פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
ישיבת הוועדה המשותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת החוקה, חוק ומשפט 
לפי סימן ג'1 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (מעצר בפיקוח אלקטרוני)
01/01/2024


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה 
וועדת החוקה, חוק ומשפט 
לפי סימן ג'1 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), 
התשנ"ו-1996 (מעצר בפיקוח אלקטרוני)
יום שני, כ' בטבת התשפ"ד (01 בינואר 2024), שעה 9:45



סדר-היום:
 << נושא >> הצעת צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (מכסת מפוקחים בפיקוח אלקטרוני) (תיקון), התשפ"ג–2023 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
איימן עודה – היו"ר
טלי גוטליב
סימון מושיאשוילי
משה סעדה
יצחק קרויזר


מוזמנים: 
	סג"ד מירב אורון
	–
	מפקדת יח' מעוז, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

	סג"ד כינרת צימרמן
	–
	רע"ן משפט מנהלי ופלילי, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

	ר"כ עינת קרפל
	–
	יועמ"ש יח' מעוז, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

	אפרת ליפשיץ פרקש
	–
	עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

	טל גבאי
	–
	מרכזת בכירה ניתוח מידע תקציבי, בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק ירון קנטר
	–
	ק' מדור הנחייה וחקיקה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק אשר עובדיה
	–
	ר' תחום מצלמות גוף,  משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק טל פז מזרחי
	–
	קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק קרן לרנר
	–
	תכנון אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק דורון ליבוביץ
	–
	קמ"ד חקירות,  משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	יפעת רווה
	–
	עו"ד, המחלקה למשפט שלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	איתמר גלבפיש
	–
	סגן מנהלת המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה

	גיל שפירא
	–
	מנהל המחלקה לייצוג אסירים, הסניגוריה הציבורית

	הילה בוסקילה
	–
	לשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

	סאיד תלי
	–
	מנהל תחום טיפול באלימות במשפחה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	הילה ביטון
	–
	רכזת תחום פיקוח אלקטרוני ארצית, הרשות לשיקום האסיר

	אירית יפתח-שרצקי
	–
	מנהלת שירות אבחון ושיקום בקהילה, הרשות לשיקום האסיר

	אלעד דהן
	–
	סגן היועמ"ש, הרשות לשיקום האסיר

	יורם לוי
	–
	מנהל האיזוק האלקטרוני, חברת G1 טכנולוגיות מיגון, המוקד המפעיל את האיזוק 

	נורית כהן יכימוביץ
	–
	מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת 

	איתי סיגל 
	–
	משפחות החטופים 

	ענבל צח

	–

	משפחות החטופים 




משתתפים באמצעים מקוונים: 
	אורלי ליימן עיני
	–
	רכזת משפט ואכיפה באג"ת, משרד האוצר

	ד"ר סיגל שהב
	–
	ראשת החטיבה הפלילית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, אנשי אקדמיה

	עמית פלג להב
	–
	סטודנטית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן

	מאור ליאני
	–
	סטודנט, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן

	חלי שיטרית
	–
	סטודנטית, מרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן 




ייעוץ משפטי: 
נירה לאמעי רכלבסקי 

מנהלת הוועדה:
איילת חאקימיאן

רישום פרלמנטרי:
הדס כהן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (מכסת מפוקחים בפיקוח אלקטרוני) (תיקון), התשפ"ג–2023 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בוקר טוב לכולם. שנה חדשה, 1 בינואר. חג שמח לכל החוגגים, ומאחלים ששנת 2024 תהיה אם לא שנת שלום אז התחלה של שלום. המילה נראית קצת רחוקה אבל זו משאת נפשנו, ואני מקווה שאנחנו לא נוותר – לא נוותר – על החלום הזה להביא את השלום לאזור שכל כך זקוק לזה.

נמצאים איתנו ממשפחות החטופים. יש לכם זכות קדימה. אם אתם רוצים לדבר, בבקשה. 

 << אורח >> איתי סיגל: << אורח >>   

בוקר טוב, אני אחיין של קית' סיגל. הוא נחטף מביתו לפני 87 יום ביחד עם אשתו אביבה סיגל. אביבה שוחררה מהשבי לפני כ-34 יום, 35 יום. היא שוחררה ביום ה-51. לי ולמשפחתי אין שנה חדשה טובה. לא חגגתי וגם לא חשבתי לחגוג, ואני גם לא כזה חוגג לאחרונה. 

אתמול בלילה ב-00:01 קיבלתי תזכורת שלדוד שלי אין ממ"ד כבר 87 יום. אתמול ב-00:02 קמתי מאזעקה – אני מקיבוץ גזר – ורעדתי כמעט כל עשר הדקות האלו גם כי חששתי לחיי וגם נזכרתי עד כמה דחוף שדוד שלי וכל שאר החטופים יצאו כמה שיותר מהר מהתופת. לדוד שלי בעזה אין ממ"ד, אין אף אחד שמגן עליו, אין לו צה"ל, אין לו מדינת ישראל, אין לו כלום. אני לא יודע מתי הפעם האחרונה שהוא ישן, אני לא יודע מתי הפעם האחרונה שהוא התקלח, מה הוא אכל ומה הוא שתה. מאוד קשה לנו לאחרונה. מאוד, מאוד, מאוד קשה, במיוחד שאנחנו מרגישים שאין מה לעשות, התברכנו בהרבה צרות לאחרונה. 

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל חיילי צה"ל וחיילות צה"ל ששומרים עלינו וגם מקפחים את נפשם. כל המשפחות שהצטרפו למשפחת השכול, אני רוצה להגיד לכם סליחה ואני רוצה להגיד לכם תודה שהילדים שלכם מנסים להשיב את דוד שלי ואת כל שאר החטופים. 

אני רוצה גם לפנות אליכם כאנשים מן השורה, אנשים שפוגשים שכנים ושכנות כשאתם יורדים לסופר, כשאתם לוקחים את הילדים שלכם לבית הספר, בבקשה תדברו על זה, בבקשה תזכירו, בבקשה אל תשכחו עד שכל אחד ואחת מהם יחזרו הביתה לשלום, בבטחה ובמהרה, כי נגמר לנו הזמן. פשוט נגמר. תודה. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

תודה.

 << אורח >> ענבל צח: << אורח >>   

בוקר טוב, אני בת דודה של טל. טל נחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ בארי יחד עם אשתו והילדים, סבתא, דודה. אצלנו היו שבעה חטופים, שישה ברוך השם חזרו הביתה, שלושה נרצחו. אנחנו נלחמים על טל ואנחנו נלחמים על קיט ואנחנו נלחמים על 133. זה המספר. זה היום ה-87. אשתו של טל והילדים לא יוכלו להתחיל לחשוב על קיום פה במדינה הזאת בלי האבא והבעל. ההורים של טל נלחמים על טל, והם גם צריכים לעזור לילדים להשתקם. בבקשה, בואו תגידו לי כהורים או כאחים איך משתקמים כשהאהובים שלנו בשבי 87 ימים ואנחנו לא יודעים מה הם אוכלים, אם הם אוכלים, ואנחנו לא יודעים אם הם בחיים. אז בואו תספרו לנו על איזו שנה טובה אנחנו מדברים פה, כי אנחנו ב-7 באוקטובר עדיין. השנה היא לא טובה. שום דבר הוא לא טוב. הבוקר הוא לא טוב והלילה הוא לא טוב. אנחנו פשוט נלחמים כרגע, ואנחנו נמשיך להילחם כמה שדרוש.

כמה כוח להם יש עוד להילחם? אני לא יודעת. בתוך ה-133 יש נשים צעירות, כמוני, שהלכו למסיבה או שנחטפו מהבית. הן עוברות התעללות, רבותיי. הן עוברות התעללות. אנחנו יודעים את זה מעדות ראשונה מהחטופות ששבו. אין להן אפשרות לחכות יותר, השעון מתקתק.

והגברים – בואו אני אחדש לכם. אם מישהו לא יודע, הגברים עוברים התעללות מינית גם כן. בבקשה להתעורר. כשאתם מחזירים אותם הביתה אתם לא נותנים לי מתנה. זאת החובה שלכם, כי זה היה במשמרת של כולכם. אין להם אפשרות לחכות. לנו אין לחכות. אנחנו נילחם, אבל הם חייבים לחזור הביתה. מחכים להם הילדים שלהם, ומחכים להם השכנים שלהם, ומחכים להם ההורים שלהם. אלה הורים מבוגרים שמחכים לילדים שלהם. 

נכון, יש מלחמה; נכון, חיילים נהרגים בכל רגע נתון; ונכון, 87 ימים שאין לנו התחלה של מושג מה הולך עם כל אחד מהאנשים האלה. תסתכלו להם בעיניים. הם לא רק תמונה בפוסטר, הם עולם ומלואו של כל אחד ואחת מאיתנו. אין להם אפשרות לחכות. ועם המסר הזה אתם תתחילו כל יום ותסיימו כל יום עד שהם יהיו בבית. 

אדוני, כשאתה אומר: שנה טובה, השנה הזאת לא טובה. השנה הזאת לא תהיה טובה ושום דבר לא יהיה טוב עד שהם לא יחזרו הביתה למשפחות שלהם. בבקשה, תזכרו את זה בכל הרמת כוסית שאתם עושים, בכל אירוע שיש פה בכנסת. אנחנו נכנסים לוועדות ויש מגש של פירות, ולא נעים לי כי אני באמת לא יודעת האם טל קיבל מים או יותר מרבע פיתה ב-87 הימים האחרונים. 

רבותיי, אם ראיתם את העדות של מורן בעצרת ביום שבת, היא ניסתה להתחבב על השובים שלה על מנת לקבל קצת יותר מרבע פיתה. בחורה שפשוט שיחקה קלפים עם השובים שלה על מנת לקבל קצת יותר מרבע פיתה. אז בבקשה, בואו נחזור לפרופורציות. יש פה את כל מגשי הפירות ואת כל השופוני שיש פה בכל המקומות שאנחנו נכנסים אליהם. זה לא נעים לנו. אין להם, וגם לחיילים בשטח אין את כל הפריבילגיות האלה. כשאנחנו יושבים פה עם מעילים, אותם חטפו מהבית עם חולצה קצרה. יש להם מעיל? לא. 

רבותיי, הזמן עובר, וכל דקה היא נצח וכל דקה היא גיהינום, ואני לא יודעת מה יש בשנייה הבאה. חזרתי עכשיו ממשלחת בקנדה מול סגנית שר החוץ שם, ואמרתי לה: אני לא יודעת מה תביא איתה השנייה הבאה. רבותיי, השנייה הבאה הייתה שפשוט כולנו קיבלנו הודעה מהארץ שמצאו את הגופה של עדן זכריה, זיכרונה לברכה. אין לנו אפשרות יותר לקבל אותם בארונות. בשבועיים האחרונים – כמעט שלושה – אנחנו מקבלים רק גופות. אנחנו רוצים אותם בחיים. זה מובן לכולם שזאת המטרה? אנחנו נלחמים על מנת לקבל אותם בחיים ולקבל אותם עכשיו, כל אחד ואחת מהם.

כאישה אני מפחדת על הנשים, אני מפחדת על הגברים. יש שם תינוק שבעוד עשרה ימים בערך חוגג שנה. רבותיי, אתן אימהות. אם התינוק שלכן היה חוגג שנה בשבי, אתן לא הייתן יושבות ככה בשקט, אז בבקשה. נכון, כפיר הוא לא המשפחה הביולוגית שלי. כפיר הוא המשפחה החדשה שלי – כפיר ואריאל ואימא שלהן שירי. אתן אימהות, אתן נשים, תילחמו על כולם. זו לא רק המלחמה שלנו כי זו המשפחה שלנו, זאת גם המשפחה של כל אחד מכם. זהו. תודה רבה. 

אנחנו פשוט רוצים שהם יחזרו הביתה, ואנחנו נוכל לחזור להתקיים בעבודות שלנו ובשגרה שלנו, אבל לנו אין עבודה ואין לנו שגרה, וכל יום שני אנחנו כאן וכל יום אנחנו בכיכר החטופים או במשלחות בחו"ל. אלה לא החיים שבחרנו. אלה לא החיים שאנחנו מבקשים. אנחנו מבקשים אותם בבית שהם יוכלו להשתקם, ואנחנו נוכל לחזור לאיזושהי שגרה שלא כוללת מאבקים. פשוט להחזיר אותם הביתה, שנוכל לחבק את האהובים שלנו, לשקם אותם, להשתקם בעצמנו, ואחר כך כל שאר הדברים. 

אם אני צריכה לשבת פה, ואני יודעת שגברת שושן הרן חזרה מהשבי אבל אין לה בית, כי הבית שלה בבארי שרוף לחלוטין, ואז אני שומעת שמעבירים קרוב ל-3 מיליון שקל לטובת טיפול בחמורים וגמלים, אנחנו כשלנו, רבותיי. אנחנו כשלנו. קודם כול ולפני הכול אלה החטופים והמשפחות של החטופים, ואנשים שאין להם בתים ואנשים שמתקיימים מתרומות. בזמן שאנחנו לובשים בגדים, הם לובשים תרומות שאנשים טובים נתנו להם. אז כל תקציב שעובר במדינה הזאת, בבקשה תסתכלו על האנשים האלה שלהם אין בית כרגע. הם חיים במלון. אחרי שהיו 52 ימים בשבי הם חיים במלון, כי אין לה בית לחזור אליו, כי הקיבוץ בארי שרוף והבית שלה – אין לה כלום, אין לה שום רכוש בעולם. היא איבדה את אחותה, היא איבדה את בעלה. 

המדינה הזאת לא יכולה להמשיך להתקיים כאילו לא קרה פה שום דבר. קרה פה. ומה שקרה פה עוד ייקח שנים להבין. אבל קודם כול, תקציבים ודברים כאלה להעביר לשבויים שחזרו ולשבויים שעוד יחזרו. כל תקציב שהוא כרגע מותרות במדינה הזאת צריך להגיע אליהם, ולא 3 מיליון שקל לטובת החמורים כרגע. זאת לא הוועדה שלכם, אני יודעת. פשוט מאוד הכעיס אותי שהם מתקיימים מתרומות והחמור מקבל 3 מיליון שקל. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

תודה רבה לך.

 << דובר_המשך >> ענבל צח: << דובר_המשך >>   

תודה. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

מן הסתם כל בן אדם בהיותו בן אדם מזדהה עם הכאב האמיתי שלכם. אנחנו פה נמצאים בכנסת שיש בה הרבה ויכוחים פוליטיים, אבל בעניינים אנושיים לא צריכים להיות - - - 

 << דובר_המשך >> ענבל צח: << דובר_המשך >>   

זה לא פוליטי. זה לא פוליטי. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

לכן אני אמרתי - - - 

 << דובר_המשך >> ענבל צח: << דובר_המשך >>   

חטפו אותם מהמיטה ואף אחד לא שאל אותם מה הם בחרו בקלפי.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה, סליחה. אבל בעניינים האנושיים לא צריכים להיות ויכוחים פוליטיים. תודה על מה שדיברתם. אנחנו קיימנו ישיבה בנושא האזיק האלקטרוני, והחלטנו לקיים ישיבה נוספת בשביל ללמוד עוד על הנושא. הגשנו בקשה עם שאלות גם למעוז, גם - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לרשות שיקום האסיר, ולא קיבלנו.

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

הגשנו למעוז כי אצלם יש את המספרים. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

זה נכון. אנחנו מבקשים ממעוז להציג לנו את הנתונים שלהם, ואחרי זה - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אדוני, אני אבקש בתור חברת כנסת אולי לומר כמה דברים, כדי שנקדם את הדיון בצורה ריאלית. אני מבקשת את רשות הדיבור. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בבקשה, חברת הכנסת גוטליב. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני מתנצלת על הארכת הדברים אבל זה מתוך ידיעה. מעצר באיזוק אלקטרוני הומצא מלכתחילה לעצורים שעצורים עד תום הליכים, שמוגשת בקשה בעניינם להיות עצורים עד תום ההליכים, אבל אפשר לבחון חלופת מעצר בעניינם. זאת אומרת, לשחרר אותם, אבל אין להם ערבויות. אז הגו את הרעיון של מעצר באזיק אלקטרוני שנועד לאותם אנשים שאין להם מפקח אנושי, אין להם אבא ואימא. כך נולד הרעיון. בסופו של דבר, חוק סדר הדין הפלילי אוצר בתוכו את ההחלטה של מעצר אדם באזיק אלקטרוני. לשם זה נועד.

אבל בתור פליליסטית אני אומרת לך, בתור מי שהייתה סניגורית, זה הפך להיות כלי שמשתמשים בו כשמשחררים אדם – מוגש נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום הליכים. יש תסקיר של שירות מבחן שממליץ על שחרור בפיקוח אנושי, בערבויות אנושיות, ל-24 שעות הוא צמוד, וגם אזיק אלקטרוני. 

מעצר באזיק אלקטרוני זה שלילת חירות אדירה. אי-אפשר להוציא את האף. כל דבר זה צלצול, וזאת הפרה. לצד זאת, אנחנו לא מתחשבים בזה בענישה. זה לא שיקול בעונש, אנחנו לא מפחיתים את הימים הללו. היו החלטות של שופטים שניסו להחליט. בית המשפט העליון התערב ולא ניתן להפחית את הימים. 

מכל מקום, אני כחברת כנסת, כמפקחת על הממשלה, רוצה להבין למה רוצים הגדלת מכסות. הרי אם אנחנו נגדיל להם מכסות, אדוני, הם יצטרכו עוד כוח אדם כדי לתפעל דברים. יש לזה השלכות מעבר לבקשה הזאת. אז בדקתי. הרי בדיון שעבר אמרתי: האזיק האלקטרוני הוא לצד העובדה של משוחררים עם בקשות למעצר עד תום הליכים. האופציה השנייה שמשתמשים בפיקוח אלקטרוני באזיק היא לפי חוק שחרור על תנאי, שנוספה לו באחד הסעיפים אפשרות שאם רשות שיקום האסיר ממליצה לשחרר אדם בשחרור מוקדם – שאגב, אדוני, הוא היה משתחרר בכל מקרה גם בלי אזיק אלקטרוני, כי בעבר שוחררו ועדיין משוחררים בתוכניות רש"א אסירים רבים עם תוכנית שיקום בלי איזוק אלקטרוני. בתוך אותו סעיף יש שחרור. אפשר לתת לאדם שהוא אסיר ברישיון להיות תחת מעצר באזיק אלקטרוני. זאת המשמעות המשפטית שלו. אלה שני החוקים ושתי הכותרות. 

אז כבר תהינו מספרית בישיבה הקודמת שקיימנו כאן בוועדה. הרי יש מכסה כיום שהיא 1,250. רוצים להעלות את זה ל-1,750. שאלנו אתכם אז: מה המכסות? אז באתי לכאן טיפה יותר מוקדם בבוקר כדי לשאול את הנציגים. תבינו, רשות שיקום האסיר השתמשה ב-326 מתוך 400, ועצורים 728. סך הכול 1,054 מתוך 1,250. עוד לא השתמשתם במכסה שלכם, למה אתם רוצים שאני אגדיל לכם את זה בעוד 500? אם אני אגדיל את זה, אתם צריכים להבין שיש השלכות. קודם כול, אני משחקת לידיים של בית המשפט בהיבט הזה שהכי קל לו בתיקים פליליים, שצריך לשקול שחרור ושוקלים שחרור, וידענו לשקול שחרורים וידענו לשחרר עצורים בלי אזיק אלקטרוני. עכשיו, כשתוגדל המכסה, כמעט לכל עצור לא רק שהוא יצטרך להביא מפקחים אנושיים, הוא גם יצטרך להציע אזיק אלקטרוני. סליחה על החפירות, אדוני, אבל מי שנמצא בשטח זה כאילו א, ב, בשבילו. אז למה אני צריכה להגדיל את המכסה אם עוד לא ניצלתם את המכסה?

היינו בישיבה קודמת וביקשנו לוודא את הפילוח. 1,250 – 400 לרש"א, השאר לאזיק אלקטרוני. למה לא משחקים עם זה בינתיים? האם היה מקרה שרשות שיקום האסיר ביקשה איזוק אלקטרוני ולא הייתה מכסה ולא נתנו לה, ובגלל זה האסיר לא השתחרר? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

היה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בכמה מקרים כאלה מדובר? והאם כשהיה מדובר במקרים האלה – זה מה ששאלתי בישיבה קודמת – למה לא לקחתם מהמכסה הפנויה? הרי עם כל הכבוד, אני בצו לא מבחינה בין שחרור באיזוק אלקטרוני של עצור עד תום הליכים, או בין אסיר. אז אם אני לא עושה את ההבחנה הזאת, למה אתם הגעתם למצב - - - 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

את לא יכולה לעשות את ההבחנה. כשחוקקנו את החוק רצינו - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק. זה מה שאני אומרת. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

- - ולא הסכימו שתהיה לוועדה אמירה בחלוקה. החלוקה מתבצעת בתוך המשרד. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   עד פה בדקתי 

יפה. זה מה שאני אומרת. סליחה, אני אדגיש. אדרבה ואדרבה. אף אחד בחוק לא הגביל אתכם בתקן. אם יש לכם תקן של 1,250 ואתם החלטתם - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

חברת הכנסת גוטליב, יש לך עוד דקה. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

בסדר, אדוני. אני מתכנסת לכדי סיום. אני רק אומרת כך. 1, לאור העובדה שיש לי 1,054 מתוך 1,250, לא נראה לי הגיוני שאני אצטרך להגדיל את המכסה בהיבט הזה על כל ההשלכות שכרוכות בדבר. אני לא סתם מגדילה את המכסה. 

יותר מזה, אדוני, אכן ראינו דיווחים שתנאי הכליאה גבוהים מאוד, והתפוסה היא תפוסה מוחלטת. אני אזכיר שתפוסת אסירים בבתי הכלא, אסירים שפוטים, הכלי שעומד לשירות בתי הסוהר הוא לא שחרור באיזוק אלקטרוני אלא שחרור מינהלי. השחרור באיזוק האלקטרוני לא קשור לשחרור המינהלי, הוא קשור לשחרור על תנאי, לשחרור בשליש. זה לא אותו דבר. אלה מילים אחרות לגמרי ושחרורים אחרים לגמרי. לכן יש פתרון של שירות בתי הסוהר בשחרורים המינהליים, וכבר ראינו החלטות של שחרורים מינהליים לא רק של שני שלישים אלא החלטות גורפות יותר, כמובן עם הסייגים שלא משחררים בעבירות אלמ"ב ולא משחררים בעבירות מין.

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

אבל כאן הם - - - 

 << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >>   

רק דקה. אני לא מדברת איתך על חוק שחרור על תנאי, אני מדברת איתך על השחרורים המינהליים. אגב, גם בחוק שחרור על תנאי הסיכוי שלך לשחרר אדם בעבירת מין או אלמ"ב הוא קלוש שבקלושים. הוא קלוש על קלוש על קלוש, ואני אומרת את זה מניסיון. 

לכן, אם תישמע דעתי, אדוני – אני לא רוצה להצביע נגד, אני חברת קואליציה, אבל באתי להסביר את הדברים. ככל שתצטרך להיות הצבעה היום, אני אביא מישהו במקומי בהקשר הזה כי אני לא רוצה לשים רגל לקואליציה, אבל שהדברים יאמרו פה לפרוטוקול. זאת המסגרת.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

טוב, חברים, אני לא כל פעם אומר שחברת הכנסת גוטליב אומרת דברים שאני מסכים בצורה זו או אחרת, אבל זה מתקרב הפעם. לכן חשוב לנו לשמוע בהתחלה - - - 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

אדוני.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בבקשה, נירה. 

 << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >>   

רק נזכיר שהצו נמצא על שולחן הוועדה מיולי 2023. ב-6 באוגוסט התכנסנו כדי לדון בצו. עלו מספר נקודות שעוררו שאלות אצלנו. הייתה אמורה להיות פגישה שיו"ר הוועדה ביקש לקיים עם יחידת מעוז. מטעמים כאלה ואחרים שלא תלויים בנו ולא הבנו אותם לעומק לקח זמן עד שהפגישה נקבעה. לבסוף, לצערנו, 7 באוקטובר קטע את הכול. אבל אותו צו מונח על שולחן הוועדה, רק השתנתה לו בינתיים הכותרת מ-2023 ל-2024. 

אנחנו ביקשנו נתונים מיחידת מעוז. קיבלנו את חלקם. אני חושבת שהשאלה הראשונה שהייתה על הפרק היא להסביר את המספר הזה 1,750, מניין הוא מגיע. הוא מעוגן בהחלטת ממשלה שהתקבלה ב-2022, אבל מאיפה מגיע המספר הזה, כמו שאמרה חברת הכנסת גוטליב? מאחר שאף אחד מאיתנו לא יודע מה בית המשפט יחליט, מניין ההעלאה של 500 והצפי הזה על מה הוא מבוסס? אבל מטעמים טכניים אני אגיד שאולי נתחיל בנציג הפרקליטות – אתה לא צריך ללכת, איתמר?

 << אורח >> איתמר גלבפיש: << אורח >>   

נראה לי שאני יותר אתרום לוועדה הזאת כרגע מאשר לוועדה אחרת. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

אוקיי. אז אולי באמת נתחיל בהסבר לגבי המספר 1,750, מדוע הוא מתבקש. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

אוקיי. בבקשה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

שלום, אדוני, שלום לכולם. אני עורכת דין מהמשרד לביטחון לאומי. למעשה, את כל הרקע כבר נתנו בדיון הקודם, אז אני כמובן לא אלאה את הוועדה ואנחנו לא נחזור על ההיסטוריה. אבל אציין שלמעשה, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, הסיבה שמתבקשת ההגדלה נעוצה בהחלטת ממשלה, החלטת ממשלה שניתנה כבר ב-2022 מהחלטה מס' 1903 שדיברה על תוכנית לאומית לייעול והרחבה של מערך הכליאה ומרחב המחיה בבתי הסוהר ותיקון החלטת ממשלה קודמת שהייתה בנושא. יש שם סעיף מפורש, סעיף 5 להחלטה, שמטיל על השר לביטחון לאומי בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר המשפטים, בהתאם לסעיף 22יב לחוק המעצרים לפעול לקידום צו שיקבע כי מכסת מספר המפוקחים שניתן לפקח עליהם בעת ובעונה אחת בפיקוח אלקטרוני תעמוד על 1,750. זאת אומרת, המספר מצוין כבר בהחלטת הממשלה. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

אבל מה הבסיס שלו, אפרת? למה 500 ולא 1,550? 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

כן. מאיפה המספר? 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אני אסביר. בעבר, ערב חקיקת החוק ב-2014 המכסה עמדה על 750. היא נשארה בתוקף כהוראת מעבר עד לקביעת צו מכסת המפוקחים. בתחילה לא היה צורך לקבוע צו, כיוון שלא הגיעו למספר הזה. בתקופת הקורונה הייתה עלייה מאסיבית שהצריכה את קביעת הצו, קביעת מספר גבוה יותר.

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

 והוועדה הזאת - - - מ-750 ל-1,250. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

בהתחלה היה תקש"ח שדיבר על 1,000, ואז זה עלה מ-1,000 ל-1,250. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

כשאתם הבאתם את הצו נתנו לכם מה שבקשתם, בזמן הקורונה, ב-2020.

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

למעשה, המדרגות זזות ב-250, 500. הסיבה שמבקשים – אני לא רואה פה נציג אוצר. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

יש נציגי אוצר. 

<< אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אוקיי. אז ראוי לשאול אותם לגבי המספר הספציפי. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אבל תסבירו מהותית למה אתם  צריכים את ההעלאה הזאת. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אני אסביר שיש מדרגות מסוימות שקבועות. זאת אומרת, המדרגות הן קבועות גם מבחינת התקצוב שלהן, כי כפי שכבר הוזכר כאן עצם זה שמגדילים את המכסה זה מצריך כמובן גם הגדלה של תקינה של היחידה והיערכות של יחידת מעוז, על מנת שאפשר יהיה לפקח באופן אפקטיבי גם עם ההגדלה.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה, אפרת, אם בעבר לא השתמשתי בכל המכסה, למה אתם מבקשים להגדיל אותה? 

 << דובר_המשך >> אפרת ליפשיץ פרקש: << דובר_המשך >>   

אני מסבירה. כדי שניתן יהיה - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה, חברת הכנסת גוטליב. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

 סליחה. אין - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה, היא משיבה על השאלה שלך. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

למעשה, גם אם לא רואים מהדיון הקודם איזושהי עלייה מסיבית, אנחנו נמצאים במגמת עלייה תמידית של מספר המפוקחים. זאת אומרת, מעת לעת – אפשר לראות את זה בגרף של עלייה – גם אם יש לעיתים ירידות, אחר כך יש עלייה חוזרת. למעשה, אנחנו במגמה קבועה של עלייה במספר המפוקחים. הראייה שלנו היא ראייה עתידית ארוכת טווח, ולכן זה גם נכלל במסגרת התוכנית הלאומית לייעול והרחבה של מערך הכליאה. 

צו הוא צו קבוע. הוא לא נקבע אחת לשנה. אנחנו לא מגיעים מייד לוועדה כל פעם כשיש עלייה כדי להגדיל את המכסה. כל פעם שהגענו לוועדה ביקשנו להגדיל בכמות שהיא כמות מסוימת, לפי מדרגות שקובע משרד האוצר – ואפשר יהיה לשמוע את ההסבר שלהם – כאשר כל הגדלה כזאת מצריכה היערכות מוקדמת של היחידה. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

אסירים זה משהו יותר – לא שאני יכולה לחזות מה ועדת שחרורים תעשה, אבל אי-אפשר לחזות מבית המשפט. אולי בית משפט בגלל שהוא יודע שיש, אז הוא ייטה לתת יותר, אבל אז הוא כבר - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

רק שנייה. אני רוצה להבהיר משהו. בהליכי מעצר עד תום הליכים מבחני השחרור הם מבחנים מהותיים. מוגש כתב אישום, מוגשת בקשה למעצר עד תום הליכים, זה אומר שיש עילת מעצר, עבירה שיוצרת מסוכנות, והכלל הוא מעצר אלא אם יש חלופה. אתה לא תשחרר בהליכים כאלה רק כי יש לך עוד מכסה, כי אתה צריך לעמוד בקריטריונים המהותיים. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

נכון מאוד. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אז אני שואלת - - - 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

אבל את רואה יותר ויותר שופטים שמאשרים על עבירות שהם חריג – אלמ"ב, ארגוני פשיעה. זה עולה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

ממש לא. בתור מי שמצויה בפסיקה, ארגוני הפשיעה שכתובים פה הם בהארכות מעצר שלישית ורביעית בעליון. 

 << אורח >> איתמר גלבפיש: << אורח >>   

ו-15 והלאה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

כן. בתיקים, בדיוק.

 << אורח >> איתמר גלבפיש: << אורח >>   

עשירית והלאה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

יפה, בדיוק. אדם שעצור עד תום הליכים, רק העליון מאריך מעצר שלו. כך הייתה כוונת המחוקק. בפועל, בתיקים חמורים – תיקי רצח, ארגוני פשיעה וכו', בכל התיקים הגדולים – אין שחרורים אלא בהארכות מעצר רבות. לכן, בעבירות החמורות שמנויות פה, לא משחררים ברצח רק כי אתה יכול לשחרר באזיק אלקטרוני, אתה משחרר רק בנסיבות מאוד קיצוניות. לכן הנתונים פה לא תואמים את הטענות שלנו. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

תודה רבה. אני מבקש, חברת הכנסת גוטליב, דיברת ללא בקשת רשות. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני מתנצלת. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

וכמו שאני מכיר אותך, אם אנחנו נותנים לך ככה אז את תדברי כל הזמן. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא, זה מהותי. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

אז אני מבקש מכל חבר ועדה שיבקש רשות, ואני אתן לכולם. סליחה, אנחנו רוצים שתשכנעו אותנו. בינתיים אותי אישית לא שכנעת להגדלה כזאת. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אדוני, אם תינתן לי אפשרות לי לדבר ולסיים את דבריי, אני מקווה שנצליח. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר_המשך >> אפרת ליפשיץ פרקש: << דובר_המשך >>   

כמו שאמרתי, אנחנו במשך השנים – וניתן לראות את זה בנתונים – נמצאים במגמת עלייה בשימוש בכלי הפיקוח האלקטרוני, גם במסגרת התוכניות הלאומיות להרחבת מערך הכליאה והייעול שלו, וניסיון למצוא כלים שהם חלופות כליאה אפקטיביות וטובות וכבר הוכיחו את עצמם, ומהווים חלק מהמכלול של חלופות כליאה לעצורים ולאסירים. כמו שאמרתי, הראייה שלנו היא ארוכת טווח. כיוון שאנחנו ראינו בעבר הגדלה הולכת וגדלה - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

ארוכת טווח. אנחנו יכולים לשבת עוד חצי שנה, עוד שנה - - 

 << דובר_המשך >> אפרת ליפשיץ פרקש: << דובר_המשך >>   

לכן אני מסבירה. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

- - לבדוק את הנסיבות. אם צריך עוד יותר, אז נעלה עוד יותר. אנחנו נמצאים פה כל הזמן. 

 << דובר_המשך >> אפרת ליפשיץ פרקש: << דובר_המשך >>   

אדוני, אי-אפשר לשבת בעוד חצי שנה, כי כשאנחנו נגיע למספר שקרוב ל-2,250 אנחנו נהיה כבר באיחור. לכן אני מסבירה. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

לא, סליחה. אני רוצה לתת לך לדבר. תעני לי על השאלות הללו. היו יותר מ-2,000 הפרות בנושא הזה. אנחנו, האוכלוסייה הערבית, סובלים קשות מהפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. היו דברים, קרו דברים של אנשים שהוחלט עבורם אזיק אלקטרוני, והם ניצלו זאת בשביל להמשיך את מסעם הנפשע בקרב החברה שלנו. יש את הבעיה של פגיעה בנשים. אלה דברים שהם מאוד רגישים במיוחד לגבי העניינים הללו. לכן, כל החלטה צריכה להיות החלטה שרואה את כל הדברים הללו. בינתיים לא השתמשתם בכל המכסה. 

בנוסף, היו הפרות גם בעבר בנושאים רגישים מאוד בחברה שלנו – החברה שלנו אני מדבר בכלל על החברה שלנו – אז למה להגדיל ב-500 בפעם אחת? למה לא להגדיל את זה הדרגתי? למה לא לקבל עוד עלייה קטנה עכשיו? במידה שאתם צריכים בעוד חצי שנה, שנה, שנה וחצי, אז תבואו. כל הזמן יש את הוועדה הזאת. אנחנו נדון במקצועיות ונחליט ביחד. למה להחליט על 500 בבת אחת עכשיו? בבקשה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אז אני מסבירה שוב. אני מקווה שתינתן לי ההזדמנות לסיים את המשפט. הגדלה מצריכה היערכות של היחידה. אי-אפשר על כל 100 לבקש הגדלה של הצו ולבקש מהאוצר את התקציב ולגייס כוח אדם. כשאנחנו מדברים על הגדלה והיערכות של היחידה, זה צריך להיות במספר - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אבל לא חבל על הכסף שכרוך בהגדלת מכסה לא  מנוצלת? 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אז האוצר יסביר. גברתי, האוצר יסביר וגם נמצאת פה נציגה של תכנון. הכסף לא ניתן מראש לכל ה-1,750. יש מדרגות, ואפשר יהיה להסביר את זה. כשמגיעים למספר מסוים, אז למעשה הכסף מגיע. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

רק רגע. בבקשה, תסבירו את המדרגות בשביל להבין. 

 << אורח >> אורלי ליימן עיני: << אורח >>   

קודם כול, בוקר טוב, אני רכזת משפט ואכיפה באגף תקציבים במשרד האוצר. המדרגות שהיא התייחסה אליהן - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

רק רגע, בבקשה. למה החלטת לדבר? 

 << דובר_המשך >> אורלי ליימן עיני: << דובר_המשך >>   

חשבתי שאתה מבקש ממני להסביר את המדרגות. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

רק רגע. טל ביקשה לדבר. 

 << דובר_המשך >> אורלי ליימן עיני: << דובר_המשך >>   

אין בעיה, אני אחכה שתפנו אליי. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

אני אשמח שתדברי, אבל היא ביקשה לדבר ואת נכנסת לתוך דבריה. בבקשה. 

 << אורח >> טל גבאי: << אורח >>   

לא, זה בסדר. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

תחליטו ביניכן מי תדבר. אני מסכים.

 << דובר_המשך >> טל גבאי: << דובר_המשך >>   

אני מהמשרד לביטחון לאומי, מהתקציבים. ההגדלה של המכסות ל-1,750 נקבעה גם היא במדרגות. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

איך המדרגות? 

 << דובר_המשך >> טל גבאי: << דובר_המשך >>   

מדרגות של 250, בדיוק כמו שהיה בעלייה - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

כל כמה זמן? 

 << דובר_המשך >> טל גבאי: << דובר_המשך >>   

ברגע שמגיעים למיצוי. זאת אומרת, רק ברגע שמגיעים ל-1,100 אזיקים הם יקבלו את התקצוב ל-1,250, למדרגה הראשונה. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה, אנחנו רוצים להבין. יש שופטים שלא רואים את התמונה ההוליסטית בכל המדינה ומוכנים לתת החלטות כאלה או אחרות, ואנחנו נגיע מהר למכסה הזאת. אז תיאורטית יכול להיות שתוך שלושה חודשים אתם תמלאו את כל המכסה הזאת?

 << דובר_המשך >> טל גבאי: << דובר_המשך >>   

כבר היינו לפני כמה חודשים קרובים. היינו על 1,170 אזיקים. זאת אומרת, היינו קרובים.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

לא, לא. אני מדבר על עוד 500.

 << דובר_המשך >> טל גבאי: << דובר_המשך >>   

אז המכסה היא במדרגות של 250. זאת אומרת, ברגע שנגיע למיצוי של 1,500, רק אז נעלה למדרגה של 1,750. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בבת אחת.

 << דובר_המשך >> טל גבאי: << דובר_המשך >>   

של 250. כן. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

באלקים של 250 כל פעם.

 << אורח >> טל גבאי: << אורח >>   

הקפיצות הן של 250 כל פעם בהתאם למיצוי המכסה. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

מה זה אומר, שאתם לגייס עוד מפקחים ולהכשיר אותם? 

 << אורח >> טל גבאי: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אבל יש לכם עכשיו 250 ספייר שלא נוצלו.

 << אורח >> טל גבאי: << אורח >>   

לא. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

200. ניצלתם 1,054.  

 << אורח >> טל גבאי: << אורח >>   

אבל לפני כמה חודשים היינו על 1,170.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אז אם לפני כמה חודשים, לפני העומס, הייתם על פחות, אז איך עכשיו - - -

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אבל רגע, טלי. הם בהתאם לצורך כל פעם קופצים במדרגה, במקום לבוא לפה כל כמה חודשים עם אישור מחודש. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

חבר הכנסת קרויזר רוצה לדבר, תנו לו לדבר. אחר כך חבר הכנסת סעדה. בבקשה, חבר הכנסת קרויזר.

 << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>   

תודה רבה, היושב-ראש. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >>   

אם אני מבין נכון, כל פעם שיש לכם דרישה – זה מה שהיא אומרת, הם מקפיצים במדרגות בהתאם לצורך של הגיוס של כוח האדם שיש להם ובהתאם לצורך שלהם בבתי הכלא. הם לא מקפיצים עכשיו עוד פעם ב-500. הם מגיעים למיצוי של מה שקיים בידיהם כרגע, והם קופצים במדרגה. במקום לבוא לפה בעוד כמה חודשים ולבקש עוד ארכה, הם מבקשים עכשיו איזה באלק שיהיה להם.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אבל הם אף פעם לא הגיעו למכסה. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

כל הדבר זה הולך ובא. הרי הם לא יכולים לחזות. יכול להיות שפתאום מחר יהיה יום דיונים בבתי המשפט בכל הארץ, כל השופטים ייתנו עכשיו ב-20 דיונים בכל בית משפט איזוק אלקטרוני. פתאום תהיה קפיצה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

נכון.

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

אלא אם הם יגידו לשופט: אני לא יכול, אין לי, אין לי מכסה. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

נירה, נירה - - -

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אנחנו לא רוצים להגיע למצב - - -

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה, סליחה, אני רוצה לתת לחבר הכנסת סעדה. אבל לפני זה אני רוצה להשיב לנירה. נירה, אנחנו נמצאים פה כל הזמן, ואם ההעלאה היא העלאה שלא הגיעו למכסה אף פעם, ואם למשל נחליט עכשיו על העלאה של 200 מכסות, אז הם יכולים להגיע בעוד חצי שנה ולהגיד: סליחה, מסיבות ענייניות אנחנו צריכים עוד. אנחנו נמצאים פה כל הזמן, ואין לנו אינטרס לא אישי, לא סקטוריאלי ולא שיקולים זרים, אלא מה שמעניין אותנו זו טובת החברה. לכן, אין ספק, אם ממש צריך להגדיל בעוד הגדלה, אנחנו נהיה פה ונגדיל. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אדוני - - -

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בבקשה, חבר הכנסת סעדה, ואחר כך את. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

שאלה לאגף תקציבים. אם אני מבין נכון, קודם כול הבעיה העיקרית שבכלל מגיעים לכאן היא בגלל הלחץ בבתי הכלא. ככה אני רואה את זה, אחרת לא היינו בכלל מקיימים את הדיון. השאלה שאני רוצה לשאול היא מבחינת עלויות. אני יודע מביקור שערכנו בשב"ס לאחרונה שזה 100,000 שקל תקציב של אסיר בכלא. כמה התקציב שעולה פר כל אדם עם איזוק אלקטרוני? מה הן העלויות של זה? 

 << אורח >> אורלי ליימן עיני: << אורח >>   

זה הולך לפי מפתחות. חבר הכנסת צודק. אני חושבת שהרכיב הכי משמעותי שצריך להיות פה בדיון הוא המצוקה האדירה שיש היום בבתי הכלא. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אבל איך זה יקל לך - - -

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

שנייה, טלי, טלי.  

 << אורח >> אורלי ליימן עיני: << אורח >>   

יש היום צפיפות מטורפת ששב"ס כבר לא עומד בה, והאיזוק כראייה ארוכת טווח וכראייה אסטרטגית היה אמור להיות חלק מתוכנית להקלת העומסים בבתי הכלא בנושא המעצרים. לכן אנחנו חושבים שלא צריכה להיות מגבלה, ודווקא אני לא חושבת שכדאי לחכות עד שזה יתמלא ורק אז להגדיל עוד את הצו, אלא לאפשר מראש איזושהי מכסה שאנחנו באמת מתקצבים לפי מדרגות, כדי לוודא שזה לא מה שחוסם. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

מה הן העלויות של - - - 

 << אורח >> אורלי ליימן עיני: << אורח >>   

אם אפשר להקל על המצב בבתי הכלא, אנחנו עושים הכול כדי להקל על המצב. יש מדרגות. פחות או יותר 250 מכסות באיזוק אלקטרוני הן 10 מיליון שקל ועשרה תקנים. משהו כזה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני יכולה לשאול אותך שאלה? 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

לא, מה זה "ועוד עשרה תקנים"? 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה, כל חבר כנסת שרוצה לדבר צריך - - - 

 << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני רוצה לדעת פר אדם. את אומרת לי: "10 מיליון פלוס עשרה תקנים". פר אדם, כמה העלות של זה? 

 << אורח >> מירב אורון: << אורח >>   

אני יכולה לענות על זה. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר_המשך >> מירב אורון: << דובר_המשך >>   

עלות של החזקת עצור בתוך כותלי הכלא היא פי ארבעה מאיזוק אלקטרוני. לערך, עלות של החזקת עצור באיזוק אלקטרוני היא 60,000 שקלים, לעומת 240,000 שקלים בתוך הכלא.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני מבקשת לשאול שאלה, אדוני היו"ר.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני לא רוצה להפריע פה כי אני קואליציה כמו שאמרתי, אבל אלה שאלות שחייבים לשאול אותן. תבינו משהו, לצורך העניין אני רוצה לעזור לשר בן גביר לנהל נכון את בתי הסוהר, בפירוש, כי אני מבינה שמה שאכפת לו זה באמת זכויות אדם בהיבטים הכי אלמנטריים שלהם. אבל אני פה כדי להבין איך החוק הזה, איך הגדלת המכסה מורידה את העומס בשירות בתי הסוהר. 

אסירים ביטחוניים לא משתחררים באזיק אלקטרוני. אנחנו לא שם. אסירים רגילים בחוק שחרור על תנאי, שהוא החוק היחיד שבגדרו אתם פועלים – מדברים שם על אסירים שתוכנית רש"א מפעילה להם תוכנית ובין שאר האלמנטים זה אזיק אלקטרוני. זה החוק.

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

לא נותנים להם פחות 20%. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

רגע, רגע. דקה, אני רק אומרת שתבינו. זאת אומרת שבגדרו של חוק שחרור על תנאי, האלמנט של אזיק אלקטרוני לא יוריד את מכסת האסירים בשום צורה, עם כל הכבוד. אפילו לא שינו בחוק שחרור על תנאי את הקריטריונים שמקילים בשחרור על תנאי. על פי חוק שחרור על תנאי, הסעיף שמדבר על שחרור באזיק אלקטרוני הוא אדם שנבנתה לו תוכנית רש"א, בכל הכבוד. אם לאדם נבנתה תוכנית רש"א, את יכולה לשחרר אותו בכל מקרה. למה צריכה להעמיס עליו אזיק אלקטרוני? אדרבה ואדרבה. להפך, תשחררו. 

 << אורח >> אירית יפתח-שרצקי: << אורח >>   

אפשר להוסיף בעניין של תוכניות רש"א? 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה, סליחה. חברת הכנסת גוטליב, סליחה. בבקשה, נשמע את דעתך. 

 << אורח >> אירית יפתח-שרצקי: << אורח >>   

שלום, אני מהרשות לשיקום האסיר. אני מסכימה עם כל מה שנאמר כאן פרט לדבר אחד. ועדות השחרורים פועלות על סמך תבחינים מאוד מסוימים. אבל אנחנו יודעים שכשאנחנו בוחנים את התאמתו של אסיר שהוא עם רצידיביזם ועבר מאוד מורכב, הוא מהווה איזושהי מסוכנות גבוהה יותר. ברגע שנגבש תכנית שיקום שכוללת איזוק אלקטרוני, הסיכוי שלו להשתחרר בשחרור מוקדם הוא הרבה יותר גבוה. 

היום אנחנו מראש מייעדים את אוכלוסיית האסירים לאיזוק אלקטרוני עם עבירות מאוד ספציפיות. יש לנו נתונים של שנת 2023, כמובן בהלימה עם יחידת מעוז, שבמקום הראשון מבחינת המפוקחים שלהם הם עם עבירות נשק. במקום השני עם עבירות אלימות. זאת אומרת, אלה אסירים שלא היו משתחררים מהכלא לולא תוכנית רש"א, תוכנית שיקום אינטנסיבית שכוללת איזוק אלקטרוני. והיו מקרים. כאשר מיצינו את המכסה והגענו קרוב ל-400, לא יכולנו להמליץ על תוכניות שיקום כי לא היה לנו את הרכיב של האזיק האלקטרוני. לכן, חשוב מאוד לדייק בנושא הזה, כי האזיק האלקטרוני מבחינתנו הוא רכיב משמעותי, הוא פיקוחי-שיקומי. הוא לא רק רכיב טכני שמצביע על הפרות או - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

מילים חשובות. תודה רבה לך.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אז למה לא לקחתם מהמכסה הפנויה? 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

רק רגע, בבקשה. נורית מהממ"מ, בבקשה. בואו נתקדם, בואו נתקדם. 

 << אורח >> אירית יפתח-שרצקי: << אורח >>   

אני יכולה רק להשיב לחברת הכנסת. כשאנחנו מגיעים למיצוי המכסה, אנחנו הרבה פעמים מבקשים מנציבת שב"ס ניוד של אזיקים פנויים, וזה לא תמיד מתאפשר.

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

זאת שאלה אחרת. למה המכסה לא גדלה לטובתכם, מבחינת החלוקה הפנימית? זאת שאלה שגם צריך לשאול.  

 << אורח >> אירית יפתח-שרצקי: << אורח >>   

חד-משמעית. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

היא גדלה בשנים האחרונות. אני רוצה לסיים ולא נתנו לי לסיים את ההסבר. אם אני אסיים את ההסבר, אני בטוחה שזה יענה על הרבה שאלות פה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תמתיני שיקשיבו לך. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו מקשיבים לה. הכול בסדר, זאת ועדה עם סיעור מוחות. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

טוב, חברים, בואו נשמע את נורית מהממ"מ, בבקשה. 

 << אורח >> נורית כהן יכימוביץ: << אורח >>   

תודה רבה. אני ראש תחום ביטחון פנים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני רוצה להצביע על כמה דברים שעולים מהנתונים שיש בידינו, גם הנתונים שהועברו לקראת הדיון היום וגם דיונים מהעבר. קודם כול, במבט על כמה שנים אחורה אנחנו יכולים לראות שהמכסה בעצם אף פעם לא הייתה מנוצלת. יותר שנים אחורה אנחנו מדברים על סדר גודל של בין 50% ל-75% ניצול. בנתונים שהגיעו אתמול, אחוז  הניצול הוא יותר גבוה. אנחנו הגענו ל-84% ניצול. עדיין זה לא מתקרב ל-100%. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

ולמה זה לא מנוצל כרגע?

 << אורח >> נורית כהן יכימוביץ: << אורח >>   

אלה החלטות של שופטים, אז אולי נירה תדבר על זה יותר. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

כי בית המשפט לא - - - 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

לא משתמש בכלי.

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

כן. אני חושבת שמעבר לזה, בנתונים שקיבלנו יש גם עניין של הפרות. צריך גם להבין שלכלי הזה יש מגבלה. דיברו איתנו כאן על 6,059 אירועים של הפרה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, רק 40% מתוכם הפרות.

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

חברים, אבל 2,368 הוגדרו כהפרות, והיו 595 שימועים – סליחה, מתוכם 425 הוחלט על השארה בפיקוח, ו-170 החזירו למתקן כליאה. כלומר, לפעמים משתמשים בכלי הזה בצורה - - - 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

באובר.

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

בוודאי. ואז אתה כבר קולט - - - 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

כפרקליט לשעבר אני נגד הכלי הזה. אני מעדיף שיהיו בכליאה. אני חושב ששם זה יותר נכון. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

אוקיי, חבר הכנסת סעדה, בוא נשמע את נורית, בבקשה. 

 << אורח >> נורית כהן יכימוביץ: << אורח >>   

אני רוצה לפתוח טיפה יותר את הגידול בשיעור הניצול שהיה בתקופה האחרונה. יש לנו נתונים מלפני שלוש שנים, אוקטובר 2020. אני רק אעיר שאני יודעת שהמכסה לא החליטה מראש - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

אוקטובר 2020 זה הקורונה.

 << דובר_המשך >> נורית כהן יכימוביץ: << דובר_המשך >>   

נכון. במכסה לא הוחלט מראש על ההתפלגות בין עצורים לשפוטים, אבל עדיין יכול להיות ששווה לתת את המבט הזה, כי באוקטובר 2020 היו לנו 695 עצורים ו-116 שפוטים. עכשיו יש לנו 728 עצורים ו-326 שפוטים. מזה אנחנו לומדים שעיקר הגידול בניצול של המכסה הוא בתחום השפוטים. כלומר, הגידול בעצורים הוא די קטן, הגידול בשפוטים הוא בעצם של פי שניים ויותר. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה, את יודעת אם יש פשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית או אלימות בתוך המשפחה?

 << דובר_המשך >> נורית כהן יכימוביץ: << דובר_המשך >>   

זה הדבר האחרון שרציתי לציין. מעבר לזה שעיקר הגידול הוא בשפוטים ולא בעצורים, רציתי לציין גם את תמהיל העבירות השונה שיש בין שפוטים לעצורים וגם את הנקודות שציינת. ספציפית לגבי מה ששאלת על אלימות במשפחה, מהדיווח שקיבלנו אתמול אנחנו רואים שיש 94 מפוקחים. כולם בסטטוס של עצור – ככה הבנתי – שעצורים בגלל אלימות במשפחה. אני אציין גם שהמספר הזה גדל במהלך השנים. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה. כמה אנשים השתמשו באיזוק האלקטרוני לרעה בתחום הזה?

 << דובר_המשך >> נורית כהן יכימוביץ: << דובר_המשך >>   

את זה אנחנו לא יודעים. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

זה מידע חשוב.

 << דובר_המשך >> נורית כהן יכימוביץ: << דובר_המשך >>   

יכול להיות שזאת שאלה למשטרה. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

זה מרכיב חשוב בהחלטה שלנו. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

סליחה, אני יכולה רק להגיד שהם לא יכולים לדעת. הם יכולים לדעת אם מישהו ביצע עבירה בזמן שהוא היה אזוק אלקטרונית.  

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

כן, בטח. 

 << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >>   

לא. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

למה לא?

 << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >>   

או ניסה לחבל באזיק. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

או גם נמלט.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לפעמים הפרה היא גם פשוטה. לדוגמה, אתה מתרחק למרפסת ולא קיבלת היתר להגיע למרפסת. זה נחשב להפרה.

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

אני יודעת. אבל אנחנו שואלים על ההפרות המהותיות - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

אני מדבר על הפרה מהותית. כלומר - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

שלא החזירו למעצר. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

אני מדבר על עבירה מהותית. כלומר, הוא ניצל את זה שהוא לא בבית הסוהר והמשיך בהתעללות שלו בתוך המשפחה. אלה הדברים החשובים. אלה שני נושאים מאוד מאוד רגישים, הנושא הזה של אלימות בתוך המשפחה, והנושא של פשיעה בתוך החברה הערבית שהפך למגפה, ואנחנו חייבים בכל חומרה להיאבק נגדו. לכן, חשוב לנו להבין את הנתונים הללו. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא. צריך גם לדעת כמה בחברה הערבית בכלל יש עם אזיק אלקטרוני. אני לא בטוחה שיש כמעט. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

יש, יש. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

יש בעבירות נשק במקרים - - - 

 << אורח >> אירית יפתח-שרצקי: << אורח >>   

יש. לנו יש ייצוג יתר אפילו. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא, אני לא מדברת בשחרור על תנאי, אני מדברת בעצורים. זה הבדל גדול מאוד, אדוני. אדוני יראה בפילוח.

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

הם לא עושים פילוחים כאלה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אז זהו, זה קריטי. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

אבל סליחה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שב"ס ידע לפלח לפי - - -  

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

אז אם יש, תגידי. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

שב"ס לא יודע - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

מיעוט של המיעוט בהחלטת איזוק אלקטרוני.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה, חברים, כולנו פה מחפשים - - - 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

תסתכלי ותראי מספרית כמה יש לך בחברה הערבית באזיק אלקטרוני. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה. חברים, כולנו פה מחפשים את טובת החברה. במידה שאין לנו את הנתונים הללו, אנחנו לא יכולים להרשות לתת עוד יותר תקנים ב-500 תקנים. אנחנו רוצים את הנתונים הללו. אנחנו רוצים שההחלטה שלנו תהיה באמת לטובת כולם. לכן, איך אנחנו יכולים לקבל את הנתונים הללו? 

 << אורח >> נורית כהן יכימוביץ: << אורח >>   

אוקיי. קודם כול, אנחנו יודעים ששב"ס יודע לפלח לפי קבוצות אוכלוסייה, יהודים וערבים. אם הנתונים לא קיימים, אפשר לבקש אותם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש החלטת ממשלה.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

אלימות בתוך המשפחה או פשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. אלה שני הנושאים. 

 << דובר_המשך >> נורית כהן יכימוביץ: << דובר_המשך >>   

לגבי אלימות במשפחה יש לנו נתונים. אני רוצה להצביע על גידול במספר של המפוקחים מקבוצת אלימות במשפחה. אם בשנת 2019 היו 26 מפוקחים כאלה, בשנת 2020 כבר היו 63 ועכשיו יש 94. כלומר, בתוך ארבע שנים גדלנו בערך מ-26 ל-94. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

וכמה אנשים ניסו את זה לרעה? 

 << דובר_המשך >> נורית כהן יכימוביץ: << דובר_המשך >>   

לדעתי זאת שאלה למשטרה. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בבקשה. 

 << אורח >> עינת קרפל: << אורח >>   

שלום, נעים מאוד, אני יועמ"ש של יחידת מעוז. אני רוצה לעשות קצת סדר ולהסביר לכם טיפה איך אנחנו עובדים ומה המשמעות של ההפרות. החוק למעשה קובע הפרה שהיא מהותית, הוא נותן קריטריונים מדויקים למה נכלל תחת הפרה מהותית, ויש הפרה שהיא הפרה ראשונה והפרה חוזרת.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

חבר הכנסת מושיאשוילי. כן, בבקשה. 

 << דובר_המשך >> עינת קרפל: << דובר_המשך >>   

ברגע שמישהו מגיע אלינו לפיקוח, הוא מגיע למקום הפיקוח, מתקינים אותו באמצעות המכשיר הטכנולוגי, ומגיע גם צוות שלנו, שזה צוות של מבררים – מפקחים, אנשים שלנו – להסביר לאותו אדם על תוכנית הפיקוח. ככל שהוא מפר את התנאים של התוכנית, מתקבל אצלנו במשל"ט היחידה חיווי. החיווי למעשה אומר או שהוא יצא וחזר, או שהוא יצא לחלון ולא חזר בזמן. יש כל מיני סוגים של חיוויים. ברגע שמתקבל חיווי, יש לנו סדר פעולות מובנה של משל"ט היחידה של מה הוא עושה, ולאחר מכן גם מגיע צוות של אנשים שלנו למקום הפיקוח ומברר את החיווי. יש כל מיני סוגים של הפרות – יש גם כאלה של מי שיצא לשש דקות וחזר; יש מישהו שיצא למרפסת וחזר. יש כל מיני סוגים - - -

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אבל כמה ניצלו לבצע עבירות פליליות? זאת השאלה. כמה אנשים ניצלו את האיזוק לבצע עבירה פלילית? 

 << אורח >> עינת קרפל: << אורח >>   

לבצע עבירה פלילית? נגד כמה הוגש כתב אישום בזמן שהם היו באיזוק?

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

כן, כן, הפרת הוראה חוקית. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

או אפילו נפתחה חקירה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

או נגיד הפרת הוראה חוקית. כן, אפילו הפרת הוראה חוקית.

 << אורח >> עינת קרפל: << אורח >>   

זה נתון שאין לי פה. 

 << אורח >> איתמר גלבפיש: << אורח >>   

לא, כל הפרה של האיזוק - - -  

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא, לא נכון. לא תמיד אתם - - -

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

כמה ניסו לחבל באזיק?

 << אורח >> עינת קרפל: << אורח >>   

גם בזה יש הבחנה. מה זה "לחבל באזיק", שברו את הקליפס כי הוא נשבר? בכווה? בזדון? 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

בכוונה, כן. או ניסו להשיג מישהו. הרי יש לכם כבר מפקח ששוחד והורשע.

 << אורח >> עינת קרפל: << אורח >>   

נכון. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

נכון? יש מפקח ששוחד והורשע. שכנעו אותו, את מי ששם את האזיק.

 << אורח >> עינת קרפל: << אורח >>   

זה לא היה מפקח, זה היה נציג של החברה המפעילה. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

סליחה, נציג של החברה המפעילה, סליחה. לא משנה. 

 << אורח >> כינרת צימרמן: << אורח >>   

זה כן משנה כי הוא לא איש שב"ס, אז זה כן משנה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה גם היה מקרה אחד. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

בסדר. בואו נגיד תודה לאל שהיה רק אחד. השאלה היא, כמה ניסו ממש לחבל באזיק ולפתוח אותו?

 << אורח >> כינרת צימרמן: << אורח >>  

שוב, צריך להסתכל על הנתונים של היחידה בעין של מה בסוף הכלי הזה נותן. הכלי הזה לא נותן רק מענה לאסירים משוחררים. הוא כלי יפה ונותן מענה גם לאסירים משוחררים, אבל הוא נותן גם מענה מצוין לכ-700 עצורים, שאם לא היה את הכלי הזה הם היו בכלא. 

אנחנו לא מדברים על אלה – אולי בזה הדעות חלוקות. העמדה של חברת הכנסת גוטליב היא שזה כלי בנוסף, ואחרת היה אפשר לשחרר. אנחנו חושבים שהנתונים הם אחרים, כיוון שאם אנחנו מסתכלים על כמות העצורים בחלוקה של פרקליטות מול משטרה, או לבדוק כמה עצורים המשטרה משחררת בלי תנאים בכלל או בתנאים מגבילים בלי איזוק אלקטרוני, אז אנחנו מבינים שאלה שהמשטרה מבקשת  לאזוק באיזוק אלקטרוני הם אלה שהם לא היו משחררים אלא אם יש להם גם את הכלי הזה. זאת אומרת, זה אדם שהיה יושב היום בכלא. וגם לפי הפרקליטות, הם אלה שאולי לא בדיון הראשון, אבל גם אם זה בדיון הרביעי אותו אחד היה היום יושב בכלא, והיום הוא בבית ולא תופס מקום. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אבל את בתוך המכסה. אני מסכימה איתך. 

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>   

טלי, טלי, טלי, את צריכה לשים לב שהכלי הזה היום נובע מהמגמה שסך הכול בתי הכלא מלאים, הם אובר על אובר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

רגע, שנייה. קודם כול, אף שופט פלילי לא שוקל את - - -

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

חברי הכנסת, מעכשיו יש לי פטיש. לאט-לאט, בבקשה. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אף שופט פלילי לא שוקל את שיקול העומס כשיקול שחרור. יש לי חדשות בשבילכם. אתם לא תראו אף פסק דין בישראל, לא בעליון, לא במחוזי ולא בשלום, של שופט - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לא - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

סליחה –  ששוקל ששוחרר בתיק מסוכנות בגלל העומס שבבתי הסוהר, עם כל הכבוד.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

טוב. סליחה, בואו נשמע עכשיו את ד"ר סיגל שהב, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בבקשה. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

פשוט תסבירו לנו את הצורך במכסה, ניתן לכם. לא נתתם הסבר. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

ד"ר סיגל שהב, בבקשה. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

פנו אליכם, אמרו שאין מכסות? 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

תני לה רגע לדבר.

 << אורח >> סיגל שהב: << אורח >>   

תודה. אנחנו מהקליניקה לזכויות בהליך הפלילי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. אני רוצה לומר שבהמשך לנתונים שפרסמו אתמול על קרוב ל-100% תפוסה בבתי הסוהר, אנחנו מבינים שגם לגבי המקרים בחברה הערבית וגם לגבי אלימות במשפחה המצב הוא דינמי באופן כזה שבקרוב לא תהיה לנו חלופה אחרת למעט החלופה של איזוק אלקטרוני, עם כל הקשיים שטלי ציינה לגביהם, והיא צודקת בכולם. אבל אין ברירה, אנחנו כבר הולכים לכיוון שחייבים לפתח עוד דרכים להתמודד עם התפוסה המלאה בבתי הסוהר. 

דובר כאן על הרכיב הפיקוחי-השיקומי, על אחוז ניצול שעולה. התפקיד שלכם כמחוקקים הוא בסך הכול גם לעצב את התפיסה גם בקרב רשויות אכיפת החוק וגם בקרב השופטים.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

ד"ר שהב, את צודקת לחלוטין, במיוחד במקום השיקומי. זה דבר שמאוד מדבר אליי, אני חושב גם לכל חברי הכנסת. הפן החברתי שאת התייחסת אליו זה נושא מאוד מאוד מכריע מבחינתי, מאוד מכריע, מאוד מאוד חשוב. יש לנו בעיה רצינית והיא הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. זאת בעיה שאנחנו אמורים לגייס את הכול, אבל את הכול, בשביל למגר אותה. איך אני יכול להקל דווקא בנושא הזה? 

 << דובר_המשך >> סיגל שהב: << דובר_המשך >>   

קודם כול, הנתון הזה שתכף ירצו לעצור אדם על אלימות בחברה הערבית, התשובה של שב"ס תהיה שאין לו מקום להחזיק את אותו אדם בבית הסוהר. אז החלופה שיכולה להיות על מנת לפנות מקומות היא לאפשר להעביר את חלקם לפיקוח אלקטרוני. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני מבקשת זכות דיבור. סליחה, עם כל הכבוד, רק רגע. סליחה, עם כל הכבוד, אני מבקשת זכות דיבור.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

טלי, טלי, זה לא יכול להיות. את דיברת אולי עשר פעמים.

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כן, אבל אתה שומע פה משהו שנשמע לך רומנטי. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

חצי דקה, בבקשה.

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

שמעת פה משהו שעובדתית הוא לא נכון. 

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>   

אני חושב – רק נקודה אחת.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

תן לה, בבקשה. חצי דקה, בבקשה.

 << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

נקודה אחת. אותם אלה שבפשיעה בחברה הערבית - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

רק רגע, אתה תדבר אחריה. 

 << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

- - אתה עצמך לא תרצה לראות אותם אזוקים אלקטרונית בבית, את אותם חבר'ה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

רק רגע. אדוני, אני מבקשת לומר לך בעקבות מה ששמעתי כאן. בכל הכבוד, עוד לא קרה מקרה אחד בישראל שבו אדם בחברה הערבית נעצר בגלל אלימות בחברה הערבית שגואה מאוד ושוחרר כי לא היה מקום. אין חיה כזאת. לא קיים. 

יותר מזה, גם כשאתה רוצה לשחרר מישהו באזיק אלקטרוני, אתה קודם כול צריך לעצור אותו ממש. הוא צריך לעבור את המסננת של הליך מעצר, של עילת מעצר, עובר את המסננת של בית משפט, עובר את כל התהליך הזה עד שיש מסקנה שאפשר לשקול שחרור בעניינו, ואנחנו נשחרר אותו באזיק אלקטרוני. לכן, האמירה הזאת של תפוסה היא לא נכונה. חבר'ה, תבינו, רגע. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

טלי.

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

רגע. נציגים, משהו אחד. כולנו רוצים תנאי כליאה נורמליים. כולנו רוצים שאנחנו נוכל לעזור לשירות בתי הסוהר לשחרר אסירים. הגדלת המכסה שלא נוצלה לא עוזרת בפועל. עצורי תום הליכים - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

טוב. חברת הכנסת גוטליב, הבנו, הבנו.

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

רק צריך לשנות חוק אחר. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

הבנו, תודה רבה. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

צריך לשנות את חוק שחרור על תנאי, להתוות כללי שחרור אחרים, צריך את חוק המעצרים. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

בזה סיימתי. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

תודה. ד"ר שהב, בבקשה תמשיכי. 

 << אורח >> סיגל שהב: << אורח >>   

הכוונה היא לאו דווקא לשחרר את אותם כלואים מהחברה הערבית, אלא יכול להיות ששימוש בכלי הזה למקרים יותר קלים יפנה מקום למעצרים במקרים של אלימות בחברה הערבית. אין לנו ברירה אלא ללכת למקום הזה. זו לא שום תפיסה רומנטית. מעבר לזה שזאת החלטה שהאוצר נתן לה תקציב, היא בהמשך ליישום בג"ץ הצפיפות בבתי הסוהר, עניין שנמצא בליבה של כבוד האדם. אין דרך אחרת אלא רק לאפשר לשב"ס להשתמש בכלי הזה על אף כל הקשיים שבו. 

אנחנו רואים גם שהאלמנט השיקומי כאן הוא הרבה יותר טוב מאשר האפשרויות כשאדם נמצא במעצר בתוך בית הסוהר. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

תודה רבה לך, ד"ר שהב, תודה רבה. מילים חשובות. עורך דין איתמר מפרקליטות המדינה, בבקשה. 

 << אורח >> איתמר גלבפיש: << אורח >>   

מה השאלות של הוועדה ולמה היא תרצה שאנחנו נתייחס?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

למה אתם רוצים להעלות את המכסה? 

 << אורח >> איתמר גלבפיש: << אורח >>   

אני לא רוצה להגדיל את המכסה, זאת החלטת ממשלה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אפשר להשלים את התשובה ולמעשה זה יפנה גם לאיתמר?

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר_המשך >> אפרת ליפשיץ פרקש: << דובר_המשך >>   

תודה, אדוני. אדוני שאל למה אנחנו כאן עכשיו ולמה שלא פשוט נגיע כל פעם כשנצטרך הגדלה. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

נכון. למה לא להגדיל ב-200 ולבוא בעוד חצי שנה ולהגיד: אנחנו - - - 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אבל אתה נותן להם בנק שלא נצטרך לעשות עוד פעם את הפרוצדורה הזאת. אם לא ימלאו את המכסה לא - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

טוב, בסדר. רק רגע, בבקשה. סעדה, תן לה לדבר, בבקשה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אני רוצה להזכיר שהחלטת הממשלה - - -

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

טוב, זאת החלטת הממשלה, זה לא מחייב.

 << דובר_המשך >> אפרת ליפשיץ פרקש: << דובר_המשך >>   

אדוני, שנייה. החלטת הממשלה הזאת התקבלה באוקטובר 2022. אנחנו נמצאים עכשיו שנה ושלושה חודשים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה הזאת. בדרך היו לנו בחירות, החלפת ממשלה. כפי שהיועצת המשפטית של הוועדה ציינה, אחרי שעשינו את כל ההליכים – קבלת הסכמת שר האוצר, היוועצות עם שר המשפטים, כל הדברים האלה – הגענו אליכם - - -

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

לי יש עמדה אידיאולוגית שסותרת את עמדת הממשלה ושר האוצר. אז בסדר, הם אמרו, הם החליטו. אבל תמשיכי, תמשיכי עניינית. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אבל סליחה, אדוני היו"ר, עם כל הכבוד, גם אם עמדת היו"ר סותרת את עמדת הממשלה, בוועדה הזאת יש רוב לקואליציה ואם צריך להצביע תהיה פה הצבעה בעד. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בסדר גמור. יכול להיות שאני אהיה בדעת מיעוט. 

 << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >>   

בסדר, מותר לך. זה בסדר גמור. אבל פה תהיה הצבעה בעד אם זה מה שצריך להצביע. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

גם בזה דעת מיעוט. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

הצו הגיע לאישור הוועדה ביולי 2023, ואנחנו נמצאים עכשיו כבר בינואר 2024. זאת אומרת, צריך לקחת בחשבון שתהליכם כאלה לוקחים זמן. אנחנו עכשיו שנה ושלושה חודשים בתהליך הזה. אז לבוא ולבקש כל פעם מחדש זה משהו שהוא גם מכביד על כל המערכת וגם - - -

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

הוא מיותר, מסרבל תהליך. אין צורך בזה.

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

בדיוק. מסרבל, כיוון שממילא ההסכמה של האוצר כבר ניתנה. כפי שהוסבר כאן, זה לא שאנחנו עכשיו מקבלים את התקציב המלא של 1,750. ישנן מדרגות בהתאם לגידול בכמות המפוקחים, ולכן יש הצדקה לבקש את הבנק הזה כבר כרגע ולא כל פעם להגיע לוועדה ולהתחיל את כל התהליך הזה, שראינו שעל אף שהוא נראה פשוט הוא מסורבל. זה עניין אחד שאני עונה על שאלה ששאל היו"ר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

רק שנייה. כדי שאני אגזור על עצמי משמעת קואליציונית ואני אצביע בעד אני רק רוצה רגע להבין שנייה. איפה הגברת מהאוצר? – לא, זה לא קשור, אני מצביעה רק ממשמעת קואליציונית. הייתי מצביעה נגד, פשוט זה לא מצדיק ענישה קואליציונית על דבר כזה – רק רוצה לוודא שכשאנחנו מגדילים את המכסה ב-500 אתם לא מקבלים את התקצוב, נכון? רק אם יש שימוש בפועל.

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

רק במדרגות של 250. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

נכון, זה לפי ביצוע בפועל. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אבל תבינו שאין לכם עכשיו שום צורך בהגדלה, גם לא ב-250 לפי הדוח שלכם. לא ניצלתם אפילו לא קרוב למכסה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

זה לא מדויק, כיוון ששוב - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

רק אומרת את זה. אני אצביע כי אני גוזרת על עצמי משמעת, אבל לא ניצלתם. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אני שוב אסביר, אנחנו כבר הגענו - - -

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אבל כמה אתם קרובים? כמה ניצלתם?

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

ברגע שמגיעים ל-1,100 כבר צריך את ההיערכות של גיוס העובדים - - -

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

טוב, חברים, חברים, חברים, סליחה. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

על כמה אתם עומדים כרגע?

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

1,054.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה. אני רוצה להציע החלטה. אם מישהו רוצה לדבר לפני, אם יש למישהו הערה של דקה אחת. 

טוב, תודה. אני רוצה להציע כך, שאנחנו נקבל את ההמלצה. אנחנו פונים אליכם ומבקשים שיהיה לרשות לשיקום האסיר חלק ניכר במכסה. זה מאוד חשוב מהמקום החברתי הנכון. ואנחנו מבקשים שיהיה פיקוח פעם בשישה חודשים פה בוועדה הזאת להבין למי זה ניתן. אנחנו נאבקים לתת דגש מיוחד בשני נושאים – אלימות בתוך המשפחה, רגיש ביותר; ופשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. אלה שני נושאים רגישים ביותר. אני מבקש - - - 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

שנייה. אני רוצה להסביר, ולכן רציתי להפנות לאיתמר. כשאנחנו מדברים על - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

את קיבלת מה שאת רוצה, מה את רוצה? זה בסדר.

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

לא. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

מה אומר לך היו"ר? היו"ר אומר: אנחנו מצביעים על מה שביקשתם, אבל אנחנו רוצים לראות דיווח. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

כן, אבל היו"ר גם ציין לגבי רש"א - - -

 << אורח >> איתמר גלבפיש: << אורח >>   

לא, אבל אולי אם אפשר לראות את הוועדה - - -

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה. אני מבקש להצביע על ההצעה שלי שהיא מקבלת את ההצעה שלכם. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

רגע, אדוני. אני רק רוצה להסביר. יש הגדלה במכסה של רש"א. זה נעשה במקביל להגדלה של המכסה הכוללת. בעבר כשהייתה הגדלה של המכסה הכוללת, אז גם בוועדת ההיגוי הבין-משרדית ששותפים לה כל - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני בטוחה שממלא מקום נציב שב"ס, כמו שאני מכירה אותו שמתייחס לכל דבר קטן כגדול ובאחריות, כשהוא יקבל בקשה מרשות שיקום האסיר לתת לה מכסה, הוא ייתן. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

אבל גברתי, זה לא הוא צריך לקבל. זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

מי צריך? 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

הסמכות להגדיל את המכסה של רש"א או להחליט על התמהיל בין עצורים לאסירים היא על ועדת ההיגוי הבין-משרדית. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

מכוח מה? מכוח זה בסמכות ועדת היגוי? סליחה, רגע. מכוח מה זה בסמכות ועדת היגוי ולא בסמכות נציב? תפסיקו. אני רוצה - - -

 << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >>   

זה לא בסמכות - - - 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

טוב. חברים, אני סיכמתי ואני רוצה לחזור על הסיכום. אני מבקש שלא תדברו. נצביע על ההצעה שלי שאנחנו מקבלים תוספת 500 למכסה. אנחנו מקבלים את זה. אנחנו מבקשים שלא פחות מ-25% יהיו לרשות לשיקום האסיר. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

רק שנייה. למה להתלות את זה? 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

למה להתלות? 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סעדה, תצביע נגד. 

 << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא. זאת הצעה שהעלית עכשיו. רוצים לנהל שיח. זה כמו מחטף, מה זה? למה 25%? אני לא רוצה להגביל אותם. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אין לך סמכות בכלל לחלק, אין לנו סמכות. אין לנו סמכות, אדוני היו"ר.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

סליחה. זאת לא חובה. מה שאני מדבר זה לא מחייב. אני ממליץ בכיוון הזה. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אני לא רוצה להגביל את שיקול הדעת שלהם. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

ממליץ? שאדוני ימליץ.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

זה לא מחייב. אני ממליץ בחום. אני מבקש מכם, שני הנושאים – אלימות בתוך המשפחה והפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית, אני מבקש שפעם בשישה חודשים יהיה פיקוח, ישיבה בוועדה הזאת בשביל לבדוק לאן הדברים נלקחו, האם למקום חברתי, למקום שיקומי או למקום אחר? תודה רבה. אני מבקש להצביע. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

רק רגע. אנחנו מצביעים על הצו כלשונו, והמלצת היו"ר לכנס כאן ועדה עם דיווחים היא בסמכותו המוחלטת בלי קשר להצבעה. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

נכון. היו"ר יכול תמיד לקרוא, ואתם חייבים להתייצב.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

ברור. זה משהו אחר. 

 << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>   

חברים, אני רוצה להקריא את הנוסח שאנחנו מצביעים עליו.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

כן, בבקשה.

 << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >>   

"טיוטת צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (מכסת מפוקחים בפיקוח אלקטרוני)   
(תיקון), התשפ"ד–2024".  
– אני מזכירה לכם גם להקפיד על שינוי השנה. 

	
	
	"בתוקף סמכותי לפי סעיף 22יב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדה משותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

	תיקון סעיף 1
	1. 
	בצו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (מכסת מפוקחים בפיקוח אלקטרוני), התש"ף-2020, בסעיף 1(א), במקום "1,250 מפוקחים" יבוא "1,750 מפוקחים"". 



זה הנוסח.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

טוב, בסדר. אני מעלה את ההצעה להצבעה, בבקשה. מי בעד? מי מתנגד?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני לא פה. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

טלי לא פה. 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

טוב. נמנע?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא, לא רוצה להימנע.

הצבעה

אושרה 

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >>   

תודה רבה. ההצעה התקבלה. תודה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:51. << סיום >>