פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 34 ועדת משנה לקידום הבטיחות בדרכים 23/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 5 מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה לקידום הבטיחות בדרכים יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ד (23 בינואר 2024), שעה 12:02 סדר-היום: << נושא >> המאבק בתאונות בדרכים - סיכום שנת 2023 והתוכניות לשנת 2024 << נושא >> נכחו: חבר הוועדה: בועז טופורובסקי – היו"ר חברי הכנסת: אלי דלל אחמד טיבי יוסף עטאונה עאידה תומא סלימאן מוזמנים: עמיר ג'יבלי – רמ"ח מו"פ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי טוני מרקו – רמ"ד מתנדבים, אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפי וקנין – ראש מינהלת אכיפה דיגיטלית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי עוז ארבל – מחלקת משאבים, אגף התכנון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי שרית נשיא – מנהלת תחום בכירה פרויקטים ויזמות, המשרד לביטחון לאומי רמי אברהם – ראש תחום כב"ה, המשרד לביטחון לאומי עדינה אבני – ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר, צה"ל יעקב ברנקין – אגף פיקוח ובקרת רכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אבנר פלור – מנהל מינהל תשתיות ותנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים איציק סרור – מנהל אגף א', משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יעקב זכריה – מנכ״ל בפועל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים גיל ביילין – יו״ר, הארגון לביטחון בכבישים יניב יעקב – מנכ"ל, אור ירוק ליעד קייקוב – רכזת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק עינת שגיא אלפסה – מנהלת אגף קשרי חוץ וממשל, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים ישראל גנון – יו"ר, ארגון נהגי האוטובוסים בישראל מרדכי אלמוג – ראש אגף בטיחות בתעבורה, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית יוסף לוי – קצין בטיחות בתעבורה, יונייטד טורס, מפעילי התחבורה הציבורית שרון אושמי – חבר הנהלה, עמותת עיניים בדרכים גל רייך – פרויקט ANYWAY, ארגון "נתון לשינוי" דוד בן נון – חבר הנהלה, פורום פעולה - מאבק בתאונות דרכים משה בקר – האיגוד הישראלי למערכות תבוניות לתחבורה ITS ישראל אלמסי – מנכ"ל, ארגון ידידים אליעזר שטרן – סמנכ"ל, ארגון ידידים אדי מרקוביץ' – יו"ר, מועצת האופטומטריסטים גבי בן הרוש – יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים מרדכי פדר – יו"ר, ארגון מתונה לוי ספיבק – בן שכול מנהלת הוועדה: יפעת לוי ישראל רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> המאבק בתאונות בדרכים - סיכום שנת 2023 והתוכניות לשנת 2024 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> שלום ותודה רבה לכולכם שהגעתם גם היום, שזה יום גשום, וגם ביום קשה מאוד זה אחרי אסון נורא שקרה בעזה. אני יודע שאנחנו כל הזמן מדברים על זה שלא שמים לב לתאונות דרכים, אבל בהחלט זה לא משנה את העובדה שאנשים נהרגים כל יום במלחמה קשה ונוראית. אנחנו כולנו כאן שולחים תנחומים למשפחה, איחולי ניצחון מהיר לדור הניצחון וחזרה בריאה ובשלום של החטופים שלנו, וכמובן של החיילים שנלחמים את המלחמה החשובה כנגד ארגון הטרור הרצחני וכל מי שחושב שאנחנו לא נהיה כאן. אנחנו נחזור לנושא הבטיחות בדרכים. גם בנושא בטיחות בדרכים הבשורות כרגע הן לא טובות. מתחילת השנה נהרגו 25 אנשים בדרכים, 13 רק בשבוע האחרון. זה המון. יחסית לתאונות דרכים זה תחילת שנה רעה מאוד וזה יכול להיות סנונית שמבשרת על במקום ירידה והתכנסות לקראת 50% עד 2030 כמו שטענה הממשלה בעבר, אנחנו רק הולכים ועולים וזה מאוד מדאיג. אחרי שבוע שעבר כשנתנו למשרדים השונים לדבר, גם לא כולם הספיקו, חלק מהמשרדים שלחתי עם שיעורי בית. אני עוד מעט אתן לכם לדבר, אבל אני רוצה שנתחיל דווקא היום עם החברה האזרחית שבאה שבוע שעבר ולא דיברה. חשוב לי שמשרדי הממשלה יקשיבו, כי חלק גדול מהבעיות זה הבעיות שגם דיברנו עליהן. אנחנו ברשותכם נתחיל עם יניב יעקב מאור ירוק. כמובן תציג את עצמך. אני רק מבקש שנדבר תמציתית כי אני יודע שזה מאוד רגשי להרבה מאוד מהאנשים שנמצאים כאן, וכשהדברים הם רגשיים אפשר לדבר ולדבר אבל אנחנו רוצים להיות כמה שיותר יעילים ולא להתפזר כדי שנוכל באמת להביא לשינויים שיצילו חיים כאן. בבקשה, יניב. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> תודה, בועז. יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. בשתי מילים לגבי השנה שסיימנו ואז נדבר במבט קדימה כי זו המטרה, לראות איפה אנחנו יכולים לשנות. שנת 2023 לא הסתיימה רק עם עלייה בהרוגים, היא הסתיימה עם 37 ילדים הרוגים שזה שיא של 13 שנים. זה משהו שהוא בלתי נתפס. פעם דיברנו על כיתה שנמחקת. אנחנו הרבה מעבר לזה בשנה. גם הכלים החשמליים, אנחנו שוב רושמים שיא של 26 הרוגים באופניים חשמליים, שיא מאז שהכלי הזה נכנס, וזה גם משהו שדורש טיפול. ראינו לפני כחודש התחלה של טיפול בנושא הלוחית, אבל יש עוד המון מה לעשות בתחום הזה שהוא עדיין פרוץ. כמו שאמרת, אדוני, 25 הרוגים מתחילת השנה. אנחנו מעבר להרוג ביום. אנחנו תמיד מדברים על הרוג ביום. אנחנו לצערנו כבר מתחילת השנה עברנו את זה. בואו נסתכל על 2024, מה אפשר לעשות ומה חייבים לעשות. דבר ראשון נושא הקיצוץ. התבשרנו בישיבה הקודמת שהקיצוץ הצפוי של 180 מיליוני שקלים בתקציב של מוקדי סיכון נעצר. אשמח שנוכל לוודא את זה באופן סופי בישיבה הזאת עם דניאל מהאוצר. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אבנר, תרשום את זה. רוב הדברים יהיה לך להגיב. אבנר ויעקב מהרלב"ד, חשוב מאוד. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> נשמח שנדע שזה סגור. אני כן בא ואומר שאני מצפה וקורא לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול, וגם את הקיצוץ של 160 מיליון בסלי הבטיחות, גם את זה לעצור וכן להוביל מהלך. אשמח שאדוני יצטרף לזה כמו שעשית גם במוקדי סיכון שלשמחתי עבד. נושא נוסף, תוכנית לאומית. אנחנו רק מדברים על זה. הגיע הזמן שתהיה פה תוכנית לאומית מאושרת בממשלה עם יעדים ברורים. אנחנו מדברים על 50% עד 2030, פעם בעשר שנים, פעם בחמש שנים. לקבע את זה, וכל עוד זה לא קורה, לכל הפחות נדרש לבוא ולהציג באופן ברור יעד לשנת 2024. הרלב"ד, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לבוא להגיד, היעד שלנו להפחתה במספר ההרוגים השנה הזאת הוא ככה וככה, שנדע לאן פונים, לאן מכוונים ואיך עושים את זה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> וגם שיהיה אפשר למדוד את זה. ברגע שאין יעדים, אתה לא יכול לדעת אם נעשית עבודה מקצועית או לא. אנחנו כמובן רוצים שתהיה עבודה הכי מקצועית. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> חד משמעית. נושא אחרון מרכזי, דובר פה על המעבר מפעילות באשכול שהיה בשנת 2023 וממשיכה כיום, לפעילות בערים בטוחות. נאמר שהשרה מבקשת לבחון את האפקטיביות של האשכול ובגלל זה המעבר לערים. בחינה של אפקטיביות זה דבר חשוב, אבל אני חושב שאנחנו קצת מפספסים פה. נעשתה עבודה ברלב"ד, נעשתה עבודה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. האשכול כרגע זה משהו שדבר ראשון מבחינה ראשונית שאנחנו עשינו, רואים ירידה בהרוגים. אי אפשר לקשור את זה רק לפעילות הזאת, אבל בטוח שהפעילות באשכול הובילה לירידה בהרוגים גם באופן מסוים אל מול עלייה ברמה הארצית. מעבר לזה מעבר כרגע לבחירה של ערים בטוחות, לצאת עוד פעם לקול קורא. כל הפעילות הזאת זה דבר שיאריך את זה, אני מעריך בין כמה חודשים לחצי שנה. במקום לבוא ולהגיד יש אשכול מוכן, עשו את העבודה ברלב"ד, בואו נעבור לאשכול הבא, בואו ניישם את זה. האשכול, דרך אגב, גם נותן אפשרות לעשות השפעה ברמה האזורית, גם כבישים בין-עירוניים. לא רק ערים בטוחות אלא אזור שלם. כמובן גם את הערים הבטוחות, צריך לזכור, לא נוכל לבדוק את האפקטיביות עכשיו. אני פונה מפה גם לרלב"ד, גם לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים לשקול את הנושא ולבוא ולהגיד, בואו נמשיך עם האשכולות ולא נשנה מתודה שכרגע רק תאריך. ככה גם נוכל להשתמש בכסף ששמענו מהאוצר שמאושר ומחכה רק לשימוש. אלו הדברים ואני מקווה שנצליח לשנות את המגמה שפתחנו בה את שנת 2024. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה רבה, יניב. גבי בן הרוש, בבקשה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> גבי בן הרוש, יושב-ראש מועצת המובילים. לא סתם כתבתי לך אם להגיע בכלל לישיבה הזו. אמרתי לעצמי, אני אהיה רגוע הפעם, אבל כשאני שומע את עמותת אור ירוק שמספר לי בדיחות על הבוקר, שהאשכול הוריד את התאונות, אז אני לא יודע באיזה - - - << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> גבי, לא בדיחות. יש מספרים ואמרתי שהאשכול השפיע. אנחנו לא צריכים לריב בינינו. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> די, נשבר. אני פה מלווה את הוועדות מעל 25 שנה. יש פה את ידידי ד"ר בקר. יש לו קילומטראז' יותר ממני. אני מחפש אור בקצה המנהרה. אם זה החלטות ממשלה, אם זה החלטות בג"צים שלא מתקיימות, זאת אומרת אנחנו בלופ שאנחנו חוזרים על עצמנו. ידידי מנכ"ל הרשות הציג בשבוע שעבר מספר נתונים, אופנועים, משאיות, הרוגים, הולכי רגל, הכול. אני ציפיתי מהמצגת של שנה שעברה שנבוא עם תוצאות מה עשינו השנה בשביל להפחית. נשארנו באותם המספרים. אנחנו לא מדברים על 2,500 פצועים קשה. אף אחד לא מזכיר אותם, וה-360 זה לא סופי כי אחרי 30 יום מי שנפטר הוא בכלל לא בסטטיסטיקה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> נכון, זה כבר עלה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אדוני, נתתי לה חמישה נושאים שהכנתי אתמול בערב, והכותרות שאני בדרך כלל מנפיק לעיתונות כשאני מתראיין, שאנחנו לא צריכים את לבנון ולא את עזה. יש לנו פה ג'יהאד בתוך הכבישים. ב-1999 היה לי את הכבוד לחסום את המדינה. הטריגר היה על הסולר. אני חסמתי את המדינה, שתוקם פה איזה ועדה ציבורית לראות מה קורה בעצם במדינת ישראל בנושא של תאונות הדרכים. הוקמה ועדה ציבורית בראשות האלוף עמי סגיס. ישבנו שנה וחצי. ישבנו כל הגורמים של המדינה: האוצר, המשפטים, כולם איתנו בוועדה. יצא דוח ב-2002. הגשנו אותו. הממשלה אישרה את הדוח ב-2007. אפילו סעיף אחד לא יושם, אז מה שוות החלטות ממשלה פה? אותו דבר ב-2005, הטכוגרף הדיגיטלי, החלטת ממשלה. יש לך את מספרי ההחלטות. מה קרה? אנחנו סביב ניירת וטיוטות, זאת אומרת לא קרה כלום, אם זה החלטות של ממשלה או בג"ץ והחלטות של ועדות ציבוריות. ישבתי עם שיינין חודשים וישבתי עם כל אותן הוועדות. נושא שני, שעות עבודה ומנוחה. תראה, אדוני, ב-1999 לקחתי בן משפחה לבג"ץ עם אוטובוס. הרשיע אותו בית המשפט בבאר שבע. בית המשפט העליון אמר, תתקנו את התקנה, היא מכשילה את נהגי הרכב הכבד ונהגי האוטובוסים. ב-2007 היה עוד בג"ץ של אגד, נהג נגד אגד. ביקשו מהמדינה, והנה אבנר שומע אותי, תתקנו את התקנה. שני בג"צים. באתי לוועדת המשנה בראשות יעקב אשר ב-2017 ושמתי מצגת לוועדה. מה התשובה שקיבלתי בסוף? גבי, למה אתה לא חוזר לבג"ץ? סליחה, בג"ץ מחוקק תקנות וחוקים או הכנסת? מישהו פה התבלבל. זה נושא השעות שלא תוקן מ-1999. נושא השול, אדוני. תסתכל ברשותך. היה נוהג במשרד התחבורה שהיינו אחת לרבעון מתכנסים ורואים מה קרה בנושא התאונות. מה שבלט לנו במיוחד, נושא תאונות השול שהיום הרשות מגדירה את זה הולכי רגל. 67 הרוגים. זה לא רק מי שהחליף גלגל. גם מי שישב באוטו ונהרג הוא בסטטיסטיקה הולך רגל, אז ה-100 הרוגים שהוצגו פה זה לא נכון. תסתכל, אדוני, ב-2003 עתרתי לבג"ץ כמנהל חברה, איש פרטי בכלל, לעשות מפרצי חניה. תראה מה המדינה התחייבה, לקחת את זה בעדיפות לאומית להקים חניונים ושול תקין. מ-2003 גם החלטת בג"ץ הזו לא התקיימה. כבישים חדשים, מחלפים חדשים, כל עצירה אתה בסכנת חיים, אז מה קורה פה? ומיליארדים מוזרמים. ג'יבלי ברשותך, הצגת בדוח שלך 4,700 משאיות שהורדו מהכביש בגלל ליקויי בטיחות. אני שואל שאלה ואבנר פה. קציני בטיחות חותמים כל חודש על תקינות הרכבים האלה. מה המשמעות? שנהגי המשאיות והאוטובוסים לא הולכים למוסך מורשה לבדוק. הוא מסתמך על החתימה של קצין הבטיחות שהוא נתן לו אותה, משגיח כשרות, אז מה אנחנו מתפלאים ש-5,000 כאלה פצצות מסתובבות בינינו? ואתה לא עושה אכיפה מלאה כל שנה, זה מבצעים, אז תאר לך מה הולך בכבישים. כל משאית שנייה היא סכנת חיים. הנושא החמישי והאחרון, אדוני, ברשותך. ישבנו עם משרד התחבורה, עם משרד המדען הראשי לראות את תוכנית הלימודים העיוניות המקצועיות. יצא דוח ונתתי לך אותו. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אנחנו הצגנו את זה בוועדה. מורי נהיגה נכשלים במבחנים. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לא רק זה. מורה הנהיגה שמלמד הוא לא נהג. נעשתה השתלמות של יום אחד לבוחנים לדרגה D, C ו-E, ביום אחד עיוני ומעשי. קיבלו תואר בוחנים, זאת אומרת מי שמלמד את הילדים שלנו נהיגה, אני כבר לא מדבר על אוטובוס שמסיע 60 אנשים ומשפחות, לא יודע לנהוג את האוטובוס שהוא מלמד עליו, והדוחות זועקים לשמיים בדוח של מבקר המדינה, שאני עובד מול מבקר המדינה למעלה מעשר שנים. לקחתי את הדוח של 2020 ואז אנחנו רואים את המחדלים האלה. משרד התחבורה עשה ב-2016 ועדת מחקר ושילם מיליון שקל. מה תוצאות המחקר? ש-98% מבחינת האשמה בתאונות זה הגורם האנושי. 2% זה הרכב כי הרכבים הם מודרניים. הם מתקדמים מבחינת רמת בטיחות והכול. רבותיי, זה נמצא פה בדוחות. למה אין יישום? למה החלטות ממשלה לא שוות כלום במדינת ישראל? כתבתי ליועץ המשפטי לממשלה, לשר המשפטים, לכולם, לא עכשיו, שזה ביזיון של בית המשפט העליון. אחר כך מתפלאים למה בית המשפט העליון מתערב, כי שולחים אותנו לשם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה רבה. חשוב לי מאוד, גם משרד התחבורה, גם הרלב"ד, וחלק מהנושאים כאן גם המשטרה. תרשמו את הנושאים כי אני ארצה בסוף התייחסות לכל. אנחנו דיברנו כאן על המטענים, על הטכוגרף, על מפרצי החניה וחניונים, על תקנה 168 ועל לימודי הנהיגה לרכב כבד. אני ארצה התייחסות לכל הדברים האלה. הנושא של היפגעות בשול, אני רוצה לקחת את זה לישראל אלמסי, חבר יקר מארגון ידידים שגם אני מתנדב בו. תודה רבה שבאת. אני אשמח שתדבר על זה. << אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >> תודה רבה לכם, בוקר טוב לכולם, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מדליק המשואה גם, נכון? << אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> כבוד גדול. << אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >> תודה רבה. אני עומד בראש ארגון המתנדבים הגדול היום במדינת ישראל עם למעלה מ-65,000 מתנדבים ומתנדבות מכל גווני הקשת בחברה הישראלית, שמסייעים בעיקר בדרכים ובבתים, כבלים, החלפת גלגל, רכב נעול. ילדים נעולים ברכב זה חוד החנית של המלחמה היום-יומית שלנו. בשלוש שנים האחרונות חילצנו למעלה מ-5,000 ילדים שננעלו ברכב. חילוצים ממעליות, חילוצי שטח ועוד. אני לא ארחיב. אני באמת רוצה למקד את הדיבור על תאונות שוליים. בעצם בכל מה שקשור לרכב שעומד בשול ישנן שתי בעיות מרכזיות, האחת זה חוסר מודעות, אנשים שבכלל לא נתקעו אלא צריכים להחזיר איזה מייל דחוף, איזה שיחת טלפון שהם רוצים לעשות קצת יותר בריכוז, ועוצרים בשול הדרך ובעצם הם לא מבינים שהם בעצם נמצאים בתוך מלכודת מוות. המקרה השני זה באמת רכבים שנתקעים ואין להם ברירה, אבל הם גם לא מבינים שהם צריכים לצאת ולעבור באופן מיידי מעבר לגדר הבטיחות. אנחנו בשנת 2023 טיפלנו ב-549,784 אירועים, מתוכם כ-5%, כשאנחנו מדברים על 27,000 אירועים. מדובר בכבישים בין-עירוניים. מבחינתי זה נס גדול שכל הרכבים האלה שעמדו בשוליים, זה לא נגמר בטרגדיות אבל כן יש עשרות הרוגים. אני לא יודע את המספרים המדויקים. זה בטח אתם תדעו יותר ממני. לנו יש פתרון. הנוהל שלנו, קודם כל כאזרח מתקשר והוא תקוע בשול הדרך, אז צוות המוקד ישר מנחה אותו לעבור מעבר לגדר הבטיחות, לעשות את כל מה שצריך, ללבוש אפוד זוהר וכל מה שצריך, אבל יש לנו בעיה שהיא מהותית ממש. כשמתנדב מגיע לעזור, הוא לא יכול כי גם הוא לא מאובטח מספיק, אז מה אנחנו עושים? אצלנו הנוהל שבכבישים בין-עירוניים צוות המוקד שלנו מתקשר למוקד 100 ומזניק ניידת למקום. בכביש 6 אנחנו מתקשרים גם למוקד של כביש 6 כדי שאולי הסייר שלהם יותר קרוב או שהוא גם יבוא לאבטח את המתנדב שלנו. אנחנו מבינים שאנחנו בעצם מהווים גם גורם שמעמיס על המשטרה. הצגתי לפני רגע את המספר. אנחנו מדברים על 27,000 אירועים בשנה שהמשטרה צריכה לשלוח ניידת לכל אחד, וכשיש לה את העבודה המספיק חשובה שלה, לצורך העניין, לכן מה שאני מציע כדי באמת להוריד משמעותית את האסונות הקשים האלו שכולם יסכימו שזו טרגדיה נוראית, ליצור בתוך ידידים, ואני לא מבקש כל ה-65,000, להפוך אותם עכשיו לחוסמי נתיבים ולפקחי דרכים, ממש לא. הארגון שלנו מחולק בצורה מאוד מסודרת לארבעה מחוזות: ירושלים, מרכז, צפון, דרום. אני רוצה ליצור סיירת שמוגדרת מראש, לצורך העניין כ-100 מתנדבים מכל מחוז שיעברו הכשרה כמו פקחי התנועה שעוברים הכשרה, בעצם שיוכלו להגיע עם כל הציוד הנדרש, מהבהבים, קונוסים. שילמדו. כמובן שיעברו קורס מלא איך לחסום נתיב, בעצם ליצור בטיחות גם לאותו מתנדב שמחליף גלגל, גם לאותו אזרח שנמצא שם בשטח, שבעצם האירוע הזה יסתיים כמו שצריך. אנחנו העלינו את זה כבר כמה וכמה פעמים. יש כאן עלויות לא מבוטלות כי הקורסים האלה מאוד יקרים. אנחנו נשמח להרים את הכפפה ולעשות את זה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה רבה, ישראל. המשטרה, אתם תרשמו את זה כי אנחנו עוד נחזור אליכם גם עם זה. עם שוטרי שח"ם אני חושב שאנחנו יכולים להשיג הרבה כוח עבודה יחסית לא יקר שיכול להביא לנקודת המפנה שאולי אנחנו נראה קצת יותר נוכחות. אני לוקח את זה מכאן לארגון בטרם. עינת, בבקשה. << אורח >> עינת שגיא אלפסה: << אורח >> עינת שגיא אלפסה, ארגון בטרם לבטיחות ילדים. אני רוצה להתייחס למצגת שהוצגה בשבוע שעבר של הרלב"ד, שהציגו שם את קבוצות הסיכון של מדינת ישראל, ונעדרה משם קבוצת סיכון אחת שאני מדברת בשמה, קבוצת הילדים ובני הנוער. מאוד חשוב לא רק בגלל המספרים, אלא בגלל שהילדים ובני הנוער הם העתיד שלנו. ברגע שאנחנו נותנים להם את הכלים, מחנכים אותם, מרגילים ממש מגיל מאוד צעיר גם את ההורים וגם את הילדים להתנהל בצורה בטוחה בדרכים, לנסוע בצורה בטוחה, להיחגר. כל הדברים האלה, לעתיד אני מקווה שבאמת יהיו פחות הרוגים מאותם ילדים. בתוך זה אני רוצה להתייחס במיוחד לחברה הערבית שהיא כן קבוצת סיכון במצגת של הרלב"ד. יש לנו תוכנית דרך תוכנית 550 שכבר שנתיים אנחנו מחכים. זה כבר באישורים ואני יודעת שזה מתקדם אבל עדיין לא קורה. בזמן הזה שאנחנו מחכים עוד ועוד ילדים נהרגים, ילדים מהחברה הערבית. אני ממש מקווה שאנחנו נוכל לצאת לדרך בקרוב כדי להציל כמה שיותר חיים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה רבה, עינת, בהחלט חשוב. אנחנו נתייחס לזה. אני רוצה להמשיך מכאן, ברשותך, לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שמכבדת אותנו בנוכחותה. לא קשור בכלל בגלל שאמרת מגזר ערבי, אבל אני אשמח שתדברי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. אני חושבת שלכבוד לי להיות בדיון אצלך. אני יודעת את המחויבות שלך לנושא כבר כמה קדנציות. אני שמחה שהעלית את הנושא של קבוצת הסיכון. באופן כללי גם האוכלוסייה הערבית, לא רק הילדים הערבים אלא האוכלוסייה הערבית לצערי הרב מככבת בסטטיסטיקה הקטלנית הזו. האחוז של ההרוגים והמעורבים בתאונות דרכים באוכלוסייה הערבית הוא מאוד גבוה יחסית לאחוז באוכלוסייה. למרות שמנסים כל הזמן לדחוף בכיוון של הגורם האנושי בעניין, אני חושבת שיש עוד כמה וכמה גורמים שהם באחריות המדינה, שלא כל כך מתפתחים או מנסים למצוא להם פתרונות. נתקלתי גם בנושא הזה מכיוון אחר בטיפול בבעיה של סוכני ביטוח שמנסים לבטח את המכוניות ובעצם חברות הביטוח חוסמים את הסוכנים הערבים בגלל האחוז הגבוה של התביעות על תאונות. הסתכלנו וראינו שהגורם האנושי, אמנם אני לא מבטלת אותו אבל אי אפשר לא להתייחס לתשתיות, לרחובות. המצב של הרכבים, דיבר האדון לפניי על הנושא שרוב המכוניות היום הן חדשות. לצערי הרב זה לא המציאות בהרבה מהמקומות במיוחד באוכלוסייה הערבית. התחזוקה והמצב של הרכבים הוא לא במצב הכי טוב. תוכניות העלאת מודעות, אני חייב להגיד שכמעט לא מתייחסים באופן רציני לנושא. ראיתי את כל הקמפיין שהיה בנושא של הולכי רגל אזרחים ותיקים. אפילו אני כנהגת, זה הסב את תשומת ליבי לנושא. אני חושבת שכדאי מאוד להשקיע גם בהעלאת מודעות. יש בדיחה באוכלוסייה הערבית שאומרת שרואים את המשטרה רק כדי לקבל דוחות תנועה. במקרים יותר חמורים המשטרה לא מגיעה, אבל גם בזה אני רואה חשיבות, לתת דוחות אבל לתת דוחות כדי באמת לגרום להורדה של הסיכונים ולהרתיע, ולא רק כדי לתת דוחות ולהכניס הכנסה למדינה. בעניין הילדים אני חייבת להגיד. חוץ מאשר תשתיות וכבישים צריך לדבר על מקומות של פנאי לילדים. ברוב הכפרים וברוב המקומות אין איפה שהילדים ישחקו ואז הם הרבה פעמים או משחקים בכבישים שליד הבית או משחקים בחצר של הבית, ואנחנו יודעים את התופעה של דריסות מתוך המשפחה, של ילדים קטנים לצערי הרב. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> נכון, וגם בדרך לבית ספר וסביבת בית ספר לא בטיחותית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סביבת בית ספר, אין אף אחד שישגיח כאשר הילדים יוצאים לכבישים. אני חושבת שגם על זה צריך לדבר וצריך למצוא פתרונות. תודה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת תומא סלימאן. חבר הכנסת יוסף עטאונה, תודה רבה שהצטרפת אלינו. אתה רוצה לדבר עכשיו או עוד מעט? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בהמשך. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מעולה. גיל, בבקשה, רק תציג את עצמך. << אורח >> גיל ביילין: << אורח >> גיל ביילין, יושב-ראש הארגון לביטחון בכבישים. קודם כל, בועז, אני כל כך מודה לך בשם הציבור, אני חושב, גם אנשים שלא מודעים לכל מה שקורה כל שנים, על העקביות שלך והטיפול בנושא. תמיד אנחנו יושבים ואומרים, תאונות דרכים, אף אחד לא מתעסק, אף אחד לא מתייחס. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אבל זה מתסכל כשאתה רואה את כמות ההרוגים וזה הולך ועולה. << אורח >> גיל ביילין: << אורח >> על זה אני מדבר. אני רוצה להגיד, בעקבות האסון הגדול שכולנו נחשפנו אליו, לא הייתי בטוח אם להגיע היום או לא. אמרתי, איך אפשר לדבר בכלל על דברים פחות מהמוות והדברים שאנחנו חיים בתוכו? הבנתי שזה בדיוק הסיפור, כי אנחנו כמו שאמרת בתחילת הדברים, במלחמה עם מאות הרוגים, במלחמה עם עשרות אלפי פצועים כל שנה. אני רוצה לדבר דווקא על עולם מקביל שזה צה"ל. אני רוב הזמן נמצא בבסיסים של צה"ל. בעיקר אני עובד עם בסיסים של חיל האוויר במסגרת פרויקט שתיכף אני אדבר עליו בחצי דקה בדיוק, הרצאות, הדרכות נהיגה מתקדמת, הדרכות בטיחות בבסיסים של צה"ל. עד המלחמה כל יום הייתי בבסיס אחר, בדרום, בצפון. המלחמה כמובן שהוציאה את החיילים לפעילות, אז כמובן שיש פחות תשומת לב לנושאים האלה ואנחנו רואים את העלייה בתאונות. העניין של צה"ל זה שזה אותם אנשים באותם כבישים. זה לא שעכשיו מספרים לי, בנורבגיה יש הרבה פחות הרוגים. לא, זה אותם אנשים שהם נמצאים בכבישים. כן הסתכלתי לראות מה עושים שם. קודם כל אנחנו רואים שמה-7 באוקטובר יש עלייה משמעותית בתאונות הדרכים. בתאונות הקשות וגם יש כמובן הרוגים. ב-2023 היו 11 הרוגים בצבא, 5 עד 7 באוקטובר ומ-7 באוקטובר עוד ארבעה הרוגים. אפשר להסביר את זה עם כמה דברים. אני רק אציין אותם. המתח, המצב הנפשי של החיילים הוא אחר לגמרי. אנשים במוד של מלחמה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> כן, דיברנו על זה גם. הציג דן בן יהודה. << אורח >> גיל ביילין: << אורח >> נכון. אנשים במוד של מלחמה. הם עם אדרנלין מטורף, עם רעל בעיניים ובעיקר התודעה הזאת שבעזה נהרגים. הכביש זה כבר בשביל להגיע הביתה אבל הם עם הטירוף, ואז בכביש גם חלק מהאנשים נהרגים וכמובן ההגה זה המקום הכי זמין לפרוק. מתיישבים על ההגה, יש כמה שעות לנסוע הביתה ואז חס וחלילה קורים אסונות ואנחנו רואים שהם קורים. עדיין משמעותית יש הרבה פחות תאונות בצבא, ועכשיו אני רוצה להתייחס לאיך הם עושים את זה, איך בצבא ירדו לפני עשור ממספר הרוגים בערך בין 60 ל-80 כל שנה, ירדו ב-2015 לחמישה הרוגים. יש כמה דברים, חלק אי אפשר לעשות באזרחות אבל חלק אפשר ללמוד מהם. אחד, זה חינוך. יש פרויקט גדול של חיל האוויר שראה שיש יותר תאונות בקרב חיילים עד גיל 25. החליטו על פרויקט גדול שנקרא "25 בשלישית", להוריד את התאונות עד גיל 25 ב-25% עד 2025. זה פרויקט שאני חי אותו, אני עובד בו. אני כל הזמן פיזית גם נמצא בבסיסים של חיל האוויר. יש שבועות שלמים שאני שם, מגיע רק בסופי שבוע הביתה. זה מה שהיה עד המלחמה. אנשים מבינים שחינוך לפני הכול. נותנים להם כלים. גם נהגים מקצועיים, אתה בא אליהם, אתה מרצה להם, אתה מדבר איתם, אתה מראה להם. "וואלה, לא ידעתי". זה נהגים מקצועיים. לא חשבתי שיש לי מה להוסיף להם. הרבה מקרים כאלה, חינוך. שניים, זה מודעות. בבסיסים מדברים איתם המון על הנושאים האלה. יש כל הזמן שיחות על הנושאים של התאונות. מראים להם תמונות ומקרים ומי זה היה. מודעות, לא רק נהרג מישהו בכביש 232. שם, פרצוף, תמונה, משפחה, כפי שעכשיו יש את הפינה של אפי טריגר ב-06:40 כל יום, "מאחורי הנופלים" הוא קורא לזה. זה מדהים. ההוא אהב שניצלים, ההוא אהב את סבתא שלו. פתאום יש חיבור לאנשים האלה. זה לא סתם איזה משהו מהשמיים, וענ"א. ענ"א זה עוזר נהג אלקטרוני שיש ברכבים הצבאיים. הבנתי אתמול משיחה שהייתה לנו, יותם, שיש את זה גם ברכבים של ציי רכב. ענ"א זה מערכת שיושבת, אני חושב שעל מערכת של איתוראן. שאלתי בצבא מה זה המערכת הזאת. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> כן, כן, של איתוראן. מה שנקרא הקופסה הירוקה. << אורח >> גיל ביילין: << אורח >> בדיוק. ברגע שחייל חורג מהמהירות, עושה סיבוב מהיר, ברקס מהיר, כן בולם, לא בולם, אצל המפקד שלו זה מצפצף. יש קציני בטיחות של הבסיסים עצמם, גם של הבסיסים הגדלים, נבטים, חצרים שהם מקבלים הודעה בזמן אמת על חייל שחורג מהנורמה בזמן נהיגה גם בלילה. ישבתי עם אחראים על בטיחות. כל שנייה יש להם הודעה. אמרתי, זה לא משגע אותך? הוא אומר, לא, זה העבודה שלי, מזה אני חי. כמובן שבאזרחות אי אפשר לעשות את הדבר הזה, אבל מה כן אפשר? כן אפשר לחברות הביטוח ולחייב את זה כחוק, כי אפליקציות כאלה יש. גם לי, לבת שלי, יש לי איזה אפליקציה של שלמה או משהו שאני יכול להיכנס ולראות אם היא בלמה יום אחד. באמת עם מקל וגזר לפי חוק, עניין של חקיקה. זה אפילו לא עניין של תקציב בהכרח, ואז גם לדווח להורים של נהגים צעירים עד גיל 24 וגם לדווח ישירות לביטוח ושהפרמיה לא תהיה מושפעת רק מתאונות, אלא גם מההתנהגות היום-יומית. בגדול, אני מדבר על שלושה דברים שזה חינוך, מודעות וטכנולוגיה, ואת שלושתם לא שאפשר, חייבים לעשות גם באזרחות. תודה רבה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> רק הערה, שאלה אליך. במקום האפליקציות אתה לא חשבת לרגע, אולי לא מלמדים נהיגה פה בארץ? << אורח >> גיל ביילין: << אורח >> אני דיברתי על חינוך. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אני מדבר על לימוד נהיגה. << אורח >> גיל ביילין: << אורח >> אני לא נכנס לנושא הלימוד עצמו כי אני יודע - - - << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> תודה רבה. רוצים רישיון. לא לומדים לנהוג. << אורח >> גיל ביילין: << אורח >> חינוך. מוציאים רישיון, צריך על זה עוד קורס, עוד השלמה, עוד חינוך. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> קופסאות, אפליקציות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה רבה, גיל. לימודי הנהיגה, לא נפתח את זה עכשיו. אנחנו גם משנים את זה קצת וגם בקצב לא מספיק מהיר. נגיע לזה עוד מעט. ד"ר משה בקר, בבקשה. רציתי להודות גם לחבר הכנסת אלי דלל שהצטרף אלינו. << אורח >> משה בקר: << אורח >> תודה. גבי ציין שאני שועל ותיק, אז אני משנת 1968, 55 שנה עוסק בתחום הזה. בתוך התקופה הזאת, משנת 1976, 30 שנה הייתי יועץ ועדת הכלכלה. חלק ניכר מהדברים שעלו כאן, יש לי נגיעה אליהם ישירה. אולי הרמה להנחתה הכי טובה הייתה על ידי הדובר האחרון שדיבר על הנושא של צה"ל. הקמתי יחידת מו"פ לבטיחות בדרכים, רס"ן במילואים. היחידה הייתה עם 40 איש, אנשי מקצוע מכל הכיוונים. הכנו מסמך של 100 עמודים, הוצג בפני המטה הכללי. רפול היה הרמטכ"ל. הסיכום של רפול אחרי שהצגתי בראיה מערכתית מלאה, עם חינוך, עם רכב, עם תשתיות, כל הדברים. הוא אמר, המצגת של ד"ר בקר וההצעות שלו נראים לי, אני מבקש לראות ביצוע. זה היה הסיכום של הדיון. באותה תקופה היו 1,000 תאונות עם נפגעים, רכב חום לשנה, עם 50 הרוגים לשנה בצבא. אחרי 30 שנה בתהליך היישום של אותם 100 עמודים, כל שנה היה לנו גם פעילות והגשנו עוד הצעות, אז עשר הצעות מידי שנה בכל התחומים. ירדנו מ-1,000 נפגעים ל-50 נפגעים בשנה בצה"ל. אני נתתי על זה גם כמה הרצאות. הצגתי את הנתונים. מ-50 הרוגים ירדנו למשהו בין אפס לארבע לשנה, שזה הראה שבהתייחסות רצינית עם מסגרת שמוכנה להשקיע בעניין, דיברת הרבה על חינוך ועל הסברה והדרכה. זה תוצאה של תהליכים שהיו. קבענו, כל סגן מפקד יחידה הוא קצין הבטיחות של היחידה, מדרג של אלוף הפיקוד ועד לרמת הגדוד. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> היום הבעיה היא שהדברים לא מתנהלים בתהליכים? << אורח >> משה בקר: << אורח >> לא, ישנם תהליכים. אחת הבעיות למשל בצבא היום זה יציאה של חיילים לחופשה, ואז כשהם נוסעים ברכב האזרחי של האבא או שלהם הם מעורבים בתאונות. במסגרת הצבאית זאת הייתה הוכחה שזה לא חוק משמיים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> ואפשר לתקן את זה. << אורח >> משה בקר: << אורח >> 95%. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מה צריך לעשות? << אורח >> משה בקר: << אורח >> מזה אני רוצה להשליך לגבי הדיון שמתקיים כרגע בכמה נקודות יחסית קצרות. אחת, השוואת 2023 ל-2022, אני בדקתי בדיוק את התהליך. לפי המגמות שהיו, היה גידול של 7% והיינו גומרים את השנה עם 375 הרוגים, אבל זה היה עד ספטמבר. מאוקטובר, שלושת החודשים האחרונים הייתה ירידה של 10%. אני לא נכנס כרגע לניתוח המלא. זה ודאי המלחמה וההשלכות בחשיפה ועוד דברים אחרים. אנחנו גומרים את השנה, לדעתי הסוף יהיה עם 366 הרוגים. בישיבה הקודמת המשטרה תיקנה ל-363 כי דיברו על 361. אני מעריך, כי תמיד יש עוד הרוגים שנכללים במסגרת של 30 יום מהתאונה שהם פצועים קשה והם נוספים, אז אנחנו מדברים על 366 הרוגים בשנה האחרונה, בגידול. אני הייתי חבר בוועדת שיינין והיא קבעה מדדים כיעדים של לאן אנחנו צריכים להגיע אם מממשים את התוכנית הזאת. לפי התוכנית שוועדת שיינין הגישה ואומצה על ידי הממשלה בשנת 2007, אנחנו היום היינו צריכים להיות לפי יעדים בפחות מ-180 הרוגים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> וגם היינו נמצאים שם אם היו מקיימים אחת לאחת את המסקנות. אם ב-2002 הייתה ועדה, סגיס למשל, ועד עכשיו לא מקיימים, אז איך אפשר להתפלא ש-30% מההרוגים הם במשא כבד? << אורח >> משה בקר: << אורח >> יש יסודות די טובים ויש ידע, אבל הידע לא מופיע כאן. אני אולי האקדמאי היחיד שלא רק נשאר במגדל השן האקדמי כי הייתי איש הטכניון הרבה שנים והיום אני מלמד גם את העולם השלישי במכללת הגליל, אפריקה, אסיה והם לומדים בצמא מה שאנחנו יכולים ללמד אותם, אבל השאלה היא אם הסנדלר הולך יחף? האם אנחנו, שאנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות, והבעיה היא איזושהי דיאגנוזה של הכשל. איפה הכשל נמצא? כי יש דוחות ואנחנו תמיד שומעים בוועדות קודם כל דיווחים על פעולות שנעשות כאלה ואחרות. אני אקח את הדבר הראשון. הדבר הראשון זה הרלב"ד. באו והחליטו על פי ההמלצות שהיו שצריך מנצח לתזמורת והוא גם קובע את התקציבים והוא קובע את מה שצריך. ועדת שיינין באה וקבעה שהתקציב שהרלב"ד, אם הוא יעבוד ברצינות צריך להיות 550 מיליון שקל לשנה. בשנה האחרונה, 2023 התפטרו גם אבי נאור שהיה יושב-ראש מועצת הרשות וגם המנכ"ל שהיה מנכ"ל בזמנו בתפקידים של אור ירוק, ד"ר ארז קיטה. למה הם התפטרו? נאור הגיש תוכנית שרצה לממש אותה. התוכנית דרשה תקציבים יותר גדולים ממה שהיו. זה ירד ל-80 מיליון. העלו את זה ל-100 מיליון. הוא דרש משהו בסביבות ה-250 מיליון כדי לקדם. אני רוצה לעשות הפרדה בין התוכניות של הרלב"ד לבין הפיתוח של תשתיות ששם ראינו גידול גדול מאוד במשך השנים האחרונות, בתשתיות שעלו בבין-עירוני וגם חלקן לעירוני. אנחנו מדברים על העניין של תקציב. בשנה האחרונה מסתכם ב-17 מיליארד שקל. הציבור הישראלי משלם 17 מיליארד שקל כנזק כלכלי. תכל'ס ביום-יום הוא מרגיש בזה שהוא משלם כ-13 מיליארד לחברות הביטוח, לביטוח חובה וביטוח מקיף. כמה הוא מקבל מזה חזרה? הוא מקבל בסביבות 6–7 מיליארד כפיצויים על הנזקים ברכב ונזקי גוף ורכוש וכך הלאה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אז מה עושים? << אורח >> משה בקר: << אורח >> אנחנו נמצאים במצב שבו מול מוכנות של הציבור לשלם 13 מיליארד לחברות הביטוח, שהן לא עושות בטיחות, הן עושות ביטוח. הן לא משקיעות אפילו אחוז אחד למניעת תאונות הדרכים, כך שאנחנו נמצאים במצב של משבר, של חוסר התייחסות של הממשלה. אני רוצה לתת את ההצעות לאיזה כיוון אנחנו צריכים ללכת כדי להתמודד. קודם כל חייבים ליצור הנהגה חדשה, רצינית ברלב"ד. חייבים לשנות את המבנה של הרלב"ד גם בכוח אדם וגם בתכונה אחת. יש פה אנשים שמכירים את הרפרנטורה של משרד האוצר. מה עושה משרד האוצר? כשהוא מחלק את התקציב לפי המשרדים השונים, לכל משרד יש רפרנט שהוא מומחה למשרד הזה והוא יכול להיכנס לקרביים של מה עושה המשרד והאם הוא מימש או לא מימש את התוכנית שלו. אני בא ואומר כרגע, הייתה לנו בעיה. אחרי ועדת שיינין, 550 מיליון באו ואמרו אוקיי, יש לנו את התקציב, נתחיל. בא האוצר ואמר, בואו תנו לי, אני אכניס את זה לתקציב, הכול יהיה בסדר. במשך הזמן הייתה שחיקה של העניין. לפי דוח מבקר המדינה באו ואמרו, רגע אחד, מה קרה עם הרלב"ד הזה? למשטרה היו 50 מיליון שקל. מה עשו? העבירו למשטרה 50 מיליון שקל. משרד החינוך צריך היה להעביר 60 מיליון שקל. היו תוכניות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> וכולם לקחו את זה מתחבורה או תעבורה או בטיחות בדרכים? << אורח >> משה בקר: << אורח >> לא, אבל מה שקרה, אמרו, אני האוצר, בשביל מה אני צריך את הרלב"ד בשביל להעביר את הכספים? אני לא צריך את הרלב"ד, אני יכול להעביר את זה ישירות. לא הבינו שהרלב"ד צריך להיות רפרנט. הוא צריך יחידות פנימיות שיכולות לבקר כל משרד ממשלתי לפי תוכנית עבודה, והיום אין לנו תוכנית עבודה. הוגשה תכנית עבודה חלקית ביותר. אני רוצה לתת את ההמלצות שלי. צריך תוכנית עבודה. צריך לבנות שינוי של הרלב"ד במבנה שלו עם תוכנית שינוי של המבנה. אני אהיה מוכן לעזור בעניין הזה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> רלב"ד, אני ארצה שתתייחסו לזה. << אורח >> משה בקר: << אורח >> בעקבות המלחמה תמיד יש לנו גידול תאונות אחר כך. השיא היה אחרי מלחמת יום כיפור ב-1974 עם 716 הרוגים. אנחנו היום עומדים על 350–360, אולי 400 וכך הלאה. עם 10% מהרכב של היום היו כבר 716 הרוגים אבל קרה משהו ואני לא נכנס. אני רק רוצה לתת את ההמלצות. אני חושב שבגלל שהמלחמה הזאת תיצור מצב תקציבי בעייתי מאוד בגלל הגירעונות, יורידו הרבה מאוד תקציבים מהנושא של התשתיות כי אלה אוכלי תקציב גדולים, והשאלה היא איך אתה לוקח נגיד במקום 17 מיליארד או 18 מיליארד שמשקיעים בתשתיות וזה יקוצץ ל-8 מיליארד, איך אתה לוקח מיליארד מה-8 מיליארד האלה ועושה להם יישום אופטימלי של איך אתה משפיע על מניעת התאונות והגידול בתאונות בשנה הקרובה? אני אומר כרגע, המודעות של הציבור לאחרי המלחמה, והפורקן, אתה הזכרת את העניין של אנשים מרשים לעצמם וכך הלאה. צריכה להיבנות תוכנית טלוויזיה רצינית מאוד עם פרקים מסודרים של איפה החולשות, איזה סוגי תאונות מתרחשות היום באווירה שנמצאת כרגע. תוכניות הטלוויזיה גם עולות כסף אבל הן לא משתלבות בסדרי הגודל של השקעות בתשתית. תוכנת שלמה שתיקח בעיות של עצירה בצד הדרך, האם זה הולך רגל, האם זה מישהו שהוא מתקן פנצ'ר וכך הלאה. מה האחריות של הבן אדם שרוצה לתקן? האם הוא חושף את עצמו? לא מודעים לדברים האלה. דיברת על מודעות. אנחנו מדברים על תוכנית הסברה שבה יש נסיעות לילה, נסיעות לכבישים לא מוכרים, נסיעות בתנאי אקלים בעייתיים, נסיעות בכבישים ארוכים. בתחום העירוני עם הפעלת מטות הבטיחות, אתה מדבר על אשכולות. כן, מטות הבטיחות היום צריכים להיות שותפים של הרלב"ד, אני חושב שבתקציב של מיליארד שקל. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> ד"ר בקר, אני איתך. לפני שלושה חודשים הייתה לנו שיחה. שאלנו אותך שאלה אחת, האם יש בתי ספר לתחבורה בארץ? << אורח >> משה בקר: << אורח >> אין. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> משה בקר: << אורח >> אני אומר, כרגע תוכנית טלוויזיה בתקשורת שאיתה אנחנו נגיע ל-5 מיליון בעלי רישיונות נהיגה, ל-4.2 מיליון בעלי רכב, אבל להפגיז אותם בכל הרשתות, חמש דקות כל פעם, כל נושא. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה, ד"ר בקר. יוסף, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. באמת תודה לך על הדיון החשוב וגם על העקביות שלך בכל המלחמה בתאונות הדרכים. אתה עושה את זה מצוין. יישר כוח. הנושא החשוב הזה הוא מאוד משמעותי. גם המספרים שמדברים עליהם בסיכום השנה הם עדיין לפי דעתי מאוד כואבים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> וגם בחברה הערבית זה פשוט כואב הלב. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה גם בחברה הערבית כי הם סך הכל 358 הרוגים, מתוכם 98 שזה כמעט 27% של האוכלוסייה הערבית. יותר מהאחוז שלנו באוכלוסייה אנחנו נמצאים בהרוגים. לפי דעתי יש סיבות לתאונות האלה, בעיקר בגלל היעדר התשתיות. אני לא מבטל את הגורם האנושי כגורם לתאונות הדרכים, לכן כל הנושא של גם החינוך והמודעות צריך להרחיב אותו בתוך החברה, בתוך מערכת החינוך בצורה מאוד משמעותית שיכולה להביא למודעות. לגבי התשתיות אני חושב שהחברה הערבית בכלל סובלת גם מהיעדר תשתיות וגם תשתיות ירודות. אני אביא דוגמה אחת שאני כבר בשנה האחרונה דיברתי עליה גם במליאה יותר מפעם אחת, זה צומת אבו תלול בנגב. בכביש 25 באר-שבע-דימונה יש את היישוב אבו תלול שיש שם כ-10,000 תושבים, ויש ריכוז של בתי ספר שגם באים מהכפרים הלא מוכרים, אז בשעות הבוקר, בשעות הצוהריים יש עלייה וכניסה ליישוב של 5,000 תלמידים שכולם מוסעים. הסטטיסטיקה מראה, אין חודש שם ללא תאונה. למרות שהעלינו את זה לשרת התחבורה לפני יותר משנה, עד היום אין שום מענה. כל שבועיים-שלושה יש תאונות, יש הרוגים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> איום ונורא. אני הייתי שם בסיור וזה פשוט לא הגיוני איך זה מתנהל. אבנר, אחר כך תתייחס לזה, עכשיו שנהיית מלך התשתיות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חשוב מאוד לגבי אבו תלול ספציפית שאני אקבל גם תשובה ומענה. תודה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מעולה. תודה רבה. גל רייך, אני ביקשתי שתציג את זה. אני נותן לך את זכות הדיבור. תציג את עצמך. << אורח >> גל רייך: << אורח >> אני גל רייך מפרויקט ANYWAY בארגון "נתון לשינוי". קודם כל אני רוצה להגיד שזה כבוד גדול שביקשת להראות את הגרף שתיכף אני אציג, בזמן שד"ר בקר מדבר, שהקדים אותי בשני דברים שרציתי להגיד, אז אני מקבל את זה כקומפלימנט שהגרף שלי גיבה את הדברים שלו. שנייה לפני הגרף הזה אני רוצה שתי הערות מקדמיות. אחת, זה העניין של פערים במידע. אנחנו בתור ארגון שנסמך על המידע שמגיע מהלמ"ס עוד לא קיבלנו את חומר הגלם של דצמבר. אני לא מאשים את הלמ"ס חס וחלילה. הם עושים עבודה מצוינת. הם גם בודקים מה קורה עם הפצועים קשה שיכולים להפוך לקטלני, אבל קשה לעשות דיון כזה כשלנו כשעוד אין את כל המידע ולרלב"ד כנראה יש יותר מידע מאיתנו, אז אנחנו נשמח שאפילו בפעמים הבאות כולם יקבלו באותו זמן את המידע שנוכל לדבר על אותם דברים. בכל זאת כשאנחנו מתייחסים לנתונים יש הרבה שאנחנו כן יכולים להגיד. הדבר הראשון שאני רוצה להגיד זה שההערכה שד"ר בקר עשה פה, עשינו את אותה ההערכה בדיוק. מתנדב שלנו בשם בנימין זינגר עשה פרדיקציה של מה היה קורה אילו לא הייתה המלחמה. אנחנו מניחים שהייתה השפעה בכמות הנסועה שירדה באזורים מסוימים בארץ. ד"ר בקר הגיע לזה שההערכה המקלה, אגב, הייתה שהשנה הייתה מסתיימת ב-376 הרוגים במקום 360. אנחנו הגענו ל-377 ברף התחתון, זאת אומרת שהעלייה שאנחנו רואים הייתה יכולה להיות הרבה יותר גדולה, שזה מצב מאוד חמור גם בהתחשב בזה שבטיחות הרכבים עולה, שהטיפול הרפואי משתפר. זה מצב מאוד לא טוב. אנחנו רוצים לקחת את זה רגע צעד אחד אחורה. אנחנו נמצאים בימים לפני תקציב מדינה חדש ואנחנו עשינו בדיקה של כמות ההרוגים והפצועים קשה, מה שאתם רואים בגרף פה לעומת תקציב הבטיחות בדרכים. הלכנו לסעיף תקציבי 40.7 שהוא לא רק תקציב הרלב"ד, הוא יותר גדול מזה, ואני יודע שתיכף תבוא הטענה שזה מגיע מעוד מקומות ושיש תשתיות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אבל אנחנו רואים חד משמעית, פחות כסף, יותר הרוגים, נכון? << אורח >> גל רייך: << אורח >> חד משמעית בסעיף התקציבי הזה אנחנו מדברים על זה שיש מקדם פירסון עם קורלציה מובהקת 0.59 שמראה את הדבר הזה. בשנת 2008 זה הפיק הזה שאנחנו רואים פה, שהתקציב היה 382 מיליון שקל, מייד רואים מגמת ירידה מתחילה ורואים אחר כך גם שמגיעים לשפל מאוד גדול בכמות התאונות ב-2011. מה שאנחנו יכולים לראות זה לא רק מה שאנחנו רואים שקורה היום. אנחנו רואים בעצם מה קורה עוד כמה שנים קדימה גם אם נשים את הכסף היום, וזה לא נראה שאנחנו שמים את הכסף היום, וזה חמור מאוד וצריך לדאוג לזה. אנחנו לא מדברים על מספרים שהם בשמיים. ב-2008 התקציב המתוכנן היה 382 מיליון. זה אפילו לא היה הביצוע בפועל. אני לא רוצה להאשים את חברי הכנסת שדווקא כן הגיעו לדיון הזה, אבל חברי הכנסת בקואליציה, זה מאבק ששווה לעשות אותו. לא מדובר פה בסכומים שאי אפשר לעמוד בהם, וההוכחות פה בגרף הזה ממש ברור. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> יש חבר כנסת מהקואליציה שישמח לדבר בעקבות מה שאמרת. << אורח >> גל רייך: << אורח >> אני לא רוצה להאשים את מי שהגיע. להיפך, לתת את הקרדיט. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא, זה בסדר. אני לא רק כחבר כנסת. עסקתי בזה גם לפני זה. קודם כל תודה לך, חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אני חושב שאתה מעלה את הנושא הזה בכנסת מידי חודש ואני באמת גאה בך שאתה עושה את זה. זה לא פשוט. אני כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד ניהלתי מספר דיונים בנושא הזה של תאונות דרכים בילדים. הנושא של תאונות דרכים זה לא גזירה משמיים. אני אומר את זה כי אני גם פעלתי בנושא הזה. אני חייב גם לומר מילה טובה לרלב"ד. הרלב"ד זה גוף שעושה עבודה מצוינת, רק לא תמיד יש לו את הכלים לצערי. כשעבדתי בעיריית נתניה, הייתי יושב-ראש ועדת התחבורה שם, התנועה, ועשינו דברים ביחד עם הרלב"ד. אני אתן אולי כמה נתונים כדי שנבין רק מבחינת המספרים. אנחנו הצלחנו להוריד בשנים מסוימות כמעט ב-80% את מספר ההרוגים בתאונות דרכים. בשנה מסוימת ראינו שזה הגיע כמעט לתשעה הרוגים. זה היה ב-2018, משהו כזה, ואז ניתחנו את התאונות. מה התברר? שכמעט 90% מההרוגים הם היו אנשים מבוגרים בני 65. אמרנו, בואו נטפל בדיוק בבעיה. אם זה אנשים מבוגרים, הם היו גם הולכי רגל. עשינו תוכנית שגם אני הלכתי למקומות של דיור מוגן. הסברה במתנ"סים, בכל מיני מקומות שבהם היו האנשים המבוגרים. הסברנו להם ונתנו להם הרצאות. בואו נראה מה קרה. שנה אחרי זה היו לנו שני הרוגים, זאת אומרת היה צריך להתעסק בנושא הזה, בהסברה. אין ספק שיש גם בעיות תשתיות, אבל אני שם אותן בצד כי בשנים האחרונות למעט אולי המגזר הערבי אנחנו רואים שהתשתית השתפרה בצורה מאוד טובה והבעיה היא ברוב המקרים בצד האנושי. כשאנחנו תחקרנו את התאונות, ואני ממש תחקרתי כמעט כל תאונה בעיר נתניה, גם אם הייתה קלה או קשה עם הרוגים או בלי. התברר לנו שיש תאונות שהן תאונות צד או תאונות שנובעות מהנושא של רמזור קצר או דברים כאלה, אבל עדיין הבעיה הייתה בהון האנושי, בנהג, או רוב הבעיה. אני מאמין בחינוך והסברה. כשאתה מסתכל איפה הבעיות, הן בעיקר בהולכי רגל בגיל הצעיר ובגיל המבוגר. ראינו את זה לפחות בתקופה שבה אני ניתחתי את הדברים בעיריית נתניה, בעיר נתניה ששם הייתי ממש אחראי על הנושא של התחבורה כסגן ראש עיר, כיו"ר הוועדה וכך הלאה. הנושא של חינוך והדרכה והסברה הוא כמובן מורכב. יחד עם המשטרה הוא צריך להיות, יחד עם משרד החינוך. כל אחד עם התקציבים שלו, אבל הרלב"ד חייב לקבל את התקציבים ואת הכלים הראויים לזה. אני חושב שהסכומים והתקציבים האלה זה לא הוצאה. משרד האוצר צריך לראות את זה כהשקעה, כי אם נחסוך בכל הרוג אנחנו מחזירים את הכסף הזה ובגדול, וזו בדיוק הנקודה. אני לא אומר שנוריד בכל הארץ ב-80% או משהו בסגנון הזה, אבל אפשר להוריד את מספר התאונות או את מספר ההרוגים בתאונות לפחות בחצי. אתה רואה שיש דברים שבאמת עם תפיסה אחרת זה היה נראה אחרת. הרלב"ד, יש לו את היכולת להפיק את הלקחים וגם לתת את התוכניות. אתן לכם דוגמה אחת. בעבר באזורים מסוימים לא היו שמים פסי האטה. אמרו שזה לא יכול להיות בכביש ראשי אתה שם פס האטה, אבל כביש ראשי בתוך עיר אולי כן. היו לנו מקרים שבהם היו תאונות, זה נקרא בדרך פתח תקווה, ושמנו שם פסי האטה על מעבר החציה כי זה היה כאילו לא מקובל. אתה עושה לפני מעבר חציה אבל לא במעבר החציה עצמו. עשינו גם במעבר החציה וגם לפני ואחרי. אפס תאונות בציר הזה. אלה דברים שאפשר לעשות אותם ביחד גם מצד הנהג. הנה, יושב פה זכריה שהוא באמת היה איתנו. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> עבדנו ביחד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> עבדנו ביחד, אז הנה אני עכשיו פה בכנסת ואני מקווה לעזור ולנסות לראות איך הרלב"ד יהיה בעצם חוד החנית בנושא הזה של המלחמה בתאונות הדרכים. כמו שאמרתי קודם, צריך לבקש מהאוצר לשים את החשיבות. אני חושב שמשרד התחבורה והשרה צריכים לתת את הפוקוס בדיוק בנקודה הזאת. אני ניהלתי גם עוד דבר אחד שנקרא מדריכים בדרכים. מי שיודע, זה משהו שכמעט יש בו אפס השקעה. זה אותם ילדים בגילאי ג', ד', ה'. לקחנו שניים-שלושה תלמידים, הסברנו להם את כל נושא הפעילות ואת כל נושא התמרורים וכך הלאה, והם היו השגרירים שלנו להדריך את החברים שלהם בנושא של תאונות הדרכים ובנושא של התמרורים. יותר מזה, גם איך לרכב על אופניים. הדרכנו קרוב ל-40,000 תלמידים בתקופה שאני הייתי. תבינו שזה נתן בעצם בהמשך לאותם ילדים ותלמידים גם ליצור את המצב מול ההורים, כי אנחנו יודעים, כשמדברים על לחגור את החגורה, ראינו שבעצם מי שנתן את התנופה הזאת זה היו הילדים כי תמיד אמרו, אבא, אימא, תחגרו את החגורה, וכך הלאה, לכן אני מציע פה לתת את הכלים הראויים לרלב"ד. הוא גוף שמסוגל לעשות את העבודה. לצערי לקחו ממנו את הכלים והוא יחד עם הרשויות המקומיות, עם החינוך, עם המשטרה והרשויות המקומיות. אני אומר לכם דבר פשוט. אם יש ברשות בן אדם אחד או ראש הרשות או הסגן שלו שהנושא הזה הוא מאוד חשוב להם, אפשר לעשות את העבודה ולהוריד, כי חלק גדול מן התאונות הוא בתוך הרשויות המקומיות. תודה רבה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אלי, שאלה ברשותך כחבר קואליציה. יש חוב שמחייב אחת לחצי שנה דיון, ושר התחבורה צריך להגיד במליאה על נושא המאבק בתאונות דרכים. אני לא זוכר ב-20 שנה האחרונות שהיה דיון אחד של שר התחבורה או שרת התחבורה או של ראש הממשלה בקטל בכבישים. דיון אחד לא היה. החוק מחייב את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל הנה אנחנו פה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> דיון במליאה. אנחנו גם פנינו ליועצת המשפטית לממשלה, ליועצת המשפטית לכנסת, ליושב-ראש הכנסת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> קודם כל תודה על ההערה שלך. אני חושב שאנחנו ביחד יכולים לקדם דיון כזה וחשוב שנקיים. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> הדיון הזה בדרך כלל קורה ביום הלאומי לבטיחות בדרכים באוקטובר-נובמבר. השנה הוא בוטל בגלל המלחמה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> כן, אבל זה לא ההוראות היחידות. תודה רבה, חבר הכנסת דלל. אנחנו בהחלט נשמח לשתף פעולה בהצבעות על התקציב בשביל להשיג עוד כסף. זכריה ישמח להגיד לך כמה כסף חסר להם ברלב"ד, וזה טוב שהגעת. גם הוועדה רושמת בפניה את זה שאתה אמרת בתחילת הוועדה ש-65 זה כבר מבוגרים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני מעל, אז אין לי בעיה. << אורח >> גל רייך: << אורח >> בועז, סליחה על ההתפרצות. אני חושב שההערה של זכריה תהיה זהירה והוא יחשוב על מה הוא יכול לקבל ולא מה צריך לקבל. ההערכה צריכה להיות ההערכה שלנו של מה שהיה ב-2008. זה חסר תקדים, זה במכפלות. אנחנו צריכים לבוא ולהגיד את זה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> בהחלט. זכריה, עוד לא הגענו אליו. אנחנו עוד מעט נגיע אליו. יש לו עוד חוב להגיד מה הצרכים. << אורח >> גל רייך: << אורח >> אני חושב שזה אחריות פה בבית הזה להגיד לזכריה כמה יש לו, לא שזכריה יגיד - - - << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> חד וחלק. עיניים בדרכים, שרון, בבקשה. << אורח >> שרון אושמי: << אורח >> שלום, תודה על ההזדמנות. שרון אושמי, חברת הנהלת עמותת עיניים בדרכים, "נשק וסע". אני רוצה להתייחס לסוגיית מוסדות חינוך וכל מעטפת הבטיחות בדרכים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> סליחה, ה"נשק וסע", מי שבעצם "המציא את זה", זה בחור בשם אבי אלהרר בנתניה. << אורח >> שרון אושמי: << אורח >> "נשק וסע" זה מיזם שנולד ונהגה על ידי יחיאל מונטג שמקפיד להגיע לכל הישיבות. הוא איתנו בזום. הוא מקשיב והוא שומע הכול. אם הערת את ההערה, אז העמותה הזאת באמת פיתחה את המיזם הזה ומיישמת אותו בהצלחה רבה למעלה מ-20 שנה בכ-400 בתי ספר ברחבי הארץ. אני חושבת שלכולם פה סביב השולחן ברור שסביבת מוסדות חינוך היא סביבה שהיא רווית סכנות. יש לנו משתמשי דרך שהם גם ילדים, גם רכבים, גם הולכי רגל, ילדים שפחות מודעים לסכנות, הורים שמאוד ממהרים להגיע לעבודה, והבטיחות בדרכים באותו רגע היא לא תמיד לצערנו בראש מעייניהם. התשתיות הן לא תמיד מאפשרות את זה. המיזם שלנו נועד כדי לפתור בדיוק את הבעיות האלה. הוא גם מיזם קהילתי שמשלב גם את הקהילה, גם את הפן החינוכי וגם את הסיפור של ההתמודדות עם התשתיות בסביבת מוסדות חינוך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש גם את האוטובוס המהלך. << אורח >> שרון אושמי: << אורח >> נכון. אם אנחנו באמת רוצים לסמן את מוסדות החינוך כמשהו שהוא נמצא בראש סדר העדיפויות, הקומה הבסיסית היא שקודם כל תהיה לנו תמונת מצב על מה באמת קורה. לצערי זה לא המצב היום. אני קוראת את המפקד של מעטפת הבטיחות בדרכים שבוצעה על ידי הרלב"ד ב-2023, שנועד כדי לאתר ליקויים וכשלים בתחום הבטיחות בדרכים באזורי בתי הספר כדי שיוכלו לטפל בהם. מי שהשתתף במפקד הזה זה רק כמחצית מבתי הספר בארץ, זאת אומרת בהגדרה אנחנו לא רואים בכלל את התמונה כולה. גם מהתוצאות של המפקד עצמו עולה כי 65% מתוך מי שהשתתף לא מיישמים את מיזם "נשק וסע". אני חושבת שהדבר הכי בסיסי שאנחנו צריכים להגדיר לנו כיעד כבר מהשנה הנוכחית, מ-2024 זה שיהיה לנו מפקד שיכלול את כולם, ושיכלול לא רק שאלות של האם קיים או לא קיים, אלא גם איזה שהם תבחינים איכותיים, מדידה שהיא לא רק האם יש או אין. אם אני לוקחת דוגמה את ה"נשק וסע", כמה מפרצים יש, האם הם צבועים? האם עברו הדרכות? מתי לאחרונה עברו הדרכות? האם יש התייצבות מלאה של הורים? דברים שאפשר באמת לבסס מהם מסקנות שהן יותר איכותניות. זה בעיניי שני הדברים המאוד מרכזיים. כמובן גם בסיפור של ההשקעה הכספית, אילו היו 20 מיליון שקלים שכבוד היושב-ראש, אתה נתת לפני כשנה או שנתיים לטובת השיפור של בטיחות בדרכים באזורי בתי ספר וזה לא בא לידי ביטוי במפקד, איפה הם הושקעו ואיזה תועלת ניתנה מהם והאם הם השפיעו באמת ושהושקעו במקומות הנכונים? << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תיפגשו עם הרלב"ד כי אני קיבלתי דוח על הביצוע והביצוע המתוכנן. חשוב מאוד שתהיו בקשר. "נשק וסע" זה מציל חיים ואנחנו צריכים לעודד ולקדם את זה. בואו נמשיך עם ישראל גנון, בבקשה. ישראל, תציג את עצמך. << אורח >> ישראל גנון: << אורח >> ישראל גנון, יושב-ראש ארגון נהגי האוטובוסים בישראל. אני רוצה להגיד כמה נתונים והמלצה גם לסובבים פה בשולחן, גם ליושב-ראש הוועדה מה שאפשר לעשות. אם אנחנו מדברים על מלחמה, נראה לי שאנחנו אלופים באיסוף המידע סביב השולחן, אבל אנחנו לא כל כך טובים בהסקת המסקנות ובעצם ניתוח המידע. גם בדיון הקודם וגם היום למעט מילה פה, מילה שם לא שמענו שום דבר על כלי התחבורה הקטלני ביותר במדינת ישראל וזה האוטובוסים. 10% מההרוגים בתאונות הדרכים במשך עשור ויותר זה האוטובוסים, ואנחנו לא רואים שום התייחסות לזה. אין ספק, ואני לא חושב שמישהו פה יכול לערער שאפשר לתקן אקלים בטיחותי של 20,000–30,000 נהגים במשאבים יותר פחותים מאשר לחנך 6 מיליון נהגים או מיליוני רוכבי דו-גלגלי. אם אפשר לבוא ולהתחיל לטפל במלחמה הזאת ולהפחית ב-10% את תאונות הדרכים, אז את ההרוגים בתאונות הדרכים זה ממש אפשרי. זה בר ביצוע. 10% מההרוגים בתאונות הדרכים זה במעורבות אוטובוסים, שכלי התחבורה הזה הוא פחות מ-1% מכלי התחבורה בכבישים. תבינו את היחס על מה אנחנו מדברים. אני רוצה למקד בנושא אחד. יש הרבה דברים. גבי מקודם עשה מכלול של דברים שקשורים לרכב הכבד ועולם האוטובוסים, אבל אני רוצה לדבר על תקנה 168 שכולם מכירים אותה, שעות הנהיגה והמנוחה. בשנות ה-60' יושב-ראש הכנסת, המחוקקים פה בכנסת ישראל עשו אסדרה של כל מיני מקצועות, של מנוחה של עובדים. לא זיהינו, לא מצאנו שקבעו מנוחה לרופא בין מטופל למטופל, לא למורה בין שיעור לשיעור. אפילו לא לחברי כנסת בין דיון לדיון. המחוקק ראה לנכון רק במקצוע אחד לשים חוק ותקנה וזה הנושא של הנהג המקצועי. הוא הבין שפה אין פשרות. הוא הבין שזאת תקנה בטיחותית ואין שיקול דעת לנהג להחליט אם הוא עייף או לא עייף. המחוקק חייב לבוא ולקבוע מתי הוא צריך לנוח. לצערי במשך שנים, שמענו מקודם סקירה כמה בג"צים וכמה טענות על הנושא של התקנה הזאת. אף אחד לא עושה עם זה שום דבר. אנשים לוקחים את התקנה הזאת ומפרשים אותה כבעיה תפעולית: חסרים נהגים, המכרזים לא יעילים, כל מיני תירוצים, ואנחנו מדברים על תקנה בטיחותית ואין לאף זכות לגעת בה חוץ מאנשי בטיחות. אם התקנה הזאת באה ואומרת שצריכים לנוח, אז צריכים לנוח. אם אנחנו מאמצים וכל עולם התחבורה את התקינה האירופאית, אז בואו נאמץ גם בשעות המנוחה את התקינה האירופאית. למה את הכול זה בסדר וכשמגיעים למשאב האנושי, לנהג, כולם מתעלמים, אלפי תירוצים? אני לא חושב שיש פה מישהו בשולחן שחושב שלא צריך לשנות אותה ולא צריך להסדיר אותה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> התקנה כמו שהיא היום היא לדעתך בסדר? << אורח >> ישראל גנון: << אורח >> היא קודם כל לא מועברת. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אף אחד לא יודע מה היא אומרת. אנחנו דיברנו כאן על ההעברה של השעות. תיכף יתייחסו לזה. << אורח >> ישראל גנון: << אורח >> יש לנו פה רשות מבצעת. אנשים שיושבים פה מכירים את הבעיות, יודעים לפתור את הבעיות. הם בטח יתייחסו לזה עוד מעט. אנחנו פשוט מבקשים, בואו נגמור עם זה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> גם אם יהיה לך ההעברה עם הטכוגרף האנלוגי, יופי, איך יאכפו את זה? << אורח >> ישראל גנון: << אורח >> הטכוגרף הדיגיטלי יגיע בהמשך, אבל אנחנו יכולים לעשות פעולות היום. אפשר לשבת היום, לסגור את זה. אבנר מכיר את זה טוב. הרלב"ד מכירים את זה. יודעים לסגור את זה, אבל בואו לא ניתן לכל מיני גורמים עם אינטרסים גם חשובים, לא להתערב לנו בבטיחות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> ישראל, תודה. אני רוצה לאפשר לעוד אנשים לדבר. איגוד האופטומטריסטים רוצה לדבר? << אורח >> אדי מרקוביץ': << אורח >> כן. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> בבקשה. אדי, רק תציג את עצמך. << אורח >> אדי מרקוביץ': << אורח >> אדי מרקוביץ', יושב-ראש מועצת האופטומטריסטים בישראל. יש איזשהו פיל לבן שגם בישיבה הקודמת ובטח גם היום לא מדברים עליו. עובר כחוט השני בין כל הדוברים, גדי, הדוקטור וכל שאר הדוברים האלמנט של הגורם האנושי בתאונות הדרכים. בהקשר הזה צריך לבוא ולבחון את הבעיה העיקרית, הנושא של הראיה. רבע מכלל ציבור הנהגים למעשה מבחינת תקנות הראיה הוא עיוור, הוא לא רואה. אני מדבר על רבע מכלל הציבור שהוא, אם נלך לקולא, זה כל אלה שהם בני 40 ומעלה. אני מדבר על אנשים שיושבים מהבחור עם הכובע עד השוטר. נהג שיושב במרחק שמפה עם הכובע עד הניצב משנה הוא לא מזהה אם זה ניצב משנה או אם זה תמרור או אם זה פודל. נהג כזה יושב על סמיטריילר והוא לא רואה << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אבל יש להם בדיקות ראיה. << אורח >> אדי מרקוביץ': << אורח >> אוקיי. אנחנו ב-2002 ביחד עם אגף התנועה התחלנו לעשות בדיקות ראיה לנהגים באופן מדגמי, במחלף אולגה וקסטינה. המשטרה נזעקה לאור התוצאות. אז זה היו בדיקות מדגמיות בהתנדבות, זאת אומרת שרק נהגים שהסכימו להיבדק. תארו לעצמכם נהגים שסירבו להיבדק. 30% מנהגים של הרכב הכבד, זה היה רק רכב כבד וציבורי, לא הפרטיים. 30% מהם כשלו בדיקות הראיה, כלומר שאם הם היו נבדקים באופן רגיל היו נפסלים לנהיגה, והמשטרה אז עמדה על הרגליים ודרשה חידוש של רישיון נהיגה כל חמש שנים. לא יתכן שיהיה מצב שבו מגיל 18 עד גיל 70 לא יהיו בדיקות ראיה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> שזה המצב היום בעקבות השינוי? << אורח >> אדי מרקוביץ': << אורח >> כן. לא רק זה, עכשיו רוצים לדחות את זה לגיל 75. משרד התחבורה בא ואומר, רבותיי, אין שום בעיה, אנחנו סומכים על הנהגים שהם ידווחו על כל שינוי בראיה, אז קודם כל בתוך עמי אני יושב. אף אחד מנהגים לא יבוא וידווח, אבל חמור מזה, ברוב המקרים גם הנהג ככל שיהיה אמין, הנהג גם לא ער לבעיה כי יש מכלול של בעיות רפואיות כמו גלאוקומה וכו', שהנהג גם לא מודע לבעיה. הוא מודע לזה רק תוך כדי בדיקה. אני מדבר על שינוי בתקנות שהן לא מצריכות תוספת כספית של המדינה. סך הכול אתה מדבר על 40-50 שקל כל עשר שנים שהנהג צריך לבוא. החיסכון בעלויות הוא עצום. לא יתכן שאנחנו נסכן את עצמנו, הילדים שלנו שנוסעים על הכביש. הילדים במעבר החציה כשהנהג נוסע ולא רואה שעובר לו ילד קטן במעבר החציה כי הוא לא רואה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה רבה. לוי ספיבק, בן שכול. אתה רוצה להתייחס? << אורח >> לוי ספיבק: << אורח >> אוקטובר 1959, אנחנו נוסעים מרמת גן לירושלים, ההורים שלי. אבא שלי נוהג. אני בן 11, אחותי בת 8 ואחותי הקטנה בת שנתיים, פלוס שני טרמפיסטים. היה לנו אוטו שברולט אמריקאי כי אבא שלי היה מנכ"ל נשר רמלה. תאונת דרכים בדרך. אבא שלי נהרג, כולנו נפצעים. שני הטרמפיסטים מצליחים לקפוץ מהאוטו ולא קורה להם כלום. לא היו חגורות בטיחות אז, לא היה ביטוח חובה. אימא שלי הייתה בת 31, נפטרה בגיל 78, נשארה תקועה כל חייה בגיל 31 כי לגדל שלושה ילדים אחרי תאונה כזו עם אבא כזה שהוא מנכ"ל נשר רמלה, והפרנסה פתאום, כי אין ביטוח חובה שיכסה, צריך לחכות לבית משפט וכל הדברים האלה. פינו אותנו ברכבים פרטיים לבתי חולים בירושלים. אבא שלי ואני היינו ברכב אחד. הוא גסס לי בידיים עד שהוא נפטר לי. לא קיבלנו שום טיפול, לא אני, לא האחיות שלי, לא אימא שלי, כלום. פשוט כלום, אבל הצלחנו לשרוד איכשהו. מה שחשוב לי, בגלל שחבר הכנסת אלי דלל פה והוא ידע שאני מגיע, צריך לדאוג גם לילדים אחרי אסון כזה, שידעו לטפל בהם. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> יש לנו בכלל חקיקה סביב השכול האזרחי, אבל כל הנושא של השכול בתאונות דרכים, כאן צריך תמיכה מקיפה. זה לא כמו שנהרגים בהגנת המולדת, יש סיפור לספר וזה נורא. תאונות דרכים, בן אדם פתאום מת בלי סיבה. << אורח >> לוי ספיבק: << אורח >> תודה על ההזדמנות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה רבה. אני אשמח מאוד, אבנר. לא היית שבוע שעבר. בוא תתייחס לדברים בקצרה ונתחיל להבין איך אנחנו מתקדמים. רק חשוב לי להבין, הגיעו לכאן נציגי המדינה ואתם מקשיבים והקשבתם לכל. זה חשוב לי. אי אפשר יהיה להגיד שלא יודעים ולא יודעים את הסכנה, לא יודעים שיש פתרונות, לא יודעים מה הפתרונות, לא יודעים איך לפתור. אנחנו יודעים הכול. יש כאן המון הצעות. אני רוצה לדעת מה המדינה עושה או לא עושה. רשות הדיבור שלך. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> צוהריים טובים, אבנר פלור, מנהל מינהל תשתיות ותנועה במשרד התחבורה. אחד היעדים המרכזיים של השרה זה נושא של שיפור הבטיחות בדרכים, ויש המון צעדים ופרויקטים שאנחנו עושים. בשבוע שעבר הוצגו לכם עיקרי הפרויקטים בנושא של התשתיות, בנושא של הפרויקטים מצילי חיים, מוקדי סיכון, כשלים ברשת, הכבישים האדומים, כביש 90, כביש 232 ועוד כבישים כאלה ואחרים. מבחינת התקציב, אנחנו ביחד עם האוצר כמעט שלא נגענו בנושא של הבטיחות. מוקדי הסיכון בתקציב של 2023–2024 היה 180 מיליון שקלים. הוא נשאר 180 מיליון שקלים ואנחנו רואים מבחינת התאונות הקטלניות, לנושא הזה של מוקדי הסיכון יש ערך עליון. הוא מפחית למעלה מ-60% מהתאונות הקטלניות ושמרנו על זה. לגבי הנושא של סלי בטיחות, כל מיני פרויקטים כאלה ואחרים לרשויות, נכון, צמצמנו את זה בשנתיים של 2023–2024 מ-160 ל-130 מיליון וננסה שזה יהיה שוב בתקציב של 2025–2026. זה מבחינת התקציב עצמו שכמו שאמרתי, כמעט שלא נגענו בנושא של הבטיחות. הנושא השני והנוסף זה הנושא של הפעילות שנעשית בכל התחום של הנהיגה והרכב. עלו פה כל מיני דברים שהם לא בדיוק מדויקים. הנושא הזה של הוראת הנהיגה הוא מתקדם גם למה שקורה בעולם מבחינת כמות השיעורים, מבחינת כישורי הנהיגה. נכון שיש מקום לשפר ולתקן ואנחנו בתהליכי עבודה. מיולי 2018 גם עודכנו מבחני הנהיגה שמותאמים גם למה שקורה בעולם וגם מותאמים עד כמה שניתן ללימודים עצמם. גבי גם היה שותף מלא בנושא הזה שעשינו את ההכשרות וההשתלמויות לנהגים. גם אצלך, היושב-ראש, היה אז בזמנו בדיונים כל הנושא הזה של ריתום מטענים. למעלה מ-130,000 נהגים עברו את ההכשרות האלה של ריתום מטענים גם ביחד עם המשטרה והנציגים הנוספים כאן. נושא הרכב, אנחנו רואים יותר ויותר כלי רכב שנכנסים, גם הסעות וגם אוטובוסים, כולל הרכב הפרטי עם מערכות בטיחות. אם היינו נותנים אינסנטיב בנושא של סטייה מנתיב או שמירת מרחק, עכשיו זה מנדטורי גם באוטובוסים וגם בנושא של המשאיות. כל הנושא של הגבלת המהירות, נושא של אלכוהול, המערכות שנכנסות נותנות אינסנטיבים לגבי הרכב הפרטי ונכנסים לאט גם לנושא של התחום של האוטובוסים והנושא של המשאיות. בנושא של הטכוגרף הדיגיטלי, אז נכון שזה לקח זמן מכל מיני סיבות, גם נושא של חקיקה כזו או אחרת שלקחה זמן ונמשכה זמן, גם נושא תקציב כזה ואחר. כבר ישנו זכיין שנבחר - - - << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> זכה במכרז מישהו סוף סוף? אין תביעה משפטית? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לא. זכה במכרז. במהלך שנת 2024 אנחנו נסיים את כל הפעילות מולו, ככה שבמחצית הראשונה של 2025 כלי רכב יגיעו לכאן - - - << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> לא אמרת לנו בוועדה שזה יהיה במחצית הראשונה של 2024? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> יכול להיות שאולי אמרתי, אבל היה איזה שהם שינויים. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> זכיין אחד יהיה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זכיין אחד שזכה לגבי הנושא של הקידוד של הכרטיסים, לגבי כל הפעילות עצמה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> זאת אומרת קרטל ב-100%. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אין קרטל. גבי, לכל דבר אפשר למצוא משהו. הליך מכרזי תקין בהתאם לכל הכללים. אף אחד לא סגר פה שום דבר. שלא יהיה לך בראש שום דבר כזה או אחר. שניים, נושא של תקנה 168. תקנה 168, נכון, גם עבדנו אתכם כמועצת מובילים וגם אתכם אנחנו עבדנו. אנחנו כן רוצים לתקן אותה. הייתה בעיה מסוימת בנושא של האוטובוסים. לגבי המשאיות זה התיישר איכשהו בעצם להתאים עד כמה שניתן לתקינה האירופית של שעות עבודה ומנוחה. גם בנושא של האוטובוסים נעשתה עבודה במסגרת הרשות לתחבורה ציבורית אצלנו. באמצע פברואר נקבל את הממצאים של העבודה הזאת ואז ברבעון השני של 2024 אנחנו נגיש בקשה לתיקון התקנה. שוב אני אומר, לגבי אוטובוסים עדיין אנחנו לא סגורים מבחינת שעות עבודה ומנוחה. זה בתהליך בדיקה מול הרשות לתח"צ, כמו שאתם יודעים, שזה לא ישפיע על נושא של כמות נהגים וכו'. << אורח >> ישראל גנון: << אורח >> כמות נהגים זה בעיה אחרת. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> יש לזה המון היבטים שצריך לקחת אותם בחשבון. << אורח >> ישראל גנון: << אורח >> רק בבטיחות, רק בחיי אדם. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> נכון, ודאי. בגלל זה אני אומר שאנחנו בודקים ובוחנים את זה עד כמה שניתן. לגבי הנושא של תקציב של החברה הערבית, בשנת 2023-2024 באותה החלטת ממשלה 550 ועוד, 1 מיליארד שקל מושקע בנושא של החברה הערבית ביישובים בכל מיני פרויקטים כאלה ואחרים. 500 מיליון ב-2023 ועכשיו עוד 500 בשנת 2024. זה בנוסף לשיפור התשתיות ביישובים הערביים, חוצי יישובים וכאלה, כי זה גם עוד נקודה שעלתה כאן. נושא של קציני הבטיחות, אנחנו נגיש גם לוועדה את הפעילות של התחום של קציני הבטיחות שמבצעים בהיבט של הפיקוח ושל הבקרה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> וגם מה עושים עם קצין בטיחות שחתם על רכב שהוא לא היה תקין, הרכב הזה עשה תאונה. מה עושים עם קצין הבטיחות? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אני אגיד מה עושים ומה בטווח הארוך יותר. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> פשוט יש עוד את הרלב"ד ואת המשטרה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אני אמשיך הלאה. מקסימום אחרי זה אנחנו נגיש לכם בכתב אם תרצה, היו"ר. לגבי נושא של מפרצי חניה יש תוכנית אב שגם חלק גדול מגופי המשק השונים מעורבים בתהליך. תוכנית האב, בעצם מי שמוביל אותה זה המשרד ביחד עם נת"י וגם עם הרלב"ד. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תוכנית אב אנחנו מכירים. יש התקדמות איתה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> גם נושא של מפרצי החניה חלק מאותם מקומות של מפרצי חניה עברו את התהליך של הסטטוטוריקה, של התכנון המקדמי, התכנון המפורט וכו' ואנחנו לפני ביצוע. בשנה הזאת כבר נצא לביצוע של מספר מפרצי חניה שבעצם ייצאו לפועל מבחינת הפעילות עצמה. לגבי הנושא של השוליים שעלה פה, אז כמו שאתם יודעים, בנוסף לכל מה שנאמר גם יש למעלה מ-16 ניידות לנת"י שפרוסות בכבישים שלהם. לכל תקלה או בעיה שישנה אפשר גם להזעיק אותם. גם לחוצה ישראל יש את אותן הניידות שנמצאות בכביש 6. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> מה זה ניידות? אני צריך מקום לעצור לחיות. מה זה מעניין אותי הניידות? אנשים נעצרים ונהרגים. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> גבי, לפני דקה אמרתי על נושא מפרצי חניה שיש מספר מפרצים בתהליך ביצוע. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> זה אני שומע מ-1999. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אתה יכול להמשיך לצעוק, גבי. אם אתה לא מקשיב אז תמשיך לצעוק. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> סליחה, אדוני היושב-ראש, אנחנו ב-OECD כמדינה, נכון? אנחנו במקום שני בעולם בתאונות הדרכים. עוד מעט מגיעים למקום ראשון. ביוון, נתתי לך מסמך, הממשלה החליטה להתלבש על הנושא של תאונות הדרכים, הורידו אותם ב-50%. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> נכון. רק מקסיקו לא הצליחו. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אז מה אנחנו מספרים פה סיפורים? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לא שמעת את המשפט הקודם שאמרתי על המפרצים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אבנר, הוא שמע. בוא נמשיך. אתה מתייחס להצעה של ארגון ידידים או שזה נשאיר למשטרה, לעזור בשול? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זה המשטרה והרלב"ד. אני רוצה להתייחס רק למה שנאמר פה לגבי הנושא של מה שעלה פה בצומת תלול בנגב. יש צו התחלת עבודה ובקרוב יתחילו גם רמזור וגם מעגל תנועה באותו מקום שנאמר על ידי חבר הכנסת. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מה זה בקרוב? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> בחודש הקרוב. התחילו את הפעילות שם. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מצוין. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לגבי הנושא של בדיקות עיניים נקודה שהיא מאוד חשובה. הנושא של בדיקות עיניים, נהגי רכב כבד וציבורי, אוטובוסים ומשאיות מחויבים בבדיקות האלה. כל מה שנאמר על הנושא של עד גיל 70 או 75 מה שבתהליך עבודה, מדובר על הנושא של רכב פרטי ולא נהגי רכב כבד וציבורי. עד פה. << אורח >> אליעזר שטרן: << אורח >> הניידות של נת"י הן לא פעילות אחרי 00:00 בלילה. הם יושבים בנקודה מסוימת במקום לנסוע על הציר. הן יושבות בנקודות מסוימות כמו בשורש. הוא יכול לשבת כמה שעות ללא תזוזה כשבינתיים הוא יכול לנסוע על הכביש ולפנות רכבים - - - << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> ברור. זה כוח אדיר. תיכף המשטרה תתייחס לזה. << אורח >> אליעזר שטרן: << אורח >> והם פעילים רק בכבישים מאוד מצומצמים עם כמות ניידות מאוד מצומצמת. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> יעקב זכריה, אני מזכיר לך, ביקשנו גם את הצרכים של הרלב"ד וגם את התוכנית של הרלב"ד לעתיד ויעדים כמו שדיברנו. אני יודע שהמצב של הרלב"ד הוא לא פשוט. אתה ממלא מקום, היו"ר הוא חדש, אבל לתפיסתי בגוף שהוקם ב-2005 עם מדען ראשי ועם הרבה מאוד עובדים אמור להיות ספר של התורה של המלחמה בתאונות דרכים, ולכן ביקשנו שבוע שעבר שהשבוע תתייחס. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> יעקב זכריה, מנכ"ל בפועל של הרלב"ד. בעיקרון ברלב"ד כפי שהיו"ר יודע, בשנת 2020 הייתה קבוצה של בעלי תפקידים מהמשרדים הרלוונטיים שישבו ועמלו על תוכנית רב-שנתית לטיפול בנושא של תאונות דרכים. אכן הוכנה תוכנית. התוכנית מופיעה בחוברת הזאת. זה התייחסות שהיא מתואמת עם הגופים הנוספים, אם זה משרד לביטחון לאומי, אם זה עם משרד התחבורה, אם זה גורמי התשתיות, אם זה רשויות מקומיות וגופים נוספים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> זו התוכנית שהעלות התקציבית שלה היא 30 מיליארד שקל? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> התוכנית הזו היא תוכנית 50 עד 30 וזה גם היעד. היא הוגשה לממשלה בשנת 2020. פה כתוב מה צריך לעשות כדי שנוריד את התאונות וכדי שגם נעמוד ביעד בשנת 2030, אותו יעד של 50% ירידה בתאונות. מבחינתנו התוכנית קיימת. כדי להוציא אותה לפועל צריך שני דברים: אחד, תקציב, ושניים, לחזור חזרה כל השותפים שכתבו אותה, כי חלק מהתוכנית, הביצוע שלה קשור בהם. הם יצטרכו לבצע אותה, אז לחזור לשיתופי פעולה אלו, ומה שיכול להחזיר את שיתופי הפעולה האלו, כמובן זה תקציב, וביחד נוכל להוביל תהליך שמטפל בנושאים. אני מזכיר את הנושאים המרכזיים שהתוכנית מדברת עליהם. התוכנית מדברת על פעילות שכבר קורית בעולם והיא גם מראה תוצאות. היא מדברת על הפחתת המהירות בערים. ישבתי עם חבר הכנסת אלי דלל והצגתי לו עוד בעיריית נתניה את התוכנית ואת המרכיבים שלה ואת הפעולות שצריך לעשות בעקבות התוכנית. זה הנושא שצריך להוביל. הפחתת המהירות בתחום העירוני באמצעות התוכנית הזו, והיא תוכנית משמעותית ויש לה תוצאות בעולם. הדבר השני זה טיפול בדרכים הבין-עירוניות. זה לטפל בכבישים החד-מסלוליים, להמשיך לטפל במוקדי סיכון בבין-עירוני; זה לטפל בפס התחתון שמגן על רוכבי האופנועים; זה פעולות שצריך לעשות בכבישים הבין-עירוניים; לטפל בנהגים צעירים. אנחנו רואים שהמעורבות שלהם היא גבוהה בתאונות. החברה הערבית הוזכרה פה מכל מיני כיוונים. אנחנו רואים גם שכשמשקיעים בחברה הערבית, השנה יש ירידה בהרוגים בחברה הערבית. צריך להמשיך ולהשקיע בחברה הזאת. טיפול ברכב הכבד, הנושאים שעלו כאן נמצאים בתוכנית. הם מופיעים שם. טיפול באופנועים. אנחנו מאמינים שהטיפול באופנועים הוא בעיקר בהכשרה. לצד הטיפול בתשתיתי והוספת הפס, אז הטיפול הוא בהכשרה ואנחנו עובדים עם משרד התחבורה כדי לקדם את ההכשרה, גם את ההכשרה הבסיסית להוצאת רישיון. יש צוות שעובד עם אגף הרישוי במשרד התחבורה, וגם הכשרה מתקדמת. נושא האכיפה, צריך לשים אותו על סדר-היום, לתקצב אותו כפי שנדרש ולקדם את האכיפה האלקטרונית לצד הפעולות האחרות. הדברים קיימים בתוכנית, הדברים הוגשו לממשלה. בשנת 2024 אנחנו נשלים את תוכנית "אשכול בטוח" באשכול המפרץ ב-80 מיליון שקיבלנו. התוכנית הזו רובה תסתיים בסוף יוני. אנחנו ניכנס לתוכנית של "ערים בטוחות" בסכום של 220 מיליון שקל ונקדם את תוכנית "עיר בטוחה". גם תוכנית "אשכול בטוח" קידמה בתוך האשכול את הערים שבאשכול לערים בטוחות, וזה גם מה שנעשה בתוכנית - - - << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אם אני מנסה להבין מה שאתה אמרת בצורה דיפלומטית, יש לכם בערך 5% מהתקציב שהייתם רוצים לקבל. אני מכיר את התוכנית שהוצגה ב-2020. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> לא 5%. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> גם לא 5%? ברור לי. ברור לכולנו. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> אני כן רוצה להגיד שאנחנו עובדי הרלב"ד נחושים להגיע לתוצאות' ואנחנו עם מה שיתנו לנו נעשה את המרב ואת המיטב ובעזרת השם גם נגיע לתוצאות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> בהחלט עובדי הרלב"ד, מגיע לכם את כל הברכה וההצלחה והמילים הטובות על הרצון שלכם בסביבה כל כך - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש אנשים טובים ומקצועיים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> בטח, שכל כך לא מתייחסים אליהם ברצינות לא בגלל שהם לא רוצים, אלא בגלל שזה לא נושא שהוא בסדר-היום כל כך, והם עדיין עובדים ונלחמים ולא מוותרים, וכל הכבוד לכם. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לברך על כינוס הישיבה ועל פועלך בנושא מניעת תאונות דרכים במליאה באופן רצוף. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפרופו הירידה שדובר עליה, 23 ילדים עד גיל 14 מהחברה הערבית נהרגו בתאונות דרכים בשנת 2023 לפי עמותת אור ירוק, מה שהופך אותה לשנה הקטלנית ביותר לילדי החברה הערבית ב-13 השנים האחרונות. ילדי החברה הערבית מהווים 62% מסך הילדים שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2023, פי 2.6 יותר מחלקם באוכלוסיית הילדים בישראל. עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2023 נהרגו תשעה ילדים ערבים יותר מאשר בשנת 2022, עלייה מדאיגה של 64%. תאונות הדרכים מביאות צער וכאב רבים לכלל האוכלוסייה בישראל, יהודים וערבים, אך הכרחי לזכור ולהזכיר, הן לא גזירות גורל. מדובר על נושא דחוף ובהול העוסק בדיני נפשות. הגשתי הצעה לדיון מהיר, היא לא התקבלה ואני מנצל את הדיון הזה כדי להזכיר גם את הנתונים של מרכז מוסאוא, שמספר ההרוגים בתאונות דרכים בכללי בקרב החברה הערבית מהווה חלק משמעותי במספר הכללי של ההרוגים במדינת ישראל. למשל בשנת 2020 אחוז החברה הערבית באוכלוסייה הוא 21%. שיעור הערבים מכלל ההרוגים היה 33% ושיעורם מכלל הפצועים קשה עמד על 26%. אם בוחנים את הנתונים ביחס לגודל האוכלוסייה, הרי שבאותה שנה נהרגו 2.6 בני אדם ביחס ל-100,000 באוכלוסייה היהודית לעומת 5.2 בני אדם ל-100,000 באוכלוסייה הערבית. אפרופו החלטות הממשלה 550 ו-1279 שייעדו תקציבים לשיפור הבטיחות בדרכים ביישובים הערבים, לצערנו לא ביצעה הרשות לבטיחות בדרכים את התקציבים שיועדו לה לעבודתה ביישובים הערבים בשנים 2022–2023. הקיצוצים בתקציבים בין השנים 2024–2026 שהוא כתוצאה מהקיצוץ של 15% רוחבי בפרויקטים כולם יחמירו את ההתמודדות של הרשות לבטיחות בדרכים עם האתגרים המתמידים. אני אתן דוגמה של מספרים לגבי התקנות שהועברו לרלב"ד בשנת 2022 עבור חמישית מהאוכלוסייה. הסברה, הסכום הוא 2 מיליון שקל. רשויות מקומיות, 2 מיליון שקל. פיילוט אשכולות, 7 מיליון שקל. סך הכול התקצוב בשנת 2022 עמד על 11 מיליון שקל מתוך 25 מיליון שקל כתקצוב לשנה מכוח החלטה 550, לכן אנחנו דורשים לשדרג את התשתיות של התחבורה ביישובים הערבים: שדרוג שירותי התחבורה הציבורית כולל חיבור היישובים הערבים הגדולים לרשת הרכבות, טיפול בתשתיות כבישים בתוך היישובים הערבים, טיפול בתשתיות כבישים בין-עירוניים, תגבור הפעילות החינוכית של הרלב"ד ואכיפה בידי משטרת התנועה. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. אני חייב להגיד שגם היו עוד שניים ממפלגתך שהיו כאן לפני כן וגם העלו, וזה יפה מאוד וחשוב המעורבות שלכם ולא סתם. 50% לפחות יותר הרוגים מהחברה הערבית, ובלי קשר אתם נלחמים ונושא הבטיחות בדרכים בדמכם. תודה רבה. לפני שאני עובר למשטרה אני רק רוצה לשאול את הרלב"ד, יש יעד להפחתה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים ל-2024? יש איזשהו מספר? כמה שזה נושא לדבר על מספר הרוגים. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> עדיין לא. היו"ר נכנס רק לתפקיד. אנחנו נדבר על זה בשבועות הקרובים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> זה חשוב מאוד, דחוף מאוד. גם אני אבקש להיפגש בהקדם עם יושב-ראש הרלב"ד החדש. משטרה, בבקשה. אני רק מזכיר לכם במשטרה, אנחנו צריכים לקבל מידע קצת על התקציב של אגף התנועה והעלייה שאמורה להיות בו בשנים הקרובות, בתקווה שתהיה עלייה. הנושא של שח"ם, שירות שח"ם וזה"ב, אני יודע שיש גם נציגת משרד הביטחון כאן, ואכיפה דיגיטלית שאני באמת מאמין שיכולה לעשות שינוי גדול בלי תלות בכוח אדם ובתקצוב גדול, וגם האוצר אמור לאהוב את זה כי מי שעושה עבירת תנועה גם אמור לשלם על זה. בבקשה. << אורח >> עמיר ג'יבלי: << אורח >> אדוני, אנחנו נתייחס. קודם כל הנושא של השח"ם, של משמרות זה"ב, אכיפה דיגיטלית. << אורח >> גל רייך: << אורח >> סליחה, כדי שאני לא אקטע תוך כדי, אני רוצה להגיד משהו על המשטרה. אנחנו רצינו לקבל נתונים על אכיפה. אמרו לנו שזה מבצעי. אין בעיה, אבל אכיפה היסטורית. מה לגבי להגיד לנו חמש שנים אחורה, מה הייתה כמות האכיפה? אם אנחנו מדברים פה ואנחנו לא בגישה הזאת, אבל שהגורם האנושי הוא העניין, אז הקונטרה של זה צריך להיות גם מה האכיפה. אנחנו יודעים שיש ירידה באכיפה אבל אנחנו לא רואים את המספרים ואנחנו רוצים לראות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> עכשיו הם יתייחסו. אין ספק שבטווח המיידי אכיפה היא זאת שיכולה להוריד. כל אחד מאיתנו יודע שאם אנחנו רואים צ'קלקה אנחנו קודם כל נוסעים לפי החוק. בבקשה. << אורח >> עמיר ג'יבלי: << אורח >> אנחנו כפי שגם מחזיק את נושא של מחקר באגף התנועה, יש דבר שנקרא חופש המידע. כל פנייה למשטרה בנושא חופש המידע מתקבלת. אנחנו לא מסתירים שום דבר. פשוט לעשות את זה בדרכים המקובלות ואנחנו נגיב. << אורח >> גל רייך: << אורח >> ניסינו. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> טוני מרקו: << אורח >> צוהריים טובים, טוני מרקו, ראש מדור מתנדבים אגף התנועה. דיברתי גם בוועדה הקודמת על החשיבות של משמרות הזה"ב, על החשיבות של כניסה של שוטר במדים לכיתות ואחר כך גם הוצאתם לרענון והסבר במעברי החציה. לסבר את האוזן, אנחנו בשנת תשפ"ג הצלחנו להגיע בכוח האדם המצומצם שיש לנו ל-2,096 כיתות שמהוות 89% מכלל הכיתות המאושרות. << אורח >> דוד בן נון: << אורח >> הדרכה בפועל בכיתות? << אורח >> טוני מרקו: << אורח >> לא כולם הדרכה בפועל בכיתות. בגלל כוח האדם המצומצם שיש לנו רוב ההדרכות מבוצעות חלקן פרונטלי על ידי המדריכות, על ידי המש"קים. ההדרכה בכיתה היא על ידי וידאו, על ידי למידה מקוונת והרגל המסכמת היא על ידי שוטר בשטח במעברי החציה. דיברנו על הכיתות המאושרות, זה אומר בתי ספר שאושרו מבחינת המעטפת הבטיחותית. בכל שנה מהנדס של אגף התנועה יחד עם הרלב"ד, יחד עם הרשות המקומית עושים סיורי שטח, בודקים את כל בתי הספר וכאשר מאשרים את המקום כבטיחותי למעבר החציה, להגעה של תלמידים ופעילותם שם. אנחנו עם 13 מדריכות בלבד במערך ההדרכה של הזה"ב. יחד איתנו היו בעבר יותר. דפקטו זאת העובדה, 13 מדריכות זה"ב. יחד איתנו יש בערך 150 שוטרים קהילתיים שזה חלק מהתפקיד שלהם שמוגדר תפקיד קהילתי. כמו שאנחנו יודעים, זה לא התפקיד שלהם, זה נוסף על תפקיד, לא כמו מדריכות הזה"ב. ההדרכות בדרך כלל בכל שנה נכנסות מייד אחרי החגים. לצערנו המלחמה שיבשה את כל העניין הזה של הדרכות הזה"ב. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> טוני, אני פחות רוצה את הסקירה על איך עושים את זה, כי זה עשינו. אני רוצה לדעת איך אנחנו משפרים. << אורח >> טוני מרקו: << אורח >> עוד משפט אחד, איפה אנחנו נמצאים היום. מתחילת תשפ"ד הגענו לבערך 140 כיתות בלבד. התחלנו להדריך בעצם רק מדצמבר. עד דצמבר הכול היה מושבת. אנחנו המלצנו על סיוע בדמות שוטרי שח"ם. זה חיילים בשירות המשטרה כמו מורות חיילות, שיגיעו וידריכו בכיתות, יקבלו כמובן את כל ההסמכות הנדרשות. הם שוטרים במדים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> נכון, ואמרנו שנבדוק את זה והבטיחו לי תשובה עד עכשיו, אז מי נותן לי תשובה על זה? בבקשה, עדינה. << אורח >> עדינה אבני: << אורח >> עדינה אבני, ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר בצה"ל. התבקשתי כמובן להתייחס לנקודה. אני אגיד עוד כמה דברים, ברשותכם. קודם כל סעיף 24א לחוק שירות הביטחון מאפשר ומאשר בעצם לשבץ חיילי חובה במשטרת ישראל. כך אנו עושים לאורך השנים האחרונות. צריך רק להגיד וזה חשוב, שהצו שמצורף לחוק מאפשר שיבוץ ביחידות משטרת ישראל שעיקר פעילותן הוא ביטחון המדינה. יש שם פירוט מפורט מאוד של מה הפעילות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> זאת אומרת שמשמרות זה"ב זה לא עומד בדרישות של שח"ם? << אורח >> עדינה אבני: << אורח >> זה לא עומד בצו אבל זה ניתן לשינוי. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> זה הצו של השר. << אורח >> עדינה אבני: << אורח >> הצו הקיים של שר הביטחון לא מאפשר את הפעילות במסגרת המשמרות כפי שמתואר כאן. אני חייבת לומר בנוסף לזה שבעת הזו, דיברת, יושב-ראש הוועדה בהתחלה על המלחמה ועל הבוקר הקשה שלצערנו כולנו התעוררנו אליו. סד"כ צה"ל מופנה בימים אלו ללחימה, גם הלוחמים וגם תומכי הלחימה בשני וקטורים מרכזיים, גם כשירות למול נפגעים. היום לצערנו מעל 3,000 נפגעים מקצה לקצה. צה"ל צריך להחזיר את הסד"כ כדי להחזיר את כשירות יחידות צה"ל, ובראי של השנתיים הקרובות צה"ל הולך להתעצם ולגדול. מתווספות ויתווספו עוד יחידות ועוד משימות ולכן בעת הזו אנחנו לא רואים את היכולת שלנו להפנות עוד משאבים ועוד סד"כ ליחידות שהן מחוץ לצה"ל. זהו, עד כאן. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> קודם כל תודה על הכנות. אנחנו כנראה על זה נצטרך לדבר גם עם שר הביטחון. חשוב לי שתדעי כי את אחראית על זה מטעם הצבא. הגישה שאנחנו חשבנו עליה זה שהרבה מאוד אנשים שיכול להיות שהצבא לא היה מגייס אותם, אם זה חרדים, אם זה ערבים, בנות שירות לאומי, יכולים לעשות שירות בקהילה שלהם סביב המשמרות זה"ב. זה גם יכול להוסיף משמרות זה"ב למקומות שבהם אין משמרות זה"ב. << אורח >> עדינה אבני: << אורח >> שירות לאומי הוא לא חונה בצה"ל. שירות לאומי הוא במשרד הביטחון ולכן אני כמובן לא יכולה להתייחס. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> יש נציגה ממשרד ביטחון לאומי? שרית, את הבטחת לנו שתעשי מאמץ. את יודעת אם יש איזה דיבור בין השרים? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> אני לא אחראית על דיבור בין השרים, אבל כן על העבודה המקצועית. אני מבינה שהנושא הזה של שח"ם הוא נושא מאוד מאתגר. אני חייבת לומר שבמשטרה נעזרים בחיילי השח"ם גם במגוון תפקידים אחרים מבצעיים ולאו דווקא בהקשר של משמרות הזה"ב. אני כן יכולה להגיד שהתחלנו דיונים גם מול משרד החינוך וגם בתוך המשטרה, דיונים ומחשבה איך אנחנו יכולים לפתח את הנושא הזה של משמרות הזה"ב. כל הנושא הזה של הדרכות והכשרות עלה פה היום בצורה מאוד חזקה. התפקיד של המשטרה פה הוא קריטי, אני חושבת, וצריך לשלב ידיים לכל הזרועות שפעילות, גם המשטרה, גם כל הארגונים החברתיים שהציגו פה היום וגם כמובן משרד החינוך ומשרדים נוספים. תוך כדי הדיון התכתבתי עם נציג משרד החינוך. המטרה שלנו היא באמת לייצר איזשהו מפגש שיאפשר הרחבה של ההדרכות בבתי הספר, בין אם זה יהיה במסגרת משמרות הזה"ב ובין אם במסגרות אחרות בשיתוף של כל הגופים שהזכרתי, כדי שאנחנו באמת נצליח לייצר מודעות ותודעה יותר גבוהה של בטיחות בדרכים כבר בקרב הדור הצעיר, בטח לפני שהם מתחילים לעלות על הכביש ולהיות נהגים צעירים. זה מהלך שאנחנו מובילים כרגע. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> קודם כל מה שאת אומרת לי, בגדול, זה שנחכה קצת עם השח"ם. זה קצת מפריע לי כי אנחנו רואים שמשמרות הזה"ב, אני יודע שהנתונים הם יחסים טובים, אבל הם לא טובים כי זה 80% רק מהכיתות המאושרות. הכיתות המאושרות זה 50% מסך הכיתות. מה שלא מאושר זה בדיוק איפה שיש את תאונות הדרכים. בגלל זה אנחנו חייבים לשפר את זה, מה עוד שגם למשטרה יש את האפשרות לתת פתרון מיידי. הוא לא הפתרון הכולל, הוא פלסטר. הוא לא הפתרון העמוק כמו ההכשרות והחינוך והתשתיות, אבל זה הפתרון המיידי שיכול להציל חיים. אני לא בטוח שהם רוצים לתת לי תשובה אבל אולי את תוכלי לגבי תקציב אגף התנועה. גם בוועדת ביטחון לאומי עם יושב-ראש הוועדה שהיה אמור להגיע, ביקשנו את זה. אפילו אני לא צריך כאן מספרים. אם יש איזה שהן בעיות ביטחוניות סביב זה או בעיות של ביטחון שדה, אני רוצה לדעת אם יש עלייה. << אורח >> עמיר ג'יבלי: << אורח >> יש פה נציג מאג"ת, אדוני היושב-ראש. הוא יענה לך על כל נושא התקציבים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אני אשמח. << אורח >> טוני מרקו: << אורח >> אני רוצה רק מילה אחת, ברשותך. כרגע זה ברור שיש איזשהו קושי משפטי מבחינת השח"ם בגלל כל הנושא של צו שירות הביטחון, אבל זה אפשרי. אפשר לעשות שינוי. זה אתגר אבל זה אפשרי, וכמובן אנחנו בוחנים יחד עם המשרד לבל"מ אפשרויות נוספות בדמות שירות לאומי-ביטחוני. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אוקיי. אני מבין שאתם לא יכולים. המשטרה עם עומס מטורף של משימות ועם מחסור אדיר בכוח אדם. אתם לא תודו בזה אבל אני יודע כי אני מדבר עם אנשים. אגף התנועה הוא לא בראש סדר העדיפויות, והמשימות של התנועה הן לא בראש סדר העדיפויות גם במשטרה בכלל אבל גם בתחנות המקומיות. יש לנו כאן משימה סביב התנועה, אז אנחנו רוצים לשפר את זה. מי נמצא מאגף התקציבים של המשטרה? << אורח >> עוז ארבל: << אורח >> צוהריים טובים, היושב-ראש, חברי הכנסת והפורום הנכבד, שמי עוז ארבל, מחלקת משאבים באגף התכנון. בפתח דבריי אני רוצה לציין חבר יקר שנהרג לפני 61 יום בתאונת דרכים, חן יהלום בכביש 44 בהיותו רוכב אופניים, נדרס בהיותו בהפוגה מהמלחמה בעזה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> נכון, דיברנו על זה. אפילו הזכרתי את השם שלו במליאה. << אורח >> עוז ארבל: << אורח >> חן יהלום, יהי זכרו ברוך. סקירה תקציבית על אגף התנועה לשנים 2023-2024, אני אתחיל בתקציב השוטף. התקציב השוטף של האגף עמד בשנת 2022 על 26 מיליון שקלים. התקציב ב-2023 עמד על 28 מיליון שקלים. בשנתיים האלה נרכשו אמצעים וטכנולוגיות לאגף. התקציב המתוכנן לשנת 2024, מדובר על 29 מיליון שקל ולכן אנחנו יכולים לראות סוג של גידול שוטף בצורה עקבית בתקציבים. התקציב הזה לא כולל תקציב של 320 מיליון שקל בשנה עבור תקני כוח אדם, כלי רכב, תחזוקות, דלק וכו' שנכללים בתקציבי השכר והלוגיסטיקה. ב-2024 במסגרת התקציב הדו-שנתי עומד התקציב על 29 מיליון שקל. אני מזכיר שתקציב 2024, כידוע נפתח ואושר תקציב מתוקן בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כך שיתכנו שינויים מינוריים במסגרות הפנימיות. אני אתן על זה בהמשך סקירה קצרה. נושא האכיפה הדיגיטלית, הבנתי ששאלת על זה. תקציב האכיפה הדיגיטלית לשנת 2024 מתוכנן על 18 מיליון שקל; ב-2023 היה 17 מיליון שקל ועוד 13 מיליון שקל על תקני כוח אדם. ב-2022 עמד על 19 מיליון שקל; מבחינת התעצמות תקינה, כוח אדם למערך, אושרה התעצמות תקינה בהיקף של 30 תקנים, מתוכם 17 למערך התנועה במחוז ש"י. הבנתי שגם זה נשאל בדיון הקודם; תקציב קואליציוני, בשנת 2022 התקבל תקציב קואליציוני בסך 5 מיליון שקל כנגד מצ'ינג של האוצר. אנחנו מדברים פה על 10 מיליון שקל סך הכול. התקציב הזה שימש לרכש אמצעים, טכנולוגיות ועיבוי כלי הרכב לניידות בכבישים. נושא תקציב הרלב"ד, התקבל בשנת 2022 סך של 2 מיליון שקל שנרכשו בהם טכנולוגיות. 2020 ו-2023 התקבל 2.5 מיליון שקל שבהם נרכשו אמצעים וטכנולוגיות. בשנת 2024 אנחנו מבינים שאמור להתקבל תקציב של 4 מיליון שקל שבהם יושקעו במחוז חוף כפרטו מבחינתנו. שתי נקודות לסיום. למרות הסד התקציבי ולמרות המצב התקציבי המאתגר, נקרא לזה, אגף התנועה לא יפגע כהחלטת פיקוד משטרת ישראל. אם ויהיה פלט קיצוץ רוחבי בכלל לאגפים או המחוזות, אז הכוונה של הפיקוד זה שאגף התנועה לא יפגע תקציבית באירוע הזה. זהו מבחינתי. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> עוז, אני מעריך את זה שהאגף לא נפגע, אבל גם אין התעצמות, זאת אומרת זה לא שעכשיו יש רכש ניידות מוגבר. << אורח >> עוז ארבל: << אורח >> ההתעצמות היא ב-1 מיליון שקל משנה לשנה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> שזה בעיקר להשאיר את המצב כמו שהוא, נכון? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> ההתעצמות היא גם בהקשרים של האכיפה הדיגיטלית. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אכיפה דיגיטלית זה הנושא האחרון שאני אשמח התייחסות אליו. חבר הכנסת דלל רוצה להגיד משהו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה בעצם עלות הדרכה או הסברה לכיתה? יש לכם נתון כזה? << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מבחינת כיתת משמרות הזה"ב? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> משמרות הזה"ב או בכלל אם יש לכם איזשהו נתון. אולי הרלב"ד, יש לו, עלות פר כיתה, הסברה לשנה או לחודש. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> העלות הזו זניחה, אדוני. אנחנו מפעילים כאלה דברים בהדרכות אחרות. לא על זה זה ייפול, על העלויות האלה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> היה חשוב לי לדעת, כי אם אנחנו רוצים להגדיל את כמות ההסברה ואת היכולת להסביר - - - << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> עשרות אלפי שקלים בודדים. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> העלות כאן היא תקינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תקינה של שוטר. אין פה מעבר לזה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> דוד בן נון: << אורח >> אני חושב שקצת מטעים את האנשים פה. העלות של שעת הדרכה לכיתה זה 350 שקלים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה. אכיפה דיגיטלית, מה קורה עם זה? אנחנו מאוד מאמינים באכיפה הדיגיטלית אבל כשזה יקרה אני יודע כמה זה יכול לקחת שנים אם אנחנו לא ניתן לזה גז. תודה, עוז, על הפירוט. << אורח >> רפי וקנין: << אורח >> צוהריים טובים לכולם, סנ"צ רפי וקנין, אני ראש מינהלת האכיפה הדיגיטלית במשטרה. בשנת 2021 הוקמה מינהלת האכיפה הדיגיטלית במשטרה. המטרה של המינהלת כמובן הייתה ראשית להעביר את כל מערך מצלמות א3 לאחריות משטרת ישראל. זה קורה עד יולי השנה באופן מלא, והכנסת כלי אכיפה מגוונים למנעד עבירות אכיפה לשימוש של המשטרה. כמובן מדובר במערכות אוטומטית שמזהות את העבירות עם בינה מלאכותית, ויודעות לשלוח את הדוח מקצה לקצה באופן אוטומטי. מאז הושקע כפי ששמעת על ידי נציג אג"ת, כולל השנה כ-65 מיליון שקלים כדי להכין את התשתית ואת הפיתוח לקראת הכנסת המערך הזה. אנחנו כרגע עוסקים בעיקר בהכשרה של המכשור לרבות הסוגיות המשפטיות, כמו שידוע לך, חזקת אמינות מכשור אכיפה, סדרת החוקים שחייבים להתקיים לצד היכולת לאכיפה דיגיטלית. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> בואו נקדם אותה כבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נמצא במשרד המשפטים. << אורח >> רפי וקנין: << אורח >> בדיוק. מעבר לכך אני מזכיר עוד פעם, אנחנו מכשירים את מכשור האכיפה ולא מתעצמים. לצורך כך יש צורך בתקציב קונקרטי להתעצמות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> זה לא מספיק, ה-17 שעכשיו התבשרנו עליו? << אורח >> רפי וקנין: << אורח >> מה זה 17? << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> 17 מיליון לאכיפה דיגיטלית. << אורח >> רפי וקנין: << אורח >> לא, לא, אני אמרתי, כל הכסף של אכיפה דיגיטלית הוא מתקציב משטרת ישראל, תקציבים של פרויקטים לצורך פיתוח והכשרת המכשור. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> יש להם לפיתוח. אין כסף צבוע להציב עוד מצלמות. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> הנציג של האוצר הלך. זה הסיפור? << אורח >> רפי וקנין: << אורח >> צריך לזכור שהעיקרון שמנחה בתחום הזה זה שסיכוי העבריין להיתפס, ככל שאנחנו נגביר אותם, ככה אנחנו נייצר התרעה. ככל שנהג שנוסע בכביש יבין שבכל רגע נתון הוא יהיה בפיקוח של מערכות ושיהיה ניתן לנטר את העבירות עצמן, כמובן זה ירסן אותו. אני אומר בהכרח כי אנחנו נסמכים על מחקרים בכל העולם. נפחית בצורה דרמטית בתאונות הדרכים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> טוב, תודה רבה. << אורח >> עמיר ג'יבלי: << אורח >> ביקשת להתייחס לשלושת הנושאים שהתייחסו פה. כל מה שקשור לנושא של אכיפת רכב כבד, אני אדגיש פה בפורום הזה, אנחנו לא עושים מבצעים. יש יחידת רכב כבד מ-2017. זה כל עיסוקה. זה הפעילות שהיא מיועדת לעשות ולכן אנחנו לא נותנים נקודות אלא אכיפה בשגרה. כל מה שקשור לרכבים בשול, נאמר פה על ידי ארגון ידידים וחשוב פה להדגיש. כל פנייה של אזרח שמתקשר אלינו בנושא שהוא תקוע בשול, אז זה מסוג האירועים שאנחנו נותנים לו עדיפות של אירוע מציל חיים, מפנים את הניידות במהירות. המוקדן בעצמו מנחה את הנהג איך לפעול בדיוק כמו שנאמר פה, במקביל, תוך כדי שיחה מקבל הודעת SMS עם כל ההנחיות שנדרש כדי לפעול, אם זה אפודה ואם זה לעבור מעבר למעקה. לפעמים אנשים נעמדים בצד ואומרים, יש לי חשש לפנצ'ר או לא יודע מה. אנחנו גם מנחים אותם איך לפעול. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אבל במקום שהמשטרה תתעסק בלעזור להחליף פנצ'ר, אתם לא רוצים להיעזר בארגון כמו ארגון ידידים? << אורח >> עמיר ג'יבלי: << אורח >> אני אתייחס ממש בקצרה. חשוב גם להתייחס לעובדה, ואמרתי את זה גם בדיון הקודם. במדינת ישראל יש ריבוי עבודות בכביש, בטח ובטח גם בתחום הבין-עירוני. אין שול, אין כמעט מקום לעמוד וזה אירוע מאתגר גם למשטרה וגם לכל מי שרוצה לסייע לאזרח, בכל מה שקשור לשיפור התשתית. ההמלצה שלי, נאמר פה יותר מפעם אחת, כל מה שקשור לפרסום, המלצות, תשדירים בכל מה שקשור לבטיחות, בטח ובטח בכל קורסים שמשרד התחבורה או כל פורום שיש נהגים, בטח ובטח שזה יכול לסייע כדי למזער ולהעלות את המודעות לנושא הסיכונים. בכל מה שקשור לארגון ידידים וזה הנושא האחרון, אנחנו יותר מנשמח לעשות הדרכות והכשרות ולתת להם את כל מה שנדרש כדי שהם יכירו ויפעלו הרבה יותר טוב וימנעו מסיכונים. עם זאת, כל מה שקשור לפנס כחול, אדוני היושב-ראש, אני אומר את זה בפורום הזה, איך שהתחילה המלחמה כל מדינת ישראל נסעה עם פנסים כחולים ופנסים מהבהבים. זה לא משהו שאנחנו יכולים לחיות איתו. אנחנו מבצעים אכיפה כנגד אנשים שנוסעים עם פנסים כחולים או פנסים מהבהבים שלא כדין. זה עבירה מסוג הזמנה לבית משפט ואין לנו שום כוונה לאפשר לכל מי שקם בבוקר ומחליט שהוא שם פנס כחול, לנסוע כאילו הוא רכב ביטחון. אני מבטיח שאנחנו נשב עם ארגון ידידים. אנחנו נמצא את דרך המלך כדי לסייע להם להמשיך לעשות את עבודת הקודש הזאת, כי הם באמת עושים עבודת קודש והם מצילי חיים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> אתה מרשה שיר? כהרגלי בקודש. אני לא מספיק להגיד מה שאני רוצה, אני אגיד את זה בדרך השיר. אני מבקש מהוועדה הנכבדה לעשות את הנדרש ולהרים את הכפפה; להזיז את הרלב"ד ממקומה הנוכחי ביציע למקום חדש ומתאים שממנו היא תוכל באמת להשפיע. לא עוד כפופה למשרד התחבורה ממצב של ניגוד עניינים שם היא קבורה. להעבירה למשרד האוצר או למבקר המדינה או אפילו למשרדו של ראש הממשלה למקום שבו תוכל לממש את יעדה; למקום שממנו תוכל לאלץ את כל גופי הממשלה לתרום באופן מעשי את חלקם במערכה; למקום שבו תוכל לקבוע את הצעדים הדרושים לשפר משמעותית את הבטיחות בדרכים, כשראש מעניינו הצלת חיים בכבישים כדי שסטטיסטיקת 2023 לא תחזור לעולמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> תודה רבה. עדינה מהצבא מתנדבת להלחין לך אותו. אני רק רוצה לסכם, ברשותכם. קודם כל תודה רבה לכל מי שהגיע. כרגיל, אנחנו מודים לאנשים שמשקיעים מזמנם. אני יודע שגם אנשים רצו לדבר בזום ויש כמה שעוד לא הספיקו בכלל. היה חשוב לי, אם בפעם הקודמת יותר שמענו את גופי המדינה, שעכשיו נשמע קצת את החברה האזרחית ונשמע גם את גופי המדינה שיגיבו להם. אני רוצה להגיד שיהיה ברור ושזה יהיה ידוע לכל בר דעת. ידוע מה צריך לעשות בשביל להוריד את כמות ההרוגים והנפגעים בתאונות הדרכים. התורה היא תורה ידועה שמשתמשים בה בכל העולם וגם בארץ. גם משרד התחבורה וגם הרלב"ד הודיעו והציגו כמה פעמים בפני ממשלות ישראל לדורותיהן תוכניות בשביל להילחם בתאונות הדרכים. כאשר עמדו בתוכניות הייתה ירידה. הרלב"ד הוקמה כתוצאה מחלק מהעמידה בתוכנית. כאשר הפסיקו לעמוד בתוכניות ובתקצוב, יש עלייה. גם הייתה וגם יש כי אנחנו עכשיו רואים איך יש קונצנזוס בדברים שצריך לעשות, ואנחנו מבינים שאין מספיק משאבים בשביל לעשות אותם. אני יודע שלהרבה אנשים כאן יש עוד הרבה מאוד דברים וחלק מהאנשים כאן, נושא תאונות הדרכים הוא נושא שהוא נוסף על הקריירה שלכם. אני ממש מבקש להמשיך ולהשקיע בנושא הזה, ומגופי המדינה ומשרדי הממשלה, עברנו על הנושאים. יש כאן נושאים שידוע מה צריך לעשות. חלק מהנושאים כבר יותר מ-20 שנה מחכים לתיקון ולטיפול. גם התוצאה הסופית באותם נושאים ידועה כבר לאנשים ואנחנו רואים שהן מבחינה כלכלית והן מבחינת חיי אדם והן מבחינה חברתית, ההתעסקות והפעילות בהצלת חיים בדרכים מביאה לשיפור בהרבה מאוד אלמנטים אחרים. לא רק מצילה חיים אלא גם חוסכת כסף, גם מטפלת בחינוך, גם מטפלת ביחס אל האחר ובעוד הרבה מאוד דברים אחרים. הוועדה מבקשת, אחד, לקבל את כל הצרכים והמחסור בתקציבים ובמשאבים שיש כדי שאנחנו נדע, חברי הכנסת, לנסות להיאבק ולהביא תקציבים. שניים, להמשיך לעסוק בזה במודל קבוע עם ישיבות קבועות אחת לשבוע לפחות של כל הגורמים הרלוונטיים, ולהתחיל גם לתכלל את הנושא הזה עם רצון טוב וכוונה טובה של כל האנשים שנמצאים כאן. עם קצת הורדה של האגו אנחנו יכולים להציל חיים וזה המשימה העליונה. אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה מבחינת מדינת ישראל ומבחינת האזור ובכלל מבחינת העולם החופשי, אבל דווקא בתקופה כזו לפעמים האור יכול להיראות לא רק במלחמה אלא גם בדרך שלנו להציל חיים ובהתנהגות טובה יותר אחד אל השני, וזה גם קשור לכבישים. תודה רבה לכם, בואו נציל חיים, זו העבודה שלנו. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:07. << סיום >>