פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 18 ועדת הבריאות 21/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 115 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"ד (21 בנובמבר 2023), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> סיור בבית החולים שערי צדק << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר גלית דיסטל אטבריאן ניסים ואטורי יאסר חוג'יראת טטיאנה מזרסקי לימור סון הר מלך מוזמנים: ורדה טוחנר – ממונה על הבקרות במכוני הדיאליזה, משרד הבריאות חדוה קפלינסקי – כלכלנית, חוקרת, מרכז המידע והמחקר, כנסת שלי לוי – ראש צוות בריאות, מרכז המידע והמחקר, כנסת פרופ' עופר מרין – מנכ"ל, מרכז רפואי שערי צדק פרופ' יונתן הלוי – נשיא, מרכז רפואי שערי צדק פרופ' נמרוד מימון – מנהל האגף הפנימי, מרכז רפואי שערי צדק ישראל אפשטיין – מבקר פנים, מרכז רפואי שערי צדק יוסי גוטסמן – דובר, מרכז רפואי שערי צדק שרה גולדברג – אחות ראשית ואחראית שעת חירום, מרכז רפואי שערי צדק יעל קמחי – מנהלת לשכת מנכ"ל, המרכז הרפואי שערי צדק רבקה רודנסקי – מנהלת אגף מערכות מידע, המרכז הרפואי שערי צדק דפנה דורון – סמנכ"לית איכות וניהול סיכונים, המרכז הרפואי שערי צדק דני שטראוך – סמנכ"ל, מחלקת משאבי אנוש, המרכז הרפואי שערי צדק ויקי לוי – סמנכ"לית, מחלקת כספים, המרכז הרפואי שערי צדק יגאל אמיתי – דוברות הכנסת דויד – עוזר, לשכת ועדת הבריאות אסף – עוזר, לשכת ועדת הבריאות מוחמד – עוזר של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. אנס גדיר – עוזר של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: ג'ינה לשם, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור בבית החולים שערי צדק << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> שלום ותודה רבה על הביקור. יפה מאוד שאתם באים בימים מורכבים אלה לראות איך הדברים נראים בשטח. נעשה סבב היכרות. שמי עופר מרין עובד כבר קצת יותר מ-30 שנה בשערי צדק. התחלתי פה כסטז'ר, התמחיתי בניתוח לב, אני מנתח לב וניהלתי קצת יותר מעשור את יחידת הטראומה בשערי צדק. אני עובד כמנכ"ל שערי צדק כחמש שנים. החלפתי את פרופסור הלוי שתכף יציג את עצמו. הביקור מבחינתנו חשוב ואנחנו מודים לכם. << דובר >> שרה גולדברג: << דובר >> אני שרה גולדברג, אחות ראשית ואחראית שעת חירום. << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> יונתן הלוי. אני היום הנשיא של בית החולים, ניהלתי אותו במשך 31 שנים בין 1988-2019 ולאחר מכן עופר החליף אותי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> ישראל אפשטיין: << דובר >> מבקר הפנים ישראל אפשטיין. << דובר >> ורדה טוחנר: << דובר >> ורדה טוחנר, נציגת משרד הבריאות. << דובר >> דויד: << דובר >> דויד העוזר של חבר הכנסת יונתן משריקי. << דובר >> מוחמד: << דובר >> מוחמד, העוזר של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> אנס גדיר: << דובר >> אנס גדיר, העוזר של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> יגאל אמיתי: << דובר >> יגאל אמיתי, דוברות הכנסת << דובר >> יוסי גוטסמן: << דובר >> יוסי, דובר בית החולים. << דובר >> אסף: << דובר >> אסף מלשכת יו"ר הוועדה. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> שלי לוי אני ראש צוות בריאות במרכז המחקר והמידע של הכנסת. << דובר >> מיכל דיבנר כרמל: << דובר >> מיכל דיבנר כרמל, אני מנהלת הוועדה. << דובר >> חדוה קפלינסקי: << דובר >> חדוה קפלינסקי, מרכז המחקר והמידע . << דובר >> יעל קמחי: << דובר >> יעל קמחי, מנהלת לשכה. << דובר >> רבקה רודנסקי: << דובר >> רבקה רודנסקי, מנהלת אגף מערכות מידע, שערי צדק. << דובר >> פרופ' נמרוד מימון: << דובר >> נמרוד מימון, ראש אגף פנימי, שערי צדק. << דובר >> דני שטראוך: << דובר >> דני שטראוך, סמנכ"ל משאבי אנוש. << דובר >> ויקי לוי: << דובר >> לוי ויקי, סמנכ"לית הכספים. << דובר >> דפנה דורון: << דובר >> דפנה דורון, סמנכ"ל רפואה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חבר הכנסת ניסים ואטורי, אני יוני מישרקי יו"ר הוועדה, וחברת הכנסת לימור סון הר מלך, ברוכה הבאה. יצטרפו אלינו בהמשך – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי וחברת הכנסת גלית דיסטל, הן אמורות להצטרף בדקות הקרובות. ברשותך, אני אגיד מספר מלות פתיחה, ולאחר מכן נשמח לראות את מצגת הוועדה. כפי שאני נוהג לפתוח את ישיבות הוועדה בשבועות האחרונות, אנחנו נוהגים לפתוח עם שמות החללים, אני אזכיר את שמות החללים ששמותיהם הותרו לפרסום הבוקר – הלוחם ארנון משה אברהם בן בניסטי והלוחם איליה סמקין. הם נפלו בצפון הרצועה. השם ייקום דמם ויהי זכרם ברוך. כמובן שאנחנו שולחים מכאן בשמנו תנחומים למשפחה. בעניין הסיור, אנחנו קיימנו בשבועות האחרונים - שבוע לאחר תחילת המלחמה – דיונים בהם עסקנו בכל הנושאים שקשורים למלחמה – מיגון, שיקום, בריאות הנפש, ציוד והצטיידות. אנחנו עוסקים בזה הרבה מאוד. הוועדה מבקרת בבתי החולים כדי ללמוד על הצרכים, לראות ממקור ראשון. יש דברים שאנחנו נחשפים להם תוך כדי סיורים ואנחנו מטפלים בהם תוך כדי תנועה ויש נושאים שאנחנו דנים בהם בהמשך, בדיוני הוועדה. בית חולים שערי צדק קרוב מאוד לליבי. טרם כניסתי לכנסת הייתי יועץ של שר הפנים, הרב דרעי, במשך שש שנים. הוטלה עליי חלק מהאחריות בנושא הטיפול בחכם שלום כהן זכר צדיק וקדוש לברכה. חשוב לי מאוד, יש לי הכרת הטוב עצומה מאוד ברמה האישית והציבורית כי בסופו של דבר הוא היה מנהיג גדול של קהילות גדולות בירושלים ובכלל. ובית החולים שערי צדק קיבל בזרועות פתוחות – ממנכ"ל בית החולים ודרך מנהל האבטחה – סטס, עובר דרך ד"ר דני דביר ואחרים – כל אחד מהם פעל ברגישות ובצורה מקסימלית, ועל כך תודתנו הגדולה. כנבחרי הציבור ואליי באופן ספציפי, מגיעות אלינו הרבה מאוד פניות ואנחנו תמיד זוכים לאוזן קשבת ולטיפול ברגישות מקסימלית מצד בית החולים ועל כך תודתנו הגדולה. אנחנו היום פה כדי לשמוע וכדי לראות במה אנחנו יכולים להועיל, לעזור ולקדם, ובאופן כללי לשמוע סקירה על בית החולים. ברשותך אדוני המנכ"ל. תודה רבה על הזכות ותודה רבה על האירוח. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> תודה. הכנו מצגת קצרה, אבל לפני שאני אתחיל אומר משהו שקשור לימים המורכבים שאנחנו נמצאים בהם. האויב - אי אפשר להגיד רק את המילה חמאס ואנחנו ודאי לא נכנסים לעניינים הביטחוניים - אבל האויב ביקש לעשות שני דברים: לפגוע פיזית בהרבה מאוד אנשים, ולצערנו הרב הוא הצליח. והוא ביקש גם לפגוע בחוסן הלאומי, והפגיעה במדינת ישראל היא לא רק במספרים הרבים של ההרוגים והפצועים – אנחנו מדברים באלפים – הפגיעה היא בכל אחד מהמיליונים שגרים פה, אין אדם במדינה שהמלחמה לא נוגעת בו מהיכרות ראשונה עם אנשים שנפגעו ועד לפגיעה מורלית קשה. אני אומר את זה בהקשר לכך שאני חושב שלבתי החולים יש חשיבות כפולה- החשיבות הטריוויאלית כאשר מגיע בן-אדם חולה או פצוע אנחנו מטפלים בו ונותנים לו את הטיפול הכי טוב. לבתי חולים יש חשיבות עצומה לחוסן הלאומי, שכשנוחת כאן מסוק והמשפחה יודעת שהבן, הבעל, האבא נפצע בעזה והוא נחת בכל אחד מבתי החולים – אני מייצג את שערי צדק בגאווה רבה אבל אני מדבר בשם כל בתי החולים – הוא יידע שהוא יקבל את הטיפול הכי טוב שיש, ושאנחנו נדע להציל כל אחד שאפשר. המסר והחוסן הם חלק מתוך החשיבות העצומה בכך שבתי החולים יהיו חזקים לטפל בכולם. האוכלוסייה צריכה עמודים מאוד יציבים בתקופה הקשה הזאת של האי-ודאות, האוכלוסייה צריכה לדעת כמה עוגנים ברורים וחזקים. בתי החולים במערכת הבריאות חייבת להיות עוגן חזק מאוד. לכן גם אם נציג קשיים שאנחנו נתקלים בהם – אני באופן אישי בעבר יצאתי בקשיים תקציביים של בתי חולים – אני חושב שחובה עלינו עכשיו לא לצאת החוצה ולצעוק שאין לנו מיגון, אין לנו כסף. אסור לפגוע בחוסן הלאומי, אסור שהתושבים של המדינה ירגישו כשיבואו לבתי חולים שאין לנו מיטות והכל מיטות פרוזדור. אנחנו נציג לכם חלק מהקשיים מאחר ואנחנו רוצים להתחזק, לא לטובת עצמינו אלא לטובת האוכלוסייה שאנחנו מחויבים כלפיה. אני רואה שאתה מקליט וזה בסדר, אבל אני לא רוצה שייצא משערי צדק קול שבר שאנחנו מתמוטטים ואנחנו לא יכולים לתת טיפול. אנחנו יכולים לתת טיפול מעולה לכל אחד מהתושבים שמגיע אלינו. אנחנו רוצים להתחזק לטובת האוכלוסייה. אני אחלק את המצגת ואני אנסה להיות יחסית זריז. זאת הזדמנות עבורי להציג לוועדת הבריאות את בית החולים שערי צדק, אני מוציא לכמה דקות את המלחמה מחוץ לחדר ולאחר מכן אשתף אתכם מה קורה בבית החולים מבחינת המלחמה עצמה. << דובר >> דובר: << דובר >> בנושא המיגון - - - << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> בסדר גמור. מבחינת היסטוריה, בית חולים שערי צדק הוא בית החולים הוותיק בארץ, הוקם בשנת 1902, יש תמונה של רחוב יפו עם הגמלים, ויש אנשים בחו"ל שחושבים שהגמלים האלה עדיין נמצאים ברחובות העיר. בשנת 2019, חגגנו 120 שנה ובשערי צדק עסוקים מאוד עכשיו בתכנון קדימה. ירושלים גדלה מאוד וגם שערי צדק. במשך עשור מתוך 27 בתי חולים בארץ בית חולים שערי צדק גדל יותר מכולם, עליה שמוגדרת במספר המטופלים – בשביל זה אנחנו פה, בשביל המטופלים ונגזרות של זה – מספר אנשי הצוות והשירותים השונים. זה נובע לא מתוך רצון שלנו לגדול, החובה שלנו היא לשרת את תושבי העיר. ירושלים היא עיר שגדלה הכי מהר בארץ, גם העיר גדלה וגם לירושלים יש ייחודיות – ברוב השטחים סביב לירושלים מצפון, מדרום, ממזרח האלטרנטיבה היחידה שלהם כשהם צריכים שירותי רפואה זה להגיע לירושלים. כדי לקבל רפואה מי שגר במעלה אדומים, בגוש ובישובים שמצפון לירושלים, צריך להגיע לירושלים. מי שגר במודיעין ממערב או בית שמש – יכול לפנות לדי הרבה בתי חולים. כך שבשורה התחתונה אנחנו משרתים אוכלוסייה של 1.3 מיליון איש, מדובר באוכלוסייה של ירושלים והסביבה. אנחנו אחד משבעת בתי החולים הגדולים בארץ. אני מעגל קצת את המספרים, אבל בפועל יש לנו בערך 1,000 מיטות עם היחידות השונות שאתם רואים. קיבלנו הכרה לפני שנתיים כמרכז-על לטראומה, שרה ואני משוחדים בעניין הזה כי ניהלנו ביחד את יחידת הטראומה במשך עשור. אשתף אתכם באירועי חירום שעברנו, מסתכלים על ההיסטוריה והכל מתגמד ביחס לימים האלה, בין אירוע הקורונה – העולם כולו התמודד, גם קריסת הטריבונה בגבעת זאב, גם זה היום נראה קטן. אני חושב שמבצע שומר החומות הכין אותנו להתמודד עם המרקם האנושי המורכב הקיים בבתי החולים בזמן של לחימה. בולען שנפער בצד השני של הכביש לפני כשנתיים ואתגר אותנו. ביקור חולים, גם הוא בית חולים שהוקם לפני מעל לשנה, לבקשת המדינה לפני קצת יותר מעשר שנים לאחר שבית חולים כבית חולים ציבורי עצמאי הפסיד סכומי כסף עצומים שנה אחרי שנה, המדינה הזרימה לו כספים והבור רק הלך וגדל, לבקשת המדינה לקחנו אחריות על ביקור חולים, בפברואר השנה הסבנו אותו בעיקר לבית חולים ליולדות. המבנה עצמו לא שייך לנו, בהסכם המדינה אנחנו שוכרים את המקום מיזמים שקנו את השטח. פרצה שריפה בחצר של ביקור חולים שאילץ אותנו לסגור, אנחנו בדיונים ונתייחס לזה בזמן אחר. מה שמייחד את שערי צדק היום שבפועל אנחנו הופכים להיות אחד המרכזים הגדולים בארץ לרפואה דחופה. החל מחדר המיון שלנו שהוא חדר המיון הגדול בעיר, ודרך כל תחום רפואי שדורש פעילות שהיא מיידית. בשל המיקום הספציפי של שערי צדק – קרוב לשני עורקי התחבורה המרכזיים של ירושלים, כביש בגין וכביש 16 – הם מצטלבים במרחק של קילומטר מאיפה שאנחנו יושבים עכשיו, ולכן בתחומים שדורשים הגעה דחופה של מטופלים שבהם כל דקה קובעת - - - שערי צדק הוא אחד מארבעת בתי החולים הגדולים בארץ ומתמחה בתחומים הבאים: צנתורי לב, כשלאדם יש התקף לב כל דקה קובעת ויש להגיע לצנתור באופן מיידי. מאחר ואנחנו קרובים לעורקי התחבורה העיקריים הוא יגיע לפה. בנושא אירועים מוחיים, אדם העובר אירוע מוחי – אנחנו הפכנו להיות בית החולים הגדול בארץ מבחינת מספר האנשים המגיעים עם אירועים מוחיים. בנושא הפצועים, אנחנו אחד מיחידות הטראומה הגדולות בארץ. נושא שהוא חדש, הקורונה העלתה מאוד את היכולות לחבר לאקמו, והיום מחברים מטופלים לאקמו. אדם צעיר שמתמוטט ונמצא במצב של החייאה, אפשר להעביר אותו תוך כדי החייאה ועיסוי לב לחדר המיון, שם יחברו אותו לאקמו ומשם יעבירו אותו לחדר הצנתור. כאשר אנשים צעירים מתמוטטים ברוב המקרים מדובר באירועי לב ולכן זה המסלול – חיבור לאקמו, והעברה לחדר צנתור. אני חושב שאנחנו בית החולים הגדול בארץ שיודע לחבר מטופלים תוך כדי החייאה לאקמו. עם כל העומס שיש אנחנו עדיין יודעים להשקיע את כל המשאבים במטופל או הפצוע הבודד. הטיפול הנמרץ היא השקעה אדירה ובהרבה מקומות בעולם לא יודעים לתת את מלוא הטיפול וההשקעה המלאה באיש הבודד. בנושא המלחמה, משמעות המלחמה בשערי צדק: יש לבית החולים מנחת שנמצא צמוד אלינו בצד הדרומי. קלטנו כ-300 פצועים. כמחציתם נקלטו ביממה הראשונה או ישירות מהשטח או בוויסות שניוני – כאשר הפצועים הועברו אלינו מבתי חולים אחרים. היחצ"ב גויס לפה. אנחנו עוסקים הרבה מאוד בתגבור - - - יש הנחיה של משרד הבריאות להיות מוכנים לשלושה חודשים, וכך עשינו. פינינו את אחת המחלקות כדי ליצור מחלקת עתודה לכל מה שצריך. פתיחת מטה - - - חירום הרבה מאוד על הנושא של הכשרות צוות, בעיקר בנקודת הזמן שאנחנו נמצאים בה עכשיו, והערכות להמשך עם חס וחלילה המספרים יגדלו. הטיפול הנפשי, נושא שהיא כאוב בארץ הרבה לפני המלחמה. יום לאחר שהמלחמה התחילה פתחנו פה מיון נפשי ייעודי, הוא הראשון והגדול בארץ, טיפלנו במאות רבות של אנשים, חלקם הגדול תושבי הדרום. מפונים שהגיעו לפה, יש הרבה מאוד מפונים בירושלים או בים המלח שמגיעים אלינו. יש אנשים שהמשיכו לגור בדרום והגיעו אלינו לאחר ששמעו על המיון שנותן את התמיכה הנפשית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תוכל קצת להרחיב? אני בטוח שהנושא מעניין את חברי הוועדה ועסקנו בזה הרבה מאוד. מה השירות שניתן במיון, ולאיפה מפנים אותם אחרי זה? איך מטפלים באותם נפגעים? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> בית חולים שערי צדק, לצערי, רגיל לאירועי טרור שונים, אנחנו בית חולים שטיפל ביותר פצועי טרור – נשים את המלחמה בצד – מכל מקום אחר בארץ, כי ירושלים היא עיר שנפגעה הכי הרבה מטרור. רוב הפצועים מגיעים אלינו מהעיר. יש לנו נהלים ברורים גם באירועי טרור. הספרות מלמדת שגם אדם צעיר שנכנס הבוקר לאוטו ונוסע לעבודה, ונפגע בתאונת דרכים קשה שיש פה גם מרכיב נפשי. עבודות רבות הראו שכשמישהו נפגע מאירוע מעשה ידע אדם שלא מחויב המציאות, אלא נפגש עם מישהו שרצה להרוג אותו באופן מכוון – יש לזה אספקטים נפשיים מאוד ברורים. גם באירוע טרור, יש לנו נהלים מאוד חדים – מטופל לא משתחרר מבית החולים עד שלא רואה אותו מטפל מהמערך הנפשי. המערך הנפשי כולל שלוש דיסציפלינות שונות המעניקות טיפול – העובדות הסוציאליות, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. אין פצוע שישוחרר מבלי שראה אותו מטפל מהדיסציפלינה הנפשית. המטרה המיידית היא מאוד ברורה, לעשות הערכה מיידית על ההשפעה, לפעמים ההשפעה היא באותו יום, ולעיתים התמונות וה-PTSD – הפוסט טראומה יכולים להתחיל שבועות אחרי האירוע. יש הגדרות פסיכיאטריות מאוד ברורות מתי מדובר ב-PTSD, לא ניתן להגדיר לאחר שעה כפוסט טראומה, כי זה עדיין בתוך עולם הטראומה. אבל קודם כל יש לעשות הערכה רגשית ונפשית ולתת לו כתובת ברורה, כאשר יש לך קושי נפשי עצם הידיעה שיש לך מספר שאתה יכול להתקשר אליו, זה מוריד קצת מהמתח. לתת להם את הסביבה ואת הלגיטימציה לתחושות הנפשיות של מי שחס וחלילה ייחשף לאירוע, לתת לו את זה באופן ברור. דבר נוסף, לזהות כבר בשלב המוקדם את האנשים שזקוקים למעקב, מעקב שהוא לא פאסיבי "אם תצטרך תתקשר אליי", המעקב צריך להיות אקטיבי. אתה לא בהכרח יכול לזהות מי יסבול מפוסט טראומה, אבל אנחנו מנסים להבין את מעגלי התמיכה. באופן טבעי אנשים שמעגלי התמיכה שלהם נראים יותר יציבים הסיכוי שיסבלו מפוסט טראומה קטן יותר. ישנם אנשים שניתן לזהות יותר בקלות – או שהם נחשפו ישירות לטראומה או מישהו שקרוב אליהם. אנשים שמגיעים מרקע יותר מורכב עם פחות תמיכה, אנחנו פונים אלהם בצורה אקטיבית ואנחנו רוצים לראות שניתן להם מענה. אני אומר בזהירות, שניצלנו את הידע המוקדם שיש לנו. בכל אירוע טרור גדול שנחשפנו אליו בשנים האחרונות אנחנו מטפלים בפצועים באופן מיידי, אנחנו פותחים בהרבה מאוד אירועים מיון נפשי למשך השעות שאחרי. כאשר יש פיצוץ ומגיעים 15 פצועים מגיעה כמות כפולה של אנשים בטפטוף בשעות אחרי האירוע שאין להם שום פציעה, הם מגיעים בשל המצוקה הנפשית. שרה את רוצה להוסיף משהו? << דובר >> שרה גולדברג: << דובר >> כאשר אירוע קורה בירושלים אנחנו פותחים מרכז דחק, אבל גם כשהיה האירוע במירון פתחנו פה והגיעו מאות אנשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לאחר שהם באים לכאן ומקבלים את המענה הראשוני, הם צריכים להמשיך בקהילה דרך קופת החולים. בהקשר הזה יש ביניכם סנכרון? << דובר >> שרה גולדברג: << דובר >> יש מרפאה פה. אפשר להגיע למרפאה כאן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> משרד הבריאות ואנחנו כוועדה עסוקים בזה הרבה מאוד. אנחנו מתכוונים בשבוע הבא ביום שני לעשות דיון מעקב. זו הזדמנות להגיד לחברים פה – אנחנו עושים דיון המשך על נושא בריאות הנפש. משרד הבריאות מבין את הצורך ומשרד האוצר כנראה עדיין לא. אני אומר את זה בכאב ואפילו קצת בזעם. אנחנו מתכוונים לתת את הדגש על העניין הזה. זאת אומרת לשים את הרגל על הגז ולא לוותר למשרד האוצר בעניין הזה. << דובר >> שרה גולדברג: << דובר >> מה שאתה אומר חשוב מאוד כי המיון הנפשי שהוקם כאן נבנה עם הצוות שלנו אבל עם הרבה מאוד מתנדבים. המתנדבים יכולים לעבוד זמן קצר, אי-אפשר להישען עליהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ברור לנו, אנחנו יודעים שאי-אפשר להישען עליהם. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> יש בתחום חסר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מבינים ואנחנו יודעים והסכמי השכר נמצאים בתוכנית הכללית. משרד הבריאות מתכוון להטיל הרבה מאוד משקל על הקהילה – על קופות החולים. אני חושב שזה לא יגיע לבתי החולים, משרד הבריאות חושב שנכון יהיה לפזר את זה. כך או כך אנחנו מתכוונים לתת לזה דגש חשוב בימים הקרובים ולא להניח לזה עד שיימצא פתרון. וכמו שאמרת פרופסור – המשאבים יצטרכו להיות גדולים. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> המענה רובו ככולו צריך להיות בקהילה. כאן צריך לעשות מעקב קצר טווח - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם גם תומכים. בסדר גמור. היה לי חשוב לשמוע את זה. תודה. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> חד משמעית. עסקנו ברידוד והערכות להמשך, אנחנו בחוסר וודאות לכוון אליהם הדברים הולכים, לאו דווקא בגזרת הדרום, לא צריך להרחיב. ניסינו לקצר את שהות היולדות. למי שלא מכיר צריך להגיד בגאווה גדולה שאנחנו מרכז הילודה אולי הגדול בעולם, ביחד עם ביקור חולים יש 22,000 לידות, גם השנה עם סגירת ביקור חולים נגיע לסדר גודל של 20,000 לידות בשנה, אין לזה אח ורע בשום מקום ואנחנו צריכים להיות גאים בזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לגבי המיון הנפשי – צריך הפנייה בשביל להגיע לפה, או שפשוט דופקים בדלת? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> לא צריך שום דבר. יש מענה מלא. אנחנו בית החולים הראשון שפתח מיון והגדול ביותר שטיפל באנשים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קופות החולים משתתפות? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> זה המכרז שלנו, אני לא יודע מה הקופות עושות לאחר מכן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הליווי בקהילה ממשיך לאחר מכן בקופות החולים, כך זה אמור להיות באופן טבעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחר כך יש התחשבנויות עם הקופות. מי שמגיע למיון - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו כל מיון. צריך להביא התחייבות מהקופה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל בבריאות הנפש אין אשפוז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רצינו שאנשים יתלבטו האם הם יקבלו הפניה או לא, אם הם צריכים שיגיעו ולאחר מכן נראה מה נעשה עם זה. << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> המעקב הראשוני אצלנו ללא הפניות בכלל. אדם ששוחרר ממרכז החרדה שלנו במיון ורוצה להגיע למעקב אצל העובדת הסוציאלית או אצל הפסיכולוג שלנו, לפחות בהתחלה, הוא לא צריך הפניה מהקופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל איך עובדת ההתחשבנות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי משלם את זה, האזרח? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא לא, הקופה. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> חוץ מהמיגון אשתף בנושא האתגרים שאנחנו מתמודדים אתם: גיוס – יש גיוס בכל המדינה ובכל בתי החולים. אני אומר בגאווה רבה שכמדיניות בית חולים שערי צדק לא מגיש ולת"ם. מבין בתי החולים החלק היחסי של שערי צדק במספר הרופאים והאחיות שגויסו הוא הגדול ביותר, בגלל מדיניות מאוד ברורה כשהמדינה קוראת לאנשים שלנו שהתגייסו לצבא. בעוונותיי, גם אני למרות התפקיד עושה עדיין מילואים. היום בערב אני מתייצב בצבא. כמדיניות אני חושב שהחיבור בין המילואים לבתי החולים הוא חיוני ויש פה מסר. לכן, למרות הקושי להמשיך לתפקד עם מספר גדול מאוד של אנשים שגויסו כמסר ערכי אנחנו לא מגישים ולת"מים ומאפשרים למי שנקרא לצבא – להתייצב. בנושא של המיגון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רק מה שניתן לומר לפרוטוקול, שים לב בהקשר הזה שאנחנו לא מוציאים מידע לגבי אזורים לא מוגנים. אם תוכל לדבר רק באופן כללי, אולי לאחר מכן שלא לפרוטוקול אנחנו נדבר יותר בפירוט. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> אני מניח שאני לא מחדש לאף אחד מחברי הוועדה שבמשך שנים דובר לא מעט בכל בתי החולים על הצורך במיגון. ברמה הפרקטית בשערי צדק המקום היחיד שמוגן באופן מלא זו הפגייה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהקשר הזה אני מזכיר שישבנו בוועדה ומשרד הבריאות הקצה לטווח המיידי סכום – קצת יותר מ-200 מיליון שקלים שאמור להתחלק בין בתי החולים. לטווח הארוך יש תוכנית גדולה מאוד של מיליארדים בתוכנית רב-שנתית. אולי לאחר מכן תוכל להכניס אותנו ללוחות זמנים של הפרויקט שלכם. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> אני אדבר על הנושא. יש שקף בנושא. הנושא של התקפות סייבר, היו התקפות סייבר על מדינת ישראל מהיום הראשון שהדבר התחיל. גם לפני המלחמה הזאת בתי החולים השקיעו משאבים רבים בנושא של הגנה בפני התקפות סייבר. אני רוצה להציג את הנושא הבעייתי של בתי החולים הציבוריים העצמאיים. לפני שנה וחצי כשבהלל יפה הייתה התקפת סייבר, בית החולים הושבת למשך מספר חודשים. השבתה של בית חולים כאשר כל הצוות עובד גורמת לפגיעת כיס קשה ובאופן טבעי המדינה מכסה את זה. לא רק שאנחנו צריכים להשקיע מכיסנו מהשוטף שלנו – ואתם מכירים את המצוקות שיש - סכומים של מיליונים רבים בכל שנה להתקפות סייבר, אלא החשש האמתי שלי שאם תהיה פגיעת סייבר אנחנו נהיה כאן לבד, אין לנו מעטפת של הממשלה שתגיד: "טוב זה בית חולים שלי ואם עכשיו אתה צריך לסגור את חדר מיון, תסגור את חדר מיון". אם אני סוגר את חדר מיון אין לנו איך לשלם משכורות. אין לנו אורך נשימה. << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> אני לא בטוח שכל הנוכחים יודעים, אנחנו מוגדרים כבית חולים ציבורי פרטי. ציבורי – במובן הזה שאנחנו ללא כוונת רווח, ושאנחנו מפתחים את השירותים שלנו בהתאם לצורכי הקהילה, בניגוד לאסותא רמת החייל למשל אנחנו לא יכולים לסגור מחלקה שמפסידה כסף. וכשהתמוטט שם החניון אף אחד מהפצועים לא הגיע לאסותא כי אין שם חדר מיון. במובן הזה אנחנו ציבוריים. אנחנו לא בבעלות גוף ציבורי – לא של המדינה ולא של קופת חולים. בישראל יש שבעה בתי חולים כאלה ולא סתם שני הגדולים הם בירושלים, מאחר והעיר בשל המרכזיות והקדושה שלה משכה ארגונים התנדבותיים להקים שירותי אשפוז שנים לפני הקמת המדינה. אנחנו ב-1902 הנרייטה סולד מהדסה ב-1912, ו-120 שנה לאחר מכן, 75 שנה לאחר הקמת המדינה למדינה נוח מאוד שיש ארגונים לא ציבוריים, כל הבינוי שאתם תראו פה כולו מכספי תרומות, עם השתתפות מזערית ושולית של המדינה. כמו שאתם יודעים עופר הוביל מאבק בתקופה האחרונה, שלפחות בתקציב השוטף – מדובר על 7% מהתקציב השוטף שלנו של 2 מיליארד שקל – המדינה מכסה. זה פחות משמעותית מהגירעונות של כל בתי החולים הממשלתיים ושל כל בתי החולים של הקופות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו עסקנו גם בנושא הזה, הנושא הוא לא כל כך פומבי. אני חושב שגדי היה הנציג מטעם שערי צדק. הוא הציג אתכם בגאווה גדולה ובגאון. אני שוחחתי על הנושא הזה עם השר, בהקשר הזה המשרד דורש ממשרד האוצר בסביבות חצי מיליארד שקל, על מנת לכסות את כל בתי החולים, אם כי הוא נתן הערכות הגנה מסוימות בתקופה האחרונה אנחנו מודעים לזה שזה לא מספיק. אנחנו כמובן נמשיך לעקוב, זה בהחלט נושא חשוב. שמענו סקירה על מעייני הישועה והזכרת גם את הלל יפה. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> יש נושא מרכזי במלחמה שמעסיק את ההנהלה – מעבר לטיפול בפצועים וההערכות להמשך – הטיפול בצוות שלנו. בעיניים פקוחות צריך להבין מה קורה לאנשים במדינת ישראל, אנשים נמצאים בחרדה – אני לא רוצה להשתמש בביטוי חרדה קיומית אבל יש להכיר את המציאות. יש מאות אנשי צוות שבני הזוג או הילדים שלהם גויסו והם משרתים בעזה. ואנשים רגילים לדבר הרבה עם הילד לא משנה אם הילד חייל או לא, הטלפונים נשארו מחוץ לעזה, לאנשים אלה אין יום ואין לילה, וכל רחש הם חוששים שקרה משהו, אנחנו צריכים לדעת לחבק את האנשים האלה. בתוך הרגשות המשמעותיים שעברו על אזרחי מדינת ישראל בעקבות האירועים של יום שבת לפני חודש וחצי, אנשים נסערים. זו לא אמירה פוליטית אלא הכרה במציאות – אנשים נסערים, הם נחשפו אל האירוע הקשה שקרה באותו היום, אני לא מנסה לתת לזה צבע, אלא אומר את זה כעובדה. וזה הצוות שמגיע לפה. אנשים שנמצאים בחרדה, אנשים שהיקירים שלהם נמצאים בעזה וצריך לדעת בעת הזאת, עם כל הקושי, שחלק מהצוות יצא למילואים ולכן יש יותר עומס, צריך לדעת לנהל את זה נכון, צריך לדעת לחבק נכון את האנשים ואנחנו צריכים לדעת איפה אנחנו חיים. העיר ירושלים היא רב-גונית, יש את תושבי מזרח העיר והכפרים מסביב, ותושבים יהודיים, התושבים המוסלמים של מזרח ירושלים לשכונות החרדיות, לישובים שמסביב לירושלים, השונות האזרחית הזאת שאנחנו רואים בעיר שאותה אנחנו משרתים זהה לחלוטין לשני דברים – למטופלים שלנו ולצוות שלנו, ולדעת לשמור נכון על המרקם הזה בעת הזאת. מצד אחד לתת כללים מאוד חדים וברורים והמילה גזענות היא מילה שאנחנו אומרים אותה בצורה ברורה, כי זה קו מסר ברור שאנחנו מעבירים מדי יום לצוות שלנו ועדיין לדעת לשמור על המרקם הזה, אני חושב שזה אולי אחד האתגרים הגדולים ביותר שמנהלי בתי חולים עומדים בפניהם. זה נושא מורכב. חלק מדרך הבנת ההתמודדות היא להבין שלמרות שאנחנו נמצאים עכשיו במצב קשה ובבוץ נוראי, היום אחרי יגיע – אנחנו מקווים שהוא יהיה כמה שיותר מהר – וביום אחרי לפחות לגבי ירושלים ולא משנה מאיפה אתה בא, אני חושב שיש הסכמה בין כולם שירושלים תישאר עיר מאוחדת, ומכיוון שכך גם האוכלוסייה שלה תישאר ברב-גוניות שיש בה ולכן צריך לדעת לשמר את היחסים המיוחדים מאוד. אני חושב שאין בית חולים אחד בארץ שלא ידברו אתכם על המורכבות ביום-יום של יהודים וערבים ביחד, אנחנו בשערי צדק נחשפים לזה אולי קצת יותר מאשר בתי חולים אחרים, כי יש פה אוכלוסייה ערבית אולי גדולה יותר באחוזים מאשר במקומות אחרים, מאחר ומדובר בבית חולים שהתמודד עם לא מעט אירועי טרור, ובאירועי הטרור מבצעי הטרור הגיעו יחד עם האנשים שפגעו בהם. כך שזו חשיפה שהצוות מכיר את המורכבות שלה. אני לא אפתח את זה לדיון, זו אמירת רקע. לדעת לשמור על הערכים הישראלים והיהודיים שלנו בתוך המורכבות הזאת זה מורכב מאוד, להציב לאנשים קווים וגבולות ברורים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - יש חשש מצד מטופלים יהודים מול רופאים ערבים מאז הטבח? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> יש אירועים רבים: מטופל יהודי שלא רצה שרופא ערבי יטפל בו, מטופל ערבי שחשש מרופא יהודי, כל אפשרות שהיא הכל קיים והכל ברור ולכן אם יש לך קווים מאוד ברורים אז יותר קל - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מגיעים לכאן גם תושבי מזרח ירושלים? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> 20% מהמטופלים הם תושבי מזרח ירושלים. תסתובבו בין המחלקות אחד מכל ארבעה, חמישה מהמטופלים הוא תושבי מזרח ירושלים. << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> בעניין הזה האתוס והתרבות של בית חולים מימים ימימה עוזרים גם בימים הקשים האלה. אז יש אירועים בשוליים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבחינה פרקטית, איך מתמודדים עם פציינט שאומר "אני לא מעוניין?" << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> קל לענות. יש לנו מדיניות ברורה בנושא. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> יש קווים מאוד ברורים. אני מדבר בצורה הכי גלויה והכי חופשית שיש ואני אומר גם לחברי הכנסת הערבים זה יכול להיות הפוך אך כדוגמה, כשמטופל יהודי אומר לרופא ערבי "אני לא רוצה שתיתן לי טיפול" זו אמירה גזענית ולכן הוא לא יכולה להגיד את זה ובזה נגמר העניין. מדינת ישראל קמה בגלל דבר אחד – גזענות, אם יש בור אחד שאסור למדינת ישראל ליפול בו זה בור הגזענות. ואל מנת לא להסיט לחלוטין את השיח בחדר אני מעדיף לא להיכנס לזה כרגע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהחלט. נגעת בנושא ברגישות ואני חושב שהאמירה שלך בעניין היא ברורה. << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> חד משמעית. אני גם לא אכנס לזה אבל בשביל להסביר את התרבות ואת האתוס של המוסד הזה במשך עשרות שנים, אני אספר סיפור קצר מתקופת הקורונה שבה אמא של חברה טובה שלי בת 90 פלוס, אושפזה ביום שישי במחלקת הקורונה אצלנו, היא נפטרה במהלך השבת. במוצאי השבת התקשרה אליי הבת שלה ואמרה "התקשרו אליי בשבת ב-12:00, אני שומרת שבת אך עניתי לטלפון כי ידעתי שאמא מאושפזת במצב קשה. קיבלתי טלפון מרופא ערבי בשם ראמזי כורד", הוא ניהל אצלנו את מחלקת הקורונה, והיא סיפרה לי בהתרגשות ובדמעות שהוא אמר לה "אני פה. אמא שלך גוססת והיא עומדת בפני יציאת הנשמה, אבל תדעי לך נכנסו איתי שתי אחיות יראות שמיים שאומרות איתה ביחד ווידוי". הסיפור הזה מדגים את המרקם האנושי של שערי צדק והוא עוזר לנו גם בימים הקשים האלה להפוך לשולית את התופעה שאת שאלת עליה וחסרת חשיבות בחיי היום-יום בבית החולים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין ספק שאתם צודקים ושמבחינה רציונלית זה לא אמור לקרות. אני רוצה לדעת כמה זו תופעה משמעותית? << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> שולי השוליים. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> לכן הקדמתי ואמרתי שאנחנו מבינים שזה נושא שצריך לעסוק בו, הרגישות והרגשות הקיימים הם מובנים לכולנו, מי שלא מבין מה שקרה פה לפני חודש וחצי הוא מנותק. אנחנו לא יודעים איך המלחמה הזאת תתפתח ולכן אנחנו חייבים להקים אזור ממוגן למונשמים, אני מקווה שיהיה לנו זמן לבקר בבניין הסרטן שהוקם בהשקעה מלאה של תורמים שתרמו קרוב ל-400 מיליון שקל. הבניין הוא היפה בארץ. ובנוסף אנחנו רוצים להקים אזור ממוגן במקלט ל-70 מטופלים. אין לנו אזור חלופי אחר, העלות של הקמת מקום כזה, הבינוי המיידי, היא 10 מיליון שקל. תוך חודש וקצת אנחנו גומרים את הבינוי. אנחנו צריכים להביא לשם גם מכשירים. זה שיש שם מבנה זה לא אומר שאפשר להנשים שם אנשים – העלות של המכשור היא 30 מיליון שקל ואנחנו מבקשים את הסיוע שלכם עם זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> משרד הבריאות עוזר לכם? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> עוזר לנו ב-10 מיליון שקל. תוקצב המקום לצורך הבינוי. נושא מהותי נוסף וחשוב וצריך להקדיש לו ישיבה נפרדת. ירושלים היא עיר שגדלה יותר מכל מקום אחר בארץ, בתוך שני עשורים הצפי שאוכלוסיית ירושלים תגדל ל-2 מיליון אנשים. בבית החולים גם היום יש מיטות ובוודאי בעוד עשר או 20 שנה, אם לא נתעורר, יהיו הרבה יותר. אנחנו חייבים להקים פה מגדל אשפוז גדול. בהנחיית המדינה רוצים שנערך לבית חולים של 1,800 אנשים, זה פרויקט של 2 מיליארד שקל, הכסף לא בכיס שלנו או שלכם. צריך להקים צוות שיראה איך מסייעים לנו בפרויקט המהותי לעיר הבירה של המדינה. אנחנו בדיונים על אפשרות לבנות בחלק הדרומי לנו – במגרשי ביתר. היינו בשבוע שעבר אצל שר השיכון יחד עם רמ"י ועם ראש העיר – יש מכולם הבנה ותמיכה מלאים שזה מה שאנחנו צריכים לעסוק בו עכשיו. אנחנו נצטרך את הסיוע שלכם בנושא הזה. מנחת המסוקים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה המנחת, בתוך המגרש? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> בתוך המגרש. נוחתים פה, לצערנו, לא מעט מסוקים ומפנים פצועים מעזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ואיך הם מובלים לבית החולים? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> עם אמבולנס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מגרש מול בית החולים. הוא בצד שמאל. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> התוכנית שלנו שאנחנו נממן את המנחת מסוקים מכספנו, הוא יהיה על המגדל של 18 הקומות. אתם תממנו את 18 הקומות, ובאחריות שלנו המנחת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אדוני המנכ"ל, קיבלת. << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> בנושא 18 הקומות, יש תוכנית-אב של המדינה, נדמה לי שזה תמ"א 49 לבתי חולים בארץ, שם מופיע עוד 1,000 מיטות בהדסה ועוד 1,000 מיטות בשערי צדק, כלומר הכפלה של שני בתי החולים מ-1,000 ל-2,000 מיטות עד שנת 2040. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> תודה על הקשב, תודה על הביקור בזמן המורכב הזה. אני אשמח אם יש זמן לדיון וגם לעשות לכם סיור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אדוני ברשותך אני אאפשר לחברי הכנסת לשאול אתכם שאלות. ניסים רוצה? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חבר הכנסת ניסים ואטורי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מה שסיפרתם מרגש מאוד. אני חושב שרצינו להיות בית חולים ונהיינו כנסת, ובוועדה הזאת זה הכי בולט: חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, סון הר מלך, אני היו"ר מישרקי - כולנו בלי הקשר מפלגתי מגיעים לבתי החולים ומנסים לעזור כמה שיותר. הדיונים שלנו מאוד ענייניים, ופה אנחנו ממצים את החלום שלנו לתרום לציבור כמה שיותר בלי הרבה פוליטיקה. הייתי צריך לנסוע למפונים מהדרום, דחיתי את ההגעה לשם בשעתיים כי מישרקי אמר שחשוב שאגיע. אני חושב שאתם עושים עבודה יפה מאוד, ומאוד מרגש לראות את התוכנית לשנת 2040 – הכפלת המיטות. אנחנו יודעים שמצב הבריאות בארץ הוא לא מספק וממצה למרות שאתם עושים עבודה מצוינת. אנחנו באים לפה כדי לנסות לחבר בין הצרכים של הציבור לבין מה שקיים כרגע. גם גלית נמצאת פה היא הייתה שרה עד לא מזמן ובחרה את הוועדה הזאת כי זו ועדה חשובה. אני מקווה שאנחנו בעבודה משותפת נביא אתכם למקום טוב יותר על מנת שתוכלו להעניק שירות טוב יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. מחמם את הלב לראות שאנשים טובים ואכפתיים עושים דברים חשובים. אני הצטרפתי לוועדה בעיקר לנושא בריאות הנפש, אני אמא לילד שמתמודד. אני מכירה את התחלואים מלפני ולפנים ואני חושבת שהאירוע שישראל תקלע אליו כשהסערה קצת תירגע זה אירוע נפשי מטלטל מאוד של מעגלים משניים ושלישיים של פוסט טראומה. אני לא מתרשמת שהמדינה ערוכה לזה, אנחנו משקיעים את רוב התקציבים בבתי חולים פסיכיאטריים כשמה שאנחנו צריכים אלה בתים מאזנים, כפרי איזון ושיקום וטיפול בקהילה. אני אשמח להיות בקשר ולראות איך אפשר לקדם את זה. המיון האד-הוק שפתחתם הוא מעולה, צריך עוד לפתח את זה. אני חושבת שזה הולך להיות האירוע הכי גדול אחרי שהסערה תשכך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גלית תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מיזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> פרופסור עופר אני פעם ראשונה אצלכם. אני מאוד מתרשמת מהמצגת שלך ומהיחס שלך לצוות, אתה מעריך את העובדים שלך שעובדים בבית החולים, מתגייסים למילואים ונאלצים לעבוד בעומס. על השיטה המיוחדת שסיפרת על ההתנהלות ברפואה הדחופה – חיבור לאקמו תוך כדי החייאה, זה מדהים. מי שמבין ברפואה מבין שזו שיטה מיוחדת שלא הרבה משתמשים בה וכל הכבוד לכם על זה. פתיחת מיון. זה מדהים שמתחילת המלחמה טיפלתם במעל 400 מטופלים. אנחנו נצטרך גם מיון פסיכיאטרי וגם טיפול המשך. כפי שציין יושב-ראש הוועדה אנחנו נמשיך בדיוני מעקב ונדאג להעברת משאבים לתחום. צריך לשנות את גישת המדינה לנושא תחום בריאות הנפש, התחום היה מורעב במשך עשרות שנים. אך הייתה מצוקה גם קודם. השיטה שלכם בשילוב מתנדבים תוך כדי מתן טיפול היא מאוד חשובה ויש לנו הערכה רבה אליכם. כפי שציינת, אין ספק שצריך לחזק את בתי החולים מבחינת מרכזי החוסן. לא מדובר רק בבתי חולים שמטפלים בפצועים ומעניקים עזרה רפואית, אין חוסן במדינה אם בתי החולים מוחלשים, צריך לחזק אתכם. לסייע לכם להתרחב. הסבתא במסדרון – זו לא בדיחה, זאת טרגדיה וליקוי שאנחנו צריכים לתקן. אנחנו לא באנו רק לבקר ולהצטלם אלא באנו כדי לקחת רשימה של משימות לביצוע. בשילוב הכוחות של הקואליציה והאופוזיציה עם האכפתיות שלנו, אנחנו נעזור לכם. יישר כוח על עבודתכם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לי יש "רומן" עם בית החולים הזה מיום לידתי. יום הלידה שלי מציין את תאריך המעבר של מחלקת יולדות מבית החולים הישן לחדש. נולדתי ב-30 ביולי 1979. אני מכירה את בית החולים היטב, גם כי אנחנו משפחה ירושלמית ושערי צדק זה מוקד שמגיעים אליו תמיד. אני מכירה את מחלקת נפרולוגיה, לצערי הרב מקרוב. תקופה ארוכה אבי היה מטופל אצלכם. יש לי רק מילים טובות לומר על המקום הזה ועל התפקוד שלו. חשוב להבין שכשמגיעים לכאן פצועים זה לא מספיק לטפל רק בגופם, אלא יש צורך לתת מענה רגשי נפשי, הפרדיגמה הזאת והעובדה שראיתם בזה חשיבות גדולה וידעתם לשים על זה את האצבע ולהגיד: "אנחנו רוצים שהאנשים שיוצאים מכאן לא רק מבריאים וחוזרים לתפקוד, אלא גם יש להם את החוסן הנפשי". וכמו שהצגת יש חשיבות רבה שגם ברמת המפגש הראשוני, באיתור - לדעת למה המטופל זקוק, שהאדם יידע שיש לו כתובת לפנות אליה. לנושא הסביבתי יש השפעה מאוד משמעותית על היכולת של האדם לפתח תופעות פוסט-טראומתיות או לא. הפרדיגמה הזאת נשמעת מאוד נכונה וחשובה וכמו שנאמר על ידי חברת הכנסת טטיאנה אנחנו באנו לפה כדי לקבל רשימת משימות, אנחנו יודעים ששערי צדק עושים היטב את העבודה. שערי צדק הוא מקום עם נשמה. הוועדה שלנו היא ועדה שעובדת, כשיש משימה יושב-הראש נאבק עליה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה לכם. אני שמח להיות כאן. אני למדתי בגבעת רם את כל תאריי – ראשון, שני ושלישי ובית החולים בשבתות סיפק עבודה רבה לערבים ככתבני שבת. הסתובבנו בבתי חולים רבים וחשוב לי תמיד לשמוע על מרקם היחסים בתוך מערכת הבריאות, זאת מערכת שמהווה מפגש והיא דוגמה ליחסים שבין ערבים ויהודים. בכל בתי החולים שהיינו מרקם היחסים בתוך בתי החולים הוא מצוין, ובמיוחד בתקופה הקשה הזאת כל מנהלי בתי החולים דיברו על זה. בבתי החולים בירושלים ובשערי צדק זה יותר מורכב כי המצב מתוח במהלך כל השנה. זו משימה חשובה לשמור על מרקם היחסים בין המטפלים למטופלים. אני שמח לשמוע שמרקם היחסים הוא חזק וטוב. בכל הנושא של בתי החולים הציבורים על המדינה להשכיל, ולשים את כל בתי החולים הציבורים במרכז. אני חושב שבירושלים אין בתי חולים ממשלתיים ואין שירותי בריאות כללית ולכן המדינה צריכה לתקצב להוסיף סעיפים בתקציב על מנת לעזור ולפתח בתי חולים, במיוחד בתי החולים הציבוריים. אנחנו כוועדה נשמח לעזור ולתמוך בכל מה שיקדם את בתי החולים הציבוריים ובמיוחד בית חולים שערי צדק << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לאדוני. לפני שאני אסכם, ורדה את רוצה להתייחס לנושא בקשת בית החולים לציוד הבניין החדש הממוגן, יש לך ידיעה בהקשר הזה? << דובר >> ורדה טוחנר: << דובר >> לא. כל הדברים החשובים נאמרו, אני מכבדת את הכל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. מישהו מהצוות המקצועי של הנהלת בית החולים רוצה להגיד משהו? לפני הסיור אני אסכם. תודה על האירוח ועל הצגת הדברים בצורה מעולה, למדנו והחכמנו. בית חולים שערי צדק יקר לי באופן אישי וגם לציבור הירושלמי. אתם הכי קרובים למרכז העיר, כפי שהצגת מדובר בבית חולים שסופג הרבה. התרשמנו מאוד מחזון ההתפתחות של בית החולים, תמיד החשיבה היא ארוכת טווח, פתיחת המיון הפסיכיאטרי – חשיבה מחוץ לקופסה שמעוררת השתאות. אני חושב שמכאן תצא אמירה לשאר בתי החולים בארץ. ניתן לחשוב אחרת באופן יצירתי ולהביא פתרונות להרבה אנשים שסובלים בפרט בתקופה הזאת. לגבי הרגישות הבין מגזרית, עצם זה שאנחנו לא שומעים רעשי רקע בחוץ זה אומר שנעשית עבודה, אנחנו מבקרים בבתי חולים אחרים ושם שמענו. אתם נמצאים בליבת הסכסוך, באזור הכי מתוח ואתם עושים עבודה נפלאה בהקשר הזה, והעובדה שאנחנו לא שומעים בחוץ רעשי רקע, זה מעמיד אתכם באור מאוד חיובי, תודה רבה על כך. חשוב לנו כוועדה ולמשרד לשמור על מערכת יחסים תקינה, אנחנו מבינים איפה אנחנו נמצאים ומה מאזני הכוחות ולכן תודה רבה על זה. כמו שראיתם בוועדה הזאת אין קואליציה או אופוזיציה, כולנו מגויסים למען מטרה אחת – בריאות הציבור. גם עכשיו יושבים פה חברים מהקואליציה ומהאופוזיציה ומגיעים לסיורים ומשתתפים בדיונים ותורמים לטובת הציבור הישראלי שיקבל את המענה הבריאותי המקסימלי. וברוך השם, אתם באמת מצוינים, בית החולים מפואר ושמו הולך לפניו. אתה קצת הצטנעת, אנחנו יודעים שאתה יוצא למשלחות בינלאומיות. מנכ"ל בית החולים משתתף לא מעט במשלחות בינלאומיות כאשר יש אסונות גדולים ברחבי העולם, אנחנו יודעים שאתה מביא את הניסיון שלך לא רק פנימה בארץ אלא גם החוצה לעולם, הנושא הזה חשוב מבחינה מדינית ואנחנו יודעים מה ההשלכות הלאה. אי אפשר שלא להזכיר את נושא החטופים, בוועדה כמעט בכל דיון מגיעים משפחות החטופים ואנחנו שומעים אותם בכאב גדול, יצאנו בקריאה לצלב האדום – לבקר, לתת מידע ולעשות כל שביכולתם, גם פנינו לארגוני בריאות בינלאומיים. אני בטוח שעם הקשרים הבינלאומיים שיש לכם מול רופאים אחרים בעולם, מול הנהגות רפואיות בעולם אתם יודעים ותדעו לעשות את זה גם מהצד שלכם. זאת בקשתי הצנועה ואני בטוח שאתם פועלים גם בלעדיי בנושא. יצאנו עם שתי משימות שאנחנו נבחן אותן – נושא הציוד לבניין הממוגן ולטווח הארוך נושא המגדל. בנושא הסייבר אנחנו מקיימים דיונים במסגרות אחרות, חשוב שלא נרפה מהנושא. אנחנו ניקח את זה על עצמנו. נותר לי להגיד לכם תודה רבה. לך פרופסור הלוי על השנים שהיו ועל מה שאתם עושים היום, וגם לך אדוני המנכ"ל על המענים המיידים שאתם נותנים לנו כנבחרי ציבור, לפעמים זה מסתכם במילה טובה למטופל, ולפעמים זה יותר מזה, אבל תמיד באוזן קשבת ובצורה רגישה. חברי הכנסת, הדלת פתוחה פה, יש פה הקשבה אמתית וטיפול עם כל הלב והנשמה. התרשמנו מאוד. אין לנו שאלות נוספות. תודה רבה. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> בשיא הכנות אני מודה לכם על הביקור, אני מניח שאתם מבינים שזה משמעותי לצוות לראות אתכם ולהרגיש את הרצון שלכם לדחוף, ולסייע. אני מודה לכם מעומק ליבי. אנחנו נרד שתי קומות ברגל, אנחנו נלך את הפרוזדור של קומה שלוש, נגיע לבניין הסרטן. נעצור שם ואז נרד למטה. (סיור במחלקת הסרטן) << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> זה בניין שיש בו כל דבר שקשור במחלות השאתיות, בסרטן, אבל אמבולטורי, יש פה מרפאה גדולה שמגיעים אליה כ-200 אנשים ביום, יש פה בית חולים יום – שמגיעים לקבל כימותרפיה בין 100-150 אנשים ביום. יש למטה מכון רדיותרפיה עם מכשירי הקרנה. כל דבר בגישה המודרנית לסרטן. הרעיון האדריכלי פה נבנה כולו מכספי תורמים, המדינה החזירה לנו 17%. 100 מיליון דולר בינוי ציוד וריהוט שנבנה מכספי תורמים, האדריכל שבנה את זה יחד עם אדריכלים ישראלים – טאי פרו קנדי, לקח קורסים מיוחדים. הוא מאמין שנכנס חולה סרטן לקבל רדיותרפיה ארבע קומות מתחת לכניסה אם יש לו אור טבעי זה מוריד את רמת החרדות. אותו הדבר הוא מאמין לגבי הסביבה ספונת העץ שיש פה, ולכן כל קורות העץ הגדולות הללו עלו אולי קצת מהרגיל אבל שלושת רבעי השנה, תשעת החודשים שהמקום פתוח המחלה שיש לה קונוטציות כמו למתמודדי בריאות הנפש טראומתיות מאוד ואנחנו רואים שהקונספט עובד – הרעיון של האור החודר מלמעלה ועד לתחתית. יש קומה שהיא בחלקה קומת מכונות, היא נמצאת מתחת לרדיותרפיה, חמש קומות מתחת לאדמה והיא ממוגנת באופן טבע ושם – כמו שפרופסור מרין הציג – המטרה שלנו היא להקים 70 מיטות למונשמים במבט צופה פני עתיד. יש מושג שנקרא Surge capacity - כהגדרתו לבתי חולים, זה תכנון של בית חולים כמה הוא יצטרך תוספת של מיטות ואמצעי אשפוז כאשר האמצעים הרגילים שלו לא יספיקו כי יקרה משהו יוצא דופן, כמו שקורה בימים אלה, איזשהו אסון המוני. הקומה שאתם הולכים לראות ושאנחנו צריכים עזרה במימונה היא ה- Surge capacity של בית החולים. היא מבט צופה פני עתיד מה יקרה אם אנחנו נוצף כמו שסורוקה הוצף ביום הראשון של המלחמה בגלל הבלגן. אין שום תכנון לאומי להזרים 800 פצועים לבית חולים אחד תוך 48 שעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה דווקא מונשמים? << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> אלה החולים הקשים ביותר וזו יחידה של טיפול נמרץ ענקית של 70 אנשים. רוב הפצועים הקשה שמגיעים אלינו במסוק מתחילים את דרכם אצלנו ביחידת הטראומה, חדר ניתוח והיחידה לטיפול נמרץ. אלה לא מונשמים כרוניים, הכוונה היא ל- Surge capacity, למבט צופה פני עתיד, אם יהיה מצב כמו בסורוקה. אין בית חולים בעולם שיכול להתמודד עם 800 פצועים שמגיעים תוך 48 שעות ששליש עד חצי מתוכם צריכים ניתוחים דחופים. זה היה חלק מהבלגן של הימים הראשונים. וכעת לקחו את ששת בתי החולים הגדולים והמסוקים מגיעים אחד-אחד ולכן נוחת מוסק פעם ביום. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> אמרתי לחלק מהאנשים שלידנו – בדקות אלה נוחת מסוק. << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> אבל פה לא תראו את החולים האלה, כולם אמבולטוריים ועל הרגליים. רואים הרבה חולים שמקבלים טיפולים כימותרפיים. המילה כימותרפיה לא נכונה היום יש אימונותרפיה וטיפולים שהם פחות טראומתיים. כמובן שכל החידושים האלה מוחלים בבניין, עופר הצליח לגייס את טובי האונקולוגים בארץ שנמשכו גם לבניין המיוחד הזה. עד כאן. (סיור בקומת מרתף להקמת מחלקת מונשמים) << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> - - - משרד הבריאות אישר לנו להתחיל את הפרויקט הזה, יש עשרות אנשים מהיום שאישרו שהולכים להפוך את המקום הזה בתוך חודש מהיום למקום שאפשר לשים בו 70 מטופלים בביטחון מלא. אתם רואים - - - מונשמים, אם צריך יותר אפשר יותר אבל כעמדות מונשמים. עכשיו זה נראה קירות בטון ואין פה כלום, תוך פחות מחודש תוכלו לראות איך נבנה - - יהיו פה פסי אספקה של חמצן, יהיה פה – מים, שירותים, מיזוג וחשמל. חשמל לטיפול נמרץ הוא שונה מהחשמל בבית, יש דרגות והגדרות לחשמל – רמה שתיים. הוא צריך להיות חשמל מאוד מיוחד של תהיה הפסקה - - - מקום אחד מישהו פה צריך גיבוי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה לוחות הזמנים? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> חודש מהיום אני אשמח שתבואו לגזור סרט ותביאו אתכם קצת מכשירים כדי למלא את המקום שלא יהיה ריק. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה היה מתוכנן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה מטר זה? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> יש פה כ-700 מטר. 70-80 מיטות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה כסף אתם צריכים? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> כסף כדי לבנות – יש. אנחנו צריכים לקנות ציוד, המקום לא אמור להיות ריק. צריך מכונות הנשמה. בשביל ציוד צריך 30 מיליון שקל – מיטות, מנשמים - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> חדרי ניתוח? << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> לא. לא יהיו פה חדרי ניתוח. חדרי ניתוח יחסית אצלנו במקום ממוגן. המקום הזה צריך סיוע שלכם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לקחנו את זה כמשימה, אנחנו נעבוד על זה. בהחלט מרשים מאוד. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> כל אחד שמביא אתו מנשם יקבל מספריים לגזירת הסרט בעוד כחודש. << דובר >> פרופ' יונתן הלוי: << דובר >> אתם יכולים לראות פס אספקה אחד, יש לנו 80. את פס האספקה רכשנו והוא פס אספקה צבאי שנועד להיות באוהלים ולכן הוא יכול להתחבר איך שהוא מגיע עם תקשורת. כחול – זה UPS, אדום – חשמל חיוני. יש ואקום, חמצן ואוויר. תולים אותו על הקיר והוא מוכן לעבודה מיד, ומה שצריך להביא לו אלה הזנות, זה מה שאנחנו עושים. אתם רואים את הסולמות והגזים, הכל יגיע לכל פס אספקה כאלה, יהיו פה 70 כאלה. כל אחד זה מיטה למטופל. אני מדגיש – מטופל מונשם, כי זה חשמל רמה שתיים, קרי הפסקת חשמל בתא הזה לא תפריע לתא הבא וזה חשוב מאוד במקרה של מונשמים וחולים ברמה הזאת שיהיו פה. << דובר >> פרופ' עופר מרין: << דובר >> זה ממשיך שם. הבטחתי לעמוד בלוח הזמנים אז אני לא רוצה לחרוג. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מודים לך על זה, בהחלט ראינו ולמדנו. סיור מרשים שמוציא אותנו עם כלים החוצה. אנחנו מבטיחים להשתדל עד הסוף. תוצאות – אנחנו לא קבלני הצלחות אבל ניתן את כל הגז כדי להביא לפה מקסימום מהבקשות שהעליתם. תודה רבה לך פרופסור. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:45. << סיום >>