פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 13 ועדת הכספים 29/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 306 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ט בשבט התשפ"ד (29 בינואר 2024), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא תקצוב ההסעות לתלמידי החינוך הרגיל והחינוך המיוחד במועצות האזוריות, הצעתם של חברי הכנסת יצחק קרויזר, ינון אזולאי, ולדימיר בליאק, אלי דלל, חנוך מלביצקי, אתי עטיה, יצחק פינדרוס, אורית פרקש-הכהן, אליהו רביבו, מיכל שיר, חמד עמאר, קטי שטרית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל משה סולומון חמד עמאר אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אליהו רביבו אלון שוסטר קטי קטרין שטרית מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: דבי ביטון ששון ששי גואטה ניסים ואטורי מוזמנים: דניאל בלנגה – אגף תקציבים, משרד האוצר שמעון אבני – מנהל אגף א' הצטיידות והסעות, משרד החינוך ערן דורון – ראש מועצה אזורית רמת נגב שי חג'ג' – יו"ר מרכז השלטון האזורי אריה שרון – ראש מועצה אזורית אלונה דורון שידלוב – ראש מועצה אזורית ברנר אילן שדה – ראש מועצה אזורית מנשה שי רייכנר – ראש מועצה אזורית נחל שורק חיים רוקח – ראש מועצה אזורית גולן איתמר רביבו – ראש המועצה חוף אשקלון יוסי קרן – מ"מ ראש מועצה אזורית שער הנגב יותם קרין – ראש מועצה עמק המעיינות מאיר צור – ראש מועצה אזורית ערבה תיכונה ניצן פלג – ראש מעוצה אזורית גליל תחתון נצר עמוס – ראש מועצה אזורית זבולון שמעון סוסן – ראש מועצה חבל מודיעין נטע אריאלי – סגנית ראש המועצה עמק חפר ישראל גנץ – ראש מועצה אזורית מטה בנימין גדי ירקוני – ראש מועצה אזורית אשכול ניב דוד ויזל – ראש המועצה האזורית מטה יהודה עידן גרינבאום – ראש מועצה אזורית עמק הירדן אדיר נאמן – ראש מועצה אזורית שפיר שלמה נאמן – ראש מועצה אזורית גוש עציון אריה כהן – ראש מועצה אזורית מגילות ים המלח דוד יפרח – ראש מועצה אזורית שדות דן ניר זמיר – ראש מועצה בני שמעון יוסי דגן – ראש מועצה אזורית שומרון שמעון גואטה – ראש מועצה אזורית מעלה יוסף אלי ברכה – ראש מועצה אזורית חוף השרון איזק אסיף – ראש מועצה אזורית חוף הכרמל קובי אביבי – ראש מועצה אזורית באר טוביה דוד אלחייני – ראש מועצה אזורית בקעת הירדן ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא תקצוב ההסעות לתלמידי החינוך הרגיל והחינוך המיוחד במועצות האזוריות << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש מישהו שרוצה לדבר? << אורח >> קלרה מרמן: << אורח >> נחטפתי ב-7 לאוקטובר מקיבוץ ניר יצחק יחד עם אורחים שאירחתי בביתי, עם אחותי כרמלה ליינברג, עם אח שלי פרננדו דומרמן ואחיינית שלי מיה ליינברג והכלבה שלה בלה. כולם היו אורחים אצלי בבית. חזרתי ב-28 לנובמבר, בפעימה החמישית. כל הנוכחים, אני מתחננת ומבקשת שתפעילו את כל כוחכם להחזיר את כל אחד מ-136 החטופים שעוד נשארו שם. אני חזרתי עם אחותי ועם אחיינית שלי, אבל נשארו שם אח שלי פרננדו ובן הזוג שלי ליס. אני יודעת מה זה להיות שם, זה גיהינום אמיתי, לכן אי אפשר לתת להם להישאר שם שנייה נוספת. אנחנו לא יודעים אם בכלל נצליח להחזיר משהו, מישהו. הזמן שלהם אוזל. אני יודעת שזה גיהינום כל שנייה נוספת. פשוט קשה לדעת מה יחזור לנו. << אורח >> מירב סבירסקי: << אורח >> אני הבת של אורית ורפי סבירסקי שנרצחו בקיבוץ בארי ב-7 לאוקטובר, ואני אחות של איתי סבירסקי שנחטף מהבית של אימא שלי ב-7 לאוקטובר ונרצח לפני שבועיים ויומיים על ידי החמאס, על ידי השובה שלו רגעים ספורים אחרי שהייתה הפצצה בקרבת מקום. אלה נתונים שלא המצאתי, אלה נתונים שקיבלנו. אי אפשר לטעות בהקשר של הזמנים ובהקשר של המקום. שוב ושוב אמרתי פה שהלחץ הצבאי מסכן את החטופים, שהלחץ הצבאי עלול להרוג את החטופים. יגידו מה שיגידו אחר כך, אבל לצערי הרב העובדות הן שהלחץ הצבאי הרג את איתי. לא הצבא ירה בו אלא החמאס ירה בו, כשמה שגרם לזה היה הלחץ הצבאי. הדרך היחידה להציל מישהו משם זה להגיע לעסקה ולשלם מחירים, גם אם הם כבדים. אם אומרים שהלחץ הצבאי מביא לעסקה, אז תגיעו לעסקה כבר. אני פה כי כאן נמצאים נבחרי הציבור שאחראים על הציבור, שאחראים על האזרחים שחיים במדינת ישראל שחלקם כרגע נמצאים בעזה חטופים. חלקם בחיים וחלקם, לצערי, מתים. אתם אחראים עליהם בחיים ובמותם. אני מדברת עם הממשלה שלי, עם נציגי הציבור שלי, כי אין לי מה לדבר עם אנשים אחרים, אין לי מה לדבר עם קטאר ועם ארצות הברית. אתם הממשלה, אתם נציגי הציבור שלי. בעוד מתקיים מו"מ שבתקווה יביא לשחרור החטופים בחיים, ואתמול התקיימו פגישות בפריז, מתקיים גם כנס, איזו שהיא מסיבת ניצחון של התיישבות שהיא זריית מלח בפצע המשפחות, בפצע תושבי העוטף, ותקיעת אצבע לעולם שמנסה לעזור לנו כרגע. מה סדרי העדיפויות פה? אני רוצה שתסתכלו לי טוב טוב בעיניים. הלוואי ולא תצטרכו להסתכל לאף אחד במצבי בעיניים שוב. שוב ושוב באתי ואמרתי שניצחון לא יהיה פה בשבילי, אני הפסדתי. קיוויתי שאיתי יחזור, אבל איתי לא יחזור בחיים. אני נאחזת בלחפש איזו שהיא תקווה והלוואי ולא תצטרכו להסתכל לאף משפחה במצבי שוב בעיניים. << אורח >> מעיין מרמן: << אורח >> אני הבת של קלרה מרמן. אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שמירב, אחותו של איתי, אמרה, אני רק רוצה לומר שאני אתמול ישבתי בבית בתקווה מאוד מאוד גדולה לאיזה שהוא דיווח מהוועידה בפריז. אני שומעת שיש התקדמויות, רק אני לא יודעת בדיוק מה כי הכל חסוי. זה מאוד מחזק לשמוע שיש התקדמות, אבל אני ממש ממש פוחדת שיהיה מי שיחבל בתהליך הזה, שזה לא עומד בראש סדר העדיפויות ויהיה מי שיבוא וישים לזה רגל ברגע האחרון. אני פה בעיקר כדי להגיד את זה, אני פה כדי לעמוד מול העיניים שלכם עם אימא שלי שחזרה ואומרת שכל יום שעובר זה גיהינום, עם אחות של איתי שאומרת שאותו כבר איבדנו. אני פה כדי לבקש ולדרוש מכם לא לשים רגל אלא לעודד ולתמוך בעסקה הזאת שמתגבשת, לא לתת לזה לרדת מסדר היום לרגע. בבקשה, די לדבר על ניצחון. איזה ניצחון? אנחנו הפסדנו הפסד צורב וכואב. אין דבר כזה ניצחון. הילדים שלי מדברים על ניצחון כשהם משחקים קלפים. כל שמחת הניצחון והריקודים זה דבר שכואב כל כך, לכן די עם הביזיון הזה. << אורח >> אביטל חוטר: << אורח >> אני אחות של יונתן שטיינברג שהיה מח"ט הנח"ל. יוני הקדיש 22 שנים מחייו למען עם ישראל בתפקידי פיקוד שונים. אני רוצה להקריא כמה מילים מתוך מה שהוא אמר כשהוא החל את תפקידו כמח"ט, את מה שהיה חשוב לו להגיד לפקודיו: "לרצות להתכונן לנצח. לרצות זה המבחן הראשון והעליון שיקבע את התוצאה. את הרצון לא ניתן לקנות בכסף אלא בבירור עמוק של היסודות המשותפים שלנו: הוודאות הפנימית והעמוקה של עם השב למולדתו לאחר 2,000 שנות גלות, התשוקה לארץ, לאהבת העם והמולדת. תחושת האחריות הכבדה כממשיכי הדרך שהתחילו הדורות הקודמים לנו לצד ערכי רוח צה"ל הם התשתית לבניית הרצון שלנו". אני נמצאת פה בשם משפחתי ובשם משפחות נוספות שכולות מפורום גבורה בתחושה שחלק ממקבלי ההחלטות איבדו את הרצון לנצח, איבדו את הרצון לעשות מהלך היסטורי. אנחנו ברגע היסטורי שבו אנחנו צריכים להכרית את הרוע. אני לא מבינה איך חיילי צה"ל קיבלו הוראה לא לירות במי שמתקרב לגדר. איך מישהו במדינת ישראל יוכל להסתכל בעיניים של המשפחה השכולה הבאה שהבן שלה ייפול כתוצאה מההנחיה הזאת ולומר לה: הבן שלך לא נפל לשב? איך אנחנו מעבירים סיוע שמגיע בוודאות לחמאס? איך אנחנו לא עושים את זה כך שזה יגיע רק לאלה שאנחנו רוצים לדאוג שלא יהיה להם אסון הומניטרי? אנחנו פשוט מעבירים את הסיוע בידיעה שאנחנו מחזקים את האויב. איך אנחנו לא פועלים באופן שבאמת יכריע את המערכה? אנחנו לא רוצים בעוד 10,20 שנה לחזור לאותו דבר. זה יקרה אם לא ננהג באופן שלא יאפשר את זה. זה עלול לקרות בדרום, זה עלול לקרות ביהודה ושומרון, בצפון ובכל מקום. אני מבקשת מכם, נבחרי הציבור, להשפיע בכל דרך אפשרית על כך שכל ההחלטות שיתקבלו יהיו מתוך הבנה של התודעה ההיסטורית שלנו, של ההזדמנות החד פעמית שלנו להכריע את המערכה בצורה משמעותית, בלי להתנצל לרגע על זכותנו להיות פה כעם השב למולדתו לאחר 2,000 שנות גלות. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני דוד של אבינתן ומיה שנחטפו במסיבה ברעים ואח תאום של ירון שהוא אבא שלהם. לכולנו פה יש דעות שונות, יש דרכים שונות שאנחנו חושבים שצריך לנהוג כדי להחזיר את החטופים, אבל כולנו בדעה שהמטרה הראשית צריכה להיות החזרת החטופים. ראינו איך אתם מתעקשים על זה שחיילי המילואים יקבלו את מה שמגיע להם דרך ועדת הכספים. הייתי רוצה לבקש מכם שאת אותו דבר תעשו ביחס לחטופים. אם הממשלה החליטה שהיא הולכת בכוח צבאי כדי להגיע לעסקה הכי טובה שיכולה להיות, אז בבקשה, תלחצו על הממשלה שתבצע את זה בצורה הכי טובה. לא יכול להיות שמצד אחד יגידו שרוצים להגיע לעסקה הכי טובה רק דרך כוח צבאי ומצד שני מסיגים את הלוחמים אחורה, מפסיקים את עצימות הלחימה שהייתה לנו עד עכשיו, מכניסים ציוד הומניטרי לחמאס. אנחנו מבקשים מכם שתשתמשו בכל הכוח שלכם כחברי כנסת כדי שהצעדים האלה שנקבעו על מנת להביא את החמאס לכרוע ברך ולהביא לעסקה הכי טובה אכן יתקיימו. למשפחות החטופים יש דעות של ימין ושמאל. לא יכול להיות שחברי כנסת מהימין יעשו כל מיני עצרות של התיישבות חדשה כשהם יודעים שלחלק ממשפחות החטופים זה כמו אצבע בתוך העין. צריך לכבד את כל משפחות החטופים. לא יכול להיות שחברי הכנסת יתרכזו בדברים שהם לא צריכים להתרכז בהם. אני מבקש מכל חברי הכנסת שבמקום שיעשו כל מיני מסיבות או כל מיני הצהרות - שיישבו אצל ראש הממשלה, ידפקו על השולחן ויגידו לו: הבטחת להביא את האנשים האלה הביתה, אז תעשה את זה, תכניס עוד אוגדה ועוד אוגדה עד שיכרעו ברך ויגיעו להצעה הנכונה שאנחנו אלה ששולטים בה, לא החמאס שדורש את הדרישות שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבטחתי בשבוע שעבר שאדבר עם ראש הממשלה, ובאמת ישבתי איתו בסוף שבוע שעבר. לא דפקתי על השולחן, אבל הבעתי את העמדה שאני מביע כל הזמן, ואני חושב ששמעתי גם אוזן קשבת בעניין הזה. אנחנו איתכם, אנחנו פה כולם נמצאים בעניין הזה, כל אחד מאיתנו עושה את מה שהוא יכול. את מה שהבטחתי אני אמשיך הלאה לקיים. תודה רבה לכולכם. << אורח >> נועם מור: << אורח >> אני אח של איתן שהיה מאבטח ברעים ונחטף. אני מחזק את הממשלה ובטוח ומאמין שהיא עושה הכל בשביל להחזיר את אח שלי ואת כל שאר החטופים, אבל אני חושב שאפשר לפעול יותר בשביל להחזיר את אח שלי ואת כל שאר החטופים באמצעות הפסקת הסיוע ההומניטרי. לא יכול להיות שאנחנו מחלקים פרס למי שחטף את אח שלי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> צודקים לחלוטין. << אורח >> נועם מור: << אורח >> זה לא הגיוני שנביא להם סיוע הומניטרי אם אני לא רואה את אח שלי כאן. אני מבקש שתטפל בזה. תודה רבה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חברים, אנחנו מבקשים לחזק את ידכם. הקול שלכם הוא קול חשוב, הכרחי, נחוץ. אין ספק שהדרך לכישלון רצופה כוונות טובות, כשלצערי הדרך שבה הממשלה פועלת בה מתפרש כרופס וככזה שמכניס יותר עמוק את החטופים, את השבויים ואת בני הערובה במרתפי החמאס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיון בנושא תקצוב ההסעות לתלמידי החינוך הרגיל והחינוך המיוחד במועצות האזוריות. יצחק קרויזר, בקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה על העבודה המהירה אצלך בלשכה ובוועדה, על ההתייחסות המהירה לנושא המאוד חשוב הזה. אני רוצה לפתוח בשם כולנו באיחולי החלמה מהירה לפצועים מהפיגוע הבוקר בחיפה. אדוני היושב ראש, בתקופה הקשה מאוד שאנו נמצאים בה ישנה קרן אור מאוד בולטת בשם השלטון האזורי, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות שראשי הרשויות נמצאים פה כדי להגיד להם תודה רבה בשם כל התושבים של השלטון האזורי, בשם כל מי שחי תחת המועצות שלהם. אדוני היושב ראש, יש מועצות שהתושבים שלהן מפונים, יש מועצות שקיבלו בזרועות פתוחות ובלי לשאול שאלות אספו את התושבים ודאגו להם 24/7. ראוי שכלל הציבור יראה את היופי שיש באחדות בשלטון האזורי. דיברנו על כך שהוועדה הזאת היא ועדה מקצועית, ועדה ששמה את הנושאים הפוליטיים בצד ומתעסקת תמיד בעיקר. אני חושב שזאת אחת הדוגמאות לאיך כל מועצה דואגת אחת לחברתה כדי שלאזרחים של מדינת ישראל יהיה טוב, ובאיזו מהירות התגייסו כאן מכלל סיעות הבית, מכלל חברי הכנסת החברים בוועדה הזאת כדי לסייע בנושא המאוד חשוב הזה. מחובתנו ללכת ולדפוק לראשי המועצות ולשאול איפה אנחנו יכולים לסייע, איפה אנחנו יכולים לעזור. הם הגיעו כולם לכנסת כדי להציף את השחיקה שיש מ-2012. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> התקציב פשוט נשחק. מדובר פה בתהליך של מצ'ינג שבו החלק של המדינה מוקפא משנת 2012, מה שיוצר גירעונות של 200 מיליון שקל. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> התקציב הזה נשחק ולא הוצמד. ההסעות למסגרות החינוך ולחינוך המיוחד נפגעו. זה יוצא מהכיס של השלטון האזורי, זה יוצא מהכיס של התושבים שגרים שם. במקום שהכסף הזה ילך ויסייע למועצות שקלטו את המפונים כדי שתהיה להן יותר יכולת לסייע לאותם אנשים שאיבדו את הבית שלהם, זה הולך על דברים אחרים. אני יודע כמה הנושא הזה חשוב לך, אדוני היושב ראש. אני רוצה להגיד תודה רבה לכל חברי הכנסת שהצטרפו מכל סיעות הבית לנושא הזה. אנחנו מאוחדים לחלוטין עם ראשי המועצות בנושא הזה. לא נרפה את ידינו מהעניין הזה עד שהאוצר יגיע עם תשובה בדמות סיוע והתאמה לתקציב כדי לסגור את הגירעון שנוצר מ-2012, לתת איזה שהוא שיפוי, וכמובן שאנחנו דורשים שמכאן ואילך שהדבר הזה יתוקצב אופן מלא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני מודה לך על תשומת הלב שאתה נותן לעניין. אני חושב שחברי חבר הכנסת קרויזר היטיב לתאר את הצרה המתמשכת. המצב הפרדוקסאלי הוא שכל הגורמים הרלוונטיים מבינים שאין מנוס מלהחיות את השחיקה ולבצע הצמדה מהיום והלאה, רק שאף אחד לא עושה את זה. מדובר בהחלטה פשוטה, קצרה, שיכולה להסתיים כאן תוך 5,10 דקות. אפילו אנשי אגף התקציבים מבינים את הצורך המיידי להשיב את התקצוב כדי שיהיה אקוויוולנטי להוצאה עצמה של ההסעות הצהובות. צריך להבין שכל אותם תלמידים במועצות האזוריות מוסעים, בניגוד לרשות מקומית שרובם הולכים ברגל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, הצטרפתי וגם חתמתי על המכתב בגלל חשיבות העניין. לא יכול להיות מצב כזה שמשנת 2012 התקציב לא מעודכן. בכל יוקר המחייה, בכל מה שקורה במדינת ישראל אותם יישובים צריכים לשאת. במועצה אזורית, שבית הספר לא נמצא באותו יישוב, הכל נעשה בהסעות. אני מכיר את זה מהיישובים הדרוזיים כי גם שם ניסינו לעדכן את התקצוב ולא הצלחנו. חשוב מאוד לקיים את הדיון הזה, חשוב מאוד שהשחיקה הזאת תהיה על חשבון המדינה, לא על חשבון הרשויות המקומיות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מדובר בכסף לא גדול ובהמון מועצות אזוריות ומקומיות. לא ייתכן שמ-2012 מקבעים מצב. מ-2012 המקומות האלה התרחבו, היישובים התרחבו, הכבישים השתנו, פקקי התנועה השתנו והעלויות של ההסעות השתנו לחלוטין. לא יכול להיות שאנחנו מקבעים את ההוצאה ודורשים מהם לעמוד במשימה של הסעת תלמידים למקומות שונים, במיוחד במקומות הרחוקים כמו רמת הגולן ששם מדובר על מרחקים של שעה-ושעה וחצי והם מכוסים על פי מפתח של מי שנמצא במרכז הארץ. מדובר כאן בכסף קטן כדי לייצר איזו שהיא רציפות תפקודית במועצות המקומיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שי חג'ג', בקשה. << אורח >> שי חג'ג': << אורח >> אני קודם כל רוצה להגיד תודה לחבר הכנסת קרויזר ולחברי הכנסת שחתמו על הבקשה לדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרבה חברי כנסת, מכל המפלגות. << אורח >> שי חג'ג': << אורח >> תשים לב שזה לא סתם בא מכל המפלגות. אנחנו מדברים פה על שחיקה של תקציב שבעבר היה מוצמד. מישהו באוצר החליט להפסיק את ההצמדה שלו ומ-2012 נוצרה שחיקה של 200 מיליון שקלים בתקציב הזה. כדאי שתבינו שבוצעה עבודה עם האוצר ב-2023, סוכם שהתקציב הזה יעודכן, רק הבעיה הייתה שכשהגיע תקציב 2024, אמר שר האוצר, "אני לא מוסיף שום דבר כרגע". ה-200 מיליון האלה מוסכמים גם על האוצר וגם על החינוך. אנחנו מבקשים להכניס את זה לתקציב הקרוב ומכאן ולהבא להצמיד את זה למדד כמו שצריך, שלא נצטרך למצוא את עצמנו פה עוד 10 שנים רבים על התקציב הזה. יש פה מעל 30 ראשי מועצות שעזבו את הכל בימים כאלה כי הסעיף הזה של התקציב חונק אותנו, הורג אותנו. אתם צריכים להבין שגם ככה הרשויות לא נמצאות במצב שמאפשר להן לנשום מעל המים. הסיפור הזה פשוט מוריד אותנו מתחת למים. אני מבקש שתצא הנחיה לאוצר לקרוא לנו ל-10 דקות ישיבה כדי לגמור את הסיפור הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון אזולאי, בקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה מסתכל סביב השולחן ואתה רואה את כל ראשי המועצות, אתה שואל את עצמך, זה מה שיש להם לעשות עכשיו? יש מלחמה בצפון ובדרום והם צריכים לבוא ולהתחנן על השקלים שלהם שלא עודכנו מ-2012. יכול להיות שהתשובה של האוצר תהיה: אין הסעות בתקופה הזאת – שייקחו מזה. זאת תשובה שמתאימה לאוצר, זאת תשובה קלאסית של האוצר. אין פה אחד שמ-2012 לא עודכנה המשכורת שלו, כולל נהגי אוטובוסים, ואין סל מזון שלא עודכן מ-2012, אבל - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לדברים אחרים יש כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בא ואומר לאוצר, שום תשובה לא תתקבל פה בהבנה. מ-2012 לא לעדכן? אף אחד מאיתנו לא היה יושב בשקט אם לא הייתה מעודכנת לו המשכורת, אף אחד מאיתנו לא היה יושב בשקט אם לא הייתה מעודכן לו שכר הדירה, אף אחד מאיתנו לא היה יושב בשקט אם כל דבר אחר במשפחה שלנו או מסביבו לא היה מעודכן, לכן אין שום סיבה שאת ההסעות של הילדים - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> במיוחד חינוך מיוחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה דבר שכולנו מבינים אותו. על החינוך המיוחד כולנו נלחמים. המזל שלנו שהחינוך המיוחד בתוך זה כי אחרת אולי לא כולם היו מסכימים. צריך לשים סוף לבעיה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גדי ירקוני, בקשה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> זה נושא כואב שאני לא מצליח להבין איך הוא לא זז. הנושא הזה מכניס גירעון באשכול של שבעה מיליון שקל כל שנה. שבעה מיליון שקל זה תקציב ההסעות שאני מממן. אני חושב שהדבר הזה חייב להסתדר בתקציב הזה. אולי רוצים להרגיל אותנו כמו בשאר הדברים לחיות בלי תקציבים, אבל זה לא הולך. את הדבר הזה אנחנו סומכים עליך, גפני, שתשנה. אני רוצה בהזדמנות זו לפנות אליך בעוד משהו שרק אתה יכול לעזור לנו. אחרי האירוע של ה-7 באוקטובר אנחנו עדיין נלחמים על זה שכל הישובים שלנו יקבלו את אותו דבר. גפני, לא נצליח לשקם את האשכול בלי זה. אני לא מצליח להבין איך ראש הממשלה אחרי 60 יום שהוא הבטיח שהוא בודק והוא יעשה את זה, גם בהחלטת הממשלה הוא לא עשה את זה. פשוט האשכול לא תוכל בלי זה להשתקם. אפשר לתת לתקומה 18 מיליארד שקל, אבל אם את הדבר הפשוט הזה של 100 מיליון שקל לא יפתרו, לא נוכל להשתקם. כולם באותה צרה. תבינו, אנחנו צריכים זמן להשתקם. אני מבקש שתביא את זה לוועדת כספים, אין לנו אף אחד שסופר אותנו בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברתי גם עם ראש הממשלה וגם עם שר האוצר. בחוק של הטבות המס גם העליתי את העניין הזה, אבל זה נושא קשה שאני מקווה שאכן יתבצע. אני מסכים איתך לגמרי. חבר הכנסת גואטה, בקשה. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> המצב אצלי הרבה יותר חמור. אצלי הילדים לא נוסעים באוטובוסים הצהובים, צריך להסיע אותם במוניות, הם לומדים בחינוך דתי. אם האוצר יגיד שאין כסף, לי יש פתרון לכסף. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הם לא אמרו שאין כסף. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> ברפורמה בענף הלול יש 340 מיליון שקל צבועים שהאוצר לא רצה לגעת בהם. עכשיו, כשהם רצו לעשות קיצוצים, בכסף של הרפורמה הם לא הסכימו לגעת. הם קיצצו לכולם, אבל ברפורמה הם לא רצו לגעת כי האינטרס שלהם הוא לדחוף אותנו לרפורמה. אנחנו לא רוצים לבטל את הרפורמה. אני מוכן לקחת 200 מיליון שקל מתוך ה-340, כי לא ננצל את הכסף ב-2024 בגלל המלחמה ובגלל שעדיין אין תכניות, ולתת אותו לרשויות. אני אומר לך, הרב גפני, הרשויות קורסות, ואני אומר את זה כי אבא שלי ראש רשות. אני הנציג של המועצות האזוריות בכנסת, אני מכיר את הבעיות, אני מכיר את מה שקורה שם. אם לא נמצא להם את הפתרון, הם קורסים, לא תהיה להם יכולת לשלם את ההסעות ולשלם את המשכורות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אילן שדה, בקשה. << אורח >> אילן שדה: << אורח >> כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, אני זה שערך את ההסכם מול האוצר, מול יעל אנדורן שהייתה רפרנטית של החינוך באוצר ואחרי זה מנכ"לית האוצר, את ההסכם פר קפיטה. באו האוצר ומשרד החינוך למועצות האזוריות ואמרו: יש לכם המון בתי ספר קטנים, בואו תרכזו את זה לבתי ספר גדולים ונממן לכם 85% מההסעות. בהסכם כתוב כמה צריך לעדכן עבור שכר, עבור מחיר דלק. הכל כתוב בהסכם של האוצר שאני ומשרד החינוך חתומים עליו. מ-2012 הפסיקו לעדכן את אותו הסכם. זה הפרת הסכם חתום על ידנו. הגירעון של 200 מיליון שקל כל שנה יורד אצלנו מתקציבי החינוך לילדים, לנערים ולנערות שאנחנו מחנכים. צריך לעדכן את הדבר, לסגור את אותו פער שנוצר - ובהמשך, לעבוד על פי ההסכם שכתובים בו כל התנאים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לפני שנתיים בערך ערכתי על זה דיון בוועדה לזכויות הילד, בדיוק על הנושא של הסעות ילדים. גם אז לא היה תקציב, אבל אז הבעיה לא הייתה רק פיננסית, היא הייתה גם עניין של בטיחות. מה קורה כשאין כסף? מתחילים לדחוס את כל הילדים לאוטובוסים כך שיש בעיה חמורה מאוד של בטיחות כי ילדים צעירים נמעכים, אין להם מקום לשבת, הם לא חגורים בחגורות בטיחות. זו לא רק בעיה של תקציב כדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב', זה גם איך הם מגיעים מנקודה א' לנקודה ב', באיזה ביטחון. הדיון הזה נעשה אצלי לפני שנתיים. השאלה מה קורה עם זה? השאלה אם אנחנו מחליטים בדיון הזה שזהו, שדי? במקרה עכשיו אנחנו יודעים שיש את המלחמה וכל דבר נהיה קיצוני יותר, נהיה חמור יותר. בוא נפתור את זה, בוא נצא מהדיון הזה עם החלטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמעון סוסן, חבל מודיעין. << אורח >> שמעון סוסן: << אורח >> עניין ההסעות במועצות האזוריות הוא קרדינאלי אפילו הרבה יותר ממה שמדברים. אם יש לי אפילו רק תלמיד אחד, אני חייב להוליד הסעה שעולה מאות אלפי שקלים בשנה ומקבל פר קפיטה, 13 שקלים. זה הסיפור שקורה במאות מקרים בתוך המועצות. מועצות אזוריות מתקשות בסעיפים האלה והגירעונות הם מיליונים רבים. במועצה שלי, מכיוון שהמועצה פרוסה והיא גדולה יחסית, ההשתתפות מגיעה לכיוון של 12 מיליון שקלים בשנה רק על היסעים. יש מועצות שהן כמוני ויש כאלו שהן יותר וכאלו שהן פחות. צריך לקחת את הנושא הזה ולסיים אותו עכשיו, לא מחר, כי לא ניתן יותר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אנחנו רואים שהשיטה של משרד האוצר היא להטיל גזירות על השלטון המקומי בהרבה מאוד דברים. זה לא המקרה הראשון וגם לא האחרון. זכורים לי גם מקרים מסוימים שאני באתי מטעם השלטון המקומי להציג בכנסת. אנחנו מבינים שיש פה הפרת הסכם. מכיוון שהתקציב אמור להגיע אלינו בימים הקרובים, אני חושב שאנחנו צריכים להעלות את הנקודה הזאת ולקבל תשובות מהאוצר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כפי שנאמר כאן, ממש מביך להבין במה ראשי הערים מתעסקים בימים טרופים אלה. יעלה בכלל על הדעת שמ-2012 לא מעדכנים שום דבר? איך אפשר לנייד ילדים עם צרכים מיוחדים? ביום שאנחנו לא מניידים אותם הם נרקבים בבית. ילד שלא מגיע למערכת שלו לא יוצא לחצר, הוא נשאר בבית. למועצות האלו מחכה תקופה חשוכה כי אנחנו, המפונים, נחזור ונצטרך טיפולים רגשיים. יכול להיות שאנשים ישנו מערכות ויצטרכו לנסוע לטיפולים. זה הזמן לצאת מהוועדה הזאת עם החלטה. לא עוד ישיבה ועוד ישיבה שזה איזה טיפול שהוא ידוע אלא לקבל החלטות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא בעיה כלל ארצית שהיה צריך לתת עליה את הדעת מזמן. << אורח >> נטע אריאלי: << אורח >> אני רוצה להתחבר למשפחות היקרות שהיו כאן בהתחלה ולספר שבן דודי היקר אליה טולדנו היה שבוי והזמן שלו אזל, הוא הוחזר כגופה. אני לא מתערבת לממשלה, אבל אני חושבת שאנחנו חייבים להחזיר את החטופים עכשיו, זה הדבר הכי חשוב. אני רוצה לספר לכם מה קורה בעמק חפר. יש לי 12,000 תלמידים ו-350 תלמידים מהמפונים. יש 2,000 מפונים בעמק חפר בנוסף ל-43,000 התושבים. יש לנו למעלה מ-500 קווי הסעה. הוחלט שילד בעמק חפר מקבל 10 שקלים ליום עבור נסיעה באוטובוס הלוך ושוב. מי שקצת מבין במחירים יודע ש-10 שקלים הלוך ושוב במועצה של 130,000 דונם ו-41 יישובים זו בדיחה. אני שמה היום כדי להשלים את התקציב הזה 18 מיליון שקל. מתוך 41 יישובים, שישה יישובים ביחד משלמים ארנונה כל חודש 18 מיליון. האם נראה לכם הגיוני שכל חודש הם משלמים ארנונה רק בשביל שאני אסיע את הילדים לבתי הספר? 18 מיליון שקל מועצה צריכה לשים בשביל זה שהילדים יגיעו לבית הספר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פיצוי בנושא תקומה למפונים. אתם לא מקבלים איזה שהוא שיפוי? << אורח >> נטע אריאלי: << אורח >> אני מדברת על הילדים שלי, וחוץ מזה יש לי גם 350 ילדים בבתי הספר שלי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לזה התכוונתי. << אורח >> נטע אריאלי: << אורח >> זו רק הייתה הערת אגב כדי להבין שגם במרכז אנחנו נושאים בעול. ילדי עמק חפר כדי להגיע לבתי הספר צריכים לנסוע בכביש 2, בכביש 4 ובכביש 6. הכבישים לפני 20 שנה לא היו עמוסים כמו היום. אם יכולתי בעבר להסיע שלוש הסעות בבוקר, היום אני צריכה לעשות הסעה אחת כי הפקקים כל כך ארוכים ואני צריכה לרכוש במכרזים אוטובוסים נוספים. יש לי פה שתי בעיות. בעיה אחת זה שהסכום של 10 שקלים לילד לא מותאם להיום, בעיה שנייה זה שהסכום לא הוצמד מאז. שתי הבעיות האלו מחייבות פתרון. אני מבקשת מכם לתת פתרון גם לעמק חפר וגם למועצות האזוריות שנושאות בנטל. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תמיד הילדים יצטרכו להגיע לבתי הספר, למוסדות. האוטובוסים לא נוסעים פתאום על מים. הסולר עלה, החלפים עלו והתחזוקה עלתה מ-2012. איזו מדינה נמצאת מ-2012 עם אותו תקציב? איזו רשות? אחרי זה נבוא בטענות לרשויות, נגיד להן: אתן קרסתן, לא ניהלתן נכון את המועצה. אי אפשר להשאיר אותן עם תקציב של 2012, צריך להעלות אותו, להתאים אותו. תחיו את השוק. מה יעשו ראשי הרשויות שאתם מגלגלים את זה לפתחיהם? מי מוכן לנהל רשות כשהוא נמצא בגירעון בגלל שהאוצר מנחית עליו כל יום מכה חדשה? מ-2012 עד היום השתנה מחיר הדלק. רשויות ומועצות אזוריות משלמות המון על אחזקה של אוטובוסים, על דלק, וגם השכר של העובדים לא נשאר אותו דבר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רק לא הגון ולא מידתי, זה גם מפר איזה שהוא ציווי בכך שהשלטון המרכזי מחייב את חבריי מהמועצות האזוריות. ירושלים מודיעה לכם כמה משלמים, באיזה קצב משלמים, איך מצמידים. לו ההנחיות האלו היו חלות עליהם הבעיה הייתה פתורה. יש פה סוג של כישלון אתי מהדהד שצריך לתקן. אגב, שלב ראשון לתיקון זה להכיר בכך שמדובר בטעות, בכשל מתמשך שחייב לבוא לידי תיקון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין חולק על כך שמ-2012 אין הצמדה, התקציב נשחק ואין הלימה בין ההוצאה לתקצוב, שעומד ביחס מצ'ינג של 85%-15%. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> משרד החינוך משתתף היום בהוצאות של ההסעות לפי חוזר מנכ"ל, לפי התעריפים שנקבעו. הנושא עלה גם שנה שעברה בדיוני ועדת הכלכלה, כשבסוף מה שסוכם זה שתינתן תוספת של 50 מיליון שקלים לטובת נושא ההסעות. << אורח >> שי חג'ג': << אורח >> את זה נתתם לקבלנים, לא למועצות האזוריות. << אורח >> נטע אריאלי: << אורח >> עם מי סוכם? אנחנו קיבלנו אגורה מזה? זה הקבלנים, לא אנחנו. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> הוסכם שתיעשה עבודה יותר מקיפה לגבי התעריפים, גם כי אנחנו יודעים את הסיפור של ההצמדה, וגם - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מצוי בעניין הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הם שלחו אותם לעשות שיעורי בית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם נכון שלא עודכן התעריף הזה מאז 2012? << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> חוץ מהתוספת של ה-50 מיליון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> איפה בא לידי ביטוי ה-50 מיליון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה רצו שיהיה? שירד מן מהשמיים? מה משרד האוצר חשב שיהיה? מה הוא חשב שמועצה אזורית תעשה לגבי ההסעה של ילד בחינוך המיוחד? << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> אני לא יודע מה חשבו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם משרד האוצר לא יודע, מי יודע? משרד החינוך, מה חשבתם? << אורח >> שמעון אבני: << אורח >> ביקשנו, והיינו בדיונים עם משרד האוצר, להעלות את התעריפים בהתאמה. היו דיונים בוועדת הכלכלה. היה סיכום ביולי 2023 להעלות את התעריפים באופן מיידי בכ-50 מיליון שקלים. זה תקציב שיעבור החל מחודש הבא לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה לא פותר את הבעיה. << אורח >> שמעון אבני: << אורח >> בדיוני תקציב 2024 ביקשנו ממשרד האוצר להעלות כבר ב-2024 את התעריפים. ב-2024 לא קיבלנו מעבר ל-50 מיליון. האמירה שנאמרה היא שלקראת דיוני תקציב 2025 הנושא ייבחן. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> בדיוני ועדת הכלכלה הוסכם שהתוספת של 50 מיליון תהיה לשנת תשפ"ד ושלקראת שנת תשפ"ה נעשה עבודה מקצועית כדי לבחון את כלל התעריפים – כמובן לא רק במועצות האזוריות, גם במועצות המקומיות, גם בערים, כי אי אפשר לפתור את הבעיה רק למועצות האזוריות. ככל שהממשלה באמת תרצה לעדכן את התעריפים, כמובן שהדבר יהיה כרוך במציאת מקור תקציבי לדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין מקור תקציבי? << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> כרגע אין לזה מקור תקציבי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתם יודעים להסביר לאן הגיעו ה-50 מיליון? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מכיוון שתקציב 2024 עדיין לא עבר, אתה יכול להכניס מקור תקציבי. אם התקציב היה עובר והיית אומר לי שאין מקור תקציבי, הייתי מבין שאתה צריך לחפש מקור תקציבי, אבל תקציב 2024 עדיין לא עבר. זה בידיים שלכם למצוא את המקור ולהעביר את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. מה אתם מתכוונים לעשות? אני לא מבין איך התנהלו כל המועצות האזוריות. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> אנחנו, כמו שהבטחנו, נעשה עבודה מקצועית, נבחן את כלל התעריפים, את השונות בין העיריות. << אורח >> שי חג'ג': << אורח >> העבודה נעשתה עם משרד החינוך. מספיק למרוח את הוועדה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קיימתם דיון לגבי 2023. למה אתה אומר שצריך לעשות עבודה? מה, צריך שלוש או חמש שנים לעשות עבודה? ביולי 2023 היה דיון בוועדת הכלכלה. עד עכשיו לא הספקת לקיים דיון? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> המרחק מנווה אטי"ב, שזה היישוב הכי צפוני שלי, למבוא חמה, זה המרחק מחיפה לראשון לציון. המצב כרגע הוא כזה שעצרתי הסעות של חוגים בגולן כי פשוט נגמר לי הכסף. אני חורג ב-7,8 מיליון שקל רק בסעיף הזה. כבר שנתיים-שלוש מבטיחים לי שמעלים את ההשתתפות בהסעות, אבל זה לא קורה ואני קורס. << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> לא באנו לכאן 30 ראשי רשויות כדי לספר את הבעיה שהיא פשוטה, ברורה, מוסכמת וגם עלתה בדיוני התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם גם מודים בבעיה. << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> המדינה צריכה להסיע את הילדים, לא אנחנו, אבל אנחנו עושים את זה עבור המדינה בשמחה. אם לא היה לנו כסף, לא היה לנו איך להסיע, ואם לא הייתה מלחמה, ממזמן היינו מפסיקים להסיע כי אין לנו איך. הסיבה היחידה שאנחנו לא מפסיקים להסיע היא בגלל תחושת האחריות לילדי ישראל, למדינת ישראל. חברי הכנסת, תנהגו כלפינו בהגינות ובאחריות ותודיעו שהתקציב לא יעבור בלי שהנושא הזה יטופל. אף אחד לא רוצה להגיע למצב שילדים לא מוסעים במלחמה. זה בידיים שלכם. עוד שבועיים זה יהיה מאוחר. זה עלה בליל תקציב וגם עולה עכשיו. אם תבהירו את זה - זה יקרה. << אורח >> ערן דורון: << אורח >> מ-2018 אנחנו מתעסקים בזה. נציג האוצר, מחפיר שאמרת שצריך עבודה מקצועית, שעוד פעם צריך בחינה. או שאתה לא מכיר את הנתונים, או שאתם עושים פה שיטת עבודה של מצליח, של נדחה את זה עוד קצת ואולי זה יצליח. זה לא יצליח כי אנחנו לא נוותר לכם. הגיע הזמן שתסתכלו לנו בעיניים ותדברו אמת. נעשתה עבודה מקצועית עם כלכלנים, עם אנשי ביטוח, ואלה המספרים שמוסכמים על כולם. תגידו שאין כסף, שאתם לא רוצים, שאנחנו לא בעדיפות, אבל אל תגידו שלא נעשו בדיקות כי זה ממש לא ראוי. עשרות ימי עבודה השקענו כדי להגיע לנתונים, אז עכשיו אומרים לנו: אנחנו לא יודעים אם אלה הנתונים או לא הנתונים? << אורח >> ניב דוד ויזל: << אורח >> לשמוע את משרד החינוך זה פשוט מעליב. מה רוצים? שנעצור את ההסעות? הייתה בינינו החלטה לעצור את ההסעות. יש לי 3,000 מפונים שלא כולם מכוסים על ידי תקומה. ברגע שתקומה יודעת על בית מלון שאני צריך להסיע אז אולי יש הסעה. גפני, אתה יודע לסגור את זה, זה כלום. תסגרו את זה כבר, זה נמאס. משרד החינוך צריך להפוך את השולחן מול משרד האוצר. אתה לא מתבייש להגיד לי 2025? זה מה שמשרד החינוך אומר לנו? זה התפקיד של משרד החינוך לריב עם משרד האוצר, לא התפקיד שלנו. תתחילו לעשות את העבודה שלכם, זה פשוט נמאס. אם תחליטו היום שזה נכנס, אתם לא תשמעו מאיתנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מכיוון ששר האוצר מאחר בהגשת תקציב 2024 כי הוא רוצה להחביא בתוכו את הכספים הקואליציוניים, אנחנו בהפרה של החוק, אז יש לכם את האפשרות להכניס את זה לתקציב שיונח בפנינו. איפה סדרי העדיפויות? איפה הנציג של השר סמוטריץ' שעיכב כספים לתקומה ארבעה שבועות בשביל שהמשרד למשימות לאומיות יגדל ויתנפח ב-600 מיליון שקלים כספים קואליציוניים? איפה ראש המטה של סמוטריץ'? כולנו מבינים שלהוסיף את הדבר הזה לתוך תקציב 2024 שיגיע זה בידכם. במקום לשנות סדרי עדיפויות השר רוצה להחביא כדי שלא ידעו מה עושים. זה שר האוצר שלנו. יש כאן תעריפים לא מעודכנים הרבה מאוד שנים. זה קשור ישירות לחינוך, לציבור הרחב, לציבור שנושא בנטל, לילדים. אין פה מה לבדוק. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> יש ילדה מונשמת מקיבוץ שער הגולן שאני צריך להסיע למוסד בעפולה וילד מקיבוץ מעגן עם מחלה נדירה שגם אותו אני מסיע לאותו מוסד. משרד החינוך, שאף פעם לא מסתכל להורים בלבן של העיניים, יודע להגיד לי שאני צריך לדחוף את שני הילדים האלה ביחד, באותה הסעה, שאי אפשר שכל ילד יקבל הסעה נפרדת. אנחנו לוקחים על עצמנו לממן את ההסעות האלו כי אנחנו לא מסוגלים לעמוד מול ההורים האלה. אפילו את המינימום, שזה הפיצוי על ה-12 שנים של שחיקה, לא נותנים לנו. התשובה ששמענו פה כאילו נכתבה על ידי מכונה. חבר'ה, די, אי אפשר יותר, אנחנו לא עומדים בזה, אנחנו לא יכולים יותר. אנחנו צריכים לתת פתרונות לתושבים שלנו, להורים, אבל אנחנו גם צריכים להתנהל באיזו שהיא כלכלה סבירה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו לא מופתעים מהתשובה של האוצר, אבל מה זה "אנחנו נבדוק"? מ-2012 אתם בודקים? כל ראשי הרשויות פה מצאו נקודה אחת, לא מדובר בהרבה כסף, שהיא רוחבית לכל השלטון האזורי ומאוד קל לפתור אותה. אני חושב שהתשובה שלנו כוועדה צריכה להיות הרבה יותר ברורה, הרבה יותר ניצית. ואם צריך, כפי שאמר כאן גנץ, נעצור את התקציב שיגיע לפה מהאוצר. האצבעות שלנו כחברי כנסת לא מורמות אוטומטית לבקשתו של שר האוצר. סך הכל מדובר על 200 מיליון שקלים כדי לעצור את החרפה הזאת, כדי להצמיד את העדכון של העלויות למדד, למה שיוצא בפועל. יש כאן חברי כנסת עצמאיים שבאים מהפריפריה והנושא הזה חשוב ואקוטי להם, לכן תפנימו את זה באוצר. אם כל ראשי הרשויות מצאו זמן בתקופה המאוד קשה הזאת להגיע הנה כי זה נושא שכולם מסכימים עליו, אז האגף צריך להעביר את הכספים. אדוני היושב ראש, אני מצפה לתשובה הרבה יותר חריפה שלנו כוועדה בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מקבל את התשובות האלה, כמו שאף אחד מחברי הוועדה לא מקבל את התשובות האלה. כל הנוסחאות האלו הן נוסחאות סרק, הן סתם דיבורים שאפילו מעליבים. אני את העלבות האלו מכיר. שלא יחשבו במועצה של מטה יהודה שאני היום כמו שהייתי פעם. גם האוצר היום הוא לא האוצר של פעם. שום דבר כבר לא מה שהיה פעם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הכוח שלך הוא - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכוח שלי הוא לא מה שהיה פעם. << אורח >> קריאה: << אורח >> היום אתה יותר חזק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה טועה. לא יכולה להיות התופעה הזאת, אבל זה לא בדרג הזה, זה בדרג של שר האוצר. חבר הכנסת קרויזר, אני מבקש שאתה, אליהו רביבו, חמד עמאר ואורית פרקש תיפגשו עם שר האוצר, ואני מבקש לעשות את זה מהר כי המצב הזה לא יכול להיות. אני מעריך שאם אתם באים לשר ואתם אומרים לו שזאת תמונת המצב, אי אפשר יהיה להתעלם מהדבר הזה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>