל שנה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

באיזה אחוזי נכות, מה הממוצע של אחוזי נכות?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

עדיף שמשרד הרווחה התייחס. 

 << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >>   

אנחנו יכולים לתת הערכה משוערת כי באמת הרוב המכריע של הילדים בעצם מעולם לא עברו ועדה רפואית של ביטוח לאומי, ואנחנו לא יודעים בדיוק מה אחוזי הנכות שהם זכאים להם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

שזה פשוט הזייה...

 << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >>   

אנחנו יכולים לשער שילדים שנמצאים באומנה, גם אם ילד עבר לפני כמה שנים טובות איזושהי ועדה רפואית עם השנים, עם ההתפתחות, המצב לחלוטין יכול להשתנות, ולכן, אנחנו לא יודעים מה תהיה הזכאות שלו היום. אנחנו משערים היום שיש לנו בערך כ-20%, מתוך ה-600, 630 ילדים כ-20% שהם בערך ברמת התפקוד של 188%, 235%, וכ-10%, 15% שהם נמצאים ב-50% זכאות, והשאר הם בטווח של 100% - - -


 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

זה אומר לצורך העניין, אם אני מחשב פלוס, מינוס, 20% מהילדים זה עוד 60 אלף שקל בשנה?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

העלות התקציבית של המהלך של התיקון הזה - נאמדת ב-6.5 מיליון שקלים. היום, ילדים שזכאים ל-50% נכות, הם הקבוצה היחידה מול ה-100%, 112%, 188%, 235%, שבמצב שבו הם יקבלו דמי אחזקה ועוד גמלת נכות, זה בעצם ירע את מצבם תיאורטית. כלומר, לכל שאר הקבוצות, הן אמורות באמת לקבל יותר במציאות  של 2,400 שקלים דמי אחזקה, ועוד קצבת נכות. הדלתה הזאת לשנה, ל-630 ילדים, למעט הקצת ילדים האלה שבעצם המצב הזה בעצם גורם כאילו צריכים לקבל פחות, זה עולה 6.5 מיליון שקלים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

ה-6.5 מיליון שקלים, הרי אם לא, גם לפי דבריכם, לפי דברי משרד הרווחה, הרי תעבירו את זה למשרד הרווחה בכל מקרה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

נכון. משרד הרווחה כבר תכנן לשלם את הדבר הזה - - - 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אז אין פה בעיה תקציבית בחוק אם כך. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

אני אומרת, ככל שמשרד הרווחה – כרגע זה הוצג, יממן אין שום התנגדות - - - 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

אבל חבר הכנסת המציע שואל מה ההבדל אם המנגנון יעבוד כך שהביטוח הלאומי לשם את הגמלה, זה יהיה בדיוק אותו כסף – 6.5 מיליון שקלים שציינת כמו עם משרד הרווחה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

נכון והמקור התקציבי יהיה משרד הרווחה, זה הכול. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אבל למה הוא צריך להיות משרד הרווחה ולא ביטוח הלאומי? אבל למה? למה משרד הרווחה—

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>   

אדוני, אולי אני אענה על זה, אלה שאלות שהן בעיניי יותר משפטיות מאשר תקציביות דווקא. יש כל מיני השלכות האם הביטוח הלאומי ישלם, או אנחנו נשלם. לצורך העניין, אם ביטוח לאומי ישלם, אז מי יגיש את התביעה? אם הורים אומנים יגישו תביא לביטוח הלאומי, הפרטים של הילדים לא תמיד אמורים להיות חשופים. יש כל מיני שאלות שצריך לדון בהן. הרעיון של משפחות אומנה מצבם יושווה לכל דמי אחזקה של אומנה רגילה ועוד התוספת של גמלת ילד נכה בהתאם למצבו של הילד, מקובל עלינו ונמצאה לזה מקור תקציבי. 

עכשיו השאלה היא רק האם משרד הרווחה ישלם או הביטוח הלאומי ישלם. מאחר ואני מבינה למה אדוני חותר, התיקון הזה, ככל שיוחלט שמשרד הרווחה ישלם, התיקון הזה לא יחכה לוועדת תעריפים, בגלל שאני מניחה שזה מה שמדאיג את אדוני. 


 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

לא. מדאיג אותי משהו אחר. אני אמרתי ליושב-ראש, מה שהכי מדאיג אותי, אני אגיד לכם את האמת. אני נמצא פה בכנסת מספיק זמן. כל ועדה רפואית נוספת שמוקמת במדינת ישראל, היא אסון לאזרחיה. אני אומר לך, היא אסון לאזרחיה. אני אביא לך את המרב"ד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

היא לא אומרת שמשרד הרווחה יעשה את הוועדה הרפואית, ביטוח הלאומי יעשה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אבל הינה, למשל היום, אתם לא מכירים בסכרת נעורים, והביטוח הלאומי מכיר. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>   

אנחנו נתקן את זה. זה בדיוק מה שאנחנו אומרים.  

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני רוצה להגיד מה שמפריע למציעים, וגם החשש שלי. אנשי הרווחה שומעים אותי? יש לי חשש שהשנה יש לכם מקור תקציבי. מה יהיה בשנה הבאה, בעוד שנתיים? הביטוח הלאומי הוא דבר קבוע שאין שאלה אף פעם אם יש לו תקציב, או אין לו תקציב. אצלכם, מחר בבוקר, יבוא איזה פקיד ממשרד האוצר, ויגיד למשרד הרווחה, תקצץ, אני לא יודע מאיפה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>   

אני אשמח להתייחס. בגלל שהאוכלוסייה של הילדים שנמצאים באומנה, אנחנו מדברים על 630 ילדים, המספר הזה לא עולה משמעותית, או משתנה משמעותית כבר הרבה שנים. נשמח שיהיו יותר. אבל בגדול, המספר הזה נשאר די קבוע. זה לא סכום ה-6.5 מיליון שקלים שאני אומרת, למעט, עדכונים כאלה ואחרים של מדד. לכן, הסכום הזה בגדול הוא חד-פעמי, בבסיס הוא פעם אחת, והוא לא עומד להשתנות בצורה מאוד משמעותית. לכן, פעם אחת צריך להקצות את הסכום הזה בבסיס, ואין צורך בעתיד - - -

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

מבחינה משפטית אני צריכה להציג בפני חברי הכנסת רק את העניין, שאם מתקנים כפי שהצעת החוק מציעה במנגנון אחר שנדבר עליו אז הכספים האלה מובטחים, כי על פי חוק הם חייבים. למרות שנציגת האוצר אומרת שיש מקור תקציבי, הדברים יכולים להשתנות. וכיום, על-פי חוק, אין להם את החובה לתת להם את ההצמדה הזאת שזה יהיה בדיוק בסכומים של גמלת ילד נכה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בגלל זה אנחנו מתעקשים על חקיקה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

זה כבר נתון להחלטתכם...

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יש לי עוד נקודה אחת שאני צריך להבהיר פה, שאתם תבהירו לנו. את אמרת את זה ממשרד הרווחה את השאלה מי התובע את הכסף, בדרך כלל, זה או ההורה או נכה. פה, האומן הוא התובע, או איזשהו עובד סוציאלי שמכיר את הילד, משרד הרווחה שהוא אחראי עליו שהוא יהיה התובע. האם יש סמכות למשרד הרווחה לבוא ולתבוע מהביטוח הלאומי?

 << אורח >> שלומית מלק: << אורח >>   

דיברתם עד עכשיו על תקציבים. אבל מתוקף ההכרה בביטוח לאומי נגזרים עוד הרבה דברים. למשל, הנגשה לבית של ילד באומנה. אומנה היא סידור זמני בהגדרה, וילד שנמצא בבית אומנים שיש שם ילדים בני ארבע - - - לא מגיע להם שום תקציב להנגשה, הם לא יכולים לקבל את האישור, קודם כל מביטוח לאומי, אבל אחרי זה, זה בית זמני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מאוד חשובה ההערה שלך. אתם חשבתם על זה? עניין של הנגשה לדיור. 

 << אורח >> שלומית מלק: << אורח >>   

ודברים נוספים שאין אפשרות לאומנים לקבל. אין להם מעמד משפטי בעצם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

רכב נכה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה משרד הרווחה יכול לממן? 

 << אורח >> שלומית מלק: << אורח >>   

ועל-כן, הם לא האפוטרופסיים בעצם, הם לא יכולים להיות אפוטרופוסים לרכוש. יחד עם זאת, הם לא יכולים לקבל עובד זר. אם ילד צריך באמת עובד זר, הם לא יכולים לקבל עובד זר.


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

למה?

 << אורח >> שלומית מלק: << אורח >>   

אין להם אפשרות לקבל עובד זר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

גם את זה צריך להוסיף. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>   

 אין אפשרות מהבחינה הפרקטית. לכאורה הם זכאים מבחינה משפטית. זה כן דבר מאוד חשוב שאת מעלה בפער שבין המשפטי לבין הפרקטי. אולי אפשר לשאול את משרד הרווחה כמה ילדים עם נכות של 235% אכן קיבלו סיוע של עובד זר שהם זכאים לו. 

 << אורח >> שלומית מלק: << אורח >>   

עוד דבר אחד מתוקף הדברים. טיפולים רפואיים, צריכים לגשת להורים הביולוגיים. יש המון טיפולים רפואיים, כל טיפול רפואי – למשל ילד שהולך לטיפול שיניים ואין לו הורה שלא נמצא בעניינים, הורה לא מתפקד, ולא חותם, ילד כזה מחכה חודשים ארוכים. כדי לקבל טיפול שיניים, צריך חתימת בית משפט, והוא סובל בינתיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה נושא כללי באומנה. אני נתקעתי פה בעניין הזה של הדיור. שלומי, תזכור את השאלה הקודמת שלי אליך. אם אין להם הנגשה בדיור, אז יש לנו בעיה קשה מאוד, או עוד זכויות כאלה. אבל השאלה הראשונה שרציתי לשאול אותך, האם אתה יכול לעשות עבודת צוות יחד עם משרד הרווחה, שאתם כוועדה שמחליטה על הנכות, אתם קובעים את הדבר. אתם תודיעו לנו גם מי צריך להיות התובע, אם זה עובד סוציאלי, אם זה האומן, אתם תקבעו לנו. תן לנו תוכנית איך אתם משלבים את הביטוח הלאומי איתם, ואז, נדבר עם המציעים האם הם עומדים על זה בכל תוקף שזה יהיה רק בביטוח הלאומי, או שהביטוח הלאומי מעביר למשרד הרווחה והם מסכימים. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>   

תודה, אדוני. אני לא יודע מי היה פה ב-2016, כאשר עבר חוק האומנה אני הייתי. ואני זוכר היטב מדוע ב-2016, נקבע שאנחנו לא משלמים את קצבאות ילד נכה. דרך אגב, אנחנו לא משלמים למשפחת אומנה שום קצבה. שום קצבה, גם לא קצבאות שאירים שעוברות לגורם אחר ששומר על הכספים עבור הילד. כי הייתה תפיסה טיפולית, אינני יודע מה, שאותו משרד העבודה והרווחה שאמרה – לא טוב שמשפחת אומנה תקבל תקציבים מכל מיני מקורות. טוב שהם יקבלו את מלוא הסכום ממשרד הרווחה, והם יקבלו את מלוא הטיפול. זה באמת היה הבסיס. והוא בסיס שהוא נכון עד היום לגבי כל הקצבאות האחרות שאינן משולמות למשפחות אומנה. אלא מהי, בשעתו, הסכומים שדובר עליהם, קצבאות הילדים, היו נמוכות או שוות למה שניתן ממשרד הרווחה, ולכן, לא חשבנו שנגרם עוול. וחלילה לנו מלחשוב. ואני מסכים לחלוטין שהמצב שהגענו אליו היום בעקבות דברים טובים, בעקבות 2018, 2020, כל הרפורמה שנעשה בנכות שהגדילה מאוד גם את קצבאות ילד נכה, באמת, הובילה לעיוות שבאמת צריך לתקן אותו, שלפיו אם אתה משפחת אומנה, אתה מקבל פחות. זה באמת עיוות שצריך לפתור אותו. 

עכשיו באמת השאלה, איך אדוני, ובאמת, מה שאדוני אמר, זה דבר שאנחנו רוצים ושמחים לחשוב. שמחנו מאוד לשמוע שיש מקור תקציבי למשרד הרווחה. אם הם עדיין מאמינים במה שהם חשבו ב-2016, אז נמצא דרך שאנחנו נקבע את אחוזי הנכות על מנת שתהיה השוואה, והם, על פי הדבר הזה, יאזנו למשפחות האומנה את הסכום הנוסף הזה. זאת לתקוותי תהיה דרך, וזה לא יפגע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ומה עם הדיור למשל?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זכויות מסביב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זכויות דיור - הנגשה.

 << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >>   

שמעתי שאמרת שהיו מקרים פרטניים. לכאורה, אומר החוק, שכל זכות והטבה שניתנת בעד ילד, תינתן גם למשפחת אומנה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

נכון, אבל זה לא קורה בפועל. לא קשור לחקיקה, אבל זה משהו שדרוש פתרון. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>   

לא קשור לחקיקה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כמה זמן ייקח לך שלומי לשבת עם משרד הרווחה, לגבש איזושהי הצעת חוק כדי שנוכל להביא את זה לדיון? 

 << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >>   

זו לא תהיה הצעת חוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הצעת ביצוע. תוך שבועיים אתם תוכלו לבוא אלינו עם תוכנית מגובשת.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

הרב אייכלר, אני רוצה להבהיר, ואני חושב שהיטיבה, באמת, זכית בעו"ד בוועדה טובה מאוד, והטיבה להגדיר את זה. בסוף, יש איזשהו דבר, ובכוונה, אני כל הזמן חוזר למרב"ד. אני לא ירפה מזה. בסוף יש גוף יציב במדינת ישראל שיודע להתמודד עם המושג של נכויות עם כל המשמעויות של זה. הוא יודע לקבוע, הוא יודע להוציא אישורים, כולם מסתמכים עליו, משרד התחבורה מסתמך עליו, כל המשרדים היום מסונכרנים מול המחשבים של ביטוח לאומי. הוא המאסטר בעניין הזה, הוא יודע להתמודד עם זה. 

אני מסכים עם מה שהוא אמר. אני יכול להבין את מה שהוא אמר שעמד בהיגיון של 2016, שאומר – ההורים המאמצים לא נכנסו בנעליהם של ההורים הביולוגים. מי שנכנס בעצם כאפוטרופוס, זה משרד הרווחה ולא ההורים, אני מוכן לקבל את זה. אז אין לי שום בעיה שכל זמן שהילד נמצא באומנה, הדרך, הצינור שזה יעבור זה יהיה דרך משרד הרווחה, זה בסדר. הגוף שיהיה אחראי לקבוע, לממן, לתת, לאשר, יהיה הביטוח הלאומי. למי הכסף יילך? כמו שאמרת, מצידי, שהביטוח הלאומי יעביר למשרד הרווחה, ורק משרד הרווחה מעביר להורים, כי הוא זה שעומד מול ההורים. אני מסכים, בסוף צריך להיות איזשהו אפוטרופוס, ומי שמקבל את ההיגיון. אבל ההיגיון הזה לא יכול ליצור בית חולים ליד, כמו שמשרד הבריאות לא יכולים ליצור ליד משרד התחבורה גוף שבודק בריאות של נהגים. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>   

לגבי הוועדה, אני, לפחות, הקטן, חושב שאתה צודק. הוועדה צריכה להיות הוועדה שהביטוח הלאומי קובעת על מנת שלא יהיה פער, חד משמעית. לגבי הבסיס התקציבי, אם זה בסיס משרד הרווחה, אם יש פה הבטחה שיש בסיס תקציבי, זה כבר נראה לי פחות משנה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

משנה. בעוד שנתיים יהיה פה דיון, ויהיה קיצוץ, אז משרד הרווחה – פלייט - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לכן, אני מציע, ויש לנו את ההתלבטות הזאת, חבר הכנסת פינדרוס, שביום מין הימים לא יהיה כך, פשוט, היום אומרת נציגת האוצר בעצם שזה כסף קטן יחסית שלא יוכלו לפגוע בזה. 

 << דובר >> אליהו בן מויאל: << דובר >>   

יש פה איזושהי הבנה בנושא של החלוקה של התקציב, כמו שהוא אמר. נכון, היה דיון ב-2016, המשכנו והמשכנו עד היום הזה. הרי אם הביטוח הלאומי יהיה רשאי לתת את הקצבה של הילדים למשפחת אומנה, הרי יש את האפוטרופוס הכללי שהוא מנהל את העניינים ובפיקוח שלו למה שקורה לגבי הקצבה של הילד ומה נעשה בקצבה, יש פיקוח של האפוטרופוס הכללי.  

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >>   

קצבת הנכות באופן כללי נועדה לרווחת הנכה ללא אפליה גילנית. ומה שקורה כאן, כיוון שמדובר במשפחות אומנה, נוצרת אפליה שזה דבר שחייבים לתקן אותו מהשורש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

תודה רבה. אני מסכם את הדיון באמירה הזאת שגיבשנו פה.  אנחנו מבקשים תוך שבועיים, ניתן לכם 20 יום, תוך 20 יום שיהיה מגובש תוכנית ברורה על-ידי הביטוח הלאומי, ומשרד הרווחה והאוצר, איך להשוות טוטלית את הילד הנכה שנמצא באומנה, לילד נכה שנמצא בבית לפי דרגת הנכות שלו. הא ותו לא. ברגע שאתם תעבירו לנו את הדבר הזה, אנחנו ננסה לגבש את הצעת החוק באופן מוסכם עם המציעים. ובמקביל, אני רוצה תוך 30, או 40 יום, אני יכול להיות נדיב, את התקנות מ-2016. אנחנו לא מוותרים על זה. אני רוצה להודות לכל המציעים ולכל המשתתפים פה. תודה רבה. 

הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>