פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 75 ועדת החוקה, חוק ומשפט 19/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 176 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, ו' בכסלו התשפ"ד (19 בנובמבר 2023), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר גלעד קריב חברי הכנסת: אחמד טיבי מוזמנים: שרה גולד – עורכת דין, ייעוץ וחקיקה ציבורי מנהלי, משרד המשפטים אביטל שטרנברג – משפטנית, ייעוץ, משרד המשפטים רוני טלמור – עורכת דין, ראש אשכול תאגידים ושוק ההון, משרד המשפטים יעל גודר – עורכת דין, הלשכה המשפטית, משרד הפנים נטע דרורי – עורכת דין, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה מירה סלומון – ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי רוני נויברג – עורכת דין, ראש תחום חקיקה ומדיניות, האפוטרופוס הכללי עו"ד אפרת לב ארי – הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה עו"ד יעל צוקרמן – רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אור שטרנברג – עורך דין במערך החקיקה, רשות לניירות ערך עו"ד דליה שילי-יריחובר – ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד הכלכלה והתעשייה, זרוע העבודה שירלי אבנר – עורכת דין, עוזרת בכירה ליועצת המשפטית, בנק ישראל תהל ברנדס – עורכת דין, לשכה משפטית, רשות המים יעל צוקרמן – עורכת דין, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון יעקב בכר יושב-ראש התאגידים הכלכליים, התנועה הקיבוצית משתתפים באמצעים מקוונים: ישי יודקביץ' – עורך דין, הייעוץ המשפטי, משרד הביטחון יונית שרם-ונונו – עורכת דין, הלשכה המשפטית, משרד האנרגיה גל נוי-אפרת – עורכת דין, לשכה משפטית, משרד האנרגיה והתשתיות צחי בר-ציון – עורך דין, לשכה משפטית, משרד האנרגיה והתשתיות שאול ירס – עוזר ראשי, משרד הכלכלה והתעשייה עידו חי – רפרנט משפט ואכיפה, אגף תקציבים, משרד האוצר טליה אגמון – עורכת דין, משנה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות נועם פליק – מנהל מחלקה בכיר, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי אלומה ריפס ברקוביץ – עורכת דין, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי חגית איגרמן – עורכת דין, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ערן הוליץ – עורך דין, הלשכה המשפטית, משרד החינוך אילן רויזמן – רשם הקבלנים וממונה חוק המכר, משרד הבינוי והשיכון גילית מנטינבנד – עורכת דין, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים תמר אריאל זילברברג – עורכת דין, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים שמרית גולדנברג – עורכת דין, רפרנטית ייעוץ וחקיקה- פלילי, משרד המשפטים עדי ארקין – עורכת דין, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות אפרת לב ארי – עורכת דין, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה יונתן קוליץ – עורך דין, היועץ המשפטי, רשות הפטנטים נאוה אושר – עורכת דין, סגנית מנהלת המחלקה המשפטית, רשות התאגידים יונתן צויגר – סגן היועצת המשפטית, רשות התחרות יפית בבילה-שמר – עורכת דין, הלשכה המשפטית, רשות התאגידים הדס אגמון – עורכת דין, הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ייעוץ משפטי: אלעזר שטרן טליה ג'מאל ניצן רוזנברג מנהלת הוועדה: איילת חקימיאן אבירן יחזקאל – רכז תחום פרלמנטרי רישום פרלמנטרי: דניאלה קאולי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023, מ/1673 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צוהריים טובים. ביום שכזה אנחנו נאלצים שוב להזכיר שמתקיימות מספר לוויות של גיבורינו חיילי צה"ל שנפלו על משמרתם ואנחנו כמובן שולחים מכאן את השתתפותנו בצער המשפחות ומאחלים החלמה לפצועים ומקווים שיתקיים בנו הפסוק "ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר". יש הרבה שאלות שנשאלו בסבב הקודם אני מבין שעל חלקן עוד עובדים ברגעים אלו ממש, ולכן את הקראת סעיפי החוק סיימנו, העברנו את השאלות ואנחנו ממתינים לתשובות בנושא זה. אנחנו נעבור היום על התוספות ונקווה שאפילו תוך כדי היום נקבל קצת תשובות והתייחסויות לסוגיות שנשארו פתוחות משבוע שעבר, ונוכל לסיים גם אותן. השאיפה שלי היא שמחר בעזרת ה' אנחנו נסיים בוועדה וזה יעלה למליאה ואני לא יודע מתי יהיה ניסוח אבל כשאנחנו נסיים מחר את העבודה על החוק הזה. אדוני היועץ המשפטי אתה רוצה שנעבור על התוספת הראשונה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אקרא, שרה, אתם תסבירו עוד פרטים? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> אנחנו העברנו לכלל המשרדים טבלה מסודרת, כדי שנוכל לייעל את הדיון כל משרד יציג את הפרטים הרלוונטיים לו באופן רוחבי בתוספות. חשבנו שזה יהיה יותר נוח. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל בטבלה שלכם זה לא כל כך ברור איפה הסעיפים שלכם בטבלה נמצאים בתוספת. << דובר >> אביטל שטרנברג: << דובר >> זו עכשיו התוספת, אין טעם להשוות לעבר, זו כרגע התוספת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז התוספת תהיה מסודרת לפי משרדים עכשיו? אגב, זה לא רע. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> אפשר אחר כך להעביר את זה לפי הסדר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול מאוד להיות שכדאי גם מצד סדר התוספת הראשונה לסדר אותה לפי משרדים כי אחר כך הרי כל שר יכול להוסיף את זה בתור 15א ולא בסוף. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בדקתם שיש התאמה מלאה? חפיפה מלאה? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז נעבוד לפי הרשימה שלכם כדי שנוכל להסתכל. זה גם נמצא בטאבלטים למי שצריך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא נמצא בטאבלטים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא את זה דווקא לא שלחתי, חשבתי שזה עזר חשבתי שנעבוד על זה. מי שצריך יש לי העתקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, ככל שיגיעו ח"כים יהיה להם בטאבלטים. וגם אפשר להדפיס העתקים. זה רק לעניין הסדר של התוספת. נתחיל. התוספת הראשונה היא opt-out, כלומר מי שההסדר של הארכות גם לאזרחים וגם לזה או רק לרשות? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> התוספת הראשונה זה רשויות ציבוריות opt-out, התוספת השנייה לגבי היוזמה החדשה, זה רשויות ציבוריות opt-in התוספת השלישית זה פניית אדם לרשות, זה opt-out. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז בעצם עכשיו התוספת הראשונה היא הרשויות שלהן אין ארכות, הן ממשיכות לעבוד כרגיל. אז יש לנו את תקנות 1ג, 3א וזה, שזה פרט אחד בשניהם גם לפי הטבלה החדשה וגם לפי הכחול שזה התקנות לפי חובת המכרזים בגלל שזה השליך על המון צדדים יש שם הרבה מועדים וזה בחוץ. זה מסביר את עצמו. תקנות, יש לנו פה פירוט של כל תקנה מה היא בדיוק עושה אבל הרציונל הוא אותו דבר מאחר שכל עיכוב בזה מונע עבודה רציפה של כל הגורמים לכן זה מוחל. בסדר גמור. תקנה 5(ה) לתקנות חובת המכרזים זה אותו דבר חובת שיתוף פעולה תעשייתי, נכון. זה פריט 2. סעיפים 42ב(ג) ו-58א לחוק שירות המדינה (גמלאות) )(רישום), מה זה אומר? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> אנחנו מחכים שנציג משרד האוצר יהיה איתנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנציג משרד האוצר יהיה איתנו בזום. יש פה? מה שמו? נציג משרד האוצר? בכל מקרה מה שהייעוץ המשפטי פה הכין מדובר על דרכים לחלוקת חיסכון פנסיוני בין שני אנשים. אלו הסעיפים בעקבות פסקי דין. ודאי שרשות שלטונית שאומרת "אני לא צריכה ארכות", אני לא מתווכח איתה, זה הרציונל שלי. אני לא רואה סיבה, ככל שזה משליך על צד נוסף, זה גם בנוגע למכרזים וגם בנוגע לשירות מדינה (גמלאות), האם זה לא משליך על הצדדים. אדם שכתוצאה מכך שאנחנו לא דוחים נמנע ממנו להשתתף במכרז? האם יש לכם מנגנונים משרד האוצר? אנחנו לא יודעים מי במשרד האוצר? טוב אז תבררו מי במשרד האוצר כי השאלה חובת המכרזים, יכול להיות מפעל בעוטף שבגלל המצב לא יכול להשתתף איך דואגים שזכותו תישמר, יכול להיות בעל עסק שרוצה להשתתף והוא במילואים, ובעצם כשאנחנו לא עוצרים את המועדים אנחנו פוגעים בהם. אומנם ההוראה מאפשרת, נותנת ארכה לאנשים אבל האדם עצמו לא מקבל את היכולת להשתתף. מישהו משרד האוצר? אין כרגע. אולי נעבור למשרד אחר? רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, אין להם בתוספת הזו. יש ממשרד הביטחון מישהו? << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> ישי יודקביץ', משרד הביטחון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום ישי, אז בוא תסביר לנו את הסעיפים שלך יש לנו את סעיף 47ב(ג) וסעיף 62א רבא, לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות). << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> אני רוצה להתמקד דווקא ב-2,3,4 ו-5. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל דווקא שם אין שאלות. אני שואל על 47ב(ג) ו-62א לחוק שאני מניח שהוא המקביל של חוק הגמלאות לכולם. דווקא שם זה מועד שליחת ההודעה על רישום ההערה של הממונה לזכאי. שאתם תשלחו במועד, זה בסדר גמור, השאלה היא אם כאשר נרשמת הערה שכזו, האם זה שאתם עובדים בקצב הרגיל לא משליך על זכותו של האדם עצמו, שנמצא כרגע במילואים ולא יכול להגיב לכם. ראוי שזה לא ישליך על זכותו, זה שאתם יעילים, שלא יפגע בו. << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> לצערי על הסעיף הזה אני לא יכול לענות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב אז תמצא מישהו שיכול לענות לנו. ושיעלה לנו. חוק המאבק בטרור, חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), מובן למה שם המועדים לא השתנו אתה לא צריך להסביר יותר מדי זה בסדר. השאלה לגבי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), יש מעצרים מן הסתם שקשורים ללחימה ויש כאלה שפחות. << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> יש מעצרים שוטפים, נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל בשניהם מדובר בהליכים שמתנהלים מול בית המשפט והמועדים שם קבועים בחוק להביא את האדם בפני שופט. << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אתם רוצים שזה לא יחול, אף כי בכל מקרה הליכים שקשורים לבית המשפט מוחרגים מהחוק באופן עקרוני. מה יש לכם שם שלא קשור לבית משפט? << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> אנחנו לא רוצים הארכות אוטומטיות. אנחנו רוצים לעבוד באופן שוטף על הדברים האלה – סמכויות של השר, סמכויות כלפי האישורים מול בתי המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מדובר בהליכים שהם מול בית משפט או שאינם מול בית משפט. צו מעצר מנהלי, במעצר מנהלי יש דברים של בית משפט ויש דברים שאינם. << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> אין שם תקן של זמן, ככל שידוע לי, אנחנו צריכים את הגמישות המבצעית של הדבר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשביל מה אתם צריכים את זה? טוב, אני לא רואה נזק אבל סתם כך לא הייתי מבין מה אתם עושים שם. מה עם חוק שירות המילואים, טוב האמת שזה ברור כל החוקים שלכם ברורים, ודאי חוק שירות ביטחון וחוק שיפוט צבאי, הצבא מבחינתי שיוחרג לגמרי, זה הגיוני שיוחרג. אני לא צריך הסברים מפורטים על זה, זה מובן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רק לזכור ש"יוחרג" הכוונה שלא יידחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלא יידחה. אני רק שואל מה קורה אם יש מישהו בטח יש לכם מנגנונים אחרים רק צריך לוודא שהם פועלים, מי שמקבל למשל צו ראשון או שני ולא יכול להתייצב כי הוא מפונה כרגע. << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> אז התשובות יהיו פרטניות, אני מניח שלשכת גיוס באר שבע שצריכה לגייס או צריכה לעבוד על מלש"ב משדרות או מנתיב העשרה תיתן את התשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני מבקש הצהרה ברורה לפרוטוקול, שאנשים שיהיו זקוקים להתחשבות, בין בשל פינוי ובין בשל מצב הלוחמה, יקבלו את זה. << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> אנשים שיהיו זקוקים להתחשבות באוכלוסיית המפונים מהעוטף או מצפון הארץ, בהחלט התשובות יהיו פרטניות למלש"בים ולאנשים שמושפעים מהחוק הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור תודה. בעניין משרד הבריאות יש לנו מישהו פה? טליה אגמון? << אורח >> טליה אגמון: << אורח >> צוהריים טובים, טליה אגמון, משנה ליועצת המשפטית של משרד הבריאות. למשרד הבריאות יש כמה החרגות, הראשון ברשימה שבפניכם זה חוק טיפול בחולי נפש שמוחרג בשלמותו, אנחנו עובדים כרגיל, בהקשר הזה. לגבי 2, סעיפים 62, 176 (ב) ו-(ג) 200(ב) ו-290(י) רישה וסימן ג' בפרק ז', חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). גם אלה סעיפים שבהם יש מועדים קצובים לקבל החלטות שנוגעות למזון מסוכן שנתפס לאישורים של ייבוא, לכל הדברים שקשורים למניעת סכנה לציבור ממזון. אנחנו מבקשים להחריג את הסעיפים האלה רשויות המזון שלנו עובד לפי לוח הזמנים הרגיל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה שאתם עובדים כרגיל מצוין השאלה מה קורה עם ממשק עם מישהו שלא עובד כרגיל ואיך אתם נותנים לו מענה? << אורח >> טליה אגמון: << אורח >> בנושאים שקשורים לבטיחות מזון ושל אי-הפצה של מזון מסוכן לציבור, בצד השני של ההחרגות לציבור יש החרגה גם לזה, כשהוא מגלה מזון מקולקל או לא תקין הוא יעשה עם זה משהו, הוא לא יחכה עוד חודשיים כדי לספר לנו שיש תקלה במזון. ולכן אני לא חושבת שזו שאלה שצריך לתת בה ארכות. יש פה הוראות על האיכות התברואתית של מי שתייה, תקנות בריאות העם, גם זה נושא שיש בו חשיבות גדולה לעבודה לפי לוח הזמנים שקבוע בתקנות, גם לנו וגם לציבור של ספקי המים שצריכים לשמור על בטיחות המים ולדווח לנו בזמן ולבצע בדיקות חוזרות בזמן. ואנחנו גם נקבל את ההחלטות בקצב שקבוע בתקנות. התקנות האלה מוחרגות במלואן גם לנו וגם לספקי המים. ספקי המים, חלקם רשויות מקומיות וחלקם ספקים עצמאיים, ההחרגה מהארכה חלה גם עליהם וגם עלינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מירה? זה מבחינתכם בתהליך עם הרשויות המקומיות ותאגיד המים וביוב? אני שואל את השלטון המקומי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הפעילות של התאגידים חייבת להימשך כסדרה. אלה נושאיים שקשורים לציבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. תקנה 6 לתקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף). << אורח >> טליה אגמון: << אורח >> ואותו דבר תקנה 8 לתקנות פיקוח על ייצוא בעלי חיים וסוגים אחרים, זה תקנות שבעצם בחינת התחולה שלהם יש גם לנו חלק מהתפקידים וגם למשרד החקלאות ההחרגה היא לשנינו. התקנה המוחרגת קובעת תוך כמה זמן צריך המבקר, המפקח, הגורם של הרשות לקבל החלטה שהוא לא מוכן לבדוק סחורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כלומר הוא צריך לעמוד בלוחות זמנים גם אם אני רוצה לייצא פה יען. << אורח >> טליה אגמון: << אורח >> בדיוק. אם אתה פונה לרשות לבקש בדיקה של המוצר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אני רוצה לייצא יען אני רוצה לדעת שלא מעכבים אותי. << אורח >> טליה אגמון: << אורח >> התקנה היא על תקנה שקובעת שמבקר המסרב לבדוק תוצרת שמיועדת לייצוא ושהוגשה לו לבדיקה צריך לתת החלטה מנומקת בתוך שבעה ימים. אנחנו לא נותנים לו ארכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה משרד הבריאות. תאיר ממשרד האוצר. תסבירי לנו בבקשה גם בעניין חובת המכרזים שזה פריטים 1,2 וגם בעניין פריטים 3, 4. באופן עקרוני מי שרוצה לעבוד כרגיל אני מברך על כך. השאלה היא רק מה אתם עושים כדי שזה לא יפגע במי שלא יכול לעמוד במועדים שלכם. אדם שמתמודד למכרז ולא יכול להגיש את המסמכים כי נשרף לו הבית או העסק בעוטף עזה והוא צריך עכשיו זמן ואתם עובדים כרגיל ולא נתתם דחייה של חודשיים כמו כל הרשויות, אז הוא הפסיד מכרז של חמש שנים, איך אתם נותנים לו מענה במסגרת הכללים? הוראות תכ"מ? אך אתם פותרים לו את הבעיה? << דובר >> תאיר ראבוחין : << דובר >> הבנתי את השאלה, אני אבדוק אותה בדקות הקרובות ואעדכן את הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נכון גם לגבי הגמלאות סעיפים 3 ו-4 קשורים לגמלאות. האם אין שם מקום של, "זה נרשם לי ולכן לא משחררים לי את הכסף הפנסיוני ואני צריך ללכת להוכיח" וכו'? כלומר השאלה היא איך היעילות שלכם לא פוגעת במי שלא יכול לעמוד בה. אני מברך על היעילות, ועל שהכול עובד כרגיל, אבל צריך לראות אילו התאמות וכלים נותנים לאזרחים שצריכים להתמודד עם זה. כך גם לגבי עידוד תעשייה עתירת ידע, פיקוח מחירי מצרכים, שירותים לפי חוק הפיקוח, והחוקים חוק מס רכוש וקרן פיצויים מובן למה זה עובד כרגיל וטוב שכך, חוק התוכנית לסיוע כלכלי נגיף הקורונה החדש וחוק מענק לסיוע בשל האומיקרון מה שנקרא בשורות חדשות משכיחות את הישנות, מה שם הארכות, למה צריך שם אי-הארכת מועדים או הארכת מועדים? מה הרציונל של החוק הה פה? אני דווקא הייתי חושב שאם יש שם חוקים אני יודע שכמעט הדבר היחיד שנשאר שם בסיוע הכלכלי ומענק הסיוע לעסקים זה מתי צריך להחזיר אותו ודווקא שם אני כן הייתי רוצה שתתנו ארכה ולא תעבדו כרגיל. אז תבדקי את זה ותחזרי אליי? << דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. טוב, אז משרד האוצר נמתין לתשובות, משרד הביטחון סיימנו, משרד הבריאות סיימנו, משרד המשפטים שלום, אתם בזום? מי עולה בזום? שלום גילית. << דובר >> עו"ד גילית מנטינבנד: << דובר >> שלום. החוק הראשון שמופיע זה חוק העונשין שלגביו אני לצערי עדיין לא יכולה לתת התייחסות. לגבי הפרטים – כל הפרטים הבהירים, חוק הפטנטים, תקנות הפטנטים, פקודת סימני - - - בעצם סעיפים 2 עד 13, יונתן קוליץ פה הוא גם יוכל להוסיף אבל בעיקרון הם עובדים כרגיל ולכן לא נדרשים בכלל הארכות מועדים. הכול עובדים כרגיל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל איך אתם נותנים מענה למי שלוחות הזמנים שלו פחות מסתדרים עם שלכם? נניח מישהו שהפטנט שלו פוקע מחר והוא צריך שלא תעבדו כל כך מהר כי בקשת רישום הפטנט שבתוך שנה צריך להגיש בקשה חדשה, הוא רוצה להיות מסוגל לקבל ארכה עליה. בקיצור יש כל מיני מועדים שמשפיעים על האדם עצמו שהוא לא יכול להתמודד עם זה שאתם עובדים כרגיל, איך אתם נותנים לו מענה? << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> אבל התוספת הראשונה היא רק לגבי הרשות, לא לגבי האדם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן אבל איך הרשות תעבוד אם האדם עצמו לא מגיש את המסמכים או לא מגיש את ההתנגדות? << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> אז הנה יונתן פה ואולי הוא יוכל לחדד את העניין הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום יונתן. << דובר >> יונתן קוליץ: << דובר >> שלום וברכה, אנחנו עובדים כרגיל אך אם מישהו צריך שנעכב את הטיפול בבקשה שלו הוא יכול להגיד ונעבוד יותר לאט אבל אנחנו עובדים כפי הזמנים שקבועים לנו בחוק. כל שאר המועדים שחלים על המבקשים מולנו, זה בכלל לא בתוספת הזאת, זה בתוספת אחרת ושם יש סעיפים מאוד ספציפיים שביקשנו שלא להאריך, אני לא רואה איזו בעיה כזו כמו שהעלית שאמורה לגרום איזה נזק למבקש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שרה, נגיד במקרה כזה כמו של פטנטים זה מצב של משהו של לוח זמנים, כלומר נניח האדם צריך להגיש את הבקשה שלו לרישום פטנט עד תאריך מסוים ונדחה לו לעוד חודשיים והתשובה של רשות הפטנטים זה שהיא לא נדחית, אז היא תצטרך לתת את זה תוך הזמן הרגיל. << דובר >> עו"ד שרה גולד: << דובר >> אם המועד לתשובה נגזר מהמועד שבו הפרט פעל זה לא נדחה, זה לא שלוב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה פינג-פונג אבל כל אחד בנפרד. << דובר >> עו"ד שרה גולד: << דובר >> בדיוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה בעצם, אדוני, נותן את המענה, כי אם אתה דוחה לאדם את האפשרות להגיש את המסמכים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא אם אין דברים שלובים, אני מבין מה שאתה אומר, כלומר הוא הגיש אבל המתנגדים עוד לא הגישו וצריך עוד איזה פרק זמן של אחרי פרסום ההתנגדויות ואם אתם תסמכו על כך שלא הגישו התנגדויות ותפעלו אז פגעתם במי שלא יכול היה להגיש התנגדויות. הוא לא הגיש כלום. << דובר >> יונתן קוליץ: << דובר >> זה לא בפרק הזה של החוק אבל המועד של התנגדויות אותו ביקשנו שלא לדחות כי מדובר כאן על פגיעה קניינית גם בצד השני לכן השארנו את כל המועדים של ההתנגדויות. זה מועדים של שלושה חודשים, קבועים בכל מדינות העולם, השארנו אותם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין אבל זה מה שאני אומר, בוא תחשוב שהמועד להגשת התנגדויות נגמר בעוד שבוע וכל ההייטקיסטים עכשיו במילואים ב-8200 איך הם יגישו את ההתנגדויות? אני מבין שזה מקובל בעולם אבל הם לא יכולים עכשיו להגיש את ההתנגדות. גם עורך הדין שלהם עכשיו שם. << דובר >> יונתן קוליץ: << דובר >> אז יש עורך דין אחר, יש אדם אחר, השאלה גם בדיוק על מי זה יחול, האם זה על מבקש ההתנגדות, או על עורך הדין שלו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע ולכן הארכה גורפת בחודשיים, אתה מבין, הבעיה שלי היא שגם את החודשיים אחורה אנחנו לא מאריכים - - - יש פה אנשים שיכול מאוד להיות היו רוצים להגיש התנגדויות או להתנגד לעיצוב ולא יכלו ואתה לא מאריך להם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא אדוני אם יש פה גם היבטים בין-לאומיים גם במובן הזה שאתה לא רוצה שמישהו יקדים אותך וילך במקום אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין, אני לא אומר מה העמדה שלי, אני אומר שצריך לתת לזה מענה או להגיד שאין מה לעשות, זה גם מענה. << דובר >> יונתן קוליץ: << דובר >> יש פה גם שאלות בין-לאומיות, גם שאלה של ודאות משפטית כי אדם שניתן לו הפטנט המצב המשפטי שלו שונה מאדם שעדיין לא ניתן לו הפטנט, כלומר שהטרנד שלו לא נרשם ונכנס לפנקס ובצד השני אתה מבקש ממני לתת לאדם מסוים יותר זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מבקש שום דבר, אני מנסה להבין אם אנחנו מסוגלים להתמודד עם זה או לא, זה בסדר גם אם לא, אני כאן לשאול את השאלות, אתם המומחים. << דובר >> יונתן קוליץ: << דובר >> מצוין אז יש מועדים שבחנו אותם והגענו למסקנה שאי אפשר לשנות אותם בגלל העניין הקנייני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> יונתן קוליץ: << דובר >> לעניין התוספת שעליה אתם מדברים השאלה היא אם אתם רוצים שאני אתייחס למה החלטנו להחריג שני סעיפים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו כרגע על התוספת הראשונה כשנגיע לתוספות הבאות תגיד מה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, בתוך התוספת הראשונה הם החריגו את 64טו(ג). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי, אתה רוצה להגיד למה החרגת אותו? << דובר >> יונתן קוליץ: << דובר >> סעיף 64טו(ג) מדבר על כך שהרשם ייתן החלטה בהתנגדות למתן צו ארכה בתוך שנה מעת הגשת ההתנגדות. אם אנחנו נותנים למתנגד ולמבקש הפטנט את הדחייה הזאת שקבועה בחוק אנחנו לא יכולים להתכנס לתוך השנה. כלומר גם הרשם מושפע מהארכות אחרות שניתנו ולכן אנחנו צריכים להאריך גם את המועד הזה בהתאם למועדים האחרים שהוארכו לכולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שזה כבר מקום שבו אדם הגיש ערר. << דובר >> יונתן קוליץ: << דובר >> נכון. אם אדם הגיש או יגיש התנגדות לצו ארכה המועדים שקבועים על הרשמים - - - לכן אי אפשר להאריך אותו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, בסדר גמור. מי מדבר איתי על סעיפים 5(א) 9 ו-57 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין? << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> שני הפרטים הבאים אנחנו גם נשילם אני מבקשת אם אפשר לעבור לפריט 15 חוק חדלות פירעון ונמצאת איתנו כאן עו"ד אוריה שילון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה חדלות פירעון? טוב זה נכון לגב כולם זה אותו רציונל. לא נדבר על 14? על חוק חדלות פירעון 15? שלום שם ותפקיד לפרוטוקול. << דובר >> אוריה שילוני: << דובר >> אוריה שילוני, מחלקה משפטית. אנחנו מבקשים לא להחיל דחיית מועדים בחוק על ההליכים על פי חדלות פירעון כיוון שההליכים האלה שלרוב מתבקשים על ידי החייב עצמו ומקנים לו איזושהי הקלה בגבייה מולו זה הליכים שמתקיימים אצלנו כסדרם כשלמעשה במישור הרגולטורי מול הנושים ומול הנאמנים אנחנו כבר פעלנו כרגולטור למתן דחייה איפה שזיהינו שנדרשת הדחייה הזאת שזה בעיקר בצווי התשלומים החודשיים כרגע יש עד דצמבר וכולל דחייה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור אז אתם מסתדרים לבד ולא צריכים הארכה גורפת. תודה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה מוכן לתת לי בקצרה, מה אתם עושים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> החוק מאריך באופן די גורף הרבה מועדים לפעולות ולפניות לרשות של שלטונית, גם של האזרח מול הרשות וגם של הרשות מול האזרח. בהתחלה זה בא גורף ואנחנו אמרנו לגבי ההיסטוריה ניתן גורף פרק זמן ולגבי מכאן ולהבא זה יהיה בצורה של opt-in כלומר רשות שצריכה את הארכה תיכנס, זה לא יהיה ארכה גורפת. עכשיו אנחנו עוסקים בתוספת הראשונה, אלה רשויות שאומרות 'אנחנו לא צריכים אנחנו לכל אורך התקופה עובדים כרגיל או שיש לנו מנגנון אחר כמו חדלות פירעון אנחנו עובדים רגיל אנחנו לא צריכים ארכות לנו'. יש תוספת נוספת שזה איפה לא יינתנו ארכות לאזרח. אבל אנחנו עכשיו בנושא איפה הרשות לא צריכה ארכה עבור עצמה, מי מוחרג מארכה של הרשות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה הפרק הזה אבל בכללי החוק כולל בנקים למשל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, בנקים זה לא רשות שלטונית. מועדים בחיקוק. אז הבנו את פריט 15. מי מסביר לי על זכויות במקרקעין? הוצאה לפועל אני מניח שזו אותה תשובה, אני לא צריך לזה הסברים כי זה גם הליך מעין שיפוטי עם הסדרי ארכות פרטניים. יש לי את מפלגות ויש לי את חוק שחרור על תנאי ממאסר. שמרית שלום. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> שלום. אני אתייחס לחוק שחרור על תנאי. אנחנו לא ראינו בשלב הזה צורך לשלול דחיית מועדים ביחס להוראות בחוק שחרור על תנאי. מרבית המועדים הנקובים בחוק שחרור על תנאי קשורים לפעילות של ועדת השחרורים שהיא גוף מנהלי שיש לו סמכויות מעין שיפוטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלא פועל כרגע. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> פועל באופן מצומצם יותר, מאוד, ואני מקווה שבהצעה האחרת שנמצאת בפניכם הדבר הזה יוכל להתקדם אבל השורה התחתונה היא לא על הצורך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, אבל ועדות שחרורים עכשיו אתם מביאים או לא מביאים? הם כן או לא פועלים בכלא? << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> על מה שקורה דה פקטו אני לא אוכל להתייחס אלא נדרשת כאן התייחסות של הנהלת בתי המשפט שהם מנהלים את הוועדות, בהתאם לדיווח שהם העבירו אליכם בהצעת החוק לגבי ההיוועדות החזותית, אפשר היה לראות שמאז שהמלחמה החלה היה מספר מצומצם של דיונים בוועדות השחרורים, והרעיון הוא שככל שיסופקו מיגוניות לאולמות הסמוכים אפשר יהיה בשלב הנוכחי לחזור ולקיים את הדיונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואי אפשר לעשות את ועדות השחרורים בבתי המשפט ולהוביל את האסירים הרגילים, לא הביטחוניים? בסדר, אלה בתי המשפט. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> שוב אלה סוגיות שנוגעות יותר להצעת החוק האחרת ולא אני יכולה לענות על השאלות האלה, אבל אני כן יכולה להגיד שביחס לדחיית המועדים לא עלה כרגע צורך אקוטי בדחייה כזאת וככל שהדברים יתנהלו אנחנו חושבים שיתנהלו כמו בשגרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. ומה זה בחוק העונשין? << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> אז התבקשתי להתייחס גם לזה אני אתייחס רק לנושא של פרק דרכי הענישה בחוק העונשים, אני לא מכירה את ההיבטים בפרקים אחרים של החוק. בחוק העונשין בכל מה שנוגע לדרכי הענישה אנחנו סברנו שבעת הזו אין מקום לדחייה גורפת של מועדים שהמשמעות שלה היא למעשה דחייה של קיום גזרי דין. אני אציין שבהקשר של קיום של הרכיבים האלה של קנסות וכדומה ביחס למי שנפגעו באופן ישיר מההליכים – פונו גויסו וכדומה – יש חוק נפרד שנתן מענה לעניין הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש הסדר פרטני. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> נכון. ואנחנו לא סבורים שבשלב הזה יש צורך במתן דחייה גורפת שהמשמעות שלה היא נכבדה כמובן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. מי מדבר איתי על מפלגות, הארכת מועדים התשל"ה-1974 ובזכויות במקרקעין? מי ממשרד המשפטים מתאים לזה? << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> יפית בבילה-שמר, רשות התאגידים אני רואה שהיא פה מחוברת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם על המפלגות, 17 ו-18? << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> כן. << דובר >> יפית בבילה-שמר: << דובר >> שלום רב. לגבי מפלגות, הסעיפים שאנחנו מתייחסים אליהם זה סעיף 4ב שהוא פרסום הודעה על ידי הרשמת על הבקשה שהוגשה לרישום מפלגה תוך 14 ימים מיום הגשתה, אם זה תקופת בחירות לכנסת אז תוך 4 ימים, אנחנו לא רוצים שתחול על המועדים האלה ארכה מטבע הדברים. וסעיף 5ג. אני אציין שמ-7 באוקטובר לא הוגשו בקשות לרישום מפלגה אבל בהתאם למועדים ייתכן שבכלל לא יידרש לכתוב את זה בתוספת. והמועד השני מתייחס להחלטת הרשמת בהתנגדות שהוגשה לרישום מפלגה, שהיא צריכה להתקבל תוך 30 יום מיום שהתקבלה אותה בקשה או מיום שהרשמת קבעה מועד להגשת תגובה. לא חשבנו שנכון שיחולו על מועדים כאלה ארכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. נשארו לנו זכויות במקרקעין והארכת מועדים 1974, אני עדיין מנסה להבין איך אנחנו עדיין עם הארכת מועדים מיום כיפור? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> החוק הזה למעשה להבנתי לא הופעל בתקופה הנוכחית אלא יש את החוק של חוזה פסק דין ותשלום לרשות כך שהוא בעצם מחליף לגבי אנשי מילואים ואוכלוסיות זכאיות נוספות. אבל בכל מקרה ליתר ביטחון העברנו שמה שחוק הארכת מועדים יחול עליו אם הוא יפעל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לנו כזה חוק אלגנטי מ-1974 אני לא מבין מה אתם באים אליי עם כאלה חוקים חדשניים ועתירי מלל, נראה לי אות מתה, אבל בסדר. מי רוצה לדבר על זכויות מקרקעין? << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> סליחה חסר לנו נציג של הטאבו אנחנו נשלים את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אנחנו עוברים למשרד הרווחה. חוק הנוער - - - לא צריך הסבר. חוק אימוץ ילדים אני אשמח לשמוע ותקנה שמונה לתקנות הסעד זה מן הסתם דומה למה שהיה לנו עם - - - אוקיי אבל תסביר לי רק על אימוץ ילדים השאר די ברורים בעיניי. << דובר >> נועם פליק: << דובר >> צוהריים טובים, אני נועם מהלשכה המשפטית של משרד הרווחה. לגבי הוראות חוק האימוץ אנחנו רוצים שהמועדים שם לא יוארכו ויישארו על כנם. מדובר על סעיפים כמו 8א של הסכמת הורה במועד הקבלה לאימוץ, סעיף 10 של סייג להורה לחזור בו על הסכמה לאימוץ, אנחנו מדברים פה על הכרזות שהן חיוניות להבטחת כל ההליך בזמן סביר כי מדובר פה על זמן ילד. אז המועדים צריכים להישאר במועד שלהם ולא להאריך אותם. לגבי תקנה 8 לתקנות הסעד, אנחנו מדברים פה על חומר שכבר הובא לוועדת אבחון ויש להם בתקנה שלושה חודשים מיום שהחומר הובא לידיהם להחליט בדבר אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ולכן גם פה זה מועד שהוא מספיק ולא צריך להאריך אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל מה עושים נגיד לעניין אימוץ ילדים אם מישהו רוצה להתנגד אבל הוא במילואים? << דובר >> נועם פליק: << דובר >> אז זה נמצא בהוראות בתי הדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כלומר, יש לכם שם שיקול דעת להארכות פרטניות אז אתם לא צריכים את ההארכה הכוללת? << דובר >> נועם פליק: << דובר >> נכון. וזה גם נמצא תחת פסיקה אחרת של בתי המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה משרד הרווחה. משרד הפנים? << דובר >> יעל גודר: << דובר >> כן אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז בואי תסבירי לנו יש לנו את המועדים לביומטרי, למה יש שם מועדים? על המחיקה? אבל עשינו חוק ספציפי על הביומטרי. שם ותפקיד רק לפרוטוקול. << דובר >> יעל גודר: << דובר >> יעל גודר, לשכה משפטית משרד הפנים. ברשותך אדוני אני אבקש לבדוק את העניין הביומטרי עם הגורם הרלוונטי במשרד ואני אחזור לוועדה בעניין הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תבררו על הביומטרי כי עשינו עכשיו איזה תיקון לביומטרי, על מחיקה ולדעתי זה הסדר ספציפי אז אולי פשוט לכן זה פה. בסדר גמור רק לוודא שאין התנגשויות ביניהם. חוק רישוי עסקים. << דובר >> יעל גודר: << דובר >> זה עניין נוסף שברשותך אני אבדוק ואני אחזור לוועדה לקראת הדיון של מחר. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> מבקשת רשות דיבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, רגע, את בטח על 2 ועל 3 וגם על 4 ועל 5 ועל 6. לא, כי את לא מייצגת את המועצות האזוריות. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> במידה כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הכול אותו דבר מול זה, "תכנון ובנייה וקידום הבנייה במתחמים מועדפים", זה לא עבר לחוק השני שלנו? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, זה עבר אבל יש פה שאלה, אנחנו צריכים לבדוק את זה מול היועץ המשפטי של ועדת הפנים. זה שזה עבר זה לא אומר שלא צריך להחריג את זה, אולי אפילו להיפך. דווקא כי שם בוועדת הפנים נעשה הסדר ספציפי לגבי ההסדר של תכנון ובנייה צריך להחריג אותו בעצם מההסדר שלנו, אבל זה צריך עוד בדיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ומכרזים? זה מן הסתם אותו כלל כמו המכרזים. << דובר >> יעל גודר: << דובר >> אדוני מפנה לסעיף 3(15) לתקנות העיריות (המכרזים)? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> יעל גודר: << דובר >> מדובר גם במקרה הזה וגם בחקיקה אחרת שנזכרת בחובות פרסום שונות באתר האינטרנט של העירייה, אז בין אם זה 3(15) לתקנות העיריות (מכרזים), או הסעיפים המקבילים 3(15) בצווים שרלוונטיים במועצות מקומיות ומועצות אזוריות, מדובר באיזו חובת פרסום באתר העירייה ומבקשים להשאיר אותה על כנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי הבנתי תודה. מירה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה, מירה סלומון מרכז השלטון המקומי. אנחנו נתחיל ברשותכם בפרט 2. סעיפים 20(א)(1), (ב)(2), (ה) וכו'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ו-23(א)(2) לחוק רישוי עסקים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. בעניין 23(א)(2) לעניין חוק רישוי עסקים. אנחנו מבקשים את הסרתם של סעיפים 20(א)(1) ו-(ב)(2) מהפרטים שנמצאים כאן. מדובר בסעיפים שמאפשרים 18 חודשים, אני אפילו אקריא את זה ברשותכם. הנה זה, מדברים כאן על "צווים מנהליים כנגד עסקים שפועלים בלא רישיון היתר זמני או היתר מזורז ובלבד שלא חלפו יותר מ-18 חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק". גם ב-(א)(1) וגם ב-(ב)(2) מדברים על עסק שהתחיל לעבוד ונתנו להם 18 חודשים לפעול כנגדם. אנחנו לא בטוחים שלא נכון להאריך את המועדים האלה משום שאנחנו נמצאים בסיטואציה שבה העסקים נכנסים עכשיו לעוד תקופה שהוארכה להם, לנסות להסדיר את העניינים שלהם. יכול להיות מצב שבו רשות מנהלית תהיה מחויבת, במירכאות, לתת את צווי ההפסקה המנהליים האלה כי אם לא היא מאחרת את המועד לתת את הצווים. לכן נראה לנו נכון דווקא להסיר את הפרטים האלה – (א)(1) ו-(ב)(2) מתוך התוספת, שאומרת שלא יהיה שינוי במועדים. בעניין סעיף 20(ה) לעומת זאת, אנחנו סבורים שנכון להותיר אותו. אכן ראוי שהתייעצות של נותן אישור עם תובע או יועץ משפטי מטעם רשות הרישוי תיעשה מאוד בסמוך לצו ההפסקה המנהלי. בסעיף 23(א)(2) אני חושבת שיש טעות בהפניה. יכול להיות שמדובר ב-23(א)(1) כסעיף קטן ואז פסקה 2. ואני מבקשת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משרד הפנים, אתם תמצאו מישהו שיעלה לענות על הדברים האלו? << אורח >> יעל גודר: << אורח >> כן אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעצם את כן רוצה שכן תהיה פה ארכה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ביחס לפריטים של 20(א)(1) ו-(ב)(2), נכון. שם יש בעצם מועד להטלת צו הפסקה ובלבד שלא חלפו 18 חודשים מהמועד שבו העסק התחיל לפעול. אם אני נמצאת במצב של להיות או לחדול, אני מסוגלת להיות למרות שהייתי רוצה דווקא כן להאריך את המועד של העסקים האלה, לתקן את ההפרה שלהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משרד הפנים יענו לזה עוד מעט. עוד משהו, מירה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בוודאי. פרט 3 מתייחס לחובות פרסום באתר האינטרנט של הרשות המקומית. אין לנו התנגדות כמובן שתישאר חובת הפרסום שבסעיפים 188(ב)(1) ו-196(ב) וגם 197א(ד) על כנן, חובות הפרסום המאוד ספציפיות שיש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל את 248ב רבא - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שהוא חובה מאוד כללית, זה לא בתוספת זה עדיין, והתוספת השנייה לפקודת העיריות, סעיף 248ב רבא שהיא חובה מאוד כללית של פרסום של כל דבר שיש לגביו חובה של פרסום בעיתונות וגם באתרי אינטרנט, וכל חובה מכל מקור שהוא שצריך לפרסם על ידי הרשות המקומית לפרסום באתר האינטרנט אנחנו לא בטוחים שנכון לחייב באופן כללי כי זה יוצר מעמסה, ובזמנים האלה ייתכן שאפילו נותן השירות לא יכול לספק את הדברים. אז כשמדובר בהוראות פרטניות והן גם חשובות ברור שצריך לפרסם, כחובה כללית הפרסום אם הוא יידחה, במיוחד בתקופה שכבר חלפה, לא נראה לנו שזה איזה משהו- - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי, אז אתם רוצים להוציא את 248ב רבא? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לתקופה שכבר הייתה לנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ומה זה התוספת השנייה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> התוספת השנייה לפקודת העיריות עוסקת, זה תקנון ישיבות מועצה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכאורה, לפרסם באתר את הפרוטוקולים? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ככל שמתקיימות ישיבות מועצה זה בסדר, שוב אני אומרת 248 שהוא רחב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז את מדברת רק על להוציא את 248ב רבה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי תענו בבקשה גם לזה, משרד הפנים, תרשמו ותענו. עכשיו את הפרסום של 4, 5, 6, ו-7- - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, 4 הוא עדיין יחד עם 3. סעיף 13(ו) לפקודת המועצות המקומיות בעצם מכיל את סעיף 248 לפקודת העיריות על מועצות מקומיות. מועצות מקומיות זה גם מועצות אזוריות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה המקביל, הבנתי. אז את רוצה להוריד גם את 4? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. גם מועצות מקומיות שלנו גם מועצות אזוריות, שניהם נחשבים מועצות מקומיות, לפי פקודת המועצות המקומיות. פרט 5, אני כן מבקשת להתייחס אליו בנפרד מ-6, ו-7. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 6 ו-7 זה המכרזים. את לא רואה איתם בעיות? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ככל שמדובר אך ורק בחובת הפרסום של הרשות המקומית וזה לא דבר מאוד רחב אלא משהו שהוא יורת מצומצם, אמת. פרט 5 מתייחס לסעיף 3, לתוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות. אני מניחה שהתכוונו לעשות באותו אופן כמו בפרט 6 ו-7 סעיף 3(15). כי התוספת הרביעית עוסקת בהסדרים של דיני המכרזים במועצות מקומיות, וסעיף 3 זה כל הפטורים, סעיף הפטורים של המועצות המקומיות. ונדמה לי שהם התכוונו להתייחס לסעיף 3(15) ולא סעיף 3 בשלמותו. בדיוק כמו שהיה לגבי פרט 6 ו-7. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משרד הפנים, איך זה חל על רשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון? << אורח >> יעל גודר: << אורח >> את זה אני אבדוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שאותו דין יחול גם על מועצות אזוריות ומקומיות באזור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא בטוחה אם זו החלה אוטומטית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זו לא החלה אוטומטית צריך להוסיף אותם או להוציא צו מקביל, אני מעדיף להוסיף. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מתכוונת אני לא בטוחה אם בתקנות של הרשויות של יהודה ושומרון זה אותם סעיפים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אומר למשרד המשפטים ומשרד הפנים נא לברר את זה ואנחנו נכלול את זה פה אני לא אחכה גם לצו, נוסיף את זה בתוספת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני רק רוצה להתייחס גם לתוספת השלישית. זה ההסדרים של ישיבות המועצה, תוספת שלישית לצו המועצות המקומיות, זה הסדרים של ישיבות המועצה, אין לנו התנגדויות. זהו מיצינו, חוק הרשויות המקומיות, בחירות בפרט 10, למשרד הפנים אני מניחה שזה אותה התייעצות שדיבר איתנו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין לנו פרט 10. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה אין לנו את זה בטבלה שלכם משרד המשפטים? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני קיבלתי את זה עכשיו מהנהלת הוועדה. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> יעל גודר, הלשכה המשפטית משרד הפנים. סליחה שאני מפריעה אדוני, אני יודעת שהיה בירור, מול שרה גולד לגבי ההשמטה של העניין של בחירות ברשויות המקומיות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, כן, אמרנו שזה לא מופיע. זה מה שקיבלתי מהנהלת הוועדה, כנראה שזו הגרסה הפחות מעודכנת. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> ההיבט הזה, אדוני, מוסדר מבחינתנו בסעיף 22 להצעת החוק, שאומר שעל חקיקה שהתקבלה במהלך התקופה הקובעת זה לא חל. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז יכול להיות שזו התשובה גם לסוגיות של תכנון ובנייה. זה נראה לי יושב על אותו עניין, הסדר פרטני שנשאלת השאלה אם צריך להסדיר אותו בתוספת או בנפרד. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> תכנון ובנייה אצלנו מוחרג למעט שני סעיפים, שהלשכה המשפטית במשרד אצלנו ביקשו להוסיף ומתייחסים לתקנות פרטניות. מעבר לזה, חוק התכנון והבנייה מוחרג, חלק מהסעיפים שלו מוסדרים בחוק שכבר עבר במקביל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, מה שמוסדר בחוק מוחרג, כל אלה, זה מה שמירה אומרת והיא צודקת. משרד הפנים כשאתם מוכנים לענות תרימו דגל. משרד העבודה. << דובר >> דליה שילי-יריחובר: << דובר >> דליה שילי-יריחובר, משרד העבודה. לגבי פקודת הבטיחות בעבודה והתקנות והצווים שנקבעו מכוחה. פקודת הבטיחות והתקנות עוסקות בשורה של תקנות בתחום הבטיחות - הגהות והבריאות של העובדים, מיני חומרים מסוכנים, מעבדות, כלים - ולכן אנחנו מבקשים להחריג את זה. לדוגמה, סעיף 173ו רבתי שמדבר על החלטות קובע שמפקח עבודה יכול לבטל הרשאה. הרשאות זה למשל מפעילי אתתים, מפעילי אגרונאים, כל מיני כלים שהם נורא מסוכנים ולמעשה המפקח הראשי יכול לבטל ולהתלות את ההרשאות האלה של בעלי התפקידים הללו, ויש אפשרות להשיג תוך 30 יום ולתת החלטה בהשגה תוך 30 יום. אנחנו רוצים להשאיר את זה ככה. ראשית, מפני שזה באמת מסוכן וזה באמת בטיחות ציבור, בטיחות בעבודה, ושנית, כי ממילא יש נהלים למנהל הבטיחות שמאפשרים קצת לרווח את המועדים הללו, בלי קשר למלחמה, ולכן אנחנו לא סבורים שזה צריך לקבל דחייה נוספת. זה לגבי פקודת הבטיחות והתקנות. לגבי חוק ארגון הפיקוח על העבודה והתקנות שלהם. יש שם כל מיני מועדים שמדברים על אפשרות אם ניתן צו להפסקת עבודה, להאריך את המועד, כלומר אפשרות להאריך תוקף של מועד בשלושה ימים נוספים. אנחנו לא רוצים שיהיו מועדים, שזה עוד יותר ארוך, זאת אומרת בסוף מגיע מפקח למקום ובודק שהדברים תוקנו ואין היגיון לדחות את זה, כי אתרי בנייה באמת לא יתקנו את הליקויים שנמצאים שם. אותו דבר לגבי סעיפים שמדברים על מצבים שבהם יש סכנת מוות במפעל, גם שם מפקח העבודה אמור להגיע ולבחון את המצב תוך יומיים גם פה אנחנו לא רוצים שתהיה דחייה מן הסתם בגלל המצב המסוכן במקום. לגבי תקנה 4 לתקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (בקשה לרישיון). גם פה יש מתווה מיוחד שנעשה לטובת המלחמה ובעצם כדי לקבל את ההחלטה אנחנו ממילא דורשים ערובה כדי להבטיח את זכויות העובדים, את זכויות מבקש הרישיון. לכן גם פה אנחנו לא יכולים לקבל, ממילא יש מתווה לדבר הזה בנפרד. לגבי חוק שירות עבודה בשעת חירום והתקנות שלו, גם מטבע הדברים אם זה פועל בשעת חירום, אנחנו לא מעוניינים שיהיו החרגות ושהמועדים יידחו, אלה דברים שצריכים לפעול מהר. וכן גם לגבי תקנות הסכמים קיבוציים רישום, שגם שם המועדים שקבועים הם במשמעות של רישום של הסכם קיבוצי ולכן גם את זה אנחנו לא רוצים לדחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. משרד הכלכלה? מה השם? << דובר >> שאול ירס: << דובר >> עו"ד שאול ירס ממשרד הכלכלה, אילו דברי חקיקה בדיוק? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לך את חוק מוסר תשלומים לספקים, שאני מבין למה לא לדחות, בסדר גמור. פקודת הייבוא והייצוא ותסביר בבקשה אלו הסדרים אתם עושים כדי לא לפגוע בצד מעונין, שהוא עצמו לא יכול לעמוד בלוחות הזמנים שלכם, ככל שיש כאלו. << דובר >> שאול ירס: << דובר >> כמובן. הפקודה קובעת את כל המועדים שמוקצבים לרשויות המוסמכות למשרדי הממשלה בשביל לתת רישיון או אישור כדי לייבא צווים לישראל. אפשר לראות שגם פה וגם בקורונה הייתה לנו החרגה, מועדים המנויים בפקודה לרשויות המוסמכות הם אלה שמוארכים בפועל, הם יצטרכו לעמוד בזמן שמוקצב להם וזה מה שהם מעוניינים. הפקודה היא של שר הכלכלה אבל היא כוללת היבטים של הרבה משרדי ממשלה, כאן ספציפית ההחרגה היא בנוגע למשרד ממשלתי אחר, לכן אם יש צורך מסוים פה אני מציע לדבר עם אותו משרד מסוים שהיה צריך את ההחרגה הזאת. זה בנוגע לחוק הזה. אני מודה שאני לא רואה שום קושי בלקוח הקצה, זאת התוספת השנייה שלא מוחרגת פה, אבל זה בנוגע לחוק הזה. יש את סעיף 38 חוק לעידוד השקעות הון, עמדת המשרד היא שלגבי ההחרגה של החוק לעידוד השקעות הון נפסקת הראשונה הרשות להשקעות. מנהלת הרשות להשקעות עובדת כרגיל ולפי לוחות הזמנים לחוק. לגבי האפשרות של מפעל תעשייתי להגיש השגה לוועדה, השגה על פי חוק, החרגנו את סעיף החוק העוסק בהשגות לתוספת השנייה לחוק וזאת על מנת לאפשר ארכה לשם הגשת ההשגה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> באיזה פרט אתה נמצא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סעיף 38. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נמצא בפרטים שלפנינו כרגע? אתה משרד הכלכלה נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוק עידוד השקעות הון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חוק עידוד השקעות הון לא נמצא בטבלה שלפנינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 38 ממש מופיע אצלנו, זה בתוספות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שרה, הוא מדבר על סעיף שכרגע בטבלה שלכם לא נמצא לפנינו במשרד הכלכלה. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> הוא מופיע תחת רשות המיסים ומוחרג שם, חוק מיסים לרבות חוק עידוד השקעות הון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בחלק של רשות המיסים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, אבל זה חוק שהיינו מעורבים בו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל נושא מיסים יש הסדר ספציפי, גם דחיית תשלומים, דחיית מועדים - כל הדברים האלו, וגם שם שיקול הדעת של הרשויות רחב מאוד. גם בדחיות אני לא מתערב, אני לא צריך אלא אם כן יש לך איזו שאלה על עידוד התעשייה וחוקי המיסים וכדומה, יש לנו שם הסדרים ספציפיים, אני לא רואה צורך. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> אני אגיד רק שמהטאבו משרד המשפטים ביקשו להיכנס, הצטרפה מישהי שרוצה להוסיף הסבר. תמר אריאל? << דובר >> ליטל לוין: << דובר >> שמי ליטל לוין אנחנו ממתינים לתמר אריאל. << דובר >> תמר אריאל זילברברג: << דובר >> כן אני על הקו, שלום נעים מאוד אני תמר אריאל זילברברג. לגבי פקודת ההסדר ביקשתם הבהרה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> תמר אריאל זילברברג: << דובר >> אז לגבי פקודת ההסדר אפשר שלא לגעת בה מבחינת מועדים כי היא קובעת ימים מינימליים בכל שלב שאתה רשאי לבצע פעולה. גם בהכרזה על האזור שאתה עושה עליו הסדר, גם בזמנים של היציאה אל השטח, גם בשלבים שאתה מקבל תביעות, גם בפרסום של התביעות וכך הלאה לכל אורך הליך ההסדר עד שהוא מסתיים ואתה מסדיר את הזכויות. אבל אלו זמנים מינימליים, כלומר אם הפקודה קובעת שצריך 30 ימים לפני שאתה יוצא לשטח וחוקר את הקרקע, אם המצב לא מאפשר זאת, פקיד הסדר יכול להאריך את התקופה. יש לו סמכות להאריך תקופות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולכן אתם לא צריכים הארכה גורפת, כי זה בסמכות שיקול דעת. << דובר >> תמר אריאל זילברברג: << דובר >> לכן זה לפי שיקול דעת, הפקודה בעצם קובעת את המינימום זמן לפרסום לפני שאתה יוצא לשטח היא לא קובעת את המקסימום זמן ולכן אין שום בעיה ואין צורך בהארכת מועדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. חדשנות? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רגע, מיסים אמרת גורף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן מיסים אני לא צריך. חדשנות? << דובר >> צפריר נוימן: << דובר >> צוהריים טובים. שמי צפריר נוימן, היועץ המשפטי של רשות החדשנות. רשות החדשנות היא תאגיד סטטוטורי שאינו רגולטור, קרי סוכנות סיוע, שמטרתו מתן סיוע כספי לתעשיות – ובמיוחד לתעשיית ההייטק – שמייצרות מוצרים בעזרת המימון הכספי שלנו. כפי שציין כבוד היושב-ראש ההחרגות מאפשרות לנו המשך עבודה שגרתית במועדים שנקבעו לנו ולשרים בחוק ומאפשרת לנו להמשיך לתת מענה לתעשייה, במיוחד בתקופה מאתגרת זו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, ומה עם צדדים שייפגעו מזה כי לצורך העניין הם לא יוכלו לעמוד במועדים שפרסמתם לסיוע כזה וכזה כי הם כרגע בצו 8? << דובר >> צפריר נוימן: << דובר >> המועדים שיש לנו הם של שרים שצריכים לדווח מועדים שלנו, שאנחנו צריכים לדווח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא משפיע על זכויותיהם של אזרחים? << דובר >> צפריר נוימן: << דובר >> לא, אין אזרחים. יש פה דיווח אחד שהוא לרשות של התאחדות התעשיינים, זה לא אדם פרטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. משרד החקלאות. מי פה? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> עו"ד חגית איגרמן הלשכה המשפטית משרד החקלאות. ככלל, הכנו את הרשימה הזאת כשזה עוד היה צופה פני עתיד. המשרד בגדול עובד כרגיל. ההחלטות, הדברים ניתנים בזמן. אולי היו בימים הראשונים אי-אלו עיכובים, אבל לא מעבר לזה למיטב ידיעתי. זה נועד יותר להתוות את שיקול הדעת של הרגולטור, איפה באמת מאוד-מאוד חשוב שהוא יעמוד בלוחות הזמנים. מה שיש פה סעיפים 45, 46, 47, 48 זה החלטות ובקשות של מפוקחים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש פה קצת בלגן. הנציגים של המשרדים מתייחסים לפרטים שבתוספת בנוסח הזה, ולא בטבלה שלכם, ואז קשה לעקוב מה זה מה. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> כל משרדי הממשלה, חגית, אתם קיבלתם אתמול את הטבלה ששלחנו, נשמח אם תעבדו לפיה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אני בטבלה שאתם שלחתם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז איפה יש פה סעיפים 45, 46? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה המספרים שבתוספת המספרים בטבלה זה 2, 3, 4, ו-5. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז בואי נדבר עליהם. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אלה בקשות של אנשים כמו שדיברו פה במשרד הבריאות לבדוק מזון, כמובן, צריך לתת את התשובה בזמן. בקשה של יצרן חלב פורש שהבקשה שלו לפרוש ועדת המספור בודקת, היא צריכה לענות לו בזמן. יש פה עוד את פקודת הכלבת, סעיף 6, שזה מדבר על שחרור כלב מבידוד כלבת אם נמצא שהוא בריא, אין סיבה שרופא וטרינר עירוני לא ישחרר אותו בתום עשרה ימים. אין באמת סיבה לעכב את זה. והנושא של תקנות הסדרת הפיקוח על כלבים, שאלה דיווחים בין הרופאים הווטרינריים העירוניים לרופאים של שירותים וטרינריים. גם פה אין שום סיבה שזה יתעכב. הדבר היחידי שמבחינתנו למעשה התייתר אם אנחנו מדברים רק על התקופה הראשונה זה סעיף 1 של תקנות תכנון משק החלב. הסעיף מדבר על העדכון של המחיר הרבעוני לחלב, שהתעדכן ב-1 באוקטובר בפעם האחרונה, זה לא בתוך התקופה ובפעם הבאה זה עומד להתעדכן ב-1 בינואר. ולכן לכאורה ברגע שהתקופה הצטמצמה מה-7 לתקופה בלתי ידועה מראש, זה נהיה לא רלוונטי ומבחינתנו אפשר להסיר את זה מהתוספת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. סיימנו? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מבקשת את רשות הדיבור. מירה סלומון מרכז השלטון המקומי. חגית, אם תוכלי לשים לב, אני מבקשת להתייחס פריטים 4 ו-5 לתוספת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שזה הכלבת והפיקוח על כלבים? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. אנחנו קיימנו שיחה גם איתך, חגית, וגם עם עורכת הדין אפרת ורד, ממשרד החקלאות. הסעיפים האלה קובעים שבחלוף פרק זמן מסוים אפשר למסור את הכלב הלאה, לנתק את השרשרת שלו מהבעלים שלו אלה שהיו אחראים. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא, סעיף 4, ו-3 זה לא זה. זה השחרור של כלב שנשך מבידוד כלבת אם נמצא שהוא לא חולה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז הפרטים שעליהם דיברנו הוסרו מהתוספת? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה היה צריך להיות בתוספת השנייה וזה הוסר, כן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מצוין תודה רבה וסליחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משרד להגנת הסביבה. שלום. חוק הקרינה הבלתי מייננת, זיהום הים ממקורות יבשתיים ואוויר נקי. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כן, נטע דרורי הלשכה המשפטית הגנת הסביבה. סעיף 7(ב)(2) לחוק הקרינה הבלתי מייננת, זה פרק הזמן של מהנדס ועדה מקומית למתן תשובה על הקמת מתקן קרינה בלתי מייננת, בהתאם לדיני תכנון הבנייה. מדובר בעצם בניהול השוטף של בקשות להצבה של אנטנות סלולר על ידי חברות התקשורת, זה לא הליך שבאיזו סיבה שמתעכב צריך להאריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. זיהום הים ממקורות יבשתיים ואוויר נקי? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זיהום הים ממקורות יבשתיים זה פרק הזמן תקנה 4 החלטה בבקשה למתן היתר הזרמה וסעיף 25א רבתי זה הסדר מיועד מלכתחילה למצב חירום ולכן כל המועדים שם הם קצרים בגלל מצב החירום << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. משרד האנרגיה. מי ממשרד האנרגיה? << דובר >> יונית שרם-ונונו: << דובר >> שלום אני יונית ממשרד אנרגיה, אנחנו מספר עורכי דין כי יש פה מספר חוקים של משרד האנרגיה. אני יונית שרם-ונונו מהלשכה המשפטית של משרד האנרגיה, אני אדבר על חוק הנפט. אני אחדד שאנחנו מדברים כרגע על התוספת הראשונה. מבחינה זו אנחנו עובדים כרגיל ואפשר להחריג את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בקיצור כולכם עובדים, בעצם כל מה שנאי רואה פה בחוקים זה מול הספקים הגדולים והם עובדים כרגיל ואתם עובדים כרגיל. << דובר >> יונית שרם-ונונו: << דובר >> כל החוקים שלנו, באופן כללי משרד האנרגיה עובד מול חברות גדולות במיוחד בתחום של חוק הנפט, חיפוש הנפט וגז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נפט, גז, גז טבעי, תשתיות משק החשמל והחשמל. << דובר >> יונית שרם-ונונו: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין לכם משהו שנוגע לאזרחים? למשל אדם מגיש בקשה לתלת-פאזי אבל לא חתם בזמן וכדומה? << דובר >> יונית שרם-ונונו: << דובר >> עיקר הדברים שיש, אלה דברים מסוימים בתוספת השנייה, אני פחות בקיאה בכל החוקים אבל להבנתי, מרבית הדברים שלנו עוסקים בחברות גדולות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אותי מעניין רק מי שמתעסק מול אנשים פרטיים, זה שאתם דוחים את המועדים, איך אתם מוודאים שה לא משפיע עליהם לרעה? << דובר >> יונית שרם-ונונו: << דובר >> אני חושבת שאם יש דברים זה אולי בתוספת השנייה, אבל פה, בסופו של יום, אנחנו עובדים כרגיל וזה לא פוגע באנשים פרטיים. יש אולי מקרים בתחום של הגפ"מ, אבל לא בתחום של הגז הטבעי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. כי לגבי גז גפ"מ עשינו הסדר ספציפי חקיקה ספציפית על בדיקת בטיחות למתקני גפ"מ. ועליהם המועדים שלהם מוחרגים מכוח החוק הכללי. << דובר >> יונית שרם-ונונו: << דובר >> כן. למרות שיש פה גם החרגות ספציפיות בתוספת השנייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו לא בתוספת השנייה כרגע, אנחנו בראשונה. רשות ההסדרה? סעיף 21 לחוק עקרונות ההסדרה. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> מדובר בפרק הזמן להתייעצות של הרגולטור עם הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, ורוצים שזה יעבוד כרגיל. משרד ראש הממשלה השב"כ האזנות סתר וחוק הממשלה אני לא צריך הסברים ברשותכם פשוט לי מאוד. חוק הממשלה יש פה שני פרטים שמאוד רלוונטיים, בכל מקרה מה שאנחנו רוצים להחריג זה פרסום הסכמים פוליטיים, זה חוק הממשלה יש שם גם סעיפים שנוגעים לשחרור אסירים, יש שם כל מיני סעיפים שנוגעים לנושאים שצריכים לעבוד כרגיל. רשות הגז רוצה לדבר? נטע נוסבאום מרשות הגז? כנסת? חוק הכנסת? נציג הכנסת פה? היועץ המשפטי של הכנסת רוצה להסביר לנו למה חוק הכנסת פה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כי זה חלק מהתפיסה הכללית שהצגנו בהחרגות הכלליות שדברים משטריים, יש כל מיני דברים בחוק הכנסת על הוועדות דברים כאלה אירועים של הכנסת שאין סיבה באמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משרד התחבורה ביטחון לאומי רשות תעופה אזרחית אין להם פה. משרד החינוך משרד הבינוי והשיכון, ועדת הבחירות המרכזית חוק הבחירות לכנסת נוסח משולב למעט סעיף 79 אא1 << דובר >> שרה גולד: << דובר >> הסעיף מתייחס בעצם להשמטה, אני אומרת בעקבות השיחה שהייתה לי עם דין ליבנה היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית, הסעיף 79א(א1) מתייחס להשמטת חומרים בעקבות הבחירות. כיוון שגופי החקירה לא בהכרח זמינים עכשיו לעניינים האלה, רוצים לאפשר דחייה של המועד הזה. מעבר לכך כל ההיבטים בפעילות של ועדת בחירות מרכזית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. סיימנו את התוספת הראשונה. יש כמה שעוד לא חזרו אלינו אבל הם יחזרו אלינו בהמשך. משרד הפנים בעיקר ומשרד האוצר לא חזרו בקשר לגמלאות, בקשר לפיקוח ובקשר לאומיקרון והקורונה לא קיבלנו הסבר. שימצאו נציג ויעלו בבקשה. סיימנו תוספת ראשונה חוץ ממי שלא בא. תוספת שנייה. אלה הרשויות הציבוריות, שחוץ מהתוספת הרגילה שעשינו לכולם, הן רוצות גם בתקופה השנייה שיחולו עליהם ארכות. פה היא מצומצמת ממש בינתיים יכול להיות שהיא תגדל. << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> אני כאן לתת הסברים. גילית מנטינבנד מהלשכה המשפטית במשרד המשפטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חוק הפטנטים הסבירו לנו קודם למה אז את פטורה. תקנה 124 - - - << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> הסעיף השני, הסעיף של תקנות הפטנטים סעיף 2 זה סעיף שקובע שהרשות תערוך שני מועדים של בחינות בשנה. הייתה אמורה להיערך בחינה בדצמבר, הם רוצים לדחות אותה לתחילת 2024 בגלל שהכותבים והבוחנים שלהם מצויים בשירות מילואים כרגע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מניח שזה אותו דבר גם עם שמאי מקרקעין ורואי חשבון. << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> שם אנחנו מבקשים רק את הדחייה שתיתן מענה על ערערים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל זה גם קשור לבחינות. סליחה על השאלה, מה עם לשכת עורכי הדין? השאלה היא אם יש שיקול דעת עצמאי והם לא צריכים חקיקה. << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> אין לי תשובה לזה, אני לא יודעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור, תבררי. וסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> בעניין הזה הסבירו לנו שזה המועד של ביצוע חדילה על ידי הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הודעת חדילה, אז אתם רוצים שיהיו לרשות עוד חודשיים לחשוב על חדילה? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> נכון. כי בעצם המועד להודיע על חדילה מוארך מכוח תקנות בתי המשפט, כי זה המועד שמגישים לבית המשפט, והמועד לביצוע חדילה לפי הפסיקה, תקנות בתי המשפט לא חלות עליו לכן מבקשים שהחוק הזה יחול עליו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לה נפקא מינה, אולי רוני תתקן אותי היא בטח זוכרת, יש איזה פסק דין של העליון, דיון נוסף לגבי האפשרות של הרשות להמשיך ולגבות בינתיים בזמן הזה. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> אני לא מכירה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ואם מאריכים את זה, יכולה להיות לזה איזו השלכה? << דובר >> רוני נויברג: << דובר >> אם אני מבינה, פשוט אני לא נציגה של המוסד, רוני נויברג מהאפוטרופוס הכללי, אבל לשעבר ייעוץ וחקיקה. יש פסק דין שאומר שביצוע חדילה צריך להיות באותו מועד של הימים המוקצים לחדילה. זאת אומרת, זה לא מספיק שמודיעים על חדילה, צריך לבצע חדילה. לזה אתה מתכוון? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, היה את העניין של הגבייה, האם הרשות יכולה להמשיך ולגבות, הסיפור עם השנתיים? << דובר >> רוני נויברג: << דובר >> לא זה היה סיפור ענק, זה משהו אחר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נוגע גם ל-90 ימים האלה? << דובר >> רוני נויברג: << דובר >> לדעתי לא. לסוגיית השנתיים לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. מי עוד בתוספת השנייה? משרד העבודה בתקנה שנייה, תקנה 6 תקנות שכר מינימום הסברתם לנו בדיון הקודם למה אתם רוצים את זה, אני מוותר לך על הסבר תוספת, וסעיף 9ג לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה למיטב הבנתי נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות, ביקשו להכניס את הדחייה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נציבות אתם פה? << דובר >> הדס אגמון: << דובר >> היי, הדס אגמון הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אני אסביר לפי חוק השוויון, רשויות שהן מעסיק ציבורי גדול – שזה בעיקר רשויות מקומיות ועוד כמה גופים – שלא עמדו ביעד של חוק ייצוג הולם צריכות היו לפרסם עד 31 באוקטובר תוכנית לקליטת עובדים עם מוגבלות ברשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם מקבלים ארכה לתקופת החוק? << דובר >> הדס אגמון: << דובר >> כן. תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, מובן. משרד החקלאות, סעיף 2(יז). << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן אדוני, מדובר בחובה של שירותים להגנת הצומח לפרסם נוהל אמנת שירות ונוהל ייבוא שהם אמורים לפרסם עד סוף דצמבר. זה כבר בעבודה מתקדמת אבל מאז 7 באוקטובר הגנת הצומח בחזית הבלגן, עומסי העבודה שם מאוד מרובים. כיוון שאין פה משהו שנוגע לציבור ברמה היום-יומית אנחנו מבקשים לדחות את זה. הייבוא עובד, השירות ניתן רק נבקש כרגע לדחות את פרסומה של האמנה שלנו, על ניסוחיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. משרד להגנת הסביבה סעיף 15ד לחוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני וחשמלי ובסוללות. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כן אז מדובר במועד לקבלת החלטה בבקשה להכרה בגוף יישום מוכר לטיפול בפסולת אלקטרונית. כל הנושא של ההכרה בגופים נמצא אצלנו בבחינה בדיוק, במצב שמאוד קשה לקבל החלטה כרגע ל-5 השנים הקרובות ואנחנו גם נשקול הארכה של ההכרה הקיימת בגופים שכבר יש להם הכרה מעבר לחוק הארכה של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה קשור למלחמה? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה גם קשור למלחמה כיוון שבעצם בתנאי ההכרה אנחנו קובעים בין היתר אבני דרך לפריסה לכל מיני צעדים, שהגוף המוכר צריך לנקוט. כרגע קשה מאוד להחליט מה המועדים שיהיו רלוונטיים ומה יהיה המצב במשק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. סעיף 26 לחוק ההסדרה. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> לפי הסבר שהועבר לנו מדבור בעצם במועד לקביעת תוכנית עבודה שנתית לבחינת הסדרה קיימת. בעת הזאת הרגולטורים עסוקים בעניינים אחרים ולכן נדרשת דחייה לגביה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. משרד לביטחון לאומי סעיף 12ג1(3) לחוק העירייה התש"ט. שלום. << דובר >> איילה ויינשטיין: << דובר >> שלום, איילה ויינשטיין מהיועץ המשפטי למשרד. בעיקרון לפי חוק לעירייה, כל מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק, יכול להגיש ערר בכתב ולממונה המוגדר בחוק לעירייה יש 45 יום לתת החלטה בערר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אתם מאריכים? צר לי לומר לכם המשרד לביטחון לאומי אתם צריכים חוק ספציפי להארכה העומס שם מטורף - - - זה לא אישור רגולטורי. זה להארכת האישור אבל פה הוא אומר עכשיו קיבלתי החלטה לא לתת מגישים עררים והמועדים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא אם זה לא נמצא בתקנות הנפרדות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> שם מדובר בהחלטה של ממונה בערר, וכאן מדובר ברישיון עצמו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרישיון מוארך מכוח התקנות שלהם אבל המועדים לערר, רק מעיר פה בזהירות המתבקשת שהארכה של חודשיים או ארבעה חודשים זה קצת כמו כוסות רוח לעומס העבודה הנמצא כרגע באגף כללי העירייה. יכול להיות שכדאי לכם להסדיר או בתקנות או בחקיקה פרטנית כי מה שההסדר הכללי שלכם אתם לא תעמדו בו, בסדר. << דובר >> איילה ויינשטיין: << דובר >> הנושא הזה נבחן במשרד בזכוכית מגדלת כל הזמן. אני ארשום את הדעה של היושב-ראש ונעביר אותה. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. וסעיף 79א(א1) לחוק הבחירות לכנסת נוסח משולב התשכ"ט-1969 של ועדת הבחירות המרכזית? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה בעצם אותו סעיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה הסעיף שאמרנו למעט. מה היה הסיבה שלא? על ההשמטה, אז פה על ההשמטה כן יקבלו. בסדר גמור. טוב אז סיימנו גם בתוספת השנייה. סליחה? את נמצאת בתוספת השנייה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני חסרה מהתוספת השנייה. מירה סלומון מרכז השלטון המקומי. אני מזכירה שבדיונים הקודמים אנחנו דיברנו בנושאים של הארכת מועדים בשני תחומים ששניהם מאוד דומים זה לזה וגם מתייחסים לקשר שבין הרשות לבין התושבים או העסקים. האחד זה נושא הגשת השגה, תשובת מנהל ארנונה וערר על הארנונה. המועדים קבועים בחוק הרשויות המקומיות ערר על קביעת ארנונה כללית התשל"ו-1976 אנחנו העלינו את הבקשה, אני לא רואה את זה בתוספת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משרד הפנים למה זה עוד לא שם? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני רואה את זה בחיוב זה לא נמצא בתוספת. הסוגיה השנייה היא מועדים של עסקים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה רישוי העסקים שזה - - - שביקשתם להוריד את זה מהראשונה ולהוסיף את זה לשנייה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא זו סוגיה אחרת, שם התוספת הראשונה שביקשנו להסיר מתייחסת לסוגיות של צו הפסקה מנהלי במועדים שדיברנו עליהם, בפעם הקודמת דיברנו על המועדים שבהם עסק מגיש בקשה, נותני האישורים ורשות הרישוי צריכים לתת מענים, יש סעד זמנים מאוד סגור וקבוע בעניין הזה, ביקשנו להכניס את זה לתוספת השנייה כיוון שעסקים במיוחד אנשים שבמילואים וכדומה, זה לא אפשרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר ברור. משרד הפנים? << אורח >> יעל גודר: << אורח >> העניין של ארנונה לא ראיתי שזה הועבר אבל זה ייבדק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא רק שהוא הועלה אלא שגם הבאת התייחסות של עו"ד אורית מלמד בנושא הזה, שרלוונטי לתוספת השנייה. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> זה ייבדק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ולמיטב ידיעתי לנושא השני של רישוי לעסקים המשרד להגנת הסביבה מצטרף אלינו בעמדה הזו. יש מועדים שקבועים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המועדים השלובים. לכל נושא המועדים השלובים גם המשרד להגנת הסביבה צריך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ומשטרת ישראל וכבאות והצלה כלומר כל נותני האישורים, זה באמת לא הגיוני לבקש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעצם היית רוצה שיהיה כתוב חוק רישוי עסקים למעט מה שמופיע בתוספות האחרות? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בתוספת הראשונה שכן ביקשנו להשאיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חוק רישוי עסקים למעט זה והשגות ארנונה אין למעט. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> החוק. זהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. << דובר >> איילה ויינשטיין: << דובר >> אנחנו נבקש שהות לבדוק את זה, אם רק אפשר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני רק אזכיר שהעלינו את זה והצפנו את זה גם בשבוע שעבר. אין פה מחטפים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול בסדר. טוב. תוספת שנייה סיימנו עם ההערות האלו ונחכה להתייחסות של משרד הפנים בכל מה שעוד קשור לזה. התוספת השלישית, "פניית אדם לרשות" שם אמרנו שבאופן גורף הכול מוארך חוץ ממה שבתוספת השלישית. אז חלק מזה זה המשך של התוספת הראשונה, מה שאין דחייה בתוספת הראשונה וגם לאזרח אין, ואמרנו שמשרד האוצר יהיה טוב שידבר כרגע. הם עוד לא מוכנים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הם מוכנים אבל ביקשו שנשלח להם את השאלות בכתב, כל מיני דברים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב אז משרד האוצר שייערכו. בדיוק עכשיו זה רשות שוק ההון. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שלום. תציגי את עצמך לפרוטוקול. << דובר >> יעל צוקרמן: << דובר >> שלום, עו"ד יעל צוקרמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסתכל על התוספת ואני רואה ששם כולם, עבודות הפיקוח שלכם מול הגופים הגדולים הם צריכים לעמוד במועדים, אתם עומדים במועדים. << דובר >> יעל צוקרמן: << דובר >> נכון, וככל שהם לא, יש לנו סמכות מכוח החוזרים שלנו להאריך תקופות. למשל בדיווחים הארכנו תקופות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולמה אתם לא בתוספת הראשונה גם? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, זה לא עבודה שלהם מול, אלא של האזרח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, אבל זה לא האזרח, זה הגופים הגדולים, חברות הביטוח, קופות הגמל. << דובר >> יעל צוקרמן: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל החוקים שפה – 1, 2, 3 ו-4 - הם לא יקבלו את הארכה. << דובר >> יעל צוקרמן: << דובר >> בדיוק וככל שצריך יש לנו סמכות ואנחנו עשינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ככל שצריך יש לכם הסדרים וגם ביטוח רכב מנויים וגם הסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית עד למוסדות לגמילות חסדים. אני שואל למה אתם לא גם בתוספת הראשונה כלומר שהמועדים שלכם לא יידחו, ככל שיש? << דובר >> יעל צוקרמן: << דובר >> למיטב ידיעתי ראיתי בטבלה שאנחנו כן בתוספת הראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אתם לא. << דובר >> יעל צוקרמן: << דובר >> שגם המועדים שלנו לא יידחו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שואל לגבי העבר. התוספת הראשונה אומרת, אתם עבדתם כרגיל מהיום הראשון של המלחמה נכון? << דובר >> יעל צוקרמן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם צריכים להיות מוחרגים בעצם בתוספת הראשונה ומוארכים מהארכה הקודמת. אתם לא צריכים את הארכה הקודמת. << דובר >> יעל צוקרמן: << דובר >> אנחנו בעצם בהסדר הרגיל שאם נידרש לארכה אז אנחנו נוכל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תוסיפו את עצמכם לתוספת השנייה אבל לגבי העבר אתם יכולים להיות בתוספת הראשונה זאת אומרת, לא היו לכם ארכות, אין לכם מחלקות שנסגרו כי כולם יצאו לצו 8 ולא עמדו במועדים? << דובר >> יעל צוקרמן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז בעיקרון צריך שתמונת הראי, כל השלוש האלו, יהיו גם בתוספת הראשונה, אני מעיר למשרד המשפטים. כל העניינים של רשות שוק ההון צריכים להיות בתוספת הראשונה ולא רק בשלישית. אבל שאר הדברים שלכם מסבירים את עצמם ולא צריך להוסיף. ניירות ערך. מניח שזה אותו דבר. << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> אור שטרנברג, ניירות ערך. העיקרון שמסביר את ההחרגה המבוקשת בתוספת השלישית, שיקיימו רגולציה על ידי הגופים המפוקחים, הוא הכרחי לשם המשך פעילות תקינה של השוק והגנת החוקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. למה אתם לא בתוספת הראשונה? << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> ברמה העקרונית אין לנו החלטות שתלויות במועדים שנקבעו בחיקוק ובכל הנוגע לעיצום כספי יש מועדים שכן מחייבים את הרשות אבל זה מטופל בחוק הקודם של היישומים הרגולטורים. העיקרון של ההדדיות כן נשמר במובן הזה ולכן אנחנו צריכים את התוספת השלישית, אבל לא את הראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם לא צריכים את הראשונה אבל לא כואב לך להיות בראשונה? תבדוק את זה, אם זה משפיע עליך שתהיו בראשונה. בכל זאת, רק למען הבהירות וגם למען ההגינות שאם לאזרח אין ארכות אז גם לכם לא יהיו ארכות מכוח החוק. אם יש לכם ארכות ספציפיות אז מה טוב, אבל לא מכוח החוק. << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> אדוני אני אבחן את זה אבל כרגע להבנתי הסיכום גם מול משרד האוצר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תבחן את זה כי מה שיש בשלישית אני נוטה לשים גם בראשונה אלא אם כן יש סיבה ממש טובה שלא. << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. בנק ישראל. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> שירלי אבנר, מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל. שלום. אני מצטערת המצלמה בזום לא עובדת. אנחנו בניגוד אולי ליתר הגופים הפיננסיים, האזרחים הפיננסיים, כן חושבים שנכון לעשות הבחנה בין התוספת הראשונה לשלישית. יש את המועדים שנקבעו לפי חוק, לגבינו הם מועדים שמתייחסים למשל לאישור של נושאי משרה, התייחסות לגבי הודעה על עמלות, ואם אנחנו נכניס אותם בתוספת הראשונה ופספסנו משהו כי הייתה התגייסות גדולה של כוח האדם בעיקר בפיקוח על הבנקים לטפל בסוגיות שקשורות למלחמה, אם פספסנו מועד כזה או אחר, המשמעות היא, לכאורה, אישור של למשל נושא המשרה, אישור של שינוי בעמלות וכיוצא באלו. אנחנו ניסינו לעשות מיפוי ולא מצאנו שפספסנו משהו, אבל אם כן פספסנו, נפעל לטובת הגופים המפוקחים שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי אז אם אני שם אתכם בראשונה, אני פוגע במי שלא התייחסתם בתוך זמן מסוים והוא כבר התחיל לעבוד ואז תהיה לו אי-ודאות? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> או עמלות ואז יכול להיות שיראו בזה אישור של העמלות במקום שאנחנו לא מאשרים וזה לא ייראה טוב ללקוחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חוק בנק ישראל והוראות מצבים שנקבעו מכוחו. אני מעיר את תשומת ליבך שסוגיית הארכות הכהונה ככל שחלות לגבי זה, זה לא רלוונטי. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> כן אני יודעת, נכחתי בדיון הקודם ביום חמישי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי לכאורה זה גם מועד שקבוע בחקיקה אבל השאלה איך מתייחסים לזה. כדאי אולי להחריג את זה, למעט תקופת כהונה של אנשים, הנגיד והמשנה לנגיד. לכתוב "חוק בנק ישראל למעט הסעיפים האלו" שלא ייצר אי-בהירות. אני לא יודע עוד איזה הסדר נקבע בחלק של הארכות כהונה, עוד לא קיבלתי תשובה מהממשלה אבל שיהיה ברור שההארכות מועדים שחלות פה הן לא על הסעיפים של נושאי משרה בבנק ישראל, הנגיד והמשנה לנגיד. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> כן, לקחנו את זה בחשבון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אני רק מודיע שאני אתקן את התוספת שיהיה כתוב "למעט הסעיפים האלו". שיהיה ברור, אני לא יודע איזה הסדר יחול על זה אבל שיהיה ברור שאנחנו לא מכניסים את זה דרך התוספת. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אז אני אצטרך לראות את הנוסח כדי להתייחס באמת לתקופות ככל שיהיו. אם אפשר להביא לידיעתנו מה הם הסעיפים שאליהם אתם מבקשים להפנות - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אולי עדיף לעשות הפוך, שירלי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את המומחית, תביאי לי את הסעיפים של בעלי המשרה. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אין בעיה, אם אתם מעדיפים שאנחנו נביא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יכול להגיד לך פרוביזורית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> את מכירה את החוק יותר טוב מאיתנו, שירלי. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אגיד לך למעט סעיף 10 זה הסעיף שמדבר על הנגיד והתקופות, זה מה שאני רואה אבל יכול להיות שיש לכם עוד ועדות מוניטריות וכאלו, שזה אותם הסדרים אז תבדקו. תבדקי את השאר אבל לגבי הנגיד והמשנה, זה סעיף 10. << דובר >> יעל צוקרמן: << דובר >> אני מבקשת להגיד שגם לנו יהיה מאוד נוח שההחרגה הזאת תתייחס אלינו מאותם טעמים שציינה שירלי למרות שכרגע גם אני לא איתרתי דברים שלא עמדנו במועדים. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אני אנצל רגע את הפורום הזה, יש לכם, יעל, גם כן סעיפים כמו שלנו לגבי נושאי משרה. << דובר >> יעל צוקרמן: << דובר >> בדיוק גם על הסעיפים האלה. בדיוק בגלל זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תעבירו בבקשה רשימה של הסעיפים שאתם רוצים שיהיו מוחרגים מהתוספת השלישית. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> לא, יעל מדברת על התוספת הראשונה, לכך אנחנו מתייחסות עכשיו. נכון יעל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה שני דברים, אחד זה נושאי משרה והשני זה לגבי ההשלכה של הדחייה, אם ההשלכה של הדחייה היא לטובת הרשות או לטובת האזרח. את טענת שאם אני מוסיף לתוספת הראשונה אני פוגע באנשים שיכול להיות שפספסתם כי זה opt-out ואם לא הגבתם זה אושר. ואז אם אני מאריך אז יצרתי להם אי-ודאות. ויעל אומרת שגם להם יש דברים כאלה ולכן היא לא רוצה להיות בתוספת הראשונה. נושאי משרה זו שאלה אחרת. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> זה בעלי תפקידים מיוחדים שצריכים לקבל את האישור אם אני מבינה נכון - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אבל זה שיקול לא להיכנס לתוספת הראשונה. אז בסדר גמור, לא אכניס את שתיכן לתוספת הראשונה. משרד הביטחון. חוק המאבק בטרור, חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, חוק שירות ביטחון, חוק שירות המילואים, אותם רציונליים, זו תמונת ראי של הראשונה, וחוק השיפוט הצבאי ותקנות חובת המכרזים, התקשרויות של מערכת הביטחון, שזה לא תמונת ראי אבל זה כי אתם לא רוצים שמכרזים של שירות הביטחון יידחו בגלל מצב הלחימה. << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> 17יג זו תקנה של גילוי מסמכים לאדם או ספק שהשתתף במכרז, יש לו 30 יום לבקש גילוי מסמכים. אנחנו לא רוצים שזה יתעכב אחרת זה יתקע את כל המכרזים של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור תודה. משרד הבריאות סעיפים 40 ו-46א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. << אורח >> טליה אגמון: << אורח >> שלום אז שוב טליה אגמון, לשכה משפטית משרד הבריאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי "הגנה על בריאות הציבור (מזון)" ו"איכותם התברואתית של מי שתייה". זו תמונת ראי את לא צריכה להסביר. תסבירי לגבי 40 ו-46א. << אורח >> טליה אגמון: << אורח >> סעיף 40 יוצר חובה לקופות חולים לדווח למשרד הבריאות ולמוסד לביטוח לאומי מידע שהם צריכים לשם מעקב אחרי ביצוע החוק, תוך 60 ימים מיום הדרישה. אנחנו חושבים שחובת הדיווח הזו היא נטל בלתי אפשרי על הקופות לאור המצב הנוכחי. בנוסף בחלק מהמקרים אנחנו צריכים את המידע הזה עכשיו, בשביל ניהול המלחמה, ניהול הטיפול הרפואי באנשים ולכן אנחנו רוצים להחריג אותם מהארכה, נדרוש מהם מידע, הם יצטרכו לתת אותו בתוך 60 יום. סעיף 46א רבתי מתייחס לזכות של האזרח כאשר יש החלטה של נציבת קבילות הציבור לחוק התערבות ממלכתי, שקופת חולים צריכה לתת שירות, הקופה צריכה תוך 21 יום לפעול לפי החלטת הנציבה או לפנות לבית הדין לעבודה. גם פה אנחנו לא רוצים לתת להם ארכה, בטח לא של חודשיים, כדי לקיים את הוראות הנציבה לפנות למשרדים ואין שום החרגה מהחוקים האלה במקומות שנוגעם לזכויות של אזרחים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. משרד המשפטים, חוק איסור הלבנת הון והתקנות, ההוראות והכללים והצווים שנובעים מתוכו, בסדר גמור, זה גם בעיקר עבודה של גופים פיננסיים והבנקים, לא אזרחים פרטיים בדרך כלל, ואם כן אנחנו לא רוצים לחכות איתם. נכון? מי פה מרשל"ה? << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> כן אדוני, מדויק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. פטנטים דיברנו זה הבין-לאומי, מי דיבר על פטנטים קודם? זה פריטים 2,3,4,5,6,7,8,9,10,11,12. זה בגלל הנושא שדיברנו קודם, הבין-לאומי, תמונת הראי? << דובר >> יהונתן קוליץ: << דובר >> שלום. יהונתן קוליץ מהרשות לפטנטים. אצלנו יש כמה סוגים של דברים שביקשנו להחריג. ראשית, דברים שקשורים להתנגדויות. יש כאן עניין של איזון בין הזכות של המבקש לזכות של המתנגד. כל עוד אנחנו מאריכים לו את המועד אנחנו פוגעים בזכות של המבקש. יש דברים שקשורים לאמנות בין-לאומיות ויש עוד כמה דברים קטנים, למשל רוב הסעיפים בסימני מסחר זה שצריך להודיע אם הגשת ערעור, זאת אומרת, אם החלטת להגיש ערעור אתה גם יכול להודיע לנו שהגשת, ולא נאריך את המועד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור, זה הכול ברור. כלל ההשפעות על זכויות הקנייניות של המבקשים. נוטריון 13,14 זה אני מניח דברים שקשורים לבחינות? << דובר >> גילית מנטינבנד: << דובר >> לא, אלה דברים שקשורים לרישיון. מדובר בסעיפים שבהם נדרש לפרסם את שמות המועמדים לקבלת רישיון ואנשים מהציבור יכולים להגיש התנגדויות, באיזון בין האינטרסים השונים אנחנו לא חושבים שצריך לעכב קבלת רישיון בגלל שמישהו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור לחלוטין. תקנה 4 לתקנות האפוטרופוס הכללי סדרי דין וביצוע. << דובר >> רוני נויברג: << דובר >> אדוני רוני נויברג ראש תחום חקיקה ומדיניות, האפוטרופוס הכללי. בתקנה הזאת מה שמוסדר זה הזמן שיש להגיש התנגדות לפני שהאפוטרופוס הכללי מוציאה צו ניהול. צווי הניהול אצלנו מוצאים אחרי הליך ארוך של איתור שבו אנחנו מזהים שיש נכס שאין לו בעלים, ולכן אנחנו מייצגים את הצד של הנעדר, אותו אדם שהוא הבעלים ואנחנו מקווים שהוא גם יחזור ויקבל את הנכס מידינו. מדובר הרבה פעמים בהתנגדויות של אנשים שמחזיקים בנכס שלא כדין, הם פולשים בנכס ולכן יש להם אינטרס שההליך יידחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואתם לא רוצים שיידחה. בסדר. 67 לחוק הירושה והתקנות 18,22,23 ו-49. << דובר >> רוני נויברג: << דובר >> התנגדויות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה, זה שוב איזון בין המבקש, שמבקש את צו הירושה – ואנחנו כידוע מוציאים כרגע במהירות האפשרית צווי ירושה – לבין אותו אדם שרוצה להתנגד לה. בעצם כל עיכוב כאן המשמעות היא שזה בא על חשבון מבקש צו הירושה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור. ולמה לא באופן גורף כל הנושא של חוק הירושה והתקנות? << דובר >> רוני נויברג: << דובר >> אלה המועדים היחידים שאנחנו צריכים. אנחנו פשוט רוצים להבהיר שאנחנו עובדים כרגיל, ולצורך העניין - מהר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אני הייתי מציע, ולו רק בשביל הבהירות, לכתוב "חוק הירושה והתקנות לפיו" כדי לוודא שבירושה אתם עובדים רגיל באמת ואנשים ידעו שאולי יש איזה מועד שפספסנו או תקנה שיידעו שבירושה עובדים רגיל כדי לייצר בהירות. << דובר >> רוני נויברג: << דובר >> ברשותך אני אבדוק את זה ואני אחזור אם יש איזה קושי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. חוק החברות מאזן את זה 123ב, 141, 223. מי מדבר על חברות ועל תקנה 15 לחוק תקנת החברות? רשות התאגידים? יפית בבילה-שמר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נאוה אושר מרשות התאגידים רוצה לדבר, צריך לפתוח לה את המיקרופון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום. << דובר >> נאוה אושר: << דובר >> שלום אני נאוה אושר מרשות התאגידים. יפית בבילה-שמר בישיבה אחרת אז אני אציג את זה. יש כמה הוראות שאנחנו רוצים להחריג. העיקרון הראשון זה שיקוף המידע לציבור. כל מה שנוגע לדיווחים של חברה, של עמותה, של אגודה עות'מאנית, אנחנו רוצים לשמור על שיקוף המידע לציבור, במיוחד שכל הדיווחים האלה נעשים לרוב בצורה מקוונת. אז זה לעניין 123ב, דיווח על שינוי במען המשרד לרישום, 141 דוח שנתי ועוד כל מיני דיווחים, דיווח על הקצאת מניות, שינוי נוהל רשום וכדומה. בנוסף אנחנו רוצים לאחד את נושא המיזוגים. מאוד חשוב לנו לשמור גם פה, אם יש איזה מיזוג, לשמור על כל מה שנוגע לנושא המועדים. כי הציבור גם צריך לדעת אם חברה התמזגה ואם חברה כבר התחילה את ההליך אז שיישמרו שם המועדים לעניין זה. בנוסף יש הוראה לעניין בודק חיצוני, שזה אכיפה על עמותה וחברה לתועלת הציבור. אנחנו רוצים להחריג כי יש שם איזו הוראה שהרשם רשאי להאריך את המועד. אז יש לנו גם סיבה להחריג. לגבי משכונות ופקודת החברות שעוסקת בשעבודים, כל הנושא הזה הוא ממש שמירה על תקינות המשק, במיוחד היום, זה מאוד חשוב שגם יישמרו המועדים בנושאים האלה. ולגבי מפלגות מדובר כמובן בכללים משטריים, אז גם שם המועד להגשת התנגדות, כל הדברים האלה אנחנו גם רוצים להחריג אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וזה מביא ואתנו לאיזה סעיף? בעצם עד 25? << דובר >> נאוה אושר: << דובר >> עד 26. גם 26 זה על תקנות החוק העות'מאני על ההורדות, גם שם מאוד חשוב לנו לשמור על השקיפות וזה מביא אותנו לסעיף 27 שזה הוצאה לפועל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהם ידווחו גם? << דובר >> נאוה אושר: << דובר >> כן, גם האגודות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוצאה לפועל זה ברור לי ההליכים השיפוטיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה היחס מבחינתכם בין ההחרגות האלה לבין החלק בחוק שעוסק במועדים ספציפיים שקשורים בחברות? הרי יש לנו פרק בהצעת החוק. << דובר >> נאוה אושר: << דובר >> לא הבנתי את השאלה. << דובר >> רוני טלמור: << דובר >> אני יכולה לעזור כאן. בדיווחים שקשורים לאספה השנתית, היא ממילא נדחית ואז את הדוח השנתי חובה להגיש אותו, זה אחרי האספה השנתית ואז גם הדוח השנתי נדחה ממילא ולכן לא צריך דחייה נוספת מכוח ההכללה בתוספת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. חוק הוצאה לפועל וחדלות פירעון והארכת מועדים דיברנו עליהם כבר זו תמונת ראי, מפלגות דיברנו, שחרור על תנאי מאסר דיברנו על זה, ותקנה 5 לתקנות איסור צריכת זנות אמצעי חלופי להטלת קנס זה שוב אותו רציונל של הפלילי שדיברנו עליו כל הזמן, בסדר תודה. משרד הפנים סעיפים 6 ו-7 לחוק מרשם אוכלוסין. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> בעניין הסעיפים האלו אני מבקשת להעלות את אפרת לב ארי ממנהל האוכלוסין בבקשה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> שלום, אני אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית מרשות האוכלוסין וההגירה. ההחרגות מהדחייה שביקשנו מתייחסות הראשונה לחוק מרשם אוכלוסין, כאשר סעיף 6 זה דיווח על לידה בישראל וסעיף 7 זה דיווח על פטירה בישראל חשוב להבהיר יש פה לוחות זמנים לדיווחים וחשוב להבהיר שעל פי רוב הדיווחים האלה נעשים על ידי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם לא נעשים על ידי האזרח עצמו, רק על לידת בית מן הסתם. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נכון. גם לגבי לידת בית אנחנו מבקשים שלא להחיל את הדחייה כי יש חשיבות גם למועדים כאן. יש לידת בית שנוכחים בה רופא ומיילדת ויש לידת בית שלא נוכחים בה רופא או מיילדת, שאז יש חשיבות ללוחות הזמנים, בפרט לנושא של אישור רפואי של רופא שבדק את היולדת והנולד תוך 48 שעות. לכן ביקשנו שלא להחריג את זה ושלא תחול הדחייה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור, ברור. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לגבי תקנות עובדים זרים בנושא פיקדון, הפיקדון עצמו, התשלום הוא לא מוחרג, כלומר מעסיק של עובד זר נדרש עדיין להפקיד עבורו פיקדון לחשבון שמנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ומה שביקשנו להחריג כאן זה את הדיווח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיווח על הפיקדון. בסדר. את אומרת אם הוא כבר שילם שידווח. ברור. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> התשלום לא מוחרג, הדיווח פשוט לא להחריג, שנדע לשייך את הכספים. מעסיק משגר אלינו סכום גדול של כסף ואנחנו צריכים לדעת מה שייך למי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור, בסדר. חוק התכנון והבנייה וחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים זה חלק מהבדיקה שצריך לעשות מול החוק השני? << אורח >> יעל גודר: << אורח >> אדוני, אני כבר אעדכן ברשותך אני פשוט מתכתבת ברגע זה עם מנהל התכנון. נראה שניתן להשמיט את ההתייחסות גם בתוספת הראשונה וגם בתוספת השלישית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 3 ו-4 בגלל שהם הוסדרו כבר בחוק השני. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> הם הוסדרו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל יכול להיות שדווקא כי הם הוסדרו כבר השאלה אם לא נכון להחריג אותן? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל כתבנו בחוק ספציפית שכל חקיקה שנחקקה בזמן החירום מוחרגת בכל מקרה ולא חלה עליה דחייה כללית. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> אני רוצה רגע לחדד. לא כל הסעיפים בחוק התכנון והבנייה חוסים תחת הסעיפים שבחוק החדש. את יתר הסעיפים רצו להשאיר כמות שהם. לכן כן חשוב להחריג את חוק התכנון והבנייה במלואו מהחוק הזה, חלק מהסעיפים שלו שחל עליהם החוק החדש יידחו לפיו, כל היתר נשארים כמו שהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז כן צרך לכתוב פה את חוק התכנון והבנייה? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> כן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תחליטו אני לא מתכוון לריב אתכם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כתוב "סעיפים ספציפיים בחוק התכנון והבנייה". << דובר >> עו"ד שרה גולד: << דובר >> כתוב "למעט סעיפים". בסדר נדבר על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משרד המשפטים ומשרד הפנים תיסגרו בבקשה על זה מול הייעוץ המשפטי שלנו, איך זה עומד ביחס לחקיקה השנייה. הכוונה ברורה, השאלה איך תנסחו את זה, זו שאלה ניסוחית אבל הכוונה ברורה. מה שלא יקבל טיפול פרטני בחוק התכנון והבנייה לא יקבל עוד דחיות. אנחנו לא מייצרים דחיות כפולות ומשולשות. ומה שהחליטו בוועדת הפנים שלא לדחות – לא לדחות. אנחנו לא רוצים פה דו"צ בין ועדות הכנסת השונות. דיברנו על משרד הפנים, סיימנו. משרד העבודה. יש פה תמונת ראי, פקודת הבטיחות בעבודה דיברנו, תלונות ומחלות, משלוח יד, הודעה. << דובר >> דליה שילי-יריחובר: << דובר >> זה לא דיברנו. מסירת הודעה מיידית של מעסיק למפקח ועדה אזורי במקרה של מוות במקום העבודה או פציעה קשה או מחלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. מובן חוק חומרי נפץ. << דובר >> דליה שילי-יריחובר: << דובר >> חוק חומרי נפץ אנחנו, מבחינתנו, כן יכולים להסיר את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אה זה הזמן להקל את הפיקוח על חומרי נפץ? << דובר >> דליה שילי-יריחובר: << דובר >> לא, פשוט לנו אין מועדים שקבועים בחיקוק אבל הבנתי שמשרד הביטחון רוצה להשאיר את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז זה יישאר, בסדר. חוק ארגון הפיקוח על העבודה זה תמונת ראי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פנה אליי היועץ המשפטי ממשרד הרווחה לגבי חוק האימות שהוא אומר שזה צריך להיות גם בתוספת השלישית כמו בראשונה. אולי אפשר להעלות אותו, את נועם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא המשרד שלנו. עברנו כבר על רווחה? << דובר >> נועם פליק: << דובר >> נועם פליק, לשכה משפטית. עברתם כבר על הרווחה כן. גם פה יש כל מיני סעיפים שקשורים להסכמה ולהודעה של האדם לרשות עצמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן אבל זה לא אותו דבר. כשאתה אומר, חוק אימוץ ילדים הודעה של אדם, אתה מבין את הנטל שאתה מטיל על אדם שנניח שיש לו ילד מאומץ והוא עכשיו מפונה? << דובר >> נועם פליק: << דובר >> לא, אנחנו מדברים כאן על הסכמה של הורה לחזרה מאימוץ או על הסכמה של הורה להודיע על אימוץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, אתה מכיר את זה אבל תחשבו שלא לפגוע באנשים הרלוונטיים. << דובר >> נועם פליק: << דובר >> זה לא יפגע כי שוב אנחנו לא יכולים לתת הארכה נוספת להורה שהביע את הסכמתו לאימוץ ורוצה לחזור בו בתוך ה-60 ימים, אי אפשר לתת הארכה כזאת כי מדובר בזמן ילד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי טוב. אז אתם רוצים את חוק אימוץ ילדים להוסיף לתוספת השלישית? << דובר >> נועם פליק: << דובר >> כן, כי כל השאר זה לא של האדם מול הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אני כן מבקש שתעשו בבקשה בדיקה יותר רצינית על המועדים שם שלא ייווצר מצב - - - << דובר >> נועם פליק: << דובר >> אדוני, מדובר על שני מועדים סעיף 8א לגבי מועד שאדם צריך להגיד שהוא מוכן לתת את הילד לאימוץ לשבעה ימים ומועד חזרה שלו שזה עד 60 ימים מיום שהתקבלה ההחלטה. אלה שני המועדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין. בוא נניח שהתקבלה החלטה והוא ידע שיש לו 60 יום לחזור בו מאימוץ ואז פרצה מלחמה והוא בצו 8 ואין לו זמן להגיש את הבקשה? << דובר >> נועם פליק: << דובר >> והילד כבר נמסר לאימוץ? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הטרגדיה ברורה אבל השאלה היא אם אתה אומר לו עכשיו "מצטער זהו, נגעת נסעת לקחנו אותך לצו 8 תגיד שלום" ובלי שיקול דעת מן הסתם? << דובר >> נועם פליק: << דובר >> אנחנו מדברים על טובת הילד פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור, אבל השאלה היא אם יש פה מנגנון של שיקול דעת? << דובר >> נועם פליק: << דובר >> יש שיקול דעת אחר כך לבית משפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי אז בית משפט יכול גם אחרי המועד? אתה אומר שיפנה לבית משפט ויסביר לו שבגלל צו 8 הוא לא הגיש בזמן? << דובר >> נועם פליק: << דובר >> יש בסעיף 10 סמכות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים והתקנות שנקבעו מכוחו, זה שוב גופים ציבוריים ומועדים, יש שם קטע של להודיע לציבור על ההצבה עצמה? << דובר >> דליה שילי-יריחובר: << דובר >> לא, זה כל מיני בדיקות תקינות שצריך לבצע אחת לשבוע למכשירי ההחייאה שמוצבים ולשלוח תצהיר למינהל הבטיחות אחת לשנה על התקינות שלהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. והשאר זה תמונות ראי. משרד הכלכלה, תמונות ראי? << דובר >> שאול ירס: << דובר >> יש לנו בעצם רק סעיף אחד שמתייחס אליו זה חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה וסעיף נורא ספציפי ומדויק שנוגע לעבודה של הוועדה המייעצת שתפקידה לתת לשר תוך 45 יום ממצאי בדיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אין ארכה? בסדר. מה זה חוק קידום התחרות בענף המזון וחוק התחרות הכלכלית? << דובר >> שאול ירס: << דובר >> אני לא מכיר אני יכול לברר. איזה חוק? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כתוב אצלכם בתוספת, 12 לחוק קידום התחרות בענף המזון ו-2(16)(א) לחוק התחרות הכלכלית. << דובר >> שאול ירס: << דובר >> אני אבדוק ואחזור אליך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רשות המיסים חוק מיסים דיברנו, תמונת ראי, חוק עידוד תעשייה מיסים, אין שם חידושים, חוק עידוד מחקר רשות החדשנות? תמונות ראי? << דובר >> צפריר נוימן: << דובר >> שלום כבודו, יש סעיפים שנוגעים להגדרה מה זה חוק חלוט, מועדים שבעלי שליטה בחברות צריכים לדווח לנו, הוראות שחלות על מפרקים לדווח לנו כאשר יש חברה שקיבלה מאיתנו מענקים צריכים לפרק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואם המפרק וכל הצוות שלו במילואים? << דובר >> צפריר נוימן: << דובר >> הוא ביקש בקשה לפירוק אז נראה אותה בכל מקרה במסגרת הפרסום שהוא חייב לבצע אבל יש לו חובה לדווח לנו, אלה כספים של המדינה לפחות שנדע שהתהליך קורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא אם לא מתאים לתת לו ארכה אם הוא צריך. יש לכם הסדרי ארכות? << דובר >> צפריר נוימן: << דובר >> לא, בוא נזכור, בסך הכול מדובר כאן על הליך של פירוק שהתהליך עצמו יש לו מועדים קבועים שהוא מתחיל לרוץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אם הוא מקבל ארכה על הפירוק הוא לא צריך לתת לכם דיווח, זה רק אם הוא מפרק ביוזמתו והוא צריך להודיע לכם בתוך זמן מסוים שהוא מפרק? << דובר >> צפריר נוימן: << דובר >> כן, שהוא יזם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. חקלאות? תמונות ראי? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> עו"ד חגית איגרמן. אדוני, אני רק ראיתי שיש פה שני סעיפים שביקשנו שאפשר למחוק, ואני רואה שהם עדיין רשומים פה. זה בסעיף 11 תקנה 14(ג) אפשר למחוק את זה. ובסעיף 12 תקנה 12(ד). << דובר >> איילת חקימיאן: << דובר >> פריטים 11 ו-12 בטבלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ומה עם אמות מידה להקצאת מים לחקלאות? החקלאי צריך להגיש בקשה בשביל השנה הקרובה, נכון? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> איפה יש פה אמות מידה להקצאת מים לחקלאות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקנה 14. תקנות המים הקצאת המים לחקלאות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לפי דעתי זה לא שלנו, אדוני, זה רשות המים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מופיע בתוך משרד החקלאות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אולי משרד המשפטים שם את זה שם, אבל זה לא אצלי ברשימה, אני יכולה לנסות לבדוק את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אלה תקנות של משרד החקלאות, אבל זה רשות המים את אומרת. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לפי דעתי, זה לא שלנו אבל אבדוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב אז תמצאו לי בבקשה את רשות המים. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אדוני, הסעיפים שלנו של הציבור אלה נושאים של בריאות הציבור ודיווחים של מי שביצע פעולה, נניח חיסון וכדומה, אם הוא מבצע, הוא יכול לדווח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אני מכיר. טוב תשיגו לי מישהו מרשות המים כדי להבין את האירוע, כי אמות מידה של הקצאה הרי זה הזמן של ההקצאה בשנה, הם עובדים בשנה קלנדרית, ואם לא דוחים הם מועדים הם עלולים להפסיד את ההקצאה שלהם וזה דווקא משהו שלא הייתי רוצה. << דובר >> איילת חקימיאן: << דובר >> תודה חגית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. משרד להגנת הסביבה, שלום. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> שלום. נטע דרורי, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אלה הדיווחים שקשורים לזיהומים שצריכים טיפול מיידי ולכן אתם לא רוצים שיהיה הארכה? אז זה נכון לכל הסעיפים פרט? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה נכון לכל הסעיפים פרט לסעיף 11(ו) לחוק שמירת הניקיון, שזה הדיווח שמוגש במקביל להיטל ההטמנה, זה בעצם מה שמאפשר את הבקרה על ההיטל, שאר הדברים קשורים לדיווחים על דברים מיידיים. אחת מהתקנות, בתקנות בריאות העם, זה פרק הזמן להתנגדות בהערות ציבור על בקשה להקלה חריגה בוועדת חריגים, ותקנה 2(ב) לתקנות רישוי עסקים, סילוק פסולת וחומרים מסוכנים זה פרק הזמן להגשת בקשה לאישור מנהל לדחיית מועד לפינוי של פסולת מסוכנת, יש לזה מן הסתם חשיבות בתקופה הזו, וסעיף 25א רבתי לחוק אוויר נקי זה תמונת הראי של ההחרגה בתוספת הראשונה מועדים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור, לדעתי לא צריך לכתוב אלא אם תוקף ההיתר נושא הוארך לפי חוק הארכת תקופות. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, סעיף 21(ה) לא מתייחס לסעיף 25א רבתי. זה סעיף 21(ה) זה סעיף של הערות ציבור לטיוטת היתר פליטה, שמפורסמת להערות ציבור ל-45 יום. הבעיה בסעיף הזה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהיתר הפליטה הוארך לפי דחיית מועדים ולכן - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> היתר הפליטה לא הוארך לפי דחיית מועדים כי היתרי הפליטה שפוקעים בקרוב פוקעים אחרי 7.1.24. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז מה זה התוספת הזו? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כיוון שפרק הזמן של ההיתר עצמו כרגע לא מוארך, אם יאריכו לא תהיה בעיה להאריך גם את פרק הזמן להערות ציבור. אבל אם לא יאריכו לפי חוק האישורים אז אנחנו לא נוכל לעמוד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. רשות המים. מי מרשות המים? שלום, תהל ברנדס מרשות המים? << דובר >> תהל ברנדס: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה קורה עם המכסות? השאלה שעלתה לי כשהיינו על הסעיף פרט 14 בחלק של משרד החקלאות, תקנות המים אמות מידה להקצאת מים לחקלאות, שאתם את המועדים שם לא מאריכים. מה קורה אם אדם רוצה מכסת מים לשנה הבאה והוא לא יכול להגיש את המסמכים כי הוא בצו 8 או כי העורך דין שלו או כי הוא אגודה שפונתה, כי אין קיבוץ כבר שיגיש בקשה לשנה הבאה, ואז נשאלת השאלה אם אני לא מאריך לו את המועדים מה קורה למכסה שלו? היא הולכת לאיבוד? מתחלקת בין אחרים? מה קורה? << דובר >> תהל ברנדס: << דובר >> לא, ממש לא. אם אתם מדברים על תקנות המים של משרד החקלאות אז אני לא יודעת אם יש פה נציג של משרד החקלאות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשדיברנו עם משרד החקלאות הם אמרו שזה לא אצלם, זה רשות המים. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא אדוני מתברר ש-14 זה כן אצלנו, אני תכף אברר. << דובר >> תהל ברנדס: << דובר >> אבל חשוב לי שתבינו שלא יהיה מצב כזה, אין צורך בהגשת בקשה שנתית כדי לחדש את ההקצאות. חידוש הקצאות מתרחש בינואר כך שגם מבחינת לוחות הזמנים זה לא כרגע, אבל אין צורך בהגשת בקשה פרטנית. אם יהיה צורך בהמשך באילו תיקונים או בקשות ספציפיות, יהיה זמן במשך 2024 לעשות את זה. אנחנו ממש לא מעמידים פה אף אחד בבעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז מה המשמעות שלא נדחים המועדים מכוח תקנות המים אמות מידה להקצאת מים לחקלאות? << דובר >> תהל ברנדס: << דובר >> אז נציגת חקלאות רוצה רגע להתייחס או שאני אשיב? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא, אני ממש לא מכירה את החקיקה של המים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, אז תביאו לי נציג שיסביר לי את זה או שאת יודעת להסביר לי את זה, תהל? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אני מנסה להעלות את הנציגה. << דובר >> תהל ברנדס: << דובר >> אני כן אומר לכם שיש שם מועדים שמתייחסים לבקשות לתוספות אבל הם חלים בשלבים הרבה יותר מאוחרים במהלך שנת 2024 אז בשלב הזה בטווח של, אם אני לא טועה, עד 7 בינואר, כרגע בטווח הזה, זה לא יוצר בעיה לאף אחד, בטווח שאתם מדברים כרגע ייצאו הרישיונות וכולם יקבלו את ההקצאות שלהם. אנחנו לא נכניס פה אף אחד למצוקה ואנחנו גם ממשיכים לעקוב אחרי זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואם מישהו צריך הגדלה? << דובר >> תהל ברנדס: << דובר >> אז הבקשות לתוספת מגיעות בשלבים יותר מאוחרים איפשהו לקראת מרס-אפריל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שהחוק הזה יוארך לתקופה הזאת? << דובר >> תהל ברנדס: << דובר >> אם אז יהיו קשיים ואנחנו עוקבים אחרי זה כל הזמן, אז יכול להיות שאנחנו כן נרצה לעשות ארכות. כרגע אין צורך כזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אם זה כרגע לא רלוונטי אולי נוריד את זה בכלל? << דובר >> יעקב בכר: << דובר >> בתנאי שהמכסה עוברת אוטומטית. ללא הערת המשק או ללא הערת החקלאי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק מי כבודו? שם ותפקיד לפרוטוקול? << דובר >> יעקב בכר: << דובר >> שמי יענקל'ה בכר ואני יושב-ראש התאגידים הכלכליים של התנועה הקיבוצית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום. << דובר >> יעקב בכר: << דובר >> שלום וברכה לאדוני. רק הערה היות שידידי איתן ברושי לא נמצא פה והוא נציג מכסות המים בסקטור שלנו, אני לוקח על עצמי לייצג אותו. אם המכסה עוברת אוטומטית לשנה הבאה והדיון הבא הוא רק באשר לדרישת המשקים והחקלאים לתוספת – אני יכול להבין, באפריל יגישו בקשה לתוספת. אבל עצם המכסה הבסיסית היא גם עצמה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני צריך להבין מה אתם לא מאריכים. בפרט מספר 14 פה מה אתם אומרים לאנשים, "תשמע, תעבוד כרגיל"? << דובר >> תהל ברנדס: << דובר >> אז אני אסביר. בתקנות האלה היה מועד שכן היה רלוונטי עכשיו לפני שהחוק הזה נכנס לתוקף ולכן משרד החקלאות עשה תיקון לתקנות האלה והאריך את המועדים שהיו קבועים בהם לשנת 2023. אז כרגע שלב ראשון טופל פרטנית שלא ייווצר איזה קושי למי שצריך בקשה, זה היה עד 30 באוקטובר והאריכו את זה ל-30 בנובמבר. כשאנחנו נכנסים ל-2024 אנחנו עדיין לא יודעים על איזו בעיה או מועדים שצריכים להאריך כי המועדים הם עמוק בהמשך השנה, הם בסביבות אפריל ויש מועדים שהם במצב הרגיל עד 30 באוקטובר ואם חלילה גם ב-30 באוקטובר 2024 נהיה שם, אני מניחה שנדע לטפל בזה. אני מדברת בשמו של משרד החקלאות כי הדברים האלה נעשים בשיתוף פעולה איתנו כדי לאפשר למגזר החקלאי שנפגע לקבל את המירב והמיטב שאפשר ולכן לגבי תקנות המים הן אומנם תקנות של משרד החקלאות אבל אני מכירה ועובדת איתם ואני לא רואה איזשהו צורך כרגע שיקשה על מי מהחקלאים שנפגע מהאירועים הקשים של 7 באוקטובר ומהמלחמה לאחר מכן. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אדוני, הבנתי שנעשה איזשהו תיקון פרטני לתקנות האלה לגבי הארכת מועדים בגלל המצב אז אין צורך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז דווקא בגלל זה אני הייתי מוריד אותם מפה ברשותכם, כי אם נעשה להם תיקון בהסדר פרטני אני לא רוצה להחריג אותם כי הם מוחרגים ממילא. << דובר >> תהל ברנדס: << דובר >> אבל שלא ייווצרו איזשהן אי-התאמות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב תבדקו את זה בבקשה, משרד החקלאות ורשות המים. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> שלא יצא כפל הארכה, אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא יצא כפל הארכה, בכל מקרה כי יש הוראה כללית בחוק שחוקים שתוקנו עם מועדים עכשיו הם מוחרגים בכל מקרה מתחולת החוק. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אני מוודאת את זה. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> בינתיים אנחנו משאירים והם יעדכנו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן בסדר גמור. ומה זה תקנה 2 תקנות מדידת מים ומסירת פרטים והגשת תסקירים על תפוקת מים? זה מול מפיקי מים, מול תאגידים? << דובר >> תהל ברנדס: << דובר >> זה מול בעלי רישיונות ספציפיים שמפיקים מים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אז זה לא מטריד אותי. משרד הגנת הסביבה סיימנו איתכם, נכון? << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> אפשר לדבר לענות על שאלות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, מי? משרד לביטחון פנים? ביקשת לענות על משהו? לגבי השאלות ששאלו אתכם? לא זה אחר כך, אחרי שנסיים את התוספות. << דובר >> איילה ויינשטיין: << דובר >> זה יהיה היום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעזרת השם. אנחנו מתקדמים בקצב טוב נראה לי אדוני היועץ המשפטי? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוח שהם מוכנים שם. << דובר >> איילה ויינשטיין: << דובר >> מקסימום אני אעלה בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את צריכה ללכת עוד מעט? אז אנחנו נסיים ונעשה את התוספת השנייה? - - - בסדר אז סיימנו עם הגנת הסביבה, אנרגיה זה גם גופים גדולים נכון? למה חוק המים וחוק תאגידי מים וביוב נמצא בתוך משרד האנרגיה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי זה רשות המים. << דובר >> תהל ברנדס: << דובר >> מרשות המים יש שאלות לגבי חוק התאגידים חוק תאגידי המים והביוב וחוק המים? אני אשמח להשיב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה עובד מול ספקי מים ותאגידים זה לא משהו שהאזרח צריך להכיר אתכם אז אין לי בעיה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רגע, כל הנושא של הגז הפחמני איך זה מתכתב עם מה שעשינו בחוק האישורים הרגולטוריים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, מה שהוא האישורים הרגולטוריים שהוא בחקיקה עכשיו בכל מקרה המועדים שם גוברים על זה. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> חוק האישורים הרגולטוריים מאריך את האישור עצמו אבל יש את כל התהליך הגשת הבקשה קבלת החלטה, אם יש מועדים בחלקים האלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל שם יש עניין של בדיקות גז. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> זה משהו אחר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לכן אני שואל כי שי פה כל מיני דברים שקשורים לתקנות, נגיד תקנות הגז בטיחות ורישום. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> בכל מקרה בדיקת גז זו לא פנייה לרשות זה לא מתבצע מול הרשות ולכן גם נדרש לזה הסדר ייעודי בחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנה, משרד האנרגיה. אז אלו שעובדים מול הגופים הגדולים, אני לא מוטרד מהם, אני מניח שזה 1,2,3,4,5,6,7,8. 9 שואל היועץ המשפטי מה היחס בינו לבין הארכת האישורים הרגולטוריים עם בדיקות הדפ"מ שעשינו. << דובר >> גל נוי-אפרת: << דובר >> אני אענה על זה, גל נוי-אפרת, לשכה משפטית, משרד האנרגיה. בחוק דחיית מועדים של האישורים הרגולטוריים נדחו, המועדים לביצוע בדיקות תקופתיות שספקי הגז צריכים לבצע במתקני גז שמשמשים צרכני גז ובעצם פסקה 9 כאן מתייחסת לדיווחים של ספקי גז שמחויבים לדווח למשרד על אירועי גז. כלומר זה לא דוחה את אותם מועדים ואנחנו ביקשנו להחריג את צו אירועי גז כיוון שמדובר ספציפית בסעיף 5(א) ו-5(ב) הצו הזה על דיווח שחברות גז צריכות להגיש למשרד באופן מיידי על אירועי גז שיש בהם, לא עלינו, נזק נפגעים או נזק לרכוש ונדרש דיווח לצורך חקירה של האירוע ונקיטת פעולות אכיפה ולכן חשוב לנו לדעת עליו בהקדם ולא לדחות את זה לפי הצעה כללית כאן. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, אני מהמשרד ורוצה להוסיף על משהו שנשמט מהטבלה חשוב לי שייכנס זה פרט 42 בתוספת וזה חוק משק הגז הטבעי התשס"ב-2002 והתקנות שנקבעו מכוחו למעט חובות הדיווח החלות על משווקים שאינם ספקי גז טבעי מכוח תקנות משק הגז הטבעי (חובת מסירת מידע של מוכר או משווק גז טבעי התשפ"ב-2022) << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דווקא את הסעיף הזה אתה רוצה להחריג? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> כן, אני אסביר. זה היה מראש בזה, אנחנו חושבים שבנושאים שלנו לא צריכה להיות דחייה כי מדובר במעט מאוד שחקנים בעלי רישיונות והם שחקנים מתוחכמים. את הדבר הזה אנחנו רוצים לפטור כי אנחנו מדברים על תקנות דיווחים, אנחנו רוצים חלק לפטור וחלק לא. את הספקים אנחנו לא רוצים לפטור כי אם נצטרך להפעיל את תקנות החירום של משק הגז הטבעי בגלל נסיבות כאלה ואחרות בגלל המצב, אנחנו נצטרך את המידע הזה של המחירים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אלה מקומות שאתה עובד מול שחקנים גדולים, זה לא מול האזרח הקטן. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז זה מקובל עליי. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> רגע, אבל זו תמונת ראי של מה שכתוב משום מה באוצר, אני רוצה לחבר, זה סעיף 15 באוצר, "חוק פיקוח מחירים, מצרכים ושירותים" שהחלק הזה לא מעניין אותי אלא למעט דיווחים לפי צו פיקוח על מחירים, מצרכים ושירותים, החלת החוק על גז טבעי. כי יש לנו שני מקומות שהם מדווחים, אז מצד פיקוח המחירים אנחנו פותרים את כולם אבל מהתקנות שלנו אנחנו פותרים את המשווקים ולא את הספקים. ואנחנו רוצים שהספקים ייתנו את המידע כמו שאמרתי קודם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני בסדר עם זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שרה, אתם בסדר עם זה? << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> זה היה במקור, זה היה בתוספת המקורית ומשום מה נשמט כאן, זה לא שלא הוספנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. חוק הממשלה, מה יש שרלוונטי בחוק הממשלה? בסדר לא צריך הסברים, חוק הכנסת. מה יש בחוק הכנסת לאזרח? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, עשינו תמונת ראי של כל החוקים המשטריים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו הכנסנו את חוק הכנסת, זה לא הם? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, עשינו את כל הדברים המשטריים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, חוק הממשלה אני עוד איכשהו מבין אבל חוק הכנסת? מה יש לאזרח עם חוק הכנסת? - - - לא צריך להכניס סתם. בסדר. רשות התעופה האזרחית. זה גם רק מול גופים מוסדיים או שיש עוד דברים שם? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אולי טייסים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מפעילי רחפנים? << דובר >> איילת חקימיאן: << דובר >> גבע שטרן עולה בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל מקרה לפי השמות שאני רואה זה רק דיווחים של גופים מוסדיים אין לאזרח הרגיל ממשק מול רשות התעופה האזרחית שדחיית המועדים תפגע בו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> טוב הוא לא בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אם הוא או היא יעלו, שיעלו. משרד החינוך. חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות וחוק פיקוח על בתי ספר. << דובר >> ערן הוליץ: << דובר >> שלום תודה אדוני, ערן הוליץ מהלשכה המשפטית, ממשרד החינוך. אנחנו מדברים על סעיפים מאוד נקודתיים, חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות וחוק הפיקוח על בתי ספר. הצד השווה ביניהם זה הצורך להגן על . << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בטיחות ותברואה? << דובר >> ערן הוליץ: << דובר >> בין השאר. כן גם פדגוגיה, היבטים של צוות, הכשרות של צוות, אם אנחנו מדברים על מעונות יום לפעוטות אלה דברים שאנחנו רוצים להחליט כמה שיותר מהר כדי להחליט לגבי הרישיון. בסופו של דבר יש פה ילדים במעון. ואותו רעיון גם לגבי הפיקוח על בתי ספר, גם לעובדי ההוראה וגם למתן הרישיון לבתי הספר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. משרד השיכון, תקנות המחירים דירות, הבטחת השקעות של רוכשי דירות דיווח לממונה התשע"ט 2019? << דובר >> אילן רויזמן: << דובר >> שלום, התקנות האמורות קובעות שמוכר דירה נדרש לדווח לממונה חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון בתוך 40 ימים ממועד חתימת חוזה המכר, פרטים מהותיים על העסקה, זהות הרוכש והמוכר, סוג הבטוחה שניתנת למוכר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הקבלנים לפי חוק המכר? << דובר >> אילן רויזמן: << דובר >> היזמים כן. אז מבחינתנו אם היזם יכול היה להגיע למעמד חתימת הסכם המכר אז הוא יכול גם לדווח. הדיווח הוא ממוחשב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. נציבות שירות המדינה כלל 4 לכללי שירות המדינה מינויים, מכרזים, בחינות ומבחנים. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> כלל 4 מתייחס למועד האחרון להגשת בקשה למשרה 7 ימים לאחר התאריך הראשון שפרסם המכרז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל דווקא את זה אני חייב לומר אתם הסברתם לי בדיון הקודם שבנושאים האלו כן הוציאו איזו הודעה רוחבית וזה גם בשיקול דעת לדחות דברים כאלו, אז למה אתם צריכים פה חקיקה? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה מול נציבות שירות המדינה, אני רואה שהם לא נמצאים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "נציב שירות המדינה או מי שהסמיכו לכך רשאי מטעמים מיוחדים שנרשמו להורות על הארכת התקופה כאמור." זה כלל 4. אין שום צורך - - - << דובר >> עו"ד שרה גולד: << דובר >> בעצם אין צורך בהארכה מכוח החוק כי יש אפשרות לנציב להאריך למקרים פרטניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולכן אין הארכות אלא אם כן ניתנו הארכות, שלא יהיו הארכות כפולות. הבנתי. ועדת הבחירות המרכזית חוק הבחירות לכנסת נוסח משולב התשכ"ט-1969". אוקיי בסדר סיימנו את התוספת השלישית. משרד הפנים ומשרד האוצר יש להם חובות כאן, כל השאר פרעו חובותיהם לחברה. << דובר >> שאול ירס: << דובר >> רק משרד הכלכלה עשה בדיקה והנושא הספציפי שדיברנו עליו על התחרות במשק המזון זה רשות התחרות שלדעתי פה ומוכנים להתייחס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום רשות התחרות. << דובר >> יונתן צויגר: << דובר >> שלום, יונתן צויגר אני סגן היועצת המשפטית של הרשות בפועל. יש שני סעיפים שביקשנו לכלול אותם בתוספת השנייה. הראשון זה סעיף 16(א) לחוק התחרות הכלכלית. הסעיף הזה דן בעצם במקרה שבו הסדר כובל שקיבל פטור או אישור פרטני בין אם זה מבית הדין לתחרות או מהממונה על התחרות, ובמקרה כזה לפעמים לאורך חיי ההסדר יכולים לחול שינויים וככל שמדובר על שינוים מהותיים הצדדים מחויבים להודיע על השינויים המהותיים ואולי גם לקבל פטור או אישור חדש בתוך 30 ימים מיום שבו השינוי המהותי חל. זה דבר חשוב ויכול להיות בעל משמעות משקית, כשההסדרים שאנחנו עדיין פוטרים או עדיין מקבלים אישור הם בדרך כלל ענפיים ויש להם השלכה די מרחיקת לכת על הציבור ולכן חשוב שאם יחולו שינויים כאלו יביאו אותם בפנינו. מדובר בדרך כלל בתאגידים גדולים אז אין פה נטל על האדם הפרטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לאיזו תוספת אתם רוצים להוסיף אותם? השלישית? למה שנייה, השנייה במקור, השלישית בעצם. << דובר >> יונתן צויגר: << דובר >> נכון, לא עדכנתי. והסעיף השני שביקשנו להכניס הוא סעיף 12 בחוק קידום התחרות בענף המזון מדובר בסעיף שעוסק בחובות דיווח של ספק גדול וקמעונאי גדול. אלה הגופים המפוקחים העיקריים לפי חוק המזון הם נדרשים מדי שנה לדווח על מחזור המכירות שלהם על מנת שנוכל לכלול אותם בכל מיני רשימות שבלעדיהן מאוד קשה להפעיל את הסעיפים המהותיים של החוק. יש כל מיני איסורים או חובות שחלות על ספקים גדולים וקמעונאים גדולים כדי שכולנו נדע במי מדובר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נמצא, אתה רק מסביר את הסעיפים. << דובר >> יונתן צויגר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. את התוספות חוץ מהחובות שאנחנו נמתין למשרד הפנים ומשרד האוצר - - - << אורח >> יעל גודר: << אורח >> ברשותך יש לי כמה תשובות אני אשמח לשוחח עם ייעוץ וחקיקה וליישר קו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אנחנו עוד מעט נצא להפסקה ונראה. בואו רק נסיים את התוספת הרביעית. התוספת הרביעית היא של בתי הדין המנהליים ואנחנו רוצים שעליהם ההסדר של בתי דין מנהליים יחול ואנחנו עדיין מחכים לתשובה מה היחס בינה לבין אי ההארכה של בתי דין מנהליים שקיים לכול. משרד הביטחון נקריא את זה אבל זה די מסביר את עצמו. ועדה רפואית עליונה לפי חוק הנכים, ועדת ערעור לפי סעיף 5 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, ועדת ערר לפי סעיף 3 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל. החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע וועדת ערעור לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), משרד הבריאות זה ועדה רפואית לערערים לפי סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת וועדת מומחים לפי סעיף 3 לחוק נפגעי חיסון. משרד המשפטים ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), אנחנו עדיין מחכים להסבר לגבי הדחייה של המועדים לפי החוק הזה, אני מזכיר. משרד הרווחה ועדת ערר לפי סעיף 9 לחוק הסעד, טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית. משרד הפנים ועדות ערר לפי סעיף 5 לחוק רשויות מקומיות ערר לקביעת ארנונה כללית. מירה, למה זה קשור? << אורח >> יעל גודר: << אורח >> זה אותו סיפור אני אבדוק את זה בהפסקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, משרד העבודה, ועדת ערר לפי סעיף 19 לחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, ועדת ערר לפי סעיף 7 לחוק החשמל. ומשרד ראש הממשלה חוק נכי רדיפות הנאצים, חוק נכי המלחמה בנאצים, ועדה רפואית עליונה, כנ"ל, משרד התחבורה ועדת ערר רפואית לפי סעיף 55א לפקודת התעבורה, לפי תקנה 24 לתקנות הספנות לפקודת מסילות הברזל חוק כביש אגרה, חוק כבישי אגרה מנהרות הכרמל וחוק נתיבים מהירים – שבכולם יחולו ההסדרים הכללים של הפרק שעוסק בבתי דין מנהליים. ועדת ערר לפי סעיף 10 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות. וזהו. אז את התוספות בגדול סיימנו, אנחנו נחכה לתשובות ממשרד הפנים ומשרד האוצר לאחר ההפסקה. השעה עכשיו 15:00 אנחנו נשוב ונתכנס לאחר הפסקה בשעה 16:00 ואני מקווה שיהיו לנו תשובות מהמשרדים לגבי התוספות כדי שנדע שסיימנו את התוספות להיום וככל שיהיו לנו מבחינתי גם תשובות חלקיות אני אדבר אעם הייעוץ המשפטי שלנו לגבי הדברים שכבר אפשר לסגור בחוק הרגיל כדי שנשאיר למחר רק את מה שלא סגרנו עד עכשיו. גם מה שיש תשובות חלקיות אנחנו נשתדל לסגור היום ומה שלא יהיה, מחר בעזרת השם. אז אנחנו יוצאים להפסקה השעה עכשיו 14:58 ואנחנו נשוב ונתכנס בעזרת השם בשעה 16:00. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:58 ונתחדשה בשעה 16:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שבנו מההפסקה ויש לנו צורך בתשובות ממשרד הפנים ממשרד האוצר. נתחיל עם משרד הפנים, מירה, תהיי בהאזנה. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> יעל גודר הלשכה המשפטית משרד הפנים. יש עוד איזו סוגיה שאנחנו מבקשים לברר ועניינה רישוי עסקים, ייערך בירור מול ייעוץ וחקיקה. מעבר לזה, התשובות שקיבלתי לגבי הבקשות הן כדלהלן. בכל מה שנוגע לפרסום לפי סעיף 248ב לפקודת העיריות ובהתאמה סעיף 13ו לפקודת המועצות המקומיות, שמחיל את אותה הוראה על מועצות מקומיות ואזוריות, אנחנו לא מוצאים מקום לבקש הארכה בעניין הזה. שני טעמים לכך. אמירה עקרונית לפיה אין הצדקה לתת הארכת מועדים גורפת בפרסום באינטרנט. לא מדובר בפעולה שדורשת משאבים רבים ומורכבת או דורשת הקצאה של מומחים אלא במטלה טכנית שניתן לבצע מכל מקום באמצעות מחשב. היא מאפשרת לפרט לעמוד על זכויותיו ולנקוט הליכים ככל שיראה לנכון. ו נקודה שנייה בעניין זה שבפועל סעיף 248ב נוקב רק בסוגיה שנוגעת למועדים, רק בכל מה שנוגע לפרסום פרוטוקולים של דיוני המועצות. כלומר יש אכן סעיף 248ב(1) המדבר על כלל פרסומים שרשות צריכה לבצע אבל הוא לא נוקב בתאריך אז ממילא אין איזה ערך מוסף בלהשמיט מהתוספת הראשונה כי ממילא לא נקוב שם תאריך והדבר היחיד שכן נקוב תאריך בפועל זה למעשה כפי שאמרתי פרסום של פרוטוקולים ושם תוך יומיים וזה נכון לשיטתנו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ששם אמרנו שאין סיבה, ומאחר שאין שם תאריך אז זה לא משנה ולא מוסיף כלום. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> לא, לגבי 248ב(1) לא נקוב מועד, לגבי 248ב(2), שהוא פרסום פרוטוקולים של ישיבות מועצה – כן נקוב מועד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל פרוטוקולים בכל מקרה לא רציתי להחריג להם. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> זה סעיף 248ב וכאמור המקבילה לו 13ו לפקודת מועצות מקומיות לעניין מועצות מקומיות ואזוריות. לעניין החלת הדינים בתקנונים של המועצות המקומיות והאזוריות באיו"ש, ניהלתי שיחה עם הרפרנט בייעוץ וחקיקה שעוסק בתחום איו"ש, ולשיטתו דרך המלך זה שחובות שחלות על רשויות מקומיות שנוגעות לאיו"ש לא מוסדרות בדין הישראלי וזה צריך להיות מוסדר בתקנונים ולכן דרך המלך של התיקון והתקנות תיעשה בתיקון בתקנונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זה יהיה פה. רק שיביא בבקשה את הסעיפים. אותם סעיפים במקביל ייעשו פה. דרך המלך היא גם לא להתעסק בדברים שקשורים - - - << דובר >> אביטל שטרנברג: << דובר >> זאת לא דרך המלך כשמדובר בהתיישבות אבל הרפרנט הודיע שהוא כבר פונה ליוע"מש איו"ש בעניין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל אני כן רוצה שזה ייכלל פה, מדובר פה על התקנון לא מדובר פה על תחולה טריטוריאלית אלא על כללים שחלים על רשויות המשפט המנהלי. << דובר >> אביטל שטרנברג: << דובר >> זה טריטוריאלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זה התחולה של הדין על הרשויות המנהליות, זה לא החלה על השטח. לא שמפריע לי החלה של השטח אני רק מציין שפה זה אפילו לא זה. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> ודבר נוסף אדוני, ביקשת שנבדוק היבטי תכנון ובנייה, שוחחתי עם היועצת המשפטית של מינהל התכנון, אין מקום להזכיר במסגרת התוספות את ענייני תכנון ובנייה, הם הוסדרו בחוק השני, לא חוק התב"ן ולא חוק מתחמי דיור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לכאורה זאת הסיבה דווקא כן להכניס אותם לפה. הם מוחרגים מההסדר הזה כי יש להם הסדר אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הם מוחרגים כי יש הוראה שאומרת שהחוקים שנחקקו עכשיו בכל מקרה ושנקבעו בהם מועדים. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> זה סעיף 22. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא צריך לכלול אותם, זה נכון. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> אז זו ההבהרה שקיבלתי בעניין הזה. לגבי הבקשה של מש"מ בכל מה שקשור לערערים בעניין ארנונה, לנו אין התנגדות להארכות שמבוקש ה-opt-in בתוספת שנייה ותוספת רביעית, נכון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מירה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סליחה, מירה סלומון מרכז השלטון המקומי. התוספת הרביעית משרד הפנים החיל כבר בבקשה שהוא הגיש והונחה בפני הוועדה. התוספת השנייה זה באמת - - - << אורח >> יעל גודר: << אורח >> אין לנו התנגדות לבקשה של מש"מ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר זה ייכלל. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> וכמו שאמרתי ההיבט של רישוי עסקים ייבחן עם ייעוץ וחקיקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנייה, מה שדיברתם על ייעוץ וחקיקה זה בנוגע לארנונה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ההשגה התשובה והערר אחר כך, כן. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> ההיבטים שנוגעים למערכת היחסים בין הגורמים שנוגעים להשגות בנושא הארנונה. בנוגע לעניין הביומטרי, אדוני, נאמר לי שבוצע תיקון לחוק בשל מצב חרבות ברזל שבו תוקנו מספר סייגים לרבות מועדים והתניות ואף מהטעם הזה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אין צורך? << אורח >> יעל גודר: << אורח >> רק רגע בבקשה. סליחה אדוני. אני ברשותך שוב אקרא את התשובה אני לא רוצה למסור משהו מוטעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז רישוי עסקים ממתין לתשובה, ביומטרי להבנתי לא צריך אבל נחכה, ארנונה, קיבלת מה שרצית, מירה, ובנוגע ל-248 הם לא רוצים ואני מבין גם למה. בסדר. משרד האוצר מי בזום? עידו? שלום עידו. << דובר >> עידו חי: << דובר >> עידו חי, אגף תקציבים, משרד האוצר. השאלות שהעברתם נוגעות לכמה צוותים כאן באגף ואנחנו עדיין מכוננים תשובות, כרגע אין לי תשובות קונקרטיות לשאלות, אנחנו עובדים על זה וברגע שיהיו, אני אעדכן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני מחזיר את זה, בעיקרון אתם צריכים לנמק את כל הפרטים שצריך בתוספת הראשונה ובתוספת השנייה, להסביר למה הם שם ואיך זה שהם שם לא פוגע באזרחים. בייחוד בעניין מענקי הקורונה והאומיקרון ששם המועדים היחידים שנשארו זה המועדים שצריך להחזיר כסף ושדווקא שם לא דוחים זה משהו אחר. להסביר כל פרט ומה הוא עושה שם. זו השאלה. יש לנו עוד שאלות? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אלה שני המשרדים המרכזיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז את שאר הפרטים בזה אנחנו סיימנו, את התוספות משרד האוצר אתם תענו מחר בתחילת הישיבה. ועכשיו אנחנו בחובות משבוע שעבר. שלום גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הרגשתי שאתה בודד אז באתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אדוני היועץ המשפטי לוועדה, איך אתה מציע שנעשה זאת? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני הצעתי שנעשה זאת מחר. השאלה היא אם יש תשובות למשרד המשפטים לסוגיות שכבר הועלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה יפה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> על בסיס נוסח? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא על בסיס נוסח, את השאלות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נשב פה עוד הרבה, נבוא יותר מבושלים ,השאלה היא אם יש תשובות למשרד המשפטים על סוגיות שכבר הועלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, על אילו סוגיות נתתם כבר תשובות? בואו נעבור קודם על הפרקים המיוחדים נסגור אותם לפחות כי החלק הכללי הוא כללי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל שם היו רוב השאלות שלא קיבלנו תשובות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע אבל בואו נסגור את הפרקים המיוחדים. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> אין לנו עדיין תשובות לגביהם, אני לא יכולה לסגור אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין תשובות? על מה יש תשובות? על הדירקטורים? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> עוד אין תשובות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, התקנון מאפשר לח"כים להציע הצעות לסדר, כמי שלא היה פה יש לי תחושה שאין תשובות בכל התחומים. יש לי הצעה לסדר לקבל את הצעתו הנדיבה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פשוט כי מחר אני מצפה גם מצד הגילוי הנאות כלפי חברי הכנסת גם כדי שהם יוכלו להגיש את ההסתייגויות, חבל שהנוסח שיועבר להם - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, אבל אין תשובות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אבל אני הבנתי שלחלק מהדברים כן ניתנו תשובות << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, מבחינת לוחות הזמנים, אבל מבחינה ריאלית, כיוון שהדיון מחר הוא עד שעה 14:00 ויש לא מעט סוגיות עקרוניות לא עדיף לתכנן מראש את ההצבעה בוועדה ליום שלישי ושיעלה לאישור ברביעי? אז יש לך יומיים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, יום א' כי יום שלישי תכננו VC. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יום שלישי זה יום דיונים ארוך, גם אין מליאה אז אין לך הגבלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לשום דבר פה אין תשובות באמת? כי הבנתי שחלקית ניתנו, קיבלת תשובות. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> לא, האמת שקיבלנו תשובות בכל מיני דברים שבודקים, שהם רוצים לראות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין שום דבר סופי? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> באמת שלא. אין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי לי כל המשרדים שדיברו איתי ישירות הבטיחו לי תשובות עד תחילת הדיון היום. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> עכשיו מירה סלומון הביאה משהו לא ראינו את זה אפילו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל עשיתי את זה בהתנדבות אחרי שדיברנו על זה בדיון שעבר אחרי שדיברנו על זה גם הפעם אני פשוט העליתי את זה על הכתב, את מה שדיברנו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, מעולה. חשבתי שזה משהו אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי המשרד לביטחון פנים הבנתי שהם ענו שזה לא רלוונטי אליהם הנושא של המינויים..לי הם נתנו את התשובה הזאת והבנתי שגם לכם. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> שב"ס ומשטרת ישראל << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן הם אמרו שלהם זה לא רלוונטי לעניין המשרות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> גם שב"ס ומשטרת ישראל אמרו לך את זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרה לי את זה רפרנטית של השר לביטחון פנים. ב << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל שם אנחנו עומדים? עד כדי כך המצב קשה? << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> רגע, לא רלוונטי במובן הזה שאפשר להוריד את ההחרגה או לא להוריד את ההחרגה? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> להוריד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להוריד את ההחרגה? טוב, זה קצת פער בין מה שהם אמרו לי לבין מה שקורה, חבל. כי אני הבנתי שהם ייתנו תשובות אחרי כמה דברים לפחות חלקית. משרד המשפטים שום תשובה? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> הדברים עדיין בבדיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם לגבי אגודות שיתופיות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לגבי אגודות שיתופיות העניין הוא יחסית פשוט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שאני אומר בואו נשחרר לפחות את הפרק הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם פשוט חודרים לתוך הטריטוריה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, ההסדר שהצענו בסוף הדיון הקודם היה דווקא בסדר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טוב, נשמע מה התנועה הקיבוצית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא פה התנועה הקיבוצית דווקא. אבל גם זה וההסדר שדיברנו לגבי אגודות שיתופיות גם עוד לא מנוסח? << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> אז הם העבירו לנו נוסח אבל אנחנו אמורים לשבת איתם עליו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב חברים צר לי, חשבתי חבל, אני רק מציין כי בסופו של דבר מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהעבירו אותה אלינו עם הערה שהיא מאוד-מאוד דחופה, קבענו דיונים בצפיפות רבה מאוד, ואחרי התייעצות עם נציגי הממשלה והייעוץ המשפטי קבענו את הדיון להיום שיתחיל בשעה מאוחרת, שיהיה לכם את היום בבוקר לטובת מתן תשובות וזה חבל כי אני יודע שלממשלה מאוד דחוף שזה יעבור מחר. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> אנחנו מחר נגיע עם כל התשובות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני מקווה שהתשובות יהיו היום כדי שמחר נגיע עם נוסח סופי לתחילת היום. << דובר >> אביטל שטרנברג: << דובר >> כן, אני גם אשמח אם יגיע נציג שלנו, לעניין ההחלה זאת החלה אקסטריטוריאלית אם אנחנו מתקנים את ההערות בנוגע - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין פה החלה אקסטריטוריאלית. << דובר >> אביטל שטרנברג: << דובר >> יש דברים שכן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה הכוונה אקסטריטוריאלית? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה דחיית מועדים של הרשויות המקומיות שתחול גם על הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, היה לי חשד קל שזו הכוונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בתוספת, יש תוספת כל מיני חובות פרסום שחלות על הרשויות המקומיות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה פעם נוספת דרך חקיקה ראשית מבקש לעקוף את צו האלוף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שצריך לעקוף את צו האלוף, אם יש לנו פה חוק שמשנה תקנות, חוק שמזכיר החלטות ממשלה, אני חושב שהחוק יכול גם לחול באופן ישיר על הרשויות המקומיות לגבי מועדי הפרסום שלהן. << דובר >> אביטל שטרנברג: << דובר >> העניין הוא שזו החלה טריטוריאלית ולא פרסונאלית ולא מקובל לעשות כך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו לא החלה פרסונאלית. << דובר >> אביטל שטרנברג: << דובר >> אנחנו סבורים אחרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני סבור שלא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אשמח לקבל התייחסות נרחבת של משרד המשפטים לסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין שום בעיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה. << דובר >> אביטל שטרנברג: << דובר >> שזה יהיה עד מחר כי אנחנו צריכים להודיע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מודיע לכם גם שהוראות התקנון יהיו בתוספת, זו לא תהיה שאלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזה תקנון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נציגת המשרד לביטחון לאומי בזום? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הדבר יוביל אותנו, טוב, כנראה החוק לא יעבור בהסכמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, תגיש הסתייגות על זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא אגיש על זה הסתייגות. אני מודיע שאם דרך החוק הזה מנסים לשנות את המצב אז החוק הזה לא יעבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מנסים לשנות את המצב, יש לנו כבר הרבה חוקים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אין לנו הרבה חוקים יש לנו מעט מאוד חוקים וכולם מהכנסת הזו. אגב המלחמה, לא כדאי לעשות את הדברים הללו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה זכויות של אזרחים שאנחנו דואגים להם, אני לא אלוף - - - אבל עם כל הכבוד אני אחראי לזכויות שלהם, לא האלוף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי, כבר החלת את הריבונות של מדינת ישראל בשטחים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז כנראה שאתה לא האחראי הבלעדי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. כמו שהמחוקק פה מתייחס להרבה מאוד רמות חקיקה בגלל המצב, המצב המיוחד בעורף חל גם ביהודה ושומרון, הארכות והחיילים שמשרתים במילואים, זה גם ביהודה ושומרון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המצב המיוחד בעורף חל ביהודה ושומרון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שכן. ואם לא אז זו רק סיבה שבשבילה צריך - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, זו לא סיבה כיוון שמה לעשות, יש שיטת משפט במדינת ישראל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המצב המיוחד בעורף לא חל ביהודה ושומרון? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא יודע, שאלה מעניינת, לא? נבדוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל מקרה אני לא מדבר פה על האזור, אני מדבר על הרשויות המנהליות הישראליות שיש הרבה מאוד דברי חקיקה שמתייחסים אליהן. כן יש. בכל מקרה מי מהמשרד לביטחון לאומי שתסביר את עמדתה? << דובר >> איילה ויינשטיין: << דובר >> שלום איילה וינשטיין. שומעים אותי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. השאלה לגביכם היא אם ההחרגה שהוחרגו המשטרה ושירות בתי הסוהר בסעיף 6(א4) לכחול, "לעניין חבר או יושב-ראש של ועדה, מועצה או גוף שתפקידו דומה אף אם כינויו שונה, אם המועצה הוועדה או הגוף פועלים ברשות ציבורית, למעט ועדה, מועצה או גוף הפועלים בצבא הגנה לישראל משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר". << דובר >> איילה ויינשטיין: << דובר >> אענה בתמציתיות. אחרי שעשינו בדיקה גם מול שב"ס וגם מול המשטרה אנחנו לא נכללים ברישא ולכן הסיפא לא רלוונטית מבחינתנו כלומר אין כהונות שקצובות בזמן שרלוונטיות לרישא לא במשטרה ולא בשב"ס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן לא צריך אותן. << דובר >> איילה ויינשטיין: << דובר >> אנחנו מעדיפים את ההחרגה כיוון שאנחנו לא כלולים בכלל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אפשר להוריד את המילים "במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומה עם משרד הביטחון, הצבא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הצבא אמר בפעם הקודמת. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הוא אמר שהוא יחזור אלינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז שהוא יחזור, בסדר. הצבא לא פה, נכון? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא נמצא בזום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הצבא לעניין הוועדות פה? כן? אז שיעלה. << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> כן, אנחנו בעמדתנו, כנראה שלא צריך את ההחרגה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם לא מכירים גופים, שתפקידם דומה, שהוקמו בחיקוק ושצריכים בשבילם את ההארכה? << דובר >> ישי יודקביץ': << דובר >> כן, שנמצאים בצבא, כן יש לנו דברים ביטחוניים של משרד הביטחון, אבל זה לא צה"ל ממש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אפשר להוריד מהכחול מאחרי המילים "בחיקוק, למעט ועדה מועצה או גוף", כאמור אפשר להוריד. בסדר גמור. עוד תשובות שאנחנו יכולים לחסוך את הטכניקה שלהם למחר? << דובר >> איילת חקימייאן: << דובר >> עדי ארקין ממשרד החקלאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> עדי ארקין: << דובר >> שלום, אני מבינה שיש שאלה בנוגע לתקנות המים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ומכסות המים. << דובר >> עדי ארקין: << דובר >> נכון. אז נכונה הערת יושב-הראש שחלק מהמועדים באמת הוארכו בתקנות אבל לא הוארכו כל המועדים בתקנות ולכן אנחנו סבורים שלא נכון למחוק את ההחרגה של תקנות אלה, הן התוספת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וזה לא פוגע באנשים שכרגע צריכים את מכסות המים שלהם? << דובר >> עדי ארקין: << דובר >> לא. אני מבינה שעלתה גם בעניין הזה תהל ברנדס מרשות המים, היא הרגולטור, היא הסבירה שלמעשה תכלית התקנות האלה היא לאפשר כללים להקצאות מים למטרות חקלאות ברישיונות שנתיים שמוציאה רשות המים. למעשה רובן המכריע של ההוראות פונה לרגולטור, רשות המים. ממשל קובעים את אופן החלוקה של מים שפירים או מים אחרים באזורים שונים בארץ. אומנם יש הוראות שפונות באופן ספציפי לצרכנים שהסתיימו למעשה ב-31 באוקטובר ואנחנו הארכנו את אותן הוראות רלוונטיות לאור מצב החירום וכדי לאפשר לדוגמה מיצוי מקסימלי של המשאב, בין היתר באמצעות העברות מים בין צרכנים. את המועדים האלה הארכנו עד סוף חודש נובמבר. הוראות אחרות שהסתיימו ב-31 באוקטובר נוגעות למשל לצרכני מים למטרות גידול בעלי חיים, כשההקצאות האלה ממילא מתאפסות בינואר בשנה הבאה ובשלב הזה של השנה אין צורך להאריך אותן, וגם לא נכון להאריך אותן באופן רטרואקטיבי כיוון שיש פה היערכות של רשות המים שלא מתאפשרת בשלב זה של השנה. ולסיכומו של דבר לא נכון להחריג את החרגת התקנות האלה מהתוספת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כחלק מהתקנות הם הוציאו תקנות חדשות, שמאריכות מועדים. הם אומרים מה שלא הארכנו שיהיה במועד? << דובר >> עדי ארקין: << דובר >> מדויק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, יש לנו סעיף שאומר שכל חקיקה שנעשתה בתקופה הזו, המועדים שלה לא נדחים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת דוגמה מצוינת, בדיוק מה שהיא אמרה על הדברים שלא הותקנו לגביהם תקנות ספציפיות לגבי הנושא של שימור המצב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל זה מראה שהם כן נתנו מענה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, בחלק מהמקרים הם לא נתנו מענה. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> לפי הבדיקה שלי, המצב המיוחד בעורף ביהודה ושומרון מוחל מכוח צו מיוחד של צו אלוף מיוחד בדבר ההתגוננות האזרחית יהודה והשומרון מספר 1699. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נו, בוודאי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה שאלת אם חל או לא אז קיבלת תשובה, מה אתה רוצה. אני לא הוטרדתי מזה, אני פשוט רציתי את דחיית המועדים, מה אכפת לי אם יש צו מיוחד או לא. אגב, זה תחולה טריטוריאלית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שמחה, אתה זוכר מה אתה אמרת? אני חוזר, אני הולך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוא נעשה שנייה הצבעה על זה. בכל מקרה אתה מחלק לעצמך תופינים. טוב, אבל לפחות סעיף אחד תיקנו היום, שאר הדברים אנחנו נחכה למחר. אני מבקש ממשרדי הממשלה הנוכחים כאן ובזום, נא לסיים את התשובות היום, לא מחר. כדי שהנוסח יופץ כמה שיותר מהר, אדוני היועץ המשפטי ישקף את התשובות של משרדי הממשלה. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> אני רואה שמיכל רשף לא נמצאת כאן לגבי בתי הדין המנהליים בנושא אחד שם באמת קיבלנו תשובות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה היה הסוגיה הכי חושבה, לא? גם שם זה לא סופי? << דובר >> שרה גולד: << דובר >> אמרו לנו עם זה להשלים את הבדיקה מול גורמים נוספים, בסדר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה הנושא הכי חשוב שם מכל הנושאים הוא עם התחולה הרחבה ביותר, אבי מבקש לסיים את זה היום, בבקשה הנה נסיים אפילו במקום ב-17:00 ב-16:30 כדי שיהיה לכם זמן לסיים את זה היום. מירה, עם הדברים שלך מה שעוד לא קיבלנו תשובה, חוץ מרישוי עסקים שצריך עוד להיסגר, אנחנו סיימנו עם הדברים שלך, נכון? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> וכמובן כשנגיע לדירקטורים ולכהונות אז אני מבינה שהנוסח הועבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה, שזה יחול גם על דירקטורים? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> עד 30 ימים לאחר המועד של הבחירות. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז לגבי זה אנחנו מחכים לנוסח המוסכם על ידכם ועל ידי משרד הפנים, אבל לגבי סעיף 16 אני מבינה שיש התנגדות של הממשלה לכך שתיכללו שם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני באמת הייתי צריכה לחזור עם שיעורי הבית לגבי התאגידים העירוניים ותאגידי המים והביוב, שצפויים להיות בבעיה בתקופה של הבחירות המוניציפליות שנדחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולמה יש התנגדות לזה? לעניין הקוורום? טוב לעניין הקוורום אני בכלל מחכה לתשובה מרשות החברות הממשלתיות, מה עושים בנושא קוורום. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> בנושא א, יש את ב גם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב זה הקוורומים. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> א, א זה חברות הממשלתיות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> א זה התכנסות בקוורום חסר, וב זה הסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי התאגידים שהוקמו בחוק? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. אז כפי שאמרתי הייתי צריכה לבוא לוועדה עם שיעורי הבית של התאגידים. שוחחתי גם עם יושב ראש איגוד התאגידים העירוניים וגם עם יושב ראש פורום מנכ"לים תאגידי המים והביוב, שהעלה לשיחה אתנציגת רשות המים שעוסקת, כמו שעדכנתי את הוועדה, בעניין תאגידי המים והביוב, בגלל שהייתה בעיה מאוד קשה של דירקטורים, מוסדר בוועדת הכלכלה הסדר פרטני לדירקטורים של תאגידי המים והביוב. אז שוחחנו עם הנציגה של רשות המים שעוסקת באישורים של הדירקטורים בתאגידי המים והביוב. כיום יש שישה תאגידי מים וביוב שעדיין לא הוסדר לגביהם מינוי חדש מאז שהרשויות המקומיות יצאו לתקופת הבחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולא ניתן למנות כרגע בגלל הבחירות? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לשיטתם דווקא ניתן למנות כרגע דח"צים לצורך הקוורום גם בתקופה של בחירות. הם לא הכירו את הנוהל של משרד הפנים, לשיטתם אפשר היה לעשות את זה. אבל המשמעות היא מינוי של שלוש שנים ולא משהו זמני ויש רשויות מקומיות שלא מסכימות למינוי כזה ארוך בתקופה של בחירות. אנחנו גם חושבים שזה לא ראוי. כך או אחרת, יש כרגע שישה תאגידים ועוד שמונה תאגידי מים וביוב שעומד לקרות להם בתקופה הקרובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אם נאריך את הכהונה של הדירקטורים זה יהיה רק שישה, אם לא נאריך את הכהונה של הדירקטורים - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, אם נאריך את התקופה של הדירקטורים אז באמת זה יישאר עם השישה וגם לגביהם הארכה אוטומטית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עד אחרי הבחירות? חודש אחרי הבחירות? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, יכול לפתור גם את הבעיה, כי זה היה בתוך התקופה שנפתחה מאז אחרי המלחמה. נציגת רשות המים גם ציינה בפניי שזה משהו שמקובל עליה, הארכה אוטומטית כפתרון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הארכה אוטומטית, יש מישהו שמתנגד לזה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא שמעתי שיש התנגדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו שמענו רק לגבי הקוורום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לגבי הארכה אין, אז הארכה אנחנו רוצים, וזה גם הגיוני לגבי הארכה וזה לא לתקופה הקובעת אלא הארכה עד חודש אחרי הבחירות המקומיות. ולגבי הקוורום? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לגבי ההתכנסות בקוורום חסר נציגת רשות המים אמרה שהיא סבורה שזה לא תקין והיא מעדיפה לאפשר מינוי דח"צים לתקופה של שנה במקום שלוש שנים כדי שבכל זאת תהיה זמניות למינוי של רשות מקומית בהרכב יוצא ו שיהיה מינוי גם בתוך תקופת בחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וזה אפשרי לפי החוק או שצריך בתיקון חוק? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יהיה צורך בתיקון חקיקה לדבר הזה, היא גם אמרה שהיא צריכה להתייעץ עם היועץ המשפטי של רשות המים ועדיין לא חזרה אליי עם תשובה, זה פתרון שחשבנו בשיחה משותפת ולא משהו שהוא מלובן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להיום, אתם צריכים לתת לזה תשובה להיום. אנחנו נראה את זה מחר בדיון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הסוגיה של הזמניות אנחנו חושבים שהיא פתרון אפשרי כי זה באמת מאזן בין הריסון והאיפוק שאמורה רשות מקומית - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן אבל זה קצת חורג מהקו של החוק הזה. יכול להיות שתביאו חקיקה ספציפית על זה, כי זה קצת חורג מהקו של החוק הזה שאנחנו מאפשרים מינוי לשנה. זה לא קוורום וזה לא הארכת מצב, זה לתקן את חוק תאגידי מים וביוב, שזה בכלל לא אצלנו, בוועדה להסדר אחר של מינוי של שנה ולא מינוי של שלוש שנים ולפי החוק המסמיך, בקיצור, כך נראה לי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו בהחלט מסכימים לקוורום חסר ולא קשה לנו עם זה האלטרנטיבות בתקופה הזאת שצריך לאשר תוכניות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי קוורום חסר וזה בהמשך לדיון שהיה לנו בשבוע שעבר, היו פה כל מיני תשובות ומנגנונים שהוצעו. מבחינתי הנושא של השקיפות באמת הוא החשוב ביותר וצריך לייצר לזה מנגנון שקיפות בין אם שר מדווח, בין אם שרים מדווחים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שרים מדווחים? גם ב-א וגם ב-ב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. כל פעם - - - << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> הוא מיוצג אבל הם קיימים, הרבה פעמים הוא לא חי את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל מקרה דיווח צריך להיות וצריך להיות לוועדה על הנושא של הקוורומים החסרים. לגבי ה"פה אחד" זה מאוד מטריד אותי ובזה אני מחכה לתשובה של רשות החברות הממשלתיות. כי הנושא של פה אחד, אם ההחלטה היא חיונית, אני לא מאפשר לדירקטור אחד לבוא להטיל וטו, כשההחלטה היא חיונית זו החלטה מאוד משונה גם אם קוורום חסר וגם אם לא. לא ייתכן שדירקטור אחד יחסום החלטה שהיא חיונית. אז צריך לבוא בדברים גם היה לי קצת שיח לא פורמלי בנושא הזה, אני מחכה לתשובה מרשות החברות הממשלתיות. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> לא להוריד, אנחנו הבנו בכלל להוריד את א, זה מה שאמרת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אמרתי להוריד את א ואז מה, הם לא יקבלו בכלל? << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> זה מה שאמרת בדיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן חשוב שיש את הדיון הזה עכשיו, לכן כן חשבתי שחשוב שהדיון הזה יהיה. כי להוריד את ההחלטות בכלל, יש נזק ,יש החלטות שלא יוכלו להתקבל בכלל וצריכים אותן. אני חושב שצריך לחשוב על מנגנון כלשהו מול רשות החברות הממשלתיות אולי איזה פרסום של סוגי ההחלטות שנחשבות ככלל דחופות או משהו כזה, כדי שבהן יכולים לקבל החלטות ואז ממילא אני לא צריך את המנגנון של הפה אחד כי המנגנון של הפה אחד מאוד מטריד אותי. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> ומה לגבי ב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם לגבי א וגם לגבי ב אני חושב שהפתרון האמיתי יהיה שקיפות ודיווח לוועדה, שידווחו על כל החלטה שמתקבלת מקוורום חסר בתקופת החקיקה הזו. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> לפה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפה, או למקום אחר כלשהו, צריך איפשהו לראות את זה. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> זה בעיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו לא הגוף המוסמך. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> זהו, אנחנו לא, כל אחד ולפי הוועדה הרלוונטית אבל אז זה לא טוב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה מדבר על החברות הממשלתיות? << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> וגם לתאגידים הסטטוטוריים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וגם לתאגידים שהוקמו בחוק. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> בשני המקרים לכל ועדה יש את החברות והתאגידים שלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שידווחו לוועדה הממונה עליהם - - - הם לא רשות החברות הממשלתיות - - - לא ב-ב קודם כל, אז אני יכול להגיד שרשות החברות הממשלתיות תדווח, אבל - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התאגידים הסטטוטוריים, אנחנו עסקנו בזה הרי בסיבוב הקודם יש סוג של אחריות וכפיפות לשר האוצר ולחשכ"ל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מדויק. עשינו להם באמת איזה מנגנון של דוחות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בדוחות הכספיים לתאגידים הסטטוטוריים, שם התבררה סוגיית הכפיפות שלהם בנושאים התקציביים לחשכ"ל ולמשרד האוצר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז זה כן מגיע לאיזה מקום ריכוזי אבל זה לעניין תקציב, פה זה לעניין המידה שלהם בהוראות של קוורום. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> הרושם שלי זה שב-ב הם יציגו את זה, עוד לא הייתה תשובה אבל זה מעט מאוד גופים, זה ממש נמסר לנו על ידי נציגי משרדי הממשלה, ב-ב, מעט מאוד גופים רלוונטיים, יכול להיות שחלק מהם כבר לא יהיו רלוונטיים כי הם בשלבים של מינוי גם בימים אלו. אז במובן הזה ב-ב אפשר אולי לוותר על הדיווח בעניין הזה, תופעה פחות רחבת היקף, אני מבין ש-ב הוא השוליים של העניין, א הוא המוקד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? לקוורום? אני לא חושב. << דובר >> שרה גולד: << דובר >> כמו שאמרתי, הנציגה שמרכזת את הטיפול בפרק הזה לא נמצאת כאן אנחנו נבקש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, אנחנו נדבר על זה מחר, אבל צריך למצוא לזה פתרון לדעתי יותר פתרון של שקיפות כי אנחנו לא רוצים מצב של מניעה, שמצד אחד לא ממנים גם בניגוד למה שנאמר פה בדיון. אני לא רוצה להלחיץ עכשיו מינוי דירקטורים בתקופה הזו כי זה מונע ממועמדים טובים להצטרף. כלומר אין לי אינטרס עכשיו מה שלא קרה עד עכשיו אז עכשיו ימנו דירקטורים בלחץ, זה אני לא רוצה, כי אז אני מונע מאנשים אחרים שרוצים להיכנס ולא יכולים לבוא לראיונות כי הם בצו 8. צריך פה למצוא פתרון שהוא יותר יצירתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צריך לחשוב פה על הבחנה בין דברים שאפשר יהיה גם לאשרר לאחר התקופה לבין דברים שקיבלו החלטה ויצאו לדרך. במקומות שבהם התקבלה החלטה וניתן לאשר ולא לדון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דוחות כספיים, בסדר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השקיפות פה היא לא מספקת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, השקיפות פה צריכה לספק תשובה לשאלה כמה חברות ותאגידים פועלים בהיעדר קוורום, לא בהרכב חסר, זה מלא, היעדר קוורום שהמצב שם שאיוש הוא כל כך גרוע שזה בהיעדר קוורום שבשבילם מביאים לחקיקה כזו. פה באמת הגוף המפקח זה הגוף שמבקשים בשבילו את החקיקה, מה לעשות, זה לא מבקשים פה חריג מיוחד בהארכת כהונה וכאלה, אז, טוב, נחשוב על זה ביחד. תודה רבה לכולם ישיבה זו נעולה ואני מבקש שמחר נסיים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> באיזו שעה מחר? << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> 09:00. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:35. << סיום >>