פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת החוקה, חוק ומשפט
16/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 230
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ד (16 בינואר 2024), שעה 12:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשפ"ג-2023 - נתיבות << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר



מוזמנים: 
	יפעת רווה
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אביבית ברקאי אהרונוף
	–
	עו"ד, רפרנטית קטינים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	מעיין רכל
	–
	מתמחה, משרד המשפטים

	בת-אל בן-עזרא
	–
	עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד הפנים

	אודליה מדר וזאן
	–
	מתמחה, משרד הפנים

	טל שלומי
	–
	עו"ד, היועץ המשפטי, עיריית נתיבות 

	יוגב חזן
	–
	מנהל אגף חירום וביטחון, עיריית נתיבות

	הדס רוימי
	–
	עו"ד, תובעת עירונית, עיריית נתיבות

	אביבה לוי
	–
	עו"ד, יועצת חיצונית לעיריית נתיבות





ייעוץ משפטי: 
טליה ג'מאל

סגן מנהל הוועדה:
אלירן כהן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשפ"ג-2023 - נתיבות << נושא >> 


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר הים צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ג-2023 – נתיבות. חשבנו שזאת תהיה הסיבה היחידה שנתיבות תהיה בכותרות היום ולצערנו זה לא המצב. אנחנו כמובן משתתפים בכל מה שעובר על תושבי העיר ושולחים מכאן את ברכתנו שזה יהיה המטח האחרון. חשוב לי לומר – לבקשת ראש העיר – שלא נעכב את מה שהם מבקשים מאיתנו כבר הרבה זמן. ביום כזה יכול להיות שהיינו מאיצים אבל מאחר ומראש תכננו, אז בוודאי שהנושא הה יקבל מענה. אולי כדאי שנוסיף איזו עבירה לגבי מישהו שמשאיר טיל בתחומי העיר. אני מקווה שמחלקת הגבייה של נתיבות תגבה באדיבות צה"ל את החוב הזה.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

זה קרה 100 מטרים ממחלקת הגבייה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כאשר מנסים להחליש את מחלקת הגבייה, אנחנו באים לחזק אותה. בעזרת השם את הקנס על מה שנעשה היום בנתיבות, אני מקווה שכוחותינו יגבו בהקדם האפשרי בריבית דריבית.

אנחנו נשתדל כרגיל לעבור על הצו בצורה יסודית. חלק מהדברים מוכרים לנו מערים אחרות וחלק דורשים התייחסות לגופה.

טליה, את רוצה לעזור לנו?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

כן. אני מציעה שניתן לנציגי העיר להציג את הנושא.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

שלום רב. נמצא כאן מנהל אגף הביטחון יוגב חזן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נפגשנו. כבר קיבלת ממנו מחמאות בדיון אחר שהיה כאן לפני כשבוע על הסמכות של מחלקת הביטחון, יכולותיה וכוחותיה שראיתי עת ביקרתי בנתיבות. ראיתי את העשייה שם וכמה אנשים חייבים את חייהם לפעולה הברוכה שלכם. 

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

תודה.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

נמצאת כאן הדס רוימי מהמחלקה המשפטית. אני היועץ המשפטי של העירייה. נמצאת כאן אביבה לוי שהיא יועצת משפטית חיצונית שליוותה אותנו בהכנת החוק הזה.

קצת דברי רקע. העיר הולכת וגדלה ואדוני יודע אנחנו עומדים על כ-52,000 תושבים ואנחנו אמורים להמשיך ולגדול במסגרת הסכם גג נוסף. אגב, בהסכם הגג הנוכחי אנחנו מגלים יותר ויותר שאנחנו צריכים לטפל בכל מיני עבירות, בעיקר בנושא של שמירת הסדר והניקיון וכל הנושא של אשפה וטיפול במגרשים ובמקרקעין שאנשים זוכים בהם ומזניחים אותם. כל מה שקשור לענייני אשפה. 

היה לנו צו מועצות מאוד ישן. בשנת 2021 תיקנו את חוק שמירת הסדר והניקיון ומאז אנחנו מקדמים את הנושא של צו עיריות במטרה שבסופו של דבר יהיה לנו אמצעי לאכוף את אותו חוק.

לכן אנחנו כאן ואנחנו מקווים שהיום נצלח את זה ונעביר את הצו הזה בצורה טובה ביותר, מה שיאפשר לנו להתחיל לפעול.

כרגע אנחנו פועלים עם שני מפקחים ואני מניח שהמספר הדבר הזה יגדל ככל שבעתיד לעיר יהיה צורך יותר גדול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נצלול פנימה. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

בהתאם לאופן שאנחנו בדרך כלל עובדים בצווי עבירות קנס, אנחנו לא נקריא את כל הסעיפים. לדיון עומד הנוסח שנמצא בפני חברי הכנסת בטבלטים ואצל יושב-ראש הוועדה הוא מודפס. זה נוסח שמשקף הסכמות בין הייעוץ המשפטי לוועדה, למשרד הפנים, למשרד המשפטים ולנציגי הרשות המקומית, כך שהוא ההמלצה לדיון. כאשר נצביע, נצביע עם השינויים האלה. יש עוד כמה סוגיות שאנחנו מציעים לדון בהן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נעבור לפי סדר הסעיפים.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

יש דברים נקודתיים שסימנו שכדאי לדבר עליהם בוועדה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אם כך, אני לוקחת אתכם לעמוד 4, לכל הנושא של סעיף 13 והעבירות מכוחו. מדובר על פינוי פסולת בניין מאתר בנייה או ממקום שיפוץ.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

סליחה, כן רציתי לשאול משהו. הנושא של מתקני המחזור. סעיף 7(א): "לא ישליך אדם למכל ייעודי או למיתקן מיחזור אלא פסולת למיחזור" – יש כאן קנס של 165 שקלים.

הורדתם את הסכום וזה יפה כי לא הייתי מאשר את הסכום הגבוה, בטח כשהוא לא תואם לדברים אחרים. עדיף להשליך את זה בפח, בחוץ. אם הייתם משאירים את הסכום על 730, ההפרה היעילה הייתה לזרוק את הזבל מחוץ למכל המחזור כי היו משלמים פחות. 

למיטב ידיעתי נכון להיום ההפרדה נעשית במכלים אבל אחר כך בפועל בהרבה מאוד מקומות זה לא ממש מפונה בצורה נפרדת. אני לא יודע איך זה בנתיבות אבל בסופו של דבר עושים את ההפרדה ואז מערבבים. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני לא יודע להגיד לך לגבי הפחים הכתומים. אני יודע שלגבי הקרטוניות, כן יש הפרדה ואנחנו גם מקבלים החזרים על הקרטוניות. כרגע הפחים הכתומים, אני חושב שיש משהו במה שאדוני אומר. כרגע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מתלבט בשאלת ההצדקה להטיל קנס על מישהו ששם בפו הכתום ולא בירוק כשבכל מקרה אחר כך זה מתערבב.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אבל אנחנו צופים פני עתיד ואני מניח שזה יגיע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כשזה יגיע. אני יודע שיש מקומות אחרים שעושים את זה.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אז נתקן את החוק?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני לא אתעקש איתכם על זה אבל אני רק אומר שבמידה מסוימת הפחים האלה מלווים את חיינו כבר די הרבה זמן. מילא, אמרו שיש תקופת פיילוט כדי שאנשים ילמדו וכשנראה שאין בלגאן, אז נתחיל לפעול אחרת. לדעתי אנחנו כבר למעלה מעשור באירוע הזה ועדיין אנחנו נותנים כאן קנס לבן אדם על השאלה מה שהוא זרק לפח הכתום התערבב עם הפח הירוק ומתי. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני מניח שלא נאכוף את זה עד שבאמת לא יהיה שינוי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הלוואי. זה אומר שאתה לא תאכוף את כנראה לפחות עוד עשור. אם זו הצהרה, אני לגמרי זורם איתך. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני מניח שלא נאכוף את זה אלא אם כן באמת המדינה תעבור איזשהו שינוי ותתחיל אכיפה בתחום הזה ואז יהיה לי את הכלי הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני רושם את הצהרתך לפרוטוקול?

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

בסדר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני אאשר לכם את זה. אני רק אומר שאני מתקשה עם זה שעל ההצגה הזאת אנחנו משלמים קנסות. כרגע זאת הצגה. את נושא הקרטונייה אני מבין. על הקרטונייה תאכוף אבל על הכתום והירוק, לא שיעברו על החוק אלא יש טעם לפגם בנושא.

כאמור, אני אאשר את זה. היה חשוב לי לברר איך זה פועל בשטח.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני קופצת לעמוד 3 למטה, הקנסות מכוח סעיף 13. יש כאן עניין של פינוי פסולת בניין מאתר בנייה וממקום שיפוץ. לצורך הסעיף הספציפי הזה בחוק העזר יש הגדרה בסעיף קטן (ח) שמדבר על כך שלעניין סעיף זה בעל נכס הוא "בעל נכס - בעל נכס, מחזיקו או אחראי לביצוע עבודות הבנייה, ההריסה או השיפוץ, או מבצע עבודות הבנייה, בין בעצמו ובין בידי אחרים".

להבנתי ממדיניות הוועדה בעבר כאן השאלה האם אנחנו לא רוצים להטיל את הקנס רק על הקבלן או על מבצע העבודה בפועל.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אין לנו בעיה שזה יהיה גם על הקבלן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ברור שאין לכם בעיה שזה יהיה גם על הקבלן. אם הייתם יכולים שזה יהיה גם עלי, זה גם היה טוב.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני אומר שגם לפי חוק התכנון והבנייה, בסופו של דבר לגבי הרחבת יריעת האחראים, יש את זה בחוק התכנון והבנייה. הסעיף הזה די דומה לסעיף מתוך חוק התכנון והבנייה. הרבה פעמים העבודות מתבצעות על ידי עובדים שהם לא תושבי ישראל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לפחות בינתיים אנחנו משתדלים לעצור את זה. אני אומר שהאחראי לביצוע עבודות הבנייה, ההריסה או השיפוץ, המבצע, אלה שני גורמים: בעל הבניין, הטלת האחריות עליו, הקנס ולא העבירה עצמה, זה גם עלול לייצר כפל וגם, מעבר לכפל, לקחתי קבלן, הוא עם פועל, הוא לא פינה כמו שצריך. תטילו עליו את כל הקנסות בעולם, מה אתם רוצים ממני?

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

הרבה פעמים קשה לי להגיע אליו. אני יודע מיהו בעל הנכס ובעל הנכס יכול לחזור לאותו אחד שפינה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אתה לא יודע מי הקבלן? אתה לא יודע מי מבצע עבודות? מי פינה ומי הוציא החוצה.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני רואה את זה שלא כדין, אז יש לי את בעל הנכס.

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

הוא האחראי.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

 למצוא את הקבלן, לעשות חקירה, נראה לי שזאת דרישה מוגזמת ממפקח שיתחיל לברר מי הקבלן.


 << אורח >> אביבה לוי: << אורח >> 

בעל הנכס שעליו מוטלת העבודה לבצע את העבודה מתקשר עם קבלן בלי הסכם כדי שההוא יבצע לו את העבודות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

השאלה למי תפנו ראשון. מבחינתי זו הנקודה המשמעותית יותר. למי אתם פונים ראשון.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

לבעל הנכס.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זו הבעיה. לפעמים בעל הנכס, קל לכם יותר לאתר אותו אבל הוא לא מונע הנזק הטוב ביותר. אני קניתי דירה בנתיבות כי אני מאמין בעתיד הכלכלי של העיר. אני גר בירושלים ויש לי מישהו שמטפל בדירה בנתיבות. הוא עשה את השיפוץ, הוא נמצא במקום, הוא נוכח. אפילו פעלתי בהתאם להוראות אחרות בחוק התכנון והבנייה, תליתי שלט על המקום, כתבתי קבלן מבצע, כתבתי מה הדרך ליצור איתו קשר בכל שעות היום והלילה, יש לו מוקד, יש לו קול ולכם משום מה יותר נוח להתקשר אלי. למה? יש קבלן.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

ראשית, אני נותן התראה. בסעיף הזה אני לפני כן נותן התראה. שנית, כל מה שאדוני תיאר, אם תגיש בקשה לביטול, אנחנו נבטל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה כבודה אומרת? איך עשינו במקומות אחרים?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

זה עניין של מדיניות. בזמן האחרון לא עשינו בסעיף הזה. בשבוע שעבר עשינו עם בית שאן אבל שם ממלא מקום היושב-ראש ביקש איזשהו סייג אחר לעניין מקום השיפוט שנראה לי פחות רלוונטי. זה נראה לי בסדר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר. אני אאשר את זה כולל ההצהרות שלכם לפרוטוקול. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

הכול נרשם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן. אני אומר שאם בן אדם שילט ועשה עבודה כמו שצריך ורשום קבלן מבצע, תטילו קודם על קבלן מבצע. אל תלכו קודם לבעל הנכס.

 << אורח >> אביבה לוי: << אורח >> 

חד משמעית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הם באו ביום שאני לא יכול לריב איתם. זו בעיה. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני אתן לאדוני דוגמה ממקרה אחר שקרה לנו לפני שבוע. קבלן שמבצע עבודות בעיר עבור בעל נכס עשה סיבוב בכיכר עם המשאית ועלה על כל הגינון. זה לא קשור כי זה לא פינוי פסולת אבל זה אותו רעיון. איתרנו לפי מספר הרכב. אין תשובה. זה מישהו מאזור ירושלים והוא בכלל לא מתייחס אלינו. יש לי את בעל הנכס.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זאת הרחבת אחריות. אם אני לקחתי קבלן והנהג של הקבלן עשה איזו עבירה בדרך, אני אחראי על זה?

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני אומר כאן אני פונה אליו בפנייה אזרחית אבל בסופו של דבר נוח לי להגיע לבעל הנכס.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה שנוח לך, זה ברור. אני יודע אבל אני צריך שיהיה גם צודק וגם נכון.

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

המטרה היא לא קנס אלא פינוי הפסולת. אני מגיעה לבעל הנכס והוא מתקשר לקבלן.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אנחנו בעולם של מניעת מפגעים. העירייה הסכימה לעשות את ההבחנות שבדרך כלל היושב-ראש מבקש שהקנס יוטל רק אחרי ההודעה ואחרי אישור חוק העזר. עשינו כאן גם צמצום לעניין המפגעים עצמם בהתאם לצרכים של העירייה. נשארו כאן שני עניינים שהעירייה מבקשת להשאיר וכדאי להעלות אותם לדיון כי ההליך הזה קצת שונה מהתפיסה של היושב-ראש.

עמוד 7 למטה. בפסקה (15) להגדרת מפגע לגבי קוצים. עצם הימצאותם של קוצים זה משהו שעלול לגרום לשריפות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

או לזחלים, או לחרקים או למזיקים.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

עצם הימצאות קוצים בנכס, כאשר נכס מוגדר גם כשחש הוא לא בנוי, זו עבירה לעניין הסעיף הזה והשאלה אם אנחנו רוצים להותיר את זה או לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני חושב שבמזג האוויר הנהוג בנתיבות קוצים יכולים בהחלט להוות מפגע כזה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אם כן, זה נשאר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

לעניין התנור, יש לנו איזשהו סטנדרט אובייקטיבי. אני אקריא את פסקה (18):

"תנור, אח, קמין או כבשן, בין שהוא משמש למלאכה ובין לתכלית אחרת, שלדעת המפקח אינו מאכל כראוי את חומר הדלק בתוכו וגורם בכך לפליטת עשן או גזים במידה המזיקה או העלולה להזיק לבריאות או להוות מטרד לשכנים או לסביבה".

התנאי להתקיימות העבירה הוא שיקול דעת המפקח לעניין איכול העשן. לכן השאלה היא איך מכשירים את המפקח לעניין הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

גם זה בכפוף להתראה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה זה הנושא "שלדעת המפקח אינו מאכל כראוי"? 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אולי נגדיר את זה כמפגעים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ואם הוא כן מאכל כראוי אבל הוא שורף טרפנטין?

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אולי כמפגע של ממש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כאן אתה בגדרי החוק ולא בגדרי הקנס.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

הכנסנו סייג.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הסייג של ההתראה קיים. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

גם הכנסנו את הסייג שאדוני ביקש ברמת ישי לראשונה שמדבר על כך שבלבד שהמפגע עלול לסכן את חייו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר. אני בעד. אני רק אומר שיהיה לכם קושי בברירת הקנס, הוא יכול לומר שהוא שרף פלסטיק, הוא איכל את זה לגמרי כראוי אבל הוא שרף פלסטיק ולכן זה מסריח. בסדר.

בעמוד 11, סעיף 69. "לא יפריע אדם לבעלי חיים שאינם בבעלותו או שהם בבעלת העירייה מלהלך, לעוף או לשוט בגן, לא יטריד אדם בעל חיים, לא ייקח ולא ינסה לקחת אתו או את ביציו ולא ישים מלכודת לבעל חיים".

מדובר רק על גנים ציבוריים.

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

צריך להגדיר את זה כפארק או כגן ציבורי כי ההגדרה בחוק העזר, למיטב זיכרוני הרבה יותר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה ההגדרה של כן?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

ההגדרה של גן לדעתי כוללת כל מקום שיש בו צמחייה, אם אני לא טועה. אני אוודא את זה. אפשר להגדיר את זה כגן ציבורי או פארק ציבורי. 

 << אורח >> אביבה לוי: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה צריך להיות גן ציבורי ופארק ציבורי. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

יש לנו פארק עם בעלי חיים. זה חשוב לנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מבין.

 << אורח >> אביבה לוי: << אורח >> 

ההגדרה היא גן ציבורי, פארק ציבורי, אגם או כל מקום אחר... זה רחב. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

רק שיהיה ברור. מישהו יושב בגן הציבורי ובא עליו יתוש והוא גירש אותו, בצורה שבה זה מנוסח הוא חשוף לקנס. ברור שלא לזה כוונתכם. קודם כל נאמר גן ציבורי כדי שזה יהיה ברור. גן שאתם מוכנים שאנשים יעשו שם מנגל, בזמן שהבן אדם עושה את המנגל שם דף לזבובים כדי שלא יפריעו לו, לכאורה הוא עובר על החוק. אם אתם לא מתכוונים לזה, זה מצוין וזה ברור. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

בתוך העיר יש לנו שטח של קרן קיימת לישראל, יש לנו נחל שעובר בתוך העיר ובו יש בעלי חיים. יש פארק גדול עם בעלי חיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אולי כדאי לציין את הפארקים האלה בעצמם, סוג של שמורת טבע, ולא סתם בן אדם באי תנועה.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

בסדר. שמורת טבע. גן ציבורי ופארק ציבורי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר. פארק ציבורי וגן ציבורי. נתקן את ההגדרה וזה בסדר.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

עמוד 15. בסעיף 3(א) יש את הנושא של השלכת פסולת לא לתוך כלי אצירה לפסולת.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אולי לפני כן הערה שלנו. בעמוד 12, סעיף 120(א): "לא יסיר אדם, לא ישחית, לא ילכלך, לא ישבור ולא יקלקל כל בניין, מיתקן, רכוש או חפץ השייך לעירייה או שהקימה העירייה או אישרה את הקמתו".

אנחנו סובלים מוונדליזם ומנהל אגף הביטחון יאמר לכם.

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

כל ונדליזם כזה, מדובר בעשרות אלפי שקלים, אם לא מאות אלפי שקלים, וזה בכל שבוע. לכן ביקשנו להרחיב את ברירת הקנס ליותר מאשר ה-320 שקלים כפי שמוצע כאן ולהשאיר את הסכום על כנו.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

בעיניי זה אפשרי למרות שזה שונה קצת ממדיניות הוועדה.

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

אצלנו זו תקופה קשה. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

חשוב שתהיו מודעים בהקשר הזה שיש לכם בנוסף לדבר הזה אפשרות להגיש תביעה אזרחית.

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

זה ברור אבל זה הרבה יותר מהר והרבה יותר מרתיע.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

כדאי לדעת שזה לא יהיה במקום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה זה "למעט שילוט"?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

כי כל מה שנוגע להסדרת שילוט מוסדר במקום אחר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מה הדרגות שלנו? 320, 730 ומה זה 475?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

האופציה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בעיריות אחרות אנחנו אומרים 320.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

לאחרונה נתנו 320.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אם יש לכם בעיה כזאת, כמו אמרתי, אתם הולכים לגבות את זה יחד עם גולני. זו הדרישה.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אגב, הם שוהים אצלנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון. אני אומר שתסמיכו אותם כפקחי עירייה.

בסדר. 730.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אנחנו מדלגים לעמוד 15. יש לנו כאן קנס על סעיף 3(א) לגבי השלכת פסולת שלא לתוך כלי עצירה לפסולת. לפעמים זה גם יכול להיות לכלי הלא ייעודי. בדרך כלל בקנסות יותר נמוכים, גם בחוק העזר הזה אני חושבת שרוב הדברים בעולמות האלה של השלכה לכלי לא נכון, זה סביב ה-165 שקלים לאנשים פרטיים ליד הבית שלהם. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה מה שעשינו קודם.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

גם יש כאן חשש מהרתעת יתר של התושבים. גם הפקח שלא יהיה לו נעים להטיל על תושב ליד הבית שלו 320 שקלים על כך שהוא השליך למכל הלא נכון. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני אגיד לך שזו אחת התופעות אצלנו. בגלל הבנייה החדשה, יש הרבה מתקני אצירה גם בתוך הבניינים וגם ברחבות החיצוניות. אני אמחיש לכם את זה. הם באים וזורקים את השקית והכול מתפזר מסביב. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

היום אתם אוכפים את זה עם קנסות?

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

אין לנו.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

נכון ולכן אני אומרת שמאוד סביר שגם 165 שקלים ירתיעו אדם פרטי אם הוא ידע שהוא יכול לקבל את הקנס הזה. לעומתו עסק שצריך לשלם 320 שקלים, זה סכום שנראה לי בסדר, אבל שוב, זה עניין של התאמה לרף. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

יש כאן שני דברים. דבר אחד הוא לא לזרוק לפח והדבר השני הוא לזרוק לפח הלא נכון. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

לא, לא הפח הלא נכון. לא לזרוק לפח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כאן זה לא לזרוק לפח ולכן סוג הפסולת שנקבעה לאותו מיתקן שמופיע ב-3(א) לא ברור לי . 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

כי זה לתוך כלי אצירה לפסולת. זה בכפוף להוראות חוק העזר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תקבעו 165. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני עושה הפרדה בין אדם פרטי לפעילות עסקית. בעל עסק שעושה את זה עכשיו בעסק שלו, יקבל 320, ואדם פרטי בבניין מגורים יקבל 165.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני מציעה שנעבור לעמוד 16, לסעיף 5(ד): "לא יניח אדם, לא ישליך, לא יזרוק, לא ישאיר בתוך כלי אצירה שהותקן כאמור בסעיף קטן (א) פסולת חקלאית, פסדים, פגעי בעלי חיים, מי שפכים, פסולת גזם, פסולת תעשייתי, פסולת למיחזור, חומרים נוזלים, דליקים, חתיכות ברזל או אבנים וכיוצא אלה העלולים לקרוע או להשחית את כלי האצירה או לקשות על פינוי הפסולת הביתית מתוכו".

התנאי שהוסכם עליו בצו הזה הוא תנאי שבדרך כלל הממשלה מבקשת ובלבד שהוצב לגבי כלי אצירה או בסמוך לו שלט המפרט את האיסור אבל בנוסף לרוב הממשלה מבקשת להחריג את הפסדים, את פגרי בעלי החיים, ולאחרונה מבקשים גם להחריג את הנוזלים.

נשמח לשמוע למה בדרך כלל אתם מבקשים את זה וכאן לא. נשמח לשמוע את עמדת משרד המשפטים.

 << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> 

משרד המשפטים. ההחרגה באה על רקע זה שיש הסדר חוקי אחר בעניין הזה של פקודת מחלות בעלי חיים ותקנות שהותקנו מכוחן. זה לגבי הפסדים ובעלי החיים. לגבי הנוזלים, מאחר ומדובר כאן בדברים שעלולים לקרוע או להשחית את כלי האצירה, נראה לנו נכון למעט את הנוזלים. 

אני מסבה את תשומת הלב לפסולת המיחזור כי ברגע שאנחנו מכניסים את זה, אנחנו אומרים שכל מי שזורק לפח הזה פסולת שהיא לא פסולת המיחזור, גם הוא עלול להיכנס.

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

כלומר, מישהו שלא מפריד את הפסולת ומשליך אותה לפח רגיל, נכנס לגדר זה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

מה אתם מציעים לכתוב?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אתם מציעים להחריג את הפסדים, פגרי בעלי חיים, חומרים נוזלים ודליקים ופסולת למיחזור.

 << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> 

כך גם נהגנו בבית שאן.

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

אני רוצה לומר למען הזהירות גם בדבר הזה וגם בדברים אחרים שאכן המדיניות הכללית היא שכאשר יש כלי אכיפתי ארצי, משתמשים בו. רק לוודא שזה גם נעשה בפועל. לפעמים סמכות האכיפה היא של המשרדים הרלוונטיים. לא תמיד סמכות האכיפה היא של הרשות המקומית. אנחנו לא רוצים להשאיר רשויות בפועל בלי כלי אכיפה שנעשה. אם אכן ניתן מענה אכיפתי ראוי מכוח הצווים הארציים, זה בסדר גמור, ואם התשובה שלילית, צריך לדבר גם על הדבר הזה. 

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

אנחנו מעבירים את זה לווטרינר של האשכול. הם עוסקים בזה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אנחנו נוסיף את ההחרגה הזאת. אגב, בהקשר של גובה הקנס, בדרך כלל אנחנו בגובה קנס יותר נמוך במיוחד כי מדובר באי הכנסת דברים שעלולים להקשות על פינוי הפסולת הביתית. בסוף גם יש חובה להכניס את הפסולת הביתית ולכן גם כאן לאחרונה אנחנו בדרך כלל בעולמות האלה באזור ה-165 שקלים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מסכים שתורידו קצת.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

בסדר? מקובל?

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

נעבור לעמוד 21, סעיף 107 לגבי "המחזיק בעל חיים בביתו, בנכסו או בחצריו".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לפני כן, לסעיף 42 בעמוד 19 – חובת ניכוי בהתאם לחוות הדעת, להנחת דעתו של המפקח.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

נכון. מדובר על טאטוא של מדרכה על ידי בעל עסק, המדרכה שמחוץ לעסק. זה סעיף שבדרך כלל אנחנו מאשרים וגם לאחרונה עשינו זאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

גם בלי התראה? הדרישה לניקוי היא בסדר גמור.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

זה בהתאם להוראות המפקח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא, כי החובה ב-40 היא שבעל עסק ינקה את המדרכה להנחת דעתו של המפקח. בא המפקח ואומר לא נקי ומטיל קנס. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

הקנס יוטל רק אחרי שקיבל התראה לפי סעיף 42.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה לא כתוב.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

רק אם הוא לא עמד בחובת הניקוי בהתאם להוראות המפקח בסעיף 42. התוספת שהכנסתי ב-41 היא כדי שנדע למה 42 מתייחס. לכן למעשה כבר יש את הדרישה של המפקח שהוא אומר לו שזה לא נקי ואם הוא לא מטאטא, אז אפשר להטיל עליו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אנחנו בעמוד 20 למעלה, סעיף 76.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הכרזת רוכל על טובין או על אומנותו. אסור לו להכריז? אני רואה, זה בעניין רעש בלתי סביר בלבד. מותר לו להכריז. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

מותר לרוכל להכריז למשל בתחומי שוק?

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אין בעיה עם זה. 

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

בתחומי השוק מותר לו.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אם מותר לו, צריך להחריג כאן את התחולה על השוק. למעט בשוק.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זה הכול בשוק. 

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

זה לא בשוק.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

זה סעיף שמדבר באופן כללי על רוכלים.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

טליה, אם אנחנו מדברים על רעש בלתי סביר, האם זה נכון לסייג את זה ולהוציא את השוק?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

לשיקול דעתכם איך זה מתנהל בתוך השוק. לשיקול דעתו של אדוני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בשוק הסביר מקבל משמעות אחרת. כמו שאתם יודעים, אני לא כל כך אוהב את המילה סביר.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

תשאירי את זה כך.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

נשאיר את זה כמו שזה בנוסח שהבאנו לוועדה. בסדר. בלי השוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר. בלי השוק.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני מדלגת לעמוד 21, לסעיף 107. "המחזיק בעל חיים בביתו, בנכסו או בחצריו, יחזיקו במקום ובאופן שלא יגרום רעש חזק המפריע לשכנים".

הסייג כאן המותר בחצריו בלבד ובלבד שניתנה התראה בעניין לפני מתן הקנס. מוצע לחשוב על האם הקנס כאן מתאים. מדובר בסטנדרט סובייקטיבי של רעש המפריע לשכנים. זה סעיף שאנחנו בדרך כלל לא מקבלים בקשות לאשר לו קנסות ולכן ממילא לא מאשרים כוועדה. אני מציפה את הנושא כי הוא פחות נדון אצלנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כמה זה נפוץ אצלכם?

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

בשכונות הישנות יש אווזים, תרנגולים.

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

אנשים חושבים שנתיבות היא אותו פרבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון. זה הקסם.

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

קסם למי שמסתכל מבחוץ ומרחוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לי יש תרנגול ליד הבית. אני גר ביישוב כפרי. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

השאלה היא מה הפתרון לאדם. הוא לא יכול להחזיק אווזים בעיר נתיבות? זה לא מוגבל בשעות.

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

נכון. אני אומר שלמשל תרנגולים, זה הופך את זה למטרד ולסיוט קשה מאוד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זאת אומרת שיש הרבה מאוד אנשים שיש להם תרנגולים ואתה עכשיו מוביל אותם לשחיטה במשחטת נתיבות

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

דרך המלך הייתה להגיד שאסור להחזיק תרנגולים בעיר. 

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

אפשר לתרום אותם לפינות חי בעיר. זה משהו שהוא בלתי סביר להשאיר אותו .

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

דרך הקנס הזה על הרעש אתה מנסה למנוע מאדם להחזיק תרנגול?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אם הוא ישים תרנגול שקט, תרנגול מיוט, זה בסדר. זה לא נראה לי מתאים. אין חוק שאוסר על אנשים לגדל תרנגולים. אתם רוצים לחוקק חוק שאסור לגדל תרנגולים בתחומי נתיבות, יכול להיות שזה רעיון טוב. יכול להיות אני אתנגד. אני מאוד אוהב תרנגולים, זה מעיר בבוקר בצורה מצוינת. אם תחליטו שאתם לא רוצים שאנשים יגדלו תרנגולים או אווזים, זה עניין אחר. אני מניח שזו חיית המחמד שלהם ודרך הדבר הזה אני שוחט חיות מחמד של אנשים. 

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

אני רק אומר שיש פניות רבות אלינו משכנים שמתלוננים ומבקשים שנטפל בדבר הזה. אין לי כלי לטפל בזה.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

זה גם יכול להיות כלב שקשור בחצר וזנחו אותו.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

כאן יש שאלה כפולה כי לגבי האחזקה של הכלבים, זאת אולי שאלה למשרד המשפטים, האם לא נדרש כאן להחריג כלבים כי זה למעשה עוסק באופן אחזקת הכלב? בדרך כלל אנחנו מחריגים את כל מה שקשור לזה בגלל ההסדרה.

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

אנחנו לא מחריגים כמעט את כל מה שקשור לכלבים. מחריגים את מה שמוסדר בתקנות העבירות מכוח חוק הפיקוח.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

ואופן אחזקת הכלב בבית? זה לא שונה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

דרך אגב, תדעו שאומרים שהאווזים מספקים התראה על חדירת מחבלים פי אלף יותר טוב מכלבים. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

נשים אותם על הגדרות.

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

אני לא מכירה – למיטב זיכרוני אבל אפשר לבדוק את זה – בחוק הפיקוח הסדרה בנושא של רעש. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

זה תלוי היכן את מחזיקה אותו כי למעשה כל רעש כאן עשוי להפריע לשכנים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני חייב לומר לכם שאני לא אוהב את הסעיף הזה.

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

אפשר לבדוק את זה. אני זוכרת את העניין של רצועה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני לא אוהב את הסעיף הזה. 

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

זה לא בתוך הבית. זה בחצר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון אבל אם למישהו יש תרנגול בחצר, אתם רוצים לאסור על גידול תרנגולים בעיר, תביאו חוק עזר.


 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

מה לגבי כלב? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

גם לגבי כלב.

 << אורח >> אביבה לוי: << אורח >> 

כלב נובח בלילה בלי הפסקה. כל לילה.

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

כי השאירו אותו בחוץ.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

יש מטרדים, יש את המטרד הכללי, אבל כאן זה חוק ספציפית על בעלי חיים.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אולי אפשר לסייג את השעות. אם זה בשעות הלילה בחצר. זה לשיקול דעת אדוני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא יודע. אני לא אוהב את הסעיף הזה. האמירה רעש בלתי סביר שמופיעה על איסור גרימת רעש, בדרך כלל יאמרו שבן אדם שמגדל תרנגול, קריאת קוקוריקו בשעה 05:00 בבוקר זה לא לא סביר. 

 << אורח >> אביבה לוי: << אורח >> 

כאן כתוב חזק. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני יודע אבל כאן כתוב חזק המפריע לשכנים. באופן עקיף אני מייצר כאן איסור על תרנגול. אני לא חושב שזאת הדרך. אתם רוצים לקבוע שאוסר לגדל תרנגולים בנתיבות, תחוקקו חוק האוסר לגדל תרנגולים בנתיבות. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני מוחקת את הסעיף הזה. הוא לא מאושר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני מציעה שנעבור לעמוד 24, לחוק העזר של הריסת מבנים מסוכנים. הנושא הראשון שלנו כאן הוא סעיף 2(א) האומר: "בעל בניין יחזיק את הבניין במצב המבטיח את שלום המחזיקים, את שלום הציבור ואת ביטחון הנכסים הסמוכים לבניין".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן, על זה אנחנו לא מטילים קנסות. אחר כך יש את ההתראה. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אחר כך יש לנו את סעיף 5(א) לעניין מבצע העבודות, אם הוא מבצע אותן באופן שמסכן את העובדים או את הסביבה - הוא יכול הודעה שאומרת לו להפסיק לעשות זאת. בהקשר הזה ברמת גן לפחות אמרנו שמי שאחראי לאופן ביצוע עבודות בצורה מסוכנת הוא הקבלן ומבצע העבודה בפועל ולכן סעיף 4(ב), השאלה אם נכון לאפשר הטלה גם על נכס המחזיק או על פולש, על פי כל ההגדרות של חוק העזר או רק על הקבלן ומבצע העבודה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

 בסעיף הזה שהוא די דומה השקענו די הרבה עבודה ברמת גן. אנחנו רוצים לשדר מסר מאוד חשוב שבהקשר הזה דין נתיבות כדין רמת גן. השקענו בזה דיוקים רבים. הנושא של בעל בניין, במיוחד בבניינים מסוכנים, במיוחד שמדובר בהרבה מאוד דיירים שלעתים הדבר באמת לא בשליטתם ויש כאן אנשים רבים שנכנסים לאירוע - דווקא כביכול המתווה הקל להטיל על בעל הבניין כאן הוא לא נכון, בעניין מבנים מסוכנים ופחות בעניין מטרד. בעניין המבנים המסוכנים, עשינו על זה את העבודה ולכן אני מציע שנאמץ כמעט כלשונו את מה שעשינו לגבי רמת גן.

שם עשינו ממש חריש עמוק, כמה בניינים מסוכנים יש להם, כמה התראות הם מגישים וכולי. שם זה מאוד נפוץ. גם אצלכם זה כך?

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני חושב שכ-15 או 17 מבנים הוגדרו כמבנים מסוכנים אבל יש לנו גם את הכלי של חוק התכנון והבנייה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ברמת גן יש המון מבנים ישנים. אצלכם יש פחות.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני אבהיר. 5(א) מדבר על קנס אחרי התראה לגבי פעילות על פי כמה סעיפים לחוק העזר. את סעיף 3(א) אנחנו כן נחיל על בעל נכס. סעיף 4(ב) ו-4(ד), נחיל רק על הקבלן או מבצע העבודה בפועל. בעל בניין, אני מציעה כאן - אני מביאה את ההגדרה בחוק העזר - שנחריג כמו שהחרגנו בחוק העזר של הניקיון, של שמירת איכות הסביבה, את מי שזכאי לקבל הכנסה מהבניין או שהיה מקבלה אילו היה הבניין נותן הכנסה, כל מי שהוא בעצם לא מרוויח ישיר, את נציגות הבית המשותף ואת המחזיק לרבות פולש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

הדבר הנוסף שיש לנו כאן בסעיף הזה אלה שתי סיטואציות בהן דורשים מהקבלן או ממבצע העבודה להפסיק לעשות עבודה בצורה מסוכנת. זה יכול להיות בסיטואציה אחת שבה על פי חוות דעת של המהנדס הוא פונה לראש העיר שדורש את זה. זאת אופציה ראשונה, כאשר נראה לנו שאין בעיה עם הקנס בסך 730 שקלים. האופציה השנייה המוסדרת כאן היא אופציה שבה בגלל שהמהנדס חושב שיש סכנה מיידית, הוא דורש להפסיק את העבודה מייד ואז אם ראש העיר לא מאשרר את הדרישה בתוך 48 שעות, למעשה היא כבר לא תקפה. מאחר שאנחנו לא רוצים שיהיה מצב שאדם מחויב לשלם קנס שהוטל עליו בגין משהו שאחר כך ראש העיר לא אישר, אנחנו מציעים אולי שנגיד כאן שהקנס בנסיבות השניות, אפשר להטיל אותו רק אחרי 48 שעות. כאמור, זה אם ראש העיר אישר את הדרישה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

את אומרת שהדרישה לא הופכת לחלוטה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

היא הופכת לחלוטה אבל בהקשר של הקנס, השימוש בקנס ככלי להכוונת התנהגות יהיה רק אחרי שראש העיר אישר.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

בעניין הזה ראש העיר מאשר את ההמלצה של מהנדס העיר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן. רק לאחר אישורו. בסדר.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

הקנס הוא אחרי 48 שעות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לא אחרי 48 שעות. אחרי אישורו של ראש העיר. אם ראש העיר ייתן אישור תוך שעה, הקנס יהיה תוך שעה. זאת נתיבות ושם הם פועלים מהר. ראיתי את ראש העיר. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אנחנו לא מגיבים כי הישיבה מוקלטת. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אנחנו עכשיו בעולם של פתיחת עסקים וסגירתם. אלה חוקי עזר שבוועדה לא נגענו בהם זמן רב, למעט כל מיני קנסות כמו פתיחה ביום הזיכרון וביום השואה. כאן מדובר בסעיפים הכלליים של חוק העזר לגבי שעות פתיחה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תסבירו לי מה אתם רוצים לעשות עם החוק הזה, למה הוא מפריע לכם ולמה אתם רוצים שבן אדם שסוגר את החנות ב-21:10 יחטוף קנס כספי.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

יש צביון לעיר. אני לא יכול להגיד שלא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אתה אומר שהצביון הוא שבשעה 21:00 כולם הולכים לישון. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני מבין מה שאדוני אומר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הצביון של ימי מנוחה זה משהו אחד. 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אנחנו עושים את זה ב-ט' באב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר אבל אני אומר שיש את ימי המנוחה, יש את יום הזיכרון וכולי.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אלה לא סעיפים שהתבקשו כאן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אלה לא סעיפים שביקשתם.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אלה לא הסעיפים.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

ביקשתם רק לגבי ימי חול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 
	
אתם ביקשתם בין 21:00 ל-06:00 בבוקר, בין 20:00 ל-06:00 בבוקר, כך שביום ראשון עד רביעי הולכים לישון יותר מוקדם.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

את פסקה (2) הם הסכימו להוריד. מחקנו אותה מהצו. על ימי שלישי הם הסכימו לוותר. את פסקה (1) הם מבקשים ואת פסקה (2) אנחנו מורידים מהצו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בפסקה (1) הם ביקשו גם את השעות וכי בערבי חג מותר. אמרתם שבימים שלפני החגים מותר לפתוח עד מאוחר. כלומר, הסעיף בחוק אומר שאסור לפתוח עד מאוחר אבל לפני החגים מותר.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בערב חג מותר. ב-כ"ו, כ"ז, כ"ח באלול מותר לפתוח עד מאוחר כי זה ערב ראש השנה ואז החנויות פתוחות עד מאוחר ואנשים עושים קניות ונערכים לחג. אני לא מדבר על ימי מנוחה אבל אני שואל את עצמי האם אתם נתקלים בתופעה בעייתית שהחנויות פתוחות בשעה 22:00 וצריך להטיל קנס בסך 730 שקלים?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

בתי מלון לצורך העניין שגם נכנסים כאן בהגדרה. בתי מלון או פנסיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אין להם בית מלון. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני אומרת תיאורטית. אם ייפתח אפשר להטיל עליו קנס.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

כרגע אנחנו לא אוכפים את זה אבל אנחנו כמובן צופים קדימה אבל כמו שאדוני אמר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני הייתי מעדיף.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אם כן, אנחנו מבטלים את הקנס מכוח 2(א).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

לגבי 3(א). לגבי בתי אוכל ובתי עינוג.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

באזור תעשייה ומלאכה ובקניון. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני רוצה לשמוע איך זה מתנהל היום. האם זה משהו שאתם אוכפים שאסור מסעדות בערב, כמה אזורי תעשייה ומלאכה יש ואיך זה מתנהל בפועל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אין קיוסקים שפתוחים 24/7?


 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

זה למעט קיוסקים.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

למעט קיוסקים. אחר כך הם הסכימו על זה.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

יש אזור מאוד גדול ומרכזי והיום עם השכונות החדשות יש גם מרכזים קטנים שקמים. בכל מתחם של כמה בניינים יש אזור מסחרי קטן.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

ובאזורים המסחריים האלה זה לא לגיטימי לפתוח מסעדה? אתם אוסרים על מסעדות לפעול אחרי 12:00 בלילה? 

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

הן נסגרות לבד. 

 << אורח >> אביבה לוי: << אורח >> 

היום הכול כבר נסגר אבל אי אפשר לדעת מה יהיה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני הייתי מוותר. אני מנסה להבין מה זה ויכוח על בית עינוג ציבורי. מאוד נהניתי מההגדרה הזאת.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

זה לא שלהם. זה חוק רישוי עסקים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

"בית עינוג ציבורי למעט ויכוח שמטרתו העיקרית חינוכית אף אם מלווים בצורך בהדגמה והצגת תמונות והשמעת צלילים". 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אנחנו עוברים לחוק העזר לשילוט. אני עוברת לסעיף 2(א) שהוא הסעיף העיקרי בחוק העזר לשילוט בעמוד 30. אני אבהיר גם לכם כי אתמול לא הספקנו לסיים את השיחה.

 בדרך כלל יש קושי עקרוני עם הסעיפים של השילוט שהוועדה מעוררת - וגם היושב-ראש לאחרונה עמד על הקושי הזה - בכל מה שקשור לחופש ביטוי פוליטי, להסדרה שלפעמים העיריות רוצות לעשות על בנייני מגורים וכדומה. במקרה של חוק העזר הזה, העניין הוא שהגדרות חוק העזר מובילות לכך שבעצם למיטב הבנתנו אי אפשר מלכתחילה לאכוף על בנייני מגורים ואני מבינה שהעמדה המשפטית הזאת של קריאת חוק העזר עצמו מקובלת גם על משרד המשפטים. 

חוק העזר מדבר על רישיון לשילוט כאשר שילוט מוגדר או כשלט - שלט הוא משהו שהוא אגב פעילות עסקית – או כמודעה שמוגדרת בתוך חוק העזר הספציפי הזה כפרסום על גבי לוח פרסום עירוני. לכן לכאורה בחוק העזר עצמו אין סמכות לכל מה שקשור - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

	אדם תולה מהמרפסת שלט נגד או בעד הרפורמה המשפטית, זה חל אצלכם או לא?

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

לא, לא חל. הכוונה פרסום של מתווך. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

פרסום של מתווך חל או לא?

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

יש את זה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

יש את זה אבל אני אומר שיש לנו כאן מורכבות עם הניסוח של חוק העזר. כאילו חוק העזר כולו מניח שבאמת אפשר בנסיבות האלה כי יש לנו את סעיף 6 שמדבר על חריגים כלליים. אם מסתכלים על ההגדרות בחוק העזר והדרישה לשילוט - לא יפרסם אם שילוט במקום ציבורי בתחום העירייה אלא לפי רישיון – המונח שילוט, אם תסתכלו בהגדרות, מוגדר כ"שילוט - שלט או מודעה". שלט זה רק "הודעה שנועדה לפרסם עסק או עוסק המותקנת בתחום העסק, על עיסוקו במקום אחר, לרבות הודעה המכילה את שמו של אדם או מקצועו".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שלט של מתווך על בית מגורים נמצא בפנים. דירה זו למכירה, צרו קשר עם מתווך זה וזה – נכנס.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

במסגרת עיסוק. נכון. אבל אם אני כותבת שזה להשכרה – לא נכנס. אם אני כאדם פרטי כותבת להשכרה – לא נכנס. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

דירה זו למכירה, טלפון בלי שם המתווך – זה לא נכנס.

 << אורח >> הדס רוימי: << אורח >> 

היום יש תמונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אם יש את התמונה של המתווך וכתוב הצלחה מובטחת.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אם אדם תלה שלט שאומר שלשון הרע לא מדבר אליו, אפילו ברחוב או על דירת המגורים, זה לא נכנס כי הגדרה של מודעה היא אך ורק פרסום על גבי לוח פרסום עירוני. 

נציגי העירייה אומרים לי כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אם בן אדם רוצה לתלות שלט על המסעדה שלו וכתוב שם "ואכלת ושבעת ובירכת". 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

מותר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

זה שלט? הוא צריך לשלם אגרת שילוט? אם הוא כותב שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. הוא לא כותב את שם העסק ולא מפרסם. נניח שלא קוראים למסעדה ואכלת ושבעת ובירכת, אם קוראים לה כך – זה שם העסק. לדעתי היה סיפור כזה ברמת גן. בן אדם תלה שלט האומר שלשון הרע לא מדבר עליו או משהו בסגנון, מסר דתי ולא מסר שמפרסם את העסק שלו, ובא ראש העיר ואמר לו להוריד. הוא אמר שהוא לא מוריד, זה לא שלט והוא לא חייב כלום. זאת לא פרסומת אלא אני סתם תולה על העסק שלי את החמסה ואז מה אתה יכול לעשות לי? השאלה אם זה נחשב. האם זה דורש אגרה, רישיון שילוט בעניינו אפשר להטיל קנס.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

כמו שדגל המשמש סמל המדינה, הוא בעל אופי ציבורי או דתי, כן מוחרג. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אני חושבת שבדרך כלל זה מגיע מזה שההגדרה של מודעה, שילוט כולל שלט או מודעה. בדרך כלל הגדרה של מודעה בחוקי העזר היא הגדרה מאוד רחבה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

וכאן ההגדרה היא נכונה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

כאן היא רק לעניין משהו שנמצא על לוח פרסום עירוני. ברגע שהבהרנו שבנסיבות האלה לצורך העניין זה לא חל על בתי מגורים או על חופש ביטוי פוליטי, כל ההחרגות שאנחנו בדרך כלל שמים הן פחות רלוונטיות. אנחנו בטוחים שכל מי שיושב כאן וכל מי שעובד בעיריית נתיבות הוא אדם ישר ואין כאן כוונה לאכוף בנסיבות אחרות. 

בגלל שאנחנו לא יודעים מי יהיה בעתיד ואנחנו גם רוצים להקל על התושבים בהקשר הזה, ויש כאן פער בין הסמכות של עיריית נתיבות לפי חוק העזר שלה לחוקי עזר אחרים, אני מציעה שנכתוב את זה כאן מפורשות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כן. אני בעד.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

נאמר שאנחנו מכניסים את ההגדרות. זה לעניין שלט המוצב אגב פעילות עסקית או פרסום על גבי לוח פרסום עירוני בלבד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

בסדר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כך כתוב בהגדרה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

זה לא בהגדרה. זה בא ממחלקת נוסח החוק במשרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

לשון קצת עמומה, אבל בסדר.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

נשאלת השאלה לגבי שלט של מתווך על בניין. לדעתי צריך להחריג. אם נכתוב שהדירה להשכרה, זה משהו אחר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

דירה להשכרה, כן. אבל אם הוא כותב תיווך מסוים.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אז צריך לשנות. בסדר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני לא יודע אם כך זה עובד והאם כך אוכפים את זה ומה קורה במקומות אחרים, אבל זה הרציונל כאן.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

בהרבה מאוד מרכזי אוכלוסייה חדשים דווקא מחריגים את כל מה שקשור למודעה על גבי דירת מגורים שהיא להשכרה או למכירה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אם לא אוכפים את זה, אולי עדיף לכתוב למעט שלט שמפרסם כי הדירה היא למכירה או להשכרה. שוב, אני מעדיף כמה שפחות התערבות בחיים של אנשים.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני מניח שלא תהיה התערבות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

ההיבט העסקי הוא בסדר. אני פשוט מעדיף שיהיה כמה שפחות קנסות ובכלל מעורבות בדברים האלה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אם כן, אנחנו לא מתייחסים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אנחנו אומרים שזה לא היבט עסקי. הבעיה הגדולה היא באמת אכיפה בררנית כי זה שבדרך כלל לא אוכפים, זה מצוין. השאלה אם המתווך שעשה אצלו - חס וחלילה, לא ראש העיר הנוכחי אלא ראש העיר העתידי שאינני יודע מי יהיה – את האירוע של המועמד המתחרה, דווקא על השלטים שלו פתאום יגידו שזה עסקי והמתווך השני לא וכדברי המערכון המפורסם כך יצא, מה לעשות. זה החשש. אם קובעים כלל ששלטים למכירה או להשכרה של דירות לגבי דירת מגורים זה לא באירוע, זאת מציאות די נפוצה שאם אתם בכל מקרה אומרים שאתם לא מתכננים לאכוף על זה, בוא נכתוב את זה.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני אומר שכמעט כל סעיף שמגיע אלינו, התובעת בודקת את העניין הבררני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נכון, ולכן אנחנו מאוד זהירים. אני יודע אבל השאלה היא האם יש לכם כוונה לאכוף שלטי תיווך.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

היום בניינים רוצים לשלט אותם, להראות אותם במסגרת הסכם הגג, שמים שלט לכל אורך הבניין. אנחנו כן צריכים להיות בשליטה על הדבר הזה. כדאי להשאיר את זה בהיבט העסקי לעומת ההיבט הפרטי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר. אני חי עם זה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אם כן, כמו שהקראתי קודם. אני אומר עוד משהו. הייתה כאן בקשה לקנסות בגין הפרות של חוק עזר לנתיבות, העמדת רכב וחנייתו, התשע"ב-2011. זה נושא שבסמכות ועדת הכלכלה ולא בסמכות ועדת החוקה. לכן אנחנו מאשרים בתנאי שזה לא חלק מהצו. 

לדעתי אלה רוב הנושאים העיקריים שעלו מהצו בהתחשב בשינויים שעשינו מראש.

אני מציעה שנעשה הפסקה קצרה לפני ההצבעה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר. נצא להפסקה ונשוב ונתכנס בשעה 13:30.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:05 ונתחדשה בשעה 13:39) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מחדש את הדיון. חשבתי שבגלל שנתיבות כאן, צריך להקריא פסוק האומר ש"היה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון". מי שהיה צריך את היום כדי להבין, אולי יקשיב לקול האות האחרון. זה מתחילת ספר שמות, שם אנחנו נמצאים בפרשת השבוע. אני מקווה שאת האות הזה יפרשו נכון ולא כמו אותות אחרים.

אנחנו נצא לעוד הפסקה. נשוב ונתכנס בעוד חמש דקות.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:40 ונתחדשה בשעה 13:45.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני מחדש את הישיבה.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

סיימנו את הדיון בצו המבוקש על ידי משרדי הממשלה, שר הפנים ושר המשפטים, כמובן בתיאום עם הרשות. לפני הצבעה יש עוד משהו שאנחנו מבקשים להוסיף. עיריית נתיבות הייתה בעבר מועצה מקומית ובעבר כבר אושר לה צו עבירות קנס לפי צו המועצות המקומיות (עבירות קנס). חלק מהעבירות המנויות שם הן עבירות שעכשיו אישרנו לגביהן עבירה מכוח הצו הנוכחי.

מאחר שאנחנו רוצים למנוע את הכפילות ואנחנו רוצים שהצו הזה יחליף את הצו הקודם אנחנו מבקשים שהוועדה תאשר את הצו בכפוף לכך שתחילתו תהיה 30 ימים מיום פרסומו כרגיל ובלבד שבאותו מועד אנחנו בוטל כבר חלק ל"ד לצו המועצות המקומיות (עבירות קנס), התשל"ג-1973. כלומר, הוא יחליף אותו.

כמובן שנעשה את זה בכפוף לתיקוני נוסח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

כלומר, לפי המאוחר.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

פרסום פלוס כניסה לתוקף.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

פרסום פלוס 30 ימים, לפי המאוחר, ובלבד שבאותו מועד כבר בוטל חלק ל"ד. כמובן אחרי הדיון אנחנו ננסח את זה.

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

כבר יש נוסח. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

בכל מקרה נעשה את הנוסח אחרי הדיון. זה בגלל שהוועדה לא שולטת בתאריך הפרסום ברשומות ונכנס לתוקף אלא מדובר בהליך שהוא מראש. זה התנאי של הוועדה לכניסה לתוקף בהחלטת השרים.

נצביע על צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשפ"ג-2023, על הנוסח שהונח בפני חברי הכנסת עם כל השינויים ב-עקוב והשינויים שנעשו במהלך הדיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אני קובע שהצו אושר פה אחד ויתפרסם בהתאם לשינויי נוסח שהוקראו ויוכנסו.

 << אורח >> טל שלומי: << אורח >> 

אני מבקש לגבי הביטול, אם יהיה אפשר לזרז את זה ולהכניס את זה לישיבות הוועדה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

הביטול לא אצלי. 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

זה אצלנו. זה עניין של כמה דקות בוועדה ואנחנו נחכה לפנייה.

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

מבחינתנו במחלקה הפלילית של משרד המשפטים נעשה את זה. נעשה את זה במהירות מרגע שנקבל את זה ממשרד הפנים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אנחנו לא נעכב.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 

אנחנו צריכים לקבל את זה פורמלית משר הפנים ובאישור שר המשפטים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

תודה רבה לכולם. 

תודה רבה לטליה ולכל הנוכחים.

הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:49. << סיום >>