פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



6
ועדת העבודה והרווחה
02/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 137
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ד (02 בינואר 2024), שעה 16:06



סדר היום:
 << נושא >> הצעת צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה- חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה), התשפ"ד- 2023 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר


נוכחים: 
	גאולה צמח
	–
	לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

	שרון כהן
	–
	מנהלת תחום בכיר פניות, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	עילם שניר
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	שבות רענן
	–
	פורום נשות המילואימניקים - נלחמות על הבית




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת
אריאל ניסנוב - מתמחה

סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז

רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה- חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה), התשפ"ד- 2023 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה כ"א בטבת תשפ"ד. אנחנו בתאריך ה-2 בינואר 2024. הנושא הוא הצעת צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – 'חרבות ברזל'), וכל הדיון הוא על הארכת תקופת הוראת השעה, התשפ"ד-2023, שהחלטנו ואישרנו הגנה על עובדות ועובדים שלא יכולים להגיע לעבודה בעקבות העובדה שהם מפונים או שהם באזור מרחב עוטף עזה ואזורים אחרים שהוכרזו כשטח צבאי סגור, שהכניסה אליהם אסורה. ויש יישובים רבים בישראל שהאנשים בהם התבקשו להתפנות, וזה מחייב למנוע מהמעבידים והמעסיקים מלפטר את האנשים בזמן הזה.

ולכן, אנחנו עשינו תקנה. אישרנו תקנות שאסור לפטר עובד בתקופה הזאת, בחקיקה כמובן. הבעיה הייתה שאנחנו חשבנו, מי האמין שזאת תהיה המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. אנחנו חשבנו, עשינו את לשלושה חודשים עד ליום ה-7 בינואר 2024. היות ואנחנו מתקרבים ליום הזה, ואנחנו לא רוצים שמישהו ינסה לנצל את הימים האלה שבהם אין חקיקה ויפטר עובדים, ולכן אנחנו רק מבקשים להאריך את החוק הזה, בגלל שאין שינוי במצב הבטחוני. מאות אלפי אנשים מפונים מהיישובים שהם גרים בהם מהצפון ומהדרום. ולכן, אנחנו מציעים להאריך את תקופת הוראת השעה עד ליום ה-1 במרץ 2024, בתקווה שעד אז כבר המלחמה תיגמר מזמן.

אני רוצה לבקש מהיועצת המשפטית שלנו, אריאל, שתקריאי לנו את הנוסח של צו ההגנה על עובדים בשעת חירום, שאנחנו צריכים לדון בו ולאשר אותו.

 << אורח >> אריאל ניסנוב: << אורח >> 

צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה- חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה), התשפ"ד- 2023
	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה- חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023 (להלן- החוק), לאחר שנוכחתי כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה כאמור בסעיף 4 לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

	
	
	

	הארכת תקופת הוראת השעה
	1. 
	תקופת הוראת השעה האמורה בסעיף 3 לחוק מוארכת בזה עד יום כ"א באדר א' התשפ"ד (1 במרס 2024).



 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז אני רוצה לשאול את משרד העבודה מה יש לכם להעיר או להגיד על הנושא הזה?

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

עורכת דין גאולה צמח מהלשכה המשפטית של משרד העבודה. אנחנו רק רוצים להסביר שאנחנו מבקשים להאריך עד ל-1 במרץ, בגלל שגם החלטת הממשלה בקשר לפינויים של היישובים, הם הוארכו עד סוף פברואר, וגם החלטת הממשלה בקשר לקריאה למילואים הוארכה עד ה-1 במרץ. ולכן, זה התאריך שאנחנו מבקשים להאריך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני שואל שאלה פשוטה – למה אתם לא עושים עד שהממשלה תכריז על סיום המלחמה, שהחוק הזה יהיה תקף? למה אני צריך כל שלושה חודשים לכנס את הוועדה ולעשות אישור נוסף?

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

מדובר פה בתיקון שהוא הוראת שעה. לצורך תיקון חקיקה רגיל אנחנו צריכים לעשות הליך של הערכת רגולציה, זאת אומרת עבודה מקצועית, ורק אחר כך להגיע לתיקון. וזה משהו שלוקח הרבה זמן. אבל, כדי שאנחנו נהיה פטורים מזה אז אנחנו יכולים במסגרת הוראת שעה, ולכן הוראת שעה היא מוגבלת בכל מקרה עד 12 חודשים. וכאן, מכיוון שאנחנו רצינו שיהיה איזון בין המעסיקים לבין העובדים אנחנו כן רוצים כל פעם לבחון את זה בהתאם למצב הנוכחי והמצב הבטחוני של אותה תקופה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כי יש פה גם את הצד של המעסיקים.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו נשמע עכשיו את פורום נשות המילואימניקים. שבות רענן, בבקשה.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

רק ברשותכם, תיקון קטן – אם אפשר בכותרת במקום 2023 שיהיה 2024.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, שכחנו שהגויים כבר החליפו את התאריך. אז 2024, כן, התיקון התקבל.

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >> 

קודם כול, תודה רבה על הדיון הזה. אני חייבת לשתף שלפחות מהפניות שהגיעו לפורום – התיקון הזה עזר לשמור על לא מעט משרות של נשות מילואימניקים שאוימו במקום העבודה שלהן. אז הוא קודם כול מבורך והוא עוזר. אבל, אם נדמה את זה, אז מדובר במשולש במקום ח"ע, כי יש פה מגמה שהולכת ומתרחבת של נשים שצריכות להחזיק את הבית כשהאיש במילואים כבר שלושה חודשים – אני ביניהן – וזה לא פשוט במקביל להחזיק את העבודה ואת הרגרסיות של הילדים. זה באמת לא פשוט. עושה רושם שהמשק חוזר לאיזושהי שגרה ואנחנו נשארנו מאחור. וככל שהמערכה מתארכת בעצם הסיכון בעולם העבודה הוא יותר משמעותי. אז אני, כמובן, אשמח שהוראת השעה תתארך, כי היא מסייעת במובנים מסוימים, אבל היא ממש לא מספיקה.

ובאתי לפה להגיד את זה כי בסוף אם מישהו כבר פוטרה לפני שההוראה נכנסה לתוקף, והיום היא בראיונות עבודה כי תכף האבטלה מסתיימת, וגם את זה ראוי להאריך, ומפלים אותה על רקע זה שבן הזוג שלה שומר על כולנו פה שנוכל להתכנס – זה דבר שאי אפשר להיות אדישים אליו. וחייבים לעשות תיקוני חקיקה יותר מוקפים ולייצר מוגנות בתעסוקה לנשות המילואימניקים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, אבל אני לא רואה פה בעיה, כי הן מוגנות כבר מהחוק הקודם.

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >> 

לא, קודם כול, ההגנה פה היא בתנאים מאוד מסוימים; עד גיל 14, היא לא מגנה מחל"ת, היא לא מגנה על אפליה בראיונות – היא מאוד-מאוד נקודתית. היא טובה, היא עוזרת במקרים מסוימים, אבל היא ממש לא מקיפה וממש לא עוזרת לעצור את המגמה שהולכת ומתרחבת. אני יכולה לשתף שיש מקרים שבהם היא עזרה ויש מקרים שלא – תופעת החל"תים זה השוק השחור של החוק הזה, שהולכת ומתרחבת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היה לנו אתמול דיון ארוך מאוד בנושא החל"תים, והרעיון של תעסוקה גמישה.

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >> 

היברידית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן.

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >> 

מאוד קריטי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, אנחנו דנים בזה. אבל, כרגע, היום אנחנו התכנסנו רק בשביל להאריך את התוקף של ההגנה על עובדות נשות מילואים ואנשים שהם מפונים. כל מי שזכאי על פי החוק להגנה מפני פיטורים – להאריך את זה מינואר עד 1 במרץ. אני הייתי מוסיף, ואני שואל את היועצות המשפטיות אם זה מקובל, עד ל-1 במרץ או עד לסיום המלחמה.

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> 

לא, אבל אנחנו בכל מקרה מוגבלים. התקופה בכל זאת מוגבלת ל-12 חודשים. אפשר להאריך לכל ה-12 חודשים, אבל הם הסבירו שהם לא רוצים לעשות את זה בגלל שיכול להיות שיש פה איזון בין המעסיקים לבין העובדים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, לא להאריך עד סוף השנה פקודה, אלא עד סוף השנה או עד סיום המלחמה.

 << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> 

אז אני רוצה להסביר רגע בשמם – הייתה להם אפשרות להאריך גם בחלק מהקבוצות. הרי, יש לנו פה את קבוצת המפונים, את בנות הזוג של המילואימניקים, יש לנו את משפחות החטופים והחטופים עצמם. אז יש לנו פה כמה קבוצות שקיבלו הגנה והם היו יכולים להחליט שקבוצות מסוימות כן מקבלות הגנה וקבוצות אחרות לא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, רק זה לא. לא לעשות הבדלה.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

אפשר להוסיף?

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

יכול להיות שהעילה כבר מתייתרת בחלק מהמקרים; נניח והחטופים היו חוזרים, הלוואי, בעזרת השם, בקרוב מאוד – אז זה כבר לא היה רלוונטי אליהם, ההגנה הזאת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי, בינתיים, לצערי, הם לא חזרו.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> 

אבל, כאן אנחנו רוצים כל תקופה לבחון את זה בהתאם גם ביחס לכל קבוצה בנפרד, לבחון את הרלוונטיות של ההגנה ביחס לכל אחת מהן. כרגע, היא רלוונטית, לצערנו, לכל הקבוצות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדיוק, זה, כולם רלוונטיים.

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >> 

אני כן אגיד לעניין התוקף, שבסוף צריך עוד חודשיים חסד לאחר שהמילואים מסתיימים, כי מי שהייתה מאוימת בפיטורים בתקופה הזאת והחוק עזר לה, כשהיא חוזרת וזה מסתיים, קודם כול, הוא חזר עכשיו משלושה חודשים בעזה או בגזרה אחרת – זה לא ברגע מסתדר הכל, זה גם סיטואציה מורכבת שצריך להחזיק. וצריך איזה חודשיים, קצת כמו חופשת לידה, כדי לחזור לעניינים, להוכיח את עצמך. צריך את ההגנה הזאת מעבר ליום שאחרי שזה מסתיים. כי המציאות שלנו לא משתנה ברגע ביום הזה. צריך לתת על זה את הדעת מבחינת התוקף.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

אם אפשר להתייחס, עילם שניר ממשרד המשפטים. א' להגיד שחוץ מהקבוצות של המפונים יש גם הרחבה שנעשתה לגבי מערכות החינוך, שזה מעבר להסדר הקבע שקבע שיש הנחיות. איזושהי הרחבה שנעשתה, אז יש פה הרבה קבוצות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תגיד מה ההרחבה כדי שהצופים ידעו על מה אתה מדבר.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >> 

נעשתה הרחבה שמגמישה את המקרים שבהם מערכת החינוך לא פעלה, לאו דווקא מהנחיה של פיקוד העורף, ויש מקומות שזה עדיין רלוונטי. ולכן, בעצם כרגע ההחלה היא רוחבית אבל היא מדודה, ונבחנת מעת לעת בהתאם גם מצב, כפי שצוין. 

בעניין מה שנאמר פה לגבי ה-60 ימים, צריך להגיד שבחוק היום זאת לא הגנה מפני פיטורים אבל יש העברת נטל במקרה שהפיטורים נעשים 60 יום לאחר מכן. יש את סעיף 4 לחוק שמתייחס לסיטואציה הזאת. כלומר, אם מעסיק יפטר 60 יום לאחר תום הזכאות, נקרא לזה ככה, אז בעצם נטל ההוכחה הוא עליו, להוכיח שהפיטורים לא היו בגלל זה. כאן זה איזושהי שכבה שהיא יותר מדודה מאיסור פיטורים, אבל היא כן נותנת איזשהו מענה לתקופה שבאה מיד אחר כך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. הבהרה מאוד חשובה. אנחנו ניגש להצבעה. מי בעד אישור התקנה של צו ההגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – 'חרבות ברזל'), כפי שהקריאה היועצת המשפטית אריאל? מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים. 

הצבעה

אושר 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

צו ההגנה אושר בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה. תודה לכל המשתתפים, הישיבה הזו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:20. << סיום >>