פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 ועדת הכספים 26/12/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 280 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ד בטבת התשפ"ד (26 בדצמבר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2024 בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 – בהשתתפות היו"ר הנכנס של הרשות לניירות ערך << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל סימון מושיאשוילי אליהו רביבו מיכל שיר סגמן מוזמנים: עודד שפירר – מנכ"ל רשות לניירות ערך רן ריפולד – חשב הרשות לניירות ערך יוסף זינגר – יו"ר רשות לניירות ערך אמיר וסרמן – יועץ משפטי, רשות לניירות ערך אילן פלטו – מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות נמרוד ספיר – מנכ"ל איגוד בתי השקעות משה קאשי – מנהל תחום פיננסים, לובי 99 – חברה לתועלת הציבור ייעוץ משפטי: תמר בנתורה עופרי נודל מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: תמר פוליבוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2024 בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את היושב-ראש החדש של הרשות לניירות ערך, ספי זינגר. פעם ראשונה שאתה כאן בוועדה. לפני שאנחנו מברכים אותך, אני רק רוצה להגיד לוועדה, שאתמול דיברתי עם ליאור מושייב, החייל שאתמול בוועדה אמר שהוא איננו מקבל שום סיוע מהמדינה והעסק שלו ושל אחיו קורס. דיברתי אתו אתמול, והוא ביקש סיוע מכמה משרדי ממשלה וקיבל תשובה שלילית. יש מקום ששם הוא לא ביקש. על כל פנים, אני אמרתי לו שיגיש את הבקשות, וגם אם תהיה לו תשובה שלילית, שהוא ימסור לי. יכול להיות שאם זה יישאר במצב כזה, אני אביא את זה לדיון כאן בוועדה, את המקרה שלו כדוגמה לכל מה שקורה בעניין הזה של חיילי המילואים, שזה דבר שאי אפשר להאמין שקורה. אבל לפי מה שהוא תיאר אתמול, זה קרה. יכול להיות שבמשרד האוצר צודקים, שהם אומרים שהיות ולא היו בקשות, אי אפשר היה לעזור לו, אבל זה לא משנה, צריך לפתור את הבעיה הזאת. אם אכן לא יהיה פתרון, אני אביא את זה כאן לדיון בוועדה. אנחנו לא יכולים לעבור לסדר היום על הסיפור הזה של ליאור מושייב כמשל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ישר כוח, אדוני יושב-ראש הוועדה, מדהים שאתה מציין שמדובר על זה כמשל. רק לדייק את זה, זה לא נכון שהוא לא הגיש בקשה. יש פלח אוכלוסייה מסוים, שבגלל שאין לו ותק ואין דוגמת השוואה, בגלל זה הוא נפלט לגמרי, אבל יש בקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, זה עסק חדש. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עסק חדש, כשיש מצב כזה של מלחמה, ושלא לדבר על זה שהוא חייל במילואים והוא נמצא איפה שהוא נמצא. המציאות הזאת לא יכולה להיות, שאנחנו נעבור על זה לסדר היום, ולכן דיברתי איתו אתמול פעם נוספת מעבר למה שדיברנו כאן בוועדה, וביקשתי ממנו שיגיד לנו מה התקדם. אם זה מסתדר, מצוין. אם זה לא מסתדר, אנחנו נביא את זה לכאן לדיון ונקרא לכל משרדי הממשלה שעסוקים, אמורים להיות עסוקים בעניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפתרון הוא פשוט, מקדמות לחיילי המילואים שיש להם עסק, גם בלי שיגישו, זה הדבר הראשון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בינתיים הם לא עושים את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ייאמר, בוא נגיד לחובתנו, שלא דרשנו את זה. הם היו צריכים להבין את זה לבד, אנחנו צריכים לדרוש שתהיה מקדמה ראשונה לחיילי המילואים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמעת אתמול את אמיר דהן, הוא אמר: אין לי את הרשימות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא לא, אתמול הוא אמר שהוא כבר קיבל את הרשימה, ולכן בגלל שהוא קיבל את הרשימה, הוא צריך לעשות את זה. הסיפור של מושייב הוא סיפור של עסק חדש שעלה פה בוועדה. נתנו פתרון לעסקים חדשים, שמגישים חודש או חודשיים אחורה וזה לא נותן להם מספיק מענה, אבל חייבים להחריג בנושא הזה את חיילי המילואים, וזה הפתרון שיש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, אני חושב – והצענו את זה אתמול – שהגיע הזמן שעסקים בבעלות חיילי מילואים ייכנסו למסלול האדום; שייכנסו למסלול האדום ויקבלו פיצוי מלא של 100%. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> צריך שיהיה לו שקט כלכלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הצענו את זה אתמול, אני מציע שנאמץ את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מדבר רק על המקרה שלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, בוודאי, כל עסק בבעלות של חיילי המילואים צריך להיכנס למסלול אדום, ולא משנה באיזה מקום בארץ הוא נמצא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל הארץ – נכון, בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. בסדר, אני עכשיו מחכה לזה, ואני אביא את זה כאן לדיון. אדוני יושב-ראש הרשות לניירות ערך, תדע שמערכת היחסים בין ועדת הכספים לבין הרשות לניירות ערך היא מערכת יחסים חשובה, מאוד חשובה. זה אחד הגופים הכלכליים החשובים ביותר במדינה. הרשות לניירות ערך, יש לה מעמד בלתי רגיל מבחינת החקיקה שהיתה בעניין הזה, ואני שמח שאתה כאיש מוכשר שאנחנו מכירים כאן בוועדה, אנחנו מכירים אותך הרבה שנים קודם – גם איש מוכשר וגם הניסיון שלך בגופים כלכליים מאוד חשוב לנושא הזה שאתה עכשיו מופקד עליו – אני שמח שאתה כאן, ואני מקדם אותך בברכת ברוך הבא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כולנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ושיהיה לך בהצלחה בשם כל הוועדה, שיהיה לך בהצלחה וסיעתא דשמיא. אתם מגישים את התקציב של הרשות לניירות ערך. אם אכן יתברר שזה בסדר והכול כמו שצריך, אנחנו נצטרך לאשר את זה, זה החוק. ספי, הבמה לרשותך. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> קודם כל, תודה רבה. זה משמח אותי לשוב לוועדת הכספים. כמו שאמר היו"ר, הייתי פה לא מעט שנים בכל מיני תפקידים, ועכשיו אני בתפקידי כיו"ר רשות ניירות ערך, אז זה משמח ואפילו מרגש. גם אנחנו רואים את הוועדה כשותף מאוד מאוד חשוב שלנו. העבודה יחד עם ועדת הכספים. יש הרבה מאוד אתגרים על הפרק. אנחנו חושבים שזה דבר חשוב מאוד, ערך חשוב מאוד, ואנחנו גם מקווים לבוא לוועדה בזמן הקרוב עם דברים, הצעות ורעיונות להתקדם יחד ובשיתוף פעולה עם הוועדה. אנחנו מניחים היום את תקציב הרשות על שולחן ועדת הכספים לאישור ועדת הכספים. אני אגיד אולי בקצרה כמה מילים קצת על הפעולות שנקטנו ברשות בתקופת המלחמה, הדברים המהותיים – אני מבין שהיה על זה כבר דיון, אז אני אגיד את זה בקצרה – וקצת על האתגרים שאנחנו רואים לפנינו לשנת 2024. אני חושב שההחלטה הראשונה שקיבלנו והיתה חשובה מאוד היתה החלטה על פתיחת הבורסה. בסופו של דבר, הבורסה בישראל עבדה באופן רציף לאורך כל תקופת המלחמה. לא היה יום אחד, לא היה רגע אחד שהיא עצרה. זה מסר ערכי חשוב, זה מסר כלכלי חשוב. אני חושב שזה מלמד על החוסן של הכלכלה, ואגב, זה גם מלמד לא מעט על הבגרות של השוק. ההתנהלות של השוק בתקופת המלחמה היתה בוגרת ואחראית, וגם זה ערך ומסר חשוב ביחס לשוק. מבחינת הרשות, חילקנו את הפעולות שלנו לשתיים: הקלות, בעיקר בהיבטים פרוצדורליים, ומהצד השני, הקפדה – ואפילו הקפדה יתרה – על המהות, על הדיווחים, על זה שהציבור יקבל את המידע שהוא צריך לקבל. בהיבטי ההקלות, הדבר הראשון שעשינו היה דחייה של מועדים, שהמרכזי שבהם היה דחיית מועדי דוחות, הרבעון השלישי של החברות הציבוריות, מתוך הבנה שהמלחמה פגשה את החברות ממש ממש בסמוך למועד הדוחות, ולכן נכון היה לאפשר להם דחייה של חודש בהגשת הדוחות. נושא נוסף היה דחייה של מבחנים. הרשות מקיימת לא מעט מבחני הסמכה ליועצי השקעות וכדומה, אז נעשו לא מעט דחיות בהיבט הזה – ראשית, דחייה למי שלא רצה להיות או מי שלא יכול היה להגיע למבחנים הראשונים; מועד נוסף בפברואר. אגב, זה גם מופיע בתקציב. יש שורת עלות של לא מעט כסף שנובעת מזה שהוספנו בחינה נוספת לנבחנים שלא יכולים, או לא יוכלו לבוא בגלל המלחמה, או מסיבות כאלה ואחרות שקשורות לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בכמה זמן דחיתם? << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> יש לנו מועד נוסף בפברואר ובמרץ. כולנו מקווים שנהיה אז אחרי המלחמה. אם יהיה עוד צורך, אנחנו נעשה עוד התאמות, אבל בינתיים דחינו מועד בפברואר, מרץ, שיש בו גם מקצועית א', מקצועית ב', את המבחנים המרכזיים. יבואו להמשך הדיון בוועדה הקלות, אלה התקנות שיבואו לפה, שנוגעות לבטוחות בנגזרים. נחכה אחרי זה, אבל זה גם סוג של הקלה שנועדה לעזור בעיקר לקרנות בעתות משבר, הביטחונות שלהם והיכולת שלהם לנהל את הביטחונות שלהם בצורה יותר יעילה. מהצד שני – וגם זה חשוב להגיד – אנחנו לא ויתרנו על הפיקוח. הצד השני של המטבע זה שוק הון שמתפקד בהתאם לדין, שחברות מדווחות ושהציבור מקבל את המידע המלא שהוא צריך ושהגילוי לציבור נעשה כמו שצריך. במובן הזה, אנחנו הסברנו את זה גם לחברות הציבוריות שהיינו איתן בקשר. אנחנו עובדים על שתי הזרועות יחד – הקלות בהיבט הפרוצדורלי והקפדה בהיבט המהותי. פרסמנו הנחיות גילוי לקראת הדוחות של הרבעון השלישי, שנותנים דגשים ומה צריך להתמקד בו. היו גם לא מעט – אני לא אכנס לשמות של חברות – פעולות אקטיביות של הרשות בעולם הפיקוח בחודש, חודש וחצי האחרונים על הורדות ערך של נכסים מסוימים של חברות שהרשות התערבה. אני מעדיף לא להיכנס פה לשמות ולחברות, כי אנחנו בדיון עקרוני, אבל גם זה נעשה בחודש האחרון, וגם זה נועד לשדר את אותו המסר בדיוק. אמרתי כבר שהבורסה גילתה בגרות והבורסה והמשקיעים גילו בגרות ואחריות במהלך המלחמה. אני לא מעודכן בנתונים של היום ממש, אבל בגדול, נכון להיום, הבורסה בסופו של דבר חזרה לרמתה לפני המלחמה. אנחנו חודשיים אחרי, אבל בסך הכול בגדול היא חזרה לרמתה לפני המלחמה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> שזה לא היה כל כך גבוה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> כן, אני מדבר עכשיו על היבטי המלחמה. גם בעולם הקרנות הכספיות - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו דיברנו על זה, האם הבורסה חוזרת או לא חוזרת. הוא אומר עכשיו שהבורסה חזרה, לא שזה - - - << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> למה שהיה לפני, אבל גם מה שהיה לפני לא היה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל היא חזרה למה שהיה לפני. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> בהיבט של המדדים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> המדד הוא המלחמה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> המדדים המרכזיים חזרו. אני תיכף אדבר על זה קצת בהיבט של האתגרים שלנו לקראת שנת 2024. גם בפדיונות של קרנות, כשהרבה פעמים רואים פדיונות גדולים של קרנות, זה משדר פניקה של הציבור. לא ראינו פדיונות עצומים במהלך המלחמה. כפי שאמרתי קודם, זה מלמד על הבגרות, על האחריות של המשק. היו כמובן ירידות, אבל לא ראינו זעזועים או היסטריה בשוק. ראינו שוק שמצליח לספוג ירידות, שמצליח להתנהל ומצליח בסופו של דבר גם לחזור לרמות שלו לפני כן. 2023 היתה שנה מאתגרת. אתמול התפרסם דוח של הבורסה, וגם הוא מלמד שהיו ירידות בהיקפי המסחר. התשואות של הבורסה בסופו של דבר לא היו גבוהות. יש לנו כמה אתגרים, אבל אחד האתגרים המרכזיים שלנו לקראת 2024 זה באמת לפתח את השוק. אנחנו צריכים קודם כל לשמור על הבורסה כבית של המשקיעים הישראלים, זאת משימה אחת. המשימה השנייה, להפוך את הבורסה להיות יעד אטרקטיבי גם לזרים, גם לשוק הבין לאומי. איך אנחנו עושים את זה? בראש ובראשונה, אנחנו צריכים להשוות את הבורסה – ביכולות שלה, באפשרויות שלה – לבורסות המובילות בעולם, לבורסות המתקדמות והמובילות בעולם. אני מקווה שאנחנו כבר נביא לוועדת הכספים בזמן הקרוב כמה צעדים בהקשר הזה. כבר לפני כמה שבועות אני הקמתי צוות יחד עם הבורסה, שאמור להיות עם הפנים קדימה ליום שאחרי המלחמה. אני הנחיתי את הצוות הזה לפעול בשלושה היבטים מרכזיים: הראשון, קידום מכשירי השקעה חדשים, כלומר: לחפש איזה מכשירי השקעה חסרים בבורסה הישראלית שאפשר להכניס אותם לבורסה הישראלית. ההיבט השני זה שקיפות, נגישות, תשתית המסחר, המידע שעומד למשקיעים. אני חושב שבראש זה עומדת שאלת האנליזות – לתת למשקיע איזשהו מידע תומך החלטה. זה משהו שחסר במשק הישראלי' אנחנו עובדים עליו קשה כדי לנסות לקדם אותו ולהביא אותו. בסוף, פיתוח בהיבט הבין לאומי, להגדיל את האטרקטיביות למשקיעים הבין לאומיים ולהגדיל את הנזילות של הבורסה. אנחנו חושבים פה גם על ניצחונות מהירים, לנסות להביא דברים מהירים שאפשר להביא מהר, אבל גם על חשיבה תשתיתית לטווח ארוך – לא רק לטווח הקצר, אלא גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. שוב, אני מניח שחלק מהדברים יבואו לוועדה. אנחנו באמת רואים בוועדה שותף חשוב, שיחד אפשר לעשות דברים גדולים ביחס לשוק ולבורסה. משימה נוספת גדולה שיש לנו בשנת 2024 זה כול מה שנקרא תחום הבנקאות הפתוחה. על הרשות הוטלה משימה כבדה, חלקים מרכזיים מהפריקות של השוק הבנקאי – שירותי מידע, שירותי תשלום. בעולם של פעם אדם היה נכנס לבנק ושם הוא היה מקבל את הפיקדון שלו ושם הוא היה מבצע את התשלומים שלו באמצעות צ'ק או באמצעות כרטיס אשראי, ושם היה נמצא גם כל המידע הפיננסי שלו, המחוקק הוביל את ישראל למקום אחר, והרשות הופקדה על המהלך הזה. אנחנו עוסקים בזה הרבה מאוד, משקיעים בזה הרבה מאוד תשומות. אנחנו גם נבוא לוועדה, גם זה בזמן הקרוב, עם תקנות חשובות, חלקן תקנות קריטיות, שהמהלך הזה לא יוכל להתקדם בלעדיהן. גם פה, נצטרך את עזרת הוועדה ואת הסיוע שלה. עוד מהלך שעשינו בהקשר הזה זה שוק הכסף, שגם הוא מהלך שאנחנו מקדמים אותו. אני חושב שהקרנות הכספיות בתקופת המלחמה גם הוכיחו את עצמן וחלק לא קטן מכסף של הציבור זרם לעולם הקרנות הכספיות, וגם זה מהלך שפורסם לגביו תזכיר, אני מקווה שבזמן הקרוב נגיע לוועדה. נושא נוסף שאנחנו מתכוונים להתרכז בו השנה, והוא גם בא לידי ביטוי בתקציב, זה כל נושא מערכות המידע, AI, לקדם את הרשות ולהוביל אותה לעולם של המחר – גם בהיבטי פיקוח, פיקוח באמצעות כלים טכנולוגיים מתוחכמים. אנחנו מתכוונים להשקיע בזה גם תשומות, גם זמן וגם כסף, וגם כמובן את האידך גיסא, כלומר: שוק שמתנהל באמצעות אינטליגנציה מלאכותית או כלים מתוחכמים אחרים, איך מייצרים עליו רגולציה נכונה, איך מייצרים עליו רגולציה טובה. עוד כותרת כללית שעליה אנחנו מתכוונים להיות ממוקדים לגביה בשנה הקרובה היא התאמת הרגולציה למציאות ולצורכי המשק, כלומר: אנחנו רואים את עצמנו כגוף שצריך להתאים את עצמו לצרכים. יש עכשיו צרכים מיוחדים למשק, איך אנחנו מתאימים את עצמנו למציאות הטכנולוגית המשתנה, וגם בהיבטי אכיפה. זה משהו שנשים עליו פוקוס בשנה הקרובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לפני כמה שנים עשינו את המותבים אצלכם ברשות, זה עובד? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> המותבים עובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עשינו את זה פה, נדמה לי גושן היה אז. << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> מותב האכיפה המנהלי הוא כלי נפלא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו שינינו את הכול. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> כן, לחלוטין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הולכים מיד עם מישהו - - - << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> נכון, זה עולם שהוא באמצע בין עולם העיצומים הכספיים לבין העולם הפלילי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> זה כלי אכיפה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עשינו את זה פה. << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> נכון, זה מהלך שנעשה בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה היית אז? << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> אני הייתי אז במשרד המשפטים, לא ברשות ניירות ערך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא היית בעניין הזה? << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> לא, לא הייתי חלק מזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה היה דיון משפטי גדול. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> ולקחתם לנו את השיפוי והביטוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת עשינו גם דברים לא טובים... << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני חושב שהוא אומר את זה לטובה... << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> לא לא, זה לא לטובה. זה לא לטובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה היה חשוב מאוד, המותבים האלה היו - - - << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> המותבים כן, אבל זה שאני לא יכול לבטח את עצמי מפני רשלנות בתום לב, זה לא בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לתקן את זה, אבל זה עובד. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> זה עובד, מיניתי רק לאחרונה שני ראשי מותב. המשכנו את הכהונה של ראשת מותב אחת ומינו עוד ראשת מותב חדשה, ד"ר אילנה מודעי, שהיתה מנהלת מחלקת אכיפה ברשות המנהלית הרבה מאוד שנים. הוועדות עכשיו עדיין חסרות תפקוד מלא, אנחנו מחכים בעזרת השם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא הסכמתי שיושב-ראש הרשות יהיה יושב-ראש מותב, זה היה ניגוד עניינים. << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> אפשר להבין את זה, והעצמאות שלה חשובה. גם מבחינתנו, העצמאות של המותב חשובה, יש לזה ערך גם מהותי וגם ציבורי. אגב, אנחנו מחכים בהקשר הזה למינוי של שר המשפטים. נכון לעכשיו חסר ועדה אחד, אני מקווה מאוד שזה יושלם בזמן הקרוב. היתה תקופה לא קצרה, שהיא באמת לא עבדה בגלל היעדר חברים, אבל בגדול ככלי, זה כלי מאוד חשוב וכלי שאנחנו מתכוונים להשתמש בו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה המינוי מתעכב? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> זה מינוי של שר המשפטים, הוא עכשיו בהליכים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאלה טובה, יש הרבה מינויים של שר המשפטים שמתעכבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פה רק אחד. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אלה מינויים שנמצאים בהליכים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יפה, מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס? אלי דלל, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> קודם כל בהצלחה עוה"ד זינגר, אני מאוד מעריך אותך ואת הפעילות שלך בעבר, ואני מקווה שתוכל להביא את הניסיון שלך לבורסה. אני חושב שהרשות לניירות ערך היא רשות מאוד מאוד חשובה ליציבות של הכלכלה, לצמיחה הכלכלית ולפעילות הכלכלית היום יומית, לאזרח ולמדינה – אין בזה בכלל ספק. לגבי הצעת התקציב, אני ראיתי תוספת של 10% בתקציב, והשאלה שלי ממה היא נובעת. דבר נוסף, ראיתי שאתם כמעט לא מסתמכים על תקציב המדינה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> בכלל לא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ראיתי שהם לא מסתמכים על תקציב המדינה, הוא אומר לי שבכלל לא, אלא מקורות חיצוניים, הנפקות וכך הלאה. רציתי לדעת, איך אתם מתקצבים את עצמכם? הלא זה אומדן בסופו של דבר – האם יש לכם מידע מוקדם ליצירת האומדן לתקציבים האלה, ואם חסר תקציב ואתם בגירעון, מה אתם עושים? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> זה נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אולי אני אתן לכולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, בהצלחה בתפקיד אדוני. יש לי שתי שאלות קצרות בהמשך לשאלות של אלי לגבי התקציב. אני רואה פה תוספת של 2.5 מיליון שקל לצרכי משרד ואחזקה, שזה יחסית משמעותי; ותוספת משמעותית נוספת של 10.5 מיליון שקל לאחזקת מחשבים, אם אתה יכול להרחיב את זה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מכין את התקציב? המנכ"ל? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אני מנכ"ל הרשות עודד שפירר, ורן ריפולד סמנכ"ל כספים של הרשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אחרי זה אני גם אשאל אתכם את השאלה הזאת. אנחנו מאשרים תקציבים שונים, ודווקא בתקופה הזאת של הלחימה מקצצים, אפילו באופן סמלי, וכאן זה עולה באופן כאילו קבוע. השאלה הזאת היא שאלה נכונה, תסבירו בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל ברכות לך ידידי ספי, שיהיה בהצלחה. שתדע שיש לך צוות מעולה שבא לפה מספר שנים, ואתה יכול לסמוך עליהם, אבל תמשיך לבוא לפה. רציתי לשאול לגבי תאגידים חדשים, האם השנה היו? אני זוכר שבשנה שעברה לא היו תאגידים חדשים, לא הצטרפו, מה קורה השנה? לגבי התקציב עצמו, אני רואה שאתה לא צריך הרבה כסף, אני רואה שהורדת בשכר, אז ממה זה נובע? הוא בא עם כסף מהבית? בסדר, גם פעם שעברה בתחילת שנה ראינו את הצפי ואחר כך קפץ, השאלה אם אנחנו לא הולכים לראות את זה עוד פעם – אני מקווה שלא. דבר נוסף, לגבי צורכי משרד, שאלו על הרישוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך ראית את זה בדיוק? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפילו סימנתי את זה במרקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, שכר היושב-ראש יורד, למה? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> לא, זה לא יורד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תסביר לנו מה זה. לגבי חינוך הציבור, בשנה שעברה דיברנו על חינוך הציבור, אם אני לא טועה זה היה על הארנק הדיגיטלי, להפסיק לעבוד עם מזומנים, ואז השקעתם הרבה כסף. דיברנו על שני מגזרים שצריכים השקעה בעניין הזה: המגזר הערבי והמגזר החרדי. במגזר החרדי אמרתם שיש איזושהי התקדמות. אם אני לא טועה, היה נתון שאפילו למעלה מ-50% כבר לא משתמשים במזומן, אלא עם כרטיסי אשראי. מצד שני, במגזר הערבי דיברו על כ-80% שעדיין משתמשים במזומן ולא בכרטיסי אשראי. מה התקדם מאז בעניין הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 80%? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה נתון שאז חמד עמאר אמר, ולא שמעתי שאמרו שלא במגזר הערבי. אנחנו יודעים שבמגזר הערבי יש בעיה של המזומנים, וגם הם רוצים לפתור את זה. חלק מהכסף שמשקיעים בחינוך הציבור בסעיף פה, השנה הם הורידו את זה בהרבה. יכול להיות שהשנה הם כבר חינכו את הציבור, אני אשמח שתסבירו גם את זה. נראה לי שדיברנו אז גם על ההנחה שחילקתם לשנים – 30%, 15%, מה קורה עם זה השנה? אם יהיו עוד שאלות, אנחנו נעסיק אתכם עוד כמה דקות אחר כך. תודה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> בנוגע לשכר, למה הכוונה ברזרבה לשכר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תסתכל על הפער שהיה פעם שעברה בין התחלה לסוף השנה, אז תבין. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להוסיף עוד שאלה, אדוני היושב-ראש, האם אתם שותפים לחינוך כלכלי לתלמידים, אם אלה תלמידי תיכון, לתת את האפשרות לתלמידים האלה, יחד עם משרד החינוך באיזושהי צורה, שאנשים ילמדו לכלכל את מעשיהם הן בחוג המשפחה והן בהשקעות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חינוך פיננסי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נכון, אמרת את המילים הנכונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה נוספת לגבי משקיעים חדשים – אחרי המלחמה כן הגיעו? היתה עזיבה לפני המלחמה? בשנת 23' מה קרה לפני המלחמה ומה קרה אחרי המלחמה, האם היו משקיעים חדשים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נדמה לי שלא היה שינוי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא היה שינוי. לפני המלחמה הוא אמר שלא היה שינוי ביחס למלחמה. אני שואל האם לפני המלחמה, למשל, בשנת 23' היו משקיעים חדשים שנכנסו לארץ? אז אנחנו יודעים שאם חזרו, חזרו גם המשקיעים החדשים. אם לא חזרו, זאת גם בעיה אם לא חזרו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אילן פלטו, מנכ"ל החברות הציבוריות. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אני אגיד כמה מילים כלליות ועוד דברים ספציפיים לגבי התקציב. ברמה הכללית, בסופו של דבר, תקציב אמור להיות ביטוי לתכנית העבודה ולאסטרטגיה של הרשות. לפחות בתקציב עצמו עדיין לא רואים ביטוי למצב הקשה, שהבורסה ושוק ההון נמצאים בו. אנחנו יודעים שבתחום ההנפקות, לא היו הנפקות השנה בכלל ב-2023, אולי אחת, כאילו לא היו; לעומת זאת, היו מחיקות. המדדים מפגרים אחרי המדדים בעולם, גם היקפי המסחר יורדים. אני חושש שבקצב הזה בעוד בערך שנה, שנתיים נצטרך שוב להקים ועדה ציבורית או ממשלתית כדי לבחון את הצעדים להתמודד עם מה שנקרא התייבשות הבורסה. אנחנו עברנו את זה בעשור הקודם, ואם לא נפעל עכשיו ומהר, נצטרך לעבור את זה גם בעשור הזה. שמעתי מה שספי אמר, ואני באמת מקווה – זה אמנם עדיין לא בא לידי ביטוי בתקציב עצמו ובמלל, אבל אני מקווה – שבאמת יקרה משהו בעניין הזה. לעומת זאת, יש הרבה דיבורים על אכיפה. לא שאני נגד אכיפה, אכיפה זה דבר חשוב, אבל צריך לזכור שבסופו של דבר, הבעיה המרכזית של שוק ההון זה לא האמון של הציבור בשוק ההון. אין בעיית אמון של הציבור בשוק ההון, הבעיה העיקרית היא האמון של החברות הפרטיות בשוק ההון. אין אמון של החברות הפרטיות בשוק ההון, והן לא באות לשוק ההון. הן מעדיפות לשם יותר אפילו למערכת הבנקאית כדי להתממן מאשר לבוא לשוק ההון, והפתרון לזה או אחד הפתרונות לזה נמצאים בידיים שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה הולך לבנקים? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אכיפה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> בגלל שלהיות חברה ציבורית זה נטל לא קטן, גם כספי, גם תחרותי, אתה צריך לגלות את כל הדברים שלך, והיום לא צריך מודיעין תחרותי או מודיעין, אלא אתה פשוט פותח את הדוחות ובגלל דרישות הגילוי הענקיות, כולם יודעים מה אתה עושה ואיך אתה עושה. הכול פתוח, הכול גלוי. מנקודת ראות המשק והכלכלה, אני חושב שחברות ציבוריות זה דבר חיובי, זה דבר טוב מאשר חברה פרטית. היא יותר שקופה, הממשל התאגידי שלה יותר תקין, אתה רואה אם נעשות עסקאות בעלי עניין או לא נעשות עסקאות בעלי עניין. להערכתי, אפילו דיווחי המס הם יותר קלים וברורים, כי הכול שקוף והכול על השולחן, כי זה חלק מדרישות הגילוי, וזה צריך להיות אינטרס של המדינה, שיהיו יותר חברות ציבוריות. כרגע אנחנו לא רואים את זה. האכיפה, כבודה במקומה מונח, אבל לצערי הרב זאת לא הבעיה העיקרית היום בשוק ההון. אני חושב שאנחנו צריכים לפעול בעניין הזה. לגבי התקציב עצמו ולגבי מה שנאמר פה, ההנחה, נכון שכתוב פורמלית כאילו ההנחה של ה-30% נמשכת – זה מזכיר לי שפעם עבדתי במערכת הבנקאית, שם יש מה שנקרא עמלה תעריפית ועמלה בפועל שלקוחות משלמים. כבר הרבה שנים העניין הזה של ה-30% קיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, זה לא 30%, הם חילקו את זה. הרי שנה אחת הם לא עשו 30%, אלא אמרו שאת ה-15% יחלקו לעוד שנתיים, ואז - - - << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> שנה הבאה זה עדיין 30%. כמובן שמנקודת ראות החברות זאת כבר לא הכלה, כי זה בדיוק אותו תשלום כמו שנה קודמת. אני חושב שיש מקום גם בתחום הזה – במיוחד בגלל שאנחנו נמצאים במצב קשה של מלחמה עם כל ההשפעות שהיו השנה – להגדיל את ההנחה, בטח לחברות קטנות ובטח לחברות חדשות. צריך לזכור שיש ברשות 280 מיליון שקל עודפים לא מנוצלים. אני רק חייב להעיר פה בהערת אגב, שאם זה לא ילך להנחות לחברות הציבוריות, בסוף אגף תקציבים ישים על זה יד, כי הוא במחסור מקורות, ועוד יש סכנה שעוד יעשו איזשהו סעיף בחוק ההסדרים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך הוא יכול להגיע לתקציב הזה? << דובר_המשך >> אילן פלטו: << דובר_המשך >> אתה מכיר את אגף תקציבים, לא? אולי קצת פחות ממני, אבל אתה יודע שבחוקים אפשר לעשות כל דבר. לכן אני אומר, בכל מקרה, 280 מיליון שקל, וזה לא הולך וקטן, זה רק הולך וגדל – יש מקום לתת הנחה, במיוחד בשנה הבאה, כי זאת שנה קשה אחרי המלחמה, אני לא יודע מתי היא תיגמר, ובטח לחברות חדשות, בטח לחברות קטנות, לתת הנחה לעומת השנה, כי מה שאתם מציעים זה לא הנחה לעומת השנה, אלא המשך המצב הקיים. 280 מיליון שקל זאת לא לקיחת סיכון, מקסימום זה ירד ל-260 אולי במקרה הקשה, אז אני הייתי חושב שיש לזה מקום. אני מבקש אם אפשר לדון בזה ולהתחשב בעניין הזה. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> קודם כל, גם אני מבקש לברך את ספי. אני זוכר כשהייתי פה בוועדה בכובעי הקודם, הייתי רואה את ספי בכובע הקודם. אני בטוח שהוא יצליח בתפקיד עם הצוות המצוין שיש לרשות. הוא נכנס בתקופה לא פשוטה למשק ולשוק ההון, והאתגרים שלו ושל הרשות הם במידה רבה האתגרים של הכלכלה. רציתי להתייחס קודם כל להתחלת הדברים שלו ולהגיד, כמו שאמרתי פה בוועדה לפני חודש, שלמרות המלחמה, שוק ההון פועל באופן סדיר, גם הגופים שאני מייצג, בתי השקעות, עם המורכבות. הרשות מילאה חלק חשוב בזה בהקלות שהיא נתנה. יש לנו הרבה מאוד מגויסים למילואים. יצא סקר של הלמ"ס בשבוע שעבר, שבמגזר הפיננסי זה בערך עומד על 20%, אחד המגזרים שיש בו את גיוס המילואים הכי גבוה. ההקלות האלה היו חשובות, גם שלהם וגם של רשות שוק ההון. אנחנו גם רואים שמי שפעל באימפולסיביות בימים הראשונים אחרי התחלת המלחמה כשהיו ירידות, הפסיד כמו תמיד. אני אומר שוב פעם, אי אפשר לתזמן את השוק, זה מסר חשוב מאוד. צריך לפעול לפי עצה של המומחים. ראינו שהשוק תיקן. אבל אילן צודק בזה, שהיינו במקום שכבר השוק היה נמוך ביחס לביצועים בעולם, ואני חושב שזה אתגר גדול של הוועדה. פה אני מגיע לחלק השני. כמו שאמרתי כבר לפני חודש, אני חושב ששוק ההון הוא נדבך מאוד חשוב בכלכלה, במשק ובשיקום שיהיה פה. לצערי, במשך שנים רבות מדי הממשלה והאוצר לא פועלים מספיק כדי לעודד את ההשקעות בשוק ההון. הם לא פועלים מספיק כדי להביא עוד השקעות, הם לא פועלים מספיק כדי להקל את התנאים, אין מספיק חשובה. הרפורמה הפיננסית המשמעותית האחרונה שנעשתה בשוק זאת הרפורמה של פנסיה חובה ולפני זה ועדת בכר. אנחנו לא רואים את החשיבה שספי רמז עליה, של פיתוח מכשירים חדשים ועידוד של הציבור להיכנס לשוק. אנחנו רואים יותר מ-400 מיליארד שקל שהצטברו בחשבונות העובר ושב של הציבור, כי הציבור לא יודע איפה להשקיע ואין לו מכשירים. אני חושב שזה אתגר מאוד חשוב. אני חושב שהגיע הזמן שהממשלה, ואתם בוועדה יכולים ללחוץ עליה, תשנה את הדיסקט בעניין הזה, לדוגמה: אני לפני 12 שנים הייתי בכובעי אז והבאנו החלטה, שהסתברה כלא נכונה – להעלות את המס על רווחי הון בוועדת טרכטנברג. זאת היתה טעות, כי אנחנו רואים שב-12 שנים שחלפו, יותר שנים הגבייה משוק ההון היתה יותר נמוכה ממה שהיא היתה לפני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנחנו מנהלים על זה דיון, אני מניח שאתה יודע את זה. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אני חושב שחשוב שהוועדה תקדם את הדיונים האלה כמה שיותר מהר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מניח שאתה עוקב. חשוב להכיר בכך ולהוקיר את יושב-ראש הוועדה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא עשה את זה כבר מזמן את ההוקרה הזאת. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> באותה נשימה, בזמן שמותחים ביקורת, אני חושב שמן הראוי לציין - - - << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> לא, אין ביקורת. הביקורת שלי היא לא כלפי הכנסת, אני חושב שהממשלה צריכה לשנות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> קודם כל, הביקורת היא ביקורת נכונה, אבל אתה דיברת על ההשפעות של ועדת טרכטנברג, ואתה צודק. לכן הוועדה קיימה ותמשיך לקיים דיונים רק סביב הנושא שאתה מדבר עליו, בחינת אפשרות הורדת המיסים על רווחי שוק ההון כעידוד מנוע צמיחה, והיושב-ראש כבר הודיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת רביבו, הוא אומר דבר נכון. כדאי ללמוד מה שהוא אומר. הוא היה בצד הזה ואז הוא היה בעד טרכטנברג. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוא התפכח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היום הוא בצד השני, והוא רואה את האמת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ואנחנו כבר שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תדע שמה שאומרים באוצר זה לא תמיד תורה מסיני. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אני אגיד יותר רחב מזה, אנחנו הולכים לשנה קשה מבחינה פיסקלית. אני גם הייתי פה עם ארבעה, חמישה תקציבים. הולכים לשנה קשה מבחינה פיסקלית. הקונספציה באוצר שהטבות בשוק ההון זה פחות גביית מיסים היא לא נכונה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נכון. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> כי היום ה-400 מיליארד שקל האלה שיושבים בחשבונות העובר ושב משלמים אפס מס. במקום לנסות לאתגר את הקונספציות הקיימות באוצר בעניין הזה, יש איזה מן קיבעון כזה, שמאוד קשה לפתוח אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון מאוד, תודה רבה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מאה אחוז. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> כשאנחנו מדברים פה על מספר חברות בבורסה הישראלית, צריך להבין – המטרה היא לא להגדיל את מספר החברות, אלא להגדיל את מספר החברות הראויות להשקעה. כשאנחנו מסתכלים על שנת 21', שהיו בסביבות ה-95 חברות חדשות שהתחילו להיסחר, 81% מהחברות האלה סיפקו תשואה שלילית. כשאני אומר תשואה שלילית, זאת תשואה שלילית ממוצעת של 65%. הם מחקו יותר מחצי מההשקעות של בעלי המניות, ובעלי המניות אלה הציבור דרך קרנות הפנסיה. לכן אנחנו רוצים שיהיו יותר חברות, אבל שוב, צריך חברות ראויות להשקעה, וזו התרומה האמיתית למשק. אם אנחנו מסתכלים על רשות ניירות הערך, רשות ניירות הערך כמובן צריכה לעודד השקעות, אבל היא צריכה להגביר את האכיפה ולהיות יותר נשכנית. אם חברה תדע שיש רשות שאוכפת ושיש לה כוח, הדוחות יהיו יותר טובים והפעילות תהיה יותר טובה ולא יהיו עסקאות בעליי עניין מוזרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר הלכה למעשה? כלומר, אוכפת מה? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אם יש משחקים בדוחות הכספיים, או עסקאות בעלי עניין לא ראויות, או אישור שכר של נושא משרה, שלא בתוך ממשל תאגידי קלוקל, צריך לדעת שרשות ניירות ערך תבוא ותטפל. אנחנו לא מבקשים עכשיו לסגור את הבורסה ולצמצם את מספר החברות. אנחנו רוצים שיהיו כמה שיותר חברות, וחברות ראויות. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרשות, בבקשה. יושב-ראש הרשות, אתה תסכם את התשובה שלכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד שאלה קטנה לגבי קרן ההלוואות, הרי זה רק מימון של הריביות. נשארתם על אותו סכום של 60. אמנם פעם שעברה התחלתם אותו ב-40 ועליתם ל-60, אבל השאלה אם השנה לאור המצב לא יבקשו יותר הלוואה ולא תצטרכו לממן יותר, במיוחד שעליית הריבית היתה השנה הרבה יותר גבוהה מכל פעם. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> תודה רבה לכולם על כל השאלות. אני מנכ"ל רשות ניירות ערך. אני אנסה לענות על כל השאלות. ראשית, התקציב של הרשות גדל ב-8% משנת 2023 לשנת 2024. אנחנו חושבים שדווקא בתקופה כזאת שלאחר המלחמה, הרשות צריכה להגדיל את האמצעים שלה כדי לעשות פיקוח ואכיפה בצורה טובה יותר. אנחנו יודעים, גם מהעבר, שבעתות כמו משבר קורונה, המשבר המלחמתי במדינת ישראל, לפעמים אנשים ינצלו את הסיטואציה הזאת כדי לנסות לעשות רווחים בשוק ההון, ולכן אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להגדיל את האמצעים. ספציפית, ההגדלה המשמעותית ביותר שקרתה בתקציב הזה, כמו שציינו פה חלק מחברי הכנסת, חברי הוועדה – העלינו ב-11 מיליון את התקציב של השימוש במערכות המידע שלנו, ועוד יותר ספציפית, אנחנו משתמשים בזה לשני דברים עיקריים: הראשון, העלאה לענן, גם מסיבות אבטחת מידע וגם מסיבות של העלאת יכולת החישוביות של המערכות שלנו, העלאה לענן של כל מערכות הרשות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא היה בענן עד עכשיו? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> רק המערכת המרכזית שלנו, שהיא המגנא, העלינו אותה לענן בשנה האחרונה, ואנחנו מתכוונים להעלות את כל המערכות לענן. הנושא השני הוא שיפור פיקוח ואכיפה של הרשות באמצעות כלי AI. אנחנו כבר בהתחלתו של הפרויקט, הוא פרויקט מדהים בעיניי. תהיה לנו היכולת לקחת את כל הדוחות הכספיים והאחרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה ייתן מענה למה שנציג לובי 99 אמר? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אני חושב שכן. אנחנו ניקח את כל הדוחות הכספיים של כל הגופים המפוקחים על ידינו, ואנחנו נעשה ניטור שייעשה בצורה ממוחשבת, שהיום עוד נעשה ביד אדם. נעשה ניטור של כל הדוחות האלה, ויהיו לנו יכולות לעשות פיקוח ואכיפה בצורה הרבה יותר יעילה ויותר ממוקדת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקציב של חינוך הציבור ירד. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אני מבטיח לענות על הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וגם על השכר של היושב-ראש. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אני אלך עם השאלות האלה. קודם כל, שכר היושב-ראש לא ירד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לא נעים לך לענות על זה לידו, אתה יכול לא לענות על זה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> לא לא, נעים לי לגמרי. שכרו של יושב-ראש הרשות הנוכחי זהה לשכרה של יושבת-ראש הרשות הקודמת. בשנת 2023, בגלל שחשבנו מלכתחילה שתהיה תקופת חפיפה בין שני יושבי הראש, הכנו מלכתחילה תקציב גדול יותר לתקופה של שלושה חודשים של חפיפה, שלא קרתה בסוף, ואתם יכולים לראות שגם בביצוע התקציבי לא הגענו למה שחשבנו. חוץ מזה, בשנתו החמישית של יושב-ראש, תמיד לאחר שהוא מסיים, אנחנו גם משלמים פיצויים על התקופה שהוא שהה בה, ולכן זה תוכנן מראש. אני מבטיח לכם שהשכר שלו לא נפגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וחינוך הציבור? << דובר_המשך >> עודד שפירר: << דובר_המשך >> התקציב של 2024 זהה לתקציב של 2022. בשנת 2023 היתה הוצאה חד-פעמית, שתכננו אותה מראש לקמפיין שקראו לו קמפיין "כמה כמה?" במטרה לעודד צרכנים להשתמש בשירותים של החברות שנותנות שירותי מידע פיננסי לציבור, ולכן באופן חד-פעמי הגדלנו את התקציב, אבל חזרנו חזרה למקום הזה. אם אנחנו כבר מדברים על זה, אנחנו מאוד משקיעים בתחום החינוך הפיננסי. נכנסה לרשות דוברת חדשה, שגם תפקידה הוא פיתוח נושא החינוך הפיננסי בתחום שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפרויקט של 2023 לא הצליח? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> בעינינו הוא הצליח מאוד, אבל הוא היה חד-פעמי. מבחינה תקציבית, אנחנו לא יכולים כל שנה להשקיע סכומים כאלה, אבל אנחנו משקיעים בזה המון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עודד, לעומת 22', ב-23' היתה הצלחה יותר גדולה, בגלל שהיה מושקע יותר כסף? שמתם לעצמכם יעדים ב-23'. היו יעדים ב-22', היו יעדים ב-23'. ב-22' הנחתם את היעדים ואמרתם: יופי, אנחנו יכולים להגדיל ל-23', כי היעד שלנו להביא בחינוך הציבור לפחות מזומנים. השאלה אם הגעתם ליעד שרציתם ב-23', ואם הגעתם ליעד שרציתם, אתם לא חושבים שצריך להמשיך עוד יעד קדימה? שלא תחזרו אחורה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> הקמפיין היה מאוד מוצלח, אבל מאחר שהתקציבים שלנו ושל הגופים המקבילים לנו הם יחסית מוגבלים, השקענו בזה תקופה קצרה ואז נכנסה המלחמה. היה לנו מאוד קשה לוודא את האפקטיביות של הקמפיין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? אבל המלחמה היתה באוקטובר, עד אוקטובר. יש לך נתונים לתת לנו? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> השקנו את הקמפיין רק ביולי, אז כמעט לא היתה לנו דרך לוודא את הצלחתו של הקמפיין. אנחנו לא נסוגים בשום דבר מהבטחותינו בנושא חינוך פיננסי לא לציבור החרדי, לא לציבור הערבי, לא לשאר הציבורים; להיפך, אנחנו נגביר את הכוח בעניין הזה, אנחנו רוצים לשתף פעולה עם שאר הרגולטורים הפיננסיים, כדי להביא לתוצאות מאוד טובות בדבר הזה, ואנחנו מבטיחים גם הצלחות. אני כבר אכנס לנושא ששאלתם, לנושא של חינוך פיננסי לילדים מבתי ספר תיכון. אנחנו משתפים פעולה בעניין הזה עם משרד החינוך, עם מי שאחראי על הנושא של חינוך פיננסי במשרד החינוך. אנחנו כתבנו מערכי שיעור ספציפיים עבור משרד החינוך כדי ללמד את התלמידים בשלב הזה, אבל אנחנו נעלה עוד מדרגה בשנה הקרובה, ואנחנו נפעל לגיבוש תכנית משותפת עם משרד החינוך כדי לשפר את הנושא הזה גם בקרב תלמידים, אבל זו לא האוכלוסייה היחידה שאנחנו רוצים לשפר את זה אצלה. אנחנו רוצים בקרב חיילים משוחררים, שפתאום מקבלים סכום מענק וצריכים לדעת מה לעשות עם זה ובקרב המגזר השלישי. כמעט כל ציבור צריך את הידע בתחום הזה. חבר הכנסת בליאק, האם עניתי לך לגבי התוספת של אחזקת המחשבים בהקשר הזה? ינון אזולאי שאל לגבי תאגידים חדשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היתה לי שאלה לגבי צרכי משרד ואחזקה – 2.5 מיליון שקל. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> העלייה היא רק מדד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 2.5 מיליון שקל? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כן, תסתכל על הסכום. אנחנו מחויבים בכל החוזים שלנו על מדד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה כמעט 10% - - - << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> תסתכל בנושא של תקן עובדים, אנחנו עלינו בחמישה עובדים וגם בשנת 2023 עלינו בעוד שלושה עובדים. אנחנו מפקחים על תחומים חדשים, ולכן נאלצנו לשכור משרדים חדשים, ושניהם ביחד מהווים את העלייה הזו. ינון שאל לגבי תאגידים חדשים, היו לנו שלוש הנפקות הון ב-2023 ועוד 12 חברות אג"ח. שאלת לגבי צפי של התקציב, אנחנו כל שנה מכינים צפי של ההכנסות שלנו מאגרות. כמו שאמרנו קודם, הרשות לניירות ערך לא נסמכת על שולחנה של הממשלה בהקשר של תקציב, וכל התקציב שלנו מגיע ממקורות עצמאיים, קרי: אגרות שמאושרות על ידי הוועדה הזאת כמובן. לכן אנחנו בונים צפי של תקציב, ורק על פיו אנחנו יכולים לקבוע את ההוצאות שלנו. צפי ההכנסות הוא שמרני, כי אנחנו חושבים שאנחנו לא יכולים להפריז. אנחנו גוף ממשלתי, שצריך להיות שמרני בצפי שלו. לכן לעתים קורה שההכנסות שלנו גדולות מהצפי, אבל אל דאגה, כשאני אדבר על הרזרבות, אנחנו לא משתמשים בו לצרכינו, לא מגדילים את תקציב ההוצאות, אלא מחזירים את זה לתאגידים המפוקחים ששילמו לנו את זה בדמות ההפחתות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> באמצעות מימון עודפים? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> באמצעות ההפחתות שלנו, שאתה רואה אותן במימון מעודפים. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> לא מספיק. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> תיכף אני אתייחס גם לזה. נשאלה שאלה נוספת על ידי ינון, איפה אנחנו בהפחתות. אנחנו בתכנית תלת שנתית של 23', 24', 25': 23' – 30%; 24' – 30%; 25' – 15%. אנחנו מאמינים שכדי להפחית את הרזרבות שלנו מסכום של כ-280 מיליון שקל לכ-200 מיליון שקל, שאלה הרזרבות שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים אותן להבטחת כל צרכינו לעת מצוקה. אנחנו נצליח בתום התכנית הזאת להגיע ל-200 מיליון שקל, ואני מבטיח לך – ואתה יודע שזה נכון, ויושב-ראש הוועדה גפני יודע, שכל פעם שאנחנו מגיעים מעל לסכום של 200 מיליון שקל, אנחנו מגיעים לפה לוועדה, גם אם זה באמצע התהליך ולא רק בסופו, ואנחנו מגדילים את ההפחתות שאנחנו נותנים לתאגידים. יש שנים שאנחנו לא יכולים לעשות את זה. למיטב זכרוני, שנת 2020 היתה שנה שלא הגענו עם הפחתות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה נראה עכשיו? << דובר_המשך >> עודד שפירר: << דובר_המשך >> ועכשיו כרגע לפי הצפי, בסוף 2025' אנחנו נגיע ל-200 מיליון שקל, ואני מבטיח לך כבר פה, שאם אנחנו לא נגיע לזה, אנחנו נגיע עם תכנית הפחתות נוספת, זאת אומרת שאנחנו תמיד לא נחצה את מה שאנחנו נמצאים בצורך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אנחנו צריכים לחכות ל-2025? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, הוא אמר תוך כדי התהליך, זה אומר אמצע שנת המס. << דובר_המשך >> עודד שפירר: << דובר_המשך >> לא, אני מבטיח שאם אנחנו נדע שקודם אנחנו מגיעים לדבר הזה, אנחנו נגיע עוד קודם לוועדה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אבל אנחנו מדברים על הכיוון ההפוך, בכל זאת להתחשב במלחמה וב-2024 לתת קצת הנחות באגרות, בטח לחברות בקשיים, בטח לחברות קטנות, בטח לחברות חדשות. אני חושב שיש לכם מספיק שולי ביטחון שאפשר לעשות את זה. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אני גם רציתי להגיד משהו על נושא האגרות. הרשות עשתה הפחתה אצלך בוועדה לפני שנתיים וחצי. היא הביאה הצעה ואתם הפחתתם עוד יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אני בטוח שהרשות תבדוק את זה השנה. אמנם אני מייצג גופים שיש להם אינטרס והם משלמים את מרבית האגרות. תמיד צריך לבדוק את זה, ואני גם חושב שהעודף הזה הוא גבוה, אבל אני סומך על הרשות שתבוא לפה לוועדה ותביא את המסקנות ותראה את הגישה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקי, עוד משהו? אני רוצה שהיושב-ראש יסכם את התשובה שלכם לגבי מה שעלה כאן. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אני אענה לינון על הקרן להלוואות בנפרד. לגבי משקיעים חדשים אחרי המלחמה - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לפני המלחמה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> - - לפני המלחמה, אין לי את הנתון הזה. יש לי נתון שבזמן הקורונה כמות המשקיעים הישראלים בניירות ערך ישראלים עלתה בצורה משמעותית. אני אבדוק את הנתון הזה ואני אחזור אליכם עם הנתון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אגב, מה אתם עושים כדי לעודד משקיעים מחוץ לגבולות המדינה? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני אסכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בעיקר את העידוד עליו דיבר אילן גם כן. << דובר_המשך >> יוסף זינגר: << דובר_המשך >> פה חשוב להגיד, התקציב של הרשות הוא עצמאי. כמו שאמר עודד, הוא מבוסס על אגרות, ולכן העיקרון שעומד מאחורי זה שהרשות תהיה עצמאית. אנחנו לא תלויים באוצר המדינה, אנחנו לא תלויים באגף תקציבים. גם אי אפשר לקחת את הכסף מאתנו לאגף תקציבים, ולכן חשובים שני דברים: אחד, שנעמוד בהוצאות שלנו; ושניים, שהרשות תהיה יציבה והיא לא תעבור תחת איזה רף של יציבות. הרף שנקבע, כמו שעודד אמר, הוא סביב 200 מיליון שקל. כשאנחנו עוברים אותו ועברנו אותו, אנחנו במתווה הפחתות להגיע ל-200 מיליון שקל. אנחנו עכשיו בתוך מתווה הפחתות, ולכן אנחנו כבר בתוך הנחה – אני חושב שההנחה ב-24' היא 30%. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> כמה תהיה היתרה בסוף שנה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל עוד אי אפשר לדעת. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני בהערכות. << אורח >> רן ריפולד: << אורח >> כרגע השימוש בעודפים הוא כ-40 - - - << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אנחנו משתמשים בלא מעט עודפים השנה. אפשר לראות את זה בשורה האחרונה - - << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כ-236 מיליון. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> - - ולכן כבר עכשיו במתווה של הפחתות משמעותי של 30%. אם אנחנו נראה שהשנה תהיה טובה יותר - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שוב בהצלחה, ואני בעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעד ספי או בעד התקציב? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גם וגם. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> - - ולכן אנחנו צריכים לנהוג באחריות, אנחנו צריכים להיות בהפחתות. אני חושב שאנחנו צריכים לשמור על המסגרת העקרונית שאומרת: זה רף הביטחון, כשאנחנו עוברים אותו, אנחנו עושים הפחתות. אנחנו באים לוועדה שתאשר את ההפחתות, ואנחנו עומדים מאחורי זה עכשיו, ואנחנו נעמוד מאחורי זה גם בעתיד. זה בהיבט הזה. לגבי פיתוח השוק, כל מה שנאמר פה גם נכון מבחינתנו. פיתוח שוק הוא משימה מאוד מאוד חשובה למשק הישראלי. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד תשומות, הרבה מאוד מאמץ. אמרתי שהקמתי צוות עם הבורסה, כי הבורסה היא שחקן שגם מאוד מאוד יכול לסייע, השותפות איתה חשובה. חלק מהמהלכים נדע לעשות ללא צורך בחקיקה באמצעות מכשירים מסוימים, לדוגמה, שאפשר להביא ללא צורך בחקיקה; חלק אנחנו נבוא לוועדה ואנחנו נקבל את אישור הוועדה אליהם. זה בראש סדר העדיפויות שלנו. האמירות פה הן נכונות לחלוטין, ואנחנו ממוקדים בדבר הזה. אני כן אומר שבעיניי, זאת לא סתירה לפיקוח ואכיפה. פיקוח ואכיפה בפיתוח שוק הן זרועות משלימות, הן לא מתנגדות אחת לשנייה. לא אמרתי בהתחלה, כולם פה דיברו על צוות הרשות. אני באתי לרשות עם צוות והנהלה נפלאים, שאני לא ראיתי באיזשהו מקום, לא בשוק הציבורי ולא בשוק הפרטי, זה ברמה הגבוהה ביותר, אנשים מצוינים, רשות נפלאה, ואני חושב שהוועדה רואה את זה כל הזמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מברך אותך, אדוני היושב-ראש – אמרתי בתחילת הישיבה – על כניסתך לתפקיד. אנחנו מכירים את הצוות, והוא צוות מצוין ומעולה. אנחנו מאחלים לכם הצלחה. הצעת התקציב של הרשות לניירות ערך, כפי שהונחה וכפי שהוצגה על ידי היושב-ראש והמנכ"ל, מי בעד אישור הצעת התקציב? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אושר, פה אחד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, זה לא דבר שקורה כל יום, שכולם מצביעים פה אחד. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני מודה לכם מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>