פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 32 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 20/12/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 115 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, ח' בטבת התשפ"ד (20 בדצמבר 2023), שעה 9:15 סדר היום: << נושא >> הערכות משרד העלייה והקליטה לקליטת עולים חדשים בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: משה סולומון נוכחים: שר העלייה והקליטה אופיר סופר אביחי כהנא – מנכ"ל משרד העלייה והקליטה משה פינס – משנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה אלה סבן – סמנכ"לית עידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה יצחק אוחנה – סמנכ"ל חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה סיון גולדשטיין הבר – סמנכ"לית חטיבת רשויות, משרד העלייה והקליטה אלעד זכות – סמנכ"ל אסטרטגיה, משרד העלייה והקליטה אולגה דדון – סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה שליו פימה – רמ"ט מנכ"ל משרד העלייה והקליטה דיקלה בסופקד – יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה רותם כהן – מנהל אגף בכיר שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה אירוס הומינר – מנהלת אגף א יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה גרנית בן עזרא זינגר – מנהלת אגף א קליטה ומדע, משרד העלייה והקליטה מוריה שליסל – מנהלת תחום משרדים חברתיים ותמיכות חשכ"ל, משרד האוצר תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה, משרד האוצר שחר בן צבי – רפרנטית ערבויות מדינה באגף החשב הכללי, משרד האוצר טירה גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך אילה אליהו – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אנה משה – עו"ד, חברת הנהלה מצומצמת, איגוד לשכות המסחר שי פלבר – מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית אסיה צ'רקסי – ממונה תעסוקה, הסוכנות היהודית אמיר גת – תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל "איגום" - איגוד מורים עולים נטליה פישמן – מנהלת פרויקטים וכ"א, איגוד מורים עולים מאיר לב – יו"ר מועצת ארגוני עולים אליהו שאול – מנכ"ל מועצת ארגוני עולים לאה אהרוני – מנכ"לית Our people נעמה אור – מנכ"לית SparkIL אלכסנדר וודובוז – מנכ"ל BMC סופיה טופולוב לוז – מנכ"לית The Reboot Startup Nation נוכחים באמצעים מקוונים: יעקב חגואל – יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ישעיהו יחיאלי – ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך נחליאל דיסון – מנכ״ל, איל"ר - ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש אלקס ריף – מנכ"לית לובי המיליון ז'אנה צ'רנורודסקי טברסקי – נשיאת עמותת קהילת ידע ישראל ד"ר אולגה אורלובה – רכזת בעמותת קהילת ידע ישראל מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: רעות חביב, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הערכות משרד העלייה והקליטה לקליטת עולים חדשים בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-20 בדצמבר 2023, ח' בטבת תשפ"ד. הנושא הוא היערכות משרד העלייה והקליטה לקליטת עולים חדשים בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'. הישיבה בנוכחות שר העלייה והקליטה ומנכ"ל משרדו, ברוכים הבאים. אנחנו נרצה להתמקד בשלושה נושאים מרכזיים. הראשון הוא כמובן ההיערכות למה שיכול אולי או שאנחנו מקווים שיקרה אחרי המלחמה, וזה קליטה של הרבה מאוד עולים. בתוך גם סוגיית המדענים העולים והתושבים החוזרים, שזו סוגיה שעלתה פה לדיון וגם היא נוגעת במה שקורה נוכח המלחמה. זאת אומרת, אנחנו רואים הזדמנות מאוד-מאוד גדולה בלהחזיר לפה הרבה מאוד מדענים תושבים חוזרים, בין אם זה רופאים ,בעלי מקצועות כאלה וחוקרים, נוכח מה שקורה בעלייה באנטישמיות בהרבה מאוד מוסדות אקדמיים בעולם. ובנוסף, נושא שעלה כאן בוועדה ועלה גם בוועדת הכלכלה, וזה הקרן לסיוע לעסקים של עולים, שפעלה עד 2019, ומאז הפסיקה את פעולתה. היום נוכח המלחמה והצורך לגייס אשראי הדבר הזה עלה ביתר שאת כמשהו שאנחנו חושבים שראוי, אפשר וצריך למצוא את הדרך לחדש אותו. אנחנו בחודשיים האחרונים, אדוני השר, עסקנו פה הרבה מאוד קודם כול בנושא המאבק באנטישמיות וההשפעה על הקהילות היהודיות בעולם. מתוך כך, האנטישמיות גם יכולה להפוך לאחד מגורמי הדחיפה לעלייה, אבל לא רק. בתוך זה יש גם נושאים שתלויים באיך מטפלים כאן בקליטה. ואז כשטיפלנו בנושא של 'חרבות ברזל' עלו הרבה פעמים הבעיות של עסקים של עולים שנמצאים כאן. ישנן את הבעיות השוטפות, שזה דיון שאנחנו נקיים גם בהמשך השבוע עם בנק ישראל, והבעיות האלה. אבל גם הבעיות שנוגעות בגיוס אשראי. מעבר לזה, עשינו פה עבודה מאוד יסודית של מתן שירות בשפות על ידי כלל משרדי הממשלה. המשרד שלך נרתם, הסמנכ"ל שלך, רותם, הפך לאורח כבוד פה בוועדה מידי שבוע, עשינו שבעה דיונים, אבל באמת הצלחנו לפצח בהרבה מאוד משרדים. באמת עשו עבודה במובן הזה, המשרד שלך. וגם אני חייב להגיד שמשרדי הממשלה האחרים בסופו של דבר הצליחו, הצלחנו לפצח את העניין הזה כמעט באופן מוחלט. הנתונים שכרגע אנחנו רואים ואנחנו מקבלים הם נתונים של פתיחת תיקים, רק צריך לזכור שפתיחת תיקים היא אירוע ראשון. היא לא בהכרח אומרת גם שתהיה עלייה, אבל היא בהחלט משהו שאני חושב שאפשר לייצר. אני בתוך כך אזכיר שיש כאן סוגיות שהן מעבר לזה, אבל אנחנו מזהים - - - << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> יש דברים שאנחנו לא יודעים. התפוצות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אה, יכול להיות. אבל אנחנו כן מזהים בעיה בכל מה שנוגע לעלייה מרוסיה, מבחינת יכולת קבלת השירות שם. זה לא נובע מבעיות או מאי-פעילות שם, אלא מבעיות אובייקטיביות לבצע שם חלק מהפעילויות וההנחיות, מה שמחייב, לדעתי, לתת מענה. אנחנו רואים את זה גם במספרים, שעוד פעם יש מן סוג של חסימה. אני כן רוצה לברך על סוגיה שנפתרה פה במהלך השנה, וזה הנושא של שכר מורי האולפנים והסכם השכר שלהם. גם בזה עשינו פה אני לא יודע כמה ישיבות. כמה? 6-7 ישיבות? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 13. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 13. אבל גם הנושא הזה נפתר ואני רוצה לברך על זה. יש עוד סוגיות שעלו פה גם בדיון הקודם, שחלקן לא הצלחנו בתקציב לעשות. אם זה קיצור והגדלת הסיוע לשכר דירה, הגדלת סל הקליטה ונושא של חסמים בתעסוקה. זהו. מפה אני רוצה לתת גם את הבמה לך להציג את הפעילות, ואז נפתח את זה לדיון בעיקר בדברים שרצינו. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> כן, אני אתחיל לדבר כמה דקות בלי מצגת, ולאחר מכן המנכ"ל יעבור על המצגת. אז קודם כול, בוקר טוב, תודה רבה, אדוני יושב-הראש, על ההזדמנות להציג את הפעילות של המשרד. ברשותך, כמה דברים כלליים. הימים בסופו של דבר הם ימי לחימה, ימים קשים. אני חושב שגם במשרד, לצערנו, השכול פקד בקרב עובדי המשרד. גם לוחם אחד פצוע, בן של אחת העובדות. והמשרד, שזה משרד שהוא רגיל לעבוד בחירום, עבד בחירום. אני יכול לפרגן למנכ"ל ולעובדים ולא לעצמי, ואני חושב שעבדו בחירום בצורה מצוינת. וללא ספק השכול נוגע באוכלוסיית העולים. גם היום יש לנו את הלוויה של בוריס, חייל בודד, שעלה בנעל"ה. והדברים הם קשורים בסוף. אני חושב שמשרד העלייה, אני עכשיו, בביקור הקצר בפריז ביריד העלייה, הרגשתי מאוד את המשמעות של מה שאנחנו עושים פה במדינה הזאת. הרגשתי את זה, כי אתה הדגשת לא מעט את סוגיית האנטישמיות, והיא בהחלט טריגר וזרז לעלייה כגורם דחיפה. אבל אווירת הסולידריות, ואיך אנחנו חיים כאן במדינת ישראל, היא בהחלט גורם משיכה. והרבה מהעולים מציינים את זה. כי ראינו את כולם ביחד. ראינו שגם ימין וגם שמאל, ראינו את כל האווירה, חילוניים, דתיים וכולי, את כל תחושת הסולידריות הזאת – מציינים את זה כגורם משמעותי. הרבה אנשים אמרו "ראינו את התמונות של ה-7 באוקטובר והחלטנו לעשות עלייה". עכשיו, אתה שומע בקול, במיתרי הקול, שזה לא פייק. אתה שומע את ההתרגשות. אתה רואה את האנשים שאמרו שהם פחות חיו בעולם שהיה מחובר לציונות ויהדות. לפחות אני זוכר גברת אחת כזאת שדיברה על הדברים האלו. אני רוצה להזכיר לכולנו שבסוף אנחנו צריכים להמשיך להקים כאן חברת מופת. חברת מופת ברוח חזון הנביאים, וזה גם מה שיעודד אנשים לעלות לארץ. אז נכון, יש סוגיות שאנחנו משאירים ליום שאחרי; סוגיית האחריות, כל הדיונים של מי אשם ומה אשם. משאירים את זה ליום שאחרי. אני אומר את זה כי אתמול הייתה לי שיחה עם יהודי מארצות הברית שאמר לי "תקשיב, גם אחרי אירוע ה-11 בספטמבר הייתה אצלנו תחושת סולידריות ארוכה. חודשים ואולי יותר מחודשים. אבל הסיפור הזה התפוצץ מתישהו וחזרנו להיות חברה מקוטבת". ואני חושב שלנו בישראל אסור שזה יקרה. ואת זה, לזה לא צריך לחכות ליום שאחרי – את זה מעצבים כבר עכשיו. כי גם היום יש מחלוקות וגם היום צריך לדעת איך חולקים, ועושים את זה בצורה מכובדת. ואני אומר יותר מזה, אין לי ציפייה שהמחלוקות ייעלמו, כן? אין לי ציפייה שהמחלוקות ייעלמו, וכן יש לי ציפייה שבתקופת מלחמה המחלוקות יהיו יותר בצד כי יש כאלה שאפשר לדחות. אבל יש מחלוקות שאי אפשר לדחות אותן, שהן קשורות עכשיו לאיך נלחמים. אבל כן הציפייה שלי היא שהדברים ייעשו ברוח ראויה. יש דברים שאתה אומר אותם בחדרים סגורים, כי הם צריכים להיאמר בחדרים סגורים. מתישהו כולם ידעו מה אמרת כי זה כתוב בפרוטוקולים. אז לא צריך להכניס גורמים שהם לא נמצאים בקרנבל שלנו, של הפוליטיקאים; נקרא לזה רמטכ"ל ומפקדי צה"ל – לא צריך להכניס אותם לקרנבל של הכנסת. והראוי הוא שגם הקרנבל של הכנסת פחות ייראה קרנבל וייראה יותר ככנסת. עכשיו, אני אומר את הדברים האלה כי אני חושב שהדברים האלה משמעותיים, ויכול להיות שבעוד חודש-חודשיים כבר לא יהיה מי שיקשיב להם, אז אני אומר אותם עכשיו. כשהיו הדלפות ראשונות מהקבינט, אמרתי "חבר'ה, אם אתם רוצים שהקבינט ייראה כמו קבינט 'צוק איתן' אז בסדר, אבל אנחנו לא חיים באירוע 'צוק איתן', אנחנו חיים באירוע הרבה יותר מורכב, וגם מה שהיה ב'צוק איתן' זה לא בסדר". וזאת הרוח שאנחנו צריכים, וכשתהיה רוח כזו שיודעים לחלוק ויודעים לעשות את זה בצורה מכובדת וראויה, אני מאמין שגם האנשים שפתחו את התיקים יממשו אחר כך את העלייה שלהם. ברשותך, אלה אולי קצת דברים של עבר, אבל אני כן רוצה לעבור לדברים הספציפיים. המשרד, בחודש וחצי הראשון, אולי בחודש הראשון, פחות התעסק בעלייה מטבע הדברים, יותר התעסק בחוסן הקהילתי של העולים. יותר התעסק בטיפול בעולים, והיה קשור בהחלט לפינויים. בין אם זה פינוי אורגני של קהילות מאיבים ואחרים, ובין אם זה פינוי של עיריית שדרות ואז היינו צריכים לדעת איפה העולים. אז בקריית שמונה ידענו לטפל בבני מנשה למשל, או באיבים בצורה יותר אורגנית, אבל היו מקומות שהיינו צריכים להתמודד עם זה. אני לא משלה את עצמי שהכל נעשה בצורה מעולה. לא הכל נעשה בצורה מעולה, אבל הכל נעשה בהשתדלות גדולה, ואני באמת מאוד התרשמתי מהעבודה המקצועית של עובדי המשרד, מדברים שהמשרד, שיחסית בשנים האחרונות היה מאוד מתורגל לעבוד במתכונת של חירום. אני מזכיר שתוך כדי הקורונה המשרד המשיך לעודד עלייה, והיה פה גם כן גל עלייה גדול שחווינו בתקופה האחרונה. ואני חושב שהמאפיינים האלה מאפיינים גם כן את התרבות הארגונית של המשרד. וזה מאוד בא לידי ביטוי. עסקנו גם לא מעט בנושא החוסן של העולים. וכשהבנו שיש לנו יתרון יחסי בשפות, אז ביקשנו באמת להיכנס להיבט של ההסברה בשפות. נכון, הנושא של מכרזים ובירוקרטיות, אז לקח לנו טיפה יותר זמן להיכנס לזה בצורה יותר חזקה ומשמעותית. אבל נכנסנו לזה וזה מנגנון שאולי צריך, מה שנקרא, יש דברים שגם צריך לבנות אותם, אז אני מקווה שאנחנו נתחזק ונעבוד ונשתפר בזה. עבדנו עם עמותת "משאבים", אמרתי, בהקשר של החוסן. ועכשיו, כרגע, אתגרי העלייה הם האתגרים שעומדים לפנינו. אז אתמול מישהו העיר שבאמת יש ירידה בעלייה. ברור שתהיה ירידה בעלייה בזמן מלחמה. אבל האנשים שבוחרים לעלות למדינה במלחמה הם אנשים שכנראה לא באים לכאן רק בגלל כל מיני תועלות, אלא אנשים שרוצים להיות חלק מעם ישראל ומביעים אמון במדינת ישראל, ורוצים להיכנס אולי מתחת לאלונקה. והעלייה היא מבורכת. וגם אם היא פחתה היא עדיין מוברכת, ואנחנו צריכים להעריך את העלייה הזאת ולברך עליה. עכשיו אני אומר, לצד זאת, אנחנו רואים נתוני פתיחת תיקים. עכשיו, נתוני פתיחת תיקים הם בעלייה דרמטית. אם זה מצרפת ב-430%, צפון אמריקה אנחנו רואים עלייה גדולה, קרוב ל-100%, לדעתי סביב ה-87% או 90%. גם בבריטניה אנחנו רואים התעוררות, שזו מדינה שיחסית המספרים שם פחות גדולים. ואנחנו בהחלט צריכים לדעת להיענות לכל הדברים האלה, לחבק אותם. אז אולי זו לא עלייה של מיליונים, אולי זאת לא עלייה של עשרות אלפים בבת אחת. אבל אני חושב שאם נדע לחבק את זה כמו שצריך, אז אנחנו בהחלט נראה פה ברכה ותרומה גדולה. עכשיו, אנחנו בשנה האחרונה עמלנו על מספר לבנות שבהחלט אני רואה אותן באות לידי ביטוי בתרומה להיערכות לעלייה עכשיו. אני כרגע שם בצד את כל הדיונים הסגורים של דיוני החירום, בעיקר אחרי האירוע בדגסטן, ועוד מדינות אחרות שאני פחות רוצה לדבר על זה רגע, אבל התקיימו מספר דיוני חירום בהקשר הזה. גם שלנו עם המל"ל ועם משרד החוץ ועם הגורמים הנוספים. זאת אומרת, גם ברמה שלי וגם ברמה של המנכ"ל, של אביחי, בהקשרים המקצועיים. והלבנות שכן נגענו בהן, אז יושב-הראש, אתה הזכרת את כל נושא השירות שרותם מוביל, שאני חושב שזה דבר מבורך מאוד. אנחנו מוסיפים פה עוד לבנה של ממש ליווי אישי. לליווי האישי יש משמעות של התמודדות עם הבירוקרטיה, התמודדות עם בטחון. ואני מזכיר שהתחלנו איזושהי עבודת מטה על הבירוקרטיה, אבל יכול להיות שנצטרך, בגלל העיסוק של המשרדים האחרים, למקד אותה יותר למקצועות היותר רלוונטיים לתקופה הקרובה. ואנחנו לא נוריד את ידנו מהמלאכה הזאת. הליווי האישי הוא ממש פרויקט ביחד עם הסוכנות היהודית, כמובן, ועם הגלובל וכל הזה. אנחנו עובדים על העניין הזה והמנכ"ל ירחיב, מה שנקרא, ירד יותר לפרטים, אם תרצה. סוגיית העברית: המשרד השקיע לדעתי 65 מיליון שקלים, מה שנקרא, אקסטרה מעל משרד החינוך. אלה מספרים חסרי תקדים בהשקעה בעברית. אבל לצד זאת אנחנו מקדמים רפורמה שעוסקת במנעד רחב. מובילה את זה סיון הסמנכ"לית, יחד עם חברות ייעוץ מבחוץ, שתעסוק גם באונליין, גם במנעד שיאפשר יותר, שייגע יותר בצעירים ואחרים. לבנה מאוד-מאוד חשובה. להעביר גם כן את הלמידה לעברית יותר, דברים שנעשו כבר בעבר, אבל להעביר אותה יותר קדימה. זאת אומרת, לטרום עלייה. אתה יודע מה? סוגייה שהיא לא קשורה - יש חייל שיצא עכשיו מעזה. היום בחמש בבוקר. במקרה יש לי איתו היכרות אישית ואנחנו דואגים שהוא יגיע לבית הדין עוד היום כדי להתגייר, להשלים את הגיור. ואני אומר, סוגייה שהיא היום בימים האלה מקבלת רגישות יתר. אז מעבר לפתרון הספציפי אנחנו מקדמים, קידמנו בשקט, צריך לומר, בלי הרבה רעש, יחד עם הסוכנות היהודית, את תוכנית "נתיב", שתעבוד על תוכניות קצרות של הסוכנות היהודית. מה שנקרא, עוד בטרם הגיוס. אני חושב שגם זה ברכה גדולה, לא מכריחים אף אחד, לא מחייבים אף אחד. אבל בהחלט, בהיבט ההסברתי, ואנחנו נותנים את האנשים את ההזדמנות לעשות את זה לא תוך כדי השירות אלא אפילו לפני השירות. שוחחנו על זה גם לא מעט. ואני חושב שזה דבר מבורך. תראה, סוגיית המדענים; אז אני יודע שקצת, אני לא רוצה לדבר על התקופה שהייתה לפני כן ועל הקמפיינים, אבל אנחנו, משרד העלייה והקליטה ב-2020 השקיע 15 מיליון; ב-2021 – 16 מיליון; ב-2022 – 17 מיליון; וב-2023 – 24 מיליון. אנחנו נמשיך להשקיע בכל הסוגייה של המדענים ושיתוף הפעולה עם האוניברסיטאות. זה חשוב לנו. וזה חשוב לנו לא רק בגלל הערך הספציפי שאתה דיברת עליו, יושב-הראש, אלא אנחנו רוצים שיתוף פעולה מאוד-מאוד משמעותי עם האוניברסיטאות. יש עבודה שמינהל הסטודנטים מוביל יחד עם מירי ואיציק בהקשר של תוכניות לצעירים. גם כן, עבודת מטה ארוכה שהמשרד עושה. תוכניות שנפתחו בשפות. אגב, תוכנית גם בינלאומיות. אנחנו מבינים שלא כולם יכולים לקבל את ההחלטה שהם כרגע מבצעים את העלייה ביום אחד, אז תוכנית בינלאומית מאפשרת לאנשים, מה שנקרא, להיכנס ברוגע ובמתינות לתהליך העלייה והקליטה. אבל זה דבר משמעותי. הקמנו מינהלת רופאים. גם, תהליך שהתחיל ביחד עם משרד הבריאות. יהיו לזה שותפים גם כן משרד נגב גליל ואחרים. אבל, מינהלת רופאים, שכולנו מכירים את המחסור ברופאים, כי עולי שנות ה-90, מה שנקרא, מתבגרים. אנחנו כמדינה לא מצליחים עדיין לייצר את המכסה הנכונה. אין ספק, זאת אומרת, שהתרומה, אחת מהתרומות הבולטות של העלייה זה בסוגיית הרפואה. נפגשתי באחד הביקורים ברמב"ם, נדמה לי, לפני כשבועיים, חוץ מזה שכל הרופאים שם מדברים עברית יותר טוב ממני, ומזה נדהמתי, אז הם כנראה רופאים מצוינים. ואנחנו נמשיך לקדם את זה. זה פרויקט מאוד-מאוד חשוב. עכשיו, לא השארנו את זה רק ברמת הרופאים, גם בשיחה עם יושבת-ראש מועצת הפסיכולוגים הכנסנו גם את כל הנושא שאנחנו מדינה שתצטרך לטפל בטראומה. נצטרך לטפל בטראומה ובצורה רחבה, וגם הסיפור של הפסיכולוגים נכנס לכאן. אגב, כל מקצועות הרפואה נכנסים. ד"ר אפרת אפללו ממשרד הבריאות, אשת מקצוע מהמעלה הראשונה. אגב, תפקיד שהיה עליו ביקוש מדהים. מדהים. אני צופה למינהלת הזאת הצלחה גדולה, בעזרת השם. עכשיו, אני אגיד סוגיות שאנחנו צריכים להתקדם בהן בהחלט; הסוגייה של התעסוקה, זה מאוד בלט לי בביקור בצרפת עכשיו, הסוגיות של העצמאיים. זה בהחלט מתכתב עם הכתובת שאתה מכוון אליה בהקשר של קרן הסיוע לעצמאיים. יכול להיות שזה לא רק צריך להיות לעסקים חדשים, אלא עכשיו גם להציל עסקים של עולים שעלו בשנים האחרונות ויהיה להם יותר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קרן הסיוע שהייתה נתנה מענה לכל מי שהוא עולה עד עשר שנים בארץ. הוא יכול היה לפנות לקרן הזו ולקחת הלוואה ואת הסיוע. אגב, ההחזר של הקרן הזו היה למעלה מ-95%. זה פשוט היה מוצלח. אין משהו אחר להגיד. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> כן. אלה הדברים העיקריים. עוד שתי נקודות מאוד-מאוד משמעותיות; נושא פתרונות הדיור – אתה דיברת על הסוגייה שדיברנו, ואנחנו לא ירדנו מזה. את דיוני התקציב סיכמנו בזה שאנחנו נוביל עבודת מטה. גם פה עבודה שמובילה אולגה עם חברה מקצועית, כמובן בליווי של המנכ"ל. אני מקווה שיהיו לנו בשורות טובות בעניין הזה. זה יהיה לא פשוט. צריך להגיד שהכל פה כרגע במסגרת דיוני תקציב שהם לא פשוטים. גם בשנה הנוכחית נדרשנו לעבודה של לחתוך ולחתוך ולחתוך, ועדיין אחרי כל זה לעמוד ברשימה הזו. אני חושב שבהחלט המנכ"ל, יחד עם עובדי המשרד, אנשי הסוכנות וההסתדרות הציונית, ואני לא סתם אומר את זה, כי הם שותפים מלאים. שאל שי פלבר על הרעיון שהוא יקבל משכורת מאיתנו, המנכ"ל התנגד תקציבית. זהו, אלה הדברים. אני יודע שאמור להתקיים כאן דיון לגבי בני מנשה. אני אגיד שאנחנו צריכים להתייחס לזה בכבוד ובאופן הראוי. אני אגיד שקיימנו בעניין הזה דיון יחד עם התנועה הקיבוצית, כי זו גם תנועה שצריכה לקיים תהליך גיור, וגם יחד עם זאת המעטפת של הקיבוץ יכולה להתאים. אבל יש כאן עוד דברים שעל חלקם נדבר אחר כך. אני פחות רוצה לדבר על זה בדיון הפומבי. אבל אני אומר שזה ככה חלק מהדברים, ובטח יש עוד דברים שאפשר להרחיב עליהם יותר. אבל עכשיו צריך לתת לאנשים שעובדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, רק אני חייב לומר משהו למנכ"ל. הכנתם מצגת, אין פה מספור לשקפים אבל לדעתי זה כמה עשרות. תנסה לתמצת את זה לעשר דקות, כדי שנוכל לקיים פה דיון. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> בוקר טוב. אז שקף ראשון הוא על היקפי העלייה. בשנת 2022 סיימנו בשנת שיא עם למעלה מ-76,000 עולים, וגם את שנת 2023 אנחנו מסיימים, בעזרת השם, עם כמות מאוד-מאוד גדולה. חשבנו שאנחנו נגיע לאזור ה-55,000, אבל המלחמה וגם המצב ברוסיה מכל מיני בחינות הוריד את התחזית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם השקעות שלכם. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> גם ההשקעות שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הפסקתם להשקיע ברוסיה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> גם הגיעו כמות מאוד-מאוד גדולה. צריך להגיד גם את הדבר הזה. למעלה מ-44,000 עולים, אנחנו מסיימים אותה ב-45,000, 2,400 עולים מתחילת המלחמה. אני ממש רץ מהר על מה שעשינו בתקופת החירום כדי שבאמת נוכל לדבר עם הפנים קדימה, כמו שגם השר ציין. אני רוצה רגע להגיד את האתגרים המשמעותיים שניצבו בפנינו. כן חשוב, כמו שהשר בא ואמר, ונמצאת כאן הנהלה בכירה של המשרד – הנהלת המשרד התייצבה עוד ב-7 באוקטובר. בשעה תשע כבר קיימנו דיון הנהלה. אנחנו קיבלנו וידאו ראשון עוד לפני השעה שבע בבוקר מהמקבץ שלנו בשדרות. שלח לנו הקב"ט, דודו, את הסרטון הראשון שרואים את המחבלים יוצאים מהטויוטה. ואני חושב שבהקשר הזה הבנו, בגלל הדבר הזה, עוד הרבה לפני שפורסם בכל המקומות האחרים, את חומרת העניין. ובאמת המשרד, שערוך מאוד לחירום, ויותר מזה שהוא ערוך ויודע לעשות חירום, יש בו אנשים שיש להם שליחות ומסירות בצורה שהם פשוט מתייצבים איפה שצריך, מה שצריך, לא משנה מה התפקיד שלהם, לאן שרק צריך אותם עכשיו. ועל זה אני מוריד את הכובע בפני כל אחד מההנהלה שנמצא כאן ובכלל. אז הנושא הראשון היה איפה העולים נמצאים. וצריך להגיד עוד לפני הדבר הזה, הפעולה הראשונה שהמשרד עשה הייתה באמת לפנות מהמקומות המסוכנים את העולים. צריך להגיד בהקשר הזה שפשוט רצנו, ביחד עם הסוכנות היהודית, הפינוי של אשקלון, של איבים, של המקבץ בשדרות, הכל קרה מאוד-מאוד מהר. ממש בתוך יום-יומיים; ראשון-שני היה פינוי. מחוזות פינו, מחוזות קלטו. וצריך להגיד שזה לא רק עניין של לפנות ולפעמים תחת אש, זה עניין גם של לקלוט אותם עם התרופות, עם כל מה שצריך בתוך המקומות. בהקשרים האלה נעזרנו גם בחברה האזרחית. היו איתנו לובי המיליון בשדרות, היו איתנו ארגונים אחרים שגם נמצאים כאן, שעזרו לנו מאוד. הנושא השני היה טיפול בדוברי שפות שאינם מוגדרים כעולים חדשים, ובכלל להבין שעולים חדשים כאוכלוסייה ייחודית בתקופת מלחמה, ואם כל מדינת ישראל וכל הציבור הישראלי היה בבלבול גדול בתקופת המלחמה, אז העולים החדשים על אחת כמה וכמה. וזה בא לידי ביטוי בהרבה מאוד דברים, החל מלהבין מה זה בכלל פיקוד העורף, מה זה אומר ממ"ד ואזעקה ואיך אני צריך להתנהל עכשיו, ואת ההנחיות וחל"ת, ועד באמת לבוא ולהבין שאני בכלל צריך להתפנות. אמר השר לגבי הפינוי של קריית שמונה. בשמונה בבוקר המשרד נעמד על הרגליים ביום שישי והתחיל טלפון-טלפון. כי מה שהעירייה בסוף יכלה לעשות זה לשלוח הודעות סמס. שוב, אני נותן דוגמאות קטנות לדברים שבסופו של דבר נראים לנו טריוויאליים, ולעולים חדשים בישראל, שחלקם גם נמצאים בפוסט-טראומה ממלחמה שהם הרגע ברחו ממנה, הם לא טריוויאליים בכלל. ולכן, העובדים של המשרד, בשמונה בבוקר ביום שישי, התחילו טלפון-טלפון לעולה-עולה, במקום הסמס שהוא קיבל מהרשות המקומית, כדי להסביר לו בדיוק שהוא צריך להתפנות ואיך הוא יכול להתפנות. בניית אקו-סיסטם עם הרשויות המקומיות ועידוד עליית חירום. אני רץ על הדברים עכשיו מהר; 2,000 עולים שפונו ממרכזי הקליטה – דיברנו על הדברים האלה, וכנ"ל גם ממקומות נוספים בארץ. המשרד שינה קונספציה בהקשרים מסוימים שבהם הוא היה שבוי לפני. ולמרות שהמקבצים, כחלק מאמירה עקרונית, הם רק פתרון דיור שאנחנו מתווכים אליו אבל לא לוקחים עליו אחריות – בהנחיית השר ובטיפול מאוד-מאוד הדוק ומסור גם של אולגה, סמנכ"לית הדיור, וגם של משה פינס, המשנה, באו ודאגו למים, לאוכל, למזרונים. לדברים שהם מבחינתנו לא טריוויאליים, אבל איפה שהיה צריך אנחנו דאגנו. לפעמים זה היה בתרומות, לפעמים דאגנו פה להביא את המקורות ממקומות מאוד-מאוד מקוריים, לאו דווקא מהממשלה. אבל ניהלנו את הדבר הזה אל מול הרשויות המקומיות וסייענו להן בכל מה שצריך. הנושא המרכזי שהמרחבים עבדו איתו היה בעצם ענייני מוקדי החירום. ב-8 באוקטובר, ביום ראשון בבוקר, התחלנו את מבצע "נוגעים בעולים" והתחלנו להתקשר עולה-עולה. אנחנו התקשרנו לכמעט 100,000 בתי אב במשך חודש וחצי שבהם שאלנו בהתחלה קודם כול האם הכל בסדר, האם יש ממ"ד ומה אתה צריך. התחלנו עם האוכלוסייה בדרום. התחלנו עם האוכלוסייה שנמצאת שנה בארץ, שנתיים בארץ, שלוש שנים בארץ. וזה מה שהעובדים עשו. והם התחילו לפתור ולהיות חדר מיון של לפתור בעיות. הדלת של הממ"ד לא נסגרת, החלון של הממ"ד לא נסגר – שלחנו את בני עקיבא או את הצופים. יש לו בעיה של תרופות – משה השיג לנו את עזר מציון. כל מיני דברים כאלה, ועד למה שאנחנו יודעים לעשות הרבה יותר טוב – סיוע וטיפול בבירוקרטיה הממשלתית. אתה לא מבין מה זה מס רכוש? אתה לא יודע ביטוח לאומי? אנחנו ממלאים איתך את הטופס ביחד בשפות. וזה דבר שהעובדים, זה שינוי ארגוני תרבותי משמעותי שבעצם קפצנו בהקשר הזה ב-8 באוקטובר כדי להתחיל ליישם אותו – מבירוקרטיה למהות ולליווי אישי. הרחבת מוקד הסיוע הנפשי, עוד ב-7 באוקטובר כבר הורחב בשפות על ידי עמותת ער"ן. הקמת מוקד ייעודי לסיוע לישראלים תושבים חוזרים, גם ביומיים אחרי אצל אלה סבן הקמנו. וגם הקמת קו חם גם לתעסוקה וגם בהקשרים של היזמות. מבצע הסברה – אז מעבר למבצע השיחות שלנו, שנחנו כבר קרובים ל-100,000, הקמנו בהנחיית השר מערך הסברה בשפות. ניסינו, שוב, בהתחלה גם עם שותפים בממשלה, ובסוף פשוט התחלנו להקליט סרטונים. לקחנו בהתחלה עולים חדשים מאולפן עציון, שאני לא יודע מה שי נותן להם לאכול שם אבל הם תמיד ייצוגיים וככה עושים את העבודה, ופשוט צילמו סרטונים על מה זה חל"ת, על מה זה סיוע נפשי, על המוקדים של המשרד. הפצנו אותם, הנתונים לגבי כמות הצפיות בהם היא מטורפת, ואנחנו ערוכים היום גם עם חברה, במידה ונצטרך, ברוך השם, כרגע אין מושגים חדשים, אבל במידה ונצטרך נדע לתת הסברה בזמן אמת בשפות באמצעות המשרד. הקדמנו את התשלומים של המשרד לרשויות המקומיות. חילקנו מחשבים, וחשוב להגיד בהקשר הזה, אני רואה שטירה נמצאת כאן, ששיתוף הפעולה עם משרד החינוך היה שיתוף פעולה מדהים. כל דברי שביקשנו; מורות חיילות, סיוע פה, סיוע שם, טיפול בילדים, העברה של ילדים משדרות לירושלים, כי הבנו שבבני המנשה יודעים בירושלים לטפל טוב יותר, ועוד-ועוד. הוצאנו מהר את התמיכה המיוחדת שלנו בעמותות. 65 מיליון שקלים לעברית זה רק הוואוצ'רים: 32 מיליון שקלים השקענו בהנחיית השר ובדחיפה, בלחץ פיזי מתון, למצוא מקורות ולמצוא מקורות ב"פל"א" ו"יע"ל", השנה. יצאנו בקולות קוראים, וזה בתחומי התעסוקה, חיפשנו נהגים. היו צריכים נהגים? מצאנו נהגים. היו צריכים מקצועות אחרים? מצאנו את המקצועות האחרים. זה היה ביחד עם הקרן של הסוכנות שמחלקת מענקים לעסקים שנפגעו בדרום לעולים חדשים. פרסמנו את הקרן הזאת ואנחנו נותנים להם גם את הליווי שלנו. המענה הרווחתי הוא חלק מאוד-מאוד משמעותי. אנחנו מעבים את העובדות הסוציאליות שלנו היום במשרד. נתנו סיוע מאוד-מאוד רחב. צריך להגיד משפט לגבי הדבר הזה – ככל שהזמן הלך, השיחות שבהתחלה קיימנו, שהיו שיחות של "וואו, תודה שאתה מתקשר, אנחנו צריכים להיות חזקים ביחד", הפכו להיות שיחות מסובכות יותר. יש קושי, והקושי הזה גם הולך ומתעמק, ואני רואה את זה בדשבורד שיש לי מהנתונים של השיחות. היכולת שלנו היום לבוא ולסיים את הטיפול בשיחה הוא משמעותי יותר, ואדוני יושב-הראש, אני בעד לקיים על זה דיון אצלך. כי באמת בהקשרים האלה אנחנו יודעים לזהות אוכלוסיות ייחודיות בקרב העולים שסיימו עכשיו הבטחת הכנסה ועדיין לא יכולים להיכנס לשוק התעסוקה, שהלימוד שלהם בעברית התעכב מכל מיני סיבות, ושקשה להם יותר. ויש שם בעיות קשה מאוד גם בתחומי הרווחה. התחלנו להנפיק תעודות זהות, הפעלנו מערכת "עוטף עולים", מינהלת וכולי. אני מגיע לדברים שהם לא בחירום. אני חושב שחשוב לעדכן לגבי המניפה שאנחנו הולכים לתת כפתרונות בעברית, וזה כבר מבט קדימה לקראת גל העלייה. אנחנו נדע בקיץ הקרוב, בעזרת השם, לבוא ולפתוח אקורדיון של פתרונות בעברית. זאת אומרת, חלק מהבעיה הגדולה שהייתה בקליטת הגל שהגיע עם 75,000 עולים היה שבסוף מספר האולפנים לא תלוי בנו. ולכן, אחד הדברים הראשונים שאנחנו יודעים לעשות, ואנחנו נעשה את. זה הייתה פגישה מיוחדת עם מנכ"ל חינוך בשיתוף איתם, הוא לפתוח עוד אולפנים, בין אם באמצעות הרשויות ובין אם באמצעות האקדמיה. כי אנחנו מבינים שאולפנים זה הפתרון הטוב ביותר, וזה אולפן הקליטה החדש. את אולפני השוברים אנחנו הולכים להמשיך, אבל אנחנו עושים עכשיו עבודת מטה כדי להתייעל בהם. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לפנות מקורות תקציביים לפתרונות החדשים שלנו, ולכן ברמת האולפנים נמשיך לתת את השירות הזה, אבל ניתן אותו מהודק יותר, וגם הסכום שיינתן עבורו יהיה גם כן מצומצם יותר כי השירות יהיה חכם יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, רגע, אולפני רשויות אני מכיר כי זה גם היה מה שעלה מפה. אבל מה זאת אומרת "אנחנו ניתן שירות מצומצם יותר באולפני שוברים"? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> זאת אומרת, ככל שאנחנו נוכל, אולפני השוברים בשלב מסוים מאוד-מאוד גדלו. 65 מיליון שקלים לאולפני השוברים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי לא היה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> כי לא היו אולפנים. ועכשיו, ברגע שאנחנו יודעים לפתוח אולפנים באמצעות הרשויות המקומיות, שהם אולפנים מצוינים, כמו של משרד החינוך, והבחינה בהם תהיה זהה, וברגע שאנחנו נדע לפתוח אולפנים בכמויות – המכרז מוכן, אנחנו רק מחכים לכסף ב-2024 כדי לפתוח אולפנים באקדמיה למקצועות רישוי. אז אנחנו, באולפנים של השוברים, הם יהיו המשך לאולפן שעשית, והם יהיו במתכונת שבה, ואני לא רוצה להיכנס עכשיו לאם צריך 7,000 שקלם או לא צריך 7,000 שקלים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השאלה אם תאפשרו אותם כאולפנים דיגיטליים, למשל. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנחנו נאפשר אותם גם במתכונת דיגיטלית, כן, גם היום, אבל אנחנו נאפשר את זה בצורה רחבה יותר. וחלק מהמחיר בדיגיטלי יכול להיות מחיר זול יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי, ברור. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד משפט אחד לגבי הרפורמה בשירות. אני מדלג לשקף השני רק כדי להגיד שבסוף, אני חושב, אדוני יושב-הראש, שאולי מה שאנחנו נציג בהקשרים של מה שהשר מבקש מאיתנו לקראת גל העלייה הוא לא עניין של עידוד העלייה, אלא הוא עניין של איך אנחנו קולטים טוב יותר ובגלל זה אנשים רוצים לבוא יותר. זאת אומרת, אנחנו רוצים להשקיע את הכספים שלנו לקיץ הקרוב לא רק בלגרום לאנשים לבוא לישראל, אלא בלגרום להם להישאר בישראל, להיות בישראל ולרצות לגור בישראל כי הקליטה תהיה טובה יותר. ולכן, כן חשוב לי להגיד שבסוף, כשמגיע גל גדול, המצב שבו היינו לפני חצי שנה במרחבים, ואני חושב שזו נקודה חשובה, ששליש מהשיחות שלנו אבדו. התקשרת ולא מצאת אותנו. היית צריך לחכות מעל עשר דקות על הקו ובסוף השיחה הייתה אובדת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, ברור. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> כשפנית אלינו בזה, הזמנים ירדו ונחתכו בצורה מטורפת. את פתיחות התיקים כולם מכירים. המשרד דרוך לשלושה סוגים של עלייה שיכולה להגיע; עליית חירום – נערכו לזה גם אצלך – ולגל העלייה. בגל העלייה, הפתרונות שאנחנו עובדים עליהם עכשיו הם פתרונות בתעסוקה, בעברית ובדיור. הרפורמה, מבחינתנו, השלמנו את עבודת המטה וכבר אתמול התקיימה פגישה עם משרד האוצר בהקשר הזה. ואנחנו נערכים לקראת הקיץ הקרוב לגל של עלייה של משפחות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, משרד האוצר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> רק שנייה, פתיחות תיקים, באיזה נוהל זה? איך זה קורה? כלומר, האדם יוזם באיזושהי מדינה והוא רוצה לפתוח תיק עלייה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, פונה לסוכנות היהודית או במדינות אחרות ל"נתיב". << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בכל המדינות יש? לדוגמה, באתיופיה יש נוהל כזה של פתיחת תיק? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> דרך זכאי חוק השבות. דרך רשות ההגירה והאוכלוסין, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי שזכאי חוק שבות פותח תיק. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן, אז אני רואה שאין פה שום מקרה כזה. כלומר, אתיופיה, למשל, לא מופיעה פה בכלל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בנתון האחרון שראינו של זכאי חוק שבות באתיופיה יש בערך 100 כאלה, לדעתי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז איך זה שהם לא פה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסך הכל. לא, לא 100 תיקים. יש בסך הכל כ-100 זכאי חוק שבות באתיופיה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שהם היו בין 2022 ל-2023? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 100 זכאים. שהם זכאים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני מבין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נניח, בארצות הברית יש 5.5 מיליון בערך. זכאי חוק שבות, לא פותחי תיקים. באתיופיה נשארו בסך הכל, אנחנו מדברים על זכאי חוק שבות ולא מדברים על אלה שנמצאים במחנות, שזה סיפור אחר, זה לא פתיחת תיק ולא זכאי חוק שבות. הם צריכים להגיע לכאן בהחלטת ממשלה. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> אני אוסיף ואומר שהפנייה באתיופיה נעשית לרשות ההגירה והאוכלוסין. איך הכל קורה? לא דרך הגלובל, זה ההבדל היחידי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד האוצר, לפני שאתם יוצאים. נושא אחד זה הקרן לעסקים של עולים. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אז לקרן עוד שנייה החשב הכללי יתייחסו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> והדבר השני זה לגבי תקציב המשרד גם מבחינת הצפי. תראו, משרד העלייה והקליטה, שהיה רגיל להיות על סביב 30,000 עולים בעשר השנים האחרונות, ב-2022 הגיע ל-75,000 עולים. אמנם ב-2023 יש צניחה במספר העולים, אבל נצטרך להמשיך ולתת שירות לאותה קפיצה. זאת אומרת, ה-76,000 שהגיעו ב-2022 לא נעלמים. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> וגם ב-2023 זה 45,000. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וגם ב-2023 זה 45,000, שזה גם מספר גדול. הוא לא באותה דרמה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> הוא לא 30,000. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. איך אתם נערכים לזה? אגב, התפנה לכם, לדעתי, הרבה כסף, כי אתם ציפיתם ליותר מ-45,000 עולים שתצטרכו לשלם להם סל קליטה. אז משרד העלייה והקליטה צמצם את העלייה ב-2023. ותכף אני אתייחס ללמה אני חושב שזה קרה. אבל התפנה לכם כסף, אז זה לא אומר שהוא צריך לעזוב את המשרד, זה אומר שהוא צריך ללכת לשירות לעולים שכאן. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אוקיי, אז אני רגע אגיד קודם כול בהקשר של השנה, אז שוב, האמירה התפנה כסף – סל הקליטה, שהוא ניתן מתוקף חוק, הוא מתוקצב בהתאם למספר העולים. זאת אומרת, אין איזה צפי שבעקבותיו, אם הוא לא מתממש - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, כשאישרנו את תקציב 2023, האם, אתם צריכים לשים סכום בסל קליטה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לא, אז אפשר לראות בחוק התקציב שהסכום שהוקצב - - - << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> הם כנראה ידעו על המלחמה, הם אמרו לנו "תגיעו למספר העולים". << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> "ואז אנחנו נתקצב". << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> "אז נדבר". אז התחלנו לדבר על מימוש העל"שים, ואמרו "תחכה קצת". << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אז אפשר לראות שמידי שנה, אפשר לראות את זה בחוק בתקציב, מה הסכום שמתוקצב בבל הקליטה, וככל שהעלייה עולה על המספר הזה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את אומרת שאתם ידעתם שיהיו פחות. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לא, בוודאי שלא ידענו. ככל שהעלייה עולה, המספר שיתוקצב, אז אפשר לראות שמידי שנה יש תקצוב נוסף שמגיע בסוף השנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אה, אתם תמיד שמים בסעיף הזה מעט ומתקצבים אותו בסוף שנה בכלל, מה שנקרא, ברזרבות. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כמו שמתנהלים בהרבה מאוד סוגיות שהן ניתנות מתוקף חוק במשרדים נוספים גם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חסכנו לכם מהרזרבות. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> למשלמי המיסים, לא לכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, את הכסף הזה הרי לקחתם למשהו אחר. למשל, למשרד ההתיישבות. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כולם יודעים את העלייה האסטרונומית כרגע בהוצאה הממשלתית לאור המלחמה, אבל כן, לא הייתי מציגה את זה באופן הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה, אין לך בעיה עם ההתיישבות, כן? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חלילה. אני רק אומר שלקחו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> חלילה, בסדר. לא, זה שיש 75 מיליון שקלים שאתמול העברנו למציאות כל כך מורכבת, זה לא למשהו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טוב, זה משהו לקומה 3 בוועדת כספים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אין בעיה, אבל אתה התחלת עם זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אז לגבי 2024, כידוע ליושב-הראש, הממשלה טרם אישרה תקציב לשנת 2024. כמובן שעכשיו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, היא אישרה תקציב 2024, היא צריכה לשנות אותו. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> נכון, אני מתכוונת לתקציב החדש. לחוק התקציב החדש שיעבור. כרגע, עוד אין מידע חדש שאפשר לומר לגבי הדבר הזה. רק ביום חמישי אושר בקריאה שנייה ושלישית - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חשבתי שאולי פעם אחת אני אקבל מאגף תקציבים תשובה אחרת. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> חוק התקציב ב-2023, אבל ככל שיש, בוודאי שכל הדברים שנידונו פה יצטרכו להיות במסגרת סדרי העדיפויות של משרד העלייה והקליטה. מן הסתם, גם טיפול בעולים חדשים ועולים שעלו בעבר וכרגע צריך להמשיך לתת להם טיפול. ולמשרד הקליטה יש אמצעים לתעדף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, מבחינתכם, תקציב משרד הקליטה, שטיפל, ואני מסתכל על עשר שנים אחורה, טיפל בסדר גודל של משהו כמו 250,000 עולים, עם אותו תקציב יעשה את אותה עבודה על 350,000 ו-400,000 עולים. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אז אני אגיד שלא על כל עולה צריכה לגדול כמות העובדים, לדוגמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא מדבר על זה, היא לא גדלה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לא, אז בסדר, כמות העובדים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמשרד שנתן שירות ל-250,000 עולים, וכשאני אומר שחלק נכבד מהשירות שלו זה העברת כסף לעולים, סיוע כספי לעולים, אז אותו סכום יתחלק במקום על כ-250,000 יתחלק עכשיו על כ-350,000 או 400,000. זאת אומרת, קיצצתם את התקציב שכל עולה מקבל כסיוע, קיצצתם אותו בערך בשליש. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> במסגרת דיוני תקציב - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, זה לא, אני לא מדבר עכשיו על סדרי עדיפויות בתוך המשרד. אני מדבר על זה שאם תקציב המשרד זהה לתקציבו כפי שהוא היה, אבל מספר מקבלי השירות שלו גדל בערך ב-30% - - - << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> שני הדברים האלה, גם לא במשרדים אחרים, לא עולים באיזשהו יחס ישר. מספר מקבלי השירות והתקציב, אלה לא דברים שעולים ביחס ישר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא מדבר על עולים ביחס ישר - הם לא עלו. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> ככל שיש צרכים, אנחנו דנים בצרכים ונותנים להם מענה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הצרכים קיימים. הצרכים לא השתנו. רק מספר מקבלי השירות גדל באופן דרמטי, זה לא קצת. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> במסגרת דיוני תקציב אושרו צרכים, המשרד קיבל תוספות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא שהיה פה גידול של 10% שהמשרד יכול בתוך עצמו לנהל אותו. אנחנו מדברים פה על גידול דרמטי. גידול דרמטי. ואני אומר לכם עוד פעם, זה לא רק העולים שבאו ושיבואו. שבאו בשנה האחרונה ושיבואו. גם מי שבא לפני שנה וחצי, הוא עדיין דופק בדלת של משרד העלייה והקליטה. אז זה מספרים אחרים, ואי אפשר להתייחס לזה כאילו אנחנו נמצאים באותו מצב. אנחנו לא. אגב, זה אפילו כבר לא נוגע במה אני משדר למי שאני רוצה שיבוא לפה כעידוד עלייה, זה אומר שישנם אנשים שנשארים במדינת ישראל ערומים מהיכולת שלהם להתפרנס. אגב, חלק מזה, בין היתר, בגלל שמשרד האוצר התעכב אפילו בסגירת הסכם השכר עם האולפנים. כי אנשים לא למדו עברית. הם באו לפה והם לא קיבלו את מה שהם היו אמורים לקבל בלימודי עברית. אז הם לא יכולים להשתלב בשוק התעסוקה והם זקוקים עוד יותר לסיוע. ולכן אני אומר, ואני אומר את זה לאגף תקציבים לקראת דיוני התקציב, ואני לא מצפה שתתני לי תשובה כי את לא תתני, סליחה, את תדקלמי את אותו משפט שאתם מדקלמים תמיד. בדיוני התקציב, הבקשה של הוועדה אליכם, והמשרד בוודאי יבקש את זה מכם, אבל הבקשה שלנו גם, ואנחנו לא נשחרר את זה – חייבת להיות התייחסות לזה. חייבת להיות התייחסות לגידול במספר מקבלי השירות במשרד העלייה והקליטה. לא יכול להיות שזה יישאר אותו דבר. פשוט לא סביר בעליל. חשב כללי. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> היי, בוקר טוב. לגבי הקרן, אני אגיד שאנחנו ממתינים למשרד בשביל לקבל צרכים ולקבל את ההתייחסות המקצועית שלהם – האם זה נדרש? לא נדרש? וכמובן, יש לנו את כל הכלים לסייע למשרד, במידת הצורך, בשביל לסייע בחום הזה. אני חושבת שאולי המנכ"ל יתייחס. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אז אני אגיד שכבר קיימנו ישיבה מיד אחרי הישיבה שגם התקיימה כאן. הציגו את מה שהיה בעבר, את המעבר מקרן ממונפת לקרן שהיא לא ממונפת. יש שם באגף אסטרטגיה, ביחד עם האגף המקצועי אצל איציק, בחינה האם אנחנו באמת רוצים לחשכ"ל ולהגיד בחזרה לגבי הקרן הממונפת. כי אנחנו רואים שהנתונים בקרן הממונפת היו של שימוש הרבה יותר גבוה והרבה יותר משמעותי. ולכן, אני חושב שלשם אנחנו נוטים, אבל אנחנו בודקים עדיין באיזושהי בדיקה תקציבית את הדבר הזה. וכן יש לנו אמירה מהחשכ"ל שכשנבוא אליהם לבחינה, אין להם התנגדות כמו שבהתחלה מישהו אמר לי "התנגדות עקרונית מראש ואל תבחנו ואל תעשו". אנחנו עושים את הבחינה אצלנו איזה סוג של קרן אנחנו רואים שהעולים צריכים, החשכ"ל יראה איזה קרן נכון מבחינתם מבחינה מקצועית לבוא ולעשות. ובסוף אנחנו נבוא ונבקש את זה גם במסגרת הבקשות התקציביות שלנו. אנחנו כן נצטרך לפחות 10 מיליון שקלים כדי להעמיד איזשהו משהו על הרגליים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה להגיד מילה על הקרן, ותכף אתן לנעמה, שהבנתי שהיא ניהלה את הקרן הזו בעבר אז אני רוצה שגם היא תתייחס. אבל ממה שעלה פה בדיון, ואני אומר את זה גם כמי שמכיר את הקרן שפעלה בעבר וגם את הנושא של המינוף, שאחר כך, ב-2019, כמדומני, המכרז של המינוף לא הצליח ואז אמרו "אוקיי, לא הצליח אז לא הצליח". אחת הבעיות שעלו פה, ואת זה אני חושב שכדאי שתפתרו, וזה ברמה המשפטית, זה שהקרן נפתחה למינוף אך ורק לבנקים. ישבו כאן עמותות וגופים שגייסו לא מעט כסף שנותנים סיוע לעולים חדשים, ואומרים "חבר'ה, אנחנו מוכנים למנף. אנחנו מוכנים למנף". ואם תפתח את זה לגופים במגזר השלישי, לאפשר שגם הם ייקחו חלק. ואגב, יכולים להיות שניים או שלושה גופים כאלה שהם ממנפים. אז יכול להיות שזה לא יהיה מינוף של עשרה שקלים ממונפים למאה, אבל גם אם זה יהיה עשרה שקלים ממונפים לשלושים, ואז יש לך גופים של מגזר שלישי שנכנסים פנימה עם הרבה כסף. וכל התפעול של זה בסוף זה המון השקעה בשלב הראשון שממשיכה לעבוד לבד, כי בעצם כל הכסף חוזר אחרי תקופה. נעמה, בבקשה. << אורח >> נעמה אור: << אורח >> בוקר טוב. אז קודם כול, אני לא ניהלתי את הקרן בעבר, אני אותה עמותה שיכולה לעזור לקדם את הדבר, ולכן רציתי רגע לומר, ברשותכם, לפני שאני פותחת בזה, אני אגיד גם למה היה חשוב לי לדבר. אני רוצה לפתוח את מה שאני רוצה להגיד בוועדה ולהזכיר את ג'ון ורייצ'ל פולין, שהבן שלהם, הירש, עדיין שבוי בעזה, וג'ון באמת היה ממקימי SparkIL, וחשוב לי לתת להם את המקום. אבל בידיעה משמחת קיבלתי שיחת טלפון היום בבוקר, ובדרך לכאן לכנסת הבן שלי יצא מעזה אחרי חמישה שבועות. אז ברשותכם, אני אצא מכאן ואני אלך לתת לו חיבוק ענק. ענק, ענק. ולהריח אותו קצת. הבן השני עדיין בתוך עזה. אבל הם הלכו כל הלילה ברגל וחצו את הגבול. אז זה מאוד-מאוד מרגש. אז לעניינו, אנחנו ב-SparkIL נותנים הלוואות ללא ריבית בכלל לעסקים קטנים. אנחנו נתנו עד היום 24% מההלוואות שלנו לעולים חדשים. ולכן, יש לנו את האמצעים לעשות את זה. אנחנו מגייסים את ההון, SparkIL נותן, מצד אחד מגייס את ההון מפילנתרופיה ומצד שני אנחנו גם פלטפורמה של P2P, כי יש הרבה מאוד צעירים יהודים או מבוגרים בישראל ובעולם שרוצים לתת גם קצת למען אותו עולה. והיכולת שלנו גם לחבר בין אנשים שרוצים לעזור לעסקים קטנים בארץ בכלל, ובטח לעולים חדשים, היא מאוד-מאוד משמעותית. אני אתן לכם סתם דוגמה. יש לנו עולה חדש מצרפת שקיבל הלוואה בשבוע שעבר. יש לו עסק לרחפנים, הוא גר בדרום, ולא היה יכול להפעיל אותם חודש וחצי למסיבות ואירועים, כי אין מסיבות ואירועים אבל גם הצבא עליהם להעלות רחפנים. אז הוא, אין לו פרנסה. זו דוגמה אחת ואני יכולה לתת לכם עוד דוגמה אחרת של עולה מרוסיה. אבל הדוגמאות האלה, אנחנו חיים אותן, והם מקבלים מאיתנו הלוואות יום-יום. ואני אגיד שבעקבות הפגישה הקודמת שהייתה כאן, כבוד יושב-הראש, נפגשנו אכן עם המשרד. ישר הרימו טלפון, וכבר הגשתי הצעה ממש ברורה ומסודרת. דיברתי על זה מקודם גם עם אייל. מה שחשוב לי רק להגיד פה זה שאין ספק שצריך לשים לב לזה ושיהיה לזה תקציב ל-2024, כי זה הזמן לדבר על זה, ושלא יקרה מצב שאנחנו נפספס את ההזדמנות שקורת עכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אני רק אציין שכמוSparkIL יש עוד. << אורח >> נעמה אור: << אורח >> SparkIL היא מבית הסוכנות היהודית. ויש עוד כמונו בעניין, וזה מאוד חשוב לנו לבוא ביחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין סיבה לחסום אותם מלהנות מזה. << אורח >> נעמה אור: << אורח >> חד משמעית. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לפני שאני נותן ליעקב חגואל, אני כן רוצה לציין לחיוב פה את נושא הטלפונים היזומים של המשרד לעולים. זה צעד חשוב מאין כמוהו, נכון, מכיל, בבניין של קליטה. וגם מכאן לעובדות ולעובדים שישבו לעשות את אותם טלפונים, זה בהחלט ראוי לציון. ואני כן, בתוך הדיון הזה, רוצה למקד משהו שהוא נוגע למספרי העולים. תראו, אני חושב שאנחנו פספסנו את השנה הזו. אני חושב שפספסנו את ההזדמנות כי היינו יכולים להיות במספרי עולים דומים לשנת 2022. אמרתי את זה ואני אומר את זה גם היום – טעיתם בהקצאת המשאבים בהיבט של טיפול בעלייה ועידוד עלייה. הסטה של המון-המון משאבים לצרפת, וליבי לא, אני להפך, אני בעד, אני אומר את זה כמי שהוביל בזמנו את התוכנית של "צרפת תחילה", הובילה להשקעה במקום שבו התוצאה לא בהכרח תגיע. ומצד שני, הוסטו משאבים ויכולת לנצל הזדמנות במדינות אחרות. אנחנו ראינו ירידה מינואר עד ספטמבר, עוד לפני 'חרבות ברזל'. ירידה של למעלה מ-20% במספרי העולים למדינת ישראל. באותם חודשים הירידה במספר העולים מצרפת הייתה 55%, מספר העולים מארצות הברית 30%, ובמקומות אחרים דווקא ראינו אפשרות לפוטנציאל. עכשיו, יכול להיות, אגב, שאחרי המלחמה המצב הזה ישתנה ויתהפך. אני רק אומר שתהיו ערניים במובן הזה של השקעה בעלייה והסרת החסמים, ומהיכן ההזדמנויות שלנו. ודיון אחר שאני אנהל אותו, והוא נוגע לעלייה מרוסיה – יש ממש בלוק. יש בלוק צריך לפתור אותו. אנחנו לא נעשה על זה כאן את הדיון, והוא גם צריך להיות דיון סגור. זה נובע מכל מיני סיבות. במקרה הזה, הטענות שלנו הן לא ל"נתיב", אני רק אגיד את זה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אדוני, אפשר שנייה להגיד לגבי המספרים. אני חושב, ואני לא מתייחס רגע להשקעות ולדברים האלה וזה, אני חושב שראינו ירידה מאוד גדולה, שהשר, בצדק, אמר לנו להתייחס אליה. אבל אני חושב שזה קשור, ולפני שמשרד האוצר יוצא, זה קשור גם אליו. אני חושב שהקריאה שלך בהקשר של התקצוב של המשרד לפי מספרי עולים היא קריאה שאני אומר שאם יש משהו שבגללו אני לא ישן בלילה זה הדבר הזה. בשלבים מסוימים במהלך השנה הרגשנו שאנחנו לא מסוגלים לספק את הבסיס שבסיס של הדברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני כן רגע רוצה להגיד, ברוח מה שאמרת גם שנוגעים בעולים, וחשוב לפני שאתם יוצאים מכאן, שבשנת 2023 וב-'חרבות ברזל' אנחנו הרגשנו שבהקשר הזה משרד האוצר הולך יד ביד בטיפול בעולים בתקופה הקשה הזאת. אנחנו עשינו צעדי התייעלות קשים מאוד. ההנהלה פה יודעת בדיוק על מה אני מדבר. אבל לצד זה, משרד האוצר היה איתנו, ואני מקווה שגם בדיוני התקציב ל-2024 נצליח בשיתוף הפעולה הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני פותח את הדיון למשתתפים. אנה משה, איגוד לשכות המסחר. << אורח >> אנה משה: << אורח >> שלום, בוקר טוב. תודה רבה. חמש נקודות בקצרה. א' אני חושבת שבנתונים שהצגתם לא נכללים אנשים שיש להם תעודות זהות וחזרו בשנים האחרונות. יש עשרות אלפי אנשים כאלה. אני יכולה לדבר, בדיון ב-25 אנחנו נדבר על אחד כזה שמעביר את כל המפעל שלו לישראל, יש שם בעיות רציניות עם בנקים. אנשים שיש להם תעודות זהות חמש-שש שנים ועכשיו הם עושים את העלייה. לכן, במספרים האלה חסרים המון אנשים. זה בעיקר אנשים עם כסף ועם עסקים. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לא הבנתי, את מדברת על תושבים חוזרים? << אורח >> אנה משה: << אורח >> זה פחות תושבים חוזרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה עולים שהם גם תושבים חוזרים. אנשים שעלו לפה לפני חמש שנים, עזבו אחרי חצי שנה, חוזרים עכשיו. << אורח >> אנה משה: << אורח >> זה עולים חדשים לכל דבר ועניין. זה אנשים שאפילו לפעמים פחות מחצי שנה היו בארץ, ויש לטפל בקליטה שלהם בדיוק באותה צורה. לפעמים יותר טוב כי זה אנשים שמביאים המון ערך כלכלי לישראל. זה דבר אחד. אפשר לדבר על זה בנפרד. דבר שני, אני שמחה שהמנכ"ל אמר בסוף דבריו שמה שקורה באמת זה מה אחרי. אתם יודעים, זה כמו חתונה. חתונה זה אירוע מאוד נחמד – העלייה – אבל מה שקורה זה, חיי הנישואים זה מה שחשוב – כמה הם נמשכים, כמה הם טובים. כשעולה עולה לארץ, יש שני דברים שצריכים לקרות; הוא צריך להשתלב כלכלית במדינה כדי שתהיה לו פרנסה וכדי שהוא יתרום למדינה, והילדים שלו צריכים להשתלב פה. זה חד-חד ערכי מאוד חשוב. עכשיו, מה שחסר כרגע בכל הארגונים, וגם במשרד, לטעמנו, ולא נעשה, זה איתור והבנה מי עולה. אני יכולה להגיד לכם שעולים אנשי סייבר, עולים מדענים, רופאים – אין אמיתית הבנה מי המדענים שעולים, מי המורים שעולים. אני אתן לכם דוגמה פשוטה, כרגע דיברנו על זה. חסרים מורים לאנגלית בכל המדינה. מורים לאנגלית לא צריכים לדעת עברית כדי ללמד. דיברתי עם עיריית חיפה, עיריית רמת השרון, ואמרו "איזה רעיון, אפשר לקחת עולים חדשים שהם מורים לאנגלית ולשלב אותם מיידית בשוק העבודה", אוקיי? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> הוא יודע רק אנגלית, הוא לא מבין עברית. הוא מלמד אנגלית מצוין, והוא יודע אנגלית, הוא מורה לאנגלית – רק את מי הוא מלמד, תסבירי לי? << אורח >> אנה משה: << אורח >> אני אסביר. ללמד באנגלית, אפשר ללמד אנגלית באנגלית. זו אחת השיטות הכי טובות. אני יכולה להראות לך אותה. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> קהל הלקוחות צריך לדעת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא. << אורח >> אנה משה: << אורח >> בדיוק, קהל הלקוחות - - - באולפני עברית, אגב, המורים לא יודעים רוסית והם עדיין מלמדים עברית. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לא משנה, הכיוון שאמרת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, הנקודה ברורה. הנקודה ברורה. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אם אנחנו נאתר ונבין מי מגיע. היה פעם דשבורד במשרד הקליטה שהיה פתוח לארגוני עולים, שאפשר היה לראות, הייתה לכם חלוקה קטנה שאמרה קצת מקצועות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על בעלי מקצועות. החלוקה הזו במשרד העלייה עדיין קיימת. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אבל, היא לא מדויקת. אחוז מאוד-מאוד גדול כתוב שם "לא ידוע". וגם כשכתוב "כלכלה", לא יודעים מי. אני אומרת לכם בוודאות - - - << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני בעד לפתוח את הדשבורד מחדש מכיוון שיש בהחלט את הנתונים וחשוב שהם יהיו בחוץ, כדי שידעו מה יש כאן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רק אגיד בהקשר הזה שחלק מהנושא, וזה גם עלה פה בדיונים, שביקשנו מהסוכנות היהודית, כי הם אלה שפותחים את התיק, זה שבפתיחת תיק העלייה תהיה התעקשות וירידה יותר לפרטים ברמת המקצוע והיכולות התעסוקתיות. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> את הפרופיל התעסוקתי אנחנו עושים עכשיו ממוחשב. הפרופיל התעסוקתי יהיה עכשיו ממוחשב, והוא יהיה עוד מהשלב שבו העולה פותח, עוד לא עלה. הוא ימלא פרופיל תעסוקתי שלם, זה לא כזה נורא, זה ייקח לו רבע שעה עד עשרים דקות באינטרנט. ואנחנו נדע עם התעודות, עם כל הדברים, בדיוק מי הולך להגיע ומה הולך להגיע. ואז אנחנו גם עכשיו בונים, וזה בתחילת 2024. << אורח >> אנה משה: << אורח >> מצוין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אז רק להוסיף לנקודה הזו, כמו שאמרתי - - - << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> דקה, דקה. סליחה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> הנושא של תעסוקה הוא נושא מאוד-מאוד סבוך. כי יש הרבה מאוד סוגים של אנשים, וכל אחד צריך את ההכשרה המיוחדת שלו. לא דומה מישהו שהוא בעל חנות או רשת חנויות לרואה חשבון. לא דומה רואה חשבון או עורך דין לרופא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> אנה משה: << אורח >> נכון. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> ולכן, אנחנו מדברים על שני טקטים. אנחנו מדברים על טקט ראשון, כשאתה מגיע לארץ אתה הולך לקבל, אנחנו נגיד לך, יכול להיות שאתה רופא שיניים, "אתה תעובד כעוזר במרפאת שיניים, אבל אתה תעשה את זה במקום שמדבר עברית", ואנחנו אומרים לך שבשנתיים האלה תעבור גם הכשרה ואחרי שנתיים תהיה גם רופא שיניים. אבל זה יהיה לפני שאתה מגיע, אתה תדע מה אתה עושה בארץ לפני שאתה מגיע לארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מצוין. << אורח >> אנה משה: << אורח >> רק תוספת קטנה לזה, בבקשה. כמו שאמרתי, שילוב כלכלי, אבל גם ילדים. אתם יודעים, יש את הבדיחה הזאת שאם עולה יורד ממטוס מרוסיה או אוקראינה, אם הוא לא מחזיק כינור, אז הוא שהוא פסנתרן, נכון. אז צריך גם להבין מה הילדים עושים. היו לנו דיונים בנושא הספורט. עכשיו אנחנו עם הפועל ומכבי עושים פרויקט של מיפוי. ילדים שנכנסים לספורט, לאומנות. אתם צריכים לדעת מה הם עושים כדי שהם יוכלו להשתלב. יש הורים שלא יכולים לשלב אותם, אין להם כסף לחוגים. יש ספורטאים מחוננים. מי שהיה בשחייה במקום 200 באוקראינה, פה הוא יהיה מספר 2. למפות את הילדים זה סופר קריטי. אני מוכנה לעשות ישיבה אישית ולהראות לכם מה צריך מהשטח, אוקיי? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנחנו נשמח לקבל את החומר. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אוקיי, עוד שתי נקודות וזהו. חסר לנו, לעמותות שמטפלות בדברים האלה, אנחנו עמותה לשילוב כלכלי, ויש עוד עמותות, חסר המידע ושיתוף הפעולה עם המשרד. אני חושב שמשיבות כאלה תפיקו תועלת. ודבר אחרון; אין מרכז מידע, ואני חושבת שזה באחריות המשרד שלכם. אני אתן לכם דוגמה פשוטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. ברור. << אורח >> אנה משה: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. יעקב חגואל. << אורח >> יעקב חגואל: << אורח >> בוקר טוב לכם. לשאלת השר, אני נמצא בגזרה הצפונית שלך, שומר לך גם על הבית והכל בסדר. ואני שמח על ההזמנה של יושב-ראש הוועדה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אז אתה מבקר אצל ראש מועצת מרום הגליל, אני מקווה. << אורח >> יעקב חגואל: << אורח >> אין תגובה. בכל מקרה, אני שמח על ההזמנה ועל היוזמה של הוועדה הזאת של יושב-ראש הוועדה. כי אני חושב שאנחנו במאני-טיים. למי שלא הבין, ב-7 באוקטובר לא נפתחה מלחמה נגד מדינת ישראל; נפתחה מלחמה נגד העם היהודי. והעם היהודי נמצא כולו כעת במגננה, בעולם בענייני האנטישמיות, ופה בישראל אנחנו לא צריכים להרחיב. ועם ישראל כעת רוצה לבוא הביתה. ואנחנו שומעים את זה בכל מקום אפשרי. ואנחנו, כל מי שיושב פה היום צריך לדאוג לכך שמי שרוצה לעלות יעלה. ואנחנו לא שם. כולנו לא שם. כולנו לא שם. אנחנו צריכים לשנות דיסקט. אני מקווה שאנשי האוצר עוד שם, אני מבין שהם היו כבר בדרך החוצה, אבל אנשי האוצר צריכים להבין שזה הזמן של כולנו להשקיע בעידוד עלייה, להשקיע בקליטת עלייה. לשנות דיסקט בהטבות ובתנאים ובכל מה שבא, לייצר החלטת ממשלה, אדוני השר, שאומרת את זה. שאומרת את זה. אחינו בתפוצות רוצים לשמוע את זה. רוצים לשמוע, רוצים לראות. ורוצים לעלות לארץ. ואני אגיד לכם, הם יעלו, חלקם יעלו בלי קשר לכל מה שאמרתי, אבל יש חלק אחר שלא יעלה כי החברים שלהם אומרים להם X, כאלה שכבר עלו, והפקיד אומר להם Y. ואנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים לשנות דיסקט גם בהקשר הזה. ואנחנו בהסתדרות הציונית העולמית נמצאים בסיפור הזה עד הסוף, כל מה שצריך, נשמח לעזור ולסייע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. כן, בבקשה, חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז קודם כול, תודה רבה. בוקר טוב. זה דיון חשוב. אני תמיד ככה בדילמה לגבי הוועדה. אני לא חבר הוועדה, אבל בתקופה בין הוועדות האחרות. גם עכשיו, רציתי להישאר עד הסוף אבל גם עכשיו ועדת כספים ביקשו שנעלה. אני רק אגיד כמה דברים. באמת, סוף דבריו של חגואל, זו באמת הזדמנות שנוצרת מתוך איזשהו משבר גדול בעם ישראל, במדינת ישראל, בשמחת תורה האחרון. ולכן, אין לי את הנתונים ואני רואה את הנתונים כאן, אבל אני שומע בהרבה מאוד מקומות רצון לעלות או שמתגלים עוד ועוד יהודים בעולם. גם במדינות המערב, אבל אני אומר את זה גם באתיופיה. גם שם יש אנשים שממתינים, והם חיים את המציאות כאן והם מצפים לאיזשהו מענה בהקשר הזה. אני בקשר רציף עם השר כדי לראות איך אנחנו פותרים את זה, אבל זו הזדמנות שאסור לנו לפספס אותה. ואנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים להיות מדינת העם היהודי באשר הוא בכלל. אני אגיד רק כמה נקודות. יצא לי כאן להסתובב בהרבה מקומות. אני מסתובב בין בתי המלון והמפונים, ואני חייב להגיד שהמענה, ואמרו את זה גם בתחילת השיח כאן – מדהים. מענה מדהים ומהיר של המשרד, של הסוכנות היהודית. הייתי בכמה וכמה מקומות שפונו. אם זה מהדרום ואם זה מהצפון. הייתי באשקלון לאחרונה עוד פעם, והם אמרו לי שהם פשוט מודים על הטיפול שהם קיבלו, מי שחזר. וזה מדהים. מצד שני, צריך לקחת בחשבון שכשיוצאים וחוזרים אז עולים כל מיני צרכים חדשים. אז צריך לתת מענה בעקבות זה שמבינים מה הם יכולים עוד לקבל בתוך מרכזי הקליטה. אני אשמח ואני מבקש אם אפשר לעשות איזשהו שיח עם המפונים האלה שחזרו לבתיהם או למרכזי הקליטה כדי לתת מענה יותר מותאם ויותר מוסדר וכן הלאה. << אורח >> משה פינס: << אורח >> יש תוכניות כאלה שסיון תפעיל בתחילת 2024. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מעולה, אז נקודה נוספת היא סוגיית ההסברה. כאן אני הולך לפגוש מישהו מפיקוד העורף בהקשר הזה. אני יודע להגיד שיש פער. נכון שיש בפיקוד העורף סרטונים כאלה ואחרים שהם הסברה באמהרית, ואין למשל בתיגרית. גם ההסברה שקיימת באמהרית היא לא מספיק טובה. אין בתיגרית. אין בשפה התיגרית. ואני יודע שהיה דיון על זה פה ולא הייתי כאן, אבל זה חשוב מאוד-מאוד. כמו שאמרו כאן קודמיי, שזה לא רק עידוד העלייה אלא איך אנחנו כאן נותנים מענה במציאות כל כך מאתגרת. צריך לראות שההסברה מגיעה לכולם. פשוט יש לי נתונים לגבי דוברי אמהרית ותיגרית, ואני יודע להגיד שלדוברי תיגרית אין מענה. אגב, חלקם לא עלייה. כלומר, הם לא יהודים, הם אריתראים, שגם הם נמצאים כאן בינינו. זו נקודה אחת. ונקודה אחרונה היא לראות איך אנחנו עוסקים בעידוד עלייה לא רק במקומות שנוחה לנו העלייה מהם. אני אומר את זה ככה בלשון נקייה יותר, כן? אפשר לעודד עלייה במקומות שבהם אנשים מסודרים ונמצאים, ונוח לנו שהם יגיעו לכאן מהיבטים כלכליים כאלה ואחרים, אבל אנחנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם בדרך כלל לא מגיעים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ובדרך כלל לא מגיעים, נכון. אני חושב שאנחנו צריכים להבין שמדינת העם היהודי היא לכולם, וחשוב מאוד-מאוד שנגיע גם למקומות שהם לא זועקים ולא צועקים ולא אולי יש לנו איזשהו אינטרס כזה או אחר בהיבט הכלכלי. אני אגיד מילה אחרונה. אני אומר לכם, דיברתי, יצא לי לפני שלושה שבועות לעשות זום, ביקשו ממני לעשות זום עם הממתינים באדיס. ממש ביקשו בכל לשון של בקשה אם אני יכול לעשות זום איתם. אמרתי להם "אין לי מה להגיד לכם" אבל ביקשו בכל זאת. והיו כמה אנשים בזום שהם נמצאים שם 20 שנה והם בפחד. הם בעצמם בפחד. כלומר, לאור המציאות שנוצרה כאן במדינת ישראל, גם שם מדובר בדיני נפשות. גם שם אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו פועלים כדי לאפשר לאנשים שהם זכאים, אני מדבר כרגע רק על זכאים, לעלות לכאן במהרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני אגיד רק במשפט אחד, כי עסקנו בזה גם לא מעט. הסיפור הזה של המחנות, צריך לסיים את הפארסה הזו. זו בעיני בושה גדולה למדינת ישראל. זה לא בקדנציה הזאת, זה לא אליך. אבל אני אומר, זה כבר שנים ארוכות שמושכים את העניין הזה. ויושבים שם אנשים שהמשפחה שלהם פה והמשפחות קרועות, וזה לא משהו שאפשר לחיות איתו בשקט. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אני, כמו שאתה יודע, אדוני יושב-הראש, מיניתי פרויקטור לעניין הזה. הייתה מלחמה, בחרו תת-אלוף שהיה בפיקוד דרום, השתחרר לפני שבוע. קיימנו פגישה אחת בעניין, וצריך לבחון כרגע מה אפשר, מה נכון, מה לא נכון, איך צריך לעשות, לאור ההשתנות של המצבים. היום יש לנו פגישה נוספת עם הפרויקטור ועם חבר הכנסת סולומון. הראל כנפו, זו משימתו. עכשיו, אתה יודע, בסוף גם יש עניין של יכולות מימוש. אז יש פה דילמה אם לתת לו להיכנס לסוגייה מבלי יכולת לממש אותה. אני צריך לטפל בעסק הזה בצורה רצינית, מקצועית, עם כל האחריות והרגישות הנדרשת. ונדרשת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. ישעיהו יחיאלי, מנעל"ה. אני רק לפני כן אגיד שאנחנו כמעט מוצאים את עצמנו בוקר-בוקר כשפותחים פה את ישיבת ועדת העלייה והקליטה מציינים את אחד מבוגרי נעל"ה שנפל, כולל בישיבה האחרונה אתמול קיימנו, שהיום תהיה הלוויה שלו. בבקשה, ישעיהו. << אורח >> ישעיהו יחיאלי: << אורח >> תודה, יושב-הראש. שלום לשר, למנכ"ל, לכל הנוכחים. אני קודם כול באמת רוצה להודות על תשומת הלב שלכם כוועדה לחללים של נעל"ה, שהם הרבה-הרבה מעל ומעבר מחלקנו באוכלוסייה. מחלקנו באוכלוסיית החיילים. אני לא רוצה להתייחס למספרים, אבל זו ממש תופעה. אני רוצה לציין מהצד השני ששני הדוברים של פיקוד העורף בשפה הרוסית, שעוסקים כל הזמן בהסברה והם מגויסים משמחת תורה ועד היום, וממשיכים להיות מגויסים, שניהם בוגרי נעל"ה. אחת היא אם חד הורית, שגם עובדת בנעל"ה כמלווה חינוכית, והיא כבר יותר מחודשיים במילואים. אז זה לא רק בצד של החללים, אלא יש תרומה לבוגרי נעל"ה גם בצד של החיים. אני רוצה להתייחס לנושא שאליו התכנסנו, והוא ההיערכות לקראת עלייה, או גל עלייה, אחרי המלחמה. אני אדבר על זה עכשיו גם מנקודת המבט של נעל"ה, אני לא רוצה להתייחס לנושא בכללותו, גם הזמן של הוועדה קצר. כשקמה הממשלה, היו הכרזות על סכומים פנטסטיים לעידוד עלייה בארצות המערב, בדגש על צרפת וצפון אמריקה. ממש היה מדובר שם על סכומים של שמונה או תשע ספרות. ואני חושב שלנעל"ה יש פוטנציאל אדיר במדינות האלה, מפני שכל אחד היום יודע שכאשר משפחה רוצה לעלות לארץ ויש לה ילד בגיל ההתבגרות, אם הוא יעלה בנעל"ה לפני ההורים, סיכוייו להיקלט בארץ טובים פי כמה מאשר אם הוא יבוא עם ההורים. והדבר הזה משפר גם את הקליטה של המשפחה כולה בארץ, בעזרת השם. אנחנו מכירים את התופעה של האנשים בגלל הילדים שלהם, וירדו מהארץ בגלל שהילדים שלהם לא נקלטו. בעיקר בגילאי התיכון, אבל לא רק. כל אחד יודע את זה. עכשיו אני שואל איפה סכומים האדירים שדיברתם עליהם, ועידוד העלייה באמצעות תוכנית נעל"ה; אנחנו ראינו עד היום זכר לסכומים האלה. ואני חושב שפשוט חבל על הזמן. עכשיו, עם המלחמה, בטבע הדברים, הרשמה לנעל"ה בינתיים לא מתרוממת. וזה הגיוני לגמרי. אנשים לא ישלחו קטינים למדינה במצב מלחמה. אגב, עזבו את נעל"ה בגלל המלחמה 30 ילדים מתוך 2,000. שימו לב לנתון הזה שגם מראה לכם על החוזק של התוכנית הזאת, ועד כמה במציאות של מלחמה, הימצאותו של ילד בפנימייה של נעל"ה היא הרבה יותר טובה מאשר הימצאותו בכל מקום אחר בארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> ישעיהו יחיאלי: << אורח >> מבחינת השגרה. השגרה הלימודית, השגרה החברתית. כמו בקורונה. אבל את כל הדברים האלה צריך לדעת להסביר החוצה, ובשביל נדרשים משאבים. ואני שואל איפה אנחנו בתוכניות שלכם לעידוד עלייה בעולם בכלל ובמיוחד בצפון אמריקה ובצרפת. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. יתייחסו המנכ"ל והשר לקראת סיום הדיון במרוכז. קונסטנטין שוויביש. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני רוצה לבקש מהמשרד וגם מהסוכנות היהודית להיות יותר משתפי פעולה עם המגזר השלישי, בתחום החינוך במיוחד. זאת מכיוון שהצלחתה של קליטה היא תמיד הצלחתה של אינטגרציה של ילד במסגרת חינוכית. אם ילד חוזר הביתה מאושר מבית ספר, ההורים, אפילו מובטלים או לא עוסקים במקצוע, הם מאושרים. ונהפוך הוא, אם ההורים מועסקים בהיי-טק שניהם והם נורא משגשגים מבחינה כלכלית אבל הילד חוזר מבית-הספר מסכן – אין קליטה. היא לא הצליחה. לכן, ילדים אשר עברו טראומה של מלחמה באוקראינה וטראומה של עלייה ושל בריחה, מגיעים לפה ויש טראומה של קליטה וטראומה של מלחמה בנוסף. אז הם צריכים חברה וסביבה הרבה יותר ידידותית. ואנחנו, כמערכת חינוך דו-לשונית, דוברת שפה גם רוסית ואוקראינית, מוכנים לקלוט את הילדים האלו ולתת להם ולהוריהם קליטה ידידותית ביותר. ואת זה צריך לנצל. מאידך, אותו סיפור עם מורים. גם כן מורים, גם לאנגלית וגם למקצועות אחרים, שאנחנו יכולים לקלוט אותם, והם יכולים לראות במערכת פורמלית, כלומר כל המעונות שלנו ברישיון, אבל מאידך הם גם כן דוברי שפה – אנחנו יכולים לתת למורים ניסיון והתנסות בתחום החינוך בלי בעיה של שפה. והדבר השלישי שאני רוצה להגיד הוא על אופן הפעולה של משרדי הממשלה. בזמנו משרד החינוך, כאשר נכנס טרכטנברג והיו חסרים גני ילדים, אמר משרד החינוך "כל הגנים, בואו אלינו, אנחנו נקלוט אתכם, אנחנו ניתן לכם רשיונות" – היו 6,000 גני ילדים פרטיים, היום יש 300. אותו דבר מה שעכשיו כבוד המנכ"ל אמר לגבי קורסים לעברית. כלומר, כשהייתה בעיה באולפנים אז פנו לאולפנים פרטיים "תבואו, תקלטו, תעסקו בתחום", והיום כאשר גרביים בצבע ירוק כבר לא באופנה אפשר לזרוק אותם – אפשר לצמצם את מספר השעות, אפשר להנמיך את המחיר. האולפנים העירוניים שהם שייכים לרשויות הם הרבה יותר קרובים לליבם של משרדי הממשלה מאשר המגזר הפרטי. ואני חושב שזה לא נכון. צריך לשלב יותר, צריך לפתוח אפשרויות. אותם אולפנים שהם גם כן מורים דוברי שפה, גם יש שתי שיטות שונות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, ברור. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> כן, בסדר. אני פשוט רציתי להגיד שמשרד הקליטה חייב, בעיניי, לפתוח את השערים ליותר זכאים בתחום החינוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. ז'אנה צ'רנורודסקי, בבקשה. << אורח >> ז'אנה צ'רנורודסקי טברסקי: << אורח >> תודה רבה. ז'אנה טברסקי צ'רנורודסקי, אני נשיאת עמותת קהילת ידע ישראל. אני רוצה להתייחס לנושא של קליטתם ועזרה למדענים עולים חדשים, שהתחלנו לדון בוועדה ב-13 בנובמבר. מסתבר שקיים מספר הרבה יותר גדול של מדענים עולים שהם מתחת לרדאר. כמה מאות שלא הגישו שום בקשה למשרד העלייה והקליטה למלגות ולעזרה, כי הכל כפוף למציאת מעסיק, והם לא מוצאים את המעסיקים ולא פנו. על זה עוד תפרט ד"ר אולגה אורלובה יותר. ואני רוצה להדגיש שצריך לקלוט ולאמץ קונספציה חדשה לקליטתם של מדענים עולים. הם לא נטל למדינה, הם גם במקביל זקוקים למלגות ולעזרה, אבל צריך לראות את החוזק שלהם על בסיס הקשרים הקודמים שלהם מארץ המוצא, והמחקרים הבינלאומיים שלהם – הם יכולים לפנות לגיוס, מימון ומענקים למחקרים שלהם בארץ. כלומר, להביא כסף ארצה. אבל אין להם סטטוס מתאים. צריך להעמיד סטטוס מתאים לאפשרות, ולפתוח להם אפשרות להגיש ולהשיג את המענקים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, תודה. << אורח >> ז'אנה צ'רנורודסקי טברסקי: << אורח >> וד"ר אולגה אורלובה עכשיו יכולה לפרט, שהיא מייצגת את קהילת עליית 2022. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני תכף אתן לה רשות דיבור. עוד מעט. בבקשה, אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון. << אורח >> אלקס ריף: << אורח >> שלום לכל חברי הוועדה. שלום לחבר הכנסת פורר, שלום לשר, למנכ"ל. אני רוצה לדבר על העולים שנמצאים עדיין במדינות המוצא. נקודה אחת מאוד-מאוד חשובה בעיני. אני יודעת שהרבה מאוד אנשים פתחו תיקי עלייה, מאוד רוצים לעלות, אבל כמו שאתם יודעים, הפרוצדורה לוקחת זמן. חודשים, חצי שנה. היה קיצור, היום כבר אפשר להעלות מסמכים אונליין, זה קרה בעקבות המלחמה. אבל עדיין, למשל, יש דרישה לאפוסטיל. אני חושבת שאנחנו חייבים להבין את גודל השעה, להבין שאנחנו עם עלייה דרסטית באירועי האנטישמיות בעולם, וצריך לראות איך אנחנו מקצרים תהליכים קליטה כפי שנעשה כשפרצה מלחמת אוקראינה-רוסיה. זה הזמן. לא לתת לעולים חצי שנה לחכות עד שהם עולים, אלא לעשות שוב מסלול של קליטה ישירה כפי שהיה. כפי שאתם בטח זוכרים אחוזים בודדים, ממש נמוכים, של אנשים, לא הצליחו להוכיח זכאות אחר כך ובעצם לא קיבלו אזרחות. הרוב נעשו אזרחים והתחילו את החיים שלהם. זה זמן חירום, וגם מבחינתי הזדמנות להראות לעולם שישראל פותחת את שעריה במהירות, ביעילות, לפני שיהיה אירוע אנטישמי. לא צריך אירוע אנטישמי גדול כדי שאנחנו נבין שיש סכנה עכשיו ליהודים בעולם. וצריך לעשות את כל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי לאפשר להם להגיע מהר, כולל למשל לוותר על אפוסטיל כרגע, לעשות דרישות אחרות ולעשות את התהליך בארץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, תודה רבה. אולגה אורלובה. אני רק בינתיים אגיד למנכ"ל שאנחנו על הנושא הזה נצטרך לקיים דיון, ודיון חסוי, מהסיבות הברורות. בבקשה, אולגה. << אורח >> אולגה אורלובה: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי) חברי הוועדה הנכבדים, אשמח לדבר באנגלית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי) אבל בקצרה, בבקשה. יש לנו דקה אחת. << אורח >> אולגה אורלובה: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי) אוקיי, אז כמו שאמרתי בישיבה הקודמת, יש דרך יעילה ומהירה שיכולה לשפר את המצב, והיא לספק להם, למדענים עם ניסיון אקדמי אפשרות לעצמאות בהגשת בקשות למענקים בינלאומיים. לדוגמה, אנחנו ביקשנו למלא שאלון באופן סלקטיבי לאלו שעדיין לא הגישו בקשות לאיזשהן תוכניות במשרד העלייה, אבל אנחנו רוצים לעשות את זה. אז 200 הגיבו מיידית. יש להם תואר דוקטורט במגוון תחומים והתמחויות, וכמעט כולם מתחת לגיל 55, והם מוכנים להגיש בקשה למענקים בינלאומיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי) כן, אבל זה ברור. ז'אנה כבר דיברה על זה, והנקודה הזו ברורה. << אורח >> אולגה אורלובה: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי) כן, אבל אם דיברנו על זה, זה הכרחי לעדכן ולרענן את תוכניות ההגירה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי) כן, תודה רבה. (חוזר לשאת דברים בשפה העברית) אלכסנדר וודובוז. ממש בקצרה. << אורח >> אלכסנדר וודובוז: << אורח >> אני נציג של המגזר העסקי ואני אדבר בקצרה כי זמן זה כסף. במסגרת הפעילות אנחנו פוגשים הרבה עולים לשעבר, עולים לעכשיו, כ-1,000 לקוחות בשנה. שמעתי על הקליטה באמת של אנשי מקצוע. יש לזה שני תחומים; אנשי מקצוע – רופאים, אדריכלים וכולי, ועם כל הכבוד, לכל אחד צריך להיות מסלול קליטה וזה סבבה. אני רוצה להציע משהו לגבי קליטה של אנשי עסקים, כי חלק ממי שמגיע, חלק ניכר זה אנשים שלא רוצים להיות שכירים, רוצים להיות עצמאיים. הם יודעים להיות עצמאיים וגם יש להם כסף. על הכסף נדבר בפגישה הבאה מול בנק ישראל. כולנו מכירים את תוכנית "הכרישים" בטלוויזיה. אני מציע להקים צוות מקצועי של דוברי שתי שפות, אנשי עסקים, שייתנו חוות דעת ראשונית לאנשים האם העסק שלהם בארץ ילך או לא ילך, ואם כן אז איך לפתח אותו ולאיזה כיוון. זו הצעה קונקרטית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. לאה אהרוני. << אורח >> לאה אהרוני: << אורח >> ראשית, באמת אני רוצה להגיד תודה רבה למשרד. אנחנו עובדים עם העולים יום-יום ורואים את הטיפול בנושא של החירום ובנושא של הפינוי. ממש. דיברתי עם אחת העובדות שלנו שהיא עולה חדשה, ותוך כדי קיבלה טלפון ממשרד העלייה. ויש עוד הרבה כאלה. אני רוצה להעלות שני נושאים, שאחד זה הנושא של עובדים סוציאליים עולים; הוא תקוע מאוד חזק במשרד הרווחה. ניסינו כמה וכמה פעמים לפתור אותו, ואין עם מי לדבר שם. ומצד שני, יש מחסור בתוך משרד הרווחה בעולים דוברי רוסית. יד הימין סובלת ויד שמאל לא פותרת את הבעיה. הנושא השני זה הנושא של שינוי סטטוס, כי הרבה מאוד עולים מגיעים כתיירים. וזה גם מאוד תקוע במשרד הפנים. יש המון קושי בזה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> סליחה, אמרת שיש הרבה עובדים סוציאליים עולים? << אורח >> לאה אהרוני: << אורח >> יש לנו רשימה של 15 עובדים סוציאליים מרוסיה ואוקראינה שמשרד הרווחה תוקע את ההכרה שלהם. וגם לא נותן להם פתרונות ביניים. זה ממש ללכת ללמוד עכשיו משנה א' את כל לימודי העבודה הסוציאלית לאנשים שהם כבר עבדו בזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה הנושא של הכרה בתעודות. << אורח >> לאה אהרוני: << אורח >> ועבודה סוציאלית זה מאוד בעייתי ספציפית. והנושא של הערכת התארים היום לוקח שמונה-עשרה חודשים. זה מאוד-מאוד קשה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> לאה אהרוני: << אורח >> והנושא האחרון זה הנושא של העולים בתחומי האומנות. יש המון כאלה בעלייה האחרונה. מבחינת משרד העלייה זה שמנת, אבל מבחינת התעסוקה זה לא שמנת כי אין להם עבודה אחרת והם לא יודעים לעשות את הדברים האחרים. אז הנושא של עולים אומנים חייב להיפתר. חייב להיות פתרון חדש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני כן רוצה, לפני שאני אתן לך המנכ"ל, לשמוע את אולגה – היה את הנושא הזה של שכר דירה והמעבר מחמש לשלוש שנים. הייתה ועדה שהוקמה בעניין. היא סיימה את עבודתה? יש המלצות? << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אני אתייחס לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי, אתה תתייחס לזה. ואני מבקש מהמנכ"ל, בתוך ההתייחסות, גם לנושא שקילת התארים וועדת המנכ"לים בעניין הזה, המכרז החדש של הקרן. לגבי אומנים עולים אני רק אציין שאנחנו מקיימים ישיבה מיוחדת פה בוועדה, ספציפית על זה. בבקשה, המנכ"ל. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> בסדר. אני אגיד משפט אחד לגבי האמירה שנאמרה לגבי שיתוף פעולה עם המגזר השלישי. הוא חשוב לנו מאוד. אנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים לפעול לבד. יש לנו את הפרויקטורים. אתמול קיימנו כנס של 250 והגיעו 250 כמעט מלווי עולים. כולם הגיעו ביחד כדי גם לתת להם ידע מקצועי שהחטיבה של סיון הובילה. אבל שיתוף הפעולה עם המגזר השלישי חשוב לנו. אנחנו משתדלים לעשות הרבה מאוד פניות החוצה כדי להגיד לכם "תבואו אלינו", אז תבואו אלינו, אני אשמח מאוד. נשב וכולי. לגבי הסיפור של המדענים, חברת הכנסת אמרה שהיא תחבר לי אחר כך מישהו שיסביר לי את הסיפור של מה קורה אם אין מעסיק. למרות שאני מכיר שעובדים באגף של גרנית, אצל איציק, קשה מאוד, כדי למצוא את המעסיקים ולחבר, גם אם אנחנו לא יודעים בסוף לתת את המימון. וניתנת עבודה בהקשרים האלה, ומטפלים בכמויות מאוד גדולות של מדענים. וככל שאפשר לעשות עוד משהו שמקל בהקשר הזה אנחנו נשמח מאוד לעשות את הפעולה הזאת גם כן. בעובדים הסוציאליים התחלנו לטפל, אני לא יודע אם אלקס עוד שומעת אותנו, אז גם בהמשך לאמירה שלה. ואנחנו מטפלים בזה, אנחנו חושבים עכשיו לעשות תוכנית מהירה, בעיקר במחוז הצפון, אנחנו רואים ששם יש ריכוז של עובדים סוציאליים עולים דוברי רוסית, עם אחד מהמוסדות האקדמיים, כדי לעשות שם מסלול מהיר להכרה בעובדים סוציאליים. חסר לנו מאוד עובדים סוציאליים דוברי רוסית בישראל, אבל עובדים על זה. לגבי נושא שקילת התארים, העברנו החלטת ממשלה שחייבה את האגף ביחד איתנו, בהסכמה שלכם, לעשות עבודה מהירה כדי לעשות את הרפורמה בנושא הזה. נכון, אחרי ה-7 באוקטובר עצרנו, בחודשיים האחרונים. ולפני שבוע וחצי, בעקבות הנחייה מחודשת של השר, החזרנו את הדברים האלה. נכון להיום, באתר של משרד החינוך כתוב שאתה צריך לחכות שנה לתשובה. זה בלתי מתקבל על הדעת, לא אפשרי. ולכן אנחנו מחזירים בחזרה את הגלגלים. אנחנו מקווים שהיום שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה, שעסוקים בהרבה מאוד דברים, אז אנחנו לקחנו גם חברת ייעוץ שתלווה אותנו כדי לעשות את העבודה המקצועית בהקשרים האלה. חשוב לי להגיד כן בהקשר הזה, שי הסב את תשומת ליבי, שאישרנו את "אופק ישראלי" לשנת 2024. אני חושב שזה אולי המוקדם אי פעם, גם בוועדת ההיגוי וגם בדירקטוריון. ואנחנו מחכים עכשיו באמת לאישור ממשרד האוצר לגבי הסוגייה התקציבית כדי שנוכל לתת ל"אופק" לעבוד מתחילת השנה. והנושא האחרון שלפחות אני רשמתי לעצמי הוא לגבי הרפורמה בדיור. ברפורמה בדיור הוועדה בעיקרון סיימה את העבודה המקצועית שלה, וגם הצגנו לשר מספר המלצות. עכשיו אנחנו עובדים מול משרד האוצר כדי למצוא את המקורות התקציביים בהקשר הזה, כי בעצם אנחנו מבינים כמה דברים; הקיצור, ההמלצה היא, בצורה מאוד מאוד מלמעלה, היא לקצר מחמש שנים לשנתיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואז להגדיל את הסכום. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> ואז להגדיל משמעותית את הסכום, ולתת עוד יותר סכום משמעותי למי שיגור, ואני בכוונה לא אומר נגב גליל, כי זה צפון, דרום וערים מיוחדות סוציו-אקונומית וכולי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> באזורי עדיפות. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> באזורי עדיפות. ואפשר ממש להגיע אפילו כמעט ל-2,000 שקל למשפחה במשך שנתיים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> תוספת? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> כן. המשמעות התקציבית של זה היא גדולה משתי בחינות; א' חלק מהאנשים נאבדים בדרך במשך חמש שנים. זאת אומרת, כמות האנשים שיממשו את זה, מעבר לזה שזה בבת אחת ולא לאורך חמש שנים, גם כמות האנשים שיממשו את זה, זה חלק מהבעיה בלעשות עבודה מקצועית – גילינו דברים שאנחנו מעדיפים לא לדעת – היא עולה בצורה מאוד-מאוד גדולה. זה יעלה כמה מאות מיליוני שקלים בתקציב המדינה לשנתיים הקרובות. אנחנו כן הצגנו למשרד האוצר כבר איזשהם צעדים של התייעלות שאנחנו יכולים לעשות אצלנו כדי לראות איך אנחנו מראים גם צעדים שיעודדו אותם. ואנחנו מקווים שזה ממש עניין של כמה חודשים שזה כבר יהיה בפועל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, כאן אתם כן יכולים לפחות לעשות את זה לנגב גליל, מה שנקרא. לאזורי עדיפות. להגיד "אתה לא באזור עדיפות אז זה יהיה על פני חמש שנים כמו היום. אנחנו לא נשנה לך את התנאים, אבל אם אתה רוצה ללכת לאזור עדיפות יש לך את האופציה". << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> גם מה 600-700, אפילו 1,000 שקלים שווים לך בתל אביב היום? בשכירת דירה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נכון. ועדיין. לכן, אני אומר ללכת לכיוונים האלה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רק לא התייחסת, אדוני המנכ"ל, לנושא תקציב נעל"ה, שהעלה פה ישעיהו. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> תקציב נעלה – ישבנו עם ישעיהו מספר פעמים והסיפור שם הוא עניין של שיווק. יש לנו בעיה במשרד לעודד בעצמנו ולממן בעצמנו תקציב של שיווק של נעל"ה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש תקציב "אופק". << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> הם לא מוגדרים כעולים עד לשלב מאוד-מאוד מאוחר. לא חשבתי באמצעות תקציב "אופק", אפשר גם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם מוגדרים כפוטנציאל עלייה. "אופק" עובד עם תקציב למועמדי עלייה. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> אפשר. הרעיון טוב. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אפשר. אם שי אומר שאפשר אז בוודאי מבחינתי. זה גם לא סכומים גדולים, ובאמת נעל"ה עושים עבודת קודש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנה, פתרתי לכם חלק מהבעיה. עוד לא ראינו את תקציב "אופק" ל-2024. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> לא, הוא אושר אז לשנתיים ועכשיו אנחנו, מה שנקרא, רק אישררנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא אפתח עכשיו את הטענות שהיו לי אז לעניין הזה. השר, בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> טוב, סך הכל אני חושב שהצגנו את עיקרי הדברים בהתחלה. אני אגיד בכנות שבסוף העבודה שלי היא לקבוע סדרי עדיפויות. כי בסוף, אני אגיד שכשאתה בוחר סדרי עדיפויות, ושי, לא דיברת בכלל כל הדיון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא לא ביקש רשות דיבור. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אתה בוחר על מה אתה מוותר. וההחלטה של על מה אתה מוותר היא תמיד החלטה קשה. כי בסוף אתה מוותר על משהו שאתה רוצה, לא שאתה לא רוצה. אתה רוצה, רק קשה לך. עכשיו, זה גם עניין תקציבי, אבל זה גם עניין של יכולות ביצוע. אני חושב שבסוגיות של העברית, של הליווי, של השירות, ועוד דברים אחרים שפירטתי קודם, המשרד צעד כברת דרך משמעותית בשנה האחרונה. ובהחלט אני יכול לומר שהרעיונות שמגיעים, בין אם זה בשיחות טלפון, את המכתבים קשה לי לקרוא כי זה הרבה, אני לא עומד בקצב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לך מספיק עוזרים, אז תן לכל עוזר לקרוא מכתב. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לא רציתי להגיד שהם קוראים. אני אומר, בין אם בשיחות הטלפון והשיח שהוא באמת פרודוקטיבי, לא תמיד מסכימים על הכל, אבל בהחלט גם בדיון הזה כאן הגיעו רעיונות. ורעיונות מהשטח זה תמיד טוב. הרבה דברים שאתה מתכנן ובונה אסטרטגיה, בסוף לוקחים רעיונות מהשטח. תוכנית נעל"ה, בוודאי שהיא תוכנית משמעותית. היא, מה שנקרא, התוכניות המרגשות זה התוכניות של החיילים הבודדים, תוסיף לזה את נעל"ה, שהם בדרך כלל גם חיילים בודדים רק שהם עושים את זה בגיל 14, כשכתפיהם רכות וצרות, מה שנקרא. ובטח ביום כזה הדברים האלה מקבלים משמעות גדולה וחזקה. ואנחנו, בעניין הזה, ככל שאנחנו יכולים לעזור אז אנחנו נעזור. אני מזכיר שיש הרבה תוכניות טובות, אבל לא בכולן אנחנו שולטים, בגלל האופי של משרד העלייה והקליטה. דיברתי על סדרי עדיפויות, דיברו איתנו על לסגור תוכניות מבחינה תקציבית. אפרופו, השאלה ששאלת לפני כן את האוצר על התקציב ולפי מה מתקצבים אותנו, לפי מספר העולים הקיים והמשוער. זה שקרתה עכשיו מלחמה, קרתה מלחמה – לא הייתה קורת מלחמה אז המספר היה עומד על סדר גודל של 60,000 והיינו צריכים להתמודד עם הסוגיות התקציביות האלה. ואני בתחילת שנה עמדתי בפני שאלה האם אני סוגר תוכנית "פל"א" ו"יע"ל". אז אמרתי שלא רק שאני לא סוגר, אני גם פותח, וגם אם תהיה חשיפה. עכשיו, בסוף צריך לזכור שיש תוכניות שהן ה"מאסלו" של החיים. זאת אומרת, יחד שהוא משחק שחמט או שהוא שחיין מצטיין, זה דבר חשוב. מאוד חשוב לקליטה עצמה של הילד. אבל אני צריך לדבר על הילד שבכלל מגיע ויושב שבועיים בכיתה והוא לא יודע עברית, וגם אין הרבה ילדי עולים שם אז פחות מתייחסים אליו. זאת אומרת, זה מבחינתי הרבה יותר בסיסי. אני לא אומר, אני הולך להתעסק עם מה שאמרת. זאת אומרת, זו נקודה מעניינת למשל, כשדיברת על הילדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טירה ממשרד החינוך כמעט קופצת מהכיסא כשאמרת שהוא יושב שבועיים. << אורח >> אנה משה: << אורח >> בסדר, אני ישבתי חודשיים בכיתה ג' בלי להבין ולא נורא, אתה רואה, העברית שלי מספיק לעורכת דין בינלאומית בתחום ההיי-טק. הכל טוב, זאת לא הבעיה שלהם, תאמין לי. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> לא, אני רוצה להגיד לך על זה. יש ילדים שהאימהות שלהם, זה לא כל כך פשוט כמו שאת אומרת. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אני לא אמרתי שזה פשוט. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לא, חבר'ה, שנייה אחת. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לא, השר, אני שמחה שזה מעניין אותך, באמת. אני ממש מתרגשת. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> מה יש להתרגש? זה הדבר הכי טריוויאלי. אני לא הבנתי. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לנו. לנו. לא לכולם. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אז לא, אני מאמין שזה נוגע לכל אזרח פה. ואני מבין שאנחנו לא יכולים הכל. אני אמרתי שבסוף צריך להחליט על מה לוותר, וזאת החלטה קשה, אבל אני אומר שתדמיינו מה קורה עם ילד שלהורים שלו קשה, ואם אנחנו מכניסים את הסיפור של ילדים שברחו ממלחמה והגיעו למלחמה, עד כמה זה פתאום הופך להיות עוד יותר משמעותי. וגם ילדים שמגיעים ממדינות רווחה, כמה זה קשה. אנחנו נצטרך להגיע לעוד ועוד נושאים, רק מה שאני אומר, אדוני יושב-הראש, יש משרד מדע. ואני לא מאשים פה את אף אחד מחבריי השרים. יש משרד חינוך, יש המון-המון משרדים, אפרופו הבירוקרטיה, ששיתוף הפעולה שלנו איתם הוא דרמטי כדי להצליח. עכשיו, לכל משרד יש את סדרי העדיפויות שלו גם, כי גם הוא אומר "אני צריך לדאוג קודם כול לבתי ספר בים המלח" למשל, וזה נכון. זאת אומרת, היום הקשב של שר החינוך נמצא בסוגיות אחרות. אפרופו, פגשנו את זה בהקשר של האולפנים בעברית. זה אתגר שהוא מאפיין ארגונית את ההתמודדות של משרד העלייה והקליטה. אנחנו לא מוותרים עליו, זה חלק מהמשימה שלנו, רק אני אומר שבסוף צריך לדעת שזה אתגר שיכול לתפוס אותנו בהרבה סוגיות מקצועיות. זהו, אני רוצה להגיד תודה רבה על שיתוף הפעולה. אני בהחלט מציע גם שהכנסת תשלם שכר לכל הסמנכ"לית שמבלים פה ימים שלמים אצלך בוועדה. וזהו, חזק ואמץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קודם כול, אני אתחיל ממה שסיימת. הם מבלים פה, אני הייתי שמח שלא נצטרך לקרוא להם, אבל אתה יודע. אם אנחנו, אם מפרסמת הממשלה מודעה עם בערך 30 מוקדים, 30 מוקדים שכולם נותנים מענה רק בשפה העברית ומתעלמים מלמעלה מ-20% מהאוכלוסייה. אז אם זה לא מעניין אתכם זה יעניין אותנו, זה התפקיד שלנו. ועד שלא נכנסנו לעניין הזה, סליחה, שום דבר לא זז. זה בכלל לא היה בהבנה של משרדי הממשלה. עכשיו, אתה הזכרת את שיתוף הפעולה שאתה מצפה לו ממשרדים אחרים, זה חלק ממשימה של ממשלה. חלק מהמשימה של ממשלה זה לעבוד כמה משרדים ביחד. אני מכיר את זה מימים גם כשאני מנכ"ל וגם כשהייתי שר – הרבה פעמים משרדי ממשלה אוהבים לריב אחד עם השני, כאילו כל אחד חי באיזו טריטוריה של "מה פתאום שהוא יגע בעלייה" או "מה פתאום שאתה תיגע בחינוך". אז אני אומר את זה לך, אני חושב שאתה מעוניין לשתף פעולה, אבל גם החברים השרים שלך צריכים להבין שזה לא העסק הפרטי שלהם. ועלייה וקליטה זה לא העסק רק משרד העלייה והקליטה, זה העסק של כל מדינת ישראל וכל ממשלת ישראל. והם כולם צריכים להבין את זה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אני אמרתי שהרבה דברים מבורכים. מגיעים גם מהשטח אבל גם מהוועדה פה. הוועדה גם מביאה את השטח לפה, זה בסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר את זה גם בהיבט של ממשלה. וממשלת ישראל כולה צריכה להבין שהמשימה הזאת היא משימה של כולם, היא לא התפקיד רק של השר אופיר סופר ושל המנכ"ל אביחי כהנא. היא משימה של הממשלה. היא גם המשימה של שר החינוך וגם של שר הכלכלה וגם של שר הבריאות. ואפילו של שרת התחבורה במוקד של תחבורה ציבורית שנתן במשך חודשיים מענה רק בשפה העברית. כאילו אין אף אחד שהוא דובר רוסית או אמהרית שהוא משתמש בתחבורה ציבורית. זה כאילו גילו את זה פה אחרי חודש של דיונים, כשהגענו אליהם. או אגף נפגעים בצה"ל שמפרסם את המוקד שלו שעונה רק בשפה העברית. זה מקפיץ אותי וזה מעצבן אותי כי זה מראה שאנשים, כל אחד שם הופך את עולמו, צר עולמו כעולם נמלה. ואני מצפה ממשרדי ממשלה במובן הזה, כן, אני חושב שזו אחריות שלכם כממשלה – לשתף פעולה אחד עם השני. חד משמעית. עכשיו תראו, בסיפור של המדענים העולים, סליחה, אני לא קיבלתי פה תשובה. זה שהתקציבים וההוצאות על מדענים עולים גדלו זה ברור לחלוטין. זה חלק מהטענות שלי לאוצר. כי אם הגיעו לך בשנה אחת 75,000 עולים במקום 30,000, אז באופן טבעי, בכל סעיף שתראה לי היית צריך להוציא יותר. אבל המועצה הלאומית למחקר פיתוח אזרחי פרסמה אתמול שמ-7 באוקטובר מתנהל חרם סמוי על חוקרים ישראלים שבא לידי ביטוי בביטול הזמנות לכנסים משותפים, דחיית מאמרים לפרסום, דחיית מענקים לחוקרים ישראלים. זה האיום אבל זאת גם ההזדמנות שלנו. זאת ההזדמנות שלנו להביא אותם לכאן. ובתקציב מדענים עולים, סליחה, כשהם נמצאים היום בתוך המערכת הם לא יודעים מה יהיה התקציב ב-2024 והם לא יודעים אם יהיה להם תקציב למדענים עולים ל-2024. לתקנים הקיימים, לאלה שנמצאים היום בתוך המערכת. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> קיימים אמרנו שלא ניגע. אמרנו שאנחנו נדאג שלא ניגע בקיימים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר לך מה עלה פה. לא הייתה שום אמירה ברורה שאומרת "חברים, תקציב 2024 - - - << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אני לא יכול להגיד שום אמירה ברורה עד שאני יודע את המסגרת התקציבית. אני יכול להגיד שאני ב"מאסלו", כן? יותר מחויב לקליטת ילדים, לצורך העניין. אמרתי את זה גם אז, ולמרות שאמרתי את זה גם אז הראיתי שתקצבתי יותר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה מבין אבל את המשמעות בשביל המדענים, שהם יפטרו אותם. זאת המשמעות. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> הבנתי. הבנתי, אדוני יושב-הראש. יש עניין, נכון, של שיתוף פעולה עם עוד משרדים, וצריכים להיות כאן עוד אינטרסים. אבל בסופו של דבר, אני מודה, אני לא יכול הכל. לי יש את סדרי העדיפויות שלי. סדרי העדיפויות שלי זה הבסיס של הבסיס של הקליטה. ואני לא אומר שאני מניח ידיים מהדברים האחרים. רק אני יודע על מה אני יכול להתאבד ועל מה פחות. אני עדיין אומר, ואני אומר את הדברים בזהירות ואני מפתיע לטובה. אז אנחנו נילחם על זה, אנחנו ניאבק על זה. אבל אתה מבין שסוגיית הדיור שהעלית נוגעת לכל העולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד משמעית, אבל גם כשאנחנו מדברים על ה"מאסלו", כשאני יודע שאנחנו נמצאים היום ב-20 בדצמבר, אנחנו, החבר'ה האלה, ב-1 בינואר, המוסדות האלה, הרי, אף אחד לא מוכן לקחת אחריות. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אף אחד לא חושש במוסדות, ולא שמענו על זה, שב-1 בינואר הוא לא ימשיך. אנחנו הבהרנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אז אפשר להבהיר את זה שוב. אנחנו לא אמרנו מעולם שמי שהתחייבנו לגביו, נפסיק את ההתחייבות. אמרנו כל הזמן שמי שהתחייבנו לגביו, נמשיך. כמה נוכל להכניס עוד? זה יהיה תלוי בתקציב שלנו, כי אין לנו מה לעשות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת לא הייתה העמדה שהוצגה פה בוועדה לגבי 2024. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> בסדר, זה היה לפני חודש, חודש וחצי, אני לא יודע. בכל אופן, אני לא שמעתי מישהו אחד שבא ואמר לי "אני לא יודע מה קורה איתי ב-1 בינואר". << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אמרו. פה. פה. הנציגים שלך היו בדיון. הסמנכ"לים שאתם מתלוננים שמזמינים אותם לדיון היו פה בדיון. אז זה המצב. עכשיו תראו, אני, לסיכום באמת מבקש מכם כמה דברים; אחד, אנחנו נקיים ישיבה לגבי חסמי עלייה באזורים מסוימים בעולם. היא תהיה ישיבה מצומצמת יותר. אני מספר גם לנוכחים שהייתה אמורה להיות ישיבה לגבי אומנים עולים בשבוע שפרצה המלחמה ומאז כמובן, עם שר התרבות והספורט. ואנחנו נחדש אותה עכשיו, כי בסך הכל חוזרים לאיזושהי שגרת חירום כזאת או אחרת. אני יותר ממבקש בקצב מהיר בנושא הקרן לעסקים – תניעו את זה. זה מתחת לידיים שלכם. בהשקעה קטנה עם תועלת גדולה. ממש. ממש אנשים משוועים לזה. הנושא של נעל"ה, זאת פנייה שלנו. אם תוכלו לעשות את זה עם "אופק" אני חושב שזה יכול להיות עוד אחד מסל הפתרונות כחלק מהדברים. ובנושא של המדענים, אני מצפה, ואני אומר את זה גם ברמת ממשלה, התוכנית של המדענים העולים הקיימת – בסדר, זה לקיים – אני מצפה עכשיו לנצל את ההזדמנות הזאת. הייתה פעם החלטת ממשלה, לדעתי היא עברה ב-2011 או 2011, גדעון סער כשר חינוך היה שותף לה, של השבת המוחות. אני מצפה לייצר איזשהו מנגנון כזה נוכח הפוטנציאל ממוסדות המחקר והאקדמיה הבינלאומיים הכי טובים בעולם, שיושבים שם הרבה מאוד חוקרים, שחלקם זה ישראליים שיכולים להיות תושבים חוזרים, וחלקם הם פוטנציאל לעלייה. חבל שנפספס את זה. זאת הזדמנות שתהיה השנה. יכול להיות שבשנה הבאה, כשיהיה שקט, אתה יודע, כשמוציאים את העצם מהגרון כבר כולם שוכחים שפעם היה. אני מתנצל, חברת הכנסת מזרסקי, שלא נתתי לך לדבר, אנחנו פשוט חייבים לסיים. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:58. << סיום >>