פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 23/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 303 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ד (23 בינואר 2024), שעה 12:30 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "אובדן השקעות זרות בישראל" << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק חנוך דב מלביצקי חמד עמאר אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי מוזמנים: אסף משה קובו – כלכלן ראשי, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל ניר הירשמן רוב – מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין רונית הרפז – מנכ"לית אנדורון מדיקל קרן לוי – הייטק אמיר אופק – חבר בורד גילת עזרא גרדנר – מייסד ומנהל השקעות וראש הקרן ורנה קפיטל קורן תנ"ך – אנליסט ורנה קפיטל דניאל בראל – מנכ"ל REE דנה רובינשטיין – סמנכ"לית כספים עופר דורון – מנכ"ל EVR ארמין שון – מנכ"ל גלילאו יניר שניידר – סמנכ"ל כספים, גלילאו ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "אובדן השקעות זרות בישראל", של ח"כ ולדימיר בליאק, ינון אזולאי, חמד עמאר, אורית פרקש הכהן, אליהו רביבו, יצחק קרויזר (מס' 158). << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "אובדן השקעות זרות בישראל", של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי, חמד עמאר, אורית פרקש הכהן, אליהו רביבו, יצחק קרויזר. ולדימיר, מיוזמי הדיון, בקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך את כל המשקיעים, המנכ"לים ואנשי העסקים שהגיעו. אני רוצה לברך את מר עזרא גרדנר שהגיע מארצות הברית במיוחד לדיון הזה, הוא מייסד ומנהל השקעות של קרן ורנה קפיטל. אני גם רוצה להודות לכל השותפים שהצטרפו לדיון הזה ולנשיאות הכנסת שאישרה אותו. שמענו אתמול את הסקירה של נגיד בנק ישראל על מצב המשק. ראינו במצגת של בנק ישראל עד כמה הנושא של השקעות זרות הוא קריטי לעתיד הכלכלה שלנו, לצמיחה במשק, ועד כמה הירידה בהשקעות הזרות יכולה להשפיע לרעה על ההתפתחות של כלכלת ישראל בשנים הקרובות. ראינו את הנתונים, ואנחנו גם מכירים את המגמה שהתפתחה פה ב-2022 ו-2023. אני סבור שהדיון הזה מאוד חשוב ומשמעותי. אני מאוד מקווה שגם המסקנות שנגיש בסוף הדיון הזה על שולחנה של הכנסת ישפיעו על מדיניות הממשלה, על שר האוצר, על ראש הממשלה, על שר הכלכלה, כדי שישכילו לייצר את הצעדים הנדרשים לעידוד השקעות, לעידוד ענף ההייטק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להודות לולדימיר על היוזמה של הדיון הזה. הצטרפתי לדיון הזה כי הוא מאוד מאוד חשוב. התחלנו את הירידה בהשקעות בשנת 2023. אמנם זו הייתה ירידה עולמית, אבל אצלנו המגמה הייתה יותר גדולה בגלל אי היציבות הפוליטית. ראינו מהסקירה של הכלכלנית הראשית שהייתה ירידה של 25 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים, מה שמעיד גם על ההשקעות, וזה נמשך גם אחרי ה-7.10 בגלל המלחמה. הסקירה של נגיד בנק ישראל דיברה על הרבעון הראשון של הלחימה, אבל אף אחד לא יכול לדעת מתי הלחימה תיפסק ומתי הדברים ישתנו במדינת ישראל. הדיון הזה חשוב כדי לשמוע את ההתפתחויות, לראות איך אנחנו יכולים לעזור ולקדם כוועדת הכספים את הדברים האלה. כל השקעה זרה במדינת ישראל מביאה לעוד עובדים, לעוד הכנסה, וזה רק יכול לתרום לכלכלה של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. תודה רבה לחבר הכנסת בליאק שיזם ולשאר המצטרפים. מדינת ישראל נמצאת באחת מהתקופות הקשות ביותר שלה מבחינה ביטחונית, עם השפעה ישירה גם על הפן הכלכלי, ואנחנו רואים את זה ביתר שאת בצמצום ההשקעות הזרות במדינת ישראל שנלוות לסיטואציה הביטחונית המאוד קשה שאנחנו נמצאים בה היום. ההשקעות הזרות במדינת ישראל היו אחת מנקודות האור של הצמיחה במשק המקומי ובתעשייה המקומית. מחובתנו כאן בוועדת הכספים לראות איך הממשלה נערכת לסיטואציה הזאת, אלו פעולות הממשלה מקדמת כדי לצמצם את החוסר בהשקעות הזרות, כיצד היא מעודדת אותן חזרה, כיצד היא מייצרת פה סוג של ביטחון כדי שיחזרו להשקיע כאן. גם אנחנו כחברי כנסת צריכים לראות באיזה דברים אנחנו צריכים לגעת, לתקן ולשפר כדי לייצר חזרה את היציבות הזאת למשקיעים שיחזרו להשקיע במדינת ישראל ושהתעשייה המקומית תמשיך לפרוח ולשגשג גם בתקופה לא פשוטה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. טרם המלחמה, ואמרו את זה חבריי, השקיעו לא רק בהייטק, השקיעו באופן כללי השקעות זרות בארץ – נראה לי שזה הגיע ל-14.5 מיליארד. כשנפתחה המלחמה, לא רק שלא הגיעו חדשים, גם ברחו חלקם, שזה הדבר הגרוע ביותר. כשלא באים חדשים, אתה אולי יודע שהם עוד יבואו, אבל כשהם הולכים, אתה לא בטוח שהם חוזרים. זה קרה בגלל הלחימה, זה קרה בגלל שאנשים מפחדים ולא יודעים כמה זמן תימשך המלחמה. יש כאלה שיש להם גם עסקים במדינות מוסלמיות והם אמרו: מה הם שם יגידו עלינו, איך נמשיך שם את העסקים שלנו. הסיפור הזה של המלחמה זה סוג של אנטישמיות כלכלית, כי יש כאלה שאומרים: הם מכים בעזה, לכן אין לנו שום עניין לעזור להם. אנחנו נרצה לשמוע את החסמים שיש, כשאני מנחש שחלק מהחסמים זה הבנקים שלא מאפשרים לסיים את התהליך. אני אשמח לשמוע את החברות לפני שנעבור למשרדי הממשלה. עזרא, בקשה. << אורח >> עזרא גרדנר: << אורח >> אני מייסד ומנהל ההשקעות של קרן ורנה קפיטל שיושבת בדנבר ובתל אביב והיא אחת הקרנות הכי גדולות אם לא הגדולה ביותר שמוקמת בארצות הברית ומשקיעה בארץ בהיקפים מאוד גדולים כבר 13 שנים. יש בעיה קשה מאוד כרגע, כמו שאמרתם, בהשקעות זרות במדינת ישראל. אנחנו חושבים שצריך לקחת את זה כמו שארצות הברית לקחה את המשבר של 2008, כששני הפתרונות העיקריים הם תמיכה בבנקים, יצירת מעצורי גב לבנקים בשביל שהם יוכלו להלוות כספים ביותר ביטחון לסטרטאפים שנמצאים בתחילת מכירות, בתחילה של הוצאת תוצר לשוק, והדבר השני זה לקיחת אקוויטי, חלק של בעלות בסטרטאפים באופן ישיר דרך קרנות VC, כשזה קורה דרך רשות החדשנות אבל יותר גדול. בעקבות 7 באוקטובר הגענו למסקנה שיש שני דברים שחשוב שנעשה. הדבר הראשון זה להזרים כסף באופן ישיר לארץ, לכן פתחנו קרן ללא עמלות שאני מכסה את כל ההוצאות מהכיס שלי - מדובר במיליוני דולרים. המטרה היא להזרים 50 מיליון דולר לארץ. אנחנו יושבים בצומת שבין המשקיעים הכי ציוניים והכי גדולים בארצות הברית לבין החברות הכי טובות ומבטיחות שיש במדינת ישראל, והם לא זורקים עלינו כסף. נביא את ה-50 מיליון דולר שיושקעו ב-2024 במדינה, אבל חשוב שתדעו שהמצב בחוץ הוא די קודר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כשאתם מדברים על התמיכה של הבנקים, באיזה אופן זה אמור להתבצע? << אורח >> עזרא גרדנר: << אורח >> גם בתי ההשקעות הישראליים וגם הבנקים מתחבאים מתחת לשולחנם עכשיו. יש כמה תכניות שאנחנו עובדים עליהן שיתנו 30% בממוצע. אנחנו נפגשים מחר עם הפניקס, אנחנו רוצים לראות אם הם יגיבו לזה. הבנקים הגדולים צריכים לתת הלוואות לסקטור הישראלי אבל מפחדים לעשות את זה. אם הממשלה תיתן רשת ביטחון ותאפשר לחברות לקבל ריבית נמוכה יותר, שזה לא שונה מאוד ממה שהיא עושה עם התמיכה במשכנתאות, היא לא תידרש לכתוב עכשיו צ'קים. אולי בעוד שנתיים יהיו לכך עלויות מסוימות. אולי הממשלה תרוויח אם ישקיעו ישירות, מה שיאפשר לבנקים לפתוח את הארנק ולתת את ההלוואות הנדרשות. הבעיה היא גדולה, בעיה של 10 מיליארד דולר, שזה החור שנראה השנה. לפני שייסדתי את החברה שלי, ניהלתי ב-UBS והייתי היועץ לבנק הפדרלי של ארצות הברית. מה שקורה כאן זו התרסקות איטית שאף אחד לא עושה שום דבר לגבי זה. כל יום שעובר החברות שורפות עוד כסף, כך שבעוד 6 חודשים או 12 חודשים ייהרס מעגל שלם של חדשנות. אם נסתכל על השוק, נראה חברות גדולות שיש להן גישה להון, בין אם זה דרך שוק ההון, בין אם זה דרך הון עצמי שלהן, ונראה חברות קטנות שיש להן תמיכה טובה מרשות החדשנות. לשלוש החברות שנמצאות כאן יש אותי, אבל יש עוד אלפים שאין להן אותי כדי לתמוך בהן. החברות שנמצאות בנקודה של התמסחרות או האצה של התמסחרות הן החברות שאין עבורן תכנית, הן החברות שמשקיעים זרים ישקיעו בהן, ייקחו אותן לארצות הברית, ייקחו אותן לאירופה, לאסיה. כרגע המשקיעים הזרים עזבו את השולחן ולא עונים לטלפון. אלו חברות שהולכות לייצר מיליארדי דולרים של הכנסה והמון משרות בשנים הבאות. אם הן לא יקבלו תמיכה, לא יהיה להן תקציב לשום דבר. בסוף שנה שעברה התחלנו לראות גידול בשווקי האקוויטי, וביום שישי האחרון וגם אתמול ה-S&P 500 היה הכי גבוה בכל הזמנים. זה לא שלמשקיעים זרים אין איפה לשים את הכסף אם הם לא יכולים לבוא לישראל, יש להם המון אפשרויות השקעה בכל מקום. גם אם מחר המלחמה תיגמר בצורה הטובה ביותר וכל אחת מהמדינות בעולם תגיד שעשינו הכל כשורה, זה עדיין ייקח 3 עד 6 חודשים בשביל שחברת יונייטד תמלא את כל מטוסיה בשביל להביא מסן פרנסיסקו לתל אביב את המשקיעים, וזה ייקח עוד 3 עד 6 חודשים להחזיר את המחקר למסלולו כי המשקיעים לא היו פה. השנה הזאת אבודה, ושנה אבודה זו בעיה של 10 מיליארד דולר. << אורח >> עופר דורון: << אורח >> אנחנו חברה שמפתחת מנועים חשמליים חדשניים לרכב שזה אחד התחומים היותר מורכבים שיש. התחום הזה הוא תחום מאוד קשה. כמו שעזרא אמר, זה אזור שבו אתה שורף הרבה כסף ועוד אין הכנסות. האזור הזה היום בצרת מימון קשה. כל הסטרטאפים בצרת מימון קשה, אבל התחום הזה עוד יותר. הצלחתי לגייס פחות מ-10 מיליון דולר מהמשקיעים הקיימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה אתה צריך? << אורח >> עופר דורון: << אורח >> רציתי יותר מזה באופן משמעותי. יהיה לא טריוויאלי לשרוד את התקופה עד שהעסק ישתפר. כל המשקיעים מחו"ל אומרים שזה מאוד מעניין רק לא עכשיו. אני מגובה על ידי משקיעים ישראלים ועל ידי עזרא שיש להם כיסים מספיק עמוקים כדי לעזור לנו להתקדם עוד קצת וגם לשמור על הכסף של עצמם, אבל זה קשה מאוד. << אורח >> עזרא גרדנר: << אורח >> אלה מוצרים שאנשים צריכים לגעת ולחוש אותם. אף אחד לא ישלח צ'ק בלי לבוא למעבדה, בלי להסתכל על המכשיר כדי לראות איך הוא עובד. אנשים לא מגיעים לפה. התנועה בנמל תעופה ירדה ב-90%, וזה כולל גם את 35 הקווים של ארקיע לרודוס ולאילת. << אורח >> עופר דורון: << אורח >> יש פעולות שכבר קורות. רשות החדשנות, ואני מסיר את הכובע בפניה, הוציאה תכנית מהירה לסטרטאפים שצריכים גישור. יש בערך מיליון וחצי שקל שנמצאים כבר שלושה שבועות בבנק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה התקציב שהם נתנו באשראי? << אורח >> עופר דורון: << אורח >> ממש לא מספיק – 100 מיליון שקל. << אורח >> קרן לוי: << אורח >> כמו קרן הון סיכון. הם בגודל של קרן הון סיכון גדולה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הורידו את התקציב במקום להעלות את התקציב. דנו כאן על כך שיש ירידה בתקציב. << אורח >> עופר דורון: << אורח >> הסכום הזה מספיק לפעילות של כחודש של החברה. יופי שהוסיפו לי חודשיים כי בלי זה היה לי הרבה יותר קשה, אבל צריך הרבה יותר מזה. דיבר עזרא על הלוואות עם ערבויות, שזה גם כיוון שיכול לעבוד כי מי שכבר הצליח לגייס קצת יכול לקבל הלוואות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לדעתך החסם העיקרי? << אורח >> עופר דורון: << אורח >> במצב הביטחוני-מדיני הזרים לא רוצים להשקיע. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה אתם מבקשים? << אורח >> עופר דורון: << אורח >> סיוע של המדינה בגיבוי הלוואות והגדלה משמעותית מאוד של תקציבי הרשות לחדשנות, כי המשקיעים הזרים נעלמו ולא יחזרו בתקופה המאוד קרובה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה זה אומר לתמוך? האם הכוונה שהיא תלווה כסף? << אורח >> עופר דורון: << אורח >> גם ערבויות וסיוע לבנקים כדי שהממשלה תיקח סיכון יעזרו לעסק. << אורח >> דניאל בראל: << אורח >> אנחנו חברת הרכב היחידה בישראל שמייצרת רכבים ומוכרת אותם בשוק האמריקאי. אנחנו הראשונים בעולם שהצליחו לשים משאית שמונעת בטכנולוגיית סופטר ישראלית שפותחה בכבישי ארצות הברית. אנחנו מעסיקים מאות עובדים. יש לנו צבר הזמנות של מעל 200 מיליון שקל, רק אי אפשר לייצר. למה? כי מאז שהתחיל הכל הספקים, אם בגלל שחלקם פחות אוהבים את ישראל ואם בגלל טעמים אחרים, מבקשים שנשלם את כל חומרי הגלם מראש, הם לא רוצים לתת לנו קווי אשראי. לוקח זמן לממן את הפעילות בין קניית חומרי הגלם למכירה. בעולם רגיל ובכלכלה רגילה היינו הולכים לבנק ומבקשים הלוואת גישור ומממנים, אבל כמו שעזרא אומר, הבנקים בישראל לא מוכנים לעשות את זה, אין להם תמריץ. אנחנו חברה קצת יותר בוגרת מהסטארט-אפ הטיפוסי כי סיימנו את תהליך הפיתוח. אנחנו בשלים, אנחנו יכולים לייצר המון כסף, רק העניין הוא מימון הון חוזר. אנחנו לא נמצאים באף אחת מהתכניות כי אנחנו לא חברה קטנה שצריכה מיליון שקל ואנחנו גם לא חברה גדולה כמו מובילאיי. המשקיעים הזרים שלנו אומרים שהם לא נכנסים לישראל מהמון סיבות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבנקים רואים את צבר ההזמנות ועדיין לא מוכנים? << אורח >> דניאל בראל: << אורח >> לא מוכנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לבנקים יש משהו שמגביל אותם? << אורח >> עזרא גרדנר: << אורח >> הם מפחדים, לכן צריך לתת להם מעצור גב כדי שיתנו הלוואות. << אורח >> דניאל בראל: << אורח >> ברגע שהמדינה תעמוד מאחוריי ונוכל לקבל הלוואות למימון ההון החוזר, ייכנסו משקיעים נוספים מחו"ל וימשיכו לממן את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שזה לא הפורום הראשון שאתם נפגשים איתו. << אורח >> עזרא גרדנר: << אורח >> עם מי אנחנו צריכים לדבר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עם מי נפגשתם? נפגשתם עם מישהו ממשרדי הממשלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נפגשתם עם סמוטריץ'? נפגשתם עם ניר ברקת? << אורח >> דניאל בראל: << אורח >> לא. ניהלנו שיחות עם הבנקים וקיבלנו כתף קרה. הם אמרו שזה לא הזמן, שזה לא המקום, שנביא יותר, שמשקיע ייכנס קודם ורק אז הם ייכנסו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פניתם למשרדי הממשלה? << אורח >> דניאל בראל: << אורח >> לא הצלחנו לעבור את הדלת. אני יודע לדבר רק עלינו, על החברה הישראלית היחידה שהיא יצרנית רכב שמוכרת במאות מיליוני שקלים בארצות הברית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הצלחת לדבר עם שר האוצר? << אורח >> דניאל בראל: << אורח >> אנחנו לא מצליחים. << אורח >> רונית הרפז: << אורח >> כפורום ההייטק בכנסת ליבנו עם משפחות ההרוגים והחטופים. אני ברת מזל, קיבלתי מענק, זכיתי במענק של 2.5 מיליון אירו מרשות החדשנות האירופאית. זה מענק שניתן לי ללא מצ'ינג, ללא התחייבות לאיזה שהם קשרים לפטנטים שלי. כדי שאני אוכל לסיים את הניסוי הקליני שלי ב-130 חולים, אני זקוקה ל-20 מיליון דולר בשנתיים הקרובות. עכשיו תשאלו אותי אם אני יכולה להביא את ה-20 מיליון דולר האלה בשנתיים הקרובות. כהכנה לדיון החשוב הזה שוחחתי עם כמה גופי השקעה בישראל, בין היתר עם עזרא, כדי להביא לכם מידע עדכני מהשטח. כל המשקיעים שדיברתי איתם, כל גופי ההשקעה שדיברתי איתם, מאנג'לים עד קרנות הון סיכון, אמרו לי, "רונית, את לבד, מדינת ישראל לבד, ההייטק לבד, המדינה שלך צריכה לדאוג לך". לא ייכנס לפה שקל בשנתיים הקרובות, וגם אין תכנית ליום שאחרי, אין אופק. מה אנחנו עושים עם זה? הנחת העבודה צריכה להיות שיש פה אפס שקלים, אפס דולרים בשנתיים הקרובות. רשות החדשנות מקבלת 670 מיליון דולר. ההשקעות בהייטק שצריכות להיות הן בין 16 ל-20 מיליארד דולר, אם אנחנו רוצים את כיפת הברזל הבאה או את המערכת שתגן עלינו מפני 150,000 טילים מלבנון. זה הפער שעכשיו אתם צריכים לעבוד עליו. זה שמשרד האוצר לא יושב כאן ונותן לנו מענה לדבר הזה - מחדל. לא רק זה, גם החדר הזה ריק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> את אומרת שגם עכשיו חברות זרות לא רוצות להשקיע בתעשייה הביטחונית? << אורח >> רונית הרפז: << אורח >> אני לא יודעת שום דבר על התעשייה הביטחונית, את החוזים הם בונים עשר שנים קדימה. אני מדברת על ההייטק, על הביו-טק, על הסייבר. אני לא מדברת על רפאל ועל החברות האלו. << אורח >> קרן לוי שלו: << אורח >> יזמנו בשבוע שעבר דיון חירום בנושא נסיגת ההייטק. ההייטק עם סדר גודל של 400,000 עובדים אחראי ל-18% מהתל"ג ול-40% מהצמיחה של ישראל. אני לא מדברת על זה שבגלל שהייטק היא תעשייה צעירה סדר גודל של 50,000-60,000 איש ברבעון האחרון התגייסו והלכו למילואים. חשוב להבין שזאת תעשייה שניזונה מקרנות הון סיכון ישראליות וזרות. גם כשמדברים על קרנות ישראליות, 92% מהכספים של הקרנות הישראליות הם כספים זרים. אתם שואלים איפה יש לכם אחריות ומה אפשר לעשות בתור מדינה? כשמשקיעים חושבים איפה הם משקיעים, הם מחפשים יציבות פוליטית, ביטחונית, כלכלית, משפטית. אני לא מדברת על השנה שקדמה ל-7 באוקטובר, על זה שלא הייתה פה יציבות משפטית. בואו נתחיל מה-7 באוקטובר. ינון, דיברת על זה שמשקיעים אומרים שבגלל שיש מלחמה בעזה הם עוזבים אותנו. למדינה יש אחריות על המצב הזה. מה הבעיה? שהיא לא משדרת לעולם אחריות מבחינה תקציבית. לא נראה שהממשלה שקובעת את סדרי העדיפויות בתקציב מתעדפת קודם את צורכי המלחמה, בין אם לצבא ובין אם לאוכלוסייה הישראלית, ואחרי זה - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> על בסיס מה את אומרת את הדברים האלה, חוץ מזה שאת מתנגדת לממשלה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא מדברת על מה שקיים בבסיס התקציב. התקציב הזה מבטא סדרי עדיפויות משובשים, יש למישהו ספק בזה? תצעק עליה עד מחר, חנוך, אבל זו האמת. אל תצעק עליה, תעשה את העבודה במפלגה שלך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כל היום פה את צועקת, אבל ראשי המפלגה שלך יושבים בקבינט ומקבלים משכורת של שר. תראו דוגמה. << אורח >> קרן לוי שלו: << אורח >> דיברנו על זה שרשות החדשנות קיבלה תקציב בסדר גודל של קרן הון סיכון גדולה, שזה נהדר, אבל עדיין זה רק קרן הון סיכון גדולה. אין היום ודאות מיסוית, וזה לא נושא חדש, זה נושא ששנים מתגלגל על שולחנות של ממשלות שונות. לדוגמה, הנושא של המס על דמי הצלחה, שכל קרן צריכה ללכת ולבקש פטור ממס, גם קרנות ישראליות, וזה מאוד תלוי בהחלטה של הגורם שמדבר איתה באותו רגע. צריך לעגן את סוגיית הפטור למשקיעי חו"ל, להתייחס לסוגיית מסד הקבע. אני חושבת שהמדינה היום מעודדת קרנות זרות לא לפתוח משרדים בישראל, לא להציב בארץ אנשים מקומיים ומקבלי החלטות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> התאחדות התעשיינים, בקשה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> דובר פה הרבה על רמת הפיתוח. אני חושב שיש חשיבות גדולה שהסטרטאפים האלה יקימו את הייצור שלהם בישראל, מה שבחלק גדול מהמקרים לא קורה. זה נכון גם לגבי הסביבה העסקית של הסטרטאפים וגם לגבי הסביבה העסקית של התעשייה כולה. אם אני מסתכל על חמש השנים האחרונות מבחינת מה יכול היה לגרום למשקיעים זרים לבוא לישראל ולהתקבע פה, אז יש את המחקר והפיתוח, את השקעות ההון, את כוח האדם, את העלויות ואת הרגולציה. בכל אחד מהדברים האלה, כולל בשנה האחרונה, יש שחיקה משמעותית. אם אני מדבר על השקעות הון, אז יש שחיקה של תקציבי רשות ההשקעות. אמנם הוספנו את אשקלון, אבל באותה נשימה הורדנו עשרות רבות מהתקציב של הרשות להשקעות. יש שחיקה בתקציבים של רשות החדשנות למחקר ופיתוח, כי התקציבים שמופנים לייצור ולתעשייה מקוצצים עוד יותר. פחת מואץ בוטל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עוד לא ויתרנו על פחת מואץ. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אני אומר כרגע. אני לוקח את היום לעומת לפני כמה שנים. מבחינת עלויות יש את הדברים הבסיסים של ארנונה, חשמל, מים, עלות עודפת של היטלים מוניציפאליים רטרואקטיביים, עלויות קרקע שעלו משמעותית ואין לזה כרגע פתרון בפריפריה. ממש רלוונטי למלחמה נושא של מס המילואים. מה הכוונה של מס מילואים? שברגע שמעסיקים שלושה וארבעה חודשים אנשים שנמצאים במילואים, כולם פה משלמים את העלויות הסוציאליות שלהם. יש גם את הנושא של הרגולציה, כמו לדוגמה ברמ"י שהמשקיעים הזרים מופלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כל רמ"י זו אפליה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אני מתעסק יותר משנתיים עם משקיעים זרים שרוצים לפתוח מפעלים במגדל העמק ובתפן, רק שרמ"י מעכבת אותם. היה פעם גוף במשרד הכלכלה שהמטרה שלו הייתה לפרוס שטיח אדום למשקיעים זרים. הגוף הזה בוטל. אין היום גוף שמרכז את כל הצרכים של המשקיעים הזרים שרוצים לבוא לישראל. הרשות לפיתוח תעשייתי בוטלה לגמרי. אם בכל החלטה והחלטה שאתם מקבלים בחדר הזה, לא משנה אם בתקציב, ברגולציה או בכל דבר אחר, לא נדרוש מהממשלה לכלול את הרשות באיזו שהיא אסטרטגיה למשיכת משקיעים זרים, המצב שלנו יהיה הרבה יותר גרוע, וכאן אני מתחבר למה שאמר עזרא ואחרים לגבי זה שישראל היא לא מקום שבשנה האחרונה כיף לעשות בו עסקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. רשות החדשנות, בקשה. חשוב שתגיד מה עושים על מנת להשאיר את אלה שקיימים ולעודד אחרים שיבואו, במיוחד במצב מלחמה. << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> אני אתחיל מאחת הנקודות שעזרא העלה כאן. הצבענו כבר לפני כמה שנים על העובדה שההייטק הישראלי נסמך על השקעות זרות. 80%,85% מהון הסיכון הוא זר. גם הכסף של הקרנות הישראליות שפועלות מגיע ממקורות זרים. גם בהשקעות המו"פ בישראל אנחנו בפער ביחס למה שקורה ב-OECD במובן של השקעות זרות. הכלים שחשבנו לפתח ונכונים דווקא בתקופה הזאת שבה המשקיעים הזרים עושים Flight to safety, הוא לעודד את המשקיעים הישראלים להיכנס, לפחות חלקית, בנעליהם של המשקיעים הזרים. השקנו שני כלים לתקופה הזאת. אחד זה הערוץ המהיר שהתחיל לעבוד בנובמבר. סך הכסף שמוקצה לאירוע הזה הוא 400 מיליון שקלים, כאשר 300 מיליון מתוכם הם תוספתיים, האוצר הביא. הערוץ צפוי לפעול עד מרץ. במידה ויחליטו שצריך להאריך אותו, יהיה על זה דיון תקציבי בנפרד. כלי שני זה שהחלטנו לפתוח תכנית לתמיכה במשקיעים מוסדיים ישראליים שנעשה להם מצ'ינג של 30 סנט על כל דולר להשקעות בקרנות הון סיכון ישראליות. ההחלטה על הכלי הספציפי הייתה יחד עם משרד האוצר, בין אם זה אגף תקציבים ובין אם זה החשב הכללי, אחרי מגוון דיונים עם משקיעים מוסדיים בישראל. היה מסלול מוסדיים בתקופת הקורונה, מי שזוכר, שהמבנה שלו היה Downside protection, לתת איזו שהיא הגנה על תיקי השקעות. מהשיחות שקיימנו בהסכמה עם החשב הכללי ואגף תקציבים, הגענו למסקנה ש-Downside protection בתקופה הזאת היא פחות מתאימה, שאנחנו רוצים לתת תמרוץ בצד של ה-upside, זאת אומרת להגדיל את הרווחים של המוסדיים במידה ויהיו כאלה, לכן המבנה של המצ'ינג שהכנסנו זה שעל כל דולר של המשקיעים אנחנו משקיעים 30 סנט כך שהם יוכלו לעשות buyout ולקבל את התשואה שהייתה אמורה להגיע למדינה - כמובן עם איזו שהיא מגבלה. זה הרעיון הכללי של הכלי הזה שאמור לתת מענה חלקי. אנחנו שמים לטובת האירוע הזה סדר גודל שאמור להזרים מיליארד דולר לשוק לאורך 2024 ו-2025, כאשר הערך של הממשלה בו הוא בערך 23%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שזה כלום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כל דבר שעושים הוא מבורך, אבל למה לשים כל כך הרבה ביצים בסל של המוסדיים מתוך הכסף הזה? אני זוכרת עוד מהיותי שרה שהתחיל המסלול הזה של המוסדיים ונשארו בו הרבה מאוד עודפים. הדגש על הסיד ועל הפרה-סיד הוא ברור ומובן, יש קריסה ביכולת לגייס את הכספים, אבל למה לקבע את הקרן הזאת בצורה כל כך נוקשה ל-50% מוסדיים? האם יש הקלות בדרישות המצ'ינג מהחברות בקרן הזאת בגלל שמה שהיה לא מתאים לתקופה הזאת? << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> יש שני כלים נפרדים עם שני תקציבים נפרדים. ה-400 מיליון שקל לערוץ המהיר הם עם חובת מצ'ינג, והיא קצת יותר נמוכה ממה שאנחנו דורשים בדרך כלל, כי בסופו של דבר זה כסף ציבורי שאנחנו רוצים לוודא שאנחנו משקיעים במקומות הנכונים, לוודא שגם השוק הפרטי מאמין בחברות האלו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מדוע המצ'ינג לא מתעדכן בהתאם לתקופה? אנחנו יודעים שיש עדיין קושי בגבולות המדיניות להפחית את דרישות המצ'ינג ולכן לא צריך לוותר עליו לגמרי. הבעיה כרגע היא שהרבה מאוד מהחברות ההזנק, שהן החברות של מחר, מתקשות לגייס את הכסף, כאשר שם במיוחד אנחנו רואים את הקריסה כי זה שלבים יותר מסוכנים. באה רשות החדשנות עם כוונות טובות ומשקיעה שם כסף. כמה באחוזים יש בקרן הזאת של ה-400? מה הדרישה כרגע? << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> אנחנו נותנים מענקים שהם בין 40% ל-50% מהסכום המבוקש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> והם צריכים להביא מצ'ינג של 60%? << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> יש הקלות לחברות שעובדות בפריפריה, בעוטף עזה. המצ'ינג שלהם יותר נמוך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל זה בשוליים, זה הפחתה קטנה של 5% או 10%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה יודע כמה חברות כאלו עובדות שם? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה הרשות לא מתגמשת עכשיו בכללי המצ'ינג? << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> יש לנו סכום כסף מוגבל, יש לנו 400 מיליון שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת לא תשובה. << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> זאת כן תשובה, כי בסופו של דבר אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים לתמוך ב-x חברות, ב-x וחצי חברות או בשני x חברות. הדרישה של המצ'ינג היא על מנת להבטיח שנוכל לתמוך ביותר חברות, על מנת להגיד שעיקרון המצ'ינג הוא עיקרון מנחה. מבחינתנו זה גם ה-Due Diligence של השוק על כך שזאת חברה שיכולה להמשיך ולשרוד. אנחנו נמצאים במשבר שהתחיל בשנת 2022. יש ירידה בהשקעות, חברות נסגרות. במצב שבו חברות נסגרות העובדים הולכים ומועסקים בחברות אחרות יותר טובות, עם נתוני הצלחה גבוהים יותר. כשמדברים על הכנסות ממסים של המדינה, הרוב המוחלט של המסים מהייטק מגיע מהעובדים, לא מהחברות. 85% מהכנסות המסים מההייטק מגיעות מהמס על שכר העובדים. את זה אנחנו צריכים לשמר. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו משקיעים בחברות טובות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת תשובה נחמדה אבל לא מספקת אותי. אני חושבת שאפשר לעמוד על דרישות מצ'ינג פחותות ועדיין לעמוד בקריטריון הזה. צריך פשוט להתאים את המצ'ינג לאתגרי השעה. מה לגבי השאלה של המוסדיים? << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> יש סכום כסף שהוסכם עם האוצר שיובא אליכם בתקציב והולך לטובת המסלול הזה. אני לא יודע מאיפה ה-50% הגיע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב בהחלטות שהקרן היא בערך מיליארד ושחצי ממנה יהיה במסלול המוסדי. << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> יש סכום כסף שמיועד למסלול המוסדי. המטרה שלנו היא למנף מיליארד דולר השקעות, כאשר 23% מתוכו יהיה כסף ממשלתי. זה גוזר את הסכומים שיגיעו אליכם בתקציב. אגב, שם אין שום דרישת מצ'ינג. המוסדי יגיש בקשה להיות חלק מהמסלול הזה, ואת הכסף שלו ושל המדינה הוא ישקיע בקרנות ישראליות. אותן קרנות ישקיעו בחברות. אגב, החברות שהן ישקיעו בהן יכולות לגשת למסלולים שלנו ולקבל מימון ממשלתי נוסף. << אורח >> עופר דורון: << אורח >> עד שהמוסדיים יזוזו זה ייקח חצי שנה לפחות, ואז ייקח עוד חצי שנה ללכת לקרנות ועוד שנה וחצי להשקיע. ב-2009, אחרי המשבר הכלכלי בארצות הברית, תעשיית הרכב קרסה והממשל האמריקאי הלך והשקיע ישירות ב-GM ובפורד ועשה מיליארדים כעבור עשור. המדינה עשתה מיליארדים כי היא השקיעה ישירות, כי היא קנתה מניות של GM ושל פורד. זה יכול להיות נורא קל. אני מאמין בהצלחות נקודתיות ומהירות. << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> יש לנו כרגע הנחיה משפטית שאומרת שאין יכולת להחזיק מניות בחברות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יש איזה שהוא מנגנון שמוודא שהכספים מושקעים בדברים שנשארים כאן, בעובדים שנשארים כאן? << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> בוודאי, כל הכסף שאנחנו מעבירים לחברות הוא אל מול חשבוניות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מותנה גם ברישום כחברה ישראלית. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לחברה ישראלית יכול להיות מפעל בהולנד. << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> הכסף שאנחנו נותנים הוא כסף להשקעה במו"פ. ההשקעה במו"פ היא רובה ככולה שכר של עובדים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> העובדים בארץ? << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> כן, בוודאי. אנחנו משקיעים בפעילות בישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא עונה למה שנתנאל היימן אמר - שגם בשלב הייצור זה יישאר פה. << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> יש לנו מסלולים שמכוונים לתעשיות מסורתיות יותר. הרשות משקיעה בתחום הזה סדר גודל של 100,120 מיליון שקל בשנה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> מתוך כמה? << אורח >> אסף משה קובו: << אורח >> מתוך התקציב שלנו שעומד על מיליארד וחצי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש גם את הגורמים במשרד הכלכלה שתומכים באותם היבטים. זה גם תקציב ממשלתי. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> אני רוצה לדבר רגע על כמה בעיות אקוטיות שאם נפתור אותן עכשיו אנחנו נמנע בריחת משקיעים זרים ונכניס כספים לקופת המדינה. בתחום יש 174 חברות ו-3,800 עובדים. 3.85 מיליארד דולר הושקעו בחברות שמפתחות טכנולוגיה. חברות מהתחום הזה לא יכולות לשלם מיסים בישראל. למה? מכיוון שרשות המיסים מקבלת אך ורק כספים מבנקים ישראלים, ובנקים ישראלים לא מאפשרים להכניס כספי השקעות מחברות שעוסקות בפיתוח טכנולוגיה. את הדבר הזה פתרו ליחידים. בתחילת ינואר רשות המיסים עשתה נוהל מצוין ומפורט שאומר שיחידים יכולים לשלם ישירות מבנקים זרים. מה קורה? אם חברה מעסיקה 40,50,100 עובדים, היא צריכה להעביר כל חודש צ'ק לנטו ולהעביר כל חודש צ'ק למס הכנסה ניכויים וביטוח לאומי. את הצ'ק למס הכנסה ניכויים וביטוח לאומי היא לא יכולה להעביר. מה חברות עושות? הן מפסיקות לגייס עובדים בישראל. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה ההיגיון של זה? << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> אין היגיון, זה סתם תקוע בירוקרטית. כשישבנו עם ראש רשות המיסים, הוא אמר, "נכון, צריך לפתור את זה, צריך להכניס אתכם לנוהל ששחררנו". פנינו לשר האוצר ולכל מי שאפשר בעניין הזה. בנוהל צריך להיות כתוב שהוא חל על יחידים ועל חברות, שהוא לא רק חל על מס רווח הון, שהוא חל גם על מס הכנסה ניכויים. משקיעים זרים משקיעים באקוויטי ובטוקנים. מה שקורה זה שרשות המיסים לא מאפשרת למשקיעים שמשקיעים בטוקנים של חברות ישראליות ודאות שלא יהיה להם כפל מס. היא נותנת להם רולינג על אקוויטי של חברה ישראלית, היא נותנת להם רולינג על אקוויטי של חברה זרה, והיא אפילו נותנת רולינג על טוקנים של חברה זרה ולא על טוקנים של חברה ישראלית. אם קרן הון סיכון ישראלית מצאה חברה שעובדת מצוין בישראל, מבחינת אינטרס המשקיעים שלה היא צריכה להגיד לה, "תקשיבי, קחי את הרגליים שלך ותעברי לקפריסין, כי על הטוקנים שלך רשות המיסים לא נותנת רולינג". גם עובדים בתחום שמקבלים אופציות בטוקנים ימוסו פי 2. הבעיה הכי משמעותית היא הבעיה של חשבונות הבנק. נפגשנו עם בנק ישראל סדרה ארוכה של פעמים, הגענו איתם לפתרון מוסכם שנעשה שולחן עגול יחד עם הבנקים על מנת לייצר איזה שהוא צ'ק ליסט שמקובל גם עליהם וגם על הבנקים. כשהלכנו לבנקים הגדולים, הם אמרו שהם מסכימים. כשהלכנו לבנק ישראל, בנק ישראל נעלם. אני לא מצליח להושיב את כולם בשולחן אחד כדי לנסח יחד את הדברים האלה. אנחנו מתעסקים בדבר הזה כבר שנתיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם הביעו את ההסכמה העקרונית שלהם לזה? << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> כן, הם אמרו, "אין שום בעיה, בוא נקבע" ואז נעלמו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי אתם רוצים שיהיו? << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> הבנקים, התעשייה והפיקוח על הבנקים. גם רשות לאיסור הלבנת הון ירצו לבוא. כולם מסכימים, רק שזה פשוט לא קורה, אני לא מבין למה. צריך רגע אחד להסתכל על המספרים. כשאנחנו מדברים על הייטק כללי, אנחנו מדברים על 58% ירידה בהשקעות. בשנה שעברה היה 17.3 מיליארד דולר, השנה זה 7.3 מיליארד דולר. מכל הדברים שדיברו פה בדיון, שלושת הדברים שדיברתי עליהם אלה דברים שאפשר לפתור מחר בהחלטות מינהליות, בלי חקיקה, בלי תקינה. זה כרגע מה שמעיף חברות מישראל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נמצא פה עזרא שהגיע אלינו מחו"ל, אבל לרשות המסים ולמשרד האוצר שבשבילם להגיע לפה זה דקה מהמשרד קשה להגיע. הם הוזמנו לדיון, הם יודעים שהדיון הזה חשוב, הם יודעים שהדיון הוא על ההשקעות של מדינת ישראל, לאו דווקא על ההייטק, ושאפשר לתת פה מענה, אבל העדיפו לא לבוא. אני חושב שזה זלזול בוועדה. אולי הם מסתכלים על זה כדיון מהיר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הירשמן, תשלח את מה שאמרת בצורה כתובה והיושב ראש ואני נדאג לתפעל את זה מול הגורמים, ננסה לקדם את זה. אם יש לכם איזו שהיא תכנית, אם יש לכם איזה שהוא משהו שאתם חושבים שאפשר לעשות, תנו לנו נקודות. בשבוע הבא, אני מקווה, אנחנו מתחילים בדיון על תקציב 2024, וזה בהחלט אחד הדברים שנרצה לראות אם אפשר לקדם במסגרת הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה לסכם ולומר שבסופו של דבר יש פה אירוע שהוא מאוד חשוב לכלכלת ישראל. נכון, היה משבר הייטק עולמי אבל במדינת ישראל, ואת זה אמר אתמול הנגיד, המשבר היה יותר גדול. מכיוון שזה כבר הולך למקום של קריסה ואנחנו רואים שלא מגיעים משקיעים חדשים, אנחנו מבקשים ממשרד האוצר לבחון את הנושא של הלוואות בערבות מדינה גם בנושא של המשקיעים הזרים. אני חושב שזה דבר חשוב מאוד שייתן עוד איזו שהיא דחיפה להשקעות הזרות שאמורות להגיע למדינת ישראל. למשקיעים הזרים אני אומר להשאיר פה גם את הייצור, יש פה ידיים עובדות טובות. אם אתם באים להשקיע פה במוח, תדעו לכם שהמוח הישראלי והיהודי הוא מוח טוב אבל הידיים לא פחות. יש כאלה שיודעים לעבוד עם הידיים. יש תעשייה נפלאה במדינת ישראל שאפשר להתגאות בה. אנחנו שואפים למגמה שכמה שיותר יישארו פה. אני קורא למשקיעים להשקיע גם בייצור פה. מדינת ישראל צריכה לעשות הכל על מנת לתת לכם מענה גם בייצור, לא רק במו"פ. ניר, אני מבקש את מה שאמרת, כמו שאמר חנוך, שתעביר אלינו כדי שנירתם לכך. אני מבקש מבנק ישראל להקים את השולחן העגול שעליו סוכם, שתענו לטלפונים, תענו במיילים. תודה רבה לחברי הוועדה שיזמו את הדיון. עזרא, תודה רבה לך ולכל המשקיעים. תמשיכו להשקיע. תאמינו במדינת ישראל, זו מדינה טובה ומיוחדת. עם ישראל חי. בעזרת השם עוד ננצח ויבואו לנו ימים טובים למרות כל הכאב שאנחנו עוברים בכל יום, ואנחנו עוברים בכל יום עוד כאב ועוד כאב. כל עוד אנחנו לא רואים את החטופים חוזרים אלינו בריאים ושלמים הלב שלנו הוא פחות מחצי, וכל עוד החיילים שלנו לא חוזרים בריאים ושלמים ואנחנו מנצחים הלב שלנו לא שלם. אני בטוח שכשהלב שלנו לא שלם גם הלב של היהודים מכל אומות העולם שמסתכלים עלינו לא שלם. הלב של כולם נמצא פה, פה זה הלב של העם היהודי. בעזרת השם יחד ננצח ונעשה דברים טובים למען עם ישראל, למען מדינת ישראל והיהדות בכלל. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:20. << סיום >>