פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



63
ועדת החוקה, חוק ומשפט
12/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 200
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ט בכסלו התשפ"ד (12 בדצמבר 2023), שעה 12:40



סדר היום: 
<< הצח >> הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ג-2023 << הצח >> - הכנה לקריאה שנייה ושלישית


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר
קארין אלהרר


מוזמנים: 
	יעל ויינר
	–
	ראש תחום משפט בין לאומי, משרד המשפטים

	שירה סיידלר עמנואל
	–
	עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

	רונן סטי
	–
	חבר ועדת שולחן עגול בנושא זה, עבור משרד המשפטים

	יהודה סדריק צבע
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	אהובה לובה רחל סיפרס
	–
	עו"ד, משרד הכלכלה והתעשייה

	גדי אלבז
	–
	עו"ד, הנהלת בתי המשפט

	הילה בוסקילה
	–
	עו"ד, הנהלת בתי המשפט

	גדעון פישר
	–
	עו"ד, דוקטורנט, יו"ר לשכת הבוררים ובורר בינ"ל מוסמך, לשכת עורכי הדין

	מנשה כהן
	–
	נשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית, איגוד לשכות המסחר

	שלומי לויה
	–
	עו"ד, היועץ המשפטי, איגוד לשכות המסחר

	פרופ' אריה רייך
	–
	פרופסור למשפטים, סגן רקטור, אוניברסיטת בר אילן

	אסף נימוי
	–
	עו"ד, משרד עורכי דין מיתר

	יקיר רזילוב
	–
	עוזר אישי, מתמחים בעריכת דין

	שי שרביט
	–
	שותף, משרד גורניצקי ושות'

	ד"ר דפנה קפליוק
	–
	שותפה, משרד גולדפרב זליגמן, האוניברסיטה העברית

	ד"ר רועי שיינדורף
	–
	מנהל מחלקת בוררויות בינלאומיות, משרד הרצוג פוקס נאמן

	בנימין וינסטון
	–
	עו"ד, משרד הרצוג פוקס נאמן, חבר הפורום הישראלי לבוררות בינ"ל

	יובל נעים
	–
	עו"ד, משרד ארדינסט, נציג הפורום הישראלי לבוררות בינ"ל

	מרינה רויזר סלע
	–
	עו"ד, משרד ש. הורביץ, הפורום הישראלי לבוררות בינ"ל




מוזמנים באמצעים מקוונים:
	טליה איינהורן
	–
	חברה קבועה באקדמיה הבינ"ל למשפט השוואתי




ייעוץ משפטי: 
נעמה מנחמי



מנהלת הוועדה:
איילת חקימיאן

יועצת מקצועית לוועדה:
גלי שלום

רישום פרלמנטרי:
אפרת שלמה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ג-2023, (מ/1651) << נושא >> 


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שלום וברכה, היום כ"ט בכסלו תשפ"ד, אנחנו בדיון בנושא הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית התשפ"ג 2023, מדובר בהצעת חוק ממשלתית. מי מציג אותה?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

שלום לכולם, שמי עו"ד יעל ויינר אני ראש תחום משפט בין-לאומי במחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שזה חוק שבעצם מחלקה שלנו עבדה עליו ונשמח להציג אותו בכמה מילים.

קודם כל בוקר טוב ליושב ראש הוועדה בוקר טוב לחברי הכנסת ולאורחים הנכבדים, אני רוצה קודם כל להודות לך יושב ראש הוועדה על שהבאת את הצעת החוק הזאת במהירות לדיון במיוחד בתקופה קשה כזאת, ולנוכח המלחמה שמדינת ישראל נתונה בה. 

לטעמנו מדובר באמת בהצעת חוק מקצועית שנועדה לאמץ בדין הישראלי סטנדרטים בין-לאומיים מקובלים ומוכרים לקיומה של בוררות מסחרית בין-לאומית, ואנחנו מאמינים שהאימוץ של הצעת החוק הזאת תאפשר לקדם את המעמד של ישראל כמושב לקיום של בוררויות בין-לאומיות, ויתרום באופן הזה באופן משמעותי לחברות ולבעלי עסקים ישראליים ולמדינה בכלל.

קביעה של מקום מסוים כמושב בוררות, המשמעות שלה בעצם שחוק הבוררות הפנימי במדינת מושב הבוררות הוא זה שיחול על היבטים פרוצדורליים של ההליך בהשלמה לכללי הבוררות שחלים על הבוררות, ולכן יש משמעות רבה לקביעת מושב הבוררות ולהיכרות או למידת הביטחון שיש לצדדים עם הדין הפנימי הרלוונטי באותה מדינה. 

זה לא סוד שבעשורים האחרונים השימוש בבוררות כמנגנון ישוב סכסוכים מסחריים בזירה הבין-לאומית גדל בצורה משמעותית, ובישראל התחום הזה מוסדר עדיין במסגרת חוק הבוררות מ-1968 שאומנם תוקן מעט במהלך השנים, אבל בהעדר חוק ייעודי שעוסק בבוררות בין-לאומית, זה בעצם החוק שחל גם על בוררויות מקומיות וגם על בוררות בין-לאומיות, אבל החוק הזה לא נוסח מתוך מחשבה על בוררות בין-לאומית וכתוצאה מכך הוא לא מהווה מסגרת מתאימה לבוררויות בין-לאומיות שמתנהלות בישראל. 

צדדים להתקשרויות מסחריות חוצות גבולות חוששים הרבה פעמים מניהול בוררות במדינה שדיני הבוררות הבין-לאומיים שלה לא מוכרים להם ולא תורמים לסטנדרטים בין-לאומיים, ולכן במקרים רבים אנחנו יודעים שיש לחברות ישראליות קושי להציע את ישראל כמקום בוררות בסעיפי ישוב סכסוכים שהם עושים בהתקשרויות עם חברות זרות, ובעצם הצעת החוק הזאת באה לתת מענה לפער הזה. 

המטרה שלה בעצם זה לאמץ בדין הישראלי את חוק המודל לבוררות מסחרית בין-לאומית שניסחה ועדת האו"ם למשפט בין-לאומי מסחרי אונסיטרל (UNCITRAL), ושהיום היא מהווה את הסטנדרט הבין-לאומי המוביל בתחום. זה חשוב לי לציין שבניגוד אולי לוועדות אחרות של האו"ם מדובר באמת בוועדה מקצועית א-פוליטית, מדינת ישראל חברה בוועדה הזאת כבר הרבה שנים ואנחנו משתמשים בהרבה מהכלים המשפטים שהוועדה הזאת יצרה. 

במחקרים שנעשו בעבר נמצא שפערים בין חוקי בוררות של מדינות שונות מובילים לחוסר ודאות בקרב צדדים לבוררות בין-לאומית שמבקשים להחליט על מקום מושב הבוררות ולכן גם להוצאות משפטיות מיותרות, ולכן כדי לקדם האחדה בדיני הבוררות אונסיטרל אימצה בשנת 1985 את חוק המודל שגם עודכן בשנת 2006 והחוק הזה הוא בעצם תוצאה של עבודה נרחבת של קבוצה של מומחים לבוררות בין-לאומית, שרבים מהם הגיעו כמייצגים מדינות מובילות בתחום הבוררות הבין-לאומית, שישבו כמה שנים והגיעו לנוסח מוסכם שיאפשר את האימוץ של החוק הזה על ידי כמה שיותר מדינות בעולם. 

החוק נותן מענה למאפיינים הייחודיים של בוררות בין-לאומית, בעיקר הוא נוקט בגישה שנוטה לכבד במידה המקסימלית ביותר את רצון הצדדים, להפחית את ההתערבות של בתי המשפט המקומיים בשלבים שונים של ההליך והוא מעגן עוד מספר עקרונות מקובלים בבוררויות בין-לאומיות, החוק כולל הסדרה של כל שלבי הליך הבוררות המסחרית הבין-לאומית, החל משלב ההסכמה לבוררות ועד לשלב אכיפת פסקי בוררות, עד כה אימצו את החוק 88 מדינות ובסך הכל 121 תחומי שיפוט ברחבי העולם.

בעיקרון רוב ההוראות של החוק יחולו על בוררויות מסחריות בין-לאומיות שמקום המושב שלהם יקבע בישראל, אבל כן חשוב להדגיש שיש כמה הוראות של החוק שיחולו על כל בוררות בין-לאומית בין אם מושבה בישראל ובין אם מחוץ לישראל, ואלה ההוראות שנוגעות להכרה ואכיפה בסעדים זמניים שניתנו על ידי בוררים והכרה ואכיפה של פסקי בוררות. 

עוד דבר שחשוב לי להדגיש, זה שוועדת אונסיטרל מנהלת רשימה פומבית שזמינה באתר האינטרנט שלה של מדינות שאימצו את חוק המודל בצורה מספקת, וזו רשימה שעורכי דין ברחבי העולם עוקבים אחריה ופונים אליה כשהם מייעצים ללקוחות שלהם איפה לקבוע את מושב הבוררות. 

הטמעת החוק בדין הישראלי והוספה של מדינת ישראל לרשימה הזאת בעצם תסייע לצדדים לדעת שמדינת ישראל עומדת בסטנדרט הבין-לאומי המקובל, ולכן גם החשיבות שאני מניחה שהיא תעלה גם במסגרת הדיונים שלנו, להיצמד לחוק המודל עד כמה שאפשר בדיוק בשביל שבסופו של דבר נקבל את הגושפנקה הזאת שזאת בעצם אחת המטרות המרכזיות של הצעד הזה. 

אני אדגיש שלאורך כל תהליך החקיקה עמדנו בקשר עם מזכירות אונסיטרל כי יש כמה מקומות בחוק המודל בהצעת החוק הזאת שהם סוטים ממה שהוצג בחוק המודל במחשבה תחילה, ווידאנו מראש שהמקומות האלה זה דברים שהם לא מהותיים ושהחוק שלנו יוכל להיות מאושר למרות הסטייה הזאת, וגם חשוב לי להדגיש שגם הניסיון היה מהותית לעמוד בחוק המודל ולדמות לחוק המודל, אבל עשינו כמיטב יכולתנו גם מבחינה של צורה ושל איך שהחוק נראה לדבוק בחוק המודל גם בסעיפים, גם בשביל שבעצם זה מיועד לאנשים מבחוץ שיסתכלו ויראו ושגם מבחינת המבנה הם יראו שזה נראה הסדר מוכר שהם מכירים והם מקבלים אותו. 

אז כמו שאמרתי אנחנו מאמינים שהאימוץ של חוק המודל הזה יחזק את המעמד של ישראל כמדינה מובילה בתחום הבוררות הבין-לאומית, יחזק את האטרקטיביות של ישראל כמדינת מושב לקיומם של בוררות בין-לאומיות, ואני באמת שמחה לראות פה ייצוג רחב מהשוק הפרטי מהאקדמיה, הרבה מהאנשים פה זה אנשים שגם התייעצנו איתם בהליך העבודה על הצעת החוק, ואני חושבת שגם הנוכחות הרבה פה יש בה איזשהו משהו להגיד על החשיבות שמקנים להצעת החוק הזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תודה רבה, אני אגיד שקבעתי את הדיון בחוק הזה לא בלב קל, אבל גם אחרי שהתייעצתי והסבירו לי האנשים המבינים בתחום, שבסופו של דבר אנחנו עכשיו וודאי דברים שהם לא אמורים להיות שנויים במחלוקת פוליטית ויש בהם בכדי לקדם צמיחה, דה-רגולציה, טיוב המצב הכלכלי של העסקים במדינת ישראל בוודאי אלו שעובדים עם השוק הבין-לאומי שהמציאות הנוכחית פוגעת בהם יש בה רבות לתרום לחוסן של המשק, אני פחות מבין בתחום אבל קיבלתי בנושא הזה קצת חוות דעת מומחים ולכן קידמתי, כמובן שההעלאה של החוק למליאה וזה, זה יהיה תלוי בהסכמות בהמשך, אבל אמרתי שלפחות כשתהיה ההזדמנות אז לפחות שנהיה אנחנו מבחינתנו כוועדה ערוכים ומוכנים לנושא הזה כדי שהחוק הזה יקודם בקצב ובמהירות הראויה. 

יש מישהו שרוצה לומר דברי פתיחה כלליים? מהנוכחים קודם לפני הזום, עו"ד גדעון פישר.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

תודה רבה. כבוד היושב ראש, יום חג תרתי משמע: חג חנוכה וחג לקהילה העסקית בישראל, במיוחד הקהילה העסקית שעושה עסקים בין-לאומיים אבל לא רק, שמי מהילדים שלנו פה קונה באינטרנט כל מוצר בכמה דולרים מעבר לים ומגיע אליו, אנחנו לא מבינים את זה אבל אנחנו למעשה עושים עסקה בין-לאומית לכל דבר ועניין, הקונה או הקונָה נמצאת כאן, מוכר הג'ינס או הספר או כל דבר שנשלח מעבר לים מגיע לכאן ולצורך העניין בוצעה עסקה בין-לאומית לכל דבר ועניין, חס וחלילה יש סכסוך, הסכסוך הזה הוא סכסוך של עסקה בין-לאומית. זה החוק ואין בלתו, ובעניין הזה ברור לנו שאף אחד מהצדדים לא באמת חושב שהוא יכול לנהל את הסכסוך הזה או ליישב את הסכסוך הזה במדינה של הצד האחר, האמריקאי או הסיני לא יגיע לפה להתדיין בבית משפט פה ואנחנו לא נגיע לשם. 

הרעיון של בוררות בין-לאומית מיישב למעשה את הסכסוך באופן שבו הצדדים יכולים להמשיך הלאה לענייניהם אחרי פתרון הסכסוך באופן יעיל מהיר חשאי ומוצלח. 

כמו שאמרה דוקטור ויינר ממשרד המשפטים בצדק, זכיתי לייצג את לשכת עורכי הדין בכל דיוני הוועדה אצלה, אצל דוקטור שיינוב שנמצא כאן בכירי משרד המשפטים, והבענו את דעתנו גם מטעם הלשכה וגם מטעם מוסדות אקדמיים שבהם אני מלמד ולומד, וגם מטעם ארגונים בין-לאומיים שאני חבר בהם, שהעובדה שאנחנו מדינת ישראל נצטרף לכמעל 100 מדינות שכבר אימצו ואשררו בשטחי השיפוט שלהם את האמנה הזאת, זה יחזק את העסקים הבין-לאומיים שישראלים עושים שישראלים אמונים עליהם.

בנקודה הזאת חייבים רק ברשותך כבוד היושב ראש לחדד שלוש נקודות. אחת, מצד אחד אמרה דוקטור ויינר בצדק רב, ככל שנסטה חלילה מהמודל פחות נצליח להעביר את המסר לעולם שאימצנו מודל שכל המדינות האחרות אימצו אותו, להבדיל מדברים אחרים באו"ם שדעתי לא נוחה לגביהם בלשון המעטה כאן יש דבר שהצליח יפה מאוד, זה רצון לעשות האחדה הרמוניזציה של חקיקה ספציפית של עסקים בין-לאומיים כדי שכל הצדדים ירגישו נוח לעשות עסקים עם מדינת ישראל ובתוך מדינת ישראל, גם עם ישראלים וגם בתוך ישראל, אם אנחנו חלילה נתחיל לסטות מהמודל, כל סטייה כזאת עלולה להרחיק את ה- - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כמה מדינות אישרו שם עם שינויים וכמה מדינות אישרו ככתבו וכלשונו?

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

רוב המדינות אישרו כרוחו וכלשונו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כרוחו וכלשונו זה משהו אחר, אבל ככתבו וכלשונו בלי שום שינוי?

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

ככתבו וכלשונו רוב המדינות, יש כמה עשרות מדינות עדיין ששינו ועשו אדפטציה מקומית. צריך לזכור כשאנחנו מחלקים את עולם המשפט, בעולם יש את המשפט המקובל ויש את המשפט האזרחית הסיבל, אז אנחנו מדינת ישראל יותר דומה במשפט המקובל, ואם אנחנו נבדוק את אותן מדינות שאימצו את המשפט המקובל נראה שהשינויים הם לא רבים, אבל יש פה שלוש נקודות ואני ברשותכם רק ממש משפט לגבי כל נקודה.

אחת, הגדולה שאנחנו חושבים פה היום שאין פה אופוזיציה יש פה קונצנזוס מלא, לכן אמרתי שזה יום חג כולל שבוררות צריכה להיות גם חשאית, לא רק יעילה ומהירה גם להישאר בסודיות, אלא שחוק הבוררות בישראל 1968 שותק לגמרי לגבי עניין החשאיות, אין חקיקה ישראלית כלשהי שמסדירה את העניין הזה, אם יהיה פה עכשיו סעיף לגבי חשאיות שהבוררות חייבת להתנהל בחשאיות זאת תהיה סטייה מהעניין הזה, זו נקודה מעניינת כשלעצמה. 

העניין השני, זה לגבי הנושא של מותב תלתא. בחוק הבוררות הישראלי הבוררות ברירת המחדל זה בורר דן יחיד אלא אם הצדדים רוצים אחרת, מבקשים אחרת ומסכימים אחרת; אם לא התוספת קובעת זה בורר דן יחיד. לעומת זאת פה בחוק הבוררות הבין-לאומי עלה בדיוני הוועדה במשרד המשפטים ובכל הדיונים שהשתתפתי בשנים האחרונות כך חשבנו שנכון, שברירת המחדל בבוררות בין-לאומית תהיה מותב תלתא כי כך מקובל בעולם, יחד עם זאת לנהל דיון על אלפי דולרים כמה עשרות אלפי דולרים בודדים שמשלמים לשלושה בוררים יחד שיושבים ודנים בעניין זה לא דבר של מה בכך, יכול להיות שצריכים להחריג את העניין הזה של סכום מסוים מינימלי שמצדיק מותב תלתא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זאת אומרת בכל העולם חייב שלושה בוררים?

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

לא חייב בכל העולם אימצו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זו ברירת המחדל.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

בדיוק, בדיוק כבוד היושב ראש זו ברירת המחדל, גם פה לפי המודל שמשרד המשפטים מציג ואני חושב שזה נכון, רק אולי צריך לסייג את זה בסכום מסוים. 

אחרון חביב הנושא של האופט-אין ואופט-אאוט, יש מהלך של השמטת האפשרות להסכים לבוררות בין-לאומית במצב שבו יש עסקה בין-לאומית ועדיין הצדדים לא רוצים להכפיף על עצמם את החוק והפוך, זה לא עסקה בין-לאומית אולי יש פה פרשנות, אבל הצדדים כן רוצים לאמץ את החוק, העניין הזה של האם להשאיר את זה כאופט-אין או כאופט-אאוט לעשות הנד, nudge לעניין הזה זה דבר מאוד מאוד מעניין, האם נכון להשאיר את זה כמו שזה כתוב כאן או דווקא לאפשר יותר גמישות באימוץ של חוק הבוררות הבין-לאומית, וצריך לזכור בעניין הזה הוא לא בא במקום חוק הבוררות הקיים, הוא בא בנוסף זה גם כן היה בדיונים של משרד המשפטים, האם החוק הזה יחליף את החוק הקיים או לא, הוא לא מחליף את החוק של 1968 הוא מתווסף אליו לגבי מה שמוגדר מלכתחילה כעסקה בין-לאומית, ולעניין הזה עלולים להיות פרשנויות. 

אחרון חביב, בספר שלי שפרסמתי כבר לפני מספר שנים – עכשיו זה כבר מהדורה שנייה – כתבתי כמו שדברי חז"ל אומרים 'מי שטורח בערב שבת יאכל בשבת', אז מי שרוצה ליהנות מהיתרונות היפהפיים של שיטת הבוררות צריך לנסח את הסעיף באופן מאוד מדויק, והמודל הזה המוצע כאן מאפשר למעשה גם למי שלא טרח בערב שבת ולא ניסח באופן מדויק להנות מהשיטה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

יש לי כמה שאלות על מה שאמרת. זאת אומרת, אחד להבנתי בעסקאות חוזה אחיד צרכנות הדברים שציינת, אז אי אפשר לעשות תנית בוררות בחוזה אחיד, אני צודק? אז החוק הזה לא רלוונטי לעסקאות צרכנות.

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

אפשר זה תניה מקפחת לפי סעיף 4 לחוק חוזים אחידים אבל זה תניה מקפחת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה תניה מקפחת וממילא זה לא יהיה חוזה בוררות מחייב, אם מישהו ירצה בכל זאת ללכת לבוררות אז זה הוא יכול לעשות בוררות בזמן התגלה הסכסוך כמו כל אדם.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

עו"ד שי שרביט ממשרד גורניצקי. יש פסיקה מפורשת של בתי המשפט שבעסקאות בין-לאומיות בטח ובטח בהיבטים הצרכניים שלהם, תנית בוררות היא תנית מקפחת בחוזה אחיד ולכן - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר זה גם החוק. אז אני אומר, קודם כול זה סתם לנושא הזה, אבל הנושא של החלת הבוררות הזאת על סכסוכים שהם לא בין-לאומיים, אני מתאר לעצמי שנגיע לזה בהמשך נדבר על זה, על פניו סתם שוב בשאלת תם, אם אני כותב בהסכם 'על הסכם זה יחולו, יש לראות בהסכם זה הסכם בוררות לפי חוק הבוררות הבין-לאומית', בהנחה שאני לא כתבתי כלום בחוק השארתי את החוק כמו שהוא לא שיניתי מילה, לכאורה זה הסכם בוררות ורוב ההסדרים בבוררות הם דיספוזיטיביים והקוגנטים בכל מקרה נמצאים גם פה, להבנתי אלא אם כן יש משהו שאני מפספס בקוגנטיות, ואז ממילא כל בן אדם שירצה להחיל על עצמו את ההסדרים האלו הוא יוכל לעשות את זה בהוספת משפט על בוררות לפי, יש לראות בהסכם זה הסכם בוררות, הבוררות תתנהל לפי כללי אונסיטרל או לפי כללי חוק הבוררות המסחרית בין-לאומית, יש משהו בחוק הישראלי שמונע ממני לעשות את זה היום? יש משהו שמונע ממני לעשות איתך עכשיו הסכם ולכתוב, יש לראות בהסכם זה הסכם בוררות ויחולו עליו הסכמי כללי אונסיטרל?

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

יעל אני רק אגיד במשפט אחד ברשותך, דבר מדהים שאפילו מיטב עורכי הדין בעולם העסקי הבין-לאומי לא שמים לב אליו וגם מומחים בבוררויות, כשהצדדים קובעים בינם לבין עצמם שהדין המהותי לא חל האם זאת זכותם? בוודאי שכן, האם הדין המהותי יחול? בוודאי שלא, החוק היחיד שכן יחול למרות שהם החריגו את כל החוקים זה חוק הבוררות, כי ממה נפשך? אם חוק הבוררות לא חל מאיפה הנפקות שלהם לקיים את הבוררות, זאת אומרת שחוק הבוררות חל גם במקום - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר אבל חוק הבוררות רוב חלקיו הם דיספוזיטיביים, ולכן שוב באמת אני תוהה לעצמי, מה ההבדל בין כשנוכל לחוקק את החוק הזה זה יהיה יותר קל וזה יהיה כתוב גם בעברית ודברי הסבר והכל טוב ויפה, אבל מה מונע משני בעלי העסקים היום לעשות ביניהם הסכם בהסכם העסקי ביניהם ולכתוב, בתוך ישראל פה כשזה מדובר בנושא, הסכם זה יהיה הסכם בוררות והדין החל יהיה כללי אונסיטרל?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

רגע זה שני דברים שונים, אני יכולה להבחין אולי בין הכללים שחלים על הבוררות, יש לאונסיטרל גם כללי בוררות שזה משהו אחר ועושים את זה, לבין החוק המדינתי שהוא חל אוטומטית ברגע שהבוררות מתרחשת בשטח המדינה וקובעים את המושב המשפטי של הבוררות בשטח המדינה, אז החוק המדינתי שחל עליה הפרוצדורה של הבוררות, הוא נכנס לפעולה יחד עם כללי הבוררות שבחרו הצדדים, זאת אומרת אם הצדדים יקבעו לקיים את הבוררות בפריז אז הדין של צרפת לעניין בוררות בין-לאומית תהיה רלוונטית, זה לא יהיה מעניין שהם אמרו תשמע אולי תתעורר שאלה משפטית מעניינת כשהם מגיעים לדון בתחום שיפוט בעצם שהם קבעו אותו צרפת והם אמרו שהחוק הפרוצדורות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

	אבל אם אני קבעתי, הבוררות לפי כללי אונסיטרל תתרחש בצרפת לפי החוק הבורמזי?

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

אדוני, ברשות, אני יכול רגע להעיר? סליחה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן בבקשה.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

הצדדים לא יכולים לקבוע סמכויות לבית משפט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא לא לבית משפט, החוק פה הוא רלוונטי לעניין בית משפט.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

עורך דין רועי שיינדורף ממשרד הרצוג פוקס נאמן. אז אני אנצל כבר את ההזדמנות גם לומר עוד מילים נוספות מאוד בקצרה. אחד באמת זו חקיקה שהיא חקיקה מאוד מאוד חשובה במיוחד בעת הזאת, היא חקיקה חשובה למשק הישראלי, היא חקיקה שמעודדת צמיחה והיא חשובה במיוחד במשק ישראלי שיש בו חברות הייטק שצריכות תנועה מהירה והחלטות מהירות ויישוב סכסוכים מהיר, והיום אין להם את הכלי הזה בישראל והם נאלצות ללכת לחו"ל. 

לכן בסוף בסופו של דבר אנחנו אולי נתפלפל על נושא כזה או אחר, זו חקיקה שחשוב מאוד להעביר אותה, חשוב מאוד להעביר אותה גם בהקדם, אנחנו לא יודעים בלוחות זמנים של מה שקורה קשה להשיג, ולכן אני מציע ככל שאנחנו יכולים לגשת ממש לקריאת הסעיפים ודרכם להידרש לחלק מהשאלות לעשות את זה. 

אני רק רוצה לציין, נמצא איתנו פרופסור אריה רייך שהוא האבא הרוחני של החקיקה במאמר מאוד חשוב שהוא כתב וצריך לציין את זה, להגיד תודה לאנשי משרד המשפטים יעל ויינר וסדריק צבע שבאמת עשו עבודה יוצאת מן הכלל בהכנה של החקיקה, וגם לאנשים שהם בוועדה המייעצת שלהם או בשולחן עגול שכולם יושבים פה והתכנסו כדי לקדם את הדבר הזה, שיהיה בדברי הכנסת גם את התודות האלה ואני הייתי מציע מכיוון שאין מחלוקת שניגש לעניין ונתחיל לקדם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אדוני אם אני יכולה, דוקטור דפנה קפליוק ממשרד גולדפרב. אני רק רוצה לומר שתי מילים כדי להבהיר את העניינים. כשאנחנו מדברים על תחולה של חוק הבוררות הצדדים לא בוחרים, הצדדים בהסכם בוררות לא יכולים להגיד יחול חוק הבוררות הישראלי או יחול חוק לבוררות מסחרית בין-לאומית, עצם הבחירה של מושב בוררות מחיל את חוק הבוררות עצמו ולמעשה בתי המשפט של המושב עצמו לדון בעניין, הצדדים לעומת זאת כן יכולים לבחור נניח בכללים של האונסיטרל כמו שאמרת ואז למעשה הם מכניסים לתוך הסכם הבוררות כל מיני הסדרות פרוצדורליות והם גם יכולים לבחור את הדין המהותי שיחול על הסכסוך. 

אבל כאן ההתייחסות היא התייחסות אך ורק לחוק הפרוצדורלי למעשה שיחול, והשאלה האם צדדים יכולים לבחור עצמם באיזה חוק פרוצדורלי יחול? זאת למעשה השאלה.

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

תודה. עורך דין מנשה כהן נשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית מאיגוד לשכות המסחר. אנחנו בתחום של בריאות בין-לאומיות כבר הרבה שנים, גם פיתחנו היינו הראשונים בעולם לאמץ כללי בוררות בין-לאומית בהייטק, ואנחנו עובדים עם משרד המשפטים כבר הרבה שנים כולל לקדם את הנושא הזה באונסיטרל, ואנחנו מסייעים למשרד המשפטים ומדינת ישראל באונסיטרל. 

אנחנו חושבים שיש מקום לקיים בוררויות בין-לאומיות ולהפוך את ישראל למרכז בוררויות בין-לאומיות, יש כאן תשתית מפותחת ברמה גבוהה, מוסד בוררות ומוסדות בוררות ותיקים אמינים עם מוניטין, עורכי דין ברמה גבוהה, יש לנו שוק מפותח מאוד של שירותים ומסחר שמבצע עסקאות בין-לאומיות בהיקפים מאוד גדולים, ואם מדברים על הייטק אז רק דוגמה ואין שום סיבה שחברות ישראליות שמתקשרות בהסכמים בין-לאומיים עם חברות גדולות, לא יקיימו את הבוררויות כאן בישראל, שלא לדבר על כך שגם אפשר להביא גם בוררויות לנהל אותם בוררויות בין-לאומיות בעולם לנהל אותם כאן בישראל, אנחנו מדברים ונפגשים עם בוררים ומשרדי עורכי דין גדולים בכל העולם והם כולם נלהבים לרעיון הזה שישראל תהפוך למרכז בוררות בין-לאומי. 

אבל אחד הפרמטרים הקריטיים להפיכת ישראל למרכז כזה זה חוק הבוררות הבין-לאומי, כי עורכי דין נרתעים מהעובדה שעד עכשיו עוד אין לנו חוק כזה, קרוב ל-100 מדינות או בסביבות 100 מדינות אימצו את המודל הזה כבסיס לחוק שלהם, והעובדה שעד עכשיו מדינת ישראל לא אימצה את חוק הבוררות המסחרי הבין-לאומי אני רואה את זה כסוג של תקלה ואני חושב שהגיע הזמן לתקן את התקלה ולהעביר את החוק ויפה שעה אחת קודם. 

החוק הזה הוא מקצועי, הוא ענייני הוא א-פוליטי וחשוב שיישאר כזה ויזכה לתמיכה של כל מפלגות הבית, ואני מאחל בהצלחה לכולנו אני חושב שזה אינטרס משותף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כל מה שאני מקדם פה בוועדה מאז ומעולם הוא ענייני, הוא א-פוליטי ולא שווה מחלוקת, יש אנשים שבכל זאת אוצרים לחלוק, אבל זה לא, אולי ניקח בוררות בין-לאומית לסוגיה הזאת בניו-זילנד.

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

אני מודה לכם לכולם שבימים האלה הבאתם את החוק הזה לדיון כאן זה מאוד חשוב.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

אני אשמח להוסיף כמה מילים, עורך דין יובל נעים ממשרד ארדינסט, אני פה כנציג הפורום הישראלי לבוררויות בין-לאומיות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תקשיבו כל משרדי עורכי דין עזבו את תל אביב ובאו לפה.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

נכון, איתי חבריי עורך דין אסף נימוי ממשרד מיתר, עורך הדין מרינה רויזר במשרד ש. הורביץ ובני וינסטון ממשרד הרצוג.

קודם כל אני מצטרף לברכות גם לאנשי משרד המשפטים גם לנוכחים וגם לוועדה שמקדמים את החוק הזה זה חוק רצוי ורצוי שהוא יעבור בהקדם, העברנו נייר עמדה, לכולנו פה יש הערות והשקפות שונות אבל בסוף כולנו בקונצנזוס על כך שצריך לקדם אותו, אני גם מסכים לקריאה לעבור לקרוא את הסעיפים הפרטניים ואנחנו שם נראה לי נפתור את רוב השאלות והבעיות, לא שיש בעיות גדולות. 

אני כן אציע פריזמה כשאנחנו עוברים עכשיו על החוק, לחשוב כמובן שגם זה עולה מדברי ההסבר לחוק, בסוף הכוונה היא לנסות ליישר קו עם מדינות העולם המתקדם ששם זה מקובל, והפריזמה שאנחנו צריכים לאמץ שאנחנו קוראים עכשיו זה את הצדדים הבין-לאומיים שהם צריכים להחליט האם להסכים על תנית בוררות בישראל או לא, בכל סטייה מחוק המודל תדרוש הסבר ומדוע זה ככה ולמה זה ככה, ולצד זאת לזכור שלישראל כיום לפחות אין יתרון יחסי בבוררות בין-לאומיות במובן של לארח בוררויות בין-לאומיות ולשם אנחנו חותרים, לפחות שניישר קו האם אפשר ליצור יתרון יחסי, וברוח זה נייר העמדה שלנו נכתב וגם אנחנו נדבר על ההערות שלנו בהמשך. שוב ברכות ותודה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר גמור.

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

שירה עמנואל ממשרד המשפטים. אני אשמח גם להוסיף באמת רק לחידוד, שבאמת לשאלתך כל הסמכויות של בית משפט שהן סמכויות רחבות בחוק הבוררות להתערב, למנות בורר, סעדים זמניים הרבה סעיפים בחוק מדברים על זה – הן לא ניתנות להתניה, ולכן זה הבדל דיי משמעותי בין חוק הבוררות הבין-לאומי לבין חוק הבוררות הישראלי, אז חשוב להדגיש כי זה יעלה גם בהמשך ככל שיעלו הצעות להרחבת הסמכות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר, ובאמת השאלה הזאת תתחדד מאוד ברציונל, האם באמת גם בבוררות רגילה בישראל, מסחרית או לא מסחרית, בן אדם יוכל להגיד אפילו מה שנקרא למה אני צריך לעבור לגור בחו"ל כדי לקבל את הכללים האלו. זאת אומרת, בהנחה שהמודל הזה הוא טוב לסכסוך בין שני משרדי עורכי דין, אולי גם אפשר להסדיר גם אם במקרה שניהם פה בתל אביב, או שאפשר יהיה להגדיר שאלת האם תל אביב זו מדינה אחרת, אבל בין הסניף התל אביבי לסניף הירושלמי אני לא יודע. 

אני גם אגיד עוד דבר, ואני מקדים קצת את המאוחר, אני חושב שבוודאי במציאות במדינת ישראל טוב לנו לאפשר את הדבר הזה, כי אחרת עלולות להיווצר בעיות ושאלות מה קורה כאשר יש עסקים שהם בישראל אך לא ממש בישראל, האם זה נכנס לגדר בין-לאומי או לא גדר בין-לאומי – אני לא בטוח שאני רוצה שמוסד בוררות בין-לאומי גם אם הוא מאוד מכובד ומוערך, גם אם הוא קשור לאו"ם וגם אם הוא קשור לבית המשפט בישראל, אני לא רוצה שהשאלה הזאת בכלל תעלה לדיון. בשנייה שאנחנו נגיד שאפשר להחליט שזה גם אם זה בתוך ישראל גם אם כולם כל הצדדים חל עליהם הדין הישראלי אז השאלה הזאת לא תעלה ואני חושב שטוב שהשאלה הזאת לא תעלה.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

בעצם אתה מתייחס למצב שבו שתי חברות ישראליות בעסקה ישראלית לחלוטין, יכולים להסכים שהבוררות ביניהם היא בין-לאומית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הבוררות ביניהם תתנהל בהתאם לחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

הם מסכימים שהיא תוגדר למעשה כבין-לאומית ואז - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן, אפשר לעשות את זה כהגדרה, בוררות מסחרית בין-לאומית אחת שנכנסת לזה וזה, או שהצדדים קבעו עליה שהיא בוררות מסחרית בין-לאומית, יש לנו סעיף כזה יכול להיות שזה יקל, בייחוד כשיש עסקאות רב צדדיות, ואז השאלה יכול להיות שהסתכסכתי עם השותף הישראלי שלי ובשלב יותר מתקדם של התהליך אני ארצה לצרף את הצד האחר הודעת צד ג' אבל בינתיים התהליך מתחיל בסכסוך עם הנציג הישראלי, רק בשלב יותר מאוחר ייכנסו לזה ואז אני צריך לעבור כהסכמים מולטי-לטרליים יכולים להיות כל מיני סיטואציות.

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

הסעיף שאתה מדבר עליו הוא רלוונטי מאוד באמת לגופים למוסדות בוררות, כי חוק הבוררות הבין-לאומי מתייחס למוסדות בוררות, כי לא בוררות אד-הוק לבורר ספציפי כי אין שם כללי בוררות, ובדרך כלל מוסדות בוררות – למשל למוסד שלנו יש כללי בוררות ממש, ואז ברגע שמגיעה בוררות חלים כללי הבוררות בין כללי בוררות לוקליים או כללי בוררות בין-לאומיים, ובמוסד באמת אין שום בעיה לאמץ את החוק הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, אבל אני אומר אפילו לעניין השאלה. 

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

כן בהסכם כבר מראש אפילו לומדים להתדיין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר אני חושב שכולם הבינו למה זה חשוב. בוא נתקדם.

 << אורח >> אריה רייך: << אורח >> 

רק עוד משפט, יש עוד סיבה, זה פרופסור אריה רייך מאוניברסיטת בר אילן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

רבי אלופי ומיודעי.

 << אורח >> אריה רייך: << אורח >> 

תודה. יש הרבה מאוד יתרונות בחוק הזה שיכול בהחלט להיות ששתי חברות ישראליות ירצו לאמץ אותו במקום חוק הבוררות הישן. כמו למשל האפשרות לקבל סעדים זמניים כי היום יש שאלה גדולה, סימן שאלה גדול, ואז הרבה פעמים אתה צריך ללכת לבית משפט, רצית לעשות בוררות אבל רוצה צו מניעה אז פתאום כל העסק עובר לבית משפט. 

או למשל כשהחוק הזה קובע בצורה ברורה שלבורר יש את הסמכות לקבוע את סמכותו מה שנקרא קומפטנס-קומפטנס (Competence-Competence). בבוררות ישראלית יכול צד להגיד אני טוען שהבורר לא מוסמך, מה עושים עכשיו? הבורר לא מוסמך לקבוע את הסמכות שלו – עוד פעם צריכים ללכת לבית משפט, עוד פעם מישהו תוקע מקל בגלגל. לכן יכולות הרבה סיבות ולכן אני חושב שצריך להחזיר את הסעיף שהיה בתזכיר המקורי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

טוב כשנגיע נגיע בסדר גמור, טוב אז אם איזה כלי עזר אנחנו נעבוד, גברתי היועצת המשפטית?

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

העזר שאיתו אנחנו נעבוד זה טבלה שפרסמנו באתר אם מישהו מפספס גם אפשר להיכנס עכשיו לאתר של הוועדה ולהוריד את משם, טבלה של הצעת החוק. 

עמודה נוספת היא חוק המודל שיאפשר לנו לעקוב ובאמת לראות השינויים שנעשו או התאמות שנעשו. והעמודה השלישית היא הערות והסברים לפעמים ציטוטים או הפניות שלנו מצד הייעוץ המשפטי, וזהו. אפשר להתחיל לקרוא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אוקיי אז בכבוד.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ג-2023

פרק א': פרשנות ועקרונות כלליים

מטרה 	1.	 מטרת חוק זה ליצור מסגרת משפטית וכללים לניהול הליכי בוררות מסחרית בין- לאומית בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוק לדוגמה בעניין בוררות מסחרית בין-לאומית UNCITRAL Model Law on International Commercial Arbitration)), שאותו אימצה ועדת האומות המאוחדות למשפט בין-לאומי מסחרי United Nations) UNCITRAL – Commission on International Trade Law), ביום ב' בתמוז התשמ"ה (21 ביוני 1985), וכפי שתוקן נוסחו בידי הוועדה האמורה ביום י"א בתמוז התשס"ו (7 ביולי 2006).

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

אני מניחה שאין הערות על סעיף המטרה אז נמשיך.

הגדרות ופרשנות  2.		(א) בחוק זה – 
			"בוררות" – בין שהיא מנוהלת על ידי מוסד בוררות ובין שלא;
			"בוררות בין-לאומית" – כמשמעותה בסעיף 3(ג);
			"בית משפט" – כמשמעותו בסעיף 7;
			"בית משפט זר" – בית משפט מחוץ לישראל;
			"הסכם בוררות" – כמשמעותו בסעיף 8(א) רישה;
			"מושב הבוררות" – כמשמעותי בסעיף 29(א);
			"הרכב הבוררים" – בורר יחיד או כמה בוררים.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

אולי נחליף את זה למספר בוררים נראה לי שזה יותר נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מפנה למוסד בוררות, נכון ההגדרה של הבוררות מפנה להגדרת מוסד בוררות? מה זה מוסד בוררות זה מוסד? אין לזה הגדרה בחוק?

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אז מה זה אומר מוסד בוררות? אני רואה שבחוק מודל כתוב מוסד קבוע.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

אד-הוק זה כשאתה בוחר בורר ספציפי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שנייה, השאלה אם אין הגדרה של מוסד בוררות ב-UNICITRAL?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אני אומר למה אדוני לא יכולה להיות הגדרה כי מוסדות בוררות יכולים להיות או חברות או מוסדות ללא כוונת רווח וכו', אבל זה גוף שבדרך כלל יש לו כללים לניהול בוררות, שכשהצדדים בוחרים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא אני יודע מה זה מוסד בוררות, אני שואל אם אין הגדרה ושוב מה ההגדרה של פרמננט קבוע, כלומר האם - - -

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

פרמננט קבוע בא לומר זה הפוך באיפכא מסתברא, זה הפוך מאד-הוק, זאת אומרת, זה לא אופרציה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זאת אומרת שבשנייה שיוחלט שאתה ואני הבוררים או אני ואתה לא משנה, באותה שנייה אנחנו נחשבים מוסד בוררות אבל אנחנו לא נחשבים מוסד בוררות קבוע?

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

אנחנו לא מוסד בוררות כי אנחנו הוסמכנו על ידי צדדים ספציפיים לעניין ספציפיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לכן אני שואל מה זו ההגדרה.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

צריך לעשות הבחנה, מוסד בוררות זה מוסד שמנהל את הבוררות, הוא לא הבוררים, הטריבונל של הבוררים הוא דבר אחר ושונה, לצורך הדוגמה המוסד לבוררות עסקית שעו"ד כהן מייצג.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מבין ואני שוב שואל, מה באה המילה קבוע ב-UNICENTRAL למעט.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

אני אגיד למה אני חושב שכדאי שלא להכניס הגדרה, כי מהרגע שאתה מכניס הגדרה זה בעצם יהיה רגולציה של מוסד בוררות ומהו מוסד בוררות, מוסדות בוררות הם יצירי השוק הצרכנים הלקוחות שמתדיינים, ולטעמי אין סיבה להגביל אותם בבחירתם של מהו מוסד בוררות, הם מפנים למוסד בוררות בהתניית הבוררות בניהם והם מגדירים בעצם למי הם פנו.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אני חושבת שהיושב-ראש שואל למה כתוב קבוע.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

אני לא חושב שיש בעיה להוסיף את המילה קבוע.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

לא אין בעיה, מבחינת הלשון אין בעיה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אם אנחנו רוצים להיצמד אני מנסה להבין למה לא, ואם זה לא מפנה לאיזה הגדרה אז בסדר.

בוררות בין-לאומית זו הגדרה שלא קיימת?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

סעיף 3(ג) קובע מתי בוררות נחשבת כבין-לאומית יש תנאים שמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אותו סעיף שנגיע אליו אחר כך טוב, בית משפט אמרנו, זה כמשמעותו בסעיף 7 ופה זה לא.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

בסעיף 7 כתוב שזה בעצם לפי העניין מבחינת סמכות עניינית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן אני מבין, השאלה היא שוב בבית משפט לפי סעיף זה, יושב בית המשפט המוסמך לדון בפי כל דין בעניין שהוסכם למוסרו לבוררות.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

כאן קשה להיצמד ללשון עצמה משום שזה חוק מודל, זה חוק לדוגמה, אז כל מדינה צריכה להתאים. 

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

יש פרוצדורות למשל בצרפת, אתה לא ניגש לבית משפט אתה ניגש לרשם שמוציא לך קודם כל צו אכיפה ואז הצדדים רשאים להגיש בקשה לביטול על גבי צו האכיפה, ולכן - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני רק אומר שההגדרה של סעיף 7, זה בית המשפט המוסמך לדון לפי כל דין לעניין שהוסכם לבוררות, יש לנו נושאים מסוימים במדינת ישראל שהם בדרך כלל לא מסחריים אבל יש התחום המסחרי למשל דיני עבודה קלאסי, ששם בית הדין לעבודה איננו בית משפט הוא בית דין, האם זה חל לגביו או לא, ואם זה לא חל לגביו למה? 

כי בהגדרה הבין-לאומית הוא קיים, ובהגדרה הבין-לאומית אם יש סוגייה שעולה אגב בוררות בין-לאומית, שהגוף יהיה המוסמך שבה, אם אני הייתי מעתיק כמו שהיא את ההגדרה הבין-לאומית והסוגייה הייתה סוגייה שהיא בסמכותו של בית הדין לעבודה, או אם מדובר בסכסוך עסקי בתוך חברה משפחתית ואז זה בית משפט לענייני משפחה, אבל פה זה בית משפט אז בית משפט פחות מפריע לי, אבל יכול להיות שזה בית משפט בית דין שרעי כי בעניינים של סכסוכים כספיים בתוך המשפחה שרעי יכול להיות שבעזרת השם נתקן את מה שכבר עבר ועדת שרים לחקיקה על בוררות בבית דין בדינים הפרטיים, ואז גם בסכסוכים עסקיים גם בית דין רבני יהיה מוסמך לדון, למרות ששם זה סמכות כבורר.

 לא משנה ההגדרה בהגדרה של המודל, היא כל גוף של הרשות השיפוטית של אותה המדינה שרלוונטי לעניין, בהקשר הזה בתי הדין לעבודה נכנסים להגדרה של המודל, הם לא נכנסים להגדרה של סעיף 7.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

זה לא בדיוק ההגדרה של המודל, זה קצת כמו שקפליוק אמרה, זה מקום שכל מדינה אמורה להכניס פנימה את מי שהיא מתכוונת שיטפל בחוק הזה, כלומר החוק מקנה סמכויות מסוימות לבית משפט, וכל מדינה כשהיא מחוקקת את זה, אמורה להגיד למי הסמכויות האלה הולכות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן רק שאנחנו החלטנו בית משפט וזה החלטה ממעטת.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אבל כאן ההגדרה אדוני זהה להגדרה שבחוק הבוררות 1968 ונכונה הגדרה זהה, כי בתיקון ב-2018 לחוק הבוררות, הוגדר למעשה בעצם בית המשפט המחוזי חדל להיות בית המשפט המוסמך לענייני הבוררות, וההגדרה בסעיף 1 לחוק הבוררות 1968 אומרת, בית משפט - בית המשפט המוסמך לדון לפי כל דין בעניין שהוסכם למוסרו לבוררות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אז איך זה עובד עם דיני עבודה למשל?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

בית הדין לעבודה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הוא לא נחשב בית משפט, מה קורה לעניין בוררות בנושא של בית הדין לעבודה?

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

חוץ מעניינים קוגנטים בדיני עבודה, בורר רשאי לדון בענייני עבודה בדיני עבודה למעט דברים קוגנטים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ואז מי בית המשפט המוסמך?

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

בית הדין לעבודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אבל זה לא נכנס להגדרת בית משפט.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

זה לקונה בחוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני יודע אבל אנחנו עכשיו עושים משהו טוב, יכול להיות שאם אני הייתי מחוקק את תיקון חוק הבוררות בשנת 2018 הייתי שואל את השאלות האלו אבל לא הייתי פה.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אדוני, שוב, אם יש בית משפט שמוסמך להכריע בסכסוך מסוים כבורר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, לא.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

לאיזה בית משפט זה מופנה?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

כאן במקרה הזה, אני אומר לאדוני, זה מופנה לבית המשפט שהיה מוסמך עניינית.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

לא, בית הדין לעבודה הוא לא בית משפט, דפנה, זה מה שהוא אומר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה מה שאני אומר, בית הדין לעבודה איננו בית משפט, בית דין שרעי בסכסוך בין שתי משפחות, בתוך משפחה מוסלמית בית דין שרעי מוסמך לדון כדיין כבית משפט כבית דין, מוסמך לדון בסכסוכים עסקיים בתוך המשפחה אם אני זוכר נכון את החוק שלהם, האם הוא יהיה הגוף המוסמך או לא?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

קודם כל אנחנו בבוררות מסחרית כאן, לא בבוררות בדיני עבודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בוררות מסחרית. א' בוררות מסחרית לעיתים יכולה להעלות סוגייה מתוך דיני עבודה; ב' אנחנו אמרנו כקיפול לעתיד, שיכול להיות שאנחנו נקבע שגם צדדים שהם אינם בוררות מסחרית בין-לאומית יוכלו לקבוע בהסכם להחיל עליהם את הכלל ואז צריך לתת מענה, שלוש תחשבי על סכסוך עסקי בתוך משפחה מוסלמית שהם קבעו שיחולו עליו הדין המהותי דין השריעה, לפיו וידון הדין הולך אחר הדיין, וזה אמור להיות עסקה מסחרית לחלוטין בתוך המשפחה, ומשפחה שמפוזרת על כמה מדינות גם זה גם קורה.

	השאלה היא האם, פשוט ההגדרה של האונסיטרל היא רחבה מאוד, אני מבין מה את אומרת הבנתי את הטענה ואני מסכים, ההגדרה של סעיף 7 היא מאוד מצומצמת, אפשר לתקן את זה באמצעות בית המשפט או בית הדין, או הערכאה השיפוטית שמוסמכת לדון על פי כל דין לא רק בית משפט, השאלה היא למה בית משפט?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

הערכאה השיפוטית המוסמכת על פי - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בואי ניתן למשרד המשפטים שניסחו.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אני לא יודעת אם יש הגדרה לערכאה שיפוטית, כי נניח בוררות היא ערכאה שיפוטית פרטית.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

אז אפשר לכתוב בית משפט או בית המשפט - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בית משפט הפועל מכוח סעיף, אלו מי שמסורה בידו סמכות שיפוט על פי חוק יסוד השפיטה.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אני מתקשה לראות שזה נכנס בבית משפט אחר, פשוט בגלל שהתנאי של מסחרית הוא תנאי על, כלומר סעיף 3 לפני שהוא בכלל נכנס - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אז אולי נתחיל לדון בסעיף 3, אין בעיה.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אז אולי נחזור לשאלה של בית המשפט המוסמך?

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

רגע דפנה, אני רוצה לחלוק על שתיכן ולהסכים עם כבוד היושב-ראש בנושא הזה, יש מקרים שהם מסחריים פרופר שהולכים לבית הדין לעבודה, למשל הפרה של סודות מסחריים על ידי עובד, זה מסור לסמכות שיפוט בלעדית של בתי הדין לעבודה, ונכון להיום תביעה כזאת גם אם בהסכם ההעסקה שלו יהיה סעיף בוררות שמפנה לחוק בוררות בין-לאומית מסחרית, לא יהיה את זה, לכן אני חושב שכבוד היושב-ראש צודק, ונכון לתקן רק את ההגדרה של בית המשפט, כדי שתכלול גם בתי דין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תרשמו לעצמכם את הנקודה הזאת, לרשום את הנקודה הזאת לסעיף 7 לייצר את ההגדרה שהיא תהיה הגדרה רחבה, כי אנחנו לא רוצים, כל המטרה פה היא לייצר הליך סדור וברור ולא שאלה לאיזה ערכאה זה הולך.

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

ואולי באותה הזדמנות לתקן כדי שתהיה הלימה מול חוק הבוררות המקומי, לתקן את סעיף 1 בחוק הבוררות בהגדרות של בית משפט שיהיה אותו דבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני אשאיר את זה לשיקול דעתם של אנשי משרד המשפטים בהקשר הזה, יש הרבה דברים שאני רוצה לתקן בחוק הבוררות כמו שאמרתי.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אז אני חושבת שאנחנו נרצה באמת לבחון את הנקודה הזאת, כי יכול להיות שאנחנו לא רוצים לייצר איזושהי חוסר בהירות לבעלי דין לאן ללכת, אולי זה יותר פשוט שיש - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נפלא, אבל אני אומר שוב אני משתדל שמה שעובר אצלי בוועדה כשאני נמצא שייצא טוב, זה שבעבר חוקקו חוקים בצורה פחות טובה אין לי מה לעשות אבל בסדר.

בית משפט זר, בית משפט מחוץ לישראל, למה אין את ההגדרה הזאת באונסיטרל?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

באונסיטרל כשהוא מדבר על בתי משפט של המדינה הוא אומר בתי משפט של המדינה הזו, וכשהוא מדבר על בתי משפט בכלל הוא אומר בתי משפט, בגלל שאנחנו מאמצים את זה לדין שלנו נאלצנו לעשות את ההבחנה, כי אנחנו לא נגיד בתי משפט של ישראל, כי אנחנו אומרים בית משפט כשאנחנו מתכוונים לבית משפט ישראלי, לכן היה צורך להוסיף גם את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה ההבדל, מתי משתמשים בהגדרת בית משפט זר?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

יש איזה סעיף אחד שנגיע אליו בהמשך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

טוב בסדר.

הסכם בוררות כמשמעותו בסעיף 8(א) רישה, שזה הסכם למסור לבוררות סכסוכים שהתגלעו בין צדדים ליחסים משפטיים מוגדרים, חוזיים או אחרים, כולם או חלקם, או סכסוכים כאמור שעשויים להתגלע ביניהם בעתיד, בנוגע לאותם יחסים.

שוב למה יש דברים שהם בהגדרות אצלנו ולא בהגדרות אצלם?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

זה עניין של נוסחות, ואצלנו בנוסח החוק חשבו שזה נכון שיהיה סעיף הגדרות שגם אם זה מופיע בהמשך בסעיף אחר, כי בעצם יש בסעיף 8 את ההגדרה, כדי שידעו איפה למצוא את ההגדרה.

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

זה גם דומה להגדרה בסעיף 1 לחוק הבוררות.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

בסעיף 8(א) תראה את ההשוואה לאונסיטרל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תיכף כשנגיע למסחרית אנחנו נדבר מה זה באמת מסחרית ולמה מסחרית, כלומר למה לצמצם את זה רק למסחרי, כשנגיע לסעיף.

 מושב הבוררות 29(א), הצדדים רשאים להסכים על מושב הבוררות, מה ההגדרה? כמשמעותו, אבל אני מסתכל על הסעיף ואני לא רואה את משמעותו.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

29 זה הסמכות, הוא לא מגדיר מהו השיא.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

מושב הבוררות זה בעצם אדוני רק כדי להסביר, זה המקום שנקבע לקיומה של הבוררות ובעקבותיו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מקום הכוונה מדינה?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

מדינה, כן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מדינה או תחום שיפוט?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אצלנו זה מדינה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

יש הבדל בין תל אביב לחיפה?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לא, לא, אבל - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

המדינה בה נקבע?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

בדיוק, ובעקבות זאת בתי המשפט של אותה מדינה הם אלה שמוסמכים לעניין הבוררות, זה למעשה הקשר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שוב, מושב הבוררות מונח פירושו מדינה.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

זאת יכולה להיות פיקציה, אצלנו זה מדינה זה לא סמכות מקומית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

למה לא? לא הבנתי.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

מושב הבוררות זה לא מושג של מקום פיזי, זה מושג משפטי, מושב הבוררות הוא המקום שלפי דיניו שדיני הבוררות של המקום הזה, ולכן זה יכול להיות תחום שיפוט או מדינה, יחולו על הבוררות, הבוררות תנוהל לפי דיני הבוררות של מקום מושב הבוררות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אז אני חוזר לנקודה - - -

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אדוני, קבעת מושב החוק חל, זהו, חוק הבוררות חל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חברים הבנתי, גם לברור ולהתייחסות יהודה ושומרון - - -

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לדעתי יש תחולה, לא?

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

אני אשמח אם אתה רוצה להעלות את העניין הזה של יהודה ושומרון שמסביר מה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אז אני אגיד, כי האם יש כוונה להחיל את החוק הזה בצו אלוף גם ביהודה ושומרון? אפשרות אחת כי השאלה מה יקרה אם אנשים יקבעו מושב בוררות שהם יגידו הבוררות תתנהל, הם לא יכתבו את המילה מושב בוררות, הם לא יגידו הדין החל הוא דיני ישראל, אלא הם יגידו מושב הבוררות יהיה באריאל, והשאלה מה יחול?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לדעתי, אדוני, חוק הבוררות חל גם ביהודה ושומרון.

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

שנייה, אם זאת נגיד חברה שהתאגדה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חברה שיושבת באריאל?

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

שהתאגדה בישראל ורשומה בישראל אז החוק יחול עליה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ואם זו חברה שהתאגדה ביהודה ושומרון?

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

לא, אבל השאלה לא איפה היא התאגדה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אבל השאלה מה הם קבעו בהסכם, מושב הבוררות זה דבר שנקבע בהסכם, אז יכול להיות שאנשים יכתבו בהסכם מושב הבוררות מדינת ישראל, יכול להיות שאנשים יכתבו מושב הבוררות אריאל או תל אביב.

 << אורח >> אסף נימוי: << אורח >> 

אבל בדרך כלל אדוני כשכותבים את מקום המושב, אנשים שמתעסקים בפרקטיקה יודעים והם כותבים מדינה, מדינה ועיר. 

אציג את עצמי: עו"ד אסף נימוי, מהפורום הישראלי לבוררות בין-לאומית. אז השאלה באמת מה יקרה במצבים שיהיה כתוב - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

או שיכתבו מושב הבוררות יהיה לפי מקום רישום החברה, לפעמים עושים הפנייה כזאת, ואז השאלה אם החברה נרשמה בבית אל, חברה שנרשמה במינהל האזרחי בבית אל מה יחול? יכול להיות שהתשובה היא יחילו את החוק הזה בצו אלוף מיד כשהוא יעבור בכנסת, שגם על יהודה ושומרון, יכול להיות יכול להיות שיחילו בשינויים המחויבים יכול להיות שלא, צריך להתייחס.

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

מה יחול כוונתך האם זה ייחשב כבוררות בין-לאומית כי מושב הבוררות נקבע בחו"ל?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא לא, אני כבר החלטתי ברור, אל תחפשי עכשיו ויכוח בין חברה שעובדת באריאל לבין חברה שיושבת בתל אביב, זה דיון אחד שאותו אמרנו נדון בו עוד מעט ואמרתי מה אני רוצה שם, זה דיון אחד.

יש דיון שני, חברה שיושבת באריאל ונרשמה אולי אפילו במינהל האזרחי כי היא מתעסקת במקרקעין, והיא עשתה הסכם בוררות בין-לאומי עם חברה קטרית חס ושלום או חברה מהאמירויות ברוך השם, ועשתה הסכם איתם ואמרה שיחולו כללי החוק הזה בחוק, וכתבו בהסכם מושב הבוררות יהיה, כתבו את העיר אריאל או שכתבו מקום ההתאגדות של החברה הפלונית, כי הם עשו הפנייה כי הם השתמשו באיזה חוזה אחיד, כי הם רוצים שזה יהיה החברה המובילה לא יודע.

ומסתבר שהחברה הזאת או מקום מושבה יהודה ושומרון, המען הרשום שלה הוא ביהודה ושומרון, או שמקום ההתאגדות שלה הוא יהודה ושומרון, אז תהיה השאלה מה חל, מה זה מושב הבוררות? איזה דין חל על הבוררות, האם זה הדין הישראלי או הדין האזורי שאני לא יודע מה הוא יהיה, צריך לתת לזה מענה בסופו של דבר אנחנו אנשים בני אדם, אני אפילו לא אומר מה צריכה להיות התשובה, אני רק רוצה לדעת מה חשבתם על זה?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אני חושבת שזאת שאלה מאוד במקום, מבחינת משרד המשפטים לפחות אולי הם יכולים לעזור לי, אבל להבנתי ביחס לאזרחים ישראלים שחיים ביהודה ושומרון, חוק הבוררות חל גם אם הבוררות מתקיימת באריאל, נכון אין שום בעיה עם זה.

הבעיה שיכולה להיות בהקשר הזה היא לא דווקא בהקשר שלנו, אלא איך הקטרים יראו את פסק הבוררות הזה, האם זה פסק בוררות ישראלי?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון נכון שאלה טובה, ולכן ככל שאנחנו נהיה יותר בהירים לא משנה מה יוחלט, אבל צריך בהירות לנושא הזה ואי אפשר להתחמק מזה, כי צריך שיהיה דין אחד.

על חוק הבוררות אני חושב שחל ביהודה ושומרון אני אינני יודע צריך לבדוק את זה, או שיש חוק בוררות מקביל.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

צריך לראות איך חוק הבוררות הוא חל, אם הוא חל ביהודה ושומרון, ואם כן אז מקסימום תעשה שינוי עקיף שמה כדי להתאים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

יכול להיות, אבל אני אומר השאלה - - -

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

אני לא הייתי מציע להכניס את זה לתוך החקיקה הזאת, זה ייצר לך - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אז אני אומר יכול להיות שאפשר לעשות את זה בצו אלוף, אני אומר תחשבו על הבעיה הזאת וצריך להיות פתרון.

 << אורח >> רונן סטי: << אורח >> 

אדוני, ברשותך אני רוצה להעיר הערה. שמי עו"ד רונן סטי, ב-20 שנה האחרונות אני יושב-ראש הוועדה לבוררות ויישוב סכסוכים בלשכה המחוזית הארצית, וכיהנתי ארבע שנים בבית הדין הבין-לאומי של ה-ICC בפריז כנציג של ICC ישראל. ומה שאני רוצה לשים עליו את הדגש, זאת הזווית שממנה אנחנו נכנסים.

העסקים שיבואו וישתמשו בחוק של אונסיטרל, הם לא הישראלים דווקא, כיוון שהמדינה הזאת – לו יהי – תהיה מרכז בוררות בין-לאומית כי אבו-דאבי ובצרפת מישהו עשה עסקה וקבע שסעיף הבוררות (arbitration) יהיה בישראל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אמן.

זה ודאי שלא תהיה לי בעיה במקרה כזה.

 << אורח >> רונן סטי: << אורח >> 

קשה לי להאמין שהם יעלו בסעיף שלהם על רקע איום בעשרות פסקי בוררות וכיוצא בזה, מקום הבוררות יכול להיות שיציינו את תל אביב או ירושלים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני לא דואג לזה, אנחנו שוב אני אמרתי שאני נטייתי היא לאפשר גם לאזרחי ישראל שרוצים לעבוד לפי הכללים האלו, גם לחברות ישראליות שרוצים לעבוד לפי הכללים האלו, גם כאשר כל הצדדים הנוגעים לדבר הם ישראלים להחיל את זה עליהם, זאת נטייתי או בדרך אחרת, ולכן ממילא אני מסכים איתך שכאשר יהיה הסכם בין האמירויות לבין לונדון והם יקבעו שזה מתקיים בתל אביב כדי לחסוך בטיסות, בסדר גמור מצוין והשאלה לא תתעורר.

אבל זה כן בהחלט יתעורר ככל שהפרקטיקה הזאת תהפוך להיות יותר נפוצה בתוך חברות ישראליות, ואני אומר בהחלט כוונתי ללכת לכיוון הזה אני חושב שזה דבר נכון יותר, ולכן צריך לחשוב גם על הדברים האלו, וגם בייחוד בעסקים עם אמירויות כדוגמה שהבאת.

בהחלט יכול להיות הסכם שיש לו שותף ירדני, שותף מהרשות הפלסטינית, שותף ישראלי ושותף מהאמירויות ואתה תצטרך לתת מענה, ולכן טוב לתת מענה לדבר הזה, אנחנו עובדים פה משפט בין-לאומי והשאלה היא איך אנחנו מתייחסים לזה, צריכים לתת מענה ולא לחכות שהדבר הזה, הדבר הכי גרוע שאנחנו יכולים לעשות זה להגיד בוא נשאיר את הבעיה הזאת למישהו אחר, ואיזה מוסד בוררות ייתן פסק דין שאחר כך גם מייצר כל מיני השלכות בין-לאומיות אחרות שאנחנו לא אוהבים, ולהתלונן למה לא חשבנו על זה בזמן החקיקה.

 << אורח >> רונן סטי: << אורח >> 

אני מסכים עם אדוני, אני רק מציע שאנחנו נסתכל בניתוח שאנחנו עושים גם על הזווית שאורחי הדין מחו"ל מסתכלים על זה ולא כאילו זה חוק ישראלי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ברור ברור, אז אני אומר במקרים האלו הבעיות לא יתעוררו, ברור.

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

אני רוצה רק אם אפשר לסכם את נקודת איו"ש, כי זה מצריך גם בירור פנימי נוסף אצלנו, בעצם מה שמטריד אותך זה גם לגבי 3(ב), שמושב הבוררות נקבע בישראל, שמה האם איו"ש ייכלל ישראל וגם לעניין (ג) שעליו נדבר עוד מעט?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

לא, האם יש כוונה להחיל את זה בצו אלוף?

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

כן, אם יש כוונה להחיל את החוק הזה, גם ל-(ב) וגם ל-(ג).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כרגע עלתה לי שאלה, אחד בהנחה שזה בין-לאומי, הנחה שאמרנו שזה רק בין-לאומי, האם ישראל ויו"ש זה בין-לאומי או שזה פנימי?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

מבחינת הדין שלנו זה בין-לאומי אמור להיות, כי אנחנו רואים את זה כישראל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אז זה אמור להיות לא בין-לאומי?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

כן סליחה סליחה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אבל הנה חוסר הבהירות הזה מספיק התייחסות ספציפית לסוגיה כדי להבין שקודם כל להגיד אמירה ברורה, שאנחנו לא רואים כבין-לאומי את יו"ש וישראל במקרה ששני צדדים אחד נמצא שם ואחד נמצא שם.

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

כלומר החוק לא חל עליהם כשמדובר בסכסוך - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

להיפך הוא כן חל, הוא רואה אותם כלא בין-לאומי.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

אז הוא לא חל, חוק הבוררות הרגיל חל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הוא לא חל אלא אם כן הם אומרים, כמו שאני רוצה שבין שני ישראלים אז גם בזה אלא אם כן הם אומרים, אז זה אחד.

והצד השני של השאלה השנייה, זה מה קורה כאשר ייקבע מקום מושב לעניין ההגדרה של זה, ייקבע מקום מושב שלא יהיה ואקום, שלא יהיה שאלה, לפה או לפה אגב, אתה יכול להגיד אנחנו לא ונחיל בצו אלוף שיהיה כתוב את החוק הזה, ויהיה כתוב שם מקום מושב שנקבע בזה יראו אותו כמקום מושב בישראל, תעשו את זה בצו אלוף.

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

נחזיר לזה יתייחסות.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

אני רק רוצה לחדד, אנחנו בסוף התכלית של החקיקה הזאת היא לעשות את ישראל מקום אטרקטיבי, אנחנו צריכים לקבל את הברכה של אונסיטרל, מכיוון שזו סוגייה שהיא עדינה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון, נכון.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

צריך לתת פתרון לסוגייה שאתה מעלה בצורה אלגנטית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לכן לא הכתבתי פתרון והעברתי את זה למשרד המשפטים שחזקה עליהם שהם יותר אלגנטיים ממני, הם אלגנטיים מעצם טבעם.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

לא צריך לדבר על איו"ש כן או לא, צריך לדבר ברמה העקרונית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הפתרון האלגנטי יבוא ממשרד המשפטים; אני אחראי על הפתרונות הלא אלגנטיים.

מושב בוררות, הרכב בוררים, בורר יחיד או כמה בוררים, אוקי.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

(ב) בכל מקום בחוק זה, למעט סעיף 37, שבו נקבעה הוראה שלפיה צדדים להסכם בוררות רשאים להחליט בעניין מסוים, יראו אותם כמי שרשאים להסמיך גורם שלישי, ובכלל זה מוסד בוררות, להחליט באותו עניין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

למה למעט החלטות בעניין הדין החל?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

זאת קביעה של חוק המודל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

(מקריא דברים בשפה האנגלית): where a provision of this Law, except article 28, leaves the parties free to determine a certain issue, such freedom includes the right of the parties to authorize a third party' including an institution to make that determination .

אגב שימו לב שפה )מוסד) institution זה לא permanent institution (מוסד קבוע).

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

זה לא קריטי לדעתי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

28 זה המקבילה במה שאומר דין החל?

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

לא 37.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, אני אומר ה-28 במודל.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

רק להסביר, זה לא שהבוררים לא יכולים לקבל החלטה על הדין החל, פשוט סעיף 37 נותן את הכלים איך הם יקבלו את ההחלטה הזאת, לכן לא משאירים את זה להרכב הבוררים בלי שום הכוונה.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

לא, יותר מזה, זה לא למוסד הבוררות.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

סליחה, מוסד הבוררות יש הסבר בסעיף 37 איך להפעיל את שיקול הדעת הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הבנתי רק רגע.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אני חושבת שבדברי ההסבר להצעת החוק כשמדובר בסעיף קטן (ב), אתם מדברים, כלל זה מאפשר להרכב הבוררים או למוסד הבוררות שמנהל את ההליך, ההתייחסות כאן כשמסתכלים על הנוסח של האונסיטרל היא בעצם למוסד הבוררות, ולכן זה מחריג את הסוגייה של החלטה ביחס לדין החל, כי לא ייתכן שנניח מוסד הבוררות הוא זה שיכריע בעניין הדין החל.

אני חושבת שזאת אולי לא צריך להכניס כאן את הבוררים אלא רק להתייחס למוסד הבוררות.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

אני לא חושב שזה משנה, בסוף התוצאה שהכוונה היא לייחד את ההחלטה על הדין החל להרכב הבוררים ולא בלבד, ולא עניינים אחרים שגם מוסד הבוררות יכול.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לא, אבל אם אתה מסתכל כאן על דברי ההסבר - - -

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

עזבי שנייה את דברי ההסבר, אני מסתכל על לשון הסעיף.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

בסדר אבל יש לך דברי הסבר, כלל זה מאפשר להרכב הבוררים או למוסד הבוררות שמנהל את ההליך, אז זה לא יכול להיות הרכב הבוררים, כי אתה רוצה לאפשר להרכב הבוררים להכריע בעניין הדין המהותי, אז צריך פשוט למחוק את המילה להרכב הבוררים ואז זה בסדר.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

בדברי ההסבר או בסעיף?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

בדברי ההסבר, דברי ההסבר הם חלק.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

לא לא רגע הבהרה לגבי דברי ההסבר, מה שאת רואה כאן בטבלה אינם דברי ההסבר אלא הסברים של הייעוץ המשפטי, או ניסיון לסייע לחברי הכנסת שרואים את המסמך לעקוב אחרי הדברים, דברי ההסבר נמצאים בנוסח הצעת החוק, ואף אם כבודם במקומם מונח אבל זה דברי הסבר, אין לנו יכולת לשנות אגב, אם יש משהו שכתוב בדברי ההסבר אין לנו אפשרות לשנות.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

הכוונה היא בסוף, הכוונה היא שרק הרכב הבוררים יכריע לגבי הדין החל, יש עניינים אחרים שגם מוסד הבוררות או גורם שלישי שהצדדים הסמיכו יכול להכריע בהם, זאת אומרת דין חל הרכב הבוררים, החלטות אחרות - - -

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

הדין החל זה הדין המהותי, לפי איזה דין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

את זה אני יודע, אני מנסה להבין.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לכן חשוב שהרכב הבוררים הוא זה שיכריע בו, כי המוסד לא נמצא בתוך חדר הבוררות, המוסד מנהל את העניינים החיצוניים לו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אבל להסמיך גורם שלישי, גורם שלישי הוא כל גורם שלישי, שוב אני מנסה להבין למה לא ניתן להסמיך גורם שלישי לקבוע את הדין החל? לקבוע את הדין החל לא את מוסד הבוררות, נניח שאני אומר יש ביני ובינך סכסוך, אני רוצה שמוסד הבוררות יהיה משרד המשפטים, אבל את הדין החל יקבע עורך הדין דוקטור רועי שיינדורף, שהוא מכיר את הדין הבין-לאומי בכמה שיותר מדינות, והוא יידע להגיד איזה מדינה החוקים שלה הכי מתאימים לסכסוך. הוא לא בורר, הוא לא יהיה בורר הוא רק יקבע דין חל, למה שיהיה הוראה שאוסרת את זה?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אפשר גם להגיד בואו נטיל מטבע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מוחה, אני מוחה על ההשוואה של הידע של עורך הדין שיינדורף להטלת מטבע, אבל ברור.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

אם ההשוואה ספציפית אלי אז אני לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אתה מאשר. אני מנסה להבין את ההיגיון של לא להתיר את זה.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

עקרונית אתה צודק, עקרונית אנחנו יכולים להסכים, בוא נבקש שד"ר שיינדורף ינסח עבורנו הסכם בוררות ואנחנו נסכים לכל דבר שהוא קובע, אנחנו יכולים להסכים לזה אבל כאן כבר אנחנו במסגרת הבוררות, כאן מתחילה כבר בוררות, בחרנו מוסד, הסכמנו, לא קבענו מה יהיה הדין המהותי, לבוא ולהכניס צד זר עקרונית זה נראה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

טוב, בסדר.

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

זה גם פוגע באוטונומיה של הצדדים בתפיסה של הבוררות, הרי תפיסת הבוררות שיש אוטונומיה לצדדים לקבוע, ברגע שאתה בא ואתה אומר אני עכשיו מאיין את הכוח שלכם או נותן אותו למישהו אחר זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא אבל הם בחרו.

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

אם הם בחרו את הסיד זה בסדר אבל אתה אומר שאם הם לא בחרו מישהו יקבע עבורם. אתה יכול לקבוע ברירת מחדל אולי.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, זה וויכוח אקדמי שאפשר לטעון לכאן ולכאן, ובאמת יכולים להיות טיעונים טובים, זה באמת דיון אקדמי שיכולים להיות לו טיעונים לכאן ולכאן ואני יכול להציג יתרונות וחסרונות לכל עמדה, מה שאני חושב נקודת המוצא לכל דיון שצריך להיות סביב השולחן הזה על החוק הזה זה חוק המודל, זה מה שמקובל בכל העולם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר גמור, אני מבין את זה, אני תהיתי על הנושא, אפשר להתקדם, אני מקבל מה שאתה אומר.

 << אורח >> רונן סטי: << אורח >> 

אני אוכל להשלים אדוני, ואני אומר גם שבכללי בוררות בין-לאומיים כמו ICC ואחרים זה הפורמט, מה שהצדדים לא הסכימו הבוררים ישלימו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מותר לפי הדין הבוררות, אני שואל את זה סתם בגלל שהתפרסם עכשיו שמסתבר שמסלול החסכונות, יש עכשיו את החסכון לכל ילד, אז התפרסם שהמסלול שהרוויח הכי הרבה בפער זה המסלול של השריעה, בפער גדול, התפרסם 18% מה שהם עשו תשואה פנטסטית, אז אני שוקל אולי להחיל את הרציונליים, אני שואל האם לגיטימי לקבוע שהדין החל יהיה הדין הדתי לפי האונסיטרל? או שזה חייב להיות דין מהותי או שזה חייב להיות דין ששייך לאיזה תחום שיפוט?

 << אורח >> רונן סטי: << אורח >> 

לא, זה יכול להיות כל דין.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אתה יכול לקבוע גם שהבוררים יחליטו לפי מיטב שיפוטם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, זה ודאי שהם יכולים, השאלה אם הם יכולים לפי דין דתי?

 << אורח >> אריה רייך: << אורח >> 

יש כמה פסקי בוררות של בתי דין רבניים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מזהה הזדמנות לבוננזה של 18% על הכסף, חבר'ה אני לא יודע מה אתם רוצים, כן.

 << אורח >> אריה רייך: << אורח >> 

יש כמה מתווים של פסקי בוררות של בתי הדין הרבניים בחוץ לארץ שהגיעו לדיון בבתי המשפט, הם נעשו לפי דין תורה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לפי האונסיטרל.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לא, לא זה בארצות הברית.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

יש תקדימים מקהילת חב"ד העולמית, קהילת חב"ד העולמית שהם בינם לבין עצמם הסכימו מה שהסכימו, אבל מה לעשות שחב"ד העולמית עושה עסקים לא רק עם חב"ד עצמה אלא אם חסידויות אחרות או עם גורמים אחרים, הם מאמצים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

את האונסיטרל?

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

לא, מאמצים כללים שמקובלים על שניהם וזה קביל.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

בעצם אדוני האונסיטרל אדיש לדין החל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מובן, מובן, בסדר גמור.

(ג) בכל מקום בחוק זה שבו נקבעה הרואה שעניינה הסכמת הצדדים, ובכלל זה עניין שהצדדים הסכימו או רשאים להסכים לגביו, יראו הסכמה כאמור ככוללת כללי בוררות שהצדדים הסכימו להחיל.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

זה מה שניסיתי להסביר קודם שיש מה גם מה שנקרא כללי בוררות וזה לא הדין, זה יכול להיות כללים כמו אונסיטרל יש להם גם כללי בוררות, זה יכול להיות כללים של מוסד בוררות, ואם הכללים האלה קובעים הוראות פרוצדורליות והצדדים קיבלו על עצמם את הכללים האלה, אז בעצם הם הסכימה להוראות שכלולות.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

זה נועד לחסוך לצדדים לפרט תנאים מאוד מאוד מפורטים בהסכם הבוררות שיכול להיות סעיף מאוד מאוד קצר.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

או של ארגון למשל של - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ברור, ברור.

(ד) בכל מקום בחוק זה, למעט סעיפים 34(א) ו- 41 (ב)(1), שבו נקבעה הוראה שעניינה תביעה, היא תחול גם על תביעה כשכנגד, ובכל מקום שבו נקבעה כאמור הוראה שעניינה הגנה, היא תחול גם על הגנה בתביעה שכנגד.

מה עם הודעות צד ג'?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

הודעות צד ג' זה בעיה בבוררות אדוני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני יודע.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

משום ששוב צדדים חייבים להיות כבולים בהסכם, אם אין לי צד שהוא כבול בהסכם בוררות אין לי הודעת צד ג', אני יכולה לאחד מספר בוררויות אם כל הצדדים כבולים בהסכם בוררות וזה נעשה.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

הפרקטיקה הנוהגת זה שמגישים סרייה של בוררויות ואז מגישים למוסד שמנהל אותם בקשה לאיחוד כל התיקים כדי שזה ישמע ביחד, זו אותה פרקטיקה גם לתובנות שהן מעיין ייצוגיות וגם להודעות צד ג'.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

אבל עדיין שי אתה לא יכול לכפות על אדם שלא הסכים מבעוד מועד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא לא זה ברור.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

לא אם אין סעיף בוררות גם בחוזה השלישי אז בוודאי שאי אפשר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא אבל שוב יכול להיות הסכם מולטי-לטרלי שאני בהתחלה תובע חברה אחרת וכולנו חתומים על אותו הסכם עם אותה תניית בוררות, והיא אומרת זה לא אשמתי זה אשמתו, ומודיע הודעת צד ג' זה לא (counterclaim) תביעה שכנגד.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

אז הפרקטיקה שעושים, זה שמגישים את זה כתביעה נוספת, בין אם לשיפוי בין אם - -, ואז בית הדין המוסד בעצם פועל לאחד את הדיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תגידו תודה שלא שאלתי איך עושים צו ביניים.

(ה) בפרשנות חוק זה יש להתחשב במקור הבין-לאומי שלו ובעקרונות הכלליים שעליהם הוא מבוסס ובצורך לקדם אחידות ביישומו במישור הבין-לאומי.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

זה התוספת שאנחנו מציעים להוסיף מתוך אחידות לחוק המודל ולהבטיח שמירה על עקרון תום הלב.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אני רק אציין שזה היה בתזכיר, זה קיים בחוק המודל, הסיבה היחידה שזה ירד מפני שנוסח החוק אצלנו חשבו שזה מיותר להגיד את זה כי זה עקרון יסוד בדין הישראלי, ושזה אולי יראה לא טוב שאנחנו טורחים להגיד את זה באופן מפורש, מהערות שהתקבלו ומניירות העמדה אנחנו מבינים שזה יצר את הרושם ההפוך, שבעצם אנחנו לא מחויבים לזה, ואנחנו עכשיו לאור ההערות שהתקבלו חושבים שהייתה טעות כנראה להוריד את זה מעניין של הנוסחות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ומה עם החלק השני שזה בעצם כלל הלקונה?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אנחנו בעצם איחדנו את שני תתי הסעיפים ביחד והכנסנו את העקרונות הכלליים שנמצאים בחלק השני ככלל לקונה, לחלק של פרשנות, כלומר לא חייבנו את בית המשפט ללכת לשם בלקונה, אבל כן אמרנו - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, אני הייתי עושה את זה במפורש. שנייה, יש פה שני דברים, א' יש פה את תום הלב ויש פה את כלל הלקונה, קודם כל עניין תום הלב חשוב מאוד שהוא יהיה, למה חשוב שהוא יהיה בעיניי? בגלל שאם הוא לא כתוב אז הוא מפורש לפי הדין הישראלי, אם הוא כן כתוב הוא מפורש לפי איך שמפרשים תום לב בעולם, ואנחנו יודעים שיש הבדל בין הדרך שבה מפורש תום לב בעולם לבין הדרך שאיך שמפורש תום לב בישראל, ואנחנו רוצים שתום הלב אם הוא לא כתוב אז הוא בבעיה, ואם הוא כתוב אני יודע שאני מפרש אותו מתוך הרצון לייצר אחידות ועקרונות כללים וכל זה, אז לכן טוב שהוא יהיה כתוב כדי שהוא לא יפורש בדרך שבה בית משפט ישראלי מפרש תום לב תמיד, אלא כמו שמפרשים בעולם תום לב, יש כל מיני דברים שרק במדינת ישראל נחשבים חוסר תום לב.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

גם החוק הזה לא אמור להיות מפורש רק על ידי בתי המשפט בישראל, אמור להיות מפורש על ידי בתי משפט זרים שבאים לדון בבוררויות ישראליות שמוגשות בקשות אכיפה לגביהן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לכן אני אומר צריך שיהיה כתוב תום לב זה אחד, שתיים כלל הלקונה, מאחר ויש לנו כלל לקונה במדינת ישראל שאומר שבמצב של לקונה הולכים למשפט העברי, עקרונות מורשת ישראל הצדק והיושר, אבל אנחנו רוצים שמבקרה הזה כלל הלקונה לא יתמלא, אנחנו חשופים פה להוראה מנוגדת לכלל של חוק יסודות המשפט, הוראה שאומרת פה לא הולכים לעקרונות הצדק היושר והאמת והשלום של מורשת ישראל והמשפט העברי, אלא הולכים לעקרונותיו של אונסיטרל, אז לכן צריך הוראה מפורשת.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

מקובל עלי.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

	תחולה וסייגים לתחולה
	3.
	(א) בחוק זה חל על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי, בכפוף לכל אמנה בין-לאומית שמדינת ישראל צד לה, ולא יחולו על בוררות כאמור ההוראות לפי חוק הבוררות התשכ"ח-1968 (להלן – חוק הבוררות).



 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

בעקבות הערות הציבור ובשיח שנעשה ממש לפני הדיון, הוצע נוסח אחר, יעל את רוצה?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

כן, קיבלנו איזושהי הערה שבעצם ההחרגה של אמנות בין-לאומיות זה משהו שקיים גם היום בחוק הפנימי בסעיף 29(א), הניסוח הוא לא בדיוק אותו ניסוח, ובזמן שבחוק הבוררות כרגע כתוב שגם זה צריך להיות בהתאם להערות אותה אמנה ובכפוף להם, כרגע בחוק שלנו בהצעת החוק זה רק בכפוף להם, וקיבלנו הערה שחסר האלמנט הפוזיטיבי שזה גם יהיה בהתאם להוראות אותה אמנה, ולכן ההצעה שלנו זה לחדד את זה ולקרוא את הסעיף הזה ככה.

חוק זה יחול על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי, ולא יחולו על בוררות כאמור ההוראות חוק הבוררות התשכ"ח-1968 להלן חוק הבוררות.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

כלומר להוריד מי בכפוף עד צד לה?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

נכון, ולזה מקבל התייחסות במשפט הבא, קבעה אמנה בין-לאומית שמדינת ישראל צד לה הוראות המסדירות עניינים שחוק זה חל עליהן, ידונו אלה בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

יעל, זה אותו נוסח של סעיף 29 נכון?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

זה שאוב מסעיף 29 בהיבט הזה, של בהתאם ובכפוף, שיש את שני האלמנטים האלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

טוב, אוקי.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

			(ב) חוק זה יחול רק כאשר מושב הבוררות נמצא בישראל; על אף האמור, סעיפים 9, 10, 24, עד 26, 44 ו-45 לחוק זה יחולו גם כאשר מושב הבוררות נמצא מחוץ לישראל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חוק זה יחול רק כאשר מושב הבוררות, על אף האמור סעיפים 9, 10, מה זה הסעיפים?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אולי אני אסביר למה הכוונה פה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

בעצם החוק הזה אומר שבתי המשפט של המדינה יוכלו להתערב ולפעול רק במקרים שהחוק הזה נותן להם סמכויות, ויש שני סוגים של סמכויות שהצעת החוק הזאת נותנת לבתי משפט, סוג אחד זה מקומות שבהם הרכב הבוררים קיבל איזושהי החלטה ופונים לבית משפט בשביל לערער על ההחלטה הזאת, וסוג אחר זה שבאים לאכוף, שבית משפט מסייע לבוררות ומבקשים ממנו לאכוף סעדים זמניים או לאכוף את פסק הבוררות.

המקרה הראשון הוא מקרה שהוא רלוונטי רק לבית המשפט במדינה של מושב הבוררות, כלומר רק בית משפט של מדינת מושב הבוררות הוא זה שאמור לדון בבקשות לערעור על החלטות של הבוררים בפסלות בורר, וסמכות הבוררים להחליט על סמכותם או בבקשה לביטול פסק הבוררות.

מצד שני יש דברים שנגיד בית משפט בישראל יתבקש לעשות גם כשבוררות מתקיימת בחו"ל, ואם יש פסק בוררות בצרפת מצרפת, או סעדים זמניים מהרכב בוררות שהמושב שלה בצרפת אבל רוצים לאכוף את זה בישראל, אז בית משפט בישראל או בצרפת יהיה רלוונטי לשם העניין.

זאת אומרת יש שני סוגים של הוראות, רוב ההוראות הן הוראות שאומרות זה דברים שבית משפט הוא יעשה רק כשהבוררות מתקיימת בישראל, אבל יש דברים שבית משפט מוסמך לעשות לגבי בוררות זרה, וזה כשהוא צריך לתמוך ולסייע לבוררות הזרה להחיל הוראות מסוימות שהבוררים קבעו, מקווה שזה מספיק טוב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא הבנתי, כל מדינה, כל בית משפט יפתח את תהליך הבוררות ב-45, בסירוב להכרה בפסק בוררות או להכרתו כאכיף לא יכיר? טוב הבנתי הוא חייב לחול אני מבין.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

כן בדרך כללי, כי הרעיון הוא להביא משהו שאתה רוצה ליישם פה שהוא ניתן בחו"ל.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

			(ג) בוררות בין-לאומית היא בוררות שמתקיים לגביה אחד מאלה:
				(1) מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות נמצאים במדינות שונות 	בעת כריתת ההסכם האמור;
				(2) אחד מהמקומות שלהלן נמצא מחוץ למדינה שבה נמצאים מקומות 	העסקים של הצדדים להסכם הבוררות:

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

שנייה אני רוצה לחזור אחורה לסעיף של האמנה, של ההגדרה שמפנה לאמנה, 3(א), אני רוצה שנייה שנחדד לעצמנו שנבין אותו, נניח שיש אמנה בין-לאומית, 3(א) מה משמעותו? שחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית לא חל וחלות רק הוראות האמנה? מה המשמעות של הדבר הזה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא לא, שהוראות האמנה גוברות.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

גוברות רק במקום שיש סתירה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שיש סתירה נכון? זה מה שכתוב, כך אני הבנתי את מה שכתוב, אם זה לא צריך לחדד.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

אני חושב ששנייה צריך להתעכב כדי שזה יהיה ברור, כי אחרת אנחנו נמצא את עצמנו בלי חוק בוררות שמסדיר את זה, זאת אומרת עם הפנייה לאמנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כתוב, קודם כל צריך שהאמנה תקבע הוראות המסדירות שחוק זה חלק עליהן, ואז העניינים שהאמנה קבעה לקבל, ידונו בהתאם לאותן אמנות ובכפוף להן, אם היא קבעה באמנה - -

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

רק העניינים, זאת אומרת ההבנה שלנו וטוב שזה יהיה ברקורד, שהחוק ברקע נמצא חוק, חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית הוא זה שימשיך להסדיר את הבוררות הזאת, זאת אומרת הוא ברקע, כאשר אם יש הוראות מסוימות באמנה בעניין מסוים אז הן יבואו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן כך אני מבין את הסעיף.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

כן זו הייתה הכוונה וכך גם אנחנו מבינים.

 << אורח >> רונן סטי: << אורח >> 

אני חושב שהאמנה שנמצאת היא אמנת ניו-יורק.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

לא אמנת ICSID היא האמנה הבעייתית, כי היא עושה אובריידינג - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה זה ICSID?

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

זו אמנה של בוררויות השקעה תחת הבנק העולמי, ומאחר והיא קדמה לאמנת ניו-יורק ויש בה הוראות אכיפה ואימוץ עצמאיות, שקובעות בעצם שכל מדינה שחברה באמנה צריכה להכיר בפסק שניתן על ידי המוסד כאילו מדובר בפסק דין חלוט של בית משפט מוסמך באותה מדינה, אז למעשה כל השאלות שעולות באמנת ניו-יורק ושעולות פה בכל מה שנוגע לביטול ואכיפה של פסק בורר, הן לכאורה לא אמורות להיות רלוונטיות ביחס לפסקים האלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון כי זה מה שכתוב.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

מה גם שבוררות בסכסוכי השקעה היא לא בוררות מסחרית.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

לא בהכרח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא הבנתי.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

היא לא בוררות מסחרית במישור של המשפט הפרטי, תמיד בבוררות בסכסוכי השקעה יש משקיע שתובע מדינה, על הפרה של הוראות האמנה או על הפרה של חוקי השקעה מסוימים וכו', זה לא בחלק, אז לכן זה איזשהו מישמש אני חושבת.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

דוקטור קפליוק, זה מחדד את השאלה שלי, האם החקיקה הזאת תחול עליה או לא?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אני לא חושבת.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

אז מה חל? איזה חוק בוררות?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הסכסוך בין איראן לישראל בנוגע לקצא"א.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לא, זה לא זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא הבנתי, זה מה שאתה שואל, כי אם מדינה היא צד בעניין ברור שלא חל החוק הזה, אבל אם מדינה היא צד בעניין החוק מלכתחילה לא חל להבנתי.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

לא, לא בהכרח, לא בהכרח, מדינה יכולה להתקשר בהסכם מסחרי שיהיה בו הסכם בוררות, אם מדינת ישראל רוכשת עפרונות ומתקשרת בהסכם שכולל סעיף בוררות, מדוע שסעיף הבוררות הזה לא יחשב בוררות מסחרית? 

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לא, אדוני, כשאנחנו מסתכלים על בוררויות בסכסוכי השקעה יכולות להיות מספר סוגים של בוררויות, סוג אחד זה בוררות ICSID בוררות בכפוף לאמנה, יכולה להיות באותו סכסוך, הצדדים יכולים לקבוע נניח באמנה בילטרלית ביניהם, שתחול בוררות שלא תהיה כפופה ל-ICSID אלא שתהיה בוררות לפי כללי האונסיטרל למשל, במצב כזה אם הבוררות נניח תהיה בישראל, היא לא חוסה תחת אמנת ICSID אז אין לנו בכלל עניין, אני חושבת שזה ערבוב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

לפעמים זה דברים עוד יותר מורכבים, כי לפעמים גם הצד הקונה וגם הצד המוכר שניהם באותה מדינה נניח בישראל, הטובין עושים את דרכם במדינות אחרות, אבל גם הקונה וגם המוכר שני הצדדים הם ישראלים לכל דבר ועניין וזו תהיה עסקה בין-לאומית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

עכשיו נדבר בדיוק על זה.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

רגע, ברשותך אדוני היושב-ראש, אני לא הבנתי את השורה התחתונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

השורה התחתונה להבנתי לפי מה שכתוב בנוסח, בשורה האחרונה לפי מה שכתוב בנוסח להבנתי, כאשר יש הסכם שחל עליו חוק הבוררות הבין-לאומית זה חוק המסחרית הבין-לאומית הזה, ובנוסף יש אמנה בין-לאומית או הסכם בין מדינות שעוסק בו, יחולו הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות של ההסכם הבין-לאומי שלגביו, שהאמנה הבין-לאומית שלגביו.

זאת אומרת שאם מדינת ישראל צד לזה, זה יכול להיות אמנה בין-לאומית מולטילטרלית, זה יכול להיות הסכם פרטני, זה יכול להיות הסכם על שטחי גז, זה יכול להיות כל מיני דברים, בסופו של דבר אם מדינת ישראל כתבה בהסכם בין-לאומי שהיא צד לו הוראות אחרות, אז ההוראות האלו עוברות.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

ברשותך אני רוצה בכל זאת לחדד, יש את הדיון באופן תיאורטי שהסברת את הדברים, ויש באופן ספציפי שאלה שהיא שאלה רלוונטית מהותית קיימת לגבי הסכמי הגנה על השקעות, זה סוג מסוים של בוררויות, בוררויות השקעות שהן מתנהלות כשברקע יש איזושהי אמנה, או אמנה בילטרלית בין ישראל למדינה אחרת או אמנת ICSID שישראל היא חברה בה.

עכשיו שאלה שאני שואל, כי להבדיל מסעיף 29(א) לחוק הבוררות שהחיל רק את הסדרי האכיפה של הבוררויות האלה בישראל, פה חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית מתיימר להחיל את כלל ההסדרים של הבוררות, זאת אומרת במקום שבו נניח האמנות האלה שותקות, אז למשל וזה שאלה, אז נניח הסדרי העיקול הזמני או צווי עיקול או לא יודע מה, כל ההסדרים שנמצאים בחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, השאלה האם הם חלים או לא, זאת אומרת האם לבית משפט יש סמכויות ביחס לסוג הבוררויות האלה?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

בבוררות לפי האמנה בוררות ICSID?

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

בוררות ICSID ספציפית.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אני הייתי נזהרת מעוד.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

האם כוונתנו כאן כשאנחנו אומרים בוררות מסחרית, האם היא כוללת את הדבר הזה או לא, ומה נגזר מהדבר הזה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

השאלה אם יש ב-ICSID הוראות על עיקולים זמניים, אם ב-ICSID אין אז לכאורה יחולו, אם יש אז יחולו ההוראות של ICSID.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

מה שאתה אומר שבוררות מסחרית בין-לאומית לשיטתך כולל גם בוררות השקעות, כי אם לא, אם זה לא כולל אז גם בוררויות ICSID לא יכנסו תחת הדבר הזה גם להקשר האכיפה, כי הן נופלות ברישה של המסחרי ואז לא נשיג את מה שרצינו, נראה לי.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

לא בהכרח, רועי לא בהכרח כי אתה יכול להחיל את ICSID גם במסגרת ההסכם.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אני חושבת שפרופסור אריה רייך צריך להגיד את דעתו כאן, כי זה באמת התחום שלו ואולי השלב הבא זה פשוט להציע הצעת חוק בוררות בסכסוכי השקעה שתאמץ את האמנה.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

אפרופו יש את חוק המכר טובין בין-לאומי שגם אתה גם כן ראית ממנה שכר, ושם יש את ההגדרה מה ההבדל בין חוק מכר לחוק מכר טובין בין-לאומי, מתי זה הופך להיות בין-לאומי, אפרופו הטובין עוברים ממדינה למדינה אבל הצדדים הם מאותה מדינה.

 << אורח >> אריה רייך: << אורח >> 

אני חושב שהכוונה היא מאוד ברורה, שהחוק בעיקרון חל גם על סכסוכי השקעות כי בעיקרון זה משהו מסחרי, וכאשר יהיו הוראות ספציפיות ואמנת וושינגטון אמנת ICSID לעניין הזה, אז הם פשוט יצטרפו או יתקנו הסדרים ספציפיים שיש, הם גוברים בדיוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אבל אני שואל מה ההגדרה של מסחרי? יש הגדרה של מסחרי?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אין הגדרה של מסחרי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ובאונסיטרל אין הגדרה גם?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

לא, הם שמו את זה בהערת שוליים שנותנת דוגמאות, מתוך אמירה שזו הגדרה מאוד מאוד רחבה והרעיון שזה יהיה רחב, אבל אני חושבת שיש סכסוכים - - -

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

אני רוצה להקשות קצת בהקשר הזה, אנחנו פשוט מנהלים פה כבר את הדיון הזה שלא רציתי כל כך לנהל אותו בצורה הזאת, אבל נניח והאמנה לא קובעת למשל הוראות לעניין עיקולים זמניים או סעדים זמניים באופן כללי, אבל כללי הבוררות של ICSID קובעים הוראות כאלה, האם ביחס לבוררות שמתנהלת ב- ICSID יחולו הוראות החוק או שיחולו הוראות הכללים?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

בוררות ICSID, אני לא חושבת שהייתה אי פעם בוררות ICSID שמושבה היה בישראל וגם לא תהיה כזאת, אז צריך לזכור את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אז השאלה, אנחנו מקווים, גם אכיפה של סעד זמני עדיין יכולה לעשות גם אם זה ניתן במקום אחר.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אבל זה אפילו יש לי בחוק הבוררות שלי סמכויות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אה, אבל אני קבעתי שחוק הבוררות לא חל.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

לא לא אבל אם זה לא יהיה מסחרי, אם רוצים לאכוף פסק דין של - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שנייה אני אומר, מאחר וקבעתי הוראה שחוק הבוררות לא חל.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אז חוק זה לא חל עליהם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון, אז ממילא השאלה אם יצטרכו לעבוד לפי איזה חוק?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אם אנחנו מתעסקים בשאלות של אכיפה, אם לא חל החוק הזה חלה ההוראה בחוק הבוררות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר אבל ההוראות שונות.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

הן דומות בהיבט הזה.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

נכון הן דומות מאוד נכון אני מסכימה.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

יהיה משטר משפטי שיכסה את זה, כלומר אם אנחנו מדברים על אכיפה - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

השאלה אם לא כדאי לעשות כן הגדרה של מסחרי?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

זאת שאלה, אנחנו חושבים שזה נכון היה להימנע מזה, גם אונסיטרל אף פעם לא הכניסו הגדרה כזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אונסיטרל לא, אבל מה שאני ראיתי, שוב מאחר ואני מאפשר להחיל את זה אני מאפשר להחיל, אבל - - -

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אני חושבת שבכל מקרה זו לא תהיה באמת הגדרה, זאת תהיה רשימה פתוחה של דוגמאות והיא לא באמת תהיה הגדרה סגורה, לכן אני לא יודעת איזה ערך מוסף יהיה לזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ברור שאם אנחנו מאפשרים לצדדים לקבוע ש- - -

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

עדיין זה יוצא במסחרי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא איפה?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

כן, כי הצורך - - -

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

לכתוב בהגדרה לרבות אם הצדדים הגדירו אותה ככזו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אם אני עכשיו רוצה להכניס לבוררות את, האמת המסחרי זה באמת יכול להיות הכול.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

זה לא דיני משפחה, בתוך המשפחה.

 << אורח >> אריה רייך: << אורח >> 

זה לא דיני סטטוס, זה לא דיני גירושין.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

אני רוצה לתת הערה כללית שהיא נכונה גם לנושא הזה ולמה אני חושב שלא צריך הגדרה כזאת, ולמה אני חושב שלהיצמד לחוק המודל כמה שיותר גם בנושאים האלה שהם בלב ליבו של החוק זה מהותי.

כשצדדים זרים יבואו וירצו לקבל החלטה האם הם ניגשים לחוק הזה וקובעים את המושב בישראל או לא, הם צריכים להבין מה אומר החוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ברור ברור בסדר.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

העברית היא מחסום מאוד מאוד משמעותי בהקשר הזה, לא היא מחסום מאוד מאוד משמעותי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון, בסדר.

	
	
	(א) אם מושב הבוררות נקבע בהסכם הבוררות או מכוחו – מושב הבוררות;

	
	
	(ב) המקום שבו נועד להתבצע חלק מהותי של ההתחייבויות במסגרת היחסים העסקיים בין הצדדים להסכם הבוררות;

	
	
	(ג) המקום שהקשר שלו לנושא הסכסוך בין הצדדים להסכם הבוררות הוא ההדוק ביותר.

	
	(3)
	הצדדים הסכימו במפורש בכתב להחיל חוק זה על הבוררות.



 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אני רוצה להעיר על זה.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

רגע אולי משרד המשפטים יציג, התוספת הזאת נעשתה במחשבה משותפת עם משרד המשפטים ואולי כדאי.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

יש את הסעיף שבמקור בעצם לא אימצנו אותו, הסעיף שבעצם מאפשר לצדדים להסכים, כמו שזה מנוסח בחוק המודל זה לאפשר לצדדים להסכים שנושא הברורות קשור ליותר ממדינה אחת, הכוונה באמת הייתה לאפשר לצדדים מין סעיף סל כזה שמאפשר לצדדים להסכים, במובן מסוים להחיל עליהם את חוק הבוררות, וחשבנו גם עם התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה שאולי הניסוח של אונסיטרל לא מספיק מחדד את הכוונה, וחשבנו על ניסוח חלופי שאומר, שהצדדים הסכימו להחיל על עצמם את החוק הזה.

כן חשוב לי להגיד שב- 3(א) התנאי שזה יהיה מסחרי והתנאי שהמושב יהיה בישראל שניהם צריכים עדיין להתקיים, כרגע אנחנו בסעיף שמגדיר מה זה בין-לאומי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חוק זה חל על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי, בכפוף לכל אמנה בין-לאומית שמדינת ישראל צד לה, ולא יחולו על בוררות כאמור ההוראות פי חוק הבוררות, את אומרת שאפשר להגדיר, אני יכול להחליט שזה בוררות בין-לאומית אבל אני לא יכול להחליט שמה שהוא לא מסחרי הוא מסחרי?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר, ומאחר והגדרת מסחרי היא כמעט כל דבר, אז באמת חוץ מענייני סטטוס מה עוד אנחנו יכולים לחשוב שהוא לא מסחרי?

 << אורח >> אריה רייך: << אורח >> 

משפחה, עבודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

משפחה זה סטטוס.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

כל עניין קוגנטי בעצם.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

כל דבר שהוא לא אזרחי, פלילי וכאלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

למה למה סליחה, חוק המכר דירות הוא קוגנטי מסחרי.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

כן אבל דברים קוגנטים אתה לא יכול לדון בהם בבוררות זה דבר אחד, אז מנהלי, פלילי, סטטוס.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

גם מנהלי יכול להיכנס בטח בהקשר של בוררויות השקעה.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אם אתה קורא לזה מינהלי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני שואל, חוק מכר דירות, אם אני עושה עסקה בין-לאומית עם חברת בנייה בורמזית?

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

אבל זה לא קוגנטי שזה חייב להיות בבית משפט זאת הנקודה, מה שהיא התכוונה קוגנטי הכוונה היא קוגנטי שחייב להיות בבית משפט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אוקי, העו"ד יכול להיות קוגנטי, לא הדיין.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

יש נושאים שלא ניתן להכריע בהם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אבל זה לאו דווקא עניינים שהם לא מסחריים, אין חפיפה בין ההגדרה משהו שהוא לא בריר לבין משהו שהוא לא מסחרי, ומאחר ואנחנו קובעים שבעניינים שחוק זה חל עליהם חוק הבוררות לא יחול, ממילא אני לא יודע גם בחוק הבוררות יש את ההוראה של איזה דברים לא ניתן למסור בבוררות איפה הם נמצאים?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

סעיף 3 לחוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חוק הבוררות גם הסעיף הזה לא חל, ולכן לכאורה החוק הזה יכול להחיל בוררות גם על דברים שהם לא ברירים כי הוא גובר על חוק הבוררות בנושאים מסחריים, ולכן הגדרה מסחרי היא חשובה, עכשיו אני מבין למה לא להגדיר, אבל מצד שני כדאי לבוא ולהגיד, יכול להיות שכדאי להגדיר על דרך השלילה, אבל אולי לעשות כן הפניה לנושאים שהם לחוק הבוררות במובן הזה להגיד נושאים שאי אפשר למסור לבוררות, או הוראה כללית שאומרת, דברים שלא ניתן למסור לבוררות לפי חוק הבוררות, לא ניתן למסור לחוק או לבוררות בין-לאומית, צריך לחשוב על איזושהי הגדרה.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

יש הוראה כזו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

איפה?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

יש בחוק הוראה שאומרת שמה שלא אפשר לשים בבוררות לא - - -

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

לא יעקבו הליכים ואי אפשר לאכוף את הפסק דין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

איפה זה כתוב?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

זה סעיף 3(ה) עוד לא הגענו אליו, מה שאומר שאין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק שלפיהן לא ניתן ליישב סכסוך מסוג מסוים באמצעות בוררות.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לפעמים זה לא חוק גם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אז כדאי לכתוב חוק הבוררות, כי מראש החרגת את חוק הבוררות, יש פה דין ספציפי, את חוק הבוררות החרגת, אז חוק זה אם אני מפרש כל חוק, אני מפרש כל חוק למעט חוק הבוררות כי חוק הבוררות הוחרג במפורש, אז אם את רוצה לכתוב חוק הבוררות תכתבי לרבות חוק הבוררות, או לרבות הפניה לסעיף ספציפי לחוק הבוררות כי אחרת זה לא עובד, או לפחות מעורר שאלה פרשנית ואנחנו לא רוצים את זה.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אני חושבת שזאת נקודה חשובה מה שאמרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שעתיים מתחילת הדיון אני מחכה לזה, כמו שאני מגיע לקינוח אני אומר או זה טעים.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

הייתה עוד נקודה, הייתה גם הנקודה על יהודה ושומרון שהיא עלתה, נקודות חשובות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תודה רבה.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

אולי רק נחדד שההצעה לסעיף 3 כפי שהקראנו, היא באמת אופציה אחת מבין האפשרויות, אפשר היה כן לנסות להוסיף אלמנט אובייקטיבי של בין-לאומיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני חושב שלא צריך, ושוב הסברתי היטב למה אני חושב שכדאי שלא, בייחוד בהקשר שדיברנו עליו עם יהודה ושומרון, חשוב מאוד שהסכמה במפורש בכתב להחיל חוק זה על הבוררות ואז לא בוחנים את שאלת הבין-לאומיות בכלל, ולעניין המסחריות אני מסכים שהסעיף אומר שבוררות בין-לאומית, חוק זה חל על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי, בסדר גמור, אז אני חי עם זה, אני אומר הגדרת מסחרי תפורש בהתאם לאיך שמתפרש בעולם הגדרת מסחרי כנראה לפי ההוראה הקודמת בחוק שדיברנו עליו.

 << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> 

עו"ד הילה בוסקילה מהנהלת בתי המשפט. אני רק רציתי להגיד שההערה הזאת ויש עוד כמה דברים שנוספו ממש בימים האחרונים, שלא נמצאו בהצעת החוק הממשלתית וממש עלו אתמול בערב או צוהריים, ולכן אנחנו טרם הספקנו להתייחס לזה, וגם לבחון את ההיבטים של התוספת הזאת עלינו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אין בעיה, לא נצביע היום.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אני רוצה להציע איזושהי הצעה, הוסף למעשה הסעיף בהתאמה לחוק המודל שהצדדים הסכימו שהחוק יחול על הבוררות, עכשיו יכול להיות מצב שבו יש חברה נניח זרה, שתי חברות זרות או חברה זרה וחברה ישראלית, שרוצות לקיים בוררות בעניין מסחרי בישראל, והן למשל רוצות יותר פיקוח של בית המשפט על הבוררות, הן רוצות למעשה להחיל את חוק הבוררות על הבוררות שלהן, וההצעה שלי שאם - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

יש להם זכות להחליט מה הדין החל, שיחליטו שחוק הבוררות חל.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לא אתה לא יכול, אתה לא יכול להחליט שחוק הבוררות הוא חל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

למה לא? אני יכול להחליט שריעה ואני לא יכול להחליט חוק הבוררות?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

כן עוד פעם, כי זה הדין המהותי לעומת ה-איזה דין פרוצדורלי יחול, איזה חוק בוררות יחול, אתה יכול להחליט שדין השריעה יחול, שהדין האנגלי יחול וכו'.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ואני יכול להחיל כללים פרוצדורליים של מוסד הבוררות זה וזה אבל אני לא יכול להחליט חוק בוררות?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

זהו, בעצם מה שאני אומרת, אם אנחנו מסכימים שצדדים בבוררות ישראלית לחלוטין, שתי חברות ישראליות בנוגע לעסקה מסחרית ישראלית, הכל קורה בישראל שהם מעדיפים את חוק המודל, אני מבקשת לשקול גם אפשרות, שצדדים שדווקא עונים, שהבוררות שלהם עונה לקריטריון של מסחרית בין-לאומית, ושאוטומטית הם נכנסים לתחולה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

גם יוכלו להחליט שזה לא יחול.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

בדיוק, שתהיה סימטריה זאת ההצעה שלי, וזה מכבד את רצון הצדדים ואת אוטונומית הרצון של הצדדים בצורה אופטימלית.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

 על אף האלגנטיות בסימטריה, אני כן מציע פה לשקול, א' הייתי בודק - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אלגנטיות זה משרד המשפטים אחראי לא אני.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

אני הולך להפנות משהו למשרד המשפטים, צריך לבדוק מה המזכירות של אונסיטרל חושבים על שינוי כזה, אבל גם אפרופו יש עניינים של האם, אני ודוקטור קפליוק דיברנו על זה, האם יש הפרשי כוחות, צד חזק צד חלש ומי יקבע לצד השני שהוא יכול ללכת לאיזושהי בוררות, אני חושב שאם אנחנו רוצים לאותת לצדדים בין-לאומיים שאנחנו נצמדים למה שמוכר להם ושהם יבואו לפה והם יקבלו את מה שמוכר להם, עדיף להיצמד לחוק המודל שהם מכירים, אבל שוב צריך גם לבדוק עם מזכירות אונסיטרל מה העמדה שלהם על העניין הזה.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

ומאחר והתייחסתי לנקודה הזאת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שוב, למרות שבשנייה שאתה בא ואומר על אילו מקרים החוק לא חל, והצדדים הסכימו במפורש שהחוק לא יחול, אז אתה לא מייצר בעיה שיש בוררות בין-לאומית, אתה פשוט את זה מהתחולה.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

אתה עלול ליצור בעיה וזה בגלל ההוראות של אמנת ניו-יורק, אמנת ניו-יורק עוסקת בשאלות אכיפה ומעמד של פסקי הבוררות האלה בין מדינות, איך הן נעות בין מדינות.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אני לא מסכימה לטיעון שלך, אבל לא נורא.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

דפנה, הרעיון שלך יפה, אבל שי, יש לה פה נקודה לגבי האמנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני חושב שאנחנו נגבה בסוף הדיון מפרופסור רייך על הכנסת סילבוס, נגבה ממנו לפי בוררות אם זה מסחרי או לא, להכין סילבוס לקורס הבא בדיני בוררות בין-לאומית, כן סליחה.

אני מבין את הבעייתיות תצטרכו לבדוק את זה, אני מתלבט אם זה רעיון טוב לעשות את זה אבל הוא נחשוב על זה.

שנייה, ביקשה לעלות בזום פרופסור איינהורן, שלום וברכה.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

אני מתנצלת הסטינג הוא לא רגיל ועד עכשיו לא יכולתי לדבר. בכל אופן שני דברים, דבר אחד העניין של ההוראות המנדטוריות, גם בפסיקה הישראלית נאמר שאי אפשר למסור לבוררות כאשר זה ברור כמו למשל קרטל בין מתחרים, אבל כאשר מדובר בהסכם אנכי כן אפשר למסור לבוררות.

עכשיו יותר מזה אני אעיר, כאשר מדובר בהתדיינות באמת בין-לאומית לא תמיד חל הדין הישראלי, ואם לא חל הדין הישראלי, השאלה כללים מנדטוריים של מי? זה לא בהכרח הכללים המנדטוריים של המשפט הישראלי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אם באמת אפשר יהיה לפי הדין הזר אי אפשר יהיה להתנות ולפי הדין שלנו אפשר יהיה להתנות מה יקרה.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

בדיוק, בדיוק בשביל זה צריך בוררויות בין-לאומית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שנייה פרופסור איינהורן, אבל זה לא מתעורר כאשר צדדים ביקשו להחיל?

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

זה מתעורר גם כשצדדים ביקשו להחיל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

למה?

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

למה, כי הם עשו את הסכם הבוררות מזמן, ובינתיים הם הגיעו לסכסוך ועכשיו ואני אגיד לך מה אמר למשל בית המשפט בארצות הברית, קבע בית המשפט העליון, כי שאלה כזאת הגיע לבית המשפט העליון באמריקה והוא אמר כך, שהבוררים מצופה מהם שהם יחילו את הכללים המנדטוריים הרלוונטיים, ואנחנו כזה יגיע לאכיפה לפי אמנת ניו-יורק, נבדוק שזה באמת נעשה, ואם לא כן אנחנו לא נקיים את פסק הבוררות, כי אמנת ניו-יורק מאפשרת לא לקיים פסק בוררות, לא לאשר אותו לאכיפה, כאשר הוא פוגע בכללים המנדטוריים של המדינה שבה מתבקשת האכיפה, אז זה לא אומר תמיד.

במקרים רבים דווקא למשל הסכמי סוכנות, במדינה אחת הם מותרים באחרת הם לא מותרים, אחרת אי אפשר באמת לקיים בוררות בכל הנושאים האלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר אבל פה באונסיטרל יש הוראה שאומרת שהצדדים יכולים להסכים כשזה נוגע לעוד מדינות, אז הם עושים את זה באמצעות פיקציה מסוימת.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

אבל אני מדברת על דבר כללי יותר, הדבר הכללי יותר הוא שבשביל זה קיימת בוררות, גם במצבים ולכן אני מתפלאת שאצלנו כתבנו, שכל מה שלא בריר אצלנו לא ניתן להביא אותו לבוררות בין-לאומית, לא משנה איזה דין חל בכלל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה סעיף שעוד לא דיברנו עליו.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

עכשיו עוד דבר אחד, גם לגבי עסקאות עם מה שנקרא עם צדדים חלשים, הכלל הוא שקובעים הוראה שנאמר שהכול ישראלי, שאי אפשר שיהיה ויחליטו שיחול הדין האמריקאי, אם הכול ישראלי אי אפשר להחריג את ההוראות המנדטוריות של הדין הישראלי, שכל העסקה כולה וכל העניין והצדדים והכל הם ישראלים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא הבנתי.

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

אבל חוק הבוררות הזה הוא גם כן חוק ישראלי בסופו של דבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

למה לא הבנתי, אם אני כותב במפורש - - -

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אני אגיד לך למה היא מתכוונת, ואני אתן דוגמה אם אפשר, טליה, למשל קבלן שעורך הסכם רוכש דירה ובוא נניח אמור לחול חוק המכר דירות, והם מחליטים שיחול הדין האמריקאי, נכון דוגמה כזו למשל, ומתנהלת פה בוררות בישראל, ניתן פסק בוררות, הפסק הזה יבוטל, הפסק הזה יבוטל כי הוא מנוגד לתקנת הציבור שלנו.

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

אלא אם כן הבורר יגיע למסקנה שהוא מחויב לחוק מכר דירות.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

לא, בהנחה שהחוק קוגנטי והוא מחויב.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

ההוראות הקוגנטיות הם אלה שחייבים להחיל אותם, אבל לא את כל החוק.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

ברור, ההוראות הקוגנטיות בחוק עצמו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שנייה רק רגע, חוק מכר דירות הוא דוגמה מצוינת הוא חוק קוגנטי טריטוריאלי, לא מעניין את חוק המכר דירות, למיטב הבנתי אני לא זוכר בעל פה את חוק המכר דירות, אבל לא מעניין אותו אם הרוכש של הדירה הוא אזרח ישראלי או אזרח חוץ, השאלה איפה נבנית הדירה, כנ"ל ההוראות לעניין הבטחת ההשקעה אותו דבר, גם שם אסור לשלם ישירות לקבלן אלא באמצעות הבנק המלווה, בלי קשר לשאלה אם אתה אזרח ישראלי או אזרח זר, כי המטרה היא טריטוריאלית.

עכשיו ברור להבנתי שהסכם בין קבלן ישראלי לרוכש אמריקאי, ניתן לעשות עם תניית בוררות של האונסיטרל, אני צודק טועה? שנייה ואם יכתבו שם בלי שום קשר לשאלה, ואז זה לא שאלה, להיפך יכול להיות שעל הסכם הבוררות הזה בגלל שהוא מקומות העסקים נמצאו במדינות שונות במקרה הזה, יחול החוק הזה גם אם הצדדים לא יכתבו דבר, אז זה יהיה אלא אם כן רק כתבו בוררות נכון? יפה.

הסכם זה ידון בבוררות ולא כתבו שום דבר, המשמעות תהיה שיחול החוק הזה ולא חוק הבוררות הישראלי, עדיין וגם אם יכתבו יחול הדין האמריקאי, עדיין חוק המכר דירות יחול, למה? כי הוא גובר.

עכשיו מה יעשה עם זה הבורר האמריקאי? או שהוא ידע את זה או שהוא לא ידע את זה, או שהוא יטעה או שהוא יהיה צודק, ואז בית משפט יחליט בהתאם לזה.

אבל אני לא מבין מה זה משנה בהקשר הזה אם ההסכם הזה נעשה בין קבלן ישראלי לרוכש אמריקאי או קבלן ישראלי לרוכש ישראלי מה ההבדל?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

בהקשר הזה זה באמת לא משנה.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

אפשר להסביר אבל זה לא מדויק, השאלה היא כשמושב של הבוררות הוא לא בישראל, אז בלאו הכי החוק לא נוגע, רגע שנייה אבל תן לי לתת דוגמה שהיא כן מין העניין, למשל אני כצרכנית רוכשת משהו בחו"ל ויש על זה כללי צרכנות, למשל סעיף בוררות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נו אבל זה תניה מקפחת בחוזה אחיד.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

כן זה אם חל הדין הישראלי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אבל הדין הישראלי חל על צרכנות ישראלית, אבל הדין הישראלי אם אני צרכן בישראל חל עלי הדין הישראלי.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

אתה יודע מה, אני אקח דבר אחר עסקה של הפצה, מפיץ ישראלי, המפיץ הוא ישראלי והיצרן הוא בחו"ל, עכשיו יש גם הגנות למפיצים או לסוכנים, יש הגנות יש כללים מיוחדים שחלים על סוכנים ועל מפיצים בישראל, יש הוראות קוגנטיות, מה שצריך לקבוע זה שאת ההוראות לא שאי אפשר לקיים בוררות או בוררות בין-לאומית על הנושאים האלה, אלא שעל הבוררים להחיל את הכללים המנדטוריים, כלומר נאמר ששני הצדדים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

רק רגע, פרופסור איינהורן אני אתן לך לחדד את זה מצוין כשנעסוק בסעיף 37 נראה לי, נכון? זה הסעיף, אנחנו לא בסעיף הזה, הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 37, הסעיף עכשיו אני לא - - רק חשוב לי לחדד את ההבנה, שהסוגייה הזאת תעלה בין אם מדובר בשני צדדים ישראלים, לבין אם מדובר בצדדים בין-לאומיים, הסוגייה של הדין החל הקוגנטי תהיה סוגיה רלוונטית תמיד.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

	נכון, עכשיו עוד שתי נקודות לנושאים קודמים שלא יכולתי להתייחס אליהם, דבר ראשון העניין של בית המשפט, אחת הבעיות לדעתי, הרי בארץ בעצמה יש לנו ויכוחים הרבה פעמים איזה בית משפט יש לו סמכות, ולכן טוב היה בחוק הבוררות שנקבע שבתי המשפט המחוזיים הם יהיו אלה שיטפלו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה בוטל ב-2018.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

ולא כל בית משפט לפי הסמכות שלו בחוק, ולכן רצוי לעניות דעתי, וזה גם מתחבר למה שאמרת על יהודה ושומרון, כי ברגע שזה יהיה בידי בתי המשפט המחוזיים המצב הוא פשוט יותר, אז זה דבר אחד.

 << אורח >> מנשה כהן: << אורח >> 

הייתי מוסיף הכלכלי, בית המשפט הכלכלי.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אבל אני חושבת שזה רלוונטי לסעיף 7 אולי כשנגיע אליו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

גם נכון, זה רלוונטי לסעיף 7, זה רלוונטי גם למה שעכשיו זה טוב, עוד נושא?

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

עוד נושא אחד זה המסחרי הגדרה של מסחרי, מדינות רבות מאוד בדקתי את זה, שאימצו את חוק המודל, כן הכניסו הגדרה, לא תמיד הגדרה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אבל הגדרה קזואיסטית.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

אני יודעת רגע אחד דקה, ההגדרה של החוק היא בחלקה כוללנית מידי ובחלקה מצמצמת, אבל חשוב מאוד כן להסביר, במיוחד כדי שלא יתחיל דיון איזה חוק חל, וזה מתחבר לעוד דבר אחד, זה הסייפה של סעיף 3(א), כתוב ולא יחולו על בוררות כאמור ההוראות לפי חוק הבוררות, היה טוב יותר לכתוב שהחוק הזה יחול כלקס-ספציאליס, לא שהוא לא יחול בכלל, כי לפעמים יש השלמה, וההשלמה תבוא מהחוק של בוררות, כלומר למה לומר שהחוק הזה לא יחול בכלל, ולא לומר שהחוק הזה חל כלק-ספציאליס, בכל מקום שהוא חל יש לו עדיפות, נקודה למחשבה.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

טליה אני רוצה ברשותך לענות לנקודה הזאת, והתשובה לזה היא הנספח לחוק הבוררות, ומה קורה בבוררות אד-הוק שהצדדים לא הפנו לכללים מסוימים ולא קבעו את כללי הבוררות, תיאורטית בהתאם להצעה הזאת שלך, מה שיקרה זה שתחול התוספת, ואני לא בטוח שאנחנו רוצים על בוררויות בין-לאומיות להחיל את התוספת לחוק הבוררות.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

בעיני זה גם סותר את חוק המודל במובן הזה שזה סטייה מהותית מהמודל.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

אני חושב שאונסיטרל לא התמחו בזה בכלל.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

אני רק אעיר בהקשר הזה, שזה מה שכתוב בדברי ההסבר של האמנה עצמה, אונסיטרל עצמה הכינה חומר והיא כותבת שם שאת החוק הזה צריך להחיל כלקס-ספציאליס, היא לא כתבה החוקים האחרים פשוט לא קיימים יותר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא הבנתי אבל מה ההבדל.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

במקום שההסדר לא נקבע בחוק הזה ולא נקבע על ידי הצדדים, יחולו הוראות חוק הבוררות כהוראות כלליות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חוק הבוררות הישראלית.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

אז מה יחול כן?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, אז עשינו הוראת לקונה, עשינו הוראת לקונה שמופיעה באונסיטרל, אמרתי להם לנסח הוראת לקונה בדומה למה שיש באונסיטרל שאומרת - - -

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

באונסיטרל אבל בדברי ההסבר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא בדברי ההסבר, בנוסח עצמו.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

הסיפה הזאת לא קיימת באונסיטרל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא לא, כתוב (מקריא דברים בשפה האנגלית): Question concerning matters governed by this Law which are not expressly settled in it are to be settled in conformity with the general principles on which this Law is based, זה הפנייה לכלל לקונה שאומר על עקרונות צדק היושר האמת והשלום של האונסיטרל.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

כן אבל זה לא הכוונה באמת, אלא הכוונה היא ללכת על עקרונות כלליים של מה שחל בבוררויות - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה לא מה שכתוב אבל, טוב בסדר צריך להיות אולי איך זה יתפרש בפסיקה.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

נקודה למחשבה.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

הניתוק מחוק הבוררות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חשוב מאוד הניתוק מחוק הבוררות הישראלית, אני רוצה שמי שמנהל דיון בישראל לא יצטרך להכיר את חוק הבוררות הישראלי ולו רק בגלל הפדיחות שאני לא ניסחתי אותו.

 << אורח >> רונן סטי: << אורח >> 

אדוני אני מתנצל, אני נדרש לסיים, ואני כמובן אגיע בישיבות הקרובות, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר גמור.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

		(ד)	 לעניין סעיף קטן (ג) – 
				(1) היה לאחד הצדדים להסכם הבוררות יותר ממקום עסקים אחד, יראו 	כמקום העסקים שלו את מקום העסקים שהקשר שלו להסכם הבוררות הוא 	ההדוק ביותר;
				(2) לא היה לאחד הצדדים להסכם הבוררות מקום עסקים, יראו כמקום 	העסקים שלו את מקום מגוריו הרגיל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

רק שמסביר כמה מאוד מאוד חשוב סוגיית הבין-לאומיות של יהודה ושומרון, רק מחדד, יכול להיות שמטעמי אלגנטיות לעשות את זה בחוק אחר או בצו אלוף, תמצאו את הפתרון אבל פה לא יעזור לכם משהו חבוי, כי מישהו שגר ביהודה ושומרון, החוק יחול עליו או לא יחול עליו לפי פרשנות מסוימת וזה קוגנטי למעשה. זאת אומרת, אז כן יהיה צריך להגדיר שמקום מגוריו הרגיל, שוב או בחוק אחר או בחוק לעזרה משפטית.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

אני לא בטוח שזה לא בתקש"ח בתוספת לתקנות שעת חירום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

החוק לתיקון תקנות שעת חירום עזרה משפטית.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

כן, אם חוק הבוררות כבר הוחל שם, אז זה המקום הגיאומטרי הנכון לעשות את זה, אם לא צריך להסתכל עוד קצת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר, אני רק אומר תצטרכו לתת לזה מענה אם מטעמי אלגנטיות בחוק אחר.

 << אורח >> רועי שיינדורף: << אורח >> 

צו אלוף או התקנונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא לא, זה לדעתי המקום המתאים באמת הוא עזרה משפטית, הוא עוסק בדיוק בזה והוא אומר שמי שגר בזה יראו אותו כזה לעניין חוקים אלו ואלו ויש שם תוספת.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

ביחס לסעיף 4 יש לנו איזה באג בטבלה משהו השתבש, אז אני מפנה אתכם להצעת החוק עצמה ואני אקרא ממנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

דילגנו על החזקה לא? 'אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע...' – קראנו? פספסתי? 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

אה, אוקי, זה מה שהשתבש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

			(ה) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק שלפיהן לא ניתן ליישב סכסוך מסוג מסוים באמצעות בוררות, או מהוראות חוק שלפיהן ניתן ליישב סכסוך מסוג מסוים באמצעות בוררות רק בהתאם להוראות הקבועות באותו חוק או שנקבעו מכוחו.

בישראל?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אז כדאי לכתוב.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

לא לא אבל לא צריך לכתוב, כי אנחנו עושים חקיקה ישראלית אנחנו לא צריכים לכתוב הוראות חוק הישראלי, אם לא אמרנו שזה חוק זר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן אבל שוב, תזכרו שהחוק הזה יתורגם למדינות אחרות. אני מציע להיצמד לאונסיטרל שאומר 'של המדינה הזאת', אז פשוט להחליף 'מדינה' ב-'ישראל', חוק החל בישראל.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

יעל אני יכול רק להעיר הערה? למה להתייחס להוראות חוק ולא להוראות דין? אנחנו הרי יודעים שחלק מההוראות שעוסקות בכלל באי ברירות של נושאים מסוימים הם - - בדיקה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לפני שנייה הסברנו לכולם שאנחנו לא רוצים שאנשים שגרים בכל מיני מקומות באיים באוקיינוס השקט יצטרכו לקרוא את חוק הבוררות, עכשיו אנחנו רוצים שהם יהיו מומחים בפסיקות הדין הישראלי, בפסיקות המעודכן - - נשלח להם את פאדי בספינה.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

כי אם מושב הבוררות הוא ישראל, סכסוך שכולל טענות להפרות של חוק ההגבלים העסקיים למשל, או הוראות קוגנטיות של דיני עבודה שהן לא ברירות, אין טעם לנהל את הבוררות, זאת אומרת כי היא לא תיאכף בשום מקרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אולי היא תיאכף במדינות אחרות, אבל אנחנו רוצים, אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד הוראות דין, ולשלוח את עורכי הדין של כל העולם להתחיל להתעדכן בפאדי הישראלי, עכשיו אני אומר לכם אגב, אני לא מצליח בהערת שוליים, אני לא מאוד מאוד ועוד כמה פעמים מאוד, לא אוהב החלטה של בית משפט מה בריר ומה לא בריר, המחוקק קובע מה בריר ומה לא בריר, בית משפט עם כל הכבוד לא יכול להחליט בלי הוראת חוק שמשהו לא בריר, אלא אם כן זה פרשנות נורא מתבקשת של החוק, ואז זה הוראות החוק ולא הוראות של בית משפט, זה לא שבית משפט יחליט לי מה בריר ומה לא בריר.

אם זה משהו שהוא מאוד משתמע מהחוק אז הוראות החוק זה פרשנות החוק הרלוונטי, יכול להיות שהוא יגיד, הפרשנות היחידה הסבירה של חוק ההגבלים העסקיים שהדבר הזה הוא לא בריר, ואז ממילא זה הוראות החוק זה לא הוראות של בית משפט, זה לא הוראת הדין זה הוראת החוק.

אבל אם זה משהו שהוא כל כולו יציר הפסיקה, עם כל הכבוד בטח אני לא שולח את כל אומות העולם להכיר את הפסיקה המתעדכנת של בית המשפט הישראלי.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

במובן מסוים זה אולי תפקיד של עורכי דין שמייעצים לחברות, אם יש משהו שאתם חושבים שבגללו פחות כדאי, כי כשזה יגיע לאכיפה לא וזה לא בתוך החוק - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אף אחד פה בשולחן לא מחפש לייצר עבודה לעורכי דין.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, את הנקודה לגבי אם צריך לחדד ישראל, נראה לי שנתייעץ אולי גם עם הנסחות של - - -, זה בגלל נוסח החוק שהכנסנו את זה ככה.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

סעיף 4 הגענו אליו עכשיו, פשוט הכותרת קפצה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 
	
	חזקה לעניין קבלת מסמכים
	4.
	(א) על קיום תקשורת בכתב, ובכלל זה שליחה או קבלה של הודעות בכתב או מסמכים (בסעיף זה – מסמכים), יחולו ההוראות שלהלן, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת:

	
	
	(1) יראו מסמך שנשלח כאילו התקבל בידי הנמען אם מתקיים אחד מאלה:



המילים 'בידי הנמען' לא מופיעות. 

(מקריא בשפה האנגלית): if it delivered to the addressee personally , מסירה אישית, or if it delivered at his place of business, למה זה לא כתוב?

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

אפשר להוסיף את זה, זה כתוב בהמשך.

(1) המסמך נמסר לידי הנמען במסירה אישית;
(2) המסמך נשלח, בדואר רשום עם אישור מסירה או בכל אמצעי אחר המאפשר תיעוד של השליחה, לכתובת הידועה לשולח של מקום עסקיו או מקום מגוריו הרגיל של הנמען או לכתובתו הידועה למשלוח דואר, ואם אף אחת מהכתובות כאמור אינה ידועה לשולח ולא ניתן לבררה בשקידה סבירה – המסמך נשלח, כאמור ברישה, לכתובת הידועה האחרונה של מקום עסקיו או מקום מגוריו הרגיל של הנמען או לכתובתו הידועה האחרונה למשלוח דואר;
(1) יראו מסמך שנמסר או נשלח כאמור בפסקה (1)(א) או (ב), כאילו התקבל במועד שבו נמסר לידי הנמען, במועד שצוין או בתאריך הרשום, באישור המסירה של הדואר הרשום.

רצינו שזה יהיה יותר ברור.

או במועד השליחה כפי שתועד באמצעי האחר, לפי העניין.
	(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין שליחה או קבלה של מסמכים במסגרת הליך 	המתנהל לפני בית משפט.	
 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני רואה את ההבדל המרכזי שאנחנו מתייחסים לדואר רשום, או כל אמצעי אחר המאפשר תיעוד.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

לדוגמה, אימייל שאפשר בעצם לתעד את השליחה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תיעוד של השליחה?

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

של השליחה לא של הקבלה, באמת לגבי דואר אלקטרוני, אני חושבת שגם תקנות הסד"א אצלנו יש הנחייה שאם אדם הגיש תצהיר שהוא לא קיבל את הדואר האלקטרוני, אז בעצם זה לא ייחשב כאילו נשלח, אבל אני חושבת שזו פשוט רזולוציה שאולי אפשר גם להיכנס אליה במסגרת תקנות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

רק שאני לא מבין למה זה תיעוד של השליחה, זה תיעוד של הקבלה, זה תיעוד של המסירה, אפשר תיעוד של המסירה אבל קודם התרגום, באונסיטרל כתוב תיעוד של המסירה, לא כתוב תיעוד של השליחה.

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

מה זה מסירה בדואר אלקטרוני?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה זה מסירה, המסמך נמסר לידי הנמען במסירה אישית, מסירה delivered, זה מסירה, התרגום אומר שהמשלוח צריך להיות בדרך שמאפשר תיעוד של המסירה, של ניסיונות המסירה, לא של המסירה אלא של ניסיונות המסירה, ומין הסתם גם של המסירה, כי אם אתה מתעד את הניסוי אתה מתעד ניסיון שהצליח וניסיון שלא הצליח, אבל לא של השליחה, לא מעניין אותי אם אתה שלחת, מעניין אותי שניסו למסור, יכול להיות שלא הצליחו או שכן הצליחו, שהדביקו שלא הדביקו, כל הדברים האלו אבל בוודאי לא של השליחה, קודם כל של המסירה.

עכשיו גם בדואר אלקטרוני יש אפשרות לתעד פתיחה בדרך זו או אחרת, יש מנגנונים שמאפשרים תיעוד של המייל נפתח, המייל נצפה בצורה מסוימת, השאלה אם זה מספיק או לא מספיק זו שאלה, יש אפשרות להעביר מסרים מאובטחים בדואר אלקטרוני, באס אם אסים, בכל מיני דרכים שמאפשרים זיהוי, בזיהוי קולי לא יודע יש כל מיני מנגנונים ואולי גם עוד יהיו, אבל בכל מקרה הירידה לרזולוציה של אמצעים, דואר רשום כדוגמה זה לא כתוב במודל, לא חושב שכדאי, אני חושב שכדאי לייצר את המבחן המהותי, ודואר רשום עונה לאחד המבחנים המהותיים.

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

דואר אלקטרוני אתה מדבר?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

דואר רשום קודם, אפילו המילה דואר רשום לא מופיעה במודל, מה שמופיע במודל זה מנגנות שמאפשר מעקב אחר ניסיונות המסירה, דואר רשום הוא דוגמה, יכול להיות אימייל, יכול להיות טלפון, יכול להיות שמחר בבוקר ימציאו יונות דואר עם מצלמות, בסדר אבל שהמבחן יהיה מהותי ולא הפנייה לאמצעים.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

זאת אומרת להיצמד יותר לחוק המודל, לשים מבחן כללי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן לדעתי, אני לא רואה פה סיבה, לכי תסבירי למישהו מה הערך של דואר רשום בישראל.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

בסדר, נציע ניסוח לדבר הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שיהיה כמה שיותר תרגום.

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

מילולי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אגב, ב-2 זה יצא ממש הבדל אדיר במהות, כי הבדל קיצוני אפילו, כי לעניין מועד זה מתי שהוא נמסר, ופה מתי שהוא תועד באישור מסירה, או במועד השליחה כפי שתועד באמצעי אחר.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

מועד השליחה לא יכול להיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מועד השליחה לא יכול להיות.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

זה כוון לדעתי לאימייל נכון? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כוון לאימייל אבל זה מסירה, חייב להיות אישור מסירה.

 << אורח >> שיעמ

 << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> 

באימייל באמת במועד שליחה כן מצוין נגיד בתקנות סד"א, אבל בסדר זה משהו יותר רחב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

חוץ מזה תקנות סד"א על אימייל גם חלות על כתובות דואר שאנשים אישרו מראש, שהם בודקים אותם ומנטרים אותם באמצעי אחר, והם מחויבים וחותמים ושהם בהסכמתם יראו כל דבר שנשלח לכתובת הזאת כאילו כך וכך, חוץ מזה שתקנות סד"א אפילו פחות מחוק הבוררות, כן פרופסור איינהורן.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

רציתי רק לומר כמה דברים, דבר אחד רצוי, עשו את זה מדינות אחרות, להוסיף הגדרה לגבי משמעות המסירה האישית לחברה, כלומר מסירה לידי פקיד החברה המוסמך לקבל מסמכי תקשורת, עכשיו ל-4(א) (1)(ב), שוב רצוי להוסיף לחברה את המשרד הרשום, לגבי הכתובת הידועה האחרונה, רצוי לצמצם את האפשרות להשתמש בדרך ההתקשרות הזאת, לאותם המקרים שבהם הצד שאליו נשלח המסמך מודע לקיומם של הליכי הבוררות, כי אחרת הכתובת האחרונה הידועה אין לה משמעות בעצם.

לעניין 4(א)(2), זה מה שאתה אמרת, שאי אפשר להעלות על הדעת לכתוב שזה התקבל במועד השליחה, והנוסח גם לא מופיע כך בחוק לדוגמה, וחשוב להוסיף בדברי ההסבר, שדואר אלקטרוני איננו מיצר חזקת קבלה, כמובן בכפוף להסכמה אחרת בין הצדדים שתמיד גוברת על הכתוב, ובאמת במדינות שאמצו את החוק לא קיבלו את הדואר האלקטרוני אלא אם כן הצדדים הסכימו לכך, צריך לדעת את זה.

עכשיו עוד דבר שצריך לדעת, זה שחשוב לציין שבסעיף 21 של החוק לדוגמה קובע, שיום הקבלה של בקשה לקיים בוררות הוא יום תחילת הליכי הבוררות, ולכן יש לזה חשיבות רבה מאוד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה מה?

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

בסעיף 21 של החוק לדוגמה, יום הקבלה של הבקשה לקיים בוררות הוא יום תחילת הליכי הבוררות, שיש לזה משמעות מאוד גדולה לגבי השאלה של התיישנות, לכן חשוב מאוד לוודא שבאמת המסמך התקבל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ברור ברור, הנושא של הווידוא קבלה עמדנו עליו.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

עוד דבר אחד, בזה תמו הערותיי לעניין הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה הנושא של מסירה לחברה?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אני חושבת שאנחנו ננסה לעשות נוסח כללי כמו שאתה הצעת, לחוק הזה אמורות להיות גם תקנות של סדרי דין, ואני חושבת שאת הדברים הפרטניים של איך מוסרים ולמי - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תקנות סדרי דין באישור הוועדה אני מקווה.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

נגיע לזה גם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

פעם הקודמת שנתתי לכם לקבוע תקנות סדרי דין בלי אישור ועדה אני עד היום בוכה, עוד לא הייתי ח"כ אז אבל עדיין לא נאבקתי מספיק.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אני חושבת שזה נכון שכמו בחוק המודל באמת נדון בזה ברמת המאקרו בחוק, ואת הפרטים אם צריך להתייחס לחברה וכו', נפרוט אחר כך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

טוב, אני אומר השאלה אם באמת צריך.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אז נראה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, אני אומר השאלה אם באמת צריך תקנות, השאלה אם אנחנו רוצים.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

תקנות נצטרך בכל מקרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

למה?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

כי יש איך אתה מגיש בקשה לאכיפה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, זה תקנות סדרי דין של בתי המשפט.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אבל הם יהיו של החוק אז אפשר אולי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, בוודאי לא על זה, כי כתוב פה (מקריא בשפה האנגלית): the provisions of this article do not apply to communications in court proceedings.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

	נכון, אבל אני חושבת שכרגע סעיף התקנות מנוסח בצורה - - גם את זה וגם את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אנחנו כשנגיע לסעיף התקנות בסדר, התקנות לבתי משפט אני מאוד בעד, אבל תקנות לשאר החלקים של החוק, אני רוצה שהחוק יהיה כמה שיותר עומד לבד כי אני לא רוצה להפנות אף גורם בין-לאומי לתקנות.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

רק אני אעיר הערה אחת, כשצדדים יתנהלו במהלך ההתנהלות של מהלך הבוררות, מה שמאוד יעניין אותם זה מקום האכיפה, אולי במיוחד אם מקום המושב ישראל ומקום האכיפה הוא מקום אחר, הם יתייחסו לכללי המצאה גם פה וגם שם, רק שנדע את זה כי שהם יחמירו בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

טוב, 5.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

ויתור על זכות  5.	נודע לאחד הצדדים להליך בוררות כי הוראה מהוראות חוק זה, שהצדדים רשאים
לטעון להפרה 	להתנות עליה, או דרישה מהדרישות לפי הסכם הבוררות, לא קוימה, ואותו צד 	המשיך בהליך הבוררות בלא שטען להפרת ההוראה או הדרישה (בסעיף זה – 	הפרה) בהזדמנות הראשונה, ואם נקבעה בהסכם הבוררות תקופה קצובה 	שבמהלכה ניתן להעלות טענה כאמור – בתוך התקופה שנקבעה כאמור, יראו אותו 	כאילו ויתר על זכותו לטעון להפרה.
 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אז קודם כל פה כתוב הזדמנות הראשונה ופה במודל כתוב undue delay זה לא בדיוק ההזמנות הראשונה, without undue delay שזה לא בדיוק ההזדמנות הראשונה, אבל השאלה מה ההבדל בין הזמנות ראשונה לבין without undue delay?

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

היו לנו באמת דיונים ארוכים בנסחות על זה, ניסינו להביא את המשמעות האנגלית למילים בעברית, אנחנו פתוחים לחשוב.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

ללא דיחוי בלתי מוצדק.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

חשבנו גם על זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בנסיבות העניין סביר ומידתי.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

היושב ראש מציע מידתי?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני בעד תמיד הייתי בעד מידתי, כי הזדמנות ראשונה זה מאוד - - -

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

אני חושב שמשרד המשפטים נתן פה הצעה נאה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה יותר ברור.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

לא רק שזה יותר ברור, אתה לא נכנס למילה של צדק, אם אתה מתחיל להיכנס כן מוצדק לא מוצדק בעיני מי מוצדק מי מצדיק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הבורר, אבל הבעיה היא - - -

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

זה לא רק הבורר, כי זה אחר כך מגיע לבית משפט בבקשה לביטול על העילה הזאת של לא נמסר, ובית המשפט צריך - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מצד שני הזדמנות ראשונה זה מעורר שאלה - - -

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

אפשר להגיד במהירות האפשרית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בהקדם האפשרי, בהקדם האפשרי זה without undue delay.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

בהקדם האפשרי זה קצת, כן זה נורא - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בכל המהירות הראויה.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

זה קצת יותר מבזמן סביר, ללא שיהוי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בואו, שיהוי בבתי המשפט שלנו שיהיו בנסיבות העניין, זה בכל מקרה יהיה.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

צריך לזכור שגם הכוונה היא שצד יתנגד באופן אקטיבי, זאת אומרת גם אם אין לו איזה משהו בלוז עכשיו שזה הגשה, הזדמנות ראשונה בדרך כלל מדברת על הגשה ראשונה או על הגשה מהותית ראשונה, כאן מדובר על זה שיהיה יותר מזה, גם אם אין לך איזה מועד הגשה, תתנגד באופן אקטיבי כדי שהבוררות הזאת תוכל להתקדם.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

בתזכיר אנחנו כתבנו ללא דיחוי מוצדק, ככה התחלנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא כי אם הוא בצו 8.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

זה מוצדק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון וזה לא ההזדמנות הראשונה.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

אבל אפשר להגיד במהירות האפשרית וללא שיהוי וכולם יביעו את הרמז.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

הבעיה של כבוד היושב-ראש זה עם ההגדרה של שיהוי אצל בתי המשפט לא בחוק, ששיהוי יכול להיות גם שבע שנים או קצת פחות משבע שנים.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

אם אנחנו רוצים להיצמד ללשון, נראה לי שללא דיחוי בלתי מוצדק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ללא עיכוב בלתי מוסבר.

 << אורח >> גדעון פישר: << אורח >> 

אבל אז אתה נכנס למילה צדק.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

בכל מקרה בית המשפט יצטרך לפרשנות פה בכל מקרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בהזדמנות הראשונה האפשרית.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אבל ההזדמנות הראשונה זה היום כשנודע לי, זה שלוש דקות אחרי שנודע לי, זה קשה, זה קשה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ללא שיהוי בלתי מוצדק.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

ללא שיהוי, יכול להיות שאני רוצה יום או יומיים לחשוב על זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא,undue זה ללא שיהוי בלתי מוצדק, זה התרגום המילולי להבנתי, ללא שיהוי וללא עיכוב בלתי מוצדק, delayזה עיכוב יותר מאשר שיהוי, אני מעדיף אולי עיכוב, ללא עיכוב בלתי מוצדק, כי שיהוי לוקח אותנו לעולם המנהלי.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

זה נראה לי טוב גם כי בפרשנות העיכוב הוא בלתי מוצדק אם אתה לא סוטה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

טליה?

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

כן, יש לי בעיה מהותית עם הסעיף בנוסח שלו, כי צריך לומר שאלת ההפרה non-compliance עם דרישה מהדרישות לפי הסכם הבוררות היא מעוררת שאלות כבדות, כי לעתים נקבע בהסכם הבוררות עצמו שסטייה מחייבת כתב או את הסכמת המצדדים והיא לא תחשב כוויתור, ויותר מזה לפעמים הבוררים עצמם הם אלה שסוטים מדרישות הסכם הבוררות, לכן שיטות משפט שאמצו את - - - הוסיפו שהכוונה לדרישות פרוצדורליות לפי הסכם הבוררות, וקוראים לזה (Agreed procedural requirement) דרישה פרוצדורלית מוסכמת או (Agreed requirement under the arbitral procedure) דרישה מוסכמת במסגרת הליך הבוררות, לא הכוונה לדברי ההסבר, חשוב להוסיף לעניין ההוראות שעליהן לא ניתן להפנות, שאלה צריכות לכלול את ההוראה בדבר איסור משוא פנים, סעיף 12 לחוק לדוגמה הזכות להישמע, מתן הודעה, שיהיה ברור לחלוטין שמדובר כאן - - - זה למען הסר ספק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

דברי ההסבר הם כלי עזר עבורנו עכשיו בטבלה שהכינה היועצת המשפטית, הם לא שום מקור, הם אפילו לא מקור של פרשנות רצון המחוקק בהקשר הזה, ולכן לא כדאי להתייחס אליהם.

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

לא, אבל כדאי להתייחס לסעיף עצמו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שנייה נדבר על הסעיף עצמו, השאלה באמת א' אם כתוב, אם נקבעה בהסכם הבוררות תקופה קצובה שבמהלכה ניתן להעלות אז זה בתוך התקופה, השאלה היא ואם כתבו בתוך ההסכם שאין ויתור בהתנהגות, אז החוק הזה גובר על ההוראות בהסכם נכון? אני שואל הבנה שלכם, אם יהיה כתוב לא יראו בזה וזה, כל ויתור על הוראה מהוראות הסכם זה, תידרש הסכמת הצדדים בכתב, שזו תנייה דיי סטנדרטית היום בהסכמים, ובכל זאת סטו ולא ניתנה הסכמה בכתב, הוראות החוק הזה גוברות להבנתי.

 << אורח >> בנימין וינסטון: << אורח >> 

לעניינים שבחוק, זאת אומרת אם לצורך העניין מישהו העביר את הכתב, עו"ד בני וינסטון ממשרד הרצוג הפורום הישראלי לבוררות בין-לאומית, אם הצדדים לצורך העניין יש להם הסכם כזה שכתוב בו במפורש שאין ויתור אלא בכתב, אבל לצורך העניין לצורך הבוררות, אחד הצדדים העביר לשני באימייל, השני קיבל הגיש כתב הגנה ולא טען בהזדמנות הראשונה או ללא שיהוי או ללא עיכוב שום דבר לעניין הזה, הוא לא יוכל לטעון אחר כך שהוא לא קיבל את המסמך, ועל זה הוא ויתר למרות שהיה צורך בהסכם למשהו בכתב, וזה המשמעות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מבין, ופרופסור איינהורן להבנתי אומרת, שבמקרה כזה יחולו הוראות ההסכם שגוברות?

 << אורח >> טליה איינהורן: << אורח >> 

אני אומרת דבר פשוט, כדי שהדברים יהיו ברורים לחלוטין בדיוק במה שנאמר כאן, כדאי לכתוב כמו שמדינות אחרות עשו, שברור שהכוונה לדרישות פרוצדורליות לפי הסכם הבוררות, לא לשום דבר אחר.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לאיזה דרישות אחרות את מתכוונת?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

היא מתכוונת להוסיף פה הנוגעות להליך הבוררות, שזה לא יהיה שבמסגרת הבוררות לצורך העניין אם בזמן שמתנהל הליך בוררות גם ממשיך מהלך העסקים הרגיל - - -

 << אורח >> בנימין וינסטון: << אורח >> 

אבל הרישה של הסעיף - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא לא, סליחה, אני אסביר למה הכוונה זה לא מספיק ברור, באנגלית זה יותר ברור, הרי הסכם הבוררות יכול להיות ההסכם כולו, כלומר בתוך ההסכם כולו יש הסכם אחד שיש לו סעיף תניית בוררות, מה נכלל בתוך הסכם הבוררות, רק התניית בוררות או כל ההסכם? 

השאלה אם את מחלקת את ההסכם, נניח שבתוך הסכם הבוררות יהיה כתוב שפנייה לבוררות איננה מפסיקה את החוזה, יש הרי מקומות שכתוב שאם אתה תובע אז מפסיק החוזה ואנחנו הולכים לזה, ויש כתוב גם הגשת תהליכי בוררות, לא יהיה בה כדי לעצור את קיום חיובי החוזה עד להודעה כזאת וכזאת אוקי נניח, זה חלק מהסכם הבוררות?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

להבנתי לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ודאי שכן.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לא לא, אתה ניסחת את זה כחלק מהסכם הבוררות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון כתבתי בזמן הבוררות, שנייה אם אני אכתוב שבזמן הבוררות יפסיקו את החיובים של הצדדים, זה יהיה חלק מהסכם הבוררות?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לא, כי זה הסכמה מהותית, זאת הסכמה מהותית ביחס לחיובי הצדדים בהסכם, הסכם הבוררות הוא הסכם נפרד מההסכמות המהותיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא אבל הוא לא נפרד.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

כן רק בניסוח שלך הוא לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אבל הניסוח איפה שמתי את המשפט הזה אם בסעיף אחד, זה לא חלק מסעיף הבוררות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מבין, אבל כל זמן שמתנהל הליך הבוררות.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

לא, הסכם הבוררות זה הסכמה למסור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הסכמה למסור לבוררות.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

הסכמה למסור לבוררות שכוללת את התנהלות הצדדים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

את התנהלות הצדדים בזמן הבוררות, במסגרת התנהלות הצדדים בזמן הבוררות, אני יכול לקבוע שבזמן הבוררות אני אפסיק לספק לך דלק בהסכם ביני ובינך?

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

אנחנו לא צריכים ללכת רחוק, כל הסכם קבלני בישראל כולל תנייה כזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שימשיכו כרגיל.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

שימשיכו כרגיל להמשיך את הפרויקט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

האם ההוראה של להמשיך את הפרויקט כרגיל זה חלק מהסכם הבוררות?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לא, כי זה הוראה מהותית, זה הוראה מהותית להמשך קיום חיובי הצדדים, האם הבורר יכול לתת הוראה לאחד הצדדים תמשיך לספק את הנפט? התשובה היא כן, אם נניח הוא יכול לתת הוראה, סעד זמני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ואז זה כן מכוח הסכם הבוררות? אז ההוראה הזאת היא מכוח הסכם הבוררות?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

לא זה קיום ההסכם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אבל נניח שאני התחייבתי לספק 100 ליטר דלק ביום או סולר, אני התחייבתי לספק כמות מסוימת של סולר ביום, בתמורה הוא צריך צלב אדום, בוררות בין-לאומית או לא? קטר צד לעניין, אני התחייבתי לספק כמות מסוימת של סולר ביום 100 ליטר.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

זאת התחייבות מהותית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

התחייבות מהותית, קבעתי הסכם בוררות וכתבתי בהסכם הבוררות, שבזמן שמתנהלים הליכי הבוררות, כל זמן שהוגשה הבקשה לבוררות כל הזמן הזה הבורר ייתן הוראות לגבי אופן קיום ההסכם, והבורר נתן הוראות, תמשיכו לקיים את ההסכם ככתבו וכלשונו רק במקום 100 תביא 50, במקום 100 תביא 50 אבל חוץ מזה בשינויים המחויבים, במקום 100 תביא 50 אוקי?

עכשיו בהסכם כאשר אני מספק 50 אני פועל מכוח הסכם הבוררות או שאני פועל מכוח ההסכם המקורי? מכוח הסכם הבוררות נכון?

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אתה נתת דוגמה אחרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה לא משנה, אז עכשיו שיניתי את דעתי ונתתי דוגמה אחרת.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אז אתה הסמכת את הבורר.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

הסמכת את הבורר לתת החלטה, זה החלטת ביניים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

רק רגע, הבורר נתן את ההחלטה הזאת ואמר, בתקופת הביניים עכשיו ימשיכו לחול הוראות ההסכם, רק במקום 100 תביא 50, או תמשיך כרגיל תביא 100, עכשיו בעצם לתוך הסכם הבוררות נשאב כל ההסכם, שנייה, לתוך הסכם הבוררות נשאב כל ההסכם, האם עכשיו בזמן שהליך הבוררות מתנהל, כל ויתור שלי על משהו מהותי בהסכם צריך הרמת דגל מיידית?

כשאני אומר חל ההסכם המקורי, אני אומר מאחר וזה מיצר אי בהירות, אני חושב שצריך להיות כתוב בנוגע להליכי הבוררות, שהכוונה היא שהסעיף הזה יהיה כתוב, נודע לאחד הצדדים בהליך הבוררות כי הוראה מהוראות חוק זה, אגב לדעתי גם כתוב גם את ההסכם, או דרישה מהדרישות לפי הסכם הבוררות בנוגע להליך הבוררות לא קוימה, בנוגע להליך הבוררות.

 << אורח >> בנימין וינסטון: << אורח >> 

אני חושב שמה שחשוב לחדד פה, זה את ההבדל בין הסכם הבוררות, ההסכם שבו הסכם הברורות נמצא והחלטה שמתקבלת מכוח ההסכם, החלטה של הבורר מכוח הסכם הברורות זה לא חלק מהסכם הבוררות, זה פסק ביניים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> בנימין וינסטון: << אורח >> 

הסכם בוררות זה למעשה סעיף, נקרא לזה סעיף בהסכם שכולל גם הסכם בוררות וגם תנאים נוספים, הסכם הבוררות הוא עדיין רק - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מציע אבל בכל מקרה, הכוונה של כולנו ברורה שההוראות שעליהן מדובר על הוראות הנוגעות להליך הבוררות ולא על הוראות מהותיות של ההסכם, צריך רק לכתוב את זה במפורש זה הכל, כולנו מבינים מה אנחנו רוצים רק כדאי שזה יהיה בהיר, כי אני אומר אם אני לא הבנתי את זה וזה יפתח דיון בשאלה האם התנאי להספקה של 50 ליטר ממשיך לחול וזה כן וויתרתי על התנייה או לא ויתרתי על התנאי המהותי כתוצאה מהמשך ההסכם בתקופת הבוררות, שזה כוונה במה שנוגע להליך הבוררות ולא בנוגע לקיום ההסכם עצמו, אז לכן כדאי להוסיף הוראות חוק זה הנוגעות להליך הבוררות, או הוראת ההסכם הנוגעת להליך הבוררות.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אולי אדוני ישקול להיצמד לחוק של האונסיטרל?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני חושב שהנוסח שבאנגלית קצת יותר ברור מהנוסח בעברית.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אז אולי ננסה לנסח אותו יותר טוב, ננסה לתרגם יותר טוב נראה לי.

 << אורח >> יעל ויינר: << אורח >> 

אנחנו ננסה לעשות שם משהו.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

אני חושב שהקושי נובע מההגדרה של Arbitration Agreenent והסכם בוררות, זו אותה הגדרה בדיוק, רק כשאנחנו קוראים את זה באנגלית אנחנו יודעים בדיוק למה מתכוונים ובעברית זה שונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> דפנה קפליוק: << אורח >> 

אולי כדאי לנסות לנסח שוב.

 << אורח >> שי שרביט: << אורח >> 

זה עניין תפיסתי לדעתי אבל אני לא רואה בעיה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נקרא את 6 ובזה נסיים, נמשיך בפעם הבאה.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 

מידת התערבות 6.	בעניינים שחוק זה חל עליהם, לא יפעיל בית המשפט את סמכויותיו אלא לפי חוק	זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כל הגבלה של בית משפט להפעלת סמכות על פי החוק אני כבר אוהב, בעניינים שחוק זה חל עליהם, לא יפעיל בית המשפט את סמכויותיו אלא לפי חוק זה, מצוין אי אפשר לעשות את זה תחולה כללית? כל עניין שחוק חל עליו, בית המשפט לא יפעיל את סמכויותיו אלא בהתאם לחוק, גם חוק יסוד השפיטה.

אנחנו נסיים פה להיום מאחר והסעיף שמגביל את סמכויותיו של בית המשפט עובר בלי ויכוחים אני מנצל את האווירה האופטימית הזאת לסוף הדיון.

 << אורח >> יובל נעים: << אורח >> 

אם אפשר רק להודות גם ליעוץ המשפטי של הכנסת על עבודת ההכנה לישיבה הזאת ולכבודו עד לישיבה הבאה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בהחלט, בעזרת השם. תודה רבה לכולם, תודה רבה להנהלת הוועדה, לצוות הוועדה, לייעוץ המשפטי לוועדה לכל הנוכחים, תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:07. << סיום >>