פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכספים 16/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 295 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ד (16 בינואר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024 << נושא >> << נושא >> 3. הצעת הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר מטי צרפתי הרכבי אליהו רביבו חברי הכנסת: אברהם בצלאל יסמין פרידמן מוזמנים: גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר רמי יצקן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים, רשות המסים אורלי שיף – עוזרת ייעוץ משפטי חקיקה, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, רשות המסים אלישיב ממן – רשות המיסים עדי גרינבאום – לשכת רואי חשבון ישראלה מני – סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר שחר סומך – אשת צוות במשרד מ"מ יו"ר ההסתדרות, ההסתדרות החדשה ברוך שניר – מנהל מחלקת כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל ירון גינדי – נשיא, לשכת יועצי המס תומר גלאם – ראש העיר, עיריית אשקלון ליאת נויבירט – נציגת לשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין דובי אמיתי – יו״ר, נשיאות המגזר העסקי אבירם אלון – התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך עופרי נודל מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 1. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024 << נושא >> << נושא >> 3. הצעת הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנו היום ממשיכים את תקנות מס רכוש, שלוש הצעות התקנות שהתחלנו אתמול. אני מבקש תשובות לשאלות שנשאלו אתמול. אין אף אחד? אני מתלבט, האם להמשיך את הישיבה. הממשלה צריכה להיות פה לפני חברי הכנסת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לנעול? אולי בינתיים הצעות לסדר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> נחשפתי ביומיים האחרונים לשיחות עם מפונים שביתם נפגע, גם בצפון וגם בדרום. אחד מהם עד לא מזמן ישב פה כחבר ועדת הכספים. גם איבד את הבן שלו. ומה מתברר לי, חברי הכנסת? מתברר לי שתקנות מס רכוש ניתן לפצות את מי שביתו נהרס כליל על הרכוש. כ-80,000 שקל לזוג או 120,000 שקל לזוג עם שתי נפשות, רק על הרכוש. לא קשור למבנה. לא מדבר על זה שעד היום לא מדברים איתם על הפגיעה בנכס עצמו. ואני חושב, שאיננו יכולים להרשות לעצמנו כמדינה, להפקיר את אותם אנשים ולקוות שב-80,000 הם יוכלו לחזור למסלול החיים הרגיל. והתשובות שמתקבלות - זה החוק. חוק, למדתי מכבוד הרב, שניתן לשנות, ולא לעשות צחוק מכאלה שעברו את מה שהם עברו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יודע אם זה החוק. לא זוכר שהבאנו פה חוק של 80,000 ₪- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עם המבנה שנפגע? מה שאתה מתכוון שמבנה לא מפצים אותו? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> מבנה מפצים אבל עוד לא הגיעו איתם לשיח, כמה מפצים על המבנה. הדבר הראשון שהיה הכי חשוב לפצות אותם על התכולה – על מברשת השיניים, על הביגוד, על מיטות, על מטבח ועל שאר הדברים שנמצאים ומוגדרים בתכולה. בית של 140 מטר מקבל על כל תכולתו 80,000 ₪. אני חושב שזה דבר שחייבים לתקן אותו. שנית, לא יכולתי להגיע אתמול – אני עדיין מגויס, ושומע שבניגוד להבנות, נקרא לזה, מנסים לנות פה על השולחן את מה שהגענו כן להבנה עם מס רכוש. דיברתי עם מנהל מס רכוש על החקלאות, שמ-7 עד 20 נקבל לחודשים אוקטובר נובמבר דצמבר במצטבר 7.5 מיליון שקל על נזקים ופתאום אני רואה בתקנות שמופיע רק 6.6 מיליון שקל. חברים, אם איננו יודעים לסכם דברים- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, חבל שאתה חוזר על זה. אתמול סוכם פה שנאמר 7.5 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא סוכם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> סוכם. אתמול אמר פה אמיר דהן. מבחינתי כשאמיר דהן אומר שהייתה אמירה, זו מילה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ישבתי פה כל הדיון ולא שמעתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אתה שאלת, האם נאמר 7.5 והוא אישר שאכן נאמר. לא היה סיכום כי הם עדיין צריכים לתת תשובה האם הם עומדים בסיכום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נאמר גם 30 מיליון פעם. אז זה נאמר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. נאמר בדיון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מבחינתי כשאני שואל, האם נאמר, היה דבר כזה – מבחינתי זה סוכם ביניהם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, בקשר למה שדובי אמיתי אמר על התכולה, חשוב שהציבור יידע כי הציבור לא יודע, ואני ממליץ מפה לכל תושבי הצפון להיכנס עכשיו לאתר האינטרנט של רשות המיסים, ובחצי אחוז לקנות הגדלה של ה-100,000 ₪ האלה. סליחה, 0.3% לקנות הגדלה. כל תושב הצפון והדרום יכול עכשיו להיכנס לאינטרנט, לשלם 0.3% ולהגדיל גם בחצי מיליון שקל. זה אפשרי, רק הציבור לא יודע את זה. את הביטוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתמול שאלנו שאלות. בין היתר גם על נושא החקלאות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לקבל תשובה על התכולה - 80,000 ₪ לזוג? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כשאתם אומרים לי לפחות – 80, 120 ושזה לא מספיק אני מאמין לכם, אבל היה לטוב לו היינו מקבלים נייר שמסביר למה זה לא מספיק ואז יכולנו ללכת ולעבוד איתו. כי באמת, אני לא יודע. אתם אומרים שזה לא מספיק. אני מקבל את מילתכם. אם אפשר לקבל נייר? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> נכין לך נייר ברצון רב. נביא את זה אפילו על פי נתונים של הלמ"ס. נראה את זה. מה שחשוב באמת, לוודא, שאכן כמו שחבר הכנסת עמאר שאל, האם זה המספרים. קודם כל תאשרו שזה המספרים. נעביר לך, עד סוף היום תקבלו נייר מסודר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה 80,000 שקל לזוג, תכולה של בית? שבתוך הבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא מדלגים על זה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לשמוע תשובה, אם זה 80 על זוג, ו-120,000 או 100,000 על זוג פלוס שני ילדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קודם שיענו על השאלות של אתמול, ונחזור לזה. אנחנו לא מדלגים על זה. אני רוצה תשובות על מה שנשאל אתמול. היו צריכים לבוא עם תשובות. בבקשה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לגבי, אם הבנתי נכון, הנושא של הישובים שצירפנו – אתה רוצה לחדד על מה אתה רוצה תשובות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתמול שאלנו, אמרו שייתנו לנו היום תשובות. למשל החברים הציעו פה שהמקדם יהיה 8.5 מה עמדתכם? << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> לגבי המקדם, העמדה שלנו זה כפי שהוגשה בתקנות. כששמנו את המקדם של 0.61, הוא על בסיס עבודה כלכלית שנעשתה אצלנו ומביאה לידי ביטוי את היחס בין מסלול המחזורים למסלול של ההוצאות המזכות. אחרי ששמענו את הדברים, יכול להיות שיש מקום לבחון העלאה מסוימת – לא המקדמים שהביאו כאן אך חשוב לומר – שכרגע גם זה ידרוש אישור תקציבי לכך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה אישור תקציבי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקור תקציבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש תקציב. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה בכל מקרה כרגע בבחינה ובדיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד כמה לא תצטרכו מקור תקציבי? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ל-6.1 כמה תקציב וב-8.5 כמה תקציב? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 6.1 זה קיצוץ רוחבי של 24', אבל אמרתם שגם ככה זה טכני. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> אנחנו עדיין בבדיקת העלויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד איזה מרווח יש לכם? אגף תקציבים פה. גם היום לא פה? אבל אתמול הצביעו. אז כנראה אם אגף תקציבים לא פה – התייאשו כבר. לא חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אגף התקציבים לא פה? אני לא ממשיך את הישיבה. שאגף התקציבים יבוא. אני עושה הפסקה עד שאגף התקציבים יגיע. יש לי מה להגיד גם. הם לא מורמים מעם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:25 ונתחדשה בשעה 10:41.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אני מקדם בברכה את נציג אגף התקציבים. אני חוזר לשאלה שנשאלה אתמול וקודם. לגבי המקדם, היה מדובר על 0.61. אני מבקש אם יש תשובות לכל השאלות האלה. בבקשה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שלום רב, גל ברנס, אגף תקציבים. הסבירו פה רשות המיסים אחרי העבודה שעשו, שבחנו את היחס בין המקדם של המענק של חודש נובמבר למענק של חודש דצמבר שהמקדם הנכון שיצא להם, הריצו על המון עסקים, 0.61. אמרו פה חברי הוועדה והנציגים שהם חושבים שזה יותר גדול. אנו חושבים שאפשר להעלות – תקציב של חצי מיליארד שקל, נעשה לפי מקדם של 0.61. אנו צריכים למצוא מקור להגדלה, ואנו מקווים למצוא מקור ל-0.75. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלשכות מה אומרות? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אנו חושבים שזה יפה מאוד. בעניין הזה אני רוצה להודות לאגף תקציבים. אני רוצה להודות בשלב הזה, כי אני יודע מה מצפה לי עוד דקה בחקלאות. אני רק רוצה להדגיש, ש- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים עכשיו על 0.75. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מקסים שאתה מודה אבל זה עדיין לא מספיק, נניח בבאר שבע. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> התחשיבים שעשינו ובעזרתו האדיבה של יועץ המס, נשיא לשכת יועצי המס, בחנו, הגענו למספר הזה. צריך להיות כנים. זה המספר הממצה, 0.75 ועלינו זה מקובל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עליי לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ירון גינדי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני חושב ש-0.74 זה ראוי ומקובל. ברור לי שיש עסקים שייהנו מזה יותר, ויש שייהנו מזה פחות אבל כשאני מסתכל על זה בראייה ארצית כוללת זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> עדי גרינבאום: << דובר >> שלום, אבי נוימן לא יכל להגיע. לשכת רואי חשבון מאשרת. תודה רבה לאגף תקציבים. אנחנו תומכים בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אנו מודים לחברי הוועדה על ההתעקשות על המקדם. קודם מירי דיברה על מקורות וכו'. השאלה, האם אנו לא מעכבים את התקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשאיר לנו את זה. ה-0.75 זה בסדר? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו השאלה. בבקשה. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אנו גם חושבים שזה ראוי וגם מבקשים להודות לחברי הוועדה. אני מבקשת, כי התקנות התעכבו הרבה זמן, שניכנס ליישום מהיר כי המצוקה מאוד קשה בשטח. ובנוסף, דבר שדיברנו עליו גם אתמול – לראות קדימה איך מטפלים בענפים ומגזרים של התיירות שיש למצוא להם מענה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה עם המתמחים? מתי תפסיקו להערים קשיים? << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אשמח לדבר איתך אחרי זה. אני לא מטפלת בדברים האלה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תיאוריה של לשכת עורכי הדין על דברים שלא קשורה לעבודתם לחלוטין. זה דבר שכן קשור לעבודה שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה דיברת? מה אמרת שכן קשור אליהם? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הנושא של קיצור תקופת ההתמחות. זה לא נדון פה. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אני לא מטפלת בזה בלשכה אך אשמח לדבר איתך אחרי זה ולסייע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה בעד קיצור תקופת ההתמחות? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז דיברתי עם שר המשפטים. הוא אומר שהציע הצעת חוק. זה נמצא בוועדת החוקה. לא נוגע לוועדת הכספים. אחרת הייתי מצביע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? אם אתה יכול להצביע שהרפורמה המשפטית לא משפיעה על הכלכלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצבעתי. זה לא אצלנו. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> כבוד הרב, אני רוצה לסיים ולומר שמעבר לענפים שניזוקו כמו התיירות, יש לנו גם יצואנים גדולים, שמתמודדים עם חרמות מאוד-מאוד קשים בעולם, והמצב לא פשוט כלל, ויש לקחת גם אותם בחשבון כשאנו מדברים עם הסתכלות קדימה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים לחלוטין. עם כל הטענות שיש פה גם לחברי הכנסת, מסכים שזה לקח המון זמן. זה לא היה צריך לקרות. התקנות האלה שעליהם אנחנו מדברים, את הוויכוחים שאנו מנהלים עכשיו יכולנו לנהל לפני חודש. הייתי ערוך לזה. זה היה כמה פעמים בסדר-היום. אני מתנצל – לא יודע בשם מי אני מתנצל. לא היה מקור תקציבי. אנחנו מתגלגלים מצחוק. אם זה לא היה אצלנו היינו בוכים על זה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אם יש לכם בעיה למצוא מקור תקציבי מציע שתביאו לוועדה ונעזור לכם למצוא מקור תקציבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מצטרפים להסכמה. מודים לאגף התקציבים עכשיו על הנושא הזה, ולצאת לדרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> ברוך שניר: << אורח >> הממוצע הוא ממוצע ובהחלט יש לברך על זה שזה סוגר פערים. יחד עם זאת עדיין יש למשל בתחומים שלנו תעשיות שתומכי בנייה ששם שיעורי הבנייה יותר חדים, גם אחורה וגם קדימה. יכול להיות שבכל זאת נקודתית צריך אולי לענפים מסוימים לשפר את הנושא מעבר לממוצע הכללי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. שלא תהיה טעות – להגיע ל-0.75, צריך לומר את כל התהליך שהיה. איפה התחלנו וכמה כל 0.1 עולה כסף. בסדר. לא חשוב. בבקשה. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אני רוצה להקריא עדות של בחור שנמצא עכשיו בעזה, חייל מילואים. זה קשור לעסק שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אתן לך לומר אבל יש לנו תקנות ארוכות. אני רוצה שנגמור את זה. מה שעשיתי, זה סבב בין כל הלשכות, האם תומכים ב-0.75 כן או לא. בבקשה. << דובר_המשך >> שחר סומך: << דובר_המשך >> בנושא הזה תומכים. תודה רבה שהוועדה הצליחה להעלות את המקדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אבירם אלון: << דובר >> אנו כמובן תומכים אך שימו לב שגם ב-7.40 ובין היתר בכלל המדינה האולמות לא חזרו לעבוד. חלקם חזרו, לא כולם. האולמות בתהליך. יש לחשוב גם על ינואר פברואר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה עסקים שעדיין לא חזרו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תוכל להסביר מה סיבת החזרה האיטית? << דובר >> אבירם אלון: << דובר >> כן. יש בסוף, אם מדברים על אוקטובר נובמבר – לא עבדנו בכלל. אמרתי פעמים רבות פה שבימים שבהם קוברים ילדים אף אחד לא רוצה לעשות שמחות. האירועים של אוקטובר נובמבר נדחו בעיקר למרס אפריל. ינואר פברואר מראש דילגו על זה, הניחו שיהיה פה התווך. ינואר פברואר מראש זה חלקים שבענף שלנו נסמכים גם על אירועים עסקיים בעיקר. גם זה בימים אלה לא מתקיים, ולכן יש פה פער, וגם בר מצוות, בת מצוות וכו' ובריתות, אנשים מעדיפים לעשות בבית, לכן יש פה פער של ינואר פברואר שחייבים להתייחס אליו בענף שלנו, בטח כשהרבה מתפרנסים ברצפת הפעילות שלנו שזה דיג'ייאים, זמרים, תאורנים וכיוצא בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במתווה של אוקטובר, על פי בקשה, העברתי את זה לוועדת הכלכלה שעוסקת בנושא התיירות בכלל. ביקשתי שיעביר את זה לכאן חזרה כדי שנצביע. קיים דיונים יחד עם נציגי התיירות, ובסופו של דבר אמר לי שהגיעו להסכמה. אני שומע כעת, שזה לא מדויק. בסדר. נצטרך לתת את הדעת על זה. הטענה בעניין הזה היא טענה נכונה. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> אדוני היושב-ראש, לנושא התיירות, מברוק בכלל על עשיית הוועדה בחודשיים האחרונים, ברוך השם. צריך סיעתא דשמייא לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בכל דבר צריך סיעתא דשמייא. << דובר_המשך >> ישראלה מני: << דובר_המשך >> זה לא רק תיירות. זה גם תערוכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מסכים. << דובר_המשך >> ישראלה מני: << דובר_המשך >> יש פה ענפים שלמים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מורי דרך, עולם התרבות בכלל. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> אפס הכנסות וגם אפס הכנסות עתידיות כי חלקם תלויים בתיירות חיצונית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, מי שירצה. ולדימיר, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני וחבר הכנסת אזולאי מכריזים על הקמת שדולת זכויות חברי כנסת בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה יהיה המשרד שלכם? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמח שאגף תקציבים הגיע להסכמות כאלה ואחרות. איתי כמרכז האופוזיציה בוועדה אף אחד לא דיבר. אנו נכנסים לאירוע של תקציב, אז שיהיה לכם בהצלחה. אני עדיין חושב, שההחלטה הזו היא לא נכונה. עדיין לא ראיתי שום נתון מספרי, שמצדיק את הביטול של המסלול המחזורי בטווח 7.40 ואת ביטוח המתווה הכללי החל מינואר. לא ראיתי שום נתון מספרי. אני עדיין חושב שהמקדם הנכון הוא בין 80% ל-85% ובהתאם לזה אצביע. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תצטרכו להסביר איך הגעתם לנתונים האלה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תנו לי מספר, למה צריך לבטל את מסלול המחזורים בחודש דצמבר, אגף התקציבים שהיטיב פה להגיע להסכמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה שיביאו את הנתונים בכל מקרה. לך כמרכז האופוזיציה אני אומר, אמרת על תקציב. ראית מה קרה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי מגיעים פה להסכמות. יכול להיות שלא צריך, אין בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התהליך היה נורא פשוט. ברגע שאגף התקציבים לא הגיע, ואני יודע את עמדתכם, אמרתם אותה אתמול. ניסיתי להגיע עד כמה שאפשר יותר לכיוון שלכם. לגבי התקציב, לא אמרתי שלא מתאמים. אני חושב שכן נתאם, לא נעשה דברים לבד. יהיו חילוקי דעות, אבל כל הזמן עשינו את זה עד היום, ונמשיך לעשות זאת הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כל אני מקדם בברכה את אגף תקציבים. בהלכה אם יש לך נסיעה של 72 דקות צריך לומר תפילת הדרך, אז צריך לשאול אותך אם אמרתם תפילת הדרך – לקח לכם יותר מ-72 דקות להגיע לוועדה שהתחילה בשעה 10:00. זה לא אישי אליך כי אתה מקבל הוראות האם להגיע לוועדה כזו או אחרת. להגיע לוועדת כספים זה לא עושים לנו טובה שמגיעים. גם אם לפעמים זה קשה וגם אם לפעמים לא מסכימים עם הוועדה, צריך להיות כבודה של הוועדה מונח במקומה, ויש לכבד את הכנסת ואת הוועדה. אנחנו מכבדים אתכם, ואתם צריכים לכבד כשיש דיון כזה. אתמול לא הייתם, בלענו סיפור של תקציבים. אמרנו: כל 900 העובדים נמצאים שם. אני << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא ביקשתי את ה-900 עובדים. ביקשתי שניים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם כל אלה לא בטוח שאתמול הסתובבו שם. כשאתם נותנים לנו נתונים ואמרתם שנטליה שאני סומך עליה שיודעת יותר טוב ממני – אני לא רואה חשבון במקצועי. כשאני עוסק במספרים מתייעץ עם אנשים, גם עם ולדימיר שהוא רואה חשבון. כשיושב לימיני רואה חשבון שבאמת אני סומך עליו בוועדה, ורוב המקרים שהצביע עליהם באופן אובייקטיבי, ונעזרים בו. להפריך לנו ולומר 61 ועכשיו צריך מקור תקציבי, ועכשיו 75, 80 וכל דבר שהוא מקור תקציבי, ואם תיזכרו, פעם שעברה שאמרתם לנו שצריך להביא מקור תקציבי ייאמר לזכות רשות המיסים שהם העלו את זה שצריך את המקור התקציבי ולא אגף תקציבים. רשות המיסים היו כנים עם זה וברגע שידעו, שמו את זה על השולחן. אז אמרתי לכם: כשאתם הולכים לעשות שיעורי בית, אל תעשו ל-61%, תעבירו ל-0.85. זה שאתם אומרים היום לנו: כן יש מקור תקציבי, אין מקור תקציבי – סליחה שאני אומר, זה לא מעניין וכשאתם עושים לנו את העסקים על 230,000 שהגישו מתוך 600,000, אמרתי לך גם בחדר – אני לא מסכים איתך כי צריך להסתכל על הכול יחד. תבוד מדגמית, לא מדגמית – עסקים בסופו של דבר, יושבים פה לשכת רואי חשבון, לשכת יועצי המס, אנשים שיודעים להתעסק עם מספרים, והם אומרים לך וגם אתמול אמרו 75, עכשיו אומרים 75, ואת ה-75 בקושי הם בולעים כי 80 היה הרבה יותר טוב וברווח כי בסופו של דבר יודע מי ייפגע? אותם עסקים קטנים שעדיין לא חזרו, אלה מבאר שבע והאנשים החלשים ייפגעו והמסעדות שנפגעו ולא חזרו כמו שצריך כי אמר לך אתמול אילן שאפילו העובדים שלו לא חזרו. והאולמות שאומרים לך שלא חוזרים וההפקות שנסגרו שאין להם גם ההוצאות. האנשים האלה בסוף נפגעים. להם לא הבאנו פתרון. אז נכון, אנחנו לא יכולים להביא 100% פתרון אבל יכולים להביא פתרון אפילו חלקי לכולם. אתה לא יכול להביא פתרון של 100% לכולם אבל חלקי לכולם זה כן תפקידנו וזה אפשר לעשות. לצערי הכי כיף לומר: מברך, אבל אני לא מברך על ההישג הזה כי זה לא הישג מבחינתי. 75% - יודע למה אני מצביע בעד? 0.80, יושבים שם כשהם מייצגים את רוב המשק ואומרים 75, ואני יודע שהם לא שלמים עם זה אבל יש לי על מי להסתמך בעניין הזה ואני מסתמך עליהם. אצביע בעד – אני לא שלם עם זה. ואם הייתי יודע שבוודאות לא הייתם הולכים ומריצים את זה למקור תקציבי של 85 הייתי מתעקש על 85 אבל אני יודע שכן תרוצו לשם. אני יודע שאם היום אצביע על 0.75, זה ייגמר עכשיו, אני סומך דעתי על גורמי המקצוע שיושבים שם סביב השולחן. לכן אצביע על 0.75 אבל זה ממש לא לכתחילה. אמר את זה גם אתמול יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ. לא בוטח שאם היה היום, היה מסכים להצביע על זה כי אתמול נלחם ואמר את זה בפה מלא. היום לא נמצא פה. הוא אמר לי: אני מתעקש על זה. אבל גם אמר: אם גורמי המקצוע יגידו דבר כזה, אני מתגמש. קחו זאת בחשבון. אני אומר לכם: לכו עם שיעורי בית לינואר פברואר לאותם אלה שנפגעו ואין מענה – אולמות, מסעדות, הפקות, מורי דרך, תיירות שלא קיבלו את המענה. יש לתת להם מענה אפילו חלקי, אבל מענה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. חמד, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כל אני מברך אותך שהפסקת את הישיבה עד שהגיעו אגף תקציבים אבל להפסיק ישיבה של חברי כנסת שמגיעים ב-10:00 יותר משעה לחכות לאגף תקציבים, זה לא מקובל על ועדת הכספים, ואין מי שצריך אותנו יותר מאגף תקציבים, גם בתקציב, בכל דבר. הם צריכים להבין – הם חייבים להיות כאן בדיונים כאלה חשובים. כי רשות המיסים לא יכולים לתת לנו תשובה על 0.61 ועל מקור תקציבי. נכון מי שאמר לנו על המקור התקציבי זה היה רשות המיסים אחרי יותר מחודש שחיכינו לדעת למה הכול מתעכב ואגף תקציבים לא דיבר בכלל על נושא של מקור תקציבי. שמעתי את כולם, וכולם בירכו על המקדם 7.5. אני חושב שהתחילו נמוך מאוד כדי להגיע ל-7.5 כי ברגע שמתחילים ב-6.1 ואנו מגיעים ל-7.5, חושבים שהשגנו הישג מאוד גדול, אבל מציאותית, האם זה יכול לעזור ולתת לכולם את הפתרון? אנו לא יודעים. לא קיבלתי תשובה מספרית מה ההבדל בין 7.5 ל-8 או 8.5. נכון, אני לא רואה חשבון אבל יושב בוועדת כספים וקצת יודע מספרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם היית במשרד האוצר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון. אבל אני מבין דבר אחד – כשמגיעים למספר נמוך ולהישג של 7.5 וכולנו חושבים: העלינו את זה ב-1.5%, את המקדם, עשינו עבודה מאוד טובה. אבל אם היו מתחילים ב-7 והיו מגיעים ל-8.5 היה יותר טוב ואני בטוח שמראש ידע אגף תקציבים להביא את ה-6.1 כדי להגיע ל-7.5. אתם מברכים, אומרים שהכול טוב ויפה. אני ישבתי עם היושב-ראש, אפילו רצו לסיים את זה ב-7 ורק בזכות היושב-ראש ואנחנו הגענו ל-7.5 ואמרנו שאנחנו מסכימים ל-7.5 כי היושב-ראש הציע את זה. אני חושב שצריך ללכת לכיוון של החלשים, העסקים הקטנים, שייפגעו מאוד חזק. 8 – אדוני היושב-ראש, צריך להגיע לשם ולא ל-7.5, למרות שבירכתם. לגבי דצמבר, אגף תקציבים, אני לא יודע איזה נתונים יש לכם ואיך בדקתם. הרי עדיין לא בדקתם. למה 7.40 ואנו מורידים את זה בחודש דצמבר? הייתה לכם בדיקה שיש עלייה כזו גדולה בהכנסות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אולי תביאו מצגת, משהו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על מה הסתמכתם? אנחנו בוועדת כספים לא מבינים במספרים, תביאו לנו את המספרים שנראה אותם ונוכל לדעת למה החלטתם 7.40. על סמך מה? שום נתון לא עומד בפנינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבקש מהם אחרי שנסיים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להצביע היום על התקנות. אנשים מחכים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם יסבירו. הם יגידו את זה פה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב-ראש הם צריכים להעלות את התקרה בהתאם ל-75. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 80. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מה שתחליטו. התקרה כרגע לא שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יסמין, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראשית, הורג אותי שאתם כל הזמן אומרים תודה, תודה, תודה. מקסים אבל אתם אומרים תודה על כספי ציבור שהגיעו מהמסים שלכם שעושים טובה ומשחררים אותם. זה כסף של האזרחים, לא כסף של אגף התקציבים או של ראש הוועדה. שנית, איני יודעת, האם אתם יודעים, אבל היום לפני כמה שעות 50 טילים על נתיבות והאזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 25. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> 25 טילים – מעט מאוד – על נתיבות והאזור. זה המון וזה ברגע מרוקן עיר מכל מרכזי הקניות שלה ומכל עסק ומכל מסעדה. לכן ה-0.75% זה עדיין לא מספיק. כמי שגדלה בבית עם אימא עצמאית כל חייה, שאף פעם לא הייתה בבית ותמיד הייתה עם פרצוף מודאג, כמי שבעלה היה לו עסק עצמאי, לא שמעתי אף אחד פה שמייצג את העסקים הקטנים. לא שמעתי. האם להם זה מספיק? האם הם יגידו תודה? לא. אז אני פה כדי להמשיך להילחם על באר שבע, על נתיבות ועל כל האזור הזה שהוא ייחודי כרגע. עדיין יש בו מצב מלחמה יום-יומי ומי שצריך יגיש ומי שלא צריך לא יגיש, אז אני לא מבינה מה הבעיה. לא ברור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לומר לך, את לא הרבה שנים בכנסת. היו יושב-ראש ועדת כספים שמה שהממשלה אמרה היה עובר פה קדוש, קדוש , קדוש. לא רוצה להזכיר שמות. כולם יודעים את זה. אני בנוי כך שמה שהממשלה מביאה אני בודק מה זה, ואם אני חושב שזה לא נכון, אני מביא את זה כאן לדיון ואומר את דעתי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצוין. הביקורת לא הייתה עליך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם לא התכוונו לא ל-7 ולא ל-7.5 אלא ל-6.1 וראיתי את זה מההתחלה כשדיברתי איתם. והיינו חזית אחת כדי להעלות את זה לפחות למה שאמרו הלשכות, ששמעתי אותם אתמול. לפחות לשם. אני לא בעד לומר תודה לאף אחד. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עדיין יש מקרים יוצאי דופן. באר שבע היא יוצאת דופן מהרבה סיבות - בגלל סטודנטים, בגלל עובדים. לבאר שבע יש הייחוד שלה וחייב להתייחס אליו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נכון לבאר שבע, לנתיבות, לאופקים אבל גם אם כן וגם אם לא, לפני שאנו מצביעים ומקבלים החלטה מן הראוי שיציגו לנו נתונים. אנחנו ועדת הכספים. כספים זה מספרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שיהיה. חנוך, בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני קודם כל רוצה להודות לקב"ה על זה שהיום במטח טילים היום אף אחד לא נפגע. צר לי שאנשי אגף תקציבים יצאו עכשיו בדיוק. חשוב שהם ישמעו את זה – אבל הם לא הכתובת. אדוני היושב-ראש, מה שקורה פה בוועדה, ואני חדש פה, אדוני היושב-ראש, אולי הכי חדש - הוועדה הזו אמורה לתת סוג של פיקוח, ומקשים עלינו עד הופכים את זה לבלתי אפשרי. את סוף תקציב 23' המעודכן היינו צריכים לאשר כי לא היה זמן, ותקציב הביטחון חלקו ויצא והסבירו לנו למה חייבים לעשות והלכנו עם זה כי אנו לא רוצים חלילה לחבל במאמץ המלחמתי אבל הבטיחו לנו שלהבא זה לא יהיה כך. התקנות האלה מובאות אחרי שהצבענו עליהן – מתי? אוקטובר? אמצע ינואר? גם, בצורה לא מספקת, בלי לתת הסברים, בלי לתת חומר, כלאחר יד, ועכשיו אנחנו מתחילים לקבל כל מיני עדכונים בנושא תקציב 24'. כל מיני דברים שיוצאים. שוב, הייתה הבטחה מפורשת של שר האוצר שאנשיכם, אגף תקציבים, משרד האוצר, יישבו עם אנשי ועדת הכספים, יציגו להם את התקציב, יסבירו, יקבלו הערות. זה לא קרה. חשוב לי להסביר לכולם. אם מישהו חושב שהוועדה הזו תהיה חותמת גומי לדרך שבה התקציב הזה מוגש עכשיו – הוא טועה. אם מישהו חושב שניתן ידינו לכל מיני קיצוצים שאני שומע עכשיו – למשל עכשיו נודע לי על זה שמישהו מתכנן לבטל את ההטבה הליניארית בחישוב מס שבח. לא יודע מי הגאון שהגה את זה ואם הוא מבין מה המשמעות של זה על שוק הנדל"ן היום אבל דבר כזה עם היקף משמעות כזה מצופה להביא לפה מומחים, לנהל על זה דיון וכך יהיה על כל תקציב. לא ראיתי שנעשה איזה סדר משמעותי במשרדים, לא ראיתי שהיה קיפול משרדים להראות התייעלות, לא ראיתי את כל התהליכים האלה שמהווים דוגמה אישית ואולי הם לא כסף גדול אבל לפני שאנו שולחים את ידינו לארנק של הציבור אנו מחויבים לעשות את, אנו חברי הכנסת עשינו. יושב-ראש הכנסת קיצץ בתקציב הכנסת 200 מיליון שקל. ביטלנו תוספת יוקר בשכר. עושים את כל זה אבל איכשהו הממשלה כל אחד מתהדר בזה שנלחם נגד הקיצוץ והצליח להשיג משהו כזה או אחר. כך לא עובדים. ממשלה צריכה להתכנס כיחידה, לומר לציבור איך היא מביאה את התקציב ולמה, ואיזו בשורה יש פה. לא שהשר הזה מנע קיצוץ כזה ושרה אחרת מנעה קיצוץ אחרת. כך לא מתנהגים במלחמה. כך לא קונים אמון של ציבור, ואנו בטח לא ניתן יש להמשך ההתנהלות הזו – אני. לא מדבר בשם אף אחד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר בשם כל סיעת הליכוד בוועדה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מישהו אמר שזה לא כסף קטן? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יחסית. היית שר במשרד האוצר, אתה יודע בדיוק מה המשמעות של קיפול משרד. לא על זה ייבנה התקציב אבל חשוב כדוגמה אישית. לכן נצפה לראות את זה, ואם זה לא יהיה, תהיה בעיה קשה להעביר את התקציב ולא תבואו אלינו ותגידו: אין זמן וקיצוץ רוחבי וכו' כי זה לא ילך. מה שהיה קודם, הדרך שבה עבר התקציב עד עכשיו לא נסכים לו יותר. כדאי שתפנימו את זה ותתחילו להתייחס אלינו ברצינות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אחרי שחברי הכנסת מסיימים, אני רוצה הסבר איך הגעתם ל-6.1. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קודם כל אני מברכת אותך היושב בראש על ההיצמדות שלך והמחויבות שלך לציבור, וכך אני מצפה שתעשה גם בתקציב. דיברתי גם אתמול על הקיצוץ והגזרות שהולכים להפיל על הציבור הערבי ויש לי ציפייה שתעמוד איתן גם במקום הזה וגם לא רק ממך – מכל החברים, כי בסופו של יום, זה נוגע לכולנו. בנוסף, בקשר לאנשי התקציב ולכל הקשורים לשאלות ולתשובות שיש לתת. אני חושבת, שהזמן שלנו כולנו יקר ולא רק הזמן שלהם. כל הכבוד שהפסקת את הישיבה עד שהגיעו אבל אתה זוכר שהגענו כאן לישיבות והם לא הגיעו בכלל. זה גם משאב, וזה הזמן של כולנו. לסיום, נכון, אנחנו מדברים על אחוז מסוים, 0.75, ואני רוצה לדעת כשליחת הציבור מה זה מבחינת משמעות בסכומים, מה זה אומר? מה ההבדל בין 0.80 שיכול לעשות טוב באמת לאנשים כמה שאפשר לבין 0.75? ואני מצטרפת לדברים. לפני שעושים קיצוצים רוחביים וכל מיני דברים שיעשו התייעלות בממשלה, במשרדים שלא עושים כלום ולא מיטיבים לאף אחד. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. חבר הכנסת רביבו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, למזלנו, אתה מכיר את הטריקים והשטיקים והבנת איך הם רוצים לתפוס אותנו באף, ובאינטואיציה גבוהה ביצעת מהלך שתורגם ישירות להקפצת הכוחות לגזרה שלנו. ואבוי לנו שאנו צריכים להיעזר בכישורים ובניסיון שלך כדי שדברים יתנהלו במינימום הנדרש. באופן אבסורדי, מתווה הפיצויים פוגש אותנו תוך כדי כניסה לתקציב שנתי חדש, תקציב בעת מלחמה. כל מה שביקשתי אתמול אפילו לא התקבל אצלם בהמלצה. שום התייחסות. ביקשתי לדעת מה המקור התקציבי, מה ההיקף, על חשבון מה, לדעת איזה ביטוי הם מתכוונים לתת לעניין האפיון בשיפוי פינוי ישובים בצפון, בוויכוח שבין פיקוד העורף לבין פיקוד צפון, ולפני שאני מתייחס לציפייה לעניין תקציב 24', מבקש לבטא סלידה כי כולנו סביב אחוז המקדם, אבל השאלה הקשה שצריכה להישאל היא מה הביא אותנו למצב כזה, והתשובה היא – מציאות שנעה בין חלמאות לעקשנות בלתי מוסברת. שמצד אחד, לפי האג'נדה של שר האוצר, ואיני מתווכח איתה כרגע אבל כעובדה היא לא לאפשר כניסת פלסטינים לארץ אך גם לא לקבוע את זה כמדיניות ותוך כדי זה לגישת אנשי האוצר, להפעיל רגולציה קשה וכבדה בהכנסת פועלים זרים. כפועל יוצא מכך עסקים רבים נאלצים להיות משופים פה בתוך המתווה המוצע, רק כי לא ניתן מענה לחלף פלסטינאים. אין ידיים עובדות. זו לא גזירת גורל. יש באמת עסקים שכל מה שלא היינו עושים הם לא היו יכולים לתפעל את העסק שלהם אבל יש לא מעט עסקים שיכולים, מבקשים ומתחננים ממש, לקבל מהמדינה מתן מענה לידיים עובדות, וברגע שהם יקבלו, גם יוכלו להחזיק עצמם, גם יוכלו לשמש כמנוע צמיחה במשק, גם להיות פחות תלותיים וגם היה נשאר יותר כסף בקופה כדי לחלק עם מקדם גבוה יותר לאותם עסקם שלא יכולנו להושיע אותם ולסייע להם. האחריות והביקורת הציבורית הזו מופנית לאנשי אגף התקציבים ואנשי האוצר בכללם. זה מוביל אותנו לעניין שהכול נעשה במחשכים. התחייבתי וקיבלתי בטוחות גם ממך אדוני, גם מלשכת שר האוצר, גם מלשכת ראש הממשלה שהמציאות המביכה והמבזה שליוותה אותנו בסוף 23' לא תלווה אותנו בתקציב 24'. אני אומר את זה כאן עכשיו ומזכיר – אני ב"נ מתכוון לעמוד על כך כי זה אפס זמן ולא – לא יכולנו ולא בוא תקבל את זה ותסמוך עלינו שבין כה וכה זה רק שישה שבועות ואוטוטו לתקציב השנתי המציאות היא אחרת. אנו הפעם מתכוונים לעמוד על זה באופן מאוחד ואיתן, בעז"ה ככלל חברי ועדה, בטח חברי קואליציה. בטח ובטח נציגי הליכוד שכאמור, ונזכיר – אנו מפלגת השלטון. יש לנו חובה, זכות וציפייה למלא תפקידנו ושליחותנו. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. איך הגעתם ל-0.61? החברים ואני רוצים לדעת. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> הסברנו אתמול, שנעשה תחשיב סטטיסטי בתוכנה סטטיסטית שלקחה את הנתונים של נובמבר של העסקים החד חודשיים, וביצעה הנחות על חודש דצמבר על בסיס כל מיני נתונים, ועשתה תחשיב, מה היה קורה אם העסקים היו מקבלים על חודש אחד מסלול מחזורים – על חודש נובמבר מסלול מחזורים ועל חודש דצמבר מסלול הוצאות. זה תחשיב שאין אפשרות להביא את הנתונים בצורה יבשה כי נעשה בתוכנה ואין לנו הנתונים. על כל העסקים זה הורץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תדייק – כל העסקים שהגישו. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> לא. היא עשתה הנחות על עסקים שלא הגישו – הנחות על בסיס ירידה במחזורים גם לפי נתונים של ספטמבר אוקטובר וגם לפי הערכות כלכליות שלה, וכך ביצעה את התחשיב. ביקשתי בעקבות הדיונים פה בוועדה, והם עובדים על זה – מקווה שבקרוב זה יהיה, להביא- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה התחשיב. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> הם מכירים. בכל מקרה מה שביקשתי לאור דיוני הוועדה, לראות מה קורה ברגע שאנו מעלים את המקדם, כמה אחוז לפי האומדנים והנתונים שלנו, אנו מכניסים – ב-61% זה הממוצע, זה אומר 50% היו מקבלים בצורה טובה ויותר ו-50% בצורה פחות טובה. ביקשנו לראות מה קורה ב-75%, כמה אחוז אנו מיטיבים איתם וכמה אחוז אנו יכולים להיפגע בגלל 75%, ואני מקווה שבקרוב אוכל להביא את הנתון – הם עובדים על זה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי התקרה מה שהעיר ירון גינדי? << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> התקרה מחושבת על חודש נובמבר בצורה מלאה ועל דצמבר בהוצאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הוספתם 61, גם התקרה אמורה- - << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> זה לא רלוונטי. זה צורת חישוב. תקרה מקבלים תקרה מלאה על נובמבר- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מבקש לגבי התקרה? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תודה, כבוד היושב-ראש. אם המקדם הוא 0.75, התקרה הייתה 2.5 מיליון שקל – הרגילה, אז מגיע לי 2.5 מיליון לנובמבר ו-2.5 מיליון לדצמבר. יחד 5 מיליון שקל. אם המקדם הוא 0.75, יחד זה 3.750 מיליון. הם הציגו תקרה 2.5 ועוד 600 – זה 3.100. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה. אל תעבדו עלינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תנצלו את זה שוולדימיר לא לידי. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> המטרה של הוועדה וזה גם מה שרצינו מההתחלה זה לתת מסלול מחזורים בגין חודש נובמבר ומסלול הוצאות בגין חודש דצמבר ומה שנתנו זה את התקרה של מסלול מחזורים בגין חודש נובמבר ואת התקרה של מסלול הוצאות בגין חודש דצמבר בלי קשר למקדם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> המקדם לא אמור לתת מסלול מחזורים של חודש וחצי. הוא אמור לשקף מתמטית את הסכום שהניזוקים היו מקבלים בשביל חודש אחד נובמבר מסלול מחזורים, וחודש אחד דצמבר מסלול הוצאות מזכות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם זה מה שהוועדה רוצה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מה שהוועדה רוצה וזה מה שסוכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המקדם יהיה 0.75. התקרה בסדר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לאור התכלית הזו שאמרתי עכשיו, אם מקבלים את התכלית שאמרתי עכשיו- - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם הוועדה קיבלה את 0.75, זה אומר שהוועדה – כך אני מבין את הוועדה. חברי הכנסת כאן באים ואומרים: אנו לוקחים את חודש נובמבר כחודש מלא ואת דצמבר כחודש חלקי. לפי המתמטיקה שלכם זה 0.75. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היו עוד שאלות אתמול. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> חשוב לי לומר שזו לא עמדת האוצר. בעינינו יש במה שירון אומר קשיים משפטיים, לכן חשוב לי להבהיר לפרוטוקול - עמדת האוצר שמדובר בפיצוי רק בשל חודש נובמבר והדרך לכמת את זה היא לפי 0.75 ולא 0.61. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הפיצוי רק עבור נובמבר- - << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> מחזורים עבור נובמבר ודצמבר הוצאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מזכיר לכם, פה בוועדה הזאת לפני כשבועיים התעקשתם להפוך את זה לדו חודשי, כשאנו רצינו שהחד חודשי יישארו כך - התעקשתם להפוך את זה לדו חודשי. כלומר חפרתם את הבור לפני זה כדי לדחוף אותנו לתוך הבור. אנו יודעים כי אז גם אמרו לנו שיש קושי. עכשיו הם אומרים: אם תעשו את זה דו חודשי על נובמבר דצמבר, יש לנו קושי להביא כי אנו לא חושבים שבדצמבר צריך להביא. כלומר בקושי הקודם רצו לפתור את הקושי הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המקדם יהיה 75. דיברנו על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תעלה גם את התקרה. אם אתה נותן את ה-100% בנובמבר- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דצמבר ההתייחסות היא לזה שיש לך ההוצאות הקבועות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לא מגיע להם, גם את זה אל תיתן להם, אלא מה – עשית עוד משהו - את הפיצויים המשכת על דצמבר. כשאתה עושה את הדו חודשי, מה אתה אומר? בגלל הקשיים שלי המשפטיים, אני נותן לך נובמבר דצמבר רק מחלק לך אחרת. בגלל הקשיים המשפטיים שלך אתה יכול לסדר את זה על נובמבר דצמבר- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה לסדר את זה על נובמבר דצמבר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו המציאות. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> בסופו של דבר, הסביר את זה אתמול יוראי באריכות. הפיצוי ביחס לחודש נובמבר – כל המקדם, 0.61, 0.75 נגזר מתוך ההבחנה הזו בין החודשים נובמבר דצמבר. דובר פה גם על הקשיים התפעוליים, גם המשפטיים. הסיבה לשנות את התקרה יש לה השלכה גם מהבחינה הזו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע לא לפתוח את זה. אחרת לא נגמור את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המזל של האוצר שאני מקבל הרבה את ההצעות שלך. מה שאתה אומר אני הולך אחריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, מירי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> להסביר שוב שהנושא של התקרה מביא לידי ביטוי את התפיסה לגבי התקנות האלה שבחודש נובמבר נותנים מסלול מחזורים והתקרה היא 2.5 ובחודש דצמבר נותנים מסלול הוצאות מזכות שהתקרה היא 600 ולכן הצירוף של שתי התקרות האלה מביא ל-3.1 מיליון שקל שזה, אם היינו עושים שתי תביעות נפרדות, זה היה התקרה המצטברת בדיוק. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם אתה חושב שכך זה מקובל על הוועדה, צודקים. אם זה חלקי, זה מה שאמרנו. אם הוועדה מקבלת את זה שנובמבר היה צריך להיות מחזורים ובדצמבר ארצי- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. אמרת את זה קודם. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> הם צודקים במקרה הזה. השאלה מה אתם חושבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. היו שאלות נוספות אתמול, היו שאלות של נירה שפק לגבי הנושא של תשלום לפגיעה ברכב שאז אתם משלמים כמו ביטוח. אדם שגר בעוטף, הייתה פגיעה ישירה. היה דיון לגבי הנושא של החקלאות, שמי שמקבל פיצוי מכם, והוא נמצא בשפיים או במקום כלשהו, ורוצה לעבוד בחקלאות שלא יורידו לו את הפיצויים כי עובד עבודה נוספת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם ביחס למילואים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היו עוד שאלות. אזכיר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לגבי הרכבים, לאורך שנים בקרן הפיצויים וכפי שהסברנו כאן אתמול, אנו מפצים על שווי הרכוש שנפגע, שווי של רכב משומש הוא לפי מה שנקבע במחירונים של הרכב. כרגע כך בנוי חוק מס רכוש, וזה הפיצוי שניתן בהתאם לחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמיר אמר שתעשו בדיקה גם מול תקומה, מה קורה מבחינת השלמת הפער, האם זה אפשרי? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כרגע אין לי תשובה אחרת לתת, אם תקומה מתכוונים לעשות משהו אחר עם הנושא הזה. שנתייחס לנושא הנזקים הישירים לבניין? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא שמעתי, סליחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי לענות על השאלות של אתמול שלא קיבלנו תשובות. להזכיר לכם כמה שאלות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. אני רוצה לדעת לגבי התיירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפקות, מה שהעלינו. על הפטורים דיברנו אתמול, זה היה בחוק, 4,200 שקל. אי אפשר לשנות את זה. זה היה בחקיקה. הדבר היחיד שרשות המיסים אתמול אמרו והם עושים את זה שהתחילו לשלם את הכספים לאלה שהגישו, מאתמול. אי אפשר לשנות, עם כל הרצון, זה היה בהסכמה וחייבים לומר את זה על השולחן. כל שינוי יצטרך חקיקה ואנו כחברי הכנסת הסכמנו לזה וזה היה ההסכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. תשובות בבקשה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לגבי ענפים מיוחדים, קודם כל אנו מדברים עד סוף דצמבר, וכרגע ברמה הארצית יש פיצויים עד סוף דצמבר בכל הענפים. לגבי ענפים שהפגיעה נמשכת צריך שוב- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתמול אמיר דהן אמר שאתם מתחילים לשלם כי קיבלנו הרבה תלונות על זה שלא משלמים. יש אנשים שזה הלחם שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 1,700 יד 4,200. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים גם עם המערכות שלנו. משתדלים להריץ כמה שיותר מקרים כזה לשלם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אמר אתמול שתרגלו את המערכת. באמת, יש משפחות שזה אצלם הלחם והחלב. כל עיכוב הוא דבר רע מאוד. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> אנו מודעים לחשיבות ולצורך בכספים ועושים מאמצים כדי לשלם את הכסף הכי מהר שאפשר. לגבי ענפים ספציפיים, כרגע, קרן הפיצויים, החוזק שלנו זה לשלם כשאנו מדברים על מסלולים סטנדרטיים, רוחביים. לכן הקרן יכולה לתת מענה טוב ורשות המיסים יכולה לתת מענה טוב כשאנו מדברים על מסלולים כלליים. ככל שיידרש בהמשך לתת מענה לענפים ספציפיים זה צריך להיבחן ברמה הממשלתית. קריאה: אנחנו כבר באמצע ינואר. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> אמרתי שככל שיהיה מקום לבחינת ענפים ספציפיים יהיה צורך לעשות בחינה כוללת במשרד האוצר ולראות איך נותנים להם מענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה אומר באופן מעשי? הרבה פעמים אני עומד פה אין אונים. אני יודע שהתפקיד שלנו לדאוג לאנשים האלה שעומדים בלי פרנסה. והם בסך הכול נמצאים באותו מקום שנמצאים האחרים שאנו כן עושים להם מתווה. איך פותרים את הבעיה הזו? חשבתם על זה? << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, נקודת החוזק הגדולה של רשות המיסים וקרן הפיצויים זה לבנות מתווים שיכולים להתאים לאוכלוסיות מאוד רחבות בצורה של מתווים נורמטיביים. לכן אנו יכולים לשלם יחסית מהר להרבה מאוד עסקים. כשמדובר בטיפול בענפים ספציפיים- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה תיירות, זה מורי דרך, זה מסעדנים, זה הכול. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> במקרים כאלה המענה שנדרש הוא כנראה עם זווית ראייה קצת שונה ולכן הבחינה צריכה להיות ברמה האוצרית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היות שאת מדברת יפה, זה תמיד, אני מבקש – תביאי לי בתוך חמישה ימים, מה התוכנית שלכם, איך לפצות את האנשים האלה. אני לא רואה דרך. יש לך איזו הצעה? מה לעשות? אני רוצה תשובה. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> רק אציין שמדובר פה כנראה בצורך של בחינה אוצרית יותר רחבה מעבר ליכולות של רשות המיסים וקרן הפיצויים, אבל בהחלט נעביר את הדברים ונקיים את השיח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביידן? מה זה יותר רחבה? << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> משרד האוצר הוא מעבר לרשות המיסים כפי שאתה בוודאי יודע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי דבר אחד - אין בעיה שאתה לא מצליח להביא 100% ל-100% אבל יכול להביא 70% ל-100% עסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מירי, את הבכירה ביותר פה. לא יודע מה זה רחבה. תדברי עם אגף תקציבים, עם השר, עם מי שצריך לדבר. אנו עומדים לפני תקציב. יש פה מה ששמעת מאנשי הליכוד מה הם הולכים לעשות עם התקציב אבל יש גם מה שאני אומר, ואני אומר שאם בתוך חמישה ימים לא יהיה פתרון, זה יפגע גם בתקציב. אני לא אשב פה, ואעמוד מול אנשים שאין להם פרנסה כי לא מצאנו פתרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לציין, שאתם עדיין לא מביאים את הפתרון לאלה שבינואר. יש פה בעלי אולמות והפקות. אין להם תיירות. לשם לא הבאנו כי האוצר יוצא באמירות, שבינואר פברואר כבר לא יהיה מתווה. אם רוצים ינואר פברואר צריך להביא חקיקה חדשה לגמרי. זה לא הארכה בסמכות שר. אז גם בינואר פברואר, בעז"ה נגמר הסיפור מחר בבוקר, אבל מה קורה בינואר פברואר? הם עדיין לא עובדים, אין פיצויים. פברואר לא יספיקו לחזור. כל החברות האלה גם המסעדנים – הם לא פוצו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר התחייב, שהוא מביא לינואר פברואר את המתווה של אילת, שלאילת מאריכים לינואר פברואר. התחייב על זה. ביקשתי מהיועצת המשפטית לבדוק, ושאלתי גם את האנשים שלכם. מתברר, שיצטרכו להביא את זה להחלטת ממשלה כדי להאריך את זה לינואר פברואר. באותו זמן שמביאים את זה לגבי הנושא של אילת יש להביא את זה גם לגבי הנושא של ההפקות, לדברים שכולם מסכימים שצריך את ינואר פברואר. הם בינואר בפברואר לא נמצאים כמו עסק בתל אביב שחוזר לשגרה איכשהו. תצטרכו להביא את זה. בבקשה. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> הערה קטנה. כדי שחלילה לא תהיה אפליה בין עסקים, אפשר אולי במסגרת השיחות עם האוצר לקבוע קריטריונים יותר נוקשים, כמו שהיה למשל בקורונה שקבעו ירידה של אחוז מסוים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לזה התכוונתי. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היו שתי שאלות ששאלתי אתמול, לגבי חודש דצמבר, שיש עד 17.12 לפחות, היו גנים שלא חזרו במערב הנגב לפחות. יודע שגם בעיר שבה אני גר באשדוד, ראש העיר החליט שעדיין לא מחזיר את הלימודים והורים לא הלכו לעבודה בגלל זה. בסופו של דבר הם לא עבדו, לא היו בחל"ת. לא קיבלו פרנסה. דיברנו אתמול עם אמיר שיחזיר לנו תשובה. כשאתם מדברים אתנו – הפיצוי על נובמבר מובן אבל יש מקומת שבדצמבר עדיין היו בהוראה לאו דווקא של רשות מסוימת אלא של פיקוד העורף או פיקוד הדרום שאמרו שלא מחזירים כי אין שם מקומות ממוגנים. כשאתם אומרים מה עושים עם אותם אלה בתוך ה-20 ק"מ, מה עושים איתם? האם יש להם מענה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הפתרון לעסקים האלה זה השקלול שעשינו לנובמבר דצמבר שמשקף מסלול מחזורים לנובמבר- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מעלים את התקרה כי אתם אומרים שבדצמבר מגיע לו בכלל פיצוי. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> יגיע לו הפיצוי לפי ההוצאות המזכות. לגן ילדים יש בעיה- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שלא הלכו לעסק בגלל זה. הרי להורים יש עסק. הם לא הלכו לגנים. מדבר לא על הפיצוי לגנים, ואז העסק שלו סגור אז אתה התקרה את לא מעלה לו, כי את אומרת - רשות המיסים לא אמורים לפצות אותו על דצמבר. כי כך אמרנו. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> כמו המסלול הארצי. זה פיצוי משמעותי לדצמבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם עד 17 זה היה במקום שלא הלכו, ועסקים היו סגורים בגלל הוראה של פיקוד העורף, כן היה צריך לתת להם מענה. הסיפור של הגנים זה משהו אחר. אני מדבר על הורים עצמאיים והעסק שלהם היה סגור עד 17 בחודש ואז את אומרת: אני לא מעלה להם את התקרה כי הפיצוי הוא לא על דצמבר אלא על נובמבר. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אדוני חודש שבחודשיים תהיה להם ירידת מחזור- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מסכים איתך. אז תעלה את התקרה. לא ישתמשו בזה, מה הבעיה? << דובר_המשך >> רמי יצקן: << דובר_המשך >> הוא לא ישתמש. לא יכול להעלות רק לעצמאיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי מגיע להם? אין בעיה. תעשה רק אלה שהייתה עליהם הוראה- - << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> יש משמעות לתקרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תעשה תקרה, רק לאלה שלא יכלו בדצמבר לעבוד. << דובר_המשך >> רמי יצקן: << דובר_המשך >> איך אפשר לבדוק את זה שבדצמבר כן עבדו, לא עבדו? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש הוראות של פיקוד העורף. לפי זה נתתם הנחיות בצפון. להזכירך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> היו הוראות דומות גם במרכז הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. תראה לי עוד עיר אחת שעד 17 בחודש אמרו להם לא ללמוד בגלל זה ולא למדו. לא שעשו קפסולות. שגם קפסולות זה בעיה. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> הילדים שלי לא למדו עד סוף נובמבר במרכז הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את סוף נובמבר אתה מפצה אותם. קודם כל, אני חושב שאתה טועה אבל בסדר, אז בואו נחזיר את התקנות האלה ונרחיב אותן לכל הארץ. אני מדבר איתך על מה שאתה מביא, שהסכמנו על 40 ק"מ. אתם אומרים מצד אחד לא לפתוח את זה יותר מדי. אני מוכן לפתוח אלא אם כן אתה אומר לי: לא, זה הוצאה. מצד אחד אתה לוקח אותי למקום אחר במרכז הארץ אז אני מוכן לפתוח איתך. תביא את אגף תקציבים, נפתח את זה מההתחלה. אל תשחקו איתי את המשחק הזה. זה להיות לא הוגן, כשמצד אחד אתה אומר: אל תפתח את זה, מצד שני כשאתה אומר לי: מרכז הארץ עד 1.12, אני פותח איתך. תביא את התקנות האלה עד 70 ק"מ. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> ההחלטה של הכנסת הייתה מתווה פיצוי מסוים בגלל נזקים מסוג מסוים בכל הארץ. בחודש דצמבר הנזקים שהיו באזור הזה הם אותם נזקים שהיו באזורים אחרים שלגבי נזקים כאלה הכנסת החליטה שיהיה פיצוי לפי מסלול ההוצאות המזכות. אתה צודק, יש נזקים כפי שאתה מתאר בדצמבר- -- << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלתי אם יש מענה. תגיד שאין מענה. זו גם תשובה. אבל אל תכדררו אותי למרכז הארץ. נשבור את הראש שאין מענה. אני לא מסכים אבל אין מענה. לגבי ישובי ספר שאמרתם שאתם מאריכים את זה עד סוף הפינוי שלהם. דיברנו אתמול, שזה יהיה עד סוף שנה או עד סוף הפינוי כלומר עד שהם חוזרים, המאוחר מביניהם. הגדרת ישובי ספר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ענו לי על שאלת התחולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. התחולה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אתייחס. קודם כל, נושא תכולת הבית, הסכומים רשומים בתקנות, וכך אנו מתנהלים לאורך שנים. בדרך כלל זה נתן מענה די טוב. בכל מקרה יש לומר שבאירוע הנוכחי בין השאר במסגרת השיח עם מנהל תקומה, עלה הנושאים שיש מקרים שבהם סכומי התכולה לא מפצים. הנושא הזה עדיין בבחינה. יש פה כמה דברים שיש לשים אליהם לב, ואולי ישפיעו על החשיבה בהקשר הזה. לגבי תכולת בית, קודם כל, מבחינת הסכומים, תכולת הבית לזוג בלי ילדים עומדת על סך כ-91,500 ולכל ילד נוסף עוד 9,500 שקלים, ואם הילד מעל גיל 18 זה 21,000 ₪. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממה את קוראת? << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> זה נמצא בתקנות מס רכוש. הסכומים קבועים. יש פרסום שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי זה נקבע? << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> נקבע אבל מתעדכן כל שנה. חשוב לי לציין שהסכומים האלה כוללים את תכולת הבית, כלומר, אם למשל תכולת בית שמחוברת לבית, למשל ארונות מטבח, ארונות קיר, מזגנים – אלה סכומים שניתן עליהם פיצוי במסגרת המבנה עצמו ולכן לא כלולים בתקרה. כלומר התכולה הזו מתייחסת לריהוט, לשטיחים, מוצרי חשמל. מהניסיון שלנו לאורך שנים, סך הכול הסכומים האלה נתנו מענה טוב. בדרך כלל לא נתקלנו בהרבה תלונות בהקשר הזה. יחד עם זאת, האירוע הוא מאוד מורכב – בהתחלה בדרום, עכשיו גם בצפון, הנושא עולה וחשוב לציין שמי שכרגע הבית שלו לא נפגע וחושש שייפגע וחושב שיש לו תכולה שהיא הרבה מעבר לזה יכול עכשיו ומעכשיו להיכנס לאתר שלנו, לבטח את התכולה שלו בסכומים יותר גבוהים. שוב, הרעיון בביטוח הבסיסי שהמדינה נותנת זה לתת מענה טוב מספיק לתכולת בית סביר, ומי שהתכולה שלו מאוד יקרה יכול לשאת בביטוח ולבטח. כמובן שהביטוח מפה ואילך. ואפשר עכשיו להיכנס ולבטח בסכומים יותר גבוהים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לבטח בתוך האתר של רשות המיסים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה משהו חדש. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> זה ישן. זה לא חדש. לגבי פגיעה ישירה במבנה עצמו, אנו מפצים בצורה מלאה. מחזירים את המצב לקדמותו, ואם יש תיקון מאוד גדול שצריך לעשות, עושים זאת בתיאום עם הדיירים כבר עכשיו, ודאי בדרום במקומות שבהם אפשר להיכנס והתושבים חזרו הביתה. אנו מגיעים יחד עם בעלי הנכסים, מסייעים עם השיפוץ הזה. נכון שלחלק מהמקומות עדיין לא הגענו כי יש לזכור שחלק מהאזורים האלה הם עדיין שטח צבאי סגור, ולכן עוד אין מה לפצות מה גם שכרגע יש שם אירועים ונזקים שממשיכים אז אני מניחה שברגע שאפשר יהיה להיכנס ולחזור למקומות האלה, הכי מהר שאפשר ניכנס למקומות האלה ונעזור בשיקום המבנים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אמרת 91. הכרתי סכום אחר, אבל אם את אומרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא מקדם. זה פיצוי שכתוב. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> היא אומרת שהוא ממודד. אני חושב שהסכום הזה ואגיש עבודה תוך 24 שעות. הסכום הזה לא מביא לידי ביטוי את האובדן של המחוברים. אני לא יודע איך קבעת- - << אורח >> מירי סביון: << אורח >> המחוברים לא בסכום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כתוב בתקנות? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא ראיתי שזה כתוב. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כך אנו נוהגים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני לא אוהב נוהגים. יש פה תקנות והן צריכות להיות ברורות. לא נוהגים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נאמר לפרוטוקול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אומר להכניס את זה לתקנות, שהמחוברים לא קשורים ל-91. << דובר >> אלישיב ממן: << דובר >> עמדה ברורה על ידי רשות המיסים. ככל שיש מקרה נקודתי שלא נעשה כך, שיביאו לבחינה שלנו ונבדוק את זה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> המחוברים לא בסכום או כן? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא בתוך הסכום. יש גם פירוט לגבי התכולה, הם לגבי חפצים ספציפיים בתקנות, מפורטים – ריהוט יש, ביגוד, מוצרי חשמל. כלומר זה בפירוש לא כולל את המחוברים. המחוברים כאמור זה חלק מהמבנה. לכן בנושא המבנה התקרות האלה לא חלות וזה אומר שהתקרה הזו משקפת רק את הפריטים האלה שדיברנו עליהם, ושוב – מהניסיון שלנו לאורך שנים רבות לצערנו של אירועים חוזרים ופגיעות ישירות בבתים פרטיים, הסכומים האלה בדרך כלל נתנו מענה טוב לאזרחים שנפגעו. ושוב, מי שיש לו תכולה יקרה מעבר לסכומים האלה מוזמן כבר עכשיו להיכנס ולבטח את עצמו. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> פה אני פונה לרמי יצקן מבלי להזכיר שם. חבר כנסת לשעבר, ומצנעת הפרט לא אזכיר את שמו, פנה וקיבל תשובה מרמי יצקן שאמור לקבל 80,000 שקל על כל התכולה, ורוצה להבין למה התשובה הזאת הייתה. אני לא יכול. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לא מכיר ולא זוכר שפנו אליי בנושא הזה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> נבדוק את העניין יחד תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי חובות אבודים שאתמול שאלנו יש תשובה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אמרנו שנבדוק את זה. זה בבדיקה. קריאה: מתי מעריכים שיהיו תשובות? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אפשר לשאול לגבי החקלאות? כי משהו לא ברור. אני רוצה לתפוס את השור בקרניים. שנבין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דובי, אני יודע שאתמול נאמר פה שהיה דיבור על 7.5 מיליון בקאפ. טען פה גל שעם דובי אמיתי לא דובר על 7.5. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אשיב. אחת, גם הבוקר בשיחה שלי עם מירי סביון דובר, והיא הייתה מודעת לסיכום שלי עם אמיר דהן, על 7.5, 7.20 במצטבר. זה היה הסיכום שלי עם אמיר דהן מנהל מס רכוש וגם הבוקר בשיחה שלי עם מירי אמרה שזה היה הסיכום, אבל אני עומד בסיכומים. גם עכשיו, כשהחלטנו על 0.75 הייתי מעורב בדרך כזו או אחרת עם כבוד היושב-ראש גפני, הייתם בחדר וסיכומים מכבדים, ואם לא מכבדים פה סיכומים- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב. עצור פה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמיר אמר שמאשר את זה, אתמול. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> יש לומר שהיה דיבור, לא סיכום, והדיבור שהיה התייחס לשני קריטריונים – למקדם של 0.7, חשיבה על מקדם 0.7 וחשיבה על העלאת הסכומים. כיוון שלא היה סיכום ומאז השתנו הדברים, כרגע הסיכום הוא 0.75 והתקרות כפי שהן. << מנהל >> (היו"ר יצחק פינדרוס, 12:22) << מנהל >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מציע בגלל שהדיבור – לשיטתך, הסיכום – לשיטתך, היה עם היושב-ראש, נמתין שיחזור. למען הפרקטיקה. בבקשה, להקריא. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 , ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 1. בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד- 2023 (להלן – התקנות העיקריות) – (1) ברישה, במקום "יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023)" יבוא "יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)"; זה סעיף תחולה. כל התיקונים האלה כפי שכתובים, יבואו בנוסף לתיקונים של תיקון מס' 1 שדיברנו עליהם, שזה הוספת מסלול שכר למפונים ושל מספר ישובים. פה תהיה הרחבה של תחולת התקנות על נזקים עד סוף דצמבר 23' בגלל מה שהסברנו, שזה בעצם, בתוך הסעיפים עצמם תהיה ההבחנה בין מי שנפגע גם בחודש דצמבר באופן מיוחד לבין מי שנפגע רק בחודש נובמבר באופן מיוחד. באופן כללי זה יהיה עד סוף דצמבר כאשר מייד אחרי זה יהיה מה שעשינו בתיקון הראשון, שלגבי נישוקים שהם מפונים, אנו מאריכים את זה עד סוף פברואר לפי הדיון בוועדה הקודמת. זו התחולה. (2) בפסקה (1)(א) – (א) אחרי ההגדרה "אזור מיוחד" המובאת בה, יבוא: ""אזור שנפגע בחודש דצמבר" – היישובים והאזורים המפורטים בתוספת הרביעית או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום שנת 2023." פה זו הגדרה שמאפיינת את האזורים שנפצה אותם במסלול מחזורים גם בחודש דצמבר, שזה הישובים בצפון וישובים שפונו עד סוף השנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה אתם מתייחסים להחלטה שהייתה בתוקף עד סוף שנת 23'. לא עד ינואר פברואר 24'. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נכון כי זה מסלול מחזורים. כרגע אנחנו – ההצעה כללית, רק ההרחבה על חודש דצמבר. עשינו באופן ספציפי מיוחד לגבי מסלול שכר על המפונים, שהארכנו את זה יותר, אבל התקנות בגדול, דיברנו רק על עד סוף דצמבר. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> המעסיקים שמקבלים על מפונים, שמפונים עד סוף פברואר, יהיה מסלול נפרד לתביעה הזאת? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> מסלול שכר הארכנו למפונים עד סוף פברואר. יש תיקון אחד שמדבר על המפונים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מונח בפניכם בטאבלטים גם נוסח משולב שמשלב בין שלוש התקנות שהתקבלו, התיקון המקורי ועל זה תיקון מס' 1 ועל זה תיקון 2, שתוכלו לראות איך משתלבים כל התיקונים יחד. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בתוספת הרביעית הם מקבלים רגיל את מסלול המחזורים, בלי ה-0.75, ועם התקרה הכפולה. רק הרביעית. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> רביעית זה בצפון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כן, וגם 0.7 אם בוחר רגיל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה עם ישובי ספר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש ישובי ספר, שהם לא קשורים לתקנות האלה, שלא נפגעו באופן מיוחד. הם פחות רלוונטיים – מעלה החמישה ועוד ישובים אחרים. - - - מקבלים לפי תקנות 73 כפי שמקבלים לפי הוראת- - (ב) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" המובאת בה – (1) בפסקה (1), מסלול שכר עבודה – (א) בהגדרה "מסלול שכר עבודה" המובאת בה, בכל מקום, אחרי "בשל המצב הביטחוני" יבוא "בתקופה המזכה לעניין שכר"; << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 12:27) << מנהל >> << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נראה בסעיף קטן (ב) שיצרנו הגדרה לתקופה המזכה לעניין שכר שנועדה להבחין בין התקופה המזכה. בעצם לגבי ישובים שנפגעו בחודש דצמבר, התקופה המזכה תהיה עד סוף דצמבר. לגבי ישובים אחרים, התקופה תהיה עד חודש נובמבר. נראה את זה עכשיו בהגדרה. אחרי ההגדרה "מסלול שכר עבודה" המובאת בה, יבוא: ""תקופה מזכה לעניין שכר" – אחת מאלה, לפי העניין : (1) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודש דצמבר, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודש דצמבר שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודש דצמבר, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה "מסלול שכר עבודה" - התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" כאילו בכל מקום במקום "האזור המיוחד" בא "אזור שנפגע בחודש דצמבר"; הנוסח מועתק כמעט מילה במילה ממסלול שכר. זה אנשים שגרים באזור המיוחד ועובדים מחוץ לאזור המיוחד או אנשים שיש להם עסק מחוץ לאזור המיוחד שגרים באזור המיוחד - מקבלים מסלול שכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדם שיש לו עסק באזור המיוחד וגר לא באזור המיוחד? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מקבל לפי פיצוי לעסקים באזור המיוחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העבודה שלו באזור המיוחד והוא עובד שם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז העסק מקבל מסלול מחזורים. אין בעיה. הבעיה נוצרת בכיוון ההפוך. אם יש עסק בתל אביב והעובד נמצא באזור מיוחד, העסק בתל אביב לא מקבל פיצוי לפי מסלול שכר אז צריך לעשות משהו מיוחד. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> למרות שהוא מפונה. זה המקרה שהבאתי אתמול. אין פתרון כרגע. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא צריך לפנות פרטנית. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אבל בתקנות יש לו פתרון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי. כשהוא מפונה והעסק לא נמצא במקום מיוחד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש מסלול שנותן לו פיצוי, מסלול שכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא אוטומטית אצלו. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לגבי מי שואלים? << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> עורכת דין למשל שנתתי דוגמה אתמול – חיה בקריית שמונה והמשרד שלה הוא בראש פינה. היא פונתה מביתה ונמצאת במקום מאוד מרוחק, לא יכולה להגיע פיזית למשרדים שלה ולהפעיל אותם. למעשה במערכות של רשות המיסים היא לא נמצאת בישוב מזכה למרות שפונתה מביתה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> יש לה שתי אופציות: או להגיש את התביעה במסלול הוצאות מזכות או יש לה אפשרות להגיש מסלול שכר, מאחר שפונתה והעסק שלה מחוץ לאזור, 520 שקל ליום לעצמאי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אשלים. התוספת פה, בחודש דצמבר יכול להיות מצב שיהיה אותו סוג של מצב כשהניזוק נמצא באזור שמפוצה בחודש דצמבר, והעסק עצמו באזור המיוחד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם רוצים להכניס תיקון? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. זה בפנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואולם לעניין זה – מה זה העניין הזה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לעניין ההגדרה הזאת, ההגדרה תקופה מזכה לעניין שכר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל אז זה לא מחזיר שמי שמקבל את הפיצוי צריך להיות בצפון או בישוב שפונה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, (2) מתייחס למי שהוא לא בצפון או באזור שפונה. (1) מתייחסים למי שבצפון או באזור שפונה, ואז הוא יכול לקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה המשמעות של הסיפא? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> למשל מי שגר בשדרות ועובד בבאר שבע – היה צריך לעשות את התוספת הזאת כדי שגם יקבל את זה, כי ברגיל זה חל רק אם עובד מחוץ לאזור המיוחד לפי נוסח התקנות. (2) לעניין ניזוק שאינו ניזוק כאמור בפסקה (1) - התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023); זה לגבי ניזוקים אחרים, עד סוף נובמבר. פה אנו חושבים שבעקבות התיקון שעשינו בוועדה בתקנות הקודמות אנו צריכים להוסיף פסקה (3) שיאריך את התקופה המזכה לעניין שכר לגבי ניזוקים בישובים שפונו. הנוסח צריך לבטא את זה, שמי שבישובים שפונו יכולים את מסלול השכר עד סוף פברואר כפי שדיברנו בדיון הקודם. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> זה מה שאמרתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לך נוסח? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש: על אף האמור בפסקה (1) לעניין נזק עקיף שאירע בשל היעדרות מעבודה של עובד או עובד עצמאי שפונה, התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7.10.23, עד סיום תקופת הפינוי או עד יום כ' באדר א' התשפ"ד 29.2.24, לפי המוקדם. לעניין זה עובד עצמאי כמשמעותו בפסקה (4) להגדרה מסלול שכר עבודה שבפסקה (1) להגדרה שווי של נזק עקיף, שמתגורר בישוב אשר פונה לפי החלטת הממשלה. תקופת הפינוי – תקופת הפינוי לגבי הישוב שבו מתגורר העובד או העובד העצמאי לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה. קריאה: המאוחר מביניהם. למה המוקדם? אם הוא מפונה, הוא מפונה. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> על זה דיברנו קודם. כרגע אנו עושים עד סוף פברואר. עשינו את הדיון הזה. זו הייתה ההחלטה בדיון הקודם. ההסבר הוא שאנו לא רוצים לתת קארד בלאנש לממשלה להאריך את זה עד מתי שהיא רוצה. אנו נותנים עד סוף פברואר. יש פה תקנות באישור ועדת כספים. אנו קובעים סכום. אם הממשלה ממשיכה להאריך באופן ספציפי לדבר הזה המחשבה הייתה שצריך לחתום את זה עד סוף פברואר שזה המצב הקיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם לא יסתיים הפינוי שלהם עד אז? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יצטרכו לבוא לפה לתקן את התקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה מפריע לך לעשות את זה עד שיסתיים הפינוי? מה הבעיה? הרי גם אתה אומר - אם לא יסתיים הפינוי אצטרך לבוא להאריך את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לכתוב זאת: עד שיסתיים הפינוי. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> החלטת הממשלה הנוכחית היא עד סוף פברואר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עד שיסתיים הפינוי. מה הבעיה בזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעצם אתה לא יכול להאריך את זה עד שיסתיים הפינוי כי זה לא באותו קנה כמו החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכוונה בתקופת הפינוי. אבל אם הפינוי מתקיים, הם צריכים להאריך את זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שלומית, אפשר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החלטת הממשלה היא לתקופת הפינוי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש התניה ביניהם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא יכול להביא בתקנות משהו שמעבר להחלטת ממשלה. אני מסכים עם זה. כרגע החלטת הממשלה לא קיימת עד סוף פברואר. אין בעיה עד שיחזרו מהפינוי או עד סוף פברואר, המאוחר מביניהם, אבל לומר המאוחר מביניהם סוף הפינוי או עד סוף פברואר, אתה אומר – גם אם אין החלטת ממשלה נמשיך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בכפוף להחלטת ממשלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, היום הנוסח אומר: לפי החלטת ממשלה או עד יום 29.2.24.זה לפי המוקדם. אפשר לעשות לפי המאוחר. אם תהיה החלטת ממשלה שתאריך מעבר לפברואר. זה יהיה לפי החלטת ממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כן אפשר לעשות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. הם אומרים: אם חצינו את פברואר, צריך לחזור עם זה לוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינתי טוב שיחזרו – יצטרכו להוסיף כסף. נעלה ל-80%. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ואם הם יחצו הוועדה לא תאריך? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אתייחס קודם לפי המוקדם שכתוב פה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה גם כאן וגם בתקנות הקודמות. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אם תהיה התפתחות חיובית שאנו כרגע לא מצפים כי אישרו את הפינוי עד סוף פברואר, ויהיה אפשר לחזור בתחילת פברואר לצורך העניין, ודאי שהמועד שקובע זה הארכה עד תום תקופת הפינוי. הלוואי שנגיע למצב הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה החשש? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כיוון כרגע מה שאנו יודעים זה שהחלטת הממשלה האריכה את תקופת הפינוי עד סוף פברואר, רצינו שתהיה הלימה בין התקנות האלה לבין החלטת הממשלה. לכן כתבנו את זה כך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה אם יש מניעה שיהיה המאוחר מביניהם. למה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במפורש כתבתם: לפי החלטת ממשלה שחלה לגבי הישוב שבו מתגורר העובד לרבות החלטת ממשלה המאריכה אותה. היום ממילא החלטת הממשלה מתייחסת לסוף פברואר. אם אתם עושים לפי המאוחר- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יכולים להסכים לזה, לפי המאוחר. כולנו מתכוונים לאותו דבר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנו חושבים שנכון יותר להשאיר את הנוסח כפי שהוא גם למקרים שבהם תהיה אפשרות של חזרה חלקית לעבודה או דברים מסוג זה ויהיה נכון שהדברים ייבחנו בוועדה שוב. אם התנאים יהיו שונים אני מניחה שנגיע ונמשיך את המתווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השמרנות שלך מתאימה למפלגה חרדית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תביאו תקנות חדשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אוקיי. נשאיר את הנוסח. הלאה. המוקדם שביניהם. אתם טועים בעניין הזה, אנחנו צודקים אבל שמרנות זה שמרנות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם אפשר לעשות הפוך – לפי המאוחר, ואם יהיה צורך לתקן או לשנות את התנאים, תמיד תוכלו לבוא חזרה לוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם לא פינו אותם, לא תהיה החלטת ממשלה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו גם מדברים על הממשלה הנוכחית. יכול להיות שעד אז תהיה ממשלה אחרת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שימו לב שאנחנו מדברים על מפונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. אבל הם לא אומרים אחרת. הם רק מדברים על הנוסח. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> גם כשהבאנו את הנוסח לכתחילה תיקנו מדצמבר לפברואר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אני פשוט רוצה לסיים כבר. לא מתווכח יותר. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> למה לא לתת למפונים ודאות בעניין הזה? למה להביא את הדברים שוב, כשהמצב כל כך קשה גם ככה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ויתרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אמרתי - עד המאוחר ביניהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מירי, המועצה כאן בשולחן – עד המאוחר שביניהם. אין ברירה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם ישתנו התנאים, אפשר לחזור לכאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שדולת חברי הכנסת הודיעה שעד המאוחר ביניהם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בפסקה (2), מסלול מחזורים – (א) בהגדרה ""מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס", "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "מס תשומות", "עוסק המדווח על בסיס מזומן", "קרוב", "שנת הבסיס", "תמיכות ותרומות"", המובאת בה, בסופה יבוא "ולעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) – כהגדרתם בסעיף 38ג לחוק וכפי ששונו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ"ד-2024 ." זה הגדרות שמפנות לחוק. בחוק מתייחס רק לחודש אחד, פה אנו עושים לפי חודשיים אז צריך טכנית לעשות את התיקון כדי שיהיה גם חודשיים לגבי ההגדרות ששונו, בתקנות שעברו פה לפני כשבוע. (ב) בהגדרה "מסלול מחזורים" – (1) האמור בה יסומן (א) ובה לפני פסקה (1) יבוא : "לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023), אחת מאלה לפי העניין:"; פה אנו הופכים את המסלול הקיים שיהיה מסלול רק נזקים שאירעו ב-7.10 עד 31.10, ועכשיו קובעים את המתווה לנזקים שאירעו בנובמבר ודצמבר. (2) אחרי פסקה (א) יבוא: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פספסתי. בסעיף קטן (א) בסיפא שלו גם פה הסיפא: ולעניין נזק שאירע – תסביר, מה זה אומר? כשקוראים את זה במשפט – הכוונה הייתה שביחס לחודשים נובמבר דצמבר קוראים את התקנות יחד עם תקנות התיאומים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, ההגדרות ששונו. חלקם לא שונו. ב1 – הופכים את הנוסח הקיים להיות רלוונטי לנזקים באוקטובר. (2) אחרי פסקה (א) יבוא: (ב) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), אחת מאלה לפי העניין: (1) לגבי נזק שאירע באזור שנפגע בחודש דצמבר – (א) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (ב) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; (ב) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; והכל אך לא יותר מ5,000,000 שקלים חדשים והכל ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023). זה נועד לפצות גם על נובמבר וגם על דצמבר, זה פשוט פיצוי כפול. זה הכפלה של 2.5. מסלול מחזורים מלא. זה ב-7 ק"מ בצפון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה צריך בסיפא את ההתייחסות לתקופה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כי בהוצאות מזכות אין תנאי שצריך לשלם את השכר לעובדים שלך. במסלולים פה של המחזור המיוחד יש תנאי שצריך לשלם את השכר המלא לעובדים שלך. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> מה קורה פה עם ההארכות של ינואר פברואר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה חלק ממסלול שכר. פה אנחנו במסלול מחזורים. התקנות פה הן בהגדרה של מסלול מחזורים אז כל הסיפור של מסלול שכר ינואר פברואר זה למעלה, זה במסלול שכר. אתה מקבל את הפיצוי במסלול שכר רק אם שילמת לעובד הספציפי את התשלום בעבור אותו יום. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> זה בסדר רק השאלה לגבי התקופה, אם פה לא צריך לעשות גם התאמות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא כי זה מסלול מחזורים, לא מסלול שכר. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אבל זה ב-7 ק"מ אז תקף גם לינואר פברואר. זה לא השתנה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כרגע ההצעה היא עד סוף דצמבר. לא מדברים על ינואר פברואר. << דובר_המשך >> נתנאל היימן: << דובר_המשך >> אבל באזור של ה-7 ק"מ המצב לא הולך להשתנות. הם עדיין יהיו זכאים למסלול הזה גם בינואר פברואר. למה לא לכתוב את זה כבר עכשיו? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לגבי האנשים שאתה מדבר עליהם יש המסלול האדום בתקנות. << דובר_המשך >> נתנאל היימן: << דובר_המשך >> יש כאלה שרוצים ירוק בעוטף. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> יוכל באדום להגיש את המחזורים עם הירוק. אין בעיה. הכותרת תהיה מסלול אדום אבל בפנים יעשה את החישוב של מחזורים רגילים. צריך את התקנות העיקריות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מה שרמי אומר, שלפי המסלול האדום אתה יכול לקבל פיצי על נזק ממשי. רמי אומר שמבחינתנו כמס רכוש, נאפשר להוכיח את הנזק הממשי לפי מסלול מחזורים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לכאורה גם את זה לא היית צריך, אבל מה המשמעות של זה, שבמקום שיגיש את זה באדום ויחכה, כי ההגשה באדום היא ממש תביעת נזיקין, הוא מגיש את זה במסלול הירוק, זה יותר קל ויותר מהיר. מה שנאמר פה, שאנו יודעים שכל מי שנמצא בעוטף, גם בינואר הוא עדיין יהיה אדום ולכן אומר – תאפשרו לו, כפי שעשיתם עכשיו במסלול הירוק שיגיש את זה גם הלאה. זה רק יקל עליהם ועל הבירוקרטיה, לא שום דבר אחר, כי זה יקרה. מה זה משנה איך זה יקרה? << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> ובצפון. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נבדוק תפעולית אם אפשר לעשות את זה. זה עניין טכני. אנו חושבים שלא נכון לעשות את זה בתקנות – יכול ליצור לנו בעיות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא בתקנות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יותר קשה להיכנס באדום ולעשות את הירוק מאשר כרגע אתה עושה את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אבל רמי אומר שינסו לעשות את זה אותו דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רמי אומר שיעשו את זה מהאדום. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> דיברתי על עצם הזכאות. הם שואלים תפעולית. תפעולית יכול להיות שנכון להאריך את זה גם לינואר פברואר ככל שיידרש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשאיר את זה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לא פסלנו את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא רצינו להוציא מכולם, לא רצינו לומר: 0 עד 40 – בונים מסלול כזה ואז מוציאים אותם בכוח אבל זה שונה מאשר לכתוב באופן מיוחד. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> גם היום אני יכול לעשות את זה. תיתן לי את זה בין כה וכה, רק תן לי את זה טכנית במסלול הירוק האמיתי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הדיון הוא לא טכני, ובתקנות אין צורך לתקן. זו כל האמירה. טכנית רמי ענה שנבדוק אפשרות לעשות את זה תפעולית הכי פשוט שאפשר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל אז תגידו לי שזה לא בתקנות ואתם לא יכולים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם צריכים להודיע שתעשו את זה כפי שעכשיו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תגיד את זה שאני אוכל להגיש במסלול הירוק הרגיל בינואר פברואר לעוטף ולצפון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רמי, מה הסיפור שלך לשים את זה בתקנות? זה לא תפעולי. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> תפעולי לחלוטין, כי הזכאות קיימת לו. רק אומר: אל תיתן לי באדום – תן לי בירוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש – אל תתקנו את זה בתקנות. מבקש שתודיעו לפרוטוקול שאפשר יהיה לעשות את זה. << דובר_המשך >> רמי יצקן: << דובר_המשך >> נבחן את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא לבדוק. להגיד שאפשר לעשות את זה. << דובר_המשך >> רמי יצקן: << דובר_המשך >> נבדוק שהיישום הזה אפשרי. לא ביטלנו. אמרנו שנבדוק אם זה אפשרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה שונה? << דובר_המשך >> רמי יצקן: << דובר_המשך >> שוב, בדיקה תפעולית, זה מה שביקשנו לעשות. לא פסלנו את זה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הם מעודדים אותנו לעשות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הודעתם לפרוטוקול שעושים את זה עד היום ותמשיכו לעשות את זה הלאה, כן? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> בעזרת השם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוסיף גם בלי נדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) לגבי נזק שאירע באזור המיוחד, למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר – שזה למעשה 7 עד 40, אבל זה לא באמת 7 עד 40 - הסכום כאמור בפסקה (1)(א) או (ב), לעניין אותו עוסק מוכפל ב-0.75, << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה צריך לעניין אותו עוסק? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כי יש פה שוני לגבי אותם עוסקים. יש שם מוסד ציבורי זכאי, ויש עוסק אחר. צריך לקחת את הפסקה הרלוונטית. אך לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מוכפל ב-? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 0.75. בתוספת סכום התקרה הקבוע בהגדרת "הוצאות מזכות" בסעיף 38ג לחוק לגבי אותו עוסק; והכל ובלבד ששילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023). עשינו את כל התיקונים בדיוק כפי שדיברנו קודם כדי שיהיה ברור שיש מסלול מחזורים לחודש נובמבר ומסלול הוצאות מזכות לחודש דצמבר. התיקונים הם התקרה, התקרה לחודש אחד של מסלול מחזורים ותקרה של חודש אחד למסלול הוצאות מזכות והדרישה של התשלום לעובדים היא רק לגבי חודש אחד, כי אנו אומרים: רק לגבי חודש אחד מגיע לך מסלול מחזורים. (3) על אף האמור בפסקה (1), לגבי נזק שאירע לניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - הסכום הקבוע לגבי אותו עוסק בפסקה האמורה מוכפל ב-0.5, אך לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים. והכל ובלבד ששילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023). זה מדבר על עוסקים שמדווחים על בסיס מזומן, שכבר לפי התקנות הקיימות עכשיו של חודש אוקטובר, הסכום שקבוע להם זה ירידת מחזורים או המשלים לגבי ירידת מחזורים של חודשים נובמבר ודצמבר. לכן מה שנשאר להשלים להם זה רק את הפיצוי לגבי חודש דצמבר. מה שבפסקה (3) מדבר על ישובים שנפגעו בחודש דצמבר, משלימים להם מסלול מחזורים מלא של חודש אחד שמוכפל ב-0.5 כי זה חודשיים של ירידת מחזורים כפול 0.5, שווה מסלול מחזורים של חודש אחד ופסקה (4) שאקריא כעת, נותנים את ההשלמה של חודש דצמבר שזה 0.25 יהיה בעקבות התיקון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לקחתם את ה-0.61, 0.75, ופירקתם לשניים? כי לא הצלחתי להבין את (3) ו-(4). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בדיוק מה שעשינו כי אם מסתכלים לפי התקנות שקיימות היום, הם מקבלים מסלול מחזורים מלא לפי ירידת המחזורים של נובמבר דצמבר. אז בעצם במסלול הבא צריך להביא להם רק את דצמבר. אז ירידת מחזורים בחודש דצמבר צריך להיות מלא למי שהוא בצפון וב-0 עד 7 לכן הכפלנו ב-0.5 את הירידה בנובמבר דצמבר, כדי לקבל ירידת מחזורים של חודש אחד. לגבי מי שלא בצפון, שצריך לקבל את המקדם שמבטא את מסלול הוצאות מזכות, הורדנו 0.5 אז נשאר 0.25. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בשורה התחתונה אני לוקח את המחזורים של חודשיים יחד, לא עושה הפרדה, בשניהם – אחד 0.75 ואחד מלא. ההפרדה שעשיתם, כי עשיתם הגדרה מראש שהיא שונה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. בפועל מקבלים על שלושה חודשים מלאים אם אתה גר באזורים בצפון או בעד 7. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> איך טכנית יהיה הדיווח של בסיס מזומן? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ייקחו נובמבר דצמבר כפול 3? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> במקדם יקבל 1.25, במקדם המלא. חודשיים זה 1, נובמבר דצמבר, ועוד 25 ייתן ביטוי לדצמבר בלבד. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> כלומר הוא יגיש והחישוב ייעשה עכשיו לפי נובמבר דצמבר, ויקבל מקדם 1.25. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. 1.5 או 1.25 על נובמבר דצמבר. פסקה (4) שזה ההמשך למה שאמרתי – על אף האמור בפסקה (2), לגבי נזק שאירע לניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – הסכום הקבוע לגבי אותו עוסק בפסקה האמורה מוכפל בשיעור הקבוע בפסקה (2) בהפחתת 0.5, אך לא יותר מסכום התקרה הקבוע בהגדרת "הוצאות מזכות" בסעיף 38ג לחוק לגבי אותו עוסק; והכל ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023)." << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את התיבה הזאת של ובלבד - צריך להתאים. בחלק מהמקומות כתוב: בלבד ששילם, חלק: בכל מקרה. נתאים את זה בכל המקומות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לי שאלה. קיבלנו פנייה שנוצר עיוות לגבי מי שעיסוקו במחסר סיטונאי או קמעונאי בדלק שנקבעה לגביו תקרת משלים. הוצאה נחסכת של 7.5% שלא משקפת את הנזק, כך כותבים לי, לנו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> רמי ישלים אותי אבל בגדול, 7.5 זה מה שהיה לאורך כל השנים עוד מעופרת יצוקה. הסיפור הוא שבדלק ההוצאות על המלאי, הוצאות מתחדשות, הן הרבה יותר גבוהות מאשר בעסקים אחרים. הערך המוסף הרבה יותר נמוך ולכן כדי להביא בתחום של הדלק לחישוב שדומה לחישוב מקרים אחרים, צריך להוריד את המקדם. נעשה במשך השנים ולכן גם הוחלט פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> המרווח שקיים בדלק, הוא בין 2% ל-4% בלבד, כלומר בין קנייה למכירה. זה האחוז שמרוויחים פה. למה זה גדל -7.5 מאחר שיש מכירת שמנים בתחנת הדלק, ובנוסף יש תחנות ריענון – שקצת מגדילים את הרווחיות. אומנם הם מזעריים ביחס למחזור. לכן הסכמנו להגדיל את זה ב-7.5%. קראתי את המכתב שהועבר אליכם- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הועבר גם אליכם. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> נכון. רוב ההתייחסות שלו קשורה לא למקדם, למשלים אלא לעצם הירידה במחזור כן או לא. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> שאלו באופן כללי, לא לגבי אדם ספציפי. (ג) בהגדרה "סכום הוצאות השכר הנחסכות" המובאת בה, בסיפה המתחילה במילים "לעניין זה, "המספר הקובע"", במקום פסקאות (1) ו-(2) יבוא "12 מחולק במספר החודשים בתקופת הזכאות". גם עשינו את זה בפעם הקודמת. קודם זה התייחס לחד חודשי, רק לאוקטובר ועכשיו לדו חודשי – יש לעשות את ההתאמות הנדרשות. (ד) בהגדרה "סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות" המובאת בה - בפסקה (2), במקום ", ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2" יבוא "ומוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות". אותו דבר. (2) בפסקה (3), אחרי "חודשי הפעילות שלו באותה תקופה" יבוא "ומוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות". (ה) בהגדרה "תקופת הזכאות" המובאת בה – (1) האמור בה יסומן (א); תקופת הזכאות כפי שכתוב עכשיו זה תקופת הזכאות לגבי נזקים בחודש אוקטובר. לפני פסקה (א) יבוא: "אחת מאלה, לפי העניין: (3) בפסקה (א), לפני "כל אחת מאלה" יבוא "לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023)," (4) אחרי פסקה (א) יבוא: פה אנו קובעים תקופת זכאות חדשה לנזקים שאירעו בנובמבר דצמבר. "(ב) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), אחת מאלה לפי העניין – (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023); (1) זה מדבר על אנשים שמדווחים בשיטה חד חודשית, שלא מדווחים על בסיס מזומן. פשוט קבענו את תקופת הזכאות כתקופה של נובמבר דצמבר שזה מה שדיברנו קודם ולכן יש המקדם שיביא את הפיצוי במקרים המתאימים לפיצוי על נובמבר ובמקרים המתאימים לפיצוי על נובמבר דצמבר. (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – התקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023); פה בניגוד למקרה הקודם שהיה רק על אוקטובר, זה אותו דבר כי אנו עושים חודשיים לכולם. (3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום י"ח בכסל"ו התשפ"ד (1 בדצמבר 2023) עד יום כא' בשבט התשפ"ד (31 בינואר 2024); פסקה (3) מדברת על מי שמדווח על בסיס מוזמן, בצורה חד חודשית. אנו יכולים לקחת את ירידת המחזורים שלו בחודש דצמבר, ובחודש ינואר, שזה החודש העוקב, לחודשים נובמבר ובדצמבר שזה מי שלא מדווח על בסיס מזומן. תקופת הזכאות שלו תהיה דצמבר ינואר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כלומר אני מגיש דצמבר ינואר יחד במרס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – התקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)". פה אנו לא יכולים לעשות דצמבר ינואר בגלל אופן הדיווח, אז אנו עושים נובמבר דצמבר. זה קצת מיטיב איתם. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> זה מה שדיברנו עכשיו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. (3) בפסקה (3), מסלול חקלאות – (א) ברישה, המילים "ושהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יימחקו; (ב) בהגדרה "מסלול חקלאות" המובאת בה – (1) האמור בה יסומן (א) << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה מוחקים את זה ברישא? זה מובא אחר כך? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כי עושים את ההבחנה בין תשלום בנובמבר לתשלום בנובמבר ודצמבר לגבי האזורים השונים. ובה - ברישה, לפני "אחד מאלה" יבוא "לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023)"; זה המסלול הקיים, יחול לגבי נזקים שאירעו באוקטובר. (ב) זה המסלול החדש לגבי נזקים שאירעו בנובמבר דצמבר - בסופה של פסקה (א) יבוא: "והכל ובלבד שהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו – סליחה, פה אנחנו עדיין בסוף מסלול אוקטובר, את הדרישה של התשלום שכר לעובדים על חודש אוקטובר - בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023)"; (2) אחרי פסקה (א) יבוא: (ב) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)- זה החדש - (1) אם הנזק היה לגידולים חקלאיים באזור שנפגע בחודש דצמבר – בצפון וב-0 עד 7 - תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1), מוכפלת ב-2, כי צריך לקבל עבור חודשיים כי זה דו חודשי, אך לא יותר מ-6,000,000 שקלים חדשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פה צריך לעשות תיקון, אך לא יותר מ-7.5 מיליון ש"ח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, התיקון בהמשך. פה זה מי שגר שם מקבל 9 מיליון – 3 מיליון על חודש אוקטובר ועוד 6 מיליון. והכל ובלבד שהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023); (2) אם הנזק היה לגידולים חקלאיים באזור המיוחד למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר – תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1), אך לא יותר מ-3,000,000 שקלים חדשים. והכל ובלבד שהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023); << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תסביר. שנדע בדיוק. אתם בחרתם מתי להיות, מתי לא להיות. היום באתם. אם זה היה תלוי בנו הייתי אומר לך ברגע זה לצאת. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פה בגלל שהאזורים האלה רק לגבי הנזקים שאירעו בחודש נובמבר, אנו נותנים פעם אחת את הסכומים שנקבעו שמבטא פיצוי חודש אחד ולא יותר מ-3 מיליון שקלים חדשים – כי זה מבטא את התקרה לחודש אחד. ואז הדרישה לתשלום השכר היומי, זה גם רק לגבי חודש נובמבר, חודש אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הוויכוח. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אסביר. יש שתי בקשות שהגיעו. אחת, לגבי אופן שיטת החישוב. נתחיל מההתחלה. בנובמבר יש זכאות ובדצמבר אין זכאות ואז יש החוק של כלל הארץ. מה שאמור לקרות לפי התקנות שהוגשו, בנובמבר יש אותן זכויות שהיו באוקטובר כולל מסלול אדום ופיצוי של עד 3 מיליון ₪ ובדצמבר יש מסלול חקלאות של כלל הארץ שזה אומר הוצאות קבועות, 47$ כפי שאושר פה מתוקף החוק ותקרה של 600,000. לגבי התקרה של 600,000 זה תקרה ארצית. לא קשורה לענף כזה או אחר. כל הארץ מקבלים 600,000. אנו לא חושבים שאפשר לחרוג מזה. זה תקרה, לא קשורה לכלום או לאופן הפגיעה. קשורה לקאפ שנקבע בחוק. אפילו לא פה בתקנות. לכל הארץ, כל העסקים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אפשר להחריג את החקלאות. לא קרה כלום. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לא יודע להסביר למה ענף כזה או אחר צריך לקבל- - - << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אתה יודע כשצריך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא קשור להיקף פגיעה, אם נפגעו יותר או פחות. זה היקף שנקבע לעסקים בכל הארץ, 600,000 ₪. לגבי הבקשה השנייה שהייתה, זה שיטת החישוב, לא לעשות לפי 47% הוצאות קבועות אלא לפי מסלול אדום שזה הנזק הממשי – לבדוק כמה החקלאי נפגע ולחשב לפי זה. פה אנו חושבים שאפשר לקבל את הבקשה כיוון שגם כך החוק מדבר על תקופה שמקבילה לתקופה של התקנות – מדבר על ספטמבר דצמבר. ואז יש פה כפל בשיטות חישוב ובעיות שאפשר לומר שפה אפשר לחשב לפי המסלול האדום שזו שיטת החישוב שהמיטיבה והפרטנית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את זה אתם מקבלים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. גם הושגו סיכומים בשטה טובה על מסלולים ורודים, שאפשר לעשות את זה בהליך מהיר. תראה של כלל הארץ היא עד 600. אני לא יודע לשנות תקרה לפי סוג עסק. שיטת חישוב, יש בה גם רציונל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע לשנות כי בחקלאות נתת להם באוקטובר נובמבר משהו שונה. כלומר זה שאתה לא יודע לשנות – יודעים שיודעים לשנות. החקלאות במשהו אחר. לכן גם בדצמבר אתה יודע לשנות את זה. כך אמר דובי ואתמול אישר אמיר שהיה דיבור שהקאפ הגיע ל-7.5. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> השינוי היה רק במקדם, לא בקאפ. יש הרבה עוסקים שיש להם מקדם אחר. גם לקבלני ביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בקאפ יש הבדל בין החקלאות לכלל העוסקים. אין הבדל בקאפ? יש הבדל בין 2.5 ל-3. נכון? בוא נעמיד דברים על דיוקם, רמי. יש הבדל בין עצמאים רגילים לחקלאות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש הבדל בתקנות. בדצמבר אין תקנות. יש תקנות מסיבה טכנית, שהיינו צריכים לייצר את הדו חודשי עם המקדם הזה וכל הנושא שנדון פה. על זה הובאו התקנות. תקופת הזכאות היא על חודש נובמבר, אז תקופת הזכאות הרלוונטית וגם שם יש מקדם יותר גדול, על חודש נובמבר יש אותו. לא נגענו בו. מה שאמרנו לוועדה גם – מה שנביא באוקטובר נביא גם בנובמבר. דצמבר אנו בחוק הכללי של כלל הארץ ושם אין שום פער. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה לא 40 ק"מ. זה עוד הבדל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא הבדל רלוונטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דובי אומר שהיה סיכום אתכם ואתם מפרים אותו. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> היה סיכום. לא דיבור ולא ליד הדיבור. היה סיכום. מגיעים לוועדת הכספים עם 7.5, שזה כולל את נובמבר דצמבר במצטבר, עם אוקטובר. אם אתם לא עומדים לסיכום, תגידו פה לפרוטוקול כי יש לי עוד הרבה דברים אתכם לא לעמוד בסיכומים כולל עכשיו המילואימניקים. מה שאני הולך להביא מהמגזר העסקי אתם בחיים לא נתתם. תעמדו בסיכומים אחרת אנחנו בסרט אחר אתכם. כל המגזר העסקי, בלי יוצא מן הכלל, ולא שמעתם אותי מעולם צועק. לחצתי יד, סיכמתי עם אמיר דהן. תעמדו בזה. אין לך שום בעיה טכנית או משפטית. אני לא אעמוד מול גדי ירקוני שמספר לי על הנזקים שעדיין קיימים שם ולא מול טמיר עידן ולא מול שי חג'ג', וזה 8 ק"מ ואף אחד מחברי הכנסת לא יוכל לעמוד מולם. די. מספיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יותר מזה, אזכיר לך עוד נתון כשאתה אומר: איך אעשה הבדל? אתם טוענים שהעסקים התחילו לחזור. זה ויכוח בינינו. נוציא נתוני אשראי, נראה. יש דבר אחד שלא נתון לוויכוח – החקלאות לא חזרה. העובדים הזרים לא חזרו. יש איתם בעיה. לכן זה שונה. כשאתה אומר שלא יכול לעשות הבדל – אפשר לעשות הבדל בין שאר העסקים לבין זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מבחינת הסיכום, הסיכום האחרון שהיה איתי לפני חודש, ניתנה אחריות על ידי הוועדה לדוד ביטן לחזור עם מתווה חקלאות. דנו על מתווה החקלאות עם דובי והיה סיכום שכל חודש שבו יש תקנות, יש 3 מיליון. בדצמבר אין תקנות לכן אנו עומדים באופן מלא בסיכום. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> הסיכום היה עם אמיר דהן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יודע איך זה הולך בשני קולות. הסיכום איתך לא הכחיש שהיה אז אבל לאחר מכן כשהגיעו והיו דיבורים כפי שפתחנו מ-61 ל-75, זה לא דבר מופרך. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> רוצה לשמוע את האמת, חבר הכנסת? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> - - - בקשה למסלול האדום, להגיד: שיטת חישוב לא נכונה וצריך לחשב בשיטה אחרת? הסכמנו, כי יש בעיה עם שיטת החישוב כי יש לנו כפל שיטות חישוב – יש ספטמבר עד דצמבר, מה שנקבע לחקלאות במלול כלל הארץ ויש כפל בחודשים. אנו לוקחים את אותם חודשים בשיטות חישוב שונות. יש בזה חוסר היגיון. אפשר להחליט לחשב אחרת, שיטת חישוב. פה אני חושב שיש תועלת גדולה לחקלאים בשיטת החישוב המדויקת יותר כי הם באמת ענף שיותר קשה לחשב לו באופן נורמטיבי ובתוך הדבר הזה אפשר לעשות את המסלול הוורודים שהוסכמו השבוע, לכן את זה אפשר לעשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה חושב שהחקלאות חזרה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לגבי זה שהחקלאות לא חזרה, הצענו בנובמבר לתת מענק בכלל הארץ – סליחה, בדצמבר. כי העסקים בכלל הארץ ממשיכים להיפגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אותו חקלאי באוקטובר ונובמבר נפגע עד 3 מיליון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה נכון לכל עסק. גם כל עסק אחר באזור קיבל- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני הולך כמוכם, נגיד. העסקים התחילו לחזור לעצמם. אני יודע את זה. אתה לא שומע את אותה זעקה שהיתה באוקטובר ובנובמבר. מסכים. אבל בחקלאות אתה לא שומע את זה ולא רואה את זה. בדיון הבא – בשביל הייבוא, כי אחת הסיבות שיגידו לך – אין פה מספיק ידיים עובדות, יש המלחמה, לא קוטפים. אתם יודעים שהעסקים עדיין לא חזרו. שהחקלאות לא חזרה. אז יש לך ההזדמנות עכשיו לבוא- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אחרת הייתם מציגים מספרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק. לתת להם מה שמגי להם בזכות ולא בחסד. אין ידיים עובדות. תסתכל בשווקים מה קורה. בדיוק המקום שגם אם אין לך הסכם. לא אומר לך את ה-3 מיליון. חצי מזה. כשהיה הסכם לא איתך – עם אמיר דהן. מבחינתנו כשיש הסכם- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתבדוק מה שאומר דובי, שהיה סיכום עם אמיר דהן. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לסיכום היו שני צדדים – אמרה את זה הגב' מירי סביון - מצד אחד לאפשר את המקדם ל-0.7, ואם זה מתאפשר גם נשקול את ההגדלה של הקאפ ל-7.5. ה-0.7 לא התקיים בסוף בסיכום. הגדילו את זה ל-0.75. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כאילו אתם אומרים: עקצתם אותי פה. היושב-ראש, אומר אמיר דהן: היה סיכום. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא עניין של סיכומים. על ה-0.61, 0.75- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רמי אומר וגם מירי סביון שאם היה על 0.70 היה אומר: היינו עומדים גם בסיכום ההוא. מה שסגרתם אתנו אל תיקחו את זה על ההשלכות עליהם. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> חמור מאוד, כבוד הרב, לשמוע מנציגי מדינה, שמאשרים – זה חמור מאוד, ואני מצטער שאני צריך לשמוע מנציגי המדינה, שאומרים: היה סיכום, שנבוא לפה עם 0.7 על מה שדנו כרגע, ועלה ל-0.75, והיה סיכום על הארכת 7.5 מיליון שקל כולל דצמבר. כן, היה סיכום. מה אומר כרגע נציג האוצר וגם אומר רמי יצקן וחבל – אתם קושרים אחד באחד? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא בסדר. היה צריך לומר לי כשסיכמנו על 0.75, הייתם צריכים לומר שהמחיר שתשלמו על 0.75 זה פגיעה בחקלאים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא אמרתי זאת אז ולא אומר זאת עכשיו. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> אמר את זה רמי ואמרה גם מירי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> האמירה שלנו מהותית. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> עצוב. עצוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לעמוד בסיכום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> או לחילופין אתה מעלה את זה ל-85 ונדאג להקים קרן מיוחדת לחקלאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוחלט שצריך לעמוד בסיכום. נחזור לזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את התקרה תבדקו, אבל תקריא את התיקון לגבי החישוב של הנזק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כרגע אין אפשרות לקבל פיצוי לפי מסלול אדום בנוסח. מה שאמרנו, שניתן אפשרות לכמת את הפיצוי לפי המסלול האדום, לכן נוסיף – אקרא את פסקה (1) שוב: אם הנזק היה לגידולים חקלאיים באזור שנפגע בחודש דצמבר – תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1), מוכפלת ב-2, ואני מוסיף, לגבי ניזוק בפסקה (א2), או הנזק הממשי לפי בחירתו של הניזוק כאמור, והכול אך לא יותר מ-6 מיליון ₪, שזה כבר כתוב קודם. (2) אם הנזק היה לגידולים חקלאיים באזור המיוחד למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר – תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1) – זה מה שכתוב לכם, ואני מוסיף: ולגבי ניזוק כאמור בפסקה (א2), או הנזק הממשי שנגרם לו בשל נזקים לגידולים חקלאיים בתקופה שמיום 1.11 עד יום 30.11.23 לפי בחירתו של הניזוק כאמור, והכול אך לא יותר מ – ואז פה יש הוויכוח על גובה התקרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא הכניס את הנזק הממשי כלומר אפשר יהיה לעשות – תהיה תוצאת המכפלה או הנזק הממשי שנגרם בשל נזקים לגידולים חקלאיים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> איך מגיש את זה? באיזה מסלול? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> במסלול חקלאות באוקטובר, יש מ-0 עד 20 – נזק ממשי ומ-20 עד 40 יש נזק – נזק ממשי זה מסלול אדום. פה יהיה אותו דבר – מי שב-0 עד 20 יוכל להגיש לפי נזק ממשי, ומי שמ-20 עד 40 יוכל להגיש לפי המסלול. אם זה מישהו בצפון ב-0 עד 7 יוכל להגיש לפי חודשיים ואם לא, לפי חודש. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ובדצמבר לפי הארצי? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 7.20 זכאי לאוקטובר נובמבר דצמבר אדום. תקרה יש ויכוח. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הורדתם את התקרה ל-2 מיליון, זו המשמעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איך נהיה ויכוח על התקרה? קריאה: צריך להגדיל את התקרה. זה לא הגיוני בחקלאות. כל התקרה הזאת לא הגיונית? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוספנו חודש, הוספנו תקרה של חודש. זה מה שנעשה בתקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש ויכוח לגבי התקרה, ונצטרך להחליט. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בפסקה (4), מסלול קבלן ביצוע – (א) במקום ההגדרה "חלק השכר המזכה" המובאת בה יבוא: ""חלק השכר המזכה" – כהגדרתו בסעיף 38ג לחוק, ואולם לעניין "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – (1) לעניין פסקה (א) בהגדרה "מסלול קבלן ביצוע"- תקופת הזכאות היא חודש אוקטובר 2023 בלבד; (2) לעניין פסקה (ב) בהגדרה "מסלול קבלן ביצוע" – תקופת הזכאות היא חודשים נובמבר 2023 ודצמבר 2023 בלבד"; פה אנו במסלול קבלן ביצוע, מה שנקבע בתקנות של אוקטובר במסלול קבלן קבלן ביצוע, שיקבלו בדיוק אותו דבר כפי שהיו מקבלים לפי החוק – עם תקרה גבוהה יותר. אנו עושים פה את ההתאמות שאנו צריכים להגדיל את התקרה לנובמבר דצמבר, להפוך את זה להיות תקרה, חודש אחד מסלול מחזורים וחודש אחד מסלול הוצאות קבועות. לגבי מקומות שנפגעו בחודש דצמבר - להכפיל את התקרה. זה נכון גם כי בהוצאות המזכות יש גם פיצוי על שכר וגם שם יש תקופה, יקבלו שכר על נובמבר דצמבר או על נובמבר לפי המיקום של העסק. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> איפה יקבלו תקרה כפולה ואיפה יקבלו רק את ה-66? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תקרה כפולה בצפון וב-0 עד 7, ו-600 ב-7 עד 40. זה לא 7 עד 40. אבל נגיד. במקום ההגדרה "מסלול קבלן ביצוע" המובאת בה יבוא: ""מסלול קבלן ביצוע" – לגבי ניזוק שהוא קבלן ביצוע – (א) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) - באזור שנפגע בחודש דצמבר - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים." 2) באזור המיוחד למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר- ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים בתוספת סכום התקרה הקבוע בהגדרת "הוצאות מזכות" בסעיף 38ג לחוק לגבי אותו עוסק"; << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> כל היתר נשאר ללא שינוי מבחינת החישוב שלהם, והוא לפי הוצאות מפצות, נכון? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. (ג) בהגדרה "התקופה הקובעת" המובאת בה, בפסקה (1), במקום "ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023)" יבוא "י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)". זה מרחיב את התקופה הקובעת עד סוף חודש דצמבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה קורה עם ינואר פברואר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש תיקון בהגדרת התקופה הקובעת – פסקה (1). ההפרדה של התקופה הקובעת לפסקה (1) ופסקה (2) זה בתיקון הקודם. פסקה (2) תתייחס למפונים, ו-(1) תתייחס לכל השאר. (3) אחרי פסקה (2) יבוא: "(2א) אחרי תקנה 2 נאמר: חבר הכנסת אזולאי, פה זה מה ששאלת אתמול לגבי חופשת הלידה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה אחרי פסקה (2) נאמר? צריך להיות: אחרי פסקה (2) - (2א). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. התקנות שלנו מתקנות תקנות. אחרי פסקה (2) בתקנות המתקנות אנו עושים תיקון שמתקן את התקנות העיקריות. זה לא נכון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נוסח. נטפל בזה אחר כך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסדר. אחרי חישוב מחזור עסקאות לפי מחזור עסקאות חליפי. 2א. ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, לפיה, לצורך חישוב הפיצויים כאמור בתקנה 2, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; לעניין זה, "'פעילות מופחתת', בחודש" ו- "התקופה החליפית" – כהגדרתן בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ"ד-2024. "" זה בדיוק אותו מתווה שקבענו בתקנות לגבי החוק, מי שבחופשת לידה או במילואים. יכול רק להיטיב כי רק מתקנים את המחזור בתקופת הבסיס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אני רוצה לציין שבכל הדיונים שהיו לנו קודם דיברנו על זה שצריך למצוא מנגנון לעסקים בצמיחה. פה אנו מדברים רק על ניזוק עצמאי, לא מדברים על חברה שצריכה לבצע תיאום. יש לנו עסקים בצמיחה שהפעילות שלהם השתנתה או שהגדילו פעילות, ואין בתקנות שום מענה לכך, וחייבים למצוא מענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה תשובתכם? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כרגע אנו מביאים רק הארכה באותם תנאים שהבאנו את התקנות הקודמות. לא באנו לפתוח את כל התקנות מחדש. דיברנו על זה הרבה מאוד בדיון הקודם. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אבל עדיין אין פתרון. כלומר אנו בינואר ועדיין אין מענה לעסקים בצמיחה. אגב, אזכיר שהיה פה באחד הדיונים מילואימניק שסיפר איך הגדיל את העסק שלו לפני שקראו לו למילואים, ולמעשה לא זכאי על פניו למענקים לפי הנוסחה, ואמרנו שנמצא לזה מענה, אז חייבים למצוא לזה פתרון, בין אם בתקנות או בהוראת ביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתמצת את השאלה של עורכת הדין. כשדיברנו על זה בתקנות, כולנו הסכמנו שיש למצוא לזה פתרון. מתי נמצא פתרון? רשות המיסים. למה אין אנו יודעים. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> בעבר היה מקדם צמיחה, מקדם האטה. עכשיו החישוב הוא נומינלי, תקופת בסיס לעומת תקופת זכאות. החישוב פשוט ומהיר. ברגע שעושים בדיקות של צמיחה והאטה- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא עונה. אתה אומר לי: אנחנו לא מסתכלים על הצמיחה, תוקעים את המצב במקום שהיה, נותנים לו להפסיד וזהו. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> במקרים מסוימים יש ביטוי, נתנו הסכמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרנו בכל הדיונים שצריך לתת לזה פתרון. זו הייתה הסכמה של כולם. אתמצת את השאלה של רו"ח עו"ד נויברט. מתי יגיע זמן פתרון? זה שאתה אומר לי שאין פתרון – מה אנחנו עונים לאותם עסקים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תאמר לי בבקשה בהמשך לאותה שאלה, האם אתם מקיימים תבחינים לגבי הוכחת הפסד הכנסה או הפסד רווח לעסקים בצמיחה? האם יש להם הוכחה שיש להם הזמנות שבוטלו? אם חברה הצטיידה בהתאם לסחורה שיש לה חיי מדף קצרים, מן הסתם לא עשתה את זה כי לא ראתה שיש לה פוטנציאל צמיחה וצריכה. האם אתם מקיימים תבחינים משניים באופן חריג? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> הבדיקה לא רוחבית לכל העסקים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בהמשך לשאלת חבר הכנסת אזולאי שואל, האם אתם מקיימים תבחינים כלשהם כסל נוסף לבחינה לעסקים בצמיחה? זה משהו שהוא ייעודי וייחודי. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אני לא מכיר תבחינים כאלה שנעשים, אבל יש פתרון חלקי לעסקים מסוימים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנחנו פה לתת מענה הוליסטי כמה שיותר ולבצע התאמות לחריגות. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> ההתאמות נעשות בהתאם למידת הנזק הנגרמת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל מידת הנזק הנגרמת לעסק קיים מוכחת יותר ויש על מה להסתמך כי הנגזרת היא על תקופה מקבילה. אני מדבר גם על אזורים. אזורים זה חתך התייחסות שבא לאפיין צורך ותלות בקבלת פיצויים. זה תבחין אחד. זה פרמטר אחד. האם אתם מבצעים התאמה או נכונים לבצע התאמה גם לעסקים בצמיחה? כפי שאמר חבר הכנסת אזולאי התחייבתם במקטע הקודם שתיתנו מענה ואתם עדיין לא נותנים. אנו רוצים לדעת, האם אם לוקחים יעד שאומרים: עד מועד זה וזה נבצע התאמה, ואם יהיו החרגות נבצע התאמה רטרואקטיבית בהתאם למדיניות שנקבע לגבי אותם עסקים בצמיחה? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> זה חייב להיות כתוב בחוק. לא יכולים לעשות את זה באופן יזום שלנו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כלומר מה שלא עובר היום לא יהיה. המשמע – עדיין אתם לא נותנים התייחסות מותאמת לעסקים בצמיחה. רק להבין שהבנתי אתכם נכון. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> מי שמגיש תביעה במסלול אדום- - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד חבר הכנסת, פה אני חייב להגן על רשות המיסים. באמצעות השגה, אתה לא יכול אם אתה רוצה להוכיח שעסק הוא בצמיחה ורוצה לקבל יותר, ועשינו את זה בקורונה באלפי מקרים, אתה צריך להגיש השגה- - << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> ירון, אתה מטעה. לא לצמיחה. יש לך מקדם 1.5? לזה אתה מתכוון? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא. אני מדבר על עסק שהיה לו סניף בית קפה אחד וצמח ונהיה לו שני סניפים. זה עסק בצמיחה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לזה רציתי לומר שאנו מסכימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עו"ד מדברת על אותו עסק שצמח. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> גם, יכול להיות באותו עסק, אחד שמדווח תחת אותו עוסק, אבל הוא פתח עוד סניף. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אני יכולה לתת דוגמאות. קחו עסק למשל, שהשקיע כספים רבים, רכש מכונה, שייעלה את הפעילות שלו והגדילה את מחזור העסקאות שלו פי שניים במרס 23'. כשאני לוקחת את אוקטובר אני יוצרת לו נזק, כי זה לא משקף את הגידול בפעילות שהייתה כתוצאה מהכנסות אותה מכונה. זה דברים ברורים. אני חושבת שצריך לקבוע אמות מידה כדי שלא יהיה מצב שיהיו השגות ודיונים מיותרים בוועדות ערר. העסקים לא צריכים להגיע למקומות האלה. צריכה להיות ודאות עסקית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רמי אומר: יש חובות אבודים ויש פתרונות אבודים. תכניס את זה למקום של הפתרונות האבודים. אין פתרון. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> חייב להיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מסכים אבל כרגע אין. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אגב, אני חושבת שהדברים מאוד פשוטים כי כמו שיש עסק חדש, שאומרים שמתאריך מסוים עושים את החישוב שלו עסק חדש, צריך לומר, שעסקים בצמיחה, החישוב יתבצע בדומה לעסק חדש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה, איפה הנקודה הזאת. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אני אומרת, זה בכפוף להוכחה. אם הראיתי שבפברואר רכשתי מכונה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> הפכנו את כל התיקים במסלול אדום, זו המשמעות. רבותיי, זו המשמעות. תפרנו פה חליפה כללית ארצית לכלל העסקים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בפועל, כל עסק שלא צומח, הוא כושל. תמיד אנחנו בצמיחה. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> לא, מכונה שהגדילה פי שניים את הייצור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תסיים את ההקראה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוראת מעבר. 2. האמור בתקנה 2א לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 1(3) לתקנות אלה, יחול גם לעניין תביעה לפיצויים שהוגשה ערב תחילתן של תקנות אלה, בעד נזק עקיף שנגרם במהלך התקופה הקובעת. זה רק מבהיר שאפילו אם הגשת באוקטובר וקיבלת פיצוי באוקטובר, אם אתה זכאי לחישוב מיוחד כי היית במילואים או בתקופת לידה והורות, אתה יכול לתקן רטרואקטיבית את הפיצוי לגבי אוקטובר ולקבל את הפיצוי שמגיע לך בשל הירידה הכלכלית. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש רשות דיבור. האם אתם לוקחים בחשבון ומגדירים, שעסק, שהפעילות שלו נפגעה, אפילו מאוד נפגעה, רק בגלל חלמאות של האוצר, בחוסר מתן פתרונות לידיים עובדות, זה מקרה חריג בדיוק כמו שאדם היה במילואים ?עזוב הוצאה. מדינה יכלה לתת מענה. לא התגייסה, לא נתנה מענה, לכן העסק לא יכל לתפקד עד כדי כך שלגמרי לא תפקד. האם אתם מכירים בו? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> ממילא יקבל פיצוי בהתאם לשיעור ירידת המחזורים. ככל שהירידה משמעותית יותר המקדם יותר גבוה, במחזורים יקבל את מלוא הפיצוי על הפרש המחזורים. זה מביא לידי ביטוי את המציאות הזו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 10 דונם פרדס השטח חקלאי סמוך גדר, ו-10 דונם פרדס ברעננה. אותו נזק. יקבלו אותו שיפוי? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לא, כי זה ברעננה, וזה בעוטף עזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כי? כי הנסיבות הן כאלה שבעוטף הוא לא יכל לתפעל את העסק שלו ולכן הנזק גדול ולכן מוגדר כמסלול אדום ולכן יקבל שיפוי על הפסד רווח ולא הכנסה. נכון? ורעננה לכאורה לא מקום מטווח. יכול לתפעל את השטח החקלאי שלו, ולכן הוא יקבל בהתאם לאותן מדרגות. נכון? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> נכון, אבל אני אסביר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ברשותך. כל דרישתי, שכל זמן שהמדינה יכלה לתת מענה לטובת לתפעול אותו עסק – לא משנה אם זה מטע זיתים או אבוקדו או מסעדה. כל זמן שלא יכל לתפעל באופן סביר את העסק שלו, שבחוסר תפקוד במתן מענה של המדינה, צריך לקבל הכרה כמסלול אדום. זו גישתי. תענו לי, למה לא? הסברת למה כן, אנו רואים עין בעין עוטף עזה. 0.4. תסביר לי למה עסק שנמצא בשוהם, אבל בגלל שלא נתתם לו פתרון לחוסר ידיים עובדות, מוכח, כשהיו פתרונות על השולחן, לכן לא תפעל את העסק שלו? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> בסופו של דבר חוק מס רכוש קרן פיצויים בא לפצות על נזקים ישירים, עקיפים בשל נזק מלחמה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה נשק ישיר ועקיף. נתת את ההגדרה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> בשל אי אפשרות לנצל נכס בשל מצב ביטחוני. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אי אפשר לנצל את המכס, כשאתה כמדינה יכולת לתת מענה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> שוב, חוק מס רכוש בא לפצות על נזקים כאלה. ההבדל גם בין רעננה לעוטף עזה, שעוטף עזה יש לו מניעה ביטחונית בכלל להיכנס לאזור שלו ולקטוף. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> גם פה יש מניעה ביטחונית. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אין לו. שיביא מלאווים. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> הנה, הגענו. מר דורמן. לקח זמן אבל הגענו וחבל שדובי אמיתי וגינדי יצאו בדיוק. ביקשתי לבטא מצוקה, ואז לקח זמן אבל בסופו של דבר קיבלנו את ההסבר לדרישותינו. עסק, שכמו בעוטף עזה למשל, 04, שלא יכול לתפקד בשל אילוץ ביטחוני, מוגדר ככזה שנמצא במסלול אדום, בצדק רב. בשוהם לצורך העניין, שאין איום ביטחוני, לא מוגדר כי יכול לתפעל את העסק. אני אומר – לא יכול לתפקד. אומר: מבחינה ביטחונית אין מניעה. אמרתי: ביטחונית אי אפשר להכניס פלסטינים. אמר: נכון, שיכניס ממלאווי. אמרתי: שם הפתרון. אם היית כמדינה מאפשר מתן מכסה להכנסת עובדים זרים, למשל ממלאווי, אותו עסק היה מתפקד והיום לא היה על השולחן הזה ולא היה מצפה לפיצויים והיה נשאר מספיק כסף לקופה לתת לאלה שנפגעו יותר ולא היית נעצר ב-0.75. זה כל מה שאני מנסה לבטא בכל הימים האחרונים. לקח זמן אבל מכובדי ברוב הגינותו הודה ששם הפתרון, וכיוון שהמדינה לא הסכימה לתת אותו מענה, לגישתי, צריכה לשאת בנטל. לכן אני מבקש שמה שמוגדר ב-2(א) שכל עסק שיוכיח שלמדינה הייתה אפשרות לתת סעד ולא נתנה, המדרגות שלו לא יהיו בהתאם לירידה בהכנסה אלא ברווח. כלומר מסלול אדום. כך אולי הפקידות תתעורר וגם שרים שמפעילים אולי אג'נדה אידיאולוגית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתה לא שר בממשלה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני בקושי חבר כנסת. גם להגיע לפה אני מבקש ממך אישור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הודעה בדבר אישור ספר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא ירחק היום, 38 שרים, אוטוטו 64 שרים ואז אתה בטוח. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> את מייצגת חקלאים גם. תייצגו. אני לא לוביסט שלכם. אורי, גינדי. תבטאו. שירשמו להם שאני צריך לקבל תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא תקבל תשובה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> הבטחת לי שנכנסנו לעידן שבו הם לא מתקתקים אותנו ומביאים תשובות. אני רוצה הכול ענייני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אני רוצה את התקנות במקרה הזה. הודעה בדבר ישוב ספר. ממשיך לתקנות השניות. בבקשה. השלישיות כבר קראנו. << אורח >> אורלי שיף: << אורח >> טיוטת הודעה בדבר יישוב ספר. לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. בתוקף סמכותי לפי ההגדרה "ישוב ספר" שבסעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מודיע כי היישובים בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר הם יישובי ספר לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד לסיום תקופת הפינוי לפי החלטת ממשלה מספר 988 מיום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023), לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה. תחילתה של הודעה זו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסבר. מה קרה עם הישובים האלה קודם ומה קורה עכשיו? << דובר_המשך >> אורלי שיף: << דובר_המשך >> מדובר בחמישה ישובים, שסמוכים לגדר, שמקיפה את רצועת עזה. הם פונו בהחלטת ממשלת 988 ביחד עם ישובים נוספים. יתר הישובים שפונו הם ישובי ספר, והם מתחת ל-7 ק"מ, והישובים האלה קצת מעל 7 ק"מ. לכן עד היום לא הוגדרו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק כמו עם עבדון רק שלעבדון אומרים לא, ולהם - כן. זה בדיוק אותו דבר, אדוני היושב-ראש, אם רצית לקבל פרופורציה. פה זה יותר מ-7 ק"מ ושם זה 3.7 ק"מ. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כי פה הם פונו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> למה לא פונו? מעגל קסמים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה העיר חבר הכנסת אזולאי לגבי התקופה, כשעשינו את ההודעה של ישובי הספר ביחס לאשקלון ומפקיעים, בוועדה הוחלט לתקן את התקופה כך שזה יהיה עד יום 7.10.24. פה התקופה היא עד סיום תקופת הפינוי. השאלה אם אנו רוצים לעשות התאמה גם ביחס – אפשר לעשות עד סיום תקופת הפינוי או עד 7.10 לפי המאוחר. ממילא, זה כפוף למה שייקבע בתקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מסכימים לשנות? רוצים לשנות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כדי להשוות לאשקלון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה צריך להיות הבחנה בין אשקלון למפקיעים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הסיפור של אשקלון היה אחר – לא בגלל הפינוי אלא בגלל החשש מטילים ומספר נפילות הטילים. פה זה בעיקר בגלל הפינוי אבל אנו חושבים שגם פה, לשם יצירת הוודאות, משפטית לפחות זה בסדר. שווה לסגור את זה – בסוף נסגור את כל שאר הדברים כדי לסגור גם את הפינה הזאת, אם נשארו דברים פתוחים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחזור לתקנות של התיקון, מה שדנו בשבוע שעבר. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, תיקון, התקנות הראשונות. השארנו חלק מהדברים פתוחים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כמה ישובי ספר קיימים היום במדינה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כמה עשרות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש כאלה שבמרכז הארץ? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם תשובה לשאלה של חבר כנסת רביבו? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נשמח גם שתסבירי לי, מה המדדים להיות ישוב זכאי, להיות מוגדר ישוב ספר, חוץ מאלה שעכשיו בשל המצב הוכנסו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 263. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אצלי 264. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז בהמשך לשאלה שלי, האם הישוב באר מלכה מוגדר ישוב ספר? אני מעדכן את מכובדי היושב-ראש, ששאלתי, האם הישוב באר מלכה – האם קדש ברנע מוגדר כישוב ספר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי עונה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> תוכלו לבדוק שוב? שיהיה ברור. מה המרחק של קדש ברנע מהגבול? דיברו על 7 ק"מ. בוא נקשיב. לאט-לאט. סבלנות. גבול. שיסבירו. אני רוצה לקבל הסבר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> חבר הכנסת רביבו, יש הרשימה של ישובי ספר, הקבועה. אנחנו חושבים שלא נכון לעשות תיקונים עכשיו באמצע המלחמה, ברשימה הקבועה, שתהיה רלוונטית באופן כללי. נעשה מחשבה על זה אחרי המלחמה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר אתכם על זה תשועה חודשים. אני לא מקבל דברים כגזירת גורל. אם יש ישובים במרכז הארץ שמוגדרים כישוב ספר, אשמח לדעת מה הפרמטר שהכניס אותם ועל אותו פרמטר לומר למה ישובים אחרים לא נכנסים כשהם בהגדרות הרבה יותר חריגות מהם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנו חושבים שלא נכון לעשות את הדיון הזה כעת. הישובים שנכנסו במהלך השנים- - << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא גזירת גורל. זה לא כרטיס לכיוון אחד. שאלתי, האם יש ישובי ספר שמצויים בלב מדינת ישראל, ובמקביל לזה הם לי כאן מסבירים לי שלא נכון להכניס ולהוציא בימים האלה, ואני אומר שבמשך שמונה, תשעה חודשים אני מנסה להבין את הרציונל והאם מי שנכנס זה כרטיס לכיוון אחד. יכול להיות שהיה נכנס כי פעם הגבול היה במקום מסוים, והיום כבר לא עובר שם, והוא לב הארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לקיים על זה דיון נפרד. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עכשיו הוא מבקש להכניס ישובים שיהיו מוכרים כישובי ספר. על הדרך להבין למה מקום כמו באר מלכה – לא הסביר לי. 300 מטר מהגבול. זה לא נקרא גבול? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תוכלו להסביר שוב מה היה קודם ומה עכשיו? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לעכשיו זה לא משנה ההבחנה בהקשר הספציפי הזה כי צריך הפסקת פעילות. בישובים שהיו באזור דרום הנגב לא הייתה הפסקת פעילות שמזכה בפיצויים בכל מקרה, גם במסלול האדום אז זה לא רלוונטי לעכשיו. לגבי בחינה כללית של מה זה ישוב ספר והגדרות של ישובי ספר שלא רלוונטי לעכשיו אנו חושבים שלא נכון לעשות זאת, גם לא באנו מוכנים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> - - - שתענו כשתסכימו, אוכל להוכיח אתכם מול נתונים מעוותים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אפשר להעלות את הנושא של הטבות מס? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה. אין בעיה. נשב עד הלילה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני שמח לעדכן אתכם שלא טעיתי, ואכן קדש ברנע וכמהין מוגדרים כישוב ספר, על ידכם, ואילו באר מלכה ועזוז שאין ביניהם מרחק של מטר, לא מוגדרים כישוב ספר. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לא ישוב ספר, ולפי תקנות מס רכוש. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם תושב מקום מאוד פעיל, חבר מועצה נבחר, לא לומר יושבי-ראש מועצות אומרים לי שמוגדרים כישובי ספר וככאלה, אתם אומרים לי שלא, יכול להיות שמדובר על מדינה אחרת ביקום אחר בזמן אחר. אני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מעלה דבר נכון. אבל יש לעשות על זה דיון. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה שייכנס לפרוטוקול, שחרף העובדה שהנציגים המוסמכים עומדים על כך, שקדש ברנע וכמהין לא מוגדרים כישוב ספר ולא מוכרים ככאלה- - << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אדוני הזכיר את קדש ברנע ובאר מלכה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא. נסדר את זה. אני מדבר על קדש ברנע וכמהין. << דובר_המשך >> רמי יצקן: << דובר_המשך >> כמהין הוא ישוב ספר. קדש ברנע – אינו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נציגים רשמיים של המקום אומרים לי שכן. אגב, בהתחלה אמרתם שגם כמהין לא, אבל איך יכול להיות שכמהין כן ובאר מלכה לא? תסבירו לי. מה הפרמטר? הרי הדיון הזה בא להגדיר כניסת ישובים. אני בעד, אבל על הדרך מבקש לדעת מה הפרמטר שמזכה ישוב להיות מוכר ומוגדר כישוב ספר ומה לא? שאבין איך לצפות ולמה? אתם לא רוצים לענות אז תסבירו לי איך יכול להיות שאחד שכן לשני, אחד עוד יותר קרוב לגבול, הגדר שלו על הגבול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם ספיר ושחרות וערבה תיכונה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין לנו פה נתונים. לא התכוננו לדיון כללי על זה כי אין להם קשר לנוסח. אין לנו יכולת להסביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נצטרך לעשות על זה דיון נפרד. אני חושב שזה נכון. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אני העליתי פה את הנושא של חבל יתיר. ביתיר שי דיבר עכשיו על הפסקת פעילות. בחבל יתיר הייתה הפסקת פעילות מוחלטת בעקבות צווים של הצבא. האזור היה סגור לגמרי, נסגרו המעברים של יהודה ושומרון. מעבר מיתר היה סגור. כל המפעלים והמחבצות שיש שם לא יכלו לעבוד. הם לא מופיעים בתקנות כזכאים לפיצויים בגין נזקים אזור ירוק, והבקשה שלנו להכניס אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אעביר את זה הלאה ואבדוק עם הגורמים הביטחוניים. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אנו מחכים למכתב מהצבא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ברשותך, ניצני סיני בפנים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כשנקבל את הנתונים- - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תענו לי אם ניצני סיני ישוב ספר. תבינו למה אני מתעקש על זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שהם יענו לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ניצני סיני הוא קדש ברנע. יש לו שני שמות. זה אותו ישוב. זה שם נוסף. למה עונים לי שלא? אם אנו מכירים את המפה - כשיש סלקציה בין ארבעה ישובים, כולם חופפים, כולם באותם תנאים, והיה מי שצעק מספיק בשביל אחד אבל בשביל השני לא – הוא לא נכנס. באר מלכה ועזוז לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא צודק. נקיים על זה דיון. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> הם שכנים, צמודים. יש להם גדר משותפת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נרשם בפרוטוקול. אני רוצה לחזור לתקנות הקודמות. הבעיה שהייתה עם נושא החקלאות - נקיים דיון נפרד. לא לעכב את התקנות. תודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם לי יש שאלה על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לי פה ערימת שאלות על זה. מקבל מכתבים כל הזמן בצדק. היה ויכוח בעניין הזה. היה סיכום שיעלו את התקרה בחקלאות ל-7.5 מיליון. אומר משרד האוצר, שיש בעיה. הגיעו לסיכום. הסיכום הוא שאנו משאירים את זה כמו שהוא. מעלים את המקדם כפי שדיברנו קודם ל-7.5, לא 6.1. משאירים את זה כך. אני מבקש שתהיה התחייבות שלכם על מסלולים ורודים תוך שלושה שבועות. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> סיכמנו עוד דבר אחד עם נציג אגף התקציבים – שזה יהיה במתווה האדום עם קאפ של 600 והתחייבות של מס רכוש לסיים אתנו תוך שלושה שבועות את כלל המסלולים הוורודים בכלל הענפים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. אני שמח שהגעתם להסכמה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הכוונה ב-600 זה תוספת סכום התקרה הקבוע בהגדרת הוצאות מזכות, סעיף 38ג לחוק לגבי אותו עוסק. גם האדום כבר הוקרא בוועדה ואושר. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> שיתחייב לפרוטוקול. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> ובלבד שדובי לא יערים קשיים נשתדל לעמוד בזה. לגמרי כן. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אחרי שהתפרצתי אני חייב פה, אנשי מס רכוש, שבאמת, מלמעלה עד למטה, מאמיר דהן, חמי, ניר, אורן, אני רוצה לומר לכם, מה שהם עוברים להצדיע להם, והמון תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. ולדימיר, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מצטרף לתודות של דובי אמיתי עם המון הערכה אליכם. לצערי אני חושב שביטול הלכה למעשה של מסלול המחזורים בטווח 7.40 בדצמבר, בבאר שבע, בנתיבות, באופקים, זה צעד לא נכון. אני עדיין חושב שהמקדם הנכון הוא בין 80% ל-85%. לדעתי, ביטול מסלול המחזורים בדצמבר בטווח 7.40 לבאר שבע, נתיבות ואופקים הוא צעד לא נכון. המקדם הנכון הוא בין 80% ל-85%. לא נוכל להצביע בעד, אבל גם לא נצביע נגד, כי אין לנו שום כוונה לעכב את הפיצויים. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. עובר להצבעות על שלוש התקנות מס רכוש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך לעשות התאמות אבל נקרא אחד-אחד. תתחיל מתיקון מס' 2. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024. עם כל השינויים שנכנסו. מי בעד אישור התקנות – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקנות אושרו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא קיבלנו תשובה מה קורה אם ייכנסו יישובים נוספים בהתאם להוראות הצבא. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא ניצור אפליה בין ישובים. כשיש ישוב חדש, נבחן. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> מתי זה יקרה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מצביע על התקנות האחרונות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מדבר על מתן זכאות ומסלול אדום לעסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. הצבעתי 1, אצביע 2, ואני מחכה בשלישי לתשובה. לא תקבל תשובה אבל לא חשוב. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני הנחתי שההצבעה שהצבענו עליה כרגע מתייחסת למתן זכאות למסלול אדום לעסקים על פי מדרגות ואדום. הסביר לי הרגע היושב-ראש, לכן הצבעתי נמנע. הסביר היושב-ראש שהיחידה שלגביה אני ממתין להתייחסות היא בשלישית ,לכן העברתי לבעד, ולקראת השלישית אני מבקש שנקבל התייחסות שתניח את הדעת, שלא יתקתקו אותנו כאילו אנו מובנים מאליו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יו"ר הוועדה, אנו צריכים לעשות תיקון, בהמשך להסכמה על מה שאמרנו על החקלאות, כרגע מה שישי הקריא – בתיקון 2, התחייבנו עד דצמבר, צריך לתקן שיהיה גם בדצמבר חישוב לפי אדום, שהתקופה המזכה לחישוב האדום תהיה עד סוף דצמבר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> עשינו הבחנה. בשני המקרים יהיה אותו דבר כאשר ההבדל בין הישובים שבאזור שנפגע בדצמבר לבין ישובים אחרים יהיה בתקרה. אבל החישוב יהיה על נובמבר ודצמבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2024. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה התקנות שעליהן קיימנו דיון בשבוע שעבר. פה בסעיף 1(1) – זה מתייחס לישובים שמפונים, ולהוספת חמישה ישובים נוספים לתוספת הרביעית. בסעיף 1(1) יש לתקן כך שיהיה לפי המאוחר במקום לפי המוקדם. זה יהיה לפי החלטת ממשלה שחלה לגבי ישוב שבו מתגורר העובד לרבות החלטת ממשלה שמאריכה אותה או עד יום 29.2.24 לפי המאוחר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, פשוט להוריד את התאריך. עד סוף תקופת הפינוי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנו לא יכולים לפצות כשאין פינוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואז לא תחזרו לפה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כל עוד הוא מפונה. לא רק עד פברואר. יותר מזה. כל עוד הם מפונים, יקבלו. לא עד סוף פברואר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר אם תהיה החלטת ממשלה שמאריכה את הפינוי שלה יקבלו גם בלי לבוא לפה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> היו ישובים שחזרו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה משהו שונה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה היה קורה במצב הזה, אם יש ישוב שחזר? לא היה מקבל בכל מקרה עד פברואר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> היה לפי המוקדם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהמשך, בפסקה (2ב)(1), זה ההתייחסות לתקופה הקובעת. כרגע הנוסח שמתייחס לתקופה שעד יום 31.10.23. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה כאילו עושים תיקון אחד אחרי השני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מבחינתכם יישאר פה ויתוקן בתיקון מס' 2, ואז יעלה עליו, ובפסקה (2) בהמשך תיקנו כבר ל-29.2.24 לפי המוקדם – צריך גם שם להתאים לרישא. להוריד את התאריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2024. מי בעד אישור התקנות – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקנות אושרו. התקנות האחרונות, ותחזור על השאלה במשפט אחד. תשאל את השאלה, אני רוצה תשובה והולך להצבעה. אם אין תשובה לא נצביע. בלי נדר. אנשים מחכים לכסף. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אי אפשר תמיד להביא אותי לרגע ההצבעה ואז לומר: אם אתה מעכב אנשים יסבלו ולא יהיה כסף. שלא יהיה כסף. כולנו נסבול יחד, כולנו נהנה יחד. הכול עניינית. לגישתי, עסק שבשל אילוצי ביטחון נפגעה פעילותו בהיקף כזה או אחר, והמדינה משפה אותו, ומכירה בו במסלול אדום, בדיוק לפי אותו עיקרון, עסק שנפגעה פעילותו גם אם אתם מגדירים את זה שלא בשל אילוצי ביטחון, אבל המדינה יכלה לתת מענה ולא נתנה, תואיל להכיר בו המדינה ולשפות אותו במסלול אדום. אבהיר למה כוונתי, כדי שהתשובה תהיה ברורה כמו השאלה. מסעדה שלא יכלה לפתוח שעריה רק כי אין לה עובדי ניקיון חלף פלסטינים שאתם כמדינה, אתם כממשלה יכולתם לתת לה מענה, תספו אותה על הפסד רווח ולא על הפסד הכנסה. מטע אבוקדו שלא נקטף רק כי לא נתתם להם מענה הולם – כנ"ל. אותו דבר פרדסים. פרדס לא משנה אם נמצא ב-0.0, 0.4 או 90 ק"מ מהגבול אבל העסק שלו בנוי בעונה הזאת על ידיים עובדות פלסטיניות, ובשל אילוצים כאלה ואחרים פלסטינים לא נכנסים, ולא נתתם להם הקצאה כשהתחננתי בפניכם שתיתנו הקצאה, תואילו לשלם להם על הפסד רווח ולא רק הפסד הכנסה. עכשיו אני מספיק ברור? דובי, זה ברור לך? אורי, מבטא? חברת הכנסת מטי הרכבי? יופי. אם לא תיתנו על זה מענה, אתם מקבלים נגד אחד ענק. בואו תתחילו. הזחיחות הזאת תעבור יום אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא נתקלנו בשאלה הזאת עד עכשיו. אני לא יודע את התשובה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נחכה. מבטיח לך שכולם יצביעו נגד אם לא נקבל תשובה מניחה את הדעת. אל תאתגר אותי. אני מסתדר עם חבריי לקואליציה. להבדיל מכם, אנחנו באמת דואגים לעסקים, לא רק לכותרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, ראינו את בעלי העסקים. אתם דואגים רק לכספים הקואליציוניים שלכם ולמשרדים המיותרים שלכם. זה הדבר היחיד. אל תבלבל את המוח. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. תחזקו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תחזקו. לך תצביע נגד התקציב. אמרת לי שהמשרדים המיותרים והכספים הקואליציוניים ב-2023 לא תואמים את ערכי הליכוד. מה עשית? הצבעת בעד. תודה רבה. אז אל תבלבל את המוח. שלא יתחיל איתי עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הוויכוח הזה? חבר הכנסת רביבו, האופוזיציה במקרה הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הממשלה שלכם. חוצפן. פירקו את המדינה הממשלה שלכם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש עסקים בכל הארץ שנפגעו מסיבות שונות, ולכן באה הממשלה לראשונה אי פעם במצב לוחמה ונתנה מענה לכלל הארץ. המענה שופר בוועדה משמעותית בדיונים על החקיקה ולכלל העסקים בארץ יש מענקים בהיקף מאוד משמעותי לכל החודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר כפי שאישרה הוועדה. התקנות יוחסו למקומות שבהם הייתה מגבלות פיקוד העורף, זה הרציונל. לפי זה ניתן. גם למי שיש פגיעות שלא קשורות לפיקוד העורף ניתן מענה בהתאם לחוק שאושר בוועדה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> המענה לא תואם את הנזק ואת הנסיבות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנו לא יודעים להבחין כך. יש לנו הבחנות של פיקוד העורף. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז נקבע פרמטר שעסק שיודע להוכיח שפגיעתו כתוצאה ממתן מענה של המדינה כשיכלה לתת מענה, למשל הקצאת ידיים עובדות זרות, ישופה במסלול אדום. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אין ספק שיש עסקים שלא נמצאים באזור מפונה או ישובי ספר או מה שקבענו 09, 07, יש עסקים שהפגיעה בהם היא אנושה. אחד הכלים שהסמכנו את מנהל מס רכוש שנקרא המנהל, להגדיל את ההוצאה הקבועה במקדם של 1.5 לטובת אותם עסקים. זה המקסימום שבזמנו אתם ואנחנו הצלחנו- - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בזמנו המדינה- - << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא בזמנו. זה באישור תזכיר החוק שישבנו פה כולנו והצלחנו לקדם את זה עבור אותם עסקים. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חוזר ומבהיר, שכשישבנו על המדוכה הנזקים עדיין לא היו בהיקף כזה. המענה שהמדינה יכלה לתת עדיין לא היה מעשה עשוי. עכשיו זה מעשה עשוי. התרעתי והסברתי לכל הנציגים הממשלתיים הרלוונטיים, שאם לא יידעו לתת מענה היכן שיכולים לתת מענה, הם יצטרכו לשאת בעול. כולנו נצטרך כמשלמי מיסים לשאת בעול ולשפות את אותם עסקים על הפסד רווח ולא רק על הפסד הכנסה. שמישהו יבוא ויסתור את הגישה הזו, אני מזמין אותו. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני האחרון שאתנגד. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. רוצה לדעת מה עמדת מר גינדי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני האחרון שיתנגד למה שאמרת על פיצוי בגין אובדן הרווח. הראשון שיתמוך בזה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מציע שההצבעה תוכל להתקיים רק אחרי שהם ייתנו מענה. הזהרתי מראש. לא נתנו מענה. הם ענו את מה שהכינו. לא מתייחסים למה שאני צורח עליו מינימום חודשיים. אני מזהיר, מעל כל במה אפשרית. הוועדה הזו באה לפקח על עבודת הממשלה ומשרד האוצר ואני עושה זאת פה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לעניין העסקת עובדים כן נתנו מענה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא. נתת מענה חלף פלסטינים כן או לא? תראה לי. אם נתת אני בעד. קדימה. תן לי מענה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לשני הענפים העיקריים ניתן מענק- - - בהיקפים של באזורים של עוטף- - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם ענף הבנייה קיבל מענה, וקיבל מענה באמצעות הבאת בי טו בי, ולא הביאו - לא יכולים לפנות ואפילו לא בציוץ מסיבה אחת פשוטה: הם אשמים. מי אשם - התאגידים. אה הנשכניים שמפחידים אתכם - אותי לא מפחידים. נתייחס לזה. לא מדבר בשמם, לא מדבר למענם. חקלאי שיש לו מכסה פנויה ולא הביא זו בעיה שלו - לא שלי. חקלאי שאין לו מכסה פנויה כי היה מעסיק פלסטינים, ולא נתת לו מענה חלף פלסטינים - תבוא איתו חשבון. חברת ניקיון, שהעסיקה פלסטינים, ולא יכולים להעסיק פלסטינים ונפגעו - תשפה אותם. מסעדה שלא יכלה לפתוח שעריה רק כי לא הקצית לו מכסה לעובדי ניקיון חלף פלסטינים - תשפה אותם. הזהרתי אתכם שנגיע לצומת הזה. לא האמנתם לי. אפילו חלק מחבריי חשבו שאתקפל. לא אתקפל. בואו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת רביבו, גם אני פה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כל אתה. ביקשת שאבטא את עמדתי – ביטאתי אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני איתך. אתה מעלה דבר נכון. הם לא יכולים לתת לך תשובה מעבר למה שנתנו. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז עכשיו אי אפשר להצביע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המציאות הזו היא גבוהה עליהם. היא לא בדרג שלהם. היא בדרג של שרי הממשלה, אולי אפילו ראש הממשלה, אולי שר האוצר. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> שיבואו לפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע, יש אנשים שרעבים ללחם. אם לא מאשרים את התקנות האלה – יש לך ויכוח איתם, שהם לא יודעים לענות לך, או אין להם סמכות לענות לך ואנו מעכבים את הכסף של אנשים שזקוקים לפיצויים האלה. לכן אני מבקש ממך - נמשיך את הדיון הזה ולא איתם. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> הדינמיקה הזו ידועה לי, מכובדי. תמיד אנו מגיעים לנקודת האל חזור, לדקה 99, ואנשים נואקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין לנו יכולת אחרת. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> ואז העקרונות שעל בסיסם אני מנסה לבטא את חוסר הצדק, מתפספסים להם, כי אחרת אנשים יקרסו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן לא נאשר את התקנות? מתי נאשר את התקנות? << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אפשר עכשיו. הם יכולים להשיב לי, שעסק שיוכיח שהפגיעה שלו באופן ישיר בשל חוסר מתן מענה מהממשלה, ישופה כמסלול אדום, בלי שום קשר למיקומו הגיאוגרפי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם בסמכותם להשיב או לא? אם לא, פנו לשר. אתם חלק מהממשלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנו לא יודעים לבדוק איזה קריטריון. זה לא נעשה מעולם. אני לא יודע לתת תשובה מעכשיו לעכשיו. זכאים למענק של כלל הארץ לפי קריטריון נורמטיבי שנקבע. מי שהוגבל במגבלות פיקוד העורף זה התקנות שנותנות לו מענה. יש הרבה סיבות שעסקים נפגעו. אנו לא יודעים לבחון פרטנית כל סיבה, לכן נתנו מענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יכולים לתת לנו תשובה על מה שהעלה חבר הכנסת רביבו בתוך כמה ימים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נתתי לו דוגמה – אני נותן אותה לך. 10 דונם פרדס סמוך גדר יש לו נזק. אותו נזק יש לעשרה דונם במודיעין. לא וידע אם יש שם בכלל פרדסים. יקבל אותו שיפוי? לא. למה? כי לא סמוך גדר. אבל אותו פרדס במודיעין לא יכל לקטוף את הפרי, ונבל לו רק כי לא נתת לו כממשלה מענה לידיים עובדות חלף פלסטינים. תנו לי מענה על זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נתנו לכל פרדס- - - כבר בתחילת המלחמה נתנו מענה לכלל העסקים בתחום החקלאות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שאלתי אותך שאלה פרטנית. תן לי דוגמה. תן לי מענה. אני רוצה צדק. תנו לי צדק. תגיד לפרוטוקול שאתה לא רוצה לתת מענה לעסקים שקורסים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש אנשים רעבים ללחם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תגיד: אני חמד עמאר לא רוצה לתת מענה לעסקים שקורסים רק כי לא קיבלו מענה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא ממשלה. אתה ממשלה. אני רוצה לתת לאנשים רעבים שמחכים יותר מחודש וחצי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תבדוק אם אתה בתפקיד הנכון. אל תהיה בובה פה. אתה מסתכל עליי כאילו אני עובד שלך. אתה צריך לצעוק את הצעקה שלי. שמעת? איפה לשכת המסחר והתעשייה? אני לא בא לריב את המריבות של כולכם. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> חבר הכנסת רביבו, אני יודע בדיוק על מה אתה מדבר, מעריך את זה מאוד. אני רוצה בהזדמנות זו לומר גם לנציגי מס רכוש ולאגף התקציבים - אחד הדברים שנמצאים בחוק זה שעלינו העסקים מוטל גם מזעור הנזק. זה מוכר לכם. לכן מה שחבר הכנסת רביבו אומר, אנו לא נוכל לשנות כרגע את התקנות לטעמי. חובתנו, וזה מה שאני מבקש מחברי הכנסת לאשר כמה שיותר מהר. מצד שני, אני חושב שכן בסמכותך גל, אגף התקציבים, לתת מענה כרגע לידיים העובדות שחבר הכנסת רביבו נלחם עליהם, והוא מקיים פה דיונים בשעות לא שעות, וכרגע אנו נתקלים בקושי וצריכים להגדיל את מכסת העובדים הזרים כתוצאה מכניסתם של הפלסטינים, וזאת כדי למזער את הנזק ולא להוציא את כל הכסף מהמדינה. לכן אתה צריך להצהיר פה לטעמי, כאגף התקציבים שבפרק זמן ממש סביר יושבים עם הוועדה, מוצאים את הפתרונות של הבאת עובדים זרים לכל הענפים כפי שמיפה את זה ונתפח את זה ומביאים את זה כרגע בבי טו בי, ולא דרך הסכמים מסובכים. להערכתי אם תיתן פה את המילה הזו שתוך פרק זמן סביר, נוכל להצביע על התקנות ונבוא עם בשורה למדינת ישראל שהגיע הזמן שנאשר אותם כבר. זו בקשתי ואני חושב שכך אפשר לגמור את כל האירוע הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביקשתי את זה ממך קודם. מבקש תשובה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא אחראי על הנושא באגף התקציבים אבל אנחנו תמיד יושבים כמה שיותר מהר על כל נושא. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> זה נגרר ונגרר, שלושה חודשים. אני יודע שהוא לא אחראי על זה אבל מהיום הראשון התרענו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא רוצה פיצויים. זה-זה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ההצעה של דובי היא מצוינת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מקבל אותה. הוא לא מוכן לתת לך גרנטי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לומר שנשב כמובן שאני מוכן להתחייב. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא רק נשב. צריך להביא החלטת מחליטים נוספת לממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש תשובה עד שמגיע לפה התקציב, תשובה על הבקשה הזאת שנסחבת כבר שלושה חודשים. תודה רבה. \קריאה: או תביאו עובדים או תפצו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק. זה מה שאני אומר. לא ביקשתי פתרונות קסם. אצלי בוועדה אני לא פותח את זה ואני מזהיר - נגיע לשם. בואו נתעורר בזמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה הייתה לנו שאלה לגבי הסיפא. כרגע ההודעה מתייחסת עד סיום תקופת הפינוי. השאלה אם מתאימים את זה גם למה שנעשה בהודעת הספר לאשקלון ומפקיעים כך שיהיה - בהודעה הקודמת של ישובי הספר- - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו מעדיפים את הנוסח שהבאנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לזה משמעות, אם ממילא לא חל מצב הלחימה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם זו עמדת הוועדה, מסכימים להאריך בשנה כמו באשקלון ובמפקיעים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין לזה נפקות מעבר למצב הלחימה. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> לבדוק את חבל יתיר. מה שדיברנו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אמרנו שנבדוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. מי בעד אישור ההודעה כפי שסוכם – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נמנע אחד. ההודעה אושרה. שלוש התקנות אושרו, שתי תקנות והודעה. אני מבקש את התשובה שתיתנו מהר. הפסקה 10 דקות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:27. << סיום >>