פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת הכספים
29/01/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 305
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ט בשבט התשפ"ד (29 בינואר 2024), שעה 10:00

סדר היום:
 << נושא >> 1. הצעת תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023.
2. הצעת תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023.
3. הצעת תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשפ"ד-2023.
4. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ד-2023 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
אלון שוסטר

מוזמנים: 
	דורית גנות
	–
	רפרנטית נדל"ן, אגף תקציבים, משרד האוצר

	אפרת ריץ'
	–
	עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים

	שגית שער לקור
	–
	מנהלת אגף מיסוי מקרקעין, רשות המסים

	עופר שרון
	–
	ממונה מע"מ, רשות המסים

	רחלי בן יהודה
	–
	מנהלת תחום מקצועית, שומת מקרקעין, רשות המסים

	יהורם אלבז
	–
	מרכז בכיר, משרד הבינוי והשיכון

	ליהי קושנר גינוסר
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	נוגה בן פרז
	–
	מייצגת את הצמאים נותני שירותים בתחום התיירות

	אורן פסטרנק
	–
	מייסד המחאה



ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
עופרי נודל

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023 << נושא >>   

  
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. 

 << אורח >> ורד לנסבכר: << אורח >>   

אני אחות של רב סרן יהודה כהן, השם יקום דמו. יהודה היה מ"פ בסיירת גבעתי, הוא נלחם ונהרג שבוע לאחר הכניסה הקרקעית לעזה בקרב קשה בצפון הרצועה. יהודה היה מעל לשש שנים בצבא קבע. מאז שיהודה נהרג אנחנו מכירים לאט לאט את הכאב, את הגעגוע, מגלים עליו הרבה דברים. למרות כל הקושי הגדול אני מוצאת את עצמי פה פעם אחר פעם. 

ביום כיפור האחרון, כשיהודה והחיילים שלו אבטחו את הגדר, היו להם כל הזמן היתקלויות. כשגיסי שאל אותו כמה ימים אחר כך, "תגיד, יהודה, למה הגבתם בכזאת פסיביות, למה לא פעלתם בצורה אקטיבית?", יהודה אמר, "המדיניות של  צה"ל היא להכיל. אין מה להיבהל, הם סתם מנסים להתגרות בנו, הם לא יעשו לנו כלום, הם סתם עושים עלינו דאווינים". כולנו יודעים מה ההכלה גרמה, מה הכאפה שקיבלנו כולנו בשמחת תורה. אתמול כשפתחתי חדשות שמעתי על זה שיש עוד פעם התפרעויות על הגדר, ששוב מכילים את ההתפרעויות על הגדר, ושמעתי שיש משאיות סיוע שנכנסות לעזה, שחושבים לתת לרשות הפלסטינית להנהיג ושאולי שליטה ישראלית זה לא בדיוק הדבר שאנחנו צריכים. אני לא מסוגלת לשתוק על זה כי אני יודעת בשביל מה אח שלי מסר את החיים שלו, אני יודעת מה המחיר של הדבר הזה מבחינתנו ומבחינת כל הסביבה הקרובה שלנו. אנחנו לא יכולים להאמין שהמטרות שלשמן יצאנו למלחמה לא יושגו. אין שום סיכוי שאנחנו חוזרים שוב לקונספציה הזאת שאנחנו נותנים לחיילים לשמור על הגדר בצורה פרווה, בנחת, ואין סיכוי שאנחנו ממשיכים להכיל דברים כאלה ולא לגרום למיטוט חמאס. יצאנו למלחמה בשביל משהו מסוים. כולנו רוצים שהשלטון, שהרוע הזה יימחק. איך אנחנו נותנים למצב הזה שאנחנו חוזרים שוב אחורנית? מה עם שליטה ישראלית ברצועה כדי שהאויבים יבינו שאנחנו צריכים לגבות מהם מחיר? 

כל הזמן אנחנו מקבלים דרישות שלום מיהודה, שזה אחד הדברים שנותנים לנו כוחות, ושומעים עליו סיפורים מכל מיני כיוונים. לפני שיהודה יצא לקרב אחד החיילים שלו סיפר לנו שהוא היה אוסף את כולם ואומר להם, "בצה"ל המפקדים תמיד הולכים בראש, כי המפקדים צריכים לתת דוגמה אישית לכל החיילים". מה שיוצא מזה שהרבה פעמים המפקדים נהרגים, הרבה פעמים מפקדים מוסרים את הנפש שלהם. יהודה נתן להם הנחיות ברורות מה הם צריכים לעשות במידה ויקרה לו משהו. יהודה ידע לאן הוא נכנס, וכל החיילים יודעים לאן הם נכנסים. הם יודעים שיש פה סיכון גדול, הם יודעים שהם נכנסים כדי להחזיר את הכבוד שנרמס לנו, להחזיר את הכבוד הלאומי שלנו. יש לעם אורך רוח, יש לנו סבלנות עד שהמטרה תושג. העם דורש שתסיימו את המלאכה. כל עוד לא נסיים את המלאכה ורק נגיע לאיזה שקט מעושה, לשקט לא אמיתי, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים מכים על חטא, וזה מה שבאתי לבקש בשם אח שלי ובשם כל החיילים שמסרו את הנפש שלהם. 

הכאב הוא כאב שלא הכרתי. לא הכרנו את תהומות הכאב, את הגעגוע הבלתי נתפס הזה. אני עוד לא מאמינה שאני יושבת ומדברת איתכם בטייטל הזה. אני מבקשת שתסיימו את המלאכה. אתם נבחרי הציבור, יש לכם כוח להשפיע. תשתמשו בכוח הזה, תאזרו בסבלנות. העם שלנו נבנה משנים של סבלנות ואמונה שיש לנו יכולת להשיג את המטרות, אז אנא מכם, לא לחזור עד לסיום המשימות שלשמן יצאנו. 

 << אורח >> אשר גדליה: << אורח >>   

אני אח של יוסף גדליה. יוסף שירת בדובדבן במשך שלוש וחצי שנים. מסתבר שהוא היה החייל הכי פעיל בצה"ל - הוא הקים את צוות הרחפנים, שזה צוות שהבינו שחייב לצאת לכל פעילות, והוא יצא למעל 100 פעילויות ביהודה ושומרון. הוא היה שם בהרבה אירועים, בהרבה חילופי אש, והוא חזר אלינו כל פעם. בבוקר שמחת תורה, כששמעתי את הטילים בירושלים והיינו אמורים להתפלל ביחד, ישר קפצתי למילואים, ליחידה, ירדתי לשטח. ב-10:00 כבר הייתי בשטח והתחלנו להילחם. הייתי בטוח שיוסף יהיה באיו"ש, אבל מסתבר שהוא מצא את עצמו בכפר עזה. אני לא ידעתי שהוא לוחם במרחק כמה קילומטרים ממני. הוא הגיע לשם עם הדויד, חילץ את הפצועים ואת ההרוגים מדובדבן, ואז חזר פנימה וחילץ איש שב"כ ששכב שם כמה שעות עם שני כדורים בחזה שאם לא היו מחלצים אותו אז חצי שעה אחר כך הוא כבר היה מת. אף אחד לא העז להגיע לשם חוץ מיוסף ושלושה חבר'ה שהיו איתו בדויד. אחרי זה הם לבד החליטו, בלי לחכות מפקודות מלמעלה, להיכנס לאזור הצעירים, איפה שחטפו את יותם. החבר'ה של הסיור הראו לי את הכדורים בדלתות שיוסף ירה. באיזה שהוא שלב הם הוקפו במחבלים, חטפו אר-פי-ג'י לרכב, חטפו שני רימונים, ואנחנו לא יודעים אם הוא שכב שם ודימם כמה שעות עד שהצליחו להוציא אותו. 

יוסף הוא סיפור של "את אחיי אנוכי מבקש". הוא קרא לאחדות, הוא אמר שאין סיכוי שיש דבר כזה סרבנות. הוא ביקש את האחים שלו כשהוא נלחם. הוא רצה להציל חיים בלי שעניין אותו אם הוא ימות. הוא נשוי שנה לאשתו סיני. גם לי יצא להיות שם. המפקד שלי, שמת לי בידיים, ציווה עלינו לשמור על שתי הילדות שלו. גם חבר שלי מהצוות נהרג. כשאשתו שלחה לי הודעה ושאלה מה עם דוד, לא יכולתי לענות. הוא השאיר ילד בן שנה.   
	
	אנחנו, המשפחות השכולות, באנו לפה מפורום הגבורה כדי להגיד את המובן מאליו. אני עדיין במילואים, עדיין לוחם. אני זה שבאתי יחד עם המודיעים למשפחה שלי כדי להודיע להם שאח שלי נהרג. "זכיתי" לראות איך הם לא מסוגלים לעמוד אחרי הודעה כזאת. אני יודע שעוד הודעה כזאת יכולה לבוא. אנחנו נלחמים כדי לשחרר את החטופים ולהכריע את חמאס. אנחנו מוכנים להילחם ומוכנים למות בשביל להשלים את המשימה של החזרת כל החטופים והכרעת חמאס. אנחנו נציב את התנאים שלנו, נוריד את סינוואר על הברכיים כדי שיעמוד בהם. אם לא, נוריד אותו עוד יותר על הברכיים. גם את הקטארים צריך. אין סיכוי שיש ילד בן שנה בשבי ואנחנו מדברים איתם כאילו הכל סבבה, כאילו יש איזה שותף. זה בן אדם שמימן את הטרוריסטים האלה. אנחנו מדברים כאילו אין לנו שום מנופים, כאילו אין לנו שום יכולת לעמוד על שלנו ולהגיד שאם הם לא ישחררו את החטופים הם יראו מה יקרה. החברה חזקה, החיילים חזקים. כולם מסכימים, אם ימין ואם משמאל. יש דרך, יש מה השיטה הכי טובה, אבל אין מחלוקת. יש את מה שאנחנו שומעים מהחדשות ואת מה שגם מגיע מפה - אלה דברים שנשמעים לנו חלשים. אנחנו רוצים לתת גב לכל פעולה שתביא להכרעה מלאה. אני אמות לפני שחמאס יישאר בחיים בעזה, אני אלחם ואני אמות לפני שזה יקרה. אני מקווה שלא תעשו החלטות מדיניות לא בכיוון הזה, זה המינימום שאתם יכולים לעשות בתפקיד שלכם.

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >>   

	אני בן דוד של טל חיימי שנרצח ב-7 לאוקטובר וגופתו נחטפה לעזה. אני פעיל במטה משפחות החטופים. אותנו אתם מכירים היטב, אני לא צריך לחזור על הסיפור שלי. אנחנו מגיעים לנקודה שעלות המלחמה משמעותית יותר מחיי אדם. אני רוצה לספר לכם על חייל אחר, לא על בן דוד שלי, שבא לעמוד איתנו בעצרת המחאה לאחר שעוד עסקת חטופים נדחתה. הבחור הוא סדירניק שאחרי שסחב פציעה וכבר לא היה יכול לעמוד על הרגל יצא הביתה. הוא עמד ודיבר איתי בדמעות על זה שהוא מרגיש נקיפות מצפון שחבריו נלחמים ומתים לידו והוא בבית, על כך שהוא לא יכול להשיג את שתי המטרות שהציבו לו. מטרה אחת היא מאוד מדידה וברורה: השבת החטופים, כשאנחנו יודעים בוודאות שהיא לא תקרה בדרך צבאית. מה שקורה כרגע זה שכל ארבעה ימים מת חטוף בגלל המתקפה הצבאית. בכל ארבעה ימים עובר חטוף ממצבת החיים למצבת הארונות. המטרה השנייה שהציבו לאותו חייל הייתה מיטוט חמאס. מה אותו חייל אמר לי? הקבינט אומר שמיטוט חמאס, אם בכלל, שזו המטרה ששמו מעבר לקשת בענן, תיקח שנים. אני הייתי צריך להסביר לו את מה שמדינת ישראל לא אומרת לו. אחד, שאחרי שב-7 באוקטובר מדינת ישראל איבדה ריבונות על חלק מהשטח שלה, האנשים האלה במו ידיהם ורגליהם החזירו את הריבונות לנגב המערבי. דבר שני, מדינת ישראל הייתה משותקת לחלוטין במשך חודשיים, כשרק בזכות מה שאותם אנשים עשו מדינת ישראל חזרה לתפקד. הדבר השלישי, שבעצם זה שהם משנים את המציאות על הקרקע, בעצם זה שנכנסה הפלישה הקרקעית, בעצם זה שהם תפסו את השטח לחמאס והחמאס מאבד ריבונות על הקרקע, הם יצרו קלף מיקוח שלא היה לנו כדי להחזיר את החטופים.  

רוב העם בתחושה מאוד דומה למה שתיארו פה שני האנשים היקרים האלה - שאנחנו מפסידים בשתי המטרות, אבל זה לא נכון, כי מדינת ישראל בזכות הקורבנות החזירה את הביטחון ויצרה את קלף המיקוח הזה. עכשיו השלב הבא זה שמדינת ישראל תחליט מה היא רוצה לעשות. בשבוע שעבר התפרצו לפה בסערת נפש בני משפחה בעקבות סרטון שפרסם חמאס, בעקבות ההבנה המוחלטת שבכל ארבעה ימים אנחנו מאבדים חטוף. 

אתמול היה כנס התיישבות. זה בכלל לא משנה מה דעתי על ההתיישבות, מבחינתי שיתיישבו על הירח, אבל הטיימינג שנעשה הדבר הזה מעיד על סדרי העדיפויות שכרגע נותנים חברי כנסת ושרים בממשלה הזאת. עצם זה שהכנס הזה קורה כשיש עדיין 200,000 עקורים בתוך מדינת ישראל והמשאבים לא מופנים אליהם, כשיש ברגעים אלה ועידה בפריז על עסקת חטופים והאשמות מאוד חמורות כנגד ישראל בהאג, מעיד על סדרי עדיפויות לקויים בתוך הממשלה ובתוך הקואליציה. 

חבר הכנסת גפני, דם אחינו זועק אלינו מהאדמה במובן הכי הכי מפורש, הוא זועק אלינו מתוך המנהרות. צעקו עליך בשבוע שעבר, ואני לא חושב שהיה צריך לצעוק עליך, אבל כשהיה צריך ידעתם לעמוד על הרגליים. כשמדובר בפדיון שבויים, בדיני נפשות ברמה הכי הכי ברורה, האחריות היא עליכם. ממש עליכם, על יהדות התורה, להיעמד על שתי הרגליים האחוריות ולהגיד: בסולם הערכים שלנו זה מעל הכל. את זה אתם אומרים לנו, אבל זה צריך להיות מגובה במעשים. אח של מרב סבירסקי שנמצאת פה היום נרצח אחרי 99 יום בגיהינום על ידי השובה שלו בגלל שצה"ל תקף לידו. השובה נלחץ והוא הוציא להורג את אח שלה. פדיון שבויים ודיני נפשות זה דבר מוחשי וממשי יותר ממה שהוא היה אי פעם. האחריות היא עליכם. תודה על הזכות לדבר.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אגב, הבנתי לחלוטין את ההתפרצות בשבוע שעבר, וגם נתתי להם להגיד את מה שהם רוצים. הבטחתי להם שאני אדבר עם ראש הממשלה. 

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >>   

ותגובתך הייתה ראויה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. ישבתי עם ראש הממשלה בסוף שבוע שעבר, אמרתי לו את דעתי כפי שאני מביע אותה כאן, כפי שאני אומר אותה למשפחות שנפגשות איתנו, אבל לא הכל בידיים שלנו. אני לא חבר ממשלה. גם לא הייתי בכנס הזה שהיה. בינתיים אני באופן זמני בקואליציה.  

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >>   

האשמה היא לא אליך, אנחנו מודעים לזה, אבל אנחנו מבקשים שתשתמש בכוחך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה מה שאני עושה. הבטחתי שאני אעשה ועשיתי, ואני אמשיך לעשות. הצעות לסדר. אורית פרקש, בקשה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, ותודה לכם, הנציגים של פורום גבורה ושל מטה החטופים. אדוני היושב ראש, העם שלנו בימים אלה הוא מופת ודוגמה שאין כמוהו בכל העולם, עם של אחדות שמראה ערבות הדדית, מסירות נפש ודוגמה אישית. כואבת לי ההתנהגות וההתנהלות של ההנהגה הכלכלית במדינת ישראל. אנחנו בהפרת חוק נוספת, אנחנו ב-10 ימים עיכוב בהגשת התקציב. שר האוצר לא טורח להגיש את תקציב 2024 המתוקן לוועדה הזאת בראשותך בפעם השנייה כבר. אני מתבשרת בכלי התקשורת שהסיבה שהוא מעכב את הגשת התקציב היא כדי לשלב בו את כל הכספים הקואליציוניים. כדי להימנע מביקורת ציבורית מנסה השר להחביא את הכספים הקואליציוניים בשיטפון העברת הכספים, כשהיועץ המשפטי טרם אישר. 

אנחנו יודעים איך התקציב הזה נראה, וראינו את החרפה כבר ב-2023. בעוד שהחברים, החיילים שלנו והתושבים שלנו, שאלה הילדים שלי והילדים של כולנו, ממשיכים לעשות מילואים, לתרום ולהיות בערבות הדדית, מה אנחנו רואים? ניתוק מוחלט וחרפה מוחלטת. אחרי שלא סגרו שום משרד, בוועדה פה עוד אישרו הגדלה של כל המשרדים המיותרים בסכומי עתק בתקציב 2023. מה עושים עכשיו? מחביאים את הכספים, לא מקצצים, ומעלים את המע"מ, את מס הבריאות, מעמיקים את הגירעון. זו לא דוגמה אישית, זה לא שינוי סדר העדיפות עליו הכריז שר האוצר שבוע אחרי הטבח. אני לא מבינה למה ועדת הכספים הזאת בראשותך הפכה למלבינה של כל האירוע הזה. הפרלמנט אמור לפקח על הממשלה, בטח בימים כאלה, וזה לא עניין של קואליציה, אופוזיציה או ימין ושמאל.  

	שר השיכון של מדינת ישראל, השר גולדקנופף, עמד אתמול על הבמה בכנס ההתיישבות והודיע שחידוש היישוב היהודי בעזה יהיה תיקון עוול היסטורי. זה מה שאמר שר השיכון של מדינת ישראל. אני מציעה שאנחנו נתחיל בוועדה הזאת לדבר סוף כל סוף על השוויון בנטל במדינת ישראל. שיתכבד שר השיכון של מדינת ישראל ויגיד לכל המצביעים שלו להתגייס לצבא הגנה לישראל או לשירות הלאומי במדינת ישראל כדי לשאת בנטל ולקדם את המשימה הלאומית שאתמול הוא הצהיר שצריך לעשות. מה אנחנו עושים במקום? משנים את הסטטוס קוו והמילואימניקים קורסים מכל חלקי החברה הישראלית. מהציונות הדתית אנשים מחרפים את נפשם, מהקיבוצים אנשים מחרפים את נפשם, מהימין והשמאל מילואימניקים מחרפים את נפשם, אבל שר השיכון בתקציב 2023 משנה את הסטטוס קוו לטובת העלאת קצבאות אברכים. אני לא יכולה יותר לשאת את החרפה הזאת ולשתוק בשם האחדות, אני לא יכולה שלא נספר לעם מה שקורה פה. 

אני הולכת להגיש דיון מהיר בוועדה הזאת, כי הגיע העת לדבר על חוק שירות ישראלי, על כך שכל אחד ואחד יישא בנטל בימים של העמקת גירעון, בימים שהולכים להאריך את השירות של הסדיר, בימים שמעלים את תקופת המילואים. מדינת ישראל לא תשרוד ביטחונית ולא כלכלית עם המודל שקיים היום. הגיע הזמן לדבר על הדברים האלה, אי אפשר לטאטא את זה, ואתה יודע בדיוק על מה אני מדברת. כן אחדות, כן ערבות הדדית, וכן דוגמה אישית גם בכסף. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו בימים קשים, 25 משפחות עדיין יושבות שבעה. ביום שישי ביקרתי שתי משפחות, את משפחת קונוביץ' מהרצליה ואת משפחת גולדמאכר מרמת גן שיקיריהם נפלו בשבוע שעבר, משפחות של עולים חדשים ששילמו את המחיר הנורא מכל. באמת שכול, כאב שאין לו סוף. אתמול ראיתי שרים וחברי כנסת מהקואליציה שרקדו בכנס ההתיישבות ההזוי כאן בירושלים. חשבתי על המילואימניקים, חשבתי על המשפחות של אנשי הקבע שלא מקבלות סיוע, חשבתי על המפונים ובעלי עסקים, חשבתי על כך שהממשלה הזאת ביטלה החל מחודש ינואר את מתווה הפיצויים לבעלי עסקים כי כנראה מבחינת הממשלה חזרנו לשגרה והמלחמה הסתיימה, חשבתי על המפונים שהילדים שלהם לא לומדים והמשפחות מתפרקות, חשבתי על הקיצוץ של 108 מיליון שקל בסל התרופות, חשבתי על ייבוש החינוך הממלכתי, על קיצוץ ממוקד בחינוך הממלכתי בתקציב שאנחנו מצפים שיגיע מתי שהוא לכאן. כנראה שמישהו צריך להזכיר לכל השרים ולחברי הכנסת ש-130,000 ישראלים מפונים מבתיהם כבר ארבעה חודשים. מישהו צריך לומר להם שלפני שחושבים על התיישבות במקום כזה או אחר, אולי זה הזמן להחזיר את ההתיישבות היהודית ליישובי העוטף וליישובי הצפון, לכל היישובים שאיבדנו בהם את הריבונות באשמת הממשלה הזאת. הסתכלתי על הריקודים האלה אתמול ונזכרתי בבדיחה על הילד שכשחזר הביתה עם תעודה שכולה נכשל אבל עם ציון מצוין בשיעורי מחול, אבא שלו אמר לו: איך עם תעודה כזאת יש לך עוד מצב רוח לרקוד. זו בושה גדולה לממשלה הזאת, זו בושה גדולה לקואליציה הזאת, והגיע הזמן לממשלה אחרת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני עובר לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

התקנות באות בהמשך לחוק הארכת מועדים שאישרנו בסוף נובמבר האחרון. המטרה הייתה התחשבות במצב המיוחד של המלחמה. אנחנו דוחים ומאריכים תקופות הן לטובת הנישום והן לטובת הרשות המינהלית. הבאנו בזמנו את התקנות במסגרת החוק, אבל הוועדה ביקשה להפריד אותן לדיון אחר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

היו שלושה סטים של תיקוני תקנות בתוך החקיקה, בתוך חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים. אמרנו אז לרשות המסים שאם הם רוצים לבוא עם תיקון של תקנות, הם צריכים לתקן את התקנות בתקנות, לא באמצעות חקיקה ראשית. הם אמרו בזמנו שהם יביאו את זה באותו שבוע, אבל זה לקח להם קצת יותר מזה. יש פה שלושה מהסטים ועוד סט נוסף של תקנות מע"מ שלא היו במקור. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

נתחיל מתקנות מיסוי מקרקעין. מדובר בתיקון בהוראת שעה, תיקון לתקנה 2(1א)(2). ההסדר שקיים בסעיף הזה אומר שבמכירת זכות במקרקעין תוחזר לרוכש שישית ממס הרכישה ששולם, אם תוך 24 חודשים מתקבל היתר לבניית דירה. אנחנו מאריכים את התקופה הזאת לקבלת ההיתר, את אותם 24 חודשים אנחנו מאריכים בשלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם נשארת לו דירה אחת?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

לא, זה מה שהיה בחוק. כאן מדובר בהסדר שקיים בתקנות.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם מאריכים את זה בעוד שלושה חודשים?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

נכון.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בחוק היו שני מודלים של הארכות. המודל הראשון היה בסעיף 2, שאמר שאם חל יום תחילתה של תקופה שנקבעה בהוראות החיקוקים לפני תום התקופה הקובעת של שלושת החודשים, זאת אומרת מ-7 באוקטובר עד 7 בינואר, והיום האחרון של אותה תקופה בתוך השלושה חודשים, אז מאריכים את היום האחרון בשלושה חודשים. אחר כך הייתה גם הוראת סעיף 3, שהתייחסה לחיקוקים שנוגעים להארכת תקופות לענייני דירה יחידה ודירות מגורים. המנגנון שם אומר שבמצב שבו חלה תקופה מוגדרת, כולה או חלקה, בתוך התקופה הקובעת, לא משנה אם זו התחלה של התקופה, אמצע או הסוף, יידחה היום האחרון של התקופה המוגדרת בשלושה חודשים. לא הלכתם כאן לפי המודל של סעיף 2, הלכתם לפי המודל של סעיף 3, נכון?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

נכון.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תסבירי למה.

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

החשיבה במקור הייתה להביא את זה במסגרת סעיף 2, אבל בגלל שהתקבלו פניות ציבור בהקשר הזה העברנו את זה למנגנון של סעיף 3, שהוא מנגנון מיטיב יותר, הוא ארוך יותר מבחינת התקופה שזכאים לתוספת תקופת הארכה. המנגנון הזה קובע שהתקופה תוארך בשלושה חודשים, לפי המאוחר מבין השניים: או שהמועד נופל ביום האחרון של התקופה הקובעת, זאת אומרת ב-7.1, ואז תקבל שלושה חודשים עד ה-7.4, או שחלק מהתקופה של אותם 24 חודשים נופל בתקופה שבין ה-7.10 עד ה-7.1, שאז תקבל עוד שלושה חודשים מתום המועד שעומד לרשותך היום.   

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כל פעם מגיעים לפה ודנים בצורה גורפת האם להאריך בשלושה חודשים או לא להאריך בשלושה חודשים את הדברים האלה לטובת המאמץ המלחמתי, לטובת מי שמשרת, אבל בפועל חוסר הוודאות כאן מאוד גדול. יש אנשים שנמצאים במילואים ואנשים ששוחררו מהמילואים. למה לא להוסיף סעיף לטובת משרתי מילואים? למה לא לכתוב שתינתן הארכה של שלושה חודשים מיום סיום צו המילואים? אין ביכולתו של אדם שנמצא במילואים לעמוד בלוחות הזמנים האלה של כל ההגשות, השומות, העררים וכו'. למה לא להגיד שלמרות כל האמור בסעיף זה, לאדם שמראה צו מילואים יהיו שלושה חודשים מהרגע שבו המילואים שלו יסתיימו? אנחנו יודעים מה קורה בצפון ואנחנו יודעים שיש עוד גל של גיוסים. 

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

אנחנו מאריכים לכולם בשלושה חודשים. מי שמוציא היתר בנייה לא מוציא את זה ממש עכשיו. גם אם הוא מוציא את זה עכשיו, בתקופה הזאת, הוא לא יקבל את היתר הבנייה תוך שלושה חודשים. היו לו שנתיים להגיש את היתר הבנייה. אנחנו לא באים רק לאלה במילואים ואומרים להם שאנחנו מאריכים להם בשלושה חודשים. המטרה היא לתת לכולם את הארכה של שלושה חודשים, לפי המועד המאוחר ביותר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני שואלת כללית.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

צריך שיהיה דין שונה למי שנמצא במילואים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

פשוט להוסיף סעיף, כי עכשיו מתחילים להיות גיוסים מאוד ממוקדים, יש גל שני של מילואים בצפון, בדרום. 

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

בחיילי מילואים שמגיעים אלינו אנחנו מתחשבים ואנחנו מאריכים. לא ניתן להאריך מועד מהותי אלא רק בחקיקה. מועד מהותי מתייחס, למשל, למכירת דירה תוך 18 חודשים, מתייחס לתקנה 2(1א) לגבי היתר בנייה. אלה מועדים מהותיים שאנחנו לא יכולים להאריך אלא רק בחקיקה. המקרים הפרוצדוראליים, כמו הגשת השגה, הגשת תיקון שומה, הם מקרים שאנחנו בוחנים בהתאם - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

את מסכימה איתי שהמון מילואימניקים נאלצים לבוא ולהתחיל להתעסק עם הגשת השגה, עם כך שיש להם עוד משהו על הראש?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

הם בדרך כלל מיוצגים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז מה אם הם מיוצגים? הם צריכים להתקשר לעורך דין, ואז העורך דין אומר להם: תקשיבו, פספסנו, צריך להגיש השגה. למה לא לחשוב בשכל ולהוסיף סעיף כללי שאומר שמבלי לגרוע מהאמור לעיל, מי שיש לו צו מילואים מקבל מרגע זה עוד חצי שנה? למה לא פשוט להתייחס לגופם של אנשים?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

חשבנו שהאיזון הנכון הוא מה שהבאנו כאן, הארכה גורפת כללית.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה נכון לזמן של לחימה כללית. 
   
 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

זה נכון, כמו שאורית אומרת, להחריג את חיילי המילואים.

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

אבל לא כל מי שבמילואים נמצא בעזה. יש כאלה שעדיין יכולים להגיש, לעשות. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

חשבנו שהאיזון הנכון, כמו שאמרתי, הוא לתת הארכה גורפת, הארכה כללית, ולתת מענה למקרים - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אתן עושות כשבא אליכם מישהו שהוא חייל מילואים ואומר שהוא לא הספיק להכין השגה או משהו אחר?

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

אנחנו מאריכים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל אסור על פי החוק.

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

ניתן להאריך את המועדים של הגשת השגה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

ההשגה היא לא מהותית.

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

בדיוק, זה פרוצדוראלי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ואם עבר המועד של מכירת דירה?

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

זה כבר יותר בעיה, זה עניין של חקיקה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אתם עושים לגבי אחד כזה שמראה לכם את הצו שהוא קיבל, מראה לכם איפה שהוא נמצא?

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

בגלל זה נתנו ארכה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הוא בברוך. מה שהם כתבו נכון היה לעולם שבו כולם מגויסים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בחוק נקבעה גם הוראה שאומרת ששר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת. מה קורה אם השר, באישור ועדת הכספים, יחליט להאריך? 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אנחנו נצטרך להביא תקנות חדשות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

האם אנחנו יכולים לבוא לשר האוצר ולומר לו: תאריך לחייל המילואים בשלושה חודשים? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הוא יכול להאריך לא רק לגבי חייל המילואים. הארכה תהיה ביחס לכלל הציבור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כי אין פה הבחנות לגבי קבוצות שונות של אוכלוסייה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה רק מחזק את מה שאנחנו מעירים. יש פה ואקום מסוים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

צריך לתקן את החוק.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

למה? בתקנות האלו אפשר להגיד: מבלי לגרוע מהאמור לעיל, כל תקופות הארכה יחולו מהרגע שהאדם סיים את המילואים שלו. מילואים זה לא אותו רציונל, שלומית. 
  
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם מאריכים, מאריכים לכולם. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

מאריכים לכולם, או לעניינים מסוימים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם אם תבוא הארכה לחוק, זה לא יוארך בהתאם, נצטרך לחכות שרשות המסים תבוא להאריך את זה. רשות המסים אמרה שלא כל קבוצת המילואים לוחמת בשטח.  

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אבל משפטית זה אפשרי מבחינתנו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

צריך לבחון אם ההבחנה הזאת לא יוצרת איזו שהיא פגיעה מבחינת קבוצות אחרות. למשל, יש את קבוצת המפונים. האם את רוצה לייחד גם אותה? כשנותנים הוראה שחלה על כולם, אז היא חלה על כולם באופן שוויוני, אבל כשאת מתחילה להתייחס לקבוצה ספציפית - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

משפטית מותר לנו לשים את זה, כי תמיד אפשר להגיד שההבחנה היא שהאדם הזה פיזית לא מגיש. הרי אין להם אפילו טלפונים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה לא בהכרח שהוא לא יכול להגיש, כי יש בתוך קבוצת המילואים אנשים שמשרתים קרוב לבית. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז אולי נגיד: מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ראש רשות המסים יהיה מוסמך לקבוע קטגוריות של משרתי מילואים שלגביהם הארכות האלו תחולנה מתום תקופת הגיוס. מה יקרה אם ניתן את זה למי שנמצא בחדרים קדמיים ולא בהכרח בתוך עזה?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אלו בדיוק השאלות שזה ייצר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז מה? הכי קל לבוא ולהגיד כל פעם שלושה חודשים, ואז המסכן הזה תקוע עם מה שהיא הסבירה על הדירה. תתאמצו, תעשו עבודה. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אנחנו לא מפחדים מעבודה, זאת לא הנקודה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני חושבת שלא חשבתם על זה. אני חושבת שזו נקודה נכונה, שאפשר להסמיך אתכם לעשות את זה.   

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

זו שאלה שעלתה במסגרת החוק. גם שם הוחלט שהדבר הנכון הוא לתת הארכה גורפת. בעניינים של דחיית תשלומים נתנו התייחסות מיוחדת לקבוצות מיוחדות, אבל כאן חשבנו שנכון לתת את הארכה הגורפת ביחד עם שיקול דעת. לא קיבלנו איזה שהן פניות או תלונות בהקשר הזה. אנחנו לא חושבים שנכון להיכנס לייחוד של קבוצות מסוימות, זה מעורר הרבה שאלות בעייתיות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

משרד המשפטים, יש לכם עמדה בעניין? גם בוועדות אחרות אושרו הארכות מועדים, למשל ביחס לדיונים בבתי משפט. האם אתם מכירים איזו שהיא התייחסות ספציפית לחיילי מילואים בתוך המסגרות של הארכות מועדים?

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >>   

כמו שאפרת אמרה, יש חוק הארכת מועדים ביחס לחוזה, פסק דין ותשלומים שמתייחס רק לחיילי מילואים. מלבד זה, למיטב זכרוני, רוב החוקים נותנים הארכות גורפות ולא מתייחסים לקבוצות מסוימות בשל הקשיים שרשות המסים העלתה. לא בחנו את האפשרות הזאת. יכול להיות שרשות המסים בחנה והגיעה למסקנה שלא נכון לעשות את ההבחנות האלו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו נמצאים בתקופת לחימה, יש אנשים שהם לא פה כי הם נשלחו על ידי המדינה. אנחנו עכשיו מדברים על הארכת מועדים, שזה ראוי ונכון, ואני מניח שכמו שאישרנו את החקיקה אנחנו נאשר גם את התקנות, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מזה שיש אנשים שנמצאים בעזה, שנמצאים במילואים זמן רב ולא יכולים לעשות את הפעולות שהם נדרשים לעשות. אין אפשרות חוקית לאפשר, לפחות למנהל רשות המסים, שבתקופה כזאת הוא יאריך למועדים נוספים?

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >>   

אני אשמח לבדוק את זה. אני לא יודעת לענות לך תשובה אד הוק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה נראה מוזר מאוד. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אנחנו חושבים שזה לא המנגנון הנכון. אנחנו חושבים שהמנגנון הנכון הוא ארכה כללית. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

    אנחנו חושבים אחרת. אנחנו מאריכים עכשיו בדיעבד.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא מתווכח על התקנות האלו, אני מדבר על התוספת. למה אי אפשר להסכים שמנהל רשות המסים יהיה מוסמך, באישור ועדת הכספים, להאריך מועדים לכאלה שנמצאים במילואים?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אתם לא מתחייבים לכלום. לראש רשות המסים יש את הזכות לבוא לוועדה ולהגיד: וואלה, המלחמה הולכת ומתפזרת, אלו הקבוצות שאני מאריך להם עד תום צו הגיוס. אם הוא בוחר שלא כי אתם חושבים שבכל זאת המנגנון הכללי הוא טוב, אל תחזרו אלינו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הבנתי את מה שאתם אומרים, את זה שזה יכול להיות נכון גם לגבי קבוצות אחרות שעליהן לא דיברנו. אנחנו לא אומרים מה לעשות, אנחנו אומרים שיש מסגרת של חיילי מילואים שהמוסמך להחליט לגביהם זה אתם, זה מנהל רשות המסים. אנחנו רוצים להסמיך אותו לקחת את הקבוצה הזאת כקבוצה ולהאריך לה את המועד. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

למה צריך להשאיר לו את זה לשיקול דעת? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הם אומרים שיכול להיות שיבואו קבוצות אחרות ויגידו: למה אנחנו לא.

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >>   

עכשיו אנחנו מדברים על הסדר אחד, אבל יכולים להיות המון הסדרים בחוק, המון מועדים שקבועים, המון תקופות. רשות המסים בחנה יחד עם הגורמים המקצועיים והגיעה למסקנה שאלו התקופות שצריך להאריך, אבל  נשמח לתת לרשות לבחון את זה עוד פעם.  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם צריך לזכור שבתקופות שהארכנו במסגרת החקיקה, לא בתקנות שהן השארית של מה שנשאר מהצעת החוק, אין התייחסות מיוחדת. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה בדיוק העניין, הנסיבות השתנו. בתחילת הלחימה זה היה כולם, אבל עכשיו יש גלים שהם יותר ממוקדים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם נחיל תיקון כזה, הוא צריך להיכנס לא רק במסגרת התקנות, הוא צריך להיכנס גם במסגרת החקיקה כי שם המאסה הגדולה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה לא גורע מלתקן לפחות משהו אחד פה. 

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >>   

בגלל זה נעשה חוק מסוים לטובת המילואימניקים. יכול להיות שיש תשלומים נוספים שמילואימניקים משלמים, שיש תקופות נוספות שחלות עליהם במסגרת חקיקה אחרת שהיא לא חקיקת מס. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

 אולי זאת תהיה ההזדמנות לפרוץ איזה פרץ ולהגיד שאנחנו מסמיכים את ראש רשות המסים לקבוע הארכות מסוימות באישור ועדת הכספים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם הולכים על מהלך כזה של תיקון בתוך התקנות, אז גם בחקיקה הראשית שקובעת את המסגרת הרחבה יותר של הסעיפים יהיה צריך לתקן. השאלה אם באמת קיים רציונל לייחד דווקא את חיילי המילואים, והאם זה נכון ביחס לכל חייל מילואים. כמו שאמרה ליהי, יש חקיקה שהתייחסה באופן ספציפי לחיילי המילואים, לכן לא בטוח שנכון פה להחיל את זה. יכולות להיות קבוצות שונות ונוספות, כמו למשל מפונים שפונו מבתיהם ופחות זמינים. אני מאמינה שהחשיבה פה הייתה להביא בחשבון תקופות הארכה, כמו שנעשה גם בקורונה, במבט רחב על כלל המשק, להבין שיש כרגע איזו שהיא בעיה כלל משקית, איזה שהוא צורך לייחד פה איזו שהיא הארכת מועדים ביחס למצב שבו נתון המשק בכללותו. צריך להבין אם באמת יש איזו שהיא הצדקה לייחד בהקשר הזה את חיילי המילואים על פני קבוצות אחרות. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

השאלה גם אם יש צורך. צריך לראות את ההסדרים של התקנות כדי לראות אם בכלל צריך, כי רוב האנשים בדרך כלל מיוצגים והמייצגים לא בהכרח נמצאים במילואים. אם הם כן נמצאים, נתייחס לאותם מקרים בשיקול דעת. אנחנו לא חושבים שצריך לייחד התייחסות ספציפית בהקשר הזה לקבוצה מסוימת. הדבר הנוסף זה השאלות לגבי איזה קבוצות זה יחול לגביהן ואיזה לא.  

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אולי הייתי צריכה לדבר אתמול עם מישהו מכם כדי שהדבר הזה יהיה יותר בשל. העוזר הפרלמנטרי שלי, שיצא עכשיו מעזה אחרי שלושה חודשים, העלה את הנקודה הזאת. הוא מחליף עכשיו מישהו שגויס לסיבוב שני. הוא העיר הערה כל כך נכונה וכל כך מתבקשת. בוא נראה אם אפשר למצות פה את הדיון, כי ההצעה של הרב גפני מאוד מתונה, היא ממש מעבירה את הכדור אליכם ונותנת לכם גמישות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

אני חושב שהיא מתונה מידי. כל הרציונל של חוק הארכת התקופה הוא להתחשב בנסיבות העניין שבעטיין אנשים לא עומדים במועדים. אנחנו מבקשים טיפה להתאים את זה יותר, שלא יהיה מקום של שיקול דעת. בדרך כלל מי שמגויס בצו 8 בימים האלה, בתקופה הזאת, זה לא בגלל שהוא מבצע תפקיד עורפי של 08:00-16:00, כשגם בתפקיד של 08:00-16:00 יש פחות זמינות. כשאנחנו באים לחוקק ולתקן תקנות של הארכת תקופה ודחיית מועדים לתשלום, בנסיבות העניין אנחנו יוצקים לתוכו תוכן. אם חיילי המילואים הם לא מהות התוכן של נסיבות העניין, זה טיפה מעקר את זה.    

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >>   

מדובר פה בארבעה סטים שעוסקים בנושאים מסוימים, כשחלקם הם נושאים שבהם יש מיוצגים באופן די גורף.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

מה זה "מיוצגים"? יש עורך דין שצריך להרים אליו טלפון, שצריך לזכור לדבר איתו. כשהחבר'ה האלה יוצאים מהמילואים קשה להם לחזור לשגרה, קשה להם לתפקד, ואני רואה את זה גם על הילדים שלי שהם לא בתהליך של רכישת דירה. אתן חיות את זה בדיוק כמוני. אני לא מתייחסת אליכן כאילו אתן לא חלק מהתקופה הזאת.  

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >>   

גם יש אוכלוסייה של אנשי קבע.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז מה את אומרת? לא מגיעה לו ארכה של שלושה חודשים מהרגע שהוא יסיים את הצו שלו?

 << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >>   

אי אפשר לבחון את זה מעכשיו לעכשיו, צריך רגע להסתכל.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זו ההצעה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

ואז עוד פעם זה יהיה בדיעבד. אני מבקש רגע להתייחס לעניין המיוצגים והלא מיוצגים. אין מי שלא מיוצג באמת. נדיר שבשלב כזה יהיה מישהו שלא יהיה מיוצג. כמי שבילה לא מעט בוועדות תכנון ובנייה ובכל ההליכים הפרוצדוראליים במשרדים השונים, אני אומר לכם שאחוז המייצגים שמגיעים בפועל להניע תהליכים הוא אחוז מאוד מאוד קטן. אם לא בעל העניין עצמו מטרטר ומטורטר בין המשרדים ומניע את התהליכים.. הוא לא באמת יכול לסמוך על כך שמי שמייצג אותו יבצע למענו את כל הפעילות מעבר לפעילות המשרדית עצמה, אלא אם כן זה משהו שהוא ממש נקודתי. אם הנישום עצמו לא חי את זה, לא מחייה את התהליך ולא מבקר אותו, הוא לא באמת ישלים את התהליכים שלו. שלושה חודשים במושגים האלה זה כלום ושום דבר. מהרגע שמגישים בקשה לדף מידע תכנוני עד הרגע שמקבלים היתר לוקח שנתיים. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

	נעשו מספר הסדרים בהקשר של הארכות מועדים, כאשר רק אחד מהם התייחס באופן ספציפי לקבוצות של המילואימניקים, המשרתים וקבוצות נוספות – זה היה ההסדר של דחיית תשלומים. יש הסדר כללי של הארכת מועדים. אנחנו בהסדר ספציפי של רשות המסים. גם בהסדר הכללי של הארכת מועדים לא ראו לנכון להתייחס באופן ספציפי לקבוצות. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

חבל.

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

ניתן סעיף כללי שהוארך מפעם לפעם. לא ניתנה התייחסות ספציפית לקבוצות, כי חשבו שהדבר הנכון הוא הארכות גורפות ואפשרויות לשיקול דעת ככל שהחוק מתיר. בהינתן שבתקנות האלו מדובר לרוב באנשים מיוצגים ובהסדרים ספציפיים שלא שמענו לגביהם טענות או בעיות של מילואימניקים שלא יכולים לממש את הזכויות שלהם, אנחנו חושבים שנכון להביא את זה באופן גורף, לא ליצור את אותן בעיות והשלכות רוחב של קבוצות. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>   

יכול להיות שהסיבה ששאר הסטים לא התייחסו באופן פרטני יותר הייתה בגלל שבאותה עת שבה הם נדונו המצב במדינה היה יותר כאוטי וכלל האוכלוסיות לא יכלו לעמוד במועדים. עכשיו אנחנו מצטמצמים לאיזו שהיא ישורת שבה המשק חוזר אט אט לפעילות, פרט לאותם חיילים שנמצאים בצו 8. 

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

המיוצגים אצלנו מיוצגים על ידי עורכי דין. בוועדות התכנון זה המהנדסים, לא בעלי ההיתר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

	דיברתי עם מנהל רשות המסים, הוא אמר שהוא לא שולל את זה. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אנחנו נבחן את הבקשה ונשיב בהקדם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שלומית, אני מבקש ממך, אם אפשר, להכין חוק על חיילי המילואים. יש את החלק שלגביו אנחנו מבקשים שתהיה סמכות למנהל רשות המסים, באישור ועדת הכספים, להאריך לחיילי המילואים. אומרת שלומית שזה בכלל לא פשוט שהוא יוכל להאריך רק לחיילי מילואים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני חושבת שכן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא לא שלל את זה. הוא אמר שהם יבואו לפה עם החלטה. אורית, היות והעלית את העניין הזה, צריך לדון על כל המכלול. אם אנחנו דנים על כל המכלול, צריך חוק.  

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

למרות שלפעמים גם התיקון הקטן גורם להכל לקרות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני בעד לעשות את שני הדברים במקביל. האחד, לנסות להכניס את זה בתוך הנושא הזה, וזה תלוי במנהל רשות המסים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

רגע של נחת בוועדה, היושב ראש. תודה רבה לך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ושניים, אני מבקש מהיועצת המשפטית להכין חוק שאומר שכל המועדים בכל הנושאים שעומדים על סדר היום ונוגעים לחייל המילואים יוארכו עד שיסתיים שירות המילואים שלו. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה ייקח זמן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמרתי שני דברים במקביל.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

התיקון יהיה נהדר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא יותר קל וגם יותר מסובך. הוא יותר מסובך, כי אז יבואו ויגידו: למה רק אלה ולא אלה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה מצוין, כי אז יתקנו לכל אורך השדרה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא פשוט, כי אז יכולים לבוא כאלה עם תירוצים אחרים, שזה מה שרשות המסים טוענת.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני חושבת שזה יעבוד.




 << נושא >> הצעת תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 << נושא >>   


 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אני עוברת לתקנות מע"מ. התיקון של תקנות מע"מ לא הובא בחוק. מכיוון שקיבלנו פניות ציבור בהקשר הזה, החלטנו להביא את התיקון של התקנה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה עניין חדש.

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

נכון. כאן מדובר בתקופת הארכה של 24 חודשים שבנסיבות מסוימות ניתן פטור ממס. בסוף ה-24 חודשים, אם הדירה לא נמכרה, הבן אדם מחויב במס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה אתם מבקשים להאריך?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

כי קיבלנו פניות ציבור בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את יודעת להסביר למה להאריך?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

מדובר בשימוש במקרקעין לצורך עצמי. אם זה שמשכיר הוא גם זה שבנה, רואים את זה כשימוש לצורך עצמי, מעין מכירה עצמית, ולכן השכרה כזאת לא פטורה ממע"מ. במקרים מסוימים, שזה חריג לחריג, נותנים תקופה של 24 חודשים שבהם זה לא ייחשב לצורך עצמי ואתה תהיה פטור. זה סוג של זמן שמאפשר לך למכור בלי לחייב אותך במע"מ. פנו אלינו וביקשו להאריך את התקופה שמאפשרת לדחות את החיוב במע"מ לגבי המכירה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה לדחות?  

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

כי זה נותן עוד זמן להשכיר את הדירה עד שיוכלו למכור.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הרעיון היה שבגלל המצב במשק ובגלל שמדובר במצב מלחמה אין הזדמנות - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני לא יודע למה הדחייה שלכם היא לשלושה חודשים ולא ליותר מכך?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

כל הארכות הן לשלושה חודשים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מבין שכל הארכות הן לשלושה חודשים, אבל כבר סיימנו שלושה חודשים מאז תחילת הלחימה, אנחנו בתחילת החודש הרביעי, צריכים להביא עוד הארכה. אנחנו עוד פעם מביאים הארכה רטרו. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ההצעה של היושב ראש יכולה לפתור את זה. זה יהיה נכון בעיקר ללוחמים, למגויסים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם למפונים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הוא מדבר על אנשים רגילים שצריכים יותר משלושה חודשים? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מדבר על מפונים. המפונים יודעים עכשיו מה קורה איתם?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא רק מפונים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אתה רוצה שזה יהיה ארבעה חודשים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה שלושה חודשים?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

בתקנה הזאת כמעט ולא מדובר באנשים פרטיים, כי זה שמשכיר את המקרקעין צריך להיות גם זה שבנה. מדובר בדרך כלל בקבלנים, ביזמים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם זה קבלן שבנה רק וילה אחת, הוא גם נחשב, הוא גם נכנס לתוך זה, נכון?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אם הוא בנה לעצמו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה יכול להיות גם מפונה או חייל מילואים שהוא קבלן. יש קבלן קטן שבונה חמש יחידות דיור, יש קבלן גדול שבונה 100 יחידות דיור. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

הסיבה לארכה היא היכולת למכור את הדירות. אנחנו יודעים שיש איזו שהיא האטה מסוימת בשוק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מסכים איתך, לכן אני אומר שיש בין המפונים ובין המילואימניקים גם קבלנים.    

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אם נאריך את זה מעבר לשלושה חודשים, זה ישלח איזה שהוא מסר של צינון והקפאה לשוק. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פה הלכתם על המודל שדומה יותר למודל בסעיף 2, נכון?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

נכון. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זאת אומרת, לקחתם את היום האחרון של תקופת ה-24 חודשים וקבעתם שהוא יידחה. למה פה לא הלכתם לפי המודל של סעיף 3?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אנחנו לא חושבים שנכון לתת ארכה כל כך ארוכה. המשמעות של המנגנון של סעיף 3 היא שלמעלה משנה, כמעט שנתיים, אתה זכאי לאותה דחייה. מבחינת מועדים זה כבר לא רלוונטי בהקשר הזה. אנחנו גם לא חושבים שנכון לתת ארכה ששולחת איזה שהוא תמריץ לשוק לא למכור את הדירות. 

 << אורח >> עופר שרון: << אורח >>   

אנחנו מדברים על סיטואציה של עוסק, כי מע"מ זה עוסקים. אנחנו מדברים על קבלנים, לא על האדם הבודד שבונה את הבית שלו. יש קבלנים יותר קטנים, יש קבלנים יותר גדולים. אנחנו מדברים על מי שעסקו הוא בנייה. אנחנו מדברים על סיטואציה שבה הקבלן שבנה את הדירות משכיר אותן, כשההשכרה למגורים פטורה ממע"מ במשך 24 חודשים. עכשיו אנחנו מאריכים את התקופה של ה-24 חודשים בשלושה חודשים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

התקופה שהתייחסתם אליה פה היא 7 באוקטובר עד 7 במרץ. זה מיועד לשקף את השלושה חודשים פלוס חודשיים, נכון?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

נכון.


 << נושא >> הצעת תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 << נושא >>   


 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

תקנות המכס. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על מה זה המכס?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אם פקיד המכס קבע את ערך הטובין לפי שיקול דעתו בהתקיים התנאים שבחוק, יש לאדם תקופה של 30 ימים להגיש ערר על ההחלטה שלו. זה מחולק לשני סוגים של טובין: לרכב ולמה שאינו רכב. את התקופה של הגשת הערר אנחנו מאריכים בשלושה חודשים.  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פה המודל קצת שונה ומוזר מכולם.

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

נכון, ברישה של התקנה רואים שתקופת הוראת השעה מתחילה ב-7 באוקטובר עד ה-7 בפברואר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

זה מתכתב עם ההסדר הבסיסי שבחוק. התקופה הקובעת בחוק היא שלושה חודשים, מ-7 באוקטובר עד 7 בינואר, או בחודשיים שאחרי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה גם צריך להיות לגבי חיילי מילואים. את זה צריך בחוק.

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

כיוון שאנחנו מדברים על התקופה לביצוע פעולה שהיא 30 ימים, מבחינת הזמנים זה לוקח אותנו מה-7 בינואר עד ה-7 בפברואר, ואין נפקות לאותם חודשיים שהבאנו בהסדר הכללי.  
















 << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ד-2023 << נושא >>   


 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

מדובר בתיקון לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים בהקשר של המועד להגשת ערר לוועדת ערר על החלטת המנהל בעניין תביעה לפיצויים. גם התקנות האלו הובאו במסגרת החוק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם מאריכים את זה בשלושה חודשים?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

מאריכים את זה בשלושה חודשים. זה חל על פניות לוועדת ערר בנוסח של תקנה 11 לתקנות מס רכוש לפני שתוקנו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כנוסחן ערב תחילתן של התקנות. למה?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

זה לא בעניין של המהות, זה בשביל הוודאות המשפטית, זה כדי שיהיה ברור מה חל. אין תביעות שהוגשו שאפשר לערער עליהן לוועדת הערר לפי התיקון החדש.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה בוודאות? 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

כן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ומה בעוד תקופת זמן, בעוד שלושה חודשים?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

בתקנה שתיקנה את הוראת השעה של עכשיו, של 2023, יש את ההסדר מבחינת המועדים להגשת ערר, להגשת השגה, והמועדים שלה יהיו קיימים. המועד שמאריך את זה מתייחס בפועל להגשה של תביעות קודמות מסבבים קודמים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

על מה כן זה יכול לחול?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

זה יחול על תביעות שהוגשו קודם שעכשיו אפשר לערער עליהן לוועדת הערר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

שזה?


 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

עשינו איזו שהיא בדיקה וראינו שיש מספר לא מבוטל של תיקים שזה יחול לגביהם. יש למעלה מ-1,200 תיקים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

של איזה מבצע?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

מגן וחץ.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

רק מגן וחץ?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אני לא יודעת אם רק, אבל אני יודעת שמדובר במבצע מגן וחץ.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

 פה אתם מבקשים להחיל את זה ביחס לתקנה 11. מה לגבי תקנה 9א שהופיע בהצעת החוק. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

בהצעת החוק הבאנו גם את תקנה 9א שמדברת על הארכת מועד של החלטת המנהל. החלטנו פה שאין צורך להאריך את המועד שקבוע שם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את דיברת עם מנהל רשות המסים? מה אתם מתכוונים לעשות?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

כן, שוחחתי עם מנהל רשות המסים. מכיוון שההסדר שהוועדה מציעה הוא לא הסדר פשוט שאפשר כרגע להחליט לגביו, נצטרך לבחון את זה ולהחזיר תשובה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תוך כמה זמן תתנו לנו תשובה?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

בהקדם האפשרי, שזה בעוד מספר ימים, בעוד שבוע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש לתת תשובה. זו העמדה של כולנו, אנחנו רוצים שזה יתווסף לעניין. אני לא רוצה כרגע לעכב את הארכת המועדים, יש אנשים שמגיע אליהם המס.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אתם לא יכולים לקחת שעה ולנסח משהו?


 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

לא, אנחנו לא יכולים, זה מעלה שאלות משפטיות. ייווצר כאן הסדר ספציפי, ייחודי לרשות המסים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את זה אנחנו מבקשים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז מה?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

ניתנו הארכות כלליות בחוקים אחרים של דחיית מועדים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את זה אנחנו מבקשים.

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

צריכים להיות ערים גם לנקודה הזאת. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

משפט ניטרלי שמסמיך את רשות המסים לקבוע הארכות אחרות לא עושה שום בעיה משפטית. אולי הוא יגרום לזה שברמת ההשפעה תרצו לתקן גם רוחבית את כל החוקים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש בשבוע הבא להביא את זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה לגבי פעולות שכבר בוצעו או הסתיימו ביחס לכל התקנות שאתם מביאים עכשיו? האם הוארכו, לא הוארכו?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אני לא יודעת להגיד נתונים לגבי מספר מקרים שזה יחול לגביהם או לא יחול לגביהם, למעט זה שאמרתי שזה עתיד לחול על תקנות מס רכוש. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אני לא מתייחסת לתקנות מס רכוש, אני מתייחסת לכל התקנות. האם הוארכו תקופות בפועל? האם זה לא יוצר עכשיו פער בין כאלה שהסתיימו להם התקופות לפני שהבאתם את התקנות ולא ניתנה להם ארכה של שלושה חודשים, לבין - -?

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

התקנות יחילו את זה אחורה, באופן רטרואקטיבי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

השאלה אם אלו לא פעולות שנעשו והמשמעות כבר הסתיימה מבחינתן?


 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

לא שאנחנו יודעים. אנחנו נעשה בדיקה גם בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תבואו עם תשובות בשבוע הבא. אני מרגיש קצת לא לעניין שאנחנו מאריכים מועדים ואנחנו לא מתייחסים לחיילי המילואים. אני מבין שיש קצת תסבוכת. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

זו שאלה של המורכבות המשפטית ושאלה של הצרכים בפועל. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יש דברים מורכבים יותר לעשות בחיים. זה לא כזה מורכב. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

אנחנו לא מפחדים מהמורכבות. 

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023

	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-115 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת
התשפ"ד (7 בינואר 2024), יראו כאילו בתקנות מיסוי מקרקעין (שבח 
ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974, בתקנה 2(1א)(2), בסופה בא:

	"חלה תקופת 24 החודשים, כולה או חלקה, בתקופה שמיום כ"ב בתשרי
	התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 
	2024), יידחה היום האחרון של תקופת 24 החודשים האמורה בשלושה
	חודשים שתחילתם במועד כמפורט להלן, לפי המאוחר:

(1) יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024);

(2) היום האחרון של תקופת 24 החודשים האמורה, אילולא
הוראת סעיף זה."

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ביקשו מענף התיירות לדבר.

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>   

מדברים פה על הארכות מועדים, אבל לפני שבועיים היינו בדיון וביקשת תשובה לגבי מה שקורה עם ענף התיירות ועם ענף האירועים. גם אם נרצה למכור חבילות תיירות במלונות בארץ, אנחנו לא נוכל כי כל המלונות מלאים במפונים. גם לא יודעים להגיד לנו עד מתי הם יהיו מלאים במפונים.  לא קיבלנו במשך ארבעה חודשים משכורת, כי אנחנו עובדים על בסיס מזומן. אני פעם ראשונה אקבל תשלום רק בפברואר, וזה יהיה על נובמבר-דצמבר. תחשבו על אישה שהיא חד הורית שארבעה חודשים לא מקבלת כסף. גם אם אני אקבל בדיעבד, אני לא אוכל לבוא לבנק ולמכולת ולהגיד שאני רוצה אוכל לילדים ושאני אשלם כשאני אראה את הכסף בעוד שלושה חודשים. לא חזרנו לעבוד ולא נחזור בחודשיים-שלושה הקרובים, במיוחד כשאנשים מפחדים ממה שיקרה בצפון. אנשים לא רוצים לנסוע, הם לא יודעים אם במקרה יקרה משהו כשהם יהיו בחו"ל. אנחנו עובדים עם אפס אחוז הכנסה מה-7 באוקטובר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ביקשתי מרשות המסים להביא תכנית לגבי התיירות. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>   

והאירועים וההפקות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון. איך פותרים את הבעיה הזאת? אני רוצה תשובה על זה. 

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>   

כל פעם כשאתה מבקש תשובה זה נראה כאילו הם שוכחים את זה. אם אנחנו לא באים לפה עוד פעם כדי להעלות את זה, זה לא עולה. 

 << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >>   

תחום האירועים חטף מכה אנושה מאז מתקפת הטרור. רק במסיבת הנובה נרצחו 364 איש, 38 נחטפו ואלפים נפגעו. התחום של האירועים נפגע ואנחנו לא רצים לפרסם אירועים ושמחות, במיוחד כשיש עדיין חיילים שכל יום נופלים. צריך להבין שיש תחומים שעדיין לא חזרו לשגרה. זה שאומרים שעוצרים את תכנית הפיצויים החל מינואר - אי אפשר לעצור את זה בצורה גורפת. זה לא רק התחום שלנו, יש גם את התיירות, את המסעדנים. פניתי לכבוד היושב ראש כדי לקיים דיון ספציפי על הנושא הזה. כבודו ביקש מהאוצר לספק תשובה תוך חמישה ימים - זה היה ב- 6.1, אבל מאז שום דבר לא התחדש, וגם אין עוד דיון בנושא. חשוב לנו מאוד שזה לא ירד מסדר היום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

העברתי את זה לדוד ביטן. הוא אמר לי שהוא דיבר עם שר התיירות ושהגיעו להסכמה.

 << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >>   

לא הגיעו להסכמה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זאת הבעיה. אני מבקש להצביע על הצעת תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023. אנחנו נמשיך את הדיון הזה גם לאחר שנצביע. אנחנו נרצה בשבוע הבא תשובה לגבי חיילי המילואים, ואז נוסיף את זה בתקנות. מי בעד אישור התקנות, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר. 
 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשפ"ד-2023

	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-145 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום 
כ"ז באדר א' התשפ"ד (7 במרס 2024), יראו כאילו בתקנה 1(2)(ג)(1)
לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, בסופה בא:

	"ואולם, אם היום האחרון של תקופת 24 החודשים האמורה חל
	בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום
	כ"ז באדר א' התשפ"ד (7 במרס 2024), יידחה היום האחרון של
	תקופת 24 החודשים האמורה בשלושה חודשים."

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי בעד אישור התקנות? מי נגד, מי נמנע?
 
הצבעה
אושר. 

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023

	בתוקף סמכותי לפי סעיף 134א לפקודת מס המכס, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום 
כ"ח בשבט התשפ"ד (7 בפברואר 2024), יראו כאילו בתקנות 
המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ז-
2006, אחרי תקנה 5 בא:

	היום האחרון של תקופת 30 הימים האמורה בתקנות 4 ו-5
	יידחה בשלושה חודשים, אם התקיימו שני אלה:

(1) מועד תחילתה של תקופת 30 הימים חל עד 
יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024);

(2) מועד סיומה של תקופת 30 הימים חל 
בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד 
(7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ח בשבט
התשפ"ד (7 בפברואר 2024)."

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי בעד אישור התקנות, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

 << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >>   

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ד-2023

	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 36או-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-
	1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. על אף האמור בתקנה 11 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)
(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973, כנוסחה ערב תחילתן של תקנות 
מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות
ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023, בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד
(7 באוקטובר 2023), עד יום כ"ח בשבט התשפ"ד (7 בפברואר 2024), יראו
כאילו האמור באותה תקנה סומן (א) ואחריו בא:

	"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), היום האחרון של תקופת 30 הימים
	האמורה בה יידחה בשלושה חודשים, אם התקיימו שני אלה:

(1) מועד תחילתה של תקופת 30 הימים חל עד יום
כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024);

(2) מועד סיומה של תקופת 30 הימים חל בתקופה 
שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)
עד יום כ"ח בשבט התשפ"ד (7 בפברואר 2024)."


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי בעד התקנות, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
התקנות אושרו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא מתכוון להרפות מהעניין הזה של חיילי המילואים, מה גם שיצאתי באמצע הדיון ודיברתי עם מנהל רשות המסים. הבנתי ממך וגם ממנו באופן ברור וחד משמעי שזה אמור לבוא. אני מבקש שזה יבוא בשבוע הבא. אני מרגיש מוזר שאנחנו מאריכים מועדים ולא מתחשבים בעניין. מה שאורית העלתה זה נכון. אני מבקש בשבוע הבא שתגיעו עם פתרון, כשבמקביל ביקשתי מהיועצת המשפטית להכין חוק בעניין הזה. 

לגבי קבוצות העוסקים שאין להם פתרון בכל הפתרונות שהממשלה הביאה והוועדה אישרה, שזה האירועים, ההפקות והתיירות, ביקשתי שבתוך חמישה ימים יהיה פתרון. אני מבקש פתרון בשבוע הבא. אין לכם פתרון? תגידו שאין פתרון, ואז נביט להם בעיניים ונגיד להם: מדינת ישראל לא יודעת לתת לכם פתרון. לא לברוח מהעניין הזה ולהשאיר אותנו בלי תשובות. תודה רבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:45. << סיום >>