פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 30 הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה 17/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 32 מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה יום רביעי, ז' בשבט התשפ"ד (17 בינואר 2024), שעה 9:32 סדר היום: << נושא >> בדידות בקרב שורדי שואה בעקבות המלחמה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר חברי הכנסת: מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: עירית בוזו – מנהלת תחום חברה ופנאי - מינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי עדינה אנגלרד – מנהלת שירות הארצי לעו"ס, משרד הבריאות ברהן מלדה – רכז אחראי תחום קהילה, משרד העלייה והקליטה אריאל בירנצוויג – מרכז תחום ייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו, המוסד לביטוח לאומי רות הררי – מנהלת תכנית מטב ופרויקט "עכשיו זה הזמן", הרשות לזכויות ניצולי השואה סופיה פראן – מרכזת בכירה מדדים לאומיים להזדקנות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירון מרקוס – מנהל הקצבות סוציאליות, ועידת התביעות יעל זית – מנהלת מחלקת התנדבות וקהילה, הקרן לרווחת נפגעי השואה אורי שלוסברג – מנהל תוכנית, עמותת מטב הדס רחמים – סגנית מנהל תוכנית להפגת בדידות ניצולי השואה, עמותת מטב אייל גלובוס – מנכ"ל, עמותת עמך שלמה פרלוב – ראש האיגוד המקצועי, הסתדרות הגמלאים אפרים קורן – מנכ"ל, הסתדרות הגמלאים שמואל מזרחי – יו"ר, הסתדרות הגמלאים קרן מורג – מנהלת תוכניות, עמותות וארגונים למען קשישים דורון רז – יו"ר האיגוד, איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל יפעת בחר – מייסדת השתחוויה – תיאטרון קהילה חברה צור שריקי – מנכ"ל עמותת רופאי חלום אייל בר-איתן – מנהל ידע, ג'וינט - ישראל משתתפים באמצעים מקוונים: מיטל הוברט אשכנזי – מנהלת תחום תיאום, מעקב ובקרה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - אזרחים ותיקים הודיה ירושלמי – מנהל תחום, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - אזרחים ותיקים בן זילברמן – המשרד לשוויון חברתי פרח סומך – מנהלת תחום אזרחים ותיקים, עיריית ת"א-יפו אלינור סוקל – ראש תחום עדות, זיכרון בסלון דניאלה איזנברג-שפרן – ראש התכנית לפסיכולוגיה קלינית של הבגרות, מכללת רופין מעיין עוז – ראש מטה מנכ"ל, עמותת מטב ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: אופיר עובדיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בדידות בקרב שורדי שואה בעקבות המלחמה << נושא >> << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שלום בוקר טוב, תודה לכל מי שטרח להגיע. לפני שאנחנו נפתח בנושא הדיון, כמו כל דיון אנחנו נפתח גם את הדיון הזה בתפילה שהחטופים והחטופות יחזרו אלינו הביתה, הם בליבנו ומחשבותינו יום יום, שעה שעה, צריך לעשות הכול כדי להחזיר אותם וכמובן גם החיילים והחיילות שלנו שיחזרו בשלום, גם הפצועים והפצועות שנמצאים בבתי חולים, חלקם במצב קשה, אני מאחלת להם מכאן החלמה וחיזוק גדול לבני המשפחה, זו ההבדלה שלנו בין קודש לחול, אנחנו נעבור עכשיו לחול כי צריך גם לנהל את ענייני המדינה. יש לנו היום דיון מאוד חשוב בוועדה לטיפול בשורדי שואה, אנחנו נתמקד בתופעת הבדידות, הדבר הראשון שחשוב לי לחדד לכם הוא שתופעת הבדידות היא תופעה שמסכנת חיי אדם, זה כמו מחלה ממארת שאולי לא רואים אותה בעיניים אבל יש לה השלכות על החיים של האנשים והיא גם גורמת למוות של אנשים, לכך שאנשים חולים יותר והסטטיסטיקה תומכת במה שאני אומרת, היא מעלה את הסיכוי לדמנציה פי ארבעה, מעלה את הסיכוי לאשפוז, סיכון מוגבר למחלות לב, סיכון מוגבר לשבץ, למה אני מספרת את כל זה? כי הדיון שלנו פה היום הוא עניין של חיים או מוות. זה לא עניין של שעמום או סתם להגביר את תחושת המשמעות, זה עניין של חיים או מוות וככה צריך להתייחס לתוכניות שעוסקות בנושא הזה, כיוון שזו החשיבות שאני מייחסת לנושא, כשהייתה לי הזכות להיות שרה בממשלת ישראל במשרד לשוויון חברתי אני התייחסתי לתופעת הבדידות ממש כמגפה, עד כדי כך שמינינו לכך פרויקטור לעניין הבדידות, כמו שהיה פרויקטור למחלת הקורונה כי זו הייתה מגפה שהרגה אלפי אנשים, גם הבדידות היא מגפה שהורגת אלפי אנשים גם אם אנחנו לא רואים את זה, הם מתים בבתים שלהם. בנינו תוכנית יחד עם משרדי ממשלה אחרים ויחד עם ארגוני חברה אזרחית, תוכנית לאומית למיגור הבדידות ועשינו שם הרבה פרויקטים ומסלולים כדי לייצר מוצרים שמותאמים לאנשים עם צרכים שונים ועם רקעים שונים, יש מבוגרים שהם עצמאיים, יש מבוגרים שהם חולים, יש מבוגרים שהם עניים ויש מבוגרים שהם מבוססים אבל תאמינו לי כולם בסכנת בדידות. עשינו עבודה מאוד גדולה בנושא הזה, אני רק אתן לכם את שורת הפרויקטים שהובלנו אז בזמנו במשרד לשוויון חברתי, שעת כושר בחינם לאנשים ברשויות המקומיות, קולנוע בחינם, תיאטראות, כיתות ותיקים עבור אנשים שמגיעים לבתי ספר, יש להם יום בשבוע שהם לומדים יחד עם התלמידים בתיכונים, יחידות סגולה שאלו פנסיונרים ופנסיונריות שמתנדבים בבתי חולים ועוזרים לחולים בשעתם הקשה, באים לטוב בפריסה ארצית, עבור מבוגרים ומבוגרות שבאים להתנדב למען הקהילה, UP 60+ למרכזי תעסוקה, כל הפרויקטים האלו היו בדגש לאנשים עצמאיים שרק צריכים לקום בבוקר, להתלבש, לצאת מהבית ולא להישאר בבית. עשינו גם פרויקטים לאנשים שהם לא עצמאים, אם אלו ביקורי בית שעשו הסטודנטים, פרויקט בנות השירות של והדרת, אם זה מענה נפשי, נתנו כשמונה מפגשים של פסיכולוגים שמתמחים בזקנה בחינם לאנשים, אם אלו מרכזי היום שזו פלטפורמה מדהימה למיגור הבדידות, גם עם הרשות לשורדי השואה הרחבנו מאוד את מיזם עכשיו זה הזמן במסגרתו מתנדבים ומתנדבות מאמצים כל אחד את השורד והשורדת שלו ובאים אליו כל שבוע הביתה, עשינו פרויקטים עם קופות חולים בידיים טובות של אנשים שבאים ועוזרים למבוגרים בבית שלהם עם כל הפרוצדורות של הרופאים, בתי החולים וקופות החולים. עשינו תוכנית גדולה מאוד שמטרתה להגיע לקהל של מאות אלפי מבוגרים שלא יישארו לבד, כל אחד ומה שמתאים לו, לא רק זה, כדי לדעת שמה שאנחנו עושים הוא אפקטיבי בנינו יחד עם ג'וינט אשל שהם שותפים מאוד טובים שלנו מדדים להזדקנות מיטבית כדי להבין שהמדיניות שלנו באמת מפחיתה את תופעת הבדידות, העברנו החלטת ממשלה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחת לשנתיים תגיש לכל מקבלי ההחלטות בממשלה את מדד של מצב הזקנים והאם המדיניות שלנו אפקטיבית או לא. התייחסנו לזה מאוד ברצינות כי הזדקנות האוכלוסייה זה אירוע משמעותי, כיום אחוז הזקנים עומד על כ-12% מהאוכלוסייה, זה הולך וגדל, אם אנחנו כמדינה לא נערך לזה יהיו פה הרבה מאוד אנשים בודדים וחולים, זה עניין רציני מאוד. אני רוצה לומר שגם ראינו תוצאות, זה לא שהעבודה הקשה לא הבשילה לפירות, אבל כמו כל דבר רציני זה תהליך ובתהליך צריך להתמיד, עכשיו הגיעה המלחמה והחמירה את המצב, המשרד שלנו פורק לארבעה חלקים, האגף הוותיקים עבר לנגב, גליל וחוסן לאומי, עכשיו הוא חוזר למשרד לשוויון חברתי, עשו פירוק והרכבה, אני מרגישה שהחזירו את המשרד כמו רכב שעבר תאונה ועכשיו צריך לשקם אותו, לא ברור אילו פרויקטים חודשו ואילו לא חודשו, זו מטרת הדיון היום להבין מה קורה עם כל הפרויקטים האלו שמטרתם לתת מענה למבוגרים בודדים, מה ממשיך להתקיים, מה מתוקצב, אולי מישהו אפילו יזם משהו והחליט להרחיב את זה, אולי זה כבר יותר מידי לבקש, זו מטרת הדיון. אנחנו נשמע את הדיווח מהמשרדים, אנחנו נשמע את הדיווח ממכוני המחקר שמודדים את רמת הבדידות ונמשיך לעקוב אחר הסוגיה המאוד חשובה הזו, אני מברכת את האורחים שיש לנו היום מהמכללה למנהל, סטודנטים מהקליניקה לזקנה, כיף לשמוע שיש עדיין חברה צעירים שבוחרים להתמחות בנושא הזה, אתם התקווה שלנו, אני מודה לכם על זה שבחרתם להתמקד בנושא הזה ועל העזרה שלכם בפניות הציבור שאנחנו מקבלים. אני אפתח את הדיון, הראשונים שאני מבקשת לקבל מהם דיווח הם משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי, אנחנו נעבור על רשימת הפרויקטים, נשמע סטטוס מה קורה ומה לא קורה, מיהו הנציג בזום? חבל שהם בזום ולא הגיעו הנה בדיון החשוב הזה. מיטל והודיה, הודיה את איתנו? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> שלום, שמי מיטל, אני גם מצרה על כך שאני נאלצתי לעלות בזום, אבל העדפתי לייצג מאשר לא לעלות בכלל. קודם כל תודה רבה על הפעילויות שציינת וסיפרת - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מיטל, כיוון שהדיון הוא מאוד פרקטי, אני אשאל שאלות על פרויקטים ואני אבקש ממך לדעת את הסטטוס. שעות כושר ברשויות המקומיות, האם יצא קול קורא? הרשויות המקומיות בישראל קיבלו תקציבים לפעילויות ספורט בבקרים בחינם לאזרחים ותיקים? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> ראשית, יש פעילויות של אזרחים ותיקים בנושא הספורט בכ-200 רשויות מקומיות במסגרת שעת כושר, קול קורא צפוי לצאת במהלך שנת 2024 טרם יצא, אבל עדיין הפעילויות קורות, כמובן גם בזמן המלחמה הפרויקט הזה עבד ופעל - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זאת אומרת שהרשויות כרגע מתוקצבות, יש להם תקציב בשביל זה? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> נכון לעכשיו כן במסגרת הספורט ברשויות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> עד מתי התקציב הזה מספיק? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> אני לא יודעת לומר במדויק עד מתי הוא מספיק, אני יודעת לומר שהקול קורא לרשויות המקומית - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אנא תחזרי בכתב לוועדה עם תשובה, בסדר? קולנוע ב-10 שקלים? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> תשובה עד מתי? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בהקדם שאת יכולה, בין יום ליומיים. סרטים בקולנוע ב-10 שקלים לאזרחים ותיקים? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> לגבי שלישי בשלייקעס התקציב היה עד ה-31 בדצמבר 2023, החל מינואר הוא לא פעיל, גם פה עובדים על להפעיל אותו מחדש. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> למה הוא לא פעיל החל מינואר? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> משום שחברת דולצ'ה ויטה זו חברה שנבחרה בעבר להפעיל את הפרויקט הזה, ההסכם עם החברה הסתיים ביולי, יכולנו להאריך עד לסוף השנה, עד לתאריך ה-31 בדצמבר 2023 על מנת לא להפסיק את הפרויקט ובזמן הזה לצערי לא הצליחו לחדש את המכרז, אלו דברים שממש עכשיו בפעולה וגם פה אני אשמח להחזיר במכתב מסודר - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זאת אומרת שהחודש כבר אין סרטים ב-10 שקלים לאזרחים ותיקים? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> מה-1 בינואר, כשבועיים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקי, אנחנו נעקוב אחרי זה, זה פרויקט שקיים כ-15 שנים, הוא לא משהו לא צפוי ומשרד ממשלתי צריך לדעת לחדש התחייבויות, האזרחים הוותיקים לא צריכים לשלם על הבלגן הזה. אני עוברת הלאה, הנחות בתיאטראות. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> לגבי הנחות בתיאטראות אני סבורה שעד סוף שנת 2024 יהיה לפרויקט תקציב, אני גם פה ארצה לחזור במכתב, שוב, חשוב להגיד לפרוטוקול, אני אמנם עובדת אגף שמכירה את הפרויקטים, אבל יש דברים שהם בתהליכי עבודה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> התשובה צריכה להיות רק כן או לא, האם ברגע זה אזרח ותיק שמגיע לעשות מנוי בתיאטרון מקבל הנחה או לא מקבל הנחה? התשובה יכולה להיות רק כן או לא. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> התשובה היא שאני לא יודעת, אני סבורה שעד סוף שנת 2024 הוא כן יקבל. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז תחזרי. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> גם לגבי זה אני אחזור עם תשובה מפורטת במכתב. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקי, אני עוברת הלאה, כיתות ותיקים, קיבלנו תלונות ממספר רשויות מקומיות שבהן הפסיקו את כיתות הוותיקים, פרויקט מדהים שבו אזרחים וותיקים מגיעים לבתי הספר, נהנים מחברה אחד של השני, לומדים דברים וגם מפחיתים את תופעת האלימות בבתי ספר, האם זה נכון שהפרויקט הופסק בחלק מהרשויות המקומיות? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> התשובה היא כן, זה נכון, בימים אלו ממש עובדים על חידוש, זה משהו - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא הבנתי, לא ידוע לכם שבחודש ינואר מתחילה שנה חדשה? כל שנה בינואר מתחילה שנה חדשה, אתם משרד ממשלתי, אתם לא יודעים שצריך לחדש התקשרויות? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> סליחה הפרויקט הזה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה לא אישי, פשוט עצוב לי בלב מהתשובות, פשוט דקירה בלב, אני לא מבינה למה לא מחדשים את זה. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> אין בעיה, קודם כל השאלות הן לגיטימיות, הן נכונות והן במקום. כיתות וותיקים היה אמור להתחיל בחודש ספטמבר 2023, מתי שמתחילה שנת הלימודים העברית, זה אכן לא התחיל בספטמבר, אבל גם לגבי זה אני יודעת בוודאות שגברת חנה אזולאי שאחראית על הפרויקט הזה מטעם המשרד היא אחראית על תהליכים, לגבי הפרויקט הזה התלונות שקיבלת הן אכן רלוונטיות כי הוא לא עבד מתחילת השנה, אבל כרגע אנחנו עובדים על חידוש של הפרויקט. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקי, הלאה, יחידות סגולה, מתנדבים בבתי חולים, יש כ-17 נקודות ברחבי הארץ, האם כולן ממשיכות לפעול? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> ברשותך אני אעדכן אותך, יש כבר כ-22 בתי חולים במדינת ישראל שבהם הפרויקט עובד, הפרויקט ממשיך לפעול. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יופי, באים לטוב, האם התקציב נשאר על כ-10 מיליון שקלים או נפגע? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> לגבי באים לטוב אני לא יודעת לומר את התקציב של השנה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> באים לטוב למי שלא מכיר זה מערך התנדבויות של אזרחים וותיקים, זה כמו בשירות לאומי שבו הם מתחיילים ובאים לשרת את הקהילה שבה הם חיים. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> אני לא יודעת אם הפרויקט מתוקצב גם השנה ב-10 מיליון שקלים, אני יודעת שהוא ממשיך, הוא מאוד מוצלח מאז פרוץ הלחימה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אנא תחזירי לי תשובה גם לגבי באים לטוב, האם ה-10 מיליוני שקלים נשארו? אלו כ-10 מיליוני שקלים שאני הבאתי. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> זה יעבור במכתב, אין בעיה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקי, תודה. הלאה, UP 60+, מרכזים שמכינים אנשים שפרשו לפנסיה לתקופת החיים החדשה מבחינת הכשרות, מציאת עבודה חדשה, התנדבויות, בניית לוח זמנים חדש לחיים כדי שהם לא ישקעו לאחר הפרישה, הפרישה יכולה להיות אירוע משמח אבל היא גם יכולה להיות אירוע מטלטל, האם המרכזים האלו ממשיכים לעבוד בצורה תקינה? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> הם ממשיכים לעבוד מרכזי UP 60+. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקי, הלאה. והדרת, בנות שירות, ממשיך כרגיל? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> והדרת בנות שירות ממשיך כרגיל, המשיך מהתאריך ה-1 לספטמבר באופן רציף וכרגיל מסתיים בתום שנת הפעילות בתאריך ה-31 לאוגוסט 2024, זה גם פרויקט שמתקיים על פי שנה עברית, מספטמבר עד אוגוסט. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> פרויקט מענה נפשי, כשמונה מפגשים עם פסיכולוג בחינם למי שמבקש? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> לגבי מענה נפשי ברשותך אני אעביר על זה תשובה מסודרת, אני יודעת שהיה על זה דין ודברים, כפי שאת יודעת זה פרויקט מאוד חשוב אבל הוא בעלות מאוד מאוד גבוהה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, אבל אנחנו ניגשים עם זה לאנשים שממש מתקשים. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> נכון, אלו כשמונה מפגשים קצרי מועד לסיוע נפשי, ברשותך אני אחזיר תשובה על זה במכתב. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקי, תודה לך, תישארי איתנו בבקשה בזום, אני עוברת לרשות לזכויות ניצולי השואה. סליחה, עוד שאלה אחת מיטל, עכשיו כשהיחידה שלכם עוברת חזרה למשרד לשוויון חברתי, כל ההתקשרויות מסודרות? לא יעבירו לי את זה עכשיו למשרד חדש ואז יגידו לא ידענו, לא שמענו, אין תקציב, סגרתם את זה? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> ראשית, צריך לומר שבדיוק לפני כיומיים התבשרנו בבשורה שאנחנו חוזרים למשרד לשוויון חברתי, אני מניחה שעכשיו יהיו תהליכים של הסבה, למעשה כשעברנו מהמשרד לשוויון חברתי למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי עשינו התקשרויות הסבה כדי להעביר את כל הפרויקטים למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, אני מניחה שמה שיהיה עכשיו זה חזור, פרק וחזור ונעשה שוב התקשרויות הסבה בחזרה לשוויון חברתי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> טוב, נמשיך לעקוב אחרי זה. אני עוברת לרשות לזכויות ניצולי השואה. שלום, יש שני פרויקטים מאוד חשובים ברשות בעניין הזה, עכשיו זה הזמן ובידיים טובות, אני אשמח לעדכון על הסטטוס של שני הפרויקטים הללו. << אורח >> רות הררי: << אורח >> שמי רות, מהרשות לזכויות ניצולי השואה, הפרויקט של עכשיו זה הזמן הוא פרויקט שהוא באחריות של הרשות אבל מי שעושה את הפרויקט היא עמותת מטב שנמצאים פה איתנו, פרויקט שהוא דגל מבחינתנו, כרגע הוא פועל. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כמה מתנדבים יש בו כיום? << אורח >> רות הררי: << אורח >> זה נתון מאוד דינמי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> פעם אחרונה שבדקתי היו בסביבות ה-7,000 מתנדבים. << אורח >> רות הררי: << אורח >> כ-7,000 מתנדבים אין לנו, גם לא היה לנו, זה היה בזמנו של אשל ג'וינט, אבל מאז שאנחנו קיבלנו את הפרויקט הנתונים הם באמת מאוד דינמיים, כרגע נכון לחודש נובמבר, זה העדכון האחרון שיש לי כמות הניצולים היא כ-3,098 ניצולים וכמות המתנדבים היא כ-3,328 מתנדבים, זה נתון שהוא כאמור מאוד משתנה עם הזמן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש בעיית תקצוב בפרויקט או שהוא מתוקצב כראוי? << אורח >> רות הררי: << אורח >> אני לא מכירה בעיית תקצוב. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקי, הפרויקט עם קופות החולים? << אורח >> רות הררי: << אורח >> הוא פועל, אבל אני לא ממש בקיאה בנושא, אני יותר מתעסקת - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בזמנו הוא פעל רק עם קופת חולים מכבי, הוא היה צריך להתרחב לכל קופות החולים, זה התרחב? << אורח >> רות הררי: << אורח >> כאמור אני לא ממש בקיאה בפרטים, אבל כן אני יודעת שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל קופות החולים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקי, האם יש פה מישהו מהמשרד לשוויון חברתי בזום? בן זילברמן מהמשרד לשוויון חברתי, בן אתה איתנו? אני חושבת שראוי שמשרדי ממשלה יגיעו לדיון בכנסת, זה חלק מהעבודה שלהם, אני לא אמרתי שהמנכ"ל צריך לבוא אבל מישהו שיודע לתת תשובות. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> אני איתכם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תוכל לתת לי רקע איך אתם נערכים לחזרה של אגף אזרחים הוותיקים אליכם, והאם אתה יכול להבטיח לי שכל הפרויקטים ימשכו ? << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> אני יודע להגיד שהפרויקטים המשמעותיים יימשכו, העבודה כרגע היא בעיקר של הייעוץ המשפטי שמלווים את זה, למעשה הם גם המשיכו ללוות את זה בכל השנה האחרונה מרחוק, אני מניח שייקחו עוד כמה ימים עד שנקבל תשובות ודאויות לגבי כמה מקוצץ מהפעילות שם ומה יהיו הדברים שלא יוכלו להמשיך, להערכתנו הדברים החשובים יימשכו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אני אשמח שתחזרו לוועדה בכתב, אם לא תחזרו בכתב אני אביא אתכם בעל פה ותתנו לנו דיווח האם יש משהו שהופסק או שהכל ממשיך כרגיל, תודה רבה. אני חוזרת רגע לרשות לזכויות ניצולי השואה, בעכשיו זה הזמן אני רואה נתון שלא מימשתם את כל התקציב של הפרויקט, למה? << אורח >> רות הררי: << אורח >> נכון, הפרויקט היה מתוקצב עבור 6,000 אנשים, ככה זה התחיל, אבל בגלל שיש הרבה שנפטרים או שהספיקו לקבל את השירות, המספר שהיה לנו אז לא היה ממש ריאלי, אנחנו לא על כ-6,000 ניצולי שואה, היינו רוצים מאוד שזה יהיה המצב אבל זה לא המצב. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כי אני פוגשת הרבה שורדי שואה שהיו שמחים מאוד שיבואו אליהם הביתה, נראה לי שיש פה חוסר חיבור בין היצע לביקוש, עצוב לי לראות שעד שיש תקציב לא מנצלים אותו. << אורח >> רות הררי: << אורח >> כן, באמת יש פער. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> עמותת מטב רוצה להתייחס לזה? יש לכם דרך להגדיר את המספר - - - << אורח >> אורי שלוסברג: << אורח >> כן כן בטח, יש לנו אפילו מצגת בנושא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בלי מצגות שוב, אנחנו רוצים לתקתק. << אורח >> אורי שלוסברג: << אורח >> אני אורי שלוסברג, אני מנהל התוכנית, וזו הדס, היא הסגנית של מנהל התוכנית, נעים להכיר. בעיקרון כרגע אנחנו עומדים על כ-3,700 ניצולים, היה לנו תיקצוב לכ-6,000 ניצולים אבל אנחנו חווים המון פטירות, המון פרידות, המון ירידות במצב קוגניטיבי, אני מזכיר שהתכונית שלנו היא בעצם תוכנית חברתית, כלומר המתנדבים הם לא מתנדבים שעוברים הכשרה טיפולית הם מתנדבים כמוני וכמוכם שבאים ברגע שיש ירידה דמנטית או קוגנטיבית משמעותית הם לא יכולים להישאר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע אבל במקרה שלכם בסוף יש לנו כ-160,000 שורדי שואה, חלק נפטרים לצערנו, סדר גודל של כ-43 ביום, אבל יש אחרים שמזדקנים וצריכים את זה. << אורח >> אורי שלוסברג: << אורח >> נכון, אנחנו עובדים כרגע מספיק חזק כדי - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> השאלה האם אתם מנסים מספיק טוב להגיע אליהם כדי להביא עוד לקוחות לפרויקט הזה? כי אני פוגשת יום יום המון אנשים שהם לקוחות מאוד רלוונטיים עבור שירות כזה. << אורח >> אורי שלוסברג: << אורח >> כן, אנחנו עוסקים גם מבחינת העבודה עם רשויות מקומיות, גם עם הרשות לניצולי שואה אנחנו עובדים מאוד חזק. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אם לא מנצלים את כל התקציב כנראה שאתם לא מגיעים לכולם, אני גם אגיד שאני מפנה כל הזמן מתנדבים אליכם ולא חוזרים אליהם. << אורח >> אורי שלוסברג: << אורח >> את זה אני לא - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני חושבת שגם לצד קליטת הזקנים שרוצים את זה וגם בקליטת המתנדבים צריך לראות שאנחנו על זה. << אורח >> הדס רחמים: << אורח >> אני חייבת להוסיף משהו בעניין המתנדבים, לפעמים מגיעים אלינו המון מתנדבים כמו שאת אומרת שהם רוצים התנדבות חד פעמית, זאת אומרת רוצים לסייע - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא לא, אני עושה איתם לפני תיאום ציפיות, רק מישהו רציני אני מעבירה לכם, מישהו שיודע לבוא כל שבוע, לא חוזרים אליהם בטלפון הראשון שהם מתקשרים, אפילו לא עשו להם ראיון, אף אחד לא חוזר אליהם. << אורח >> אורי שלוסברג: << אורח >> אז זה מאוד מפתיע, יש לנו כ-10 רכזים שעובדים - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז יש שם משהו - - - << אורח >> הדס רחמים: << אורח >> אני באמת תוהה לאן זה מגיע, כי מה שמגיע אלינו מטופל, בגלל זה קצת מוזר לי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש לכם דרך להגיע לא לבן אדם אלא לתיבת מייל או משהו כתוב? << אורח >> אורי שלוסברג: << אורח >> יש לנו עמוד פייסבוק, אין ספק שיש לנו אתגרים, אנחנו נדבר על זה עוד מעט, יש לנו אתגרים בתקופת המלחמה, בגיוס מתנדבים לטווח ארוך אנחנו עובדים על זה מאוד חזק, גם מבחינת יחסי ציבור, גם מבחינת פרסום כי המטרה היא שהמתנדב לא יבוא לניצול פעם או פעמיים ויגיד אחר כך שהוא לא יכול, זו לא התוכנית שלנו, התוכנית שלנו ארוכת טווח, רואים גם באזורי הלחימה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אסור לאפשר כזה מצב שיש לכם תקציב לא מנוצל וכל דבר כזה - - - << אורח >> אורי שלוסברג: << אורח >> ברור, אנחנו עובדים על זה חזק. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני חוזרת רגע לנציגה של אזרחים ותיקים ממשרד נגב, גליל והחוסן הלאומי, האם בזמן המלחמה יש לכם נתונים על מצב הבדידות של הזקנים? האם נעשו פעולות מיוחדות בזמן המלחמה לטובת העניין? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> כן בוודאי, רוב תוכניות האגף עברו התאמה למצב של המלחמה ובהתאם להערכות המצב המשתנות, אני יכולה להגיד שבתוכנית באים לטוב הייתה עבודה מול קהילת המפונים במלונות, היו סדנאות של תוכן, שימוש בטלפון חכם, סדנאות בישול, סדנאות אומנות, קבוצות תמיכה שנעשו על ידי המתנדבים. בכיתות ותיקים הכיתות נסעו למלונות וביצעו פעילות משותפת עם המפונים. במרכזי הקשישים ובמרכזי אזרחים ותיקים הם הגיעו באופן קבוע לבקר אזרחים ותיקים מפונים בבתי מלון ולעשות איתם פעילויות. מוקד 8840 הנגיש צרכים בסיסיים לבתי הוותיקים ביניהם סיוע בהגשת מזון - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע שאלה לגבי המוקד, אמרו לי שההתקשרות איתו לא חודשה, האם זה נכון? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> התשובה היא שבתאריך ה-13 באפריל 2024 אמורה להסתיים ההתקשרות, אבל עובדים על המשך התקשרות, המוקד כרגע עובד באופן רציף. לעניין 8840 כמו שאמרתי הוא מנגיש צרכים בסיסיים לבתי הוותיקים, מזון, תרופות, סיוע טכנולוגי, טלפון חכם, מחשבים, תקלות בדלת הממד במידה והייתה תקלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה נותן לי תמונה. אני עוברת הלאה, תודה מיטל. אני עוברת ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנחנו עוברים לחלק שבו אנחנו רוצים לקבל נתוני מאקרו אודות מצב הבדידות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא כאמור הגוף שמיישם את החלטת הממשלה על מדדי הזדקנות מיטבית, אנחנו רוצים לקבל נתונים על המצב הנוכחי ואולי נוכל ללמוד מזה משהו על צעדי מדיניות נדרשים. << אורח >> סופיה פראן: << אורח >> שמי סופיה פראן, אני עובדת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אני אחראית על ריכוז נתונים לדוח הזדקנות מיטבית, אני רוצה להודות על האפשרות להציג את הנתונים שלנו כאן. אנחנו פחות מדברים בנושא של תקציבים אלא יותר בשפה של נתונים ואני אציג לכם היום סקירה קצרה על מגמות דמוגרפיות באוכלוסייה המבוגרת ואתן טעימה ממש קטנה מהממצאים שעולים מהדוח. הדוח הראשון התפרסם בחודש אוקטובר בשנת 2020, בדוח מוצגת אוכלוסיית הקשישים שהם בני 65 ומעלה באוכלוסיית ישראל, הנתונים מתרכזים בין השנים 2015-2020, תמונת המצב היא לאורך של כ-40 מדדים במגוון תחומים, בכל מדד ניתן לראות מגמה של אוכלוסיית בני 65 ומעלה ברמה הארצית, בחלק מהמדדים ניתן לרדת לרזולוציה של שכבות אוכלוסייה ולהשוות בין אוכלוסייה יהודית לאוכלוסייה ערבית, בין נשים לגברים, אפשר גם לרדת לרזולוציות של גיל בתוך קבוצת בני 65 ומעלה. כמו שנאמר כבר, על פי החלטת הממשלה 127 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחראית לעדכן ולפרסם את הדוח כל שנתיים, אנחנו עכשיו בעיצומי הכנה של הדוח השני, הוא יתפרסם בחודש אוקטובר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני חייבת שתלכי ישירות למספרים כי הזמן שלנו מאוד קצר, סליחה. << אורח >> סופיה פראן: << אורח >> ככה נראית מפת המדדים שהוגדרה על ידי צוות רב משרדי גו'ינט - - - הובילו את הפרויקט, הוגדרו כשלושה תחומי על שנמדדים כאן שהם בריאות, משמעות וחוסן כלכלי וכארבעה תחומים שמציגים תמונה של מדדים מנבאים של הזדקנות מיטבית שהם בתחומים של ניהול בייאוש, אורח חיים בריא ואורח חיים חברתי פעיל, אני אתן היום דגש על המדדים שקשורים לנושא. המטרה של המדדים היא לעזור לממשלה ולמקבלי ההחלטות לגבש את המדיניות הנכונה והמותאמת לתהליך של הזדקנות האוכלוסייה, אחוז הקשישים הולך וגדל באוכלוסיית ישראל, כיום כ-12% מכלל האוכלוסייה הם בני 65 ומעלה, חלקם יעלה לכ-14% עד שנת 2040 יעלה לכ-15% עד שנת 2050, כלומר אוכלוסיית ישראל ממשיכה להזדקן, גם במספרים מוחלטים צפויה תוספת של כמיליון אנשים תוך 15 שנים לאוכלוסיית בני 65 ומעלה, ועד שנת 2065 תוספת של כ-2 מיליון אנשים לאוכלוסייה של בני 65 ומעלה כך שנגיע לכ-3 מיליון בני 65 ומעלה באוכלוסיית ישראל. אנחנו צופים הזדקנות בתוך האוכלוסייה המבוגרת כך שיותר ויותר אנשים יגיעו לגיל מבוגר, כיום יש רק כ-12% מבני 65 ומעלה שהם מעל גיל 85 וחלקם הולך לעלות פי 2 עד שנת 2065, כלומר תהיה לנו יותר מהאוכלוסייה המבוגרת בתוך ישראל. אם אנחנו נסתכל על אוכלוסיית הקשישים בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני בעיקר רוצה ללמוד מה רמת הבדידות, מה מצבם ברגע זה, את הפילוח של האוכלוסייה המבוגרת בישראל אני מכירה מצוין. << אורח >> סופיה פראן: << אורח >> אוקי, רק מילה אחת, ברוב המדדים שמפורסמים בדוח ניתן לראות תמונה השוואתית בין יהודים לאחרים, אנחנו רואים שהמצב של האוכלוסייה הערבית ברוב המדדים הוא פחות טוב מהאוכלוסייה היהודית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן זה תמיד ככה, מה שקורה בחברה הערבית מבחינה תרבותית המבנה הארגוני והמשפחתי שהיה פעם שהזקן גר בתוך הבית של הילד זה נגמר, ומצד שני אין להם דיורים מוגנים, אין להם מוסדות לזקנים, אז הם נופלים בין הכיסאות הם גם לא בבית של הילדים וגם אין להם תשתית מוסדית. << אורח >> סופיה פראן: << אורח >> רק צריך לשים לב שהאוכלוסייה הערבית היא אוכלוסייה מאוד מאוד צעירה לאורך השנים בגלל הילודה הגבוהה, היא הולכת לעבור תהליכי הזדקנות מאוד מהירים ממש בקרוב כך שחלק מבני ה-65 ומעלה ילך ויגדל ויהיו כמובן גם השלכות מבחינת המדדים הלאומיים. כמחצית מאוכלוסיית הקשישים הן נשים, שליש מהנשים הן אלמנות שגרות לבד, גם לכך יש השלכות, על פי המדדים בדוח ההזדקנות אנחנו רואים שהמצב של הנשים פחות טוב ברוב המדדים לעומת המצב של הגברים, אחד המדדים שחשוב להסתכל עליו הוא מצד אחד תוחלת החיים של נשים בגיל מבוגר היא יותר גבוהה מאשר גברים, אבל נשים חיות בבריאות מלאה פחות שנים מאשר גברים, המגמה הזו היא מאוד ייחודית לישראל בהשוואה למדינות - - - , ברוב המדינות המגמה היא הפוכה, הנשים מצטיינות בתוחלת חיים גבוהה יותר וגם בשנות חיים בריאות גבוהות יותר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה קשור למצבן הכלכלי, גיל הפרישה שלהן צעיר, יש דור ללא פנסיות אז הן גם פורשות בגיל צעיר ללא פנסיה, מלא שנים בבית בלי כסף. << אורח >> סופיה פראן: << אורח >> אנחנו נכנסים לנתונים בנושא הוועדה, הנתונים האלו הם מושגים מסקר חברתי שנערך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חשוב להגיד שאלו תשובות של אנשים שמעריכים את מצבם בצורה עצמאית, כלומר נתון סובייקטיבי שבן אדם מדבר על עצמו ואיך הוא תופס את מצבו, אנחנו רואים שלאורך השנים יש ירידה בדיווח על בדידות ותחושת דיכאון, כלומר אנחנו רואים שיפור כי הנתונים מראים על כל אותן התוכניות שהוצגו כאן, אבל אם אנחנו נלך לרזולוציה של המדדים האלו בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה ומין אנחנו מזהים תמונה מאוד בעייתית, קיימים פערים מאוד משמעותיים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית, האוכלוסייה הערבית מדווחת על תחושות בדידות ודיכאון באחוזים הרבה יותר גבוהים מאלו של יהודים, נשים מדווחות על בדידות ודיכאון בשיעורים הרבה יותר גבוהים מגברים. לעומת זאת, תמונה קצת יותר אופטימית, בהשוואה למדינות ה-OCED אנחנו רואים שמצבה של ישראל הוא טוב יותר, אנחנו בין המדינות עם האחוז הנמוך ביותר של מדווחי דיכאון או עצבות. נתון מעניין נוסף הוא שרוב הקשישים מדווחים על שביעות רצון גבוהה מאוד מהחיים, יש אפילו עלייה קלה לאורך השנים, הפערים בתפיסה של שביעות הרצון מהחיים בין גברים לנשים היא ממש נמוכה, כלומר שנשים וגברים מעריכים בצורה דומה את מצבם ואת שביעות הרצון מהחיים, גם הערכה עצמית של בריאות לאורך השנים הוא נתון יחסית יציב, חשוב להגיד שהערכה עצמית של בריאות טובה בקרב הקשישים היא נמוכה בדרך כלל מכלל האוכלוסייה זה נתון שהוא ברור, אבל לעומת זאת נתון של שביעות רצון מהחיים בקרב הקשישים הוא נתון דומה לזה של האוכלוסייה הצעירה, זה נתון משמח. עיסוק בפעילות התנדבותית זה נתון מאוד מעניין, משנת 2015 אנחנו ראינו שיותר נשים השתתפו בפעילות תעסוקתית מאשר גברים, עם השנים אנחנו רואים שחל שינוי ויותר גברים נכנסים לפעילות התנדבותית, זה מאוד משמח ויכול להיות שזו גם תוצאה של המענה לתוכניות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מהשורה של הנתונים, אילו תובנות אפשר לתת למתווה מדיניות? << אורח >> סופיה פראן: << אורח >> אני חושבת שהמיקוד צריך להיות בצמצום הפערים בין האוכלוסיות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> את מתכוונת לערבים ולנשים? << אורח >> סופיה פראן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקי, תודה רבה. עוד שאלה אחת, האם יש לכם נתונים בזמן אמת, לדוגמה עכשיו פרצה המלחמה או פרצה קורונה, יש לכם אופציה אונליין לדעת מה המצב? << אורח >> סופיה פראן: << אורח >> לצערי לא. << אורח >> אפרים קורן: << אורח >> יש לנו מחקר על זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז תכף ניתן לכם להתייחס. << אורח >> סופיה פראן: << אורח >> ברמה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין לנו מענה כי התהליכים נערכים תוך כדי, כלומר אי אפשר ב- - - לתת גם את התשובות. מה שרציתי להציע לכם, אני מציעה לכם לעיין בסטטיסטיקלים שהם תמצית של הדוח המלא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נשמח, תשאירי לנו ונקח, תודה רבה. ג'וינט אשל רוצים להתייחס? אחרי ג'וינט אשל אני אתן לרופין ואחרי רופין להסתדרות הגמלאים, רק אם אפשר בתמצות כדי שנספיק את כולם. << אורח >> אייל בר-איתן: << אורח >> שלום, אני מדבר בשם ג'וינט אשל, אנחנו נציג בקצרה פרויקט שהיה לנו בנושא הבדידות ומה נוכל ללמוד ממנו, אני רוצה להתחיל עם המשורר יהודה עמיחי שאמר פעם אני לא תיארתי לי שבדידות היא בעצם שער תמיד חשבתי קיר, אבל היא לא קיר, היא משהו שמציק בתוכנו הבדידות וקורא לנו בעצם להיפתח החוצה ולהתחבר, השאלה הגדולה היא כמובן מה אנחנו כשלטונות, כרשויות, יכולים לעשות כדי לעזור לאנשים באמת להתחבר ולהפיג את הבדידות? הרבה מיתוסים יש על בדידות ופה אני אתייחס לשלישי שביניהם מתוך הרצאה רחבה יותר והוא המיתוס שאומר מה הבעיה להפיג בדידות? העיקר שהאנשים לא יהיו לבד, כלומר תוציא את האנשים מהבית, תפגיש אותם להיות יחד עם אנשים אחרים והם כבר לא יחושו בודדים, לא ככה? אז האמת לא עד כדי כך פשוט, הסיבה היא שעצם זה שיש אנשים לידי ואני לא לבד במרחב זה עדיין לא אומר שאני לא בודד או בודדה, אפשר להיות בתוך המיטה הזוגית ולהרגיש בודדה וזו האבחנה שנמצאת כאן למעלה בין היותי לבדי ואין אנשים לידי לבין לחוש בדידות, זה משהו אחר וגם אם אני לא לבד זה לא אומר שאני לא חש בדידות, בואו ניקח דוגמה, שכנעו אותי לבוא להרצאה פנטסטית שיש היום במתנ"ס אז באתי, כ-300 אנשים יושבים מסביבי, אבל זה נורא תלוי באיזה מצב רוח הגעתי, אם אני חש בדידות והגעתי לשם וישבתי, אפילו נאמר בתיאטרון בהצגה והיו המון אנשים אבל מה היה לי איתם? אולי שום דבר ויצאתי כלעומת שבאתי, עדיין ריק עם ידיים ריקות, זאת אומרת נשארתי בתחושת בדידות. אז מה כן? מה שאנחנו רוצים לראות במענים אלו תוכניות שניתנות לבדידות, שאנשים יחושו את מה שניתן לקרוא לו חוויות קשר, מה הכוונה? הכוונה היא שהבן אדם יצא מהפגישה שהייתה לו עם האנשים והוא יגיד לעצמו וגם לי אתה יודע מה מישהו הניח את העיניים שלו עליי היום ושם לב, הוא הניח לי יד על הכתף בהפסקת קפה ושאל מה העיניים, כשדיברתי הרגשתי שאני לא זורק את המילים לקירות אלא יש לי קול וזה נקלט, חשתי משהו מהאיכות הזו של חמימות וקרבה ומישהו בקרב האנשים שהיו שם נכנס לי קצת ללב, זה סוג הדבר שאנחנו רוצים במענים לבדידות שאנשים יחושו, אז נדע שמשהו הוקל והופג בתחושה הזו של הבדידות וזה האתגר המקצועי עבורנו. איך מייצרים את הדבר החמקמק הזה של חווית קשר? פה רציתי לספר לכם בשיא הקיצור על פרויקט גדול שהיה לנו לאורך 2-3 שנים, הוא נקרא מיזם הבדידות ברמה הארצית, הפרויקט היה של ג'וינט יחד עם קרנות הביטוח הלאומי ובשותפות עם משרד הרווחה, הפרויקט עבד בכ-12 רשויות שונות ברחבי הארץ והוא הפעיל כ-23 תוכניות שונות עם כ-1,300 אזרחים ותיקים שכולם זוהו כאנשים שחשים בדידות. מה שאנחנו ניסינו לעשות זה שלקחנו כ-23 תוכניות מבולגנות שכל אחת עשתה משהו אחר, כי עמותה מסוימת או רשות מסוימת הציעה ואמרה הנה ככה אנחנו מציעים לעזור לבדידות, לקחנו את זה וניסינו לחלץ משם מה הן 7 הפרקטיקות שבסופו של דבר חזרו על עצמן בכל מיני וריאציות ואז נדע אילו פרקטיקות עושות עבודה, חילצנו משם גם כחמישה עקרונות שאנחנו מאמינים שכל אחד שרוצה להמציא תוכנית להפגת בדידות שישים לנגד עיניו וכנר לרגליו את חמשת העקרונות הללו, לא כל כך משנה איזו פרקטיקה אתה עושה, זה חשוב שאתה נצמד לעקרונות. את כל הידע הזה אני אגיד שאנחנו ריכזו בתוך אתר אינטרנטי שנקרא בדידות בזקנה, אפשר להקליד בגוגל וכשמקלידים בדידות בזקנה אתם תגלו את כל התובנות שהפקנו משם, אני אגיד שהמיזם הזה לווה במחקר הערכה על ידי ברוקדייל, אפשר לראות פה בתוצאות שכמעט כ-60% מהמשתתפים אמרו כן אנחנו מרגישים שהתוכניות שבהן השתתפנו תרמו להפחית את הבדידות, כ-70% אמרו שזה שיפר את מצב הרוח, זאת אומרת פחות דיכאון, ומה שמפתיע זה שבערך כ-50% אומרים שזה גם תרם לי לתחושת הבריאות הכללית שזה מספק גישה ישירה למה שאנחנו יודעים ומנבא בריאות אובייקטיבית. מירב הזכירה קודם שבדידות מחרבת את הבריאות, כשעוזרים ומפיגים את הבדידות מרגישים גם יותר בריאים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר להציג פה את חמשת העקרונות? << אורח >> אייל בר-איתן: << אורח >> אני לא אציג פה את כולם, אבל אני אראה לכם איך זה נראה באתר. ככה זה נראה באתר, יש כאן את שבע הפרקטיקות שנוסו, כך נראה התפריט אפשר להיכנס לכל מיני סוגים של קבוצות, מענה פרטני, מתנדבים ויש את חמשת העקרונות, מתוכם אני אסביר רק על עקרון אחד שבעיניי הוא עקרון העקרונות. איך מנגישים קשר? בשביל זה פיתחנו מודל נורא פשוט ואינטואיטיבי שנקרא קוביית קשר, יש בו setting, doing , being וממש בשיא הקיצור, setting אומר ליצור את המסגרת לאנשים, קודם כל להיפגש, אפשר לעשות את זה בקבוצה ופרטני, תחשוב על כמה מפגשים וכדומה אבל עכשיו תיצוק לתוך המסגרת doing בוא תראה מה אנשים יכולים לעשות ביחד כדי שתתחיל להתניע פה אינטראקציה ביניהם. למשל כשמתנדב בא אל זקן הוא יכול לשתף בזיכרונות, לשתף בסיפור חייו, להחליף מתכונים וכדומה, אני רוצה לתת כאן תמרור אזהרה, ה-doing שלעצמו לא דיי בו והסיבה היא שעד כמה שה-doing יהיה משמעותי ואפילו אם עזרת לאנשים לעשות דברים משמעותיים עם עצמם, אולי זה מפיג את השעמום, אולי זה נותן המון משמעות ואיכות חיים, אבל עיסוק משמעותי זה עדיין לא להפיג את הבדידות ולמה? כי הבדידות בהגדרה שלה זו הכמיהה שלי לקרבה, לקשר, לתחושת שייכות, אז אם קראתי ספר והרגשתי נורא מלא ומשמעותי ובכלל לא משעמם לי , זה עוד לא אומר שעזרת לי להתחבר, כדי שתעזור לי להתחבר תן לי חווית קשר עם אנשים אחרים איך עושים את זה שזה הדבר הכי חמקמק? מה שמפיג בדידות זו החוויה ברמה של being לא רק של doing שבאמת אני מרגיש שייך, קרוב ואהוב, המפתחות לזה זה שלא משנה איזו תוכנית נמצאת על הבדידות, תנסה לדאוג לזה שאנשים לא רק ישבו עם כ-300 אנשים באולם, אלא שתהיה שם אינטראקציה שבה הם מרגישים שמישהו מתעניין בהם, שמישהו מקשיב להם, שהם מובנים, שמתפעלים מהכוחות שלהם, זה האתגר האמיתי שלנו, איך להנגיש לאנשים מענים שבתוכם הם לא רק יושבים עם אנשים אחרים בחדר, אלא שקורה שם משהו שבו הם מרגישים באמת שהם מחוברים. אני אתן כדוגמה מענה שנעשה ממש עכשיו, זה פורסם בשבוע הזה בירושלים, מורה למחול ולתנועה מאפשרת לאנשים בחדר לרקוד, אבל לידה יש עובדת סוציאלית שעושה עיבוד ושיחה עם האנשים על החוויה תוך כדי ריקוד הן משוחחות ביניהן, מתחברות ומעמיקות את ההיכרות. אלו סוגי הדברים שהיינו רוצים לראות setting, doing , being בהפגת הבדידות ונקווה שבזה נלך לתוכניות רבות וטובות בתחום. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יפה, הרבצת בנו תורה, ממש יפה, אתם ארגון מהמם ומקצועי וכל הכבוד על העבודה. אני לרגע חוזרת לבן מהמשרד לשוויון חברתי כיוון שהוא חוזר עם תשובות לשאלות שהצפתי, בן האם אתה איתנו בזום? היו דברים שביקשנו בשיחה איתו שיברר והוא מיהר ובירר, שלום בן. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> היי, כמה דברים, הדבר הראשון צריך להגיד שמבחינה תקציבית אנחנו לקחנו מהתקציב של שנת 2022 ותקצבנו חלק מסוים מהפעילויות שהמשיכו לתוך שנת 2023 ושנת 2024, אנחנו לא יודעים האם יש תקציב כלשהו המשכי, זאת אומרת שזה ימשיך גם אחרי שזה יסתיים בתוך שנת 2024, זה דבר ראשון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא הבנתי כלום, יש כסף לפעילויות בתוך שנת 2024 או לא? << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> לא, יש פעילויות שאנחנו תקצבנו מהתקציב של שנת 2022 והן המשיכו וימשיכו עד לתוך 2024, לא ידוע לנו כרגע האם יש תקציב שימשיך - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לאילו פעילויות לא ידוע לכם האם יש תקציב? << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> מעולה, אני אשלח לך רשימה של זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, אני אשמח שתגיד. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> אני אבדוק וכבר אחזור אליך עם הרשימה הזו, מה שאני יודע להגיד כבר שלא חודש אלו התוכניות הבאות, קולנוע ישראלי אנחנו לא רואים שזה מתוקצב, קשר רב דורי - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> קשר רב דורי איזו תוכנית זו, והדרת? << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> לא זו תוכנית על תיעוד סיפורי חיים דרך בית התפוצות. שלישי בשלייקעס - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה לא קולנוע ישראלי? << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> לא, זה קצת שונה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה זה קולנוע ישראלי ומה זה שלישי בשלייקעס? << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> אני לא בקיא בפרטים. מרכז הידע גם אנחנו לא רואים שזה כרגע - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה זה מרכז הידע? זה מה ששרון הייתה עושה. אני אשמח גם לתשובה כתובה, תודה על המידע, אנחנו נעקוב אחרי זה ונטפל בזה, תודה. אני עוברת בבקשה לרופין, הם בזום? אז אני נותנת קדימות להסתדרות הגמלאים שפה, פשוט מי שטרח והגיע יקבל קדימות כי אני לא רוצה שייווצר מצב מי שנסע והגיע לא ידבר. << אורח >> אפרים קורן: << אורח >> אני אפרים קורן, מנכ"ל הסתדרות הגמלאים, לצידי נמצא שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים ושלמה פרלוב שהוא הממונה אצלנו על האיגוד המקצועי. הסתדרות הגמלאים בהערה כללית מקיימת בציר הזמן מחקרים שונים שמהווים את הבסיס הרציונלי לתכנון העבודה ולקביעת קדימות במסגרת המשאבים העומדים לרשותנו, עניינית, אנחנו בעיצומו של מחקר אני עדיין לא יכול להציג את כל תוצאותיו, המחקר בחן את מצבם של הגמלאים בעת המלחמה או בעת החירום, המחקר עסק במספר מרכיבים, כאמור לא רק בנושא בדידות, הוא עסק בתחושת החרדה או הפחד, הוא עוסק בנושא של ביטחון תזונתי בעיקר במובן של הנגשת מזון, אין מזון יבש ואין ארוחות חמות לגמלאים בעת הזו, הוא עוסק בנושא של נגישות וביטחון בריאותי בסביבת הקהילה שכולל גם מסוגלות להשיג עזרה אפקטיבית או אופרטיבית לצרכים השונים, גם בביקורי רופא, גם בהשגת תרופות כאשר לעיתים אנשים מתקשים לצאת או פוחדים לצאת מהבית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל מה הממצאים? << אורח >> אפרים קורן: << אורח >> לגבי הממצאים אני עדיין לא יכול להצביע - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקי, יש תובנה שאתה יכול לחלוק איתנו? << אורח >> אפרים קורן: << אורח >> התוצאות הסופיות יהיו כבר ביום ראשון, מה שאני יכול לומר בידיעה זה שתחום החרדה והפחד שהוא נאמר בן אחיו של תחושת הבדידות ואולי אפילו מעצים אותה, הוא מורה על תופעה קשה מאוד בקרב אוכלוסיית המבוגרים, נקודת ההשוואה שלנו היא למגפת הקורונה, גם למצב רגיל וגם למצב שהוא לא מצב חירום. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תעביר לנו את הממצאים ואז נוכל לדבר על בסיסם, תודה רבה. << אורח >> אפרים קורן: << אורח >> אם אפשר רק עוד משפט אחד בלבד, חברים כבר נאמר זאת, הישיבה הזו חשובה ביותר בסדר היום של הכנסת, יותר מכל דבר אחר ואנחנו מלאי הערכה קודם כל למירב על הנחישות, היא מוכיחה שמדיניות חברתית היא לא רק הצהרות, מגמות וכוונות, גם השיחה הזו ברמה של חקר, אני אומר את זה מתוך גישה תומכת, אנחנו רוצים לדעת את העובדות וחשוב מכל שאולי בכנסת הזו, אני לא בטוח, מקווה מאוד שבכנסת הבאה יהיה במדינת ישראל משרד שיעסוק בנושא גמלאים כיעד מרכזי כי הבדידות בתוך זה היא מאוד דומיננטית, אבל לראות את הגמלאים בחברה שלנו זוהי זכות וחובה במדינת ישראל, תודה עד כאן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה לך. ועידת התביעות. << אורח >> ירון מרקוס: << אורח >> בוקר טוב, אני רוצה רק להרחיב ולהוסיף מעבר למה שאמרה גברת היו"ר לגבי השירותים לצורך הפגת הבדידות, אנחנו בוועידת התביעות ניסינו להיכנס ולמצוא את המקומות בהם המדינה לא נכנסה, לא תקצבה וכדומה מעבר לתוכניות שצוינו על ידי גברת היו"ר, לדוגמה נושא שהועלה פה של קשישים וניצולי שואה עם דמנציה, אז אנחנו היום התחלנו, יש לנו כבר שנה שנייה מיזם יחד עם עמותת עמדה שמתמחה בנושאים של קשישים עם דמנציה כאשר מגיעים מתנדבים עם ערכות מיוחדות לבתי הקשישים ולניצולי השואה עם דמנציה להפעלה פעם בשבוע, זה על מנת לנסות ולשמר את המצב הבריאותי והנפשי, אנחנו מנסים להרחיב את זה לכמה שיותר רשויות מקומיות, עמותת עמדה מנסה לגייס את הרשויות המקומיות על מנת לתת את המענה לאותם ניצולי שואה עם דמנציה. בנוסף, יש לנו פרויקט גם עם איחוד הצלה, פרויקט תן כבוד שאותו אנחנו גם מתקצבים במטרה שחובשים יגיעו בתור מתנדבים לבתים של ניצולי שואה וחלק מההתנדבות תהיה גם האופציה של לקיחת מדדים ומעקב בריאותי, לראות האם קיים שינויים, זה כולל תקצוב של רופא שייתן מעקב מלווה לראות מה קורה עם מצבו הבריאותי של אותו ניצול שואה. אנחנו מחזקים את הנושא של מרכזי היום שאנחנו גם מכירים בחשיבות שלהם ומסבסדים את הביקור של אותם ניצולי שואה שמגיעים למרכזי היום, אנו מסבסדים את ההשתתפות העצמית שלו כך שעלות הגעה של ניצול למרכז יום היא עומדת על כ-5 שקלים לניצול בהשתתפות עצמית עם הסבסוד של ביטוח לאומי, הוא אמור לשלם כ-15 שקלים, אנחנו משלמים עליו כ-10 שקלים ללא הגבלה של ביקורים מתוך שאיפה שכמה שיותר ניצולי שואה יגיעו וינצלו את השירות הזה. יש לנו תוכנית מתנדבים יחד עם עמותת עמך שנמצאים פה היום. אנחנו גם יחד עם היידישפיל, חוץ מהופעות שאנחנו מסבסדים במרכזי היום וכדומה, יש לנו גם מיזם איתם כאשר ניצולי שואה נמצאים במקומות שיש בהם הופעה של היידישפיל הם מקבלים כרטיסים חינם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אתם עושים דברים מדהימים, הבעיה היא שלא כולם שורדי שואה, הייתי רוצה שכולם יקבלו את זה. << אורח >> ירון מרקוס: << אורח >> זה המדד שלנו, אנחנו מתמקדים בזה ואנחנו מנסים להרחיב ולהיכנס איפה שהמדינה כרגע לא נכנסת ואנחנו רוצים לשפר את סל השירותים שנותנים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יישר כוח, אני רק אגיד שחלום שלי שמרכז יום יהיה בחינם לכל קשיש בישראל, זה ישתלם לנו, אין לנו מושג כמה, פחות קצבאות, פחות חולים, זה WIN WIN מטורף, אני מקווה שעוד נוכל לקדם את זה. משרד הרווחה ומשרד הבריאות, יש לכם עוד נתונים לגבי המצב הנוכחי של הזקנים מבחינת בדידות? יש לכם דאטה בנושא? לא? אוקי. עיריית תל אביב? בזום אז אחר כך. השתחוויה, תאטרון קהילתי שביקש. << אורח >> יפעת בחר: << אורח >> בוקר טוב, אני יפעת בחר, מייסדת ומנכ"לית בתאטרון השתחוויה, אנחנו כבר כ-12 שנים עובדים עם הגיל השלישי והרביעי דרך תאטרון קהילתי ככלי שהוצג כאן, כדי לייצר את המפגשים של אותם הקשישים ביחד ודרך התאטרון יש להם את היכולת לייצר את הקשר, להביע את עצמם ולחזק את התחושה האישית שלהם, אנחנו ראינו אותם בשנים האחרונות הולכים ומדרדרים, אחרי הקורונה ועכשיו עם המלחמה הם היו הראשונים להיפגע והקבוצות האלו הן העוגן שלהם, הם מגיעים ואומרים שזה המקום שלהם שבו הכל משתחרר, נותן להם את הכוח להתמודד עם אובדן, עם הבדידות שכבר אנחנו עוזרים בהפגתה, עם מחלות וכל מה שאנחנו יודעים שקורה בגיל הזה. לצערנו אנחנו משיגים את המימון לקבוצות האלו דרך תורמים פרטיים, קשה לנו מאוד להגיע למימון דרך הרשויות המקומיות, יש מעטות מהרשויות שמבינות את החשיבות של קבוצות מהסוג הזה וגם לא של הממשלה, התאטרון מקצר את התהליכים, אתה נמצא שם, אתה חייב להביע את עצמך ואתה מקבל פידבק מהקבוצה, אני מקווה שבאמת - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> האם ניסתם לפנות לאגף לאזרחים ותיקים? אולי יש להם מסלול דרך באים בטוב. מה שאת מציפה פה זו שאלה עקרונית מעבר לתאטרון הקהלתי שהוא מהמם, הייתי שם ואנשים באים מאושרים, אחר כך תפסו אותי ודיברו על הבעל החולה ועל בתי החולים, אנשים באמת מאושרים שם, אבל יש פה בעיה מבנית, אם יש יוזמות קהילתיות בשטח, האינטרס שלנו כמדינה הוא לתמוך בהן, לא להחליף אותם אלא לתמוך בהם, האם יש מסלול מסוים שאתם יכולים לבוא ולבקש תמיכה? << אורח >> יפעת בחר: << אורח >> ניסינו עם באים בטוב, זה לא עמד בקריטריונים שהם הגדירו, לא יודעת למה, הם רצו משהו שיהיה בתחום ההתנדבות, על אף שאותם קשישים בקבוצה הם אחר כך הולכים ומתנדבים ומעלים הצגות ואירועים בקהילה למען קשישים אחרים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ודרך העירייה? << אורח >> יפעת בחר: << אורח >> לא, גם ניסינו, יש הרבה רצון טוב, אבל בסוף זה לא - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אני חושבת שנציגי המשרד לשוויון חברתי שזה חוזר אליהם אתם צריכים להקשיב לה ולראות איך אתם נותנים מענה ליוזמות מסוג זה, כי זה אינטרס שלנו שהם יחיו. אני חייבת לעבור הלאה, דורון רז, חברות הסיעוד. << אורח >> דורון רז: << אורח >> קודם כל ברכות על הטיפול בנושא וברכות על עשייתך לכל אורך הזמן בנושא הקשישים. אנחנו חברות ועמותות הסיעוד מטפלים בלמעלה מ-330,000 קשישים זכאי חוק סיעוד, אנחנו הגורמים שמגיעים לקצה של כל קשיש, אנחנו אלו שמפעילים את כל 180 מרכזי היום ברחבי הארץ, אנחנו אלו שמפעילים את כל השכונות התומכות בארץ ואנחנו אלו שמגיעים אל הקשישים הביתה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אתם מפעילים את מרכזי היום? << אורח >> דורון רז: << אורח >> בטח, בוודאי, אנחנו מפעילים את מרכזי היום, מה זה חדש לך מירב? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לדוגמה עמותת מטב. << אורח >> דורון רז: << אורח >> כן, כשאמרתי אנחנו התכוונתי לחברות ועמותות הסיעוד, לי יש את אותם מרכזי יום שאני מפעיל כבר כ-40 שנים, אנחנו מפעילים את מרכזי היום בדיוק על אותה מתכונת. מה שרציתי להגיד לגבי הנושא של ניצולי השואה, הבדידות קיימת אצל כל הזקנים במידה כזו או אחרת, אצל הקשישים שורדי השואה הבעיה היא הרבה יותר חמורה מכיוון שלמעלה מ-30% מהם הם עריריים ואין להם בכלל בני משפחה, שם מתחילה להיות בעיית בדידות קשה יותר. באמירה האחרונה שלך אמרת משהו מקסים שאני מתחבר אליו מצוין, אמרת מה אנחנו רוצים להמציא את הגלגל? בואו נשתמש במערכות שקיימות, אז לנו יש כ-140,000 מטפלות שנכנסות לקשישים כחמישה ימים בשבוע ובין היתר אנחנו בונים יחד עם הג'וינט כבר שנה שנייה תוכנית הכשרה למטפלות למניעת בדידות ודחיקת התדרדרות של מצבם על ידי הכשרה מקצועית שיתנו להן את הכלים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ההכשרה המקצועית שנותנים להן לעשות למטפלות מסוג כלשהו זה כבר טוב, היום אין להן מובנה הכשרות. << אורח >> דורון רז: << אורח >> יש להן הכשרות כל הזמן, יש להן הכשרות באחוזים שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, אני לא באה אליך בתלונות. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אז אני אומר, מינימום 30% מהמטפלות מוכשרות בהכשרות על פי תוכנית הכשרה של המוסד לביטוח לאומי, עשינו עבודה ארוכה עם הג'וינט לבניית מערכת של הכשרה מקצועית למכשירים, קודם כל סיימנו כבר קורס אחד, בדרך יש עוד קורסים למנחים, למטפלים ולמטפלות להכשרה מקצועית והתוכנית אמורה להעצים את היכולות של המטפלת לתמוך בדברים שציינתי קודם ובמיוחד בנושא בדידות ומניעת התדרדרות מצבם. אני חושב שצריך לשים את הדגש שזה לא עולה כסף, אנחנו לא רוצים כסף נוסף בשביל זה, אלו שעות הסיעוד שהקשיש זכאי לו, זה בונוס שהוא מקבל בתוך המתכונת הזו, אני חושב שמה שאנחנו לא כל כך מסכימים לפעמים מירב, דווקא פה זה מדגיש את החשיבות בשירותים בעין, זאת אומרת על ידי מטפלת לעומת גמלה כספית שהקשיש מקבל וצריך להתמודד לבד גם עם הטיפול בעצמו וגם עם הבדידות. מטפלות שמגיעות הביתה לקשיש חמישה ימים בשבוע הן דמויות שנותנות לו את היכולת להתקשר עם העולם החיצון, רוב הקשישים האלו לא יוצאים מהבית הרבה, אנחנו דוחפים אותם לצאת למרכזי יום, מרכזי יום מוגבלים מבחינת היכולת שלהם לקבל אנשים, במקסימום אני חושב שמרכזי יום יכולים לקלוט כ-18 אנשים, אם נצמצם את זה אולי קצת יותר - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אפשר להקים מרכזי יום. << אורח >> דורון רז: << אורח >> כן אבל זו השקעה שהמדינה לא מוכנה להשקיע בכך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני חייבת לעבור הלאה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני כבר מסיים, מכיוון שכך אני חושב אם נתכנס קראתי את כל חומר הרקע שהעבירו לוועדה, הוא מעניין מאוד והוא מראה עתיד ורוד כי המחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה שהעתיד שלנו יהיה טוב אם נזדקן פה, זאת אומרת רק בחמש השנים האחרונות לפי המחקר שלהם מצב הקשישים השתפר והתחלואה שלהם ירדה בגלל כל המרכיבים שאנחנו מדברים עליהם. לסיכום אני יכול להגיד שאין ספק שכמו שאמרו קודם, אינטראקציה עם העולם החיצון ועם אנשים היא הגורם הראשון לשמירה על מניעת בדידות של הקשישים ואני חושב שאם נלך לכיוון - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> דורון אני חייבת לסיים, אנשים באו והם לא יספיקו לדבר. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני מסיים, משפט אחרון. אם נלך לכיוון שיכניסו את 140,000 המטפלות עם ההכשרה, זה צעד ראשון חשוב להגיע ולא פרויקטים חשובים - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אתה אומר שיש פה תשתית טובה, תשקיעו בה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> יש תשתית טובה, זה לא עולה כסף, אנחנו לא מבקשים תקציבים נוספים, אנחנו אומרים שאנחנו נעשה את הכל, אבל צריך לעשות תיאומים בין הדברים האלו שיכולו לעבוד, תודה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ברור, תודה רבה, קרן לרווחת נפגעי השואה , בבקשה. << אורח >> יעל זית: << אורח >> אני יעל מהקרן לרווחת נפגעי השואה, אנחנו עוסקים בהפגת בדידות של ניצולי שואה כל השנה, אנחנו כאן במסגרת חרבות ברזל, אגיד כמה מילים על הדבר הזה, גם לנו יש את התוכניות הקבועות של מתנדבים שמגיעים כל השנה לצד מיזמים אחרים ושונים של ימי הולדת וגם עוד פעילויות שאנחנו עושים איתם, בחרבות ברזל הבנו מהיום הראשון שהבדידות תגבור משמעותית בתוך הדבר הזה והמענים הראשונים שלנו היו קודם כל בטלפונים מידיים, תכף אני אחלק את כל הנתונים הבאתי אותם במסודר. אנחנו עשינו קרוב ל-9,000 שיחות טלפון רק בחודש הראשון כדי להבין שכולם בסדר ולראות מה מצבם, עברנו לביקורים נקודתיים גם למי שלא יכולנו להגיע אליו בשגרה אז דאגנו להגיע אליו מידית עכשיו כדי לראות שהכל בסדר, אחרי שביססנו, חילקנו מזון, חילקנו מזון מבושל, חילקנו מוצרי ספיגה ועשינו את כל הדברים שיכולים מאוד לתת את המענה המידי, למלא את הצרכים הבסיסיים שלהם. הבנו שהמלחמה הזו ממשיכה איתנו ויש צורך מלבד התוכניות שאנחנו מקיימים להוסיף עוד תוכניות חדשות, אנחנו התחלנו כבר במיזם של חלוקת טאבלטים לניצולי שואה, כל התוכניות שלנו הן פילנטרופיות לגמרי במימון ובשותפות של גופים גם יחד עם ועידת התביעות וגם עם משרד הרווחה. אנחנו מקימים קהילות וירטואליות לפי שיוך גאוגרפי שגם ניצולי שואה שהם מפונים וגם ניצולי שואה שלא יוצאים מהבתים שלהם לאור מה שקורה יהיו חלק ממועדון חברתי עם מדריך שמגיע אליהם גם פיזית הביתה לבקר אותם וגם נפגש איתם כארבע פעמים בשבוע במפגשים של המועדון שלהם, אלו קבוצות קטנות - - - << אורח >> דורון רז: << אורח >> ואתם מממנים את שעות הסיעוד שאנחנו נותנים לקשישים. << אורח >> יעל זית: << אורח >> נכון, גם כן בנפרד זה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> רק המימון הוא של ועידת התביעות ואנחנו הצינור. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יקיריי, אנשים באו ולא יספיקו לדבר, בקצר, משפט. ארגון SFI. << אורח >> קרן מורג: << אורח >> תודה רבה, קודם כל אני מצטרפת לתודות על העשייה המבורכת, אני אגיד שאנחנו סיימנו לפני כשנה פיילוט ביחד עם עיריית תל אביב וקרן תל אביב, היו שותפים גם הג'וינט וגם - - - , פיילוט של כ-200 קשישים, כ-10% מהם היו ניצולי שואה, מדד ה-USEL שבודק את הבדידות היה על הסקאלה של בין 4-12 יצא 10.2, אנחנו מדברים על הקשישים שחשו בדידות מאוד קשה. זה הפיילוט המוניציפלי הראשון במודל אג"ח מודל תשלום להוצאות, אני שמחה להגיד ששלושת האלמנטים המרכזיים שאנחנו הפעלנו הוכיחו את עצמם לאורך כל הדרך, הדבר ראשון הם המתנדבים שדרך עמותת מטב קיבלו הכשרה מעולם ה-CVT וכמובן אלמנטים טכנולוגיים שנועדו לחזק את הקשרים המשמעותיים ארוכי הטווח. אם בדומה למחקר של הג'וינט, כ-60% מהזקנים שלנו שיפרו את מצבם, אני יכולה להגיד שניצולי שואה שזו הקבוצה הפגיעה ביותר, התוצאות היו הכי משמעותיות, כ-87% מניצולי השואה שיפרו את מצבם והשיפור הזה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה כולל את תקופת המלחמה? << אורח >> קרן מורג: << אורח >> לא, זה טרום המלחמה, סיימנו את זה לפני כשנה, אבל זו קבוצה שראינו עליה את ההשפעה הכי קריטית והאלמנט המרכזי ביותר, המתנדבים שנמצאים איתם שם לאורך זמן, יוצרים קשרים משמעותיים ונותנים להם את הכלים לאחר מכן להפעיל באופן עצמאי את הכישורים שהם רכשו, זה הוכיח את עצמו. אני חייבת לומר שדווקא בעת הזו צריך להגדיל גם את התקציבים בתחום הזה, צריך להגדיל את התוכניות, זה אפקטיבי, זה הוכיח את עצמו וזה מציל חיים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה, לפני שאני עוברת לזום יש מישהו מפה שרוצה להתייחס? אייל מעמך אתה רוצה להתייחס? << אורח >> אייל גלובוס: << אורח >> שלום לכולם, אני מנכ"ל עמך, עמותה שעוזרת לניצולי שואה, אנחנו עושים כשלוש סוגי פעילויות בזמן רגיל וגם בזמן במלחמה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע אייל, אני לא רוצה שכל אחד יציג את הארגון שלו כי כולם מכירים את עמך, אנחנו פה כל שבוע עם שורדי השואה. << אורח >> אייל גלובוס: << אורח >> אז אני לא אדבר על הארגון אני רק אגיד שאנחנו כן נתקלים תוך כדי הטיפולים גם בסוגיות של בדידות יחד עם סוגיות אחרות שנדרשים לטפל בהן תוך כדי הטיפול. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה המצב עכשיו בזמן המלחמה? << אורח >> אייל גלובוס: << אורח >> נתקלנו בבעיות בהפעלת המועדונים שזה אחד הכלים המרכזיים של הפגת בדידות כי היה קשה להפעיל את המועדונים במקומות שונים, בעיקר בערים עם הרבה מאוד טילים. ניסינו לעשות פעילויות במקומות סמוכים או אפילו דרך זום, עם כל הקשיים של העניין אפשר לעשות פעילויות, אפילו יוגה על כיסאות אפשר לעשות גם בזום, זה נשמע קצת מצחיק אבל בצוק איתן גם זה הצליח וגם זה הפיג בהרבה את הבדידות, יצרנו גם קשרים טלפוניים בצורה מאוד רציפה עם אנשי המועדונים שלנו, כמובן גם עם המטופלים על מנת שיהיה להם קשר. הפעילות השלישית של ההתנדבויות שלנו הייתה מאוד חשובה, גם אנשים שיש להם המון משפחה והמון חברים עדיין זקוקים להפגת בדידות לא אחת, כי הם לא באים לעבודה וכדומה, כאן המקום להודות לאנשים שממלאים את זה, גם ועידת התביעות וגם הרשות שעונים על הפעילויות השונות שלנו ובהחלט אני מקווה שנמשיך לעשות ביחד גם פעילויות בכיוון הזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יישר כוח, מישהו כאן שרוצה לדבר ופספסתי? לפני שאני עוברת לזום. ביטוח לאומי. << אורח >> אריאל בירנצוויג: << אורח >> קודם כל בוקר טוב ותודה על ההזמנה, מאוד מרגש וחשוב, גם כדור שלישי לשואה וגם כעובד סוציאלי מרכז בייעוץ לאזרח ותיק ומשפחתו בביטוח לאומי בחולון. אנחנו בשוטף נותנים שירותים בין היתר של תמיכה רגשית להפגת הבדידות, יש אצלנו כ-5,000 מתנדבים, אני יכול להגיד שבחולון גם היו פעילים מתנדבים שהם דור ראשון לשואה, אולי יש במחלקות אחרות, אנחנו פזורים על כ-24 מחלקות במדינת ישראל, אז אצלנו בחולון יש רק מתנדבים כדור שני לשואה. אנחנו עושים בשוטף ביקורי בית קבועים, ביקורי בית חד פעמיים, קבוצות תמיכה ועוד פרויקטים בשיתופי פעולה גם עם עמך, עם אביב לניצולי שואה ואנחנו מכשירים גם את המתנדבים שלנו במפגש שלהם עם האזרחים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה אתה יודע להגיד על המצב כרגע? << אורח >> אריאל בירנצוויג: << אורח >> במלחמה מה שעשינו זה פניות יזומות אל אוכלוסייה ותיקה שגם פונתה מביתה, אם זה מפגשים בבתי מלון, גם עשינו שיחות טלפוניות יזומות לאזרחים ותיקים מקבלי גמלאות סיעוד, אם מישהו פנה אלינו כמובן גם קיבל מאיתנו את השירות, זאת אומרת גם דיברת על הבדידות כמחלה וגם אזרחים ותיקים בכלל, אז אנחנו נותנים את השירותים באופן גורף, כאשר אדם מציין בפנינו כשהוא ניצול שואה כי אצלנו המאגרים פועלים אחרת, כמובן שאנחנו נותנים את השירותים האלו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה, יישר כוח. << אורח >> אורי שלוסברג: << אורח >> אני אשמח להגיד דבר קטן על עכשיו זה הזמן בהקשר של המלחמה כי לא דיברנו עליו, אנחנו נתקלים בעכשיו זה הזמן בהרבה אזורים שנשארו באזורי הלחימה, אנחנו נתקלים בהמון שורדים שבחרו להישאר בביתם כמו באשקלון ושדרות ובקושי מצד אחד למצוא מתנדבים כי הרבה מתנדבים גם עזבו וגם לא פנויים להתנדבות, אנחנו מפעילים מערך טלפוני מאוד עצום כדי להישאר בקשר טלפוני עם אותם אנשים ועושים את כל המאמצים וזה האתגר הגדול שלנו, למצוא להם מתנדבים שעדיין יישארו גם לטווח קצר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז תביאו פרטים ואני אעביר את זה הלאה ואעזור לכם בפרסום. << אורח >> אורי שלוסברג: << אורח >> אני אשמח מאוד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקי, אני עוברת לזום. רופין, התייחסות קצרה ואחריה עיריית תל אביב ואחריה רופאי חלום וזיכרון בסלון, ככל שהזמן יאפשר. << אורח >> דניאלה איזנברג-שפרן: << אורח >> שלום, שמי דניאלה איזנברג שפרן, אני נמצאת יחד עם דוקטור שרון אבידור, אנחנו כאן מהתוכנית לפסיכולוגיה קלינית של הבגרות והזקנה במרכז האקדמי רופין, אנחנו מפעילים גם בקמפוס האקדמי קליניקה שנקראת מרכז קמה לטיפול במזדקנים ובבני המשפחות שלהם, אנחנו עושים את זה בשיתוף עם התחנה לטיפול פסיכולוגי בגבעת חיים. אני רוצה להתייחס בחצי דקה להיבט העקרוני התיאורטי של שורדי השואה להתמודדות שלהם במלחמת חרבות ברזל, אני מציעה את זה גם אחר כך לכל מי שירצה הרחבה כמובן לא ארחיב כרגע, אבל הסוגיה של המשמעות והפגיעה במורשת, במפעל חיים רעיוני, ביכולת להרגיש שאני מציע לצאצאים שלי משהו יותר טוב היא היבט שאנחנו צריכים להתייחס אליו בכל טיפול בשורדי השואה, אנחנו גם יודעים שבזקנה בדידות נקשרת למשמעות, זו המילה וחצי שלי בהקשר התיאורטי. בהקשר המעשי אני אגיד שאנחנו גם מציעים טיפול פסיכולוגי פרטני מוזל וגם הכשרות לאנשי מקצוע או למזדקנים עצמם שיכולים בעצמם להיות הנאמנים שיוצאים לקהילה, השירות שלנו הוא שירות שאמור להתגבר על חסמים של קושי רגשי לפנות לטיפול, אנחנו עושים הנגשה רגשית מסוימת. לדברים שהתייחסת קודם מירב, יש פה מודל שהיינו מאוד שמחים שיונגש בכל רחבי הארץ בפריסה עצמית אנחנו מודל קטן וחשוב שהוא יורחב, מעבר לזה אני אומרת באמת תודה על הפורום הזה, הכנות והמוטיבציה - - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה לך, עיריית תל אביב. << אורח >> פרח סומך: << אורח >> שלום רב, התייחסות למחקר שהציגה קרן עם SFI שעשינו אותו בשיתוף פעולה איתם, באמת ראינו שאזרחים ותיקים וניצולי שואה מגיבים יותר טוב להתערבות בנושא הפחתת בדידות ומשמרים את ההפחתה, אנחנו גם רואים את זה בקבוצות ברחבי אירופה וכדומה שהם פשוט באים לחיות ולכן כל התערבות שעושים על מנת להפחית את הבדידות היא התערבות מאוד מאוד חשובה והם מגיבים לה טוב, זו ההתייחסות לגבי מה שקרן אמרה, כ-87% שימור של ההפחתה. כן אני אגיד שאנחנו יצרנו קשר טלפוני עם כלל האזרחים הוותיקים ברשות - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש לכם מאגר מעודכן אונליין של כל האזרחים הוותיקים? << אורח >> פרח סומך: << אורח >> נכון, קיבלנו את המאגר מכספת נצורה, אין לנו רשות להשתמש בו, רק לניצולי שואה אנחנו משיגים אישור מיוחד כדי ליצור איתם קשר ולגייס אותם לפעילות ולהנגיש להם את הזכויות. במלחמה יצרנו קשר עם כלל האזרחים הוותיקים כולל ניצולי השואה כדי להציע התנדבות, כדי להציע שירותים, כדי לבדוק מה שלומם, כדי לשאול אם הם רוצים להתנדב, לתת להם תחושה שהם פעילים והם תורמים. בנוסף נכנסו למלונות, היו מעל ל-100 מלונות בתל אביב שאירחו אזרחים מפונים כולל אזרחים וותיקים, הכנסנו שם פעילות להפחתת הבדידות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יפה, תודה רבה לך. אלינור מזיכרון בסלון. << אורח >> אלינור סוקל: << אורח >> היי בוקר טוב, אני אלינור מזיכרון בסלון. אנחנו כבר מה-7 באוקטובר הבנו שהמנדט שלנו בתקופה הזו צריך להיות שורדי השואה ומענה לצרכים שלהם, כבר באותו יום פתחנו חמ"ל של שיחות יוצאות לשורדי השואה, לתת מענה לצרכים בסיסיים ודרך כך גם התחלנו מערך בשיתוף פעולה עם ההסתדרות הציונית העולמית בחלוקת שי לשישי שמגיעים מתנדבים מידי שבוע לשורדי שואה, מפיגים את הבדידות שלהם ונותנים להם חלה לשבת. בנוסף, אנחנו מפעילים תוכנית להפגת בדידות של מפגש בין מתנדב ומתנדבת קבועים עם שורד או שורדת שואה שמגיעים לבית שלהם אחת לשבוע ומתאמים איתם את המפגש של הפגת הבדידות, מצאנו שבתקופה הזו הבדידות מאוד עלתה בקרב שורדי השואה וזו הייתה בקשה יזומה שהגיע מהם, הם מחפשים את הקשר האישי והאנושי הזה, בתקופה הזו במיוחד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן ברור, תודה רבה על כל הפעילות. רופאי חלום, צור שריקי, אחריו יהיה עוד משפט אחרון לנציג מטב שביקש בזום ואז אנחנו סוגרים. בבקשה צור. << אורח >> צור שריקי: << אורח >> אני אנסה לעזור לך מירב עם הקיצור. שמי צור שריקי, מנכ"ל עמותת רופאי חלום, העמותה קיימת כ-20 שנים להסדרת קידום והפעלה של מקצוע הליצנות הרפואית בישראל, אנחנו עובדים היום עם כ-33 מרכזים רפואיים, רפואה בקהילה, ארגון הומניטרי בארץ ובעולם וכמובן מה-7 באוקטובר אנחנו נותנים מענים לכל המפונים מצפון ועד דרום. קצת על הליצנות הרפואית, תחום שהוכח מחקרית רק בישראל, מהמחקרים שלנו פורסמו כ-40 מחקרים על היעילות בהפחתת פחד וחרדה, בצניעות, אנחנו מובילים בעולם בתחום הזה, לא ליצני יום הולדת, לא קוסמים ולא הליצן הצבעוני המאופר בהגזמה, הליצנות שאני מדבר עליה זה מעבר להומור, זה משולב כחלק מסרטים רב מערכתיים לקידום טיפול, למענה רגשי והוליסטי מותאם. אנחנו מתחילים לפעול בתחום האישי בווליום גבוהה יותר בגלל הצורך המובן, הדבר הראשון להפגת הבדידות, התחלנו עם זה בקורונה, בתוך מחלקות הקורונה באופן שוטף הייתה פעילות מדהימה בתוך המחלקות עצמן, מענה רגשי לאוכלוסייה ופרויקט ייחודי עבור קשישים עם דמנציה, אני אפרט על מה זה יושב, זה יושב על ביטוי רגשי על ידי הומור, תנועה ופנטזיה לשפר את איכות החיים שלהם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> האם אתם משתפים היום באיזשהו אופן פעולה עם הממשלה? << אורח >> צור שריקי: << אורח >> לא, אין לנו, העבודה ממש בכלים של - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אולי זה משהו שיכול להתאים למשרד הבריאות? אולי כדאי לשדך ביניכם לבין משרד הבריאות, יש פה נציגה, אולי שידוך כזה יכול לעבוד. << אורח >> צור שריקי: << אורח >> כל שידוך זה מבורך ואנחנו נשמח לשמוע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אנחנו נעביר לנציגת משרד הבריאות את הפרטים. רק עוד משפט לסיום כי אני חייבת לעבור. << אורח >> צור שריקי: << אורח >> משפט אחרון, אני אקצר, מעבר לתוכנית של העבודה השוטפת במרכזים של הגיל השלישי, זה ליצן שהוא שותף לדרך ומחזק את השותפות על ידי הגעה קבועה למרכזים, זה מתחבר גם למה שדיברו מקודם שזה תורם לקידום הכשרות לצוותים טיפוליים ומטפלים, כלומר להפוך אותם לשגרירי אושר ושמחה בתוך הטיפול השוטף עם הקשישים, הם לא יהפכו לליצנים אלא יהיו מצוידים בכלים שהמענה הכללי יהיה מובנה בתוך המערכת, הכשרות לצוותים טיפוליים ומטפלים זה חלק מהתוכנית המורחבת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה נראה לי ממש כמו שיתוף פעולה - - - << אורח >> צור שריקי: << אורח >> קודם כל להטיב עם עצמנו, עם ההורים, גם אנחנו נהיה קשישים, חשוב להטמיע כחלק מהמענה הכולל את זה וליצור שיתופי פעולה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אנחנו נחבר בינכם אחר כך, תודה רבה. אחרונים הם מטב, אני מתנצלת עבור מי שעוד בזום ולא הספיק לדבר, אחרי עמותת מטב אני מסכמת. << אורח >> מעיין עוז: << אורח >> היי, אני מעיין, תודה רבה על הזכות לדבר, אני אהיה מאוד קצרה, אני רוצה גם להצטרף לדברים שדורון רז אמר ולחזק את זה שבישראל יש אקו סיסטם מאוד טוב ומוצלח במסגרת חוק הסיעוד שמאפשר לטפל בעיקר בקשישים שהם לא עצמאים וזקוקים לסיוע ועזרה בבדידות בבית ובקהילה בימים רגילים ובטח בשעת חירום. אני אוסיף לזה שבזכות האקו סיסטם שקיים של טיפול ביתי של מטפלות, מרכזי יום וקהילות תומכות בשעת חירום, ב-7 באוקטובר כבר בערב אנחנו בעמותת מטב התחלנו לספק מענים ולאתר צרכים באופן מידי אצל כל המטופלים שלנו בכל המסגרות, גם הצלחנו להקים מערך התנדבות מאוד משמעותי שהגיע לאנשים בכל הארץ עם בדגש על אשקלון, אופקים, אזור הצפון, אנשים שנשארו לפעמים כמו שצוין כבר בוועדה לבד מאחור ולוודא שיש מי שרואה אותם, מי שפוגש אותם ונותן להם מענים. כל סיפור המפונים, אני רק רוצה להגיד שבבוקר למחרת כשהגיעו עשרות אלפי אזרחים ותיקים לריכוזי מפונים במלונות ברחבי הארץ הייתה לנו את היכולת לתת להם מענה כבר במלונות, ביוזמה של משרד הרווחה וביטוח לאומי הקמנו כ-24 מועדונים למפונים במלונות ברחבי הארץ שאלו מועדונים שמספקים גם מענה טיפולי וגם מענה חברתי ומלווים את האנשים שנמצאים במלונות ויכולים להגיע להתדרדרות רגשית ובדידות מאוד משמעותיים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה, ישר כוח על הפעילות. אני ברשותכם מסכמת, יש לי פה הרבה דברים, אריאלה וליאור תהיו איתי. קודם כל נתחיל עם הפעילויות שאנחנו צריכים לעקוב אחר הביצוע שלהן, כל נושא אזרחים ותיקים עבר טלטלה מאוד גדולה בממשלה, עבר וחזר, לא ברור מה תוקצב ומה לא, בואו נעקוב אחרי הדברים הבאים. שעות כושר בחינם לאזרחים ותיקים, אנחנו צריכים לקבל תשובה כתובה מאגף הנגב, הגליל והחוסן הלאומי האם זה ממשיך כרגיל ומתוקצב בצורה מסודרת לשנת 2024. כרגע אין את שלישי בשלייקעס, החל מתחילת ינואר, אנחנו קוראים לטפל בזה מידית, פרויקט של כ-15 שנים שאורי אורבך זכרונו לברכה ייסד אותו וחייבים להמשיך את זה, אנחנו נעקוב אחרי הנושא הזה. לגבי הנחות בתיאטראות, גם לא קיבלנו תשובה, האם אזרחים ותיקים מקבלים את ההנחה הזו או לא, אנחנו מבקשים תשובה כתובה לוועדה. יש עוד פרויקט שהופסק, כיתות ותיקים, גם פרויקט של כ-15 שנים, פרויקט מדהים בהרבה מאוד רשויות שאסור שיפסק, על אחת כמה וכמה עכשיו בזמן מלחמה שהבדידות יותר קשה, גם פה אנחנו מבקשים לפעול במהירות האפשרית ולתקצב אותו. באים לטוב, מערך ההתנדבות הלאומית של האזרחים הוותיקים, לא קיבלנו תשובה לגבי התקציב האם הוא נפגע או לא, אני מבקשת תשובה כתובה. כמו כן המענה הנפשי, שמונה מפגשים עם פסיכולוג בחינם לאזרחים ותיקים שעוברים טלטלה נפשית, לא קיבלנו תשובה האם זה ממשיך או לא ממשיך, אנחנו רוצים תשובה כתובה. לגבי עכשיו זה הזמן, אנחנו מבקשים לדעת איך מנצלים את כל התקציב שטרם מומש. בידיים טובות גם ביקשנו נתונים כתובים מהרשות לניצולי שואה, זה לגבי הפרויקטים האלו. קיבלנו דיווח מטריד מהמשרד לשוויון חברתי שאומר שהפעילויות הבאות כרגע לא מתוקצבות, קולנוע ישראלי, קשר רב דורי הפעילות לאזרחים ותיקים בבית התפוצות, שלישי בשלייקעס וגם מרכז המידע והמחקר על נושא הזקנה, כל הפרויקטים האלו נכון לעכשיו לא מתוקצבים ואנחנו מבקשים לדעת מדוע ומתי זה מתוקן. בתחילת השבוע הסתדרות הגמלאים תעביר לנו את המידע על המחקר שהם עשו. תובנות מקצועיות שאני לוקחת מהדיון הזה, הראשונה זה להשקיע בתשתיות של המטפלות הסיעודיות ובהכשרתן כי זה יכול להיות מאוד אפקטיבי למיגור תופעת הבדידות, אנחנו כמובן קוראים להגדיל את תקציבי הממשלה בהשקעה באזרחים הוותיקים ובהפגת הבדידות שלהם. שני חיבורים שאני מבקשת לעשות, הראשון בנושא הליצנים הרפואיים לבין משרד הבריאות, אנא תעבירו את הפרטים אחד לשני. << אורח >> עדינה אנגלרד: << אורח >> זה מכלול, זה לא היה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נכון, אבל איך לוקחים את התחום הזה ומקשרים אותו לממסד כדי שזה גם יהיה אפקטיבי יותר וגם אולי אפשר לעזור ליוזמות האזרחיות המבורכות האלו. באותו אופן צריך לחבר בין התיאטרון הקהילתי למשרד לשוויון חברתי, גם ספציפית התיאטרון הקהילתי אבל העניין העקרוני פה זה איך הממשלה יודעת להזרים חמצן ליוזמות קהילתיות מסוג זה, הממשלה לא תפקידה להפעיל אותן, אבל כן תפקידה לתמוך ולאפשר ליוזמות מבורכות כאלו להתקיים, איך הם יוצרים את המסלול, התיאטרון זו דוגמה אחת מיני רבות, איך יוצרים עבורם כתובת. אני אעזור בפרסום, עכשיו זה הזמן תנו לי את כל הפרטים, נגייס מתנדבים, נעשה סרטונים ונעזור בזה. זה סיכום הישיבה הזו, אני אגיד שהישיבות הבאות שלנו יתמקדו בישיבת מעקב על מיגור עושק הקשישים, יש תופעה מטורפת, הדיון הבא הוא בנושא קשישים רבים שנעשקים על רקע המלחמה, לאחר מכן תהיה לנו ישיבה מיוחדת לציון יום השואה הבין לאומי, אתם מוזמנים להצטרף גם לישיבות הללו, תודה רבה שבאתם, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:56. << סיום >>