פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 15/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 294 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ה' בשבט התשפ"ד (15 בינואר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024. 3. הצעת הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אופיר כץ נעמה לזימי סימון מושיאשוילי משה סולומון חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אליהו רביבו אלון שוסטר מיכל שיר סגמן נאור שירי חברי הכנסת: אלמוג כהן יסמין פרידמן מוזמנים: שחר גינת – ייעוץ כלכלי לשכת השר, משרד האוצר יורם מצלאוי – סגן המנהל הכללי, משרד האוצר אורלי שיף – עוזרת ייעוץ משפטי חקיקה, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים רמי יצקן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים יעל אסיף – עוזרת ייעוץ משפטי, רשות המסים אפרת אורן – עוזרת ראשית ייעוץ משפטי, רשות המסים אלישיב ממן – רשות המסים נירה שפק – חברת כנסת לשעבר אייל שמואלי – ראש מועצה מקומית כפר ורדים דינה סבן – רו"ח, מועצה אזורית שדות נגב ערן דורון – ראש מועצה אזורית רמת הנגב אבי נוימן – יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל ירון גינדי – נשיא, לשכת יועצי המס רועי כהן – נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אלי מנטבר – חבר הנהלה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים שחר סומך – אשת צוות במשרד מ"מ יו"ר ההסתדרות, ההסתדרות החדשה ישראלה מני – סמנכ"ל כלכלה ומסים, איגוד לשכות המסחר הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי ליאת נויבירט – לשכת עורכי הדין רוביק דנילוביץ – ראש עיריית באר שבע יורם מועלמי – יושב ראש מפלגת העצמאים נוגה בן פרז – ניצולים נובה, חיילים, עצמאים אילן זגדון – עצמאים, באר שבע רוני הורוביץ – בעלת עסק מגבול הצפון, פורום העצמאים והפרילנסרים ניצה – משפחות החטופים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני רוצה לחבק את קרובי החטופים שנמצאים כאן. עמנואל בלונקה, אחיינית של חנניה, בקשה. << אורח >> עמנואל בלונקה: << אורח >> היי, בוקר טוב לכולם. אני עמנואל, אחיינית של חנניה בלונקה שהיה בפסטיבל נובה. במשך 90 ימים הוא היה בגדר נעדר, אבל אז שינו את הסטטוס שלו לחטוף. אני מבינה שאתם לא מתייחסים אלינו כי הייתי פה בשבוע שעבר, העליתי הרבה מאוד דברים ושום דבר לא יצא מזה. הרגע יצאתי מוועדת חוקה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה שהוזמן לא הגיע. זה פשוט לא הגיוני שהוא אמור להיות שם בשביל לשמוע דברים והוא פשוט לא נמצא שם. אימא שלי ישבה איתו לא מזמן במשך שלוש שעות והוא הבטיח שהוא יטפל במשפחות, שהוא יעזור, אבל הוא לא עזר. מה הוא עשה עד עכשיו? כלום. יש לי שני הורים עצמאיים. הוועדה הזאת מתכנסת בעיקר על אנשים כמוהם שמשלמים מסים ברף נורא נורא גבוה. זה נראה לי לא הגיוני שמה-7 באוקטובר הם לא עובדים, אין להם הכנסות. זה לא מעניין פה אף אחד. אם הם היו עושים עסקאות במהלך כל הזמן הזה ועובדים, לא נראה לי שמישהו פה היה אומר להם: "קחו את הכסף שלכם, אל תשלמו לנו מסים, תשמרו את זה בבית כי יש מלחמה ואתם צריכים את זה". הייתם לוקחים מהם מסים כמו שצריך. הם כבר מעל 100 ימים לא עובדים. לאף אחד פה לא אכפת, אף אחד לא עוזר להם. אני תלמידת כיתה י"ב, אני אמורה להיות עכשיו בבית ספר כמו כל החברים שלי וללמוד, לגשת לבגרויות. אני פשוט לא עושה את זה כי אני נמצאת פה. אני לא מבינה למה אני צריכה לבוא שבוע אחרי שבוע, לזעוק את הזעקה של המשפחה שלי ושל שאר המשפחות ושזה ירגיש כאילו אין מענה. לפחות הייתי מפסידה לימודים ומישהו היה מקשיב ועושה עם זה משהו. ההורים שלי לימדו אותי דבר נורא חשוב בחיים: לחשוב פשוט, שכל דבר באמת פשוט. אם מישהו היה מקשיב לתצפיתניות, לא היינו נמצאים פה, ואם מישהו היה נותן לאבא שלי לגשת לחומרים, כנראה שהמצב היה שונה לגבי דוד שלי כי הוא מחפש אותו כבר מתחילת המלחמה ביחד עם הצבא ועם כל מי שאפשר. גם פה יש מקרים פשוטים ויש מקרים חריגים שצריך לטפל בהם בדחיפות, לענות, אבל זה לא קורה. צריך להתכנס, לעשות דיון, להחליט ולסיים. זה לא הגיוני שאנחנו מעל 100 ימים ושום דבר לא קורה. ההתעללות בנושא הכלכלי של המשפחות היא פשוט בזויה, זה פשוט לא הגיוני. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. איתי סיגל, בקשה. << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> בוקר טוב, אני אחיין של קית'. קית' נשוי לאביבה ששוחררה לפני 50 יום. למרות שאביבה שוחררה, אביבה עדיין שם עד שקית' לא יחזור. אביבה לא מסוגלת לחיות, היא יודעת מה קית' עובר כל יום ויום. הבקשה שלי אליכם היא לעשות כל דבר שאפשר בשביל להחזיר את קית' מחר, אין לו כבר זמן. אני לא מבין מדוע אנשים שיושבים ועובדים פה מצפים מהעם שלהם להיות גיבורים, מצפים מהעם לעשות את מה שנדרש בעת מלחמה, לשנס מותנים, אבל הם בעצמם לא מוכנים לעשות את הצעדים האלה. כל פעם שאני בא לפה הדבר היחיד שאני מבקש זה שתמלאו את התפקידים שלכם. מה התפקיד שלכם? להיות המצפן המוסרי של המדינה, להיות מנהיגים. לצערי, אני לא מרגיש שיש פה מצפן מוסרי בהחלטות, בעדיפויות, ואני גם לא רואה שיש פה מנהיגים. אני לא רואה פה אנשים שמוותרים קצת אחד לרעהו, מוותרים בשביל מטרה משותפת. אני רואה פה אנשים עם אגו ענק שחושבים רק על עצמם, לא חושבים על הכלל. אני באמת מבקש שתיקחו דוגמה מהעם שלכם, שתיקחו דוגמה מהעם המדהים הזה שעושה הכל כרגע בשביל לשרוד, שפשוט מוביל את המדינה הזאת. זה בסדר להגיד "טעינו", זה בסדר להגיד "לא היינו בסדר עד עכשיו", אבל להמשיך ככה זה פשוט עוול. זה עוול לנו, זה עוול לשאר האזרחים במדינה הזאת, וזה עוול לדוד שלי ולכל שאר החטופים והחטופות, בטח לחיילים שמגינים על המדינה הזאת ולמשפחות השכולות. זה לא הגיוני שצה"ל עושה את העבודה שלו והממשלה מתוסבכת עם מחלת הבירוקרטיה שלה. גם אני הייתי לפני חודש וחצי בדיון המהיר בוועדת חוקה, חוק ומשפט, כשהנציגים של יוסי אמרו שהוא יגיע. הוא קיבל חודש וחצי ולא הגיע - זה לא הגיוני. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יזהר ליפשיץ, בקשה. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> שלום, אני הבן של עודד ליפשיץ שחטוף בעזה. אנחנו סגרנו 100 ימים בלי היקירים שלנו שנמצאים בשבי. כבר מתחילה להיות סיטואציה שבה לא ברור מי נמצא בשבי, האם אנחנו, הם או כולנו. אנחנו לא מצליחים לפצח את הנוסחה של מה המחיר להחזרת החטופים. לכל דבר יש מחיר. שכל אחד יחשוב מה המחיר שהוא מוכן לשלם בשביל להחזיר את החטופים. כמה חיילים אנחנו מוכנים להקריב למיגור חמאס? 100? 1,000? 2,000? יש מחיר, רק שיש משהו הגיוני ויש משהו שהוא לא הגיוני. לנו יש תחושה שתמחרו אותנו זול מידי. אנחנו אומרים להחזיר אותם עכשיו בכל מחיר. לא מה הכי טוב אסטרטגית, לא מה הכי טוב כלכלית - בכל מחיר. המשפחות מתפרקות. העם שבוי של המשפחות, והמדינה שבויה של השבויים. ביום שאחרי נצטרך לשלם הרבה הרבה יותר רק בשביל הרעיון הזה שלא החזרנו את אלה שיכולנו להחזיר חיים, לא בארונות, כי בארונות אפשר גם בעוד שנה. כולנו קצת פספסנו שהגענו ליום ה-100. אי אפשר לתקן רוורס. את מה שלא עשינו עד היום אי אפשר לעשות כי מי שכבר לא בין החיים לא יחזור או יחזור בארון. את מי שבחיים, ואנחנו רואים תמונות ואנשים, עדויות שהחמאס שולח במלחמות הפסיכולוגיות שלו, צריך להחזיר משם. חלקם במצב נוראי, חלקם במצב יותר טוב. את אלה שחיים להחזיר עכשיו. למלחמה יש שתי מטרות: מיגור החמאס והחזרת חטופים. שתי המטרות איכשהו התנגשו. מיגרנו הרבה בחמאס, נמגר הרבה בחיזבאללה בצפון, נמגר בחות'ים, באיראנים, במצרים, בפילדלפי, אבל את החטופים אנחנו רוצים מיד. זה לא עולה מתוך הכנסת, כי הוויכוח הפוליטי נשאר, ויכוח הכספים נשאר, והוויכוח בינינו נשאר. לנו נגמר הזמן. בדיוק דיברתי פה עם מישהו שאמר: "עד שהחטופים לא חוזרים אני לא פותח את העסק". אנחנו בשבי של חיזבאללה, בשבי של החמאס, בשבי של השבויים שנמצאים בשבי. הם סובלים שם בפנים ואנחנו כולנו מתפרקים. אנחנו עושים כאילו אנחנו מתפקדים, וטוב שכך, אבל בפועל אנחנו לא מצליחים לתפקד. אני מבקש מכל מי שיכול להצטרף למחאות ולהשמיע את קולו, לפעול בכל מקום שהוא יכול להשפיע כדי להחזיר את כולם עכשיו, כשהמחיר, לצערי, הופך להיות כל מחיר אחרי 100 יום. אם לא הצלחנו להתמקח 100 יום, כנראה שלא נצליח גם ב-50 הקרובים. אנחנו כמעט מכריעים, כמעט נוגעים, ואז הופ, חסרים לנו עוד 10 שמתו בשבי ואנחנו מתפרקים פה מבכי. תודה רבה. << אורח >> ניצה: << אורח >> אני אימא של טל שוהם. ב-7 לאוקטובר נחטפו שבעה מבני משפחתי, כאשר שלושה מהם נרצחו. אני לא אראה לכם את כל השבעה, אני אראה לכם את הכי קרובים לי, שזה טל, עדי ושני הנכדים שלי. כמו שאמרו חבריי, היום זה היום ה-101. אני לא נושמת 101 יום. זה לא עניין עכשיו לנצח את החמאס, זה להחזיר עכשיו את החטופים. אנחנו כבר לא מבקשים, אנחנו דורשים שתדאגו שתהיה עסקה. אל תחכו לקבל עסקה, אלא תהיו אמיצים ותביאו עסקה שאומרת שכולם חוזרים הביתה, כל החטופים, לא קטגוריה אחת כן וקטגוריה אחת לא. אנחנו רוצים אותם עכשיו, ואנחנו רוצים אותם בריאים ושלמים. אתמול פרסמו תמונה של שלושה חטופים. אתמול בלילה לא נרדמתי כי שניים מהחטופים הם מקיבוץ בארי. אחד מהם זה ממש שכן של הבן שלי שנחטף. אם יראו את התמונה של הבן שלי, אני אקרוס, אני חושבת שאני לא אעבור בכלל את הלילה. אני דורשת מכם להציע עסקה ולהחזיר את כל החטופים הביתה בריאים, כי בכל יום שעובר יהיו עוד כאלה שלא יחזרו חיים. אני שילמתי מחיר בכך שהאחיין שלי נהרג ב"צוק איתן", שני קילומטר אווירי מהבית, בח'אן יונס. אין לי כוח לשלם מחיר נוסף, אני לא מעוניינת. הנכדים וכלתי לא יכולים להשתקם עד שאב המשפחה שזה הבן שלי לא יחזור. אני ממש לא מבקשת, אני דורשת שתעשו את זה. תהיו אמיצים ותגישו הצעה כדי שכל החטופים יחזרו. אנחנו לא יכולים להמשיך לספור את הימים. לא מספיק שהחטופים ששוחררו היו 50 יום בשבי, עכשיו כבר עברו 50 ימים נוספים. היינו בטוחים שיעברו כמה ימים ומחזירים את כולם. באיזו מדינה אנחנו חיים? זו מדינה מתוקנת שילדה בת שלוש צריכה לחגוג יום הולדת עוד שבועיים כשאבא שלה בשבי? איפה אנחנו חיים? אני ממש דורשת שתעשו הכל ותדאגו שכל החטופים יחזרו עכשיו הביתה בריאים ושלמים. לנו אין זמן. המשפחות שלנו מתרסקות. בכל רגע ביום שאתם יושבים תזכרו את התמונות שלהם, כי זה יכול היה להיות כל אחד מכם. הם דפקו אצלנו בדלת. יכול להיות שאם לא הייתה המסיבה הם היו מגיעים לתל אביב ולירושלים. זה יכול היה להיות הבן שלכם, האח שלכם, האבא שלכם, הסבא שלכם. בכל רגע שאתם נושמים תסתכלו על הנכדים שלי ותראו שאבא שלהם איננו. ילדה בת שלוש שצריכה ללמוד שירים בעברית למדה לספור בערבית. באיזו מדינה אנחנו חיים? ילדה שגמולה מגיל 10 חודשים עושה פיפי במכנסיים. הכלה שלי שהיא פסיכולוגית לא מסוגלת לנשום כי החצי השני שלה איננו. אני דורשת מכל חבר כנסת ומכל מי שכאן: א', שזה לא ירד מסדר היום, וב', שתחזירו אותם הביתה בהקדם. תודה. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> כמה כסף יעלה להחזיר חטופים? יש לזה מחיר? אנחנו כל שבוע באים וכולם מקבלים אותנו, מקשיבים, ויש חמש דקות של כאב. כל המדינה הזאת בהפרעה וחטופה. כמה כסף שווה כדי להחזיר את השפיות למקום הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל כסף שבעולם, מה השאלה בכלל. אין פה אחד ליד השולחן הזה, בוודאי בכנסת, שיחסוך באיזה שהוא כסף. הלוואי וזה ייגמר בכסף. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> אני שומע פה שחסר כסף כדי להחזיר את השפיות לעסקים. אנחנו ביום ה-100. אנחנו רוצים להחזיר את החטופים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העסקים מתמוטטים. אנחנו יושבים היום לדון על פיצוי שהם יקבלו בנובמבר-דצמבר. לכל כסף שבעולם כדי להחזיר את כל החטופים כל אחד יסכים, לא מעניין כמה זה. הלוואי וזה היה כסף, אבל אנחנו דנים פה בחיות אדם. << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> לפעמים זה גם לא כסף. לבן דוד שלי יש שני עסקים. אבא שלו בעזה ובת זוגו בעוטף. שניהם לא יחזרו לחיים שלהם עד שדוד שלי לא יחזור, עד שלא תחזור קצת שפיות למדינה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא שאל כמה כסף. << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> אני מוסיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא שוכחים את זה לרגע, ואני מדבר בשמי ובשם החברים שלי. בכל דבר שיצטרכו לעשות אנחנו תומכים, זה הרי ברור. אתם הרי נפגשים איתנו בנפרד ועם הסיעות. הכאב עצום, מה יש פה לדבר בכלל. תודה רבה לכם. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023, הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראה שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024, והצעת הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> אני אסקור את התקנות מלמעלה. אני רוצה להתחיל בלהזכיר את התקנות הקודמות שהונחו בפני הוועדה. בחודש אוקטובר הונחו תקנות לאזור מיוחד של 0 עד 40 שכולל את מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש ולכיש. בנוסף, אחרי דיון בוועדה ושיח יחד עם פיקוד צפון, הוספנו את יישובי קו העימות בנוסף לרמת הגולן, צפון ודרום, על פי העדכון של המגבלות שחלו שם בחודש אוקטובר והועלו על ידי פיקוד צפון. מונחות כרגע תקנות לגבי נובמבר ודצמבר יחד. המצב בצפון ממשיך כפי שהוא היום. כשפנינו לפיקוד צפון נאמר לנו שהמגבלות באזור הצפון בחודשים נובמבר-דצמבר חלו באופן זהה, למעט הסרת חסימת כבישים בסוף חודש דצמבר באזור דרום רמת הגולן, לכן הדבר הזה נכנס מלא מלא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קצרין לא בפנים, נכון? << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> קצרין בפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאוקטובר? << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> מאוקטובר. כמובן שגם לגבי היישובים הקונקרטיים שבהם חלו הגבלות בחודש אוקטובר והגיעו לכאן בשבוע שעבר התקבל עדכון. לגבי הדרום המצב קצת יותר מורכב. על חודש נובמבר אנחנו נותנים פיצוי כפי שהיה בחודש אוקטובר ל-0 עד 40, וזה כולל את מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש ולכיש. מכיוון שהבנו שהאירוע מה-7 באוקטובר הוא אירוע בממדים שמדינת ישראל לא הכירה, אירוע חריג מאוד, וההשפעות שלו צריכות להימדד יותר משלושה שבועות מיום קרות האירוע כי להשלכות שלו, בוודאי ההשלכות הכלכליות, יש השפעה מצטברת וממושכת על יכולת הפעילות של העסקים לטווח ארוך, הבאנו בחשבון את כל התקופה, כלומר הסתכלנו על נובמבר ודצמבר יחדיו. נכנסו אזורים שבהם היו לפחות חצי מהתקופה של אוקטובר ונובמבר הנחיות כתומות והנחיות צהובות, שזה אומר מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש ולכיש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה הפרמטר היחיד? האם הנחיות פיקוד העורף הן הפרמטר היחיד? << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> ככלל, על סמך מבצעים קודמים, אנחנו מסתמכים רק על הנחיות פיקוד העורף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פה זה לא מבצעים קודמים. << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> באזור הצפון, ששם הייתה אנומליה בין הנחיות פיקוד העורף המקלות לבין ההנחיות שניתנו על ידי הצבא בשטח, ניתן פיצוי מלא. הארכנו את המתווה הכלל ארצי גם לחודש דצמבר, לכן עסקים שלא נכנסים ולא נכללים בתוך התקנות האלו יקבלו את המענה על פי החוק במתווה הכללי. על פי הנחיות פיקוד העורף, מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש ולכיש היו ברובם ירוקים לאורך כל חודש דצמבר, לכן לא מצאנו הצדקה לתת לאזורים האלה על חודש דצמבר. הבעיה הייתה שנתקלנו בקושי תפעולי, כשהקושי התפעולי נובע משני טעמים: אחד, הדיווח על פי תקנות מס רכוש הוא דיווח דו-חודשי, כלומר לחודשים נובמבר ודצמבר, לכן הפיצול בין החודשים במתווה הארצית ובתקנות היה מקשה מאוד על המערכת מבחינה תפעולית, היה מייצר המון המון בעיות, ושניים, המתווה הכלל הארצי שהוארך עד סוף חודש דצמבר מתייחס לכלל התקופה, כלומר מחשב את הפיצוי עבור חודשים נובמבר ודצמבר יחד, לכן אם לא היינו מחריגים את זה היה ניתן כפל פיצוי עבור חודש נובמבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על פי בקשתכם זה היה. << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> כדי לטפל בקשיים האלה אנחנו מאריכים את התקנות עד חודש דצמבר עבור 0 עד 40, ומחילים מקדם של 0.61 שיביא בחשבון פיצוי מלא עבור חודש נובמבר. עבור חודש דצמבר הפיצוי יינתן אקוויוולנטי למתווה הכלל ארצי. התקנות האלו התעכבו בגלל הצורך להביא מקור. העלות של התקנות האלו מוערכת בחצי מיליארד שקל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה המקור? << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> אנחנו צופים שנצטרך להגדיל את קרן הפיצוי כך שיתבצע "פלאט" בממשלה על מנת לממן את הוצאות התקנות האלו. בנוסף, מונחות בפני הוועדה תקנות נוספות להארכת הוראת שעה עבור חמישה יישובים שבהם התבצע פינוי בפועל על פי הוראות הצבא ומערכת הביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יישובי ספר? << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> יישובים שהם לא יישובי ספר שאנחנו מגדירים עכשיו בהוראת שעה כיישובי ספר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד מתי אתם מגדירים אותם? << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> עד סוף הפינוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שמות היישובים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צוחר, בני נצרים, נווה, דורות וברור חיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורים, גבולות וצאלים לא נמצאים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הם לא פונו בהחלטת ממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרת שאתם חושבים על פתרון בפעם שעברה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו עדיין מנסים לחשוב על משהו. הצלחנו למצוא פתרון לחמשת היישובים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, למה שלושת היישובים האלה לא נמצאים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מבינים את הבעיה מבחינת המועצה, אבל היישובים האלה לא פונו בכל החלטות הממשלה שהיו. החמישה יישובים פונו בהחלטות הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי שלושת היישובים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הם פונו בהחלטה של ראש המועצה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי אי אפשר להישאר שם. במקרה הייתי שם וראיתי ששגרת החיים שם לא קיימת. קריית החינוך היא במגן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין לנו דרך מעבר למה שהצלחנו. אנחנו עדיין מנסים לחשוב על פתרונות גם לשלושת היישובים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, בקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כולנו הקשבנו כאן לאיתי סיגל. אני הקשבתי לו והתביישתי. מה הוא אמר בתור בן למשפחת חטופים שעובר גיהינום כל יום? הוא אמר: "מה שאני מבקש מכם זה להיות עם מצפן, להיות מנהיגים, לשמש דוגמה אישית כמו שאנחנו, הציבור, משלם מחיר בימים אלה". והנה אנחנו כאן שבועיים אחרי תחילת השנה דנים על מתווה פיצויים לחודשים נובמבר ודצמבר. אנשים פנו מהבית, הפסידו את רכושם, אבל הפיצוי שלהם מתעכב. מה התרחש בממשלה שלנו אתמול בלילה? התקוטטות רבתית על מי מצליח לקבל יותר כספים קואליציוניים, על איך מלבינים את ההחלטה של שנת 2023 ולוקחים את כל הכספים הקואליציוניים ומכניסים אותם לבסיס התקציב. התקציב החדש, המהודק בכאילו, שמכניס את כולנו לבור של כמעט 7% גירעון - זה 2% מעבר למה שהיינו צריכים להיות כשחברות הדירוג מסתכלות עלינו – יגיע לפה. אדוני היושב ראש, אתה יודע שלפי החוק שהעברת ועדת הכספים תוכל להציע לשר האוצר, שמתקשה למלא את תפקידו, לצערנו הרב, כי הוא לא מבין את גודל האחריות שיש עליו, הצעת תקציב חדשה. הצעתי לסדר שכבר נתחיל לשבת על הצעת התקציב החדשה שתבוא מידך כיו"ר ועדת הכספים. יש לנו פה את הנציגים של העסקים הקטנים, של המילואימניקים שלא גומרים את החודש, אבל בממשלה חוגגים. אני מציעה שנראה להם דוגמה אישית ונכין תקציב ראוי לעם הזה, תקציב שיראה דוגמה אישית להידוק חגורה מצד הממשלה, כלומר סגירת המשרדים המיותרים והשרים המיותרים, ושינוי בסדרי עדיפויות, בדיוק כמו שהם הפכו את החיים שלהם, כמו שהילדים שלי הפכו את החיים שלהם והלכו לצבא מעל ל-80 ימים, כמו משפחות החטופים וכל הציבור שעשה. נכין תקציב אמיתי כך שצורכי הלחימה, הלוחמים, העורף, המפונים יהיו בעדיפות ראשונה, לא הכספים הקואליציוניים, לא הקצבאות שהגנבנו בשנת 2023, לא הקיצוץ בבריאות, ברווחה, בבריאות הנפש, בחינוך הממלכתי. מה שעוד נראה בתקציב הזה הוא חזון לטווח ארוך למדינה שמתמודדת עם הוצאות ביטחון, כלומר שוויון נטל, חוק שירות ישראלי שבו כל הציבור במדינת ישראל, לא משנה מאיזה מגזר הוא, יתחייב לשירות לאומי או לשירות צבאי, והדבר הנוסף הוא מנועי צמיחה, לשים כספים שיכניסו לנו כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נאור, בקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשאני פתחתי את הצעת התקציב, מה גיליתי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזו הצעת תקציב? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במה שהופץ, בחוברת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו הצעת מחליטים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהצעה הכניסו את אשקלון, אבל בסעיף 4 כתוב שמפחיתים את התקציב המיועד למסלול המענקים שניתן לפי חוק לעידוד השקעות הון ביחס לשנת 2024 והלאה והוא יהיה רק למפעלים חדשים או למפעלים קיימים שמגדילים ב60% את השטח שלהם. אנחנו ישבנו פה וניהלנו דיון על איך אנחנו מעודדים את המפעלים, על איך אנחנו מעודדים את העסקים גדולים באזורי תעשייה, בו בזמן שנציג האוצר ידע לפנינו שהוא כתב תקנה שמקצצת לגמרי את הסעיף. לא רק שאשקלון לא תקבל - אף אחד לא יקבל, וגם מי שיקבל יקבל הרבה פחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף יש בתקנה השנה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מקצצים אותה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 30% פחות מ-2022. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין לנו עכשיו דיון על התקציב, יש לנו דיון על לשלם פיצויים לאנשים. על התקציב יהיה דיון. מה אתה חושב, זה יעבור ככה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני אמר שהוא יטפל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אמרתי כלום. הדיון עכשיו הוא על תקנות שלפי דעתי הגיעו באיחור רב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חודש וחצי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אימאן ח'טיב יאסין, בקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון שאנחנו דנים עכשיו על התקנות של הפיצויים, לא על התקציב, אבל חשוב לי להעלות את מה שמתרוצץ בימים האחרונים לגבי התקציב של החברה הערבית. אנחנו יודעים בוודאות שיש הרבה גורמי מקצוע והרבה אנשים בתוך הממשלה שחושבים שזאת טעות אחת גדולה וגמורה לקצץ לחברה הערבית. יש לנו קיצוץ של 20%. אנחנו לא רוצים לחכות שיבוא התקציב ואז נדבר על איך לתקן. החברה הערבית נמצאת לאורך עשרות שנים במקום מאוד נמוך ומוחלש. עם הצעד הזה נרד למטה יחד עם כל החברה הישראלית. כבודו, אתה יושב ראש הוועדה, יש לך סמכות, יש לך כוח. יושבים אנשים נבונים משני הצדדים שמבינים את גודל הדבר שהולך לקרות. אסור לתת לזה לקרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים איתך. אני חושב שלא צריך לפגוע בתקציב של הציבור הערבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> להם קיצצו 15%, כשלכולם קיצצו 3%. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לנו קיצוץ של 20%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אימאן, אמרתי שאני מסכים איתך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מאוד מעריכה, מודה ומקווה שתפעל גם בהתאם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשיגיע לכאן התקציב נתייחס לעניין הזה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צריך להילחם על זה, לא רק להתייחס, כבודו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, בקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להקדיש את המחויבות שלנו להשבת החטופים. אני לא חושב שיש מטרה היום שהיא יותר חשובה. אין לחטופים זמן, אין לנו זמן, אנחנו משפחה אחת, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי להשיב את האזרחים שלנו שנקלעו לאסון הזה, בין היתר גם בגלל הממשלה הזאת. אתה ציינת שהדיון פה הוא על פיצוים, לא על התקציב, אבל אני חושב שאי אפשר להפריד בין שני הנושאים, ואני אסביר מדוע. ב-2 בדצמבר שנה שעברה ראש הממשלה במסיבת העיתונאים הודיע שכל הקמפיין סביב הכספים הקואליציוניים והמשרדים המיותרים זה פופוליזם, שיהיה כסף לכולם. אחרי שבזבזתם חמישה מיליארד שקלים על כספים קואליציוניים והשארתם את כל המשרדים המיותרים בתקציב התוספתי לשנת 2023 פתאום הסתבר שאין כסף לכולם, הסתבר שאפילו בתקציב התוספתי של 2023 אין כסף לפיצויים המוגדלים לעסקים בטווח של אפס עד 40 כך שנאלצתם לעשות קיצוץ רוחבי עוד לפני הדיונים על התקציב השנה, נאלצתם לעשות קיצוץ רוחבי בתקציב 2024 כדי לממן את הפיצויים בנובמבר 2023. אתמול הייתי בסיור באחת מחברות כרטיסי האשראי והוצגו בפני נתוני הסליקה הארציים ולפי אזורים. אני חושב שזו טעות גדולה לבטל את הפיצויים המוגדלים לאזור 7-40 בחודש דצמבר, ואני חושב שזאת טעות גדולה לבטל את מתווה הפיצויים לעסקים החל מחודש ינואר בכל הארץ כי העסקים הקטנים לא התאוששו. יכול להיות שהפגיעה כרגע יותר קטנה מחודש אוקטובר, אבל כרגע העסקים לא התאוששו. אמרו לנו שגם הכספים הקואליציוניים, שזה שישה או שמונה מיליארד שקלים השנה, ושגם 10 משרדים מיותרים זה כסף קטן כי מול הוצאות המלחמה הגדולות אנחנו מגיעים בחיסכון הזה לשמונה, 10 מיליארד שקלים, אבל כנגד זה אתם מקצצים 20 מיליון שקל בסיוע לשכר דירה לגמלאים הכי עניים. 1,000 שקל הם מקבלים סיוע מוגדל בשכר דירה. איך חברי הקואליציה לא מתביישים? 1,000 שקל זה קריטי לאנשים האלה. אני מכיר את האנשים האלה, רובם עולים חדשים שהגיעו בגיל מבוגר ולא הספיקו לצבור זכויות פנסיוניות. אתם מקצצים להם 1,000 שקל ומשאירים 10 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים ומשרדים מיותרים - איפה הבושה? כמובן שאנחנו עוד נדבר על הקיצוץ גם במערכת החינוך וגם במערכת הבריאות. אנחנו חייבים לעצור את הקיצוץ הזה, הוא לא מוסרי, הוא לא ענייני. אני זוכר שחברי הקואליציה אמרו לי פה לפני חודש, "נכון שאנחנו מאשרים עכשיו את הכספים הקואליציוניים ואת המשרדים המיותרים כי אין לנו זמן, אבל בתקציב 2024 לא נאשר את זה". זה לא כסף קטן. אתם בסוף מבזבזים את הכסף לצרכים הפוליטיים, לשימור הקואליציה, ואז לא נשאר לעסקים, לא נשאר למפונים, לא נשאר לגמלאים, לא נשאר למערכת הבריאות. לגבי התקנות, איך הגעתם לממוצע של 61%? אני חושב שהממוצע הנכון הוא בין 80 ל-85 אחוז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מסכים ל-61. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הפיצוי המוגדל הוא בערך 30% ממה שיש בכלל ארצי. אם חודש אחד הוא 100% והחודש השני הוא 70%, הממוצע הוא 85%. << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> אחרי עבודה מאומצת שנעשתה ברשות המסים בהקשר הזה הגיעו למסקנה שה-0.61 מביא לפיצוי מלא עבור חודש נובמבר, ככל שהתקנות יהיו מוחלות באופן מלא, כאשר חודש דצמבר יהיה אקוויוולנטי לפיצוי הכלל ארצי. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לקחו את נתוני האמת של אותם עסקים ובדקו מה הם היו מקבלים אם הם היו מקבלים מענק מחזורים בגין חודש נובמבר ומענק הוצאות בגין חודש דצמבר. צריך להבין שהסיבה שזה יוצא יותר נמוך ממה שאינטואיטיבית זה היה אמור לצאת - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא אינטואיטיבי, זה מתמטי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תגיד לי מי הגיש נובמבר. מישהו הגיש נובמבר? איך אתה יכול לדעת? מה, אתה חושב שאנחנו טמבלים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נתוני אמת הם על פי נתוני מע"מ. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> חד-חודשי הגיש, יש נתונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה טוען שנובמבר זה 100% ודצמבר זה 20%. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לעסקים עתירי כוח אדם ולעסקים אחרים מסלול הוצאות עדיף. הממוצע חושב למי שלא נחשב מסלול הוצאות, לכן - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לראות את החישוב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יש לי עסק במקום הזה, מה אני מקבל על נובמבר ומה אני מקבל על דצמבר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה אנחנו מקבלים במקדם המקסימאלי בהוצאות קבועות? 22% על חודש. זה יוצא חישוב מדויק לחלוטין. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מה עם השכר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> השכר מגולם בתוך המחזורים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש הבדל בין מה שקרה לעסקים בחודש נובמבר לבין מה שקרה להם בחודש דצמבר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בנוסחה הזאת נוצר עיוות כי בסוף גם מי שיש לו בדצמבר ירידה פחותה מ-25% יקבל פיצוי למרות שבמענק הכללי הוא לא היה מקבל פיצוי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה שאתה מחבר את שניהם ביחד אתה גורם לו לקבל פחות בחודש שהוא נפגע הרבה יותר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הבעיה נוצרה בדיווחים דו-חודשיים. בדיווח דו-חודשי אין לנו דרך - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איך עשינו את אוקטובר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם דו-חודשי. אין לנו דרך לפצל. כדי לפצל צריך רואה חשבון או יועץ מס שיכין חוות דעת מה היה בחודש אחד ומה היה בחודש השני, מה שהופך את זה ללא אוטומטי. אין לנו דרך במה שהוא לא אוטומטי. אני לא יכול להגיד שה-61% מתאים לכולם ב-100%, אבל זה הממוצע שמתכנס לרוב העסקים. יש כאלה שיצא להם יותר, יש כאלה שיצא להם פחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה יצא פחות? למי יצא פחות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו רואים עסקים בבאר שבע ובאשדוד שהלכו להוצאות קבועות, לא למסלול מחזורים. לעסקים עתירי תשומות ורווחיות נמוכה לא שווה ללכת - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ופה אתה נותן להם לבחור? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 30% מהעסקים בבאר שבע הלכו בכלל למסלול הוצאות מזכות באוקטובר, לא למסלול מחזורים. למה? כי הם עסקים עם רווחיות מאוד נמוכה שלא שווה להם. הם קיבלו את ההוצאות ויצאה להם תוצאה יותר טובה. עסק שמפסיד כל חודש 100,000 שקל וסגר את העסק שלו באוקטובר, קיבל את כל ההוצאות הקבועות שלו, דבר שגרם לו פעם ראשונה לסיים בלי הפסדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה כאלה יש? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מסתבר שיש הרבה כאלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם אי אפשר להפריד צריך להגדיל את האחוזים. אם אתה אומר שיש כאלה שירוויחו ויש כאלה שיפסידו, אנחנו צריכים לדאוג לאלה שהולכים להפסיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יסמין, בקשה. < דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב, פגיעה בתקציב של האוכלוסיות הערביות היא פגיעה גם באוכלוסיות היהודיות. אם יש פגיעה כזאת חמורה אצלכם, היא תתגלגל אלינו מהר מאוד, בטח ובטח איפה שאני גרה. שלא תחשבי שאת לבד, זה חשוב גם לי. אני רוצה לקחת כדוגמה את באר שבע. לא שר האוצר ולא אף אחד מהיושבים פה היה יכול להמשיך להתנהל בלי לקבל משכורת בחודש נובמבר. זה שאנחנו באמצע חודש ינואר דנים על נובמבר זו בושה. אין לי מושג איך אנשים שורדים, אני באמת לא יודעת, וגם אין לי מה להגיד להם. אני במספרים ובחישובים שלכם לא מבינה גדולה. אני אמנם משתדלת להעמיק, אני שואלת, אני מתעניינת, אבל הבנה עמוקה אין לי. באנשים אני כן מבינה, במצוקות אני כן מבינה, ומה שאני רואה בשורה התחתונה זה ש-60% עלול לרסק עסקים. יש עוד פרמטרים חוץ מהנושא של פיקוד העורף. יש ערים שמושתתות על עובדים שנכנסים מבחוץ. העיר באר שבע מושתתת מאוד חזק על סטודנטים שרק חזרו לאחרונה ולא היו כל חודש נובמבר ורוב חודש דצמבר. יש פה דברים שצריך להסתכל עליהם אחרת, לכן 60% זה לא הגיוני. אתם בכך תרסקו עיר שגם ככה עדיין מתאוששת מהקורונה. בעלי עסקים בבאר שבע עדיין משלמים הלוואות מהקורונה. יושב ראש הוועדה, אני מבקשת שנחשוב על הנוסחה מחדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון, בקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אמיר, כשאמרתם שעשיתם את הבדיקה מול כל העסקים, אני מאמין שזה היה על מה שהגישו. כמה מתוך כל העסקים הגישו? האם 70%, 80%, 99%? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני צריך לבדוק את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר לי שמדובר על כל העסקים, אבל זה לא כל העסקים, יש הרבה שעדיין לא הגישו. יש גם המון שנדחו ואחרי שיערערו הם כן יקבלו. אני לא מדבר על אותם אלה שבתוך השבע, על אלה שבמסלול האדום שעדיין לא קיבלו כספים ויש איזו שהיא בעיה כי לא יודעים לחשב להם. תבדקו גם את הנושאים האלה. אם תבואו ותגידו: "תשמע, 60% מכל העסקים הגישו ו-40% לא הגישו", יכול להיות שהחישוב שלכם לא נכון. כשאתם מדברים על חודש דצמבר, על החישוב הזה, אז יש במערב הנגב יישובים שהם 7 עד 40 שעדיין לא חזרו. אגב, גם בתוך אשדוד יש עדיין מקומות, כמו הגנים והמעונות שלא חזרו כי הם לא ממוגנים. אני מדבר על מעונות היום הפרטיים, על גני ילדים הפרטיים שעדיין לא נתתם להם מענה. ביקשתי שישבו איתם, אבל אני לא יודע אם ישבו איתם. אין להם מענה. לגני גני הילדים הפרטיים אין מענה. מה שהבאתם זה למעונות הסמל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גני ילדים פרטיים זה 75% מגני הילדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק, ולזה אין מענה. גם לגבי הקבלנים אני יודע שלא היה מענה. איפה הסיפור של חברות ההפקות? לחברות ההפקות אין הוצאות קבועות, הן לא מקבלות שום מענה בשום חוק. המענה היחידי שהן מקבלות זה איך לסגור עוד עסק ועוד עסק. גם בתקנות פה אני לא רואה שום מענה. לגבי התיירות - אותו דבר. אמרו שיביאו לנו את התיירות בנפרד, אבל גם שם לא קיבלו מענה ולא יקבלו מענה. הבאתם פה את יישובי הספר הנוספים עד סוף הפינוי. את אשקלון הבאתם עד סוף שנה, נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה פה לא לעשות אותו דבר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי פה זה מתבסס על יישובים שפונו. ברגע שהם חוזרים הם יכולים לעבוד רגיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יש יישובים שלא יחזרו גם עוד שנתיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ככל שהפינוי יוארך גם זה יוארך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא לתת ודאות? << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> התקנות קובעות עד גמר הפינוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה שלא תיתן ודאות ותגיד: "אני נותן או שנה או עד סוף הפינוי, לפי המאוחר ביניהם"? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> האוצר עשה סיור במקומות האלה? ראיתם איך זה נראה שם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עשרות פעמים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים שאי אפשר. << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> הבסיס שעליו התקנות האלו נשענות זה הפינוי עצמו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל גם כשהוא יחזור מהפינוי הוא לא מיד פותח. למה שלא תיתן את האופציה עד סוף שנה או עד שחוזרים מהפינוי? << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> ואם יסתיים הפינוי עוד חודש? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז יש לו ודאות. נראה לך שעוד חודש הוא חוזר לשגרה? << אורח >> יורם מצלאוי: << אורח >> הנימוק נשען על הפינוי בפועל, כי יש המון ישובים אחרים שיכולים לטעון את אותו דבר. היכולת שלנו לאבחן את הישובים האלה היא על ידי כך שבישובים האלה ניתנה הוראה מפורשת של הצבא לפנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני פחות מסכים איתך בעניין. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רשום בחקיקה שזה עד לסיום תקופת הפינוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פעם שעברה דיברנו פה על עוסקים פטורים. אני לא מדבר על הסכום של 4,200 שקל שסוכם, אני מדבר על כך שצריך לשלם את זה, שצריך להתחיל לשלם לעוסקים הפטורים, לא להתעכב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מקבלים ביקורת מאוד מאוד קשה על העניין הזה. אנחנו לא מדברים על הסכום, על הסכום הייתה הסכמה, אני מדבר על כך שצריך שהם יקבלו את זה מיד. לא ייתכן שיש נשים יחידניות שהן רעבות ללחם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לקחנו את מה שאמרתם, טיפלנו, והיום כולם יראו את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיכל שיר, בקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. אני אפתח ואומר שהמטרה של כולנו זה שהעסקים יחזרו לעבוד ושאף אחד לא יצטרך פיצוי ולא יצטרך כסף מדינה. המטרה שלנו היא כמו שלכם - שהמשק יחזור כמה שיותר מהר, אבל עם זאת, אדוני היושב ראש, יש הבדל בין קו ביטחוני לבין קו כלכלי. אנחנו מבינים שהצבא הוא זה שקובע מתי חוזרים, איך חוזרים, אבל עדיין יש הבדל בין סכנת חיים לבין העובדה שיש ירידה בכוח הקנייה כי חלק חזרו, חלק לא חזרו, ולחלק ייקח עוד זמן. אנחנו רואים איך חצי מהיישובים של האזור לפעמים מפונים, אנחנו רואים איך נתיבות ואופקים לא מוכרים את אותן הכמויות. יש עיוותים, למשל, בין אשקלון לבין נתיבות. המרחק שלהם הוא אותו מרחק בדיוק, אם אנחנו מסתכלים על המפה, אבל לאשקלון יש פיצוי מלא ולנתיבות יש פיצוי חלקי, מה שמאוד משפיע על האנשים בפועל. זה לא משנה מה החליטו בהיבט הביטחוני, אנחנו רואים שהלכה למעשה האזור עצמו מפונה. אם אתם צודקים ואין פגיעה בעסקים, לא אמורה להיות בעיה, אנחנו לא נראה ירידה. אם בן אדם לא נפגע, הוא לא זכאי, בזה תם הטקס, נגמר הסיפור, אבל אם בן אדם כן נפגע, כשבמקרה אותו אדם יושב באופקים, מה הבעיה שהוא יקבל את הפיצוי? אם זה דיפרנציאלי ובדיעבד, למה כל החתכים והקווים האלה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> והאם הפגיעה בדצמבר מהותית או שונה מהפגיעה בנובמבר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חמד, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשקראתי את הצעת המחליטים על התקציב ראיתי שמקצצים 15% מהתכנית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יהיה דיון על התקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע, אבל חשוב מאוד להעלות את זה לפני שמגיע התקציב. כולם מגיעים לדרוזים, כולם מדברים עם הדרוזים, כולל מנכ"ל משרד ראש הממשלה שפגש אותם רק בשבוע שעבר, וכולם מבטיחים הבטחות, אבל כשאתה קורא שמקצצים 15% מתקציב שאמור לעבור ב-2023, לא עכשיו, אתה אומר: "אז למה כל ההבטחות, למה להגיע, למה לבקר, למה לתת הרגשה טובה לראשי רשויות, לתושבים"? אתה רואה שמשרדים מיותרים לא מקצצים. שמעתי בדרך שמעבירים את המשרד לשוויון חברתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סגרו אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> העבירו אותו למאי גולן, לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך מאי גולן תתמודד עם העומס? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מוכן להתערב עם כל חבר כנסת אם הוא יודע כמה שרים יש במדינת ישראל. כשאני שואל שרים, הם אפילו לא יודעים מה התקציב שלהם, אם יש להם בכלל תקציב. התקנות מגיעות חודש וחצי אחרי. כשביקשנו שיביאו לנו את התקנות אמרו לנו שיש סיבות טכניות. רק בשבוע שעבר הם הודו שאין מקור תקציבי. אם לא היה מקור תקציבי לתקנות, הם היו יכולים לחסוך לנו את החודש וחצי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המקור התקציבי נולד בשבוע שעבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאמרו לנו. אם זה רק היה העניין של המקור התקציבי, הם היו צריכים לפני חודש וחצי לקצץ קיצוץ רוחבי של אחוז אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, בתור אופוזיציה זה בסדר, אבל האמת היא לא כזאת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האוצר דיבר על מקור תקציבי. באוצר משקרים? יכולנו לחסוך לאנשים - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> העובדה היא שב-2023 לא היה מקור תקציבי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יכולנו לחסוך את כל הסבל. שמעתי פה את אמיר אומר שמסיבות תפעוליות-טכניות הם לא מביאים את זה. רק בשבוע שעבר גילינו שהסיבה היא מקור תקציבי. היינו צריכים להביא את זה לפני חודש ולעשות את סגירת המשרדים המיותרים וביטול הכספים קואליציוניים. יכולנו לעשות את זה בתקציב 2023. אם מדובר במקור תקציבי, איך כשהעברתם את תקציב 2023 לא הבאתם את זה? אתם יודעים שהתקנות היו צריכות לבוא לאישור בתחילת דצמבר. הבנתי ש-7-40 בדרום לא מקבלים מלא. המלחמה בצפון זה לא רק קו עימות, זה לא רק 1-5. כל הצפון במלחמה - אנשים לא מגיעים, לא קונים, אנשים לא מתנהלים רגיל. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> הצפון מקבל מלא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע. מה שקורה היום בצפון זו הפקרות של הממשלה - התושבים עזבו את הבתים שלהם, כשהממשלה עדיין לא החליטה אם היא נכנסת למלחמה או לא נכנסת למלחמה, היא מסתמכת על מדינות אחרות שיפתרו את הבעיה. או שהממשלה החליטה לוותר על הגליל, או שלממשלה אין את היכולת להחליט. חבל שאנחנו במצב כזה בצפון. אדוני היושב ראש, עברתי על התקציב, על מה שנמצא באתר הכנסת. זו בושה של תקציב, וחבל שמביאים תקציב שכזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האמת היא שלא היה דיון על מקור תקציבי. לי לא אמרו מילה וחצי מילה בעניין הזה. היו ויכוחים אחרים לגמרי. אמיר צודק שהיו בעיות טכניות. היה ויכוח על ה-40 קילומטר, היה ויכוח משפטי, והיה ויכוח על פרטים טכניים. המקור התקציבי נולד לפני שבוע או שבוע וחצי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא היה לפני זה. אם הייתי יודע לפני חודש וחצי על מקור תקציבי, הייתי הולך לאנשים והייתי אומר: "בואו נפתור את זה". לא זאת הייתה הבעיה, הייתה בעיה הרבה יותר קשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חצי מיליארד שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתקציב התוספתי של 2023 לא מצאו חצי מיליארד שקל לפיצויים לעסקים, אבל מצאו חמישה מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הכספים הקואליציוניים זה לא כסף תוספתי, סתמי, זה הולך לפעילויות של תנועות הנוער, של עמותות. ולדימיר, אתה חוזר על אותם דברים כל הזמן. מיותר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שוב אתה משתמש במילה "מיותר" לא בקונטקסט הנכון. מיותר זה השר עמיחי אליהו מהמפלגה שלך, מיותר זה הכספים הקואליציוניים. הנתונים שולדי נותן הם לא מיותרים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש לנו שיח לגבי המשרדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת שוסטר, בקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לגעת בסוגיית היישובים שהם ספר אבל הפלא ופלא לא נכללים כספר. יישובי ספר הם יישובים שנמצאים ליד הגבול. יש לנו את באר מילכה ועזוז - יותר ספר מזה לא יכול להיות, יותר פריפריה לא יכול להיות - שנמצאים בקרבת גבול מצרים, כשלידם שני ישובים אחרים שהוקמו אחרי הסכם השלום עם מצרים. אנחנו מוצאים שהיישובים האלה לא זכאים. אגב, גם באשכול יש שלושה יישובים כאלה. לא אפשרי שתהיה מציאות הזויה כזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך להחליף את הממשלה ואז יהיה סדר. בואו תעזרו לנו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מדובר פה בטעות של שנים, כשאנשי האוצר מודים בכך. הם גם אומרי שאם נתלונן על כך הם יבטלו במטה קסם או באגרוף ברזל את כל העניין הזה של יישובי ספר. אני מציע שלפני שמאיימים נעשה סדר כך מי שהוא ספר יזכה באות הכבוד שהוא חי בספר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת סולומון, בקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש מספר יישובים שנמצאים בתוך ה-40 קילומטר, ואני מדבר כרגע על העסקים שבגלל הנחיות פיקוד העורף יוצאים מהמתווה אף על פי שגם הם לא עבדו. מה ההבדל בין יישובי מזרח לכיש שמקבילים ליישוב לכיש, שמקבילים ליישוב להב ונכללו בתוך המתווה, לבין יישובים כמו אמציה, שקף, נטע, קטיף שלא קיבלו את הדבר הזה? מה עושים עם זה? איפה זה יושב כרגע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי כהן, נשיא לה"ב, בקשה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כשאישרנו את אותן תקנות בתחילת נובמבר הייתה פה הבטחה, כולל הבטחה של שגית, היועצת המשפטית של הכנסת, שהתקנות יגיעו בתחילת דצמבר ולא יהיה בהן שום שינוי, שיהיה בהן רק שינוי לטובה. את זה שמעת במו אוזניך, אני שמעתי, וגם כל העצמאים שמעו. זה לא הגיע בדצמבר. באנו ושאלנו כל פעם מחדש כי אנשים חיכו, רצו לדעת מה לעשות, איך להתכלכל, איך לנהל את העסק שלהם. צריך לזכור, אדוני, שהם קיבלו כרגע רק 60%. כשאתה תבוא לאשר עכשיו את המקדם של 0.61 צריך שיעמוד לנגד העיניים שלך את זה שהם קיבלו רק 60% מהפיצוי. עכשיו רוצים על נובמבר ודצמבר לקבוע להם 60% כשהם קיבלו רק 60%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני מציע 80%. כשעשינו את הבדיקה שלנו זה יצא בסביבות 80%, אבל זה גם יכול להגיע ל-85%. למה רוב העסקים קיבלו רק 60% מקדמה ולא קיבלו מלא? לעסקים שאנחנו כרגע מייצגים עוד לא נפתחה האופציה. אנחנו ב-15 לינואר ועדיין לא נפתחה האופציה לעסקים בין 7 ל-40. נפתחה האופציה לכל המשק, אבל ל-7 עד 40 לא נפתחה האופציה. בעלי העסקים רוצים ודאות שהכסף ייכנס מהר, הם רוצים שלא יגעו להם בפיצוי עם משוואה של 0.60 אלא יתנו 0.80. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא ניתנה הבטחה על ידי שגית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נשמע מדבריך כאילו היא הבטיחה והפרה את זה. זו לא סמכות שלה. היא ביקשה מהאוצר, אבל היא לא אמרה שיהיה לכם את זה. היא לא יכולה להגיד דבר כזה. זה לא בסדר, רועי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היא לא יכולה להגיד מראש. כל הזמן דיברנו על זה שהקריטריון הוא קריטריון שנסמך על - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> את רוצה שנביא לך את ההקלטה שבה היא אמרה שיהיה מיטיב יותר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היועצת המשפטית צודקת, שגית לא אמרה את זה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> היא אמרה שיהיה רק מיטיב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברנו על התוספת של היישובים, ואז היא אמרה שלא יגרעו מזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראש עיריית באר שבע, בקשה. << אורח >> רוביק דנילוביץ: << אורח >> אני חושב שהדיון הזה שהקשבתי לו בקשב רב חשוב בשני היבטים. הוא חשוב בנוגע להווה, לקיום של אנשי העסקים, והוא חשוב גם לעתיד הקרוב לגבי מי ישרוד, כי המגזר העסקי מניע את גלגלי הכלכלה גם אצלנו. המציאות לא בנויה מנוסחה. כולנו מבינים את גודל האירוע הכלכלי ברמה הלאומית, אני לא מקל בכך ראש. יש פה אירוע גדול בכל מה שקשור למגזר העסקי שמשליך ויוצר אדוות נוספות גם עלינו. עיר מטרופולין כמו באר שבע שואבת את כוחה מהיישובים באזור הדרום שרובם מפונים. הכוח הכלכלי, כוח הקנייה לא נמצא, וכך גם האוניברסיטה והמכללות כי פשוט לא לימדו. אין הבדל בין אוקטובר לנובמבר. על פי כל המדדים אנשים לא עבדו. הדרום נכנס לאירוע הזה לא רק אחרי הקורונה, הדרום נכנס לאירוע הזה אחרי רצף של סבבים ביטחוניים. "שומר חומות", "עלות השחר", "מגן וחץ", זה לא רק שמות, זה לא רק מבצעים, זה מבצע הישרדות של העסקים שלנו. לנו יש פער של למעלה מ-30 מיליון שקלים בהכנסות. למה? כי המגזר העסקי לא מסוגל לשלם. כשהוא לא מסוגל לשלם כולנו מפסידים. מה אנחנו מפסידים? העסקים יתחילו לאט לאט להיסגר, עובדים יפוטרו, ויהיה העדר הכנסות גם למדינה וגם לרשות המקומית. כולנו מפסידים. כפי שיש אחריות של מדינת ישראל לכל כך הרבה סקטורים והיא משתדלת לעזור לכולם, כך יש לה גם אחריות למגזר העסקי והכלכלי שלנו, לשיקום שלנו, לשיקום הלאומי. זה מתווה השיקום של העסקים שלנו. אחרי שבדקתי ראיתי ש-61% לא מספיק. אני יודע שיש מאמצים, אבל זה לא מספיק. אם תביאו את זה ל-80%, אני חושב שזה יהיה טוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי שחתכתם את המענק ל-11% עבור הוצאות קבועות של אותו בעל עסק לחודש שבו אנחנו מדברים. אני חייבת להודות שאני לא לגמרי מבינה את הרציונל של המספר הזה, של ה-11%. מה עם עסקים שנפגעו שלא על בסיס מרחק? חבר הכנסת אזולאי דיבר על הפקות, אבל יש גם את תחום האירועים והחתונות. בעיר כמו אופקים שספגה את מספר האבדות השני אחרי מסיבת נובה קשה לי להאמין שיש אירועים, שמחות. להכניס אותם לחקיקה הכללית שמדברת רק על הוצאות קבועות, על נושאים של שכר ועובדים, נראה לי לא מתאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבי נוימן, בקשה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> המערכת של הארכת התקנות של נובמבר-דצמבר נפתחה, אפשר להגיש. המסלול הארצי נפתח היום. עוד לא ראינו את מכתבי ההחלטה על דחיית התביעות. הבטיחו שזה יהיה ביום ראשון הזה או ביום ראשון הבא. זה חשוב, כי זה גם מתכתב לגבי איך בכלל שיקללו את אלה שדחו אותם. עשינו עבודה, עשינו בדיקות בתוך הסימולטור של לשכת רואי החשבון למקרים של תביעות שהיו בפועל על אוקטובר. לקחנו את התביעות שהיו במסלול מחזורים, תרגמנו אותם למסלול ההוצאות הארצי. אנחנו הגענו, וזה די דומה למה שרועי הציג כאן, ליחס שצריך להיות בין מסלול ההוצאות הארצי, שהוא אכן יותר נמוך – אגב, לא בכל המקרים, כי יש מקרים שאמיר ציין שמסלול ההוצאות הארצי נתן אפילו יותר מ-100% מהמחזורים, מה שצריך להביא אותנו הרבה מעבר ל-0.61%. נטרלנו הרבה מאוד עסקים שהיו בתוך תקרת המינימום שהחזירה אותם לטבלה של העוסקים של ה-300,000 והגענו לממוצע של בין 45 ל-75 אחוז מהמסלול המחזורים, כשזה היחס של מסלול ההוצאות המזכה הכלל ארצי. אני מזכיר שצריך להכפיל את זה ב-50% ואז מגיעים ל-80,85 אחוז, כמו שעמיתי רועי אמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ירון גינדי, בקשה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני רוצה לדבר על התחשיב. עסק שירד לו 50,000 שקל בחודש דצמבר, גם אם לא היינו עושים תחשיבים מסובכים, המינימום שמגיע לו על פי החוק שאישרתם בכנסת זה 14,000 שקל. 14,000 מתוך 50,000 שווה 28%, לא 11%. נתתי לכם את הדוגמה הכי פשוטה, הכי מינימאלית, עם מינימום התשלום, ומפה תיקחו את זה לאן שאתם רוצים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האוצר אומרים שהם ישבו איתך והסכמת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא ישבו איתי, וגם לא הסכמתי על 61%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא הצלחתי להבין איך ה-11% שהוא חצי מ-22% של מקדם הוצאות קבועות קשור ל75% של השכר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם שואלים אותי מה המינימום, זה צריך להיות לא פחות מ-75%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אילן זגדון, בקשה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש לי שלושה עסקים שאני מנהל 21 שנים. אחד מתוך 10 עסקים שורד בשנה הראשונה, מה שאומר שאני יודע לנהל עסקים. העסקים שלי סגורים, הדלתות נעולות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה העסקים? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כולם בבאר שבע. אני לא מצליח לפתוח את העסקים בגלל שאין לי עובדים. מנהל אחד שלי נמצא בהר דב, מנהל אחר נמצא בעזה. עובדי המטבח שלי היו פלסטינים מאושרים על פי חוק, רק הם לא מגיעים. איך אני פותח? כשאני מנסה לפתוח עסק אחד השני נסגר. איך אני מחר בבוקר או מחרתיים פותח את העסקים שלי? כבר ינואר, עוד מעט פברואר, ואני לא חושב שאני אפתח אותם עד מרץ. יש עוד עשרות עסקים כמוני שאני מכיר שעוד לא פתחו. איך אני פותח? מאיפה אני מביא עובדים? מאיפה אני מביא את הכסף? אני לא מוגבל בבנק, אבל יש לי חברים שמוגבלים, שהצ'קים שלהם חוזרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עורכת הדין ליאת נויבירט, לשכת עורכי הדין. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> לפני שאני אכנס לנושא של הפיצויים, אני רוצה להגיד משהו שמתקשר לתקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה לא דיון על התקציב. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> זה מתחבר גם לפיצויים. ראינו שמדינת ישראל מתכוונת להעלות את שיעור המע"מ באחוז, דבר שהוא מכת מוות למדינת ישראל. צריך לבוא ולפעול בדרכים אחרות, כולל לעצור באופן מיידי את כל הנושא של החשבוניות הפיקטיביות. בהעלאת שיעור המע"מ בימים כאלה במדינת ישראל, והנה דיבר פה החבר שלא מצליח לנהל את העסק שלו, אי אפשר לעמוד, בטח לא אזרחי מדינת ישראל. אני מצטרפת לחבריי לגבי הנושא של האחוזים. קיבלנו בלשכת עורכי הדין פנייה מעורכת דין שהמשרד שלה נמצא בראש פינה והיא תושבת קריית שמונה שפונתה מהבית שלה למקום מאוד מרוחק, דבר שלא מאפשר לה לנהל את העסק שלה. ראש פינה לא נמצאת באזורים הירוקים. אני לא יודעת מי מהחברים פה מודע לזה שיש עסקים רבים בחבל יתיר שמושבתים. יש צו אלוף שאסר להפעיל עסקים באזור חבל יתיר. יש שם מחצבות, יש שם מפעלים שסגורים כבר קרוב לשלושה חודשים, וגם הם לא מופיעים בתקנות. אנחנו כל פעם מדברים פה על איזה שהוא אזור שיש בו בעיה או שהוא מוחרג מרשימת היישובים. אני חושבת שצריך לתת בתקנות סמכות למנהל מס רכוש לבוא ולקבוע שבמקרים חריגים הוא יוכל לבוא ולבחון לגופם של דברים פעילויות באזור מסוים. אני חושבת שהדבר הזה הוא קריטי כדי שבאמת כל העסקים יקבלו את הפיצוי המלא שמגיע להם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רוני הורוביץ, בקשה. << אורח >> רוני הורוביץ: << אורח >> באתי היום מקיבוץ נאות מרדכי שאני גרה בו. יש לי שם גלריה לעיצוב ואמנות. אנחנו נחשבים יישוב ספר כי אנחנו 5.8 קילומטר מגבול לבנון. העסק סגור מ-7 לאוקטובר. לפי מה שנאמר פה נראה לי שלא באמת מבינים מה המצב בשטח. אנחנו יישוב שלא פינו אותו מהתחלה ולא מתכוונים לפנות אותו. האם אנחנו עובדים? כמובן שלא. אין לנו איך לעבוד כי אין מרחבים מוגנים. 60% מתושבי הקיבוץ שהתפנו על דעת עצמם לא מתכוונים לחזור בקרוב. הם לא יכולים לחזור עם ילדים בלי שיהיו מרחבים מוגנים. אני מרגישה שיש פה איזו שהיא תחושה שאנחנו הולכים לחזור לעבוד בינואר או אולי בפברואר. ממש לא. איך נחזור לעבוד? איך אנחנו יכולים לפתוח מקום? איך אנחנו יכולים לשים עובדים בחנות שאין בו מרחב מוגן? חמש דקות מאיתנו זה קרית שמונה. אם אנחנו לא יכולים לצאת עם הילד לטיול, איך אנחנו יכולים לפתוח את העסקים שלנו? אני אימא לתינוק בן שמונה חודשים שאין לי איפה לשים אותו. זה לא שאני מפחדת לשים את התינוק שלי במסגרת, פשוט אין מסגרת. אני לא יכולה לקחת את האוטו ולנסוע חמש שעות לירושלים כדי למכור סחורות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורי דורמן, החקלאים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני מבקש להשתתף בצער משפחת אילון מכפר יובל שבני משפחתם נהרגו במתקפה הרצחנית של החיזבאללה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולנו משתתפים בצערם. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> זו דוגמה של חקלאים שנאחזים באדמתם ולא נוטשים גם תחת אש, מה שגורם לכל הנושא של הפיצויים לקבל משנה תוקף של חשיבות. במתווים של החקלאות לחודשים נובמבר ודצמבר הוסיפו מגבלות של סכום ב-0-7 וב-0-9 – על שום מה ולמה? באוקטובר לא היו מגבלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. יורם מועלמי, יושב ראש מפלגת העצמאים, בקשה. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס לנושא העוסקים הפטורים. אני רוצה להקריא לך הודעה שהגיעה אתמול מעוסקת פטורה: "היי, אני אימא יחידנית, עצמאית, גרה באופקים, עיר שהיה בה טבח על ידי 22 מחבלים, עובדת בעוטף. בכל הקיבוצים שנהרסו, שזה בארי, רעים, עין השלושה ונירים, 2023 הייתה בצמיחה. אני כרגע עובדת ב-30% ממה שעבדתי, לא יכולה כרגע ליותר עד שיחזרו הקיבוצים. הרווחתי 9,000 שקל בחודש". פנינו לשר האוצר סמוטריץ' מטעם עורכת הדין של המפלגה על מנת לקבל נימוקים, אבל עד היום לא קיבלנו נימוקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא הדובר של השר. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> איך העוסקים הפטורים אמורים להתקיים מ-3,150 שקל? זה אפילו לא מתקרב לשכר המינימום. כיצד קבעו את הקריטריונים? אם אותה עצמאית מאופקים שכרגע איבדה את הפרנסה הייתה משתכרת 9,000 שקל בחודש, על סמך מה קבעו לתת לה 1,750 שקל, 3,150 או אפילו 4,200 שקל? איך קבעתם קריטריונים שהם הרבה פחות משכר המינימום שעומד על 5,572 שקל? איך אתם מצפים שהעסקים האלה יתקיימו? אותה אישה אומרת בהודעה שהיישובים בהם היא התפרנסה עדיין לא חזרו לעבודה והיא צריכה להתקיים מ-4,200 שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נירה, בקשה. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> אני רוצה לספר לכם על חבר קיבוץ נחל עוז שעבר את מה שהוא עבר בנחל עוז. לבן אדם יש עסק בשדרות ובנתיבות. אני לא אספר על העסק שלו, אני אספר רק על האוטו שלו שהלך טוטאל לוס. כל מה שהוא רצה זה שיהיה לו אוטו לנסוע ממשמר העמק, שזה המקום שאליו הוא פונה, כדי להתפרנס מלקוחות שאין לו. רשות המסים עושה את תפקידה, היא אומרת: "אני נכנסת בנעלי חברות הביטוח". כולם יודעים איזה דיונים היו פה על חברות הביטוח, על הורדות, על התאמות. אותו בן אדם כדי לקבל את אותו אוטו שהוא רצה צריך לשלם עוד 40,000 שקל. אין לו את הכסף הזה. אנחנו פוגעים בו בפרנסה וגם לא נותנים לו את הכלים. כשבאתי לכאן שבוע אחרי שיצאתי מהתופת בכפר עזה נאמר על ידי כולם באמפתיה מסביב לשולחן: "אנחנו לא מחזירים מצב לקדמותו, אנחנו נדאג שתשגשגו". איפה השגשוג בדבר הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, תסביר לנו אחר כך מה הבעיה עם האוטו, זה נזק ישיר. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> אותנו לא מעניין כסף. אם נסענו באוטו מסוים, אנחנו רוצים לנסוע באותו אוטו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה נזק ישיר. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> נכון, אבל בסוף באה חברת הביטוח. לא רק שלבן אדם אין קליינטים, אנחנו אפילו לא נותנים לו את הדבר הבסיסי - לנסוע. אני לא יודעת כמה מכם יודעים מה זה לגור שלושה חודשים בחדר במלון. בשבוע הראשון אמרנו תודה, אמרנו שיש לנו מקום שלא יורים עלינו, אמרנו שיש לנו מקום לשים את הראש. חיפשתם פעם בבית שלכם מקום לשים נעליים? אין לנו אפילו מקום לתלות תמונה של הילדים. האם המדינה נתנה לנו סכום כסף לשהייה של שלושה חודשים במלון? האם המדינה נתנה לכל אחד ואחד מאיתנו 2,000,3,000 שקל בחודש כדי שנוכל לקנות את הדברים החיוניים? אני לא צריכה אותם בבית הביניים שלי, אני לא צריכה אותם בבית העתידי, אני צריכה אותם עכשיו. יש תרומות של מאות צעצועים, אבל למי יש מקום לשים אותם? למי יש חדר? למי יש מכולה לשים? אין חשיבה על הדבר הזה. אני לא יודעת אצל מי זה חונה, כבוד יושב ראש הוועדה. מי שעובד לא יכול לעבוד בעבודה נוספת, נכון? אנשים יושבים שלושה חודשים בתוך חדר של 10 מטר. בשפיים יש עוד דשא ויש לאן לצאת כשאין גשם, אבל יש אנשים שנמצאים במלונות ואין להם לאן לצאת. זה גורם לאלימות במשפחה, זה גורם לחשיבה על אובדנות, זה לוקח אנשים אחורה במקום קדימה. בסוף נצטרך לטפל נפשית באנשים האלה שלא עובדים ונאבד אותם במעגל העובדים, דבר שהוא יותר יקר למדינת ישראל. תנו החלטה. אם יש חקלאים שלא יכולים לרדת לכפר עזה, לנחל עוז, לבארי, תדאגו שיעבדו באותם מקומות שמשוועים לעובדים בחקלאות, אל תעשו להם קיזוז. תגדירו סכום מסוים שיהיה טוב למעסיק הנוכחי, טוב לעובד וטוב למדינת ישראל. תחשבו על הדברים האלה. לאט לאט עוברים לשורות, עוברים לזה שסופרים מה הערך של הדבר, כמה זה עולה, ושוכחים איפה התחלנו ואת החובה של מדינת ישראל. אתם לא עושים טובה לי ולחברים שלי. זו חובתו של כל מי שיושב, מקבל החלטות ומתקצב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא משרד החקלאות שצריך להביא הצעה? << אורח >> נירה שפק: << אורח >> כשאני אוספת כוחות אני עולה ואני עוברת מוועדה לוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מוכן לדבר עם אבי דיכטר. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> אני הולכת גם לאבי והולכת גם אליך. אני רוצה שכל אחד מכם ייקח נושא שהוא מטפל בו. זה לא רק חקלאים, זה כל סוגי העבודה. תוציאו את האנשים ששלושה חודשים יושבים ונהפכים אפתיים. תוציאו אותם מזה. תנו להם ללכת ולעזור בבתי הילדים, תעשו תקן נוסף בגני הילדים. קחו את החיילים המשוחררים שלנו ששוחררו אחרי 60 יום ואין להם עבודה. כאן אני רוצה אתכם, כאן תיבחן המדינה. תפסיקו לדבר במונחים של תמונות ניצחון כי אין תמונות ניצחון. אתמול הייתי בשתי אזכרות של 30. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחר אדבר עם משרד החקלאות כדי שכאלה שלא יכולים לרדת לעוטף עזה יוכלו לעבוד במקום אחר. צריך שמשרד החקלאות, או אני לא יודע מי, יפנה אותם. ערן דורון, ראש המועצה רמת הנגב, בקשה. << אורח >> ערן דורון: << אורח >> במשך שלושה חודשים מנסים להסביר לנו שיכללו שני יישובים שנמצאים סמוך לשני יישובים שכן נכללים. באר מילכה ועזוז נמצאים על גדר מצרים ושומעים קולות ירי שאני לא יודע אם מדובר בהברחה של סמים או בחדירה של מחבלים. בתוך המציאות הזאת אנחנו חיים. החיים שמבוססים על חקלאות ועל תיירות נפגעו. בשני היישובים הכירו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מבקש שהם יהיו? << אורח >> ערן דורון: << אורח >> אני מבקש שהם יוגדרו כיישובי ספר ומתוקף זה יקבלו את הפיצוי המקובל והמוכר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הסבירו לך? למה הם לא בפנים? << אורח >> ערן דורון: << אורח >> אמרו לי שזו טעות ואם אני אפנה לערכאות משפטיות הם יבטלו את הכל. במשך שלושה חודשים כתבנו הרבה מאוד מכתבים לשר האוצר, וגם דיברתי איתו באופן אישי. יש התעלמות לא סבירה. מנהל הרפת בבאר מילכה, יישוב שנמצא במרחק של שלושה קילומטר מגבול מצרים עם רגישות ביטחונית מאוד גדולה, הלך ב-7 לאוקטובר להילחם בחולית ונהרג. זה אסון גדול. הוא היה חבר מליאת המועצה, הוא היה ממקימי באר מילכה. אתה יודע על כמה משפחות מדובר? 70 משפחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על איזה יישובים מדובר? << אורח >> ערן דורון: << אורח >> באר מילכה ועזוז. כבוד היו"ר, אני אומר דרכך לחשב הכללי - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה החשב הכללי? << אורח >> ערן דורון: << אורח >> כי לחשב הכללי יש פרויקטים ברמת הנגב בלמעלה ממיליארד שקל שצריכים היתרי בנייה, שצריכים תיאומי עבודות עפר. למה אני מספר את זה? כי אין בעיה למדינה לקחת מאצלנו מחצבים, חשמל, אבל כשצריכים שני יישובים את מה שמגיע להם – התעלמות טוטאלית. אם זה המצב, אני אעצור את כל הפרויקטים הלאומיים שלא מקדמים בשום דבר את רמת הנגב, רק עושים לנו יותר נזק, עד שהאוצר יבין. כל הפרויקטים הסולאריים הגדולים האלה הם בסוף אצלנו. שהמדינה תבוא אחרי זה ונראה איך זה ישפיע על המשק הכללי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אותי שכנעת. נוגה בן פרז, בקשה. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> אני עצמאית, פרילנסרית בענף התיירות, אם חד הורית לניצול מנובה ולחייל גולני שמשרת בעזה. אני רוצה להתייחס לאם חד הורית שמקבלת 3,000 שקל בחודש. אם החד הורית הזאת הייתה שכירה, היא הייתה מקבלת אבטלה 75%. אם היו משאירים אותה ולא מוציאים אותה לחל"ת, המעסיק שלה היה מקבל עבורה 75%. למה היא, שהיא המעסיקה של עצמה, לא מקבלת עבור עצמה 75%? אני רוצה לדבר על ענף התיירות. מאוקטובר אני לא עובדת, אני עם אפס הכנסה. אני כל ישיבה באה לפה ושואלת מה קורה עם ענף התיירות, עם סוכני הנסיעות. בכל ישיבה אומרים ששוקלים להחריג. אנחנו כבר באותו מצב ארבעה חודשים. אנחנו בקורונה היינו שכירים. כשהסתיימה הקורונה הסכימו להחזיר אותנו לעבודה רק אם חתמנו שאנחנו חוזרים בתור פרילנסרים. עד שהצלחנו להתאושש, עכשיו הגיעה המלחמה. אנחנו מקבלים בספטמבר-אוקטובר כסף עבור העבודה שלנו באוגוסט-ספטמבר. באוגוסט-ספטמבר היו חגים וקיץ, לא הייתה לנו ירידה. עכשיו מגישים על נובמבר-דצמבר, כשנקבל רק בפברואר. תחשוב על אם חד הורית שמחזיקה שלושה ילדים. אם היא הרוויחה 10,000 שקל, היא הייתה אמורה לקבל 4,000 שקל בחודש. הפעם הראשונה שהיא תקבל זה יהיה בפברואר. מאוקטובר עד פברואר אם חד הורית לשלושה ילדים, שהייתה מפרנסת את עצמה עם 9,000 שקל בחודש, לא קיבלה שכר ואין לה איך להאכיל את הילדים שלה. אני, לשמחתי, הרווחתי לפני שנה 200,000 שקל בחודשיים. בגלל שהשנה הרווחתי אפס אני אקבל משהו בפברואר, אני אקבל 28,000 שקל. לפני המלחמה שמתי מקדמה על בית כי אין לי בית, אבל עכשיו ביטלתי את המקדמה על הבית כדי שאני אוכל לחיות בחודשים האלה עם הילדים שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בנושא של התיירות ביקשתי מוועדת הכלכלה, בתיאום עם יושב ראש הוועדה ועם שר התיירות, לדון. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> ולא יצא מזה כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שנאמר לי זה שהם הגיעו להסכמה. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> הם הגיעו להסכמה עם משרדי הנסיעות הגדולים. הייתי גם בישיבות של ועדת הכלכלה. אין מי שייצג אותנו. מה קורה איתנו? מה שאני עושה ארבעה חודשים זה באה לפה, הולכת לעזור לחיילים, משיגה תרומות. אני עושה מחר יום כיף לחיילי גולני שמשתחררים, אני עושה כנסים למשתחררים. איפה התיירות בחודש הבא? עם ישראל לא יוצא החוצה. ראית מה קרה עכשיו עם הכדורגלן שגירשו אותו מתורכיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, תשיב על כל השאלות שעלו כאן. יש סיכום בין שר האוצר לראש עיריית אילת על כך שממשיכים את המתווה בינואר פברואר. מי צריך לאשר אם אנחנו מרחיבים את המתווה של אילת גם לינואר-פברואר? האם אתה יכול לומר אם התקדם משהו לגבי פיצוי הנזקים לאותם אלה ששלחו את הסחורה שלהם לעזה? האם יש לעניין הזה פתרון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> המתווה של אילת לא נמצא ברשות המסים. אותנו שאלו אם נוכל לטפל, במידה וירחיבו את המתווה, במענקים של ינואר פברואר, אבל זה נמצא באגף התקציבים, לא אצלנו ברשות המסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה זה צריך להיות מאושר? האם כאן או בממשלה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כנראה שבממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי היישובים בנגב? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עדיין לא מצאנו להם פתרון מתוקף החוק שלנו. הם זכאים למתווה ההוצאות המזכות הכלל ארצי. ואם אלה עסקים מאזור הדרום, יש להם מסלול מחזורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא פתרון. אנשים איבדו את כל הונם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמיר, אתה יכול להוסיף את זה לקבועות שלהם. את זה עשית גם בקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאתה אומר נכון, אבל זה לא מספיק. צריך למצוא לזה פתרון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> דיברה כאן מישהי מנאות מרדכי. נאות מרדכי הוא יישוב ספר שיש לו הגבלות של פיקוד צפון, לכן הוא זכאי גם למסלול אדום, גם למסלול מקדמות באדום, גם למסלול מחזורים וגם להוצאות מזכאות. הגישו מנאות מרדכי את כל סוגי הפיצויים. << אורח >> רוני הורוביץ: << אורח >> לא קיבלנו שום מקדמה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוגשו תביעות במסלול אדום, במסלול מחזורים, בהוצאות מזכות, וגם שולמו מקדמות. אולי יש מקרה פרטני שיש איתו בעיה, אבל אני לא מכיר. << אורח >> רוני הורוביץ: << אורח >> כשביקשתי מקדמה קיבלתי מייל שלא תאושר לי מקדמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעבירי לאמיר את הפרטים. אני מעריך שהבעיה תיפתר. אם הבעיה לא תיפתר, תאמרי לנו ואנחנו נדבר איתם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אענה על באר מילכה ועל עזוז, שני יישובים שנמצאים בדרום הנגב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על גבול מצרים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. אנחנו מתבססים, במיוחד באירוע כזה גדול שכל המדינה נכנסה פעם ראשונה לפיצויים של נזקי מלחמה, על הנחיות פיקוד העורף. ב-17 לאוקטובר, שזה היה שיא הלחימה, פיקוד העורף הוציא הנחיה לגבי דרום הנגב שדיברה על לימודים כרגיל ועבודה רגיל. שום הנחיות התגוננות לא היו, הם היו במצב ירוק. אם אנחנו מתבססים על הנחיות פיקוד העורף, זה המצב שפיקוד העורף הנחה אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו היינו כבר בכמה דיונים שפיקוד העורף טעה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל עוד לא יהיה שינוי - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפי מה שמתאר ראש המועצה - - << אורח >> ערן דורון: << אורח >> אחד קיבל, אחד לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היישובים האחרים שם קיבלו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש יישובים ליד שמוגדרים יישובי ספר שלא פתחנו להם את האפשרות להגיש מקדמה כי לא היו הנחיות התגוננות מיוחדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול לבדוק את זה? זה נשמע הזוי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ענינו על זה בישיבה קודמת, וגם ענה כאן בחור מפיקוד העורף את אותה תשובה. במקרים שראינו שיש הנחיות נוספות של פיקוד העורף הלכנו לפיקוד צפון, קיבלנו מכתבים לגבי הצפון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם היישובים באשכול כן נכללו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הם היו במדרג כתום. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם נכנסו לאפשרות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון, זה משהו אחר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> למרות שהם לא ספר הם זכאים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון, הכנסנו אותם למחזורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה פניות של רבים מחברי הכנסת לגבי אורים, גבולות וצאלים << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> התבקשתי למצוא פתרון ליישובים שפונו, והצלחנו למצוא פתרון שיש בו היגיון כלכלי ומשפטי. מצאנו פתרון לחמישה יישובים שפונו ולא מוגדרים כיישובי ספר. לגבי גבולות, צאלים ואורים שנמצאים במרחקים יותר גדולים ולא פונו בהחלטות הממשלה, אנחנו עדיין מנסים למצוא פתרון, מנסים למצוא דרך מסוימת להגדיר אותם. שמעתי את הבעיות שקשורות למועצה עצמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין מועצה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מנסים למצוא פתרון גם לדברים האלה. לקח לנו טיפה זמן למצוא לצוחר ולכולם, אז גם לאלה נמצא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאוד מבקש שתמצאו לעניין הזה פתרון, זה משולל היגיון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> את הבעיה שנירה הציגה אנחנו מכירים. קרן פיצויים היא חברת הביטוח של המדינה. הפיצוי על רכב שהושבת באירוע הספציפי הזה זהה לפיצוי על רכב שהושבת בשל תאונה, לכן אנחנו משלמים את מה שחברת הביטוח הייתה משלמת. אין לנו דרך לשלם תשלום יותר גבוה ממה שחברת ביטוח משלמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי את הבעיה. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> קניתי רכב ביוני 2023. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה הביטוח משלם? << אורח >> נירה שפק: << אורח >> הביטוח לא מחזיר לי רכב של יוני 2023. אם האוטו שלי נפגע, אני רוצה שיתנו לי את אותו רכב שקניתי ביוני 2023. יש פה פער של 30,000 שקל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מבינים את הבעיה. אנחנו חברת הביטוח של המדינה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה לא המקרה. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> אמיר, יש את הפתרונות, אתה מכיר אותם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אם אתם חברת הביטוח של המדינה, תתכוננו לשלם המון פיצויים. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> יש שלושה פתרונות. פתרון אחד זה שינוי חקיקה ספציפי, אבל זה ייקח הרבה זמן ועד אז אלוהים יודע מה יקרה. פתרון שני זה להגדיר תקציב בתוך מינהלת תקומה שיגשר על הפער בין לבין. פתרון שלישי זה להגדיר תקציב באוצר שישולם דרך רשות המסים על מנת לממן את הפער הזה. על מה מדובר פה? על כמה מאות אלפי שקלים שמצילים חיים של אנשים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מסכים עם מה שאת אומרת. כשאנחנו נפגשים עם מינהלת תקומה לגבי כל הנושא של המבנים בעוטף עזה נדבר איתם גם על הנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת תשובה על השאלה של נירה. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> כמה רכבים כאלה יש? כמה מאות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נאמר פה שיש מגבלה בתקנות לגבי החקלאות ב-0-7 וב-0-9. ב-0-7 וב-0-9 הם זכאים לשני סוגי מסלולים. צריך לזכור שלעסקים האלה מגיע מסלול אדום, שזה פיצוי מלא על כל הנזק שנגרם להם, לכן המגבלה לא קיימת להם. זה אפילו גדל עד 20 קילומטר שנתנו מסלול אדום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי מה שנירה אמרה, לגבי זה שהם יעבדו בחקלאות במקום אחר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו משלמים לבעל עסק במידה והוא שילם לעובדים את השכר. אם אותו שכיר יעשה עבודה נוספת ובעל העסק עדיין ישלם לו את השכר, מבחינתנו הוא זכאי לפיצוי. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> יש אנשים שבמשך שלושה חודשים משלמים להם למרות שאסור להם ללכת למקום העבודה. יש כאן בעיות נפשיות נצברות מזה שהם לא עובדים במשך שלושה חודשים. זה לא עניין של נזק ישיר או עקיף. אם יש צורך כזה במשק - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אותו אחד יכול ללכת לעבוד ולא לאבד את הפיצויים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה לא תחום שהוא לגמרי באחריות שלנו, אבל אני יודע שלאגף תקציבים יש איזה שהוא מתווה שהם עושים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש תשובה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי הסכומים של העסקים הפטורים והעסקים המורשים, זה משהו שנקבע בחקיקה. אנחנו מבצעים את מה שהעברנו בחקיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המציאות הזאת של נובמבר-דצמבר שאתם מציעים 61 – אני לא מסכים לזה. זה סיפור שאי אפשר להעביר אותו בוועדה. אני מבקש שזה יהיה 80. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסכים. לא הבנתי איך באוקטובר, שלא הייתה שום מגבלה ב-0-7, פתאום יש מגבלה של שלושה מיליון שקל. אתם לא עומדים בדיברתכם להחזיר החזרים מלאים במסלול האדום בחקלאות – לא מקובל. זה צריך להיות לפחות חמישה-שישה מיליון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החקלאות זה 7-20, לא 0-7, כי ב-0-7 אין מגבלה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שומע דברים אחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לדעת קודם כל לגבי ההצעה שלי ל-80. איך הגעתם ל-61? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הקשבתי לינון שאמר שלא כל העסקים הגישו. כשאתה לוקח את כל העסקים שהגישו ואתה עושה בדיקה, אז הבדיקה הזאת תהיה בדרך כלל זהה גם ליתרת העסקים שיגישו. אנחנו עשינו את הבדיקה הזאת לגבי עסקים שהגישו גם מחזורים וגם הוצאות קבועות, ראינו את ההפרשים ביניהם, והגענו ל-61%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו לא תשובה לשאלה שלי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה שאלת אם יש יותר עסקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא שאלתי את זה. אני שאלתי איזה אחוז מהעסקים בדקתם. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> צריך לזכור שזו בחירה. יש סוגי עסקים שמסלול הוצאות משתלם להם. זאת גם הסיבה שהמקדם יותר נמוך. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> לאיזה עסקים זה משתלם? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> עסקים שהם עתירי עובדים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא רק, גם ערך מוסף נמוך, מה שאומר שיש להם הרבה הוצאות ורווחיות מאוד נמוכה. רובם של העסקים עם רווחיות של 10% הלכו - - << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> איזה עסק עם רווחיות 10%? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תתפלא, אבל יש הרבה. בעיר באר שבע ובעיר אשדוד מדובר על מעל 50% מהעסקים. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> מעל 50% מהעסקים הקטנים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא דיברתי על הקטנים. << דובר >> וינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה סך העסקים וכמה מתוכם הגישו? האם בדקתם את אלה שנדחו? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו נבדוק את מה שהעלית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מציע לכם, אם אתם לא רוצים להגיע ל-100%, שתתפשרו על 85%. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> העיר באר שבע היא עיר רפאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמר את זה ראש העיר עכשיו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא כך. אני הייתי ביום שבת בבאר שבע. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> איפה היית בבאר שבע? מה מרכז הקניות הכי רווחי במדינת ישראל? ביג בבאר שבע. כמה מרכזי קניות יש בבאר שבע? תשעה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בביג באר שבע הייתי בשבוע שעבר והמקום היה הומה אדם. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> זו לא אינדיקציה. ד', א', ו' – אלה הבעיות שלנו. בביג אין בעיה. מה, רנואר? רנואר לא יישברו. מפחיד אותי המסעדה הקטנה, המשפחתית. מכניסים משפחה למעגל העוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים. מה לגבי עוסק פטור? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מדברים על הסכומים של 3,000,4,000 שקלים שקיימים בחקיקה. כמו שהוסבר מספר פעמים בדיונים הקודמים, חילקנו את זה למספר דרגות: בין 12,000 ל-50,000, בין 50,000 ל-90,000 ובין 90,000 ל-107,000, כאשר לכל אחד נתנו משהו לפי גודל העסק. בגלל שבעוסקים פטורים אין נתונים שיודעים אותם, זה מה שנקבע בחקיקה בפעם הקודמת, אלה הסכומים שנקבעו. לי אין פתרון לתת מעבר למה שנקבע בחקיקה מבחינת הסכומים. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> הרב גפני, השאלה שלך היא למשרד האוצר, לא לאמיר דהן. המכתב יצא לשר סמוטריץ. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוועדה ביקשה מאיתנו בדיון הקודם לקדם את כל התיקים. עשינו ניהול סיכונים אצלנו ושחררנו. מתוך כמעט 15,000 תיקים ששולמו להם מקדמות, 500 תיקים עדיין נשארו ואנחנו עובדים כדי לסיים אותם. סיימנו השבוע הזה הרבה יותר מ-10,000,15,000 תיקים. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> מה עם העוסקים המורשים שהם מעל 100,000? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> דיברתי עכשיו על כל העוסקים עד 300,000. את כולם עשינו בתהליך של ניהול עסקים אצלנו, שחררנו תיקים. מדובר כאן במסלול הוצאות מזכות שהמטרה שלו היא להחזיר הוצאות קבועות לעסקים האלה. נכון שהסכומים אולי הם באמצע, אבל הם הרבה יותר מההוצאות שיש לאותו עסק מבחינת הוצאות קבועות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה לגבי השישה מיליון, המגבלה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדיון הקודם על התקנות נתנו פעם ראשונה מסלול אדום בנושא החקלאות לעסקים בטווח של 7-20 קילומטר. לבקשת הוועדה כאן התבקשנו לשבת עם ועדת הכלכלה לגבי גובה התקרה. בסוף סוכם שלכל העסקים באזור המיוחד שהוגדר - תקרה של 2.5 מיליון, ולחקלאות - תקרה של שלושה מיליון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא ב-0-7. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ב-0-7 אין הגבלה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם יש את נובמבר-דצמבר, זה לא יכול להיות שישה מיליון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רשום בחקיקה שזה יהיה שישה מיליון, ולגבי דצמבר – התקרה שמגיעה לו בהוצאות מזכות שהיא 600,000. זה יוצא יותר משלושה מיליון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בהיבט של חקלאות אתה לא יכול לעשות את זה ככה. בהיבט של החקלאות התקרה הכוללת צריכה להיות לפחות 7.5 מיליון לשלושת החודשים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אי אפשר כל פעם שהחקלאות תהיה שונה ממפעל בבאר שבע שהתקרה שלו היא 2.5 מיליון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שאי אפשר כל פעם לשנות את העיקרון שקבענו. קבענו שיש הבדל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קבענו עיקרון שפעלנו על פיו. לגבי נובמבר-דצמבר דובר על מקדם, כאשר אתם דיברתם על 80, אנחנו דיברנו על 61. בדצמבר היו הנחיות אחרות ב-7-20 וב-7-40, לכן הכפלנו את התקרה לגבי חודש נובמבר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב ראש, אנחנו לא מדברים על חקלאים ב-40 קילומטר, אנחנו מדברים על חקלאים שנמצאים 20 קילומטר מהגבול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השישה מיליון יכולים להגיע גם על דצמבר אם הייתה לו בעיה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. כל השלושה חודשים זה 6.6 מיליון במצטבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמיר, היה דיבור על 7.5 מיליון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז יהיה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי ההפקות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי חברות הפקות זה לא רק הוצאות קבועות, זה גם הוצאות שהוציא העסק ולא השתמש בהן, כמו למשל שתפרו תפאורה וההפקה בוצעה בדקה ה-90. גם את זה הכנסנו בתור הוצאה עד לגובה המקדם. חברות ההפקה די דומות לכל עסק אחר מבחינת ההוצאות. הבעיה שאני רואה אצלם זה שהחזרה שלהם היא הרבה יותר איטית מעסקים אחרים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה קורה לגבי ינואר-פברואר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את ינואר-פברואר צריך להביא בחקיקה. נראה לי שאפילו השר לא יכול להאריך את זה מעבר לדצמבר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון, לשר הייתה אפשרות עד דצמבר. << אורח >> קריאה: << אורח >> מי דואג לזה? יש מישהו שדואג? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> המנגנון הזה פחות טוב לעסקים ספציפיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמיר, לגבי יולדות הבאנו בחוק איזה שהוא פתרון. גם בתקנות זה תופס? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> יש יולדות שהבעל שלהן במילואים והן לא מקבלות הארכה של חופשת לידה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בוועדת העבודה והרווחה. זה כבר נדון שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תדברי עם חבר הכנסת אייכלר, יושב ראש ועדת העבודה והרווחה. אם את רוצה אני גם אדבר איתו. זה בוועדת העבודה והרווחה, זה לא נוגע למתווה כאן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה כבר נדון שם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני שמח שכולם כאן הבינו שהמספר 61,61 הוא משהו שלא מתקבל פה. אני חושב שאנחנו צריכים להתכנס על 85%. אני רוצה לפנות לגורמים באוצר שהוציאו הודעה על כך שמשרד האוצר לא יאשר את נובמבר-דצמבר. זה היה לפני משהו כמו חודש. אני מבקש שיפסיקו עם זה, כי הודעות כאלה מרסקות את האנשים, גורמות להם למתחים. אני זוכר שכשיצאה ההודעה הזאת אנשים היו בחרדות מטורפות. אנחנו צריכים לעשות בדיוק ההיפך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים לחלוטין. האמת היא שלא בסדר להגיד דבר כזה. איזו מן אמירה זאת? זה ממש לא לעניין. אלמוג, בקשה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אני משתדל לפקח עד כמה שניתן על עבודת הוועדה שהיא בעיני עבודה מצוינת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה מפקח על עבודת הממשלה, לא על עבודת הוועדה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אני צופה על הוועדה. מדינת ישראל נמצאת היום בתקופה הכי קשה בהיסטוריה שלה. ככל שאנחנו כמדינה, כריבון נדע להכניס את היד לכיס ולתת לאנשים יותר, כך נקבל בהמשך הדרך, בצונאמי הכלכלי שיגיע אלינו, פחות משפחות עניות ופחות משפחות שיורדות מתחת לקו העוני. אני מסתובב המון בשטח, אדוני, ויש תחושה של כאוס, בלבול ואי ודאות. חשוב כרגע לקבל ודאות. בעזרת אדוני ובעזרת חברי הוועדה המצוינים כאן אני חושב שניתן להביא מזור ולמנוע את מה שעלול לקרות בעתיד. האמירה כאן של אדוני מאוד ברורה – אנחנו עכשיו משקיעים כדי שאחר כך נצטרך פחות להתמודד עם הבעיות, ויש המון בעיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המתווה של אוקטובר הגיע לוועדה עם ארבעה מיליארד שקל ויצא עם 17 מיליארד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו זה 17.5, כי הם הלכו להביא מקור תקציבי של עוד חצי מיליארד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העניין של המקור התקציבי זה בדיחה של פורים. אליהו, בקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בפנייה של שר האוצר לאדוני היושב ראש הוא נגע באפיון של האזורים, כשהאפיון נקבע על ידי הצבא, רק הוא לא טרח לציין שיש מחלוקת בין הגורמים המוסמכים לדון בכך ולקבוע מטעם הצבא. בזמן שפיקוד העורף מגיע למסקנה שיש בצפון יישובים שהם זכאי פינוי ומכוח המציאות חייבים להתפנות, באותה נשימה יד אחרת של פיקוד צפון גורסת שאין הצדקה בכך. אני מבקש מאדוני היושב ראש שלקראת ההצבעה נחייב את הגורמים הרלוונטיים להתייחס לדיסוננס שעולה בין פיקוד העורף לפיקוד האחר. יש ארבעה-חמישה יישובים, כמו עבדון, גשר הזיו, אלקוש, עלמה, שהם בחריגה של מאות מטרים בין הקו שקבע פיקוד צפון לבין ההנחיות של פיקוד העורף. בגלל אותם 200 מטר אין התייחסות ואין הכרעה. השר מדבר על האפיון שהצבא נתן כראה וקדש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עבדון והיישובים האחרים שהזכרת הם יישובי ספר, לכן ההנחיות של פיקוד צפון חלות עליהם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא. אתה מדבר על יישובי ספר - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נתנו להם את כל הפתרונות המלאים מבחינת הפיצויים בדיוק כמו יישוב שפונה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חד משמעית לא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני טיפלתי בתיקים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא הכל אתם, וההתייחסות חייבת להיות הוליסטית. יישוב שלא מפונה רק בגלל שלרוע מזלו הוא חרג ב-200 מטר לא שולח את הילדים אצלו למוסדות החינוך שנמצאים ביישובים שפונו. קיבוץ כברי שמפעיל מוסדות חינוך לא מאפשר כניסת תלמידים מעבדון, מה שגורם לילדים בני שלושה חודשים עד כיתה י"א ללמוד במקלט של עשרים ומשהו מטר. אני רואה ילדה שלומדת למתכונת באותו מקלט שאחותה בכיתה ג' לומדת. אני הייתי שם, לכן לי לא יכולים לספר סיפורים. שר האוצר שהגיש ליושב ראש הוועדה את הטיוטה ציין את הקביעה של האפיון כראה וקדש, רק לא הבין שיש מחלוקת שעדיין לא באה על פתרונה ואוכלוסיות שלמות נאנקות וקורסות. מי שיכול היה להרשות לעצמו מימן ויצא על חשבונו. היה חלק אחר שקיבל תרומות רווחה מכל מיני פילנתרופים בעולם, אבל זה נגמר. חלק אחר, שאין ביכולתו לשאת בזה, נאלץ להישאר בבתים שאין בהם ממ"דים. במשהו כמו 60% מהמקרים הנפילה מקדימה את ההתרעה, מה שלא מאפשר להם לרוץ למקלט היישובי שנמצא במרחק של ארבע-חמש דקות ריצה. אני מצפה מיושב ראש הוועדה לסמן את היעד של המקדם כדי שגורמי המקצוע יעדכנו אותנו מה התוספת התקציבית הנדרשת בין המקדם שהם חשבו להציע לבין מה שאנחנו מצפים שהוא יהיה ומה המקור. יש איזו שהיא תחרות של פופוליזם מי מיטיב יותר עם יותר ציבורים. כולם צריכים, כולם נואשים. צריך לדעת מה המקור, כי התקציב הוא תקציב סופי לחלוטין. אני מקווה שבפעם הזאת זה לא יהיה שוב הגדלת יעד הגירעון כמוצא זמין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי 7% זה לא מספיק. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> מה קורה עם משפחות שיושבות וצריכות לקנות מתקן לנעליים, מדף? למה אין מענה לדבר הזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני יכול להגיד מה השר נתן. השר פעמיים פרסם מענק הסתגלות של עד 5,000 שקל למשפחה. פעמיים זה היה באזור הדרום, פעם אחת זה היה באזור הצפון. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> תורידו את המילה "מענק" כי אף אחד לא מעניק לנו כלום. אם היית יוצא, אמיר, מהבית בלי נעליים כמוני והיית צריך לקנות מכנסיים, תחתונים, חזייה ושמפו - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם לא תקבלי מענק, יחשבו שזו הלוואה. זו לא הלוואה. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> לא. תקראו לזה איך שתקראו, אבל 5,000 למשפחה? זה ניתן כדי שאני אוכל לקנות מברשת שיניים, מסרק, שמפו, תחתונים, בגד קצר. אי אפשר להגיד "ניתן" על המענקים האלה. זה ניתן, כי המדינה לא אפשרה להתפנות בצורה מסודרת למי שהצליח לצאת מהתופת ולא נרצח. חלק מאיתנו השתמשו בזה כדי לקנות פרחים להלוויות. ב-65 הלוויות הייתי. הפעמיים הקודמות לא רלוונטיות. מה עכשיו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתבדוק את זה ותיתן תשובה מחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מענק מול שר האוצר, זה לא רשות המסים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי החובות האבודים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה משהו שהוא לא אצלי, אבל אני מבין שמקדמים הוראת שעה בנושא הזה כדי לקצר את תקופת ההבשלה. אני אבקש ממירי סביון לענות על הנושא הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שיתנו לנו תשובה חיובית ויביאו הוראת שעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תדברו עם מירי סביון. אני מבקש תשובות מחר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם אפשר לדאוג לכך שאנשי האוצר יתנו מענה לעסקים שלא יכלו להרשות לעצמם לפתוח רק בגלל שמדינת ישראל עדיין לא הקצתה עובדים במקום העובדים הפלסטינים. אותם עסקים שנפגעו צריכים לקבל שיפוי בגין הפסד רווח, לא רק בגין הפסד הכנסה. יש אפשרות לתת לזה מענה, רק שהמדינה לא הואילה בטובה לתת להם מענה להעסקת עובדים. הם לא רוצים תרומות, הם לא רוצים מלגות, הם לא רוצים פיצויים, הם רוצים להתפרנס בכבוד ולעודד את הצמיחה של המשק. הם לא עושים את זה רק בגלל שיש גורמים במדינת ישראל שעדיין לא הואילו בטובם להקצות להם עובדים במקום העובדים פלסטינים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מה הפתרון? אין לי עובדים כדי שאוכל לפתוח. האם אפשר להפריד את ענף הלילה ואת האירועים מענפים אחרים? חנויות נעליים נפתחו. בתוך 100 מטר של עסק אני צריך 14,18 עובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכם את הדיון הזה. אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו ערים למה שקורה בציבור. חלק מהמקרים נפתרים, אתם עושים את העבודה, וגם ניתן הרבה כסף לאנשים, אבל זה לא מספיק. יש בעיות שצריך לפתור. אנחנו מקבלים בסופו של דבר את הביקורת. אני מבקש את העניין של ינואר-פברואר בנוגע לנושא של ההפקות, כשממילא אני גם צריך לדעת לגבי אילת. אני מבקש את כל הדברים שהועלו כאן. אני מבקש שתתנו מחר תשובות ותשתדלו שהתשובות תהיינה חיוביות. אם אכן זה המצב, מחר נעשה סיכום של הדברים, נקריא את התקנות ונצביע. לא נצביע על מקדם של 61. אנחנו מדברים על הרבה יותר, כיוון שאנשים באמת סובלים. זה לא שאנחנו דורשים פה דבר שהוא יותר מהנורמה. צריך לעזור לאנשים. אנחנו נמצאים על פרשת דרכים, אנחנו נמצאים במצב שלאט לאט התעסוקה חוזרת בחלק מהמקומות וצריך להעמיד אותם על הרגליים מבחינה כלכלית. ככל שיותר נעזור להם עכשיו, כך נקבל אותם מהר יותר חזרה בתוך הכלכלה הישראלית, בתוך התעשייה הישראלית. אנחנו נבחן את מה שאתם ואגף תקציבים תענו לנו. אני מודה לכם על הדיון. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>