פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 34 ועדת הבריאות 08/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 141 מישיבת ועדת הבריאות יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ד (8 בינואר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> 1. דיווח שר הבריאות על פעילות משרדו לפי סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >> << נושא >> 2. היערכות משרד הבריאות לקראת תקציב 2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר אוריאל בוסו גלית דיסטל אטבריאן ניסים ואטורי מיכל מרים וולדיגר יאסר חוג'יראת אחמד טיבי ירון לוי טטיאנה מזרסקי לימור סון הר מלך משה רוט אושר שקלים חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה צגה צנגש ולקו שלי טל מירון אלון שוסטר מוזמנים: משה בר סימן טוב – מנכל משרד הבריאות, משרד הבריאות אדוה קליין – מנהלת אגף תקציבים, משרד הבריאות רביד נבו-תלם – מנהלת תכניות עבודה ואסטרטגיה משרדית, משרד הבריאות גאיה עופר – רפרנטית בריאות באג"ת, משרד האוצר נעם וילדר – אחראית תחום בריאות, המועצה לשלום הילד משה מיוחס – מנהל אדמיניסטרטיבי - המרכז הרפואי לגליל- נהריה אילן סופר – סמנכ"ל כלכלה רפואית, בית חולים איכילוב מור שטרן – סגנית ראש מערך תכנון ותקצוב, מכבי שירותי בריאות סער נרי – ממונה קשרי ממשל ותוכן, מכבי שירותי בריאות שיר כהן – סמנכ"לית מכבי שירותי בריאות ציון חגי – יו"ר ההסתדרות הרפואית בועז גור – מנהל המחלקה הציבורית פורום ארלוזורוב, ההסתדרות הכללית החדשה דוד קורן – מנכ"ל, עמותת ער"ן מרים גברעם – סגנית מנהלת, הלובי למלחמה באלימות מינית שחר ברכה מוסמן – הלובי למלחמה באלימות מינית ענבל חרמוני – יו"ר ארצית, איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים רעות כהן – יו"ר מחוז ירושלים, איגוד העובדות והעובדות הסוציאליים דבי צפתי – מנהלת תחום העלאת מודעות למניעת אובדות, עמותת בשביל החיים יסמין שקד – מנהלת מרכזי החוסן איו"ש, הקואליציה הישראלית לטראומה קרין קביטקה – מנהלת מחוז דרום, הקואליציה הישראלית לטראומה עידית סרגוסטי – אחראית יישום מדיניות, בזכות סיגל משהיוף – מנכ"לית, ארצ"י- ארגון הרופאים העצמאיים בישראל הדס ארנון-שרעבי – מנהלת קשרי ממשל, אותי - עמותה ישראלית לאוטיזם יצחק ליבוביץ – מנהל מחלקה, מגן דוד אדום יעל רלוי – ראש תחום מדיניות בריאות- אלו"ט נעמה כהן – מנכ״לית, ארגון "מרשם" אלעד אופיר – ארגון "מרשם" יהונתן בוורסקי גולן – מנהל שטח, ארגון "מרשם" עמיחי תמיר – יו"ר, ארגון הנכים זכויות נכים מיטל פרי – התאחדות התעשיינים גיל קיטאי – יו"ר עלה ירוק ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקי והשמטות. << נושא >> דיווח שר הבריאות על פעילות משרדו לפי סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק בנושא: דיווח שר הבריאות על פעילות משרדו לפי סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת והיערכות משרד הבריאות לקראת תקציב 2024. כפי שאני נוהג תמיד, גם את הישיבה הזאת אני פותח בהזכרת שמות הנופלים האחרונים ששמענו עליהם: החייל רועי יוחאי יוסף מרדכי בן 31 מתל אביב ולוחמת מג"ב שי גרמאי בת 19 מכרמיאל, יהי זכרם ברוך. אני מבקש לשלוח בשמי, בשם חברי הוועדה ובשם כבוד השר תנחומים למשפחות הנופלים, לאחל רפואה שלמה ומהירה לפצועים, ואנחנו מתפללים כולנו להשבתם של כל החטופים במהרה. אני מקבל אותך, כבוד השר, בברכה בוועדה הזאת יחד עם צוות המשרד ומנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב. את ישיבת הוועדה אני אתחיל, היות ויש כאן נציגים של משפחות החטופים, בשמיעת הדברים שלהם לפני סקירת השר. ניצה, בבקשה. << אורח >> ניצה שוהם: << אורח >> אני אימא של טל וסבתא של נווה ויהל. אנחנו המשפחה, לצערי, עם הכי הרבה חטופים והכי הרבה נרצחים. כרגע המצב הוא שהילדים והנשים חזרו והבן שלי עדיין חטוף. ילדים שחזרו אחרי 50 יום בשבי כשאבא שלהם איננו לא יכולים להחלים. הילדים חווים רגרסיה, ואני לא אפרט במה זה מתבטא, ואי אפשר לשקם את המשפחה. טל, הבן שלי, הוא אבא מאוד מעורב. עדי וטל הם 20 שנה ביחד. אני לא נושמת במהלך היום, ואני מדברת בשם כל משפחות החטופים. מי היה מאמין שנגיע ל-94 יום שהחטופים לא איתנו. דיברת על ההרוגים. האחיין שלי, סרן ליעד לביא, נהרג ב"צוק איתן", כך שאני חובשת את שני הכובעים, אני יודעת מה זה להיות משפחה שכולה. גם לי דפקו בדלת כאחת שגידלה את ליעד. אני מבקשת מכל מי שכאן לעצור את הנשימה דקה ביום ולחשוב עלינו. אין לנו שום מידע על טל חוץ מהסיפור שלו ביום שהוא נחטף. מי שהיה איתו הצליח לברוח, אבל טל היה כפות בבגאז', הוא לא היה מסוגל לברוח. אני רוצה לבקש מכם שכל רגע ביום תזכרו שיש שם חטופים. תעזרו לנו להביא אותם הביתה, ואנחנו צריכים אותם בריאים, לא בארונות. הנכדים שלי וכלתי לא יצליחו לשקם את החיים שלהם בלי טל. אני קיבלתי את ליעד בארון, כך שאני כבר שילמתי. די, מספיק. אני לא חושבת שעשינו משהו רע בזה שבחרנו לגור בעוטף עזה. בחרנו להיות שם, בחרנו להיות המגן של המדינה. אותם מחבלים שהגיעו לבארי תכננו להגיע לתל אביב, לירושלים. בבקשה תזכרו אותנו. לטל יש ילדה בת 3 שהייתה 50 יום בשבי. ב-29 לחודש היא אמורה לחגוג יום הולדת 4. טל אמור ב-30 לינואר לחגוג יום הולדת. אסור להזכיר את המושג הזה בבית, כי נווה נכנס להיסטריה, הוא אומר, "איך נחגוג בלי טל, הוא אבא שלי". אני מבקשת מכם כל דקה ביום לזכור ולעשות כל מה שאתם יכולים להחזיר אותם הביתה. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אסתר, בבקשה. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני אסתר, אימא של יגב. יגב נחטף מהבית שלו בנירים. אנחנו חברי קיבוץ נירים. יגב הוא דור שלישי בנירים. נירים היה הבית הבטוח והברור שלנו למרות כל שגרת הקאסמים שנורו כשגידלנו את הילדים שלנו. את המקום הבטוח הזה איבדנו. אני לא רוצה לדבר על היום הזה, אני לא רוצה לדבר על הטראומה, על מה זה להרגיש להיות בתוך ממ"ד כשאני יודעת שקרה משהו לבן שלי ואני לא יכולה לעזור לו ולאשתו. אני מגיעה לפה כל שבוע, אני מכירה את הפנים של רובכם, וגם חלקכם מכירים אותי ואת החברים שלי ממשפחות החטופים. כשאני אומרת "משפחות החטופים", אני מתכוונת לזה שאנחנו משפחה אחת. אני מרגישה שאני כבר לא יודעת מה עוד להגיד. כשמבקשים ממני לספר על יגב, אני מספרת שהוא מוזיקאי, שהוא אוהב כלבים. אני לא בטוחה מה הוא עכשיו, אני כבר לא יודעת מה הוא עכשיו, אני לא יודעת מה מצבו, אני לא יודעת מה הנפש שלו, שהיא נפש רגישה, חווה, איך הוא מתמודד, מה המצב הבריאותי שלו, על מה הוא חושב, מה הדעות שלו. אני לא רוצה לבוא מהמקום הרגשי ולהגיד שאני אימא של יגב ושתתחשבו בנו. אני חושבת שלמדינת ישראל צריכה להיות עמדה מאוד מוסרית ואנושית כלפי סיפור החטופים, היא צריכה להציג עמדה מאוד ברורה להחזרתם. ניצה ביקשה שתחשבו עליהם דקה ביום. אני לא רוצה שתחשבו עליהם, אני רוצה שתעשו, כי המחשבות כבר לא עוזרות לנו. יש לנו הרגשה ששוכחים אותנו. אני באה לכנסת, אני באה לכיכר כל יום, אני באה למטה המשפחות - לא קורה כלום. הבן שלי מציין החודש יום הולדת 35. הוא נחטף בן 34, היום הוא לקראת 35. אני אדם מנומס באופן כללי, אבל אני דורשת לעשות מעשה כי אי אפשר להמשיך את זה, אי אפשר להיות בשגרה הזאת. התפנינו מהבית שלנו בקיבוץ נירים זאת הפעם ראשונה. זה אירוע ביטחוני ראשון שיצאנו מהבית שלנו. בכל האירועים, כולל ב"צוק איתן" וב"עופרת יצוקה", היינו בבית. נשארנו בבית, כי האמנו שזה המקום הבטוח למרות המצב. היום אנחנו לא שם, התפנינו. אנחנו גרים היום בבית זמני, בבית שלא מתאים למשפחה בגילנו, אבל אין לי בעיה עם זה. מה שחשוב היום זה שהמדינה תדאג שהחטופים יחזרו. צריך להבין, כל חטוף וחטופה שחזרו מספרים על גיהינום שם. כל חבר כנסת חייב לדבר עם החטופים שחזרו, לשמוע אותם, כי מה שנשמע בתקשורת זה פחות נורא ממה ששומעים בשיחה של אחד על אחד. אני לא רוצה להציג את הסיפורים, אבל הסיפורים הם קשים. את הילדים אי אפשר לשמוע ישירות, צריך לשמוע את האימהות שחזרו איתם. אנחנו לא יודעים מה קורה מאז, אנחנו לא יודעים מה קורה לאנשים שהבינו שהתחיל מתווה אבל נעצר. בת הזוג של הבן שלי יצאה באחת הפעימות ואמרה לי שהיה ברור שהיא יוצאת ואחריה יגב. מאז הכל נעצר. צריך להבין מה קורה לאנשים בשבי שלא יודעים שום דבר, שלא יודעים מה קורה, והמצב שם קשה. תודה. << אורח >> נעה רחמים: << אורח >> אני בת דודה של מתן אנגרסט שנחטף כשהוא בן 20. הוא ציין את יום הולדתו ה-21 בשבי. מתן נחטף מניר עוז. למתן יש אבא, יש אח קטן בן שמונה שרק מחכה לו בבית. השבוע חלמתי שאני רואה את מתן. << אורח >> ניצה שוהם: << אורח >> אני אמנם מדברת על טל, אבל אני מתייחס לעוד 135 חטופים שצריכים לחזור הביתה. לא רק טל, לא רק יגב, כולם צריכים לחזור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על הדברים. אנחנו ביום ה-94 מאז פרוץ המלחמה. 94 יום שהחטופים נמצאים שם. כל יום הוא קשה בפני עצמו, בטח כשאנחנו מדברים על ימים מצטברים. קשה מאוד לעשות את המעבר לדיון מקצועי אחרי שאנחנו שומעים אתכם, המשפחות, אבל בהקשר הזה אני בטוח שהשר יספר את המאמצים הגדולים שהוא עשה בנסיעותיו לחו"ל, בארץ, בפגישות הרבות שהוא קיים עם נשיאת הצלב האדום ועם אחרים. כמובן שכולנו מחויבים להשבתם כמשימה ראשונה. מאז שנכנסתי לתפקידי הוועדה מקיימת דיונים שעוסקים וקשורים בנושא המלחמה. דנו בציבור המפונים, במיטות שיקום, במיגון בתי חולים, באספקת ציוד רפואי, במכון לרפואה משפטית, בנושא של בריאות הנפש שלא יורד מסדר היום. אני רוצה לברך אותך, אדוני השר, על ההחלטה שהעברת אתמול בממשלה על 31 מיליון שקלים לטובת המשך פעילות מרכזי החוסן, על ההודעה שלכם על כך שאתם מתכוונים להרחיב את הפעילות הזאת. אני אעביר אליך, כבוד השר, את רשות הדיבור להצגת תכנית המשרד. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב ראש, חבר הכנסת משריקי, חברי ועדת הבריאות, משפחות יקרות, ללא ספק הפרוטוקול משתנה כשמתחילים דיון בצורה כזאת, ותודה לכם שאתם באים להציג ולהזכיר לנו. אני לא מאמין שיש מישהו במדינת ישראל שצריך להזכיר לו שבכל מקום, בכל פינה ובכל רגע יקדיש הרבה יותר מדקה ביום לחשוב על המצב. הכנו דוח רפואי לאחר המנות הראשונות של השבים שהגיעו הביתה, כשאנחנו בהחלט משערים את מצבם של שאר אלה שנמצאים שם. מספר ימים אחרי כניסתי לתפקיד נסעתי כדי להיפגש עם נשיאת הצלב האדום ועם יושב ראש ארגון הבריאות העולמי בז'נבה, כדי לזעוק את זעקת כולם, כדי לקבל מענה ראשוני רפואי של תרופות. לאחר מכן, כשהגיעה נשיאת הצלב האדום לארץ, מנכ"ל המשרד ואנוכי נפגשנו איתה, זעקנו את זעקת כולם, בשביל שיהיה לנו את מינימום המידע לגבי טיפול, הנגשה. כשקיבלנו נזיפות כאלו ואחרות על מה שאנחנו עושים בעזה, הזכרנו שבתי חולים שם שימשו ומשמשים כמפקדות טרור. מה שהממשלה עושה כאחד מעוגני המלחמה, וזה מעבר להכנעת החמאס והפלת הטרור, זה החזרת כל בנינו וילדנו הביתה, החזרת הביטחון לתושבי מדינת ישראל ויישובי העוטף. לא נחסוך שום מאמץ בנושא הזה. נכון שעל פניו נראה שהתהליכים נעצרו ואנחנו יודעים מול מי אנחנו עומדים, אבל ממשלת ישראל לא חוסכת שום מאמץ בנושא הזה, היא פועלת. כמובן שאני אביא את זעקתכם בכל מקום שבו אני נמצא, ותודה רבה לכם שאמרתם את שלכם. בפתח דבריי אני רוצה לאחל רפואה שלמה לכל הפצועים, להבטיח להם שנעשה את הכל שהם יקבלו את הטיפול הטוב ביותר. יחד עם כל בית ישראל נתפלל להחזרתם של כל האחים והאחיות שעדיין נמצאים בשבי החמאס והצלחתם של כל חיילי צה"ל שניצבים בחזית המלחמה בדרום ובצפון. אנחנו מציינים היום שלושה חודשים למתקפת הטרור של החמאס ולמלחמת חרבות ברזל. ה-7 לאוקטובר זה יום שאזרחי ישראל לא ישכחו לעולם, זה יום שמהול בסיפורים טרגיים קשים לעיכול, לצד סיפורי גבורה עצומים. מאז אותו בוקר שבת ב-7 לאוקטובר ועד רגע זה ממש התגלתה מערכת הבריאות של מדינת ישראל בגדלותה ובמלוא הדרה. זה התחיל כאשר כמויות בלתי נתפסות של נפגעים שלא ידענו כמותן החלו לזרום לבתי החולים השונים לקבלת טיפול דחוף. הצוותים הרפואיים התגייסו כולם למצב החירום והחלו בהצלת חיים. זה נמשך עם קליטה של עשרות חיילים שמגיעים יום יום למרכזים רפואיים בזירות הלחימה השונות. גם היום מגיעים יום יום עשרות פצועים - כמובן לפי עוצמת הלחימה שמשתנה. מזכירים את "הותר לפרסום" בבוקר כזה או אחר, אבל לא מדברים על אותם פצועים שמגיעים כל יום בדרגות פציעה שונות למערכת הבריאות. עד היום מערכת הבריאות טיפלה ביותר מ-13,000 נפגעים ויותר מ-2,500 חיילים וחיילות. מערכת הבריאות היא חלק בלתי נפרד ממערך המלחמה והלחימה. לא ניתן להתעלם מהחשיבות והמשמעות של מערכת בריאות חזקה לביטחון הלאומי שלנו, לכן ההשקעה והקצאת המשאבים חייבות להיות בהתאם. כפי שאמרתי בעבר, השלכות המלחמה מאלצות אותנו לשנות סדרי עדיפויות. משרד הבריאות מבצע בכל עת התאמות נדרשות כדי לעמוד במשימות של שנת 2024, תוך הסתכלות מפוקחת לעתיד. זה המקום להודות למנכ"ל, משה בר סימן טוב, על העבודה המצוינת שהוא עושה בשגרה ובחירום. מערכת הבריאות עומדת איתנה בזכות אנשים כמוך. תחום בריאות הנפש הוא נושא שנדון כאן בהרחבה, ואני רוצה להודות לך, יושב ראש הוועדה יונתן מישרקי, שאתה וחברי הוועדה לא מרפים ולא מורידים לרגע את הנושא הזה מעל שולחנה של הכנסת ושל ועדת הבריאות. ביחד איתכם נמשיך הלאה לעמוד על החשיבות ועל המענים של הנושא שהיה נמצא עוד לפני כן בחסר. כזכור, בנינו תכנית לאומית לחיזוק המערך בעלות של כשני מיליארד שקלים. גודל האירוע מחייב אותנו להרחיב את המענים הציבוריים בטווח הזמן המיידי וגם שנים קדימה. אנחנו במשרד הבריאות עומדים על כך שהתכנית תיושם באופן מלא. תחום משמעותי נוסף שדורש הקצאת משאבים וקשב הוא השיקום הפיזי. כבר היום רשומים במערכת הבריאות יותר מ-300 מאושפזים מעבר לנורמה. עד כה היו במחלקות השיקום 900 מיטות, כשהתכנית שלנו הייתה להוסיף 300 במהלך השנה. ההחלטות הראשונות שקיבלנו בתחילת המלחמה היו להגדיל את התוספת בעוד 300, כך שתהיינה 1,500 מיטות שיקום במערכת הבריאות. מדינת ישראל חייבת לוודא שכל מי שנמצא וזקוק לשיקום יקבל את הטיפול הטוב ביותר כדי שיוכל לחזור לשגרת החיים האופטימאלית. זו לא הכרת הטוב לאלה שמקריבים את חייהם וגופם, זו חובתנו כחברה ומעשה מוסרי ונכון. אנחנו צריכים לפעול למימוש ההסכמים הקואליציוניים במערכת הבריאות שהביא יושב ראש ש"ס, הרב אריה דרעי, עם הקמת הממשלה. סיימנו את שנת 2023 עם מספר הישגים היסטוריים חסרי תקדים, ואני אמנה חלק מהם: העברנו בממשלה את המתווה הרב שנתי להסדרת תקציבי קופות החולים שכולל תוספת של כארבעה מיליארד שקלים לתוך בסיס התקציב. מדובר בתוספת ריאלית של כשני מיליארד ₪ לתקציב הקופות בהשוואה לשנה קודמת, כך שלקופות החולים יוקצה מראש התקציב הנדרש והן תוכלנה להתנהל תוך ודאות תקציבית ותפעולית ולהיערך בהתאם לאספקת שירותי בריאות איכותיים ונגישים למבוטחיהן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו תכנית שהרבה מאוד זמן הקופות חיכו לה, אז תודה לך, אדוני השר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> האם נוכל לראות על מה מוצעים הכספים? << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> תיכף נדבר. כאן המקום להודות לקופות החולים כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית שעמדו ועומדות לצד מערכת הבריאות, שלקחו חלק מרכזי בהתמודדות עם מצב החירום שפקד אותנו. התגובה המהירה והיכולת להוציא לפועל את הצעדים הנדרשים עבור רבבות המפונים ואלפי הנפגעים בגוף ובנפש היא אות כבוד ואני מודה לכם על כך, שותפים אמיתיים למערכת הבריאות. בשורה חשובה הייתה הגדלת תקציב בתי החולים ביותר ממיליארד ורבע שקלים, מזה כ-500 מיליון תוספת שנתית בבסיס תקציב, חצי מיליארד נוספים להתמודדות עם אובדן הכנסות וגידול בהקצאות ובהעסקת כוח אדם כתוצאה מהמלחמה, ויותר מ-270 מיליון שקלים להתמגנות. באמצעות צעד הכרחי זה אנחנו מקלים על התמודדות בתי החולים באתגרי השגרה והחירום ועוזרים להם לשמור על סטנדרט הטיפול המצוין שמאפיין את המערכת לטווח ארוך. אני רוצה לציין גם את תכנית המיטות הרב שנתית שהצגנו לפני כשבועיים עד לשנת 2028, שגם היא חסרת תקדים בגודלה ובהיקפה. אנחנו צפויים להוסיף 2,300 מיטות במחלקת האשפוז בשיקום ובמרכזי בריאות הנפש – גידול של כ-11% בשיעור המיטות. במסגרת עבודת המטה שנעשתה בנושא, ביקשתי לשים דגש מיוחד על תוספת מיטות במוסדות הרפואיים בצפון ובדרום. אנחנו מתכוונים להמשיך להוביל חזון של צמצום פערים בין הפריפריה לבין המרכז בעוד תחומים, זו משימת העל שלנו במשרד והמחויבות האישית שלי. בכל צעד שאנחנו מקדמים מושקעת חשיבה בקידום השוויון, במתן שירותים עבור כל התושבים ללא יוצא מן הכלל, בחיזוקה ובהצבתה של מערכת הבריאות הציבורית בפריפריה. התכנית, כפי שהוצע כאן בנושא של בריאות הנפש, זה בשביל מתן מענה שוויוני לכלל אזרחי ישראל - שלא יהיה מצב שילד בתל אביב או במרכז יקבל טיפולים נפשיים או תמיכה נפשית וילד בפריפריה שאין ידו משגת לא יקבל. המטרה היא לחזק את מערכת הבריאות הציבורית בכלל ואת מערכת בריאות הנפש הציבורית בפרט. כמו בתקופת הקורונה, גם בימים אלה נקרתה למדינת ישראל הזדמנות לקדם את מערכת הבריאות הציבורית ולהביא בשורות חשובות בעתיד. המשימה הלאומית שלנו היא לתת שירות מיטבי וראוי – לא פחות חשוב מחיזוק מערכת הביטחון - וההשלכות הן לא רק בריאותיות, הן גם כלכליות וחברתיות. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. תודה רבה על כל הפעולות שלך, באמת נכנסת בתקופה מאוד מאוד מאתגרת לתוך המשרד. אני מוכרח לומר שהעבודה שלנו יחד עם המשרד זוכה לשיתוף פעולה. אני לא אומר שהכל חלק, ואני בטוח שגם אתם רואים איתנו את האתגרים, אבל אנחנו מקבלים פה מענים. אנחנו אמנם מטרטרים אתכם, אבל אנחנו תמיד זוכים באוזן קשבת ומקבלים מענים. כמובן שהעבודה עוד רבה לפנינו. בבקשה, אדוני המנכ"ל. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> תודה לך, יושב הראש, ותודה לשר על העבודה המשותפת והמקצועית. זו זכות של כולנו לקחת חלק בהובלה של המערכת הזאת בתקופה כל כך חשובה. אי אפשר לא להתייחס למה שנאמר לפני שהתחיל הדיון. אנחנו במערכת הבריאות, כמו שגם השר אמר ועשה, רואים כחובה שלנו לעשות את כל מה שאנחנו יכולים עבור משפחות החטופים ועבור החזרת החטופים, בין אם זה בפגישות שהשר ציין, בין אם זה בהעלאת המודעות בפורומים הבינלאומיים ועם העמיתים שלנו בעולם. הכי חשוב מבחינתנו בהיבט הזה זו היערכות מלאה של המערכת לחזרה מהירה ובטוחה של כולם הביתה כמה שיותר מהר. אנחנו נהיה שם לצידם, נלווה אותם כל זמן שנצטרך. השר דיבר על המערכת והתפקוד שלה. המלחמה חשפה הרבה מאוד גבורה אזרחית וגבורה של אנשי צוות רפואה. אני מניח שחלק מהאנשים פה ראה את הריאיון עם האחות גילי מרגלית מסורוקה שהייתה בשבי. היא מבחינתי האדם הכי מעורר השראה שפגשתי לאחרונה. התפקיד המדהים שהיא מילאה שם זו העוצמה האישית שלה. אנחנו במערכת הבריאות התברכנו שכאלה אנשים נמצאים איתנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אי אפשר לא להזכיר את ד"ר דני שוורצפוקס מסורוקה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> ואת ד"ר שלומי קודיש מסורוקה ופרופסור חזי מברזילי. רציתי להזכיר גם את האחות נילי טוברמן מבארי שתחת אש עשתה הרבה מאוד פעולות מצילות חיים יחד עם הרופא במרפאה, וגם את ד"ר שני מוזס מקיבוץ מגן. היו דוגמאות רבות למכביר של גבורה אזרחית וגבורה של אנשי צוות רפואי. גיבשנו לפני המלחמה תכנית רב שנתית למערכת הבריאות שעברה עדכון בראי המלחמה. אני לא אכנס פה לכל הדברים, אבל זאת תכנית רב שנתית שמתמקדת בשישה תחומי ליבה שמחזקים את היסודות של המערכת, אם בהיבט של כוח אדם, הון אנושי ותשתיות, ואם מבחינת התשתית הכלכלית של המערכת. יש את החלק של היסודות, יש את החלק הממשי והמוחשי עבור התושבים, שזה זמינות השירותים, איכות השירותים והאצה טכנולוגית. מערכת הבריאות, ולא נמקד בזה את הדיון עכשיו, היא כוח חשוב מאוד שדרכו יש פריצות דרך טכנולוגיות שמשמשות אחר כך את כל המערכת. התכנית מאוד מפורטת, נוגעת בכל אספקט של המערכת, שמה עקרונות רוחביים כמו צמצום פערים ואי שוויון, איכות ובטיחות הטיפול, האמון והחמלה, הנגישות התרבותית. אנחנו מאוד גאים בזה שבמערכת שלנו, ולא מתוך אילוץ אלא מתוך אידיאל, כולם עובדים ביחד, כל המרכיבים של החברה הישראלית נמצאים ולוקחים חלק כמטפלים, כמטופלים, כשמבחינתנו זו אחת מנקודות העוצמה. המלחמה יצרה אתגרים חדשים ומיקודים חדשים עבור המערכת. קצת מהפעילות שראוי לציין שהייתה בשלושת החודשים האחרונים: המספר הגדול מאוד של המטופלים שעברו בבית החולים מה-7 באוקטובר ואילך, החיילים הרבים שנפצעו בשדה הקרב ומגיעים לבית החולים, הפעילות של קופות החולים שבאמת פתחו בן לילה מרכזים רפואיים בריכוזי האוכלוסייה של העקורים והמפונים בבתי המלונות השונים, המרכזים לבריאות הנפש שהתגייסו כולם ופרסו שירותים. דיברנו על הפעולה שעשינו להחזרת החטופים שמאוד שמחנו בה ומקווים שנזכה להמשיך בה בקרוב. יש את העבודה המאוד מאוד לא פשוטה של המכון לרפואה משפטית ועובדי המכון שעובדים מאז ה-7 באוקטובר. מדובר על עבודה קשה מאוד שכרוכה בנטל נפשי חסר תקדים. גם במכון וגם בשורה היו הרבה עובדים ממשרד הבריאות שהתנדבו, היו הרבה מאוד עובדים סוציאליים ופסיכולוגים שהתנדבו כדי ללוות את המשפחות. לצד כל המענים שאנחנו רוצים לתת, אנחנו צריכים לשפר כל הזמן את ההיערכות למלחמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אולי תוכל, אדוני המנכ"ל, להרחיב קצת לגבי מרכזי החוסן באזור הצפון, אם יש איזו שהיא בשורה בהקשר הזה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> יש. השר אתמול אישר בממשלה את התכנית שמשקפת את העבודה של כל המשרדים עם השלטון המקומי. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> צריך לזכור שהתכנית שאושרה הייתה תכנית שנתית. כרגע היא תכנית רבעונית שאנחנו הולכים לשלש ולרבע. סכום מרכזי החוסן שאנחנו מקדישים הולך להיות לא פרופורציונאלי לעומת מה שאישרנו אתמול. באופקים ביקשו מרכז חוסן, לכן ניתן מענה לאופקים על ידי שלוחה בנתיבות. יהיה מענה חוסן בכל הארץ, עם בקרה אמיתית ונכונה. צריך לתכלל את זה כך שלא יהיו כפילויות של עבודה, כי כוח אדם במרכז חוסן זה בסוף אותו כוח אדם שנמצא בקהילה, במרפאות. צריך יהיה לעשות את זה בחוכמה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מכיר את הנושא מקרוב. 30 מיליון זה שנה רגילה. זה מה שאושר אתמול בממשלה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> התכנית שאושרה לשנת 2023 תהיה לרבעון. אנחנו נמצאים בשיח עם האוצר על 200 מיליון שקלים, כאשר אני מאמין שנגמור ב-180 מיליון שקלים למרכזי חוסן בשנת 2024. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אלון, פרצת בעניין הזה לדלת פתוחה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מצוין, חשוב מאוד. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> זה הוצג אתמול. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נמצאים במציאות שבה יש במרכזי החוסן פחות זמינות מאשר בביטוח לאומי, מספר המפגשים הוא לא תמיד באותו היקף. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> הביטוח הלאומי עובד דרך מרכזי החוסן. מרכזי החוסן הם מרכזים שבהם עובד משרד הבריאות, ביטוח לאומי, משרד הרווחה, הרשות המקומית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מספר המפגשים זהה? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> כן. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אנחנו בשיח עם ביטוח לאומי, אנחנו בפגישות איתם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש כוונה לקיים דיון. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב ראש שאל לגבי הצפון, אבל הצפון הוא יוצא דופן, הוא לא בדיוק כמו שאר מרכזי החוסן. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אותו דבר, רק מופעל על ידי גורם אחר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון, שם זה מופעל על ידי גורמי רווחה. אנחנו מכירים את האירוע הזה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> משרד ראש הממשלה ביקשו להצטרף להחלטה כמגישים ואנחנו בשמחה קיבלנו את זה. בישיבת הממשלה הגיע שר הפנים עם תוספת של מיליון ₪, שזה בנוסף לוועדת ההיגוי שבראשות משרד הבריאות. אפילו משרד הקליטה, משרד הרווחה, משרד החינוך ומשרד הביטחון הם שותפים, הם משרדים מלווים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> המגמה התקציבית היא מצוינת, רק צריך לשים לב לכוח האדם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני הערתי את זה כהערה, בגלל הבשורה של אתמול. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> האם מרכז החוסן לחברה הערבית בדרום הוא חלק - -? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> בחברה הבדואית יש מרכז חוסן. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לשלוחות התרחבות או רק מה שיש? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה ספציפית ונענה לך. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> לפי הצורך. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אנחנו רוצים שכל האוכלוסייה תקבל מענה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> לפי הצורך, לפי הביקוש ושיתוף הפעולה אנחנו בהחלט נרחיב. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אנחנו לא מסתכלים בדרום רק על טראומה שהיא על רקע ביטחוני, אנחנו מסתכלים גם על טראומה על רקע אחר. אנחנו ממשיכים להיערך למלחמה שיכולה להתרחב. אנחנו מקווים שהתושבים יחזרו הביתה מהר, אבל המלחמה יכולה להתרחב. בתי החולים בצפון נמצאים בדריכות מאוד מאוד גבוהה כבר הרבה מאוד זמן, כבר שלושה חודשים, וזה לא פשוט. אנחנו צריכים כל פעם לווסת שם פעילות, להיות במרחבים לא מאוד נוחים למתן טיפול במשך כל כך הרבה זמן. המלחמה יצרה שלושה מרכזי כובד, שלוש קבוצות אתגרים מאוד משמעותיות. הראשונה, ובעיני החשובה מכולן, היא בריאות הנפש, באמת לראות איך אנחנו מממשים את המחויבות שלנו כחברה, כמדינה וכמערכת בריאות למשימה הזאת. אנחנו חושבים שמדינת ישראל צריכה לנצח בכל החזיתות שלה - היא צריכה להחזיר את החטופים הביתה, אבל גם להבטיח את הבריאות הנפשית של תושבי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האם האוצר רואים את החשיבות של זה כמו שמשרד הבריאות רואה את זה? << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> אין ספק, כבוד היו"ר, וזה גם נאמר פה בוועדה בדיונים רבים לפני כן. ראינו בנושא של בריאות הנפש עוד קודם המלחמה אחד הנושאים החשובים והאסטרטגיים במערכת הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יהיה לזה ביטוי בתקציב 2024? << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> ודאי, הנושא הזה דורש התייחסות מיוחדת ונמצא כרגע בראש סדר העדיפויות. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> גאיה, אני מאוד מעריך את העבודה שלך עוד בכובעי כיושב ראש ועדת הבריאות. אני חושב שבכירים באגף תקציבים במשרד האוצר היו צריכים להגיע לדיון הזה ולשמוע מה חברי הכנסת דורשים, איך אנחנו רוצים להצעיד את מערכת הבריאות. כל אחד עושה עבודת קודש ללא ספק, וגם סיימנו בשיתוף פעולה את השנה, אבל - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא מדבר כיו"ר לשעבר. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> מאמץ נוסף זה מאמץ השיקום. יש כעת כ-300 חיילים שנמצאים בשיקום שאנחנו נותנים להם את הטיפול הטוב ביותר. אנחנו לא רוצים שהטיפול בחיילים יבוא על חשבון מטופלי השגרה, על חשבון אנשים בגיל השלישי שיש להם שבר צוואר ירך, שבץ מוחי, שבץ לבבי, או משהו אחר שדורש פעילות שיקום. אנחנו יודעים שבעזרת תוספת מדודה של משאבים יש לנו את היכולת לתת את המענה גם לאלה וגם לאלה. היינו באיזו שהיא תפיסה שאנחנו יודעים להסתדר עם המיגון שיש ואנחנו מקסימום צריכים לצמצם פעילות, לכווץ את עצמנו למשך פרק זמן מתון בעתות של הסלמה. אני ממליץ לאנשים לבקר בזיו ובנהריה ולראות את המציאות שם. השר ואני נמצאים שם בדחיפות מאוד מאוד גבוהה. יש שם צוותים מצוינים שעושים עבודה מצוינת, אבל שני בתי החולים הספציפיים האלה לא פועלים היום בצורה שבה אנחנו חושבים שאנשים צריכים לקבל טיפול. להיות במרתפים האלה במשך כל כך הרבה זמן זה לא נכון. בעזרת האוצר עשינו מהלך מהיר של מיגון, של מה שהיה אפשר לעשות. אנחנו נבקש מהאוצר הקצאה נוספת, כי אנחנו רואים שפשוט הדברים מתמשכים ואי אפשר ככה לאורך זמן. לכל הדברים האלה יש השפעה מכרעת על חיי אדם. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> תודה לך, יושב ראש הוועדה, שאתה עם חברי הוועדה הנפלאים שלך ביקרתם בבתי החולים בארץ. מיום כניסתי לתפקיד לא היה כמעט בית חולים בארץ שלא ביקרתי בו. בבית חולים ציבורי, כללי, פרטי, בריאות הנפש ובבתי חולים גריאטריים הסתובבתי לא בשביל לטייל. שמעתי מקרוב, ראיתי את המצוקות המיגוניות בעיקר. צריך לזכור שבימים הראשונים דיללנו בתי חולים, העברנו גריאטריה, הורדנו את המחלקות למטה. היעד הסופי שלנו הוא להגיע למצב שבו לפחות 70% ממיטות האשפוז בבתי חולים יהיו ממוגנות, כשמדובר במיליארדים של תוספת. כרגע היינו צריכים לתת מענה לערכים החשובים והחיוניים של בתי החולים. בתקופה הראשונה לא עשו טיפולים אלקטיביים בבתי החולים, מה שלא רק פגע מבחינה פיננסית בבתי חולים, זה גם פגע במטופלים, בייחוד בתושבי הצפון שפעם אחר פעם נפגעים כשהם לא מקבלים את הטיפול השוטף שלהם. כרגע אנחנו נמצאים בשגרת חירום גם בצפון, שזה מצב בלתי נסבל. נתנו את הקופסא הראשונית של 270 מיליון שקל, ואני מודה לאוצר, בשביל לתת מענה ראשוני למספר חדרי ניתוח - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עדיין יש פרויקטים מיידיים שממתינים לביצוע. אנחנו קוראים מפה למשרד האוצר לתקצב לפחות את הפרויקטים המיידיים. מעבר לתכנית הרב שנתית שאתם על זה, צריך לתת לפרויקטים המיידיים עכשיו, לפני שחלילה תיווצר - - << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> בבית חולים מעייני הישועה לא הייתה אפילו מיטה אחת ממוגנת, אבל היום, לאחר עבודה מאוד מהירה של המנכ"ל בהשתתפות האוצר, 100 מיטות ממוגנות. 100 מיטות ממוגנות זה דבר מאוד משמעותי לבית חולים כמו מעייני הישועה. בית חולים לניאדו עשה, לקח את זה על עצמו, רק שהוא לא קיבל מספיק על מה שהוא עשה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהקשר של הפעילות האלקטיבית של בתי החולים, האם כולם חזרו ל-100% פעילות? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> ממש לא. אם אנחנו מסתכלים על בתי החולים זיו ונהריה, הם לא יכולים לחזור ל-100%, אפילו לא ל-70%,80%, וזה בגלל זה שאנחנו מחייבים אותם להיות עם זמינות של מיטות נמרץ כל הזמן כי אנחנו לא יודעים מה יקרה כל רגע. בבית החולים ברזילי אנחנו מנסים להחזיר את המקסימום שאפשר, אבל אנחנו לא מאפשרים לשים אוכלוסייה שלא יכולה להתנהל במרחבים לא ממוגנים. אם צריך לעשות MRI תחת הרדמה ודברים אחרים, אתה לא יכול לשים את המטופל במקום לא ממוגן. אנחנו לא מאפשרים את הפעילות הזאת מתוך דאגה לשלום המטופלים, מה שיוצר קשיים לאוכלוסייה שמלכתחילה אנחנו יודעים שהזמינות שלה לשירותי רפואה היא יותר מוגבלת. בנינו תכנית של שני מיליארד ₪ לבריאות הנפש. התכנית נבנתה מלמטה למעלה, לא החלטנו על איזה שהוא סכום ומילאנו אותו בתוכן. התכנית נועדה להכפיל את היקף המענים הציבוריים שניתן בבריאות הנפש לציבור. הצגנו פה, יושב הראש, בצורה מאוד מפורטת. יכולנו לנקוב בכל מיני סכומים, יכולנו להגיד שלושה מיליארד וחמישה מיליארד, אבל באנו עם משהו ריאלי שאנחנו חושבים שניתן ליישם למרות שאנחנו לא יודעים את האפידמיולוגיה של בריאות הנפש כתוצאה מהמלחמה. צריך לזכור שזה אירוע שלא נגמר. הזכרת את שמות החיילים, אבל יש הרבה מאוד פצועים ובני משפחה שגם הם יצטרכו סיוע נפשי – חלקם מאיתנו, חלקם ממשרד הביטחון, חלקם מביטוח לאומי. רוב האנשים מתנקזים בסוף למערכת הבריאות הציבורית. האירוע עדיין קורה. אני חלילה לא מדבר על מצב שבו תיפתח חזית צפונית ותיצור אפקט מאוד עוצמתי. די במה שקרה כדי שנהיה בצורך של הכפלה. אנחנו בהחלט מצפים לקבל את הסכום שאמרנו – זה יכול להיות פרוס על פני שנתיים – בגלל הצורך. התכנית היא קהילתית, מרכז הכובד שלה הוא הקהילה, חיזוק הקהילה של מערכת הבריאות ושל הקהילה מחוץ למערכת הבריאות. אנחנו יודעים שמאורעות המלחמה מייצרים החמרה במצב הנפשי גם של האוכלוסייה שלפני ה-7 באוקטובר. חלק מהאנשים האלה יצטרכו מענה ממערכת האשפוז, לכן חלק מהמערכת מיועד גם למערכת האשפוז. אנחנו לא רוצים לזנוח את מערכת האשפוז ואת מערכת השיקום, אנחנו רוצים לטפל גם בחלופות אשפוז במסגרות קהילתיות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בתים מאזנים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> דיברנו על בתים מאזנים. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> בר סימן טוב, דיברת בוועדה הקודמת שהשנה הולכים להיפתח 25 בתים בשנה. יש כבר צעדים אופרטיביים לדבר הזה? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> בהנחה שתאושר התכנית. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לפני שפותחים בתים, צריך לראות איך אנחנו מתקצבים את אנשי המקצוע. אתה יכול לפתוח גם 200 בתים, אבל אם לא יהיו עובדים סוציאליים, אם לא יהיו הסכמי שכר לפסיכולוגים ולא יהיה איגום משאבים ותכנית שמסתכלת על בריאות הנפש במכלול, מה עשינו. הוכחתם את זה ברגע שנתתם תכנית מענקים. אולי משרד האוצר יכול לציין סכום, כי בכל הוועדות הם ציינו שאין סכום ויש רק תכנית מענקים לפסיכולוגים. אם מנכ"ל משרד הבריאות מתכנן תכנית ואומר שהוא מסתכל בזום אאוט על הדבר, איך פסיכולוגים חינוכיים לא נקלטים בתוך התכנית? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> שמנו את הפוקוס בעולם הזה של בריאות הנפש על בתים מאזנים. התחלנו מענקים לפסיכולוגים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אין תקציב למענקים. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> יש חתימות טכניות בנושא. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> האם יש תכנית מאושרת למצגת או שזה רק הערכות? על סמך הערכות אנחנו יכולים לקיים עוד דיונים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> תכנית המענקים אושרה ותצא לביצוע מיידי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> התכנית אושרה, אבל אין מסגרת תקציבית. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> רוב הרבדים שנמצאים כאן אלה דברים שצריכים להיעשות בשנתיים הקרובות. החלק הראשוני שהיינו צריכים לעשות בשנת 2023 כן ניתן ואושר. קופות החולים יכולות להגיד לך שהן יצאו להכשרה של רופאי המשפחה ורופאי הילדים. שאר הדברים נמצאים בקובץ של 2024 ו-2025 והם בשיח עם האוצר. יש דברים שיוצאים כרגע. גם בנושא הפסיכולוגים העניינים הם טכניים. התכנית ודאי מאושרת, כולל תקציבים. ביום חמישי ביקרתי בבית חולים גהה, כשהמטרה שלנו היא לחזק גם את המקומות האלה, לתת מענה אמיתי. ביקרתי בחיפה בבית מאזן ובעוד מקומות. צריך לדעת שבסוף אתה לא נותן רק במקום אחד, אלא זאת מטריה אחת שלמה של תכנית כוללת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בריאות הנפש נשענת בעיקר על כוח אדם, על מטפלים. השר אמר שנושא המענקים סגור, אבל אני יודעת מהשטח שזה לא סגור. לא רק שזה לא סגור, זה גם מעכב. אני יודעת שהגיעו פניות של מעסיקים שביקשו להגדיל את המשרות של הפסיכולוגים על סמך המענקים, רק שהם אומרים, "כל עוד המענקים לא נכנסו לתוקף אנחנו לא נגדיל". << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה הם התמריצים שמשרד הבריאות מעניק לתקנים חסרים של עובדים סוציאליים במערכת ובבריאות הנפש? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> יש מתווה סגור עם משרד האוצר בנוגע לפסיכולוגים שיגדילו את היקף המשרה שלהם. יש חוזר ביצוע של הממונה על השכר שנמצא בהערות אחרונות ויהיה בתוקף בימים הקרובים. כמה כסף ייצא תלוי בכמות הפסיכולוגים שיגדילו את המשרה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הטעות כבר כאן. ברגע שאתה לא בא ואומר "יש לי הסכם עם פסיכולוגים בסכום של 50 מיליון.." << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אנחנו לא נגביל כל פסיכולוג שירצה להגדיל את היקף המשרה שלו ב-80%. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד השר, אנחנו באים עם כוונות טובות, רוצים שהדבר הזה יצליח, אנחנו לא באים לתקוף ולהגיד מה לא בסדר. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אחרי 10,000 פסיכולוגים שיגדילו אני לא עוצר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> פסיכולוג לא יקטין את העבודה שלו בקליניקה הפרטית על חשבון 25% תוספת לשירות הציבורי. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אני עומד מאחורי תכנית המענקים. ברור שהייתי שמח לקבל יותר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו לא יודעים מה אתה מקבל. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> המענקים נועדו לאפשר לפסיכולוגיות ולפסיכולוגים להגדיל את היקף המשרה שלהם עד שיהיה הסכם שכר. הסכם שכר לוקח חודשים. אני חושב שהם כן יגדילו, כי עשינו את זה בשיח איתם. כ-80% מהפסיכולוגים עובדים בחצי משרה. אם הם יגדילו את היקף המשרה שלהם ל-75%, אפילו לא למשרה מלאה, הם יקבלו מענק שנתי של עשרות אלפי שקלים, כשזה יכול להגיע ללמעלה מ-40,000 שקלים לשנה. אני חושב שזה מענק ראוי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה חד פעמי. הם לא יעזבו את הקליניקות שלהם כל עוד לא יהיה להם הסכם שכר. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> זה לא חד פעמי. יש הסכמה שלנו עם האוצר שכל עוד לא יהיה הסכם שכר שיחליף את המענקים, ואנחנו נדאג שהסכם השכר שיחליף את המענקים יהיה טוב כמו המענקים, המענקים יימשכו לאורך כל הזמן. זו מחויבות שלנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו אמירה מאוד מאוד חשובה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זו אמירה חשובה, אבל לא עונה על השאלה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אני עניתי על השאלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא מוגבל. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אין דבר כזה סכום לא מוגבל. כשאתה מניח תקציב, אתה חייב לקחת בחשבון - - << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> הסכום שיצא פה יהיה תוצאתי. אם כל הפסיכולוגים יגדילו את היקף המשרה שלהם מ-50% ל-100%, אני אשמח מאוד. אין אף מגבלה. אף אחד לא ישים לנו אף מגבלה על הדבר הזה, ואין אף מגבלה שנקבעה עם משרד האוצר על הדבר הזה. יש רצון כן ואמיתי של כולנו שזה יקרה. הוספנו בינתיים גם מאות, לדעתי למעלה - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק חושבת שהבשורה היא שזה לא חד-פעמי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עד הסכמי השכר שייחתמו. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> הוספנו משרות של מאות פסיכולוגים שיצטרפו כמתמחים. אנחנו רוצים גם בהצטרפות העובדים הסוציאליים למערכת בריאות הנפש. פתחנו את המסלול שמאפשר לעובדים סוציאליים עם תואר ראשון להצטרף אלינו, ויש כבר הסכם שכר חתום עם העובדים הסוציאליים. אני מאמין שהעובדות והעובדים הסוציאליים יצטרפו למערכת הבריאות. אם נראה שהמציאות מתנהגת אחרת, אנחנו לא נגיע למצב שבו הדברים לא מתממשים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> משה, אפשר כשאתה מציג את התכנית לציין מה מזה אושר ומובטח ומה תלוי ועומד? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> כל המענים המידיים לאוכלוסייה שניתנו מיד לאחר ה-7 באוקטובר, אם זה הפעילות במלונות, גיוס המתנדבים ותגבור מרכזי החוסן, קרו. כמו שהשר אמר, תכנית המיטות בבריאות הנפש אושרה גם היא. קלטנו מאות פסיכולוגים מתמחים לשירות הציבורי, כדי להגדיל את כוח האדם המטפל ולראות שאנחנו מייצרים דור חדש שיישאר בעבודה הציבורית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מי מדריך אותם? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> המתמחים מודרכים על ידי הפסיכולוגים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אין מספיק פסיכולוגים שידריכו אותם. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> יש. אירוע בריאות הנפש שנכפה על מדינת ישראל הוא חסר תקדים בהיקפו. יצרנו קשר עם מי שיצר את התכנית של בריאות הנפש בארצות הברית לאחר 11 בספטמבר. כששאלנו אותו לכמה אנשים הוא נתן מענה, הוא אמר של-80,000 איש. אנחנו עכשיו מדברים על מאות אלפים במעגלים הראשונים ועל מיליונים במעגלים השניים והשלישיים. לא נוכל לתת ל-10 מיליון תושבים תמיכה. אני לא צריך להגיע לעוטף עזה, מספיק שאני אגיע לתושבת אשדוד שנמצאת בחרדה בגלל האזעקות. אם תדברו עם תושבי אשקלון ועם ותושבי קריית שמונה שעזבו את הבית שלהם, כולם נמצאים בחרדות. ללא ספק מדובר באירוע גדול שנכפה על כולנו. תודה לקופות החולים שנכנסו תחת האלונקה, עשו פעולות מצוינות, וראינו אותם בבתי מלון, בקהילה. קופות החולים העתיקו מרפאות שלמות, ידעו להתנייד. מערכת בריאות הנפש הייתה מערכת שגם הייתה בחסר לפני כן. כרגע לא צריכים להגדיל את הפער, צריכים לתת מענה. המנכ"ל הציג פה מספר רבדים שבמכלול יכולים לתת מענה. כמובן שהמענה לא יהיה ל-100%, כי אין ספר פסיכולוגיה שכתב את התזה שמדינת ישראל נמצאת בה. מי התמודד עם 150 חטופים שחזרו מהשבי? אתה לא יודע איך לקבל אותם. אני קיבלתי את השבים בבתי חולים. אתה לא יודע איך להסתכל על ילדה בת 7 שהייתה 50 יום במנהרה, או על אישה מבוגרת בת 80 שהייתה 50 יום בחושך בתנאים מינימאליים. מישהו יכול להתמודד עם זה? << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> אני מבינה מאוד את המצוקה, אני מבינה שהושלכנו למציאות שאף אחד לא התמודד איתה, אבל יש דברים יסודיים כמו הכשרת פסיכיאטרים בגלל מצוקת כוח אדם איומה. אפשר לתת מענקים לסטודנטים לרפואה שנמנעים מללמוד פסיכיאטריה בגלל שהם צריכים להיות שנתיים במחלקה סגורה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> לקחנו עכשיו 100 תקנים של פסיכיאטרים שלא מאוישים בגלל שכר, עשינו איתם תכנית מענקים בשביל לאייש את כל - - << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> אני מדברת על לעודד אותם ללמוד את זה בכלל. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> עשינו את זה כתכנית מענקים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> השיח עכשיו עם האוצר הוא על המענקים הפסיכיאטריים. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> איך, הרי אתם ארבע שנים על הסכם שכר? << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> הסכם שכר ייקח זמן. אמרנו להם שעד שיהיה הסכם שכר תהיה תכנית מענקים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> יו"ר ההסתדרות הרפואית מחויב כמונו לתת פתרון מהיר, ואנחנו מדברים על פסיכיאטריה, על רופאי שיקום, על רפואה משפטית. שלושת המקצועות האלה צריכים מענה מהיר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גלית, הכוונה היא לא רק לעודד פסיכיאטריים קיימים, הכוונה היא לעודד חדשים, להכניס חדשים. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> וזה לא רק כסף. שנתיים התמחות במחלקה סגורה גורמים להמון סטודנטים לא לבחור באפיק הזה. צריך לעשות את זה הוליסטי, לחשוב איך אנחנו מעודדים סטודנטים לרפואה בשלב ההתמחות לא לברוח מפסיכיאטריה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> הוא לא יבוא בגלל האופק הכלכלי שלו. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> זה נוגע לשאלות יותר מורכבות, של איך נראית ההתמחות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש מחסור במקצועות הבריאות ובהתמחויות, לא רק בפסיכיאטריה. בכמעט כל מקצועות הבריאות יש מחסור. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אין ספק שכרגע אלה מקצועות הבריאות שנמצאים - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוגשה בקשה אחרי המלחמה להקמת מרכז לבריאות הנפש בעיר רהט שייתן מענה למעל 300,000 תושבים בדואים בנגב. בינתיים זה תקוע. כתבתי לכבוד השר וגם- - << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> מעבר למרכז החוסן? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> תעביר לי, אני אבדוק. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלחתי את זה ליו"ר הוועדה ולכבוד השר. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אנחנו נראה מה אנחנו יכולים לתת. דיברנו על בריאות הנפש שהוא באמת המאמץ העיקרי, אבל גם השיקום הוא מאמץ לא פחות חשוב. אוכלוסיית ישראל היא שיאנית כמעט עולמית בשני דברים. הדבר הראשון הוא בקצב גידול האוכלוסייה. אנחנו גדלים ב-2% כל שנה, מה שאומר מיליון איש נוספים כל חמש שנים שצריך לתת להם טיפול רפואי. אנחנו עומדים גם בצמרת העולמית, אולי במקום שני או שלישי, בקצב הזדקנות האוכלוסייה. אנחנו כל פעם אומרים שבעשור הקרוב האוכלוסייה הקשישה תכפיל את עצמה. גם גידול האוכלוסייה וגם הזדקנות האוכלוסייה הן ברכות, אבל הן ברכות שדורשות היערכות מאוד מאוד משמעותית. כשאנחנו מדברים על שיקום, אז יש לנו את תכנית השיקום שכוללת 300 מיטות, אבל בראייה רחבה יותר נדרש לעשות הרבה יותר מרק מיטות. נדרש דבר ראשון שיהיה פה כוח אדם. אנחנו עובדים עם האוצר ועם ההסתדרות הרפואית על מענקים לרופאים שיבחרו בהתמחות בשיקום כהתמחות שנייה. גם מקצועות הפרא רפואיים מאוד חשובים כאן, גם מסגרות יום בקהילה. המשותף לשיקום ולבריאות הנפש זה שיש במערכת הזאת יסודות אמיתיים של מצוינות מבנית של קופות החולים ושל בתי החולים. אם ניקח את הכוחות המצוינים שיש לנו ונמתח אותם גם לאזורים האלה, נדע לתת שירות הרבה יותר טוב גם בבריאות הנפש וגם בשיקום. דיברנו על מיגון ועל התארכות המלחמה. לא שיערנו שנהיה כל כך הרבה זמן במלחמה, שידברו איתנו על כך שאנחנו צריכים להיות עוד כל כך הרבה זמן בצפון, כאשר חזית צפונית משליכה על הרבה מאוד דברים. כשאנחנו מדברים על מיגון, צריך במקביל לדבר גם על סייבר. עברנו מאירועי סייבר שהם אירועי כופר של ארגוני פשיעה, לאירועי סייבר מעצמתי, מדינתי. האירוע האחרון בזיו היה על ידי איראן. זו רמה אחרת של איום שאנחנו מתמודדים איתה. במרכז הסייבר שלנו אנחנו מנטרים כל הזמן ניסיונות התקפה על המערכת. הדבר הזה זה עוד משאבה, כאילו מישהו חיבר עוד משאבה ששואבת כסף ממערכת הבריאות שלא הולך לטיפול ישיר באנשים. גם המיגון וגם הסייבר אלו הוצאות שמאוד כואבות לנו, זה כסף שהיינו רוצים לתת לשיפור כוח אדם בבריאות הנפש, בהתפתחות הילד ובהרבה מאוד דברים אחרים. האירוע המאוד גדול במעייני הישועה והאירוע המאוד גדול שנמנע בזיו אלה אירועים שאנחנו לא יכולים לשחק בהם, אלה אירועים שיכולים להגיע מהר מאוד לחיי אדם. כל אחד יכול להריץ בראש איזה תרחישים עלולים לקרות כתוצאה מזה שכל המערכות היום כל כך מחוברות, לכן בלב כבד אנחנו נאלצים להקצות משאבים גם לדברים האלה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> יש את מערך הסייבר הלאומי של מדינת ישראל שנותן הדרכות למשרדים, רק הוא לא מקצה משאבים אמיתיים. זה הכל כסף שיוצא מהמשרד לנושא הזה. אנחנו דורשים מכל בתי החולים ונותנים תמריצים לפי תבחינים למי שמשקיע בנושא הזה, אבל אנחנו עדיין המשרד המוביל מבין המשרדים הממשלתיים בהשקעה בנושא הזה בגלל המידע שאנחנו מחזיקים. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> מידע רפואי שדולף זה אסון נוראי. גם שיבושים במערכות ההפעלה של אביזרי מכשור רפואי יכולים להוביל לאסונות קשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קיימנו על זה כמה דיונים חסויים. מה שאני יכול להגיד כרגע זה שיש עדיין חוסרים בנושא התקצוב של העניין הזה. משרד האוצר יצטרך לתת את הפתרונות האלה, כי נדרש שם תקציב לא קטן. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> זאת גם הזדמנות שלנו לומר תודה על שותפות עם משרד האוצר בסוף שנת 2023. יש עבודה עניינית וטובה עם אגף התקציבים, עם מנכ"ל משרד האוצר, עם החשב הכללי, עם הממונה על השכר, עם כולם. אנחנו בחרנו לבית החולים בקריית אתא את שירותי בריאות כללית כמפעיל על מנת להעתיק את בית חולים כרמל. צריך לסיים עם סאגת בית החולים הנוסף בבאר שבע. בית החולים סורוקה עשה עבודה יוצאת דופן. הזכרת פה את פרופסור שוורצפוקס, וגם דיברנו על כל הצוות הרפואי בסורוקה שעושה עבודה מצוינת, אבל האירועים האלה לימדו אותנו את הצורך ביתרות יותר גדולה גם באזור הדרום. השר דיבר על קופות החולים, על כך שנעשה סדר חשוב שמיישם את ההסכמים הקואליציוניים ויתניע את הסכומים האלה שהיו ניתנים בסוף השנה באופן לא מסודר, לא ודאי, בלי קידומים. הדבר הזה תוקן. אנחנו תמיד רוצים יותר למערכת, וגם הצרכים הם באמת אין סופיים, אבל אנחנו יודעים לומר שנעשה מהלך מאוד חשוב שיגרום לתועלות גדולות יותר גם בעולם הטיפול וגם בעולם הניהול הפיננסי. כשיודעים את המסגרות מראש ויודעים שהן ריאליות, קל יותר מצידנו גם לדרוש אכיפה שלהן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה למנכ"ל ולשר על הצגת הדברים. אני חושב שיש פה ראייה רחבה, מקיפה ונכונה. אנחנו פה כדי לבקר איפה שאנחנו רואים לנכון. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> משמח שאתם מחוברים לשטח, גם כבוד השר, גם המנכ"ל. אני הרבה נמצאת בקשר עם בתי חולים, עם ארגונים. כל הכבוד על הפעילות שלכם, אבל יש פערים שאתם חייבים לתת להם מענה. כשנכנסתי לאולם ראיתי את מנכ"ל ומייסד ער"ן. ער"ן היא מזמן כבר לא עוד עמותה שנותנת שירות, זה כבר הפך למיזם לאומי. הם עכשיו מקבלים כל כך הרבה פניות שאי אפשר לתאר. אנחנו חייבים לדאוג שהם לא יקבלו תמיכה דרך קול קורא כזה או אחר, אלא שיכניסו אותם כמיזם לאומי. תחשבו איך תתנו להם תמיכה בדרך מיוחדת. בבריאות הנפש הצגתם קווים מנחים. אני יודעת שאתם עובדים, אבל אני מבקשת שתדחפו את זה מול האוצר כי זה נדחה בעוד שבועיים ובעוד שבועיים. אנשים היו צריכים לקבל את הטיפול כבר אתמול, כבר שלשום, כבר לפני 90 יום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה, בין היתר, גם התפקיד שלנו, טטיאנה, ואנחנו עושים את זה בכל הכוח, כמו שאת יודעת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> דובר על הוספת תקנים לפסיכולוגים, לעובדים סוציאליים ולמטפלים במקצועות הבריאות. היה פער ומחסור במקצועות הבריאות עוד לפני המלחמה, עוד לפני המשבר, והייתה תכנית שנכתבה, תכנית לטווח קצר, בינוני וארוך למקצועות הבריאות, כמו קלינאות תקשורת, טיפול בעיסוק, פיזיותרפיסטים, טיפול באוטיסטים. אתם יודעים שעכשיו כשהמדינה במשבר המצב של האוכלוסייה המיוחדת הזאת מחמיר, הם צריכים טיפול מיידי. יש תכנית שכבר נבנתה, רק צריך לתקצב אותה. האם הכנסתם את היישום של התכנית הזאת שנבנתה ב-2022 לתקציב 2024? יש חוסר בעניין של כיסאות הגלגלים המיוחדים לילדים. אני מקבלת תלונות על כך שילדים עם מכלול בעיות רפואיות שמוגבלים בניידות לא מקבלים כיסא ממונע חשמלי. אני יודעת שיש מחלקה מיוחדת שמטפלת בזה, אבל מכיוון שאין מספיק תקצוב, משאילים כיסאות שלא מתאימים לילדים האלה. מדובר על תוספת של שני מיליון שקלים כדי לסגור את הפער. אימהות היום נאלצות לסחוב כיסאות כבדים מאוד שלא מתאימים לילדים. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> לא הבנתי מה המשמעות של שני מיליון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> צריך להוסיף שני מיליון. אין הרבה ילדים כאלה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> צריך לתת להם אישור לכיסא ממונע שקל להרים אותו, שקל להפעלה. זו לא הוצאה גדולה. זה יקל על עשרות משפחות שסובלות מהבעיה הזאת. הזכרת את בתי החולים בצפון. שמחנו על כך שהכרזתם על בית חולים ברזילי באשקלון ועל בית חולים זיו בצפת כבתי חולים על, כמרכזים רפואיים על. האם הם יקבלו תקציבים? << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> זה בתכנית המיטות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בנהריה נתתם אישור לרכישה והפעלת PET-CT למכון אונקולוגי. הם לא יבנו את ה-PET-CT במכון האונקולוגי אם המרחב לא ממוגן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא בטוח שאנחנו יכולים לדבר בדיון הפומבי הזה על מה ממוגן ואיפה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה לא משהו חסוי, כי הם עוד לא בנו. הם רוצים לבנות את זה במרחב ממוגן ולכן צריכים תקציב לביצוע העבודות האלו. תהיו מחוברים וקשובים כמו שהייתם עד עכשיו ובהצלחה בשנת 2024. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם אני מצטרפת לברכות על מה שנעשה ומה שייעשה. אני רוצה להעלות נקודה שהיא רחבה הרבה יותר, וזה הנושא של קופות החולים. מאז שהגעתי לכנסת לפני שלוש שנים אני מנסה להתחקות אחר אופן הוצאת הכספים מהקופות החוצה, אני מנסה לקבל נתונים. אני לא מצליחה להבין איך מערכת ציבורית אמורה לדעת איך לכלכל את צעדיה, איפה לשים את המרב, מה מצליח ומה לא מצליח כשאין נתונים. פניתי כמה וכמה פעמים למ.מ.מ שיתנו נתונים, שיביאו נתונים, אבל הם לא נענים וגם אני לא נענית. נדמה לי שכ-70% מתקציב משרד הבריאות מופנה לקופות, שכל מס הבריאות שאנחנו משלמים לביטוח לאומי מופנה לקופות, ושחוץ מזה יש את ההכנסות העצמיות. אני יודעת איך נכנסים כספים, אבל אין לי שמץ של מושג איך יוצאים הכספים. איך אנחנו גורמים לקופות להעביר לנו נתונים חשובים, בוודאי ובוודאי בתחום בריאות הנפש? אני חושבת שעם כל הכבוד למענקים, המענקים ללא הסכמי שכר לא יביאו אף אחד למערכת. חייבים לעבוד על הסכמי שכר טובים, כדי שהאנשים יישארו במערכת. ברור לכל הפסיכולוגים שהם לא הולכים לקבל סכום שמשתווה למה שהם יקבלו בפרטי, אבל בהחלט יש המון יתרונות בלעבוד במערכת. אני מתנגדת לאירוע הזה של תומכי נפש, אני חושבת שהוא אירוע מסוכן. יש כל כך הרבה שחקנים היום על המגרש, אם זה עובדים סוציאליים, מטפלים באומנות, מטפלים עם כלבים, פסיכותרפיסטים. אלה מקצועות שנמצאים היום בשוק הפרטי וחייבים להסדיר אותם. כל אדם היום יכול לרשום לו על הדלת שהוא מטפל באמנות, שהוא פסיכותרפיסט, והציבור שלא יודע הולך לקבל טיפול. האחריות שלנו היא להסדיר את המקצועות האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. פרופסור ציון חגי, בבקשה. << אורח >> ציון חגי: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש. מדינת ישראל חיה בתקופה שלא ידענו כמותה, מאתגרת מאוד, בוודאי מאתגרת את מערכת הבריאות במדינת ישראל. כשאני יושב פה אני בהחלט גאה במערכת הבריאות במדינת ישראל. כמובן שאנחנו רואים את התוצאות גם בטיפולים בסורוקה, גם בברזילי, גם בצפון הארץ. המסירות של הרופאים והצוותים הרפואיים היא מסירות שלא קיימת באף מקום בעולם. אני מדבר עם רופאים רבים בעולם, אם בזומים ואם באמצעי תקשורת, שרוצים ללמוד מישראל איך הצלחנו לטפל בכל כך הרבה פצועים ביום אחד. זה היה מבצע יוצא דופן שלא היה מאז מלחמת העולם השנייה - רופאים ואחיות נשארו ימים שלמים בעבודה, נתנו הכל למען החיילים שלנו ולמען האזרחים שנפצעו. צריך להסתכל מה הן הבעיות המרכזיות, וכאן יש חפיפה בין ההסתדרות הרפואית למצגת שמנכ"ל משרד הבריאות הביא כעת. כתבתי מכתב למנכ"ל משרד הבריאות על הבעיות המרכזיות שאנחנו חושבים שצריך לטפל בהן, כשאחת מהן זה הנושא של בריאות הנפש. ברור שחייבים להשקיע הרבה מאוד כסף למען החוסן של תושבי מדינת ישראל, של החיילים ושל הלוחמים שלנו. הדבר השני, השקעה במחלקות שיקום. אחד הדברים שצריך לזכור זה את נושא מיגון בתי החולים. מנהל מחלקה צריך להחליט אם להקים 12 מיטות טיפול נמרץ שהוא צריך, או להקים רק שמונה מיטות טיפול נמרץ. אם הוא יקים 12, זה יהיה ללא מיגון, אבל אם הוא יקים שמונה, זה יהיה עם מיגון. תוך שנתיים-שלוש צריך למגן את חדרי הניתוח ואת היחידות לטיפול נמרץ, כי מנתחים ישבו ולא ניתחו בגלל שלא היה מיגון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קיימנו על זה דיונים חסויים. יש פרוייקטור שהמשרד מינה לצורך העניין הזה - אבי בן זקן. יש למשרד קדימויות לפי אפשרות ביצוע, כאשר חלק כבר בוצע, חלק דרשנו בשבילו תקצוב ממשרד האוצר לביצוע מידי, וחלק הוא בתכנית רב שנתית. המשרד די ערוך לפי לוחות זמנים. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> בוודאי שהעדיפות היא חדרי ניתוח, ותראה מה קורה בברזילי, בסורוקה. לא נמגן את חדרי הלידה לפני חדרי הניתוח וחדרי הטראומה. << אורח >> ציון חגי: << אורח >> צריך להתחיל בזה במידי, משום שאנחנו צפויים לתקופה ארוכה. כמו שמערכת הביטחון צריכה להיות עצמאית ולא תלויה בגורמי חוץ, כך מערכת הבריאות חייבת להיות עצמאית במדינת ישראל. אנחנו מתנגדים לכל מיקור חוץ של שירותי רפואה. אם יש פסיכיאטריה במצוקה, צריך להשקיע בפסיכיאטריה, ואם יש גנטיקה במצוקה, צריך להשקיע בגנטיקה. להביא רופאים מחו"ל ולטפל מרחוק, זה פלסטר למערכת הבריאות. רבותיי, אנחנו חייבים לבנות מערכת בריאות עצמאית. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> פרופסור חגי, אני רוצה להודות לך על העבודה המצוינת שאתה עושה, על שיתוף הפעולה עם משרד הבריאות. כל אזרח במדינת ישראל יודע שלחכות לבדיקת MRI ארבעה חודשים זה חיים או מוות. מבחינתי זה לא יכול להיות יותר מחודש. אם יודיעו לך שאי אפשר לעשות MRI כי אין רדיולוג שיכול לפענח, נלך לכל מיני כיוונים. << אורח >> ציון חגי: << אורח >> זה מקצוע במצוקה שצריך לתמוך בו, כי היו רדיולוגים והיו הרבה פסיכיאטריים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, כבוד השר, המנכ"ל, אני משבחת אתכם על העבודה שאתם עושים במשרד הבריאות, על כך שבתקופה כל כך קשה אתם ממלאים את תפקידכם. ביום חמישי היינו בסיור בבית מאזן. פעם ראשונה ראיתי בית מעורר השראה בפתרון שהוא נותן, אבל גם המקום קטן וגם הנגישות היא לא לכל האוכלוסייה. כל אזרח במדינת ישראל צריך לדעת על השירותים שאתם נותנים. אמנם אני מייצגת את כל אזרחי מדינת ישראל בתור חברת כנסת, אבל אני תמיד הולכת לכיוון של אוכלוסיות מוחלשות, כי גם המצב שלהן קשה וגם רמת המודעות שלהן נמוכה ובגלל זה הן לא צורכות את השירות. כל שירות שאתם נותנים צריך להביא לידיעת האנשים בשפה שהם מבינים, לפי התרבות שהם מבינים, כי בלי מודעות אף אחד לא יקבל את העזרה. קופות החולים, שהן קופות ציבוריות, צריכות להיות שקופות. לא יכול להיות שאנחנו, נציגי הציבור, לא נוכל לקבל את הנתונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב ראש. כבוד השר, אני מצטרף למחמאות. כל השאלות הקשות האלו הן כי אנחנו יודעים שאתה, כבוד השר, נמצא כאן ויש הזדמנות לעשות שינוי. אולי זה נשמע כביקורת ואנחנו קצת ניצים באמירות שלנו, אבל זה בגלל שאתה נמצא פה ויש לנו עם מי לנהל את השיח. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אני יודע שזה נושא שקרוב לליבך עוד לפני היותך חבר כנסת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אמת. כרגע, מבחינתי, זאת מצגת שעוברת מאוד יפה מבחינה רעיונות, אבל מבחינה פרקטית, מבחינת ביצוע אין כאן שום בשורה עד שלא יהיה כסף ועד שלא נדע לאן הולך הכסף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. שיר כהן, סמנכ"לית מכבי שירותי בריאות, בבקשה. << אורח >> שיר כהן: << אורח >> אני רוצה להתייחס למשפחות החטופים שהיו בפתיחה, לחזק אותם, להביע הזדהות, ולהגיד שהמחויבות שלנו כקופה היא לעטוף וללוות את כל השבים על ידי פסיכותרפיסטים, רופאים ואחיות. אין ספק שמערכת הבריאות היא חלק אינטגרלי ומרכזי בכל הלחימה. אנחנו קודם כל רואים את עניין רצף השירות ועושים הכל כדי להבטיח את רציפות התפקודית והשירותית לכל המטופלים שלנו. זה גם המקום להביע הערכה לשר, ליו"ר ולמנכ"ל, שמגיעים לבתי החולים ולקופות כדי לפתור את הבעיות שעולות וצפות כל הזמן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> וחברי הוועדה. << אורח >> שיר כהן: << אורח >> וחברי הוועדה שהיו אצלנו במכבי. זה המקום להגיד שאנחנו נערכים לתרחישים שונים של הלחימה בזירות השונות. בבריאות הנפש הגענו למחסור אדיר באוקטובר, אבל אנחנו מתחת לאלונקה, אנחנו עם מוקדים טלפוניים, עם סיירות מיוחדות שנמצאות אצל המפונים בבתי המלון. אנו מרחיבים עכשיו טיפולים קבוצתיים, עושים גיוס מאסיבי של מטפלים. בהיבט של בריאות הנפש נדרשת הוודאות התקציבית והמשאבים. כפי שגם הבטחתם את סכומי הייצוב, אישרתם את סכומי הייצוב החשובים לקופות ואת הכספים והמשאבים, כך צריך לעשות גם בבריאות הנפש. אנחנו רואים את העלייה באבחונים של דיכאון וחרדה, מה שרק ילך ויחריף, ואנחנו נמצאים כאן כדי לטפל בכל הדברים האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מצטרף לשבחים שנתנו לכבוד השר, למנכ"ל וליושב ראש הוועדה. באוקטובר 2021 התקבלה החלטת ממשלה מס' 550 - תכנית כלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד 2026. משרד הבריאות היה אמור לתת 60 מיליון בשנה, משרד האוצר היה אמור לתת 70 מיליון שקל. ב-2022 משרד הבריאות לא נתן את החלק שלו. דובר בתכנית גם על 30 מיליון שקל לטיפול בסוכרת בחברה הערבית. כנראה שהכסף הזה לא הלך לטפל בסוכרת בחברה הערבית, הוא הלך לסגור את הגירעונות של הקופות. מה עושה המשרד כדי להחזיר את התקציבים האלה לחברה הערבית? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מפרוץ המלחמה ראיתי איך הצוותים הרפואיים עבדו יחד כולם על מנת להציל אנשים, ופה אני רוצה להביע תודות לבית חולים סורוקה על המאמץ האדיר שהוא עשה בתקופה הכל כך קשה שהייתה לנו. אין ספק שאנחנו נמצאים כולנו בתקופה לא קלה, לא פשוטה. אדוני השר, החברה הבדואית בנגב ספגה מכה קשה בתחילת המלחמה. פניתי אליך, אבל לצערי הרב עד עכשיו לא קיבלנו מענה לגבי מרפאות שאין בהן מיגון. נכון שעכשיו אין רקטות שנופלות על היישובים, ונכון שכמות הטילים שמשגרים נמוכה מאוד, אבל אנחנו לא צריכים לחכות למלחמה הבאה או לסבב הבא כדי לטפל בנושא הזה. הבטחת לי שתטפל בנושא הזה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> העברתי את זה אצלנו לאבי בן זקן שעמד מול קופת חולים כללית כדי לתת מענים איפה שצריך. הקופה יודעת לתת את המענה המיגוני, אבל אני אבדוק עוד הפעם מה נעשה בנושא. יש לי את כל הרשימה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בכפרים הלא מוכרים יש אוכלוסייה של כמעט 40,000 תושבים ואין בהם אפילו מרפאה אחת. אני מוכן להירתם על מנת להקים מיון קדמי בחורה או בשגב שלום, כדי לעזור לאוכלוסייה בתקופה הזאת ובתקופות הבאות. אנחנו לא רוצים לחכות למצב מלחמתי על מנת לתת שירות לאזרחים. אתמול פניתי לכבוד השר וגם ליו"ר ועדת הבריאות לגבי מבחן הרישוי לסטודנטים בחודש רמדאן. חודש רמדאן הוא חודש קדוש, חודש של אמונה, חודש של תפילות. אנחנו עוד פעם נופלים בתאריכים שקובעים, אם זו הממשלה בעניין הבחירות בסבב השני - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שמעתי שאין אחידות ביניכם בנושא הזה, שחלק אומרים שאין להם בעיה לקיים את המבחנים גם כשזה נופל על הצום, חלק אומרים אחרת. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> מדובר ב-2,000 נבחנים בגני התערוכה. ניסו לקבוע תאריך קרוב אחר, אבל לא הצליחו. חלק מחברי הכנסת מהמגזר אמרו שזה משהו שהם יודעים להתמודד איתו. לא הצליחו לתאם תאריך אחד שיהיה מקובל, בפרט כשישנם חבר'ה שנמצאים במילואים. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי השר, יש פנייה רשמית מהסטודנטים להקדים את המבחן. אני רוצה לראות חבר כנסת אחד שיגיד לציבור שהוא בעד שהמבחן יתקיים ברמדאן - אין סיכוי כזה, אין דבר כזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש. נדבר על זה אחרי זה, לא בפורום כזה. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, כבוד יושב הראש, ותודה רבה, כבוד השר והמנכ"ל. התקופה הזאת היא הזמן להציף את איך שמערכת הבריאות פועלת ברמה גבוהה, וגם מהרגע הראשון ראו את זה, אבל זה הציף את הפערים שקיימים שנים רבות - מיגון אמבולנסים, מיגון בתי חולים, הציוד במכון הרפואה המשפטית. כל אחד מהדברים האלה שווה דיון מיוחד. אנחנו חושבים שזה ממש הזמן לעשות סגירת פערים על ידי מתן תקציבים גדולים. יש גם בירוקרטיה בנוגע לכוח אדם שאפשר לפתור, אבל בעיקר מדובר בתקציב כדי סוף כל סוף לסגור את הפערים של שנים רבות. המערכת נמצאת במצב מאוד טוב בגלל ששלושתכם נמצאים בראש המערכת. אתם באמת מסורים בלב ובנפש, ואתם לא יודעים כמה שאתם מיוחדים בדבר הזה, אבל צריך לבוא עם תשובות, צריך לסגור את הפערים אחת ולתמיד, אולי אפילו בתקציב של תכנית חומש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מודה לך על המחמאות. אני בהחלט מסכים עם מה שאתה אומר לגבי השר והמנכ"ל, אבל לגביי - אני לא בטוח. חבר הכנסת ניסים ואטורי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני מחזק את דברייך לגבי זה שהמשרד הוא אחד המשרדים הראשונים שעמד במשימה הלא פשוטה הזאת והלא מתוכננת בכלל. ברור שהסייבר הלאומי צריך לקחת חלק בהגנה של מערכות הבריאות ולא יכול להיות שיפילו על מערכת הבריאות להתעסק בדבר הזה. כשהוקם מרכז הסייבר הלאומי, הרעיון היה שהוא יגן על מדינת ישראל, כאשר חלק מזה זו מערכת הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פרצת לדלת פתוחה. קיימנו על זה דיון. זה לא פשוט איך שאתה מציג את זה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הייתי בדיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני ארחיב איתך אחרי זה באישי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> דיברנו פה על שיקום. אני חושב שחשוב לשים את הדגש בצפון, בדרום, בפריפריה, כי היום יש, לצערנו, הרבה דורשי שיקום במקומות האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כאיש צפון אתה בטוח יודע מה נעשה על ידי פורייה בנושא השיקום. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כן, בוודאי, טיפלנו בזה בוועדה. צריך לשים לב שהחלוקה של התקציבים תהיה שווה, שהיא לא תתרכז רק במרכז הארץ, כי אנחנו יודעים מה קורה במקרה של התקפת טילים. אנחנו יודעים שישראל חזקה בבריאות, חזקה בביטחון, ואת הבריאות צריך להשאיר קדימה, בחזית תמיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אצטרף לברכות, לתודות. אני חושבת שאין מתאימים מכם לעת הזאת. החברה בישראל עוברת דברים מאוד מאוד מאתגרים ברמה הפיזית וברמה הנפשית. אני רוצה להתמקד בנושא של בריאות הנפש, בנושא של בתים מאזנים. דיברו פה על נגישות של מעונות. חשוב להכיר לציבור את האפשרות הזאת. אני חושבת שבתים מאזנים הם שינוי הפרדיגמה של בריאות הנפש. זה נכון שהמערכת מורעבת, אבל דווקא בגלל שהיא מורעבת צריך לחשוב איך לשנות את אותם לופים, את אותם מעגלים, את אותם דפוסים, את אותם סדרי עבודה. השינוי הזה הוא שינוי שיכול להיות הצעד הראשון. הוא עוד לא הדבר האידיאלי והחזון, אבל הוא חשוב, משמעותי, יביא בשורה, יביא תיקון בדבר הזה, הוא סוג של יציאה מתוך הקונספציה. האם נלקחו בחשבון לגבי הבתים המאזנים כספי ההקצאה של הקרן לאזרחי ישראל? << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> של הגז? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. הקצינו 35 מיליון לטובת העניין הזה, לטובת בינוי של בתים מאזנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אולי עדיף שהם לא ייקחו את זה בחשבון, כדי שיתנו כסף נוסף. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, צריך שהם יקחו את זה בחשבון. את מה שיכול לעזור אנחנו רוצים לקדם, אנחנו לא באים להקשות. דיברתם על תכנית ארבע שנתית, על כך שבמהלך כל שנה ייבנו 25 בתים מאזנים שיהיו סוג של מענה אמיתי, רציני, מכבד ומשקם לאותם פגועי ומתמודדי נפש. האם כספי התמיכה שמועברים לקופות החולים בתחום הזה יהיו צבועים לטובת הנושא של בתים מאזנים? אני רוצה לשמוע איפה עומדת הסוגיה של ההסדרה, של ההכרה במטפלים באמנות. אני רוצה להתחבר לדברים של חברתי חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי ביחס לכיסאות ממונעים לאותם נכים. אני אשמח לדעת איך מאפשרים להם כיסאות תקניים וקלים לשינוע. ההתמודדות עם אותן נכויות מורכבות היא גם ככה קשה. אותם הורים מתמודדים עם מציאות כאובה, קשה ומייסרת, לכן אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסייעים להם לפחות בדברים האלה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> חברת הכנסת מיכל וולדיגר שאלה לגבי קופות החולים. ברור שאנחנו יודעים מה הקופות עושות עם הכסף שאנחנו מעבירים להן. חלק גדול מאוד מהכסף הן מקבלות במבחני תמיכה, לפי תחומים ספציפיים, לפי מה שהן עושות בקהילה, לפי מה שהולך בבתי החולים. זה לא שאנחנו נותנים להן מיליארדים ואומרים להן לבוא אלינו בסוף השנה עם הגירעונות. גם לבריאות הנפש מקבלים לפי פעילות, לפי הגדלת מגעים, לפי המפגשים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לי ברור שהכספים מפוקחים ויודעים לאן הם הולכים. אפשר להקים 25 בתים מאזנים במהלך שנת 2024, רק בסוף צריך לתפעל אותם. אם קופות החולים לא ירכשו שירותים - - << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> כשאנחנו נותנים כסף לקופות החולים, אנחנו נותנים אותו בין היתר עבור בתים מאזנים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> השאלה אם זה צבוע? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> צבוע. בבריאות הנפש יש פרקים מסוימים, כאשר כל קופה בוחרת במה להתמקד. אנחנו נותנים להן דרגות חופש, כי אחת רוצה יותר בנושא א', אחת רוצה יותר בנושא ב'. אנחנו מאפשרים להן את הגמישות בתיאום איתנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ענבל חרמוני, יושבת ראש העובדות הסוציאליות. << אורח >> ענבל חרמוני: << אורח >> כשהייתי בדיון בוועדה למעמד האישה שבו דובר על סיוע נפשי למילואימניקים ובני משפחותיהם, נחרדתי מהעובדה שמה שמציעים להם זה ואוצ'רים על סך של 1,500 שקל עבור טיפולים. ואוצ'רים זו דרך מצוינת לפרק את השירות הציבורי. 1,500 שקל זה חמישה טיפולים אצל מטפל פרטי שמחויב לקחת מחיר נמוך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה משרד הביטחון נותן. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> זו התכנית הגדולה. << אורח >> ענבל חרמוני: << אורח >> אתם חייבים לתקשר אחד עם השני. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> גברת חרמוני, ניתן מענים לפי מה שיידרש. אנחנו נותנים גם מענים מעבר לבני משפחות המילואימניקים. כחלק מתקציב מענק המילואים יהיה גם תקציב מסוים לבריאות הנפש. << אורח >> ענבל חרמוני: << אורח >> ואוצ'ר מאוד מסוכן לפירוק השירות הציבורי, שזה שירות שאנחנו יודעים היום להגיד כמה הוא חשוב. התזה שאומרת שצריך שירות ציבורי רזה כבר לא רלוונטית, למרות שבאגף תקציבים באוצר מאוד מחבבים אותה. יש לנו את העובדים של סל שיקום, שרובם ככולם הם עובדים סוציאליים. סל השיקום הוא במיקור חוץ, מה שאומר שזה יצא בחלקו מאחריות המשרד, שמאוד קשה לקלוט עובדים, ושלא מיישמים שם את צו ההרחבה שחייבים ליישם. עובדי סל שיקום הם העובדים שימנעו את האשפוזים החוזרים והולכים. יש עובדות ועובדים סוציאליים במערכת הבריאות שהם חלק אינטגרלי מהשירותים הסוציאליים בבתי החולים הכלליים, בוודאי בתחום בריאות הנפש. כן, יש הסכם, אבל רק חצי ממנו מיושם. איפה החצי השני? אני צריכה אותו עכשיו, לא ב-2025. המנכ"ל והשר, אני צריכה את עזרתכם, כי המציאות מלמדת שהעובדות הסוציאליות לא מגיעות לשירות הציבורי גם אחרי הפעימה הראשונה של הרפורמה. ההסכם היה הסכם רגיל, הוא היה לפני ה-7 באוקטובר, לכן אל תגידו שיש לנו הסכם שכר. זו בריחה מאחריות להגיד שיש לנו הסכם שכר. יש עובדות סוציאליות במערכת הבריאות שרואות שהפסיכולוגים עכשיו קיבלו ולכן הן לא יגיעו. צריך תמריצים גם לעובדות ולעובדים הסוציאליים בכל המערכות, ספציפית במערכת הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. בועז גור, פורום ארלוזורוב. << אורח >> בועז גור: << אורח >> תכנית משרד הבריאות שהוצגה כאן, שהיא בהיקף של שלושה וחצי מיליארד, עומדת בסתירה לתכנית של האוצר להגדלת בסיס התקציב ב-2024. האוצר הציג תכנית שלפיה ב-2024, והוא לאט לאט מציג את התכנית שלו מאיפה להביא את המקורות, התקציב יגדל ב-40 מיליארד, כאשר 30 מיליארד מתוכו ילך למערכת הביטחון. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> לא אמרו לי שכאן זו ועדת כספים. תן לנו להתמודד מול משרד האוצר לגבי מה רשום ומה לא רשום. זה לא הזמן. כשיהיה דיון ראשון בממשלה על התקציב ביום חמישי, נדע לדבר. << אורח >> בועז גור: << אורח >> אני מדבר על נתונים שיצאו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא אומר לך שהם יודעים לדבר עם האוצר. << אורח >> בועז גור: << אורח >> מתוך 10 מיליארד שקלים שמתוכננים להוצאות האזרחיות, 16% הולכים למערכת הבריאות, כאשר הדרישה כרגע היא ליותר מפי 2. מערכת הבריאות נכנסה לתוך ה-7 באוקטובר ולתקציב 2024 כשהיא גם ככה מערכת מורעבת ומיובשת – זמני המתנה לרופאים, כמות הרופאים המומחים שקיימים, הבדלים בין מרכז לפריפריה, אנשים שמוותרים על טיפולים רפואיים בגלל חוסר היכולת שלהם לממן אותם. הפער שקיים היום בהוצאות האזרחיות, כשזה כולל את מערכת הבריאות, בינינו לבין ממוצע מדינות ה-OECD הוא של 170 מיליארד שקל. כדי ללכת ולסגור את הפער הזה לא צריך ללכת בכיוון של הגדלה רק לטובת המלחמה כפי שכרגע מנוסח בוועדת הכספים, אלא בכיוון אחר, כי אחרת מערכת הבריאות תוכל אולי לתת את המענה למלחמה אבל לא תוכל להמשיך ולתת את המענה לטווח ארוך, לא תוכל לשקם את עצמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. סיגל משהיוף, ארגון הרופאים העצמאיים. << אורח >> סיגל משהיוף: << אורח >> תודה רבה על הפעילות המאומצת שאתם עושים. רואים שאתם עושים פעילות, רואים שאתם מתאמצים ביתר שאת. מה שהולך ויוצר פערים כל פעם מחדש, זה הקושי בבקרה קבועה ובחקירה של הצעדים שאנחנו עושים במהלך הזמן. כן יש פה אירוע שהוא בלתי נתפס, כן יש פה מצב שהוא אסוני שצריך להתמודד איתו. במהלך הדרך צריך לעשות בקרות ולבדוק שאנחנו באמת עומדים במה שאנחנו מציבים לעצמנו. מערכת בריאות הנפש נכנסה, כמו שאמר גם בועז, בחסר מאוד משמעותי, בוודאי בכל מה שקשור בכוח אדם. אנחנו יודעים שתכנית תמריצים היא פשוט לעג לרש. מה כן יכול לעזור? חקירה, לבדוק מה משפיע על שביעות הרצון של המטפלים, מה גורם להם להיכנס לתחום מלכתחילה, מה גורם להם להישאר בו, מה גורם לשחיקה של המטפלים, מה משפיע על שביעות הרצון ועל החלטות הקריירה המקצועיות שלהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא פרמטר אחד, זה כמה פרמטרים יחד. דיברו על ראייה הוליסטית, וגם המשרד מבין את זה. דבי צפתי, בקשה. << אורח >> דבי צפתי: << אורח >> אני אימא של ליאור שהתאבדה בשנת 2010 כשהיא בת 18. אני מבקשת להודות על הזכות לפתוח את הדיון הזה עם משפחות החטופים. משרד הבריאות הבהיר שהעלייה בפועל במקרה האובדנות לא קורית, מה שעצר את חרושת השמועות חסרות התקדים שרצו ברשת. אנחנו מודים לכם על ההצהרה האחראית, ומבקשים לדעת כיצד מתכנן המשרד לוודא שאכן משרת הבקר תתחיל לעבוד. המכרז היה תקוע. התבשרנו בסוף שבוע שעבר שהמכרז יצא מהתקיעות שלו. איך אנחנו מוודאים שיהיו לנו נתוני אמת לגבי מספר האנשים שמתאבדים מידי שנה במדינת ישראל? התקציב של היחידה הלאומית למניעת אובדנות נתקע על 17 מיליון, כשהוא היה אמור להגיע ל-28 מיליון. זאת יחידה מצוינת, עובדת מצוין, ואנחנו רוצים להגיד שאנחנו רואים פירות, אנחנו רואים ירידה וטיפול נכון במניעת אובדנות. אנחנו מבקשים להרים את התקציב של היחידה. מה המשרד מתכנן לעשות על מנת שישתמשו בטופס החדש והמצוין שהכינו לגבי נשיאת נשק? כרגע משתמשים בטופס ישן. השאלות החשובות שהמשרד רצה לברר לגבי הכשירות הנפשית של האנשים לשאת בנשק, לא נשאלות. אני מבקשת לדעת מתי זה יתחיל לקרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. נעמה כהן, בקשה. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> תודה רבה, אדוני היו"ר. שנת 2024 הוגדרה כשנת מלחמה. איזה צעדים משרד הבריאות מתכוון לעשות במידה ותתפרץ שוב מערכה גדולה כמו שהתפרצה ב-7 באוקטובר מבחינת היערכות בתי החולים - מעבר למתכונת חירום, סיוע למסגרות של ילדים, כל מה שקשור לתנאי העבודה של המתמחים? בחודש דצמבר הייתם אמורים להתכנס ולהחליט באיזה בתי חולים נוספים תקצרו תורנויות של מתמחים. האם אתם מתכוונים להרחיב את קיצור התורנויות בשנת 2025? כי אם כן, אז צריך לתקצב תקנים בשנת 2024. הסכם השכר של הפסיכולוגים נחתם עכשיו ושל העובדים הסוציאליים לא מזמן. הרופאים כבר ארבע שנים עם הסכם פג תוקף, מינואר שנת 2020. מה אתם מתכוונים לעשות בנושא? האם תקצבתם את זה לקראת שנת 2024, או שנצטרך לחכות לשנת 2025? המצוקה במקצועות הרפואה קשורה להסכם השכר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. עידית סרגוסטי, בבקשה. << אורח >> עידית סרגוסטי: << אורח >> גם אני רוצה להתייחס לנושא של בריאות הנפש שלא במקרה חוזר ועולה כאן לאורך זמן כיוון שהמצב באמת קטסטרופאלי. הוזכר כאן על ידי השר שהמצב היה קטסטרופאלי עוד הרבה לפני המלחמה, שאנשים חיכו בתור שנה-שנה וחצי ואפילו שנתיים באזורים מסוימים כדי לקבל טיפול. המשרד מציג תכנית מאוד מרשימה, מעמיקה ויסודית לתיקון המערכת הזאת. אני מבינה מהדברים של המנכ"ל שכרגע רק כמה עשרות מיליוני שקלים מובטחים מתוך שני המיליארד שנדרשים. מה היעדים של המשרד מבחינת קיצור משכי המתנה? בכמה זמן אתם צופים שהתורים יתקצרו בהנחה שתקבלו את התקציב? באיזה מנגנון המשרד מתכוון לנקוט? עד עכשיו השתמשתם במבחני תמיכה, שזה כסף שלא מגיע לבסיס התקציב של קופות החולים ולטעמנו לא ממש הוכיח את עצמו. האם אתם מתכוונים להשתמש במנגנון אחר? אנחנו לא מדברים על למשוך אנשי מקצוע מהשוק הפרטי לציבורי בחברה הערבית, אנחנו מדברים על מחסור באנשי מקצוע בחברה הערבית. האם יש כוונות למשרד לעשות איזו שהיא תכנית בנושא? חברי הכנסת, ובעיקר חברי הכנסת מהקואליציה, אנחנו סומכים עליכם שלא תאפשרו לעוד תקציב לעבור בלי שהנושא של בריאות הנפש יקבל את המענה ההכרחי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו על זה. עורכת הדין הדס ארנון שרעבי, בקשה. << אורח >> הדס ארנון-שרעבי: << אורח >> צריך לפרסם, לתקצב וליישם את התכנית להתמודדות עם המחסור בכוח אדם במקצועות הבריאות בשירות הציבורי, לפי החלטה 1140 שהתקבלה כבר בפברואר 2022. התכנית עצמה, שכוללת פתרונות לטווח קצר, בינוני וארוך, כבר הייתה צריכה להתפרסם באוגוסט 2022. השירותים בקופות החולים והשירותים החינוכיים נפגעים ומושפעים מהמחסור הגדול הזה. כמובן שמי שנפגע ראשון זה הילדים עם הצורך במענים מיוחדים. המחסור הזה החמיר מאוד במלחמה. די אם נזכיר את המחקר האחרון שמדבר על החשש הגובר והנטייה של ילדים עם אוטיזם לחוות טראומה ורגרסיה שמצריכים טיפול של מטפלים במקצועות הבריאות. כבר בתקצוב 2024 צריך לכלול את כל הפתרונות שהוצעו ב-2022 למחסור הגדול שרק הולך וגדל. עלה פה הנושא של הפסיכולוגים, שצריך לדאוג להכנסת פסיכולוגים לשירות הציבורי, אבל אסור לשכוח גם להכניס את המטפלים במקצועות הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה עלה פה. << אורח >> יעל רלוי: << אורח >> באנו לכאן כדי להעלות שני נושאים. הראשון, התקציב לשירותי התפתחות הילד, והשני, הנושא של תקצוב הטיפול במשבר מקצועות הבריאות. אנחנו מתגלגלים בכנסת ובין הממשלות השונות מזה 20 שנה עם התראות חוזרות ונשנות על המשבר בהתפתחות הילד וההשלכות הצפויות שלו לאורך השנים, אבל לצערי מעבר לפרוטוקולים מאובקים לא יצא מזה הרבה. בשנה-שנתיים האחרונות, בדילי של כעשור, הבינו שצריך להתחיל להזרים יותר כספים למערכת, הוגדר מבחן תמיכה בסך של 80 מיליון שקלים לקופות מידי שנה שהיה אמור לסייע לצמצום זמני ההמתנה. נקודת המוצא הייתה שילדים במקרה הטוב מחכים לטיפול במשך כחצי שנה, תשעה חודשים וגם שנה וחצי, ובמקרה הרע והשכיח מאוד - לא מקבלים שירות בכלל. 80 מיליון השקלים האלה הם אמנם מבורכים, אבל אנחנו יודעים שבסדרי הגודל של השירותים בהתפתחות הילד מדובר בסוג של בדיחה. אם אני מפרקת את זה פר ילד, אנחנו מדברים על מאות שקלים בשנה למטופל. אם אני אתייחס לשירותים בקרב אוטיסטים, אז יותר מ-60% לא מקבלים שירות בכלל, ושלושים ומשהו אחוז שמקבלים טיפול מצליחים למצות רק 12% מהסל. המשמעות היא ש-90% מסל שירותי התפתחות הילד ביחס לילדים על הרצף הוא על הנייר בלבד, כשזה הפער שה-80 מיליון האלה, או הכמה מאות שקלים בשנה למטופל, אמורים לכסות. כמובן שזה לא ריאלי. המצוקה של השירותים האלה היא בשגרה מאוד מורכבת, בגלל שהגידול באוכלוסיית המטופלים מידי שנה גדלה באופן דרסטי והתקציב לא מדביק את זה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> נקודה מאוד חשובה. << אורח >> יעל רלוי: << אורח >> במיוחד בעת החירום אנחנו רואים עלייה בביקושים לשירותי התפתחות הילד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעם וילדר, בבקשה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> תודה לכבוד השר, למנכ"ל ולאדוני היושב ראש. התכנית שהוצגה לגבי בריאות הנפש יושבת על עקרונות חשובים, על הרחבת המענים בקהילה וחיזוק התשתית הציבורית, אבל כשאנחנו מדברים על מה תוקצב, אז תוקצבו שירותים, תוקצבו בתי החולים. אני לא מצליחה להבין איזה רכיבים בתכנית שתוקצבו משרתים את העקרונות החשובים האלה. אני רק אזכיר שב-2015 האוצר ומשרד הבריאות הגדירו ששני אחוז מהילדים המבוטחים יצרכו שירותי נפש בקופות. לפני המלחמה אנחנו יודעים שזה עלה וישב על 3%. בשיחות בלתי פורמאליות עם הקופות, נאמר לנו שצופים שארבעה, חמישה אחוז ואפילו יותר ידרשו שירותי בריאות נפש בקופה. מדובר בהערכת חסר, כי אנחנו יודעים שילדים לא יכולים להמתין שנה לתור. אני יודעת שזה עבד לפי מבחני תמיכה בשנתיים האחרונות, אבל אני לא חושבת שמבחני תמיכה יצליחו לתת מענה להיקף כזה נרחב. הייתי שמחה לדעת מה בבסיס התקציב הולך לעבור. אני קצת מבולבלת לגבי תכנית משרד הבריאות. מדברים עליה כתכנית של משרד הבריאות, מדברים עליה לפעמים כתכנית בין משרדית. אני לא מצליחה להבין אם שני המיליארד האלה הולכים למשרד הבריאות או שגם למשרד החינוך ולמשרד הרווחה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. ד"ר עמיחי תמיר, בבקשה. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> אני שמח לראות את חבר הכנסת אוריאל בוסו בתפקיד שר הבריאות, ואני מאוד מקווה שהוא לא יפרוש בחודשים הקרובים. בכל רגע נתון נמצאים בארצות הברית ובאירופה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בכל תחומי הרפואה, כולל בפסיכולוגיה קלינית ובכל ההתמחויות. האם נשקלה האפשרות לפנות באמצעות משרד החוץ לקונסוליות ולשגרירויות כי אנחנו מצויים בעת חירום שכנראה תימשך וצריכים הרבה משאבים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. מיטל פרי, התאחדות התעשיינים, בבקשה. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> אני בעיקר פה בשביל להודות ולברך. התעשייה הישראלית מונה אלפי מפעלים, כשמתוכם מאות מפעלים שקשורים למערכת הבריאות - ייצור תרופות, ציוד ומכשור רפואי, קנאביס, סייבר, טקסטיל, מזון, ריהוט. התעשייה הזאת ממשיכה לפעול תחת המלחמה הזאת כמו גם במשברים קודמים דוגמת הקורונה. ממש ברגעים אלה ד"ר רון תומר, שהוא נשיא ההתאחדות ויו"ר נשיאות המעסיקים, נמצא עם ראש הממשלה בסיור בקו העימות בצפון כדי לראות את האתגרים של המפעלים. בשם כל התעשייה הזאת אני רוצה להודות לכבוד השר אוריאל בוסו שעוד בכובעו כיו"ר הוועדה הזאת היה מלא קשב ושיתף פעולה עם כל האתגרים, אם זה ההכרה בחשיבות של תעשיית התרופות כחול לבן, חשיבות הייצור המקומי, קידום רישיונות הקנאביס, ענף בטיחות המזון והשוואה לתנאים אירופאיים. לא נתקלתי הרבה בשיתופי פעולה כל כך עמוקים, מקצועיים ומעמיקים כמו במקרה הזה. אנחנו מקווים שיתר האתגרים שנותרו ייפתרו, בין היתר השוואת מוסר התשלומים של מערכת הבריאות והעדפה של רכש כחול לבן גם של קופות החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מצטרפים למילים החמות למנכ"ל ולשר. אנחנו גם מרגישים את זה פה בוועדה. דוד קורן, מנכ"ל ער"ן, בבקשה. << אורח >> דוד קורן: << אורח >> אני מצטרף לברכות לצוות הכמעט חד פעמי שיש לנו בנושא של הבריאות. תודה לכם גם על מה שאתם עושים וגם על הדברים שחסרים לנו. אנחנו מצפים בכיליון עיניים לפתרון של התקצוב של ער"ן, ואני יודע שהוא נמצא על השולחן. אנחנו מפעילים קו מיוחד בנוגע למרכז החוסן הארצי. אני חושב שהערכות לגבי המספרים המאוד מאוד גבוהים של פוסט טראומה בסופו של דבר יתבדו. הערכה שלנו בער"ן, ואנחנו מקבלים כ-1,000 פניות ביום, שהיקף הפוסט טראומה יהיה פחות מהצפי שכרגע מדובר עליו, למרות שאנחנו ערוכים ליותר. גם בנוגע לאובדנות העברנו את הנתונים שלא מראים על עלייה. אנחנו מטפלים בשלושה אירועים של הצלת חיים ביום. אני רוצה להתייחס למחלקות השיקום העמוסות, ואני מדבר כאחד שמחכה לרגל חדשה כבר כמה חודשים. אני בציפייה לפתרון גם של זה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אנחנו נבחן, אפרופו תמיכה לער"ן, מיזם משותף של המשרד ושלכם, כך שזה לא יהיה תלוי בתמיכה כזו או אחרת. לגבי השיקום, זירזנו פתיחת שתי מחלקות, האחת בפורייה והשנייה בהדסה הר הצופים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גיל קיטאי, בקשה. << אורח >> גיל קיטאי: << אורח >> מה משרד הבריאות מתכוון לעשות בעניין הקנאביס למטופלים, לא לתעשייה? לא אכפת לי מהתעשייה, אני מטופל. איך משרד הבריאות מתכוון להקל עלינו לקבל את הרישיונות? כרגע מורידים לאנשים את הכמויות. האם למשרד הבריאות יש תכנית של טיפול נפשי בחומרים משמרי תודעה, כמו שכבר התחילו כמה פיילוטים בנושא? האם משרד הבריאות שם לב לזה שיש היום עלייה באנשים דוברי שפה זרה עם בעיה נפשית או צורך בטיפול נפשי? << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> לשתי השאלות הראשונות תהיה בימים הקרובים בשורה. אנחנו עושים פעולות בשביל להקל, אנחנו מביאים את הפוסט טראומה במדינת ישראל לרמה אחרת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יהונתן גולן, בבקשה. << אורח >> יהונתן בוורסקי גולן: << אורח >> אני רוצה לחזור לדיון של שדות קליניים והכשרת סטודנטים ומתמחים כמשאב לאומי - איך זה הולך לבוא בתקציב הקרוב? זה לא הגיוני שבמצב שגרה, על אחת כמה וכמה במלחמה, מתמחה עושה תורנות של 26 שעות ואחר כך צריך לבוא וללמד סטודנטים. מן הראוי שבכל מחלקה שעוסקת ב-teaching יתווסף עוד תקן. דבר שני זה דגש תקצובי לתכניות טיפול במטפל. צריך שיהיו התערבויות מבוססות ראיות במגוון חלונות תרפויטיים – מסדנאות חוסן ו-CBT קצר מועד, דברים שהגשנו בשיתוף הג'וינט, ועד גישה לפסיכולוג שמאפשר רצף טיפולים. מסיבובים שעשינו בארגון "מרשם" במחלקות עולה שיש צורך בפסיכולוג קבוע בכל מחלקה, לא משהו לחמש פעמים שזה לא רצף טיפולי. בתור סטודנט בצפת אני לא מבין איך לא נערך דיון בנוגע להערכת בתי החולים למצב חירום בצפון. יש שבעה בתי חולים בצפון מעבר לרמב"ם. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> ביום חמישי המנכ"ל היה שם, אני לפני שבוע. אני כבר דייר שם. << אורח >> יהונתן בוורסקי גולן: << אורח >> האם יש מעונות יום בשבעת בתי החולים האלה? << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> סטודנטים מתנדבים להפעיל את המסגרות האלו? << אורח >> יהונתן בוורסקי גולן: << אורח >> אני גייסתי מתנדבים בחודשיים הראשונים בתור רכז סטודנטים. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אחד מהדברים שאנחנו עושים בבריאות הנפש זה סינון ראשוני מבחינת הצורך והדחיפות לטיפול. השדות הקליניים יהיו משאב לאומי בידי המדינה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לא הצגנו את כל התכניות של משרד הבריאות, ואנחנו לצערנו גם לא יכולים לתת מענה לכל הצרכים כי אנחנו נמצאים במסגרת של משאבים מוגבלים, לא רק של זמן מוגבל. דובר פה הרבה על מקצועות הבריאות על ידי חלק מהדוברים. אנחנו בונים את התכניות בשיקום ובבריאות הנפש כך שתהיה שם הכשרה מאסיבית של אנשי מקצועות הבריאות מתחום הפיזיותרפיה, הריפוי בעיסוק, הקלינאות תקשורת וכו', כשאנחנו גם רוצים למתוח את הדבר הזה לעבר התפתחות הילד. אנחנו מודעים לאתגרים הגדולים בהתפתחות הילד. צריך לומר שכמדינה אנחנו מתמודדים עם שיעורי גידול בלתי נתפסים בצרכים, בעיקר בילדים על הספקטרום האוטיסטי. עם כמה שאנחנו מוסיפים אנחנו עדיין לא מצליחים לתת מענה ברמה של משאבים ומטפלים. יכול להיות שמדינת ישראל תצטרך לדייק יותר טוב את הזכאויות, כי כשכולם זכאים - אף אחד לא זכאי. אני אומר פה משהו קשה, אבל נצטרך לעשות אותו, כי אנחנו מגדירים בצורה מאוד נרחבת את אוכלוסיית הזכאים כך שנוצר מצב שאל ילדים שבאמת נדרשים לכך אנחנו לא מצליחים להגיע. דובר הרבה על פיקוח על קופות החולים. השיטה עובדת כך שקופות החולים מקבלות תקציב שהן אחראיות לממש, לתת סל שירותים שמוגדר בחקיקה ראשית. ליבת התפקיד של המשרד, ליבת העיסוק של המשרד, היא פיקוח על קופות החולים, לראות שהן מספקות את השירותים האלה גם ברמה נאותה וגם בסבירות. יש גם מנגנונים שאנחנו מייצרים, כמו מבחני תמיכה - זה לא מנגנון מושלם אבל מנגנון שעובד. עכשיו עשינו שינוי גדול והבאנו הרבה מאוד מכספי התמיכה לתוך הבסיס, כמו שאמרנו קודם, דבר שנועד לתמרץ פעילות ספציפית. אנחנו גם עושים הרבה בקרות ספציפיות, בקרות על תרופות שהכנסנו לסל, על בריאות הנפש, על דברים אחרים. יש הרבה מאוד דוחות מאוד מפורטים שאנחנו מוציאים על הסל, על השב"ן, על השוואות בין קופות החולים. אנחנו אכן במחלוקת לגבי רופאים מחו"ל. אנחנו לא מזועזעים כל כך מכך שיהיה איזה שהוא פתרון, ולא לפרק זמן אין סופי, שבו רופאים מחו"ל יוכלו לתת שירות ברדיולוגיה, פתולוגיה, אולי גנטיקה. דיברו פה על מחסור בנגישות תרבותית, שלאנשים שדוברים שפות אחרות אפשר יהיה להנגיש באמצעות חו"ל. מכיוון שאנחנו במשך הרבה מאוד שנים מקפידים למצות את התיאום בינינו, מצליחים להגיע לתיאום, אנחנו נעשה את המאמץ הזה גם כאן. אין מחלוקת שרופאים מסוימים שנמצאים בחו"ל יכולים לתת את הטיפול. את זה השר החליט לשחרר, לכן את זה נשחרר, אני מקווה, בקרוב. אנחנו פחות אוהבים מבחנים ייעודיים לחברה הערבית, אנחנו יותר אוהבים לשים דגש במבחן ספציפי לחברה הערבית, באמת לראות שהדברים מגיעים. אנחנו מודעים לזה שיש פערים. לשמחתנו, בכוח האדם המטפל, אם מסתכלים מלמעלה, רואים שילוב יפה מאוד של החברה הערבית. יש בהחלט מקומות שאנחנו יודעים שצריך לתת מענה ספציפי, בעיקר בכל התחום השפתי - פסיכותרפיה, פסיכיאטריה, קלינאות תקשורת, התפתחות הילד. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בתור יוצאת אתיופיה אני יכולה להגיד לאיזה אחוז מיוצאי אתיופיה יש הזדמנות לקבל את הטיפול. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> יש צוות ייעודי שאנחנו עובדים עליו עם ד"ר אבי יצחק. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני המנכ"ל, אני סומכת עליך, אבל במציאות היום אין את ההנגשה לקהילה. אי אפשר גם לבנות את המנגנון שאתם הולכים להפעיל על בסיס התנדבותי, צריך שיהיה מישהו שמופקד, לפחות איש מקצוע אחד תחתיך. יש אי אמון במערכת, אל תשכח את זה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> אני יודע, לכן אנחנו עובדים עם אנשים מתוך החברה של יוצאי אתיופיה, עם אנשים כמו ד"ר אבי יצחק. ישבנו כבר פעם אחת, אבל אפשר לשבת שוב גם עם אבי, גם עם ד"ר שרון אלרועי פרייס שמובילה את העניין, כדי לראות שאנחנו עובדים בכיוון הנכון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> גם ד"ר אבי וגם ד"ר שרון הם צוות מצוין, אבל האנשים האלה לא יכולים לעשות מעבר לעבודה שלהם. צריך להיות מישהו אחד שמופקד, צריך להיות תקן אחד תחתיך. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> שמעתי את האמירה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> בתקציב 2023-2024 העברנו החלטה של מתורגמנים רפואיים במערכת, הקצינו לזה סכום מסוים. צריך לראות איפה זה עומד ולקדם את ההחלטה הזאת. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה של תקציב, יש כסף ייעודי. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> זו גם הכשרה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> איש מקצוע צריך להיות מופקד על זה. זה לא עניין של תקציב. יש כסף ייעודי בלשכת ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> צגה, נקודה חשובה, תודה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> המכרז של הבקר בנושא של אובדנות יצא בימים הקרובים. עם תקציב היחידה עושים מה שאפשר. התחיל מו"מ עם ההסתדרות הרפואית, התחילו השיחות הראשונות בין הממשלה לבין ההסתדרות הרפואית. היעד שלנו בבריאות הנפש הוא להכפיל את מספר המגעים, כאשר הנגזרת של זה היא בתורים. דבר ראשון זה לשפוך כמה שיותר טיפולים נוספים, ואז לראות איך הדברים - - << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אגב, גם זה ללא הגבלה. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> יש תכנית בין משרדית, יש מנגנון תיאום. ישבתי עם מנכ"ל הרווחה, ואני אשב גם עם משרד החינוך. חלק מהעניין זה לפתח מסגרות מיוחדות, כשגם לזה אפשר להקדיש דיון. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> מה לגבי קיצור התורנויות? << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לא ישבנו בדצמבר, אבל אנחנו נשב בקרוב לבחון את העניין. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> זה אומר שב-2024 לא הכנסתם תקנים כדי לקצר ב-2025. << אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >> לא אמרתי את זה. לגבי מעונות 0-3 בדקנו את הצורך בזמן המלחמה, בחלק העצים שלה, וראינו שלא היה ביקוש. דיברתי עם יושב ראש "מרשם" מספר פעמים. אם ייוצר צורך בצפון, נבחן את זה שוב ובמידת הצורך גם נפתח. לגילאי שלוש ומעלה פתחנו. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> איך אתה אומר? העברנו לך נתונים שמראים שיש ביקוש. זה לא נכון להגיד שלא העברנו נתונים כאלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו בסיום הדיון. יש אפשרויות נוספות לעמוד בקשר עם המנכ"ל. תודה רבה, אדוני המנכ"ל, על סיכום הדברים שלך. גאיה ממשרד האוצר, בקשה. << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> בתקופה הקרובה הממשלה נדרשת לשינויים בסדרי העדיפויות, לבנייה של תקציב 2024 מחדש באופן שיבטא את סדר העדיפויות החדש שנוצר עקב המלחמה. אין ספק שמערכת הבריאות היא אחד הצרכים המרכזיים לצד צורכי הביטחון, צורכי השיקום של העוטף וצרכים אזרחיים נוספים שאנחנו רואים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ולכן, תכנית בריאות הנפש במשרד הבריאות תאושר על ידי משרד האוצר. << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> ולכן, אנחנו לא מחכים ותוך כדי עובדים יחד. המענקים הפסיכולוגיים זה אחד הדברים. שני מיליארד שקלים לקופות החולים זו תוספת מאוד משמעותית שתיתן רווחה כבר עכשיו. למרות שחיכו לה הרבה שנים, היא לא טריוויאלית בתקופה תקציבית כל כך לוחצת. אנחנו ממשיכים להתקדם מקצועית עם הצוותים, בשביל שהדבר הזה ייושם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מבטיח לך שאנחנו עוד נשב על זה פה בוועדה. אדוני השר, אני מאפשר לך מילות סיכום לדיון הזה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> נאמרו פה שבחים לי ולמנכ"ל, אבל השבחים מגיעים בסופו של דבר לצוותים הרפואיים בבתי החולים, לרופאים ולרופאות, לאחים ולאחיות, לעובדי הסיוע, לעובדי כוח העזר. אנחנו נמצאים בבתי החולים, אנחנו נמצאים בכל המרכזים הרפואיים ורואים כוח אדם ערכי ומסור. כפי שאתה מבין, יודע ורואה, ראשי מערכת הבריאות, גם אנוכי וגם המנכ"ל , עובדים 24/7. גם אם צריך, הטלפון האדום יפעל ופועל בשבת. אנחנו לא מכבים את האורות במשרדים בשביל לתת מענה. כולם ראו מתחילת המלחמה שמשרד הבריאות לא חיכה שיפילו עליו, הוא לקח, משך לעצמו. ראינו את זה באזורי המפונים, ראינו את זה במרכזים, ראינו את זה בקהילה. משרד הבריאות עשה, עושה, ולוקח על עצמו גם משהו שלא מוטל עליו. בימים הקרובים תגיע הצעת מחליטים בנושא בריאות הנפש שצריכה להגיע לממשלה. את ועדת ההיגוי הזאת יתכלל בסוף מנכ"ל המשרד, בתיאום מלא עם שאר המשרדים הרלוונטיים. אנחנו לא מחכים לאף אחד, אנחנו עושים עבודה. יצאתי מפה עם הרבה תובנות, עם הרבה שיעורי הבית. גם אם לא עניתי, הכל נרשם. אני רואה בכם שותפים. אדוני היושב ראש, אני רואה בך גוף שיודע להציג בפנינו את המראה המקצועית הנכונה, מה אנחנו צריכים לעשות, מה הדחיפויות. אני מתייחס לכל הפניות של חברי הכנסת, הם מביאים את דבר העם אלינו. כל סדרי העדיפויות במדינת ישראל השתנו בכל פרמטר, על אחת וכמה במערכת הבריאות. נקווה שנצליח בסופו של דבר להגיע לאיזון, וזו המשימה שאנחנו עושים ונעשה. תודה רבה לך על הדיון החשוב, המאוד עמוק ורחב, ותודה לכל הגופים שהשתתפו כאן בדיון. אני רוצה להזכיר את מנהלת הוועדה, את היועצת המשפטית, את מרכז המחקר שעושים עבודת קודש, מסייעים לנו בעבודת המשרד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, אדוני השר, על כך שבאת, הצגת, ירדת לפרטים, על כך שאתה קשוב ושומע. המלחמה הזאת הייתה הזדמנות קשה, אבל נוכחנו לראות את משרד הבריאות בתפארתו. חבל שזה במקרה כזה, אבל אכן משרד הבריאות היה ראש החנית שנתן מענה בצורה מופלאה בימים האלה. כמו שאמרת, ראוי לציין לשבח את הרופאים, את הרופאות, האחים, האחיות, העובדים והעובדות הסוציאליות שבאמת נמצאים עם כל הלב והנשמה. הרוח שאתם מביאים למשרד מגבה אותם ונותנת להם את הכלים כדי לעמוד במשימה הכמעט בלתי אפשרית הזאת. אני מנצל את ההזדמנות ואת הבמה שאתם נמצאים כאן כדי להעביר בשמנו, חברי הכנסת, את התודה לכל המכלול, אם זה לעובדי המשרד ולרופאים בבתי החולים ובשאר מוסדות הרפואה. כבוד השר והמנכ"ל, אנחנו משתמשים הרבה מאוד ביועצים שלכם, ויש לכם צוותי לשכה מפוארים שמגיע להם את כל הכבוד כי הרבה מאוד מהנטל נופל על הכתפיים שלהם. נכון שאתם מדריכים ונותנים את ההחלטות בסופו של דבר, אבל הרבה מאוד אנחנו מקבלים מהם. מגיע להם יישר כוח גדול מאוד. הגופים שנמצאים פה ואלה שאינם, הוועדה היא הבית שלכם. אנחנו לא רק צינור, יש לנו גם כלים פרלמנטריים. אנחנו בידידות קרובה מאוד, אבל אנחנו משתמשים בכלים שיש לנו כדי לתת את הדגש ואת הלחץ על משרד בריאות, על משרד האוצר ושאר המשרדים הרלוונטיים לטובת קידום עולם הבריאות במדינה. יש פה חברי וחברות כנסת מסורים שאין כדוגמתם, חברי ועדת הבריאות ושאינם שיום ולילה מתעסקים בנושאים האלה באחידות אחת, לא משנה קואליציה ואופוזיציה. זאת גם הזדמנות להגיד להם תודה, אבל גם להגיד לכם, הארגונים, תשתמשו בנו, תפעילו אותנו, כי בסופו של דבר יש לנו כלים שאנחנו רוצים לפעול בהם איתכם ועם המשרד לתועלת עם ישראל. אני מודה לכולם על הדיון הזה, לך, אדוני השר, ולך, המנכ"ל, על כך שבאתם היום. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>