פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 38 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 03/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 44 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"ד (03 בינואר 2024), שעה 9:15 סדר היום: << נושא >> תמונת המצב להעסקת העובדים הירדנים בישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר חברי הכנסת: ששון גואטה אלון שוסטר מוזמנים: עינבל משש – מנהלת מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה מיטל כהן שבתאי – מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה אמיר ענבר – רח"ט לוט"ר, המטה לביטחון לאומי סמדר לוי – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון יהודית כרמי – מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר קרן גולדמן – מנהלת אגף הכשרה מקצועית, משרד התיירות שירי לב רן לביא – עו"ד, הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה לינא סאלם – עו"ד, רפרנטית עובדים זרים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רום בר-אב – רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר אהד צמת – עו"ד, מנהל מחלקת ירדן, סוריה ולבנון, משרד החוץ הילה עובד – סגנית מנהל מחלקת ירדן, משרד החוץ דליה גארד אפרת – מנהלת מחלקת קש"ח וזרים, משרד החוץ כמאל פארס – יועץ לענייני ערבים, מזכירות ביטחונית, המשרד לביטחון לאומי טפסר משנה רמי אברהם – ר' תחום כב"ה, מזכירות ביטחונית, המשרד לביטחון לאומי ניסים בן עזרא – מנהל ביטחון מסופי גבול ושיתוף פעולה אזורי, רשות שדות התעופה יורם בר הלוי – קבלן, חבר נשיאות לשכת הקבלנים בישראל מוריה ברבי – ראש תחום ראש עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים סיגל מוחגולי – מנהלת משאבי אנוש קבוצת סוגת, התאחדות התעשיינים ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, ההסתדרות הכללית החדשה פנינה בר – סמנכ"לית גני בר בע"מ, מעסיקה עובדים ירדנים דור בר – פיתוח עסקי, גני בר חברה לבניין, מעסיקה עובדים ירדנים תאמר נופי – עו"ד, מנהל כוח אדם, חברת סאמי נופי ובניו בע"מ אילת, מעסיקה עובדים ירדנים גלעד לשם – מנכ"ל מכבסות מאוחדות אילת, מעסיקים עובדים ירדנים סימה יעל מרקו – סמנכ"לית משאבי אנוש, קבוצת עוף טוב וצמח תערובות, מעסיקים עובדים ירדנים שי משה – מנכ"ל יוסי הובלות ובמות אילת בע"מ, מעסיקים עובדים ירדנים ווסים נופי – עו"ד, סמנכ"ל ראיד נופי ובניו בע"מ, מעסיקים עובדים ירדנים סער רביצקי – מנכ"ל חברת חאיג להעסקה בירדן יענקלה מוסקוביץ – מנהל מו"פ, מרכז להשתלמויות - המרכז לחקלאות מדברית, מועצה אזורית רמת הנגב עופר גור – יו"ר ועדה חקלאית, מועצה אזורית ערבה תיכונה ניצן אבירן – מנהל אגף כלכלה, הקיבוץ הדתי מאיר שמש – יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים רוני פנחס – סגן יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים משתתפים באמצעים מקוונים: אלי לנקרי – ראש עיריית אילת שמעון לוי – יו"ר ועדת עבודה של התאחדות המלונות וסמנכ"ל משאבי אנוש של רשת פתאל מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תמונת המצב להעסקת העובדים הירדנים בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים. לפני שנפתח את הדיון אנחנו נזכור ולא נשכח את 133 חטופות וחטופים, בני הערובה, הנמצאים אצל האויב המר חמאס דאעש. נשלח מכאן את בקשתנו להשתתפות בצער משפחות החלל האחרון שנוסף לרשימה ארוכה וכואבת. ונשלח את איחולינו הכנים למשפחות הפצועים ולפצועים עצמם. שישובו באיתנה במהרה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בנושא תמונת המצב להעסקת עובדים ירדנים בישראל. הוועדה עסקה בנושא באופן נמרץ בכמה מחוזות. העובדים הירדנים שבעיקר הגיעו למלונאות, לחקלאות, לתעשייה ולבניין, לאילת. מיד אנחנו נתייחס גם כן לעניין יישום ההחלטה שקידמנו עוד במושב הקודם לעניין שילוב כמה מאות ירדנים לחקלאות בערבה. הוועדה רואה חשיבות רבה לעובדת הירדנים בישראל. חשיבות אסטרטגית ביחסי השלום מול ירדן. חשיבות כלכלית לפיתוח ולשגשוג העיר אילת וגם חשיבות ביטחונית שמפאת שיקולים ביטחוניים, אני לא אפרט אותם. לפי הדיווחים השוטפים שהוועדה קיבלה העסקת הירדנים טרום המלחמה היא הצלחה גדולה. הרשויות מרוצות, העסקים מרוצים, הירדנים מרוצים והעיר אילת כולה מרוצה. מדובר בעובדים מסורים, נכונים, זמינים, עם תודעת שירות גבוהה. מינימום בעיות משמעת. מטרת הדיון היום היא להבין מהי תמונת המצב של העסקת הירדנים בעקבות המלחמה. לאור העובדה שההחלטה להכנסת ירדנים לערבה, חלף המכסה שהייתה לעזה, אני מזכיר עוד טרום המלחמה אני קידמתי החלטה שהתגבשה בהבנה אצל כלל הגורמים הרלוונטיים להשאלת מכסת עובדים ירדנים מזו של הפלסטינים שהיו אמורים להיכנס מעזה ולא מומשה. בפועל גם אותם 500, המכסה בפועל נפתחה ליותר, אבל גם אותם 500 בפועל לא נכנסו. אני אשמח לדעת למה. אחד מהישגי הוועדה השנה זה כאמור אותם 500 ירדנים לחקלאות בחבל אילות ובערבה. הבנתי כי המכסה עדיין לא מומשה ואנחנו עכשיו נוגעים בכך. ובענפי המלונאות, התעשייה והבניין אני רוצה לדעת כמה מהמכסה הקיימת ממומשת. מה הקולות מהשטח לגבי הירדנים, מה הם החסמים. מה הסיבה שלענפים שכן יש מכסה פעילה והיו רגילים להיכנס עד פרוץ המלחמה אחוז הכניסה עדיין לא מממש את הפוטנציאל שלו. וגם את יחס הכניסה כפי שהיה עד המלחמה. בסוף אני ארצה להבין אם יש אפשרות להוסיף עובדים ירדנים גם לאזור התעשייה בבית שאן. אחד הדיונים שקיימנו עלה הצורך לסייע גם לתעשייה וגם לחקלאות באזור בית שאן דרך הכניסה הצפונית. אנחנו נרצה גם לגעת בכך. אני אבקש להפנות שאלה לרשות האוכלוסין, אבקש שניישר קו באילו ענפים מותר להעסיק, באיזה ענפים מותר למעסיקים לבקש היתר להעסקת עובדים ירדנים. היום יש הגבלה לסוגי עבודות. ואז אנחנו נעבור לשאלה הבאה, אבל אני אבקש את הסקירה מפי ראש מנהל עובדים זרים, עו"ד ענבל משש. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> בוקר טוב אדוני, תודה על הדברים החשובים שאדוני אמר ביחס לתעסוקת ירדנים. אנחנו רואים כמובן את הדברים עין בעין. הנושא של תעסוקת ירדנים הוא אחד הפרויקטים של שיתופי פעולה המצוינים ואולי כמעט היחידים, יש פה חברים ממשרד החוץ שיוכלו אולי להרחיב, בין ישראל לבין ירדן. אני מדברת על ימים כתיקונם, שעבד בצורה מצוינת. כפי שאדוני אמר, לשביעות רצון כל הנוגעים בדבר, גם מדינת ישראל וגם הצד השני וכמובן המעסיקים והעיר אילת. ליווינו את הפרויקט הזה לאורך השנים וגם לאחרונה הייתה ועדה משותפת שקידמה ודיברה כמובן על הגדלת המכסה. באמת כפועל יוצא של הוועדות השונות שהתקיימו והעלאת הצורך מהסקטורים השונים של גיוס העובדים הללו. אז אכן ב-30.7.2023 הייתה החלטת הממשלה. כפי שאדוני יודע, תעסוקת עובדים זרים במדינת ישראל היא בענפים המותרים שקבעה הממשלה בהחלטותיה. ולגבי עובדים זרים מירדן אז זה רק באזור אילת. יש לנו את המכסה של המלונות שהיא גדלה בהחלטת הממשלה בעבודות שמוגדרות בנוהל. אפרת יכולה להרחיב. ויש את המכסה הקודמת שהייתה של ה-300 עובדים שהיא מכסה שהיא גם תעשייה וגם בניין. והחלטת הממשלה האחרונה דיברה על מכסה נוספת לענף החקלאות של כ-500 עובדים. אז אלו ארבעת הענפים: תיירות, מלונאות, תעשייה בניין וחקלאות, שבהם מותרת העסקת ירדנים באזור אילת. כמובן לפי החלטות הממשלה והנהלים שמסדירים את תעסוקת הירדנים, כי יש קריטריונים ומפתחות חלוקה ויש שונות בין הענפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז שוב, גברתי, יש 500 לחקלאות, שמענו שהקצנו אותם באופן חריג. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> 500 על הנייר, בהחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון, נכון, שעדיין לא מומשו. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תכף אנחנו ניגע בכך. כי יש צורך ויש רצון ויש יכולת. אז תכף אנחנו נבין רגע מהם החסמים. במלונאות מה המכסה? 2,500? הבדיקה האחרונה שקיימנו עמדה על 50% כניסה אם אני זוכר נכון. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כן. אפילו קצת פחות מכך, לצערי, בימים האלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. וגם בכך אנחנו ניגע. ונשארנו עם תעשייה ועם בניין. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר? אז כמה לתעשייה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> זה לא בדיוק מוגדר תעשייה ובניין. זה מוגדר לעבודות אחרות, כך כתוב בהחלטת הממשלה. פועל יוצא של החלוקה וההקצאה בהתאם לביקוש היה כמובן לכל המעטפת שתומכת את עבודת המלונות ותעשיות שונות באילת. זה יכול להיות מכבסות שמאוד זקוקות לידיים העבודות האלו. זה יכול להיות גם אחרים וגם קבלני תשתיות באילת שהסתייעו בעובדים הללו. החלוקה פחות הייתה, פחות או יותר, כן? 50-50. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באופן מצרפי כמה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> 50-50. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 300? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כן, 300. בחלוקה כמעט של 50% לכיוון הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבין. אז אנחנו יודעים שיש לנו אפס מימוש חקלאות, 50% בקירוב למלונאות. וכמה לשאר? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז זהו, שלגבי המעבר היומי, כרגע לפי מה שאני מבינה מביקורת הגבולות והמעבר עצמו, מדובר על כ-1,000 עובדים שנכנסים מידי יום מתוך המכסה הכללית היותר גדולה. בהערכה שלנו, זה לא מדויק, אבל זה 80% מלונאות ו-20% לתשתיות. יש פער כמובן במימוש. זה כתוצאה מהמצב של המלחמה במדינת ישראל. אז פחות עובדים נכנסים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פחות עובדים, גברתי, נכנסים מתוך בחירה שלהם? זאת אומרת הצד הירדני פחות שולח? או שמאתנו יש מגבלה? הייתה מגבלה של שעות פתיחת המעבר. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> הם הסתדרו ויש, המעבר פתוח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה בדיוק העניין. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> מבחינת הלוגיסטיקה של המענה בכניסה, אז המעבר פתוח ויש כניסה של עובדים. היא אמורה הייתה להיות רציפה וסדירה. פועל יוצא של המצב שפחות עובדים נכנסים. או שהם מצביעים ברגליים או שאני לא יודע לומר מה הסיבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה שאני מנסה ללמוד מכם, גברתי, האם יכול להיות, זה הביצה והתרנגולת. האם יכול להיות ששעות הפעילות המצומצמת של המעבר גרמה לאינסנטיב שלילי בעצם גילוי העניין של עובדים להיכנס? << אורח >> ניסים בן עזרא: << אורח >> אני מהמעבר, ניסים מרשות שדות התעופה. אין שום קשר. אנחנו נשארנו פתוחים, למעט ביום השני של המלחמה. אנחנו פתוחים באותן שעות של לפני המלחמה ואין שום מגבלות בכניסת פועלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, אני שמח. כי זאת לא הסקירה שאני קיבלתי וזה לא העדכון שאני קיבלתי עד לפני כמה ימים. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> נכון, היה פער. היה פער, היה מכתב. נכון אדוני. אדוני צודק, היה מכתב. אבל הדברים אחר כך הסתדרו וחזרו למסלולם. היה משהו, מקטע מאוד מאוד קצר אולי של יום אחד או בכלל לא. << אורח >> ניסים בן עזרא: << אורח >> למעשה לא סגרנו שעה אחת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אני אין לי אלא לברך על כך. אני לא רוצה להתעכב על דברים שהם היום פחות רלוונטיים. אני מנסה באמת לאמוד מה סיבת אי כניסתם. כי אם הם לא מגלים עניין, יכול להיות שזה רק מגביר את הצורך, על פי משנתי, שכל ענף יזכה לקבל עובדים מכמה מקורות ולא יישען רק על מקור אחד. אני קודם כל אשמח בבקשה לדעת גברתי מהם אמצעי הגיוס ואיתור העובדים הירדנים להיכנס לישראל. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בוקר טוב. אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. יש לנו פרוטוקולים, שאלה הם המסגרת ההסכמית. זה בעצם פרוטוקולים של ועדת התיאום עקבה-אילת, שהיא ועדה שהוקמה בהמשך להסכם השלום עם ירדן, לצורך תיאום של כל מיני נושאים בנוגע לשיתופי הפעולה בין עקבה לאילת. לא רק לגבי עובדים זרים; לגבי כל מיני נושאים אחרים של תיירות, פיתוח, תשתיות, מים, חקלאות. אם צריך להרחיב משרד החוץ ודאי יוכל לעשות את זה יותר טוב ממני. בכל אופן, בהתאם לפרוטוקולים שיש בינינו לבינם, במסגרת הפרוטוקולים האלה שרלוונטיים להסדרת העסקה של העובדים הירדנים באזור אילת נקבע שתהיינה חברות ירדניות שפועלות בצד הירדני, שהחברות הללו דואגות לגיוס של העובדים האלה לפי הצרכים, לפי הביקושים מצד המעסיקים. גם מלונאים, אבל גם מעסיקים בענפים אחרים. אם זה קבלני בניין, אם זה עסקים מתחום התעשייה, השירותים, מכבסות שזה גם סקטור רציני של מעסיקים באילת שמעסיקים את העובדים הללו. אז יש חברות תיווך או גיוס ירדניות מורשות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> היום אם אני זוכרת נכון, כן, יש שלוש. שהחברות האלה צריכות להיות מאושרות ומורשות בצד הירדני. אבל גם אנחנו, הצד הישראלי צריכים לאשר אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי מצידנו יוצר איתם קשר? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> עם החברות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> המעסיקים ישירות אמורים ליצור איתם קשר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אז זה מפנה אותי להחלטת ממשלה מה-30 ביולי 2023. החלטת הממשלה 860 שמדברת על הצורך להקמת מערכת מקוונת שאמונים עליה גם רשות האוכלוסין וגם רשות התקשוב. 120 יום מה-30 ביולי זה הזמן שמוקצב לטובת הכנת המערכת המקוונת. ומעורבות המערכת הייתה לאפשר למעסיקים להגיש בקשה. בסוף שם זה מתחיל. מישהו אמור לאתר את הצורך, להיות זכאי לקבל זכאות מאתנו ואז לפנות לאותן שלוש זכייניות ירדניות. אשמח בבקשה לדעת מה הסטטוס. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני אגיד, קודם כל הדרישה להקים מערכת הייתה שלנו ברשות האוכלוסין וההגירה כדי לייעל את השירותים שניתנים למעסיקים, מתוך רצון כמובן לשפר את השירות, שהוא אחד מאבני היסוד בפעילות שלנו במנהל. הרעיון היה לא כדי להתקשר עם החברות הזרות. הרעיון היה כדי לתת מענה מהיר יותר למעסיקים. זה נכנס לתוכנית העבודה שלנו. אני אגיד רק שזה לא מונע מאתנו לתת, השירות ניתן כל הזמן. בסדר? רצינו פשוט לייעל את השירות שניתן. אז השירות ניתן כבר עכשיו באמצעות האגף של מיטל שעושה עבודה טובה אל מול המעסיקים השונים, ממש בקצרי זמן מאוד מאוד קצרים. אדוני מכיר את ההתחייבות שלנו לזמני טיפול מאוד מאוד קצרים. הרעיון היה ממשק כדי להקל על השירות. אבל הוא כרגע בתוכנית עבודה, הוא עוד לא יצא אל הפועל. אבל זה לא, כרגע ניתן שירות וניתן שירות טוב באמצעים אחרים ומהיר. אפשר לשאול את כל מקבלי השירות. רצינו לייעל את השירות באופן שהוא גם יקל עלינו בבקרה שאנחנו עושים על התהליכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 8 מיליון שקלים שהיו אמורים להיות מוקצים לטובת הפרויקט הזה הוקצו? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> חלק מהכסף הוקצה על ידי משרד התיירות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. אז עוד מעט אנחנו נחזור לזה, בינתיים בואו ננסה רגע לדגום. נמצא איתנו מר יענקל'ה מוסקוביץ', אחת הנשמות המרכזיות בענף החקלאות. שהוא דואג לכלל החקלאים ואני מודה לך מכאן שוב פעם, גם על ההתגייסות שלך. אני מרבה להתגייס ביענקל'ה גם בצרכים פרטניים של חקלאים שפונים אליי מכלל הענפים מכל הארץ. אז ישר כוח. אני אשמח בבקשה לדעת מה אתם עשיתם בשביל לממש את אותה מכסה של ה-500 שהקצנו לירדנים לחקלאות בערבה, לאילות? << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >> לצערי הרב זה לא יושם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >> יש החלטת ממשלה, אבל היא לא יושמה בפועל. אני יכול להגיד לך שרשות האוכלוסין לא קיבלו הקצאות למי לחלק את ה-500. משרד החקלאות לא הוציא הקצאות. אולי גם מיטל תוכל לענות על זה. אתם לא קיבלתם הקצאות למי לחלק. הנה, הדבר המינימום שהיה צריך לעשות. הדבר, המינימום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעצור, לא, שנייה, שנייה. אם אתה תמשיך זה יכול ממש לעצבן אותי. << אורח >> יענקלה מוסקוביץ: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז שנייה, שנייה. נציגי משרד החקלאות, מי מכבד אותנו בנוכחותו? טוב, אז נציגת משרד החקלאות, ברוכה הבאה. אשמח בבקשה לדעת אם יש סיכוי אחד למיליארד שהחלטת הממשלה וכל המאמץ הלא שגרתי שלנו לטובת החקלאות באזור אילות והערבה לא ממומש בגלל משרדכם. << אורח >> יהודית כרמי: << אורח >> אני יהודית כרמי, מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז פה ברשותך, זה כבר לא יכול להיות למיטב הבנתך. כי זאת, או ידיעתך, זאת ליבת העשייה שלכם. של הענף שלכם בתוך משרד החקלאות. אני צריך בבקשה לדעת האם החלטת הממשלה שמדברת בעניין הקצאה וחלוקת אותה הקצאה של 500 עובדים ירדנים עדיין עומדת ותלויה במשרדכם. << אורח >> יהודית כרמי: << אורח >> אני יודעת שזה כרגע ממתין במשרד החוץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. שלום, ברוך הבא. << אורח >> אהד צמת: << אורח >> תודה רבה. אני אהד צמת, מנהל מחלקת ירדן במשרד החוץ. קודם כל, תודה חבר הכנסת על הפתיחה ועל הדגשת החשיבות של היחסים עם ירדן. הפרויקט הזה הוא מאוד חשוב. אילת ועקבה עוד בהסכם השלום הוכרזו כאזור מיוחד לפיתוח ולשיתוף פעולה אזורי. כמו שענבל ואפרת הציגו את כל ההתפתחויות עוד משנת 2000 הנושא של העובדים נדון ומגיעים עובדים. מבחינת החקלאות ספציפית, היה ממש ערב המלחמה פגישה של ועדת עקבה אילת. שזאת הוועדה מכוח הסכם השלום שמרכזת את נושא שיתוף הפעולה בין עקבה לאילת. הנושא נדון בהתאם, כלומר החלטת הממשלה הייתה לפני הוועדה, על מנת שמדינת ישראל תבוא לאחר החלטה שהתקבלה. הנושא נדון שם ופרצה המלחמה. ולכן עדיין לא הושגה הסכמה עם הירדנים בנוגע לזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אדוני מדבר על הסכמה לעניין ה-500? << אורח >> אהד צמת: << אורח >> נכון. לעניין החקלאות בלבד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה ההסכמה שהייתה אמורה? << אורח >> אהד צמת: << אורח >> לא, הנושא של חקלאות עדיין לא. עד עכשיו בעצם לא עברו עובדים ירדנים לחקלאות בכלל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז מה? אני ביקרתי לא מעט פעמים בירדן, באזור סמוך הגבול, לכל אורכו. למען האמת, הרבה יותר בצפון, צפון עד מרכז. יש שם שטחים חקלאיים עצומים, עם אזורים כפריים שיש בהם המון המון ידיים עובדות. לא עם תעסוקה באחוזים גבוהים. זאת אומרת שלמצוא את אותם עובדים זה לא, בסדר? אז צריכה להיות הבנה דיפלומטית, אם אני מבין נכון, בין ישראל לירדן? << אורח >> אהד צמת: << אורח >> צריכה להיות הסכמה בין המדיניות. כמו שיש הסכמה בנושא עובדי מה שנקרא תשתיות או עובדים בכל הסקטורים האחרים שהם לא תיירות. וכמו שיש עובדים בענף התיירות. בשני הענפים האלה הגיעו להסכמה. נחתמו הסכמים, פרוטוקולים עם ירדן. מבחינתנו כמובן, מבחינת משרד החוץ, אני חושב מבחינת מדינת ישראל הנושא מאוד מאוד חשוב. והמטרה היא כן להביא. זה לא שאין רצון, פשוט לא עלינו, פרצה המלחמה. בדיוק באמת הדיון היה ממש ממש, ממש לפני החגים. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ב-6 בספטמבר. << אורח >> אהד צמת: << אורח >> והמטרה היא כן להביא את זה, זה לא תלוי רק בנו. כמובן זה תלוי בירדנים. אבל המטרה מבחינתנו היא כן לנסות להגיע להסכמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אז אם אני יכול להבין נכון ממך, בעת הזו, בשל רגישויות כאלה ואחרות אין תשתית לקדם את ההחלטה. << אורח >> אהד צמת: << אורח >> אני לא, פשוט אין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני צריך לדעת, תבינו רגע משהו. בהנחה שלא הייתה פורצת המלחמה ועדיין היו נכנסים עובדים מעזה, אז יש פחות 500 עובדים שיכולים להיכנס מעזה, כי סיפרנו לעצמנו שייכנסו 500 עובדים מירדן. כל זמן שלא נכנסים מירדן, אם לא הייתה פורצת מלחמה, הייתי פונה לעזה לנסות להכניס משם. בסדר? לא שמשם הייתה באמת גאות כל כך גבוהה לכניסה לענף החקלאות, אני מודה. פניתי לאפיק הזה מתוך הבנה שיש חוסר מימוש של כלל המכסה הקיימת. בוודאי אני צריך לדעת אם ענף מסוים משווע לידיים עובדות ואני בונה על פלח שוק מסוים והוא לא מגיע מאותו מקום שאני מתכנן ומעוניין לקדם בברכה. אגב, אני תמיד אומר, אני תמיד סוקר בפני מי שקצת פחות מצוי, שהעדיפות של מדינת ישראל היא קודם כל להעסיק ידיים ישראליות; ואם לא – אז פלסטינאיות; ואם לא – אז ירדניות; ואם לא – אז לשאר העולם, שיש לנו איתם הסכמים בילטרליים ואנחנו חיים איתם בשלום. זאת השאיפה תמיד המרכזית. אז ירדן נמצאת במקום מאוד מאוד טוב באמצע. אם יש עיכובים מצידם, תחזרו אלינו, תגידו חבר'ה אל תבנו על זה, תחפשו אפיקים נוספים. כל עוד שאני לא מקבל מכם על כך אינדיקציה ועוברים חודשים רבים. אני מדבר חודשים רבים לאמיתו של דבר עוד לפני שפרצה המלחמה. לכן אני מבקש לקבל התייחסות עם עבודת עומק שבודקת ופונה לממלכה ובודקת אם יש לכם עניין ורצון בעת הזאת, כן או לא? כן – מה צריך לקרות כדי שייכנסו. לא – תודה רבה. כשאתם תרצו אנחנו גם נפעיל שיקול דעת שלנו אם זה מתיישב עם הצרכים והרצונות שלנו. כך אני מבין את זה. אני לא מבין את זה אחרת. כי אנחנו לחלוטין נותנים עדיפות. זה עכשיו עונה לי אפילו לשאלה של מתן מענה לכוח, לכוח עבודה שאני בונה עליו להכניס לאזור בית שאן. וזה מסביר לי אותי, וזה כבר נותן לי מענה. למה שאני סתם ארוץ על העקבים ואקבל בסוף לא? << אורח >> אהד צמת: << אורח >> אולי רק עוד התייחסות קטנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן אדוני, בבקשה. << אורח >> אהד צמת: << אורח >> רק להגיד שההסכם וההסדרים עם ירדן בנוגע לעובדים הם נובעים מהמעמד המיוחד או מוועדת עקבה אילת. כלומר, ונושא של מקומות אחרים זה נושא שהוא אחר ומצריך דיון, חשיבה ופעילות אחרת. וכמובן לא רק מהצד שלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. טוב, אז אני מבקש שעד סיום הדיון תעדכנו אותי מהם המועדים שבהם אתם מתכוונים למצות את כלל האפשרויות במישור הדיפלומטי. ויכול להיות שזה יחזיר אותנו לאיזה שהיא בחינה לעניין שאר הענפים שעוד מעט אנחנו נגיע עליהם. נמצא איתנו בזום מר שמעון לוי, סמנכ"ל משאבי אנוש רשת פתאל. מייצגת את התאחדות בתי המלון. שלום מכובדי. << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוקר טוב. אני אשמח בבקשה לקבל ממך סקירה, שבה אתה תתייחס על אחוז המיצוי ערב פרוץ המלחמה, אחוז מיצוי מאז פרוץ המלחמה. האם ישנה עלייה מאז פרוץ המלחמה עד היום או ירידה, מעבר. כלומר, היה מעצר, היה איזה עוצר מסוים ואז התחילה כניסה שהתקרבה לכמעט 50%. אני אשמח לדעת האם מאז זה בסימן ירידה או עלייה. אני אשמח לדעת אם העובדים הנכנסים הם אותם עובדים שנכנסו מאז פרוץ המלחמה או הכמות גרוסו מודו נשמרת ורק העובדים מתחלפים. זה נושא שמאוד חשוב לי לדעת. ולאחר מכן אני אשמח שתענה לי מה אתם עושים אל מול שלושת הזכיינים הירדנים לעניין גיוס עובדים ויישום מחדש אם אלה שעבדו לא מעוניינים להיכנס. << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> טוב. לפני המלחמה היו באילת 2,500 עובדים ירדנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 2,500 עובדים ירדנים במלונאות. << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> כ-80% מידי יום. זה למעשה משרת את יום החופש שכל עובד חייב לקבל אחת לשבוע. אני מאמין שהיה ניצול די מלא של המכסה. עם פרוץ המלחמה אנחנו נקלענו ממש לשוקת שבורה. המעבר היה ממש על הסף להיסגר לגמרי. אני פה רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר תודה רבה לרשות האוכלוסין, כמובן לעינבל ולצוות שלה, למל"ל, לאנשי המעבר. אני חושב שדי בנס אישרו את פתיחת המעבר וכמובן אנחנו התחייבנו שאנחנו נכניס סדר גודל של 50% מהעובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, אדוני. אתם התחייבתם שתכניסו 50%; זאת אומרת עד 50% או לפחות 50%? << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> אנחנו מכניסים כ-50%. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני יודע שאתם מכניסים כ-50%, אדוני; אני מבקש לדעת האם אתם התחייבתם להכניס עד 50% או לפחות 50%? אני אסביר ואבאר את זה יותר: עד 50% זה אומר היינו שמחים להכניס 100% מהפוטנציאל, אבל בשל אילוצים כאלה ואחרים אנחנו נסתפק ב-50%. ולפחות 50% זאת אומרת יש למדינת ישראל אינטרס ש-100% ייכנסו, אבל אנחנו יודעים להתחייב על 50%. ופה אני מבקש לקבל את התשובה, שתהיה ממש ממש ממוקדת, כי היא תענה לי על הרבה שאלות אחרות. << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך בוודאות אם זה כ-50% או עד 50%. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, אין פה עניין של ודאות, אדוני. אתה מייצג את התאחדות בתי המלון. אתה המקור הסמכותי הגבוה ביותר שיודע להגיד לי האם לבתי המלון באילת יש עניין וצורך להכניס יותר עובדים, או שהם אומרים בגלל שיש הסכמים בין המדינות בלית ברירה אנחנו נכניס גם כמות שאנחנו לא צריכים, אבל היא תעמוד על כ-50%. אני אגיד את זה, אני אשאל את זה במילים אחרות. אם היום אני יכול להביא לך עוד 1,000 עובדים שהיום ייכנסו למעבר, תוך 10 דקות. אתם מעוניינים בהם או לא? אתם מבקשים אותם או לא? << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> כרגע אנחנו לא מבקשים אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי, הבנתי. אתה ענית לי על הכול. << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> אדוני, רק תן לי להסביר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אחוז התפוסה באילת היום בבתי המלון? << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> משהו כמו 70%, אבל זה הולך ויורד ועדיין חשוב לדעת שזו תפוסה של מפונים. זה לא בדיוק מלונאות רגילה. אין אירועים ואין הרבה פעילות במלון עצמו. ולכן הפעילות בתפוסה, כוח האדם הוא לא ביחס ישיר לתפוסה, היות שאנחנו עושים מלונאות אחרת באירוח של המפונים ולא מלונאות רגילה. לגבי שאלתך, אני מעריך שאחרי המלחמה, אם אילת תהיה מלאה לחלוטין בתיירות ישראלית בעיקר, ואנחנו נצטרך את כל המכסה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר לוי היקר, מה יקרה אחרי המלחמה חזון אחרית למועד. כולנו אופטימיים. אני לא שואל אותך על אחרי המלחמה. אל תמכרו לי סיפורים ואל תערבבו אותי. אני אסביר עכשיו לכל מי שקצת פחות מצוי. בזמן שמעסיקים רבים במדינת ישראל משוועים לידיים עובדות חלק גדול מהם באחוז תפוקה מאוד מאוד נמוך. ענף המלונאות במדינת ישראל עובד בהיקפים מאוד מאוד גבוהים ביחס לעונה. הפך להיות ספק של מדינת ישראל. תוך כדי סיור שלי עם התאחדות בתי המלון בתל אביב, ראיתי שמצד אחד יש אחוז תפוסה מאוד מאוד גבוה, עם צורך בפעילות מוגבלת. אמנם לא באווירה תיירותית, אבל עדיין עם אחוז פעילות מאוד מאוד גבוה, לאורך כל שעות היממה. ואני אומר שעות היממה, זאת אומרת שכשהייתי בבוקר הייתה פעילות ענפה וכשהייתי אחר הצוהריים המקום היה מלא וגם באמצע הלילה כשבאתי לבקר הלובי היה כמו שבת ב-12:00. שאלתי מה אחוז העובדים שמגיעים לעבודה והאם יש מחסור בימים האלה ואם רוצים עוד ולמה שלא יגייסו מהמפונים וכן הלאה. ואז עלה בי חשד שהגישה של בתי המלון כלפי המפונים, שהם מקבלים המון המון כסף ממדינת ישראל, אגב, המון, היא גישה שאומרת לא באתם לנפוש פה. אתם ישנים כאן, אנחנו ניתן את מה שאנחנו מבינים שצריך. ומצד אחד, נעבור רגע לאילת, מצד אחד יש אינטרס למדינת ישראל להפרות את מערכת היחסים עם הממלכה ההאשמית בירדן ואנחנו מעוניינים לקיים הסכמים ונוהגים בהכנסת כמות עובדים לענף מסוים ובמקביל לזה יש צורך. אבל לצד זאת המעסיקים עצמם מעוניינים להוציא כמה שפחות כסף בימים האלה, כיוון שהאורחים שמתארחים אצלם הם לא מגיעים על חשבונם ולא מגיעים בפן תיירותי. ולכן מבקשים - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> גם הלקוחות שבויים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יפה מאוד, יפה מאוד. ואז מסתפקים במקסימום 50%. אני שאלתי והתעקשתי על השאלה, מכובדי, אם זה מינימום 50% או מקסימום 50%. והשאלה שנשאלת היא האם מבקשים 100% אבל מסתפקים ב-50% או האם מוצע 100% אבל לא מתחייבים על יותר מ-50%. וההבדל הוא הבדל מהותי. ועל כן אני נזעם. זה מסביר לי למה אין בקשות חוזרות ונשנות מענף המלונאות להכנסת עוד עובדים וקליטת עוד עובדים. זה מסביר לי למה יש 16,600 בקשות, אם אני זוכר נכון, בלשכת התעסוקה כמבקשי עבודה. כשבמקביל לזה נפתחו 55 הזמנות מצד המעסיקים. זאת אומרת שיש רצון אצל המעסיקים המלונאים לדכא קליטת עובדים, דווקא בזמן שהתעסוקה שם היא מאוד מאוד גבוהה והכסף הוא מובטח. וזה לא בעונה הפוטנציאלית שיש אחוז תפוסה כל כך גבוה. וזה מחייב אותי לבקש את התייחסות משרד התיירות. נמצאת איתנו הגב' קרן גולדמן. << אורח >> קרן גולדמן: << אורח >> אז קודם כול אני רוצה לחזור ולהגיד שגם עבורנו במשרד התיירות הפרויקט של הבאת עובדים ירדנים למלונאות הוא חיובי ומשגשג, ועד לפרוץ המלחמה באמת המלונאים רק בירכו על הדבר הזה. וראיה לכך היא באמת העובדה שהגדלנו את המכסה והייתה דרישה. ועד לפרוץ המלחמה המכסה הייתה מאוישת ב-2,500 עובדים ירדנים שנכנסו וביצעו את העבודה שלהם בצורה טובה ביותר. באמת בתחילת המלחמה היה קושי בכניסה, בין אם זה משיקולים ביטחוניים. והמנכ"ל שלנו באופן אישי עמד בקשר תדיר עם המל"ל כדי להבטיח את הכניסה של העובדים הירדנים וסוכם שייכנסו עד 1,100 עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, גב' גולדמן, אני מתנצל, סליחה. אני ממש רוצה להקשיב בקשב רב לסקירה שלך. ברור לנו שאם היו עיכובים לקצב הכניסה בנקודת המעבר הם היו נקודתיים וחלפו באותה מהירות שבה הם הגיעו. ברור לנו שאחוז הכניסה לענף המלונאות, ואגב, זה משליך בהכרח גם כן אולי על שאר הענפים התומכים את ענף המלונאות. היא באחוז נמוך ומוגבל מצד המעסיקים ולא מצד מדינת ישראל או הממלכה ההאשמית. וחשוב שנבהיר את זה, וזה אישיו. בסדר? אז אני מבקש שגברתי תתייחס לסוגיה הזאת. אני לא מתכוון להרפות מכך. בסדר? << אורח >> קרן גולדמן: << אורח >> אוקיי. אז כמו שאמרתי, באמת כרגע יש פחות אנשים שעובדים. גם שמעון אמר את זה בצורה די ברורה, שהעובדים נדרשים להיכנס. הם יעשו את השיקולים שלהם בלהכניס עובדים כאלה ואחרים, זה באמת שיקולים שנובעים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין פה שיקולים, גב' גולדמן. בואו, חשוב שנתמקד. בזמן שהמון-המון מעסיקים משוועים לידיים עובדות ותוך כדי זה שיש עובדים שמשוועים להיכנס לעבוד, המעסיקים שעובדים בתפוקה מאוד מאוד גבוהה, משיקולים כלכליים צרים, שהם בניגוד לאינטרס של מדינת ישראל בכל האפיקים, לא מכניסים עובדים. חשוב רגע שנבין את זה. עכשיו, אני מבין מאיפה הבלבול. ועו"ד משש, אני מבקש רגע לבאר את זה. להבדיל מענף החקלאות, שעדיין לא הורגלו להיכנס ולכן צריך לאפיין אותם ולגייס אותם ולסכם עם המשרדים הרלוונטיים בממלכה, בענף המלונאות הם רגילים, הם קיימים, הם מעוניינים, הם מבקשים. והאינטרס שלנו זה לקיים הסכמים ולשדר מסר מאחד אל מול הממלכה שיש לה השפעה לא מבוטלת על מערכת יחסי החוץ של מדינת ישראל עם העולם הערבי, בוודאי בעת הזאת. תוך כדי זה אותם מעסיקים, שזה ענף המלונאות, מתוך ראייה צרה, שהיא בהכרח על חשבון המפונים שלנו, שמדינת ישראל משלמת בגינם. תוך כדי זה מבקשת לא להכניס עובדים ולצמצם. תבואו תגידו אנחנו היום לא רוצים. אני מוריד לכם את המכסה, אני אתן אותה למי שזקוק לה וצריך אותה וישמח לקראתה. וכשתיפתח עונת התיירות, אחרי שתעבור המלחמה בעזרת השם, ותבקשו הגדלת מכסה, אנחנו נצטרך לחשוב טוב טוב טוב לפני שנכיר לכם בצורך הזה. זה המסר שאני מעביר לכם. שאף אחד לא יתבלבל פה. אני מבין את המצג שענף המלונאות מבקש לספר לכל המשק, שהוא נכנס תחת האלונקה והם צריכים פיצויים והגדלות ואני לא יודע מה. משפחה ממוצעת של זוג עם שני ילדים קטנים, מדינת ישראל משלמת לכל מלון לא פחות מ-48,000 שקלים בחודש. בחודש. לא דיברתי על משפחה עם יותר ילדים, לא דיברתי אם הם גדולים יותר וצריכים עוד חדר. ואז זה מאמיר למעלה מ-64,000 שקלים בחודש למשפחה. אל תמכרו לנו סיפורים. אני הסתובבתי בבתי מלון. אני הגעתי כחבר כנסת, אני הגעתי כיושב-ראש ועדה כחבר כנסת, אני הגעתי כלקוח סמוי. אני ביקרתי אתכם מסביב לשעון. שאף אחד לא ימכור סיפורים. עוד לא התחלתם לארח אותם, כבר סיפרתם לי איזה פיצויים אתם צריכים לשיקום בתי המלון. קודם כל תתנו את המענה. כשאתם לא נותנים מענה אתם עושים עוול למפונים, אתם עושים עוול ליחסי החוץ של מדינת ישראל ואתם משאירים אנשים שרגילים להיכנס ולעבוד מבלי יכולת להתפרנס. ואתם משתקים את המשק. ואני מבקש מראש מנהל עובדים זרים, למה שלא נבחן, בוודאי לעת הזאת, את הסבת העסקה של אותם עובדים שלא נכנסים מתוך בחירת המעסיקים, להסב אותם למעסיקים אחרים כדוגמת הבניין או התעשייה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> והחקלאות. אני מבין שגם בחקלאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. דנו בזה לפני שנכנסת. אני אכניס אותך טיפה לאירוע. יש הקצאה של 500 עובדים שטיפלנו כאן בוועדה, ביוזמה שלנו. וסוכם לגביה, התהליך הוא תהליך מעט מורכב כי לא היה תקדים להעסקת חקלאים ירדנים. נבנתה המערכת הקונסטרוקטיבית. תוך כדי ההבניה שלה פרצה המלחמה וזה עיכב את פתיחת האפיק החדש. אבל למלונאות ולאותם עובדים, דרך אותם משרדי קישור עם אותם מעסיקים. אז הכול אמור להיות פתוח. ומצג השווא שקיבלנו עד היום זה שנכנסים רק פחות מ-50% כי הם לא רוצים להיכנס או כי יש בעיה ביטחונית או תעבורתית, משהו במעברים. ומסתבר שהמלונאים עצמם ביוזמה שלהם מבקשים לא למשוך עובדים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה קורה גם במרכז? לא רק באילת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, כן. אתה פחות רואה את זה במרכז, כי אין כניסה מרוכזת לארץ ויציאה ממנה כל יום. אז אתה פחות רואה את זה, הם שקופים יותר. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אני חייב לספר לך שכשנכנסתי לדיון פגשתי פה חבר אילתי שיש לו חברת ניקיון. אמרתי לו מה אתה עושה פה? הוא אומר 'אחי, באתי לוועדה, אני בבעיה של כוח אדם. אין לי כוח אדם. באתי לבקש כוח אדם'. עכשיו אני רואה אותם פה, הנה הוא שם בחוץ. אני אומר לו מה אתה עושה? באת מאילת לפה? אתה יודע, אני מתארח עכשיו באילת, אני מפונה. הוא אמר לי 'אחי, אני קורס, אין לי עובדים'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> וזה מוביל אותי לשאלה הבאה, חה"כ גואטה. אתה גם חבר הוועדה, אבל אתה גם מפונה באופן כפוי מצפון הארץ. אגב, אתמול ביקרתי באזור המועצה שלכם. לא, לא, הייתי בעבדון. אתייחס לזה כשיהיה זמן. אבל הגעתי למעלה יוסף ועברתי באזור מטה אשר. הלכתי לראות את מה שעלה בדיון שלשום. ואני אשמח לקבל ממך איזה שהיא סקירה בכמה משפטים על החוויה שלך במעט הפעמים שאתה יורד לאילת לבקר את המשפחה: האם בהבנה שלכם חסרים עובדים בבית המלון שבו אתם מתארחים. אני אבקש משום צנעת הפרט לא לחשוף באיזה בית מלון מדובר, כי אנחנו לא רוצים לעשות שיימינג. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> לא, ברור שלא. אני אספר לך, תשמע, אני לא יודע מה קורה ברוב המלונות, כי לא יצא לי לבקר. אבל במלון שאני נמצא בו עכשיו אישית, זה באמת בסדר. יש שירות והכול טוב. ואתה יודע, אנחנו נמצאים גם בחורף ואין בריכות. אני גם מאמין שבאמת יש פחות כוח אדם. אין לי, אני, אין לי שום מילה, אני כאילו אסור לי להגיד את השם של המלון, אבל הייתי מפרגן. הם באמת טובים עם החבר'ה שלנו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אתה הגון. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> לא, איפה שאני אישית נמצא. אני לא הייתי בעוד בתי מלון. הוא היה, אז הוא בטח יודע מה קורה בעוד מקומות. אני לא יצא לי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מיד, בוודאי ובוודאי נוגע בזה. לא השאלה הבאה, זו שאחריה. בסדר? << אורח >> קריאה: << אורח >> - - - ישראלים מבתי מלון באילת, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז תכף ניגע בזה גברתי. בסדר? תכף אנחנו ניגע בזה. << אורח >> אמיר ענבר: << אורח >> יושב-הראש, אני מהמל"ל, אני רוצה להגיד כמה מילים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מהמל"ל? ברוך הבא. מה שמך ותפקיד? << אורח >> אמיר ענבר: << אורח >> אמיר ענבר, אני רח"ט לוט"ר במל"ל. הסיפור של הירדנים הוא מורכב. אנחנו מתחילת המלחמה ניהלנו משהו כמו ארבעה חמישה דיונים בנושא הזה. היו לחצים מאוד גדולים לסיים את ההעסקה שלהם או לצמצם אותה, מצד גורמי הביטחון. הסיפור הוא, יש פה איום, אין אפשר לברוח ממנו. לא עזתים, לא פלסטינים, אבל בטח לא הודים או סרילנקים. עכשיו, אנחנו ניהלנו עם זה לא מעט דיונים והעסק הזה עובד. אתה רוצה לשאול אותי משהו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני רוצה להקשיב לך עד הסוף כדי לוודא שאני מבין אותך נכון. אני מודה שעדיין עוד לא. << אורח >> אמיר ענבר: << אורח >> אני אומר, העסקה של ירדנים היא מורכבת. מוטלות עליהם הנחיות ביטחון מחמירות. לדוגמה המעסיק מחויב לקחת אותם מהמעבר, להביא אותם למלון. קב"ט המלון אחראי שהם לא יוצאים מהמלון. אנחנו לא רוצים שהם יסתובבו בעיר. זה, דרך אגב, דרישות של ראש העיר. הוא אומר התושבים שלי חוששים. תנסו למנוע צמצום. אפשר לדבר עם ראש העיר לשאול אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עוד מעט ראש העיר יצטרף אלינו. << אורח >> אמיר ענבר: << אורח >> בסדר. נדמה לי שהוא גם השתתף איתנו בדיון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר אמיר, סליחה. אני שומע מדבריך הסבר שהוא קצת לא כל כך מתאר את המציאות שאני מכיר ואין לי אלא לכבד את מה שאתה מסביר, כי אתה הנציג הרשמי והבכיר של המל"ל כאן. זה שעובדים לא מסתובבים בעיר, הם אף פעם לא הסתובבו בעיר. עובדים שמגיעים מירדן תמיד מגיעים מהמעבר למקום העבודה. אגב, בין 10 ל-14 דקות נסיעה. אין להם פנאי להסתובב בעיר, הם לא גרים בעיר, אז משכך הם מגיעים מהמעבר לעבודה ומהעבודה למעבר. זה לא משהו שהוא חריג עוד קודם למלחמה. שנית, המעבר הוא מעבר רציף. קיבלנו על כך גם התייחסות. אני יודע את זה. שלישית, מדובר כאן מצד המעסיקים שמבקשים לא למשוך עובדים. לא מצד גורמי הביטחון או שיקולים למניעת טרור כאלה ואחרים או תלונות מצד העובדים שאומרים. ואני עם זה התחלתי את הדיון אם שמעת, ששאלתי יכול להיות ששעות פעילות מצומצמות של המעבר גורמות לאינסנטיב שלילי ברצון העובדים להיכנס או בידוק קפדני או אני לא יודע מה. אני אומר לך שבזמנים שונים, כשאני ביקשתי להיכנס לירדן היו פעמים שבהם המעברים היו מחמירים יותר וקפדניים יותר. לפעמים קצת מתוך קנטרנות. וכשרציתי לעבור בכל זאת עברתי. אז לקח לי במקום 20 דקות 45 דקות. אז לא קרה כלום. אז מה, בגלל זה אני לא אסע? זאת לא השאלה. השאלה היא האם יש פחות כניסת עובדים כי העובדים לא מעוניינים להיכנס או כי קשה להם להיכנס או כי המעסיקים מבקשים לא למשוך אותם? ומסתבר פה בהבהרה הכי ברורה, אין בזה שום סימני שאלה, שהמעסיקים מבקשים, המעסיקים הרלוונטיים שאני מדבר עליהם, לא למשוך אותם. שום שיקול אחר לא רלוונטי כאן. שום שיקול אחר. ואני אומר לך שבאופן מאוד מאוד אחראי לפני כחודשיים, תוך כדי דיון מאוד רלוונטי, בפתיחת הדיון נקראתי לצד האולם, אם אני לא טועה היינו באולם ירושלים, נציגי המל"ל ומשרד החוץ ועוד גורמים ביטחוניים רלוונטיים קראו לי לצד, הנחו אותי מה אני יכול לסקור וממה עליי להתעלם. מתוך אחריות גדולה ביצעתי את המוטל עליי ולא הבכתי אף אחד מהגורמים. לא הישראלים ולא הירדנים. אני מניח שמצופה מכל נציג רשמי בוודאי כשהוא מגיע מהמל"ל ככל ויש שיקולים כאלה ואחרים, בוודאי ובוודאי אם לא נדרשנו לשאלה הזאת, לבצע איזה שהיא טרנספורמציה בין כמות הידע העצום שהוא מחזיק לבין הנתונים שהוא מעביר לידיעת הציבור. בוודאי ובוודאי כאשר זאת לא השאלה שכרגע נדונה. אני אשמח לדעת, בהמשך לשאלת קו לעובד מה המעמד של אותם עובדים ירדנים שהיו רגילים להיכנס ולא נמשכים היום להיכנס לעבוד בישראל? האם הם בחל"ת, האם הם מפוטרים, האם הם בהשעיה? מה המעמד שלהם? << אורח >> קריאה: << אורח >> אין להם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה לדעת. זו שאלה שמופנית גם למשרד העבודה וגם למשרד המשפטים. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> שלום, בוקר טוב. עו"ד שירי לב רן, הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה. מבחינה משפטית כאשר שני הצדדים להסכם העבודה, זאת אומרת העובד והמעסיק, מעוניינים להגיע להסכמה בדבר חל"ת אז אפשר לעשות את זה. אני שואלת האם במקרה כזה או אחר האם באמת נעשתה הסכמה כזאת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת לא השאלה גברתי. הנה, ההמשך שלך מסביר שזאת לא הסיטואציה. בסדר? זה לא ברצון הצדדים, זה ברצון חד צדדי של מי מהצדדים. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> ומשכך זה לא בדיוק חל"ת. זה מה שאני אומרת. חל"ת חייב להיעשות בהסכמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פעם ראשונה שאני שומע את זה. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> לא, זה המצב המשפטי. חל"ת חייב להיעשות בהסכמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא ידעתי. << אורח >> קריאה: << אורח >> חשבתי שרק מי שמפונה זה חייב להיות בהסכמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לאו דווקא מפונה. אנחנו פוגשים את ההגדרה חל"ת בהמון המון נסיבות. לדוגמה בקורונה, אז לא היה פינוי ועדיין היה חל"ת. זה לא רלוונטי. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> כאשר אחד מהצדדים לא מסכים לחל"ת, בין אם זה המעסיק ובין אם זה העובד, כל אחד, אז הצד שמעוניין ולא התקבלה הסכמה לבקשתו, יכול לנקוט בצעדים שנמצאים לרשותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הסעד? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אם זה מעסיק שרוצה להוציא את העובד לחל"ת והעובד לא מעוניין, אז המעסיק יכול לשקול את הפיטורים שלו. ולהיפך, עובד שמעוניין לצאת לחל"ת והמעסיק לא מעוניין, העובד יכול לשקול התפטרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. ובדקתם מה עמדת המועסקים? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> לא, לצערי הרב אין לנו נגישות למועסקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> יש לנו קושי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לא, אין קושי. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה לספר לך מה אני הייתי עושה אם הייתי עוזר שלך. בסדר? הייתי מייעץ לך להוציא פנייה לכל מעסיק ומעסיק בבתי המלון, בין היתר באמצעות התאחדות בתי המלון. שבה הם פונים ומכתבים אתכם לכל מועסק שלהם או ישיר או באמצעות אחד ממשרדי הגיוס. ובהם הם מודיעים להם שזו ההחלטה שלהם כרגע לא למשוך והם מבקשים להוציא אותם לחל"ת או לסטטוס משפטי כזה או אחר. ואם יש להם הסתייגות הם מוזמנים להגיב. הנה דוגמה. ומרגע שאת מכותבת את תעודכני גם בהתייחסות שלהם. הנה דוגמה. הנה קושי שדילגנו עליו. מקובל עלייך? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז תיקחי אותי כעוזר שלך. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> התקבלת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. הנה דוגמה. מה, זה לא כזה מסובך. חבר'ה, אני רוצה לדעת איך אנחנו מתייחסים. הרי מחר-מוחרתיים כשאנחנו נהיה ב-full time job עם מילוי החדרים בבתי המלון בתפוסה על ידי נופשים מתוך בחירה, ואותם מעסיקים ישוועו לידיים עובדות בחזרה מירדן צריך להבין שהולך להיכנס עובד שבמשך חודשים רבים דעתו לא נשמעה והאינטרס שלו לא נשמר. ואנחנו מצפים שהוא יהיה שירותי ונעים וידבר טוב בעד עם ישראל. לא יודע, כאילו, איך אנחנו באמת מגנים על זכויות הפרט? או לכל הפחות מציעים להם להסב. שלום, אני המעסיק, אני היום פחות צריך אותך. זו סוגיה בפני עצמה, כפי שאמרתי קודם. אבל בינתיים אני רוצה להציע לך לעבוד במפעל זה וזה או בקבלן זה וזה או בידיים מעסיקות כאלה וכאלה, בהתאם להרשאה שמדינת ישראל מקצה. זה לא מינימום נדרש מאתנו? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> קיבלתי אדוני ואנחנו נעשה את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. אז אני מבקש לעקוב אחרי זה. בסדר? אבל אני מבקש שזה יבוצע לאלתר. כן, עו"ד משש? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, אני רוצה רק כדי לאזן את התמונה ולתת את תמונת המצב הרחבה. יש לומר שיש גם עובדים זרים מהפיליפינים שמועסקים במדינת ישראל. מקצתם ממש יצאו בתחילת הלחימה. אבל צריך רגע לזכור, בסוף פרצה מלחמה. חלק מהמלונות נסגרו, בעיקר בצפון. והיה צורך לנייד עובדים בין המלונות כדי שגם הפיליפינים שנמצאים פה לא ייוותרו ללא עבודה. ולכן אפשרנו ניוד של עובדים פיליפינים גם לעיר אילת. אז היה צורך באמת לתת מענה לעיר אילת ולמלונות בעיר אילת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> להזכירך גברתי, אנחנו אמרנו שהעדיפות היא קודם כל לנייד למרכז הארץ, היכן שגם שם - - - << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אנחנו לא הגבלנו ונתנו לרשתות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אבל אמרנו, אמרנו שאנחנו מעדיפים. כשדיברנו עם מנכ"לית התאחדות בתי המלון שבינתיים כבר לא ממשיכה בתפקידה, נאחל לה הצלחה בהמשך תפקידה. אמרנו שאנחנו מצפים שכל הניודים מהצפון ומהגליל ירדו לאזור השרון והמרכז וירושלים. כשגם לאזורים האלה יש צורך בעובדים, הואיל וגם לשם מגיעים מפונים. ואילו לאילת אנחנו נמתין רגע, כי קודם כל אנחנו נרצה להכניס את הירדנים. זאת הייתה הנחת העבודה. ואז, בתחילת הדרך, הייתה גישה שאומרת שיש מניעה ביטחונית או מצד גילוי רצון הירדנים להיכנס. ועכשיו אנחנו מבינים שאין מניעה ביטחונית ואין מניעה תעבורתית של המעברים. וכן, במסגרת היחסים הבין לאומיים שמדינת ישראל מקיימת עם הממלכה יש הסכמה, גם אם היא לא עומדת על כל במה ומכריזה על זה, יש הסכמה ורצון ועידוד להכניס. וכל הסיבה שהם לא נכנסים זה רק מתוך בחירה של המעסיקים. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> צריך לומר בכנות ובהגינות שגם לא מעט כתבות נעשו ולא מעט חשש של פגיעות בתחושת הביטחון של אנשים ששהו במלונות. וגם זה עלה אדוני. אז צריך לומר את זה גם בגלוי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא הפסקתי לשאול את זה במספיק הזדמנויות. וחרף כל זאת, יש פלסטינאים גברתי, שנכנסים לעבוד במלונאות. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> זה עלה כמה וכמה פעמים בעיר אילת. החשש מוצדק, לא מוצדק, אני לא יודעת. אני לא גורם ביטחוני. נכון, כמו שאמר אמיר, עשינו מספר דיונים בנושא הזה כדי לאיין את החשש הזה ולקבוע כללים לכניסת הירדנים. ממשיכים, לא ממשיכים, אז הייתה גם אי ודאות בעניין הזה. צריך לומר את זה בכנות, כי זה המצב שנוצר. אני חושבת שכן המלונות עשו עבודה טובה בנושא הזה של טיפול במפונים. אנחנו כגורם שמתכלל את האירוע של העסקת עובדים זרים רצינו לתת להם את מגוון האפשרויות, בתמהיל הקיים, גם ירדנים וגם זרים וגם גמישות תפעולית לנייד את העובדים. כי לא היינו רוצים, לדוגמה, מלון שנסגר בצפון ונסגרו מלונות בצפון כי לא היו שם מפונים. אז לא רצינו שהפיליפינים גם יישארו ללא עבודה. אז המורכבות של העניין היא הייתה קצת משמעותית יותר אני חושבת. גם תחושת הביטחון וגם האירוע הזה של הניוד של העובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לומר קצת בכנות, באמת, המלונות בהחלט נשכבו מתחת לאלונקה ועשו עבודה טובה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא יכול להתעלם מהסקירה של גברתי. ולכן מתעכב עוד טיפה בנקודה הזאת. אני חוזר למר שמעון לוי. שלום אדוני, אני מבקש להיעזר בכובע המרכזי שלך כסמנכ"ל כוח אדם ברשת פתאל. אם אפשר בבקשה לדעת כמה בתי מלון מחזיקה רשת פתאל באילת. מה אחוז התפוסה בבתי המלון. מתוכם, מה אחוז שהוא מפונים. אני יכול להניח שאנחנו מבינים. מה כמות העובדים שעובדים היום באותם בתי מלון. והשאלה האחרונה, מה כמות העובדים שבית המלון העסיק בחודש, בשנה הקודמת. בחודש המקביל בשנה הקודמת. בבקשה גב' משש. << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> לנו יש שמונה בתי מלון בעיר אילת. התפוסה הממוצעת, אני מדבר כרגע על תפוסה ממוצעת ברשת מלונות פתאל ולא בכל העיר אילת. כי יש מפונים שהתחילו לעזוב את בתי המלון לפני מספר ימים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תן לי סקירה עד לפני שלושה שבועות, עד לפני חודש. << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> אצלנו התפוסה כ-70%. 100% מתוך האורחים הם מפונים. אין לנו בתי מלון שלא מארחים מפונים. כמות העובדים שמועסקים היום מול תפוסה רגילה היא בערך 75% מהכמות הרגילה של העובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה אדוני. קיבלת תשובה, גב' משש. << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> רק להשלים משהו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, בבקשה אדוני. לי אבל ענית. << אורח >> שמעון לוי: << אורח >> אנחנו לא ביקשנו להוסיף עובדים זרים. אנחנו ביקשנו ליצור איזון בסוג העובדים. כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד שנקרא ירדנים. אנחנו רוצים ליצור איזון שביום משבר, והיינו ממש על הסף של סגירת הגבול, שנוכל להיעזר בעובדים זרים אחרים שהם לא ירדנים. אנחנו לא רוצים להגדיל את המכסות, לא רוצים כלום. אנחנו רק רוצים לשנות את התמהיל. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה אדוני. אני מודה ולא אבוש, את הנתונים שמסרת ידעתי. העדפתי שהנוכחים ישמעו אותם מפיך. ולצד זאת, אני מניח שאתה יודע שזוהי משנתי המרכזית, שכל ענף יזכה לקבל עובדים מכמה מקורות במקביל, בגלל שיקולים כאלה ואחרים, שבתוכם גם המציאות שאותה חווים בימים אלו. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור והתייחסות לגב' פנינה בר, שהיא סמנכ"לית גני בר. << אורח >> פנינה בר: << אורח >> זה הבן שלי דור, שהוא דור ההמשך שלנו. << אורח >> דור בר: << אורח >> שלום. קודם כל תודה רבה לכולכם, חה"כ רביבו. אנחנו יש נוכחות מכובדת של קבלנים מאילת. יש לנו מצוקה אמיתית. זה לא מהיום, זה מלפני הקורונה, זה התגבר בקורונה ועכשיו זה ממש משבר בשבילנו. אנחנו חברה משפחתית. בכלל באילת ענף הבנייה הוא מושתת על חברות משפחתיות. ויש לנו בערך 150, על פי נתונים שעו"ד עינבל אומרת, ש-150 עובדים שמגיעים אלינו לבנייה. 100% מהם נכנסים כל יום וצריך עוד ידיים עובדות. למעשה מה שקורה שאנחנו נחשבים עם התעשיות האחרות, ואז יש מצב שיש עסקים שמקבלים הקצאה והם לא משתמשים בה. ואנחנו, שאנחנו משוועים לעובדים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי חוץ מהמלונות? << אורח >> דור בר: << אורח >> יש מכבסות, חופים, מסעדות, יש תעשיות, מכולות. עובדים זרים כמו פלסטינאים, אז ככה מתייחסים לירדנים גם. והתעשיות התומכות של המלונות, שאני חושב שצריך לאחד אותם עם ההקצאה של המלונות, במיוחד עם המצב הזה היום. אנחנו זקוקים להגדלה קבועה במכסה ולאיחוד המכסה לעובדי הבניין. אנחנו נדע לנצל את זה. אנחנו גם נהיה מוכנים להתייחס למכסות, כדי שתרגישו שזה נכון ותדעו לעשות גם את המהלכים ברמה מול ירדן לצורך העניין. יש לנו עובדים ירדנים שעבדו איתנו עשרות שנים. אנחנו מדברים על הסדר שהוא קיים כבר 17 שנים. יש לנו עובדים ירדנים שפשוט התייאשו ועברו לעבוד בדובאי ובמדינות ערביות אחרות, כי המצב הזה הוא בלתי אפשרי. אנחנו בונים 200 יחידות דיור באילת בכל רגע נתון. פרויקט נפתח, נסגר. יש לנו ירדני אחד. אנחנו בקורונה, ענבל מכירה אותנו, עשינו ממש מאבק. ובסוף אנחנו מתמרנים עובדים. אבא שלי בן 73 מלמד עובדים לקשור ברזל בידיים בחניון. מתקופת הקורונה וגם היום אנחנו מתמרנים עם כל מה שבא ליד. זהו. בגדול, אנחנו נותנים מענה לעניין הביטחוני. אחי חמוש, שני האחים שלי חמושים, שניהם מנהלי עבודה באתרים. אנחנו דואגים לשים מאבטח חמוש, עלתה דרישה מצד העירייה. למען האמת, אני יכול להבין את החששות. ברוך השם, לא היו מקרים, שב"כ, המל"ל, כל החבר'ה שעוסקים בהיבט הביטחוני באמת עושים את העבודה שלהם נאמנה ורואים את זה גם. היה אם אני לא טועה מקרה אחד בכל השנים האלה, מדברים על איזה 17-18 שנים שההסדר הזה קיים. << אורח >> קריאה: << אורח >> פלילי, לא ביטחוני. פלילי. << אורח >> דור בר: << אורח >> טוב לדעת. אני עד היום חושב שזה ביטחוני. וזהו, בגדול אם אפשר לתת לחברים גם לדבר. ואני באמת רוצה להגיד לכם תודה. << אורח >> פנינה בר: << אורח >> צר לי שאנחנו שומעים פה שהמלונות מוותרים על כוח אדם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבן שלך ביטא היטב. << אורח >> פנינה בר: << אורח >> אנחנו מחודש שביעי מחכים לתוספת של ה-150 עובדים. כשכל הזמן אנחנו בקשר עם ענבל, שבאמת ירדה, הייתה קשובה אלינו, עשתה סיבוב אתנו באתרים. אני יודעת שהיא עשתה כל מאמץ לסייע לנו. אני לא יודעת, אנחנו גם לא יודעים איפה זה נתקע. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> הכפלנו לכם את המכסה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל היא לא מגיעה. היא לא מגיעה, אפרת. << אורח >> פנינה בר: << אורח >> אבל איפה היא? חמישה חודשים שאנחנו עם עובד אחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. ככה, כדי שלא נחזור על מילים פעם אחר פעם, אם יש עוד נציג מענף הבניין מאילת שיש לו לומר משהו מעבר למה שאמר הדובר האחרון, מוזמן. אם לא, אנחנו נעבור לתת ענף בניין שזה ענף התשתיות, שאנחנו עוסקים בו לאחרונה יותר ויותר ולא מתכוונים להרפות. אז לפני שנעבור לענף התשתיות אני מבקש לדעת אם יש עוד נציג מענף הבניין שיש לו לומר משהו שלא נאמר, שלא יוצג כאן באמצעות הדוברים האחרונים. כן, אתה? בבקשה. << אורח >> תאמר נופי: << אורח >> תאמר נופי, מאילת, חברת תאמר נופי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הכרנו, נכון? << אורח >> תאמר נופי: << אורח >> הכרנו. את אחי הכרת או את אבא שלי, לא אותי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מרוואן? << אורח >> תאמר נופי: << אורח >> דוד שלי. אני רוצה רק להוסיף מה שלא נאמר, אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר, כי דור ביטא את זה היטב. הביקוש הוא עצום מצידם. הם כל כך רוצים לעבוד. יש לי, אני מקבל עשרות פניות של עובדים ירדנים. אני פשוט בקשר עם העובדים הירדנים ועם חברות כוח האדם. אתה יודע, באים אלינו עובדים 'אח שלי ודוד שלי ובן דוד שלי'. הם רוצים לעבוד, הם מתים לעבוד. יש לנו על המדף 30-40 עובדים שרק אם היה לנו מכסה היינו מכניסים. לא יכולים להכניס. לא יכולים להכניס כי אין מספיק. אז באמת יש ביקוש עצום של עובדים. ולא 18 שנים, 25 שנים כבר מהסכם השלום משנת 2000 נכנסים לנו עובדים ירדנים. ופעם אחת באמת לא היה שום אירוע. אני לא איש ביטחון, אבל שום דבר. הם באים לעבוד, חוזרים הביתה. רוצים להתפרנס. ובאמת צריכים אותם. צריכים אותם ממש ואנחנו נשמח לקבל פה הגדלת מכסה והוספה לענף. הענף זקוק לזה בצורה מטורפת. העיר צריכה את זה לפיתוח שלה. העיר, אם לא יהיה, העיר לא יכולה להתקדם, לא יכולה להתפתח. זה פוגע בהתפתחות של העיר לדעתי. << אורח >> דור בר: << אורח >> אם אני יכול להוסיף? אני לא מכיר עיר בישראל שיש לה הגבלה של עובדים שנכנסים כמו שלנו זה קיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני גם לא מכיר עוד עיר בישראל שיכולה לקבל ירדנים חוץ מאילת. אז למטבע יש שני צדדים. << אורח >> דור בר: << אורח >> טוב לדעת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר? תודה. << אורח >> דור בר: << אורח >> יש עובדים זרים אחרים באילת. הם לא עובדים פשוטים, הם מקצועיים יותר. לצורך העניין סינים או מולדבים שעכשיו מגיעים יותר. העובדים הירדנים יכולים לעשות עבודות פשוטות. משפחת נופי מתמחה בתשתיות ומי שעובד בתשתיות זה ירדנים, לצורך העניין, ולא סינים. לא תראו סינים בתשתיות. ולכן הם גם מאוד חשובים, כי הם נותנים מענה לעבודות שאין אותן. הלוואי וישראלים היו מוכנים לעבוד. אנחנו נשמח לקלוט ולהכשיר וגם לשלם יותר על כוח אדם איכותי יותר. כי הם לא ה-וואו שב-וואו. ועדיין, אין את זה, אין את החלופה הזאת. אז חשוב לדעת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, אז לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לשני חברים שלי, יש נקודה שמן ההגינות שאני אבטא אותה. עם פרוץ המלחמה חלק מהעיסוק שלי עסק בנושא כאוב שבתוכו קיימנו צורך, הרי ניהלתי איזה שהוא פרויקט של העתקת מכשיר C.T. מאוד מאוד מורכב לבסיס זיהוי החללים בשורה. המכשיר היה בבית חולים יוספטל. אני חייב להודות על האמת. אני עדיין מאוד מרוגש כשאני נזכר בזה. פניתי לחבר אחד, גבי קדוש. סיפרתי לו על המצוקה ועל הצורך המיידי, בעומס המטלות שמדינת ישראל נאלצה להתמודד עם כל המערכות המענה שיכולתי לקבל מהמדינה היה לוקח הרבה יותר זמן. תיווכתי לו את הצורך שלי. צמצמתי אותו לנקודה אחת. והוא אומר לי תוך 10 דקות מדבר איתך מישהו. דיבר איתי בחור צדיק בשם מוטי בן גל, מנופאי. והוא קצר ולעניין אומר 'אני בדרך ליוספטל, תגיד מה צריך'. אמרתי לו אני צריך – הוא אומר לי 'תגיד כל מה שצריך'. אני אומר לכם שאני עוד לא הספקתי להגיע לאילת, למעלה מ-50 ידיים עובדות, כולם בהתנדבות מכל הענפים. חבר גייס חבר, לא ביקשו כלום, לא צייצו. עבדו איתנו שלוש יממות, בשתי משמרות, לתוך עומק הלילה. בשליחות עצומה, בציונות שבאה לידי ביטוי כל השנה. כי להיות באילת זה סוג של שליחות וציונות, בוודאי בעת הזאת. ועל כן שמורה לכם תודתי והערכתי. אני לא אשכח את זה. והיום כשאני מדבר על הצורך בהכרה במעסיקים האילתים, המקרה הזה עומד אל מול עיניי. ואני מעריך את זה. ומכאן שלוחה תודתי והערכתי לכל המעסיקים. אני בטוח שאם זה היה מגיע אליכם אז גם אתם הייתם מגיעים. אבל אני לא הכרתי מעסיקים, לא ידעתי למי לפנות. ואחד פנה לשני שפנה לשלישי ואז הייתה מכפלה. ואני לא הבנתי. אני תפסתי ראש ואני רואה מישהו מגיע עם פיתות ואומר 'חבר'ה, תאכלו'. ומישהו אומר 'שנייה, אשתי הולכת להביא לי את המברגה, אני גם רוצה לעבוד'. וזה אומר 'תביאו לי סולם'. ו-50-60 אנשים באמצע הלילה עובדים, כשאחד מספר לשני. וכשאני עם פה פעור אומרים לי 'אל תתפלא, זאת אילת. זאת משפחה אחת גדולה וכשיש צורך כולנו נותנים כתף'. ועל כן אני מבקש להעביר לכם את תודתי שוב פעם. אני עדיין מאוד מרוגש מההתנהלות, ההתגייסות והמחויבות שלכם. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני ברשותך, יושב-הראש, התכוונתי להיכנס למשעול שאתה פרצת בו דרך. מתוקף המפגשים שלי כמכיר חלק גדול מקהילות המפונים הייתי באילת מספר פעמים. וזו בדיוק התחושה שקיבלתי מקצה לקצה, מקהילת העסקים, מהקהילה האזרחית. יש משהו במקום הזה, הבדידות עושה טוב כנראה. מחברת. ההכרח הוא אבי ההמצאה אומרים. קורים דברים טובים. זו הזדמנות להוסיף ישר כוח גדול. למדנו גם עוד שני דברים היום בדיון וגם אותם אני רוצה לשים על השולחן. כשאני שומע על האבא בן ה-70 פלוס שעובד עבודת כפיים בבניין ארצנו ומלמד את הצעירים, במקרה הזה אני מבין הירדנים – זה מחמם את הלב. וזה מחמם את הלב שבימים, בחודשים כל כך קשים של איבה, של כעס, של זעם בין יהודים לערבים, יהודים ומוסלמים, אנחנו רואים שלא צריך לעשות הכללות. יש איים שאתם שומרים עליהם. וזה בעיניי אירוע קדוש, אירוע מכונן. שצריך ללמוד ממנו. זה לא במקום להחזיק נשק ביד איפה שצריך, באתר או בגבול או בלחימה. אבל לזכור שהמון בני אדם, המון, אני מקווה שרובם רוצים את מה שרוצים אותם עשרות, שרוצים לבוא להתפרנס. והלוואי ונגיע לימים שזה יהיה חזות נפרצת בכל מקום. אני באמת מקווה שמשרד החקלאות, אם זה חונה שם, יסיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, הסתבר שלא. הייתי בטוח שכן, מסתבר שלא. עוד פעם, לא עדכנתי אותך בכל. כרגע עניין הסדרת מיצוי המכסה שהקצנו, שהתחלנו פה את התהליך כאן בוועדה של ה-500 לחקלאות, עומד ותלוי בתהליכים דיפלומטיים בין משרד החוץ הישראלי לירדני. ופתיחת אותו ערוץ להעסקה, שכן עד היום לא עבדו ירדנים בחקלאות וצריך ליצור תשתית לכך. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כבר חצי שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. אז סיפרתי לך מה היה, בינתיים בשיא התהליך פרצה המלחמה. דבר שעיכב פתיחת חזיתות חדשות. אבל זה לא אומר, חלילה, שזה מעכב את הקיים. מה זה חודשים? שבועות. אנחנו לא משהים את זה, חה"כ שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הגדיד של התמרים, שיהיה קודם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לחלוטין מבין את הנחיצות, בוודאי לקראת העונה החדשה. אנחנו נתייחס לכך בדברי הסיכום ונבקש מועדים לעדכון קצב ההתקדמות. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני אבקש רשות דיבור בבקשה לפני שאתם מסכמים, אם אפשר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, אנחנו עוד לא בסיכום. חה"כ ששון גואטה רצית לומר משהו? << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> כן, יש לי שני נושאים. קודם כל שצריך להגיד מילה טובה, אני חייב לספר. קודם כל, אני רוצה שהעניין של העובדים הזרים ומה שקורה במדינה שצריך לשחרר את החסמים ושיתנהל בצורה כמו שעשית. אני זוכר מה שעשית, שלא חיכית שהמדינה תאשר והוא ישלח לך הרשאה לאיזה משאית שתבוא. באת, השתמשת, עשית את זה הכי מהר, הכי קל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבל שהיה צורך להגיע לכך. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אני זוכר את הלילה שעשית את המהלך. הלוואי ואנחנו בכנסת ומשרדי הממשלה נדע ככה לעבוד מהר ולשחרר את כל החסמים כדי לתת פתרונות לכל החבר'ה הטובים האלה. הדבר השני, ואני אתחיל במילה טובה, שבמקרה דיברתי עם חבר, חקלאי ממושב שתולה, שמפונים על הגדר, שהם חוטפים בראש. נפגשנו בחתונה, השבוע. ואני אומר לו 'מה העניינים, איך אתה שורד?' – 'אתה לא מאמין, הצילו אותי. מי הציל אותי? רשות האוכלוסין'. ולא דרכי, לא הגשתי בקשה, לא ניצלתי את הקשרים שלי, לא כלום. הוא לבד, היו לו בעיות. אז באמת זו מילה טובה. יניב תורג'מן, חקלאי ממושב שתולה שהיה בבעיות והם תחת אש צריכים לעשות. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> מיטל, מיטל. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> מיטל תוך יומיים סגרה את הפינות. והוא מספר לי באירוע. אז חשוב לציין. באמת כל הכבוד מיטל. וענבל, את זהב. << אורח >> קריאה: << אורח >> אם זה יומיים, בדרך כלל היא פותרת בשתי דקות, יומיים זה כבר לקח זמן. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כנראה שזו הייתה בקשה מורכבת. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> הייתה גם בעיה גדולה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היה אתגר גדול. אין בעיה גדולה, יש אתגר גדול. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אתגר גדול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה חה"כ גואטה. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> לא, לא, עוד משהו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה תכף תסיים. אבל אני רק אומר, אם היינו צריכים להקצות את הזמן המצומצם של הוועדה בלהודות לרשות האוכלוסין, היינו צריכים להיות פה יומם ולילה כי הם באמת עושים עבודת קודש. וזה כשעוד לא דיברתי על המקרה של אתמול בלילה. שזה יותר קרוב ליענקל'ה מאשר לששון, כי באמת זה היה סביב השתי דקות ולא יומיים. אז הנה, אני אומר לך. מקרה של אתמול זה היה עניין של דקותיים והכול מתועד. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> היה מאוד מרגש. אני רוצה לדבר על בעיה מאוד גדולה שאני רוצה שאתה, אדוני יושב-הראש, תיכנס לבעיה הזאת. אתם יודעים, אני באתי מתחום החקלאות, מי שמכיר. אני באתי מתחום החקלאות. יש את החקלאות ויש את החקלאות התעשייתית שזה המשחתות וכל מה שקשור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מוזמן איתנו לסיור במשחטה. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> בכיף. מתי שתגיד לי אני מגיע. יש לנו את משחטת עוף טוב שיושבת באזור בית שאן. משחטת עוף טוב, היו להם 140 פלסטינאים. היום הפלסטינאים לא מגיעים. יש שם בעיית כוח אדם, הם לא מצליחים לייצר, לא מצליחים לשחוט. עכשיו, החקלאות, כמו שסיפרתי לכם, זה אירוע מתגלגל. הם לא שחטו, העוף תקוע בלול, האפרוח לא יכול לבוא, להיכנס. וזה אירוע מאוד מאוד מטורף. עכשיו קיבלו מכסות עובדים זרים, הם באו דיברו איתי. אמרתי שאני אציף את הבעיה פה והיא גם פה, סמנכ"לית משאבי אנוש של כל הקבוצה. מה קורה? הם מעדיפים לקבל ירדנים. למה? אם בא עובד זר היא צריכה לסדר לו מגורים איפה לישון, היא צריכה עוד כמה דברים, שזה גם עלויות מטורפות. ואני יכול לספר לכם מהיכרות אישית, הרווחיות במשחטות היום הם על הפנים. אני לא יודע, הם לא מרוויחות כסף היום גם. והם קרובים לגבול, הם קרובים למעבר גבול. ואם נצליח לפתור את העניין של הירדנים שיכולים להיכנס לעבוד אצלם זה מאוד יעזור להם. גם בהוצאות השוטפות, שהם לא יצטרכו לדאוג למגורים וגם בעיית כוח אדם. היא פה, אם תוכל לתת לה להגיד שתי מילים, אני מאוד אשמח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גב' סימה יעל. אז אנחנו תכף ניתן לה גם לדבר. נגעתי בזה לפני שהגעת. וזה יהיה נושא שתכף אנחנו ניגע בו טיפה יותר לעומק ואנחנו נבקש את התייחסות משרד החוץ ושאר המשרדים הרלוונטיים לתיקון החלטת הממשלה 860, שתעסוק ותיגע בהסבת אותה מכסה שלא ממומשת על ידי המלונאות לתעשייה ולבניין. ובתוך זה זה ייתן מענה כמובן גם לתוך, לעניין עוף טוב. אבל אנחנו עוד מעט ניגע בזה. אני אשמח לתת את רשות הדיבור למכובדי, ראש עיריית אילת, מר אלי לנקרי שנמצא איתנו בזום. שלום אדוני. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> שלום אדוני. בוקר טוב לכולם, בוקר טוב אדוני יושב-הראש, חברי הכנסת. רציתי להגיד תודה על הדיון החשוב הזה. בהחלט דיון שמגיע בזמן ודיון חשוב. אני רוצה תחילה להתייחס לדברי הפתיחה שלך. אני כאן כמובן מקשיב לכל הדיון מתחילתו. ושמעתי גם את דברי הפתיחה שלך. אני רוצה להתחבר כמובן לדברים שאמרת לגבי איכותם, מסירותם, מקצועיותם של העובדים הירדנים. וגם על כך שהפרויקט הזה בסך הכול הוא פרויקט מאוד מאוד מוצלח. על כך אין עוררין. אני גם רוצה להתחבר לדברים שלך לגבי החשיבות כמובן של היחסים והשיקולים המדיניים שקשורים לכך כמובן, בקשר בין המדינות, בקשר כמובן בקיום הסכם השלום. אני גם אגיד שאנחנו כעיר, הקשר שלנו עם העיר עקבה והשלום עם ירדן חשובים ביותר לנו. אנחנו עושים כל מאמץ כדי להדק וכדי להרחיב את שיתופי הפעולה. וגם כאן כמובן, בכל מה שקשור לעובדים, השאיפה שלנו היא כמובן ברורה גם בנושא הזה. עדיין חשוב לי להגיד, מאוד חשוב לי להגיד, שגם הזמנים האלה מלמדים היטב עד כמה הישענות קיצונית על מקור עובדים אחד היא מסוכנת. אנחנו רואים את זה, לא בריא, לא נכון. אני צועק את זה הרבה מאוד זמן. אני דורש הרבה מאוד זמן איזון בכל מה שקשור להעסקה של עובדים זרים כאן. דורש לקבל עובדים זרים כדי לאזן בין הדברים, כדי לא להגיע בדיוק למצבים שאנחנו מגיעים אליהם עכשיו. כמו שהישענות קיצונית על תעשייה אחת, על כלכלה אחת היא מסוכנת. ואנחנו רואים את זה עכשיו ובשעות משבר כל הזמן. גם כאן אסור לנו להסכים למצב הזה. ולכן אני דרשתי ואני דורש פעם אחר פעם כמובן לאזן בין העובדים ולהביא לכאן כמובן עובדים. וזה לא חשוב מאיפה, אם זה מהפיליפינים או מהודו או מכל מקום אחר. העיקר שיהיו כאן עובדים נוספים. אני רוצה בהקשר הזה להגיד משהו שאולי יאזן, אדוני יושב-הראש, קצת את הדברים שלך, לגבי מה שקורה כאן במלונות. אילו היית כאן היית רואה את, אולי גם כמובן אם היית שואל את המפונים הרבים שנמצאים פה ושאלת את חה"כ ששון גואטה שנמצא כאן כמפונה לעיתים. אבל אילו היית שואל אותם, היית שומע מכולם שהשירות של בתי המלון הוא שירות מצוין. אני, כשאני צריך להעביר ביקורת על בתי המלון אני לא חוסך בביקורת ואני עושה את זה. אבל אני חושב שהפעם זו ביקורת לא נכונה. אני לא נכנס לעניין הכספי, ואני מסכים איתך שמה שניתן, ניתן יפה מאוד על ידי המדינה. אני לא נכנס לעניין הכלכלי. אני אומר רק שחשוב שנדע שהשירות שניתן על ידי בתי המלון, אני אתמול השתתפתי בפרידה מאחד מהקיבוצים, מאחד מהיישובים שנמצא כאן באחד מבתי המלון. היית צריך לשמוע את דברי השבח של הקיבוץ הזה. וזה נשמע, זו פרידה חמישית או שישית שלי מאחד מהיישובים שנמצאים פה. והיית צריך לשמוע את דברי השבח. כמובן על כל העיר, כמו שאתה ציינת אדוני יושב-הראש. גם במקרה הספציפי שאתה נדרשת לעזרה ואיך קיבלת את העזרה כאן. אני חייב להגיד בהקשר הזה. אילת כולה התגייסה. אתם יודעים את זה היטב. אני אומר את זה בגאווה גדולה, על התושבים שלנו. תושבים מדהימים, בעלי עסקים, המלונות, כולם בהתגייסות אדירה במפגן ענק של סולידריות, ערבות הדדית, נתינה, אהבה, לחבק, לעטוף באהבה, לתת, לחזק, לסייע. כל מה שצריך. אני לא רוצה עכשיו לפרט כי זה לא המקום וזו לא הוועדה שנועדה לכך כמובן. אבל כולם יודעים מה עשתה העיר אילת מאז פרוץ המלחמה בהובלתי. ואני גאה על כך כמובן, ואני גאה על כל מה שנעשה בנושא הזה. אני רוצה, ברשותך, לגעת בנושא לא פחות חשוב. אמרתי, אני אגב מסכים שככל שנדרשים כאן עובדים לענפים אחרים צריך לחזק את הענפים הללו. אני לא יודע, אני לא חושב שזה צריך להיות אחד על חשבון השני. אני חושב, אגב, שככל שאנחנו נרצה, כך נוכל לקבל מהצד הירדני. ככל שאני מבין בצד הירדני רוצים להעניק כמה שיותר, רוצים להעסיק כמה שיותר. כך שאם רוצים לאשר, אני לא חושב, ככל שאני יודע, שזה צריך לבוא אחד על חשבון האחר. זה חשוב להגיד את זה. ואני רוצה לגעת בהיבט הביטחוני, אדוני יושב-הראש. אני לא יכול שלא להתייחס לעניין הזה. ההיבט הביטחוני מעסיק אותי מהיום הראשון של המלחמה. אני נמצא בקשר רציף על המל"ל, עם כל הגורמים. משתתף גם בישיבות הערכות מצב שמשתתפים בהם השב"כ והמשטרה והמל"ל וכל מה שצריך. כי הנושא הזה מטריד אותי, כמו שהוא מטריד את התושבים שלי. ואי אפשר להימנע מלהגיד את הדברים באופן מאוד מאוד ברור. הרגישות היא רגישות גדולה. הימים הללו הם ימים לא פשוטים. אנחנו יודעים את זה, ולכן אנחנו לא יכולים שלא לדרוש את ענייני הביטחון וכמובן את ההתייחסות של גורמי הביטחון. ברור שההחלטה מתקבלת איפה שהיא מתקבלת, כאשר נעשים כל השיקולים הביטחוניים. אני יודע את זה, אני עוקב ואני יודע. ועדיין חשוב לומר, חייבים להביא את הנושא של האבטחה לסדר היום ואני אמרתי ודרשתי, ואני דורש כראש עיר מכל אתר, מכל מלון, ואני דואג כמובן שגם תבוא אבטחה מבחוץ. אבל גם הם, כל אחד שמעסיק עובדים כאן צריך להביא לכך שיהיו מאבטחים חמושים, כדי כמובן לא להיקלע לשום סיטואציה. וזה נכון, לא היו אירועים עד היום. וגם האירוע היחיד שהיה היה יותר פלילי מאשר ביטחוני. ולכן אין לי מה להגיד לגבי הדברים האלה. דבר אחרון שחשוב לי לומר. תמיד, אבל תמיד אנחנו נעדיף להעסיק עובדים ישראלים. ואתה צודק, אדוני יושב-הראש, התייחסת למפונים שנמצאים כאן. ואני חייב להגיד לך, יש לי כבר 4,000 מובטלים בעיר. אני כבר הגעתי ל-15% אבטלה כאן. מה שקורה כאן בעיקר, אתה יודע אדוני יושב-הראש, אתם יודעים חברי הכנסת, אילת נמצאת במשבר כלכלי מאוד מאוד קשה. משבר אחד מהמשברים הכלכליים הקשים שידעה העיר מאז ומעולם. כמובן אנחנו זוכרים כולנו את תקופת הקורונה. אבל אז ידענו להתגבר באמצעות האי הירוק. ועכשיו המלחמה הזאת מכה בנו חזק ואנחנו משלמים את המחיר הכלכלי הכבד ביותר של המלחמה הזאת. יש לי מאות עסקים סגורים, אלפי עסקים שנמצאים בירידה דרמטית של יותר מ-50% בפעילות שלהם. וגם כמובן כמו שנאמר כאן, המפונים שנמצאים בבתי המלון זה לא תיירים, זה לא אנשים שבאו לבלות, זה לא אנשים שבאו ליהנות. אנחנו בנויים על מחזוריות. וכאשר באים לכאן, אתם יודעים, יש כאן עדיין יותר מ-30,000. אמנם מפונים היו בשיא 60,000-70,000. טיפלנו בכולם, דאגנו לכל מחסור, לכל צורך שלהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ידוע ומוערך, מכובדי ראש העיר. אתה באמת אמרת משהו שאתה צודק, שזה לא שייך לתוך הוועדה הזאת. אבל אני ער לכך ומעריך את זה מאוד ונותן לזה מענה והתייחסות בכובעי הנוסף כמרכז הקואליציה בוועדת כספים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני יודע, אני יודע, אדוני יושב-הראש, אני יודע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה אכן באמת מחוץ לדיון הזה. אבל אני מצטער שאני - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> רק משפט אחרון, אדוני יושב-הראש. קודם כל אני יודע מה שאמרת לגבי ההערכה שלך את מה קשורה כאן ושל כולם גם צריך להגיד. אני כן חושב, ואני אומר את זה גם למלונאים. כן צריך לראות איך מעדיפים את העובדים הישראלים. כן צריך לראות איך משדרגים, משפרים את השכר, עושים הכול כדי שעובדים ישראלים יבואו. ואני יודע שזה קשה ואני יודע שהם לא באים ולא עובדים. אבל דווקא בתקופה הזאת צריך לנסות את זה שוב ושוב. כי בסדרי עדיפויות, אתה אמרת את זה אדוני יושב-הראש, קודם כל ישראלים, אחר כך לייצר את האיזון כמו שאמרנו בין העובדים הירדנים. ואני מסכים עם חשיבותם כמובן של העובדים הירדנים לעיר אילת. תודה רבה לך אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. רק ברשותך מכובדי, שאלה. האם יש איזה שהיא תוכנית מעורבות של מערכות העירייה בראשה אתה עומד לטובת תמרוץ ידיים ישראליות לכלל הענפים, בדגש על ענף הבניין והמלונאות מצד ידיים ישראליות אילתיות? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אז אנחנו בעבר דרשנו כמובן פעם אחר פעם. אני חושב שהנושא הזה צריך להיכנס להחלטת ממשלה. אני חושב שכולם, כל המעסיקים, צריכים קצת לגלות רוחב לב הרבה יותר גדול משהתגלה עד עכשיו. אנחנו כעירייה כמובן כל מה שנוכל לעשות מבחינתנו אנחנו נעשה. אנחנו לא המעסיקים, אבל מבחינתי הקמתי מרכז הזדמנות כאן שמעסיק הרבה עובדים רק בתחום הזה. לתת הזדמנות בעצם לאילתים. אגב, הנחיתי אותם בתקופה הזאת לטפל גם במפונים שרוצים תעסוקה ולעבוד, זה קורה הלכה למעשה. מבחינתי אנחנו מעמידים לטובת העניין גם את האגף לפיתוח כלכלי ויזמות של העירייה, גם את מרכז ההזדמנות שלנו לתעסוקה. כל דבר שאנחנו יכולים לתת כעירייה אנחנו עושים. זה מאוד חשוב לנו, מאוד מאוד חשוב לבסס כמובן. קודם כל מי רוצה כאן אבטלה בשיעורים גבוהים. ואגב, אני רוצה להגיד לך יושב-הראש שכאשר ייצאו מכאן המפונים ועדיין המלחמה תהיה כאן, ואנחנו לא עתידים לראות מהר מאוד חזרה של תיירות לאילת, אנחנו נראה כמובן שוב הוצאה לחל"ת והוצאה לפיטורים, אבל בעיקר לחל"ת, של אלפי עובדים. ואני מזכיר לך, בקורונה היו כאן 75% אבטלה בתקופה מסוימת. אוי לנו, אוי לנו ואבוי לנו אם נחזור לשם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כולי תקווה ואמונה שהמצב בשוך הקרבות יהיה שונה. אנחנו כבר רואים ישראלים רבים שמוצאים את דרכם לטרמינל בשדה התעופה בלוד, בדרכם לצאת לטייל בעולם. אני מניח שאנחנו יותר ויותר נראה נופשים מתוך בחירה ישראלים באילת. ואני שומר על אופטימיות זהירה. אני מאוד מאוד מודה לך. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לגב' סימה יעל מרקו, סמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת עוף טוב. << אורח >> סימה יעל מרקו: << אורח >> שלום. אני רוצה לתת סקירה קצרה על מי אנחנו ועל הפעילות שלנו. אנחנו מפעל תשלובת עוף טוב. חלק מהפעילות שלנו זה משחטה, מפעלי עיבוד ואריזת מזון. אנחנו מפעל חיוני המספק מזון. אנחנו מפעל שקולט עופות ממשקי הפריפריה הצפונית מקו העימות ברמת הגולן, מבקעת הירדן ועמק הירדן. הפעילות שלנו זו פעילות עתירת ידיים. ויש לנו קושי ניכר בלאייש את המשרות האלו בעובדים ישראלים. עד פרוץ המלחמה, ככה בשנים האחרונות, - - - מערך הייצור שלנו והמשרות הולכות וגדלות – העסקנו עובדים פלסטינאים. מרגע פרוץ המלחמה הופסקה לחלוטין הגעתם של עובדים פלסטינאים. אנחנו מתמודדים ביום יום בקשיים לאייש את המשרות האלו. לספק את התצרוכת שאנחנו אמורים לספק כמפעל חיוני. ולכן אחד הדברים והבקשה שלנו שכן יותרו, בוא נגיד מכסות של עובדים ירדנים. הן מקרבת המיקום שלנו, אנחנו 10 ק"מ מהמעבר של הגבול. יש פה צורך ניכר במשרות, באיוש המשרות האלו. עובדים שעובדים ברגע שמגיעים בבוקר ויוצאים לאחר תום יום עבודה. יש פה גם חיסכון בכל הנושא של הוצאות של לינה, הוצאות של מזון. כל ההוצאות הנלוות, כל הלוגיסטיקה הנלווית. ולכן הבקשה שלנו בנושא הזה שיותר ותהיה לנו מכסה של עובדים ירדנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ידועה וצודקת. ואני דורש התייחסות כבר תוך כדי הדיון הזה. אגב, פלסטינאים שהיו מגיעים לעבוד אצלכם, מאיפה היו מגיעים? << אורח >> סימה יעל מרקו: << אורח >> מאיפה הם היו מגיעים? שאלה טובה. כן, יש לנו קבלן שאיתם עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מאיפה? << אורח >> קריאה: << אורח >> מלפאג'נה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה היה החשש שלי, אגב. << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> אדוני, אני אשמח לבטא את עמדת התעשייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, מיד. את הגב' מוריה ברבי, את הדוברת הבאה. לא זו שאחריה, אבל מיד אחרי גלעד. ספר לנו מאיפה אתה. << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> שמי גלעד, ואני מעסיק אילתי, אדוני, מכבסות מאוחדות אילת. אנחנו מפעל חיוני שנותן שירות לצבא, לצה"ל ולמלונות באילת. ולנו אין התאחדות, אדוני. אין לי התאחדות מלונות ואין לי התאחדות קבלנים ואף אחד שדואג לי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני ההתאחדות שלכם. << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> באתי לפה לבקש מאדוני להוסיף לנו עוד היתרים. אנחנו במסגרת ההסכם הראשון של 300 ירדנים שמתחלק בין תשתיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מעדכן אתכם שהוא 450. הוא פשוט עוד לא קיבל ביטוי הלכה למעשה, אבל הוא כבר לא 300. בסדר? הוא 450. עוד מעט אנחנו נתייחס לזה. << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> אנחנו מפרסמים משרות בכל רחבי אילת, עם קבלנים, עם עובדים, עם שירות התעסוקה באופן קבוע. אין עובדים. אנחנו רוצים להעסיק, אין עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם נבחנה אפשרות מצדכם להעסיק עובדים שיקומיים? << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> אני מעסיק, אדוני, שני עובדים, מי שבא אצלנו ברוך הבא, באמת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, השאלה היא מה אתם עושים בשביל למצוא. << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> הכול, הכול. << אורח >> קריאה: << אורח >> ברגע שהוא נושם הוא עובד. << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> נושם הוא מבחינתנו עובד, כן. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא משנה מה. לכל דבר יש לו תפקיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש מי שמגדיר את זה דופק. << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> אנחנו מעסיקים עובדים ירדנים מאז הסכמי השלום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני באמת מבקש רגע להתייחס לאותם עובדים שמגיעים מהוסטלים. מדובר בעובדים מסורים, לא מתבטלים. כשהם קולטים את העבודה והיא לא מורכבת הם נותנים תפוקה מאוד גדולה. ואני חושב שצריך לעודד העסקה של עובדים מאותגרים בעבודה בחברה. << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> יש לנו שיתוף פעולה, אדוני, עם כמה עמותות באילת. שולחים לנו עובדים ואנחנו מעסיקים עובדים עם מוגבלויות ועובדים עם צרכים מיוחדים. אבל זה לא מספיק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ניסיתם לגייס בזמן ביניים גם בני מכינות? << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> ניסינו הכול. ביקשתי אפילו מצה"ל עובדים, מילואימניקים, כל מי שאפשר, על מנת שנוכל לתת שירות לצבא. יש לנו המון עבודה ואנחנו עובדים 24 שעות ביממה. ואין לנו עובדים, אין לנו מספיק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> מפונים וכל מי שרק נמצא באילת אנחנו מנסים להשיג. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק - - - עד כמה שהיקף הפעילות בבתי המלון עלה אבל העסקה של עובדים ירדנים. כי אם יש יותר כביסות, בוודאי יש יותר אירוחים, בוודאי יש יותר תעסוקה. << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> לא, אין עבודה מבתי מלון אדוני. המלונות לא מחליפים מצעים למפונים בתדירות של אורחים, ולכן יש פחות עבודה מהמלונות. << אורח >> קריאה: << אורח >> הם סוג ב', אה? << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> אבל יש המון עבודה מצה"ל. יש לנו שני כובעים שאני עובד איתם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. אני מודה לך, אנחנו נתייחס לזה בהמשך. << אורח >> גלעד לשם: << אורח >> לקבל עובדים ירדנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז כפי שאמרנו, אני מעביר את רשות הדיבור לגב' מוריה ברבי שהמתינה בסבלנות רבה. << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> תודה רבה אדוני. מוריה ברבי, בשם התאחדות התעשיינים. דובר כאן קודם לכן שהתעשיינים משתתפים בהקצאות, ענף התעשייה. יחד עם זאת, מתוך 300 היתרים, אם אתה בוחן את ההקצאות לשנת 2023, כ-4 היתרים ניתנו לתעשייה. אחוז וחצי מההיתרים. החסם הזה נובע מהנוהל הנוכחי. כרגע המודל של ההקצאות מסתמך על השנה החולפת. זאת אומרת אם מעסיק החזיק בהיתר בשנה החולפת הוא זה שיזכה להיתר גם בשנה הבאה. זה יצר מצב שהתעשייה לא משתתפת בהיתרים האלה. לצורך העניין בשנת 2023 50% מההיתרים ניתנו לבניין. כ-15% למכבסות, 1.5% לתעשייה וכל היתר, כפי שצוין, למסעדות, לחופים, לחנויות נוחות. בעצם שיטת ההקצאה הנוכחית לא מבטאת את הצורך המשקי ואת החשיבות המשקית לתת מענה גם לענפי התעשייה. פורסם קול קורא על ידי רשות האוכלוסין לאחרונה. אנחנו הבענו את עמדתנו גם בפני רשות האוכלוסין. אנחנו חוזרים עליה גם כאן. יש צורך בשינוי מודל ההקצאה כך שתינתן חשיבות גם לתרומה של הענף, בטח ובטח לענף התעשייה שמספק עבודה לעשרות ומאות עובדים. דיבר פה קודם ראש העיר על אבטלה. אז ענף התעשייה, כאמור, מעסיק מאות עובדים. הוא תורם למשק, הוא תורם לצמיחה ולפריון. וכמובן גם לחוסן הכלכלי שלנו וליכולת שלנו לייצר. לכן אנחנו מבקשים שתישקל ותיבחן עכשיו גם שיטת ההקצאה. וכמובן שלעניין הקצאות בעניין בצפון, בעמק בית שאן, אנחנו נברך על כל הקצאה חדשה. ואנחנו מקווים שמודל ההקצאות ייבחן כך שתינתן חשיבות גם לענף התעשייה וגם לגודלו של המעסיק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מאוד מודה לך. אני אמנם התכוונתי להתייחס לזה בשלב מאוחר יותר. אבל באמת זה בוער בי. << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> אדוני, יש כאן מפעל מלח הארץ. הם הגיעו כדי לשקף את המצב בשטח. הגברת שיושבת לידי, סיגל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז את מקבלת עכשיו את רשות הדיבור, למרות שלא תכננתי. אני חייב קודם כל להביע תוך כדי הדיון את הערכתי הרבה מההשתתפות הערה. זה לא נסתר מעיני, להגיע לכאן בבוקר מאילת. מבהיר עד כמה שבאמת המצוקה היא כנה ואותנטית. אני מעריך את זה מאוד. תדעו לכם שזה מגביר את המחויבות שלי כלפיכם. וככל שיידרש אני אגיע לאילת באופן מיוחד לטובת העניין ואף אשקול לקיים דיון ועדה באופן רשמי בעיר אילת, למען העיר אילת וסביבותיה. אגב, תמיד כשאני אומר אילת אני מתכוון לאילת וסביבותיה. וזה לא אומר שחלילה זה יחליש את הדרישה המיידית להתייחסות להכרה והתייחסות להכנסת עובדים לעמק בית שאן, כדוגמת עוף טוב. הם לא היחידים, אבל הם באמת המרכזיים, אז אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לשכנתך, לברך את בואך ואז אעביר גם אלייך. << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> תודה רבה. קוראים לי סיגל מוחגולי, אני מנהלת משאבי אנוש של קבוצת סוגת שכוללת בתוכה את סוגת, את מלח הארץ ואת טחינת אל ארז. מלח הארץ למעשה מעסיקה כ-130 עובדים בעתלית ובאילת. ואנחנו הספק היחידי של המלח בארץ. יש לנו בריכות, בטח כולכם מכירים בתוך העיר, כן, בדיוק, עם הפלמינגו. מייבשים את מי הים, וכמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם זו לא עבודה קלה. במיוחד בחודשי הקיץ, חם מאוד באילת, קרני השמש חוזרות מהבריכות. מאוד קשה לעבוד שם. ועובדים ישראלים, שאנחנו כל כך נאבקים לגייס למשרות האלה – פשוט לא מעוניינים לעבוד בזה. ניסינו כל מיני טכניקות, בונוסים, להעלות שכר. גם כשמצליחים לגייס הם ממש לא שורדים את העבודה הזאת לצערי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מדובר בבריכות שנמצאות בחלק הצפוני של אילת, בכניסה לעיר? << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> כן, כן, בדיוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה העבודה שם, אגב? מה הפעילות, מה מהות הפעילות? << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> הם צריכים גם להשגיח על הבריכות. יש אחר כך טרקטורים שממש מושכים את המלח, מביאים אותו אל תוך המפעל. בתוך המפעל המלח עובר איזה שהוא תהליך של עיבוד, שטיפה. גם כן, מפעל לא ממוזג, מאוד מאוד ותיק. משנת 1976 קיים באילת. למעשה צריך לזכור שאנחנו גם כן מפעל חיוני, קיומי. ואנחנו מספקים מלח לא רק לכל בית בישראל, אלא גם מהווים חלק מתעשיות אחרות. כמו למשל תעשיית הבשר. אנחנו משמשים להכשרת הבשר. מן הסתם המלח שלנו יוצא לכל מיני תעשיות נוספות. עובדים ירדנים אצלנו, בעבר היו שבעה. אחר כך במשבר הקורונה משהו התפספס, איזה שהיא תקלה טכנית ולא הצלחנו להגיש בקשות להיתרים נוספים. אז יש לנו כיום שני עובדים מקסימים. אני מכירה אותם באופן אישי. דוברים עברית, מנוסים, מקצוענים. היינו רוצים עוד, היינו רוצים להחזיר את השבעה עובדים, ככה את מלוא המכסה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עוד חמישה. << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> עוד חמישה, בדיוק. << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> אז מתוך ארבעת ההיתרים שיש לתעשייה שניים יש למלח הארץ וזה רק מנכיח את העובדה עד כמה ענף התעשייה לא מקבל ביטוי בהקצאה של ההיתרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה עובדים לתעשייה להבנתך זקוקים להקצאות לירדנים לאילת? << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> אני לא יודעת לתת לך מספר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח בבקשה. << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >> אבל כ-300 עובדים. עכשיו, אם יש הגדלה של ההקצאה, בוודאי שנשמח להשתתף. אבל אנחנו חושבים שצריך להיות ביטוי לחשיבות של ענף התעשייה ולשנות את שיטת ההקצאות. כך שאנחנו, בשל החשיבות המשקית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. את היטבת להסביר את זה כבר כמה פעמים, אני מודה לך מאוד. מה שמך? << אורח >> ניצן אבירן: << אורח >> שמי ניצן אבירן, אני מנהל אגף כלכלה, משק והכלכלה בתנועת הקיבוץ הדתי. למעלה מ-25% ממשקי הקיבוץ הדתי יושבים בעמק המעיינות שסמוך למעבר הגבול נהר הירדן. ובשל כך אני מבקש להרחיב את היריעה שהוצגה על ידי עוף טוב, ביחס לנושא שאתה נותן לו תמיכה ואני מודה לך על כך. תראו, לעמק המעיינות ולעיר בית שאן יש מסורת של שיתופי פעולה עם השכנים שלנו מירדן, מאז חתימת הסכם השלום ב-1994, בתחומים רבים מאוד. גם בתחומי חקלאות. כלומר בכל מיני דברים שקשורים בחקלאות בעבודה משותפת. בצד השני שלנו זה ה- Jordan valley authority שזה מעין ממשלה בתוך המציאות של ירדן, בתוך הממלכה של ירדן. עם שר חקלאות, עם שר מים, עם הכול. זה אזור עם הרבה מאוד חקלאות. אזור חקלאי במהותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בצד הירדני. << אורח >> ניצן אבירן: << אורח >> בצד הירדני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוודאי, בוודאי, אני מכיר. << אורח >> ניצן אבירן: << אורח >> כמו גם אצלנו. יותר מזה, בשונה מהמעבר הדרומי, שבאמת עם כל הכבוד ובאמת הצורך הגדול מאוד של אילת וחבל אילות לקבל את העזרה של העובדים הירדנים, אצלנו בצפון כמות עצומה של אוכלוסייה גרה סמוך למעבר ואותו דבר גם אצלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אגב, חשוב שנבהיר שמרחק הנסיעה, לרבות הפרוצדורה בתוך המעבר, יענקל'ה, מרחק הנסיעה וזמן הנסיעה מכפר ממוצע סמוך מעבר בירדן הוא פחות מחצי, משמעותית, של זמן ומרחק הנסיעה שיש מנפת ג'נין לעמק בית שאן. << אורח >> ניצן אבירן: << אורח >> אמת. נכון מאוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני בדקתי את זה כמה פעמים. גם במעבר, גם כשעברתי את הגבול, גם כשחזרתי. וגם כשדגמתי את זה לאזור הנפה. << אורח >> ניצן אבירן: << אורח >> נכון מאוד. ההדדיות במאפייני העיסוק גם בצד הירדני וגם בצד הישראלי יוצר חיבור מאוד מאוד טבעי של עובדים ירדנים שיבואו אלינו. עכשיו תראו, בעמק המעיינות עבדו עד ה-7 באוקטובר מאות עובדים. אני עצמי גר בעמק המעיינות, בקיבוץ מירב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מאות עובדים מאיפה? << אורח >> ניצן אבירן: << אורח >> פלסטינאים, סליחה. כן, עובדים פלסטינאים מנפת ג'נין. רובם המוחלט מנפת ג'נין. ביישוב שבו אני גר, קיבוץ מירב, מעסיקים בשיא 150 עובדים פלסטינאים. No more, לא יותר. ואין לנו מי שקוטף את המנגו ואין מי שקוטף את התמרים. אני לא בא בשם הצורך הספציפי של הקיבוץ שלי, אלא הצורך של עמק המעיינות, עמק הירדן, עמק חרוד. אזור עמק יזרעאל. הכול עדיין ביוממות סבירה מאוד מהמעבר עד למקום העבודה ובחזרה באותו יום. האפשרות לפתוח את המעבר הזה לקליטה של עובדים ירדנים תיתן גיוון מאוד מאוד משמעותי ויכולת לתת מענה מאוד מאוד חשוב. אני מודע למגבלות של הביטחון. אבל ברור שלכל דבר יש פתרון. הנושא הזה שאני מעלה פה עלה אצלך אדוני בוועדה גם על ידי וגם על ידי אחרים עוד הרבה לפני ה-7 באוקטובר. ובעזרת השם אנחנו גם כן נגיע לימים טובים יותר שנוכל גם לקיים את הפעילות הזאת בביטחון גדול. עדיין תמיד נהיה צריכים ערבויות ביטחוניות ויש לדברים האלה פתרונות. הוזכר פה על ידי אחרים, אנשים בסופו של דבר רוצים לעבוד. גם העובדים הפלסטינאים אומרים לי בסופו של דבר אנחנו מחפשים פרנסה. אנחנו צריכים לעבוד. יש בכל חברה את הקיצוניים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מאוד מודה לך אדוני. << אורח >> ניצן אבירן: << אורח >> לכן אני קורא באמת, במיוחד לכל נציגי הממשלה המכובדים שיש פה, ודאי ענבל, קדמו את הנושא הזה, זה בנפשנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. אמנם כפי ששמתם לב אנחנו היינו אמורים כבר לסיים את הדיון על פי התקנון. אבל קיבלנו באופן חריג מיושב ראש הכנסת זמן הארכה. מכאן שלוחה לו תודתי והערכתי. לכן, לפני שאני אעבור לכמה שאלות ודברי סיכום, אני אבקש לדעת מפי נציג המל"ל. האם בשאלת היום שאחרי אתם יוצרים בידול ביחס של השבת פלסטינאים לעבוד בין נפת ג'נין לרמאללה למשל? האם קיים מדרוג? אנחנו יודעים שמאה אחוז בוודאי לא מעזה. באיזה שהוא שלב כנראה ייכנסו אחוז מסוים באזור רמאללה ופחות מזה, אבל כן מחברון. השאלה היא איפה ג'נין נמצאת בסקאלה הזאת, שכן קני הטרור הפעילים יותר הם בנפת ג'נין. << אורח >> אמיר ענבר: << אורח >> אז נעשה ככה: אחד, המל"ל באמת הציג איזה שהיא עבודה לקבינט בנושא של כניסה של פלסטינים, לפי מדרגות מסוימות. מדרגה ראשונה באמת הייתה עבודה מחוץ למרכזי הערים, עבודה בתשתיות, בשביל להימנע מאיזה שהוא חיכוך. הקבינט לא אישר את זה. ולכן כרגע למעט אלפים בודדים שנכנסו כבר בתחילת המלחמה, באמת בסוגיות, בענפים מאוד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה לך. ענית לי, ענית לי. שבוע הבא, בעזרת השם, אנחנו נקיים דיון ממוקד יותר ואנחנו ננבור בסוגייה הזאת יותר לעומק. רק רציתי לדעת אם קיים אצלכם בידול. אני אשמח בבקשה לדעת מהי עמדת משרד החוץ לעניין שילוב ירדנים בצד הצפוני, בכניסת בית שאן. << אורח >> אהד צמת: << אורח >> בנוגע למעבר הצפוני, בשונה מאילת, מאילת ועקבה כבר בהסכם השלום זה נכלל תחת מעטפת עצמאית וקודמו הסכמים. בנוגע למעבר הצפוני אין כאלה. ולהגיע להסדרים עם הירדנים בנושא הזה, זו סוגייה שלוקחת זמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> אהד צמת: << אורח >> למה להגיע להסכמה עם הירדנים בנושא הזה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראה, עו"ד לב רן כבר מעסיקה אותי. אם היא תסכים שנחלק את המשרה גם לך אני אשמח להשיא עצה. אני אשמח. << אורח >> אהד צמת: << אורח >> מניסיון העבר תהליך של משא ומתן בין מדינות בפרט בנוגע לירדן, בנושא הזה, הוא תהליך שלוקח זמן. זה לא שהרעיונות האלה לא עלו ונדונו בעבר. יש את פרויקט שער הירדן, נכון קוראים לו? שגם הרבה שנים מה שנקרא עובדים עליו. גם באזור של הקיבוצים בצפון ואמור לתת חלק, לתת מענה אני חושב שיותר בהיבט התעשייתי. זה פרויקט שהוא הרבה זמן נמצא. << אורח >> ניצן אבירן: << אורח >> מ-1995. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מניח, אדוני, שברור לכולנו שכל מדינה מבקשת להניע את הכלכלה שלה. ובוודאי מדינה שבה אחוז האבטלה בתוצר הגולמי לא גבוה בלשון המעטה. וחוששים מתסיסות כאלה ואחרות. הם היו שמחים גם להניע את הכלכלה בהיבט מתן מקורות פרנסה עצמאיים לתושביה וגם להזרמת כסף מחוץ לממלכה אליה, במקרה של ירדן. והואיל כבר קיימת קונסטרוקציה ויש הסכם שלום ויש נכונות מצד העובדים עצמם ונכונות מצד המעסיקים כאן, כל מה שנשאר לנו זה באמת ליישם ולהשאיל ולהעתיק. כמו שיש הסכם באזור מעבר רבין, גם כן למעבר הירדן. זה לא נראה לי שזה כזה תורה מסיני. אני רוצה לדעת מה הפעולות, אם ננקטו פעולות. ואם כן, מהן? ומתי יהיה אפשר לגבש איזה שהיא מסקנת ביניים ולדעת אם יש חסמים, מהם, ולראות איך לפתור אותם. טוב, אז בוא תרשום לך את זה. בסדר? ועכשיו, התקבל אצלי הרושם שהדיון הזה, בדיון הזה שעיממתי את ראש מנהל עובדים זרים ורשות האוכלוסין וזה כבר נראה לי דיון שלישי שכמעט את לא נדרשת לשאלות. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> למה? עד עכשיו היינו פעילות מאוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא יודע, את עונה על הכול מראש. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> הייתי פעילה מאוד. קיבלתי מחמאות מחבר הכנסת גואטה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה רק צריך להגביר את מסד השאלות. לא? וכל זה כשאני לא סיפרתי על המחמאות שמגיעות ובצדק. שמת לב שכאילו פטור כזה? אני אשמח בבקשה לדעת מה תאריך היעד. אני רוצה תאריך קרוב, למימוש ההקצאה של ה-150 הנוספים. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> טוב, אז אני אגיד. באמת קודם כל ההקצאה של ה-150 נוספים הייתה כתוצאה מסיור השטח שעשינו באילת, יחד עם הקבלנים. תנופת בנייה מטורפת בעיר אילת, גאווה גדולה. ובאמת הבטחתי לעזור להם. תודה לאל, הצלחנו להעביר החלטת ממשלה שמקצה להם 150. הקצאה ייעודית, לא מתוך המכסה של ה-300. מתעדפת אותם כדי שהיא לא תתפזר על פני תעשייה ושירותים אחרים, אלא תתעדף את הענף. אני אומר, ככלל בכל שנה אנחנו פותחים את ההקצאות מחדש. בגלל המצב שנוצר עכשיו אנחנו נתנו תעדוף לכל אותם מעסיקים שמעסיקים את הירדנים שלא במלונאות. אתם קיבלתם הארכה של ההיתר עד ה-31 במרץ 2024 אוטומטית כדי לסייע לכם וכדי שתהיה כרגע ודאות. את ההקצאה הזו צריך בסוף ליצור רציפות תפקודית. אז לא רצינו עכשיו לקחת את המכסה של 450 ולפתוח אותה מחדש, כדי לתת להם את הרציפות. אבל אנחנו כנראה נעשה, בגלל זה הארכנו להם עד מרץ כדי שיינתן להם מענה. אנחנו עכשיו ניקח את המכסה הזאת וננסה לפתוח את ההקצאה מחדש כדי לתת לכם את התוספת מכסה של ה-150 בזמן הקצר ביותר האפשרי. אנחנו נעשה עבודת מטה מאוד קצרה יחד עם מיטל. כי אני בסוף לא רוצה שהם ייפגעו, כדי שהרציפות התפקודית הזאת תישמר. למעסיקים שמעסיקים כעת את העובדים, אנחנו נעשה את זה ממש בזמן קצר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> להערכתך, אם אני אבקש לשריין ביומנים שלנו את יום שני הקרוב, שאני ואת נדרים לאילת לקבל את העובדים הראשונים מתוך ה-150 זה זמן סביר? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז זהו, יש פה איזה סוגיה. לא רצינו לפתוח את כל ה-450 מחדש, כי כבר יש להם, יש להם את ה-150 שהם כבר מעסיקים. אז רק את התוספת אנחנו ננסה רגע לייחד רק את התוספת, כדי לתת להם עוד משהו ולא חלילה לפתוח מחדש. כי יש להם הארכות עד מרץ. אני לא רוצה לפגוע בהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא בלפגוע. קודם כל אני מאוד מעריך גם את עניין הקשב והרגישות והנגישות שלך לעניין והמגויסות. וגם הביצוע. הביצוע כהחלטה. עכשיו, הביצוע כביצוע, אנחנו מבינים ונכון, ותודה שאת לא רוצה לפתוח את זה מחדש. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא רצינו להוריד מהם, כי יכול להיות שבהקצאה החדשה הם עלולים להיפגע. אז זה היה החשש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני אומר, ההקצאה החדשה היא אוטונומית. היא בלתי תלויה. היא פשוט לפתוח עוד צוהר נוסף. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, אבל זה פותח עכשיו את כל ה-300 להקצאה מחדש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כי 150 כבר יש להם והארכתי להם עד מרץ, כדי לתת להם רציפות וודאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אומר במקביל, באופן עצמאי, לפתוח את ה-150 שהם לא בהשקה כחלק מה-300. ואז הם יהיו עצמאיים. לא נצטרך להידרש לסוגיית ההקצאה מחדש לגבי הקיימים. ואת תפתחי באופן עצמאי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> הרי בהחלטה כתוב ש-70% מהמכסה היא תהיה, אז יש פה, כן, מינואר. טוב, אנחנו נעשה רגע משהו מאוד קצר וננסה לעשות את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז לא יום שני הקרוב? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אם אני יכולה יום ראשון אני אעשה את זה יום חמישי. בסדר? הכול, אנחנו נעשה את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, יום ראשון אני לא יכול לפנות את הלו"ז. יום שני נראה לי סביר. אה, בעצם את רשומה בסיור ביום ראשון. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אנחנו נעשה רגע חשיבה איך אנחנו לא פוגעים ואיך אנחנו עוזרים. כי יש פה הארכה אוטומטית שניתנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. מעריך את זה מאוד. מודה לך. << אורח >> פנינה בר: << אורח >> יש פרויקטים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר, היא יודעת, היא יודעת. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני הייתי בפרויקטים שלך. << אורח >> פנינה בר: << אורח >> אני חמישה חודשים מחכה ל-150 עובדים האלה. עכשיו, אם זה עד מרץ, כמו שאני מכירה את - - - << אורח >> עינבל משש: << אורח >> בסדר, הוועדה עם הירדנים. << אורח >> פנינה בר: << אורח >> זה יהיה במרץ ואני עדיין עם עובד אחד. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> הוועדה עם הירדנים הייתה ב-6 בספטמבר. אז זה כדי לקבל את ההסכמה שלהם ואז פרצה המלחמה והארכנו לכם. אז אנחנו רוצים לעזור. לא חלילה. זה לא כתוצאה מזה שהתרשלנו. << אורח >> פנינה בר: << אורח >> אני חלילה לא אומרת. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, בסדר. אז אנחנו נעשה רגע חשיבה איך אנחנו לא פוגעים בהקצאה הקיימת ונותנים עוד את ה-150. ואני אעדכן את הוועדה בזמן קצר איך עושים את זה. ומבחינתי זו פעילות פשוטה שאפשר לעשות, בהנחה שהם לא נפגעים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תודה רבה. את רוצה בבקשה רגע להתייחס לעניין, אין צורך גברתי. אני יודע שהיא נעולת מטרה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> יש לך הקצאה ל-34 עובדים. נכון? << אורח >> ניסים בן עזרא: << אורח >> לי? 32. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> 34. ובפועל 33. אבל בסדר, אנחנו רוצים לעזור לכם, זה ברור. אנחנו נקצה לכם עוד עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היא זה לא הוא. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, אני יודעת, אני יודעת. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם אני זה לא הוא. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני יודעת. כל אחד בפני עצמו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, אוקיי. את מעוניינת לפני שאני עובר לדברי הסיכום, גברתי, להתייחס לעניין הצורך בחלוקת ההקצאות מחדש לתעשייה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז קודם כל זה פועל יוצא של ביקוש, בסדר. אז אפשר להלין שלא חילקנו אם לא ביקשו. וגם נאמר פה, לא, בסדר, נאמר פה גם בהגינות שהיו שבעה וביקשו ואחר כך ביקשו פחות בגלל איזה שהיא טעות. ההקצאה היא פתוחה לפי קריטריונים. גם תעשייה וגם שירותים זה דברים מאוד חשובים למשק. אתה מכיר, יש לנו גם הקצאות לעובדים זרים וגם היו פלסטינאים וגם הירדנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז אנחנו נעזור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא רוצה לחרוג מעבר למה שיושב-הראש נתן לי הארכה, וקיבלתי כבר איתותים מהסדרנים שבאו לוודא שאנחנו סוגרים בזמן ואנחנו נעמוד באופן ג'נטלמני בכך. אז אני אעבור, ברשותכם, לדברי הסיכום. הוועדה מבקשת ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר להעביר העתק של המלצתם לחלוקת ההיתרים לחקלאים באזור אילת והערבה עד סוף השבוע הקרוב ומועדים להמשך ההתקדמות בנושא ממשרד החוץ. הם כרגע נמצאים בתת טיפול לדיון הוועדה, יש לזה משמעות. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה להשלים את פרויקט המערכת המקוונת עבור המעסיקים של העובדים הירדנים על מנת לשפר את השירות למעסיקים, עד סוף הרבעון של שנת 2024. אם ישנה בעיה עם התקציבים אני מבקש לעדכן אותי. אני מתרשם שהפעם לא זו הבעיה, אבל במידה ויש אני אשמח להיות מעורב. הוועדה מברכת את רשות שדות התעופה ומודה לה על כך ששומרת את מעבר רבין פתוח. זה צורך קריטי של העיר אילת ואני מודה על כך שוב פעם שנפתרו כלל הסוגיות. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לבחון הסבת העסקה של עובדים הירדנים בענף המלונאות למכסת ענף הבניין ו/או התעשייה. הוועדה מבקשת ממשרד העבודה והרווחה לבדוק מה המצב המשפטי של העובדים הירדנים שעבדו במלונות לפני המלחמה ולעדכן את הוועדה על תוצאות בדיקתם. הוועדה מבקשת ממשרד החוץ לבחון העסקת ירדנים מהצד הצפוני לאזור בית שאן ולעדכן את הוועדה על כך. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין להקצות את 150 ההיתרים לעובדים ירדנים באילת לאחר עבודת המטה הנדרשת באופן עצמאי שהוא לא חלק מאותם 300 פתיחת הדיון מחדש. אני שב ומודה לכל מי שהגיע, דגש על מי שהגיע ולא קיבל רשות דיבור. ולא פחות מכך על כל אלה שהגיעו ישירות מאילת. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:16. << סיום >>