פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 121
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ד (02 בינואר 2024), שעה 12:00



סדר היום:
 << נושא >> העלאתם של בני המנשה ושילובם בחקלאות << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר


חברי הכנסת:
פנינה תמנו שטה
ששון גואטה


נוכחים: 
	משה פינס
	–
	משנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה

	חמוטל רוגל פוקס
	–
	מנהלת מחלקת קהילות יהודיות, משרד החוץ

	מיכל וילר טל
	–
	מנהלת מחלקת דרמ"ז אסיה, משרד החוץ

	רונית אליאן
	–
	רשות האוכלוסין וההגירה

	דסי צנגן
	–
	עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה

	מוטי יוגב
	–
	חכ"ל

	אלמוג מוסקוביץ
	–
	מנהל עידוד עלייה ושיווק, הסוכנות היהודית

	יענקלה מוסקוביץ
	–
	מועצה אזורית רמת נגב

	עידית בלאושטיין
	–
	מנכ"לית, עמותת "שבי ישראל"

	צבי חאוטה
	–
	רכז בני מנשה בשבי ישראל, עמותת "שבי ישראל"

	רחל לשם
	–
	חברת ועד, עמותת "שבי ישראל"

	דני ווזנר
	–
	מנהל יחסי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

	
	
	



מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> העלאתם של בני המנשה ושילובם בחקלאות << נושא >>  


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

שלום לכולם, היום ה-2 בינואר 2024, כ"א בטבת תשפ"ד. נושא הדיון הוא העלאתם של בני המנשה. וכמובן שגם אני ביקשתי לנסות לבדוק את האופציה פה לגבי אפשרויות תעסוקתיות כבר לטובת המיזם הזה. 

אבל, לפני שנפתח את הישיבה בנושא הדיון, אני רוצה לומר ולציין את צבי זמיר זכרונו לברכה, שהיה ראש המוסד, שהלך לעולמו בגיל 98. כיהן בשורה של תפקידים בכירים בצה"ל, היה מפקד פיקוד דרום. וכמובן, כהונתו כראש המוסד, אני חושב שהוא אחד מראשי המוסד המוכרים ביותר נוכח מלחמת יום הכיפורים. אבל, כראש מוסד הוא לקח חלק גם במבצע 'זעם האל' לחיסול ראשי ארגון ספטמבר השחור, לאחר טווח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. אני חושב שזה מבצע שראוי שממשלת ישראל ילמדו אותו היום. 

אני חושב שיש מספיק יעדים שיכולים להציב לעצמם בממשלה בדומה ליעדים שהציבה אז הממשלה אחרי הטווח במינכן. הוא, כמובן, לקח חלק במבצע 'אביב נעורים', שבו כוחות מסיירת מנכ"ל, חטיבת צנחנים ושייטת 13 פעלו יחד עם המוסד כנגד מטרות אש"ף ופת"ח בבירות ובצידון. ובכלל, איש שביטחון ישראל היה שזור בקורות חייו. אני לא אכנס לוויכוח שהיה לו אז עם ראש אמ"ן דאז, אלי זעירא, על פתיחת מלחמת יום הכיפורים. אבל, בוודאי שהיה לו חלק משמעותי גם בניהול המלחמה, ובחלק שהוא לקח בסיוע לראש הממשלה דאז, גולדה, להפוך את מלחמת יום הכיפורים – מלחמה שנפתחה במחדל גדול מאוד – למלחמה שהסתיימה, בסופו של יום, בהישג ובניצחון ברור של כוחותינו בכל הגזרות. יהי זכרו ברוך. ראוי שנזכיר אותו ונזכור אותו גם כאן. 

מכאן נעבור לנושא הישיבה. אני, אגב, קיבלתי כל מיני פניות על שם הדיון, כי דיברנו לגבי שילוב העולים בחקלאות. אני חייב לומר שאני לא רואה בזה הסללה, להיפך – אני רואה בזה הבטחה. ואני, גם כמי שכיהן כשר החקלאות – אני חושב שהחקלאות יש לה עתיד כקטר כלכלי במדינת ישראל, במידה ויעשו את הדברים הנכונים שקשורים להשקעה בחקלאות חדשנית, בהגברת יכולות ייצור. יש לנו פה עוד הרבה מאוד מה לעשות ויש, אני חושב, גם הזדמנות היום לחדש מערכים שלמים ברחבי ישראל. בתוך כך, אני חושב שכמי שעסק לא פעם ולא פעמיים בעלייה ובעלייתם של קבוצות למדינת ישראל מקהילות כאלה ואחרות, אנחנו יודעים שיש שלושה פרמטרים קריטיים לגבי הצלחה של עלייה; זה שפה, זה דיור ותעסוקה. 

אלה שלושת הדברים, שאם אנחנו יודעים לפתור את שלושת הנקודות האלה, מי שפתרו לו את שלושת הנקודות האלה – הקליטה שלו פה תהיה קליטה מיטבית. על זה אין ספק. ולכן, גם בזה התעסקנו לא פעם ולא פעמיים בדיוני הוועדה. החל מהדיונים שלנו על האולפנים, עבור בדיונים שלנו ובהקמת ועדת משנה לנושא הדיור, ועד לנושא התעסוקה, שבו, אני חושב שיש הרבה מאוד חסמים בתעסוקה שאפשר להסיר אותם. יחד עם זאת, אני חושב שיש פה היום גם הזדמנות. יש מחסור עצום בידיים עובדות במדינת ישראל. יש אפשרויות רבות לפתח מגוון רחב של תחומים, שגם יעזרו לקליטה שהיא גם קליטה ביישובים. תכף נדבר על "בית ראשון במולדת", שזה פרויקט ידוע שיש לתנועה הקיבוצית, שקלט יפה מאוד עלייה מכל קצות תבל.

אבל, לפני כן, ניגע ספציפית רגע בעליית קהילת בני המנשה. אנחנו קיימנו דיון ב-28 ביוני כאן על סוגיית קליטת בני המנשה ועל הסכנה שנמצאים בה הממתינים לעלייה ארצה, בשל הפרעות שהיו בצפון מזרח הודו, באזור מיזוראם, כ-600 איש שממתינים שם. ובאזור מניפור ממתינים כ-4,000 מבני הקהילה. אין שאלה בכלל, וזה לא נתון לדיון, לגבי הצורך בהעלאתם למדינת ישראל כמה שיותר מהר, נקודה. ללא תנאים, ללא תנאי, ללא שום התניה. אני חושב שזה סכסוך שבו אנחנו רואים קהילה, שבני הקהילה הם, כמובן, לא חלק ממנו, אבל הופכים להיות והפכו להיות נרדפים בגלל יהדותם, בגלל העובדה שהם שומרי מסורת, ונתפסים ככאלה שצריך לאיים עליהם. יש עוד קהילות כאלה, לצערי, בכמה אזורים. מדינת ישראל נמנעת מהעלאתם.

אני חושב שזו טעות, אני חושב שזה עוול, ואני חושב שצריך לתקן את זה. ביקשנו אז, לפני חצי שנה, לקדם החלטת ממשלה דחופה ומהירה להעלאתם המיידית של בני המנשה. אף אחד מהשרים ששלחתי להם את המכתב – ואני אומר את זה פה לפרוטוקול – לא טרח אפילו לענות למכתב. והעובדה שקבוצה של למעלה מ-4,000, קרוב ל-5,000 איש, שרואים את עצמם כיהודים, חיים כיהודים, מתנהלים כיהודים, ומדינת ישראל מפנה להם עורף – בעיניי זו בושה גדולה. אז אני מוצא את עצמי בכמה וכמה דיונים מתבייש פה. זה אחד מהם. מתבייש כישראלי. 

ופה, הכדור נמצא אצלכם, משרד העלייה והקליטה. במהלך עשר השנים האחרונות עלו כ-4,121 עולים מבני שבט המנשה. מתוכם 1,400 בחמש השנים האחרונות. 1,000 מתוכם שמתגוררים בישראל מוכרים בשירותי הרווחה. וזאת קהילה שסובלת מקשיי קליטה בחלק מהרשויות. אני חושב שפה מעטפת הקליטה שניתנה לא הייתה נכונה וגם לא הובילה לשילוב של הקהילה. ובזה, גם פה, מדינת ישראל צריכה להכות על חטא. בדיון הקודם עלו גם אלטרנטיבות, אלטרנטיבות תעסוקתיות, כדי גם לסייע לבני הקהילה כאן וגם לפתוח את זה לעלייה נוספת.

לצערי, בחצי השנה שעברה מאז הדיון הקודם, למיטב ידיעתי – אולי המשנה למנכ"ל יתקן אותי – לא קודמה החלטת ממשלה להעלאתם של בני המנשה או החלטת ממשלה לקליטתם המיטבית בארץ. אני לא ראיתי טיוטה של החלטה כזו, ואני אשמח לראות כזו, שהופצה במשרדי הממשלה, ואז אפשר להתחיל להגיד "זה מתנגד, לזה קשה קצת, לזה יש בעיה". עכשיו אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה, אני חושב שיש פה מחויבות של מדינת ישראל להעלות את הקהילה, נקודה. זה דבר אחד. אין שאלה בעניין הזה. דבר שני, לפחות משיחות שאני קיימתי עם יישובים, ויש פה גם נציג של מועצה אזורית רמת נגב, של המועצות האזוריות שאומרות "אנחנו מוכנים לייצר פה מנגנון של קליטה". 

גם קליטה קהילתית כדי לאפשר להם לעבור את הגיור ולקבל בעצם את האופציה להיות שם. וגם, אם יסכימו וירצו, מי שירצה בכך, לרכוש מקצוע, יש אפשרות גם לרכוש מקצוע ולעבוד החל מהיום הראשון. ופה אני חושב שזאת אמירה שחשוב לדון עליה, חשוב לבחון אותה. מעמותת בני מנשה הועברו לוועדה הנתונים הבאים; סך הכל כ-5,500 נפש. רגע, זה בחו"ל שנמצאים? זה בישראל. הבנתי. אז הנתונים האלה, יש לנו את החלוקה. אנחנו מדברים על כ-2,400 מתחת לגיל 18, כ-2,700 שנמצאים בגילאי עבודה – 19 עד 60. אלה הדברים. אם מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס לפני שאני נותן למשרד העלייה והקליטה. פנינה, את רוצה?

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

משהו בקצרה, ובהמשך כמובן שאנחנו גם נגיב. תודה, אדוני יושב-הראש, על הדיון החשוב הזה. אני אומר בצער על כך שמצד אחד אמרת שאין ספק שיש מחויבות של מדינת ישראל להעלאתם – אני אגיד לך שיש ספק. התחושה היא שיש פה גרירת רגליים. אולי אין ספק בחובה שיש עלינו להעלות אותם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לנו אין ספק בתפיסה שיש מחויבות כזו.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לממשלה יש.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

נכון. אתה מספר על כך שאף שר לא ענה – אולי זה מלמד אותנו, ולו משהו קטן, על ההתייחסות לשבט בני המנשה. אנחנו מדברים פה על קהילה שאין לה לובי. אין לה לובי חזק. והחובה של כולנו, בטח כנבחרי ציבור, זה להיות הלובי שלהם. אנחנו לא יכולים להמשיך להתנהל בצורה כזאת שנבחרי ציבור, ששרים, מקדמים מגזרים או קבוצות לחץ חזקות – אין דבר כזה. ואני חושבת שהייתה כאן ישיבה אחת שהייתה גם משמעותית, אני ציפיתי שמאז תהיה התקדמות – אין התקדמות. בני המנשה, אני אומרת לכם, יש בתוכם רבים שגם פונו מבתיהם, ואני רוצה גם לומר מילה לסוכנות היהודית שגייסו כספים. גם איציק שמולי, כמנכ"ל פדרציית ניו יורק. אבל, זה באמת טיפה בים. אנחנו מפקירים אותם. אנחנו לא דואגים לכל צרכיהם.

מה צריך עוד לקרות? יש לנו כבר ידע מצטבר. מדינת ישראל קיימת כבר למעלה מ-75 שנה. ומה? מה אנחנו חושבים? שהם יסתדרו מאליו? אנחנו זורקים אותם. אני אומרת לכם אמיתי – הרבה פעמים אנחנו זורקים אותם לתוך המים הישראליים והאווירה הישראלית, שאנחנו כולנו אוהבים אותה, בטח בימים האלה כולנו עם אחד חזק, מאוחד – אבל, אני מטילה בזה ספק. כי התחושה היא שבני ובנות המנשה, אם אנחנו לא נרים פה תוכנית אמיתית, רצינית, שנותנת מעטפת, מגיל הרך עד הגיל השלישי – אנחנו פשוט גוזרים עליהם יום-יום של הישרדות. יום-יום של הישרדות. ואני מאוד מקווה, אדוני יושב-ראש הוועדה, אם הממשלה לא רוצה לעשות את זה, אנחנו נעשה את זה דרך הכנסת. אין מה לעשות. אתם תגישו תוכניות.

עכשיו, זה טוב ויפה להביא החלטות ממשלה, כמו להקים ועדה, אבל לפעמים זה ועדות מסמוס. לא צריך הרבה. לא צריך הרבה. קחו תוכניות, למשל, אמרתי את זה בעבר, של יוצאי אתיופיה. יש תוכניות של עולים אחרים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

גם אי אפשר להתעלם מקהילה שנמצאת שם.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ולהביא אותם, 5,000 איש, אני אומרת לכם כמי שביצעה את העלייה לכל מי שהיה מאושר, היה לדעתי 850, תקן אותי אם אני טועה, צבי, או קצת יותר – זה לא הרבה כסף. זה, לדעתי, היה עשרה מיליון שקלים. אז אני מבקשת לפעול. אנחנו נשאל ונשמע מה מתכוונים לעשות איתם. נמצא כאן המשנה למנכ"ל, שאני בטוחה שכנות הכוונות שלך, הן במקום, אבל עם כוונות טובות אנחנו לא מרוויחים שום דבר. אנחנו צריכים מעשים. מעשים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני רק אומר לגבי המשפט האחרון – זה לא שאלה של כסף. ואנחנו לא נמדוד את הציונות ואת הערך של העלייה למדינת ישראל בכמה זה עולה לנו. עלייה למדינת ישראל היא חובה ציונית, חובה ערכית. על זה קמה המדינה. זה הבסיס.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ואני מקווה שיש פה את ביטוח לאומי גם, או את הרווחה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תכף נשמע את כולם. בבקשה, משה.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

טוב, אז שלום לכולם. אני שומע ואני בקשר, ואני גם מסכים עם רובם המוחלט של הדברים. וגם עליהם דיברנו בעבר, ואין עליהם מחלוקת בהקשר הזה. דיברנו על זה שאנחנו יוצאים לדרך על ועדה בין-משרדית – הוועדה אכן יצאה. הוועדה נפגשה פעמיים. היא תיפגש שוב בשבוע הבא בשלישי בעיר טבריה. כל משרדי הממשלה שותפים. אנחנו עסוקים בזה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה המשימה של הוועדה הבין-משרדית?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

המשימה המאוד-מאוד ברורה של הוועדה הבין-משרדית היא להוציא החלטה, נייר מסודר, שתביא להחלטת ממשלה לשיפור קליטתם של בני מנשה. קיימים כבר אלה שנמצאים כאן בארץ, אז לשפר באופן דרמטי את השוואת התנאים שלהם, בטח ליוצאי אתיופיה, וגם לתת להם דגשים ספציפיים שמתאימים לקהילה הזו, עם המיוחדות שלה. ואנחנו גם מכירים אותה, ומן הסתם - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ומה לגבי ה-5,000 שנמצאים שם?

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

גם החלטת הממשלה עברה לפני חצי שנה, אז איך נפגשתם רק פעמיים?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

רגע, זה נכון, אבל הייתה מלחמה. כולנו היינו בשלושה חודשי מלחמה, היינו עסוקים במלחמה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתם לא מתפעלים את המלחמה, ואני אומרת לך שרבים מבני המנשה מפונים ואתם צריכים לשבת יום-יום במשך חודש וחצי-חודשיים ולסיים את העבודה. אני לא מבינה את זה שבחצי שנה נפגשים רק פעמיים.

 << אורח >> רחל לשם: << אורח >>  

רבים מהם נלחמים בעזה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

נכון. אין. זה לא תשובה. להיפגש פעמיים בחצי שנה, בעיניי, זה למסמס את העבודה. החלטת ממשלה, אתה צריך לצאת מפה עם החלטה של הוועדה שהחלטת ממשלה תוגש בחודש הקרוב. למי אתם מגלגלים את זה?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

אז אני בכל זאת רוצה להשלים. אנחנו לא חצי שנה, אנחנו מדברים על ארבעה חודשים. בחודש הראשון - - -

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה היינו הך.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

לא, זה לא היינו הך. זה משמעותי.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ארבעה חודשים – פעמיים?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

שלושה חודשי מלחמה, אני חושב - - -

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אדון פינס, להיפגש פעמיים בארבעה חודשים זה בעיה.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

שנייה, אני בכל זאת רוצה להשלים. אנחנו, בשלושה חודשי מלחמה, היינו עסוקים מאוד ועדיין עסוקים גם בתפעול של קהילת בני מנשה שנמצאת בטבריה, זו שנמצאת בירושלים. אני חושב שאם תעשי סיור בתוך בתי המלונות ותשאלי מי ביקר אותם ומי דאג להם בחודשים האלה מכל משרדי הממשלה, אני לוקח את זה בפער. אני, ברמה אישית, ביקרתי. הצוותים שלנו ביקרו, אנשי המקצוע שלנו ביקרו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בואו, לעניין הפנייה שלנו.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

לא, רגע, אני עונה, זה חשוב. כי בסוף אני לא רוצה שתצא מפה איזושהי תחושה כאילו מישהו ישן שלושה חודשים. ממש לא. ביקרנו אותם גם בעיר טבריה, גם בקריית שמונה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

בסדר? טיפלנו בהם, אנחנו מטפלים בהם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לעניין הדיון.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

נתנו להם מעבר למה שהנוהל מאפשר. חרגנו מהנוהל. הבאנו גם מחשבים נוספים, טיפלנו במוסדות החינוך יחד עם משרד החינוך. טירה לא פה, אבל גם לזכותה. עשינו המון-המון פעולות גם בהקשר של הקהילה הזו. גם היום וגם בימים אלה. ולא בכדי בחרנו לנהל את הוועדה בשבוע הבא בעיר טבריה. גם כדי לפגוש את המפונים שנמצאים במלונות שם וגם לפגוש את הקהילה במקום שהיא נמצאת בה, יחד עם הוועדה. אנחנו נגיע גם לאזורי תעסוקה. הם יפגעו אותם גם שם. ושם אנחנו נגיע בהחלט למסקנות שאנחנו רוצים להגיע אליהן. הכנו תוכנית מקיפה ורחבה בנושא של קליטה. 

חלקים מהם כבר ביצענו, בסדר? אגרות חינוך של ילדים כבר הרחבנו באופן משמעותי. פטור מתשלום שכר לימוד התאמנו באופן מלא בפנימיות כולן, כולל כפר הנוער, כולל הישיבות והאולפנות – הם בפטור מלא כמו יוצאי אתיופיה. אז גם את זה ביצענו. נקודות זכות לכל תלמידים ותלמידות שלומדים במכינות ובישיבות הסדר, גם ביצענו, בתקציב 2024. בהחלט בפן הקהילתי זה נותן מענים, כי בסוף האוכלוסיות האלה מסתובבות באזורים האלו. עשינו המון-המון פעולות כדי לשפר באופן משמעותי ודרמטי, ונמשיך לעשות. זה לא מספיק. 

הרחבנו גם את הנוהל שקשור ליתומים. גם בהקשר הזה – בהתאמה מלאה לבני מנשה. השוואה ליוצאי אתיופיה בהקשר של שירות צבאי, וגם הרחבנו את זה לשירות הלאומי, שלא היה - - -

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מה עם הדיור? מה עם הסיוע בדיור?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

אז גם בדיור אנחנו עובדים. אנחנו בתוך זה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, לא, לא.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

אין לי תשובה. לא, פנינה. אין לי תשובה לכל נושא. לא פתרנו כל נושא, בסדר? לא פתרנו כל נושא. נושא הדיור הוא בהחלט נמצא ברפורמה משמעותית. הרחיב על המנכ"ל, יחד עם השר, שהיו פה בוועדה הקודמת. הם הרחיבו ודיברו על זה, והנושא של דיור הוא בהחלט בפתרון רחב בהקשר הזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי, לסיכום רק תתייחס לנושא העלייה.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

אז לגבי נושא הקליטה. בנושא העלייה, אני חושב שאני הראשון, ויתקן אותי מוטי, שאנחנו למעשה הראשונים שפנינו עם האפשרות והרעיון להביא בני מנשה ליישובי דרום צפון בהקשר החקלאי, של עבודה חקלאית. עשינו עבודה רחבה מאוד ונפגשנו עם אנשים רבים גם שעבדו במשרד העלייה והקליטה בעבר, וגם בהווה, וגם מול הקהילות עצמן. הגענו למסקנה שהפתרון של חקלאות, כרגע, בסדר? כרגע, בנקודת הזמן הזו בדרום, היא לא בקשב. יכול להיות שיש מקום ספציפי, ונבדוק אותו, בסדר? נבדוק אותו, מדוע - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה זאת אומרת לא בקשב? לא, זה מעניין אותי. מעניין אותי מה אמרו לכם. זאת אומרת, אין צורך בעובדים חקלאיים?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

לא, אמרו שיש צורך גדול מאוד. הקשב שלהם, הקהילות שנמצאות בדרום, לבוא ולקלוט קהילה שיש לה הרבה מאוד צרכים והרבה מאוד אתגרים שצריך לטפל בהם מעבר לנושא התעסוקתי - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מול מי בדקתם?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

בדקנו מול שדות נגב, בדקנו מול שער הנגב. בדקנו גם מול הקיבוץ הדתי, כדי שייתן את הפלטפורמה של הגיור והקליטה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בדקתם מול עיריית נתיבות, למשל?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

עיריית נתיבות, גם. דיברנו איתם על האופציה של מגורים בנתיבות ועבודה חקלאית. הסיפור הזה, והפחד הגדול, ששוב, אני מודה, אני הבאתי את הרעיון, ויתקן אותי מוטי בדבריו אחר כך, הבאנו את הרעיון הזה ראשונים לשולחן, וככל שחקרנו והעמקנו בו הרגשנו שבא לברך ויוצא מקלל בהקשר הזה, בתקופה הזו. שיש עבודה חקלאית, שהם לא יתפסו, חלילה, כעובדים זרים החברה הישראלית.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה הסללה.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

אז אני אומר, החשש הזה הוא רחב. אני לא רוצה לציין שמות של אנשים כי לא ביקשתי את רשותם, אבל אני אומר - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

שים רגע בצד את נושא החקלאות. שנייה רגע. משה, יש פה שני אלמנטים. האחד הוא אלמנט העלייה. הוא ללא קשר לפתרונות תעסוקתיים; בין אם זה בחקלאות, בין אם זה בהיי-טק, בין אם זה ברפואה, בין אם זה בסיעוד – לא משנה בכלל. ללא קשר לפתרונות תעסוקתיים, החובה להעלות את אותם 5,000. הבקשה שלי ביוני 2023 הייתה לקדם החלטת ממשלה להעלאתם. באף אחת מהחלטות הממשלה שהעלו עד עכשיו את בני המנשה וגם קהילות אחרות לא צוין נושא תעסוקתי. זה לא קשור. הנושא התעסוקתי הוא אחד מסל הפתרונות. יכול להיות שיהיה פתרון כזה, יכול להיות שיהיה פתרון אחר, של קליטה. אבל, אני שואל מדוע לא לקדם החלטת ממשלה לגבי העלאתם עכשיו?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

אז זה בהמשך דבריי. חשוב לי, קודם כול, לדבר על הנושא של הקליטה, כי אני שם על השולחן, ודיברנו על זה גם בוועדות הקודמות – נושא הקליטה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

נושא העלייה שלהם הוא מותנה קליטה?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

נושא הקליטה הוא אקוטי להצלחה של העלייה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה נכון לגבי כל עלייה. זה נכון לגבי כל עלייה.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

אנחנו עסוקים היום בתוכנית עלייה.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

בצפון בדקתם?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

כן, בדקנו גם בעמק המעיינות, עם הקיבוצים. גם שם קיבלנו סירוב "לייט" בהקשר הזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

השאלה היום היא האם יש רצון להעלות אותם בכלל, או שזה מותנה בזה שמישהו יסכים. זאת אומרת, הם עלייה שאנחנו בודקים קודם כול שיש מישהו שמסכים לקלוט אותם. זה לא קיים בשום עלייה אחרת.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

לא, לא. אז יש, הרצון קיים. אנחנו כבר עסוקים ועמלים על זה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני לא ראיתי החלטת ממשלה לגבי העלאתם.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

נכון, בלי החלטת ממשלה יש תוכנית.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

צריך החלטת ממשלה בשביל זה.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

אנחנו מדברים על תקציב 2024, ובמסגרת תקציב 2024 אנחנו עסוקים בדבר הזה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני רוצה לומר משהו, ואני אומר דווקא כמי שמאוד מזוהה במאבקים נגד אפליה וגזענות, וכמובן הסרת פטרונות ומניעה מהסללה – אני לא הייתי רוצה לשמוע אתכם לגבי הפתרונות של החקלאות. אני חושבת שאסור לתייג קבוצה אחת כפתרונות לחקלאות. אני רוצה לשמוע את בני המנשה, שגם ככה סובלים מגזענות, אנחנו זוכרים את הסיפור של יואל וכל הדיבורים על "צ'יינה, צ'יינה" והזה. זה צריך לבוא מהם, מה הם רוצים. וזה צריך להיות פתוח לעוד אוכלוסיות. כי אם תגידו לי "כי הם עסקו בחקלאות" – אני לא יודעת, יכול להיות שעסקתם בחקלאות. גם יוצאי אתיופיה עסקו בחקלאות. הפתרון לא יכול להיות רק לבני המנשה. הם לא מחליפים, מה שנקרא, סליחה על הבוטות, את הפיליפינים של הישראליים. 

בואו. בואו נוריד את זה ונגיד את זה על השולחן – חס וחלילה שנהיה במקום הזה. ולכן גם אני מודה ליושב-הראש, שכשאני ראיתי שבצמד היה כתוב חקלאות, הוא מייד הסיר את השם של הדיון, והפתרונות צריכים להיות רחבים, לא רק חקלאות.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

כן, אבל, אם אפשר, אני אסביר לך משהו. גם אנחנו, כשעלינו לארץ והביאו אותנו לגליל, הביאו אותנו, את יודעת, ליישב את הגליל ולתת פתרונות בכל מיני תחומי עבודה. ולאט-לאט, זה שאנחנו מביאים אותם ומיישבים אותם, בואו נגיד, מביאים אותם בצפון ואנחנו רוצים להכניס אותם באיזה שוק עבודה מסוים באיזה תחום מסוים – זה לא אומר שמפה הם לא יכולים להתפתח. וכן, בעזרת השם, הם ילמדו ויתפתחו וילכו לעוד מקצועות אחרים.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתה יודע להבטיח לי שלא יתייחסו אליהם כאילו הם פיליפינים?

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

ברור. ברור. אני רוצה להתייחס ליהודי כמו לפיליפיני? הוא אמר לי שהוא בדק בעמק המעיינות – אני חושב שצריך לעלות יותר צפונה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בואו נשמע רגע, נמצא איתנו פה מנהל מו"פ בנגב, יעקב מוסקוביץ.

 << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >>  

אני אציג את עצמי בקצרה ואחר כך אני אגיד מה אני חושב על העניין הזה. לי קוראים יענקלה מוסקוביץ, אני ממועצה אזורית רמת הנגב, אני מנהל המחקר של המועצה האזורית רמת הנגב, שהיא 20% משטח המדינה. עיקר ההכנסות שלנו באזור הזה זה מחקלאות. אנחנו מייצרים כמעט את כל מגווני המזון במדינת ישראל; אם זה בשר, חלב, ירקות – מה לא? הכל מגיע מהאזור שלנו. אזור חקלאי מאוד גדול. אני מדבר פה כעת גם בשם ראש המועצה, אנחנו היינו רוצים לקלוט את בני המנשה אצלנו כמונו. לא פחות ולא יותר. אני אומר את זה פה כהצהרה- אנחנו רוצים לקלוט אותם אצלנו.

ואני רוצה להרחיב יותר מזה. דיבר איתי עודד אתמול, אני הבוקר פניתי לאחד החקלאים שלנו בבאר מילכה – אחד היישובים – כי אמרתי, אני אעשה שיעורי בית לפני שאני בא לישיבה, כי אני יודע שהוא הודי. התקשרתי אליו, ואני מספר לו את הסיפור, הוא אומר לי "אני בצמרמורת". דרך אגב, זה אחד המשקים המצליחים שלנו. קוראים לו צ'רי שרון. אחד המשקים הכי זה. הוא אומר לי "אני משם, המשפחה שלי הגיעה משם. על מה אתה מדבר? אני עוד מעט מתעלף" הוא אומר לי. "תביא אותם לפה, אתה לא יודע איך זה מרים את רמת הנגב. עשרים קומות למעלה. זה עושה לכם, זה האנשים הכי טובים שיש. תביא אותם". אני פעם בשנה נוסע לשם, נפגש, היו לי דמעות בעיניים כששמעתי אותו מדבר. זה לא נורמלי.

אנחנו רוצים לקלוט אותם אצלנו, ולא סתם לקלוט אותם. נכון, אנחנו אזור חקלאי, הם יכולים להשתלב בחקלאות – אבל אנחנו רוצים ללמד אותם את החקלאות המתקדמת. רוצים שהם יהיו כמו החקלאים שלנו. יכול להיות שבהתחלה הם יעבדו וילמדו. אני מביא מכל העולם סטודנטים לרמת הנגב ללמוד חקלאות. הם באים, עובדים וגם לומדים, וחוזרים עם ההשכלה שלהם למדינות שלהם. למה שלא נעשה עם בני המנשה? למה לא להרים את הכפפה הזאת, ונסייע לאנשים האלה שיהיו כמונו. לא עובדים – שיהיו מתיישבים כמונו.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

תיתן להם בית? תתנו להם אדמה?

 << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >>  

נכון, נכון.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אין בעיה, אז מי שרוצה, נשמע אותם. עוד מעט נשמע את צבי היקר.

 << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >>  

אני אגיד לך יותר מזה. מבחינה סטטוטורית, באזור שלנו, בלב האזור שלנו יש מה שנקרא "ניצנה". "ניצנה" של הסוכנות היהודית. ניצנה, הרי, רתומה לכל הנושא הזה של העלייה במשך שנים, גם מאתיופיה, גם מאזרח אירופה שהגיעו. יש שם אולפנים, יש הכל. למה לא לרתום גם את ניצנה לדבר הזה? ללמד אותם עברית. עכשיו, יותר מזה, יש החלטה, ויש תב"ע כבר מאושרת להרחיב את ניצנה באופן משמעותי, ככה שמי שירצה לבנות את ביתו שם גם יוכל בהמשך לבנות את ביתו שם ולהתרחב, ולקבל שטחים חקלאיים והכל. למה לא לעשות את זה לאנשים האלה? צריך לקחת אותם בכפפות של משי ולהרים את האירוע הזה כמה שיותר מהר.

אני אומר לך, המנכ"ל, אנחנו מוכנים להירתם בשיתוף אתכם. לעשות כל מה שצריך כדי שהאירוע הזה יקרה. תודה רבה.

 << אורח >> משה פינס: << אורח >>  

כל הכבוד. שתדע לך, אני שמתי לשמוע את מה שאתה אומר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני רוצה מילה ממשרד החוץ – מה המצב שם כרגע?

 << אורח >> מיכל וילר טל: << אורח >>  

נכון להיום, הדיון הזה התקיים גם ביוני, כמו שציינת, כשהמהומות בעצם פרצו במאי. וחשוב לציין שמדובר פה בהתפרצויות אלימות בין קבוצות אתניות שונות, וקהילת בני מנשה היא לא מטורגטת בגלל שהיא יהודית – היא גם כן נפגעת כנזק אגבי שקורה בין כל הקהילות שם. אז זה לא משהו שיש לו מאפיינים אנטישמיים. זה דבר ראשון. זאת אומרת, היא אינה מטרה, והיא נקלעה למצב הזה כמו שאר המיעוטים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

השאלה אם היא בסכנה. זה לא משנה למה – השאלה אם היא בסכנה.

 << אורח >> מיכל וילר טל: << אורח >>  

היא כקהילה לא בסכנה יותר מבני מיעוטים אחרים אתננים שנמצאים באזור הזה. חשוב לנו להדגיש את זה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תראי, זה נכון גם לגבי אזורים אחרים שהם אזורי מלחמה, שכולם בסכנה. כמו, למשל, ניקח את אוקראינה; כשהמלחמה פרצה שם כולם היו בסכנה ועדיין אנחנו רצינו שמי שזכאי עלייה ואפשר להעלות אותו מאוקראינה לפה, שנעלה אותו לפה. זהו.

 << אורח >> מיכל וילר טל: << אורח >>  

אוקיי, אז אנחנו ממליצים באמת שהיוזמה לדון בהעלאת בני מנשה מהודו לישראל תתבצע בפרופיל תקשורתי וציבורי נמוך ככל האפשר. היא לא תתקבל בעין יפה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

המלצתכם לא התקבלה מהסיבה הפשוטה – שזה בפרופיל ציבורי ותקשורתי נמוך כבר הרבה שנים ולא קורה כלום.

 << אורח >> מיכל וילר טל: << אורח >>  

אני רוצה לבקש רק לסיים את דבריי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא, סליחה, הסיפור הזה, אני מכיר אותו 11 שנה. 11 שנה אני מכיר את הסיפור הזה.

 << אורח >> מיכל וילר טל: << אורח >>  

סליחה, אנחנו לא פוסלים את היוזמה, אנחנו מבקשים להתייחס - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה לא היוזמה. גבירתי, לא, זאת לא היוזמה. 

 << אורח >> מיכל וילר טל: << אורח >>  

שנייה אחת. למדיניות החוץ של מדינת ישראל, יש לה גם קשרים אחרים עם הודו ולא רק - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש לך קשרים למדינת ישראל עם הרבה מאוד מדינות בעולם. גם עם ארצות הברית וגם עם מדינות נוספות, ושם היא יודעת לעודד עלייה ולפעול כדי להעלות משם עולים. לא יכול להיות שקהילות שנמצאות בסכנה, ואתם יודעים מה? אני אגיד שיחד איתם יש לנו גם יהודים באתיופיה, וזכאי חוק שבות ואנשים שנמצאים שם שחיים במחנות ובצורה כבר לא ברורה הרבה מאוד שנים.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

יש לכם שר חדש, נפנה אליו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה לא הגיוני.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

תגישו דוח שיש שם סכנה – יביאו אותם עוד שבוע-שבועיים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

פשוט לא הגיוני.

 << אורח >> מיכל וילר טל: << אורח >>  

אני רק הייתי רוצה להמשיך את הדברים שלי, בבקשה. ההמלצה הזאת לעשות את זה בפרופיל יחסית נמוך היא כדי למנוע איזושהי מתיחות עם הודו שאנחנו מתערבים בענייניה הפנימיים. עכשיו, כרגע, בשלושת החודשים הקרובים יתחילו בחירות בהודו ואנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו במצב כזה שאנחנו פועלים באופן כזה שלא משרת או כן משרת את הפוליטיקה הפנימית בהודו. יחסי החוץ של מדינת ישראל הם מאוד חשובים, יש יחסים אסטרטגיים, שיתופי פעולה שלנו במגוון תחומים, לא רק בעת הנוכחית - - -

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

את שומעת את עצמך? את אומרת את זה על חשבון חייהם של יהודים. שנייה, שנייה. אתם, החובה שלכם זה גם להתריע. מדינת ישראל – יש לה קודם כול חובה לעם היהודי. לפני קשרי החוץ שלה. קודם כול חובה להצלת יהודים. אתם, יחד עם המל"ל, הייתם כבר צריכים לשים, להניח, על שולחן הממשלה ואצל השר על הדחיפות והנחיצות בהצלת הקהילה הזאת. ואני אומרת לך, ברגע שיהיה לך את המסמך הזה, אני רוצה לראות ששר האוצר לא ייתן את הכסף. אני ביצעתי כמה מבצעי חירום והמצב שלהם לא פחות חמור. לא פחות חמור, וגם שם היו רגישויות. היו רגישויות. ולקחנו את הסיכון. כי קודם כול הצלת יהודים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

 אגב, לדעתי, על עליית בני מנשה התקבלו כבר לפחות שלוש או ארבע החלטות ממשלה. או חמש.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כן. היה את אוקראינה, היה את אתיופיה, היה את יהודי תיגראי. היו מבצעי חירום שלקחו אחריות במשרד החוץ והניחו שולחן, כולל עם המל"ל, ותעלו אותם. מה קורה לכם?

 << אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>  

גבירתי ואדוני יושב-הראש הוועדה, אני רק מצטרפת בנושא הזה למיכל. אני חמוטל רוגל פוקס, מנהלת מחלקת קהילות יהודיות במשרד החוץ. אני מלווה מקרוב מאוד גם את הנושא שדיברת עליו באתיופיה וגם את נושא בני המנשה. אני לא רוצה שיובן לא נכון – אנחנו נסייע בכל מה שנדרש בהעלאתם. הסיפור של להוריד פרופיל תקשורתי אל מול הודו – להפך – הוא יכול לפגוע - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מבין את ההמלצה, אני מבין את האמירה הזו. ואני אומר לכם עוד פעם, אין לי בעניין הזה טענות אישיות כלפיכם. אבל, האמירה הזו של להוריד פרופיל הייתה נכונה לשעתה, והסיבה שאני לא מקבל אותה, ופה הטענות שלי הן לממשלת ישראל, כי כשאנחנו מורידים פרופיל ממשלת ישראל לא עושה כלום. לא נעים לי לומר, אבל ועדת המנכ"לים מתכנסת כי קבעתי דיון היום על עליית בני מנשה. וזו לא הפעם הראשונה. ואני לא רוצה לשתף אתכם בדיונים לא פומביים שעשינו על איך שהממשלה מתפקדת. אם אנחנו לא קובעים דיונים הממשלה לא זהה, בהרבה מאוד תחומים. צר לי. זה כולל 16 או 17 דיונים שעשיתי פה על אולפנים, למשל. כדי שיועילו בטובם לחתום על הסכם שכר משרד החינוך, משרד האוצר ומשרד העלייה והקליטה, כדי לסגור את הסוגייה הזו של האולפנים.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה נחתם?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

נחתם. אחרי שכופפנו פה את הידיים לכולם.

 << אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>  

אנחנו מברכים על היוזמה. אנחנו רק רוצים להציף רגישות במסגרת - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסדר.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

עוד כמה זמן ייקח לכם לנסח מסמך שמתריע עם - - -

 << אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>  

יחסי החוץ עם מדינת ישראל. תודה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מה? מה תודה? אני שואלת אותך שאלה. אני רוצה לדעת מתי אתם מגבשים מסמך לשר החוץ ולשר הקליטה, שיבינו את המצב. זאת צריכה להיות ההנחיה שלך. אתם תבינו לאשורו – מה מצבם, כרגע, של הקהילה. כי בלי חוות הדעת המקצועית שלכם וחוות הדעת של המל"ל, כנראה הדחיפות לא תהיה באמת דחיפות. ואני חושבת שאתה, כמשנה, כמי שנציג פה של השר, אתם חייבים להבין את המצב ולפעול בהתאם. אם לא, שההיסטוריה תשפוט אתכם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי, תודה. רצינו מבני הקהילה. נתחיל עם צבי, בבקשה.

 << אורח >> צבי חאוטה: << אורח >>  

אדוני, ראש ועדת העלייה והקליטה, עודד, שמחתי לראות שוב ושוב את הדאגה שלך לקדם את הקהילה החלשה הזאת. יש פה שתי נקודות: הראשונה היא עלייה וקליטה – יותר מידי מתעסקים בעלייה. יש עניין של הצלת נפש, יש מלחמה בהודו כבר יותר משבעה חודשים. הבוקר קיבלתי את הידיעה שהייתה פצצה במרחב של בית הכנסת של בני המנשה. אתמול בלילה נהרגו 6 אנשים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מבני הקהילה?

 << אורח >> צבי חאוטה: << אורח >>  

כן, בני הקהילה לא יכלו לקבור אותם שבעה חודשים; רק שבוע שעבר קברו אותם. לצערנו. זה דבר אחד. הצלת נפש. זה מצב חירום. 5,500 נותרו. אני לא מבקש, אני לא התפללתי לקדוש ברוך הוא ש-5,500 איש יגיעו מחר. אני מתחנן ואני מתפלל שיגיעו לפחות 700. 1,000 איש לפחות בשנה. לזה אני מתפלל. אנחנו מתחילים שוב ושוב מ-0.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תתפלל ל-5,000.

 << אורח >> צבי חאוטה: << אורח >>  

בעזרת השם. קודם כול שיגיע אחד לפחות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני לא מצליח להבין מתי קבענו מכסות של יהודים בעלייה?

 << אורח >> צבי חאוטה: << אורח >>  

תוך שנה לפחות 1,000 איש יגיעו כבר, ואז נדבר על הקבוצה הבאה. זה מצב חירום. 

לגבי הורדת פרופיל - - -

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בגלגול הבא אנחנו צריכים לבקש לא להיוולד לא יהודים שחורים ולא יהודים מלוכסנים. בושה וחרפה. בושה. אין לי דרך אחרת לומר. זה פשוט בושה. 7. שבעה יהודים נהרגים בשבוע שעבר – אף אחד לא מדבר על זה. מה זה 5,500? מה זה? אתם צריכים לפעול עכשיו.

 << אורח >> צבי חאוטה: << אורח >>  

להוריד פרופיל נמוך – לפני שבע שנים פגשתי את שר הפנים של הודו, פגשתי את ראש הממשלה – לא אכפת להם שבני המנשה, 3 מיליון יעברו לכאן. לא אכפת להם. נכון, לעשות כל דבר בחוכמה. בפגישה עם שר החוץ, אלי כהן, לפני חודשיים, אמרתי אותו דבר. תהיה עלייה – זה מעשה חשוב. פה, הדבר השני – עלייה. עלייה טובה. ברוך השם, 5,000 כבר פה. בני מנשה חרוצים מאוד. האם ילכו לחקלאות או לא? לפי הניסיון בהודו, אני חושב שבין 40 ל-50 הם בעלי ניסיון בחקלאות. זה לא אומר שפה כולם ירצו לעבוד בתחום הזה. אני חושב שבני המנשה הם חרוצים, והאבטלה היא כמעט אפס. אני לא דואג על העבודה. 

בני המנשה שעולים, הם רוצים ללמוד איתנו, הם סומכים עלינו. אבל כל עוד אין עלייה, מדברים על 5,000, אלה שנותרו. אני שלם פה, ברוך השם, זה הבית שלי. זו המדינה שלי. ואלה שנותרו, ה-5,000, כל יום אין להם בתים. 300, 500 משפחות שאין להן בתים. חורף, קר שם. יש מלחמה שם. מי מגן עליהם? אין צה"ל. אין צה"ל שם בהודו, במניפור. זה הצלת נפש. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה.

 << אורח >> צבי חאוטה: << אורח >>  

בואו נתחיל מ-1,000, ואז נדבר על עוד 1,000.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, לא. כל ה-5,000 צריכים לבוא, לא 1,000.

 << אורח >> צבי חאוטה: << אורח >>  

אבל, אנחנו מדברים בגדול על 5,000 ולא זז כלום.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כולם צריכים לבוא, ואנחנו נתחיל להפשיל שרוולים. עד עכשיו היינו מאוד נחמדים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה, צבי. אני רוצה לשאול רגע את משרד החוץ – אתם מכירים את הסיפור הזה בקהילה? 

 << אורח >> מיכל וילר טל: << אורח >>  

זה הגיע אלינו ממש ברגעים אלה בסמס. קיבלתי את זה כרגע.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

עכשיו בדיון?

 << אורח >> מיכל וילר טל: << אורח >>  

כן, ממש כרגע בדיון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

עכשיו היא קיבלה את זה בסמס, שנהרגו 7 אנשים.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתם צריכים להכין מסמך דחוף-דחוף עם המל"ל להעלות אותם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

טוב, את רצית גם, רחל.

 << אורח >> רחל לשם: << אורח >>  

שלום. אני רחל לשם, אני מתנדבת בקהילה מעל 20 שנה. היו שנים שפשוט העלו אותם בשקט-בשקט, שלא יהיה פה רעש, ולא יהיה שום דבר, אף אחד לא ידע. בשקט. 100 בשנה, 150 בשנה. אני הייתי נוסעת בחופש הגודל, הייתי מורה, אני פנסיונרית היום, וזאת הייתה הקייטנה שלי – להיות איתם חודשיים; ללמד אותם עברית, ריקודי עם, שירים, לספר להם על ישראל, מה קורה בפוליטיקה. להכין אותם לקראת העלייה. לפני בדיוק עשרים שנה או 19 אחת הקבוצות שלי ממניפור, 240 איש, קיבלו אישור עלייה. מאוד מהר התארגנו, שכרנו, והכל בתרומות אישיות, שכרנו אולפנה גדולה בפרדס חנה, שהיו שם גם מגורים, בית כנסת, גם כיתות. אנשים טובים. רק אנשים טובים. שום איש מהממשלה, לא מהמשרדים – רק אנשים טובים לאורך הדרך עזרו לנו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ברור, אבל בואו, אנחנו צריכים להתמקד בדיון.

 << אורח >> רחל לשם: << אורח >>  

ומה שאני אומרת זה שצריך פשוט לקחת את האנשים שיש להם איזשהו ניסיון עבודה עם בני מנשה ולרתום אותם. אנחנו נעזור. גם אם צריך בהתנדבות – נעזור.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מה הבעיה העיקרית?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

שנייה, אני אסביר לכם מה הבעיה. יש פה בעיה שהם לא מוגדרים יהודים על פי ההלכה, ולכן צריך החלטת ממשלה, ואז הם באים לכאן ועוברים גיור בדיוק כמו - - -

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

שלושה חודשים. הרב עובדיה יוסף קבע.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הוא קבע שהם מזרע ישראל.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מזרע ישראל והם צריכים לעבור גיור. הם באים, הם מתגיירים - - -

 << אורח >> עידית בלאושטיין: << אורח >>  

סליחה, הרבנות צריכה להחליט כל פעם שהם באים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כל פעם החלטה. אני רוצה לתת לחבר הכנסת לשעבר, מוטי יוגב, לפני רשות האוכלוסין. בבקשה, מוטי.

 << אורח >> מוטי יוגב: << אורח >>  

ראשית, תודה רבה על זימון הדיון ליושב-ראש הוועדה, עודד, ולחברי הכנסת שמשתתפים פה באכפתיות. ואני חושב, אם אני אהיה מאוד החלטי, מעבר לכך שהעליות כולן הן חמצן של מדינת ישראל, מכל הגלויות. הפוך מהמערכון של אורי זוהר ואריך איינשטיין, למדתי שכל מי שזכה לעלות מחויב להעלות את היתר, במחויבות גדולה. אני רוצה להגיד כמה נקודות קצרות, ואתה נגעת, עודד, במשפטים האחרונים שלך, והרעיון של החקלאות הוא באמת של הסמנכ"ל. אני התלהבתי ממנו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

גם אני מתלהב ממנו. אני אומר לכם עוד פעם, אני לא רואה את זה - - -

 << אורח >> מוטי יוגב: << אורח >>  

אני לא שם, אני רוצה לרדת מזה. אני מסכים עם פנינה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בזהירות, בזהירות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זאת אופציה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כמו שאמר, לא כולם בטוח רוצים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מוטי, זאת אופציה. זאת אופציה.

 << אורח >> מוטי יוגב: << אורח >>  

לגמרי, לגמרי. לכן, אני מסכים עם שניכם בעניין. 

אני רוצה לומר כך: אחד, אני חושב שהמהות של הוועדה הזאת, וגם אני שמח ממה שאמר המשנה למנכ"ל, שאיך להגיד? "Go". להגיד "Go". והתביעה צריכה להיות מתי מביאים את זה כנוסח והחלטת ממשלה. אחרי החלטת ממשלה, שלב ב', זה כל העניין של היכן. אז נילחץ יותר ב-היכן. יש לנו את החודשיים-שלושה לבחון את ההיכן, במציאות המורכבת של ישראל. וההיכן הזה יכול להיות פתוח. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה נכון.

 << אורח >> מוטי יוגב: << אורח >>  

משפט אחרון של פרמטרים, שכן צריכים להיות מובנים פה, ואני לא שולל שום מקום, במובנים של לבחון אותו – הפרמטרים של דיור, שפה ותעסוקה, יש כן הכרח, בגלל החלטת הדיור המלא, והם מקבלים אותה באהבה, הם מקבלים אותה באהבה כי הם מתים לחזור לארץ. ומדובר באותם שרשומים בספרי קהילות כי הם מקיימים אורח חיים יהודי, במובנים שהם מקיימים.

יש פה גם כפרמטר את הרבנות, יש פה, בוודאי, את המל"ל ואת משרד החוץ, שאף אחד לא ישים את הרגל שלו. ואת כל משרדי הממשלה; החינוך ואחרים. אבל זה, צריך את החלטת הממשלה ל-"Go", ואת עבודת המטה ל-היכן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

חד משמעית. אני רק אגיד, חבר הכנסת לשעבר יוגב, הסיבה שאני כן שמתי עוד פעם, אמרתי שיש גם אופציה שנוגעת בהקשר הזה של עלייה ליישובים חקלאיים, בסדר? ליישובים חקלאיים. כי עד עכשיו העלו אותם כל פעם לערים, לא העלו אותם ליישובים חקלאיים. העלו אותם לערים. והעלייה ליישובים חקלאיים, דווקא מתוך איזושהי כמיהה של אנשים שמבינים, חבר'ה, בהרבה מאוד מובנים אנחנו נכנסים להליך של בנייה מחדש בעולם הזה. העולם הזה של החקלאות הוא עולם עצום ברמה הבינלאומית מבחינת פתרון למשבר מזון. ומדינת ישראל יודעת לתת פתרונות. ודווקא בבנייה הזאת אפשר לקחת חלק ברמה כזו ש- - -

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אולי אם נותנים להם בית, אם נותנים להם משק.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הכול, הכול, בסדר.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אינטגרציה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מבקש דבר כזה, ונמצא פה חבר הכנסת גואטה. יש לנו מהדרום גם את יענקלה, ויש את חבר הכנסת גואטה, מהצפון – גם בצפון ישנם יישובים חקלאיים שישמחו לקלוט קהילות. זה גם נכון בהיבט של עלייה קהילתית. סיפור קצר; אני, כשהייתי מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, עצרתי בביקור במועצה אזורית חבל אילות. שאלתי אותם, עכשיו אני רואה את העשייה וזה, היישובים לא גדלו. קטורה, אליפז, זה – לא גדלו שנים. למה? אני אומר, אם היו מביאים בתים, אנשים היו באים. יצאנו לפרויקט – "בית ראשון במולדת" – חידשנו אותו. משרד החקלאות עזר לי קצת אז בתקציב, אז שר החקלאות היה יאיר שמיר. אמרתי שאני אביא לפה 15 קרווילות. שמנו 15 קרווילות כמחסני קליטה. אני מניח שאת מכירה את זה. כי עד היום הפרויקט הזה עובד בכל שנה. ומכל העולם מגיעים, אגב. מכל העולם. מארצות הברית, מרוסיה, מקנדה, מאתיופיה. מכל העולם מגיעים.

 << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >>  

הוא עדיין עובד אצלנו גם במועצה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כל שנה נכנסים לתקופה מסוימת. בדרך כלל שליש מאלה שהגיעו גם נקלטים בקהילות, ושני-שליש אחרים מוצאים את עצמם הולכים לקהילות אחרות.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, "בית ראשון במולדת זה בלי אתיופים ובני מנשה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא, לא. הגיעו גם לשם. לא בני מנשה, אתיופים הגיעו. כן, כן. 

 << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >>  

אז הגיע הזמן.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ואני חושב שבמובן הזה, אם יש הירתמות, לפחות מחלק מהיישובים החקלאיים, זה בעיני, צריך לנצל את ההזדמנות הזו. אני מסכים עם מוטי שחייבים החלטת ממשלה על הלאה. זה פעם אחת. אבל, כשהממשלה מקבלת את ההחלטה הזו היא צריכה לדעת שיש פה קהילות שאומרות "אנחנו רוצות לקלוט". לא רק נוף הגליל, קריית ארבע וטבריה. לא רק שם. לא. יש קהילות שאומרות "בואו, אנחנו פתוחים, אנחנו רוצים לחבק את הקהילה הזו, ושיבואו". ואז, בהיבט הזה של ההצעות שאתה הצעת, יענקלה, זה נכון גם לבני המנשה שנמצאים כאן היום. והם עדיין במעמד של עולים. אז בסדר, גם אם מישהו גר היום בקריית שמונה והוא ירצה לעבור לאחד היישובים החקלאיים בצפון או בדרום ולהגיד "אני רוצה" – זאת אופציה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זאת אופציה – היא סיבה על השולחן, אבל? אתם מדברים על זה, אבל באמת הייתי רוצה לדעת אם זה משהו שהוא ישים, שכבר אפשר לתת להם דיור, למי שרוצה? וכבר אפשר לעבור? לא הבנתי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אותי מה שמעניין לשמוע, יש פה נציג של הקהילות בארצות הברית. דני, איפה אתם, אני יודע שלמשל בעלייה מאתיופיה הפדרציות היו מאוד-מאוד דומיננטות וסייעו המון. 

 << אורח >> דני ווזנר: << אורח >>  

כן, לא היינו כל כך מעורבים בנושא. נשמח ללמוד. אנחנו עובדים מול הסוכנות בכל העניינים האלה, ותומכים - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני חושב שחשוב שתיכנסו לעניין הזה. זאת קהילה שזקוקה לתמיכה הזו. אלמוג מהסוכנות היהודית, בבקשה.

 << אורח >> אלמוג מוסקוביץ: << אורח >>  

תודה. שלום לכולם, תודה על ההזדמנות. ואני מצטער, כמובן, שלא יכולתי להשתתף פיזית. אני כן אתייחס בשתי נקודות בקצרה; אחת לגבי העלייה – אז הסוכנות באמת הייתה, הינה ותהייה בעד העלאתם של שבט מנשה. בפעם האחרונה שהיה גורם רשמי מטעם המדינה אצל השבט בהודו זה משלחת שגם הסוכנות הייתה שותפה בה, אני גם לקחתי בה חלק. ואנחנו כסוכנות בעצם נכונים לסייע בכל מהלך שיקרה בדבר הזה. ויותר מזה, וזו נקודה שחשובה לציון – הסוכנות גם הביעה בעבר נכונות לסייע בתהליך של הבדיקה ותיעדוף של העולים. היה, הרי, את הסיפור עם הרשימות בין הגופים השונים. ואנחנו נכונים לבצע את זה גם כיום, ככל שנתבקש וככל שיהיה צורך.

לגבי הסוגייה של החקלאות, גם אנחנו רואים את הפוטנציאל, ואני אגיד – המסוכן – של הסללה. ולכן, כן חשבנו על מספר עקרונות לתוכנית, בהנחה והיא תצא לפועל. עקרון ראשון הוא שבעצם התוכנית תכלול כמובן את מסלולי השטח והליקוט, אבל גם להוסיף מקצועות נוספים בחקלאות, כמו מכונאות, ניהול של פרויקטים, ניהול של עובדים וכדומה. לא רק התעסקות בליקוט של ירקות, אלא באמת לפתח אותם למקצועות נוספים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אגב, סליחה רגע, אני רק אציין שכל עולה זכאי לסיוע בתואר ראשון. ואפשר לצרף פה את הפקולטה לחקלאות. ובתוך הפקולטה לחקלאות הם יכולים להיות משולבים כבר עם נקודות זכות לתואר אקדמי.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מה עם לימודי עברית ומעטפת לילדים? 

 << אורח >> דני ווזנר: << אורח >>  

אז זה מוביל אותי לנקודה השנייה: שצריך לדאוג באמת, לא לשים את זה כתנאי. אני מסכים עם הדברים שיושב-ראש הוועדה אמר, אבל כן לדאוג, לפחות כמה שיותר מראש, שהתוכנית תהיה מקיפה ולא תתעסק רק בחקלאות, גם אם זה אומר לימודים, דיור, פרויקטורים, ליווי ומעטפת קליטה באמת כמה שיותר רחבה ומיטבית. לאור האתגרים שאנחנו יודים שיש להם בקליטה פה בישראל. כמו שכבר ציינו פה – לפזר את השבט ואת העולים במספר מקומות, לא רק בעוטף. גם חקלאות בצפון, גם אולי במרכז. עמק המעיינות, כמו שציינו. ונקודה אחרונה, כמובן, לא לכפות את התוכנית, זאת אומרת, לא להתנות את העלייה ואת החבר'ה שיאושרו לעלות רק בכפוף להשתתפות בתוכנית, אלא רק באמת מי שרוצה. לתת את זה כאופציה. 

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כמה כסף אתם שמים בקליטתם של בני המנשה? עכשיו, דווקא, דני גם נמצא איתנו. אני אומרת לכם, ואני אומרת את זה במילים חריפות – גם המוסדות הלאומיים נכשלים פה. העם היהודי ויהדות התפוצות, שבמאת תורמים כל כך הרבה, לא היו רוצים לדעת שיש קבוצה בתוך עם ישראל שהיא כל כך מקופחת. גם מבחינת הממשלה, שלא משווה את התנאים. והייתי רוצה, אדוני יושב-הראש, שנשמע את הדיור. בעיני, זה אקוטי. כי אני הגעתי לכמה בתים – 7 נפשות בשני חדרים. זה המצב. כל מיני, באמת, אני לא יודעת איך המדינה לא עוזרת בזה.

ואני שואלת, בסוף, לא מדובר בכסף גדול – קהילה מאוד-מאוד קטנה, אפשר להרים. וכמה כסף אתם שמים?

 << אורח >> דני ווזנר: << אורח >>  

אוקיי, אז אני אומר, הסוכנות, לפחות בעבר או בשנים האחרונות, בעשרים השנים האחרונות הסוכנות כמעט לא הייתה שותפה בכל הסוגייה שקשורה לשבט המנשה. רק בשנתיים האחרונות החלה החלטת ממשלה, בתקופה שלך כשרה, אז הסוכנות באמת התחילה להיות מעורבת וגם שמה סכומים. השתתפה בהחלטות של הממשלה. 

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

קטנים. זה סכומים מאוד קטנים. אתם לא באמת צריכים אישור. כשהסוכנות רוצה להיות מעורבת, וכשהיא רוצה להיות שותפה בקליטה. מה זה שותפה? היא יודעת לעשות קליטת עולים באופן עצמאי. ואני חושבת שאתם צריכים להתחיל להגדיל את התקציבים שלכם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

טוב, תודה. אני רוצה לשמוע את רשות האוכלוסין רק בהיבט של החלטת ממשלה, בתהליך, איפה אתם?

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >>  

בעצם, המסגרת שדרכה מגיעים בני המנשה לישראל זה באמת בהחלטות ממשלה, ולא לפי חוק השבות. החלטת הממשלה המנחה בעניין הזה זה החלטת ממשלה 2447 מ-2007, שקבעה שהבאת קבוצות לשם דיור בישראל צריכה להיות מוגשת על ידי שר הפנים ולקבל את אישור הממשלה. ובדרך הזאת באמת אושרו בעשור האחרון, כלומר, בין 2012 ל-2021, התקבלו 5 החלטות ממשלה כאלה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כמה עולים סך הכול, את יודעת להגיד?

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >>  

סדר גודל של 4,000.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסך הכול? את מדברת רק על בני המנשה או גם על יוצאי אתיופיה?

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >>  

לא, בני המנשה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הם יודעים לתפעל את זה מאוד מהר, בסוכנות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי, תודה.

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >>  

עכשיו, באמת, בגלל שזה הבאת קבוצות לשם דיור, אז לרוב החלטת ממשלה מתחילה בזה שנשלחת משלחת מטעם הרבנים הראשיים אל הקהילה שם, הם מעבירים רשימה של - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הקהילה שם כבר מוכרת? כולל רישומים, כולל - - -

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >>  

לא, לא. הם מעבירים לצורך העברת רשימה של מי שלדעתם ראויים לגיור, ואז החלטת ממשלה היא בהתאם לזה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הייתה כבר, לדעתי, משלחת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כן, בבקשה, עידית.

 << אורח >> עידית בלאושטיין: << אורח >>  

כן, תודה רבה, כבוד יושב-הראש, וחברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שאת דיברת על ההשתתפות של המוסדות הלאומיים. אני רוצה להגיד שבעשרים השנים האחרונות, מי שהעלה את בני המנשה השיג את התרומות ואת הכסף כדי להעלות אותם, רק בתקופה של אלמוג – מוסקוביץ' עכשיו אמר – שאת השגת שהסוכנות היהודית תשתתף; לפני כן אנחנו מימנו את כל העלאת בני מנשה. זה היה מעמותת "שבי ישראל", השגנו את הכסף לעלייה שלהם. 

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אז זו הייתה פעם ראשונה שהממשלה השתתפה, בפעם האחרונה שעלו? ה-850?

 << אורח >> עידית בלאושטיין: << אורח >>  

כן, כן. זה הייתה הפעם הראשונה שהסוכנות היהודית שיתפה בחמישים - - -

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה לא הסוכנות, זה היה משרד הקליטה. אותם שלחנו להתלוות כדי שיתחילו להיכנס לתמונה. כן.

 << אורח >> עידית בלאושטיין: << אורח >>  

כבוד חברת הכנסת, עמותת "שבי ישראל" מימנה את כל הכרטיסים. רק בתקופה שלך השגת שהסוכנות היהודית תממן חמישים אחוזים.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אוקיי. מה הבעיה? יש לכם רשימות עכשיו?

 << אורח >> עידית בלאושטיין: << אורח >>  

כן, יש הכול. הכול מוכן. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

טוב, בואו נסכם.

 << אורח >> עידית בלאושטיין: << אורח >>  

רשימות. עשינו כבר וראיינו.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הרבנות אישרה?

 << אורח >> עידית בלאושטיין: << אורח >>  

לא, הרבנות לא אישרה. אבל, כן, עם הרב מנחם ציון, שאושר על ידי הרבנות הראשית, כבר עשינו ראיונות בזום, כי אי אפשר לנסוע לשם. עשינו 1,400 ראיונות, כבר מוכנים. יש כמעט 900 או 1,000 שהם כבר מסווגים כהכי מוכנים. הכול מוכן. חסר רק החלטת ממשלה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ברור, החלטת ממשלה. תודה. לפני סיכום, חבר הכנסת, ששון גואטה.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

שמע, אני בפעם הראשונה נחשף לזה. איתך דיברתי לפני זה על הנושא, ונחשפתי, ואהבתי לשמוע שיש מקומות שמוכנים לקלוט. ואני, באמת, כמו שאני מוכן להיות איתך ולהירתם לנושא ולמצוא את הפתרונות. כי אני חושב שיש פתרונות, ואני חושב שצריך ואפשר להביא אותם לגליל ולמושבים, וגם לרמת הגולן וגם לנגב. ולא חסר לאן להביא אותם. והם יכולים לעבוד גם בחקלאות ובעוד הרבה דברים אחרים. ואני חושב שהרעיון הוא טוב, שאולי באמת הפעם נביא אותם אלינו למועצות האזוריות. אני נציג המועצות האזוריות – אולי נצרף אותם, נביא אותם לקהילה של המועצות האזוריות.

והפרויקט שמקודם יושב-הראש פה דיבר הוא פרויקט שהוא יכול להצליח. ואני אומר לך שאני מתחייב, גם מידע שלי, שיש פתרונות של הקליטה של כל החבר'ה האלה. שאני אישית מוכן להצטרף אליכם ולעבור ראש רשות ועוד ראש רשות ונמצא, ופה נביא כמות כזאת. אני חושב שזו משימה לאומית להביא את החבר'ה האלה לפה, אם נהרגים שם.

 << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >>  

אתה לא צריך לחפש הרבה – הנה, מצאת.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

יש. גם אני. הנה, אני אומר לך, אנחנו במעלה יוסף גם נשמח לקלוט.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יריבו על הקליטה עוד. בבקשה, חברת הכנסת תמנו שטה.

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אז באמת לסיכום, תודה על הדיון הזה. אני חושבת שכנראה צריך לעשות רצף דיונים גם על הסוגייה הזאת, כי כמו שאמרת, אתה כל פעם צריך לכנס את הוועדה כדי שדברים יתחילו לרוץ בתוך הממשלה. אני חושבת שהדבר הדחוף והאקוטי הוא שקודם כול משרד החוץ יתאר לאשורו את המצב של הקהילה, יחד עם המל"ל, וידעו להעביר את זה הלאה למשרד הקליטה. נמצא כאן המשנה למנכ"ל. אין לכם זמן ואין לכם פריווילגיה, ואין לכם בכלל את הסמכות להתעכב עם הנושא הזה. בשום פנים ואופן. 

ואני מאמינה שאם אנחנו רואים שזה לא נפתר בשבועיים הקרובים אנחנו נתחיל גם להפשיל שרוולים, אנחנו כנבחרי ציבור. לא נשב בשקט. אני חושבת שמשרד הקליטה, ואני אומרת את זה בצער, בשנה האחרונה פועל נגד העולים. לא בכל תחום. כן, כן – עצרתם את העלייה מאתיופיה, עצרתם את העלייה מבני המנשה, עצרתם את העלייה מרוסיה, ככה אומר לי גם עודד. מה נסגר? אתם אמונים להביא לפה עלייה. אבל, אנחנו לא נוותר, ואני אומרת לך, אני אישית לא אוותר כשמדובר באפליית יהודים או זרע ישראל שכביכול לא מהמעגל של היהודים. ככה זה נראה. אתה חייב להבין. כן. אל תעשה לי פרצופים. כי 

אם היו שם את בני המשפחה שלך הייתם מעלים אותם אתמול ולפני חודש ולפני חודשיים. אני יודעת מה זה. אני, אם אני זורקת ככה, זה לא כי אני קמה בבוקר ואני אוהבת להיות בתוך האנרגיה הזאת, זה כי אני יודעת מה זה להיות יהודים שלא רוצים להעלות אותם לישראל. זה כי אני יודעת את זה. ואתה שמעת את הדברים שלי בפעם הקודמת, ויצאתי מפה דומעת. אתם צריכים להתכנס מהר לתוכנית חירום. במיוחד שיש לנו עכשיו שר חוץ, ישראל כץ, שהיה שותף לעלייה שלהם כשר אוצר ועזר לי להביא את התקציב.

אז אני גם לך, דני, קוראת – תיכנסו לתמונה. מה לעשות? כמו שהכנסת דוחפת את הממשלה, גם הפדרציות יודעות לדחוף את הממשלה, ולראות איפה אתם יכולים לסייע להם. ובעזרת השם, אולי ביחד נוכיח לבני הקהילה של בני המנשה, לאחים ולאחיות שלנו, שהם לא לבד. ואתם באמת לא לבד. תודה.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

עוד משהו, אני חייב. יושב-הראש ואני היינו במרוקו, שמענו סיפורים על העלייה שם. אז אמרו לנו שבהתחלה במרוקו, סיפרו לנו שבהתחלה אמרו "בואו נעלה את הצעירים", ואחר כך כל פעם לאט-לאט העלו, ואז מצאנו שם באיזה בית כנסת חדרים כאלה, ואמרו לנו "אתם יודעים מה זה החדרים?", אתה זוכר במרקש? אמרתם "בטח, שם למדו תורה". אז אומרים לי "פה, זה החבר'ה המבוגרים ששלחו את הילדים שלהם ולא היה מי שיטפל בהם, אז הם היו בקהילה". שמו אותם בחדרים כאלה שבהם הם היו חיים והיו מטפלים בהם. אבל, אנחנו מדברים פה על שישים שנה אחורה. אנחנו מדינת ישראל, הרבה יותר חזקה, הרבה יותר עוצמתית.

ואני לא, אני חדש כחבר כנסת, אני לא מבין איך אנחנו לא דואגים לכל יהודי בעולם שיהיה בטוח, ושיבוא למדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית. אין. אני לא מבין את זה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

חד משמעית. תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, אני חושב שזאת שערורייה שב-28 ביוני 2023 פנינו לשר העלייה, לשר החינוך ולשר הרווחה בעניין עליית בני המנשה, בשני נושאים קריטיים: האחד זה השוואת התנאים; השני זה קידום החלטת ממשלה לעלייה נוכח הסכנה שנמצאים בה בני הקהילה. זה לא לפני שלושה שבועות. זה לפני יותר מחצי שנה. לפני יותר מחצי שנה מדברים על קהילה בסכנה. זאת בושה וחרפה למדינת ישראל. זאת בושה וחרפה לממשלת ישראל, לכל הממשלה, לכל מי שנוגע בעניין. צריך להתבייש שיש קהילה שנמצאת בסכנה, ומתעלמים מזה. זה בלתי מתקבל על הדעת. זאת שערורייה שאין כדוגמתה. לא פחות מזה. לא פחות מזה. 

והעובדה שאנחנו מבקשים שיטפלו בקהילה שנמצאת כאן, שהיא קהילה קטנה – כל מה שעשיתם בוועדה זה להיפגש פעמיים? מה הבקשה הייתה? להשוות את התנאים, לייצר השוואת תנאים. פעם אחת. אני לא יודע בשביל מה צריך ועדה בכלל. לא יודע בשביל מה צריך ועדה. מוסיפים את התקציב שנדרש לטובת קליטת הקהילה איפה שנכשלנו בתחילת הדרך. כי נכשלנו בקליטה שלהם.

לגבי מה צריך לעשות עכשיו: אין שאלה לגבי העובדה שהקהילה הזאת היא קהילה שנמצאת בסיכון וממשלת ישראל צריכה לפעול. עכשיו, ממשלת ישראל לא תפעל? אני אשגע אתכם. אני מודיע לכם שאני אשגע אתכם. תקנו, תבקשו, לא יודע למי אין אישורי כניסה קבועים לכנסת – תבקשו אישורי כניסה קבועים לכנסת. אנחנו ניפגש פה פעם בשבוע. פעם בשבוע נשב פה, נעבור על מה עשיתם או לא עשיתם על החלטת הממשלה. החלטת ממשלה על עליית בני מנשה תגיע. תהיה. אין בכלל בעניין הזה שאלה.

עכשיו, בתוך כך אפשר לבנות גם תוכנית שהיא תוכנית של אפשרויות תעסוקתיות לקליטה במסגרת עלייה תעסוקתית, שכבר תוך כדי תהליך העלייה מציעים להם כמה אפשרויות שם. אפשרויות תעסוקה בכל מיני מקצועות. אחד מהם זה בהיבט של "בית ראשון במולדת" בחקלאות ובענפים. צריך להבין שחקלאות זה עולם ומלואו – יש תעשייה מסביב, יש מחקר מסביב, יש אקדמיה מסביב. זה עולם ומלואו. 

ולכן, אני מבקש, אם אתה רוצה להירתם לעניין, חבר הכנסת גואטה, אני אשמח אם תעשו פגישה יחד עם מוסקוביץ'. אתה מהצפון, אתה אחראי על הנושא הזה של המועצות האזוריות. אז עם המועצות האזוריות בדרום. תיפגשו יחד עם משה, יחד עם הסוכנות, עם אלמוג. תייצרו איזושהי אופציה שתוצע כאופציה למי שרוצה לקחת חלק בעניין הזה. בין אם הוא נמצא כאן ובין אם הוא יגיע לכאן כעולה. כולל איזה אופציות של קליטה קהילתית קיימות במועצות האזוריות. כי הקליטה הקהילתית דורשת בית ספר דתי, ודורשת כל מיני התאמות בגלל ההקשר של הגיור. אז גם כאן, יש מועצות אזוריות שמתאימות לזה. אני אבקש שיצטרף לפגישה גם צבי, כן. תשבו, תכינו משהו. תחזרו אלינו בעוד שבועיים ותגידו איפה אתם עומדים. אנחנו, בסוף אנחנו נכתוב את החלטת הממשלה לממשלה, אין לי שום בעיה. עוד שבועיים. מתי אתם נפגשים בטבריה? אז תפגשו בטבריה ואז.

"בית ראשון במולדת" – בשנות התשעים, כשהייתה עלייה גדולה מברית המועצות לשעבר, שר השיכון; אריק שרון, שר הרווחה היה אז אלי ישי, שר הפנים היה אריה דרעי – יצרו, בחתימה של שר, אפשרות להשתמש במבנים חקלאיים שאינם חקלאיים שאינם בשימוש חקלאי, להסב אותם למגורים בזמניים. עשו את זה עם הוראת שעה חמש שנים פלוס חמש שנים. ובאוטומט יצרו בכל היישובים החקלאיים, בכל המושבים, עוד יחידות דיור.

אגב, חלק מהעולים האלה, פגשתי את חלקם, עוד האריכו שנים. עד גיל 90 ומשהו, חיו עד לא מזמן ביחידות כאלה. אפשרו להם להמשיך לחיות באותה יחידה במשק חקלאי. עכשיו, המבנים האלה, צריך להבין שהמקום הוא מופר מבחינה תכנונית. אי אפשר לעשות בו משהו אחר. עכשיו, זה גם ייתן למושבים וליישובים, ולמועצות האזוריות, פריחה במובן של כניסה של אנשים לתוך המועצות האלה. זה גם נותן את פתרון הדיור באופן מיידי. אני מודיע לך שבעלי המשקים, בשביל לעשות את התהליך הזה, הם ישפצו בעצמם. הם לא צריכים מכם כסף. תנו להם את ההיתר לקחת ולהסב, אני יודע, מבנה חקלאי ישן למגורים, יחידה של 50-70 מטר – הם עושים את זה. זה בעיקר במושבים, יותר מאשר בקיבוצים, אבל גם בקיבוצים יכולים לעשות את זה.

זה למצוא את הפתרון לדיור. יש לך בית ראשון במולדת. אתה עושה את זה בקלות במושבים בצפון ובמושבים בדרום. בלי שום בעיה. ובמסגרת הזאת, אני חושב שאנחנו יכולים לענות כאן על כמה מצוות ביחד; גם על עלייה, גם על יישוב הארץ, גם על הצלת נפשות. וצריך להבין שאנחנו עוסקים פה בהצלת נפשות. לכן, אני, מבחינתי, הסיפור הזה הוא דחוף. 

אנחנו בתוך שבועיים, יום רביעי ה-17 בינואר, נקיים דיון מעקב. אנחנו ניפגש פה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:05. << סיום >>