פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 17 ועדת הכספים 08/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 292 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ד (08 בינואר 2024), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אחמד טיבי משה סולומון חמד עמאר נאור שירי חברי הכנסת: רון כץ מוזמנים: מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים, רשות המסים אורלי שיף – עוזרת ייעוץ משפטי חקיקה, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, רשות המסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, רשות המסים מוטי אלקבץ – מזכל, ארגון מגדלי העופות בן סעדי – רמ״ד הסברה - פקע״ר, משרד הביטחון רועי כהן – להב נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל עמית סופר – ראש מועצה אזורית מרום הגליל אלי מנטבר דניאל לגזיאל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום רב, אני מחדש את הישיבה. על סדר-היום: הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2024. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להכניס את תקומה לשכונה באופקים? באמת. זה לא הרבה כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יכול להיות. בשביל זה צריך לדבר עם שר האוצר. אעשה את זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הנה הגיע נציג השר. אתמול אני גיליתי על ההיסטוריה שלך שם למרות שפרח מזיכרוני על אשתך שהייתה מורה שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הייתה מנהלת. האם זה נכון, מה שאומרים פה, שמי שמחליט מה השכר שלך או מה הפנסיה שלך זה משרד החינוך? לחינוך העצמאי אין מה לומר בעניין הזה אפילו לא מילימטר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם לא על הדיווחים. ברצינות - ינון, אתם על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו על זה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> התקנות האלה מטפלות בשני נושאים – אחד, מוסיפים חמישה ישובים מהצפון לאזור המיוחד שיהיו זכאים להוראת שעה – תכף נסביר. והנושא השני מסדיר את הנושא של פיצוי עבור שכר לעובדים שהיו מפונים גם אם מחוץ לאזורים המיוחדים, בכל מקום שבו עובדים - זה נושא התקנות. כלומר פיצוי במסלול שכר בגין העובדים שנמנים על המפונים, שהעובד פונה גם את מעסיקו נמצא באזורים אחרים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם אם הוא נמצא בתל אביב או מהצפון אותו דבר כי הם עדיין מפונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממתי זה יחול? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה חל על אוקטובר. רצינו לפני שהתוספת באה להביא את זה כדי שתהיה ודאות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הישובים שלא פונו אבל אמורים להיות מפונים, מכירים את זה? בן זימרה. יש לכם יד בכול. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אין לנו יד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלה ישובים שפונו בהחלטת הממשלה. הם הגדירו את המרחקים, בן זימרה. אתם יודעים למה לא פונו? אני לא יודע. כי ראיתי פה נציגים מפיקוד העורף. שאלה רלוונטית פה או דווקא לנציגי פיקוד העורף – הישובים עבדון, כרם בן זימרה, אבירם, אלקוש – זה חלק מישובים שפונו שבהחלטת הממשלה, כולל חורפיש. למה הישובים האלה לא מפונים? << אורח >> בן סעדי: << אורח >> אתייחס לשאלה של כבודו. אנו לא מחליטים, אילו ישובים יפונו או לא יפונו. אנו מבצעים החלטות של הדרג המדיני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתקן אותך, במחילה. מי שהחליט זה הממשלה, החליטה 5 ק"מ – הישובים האלה נמצאים. מי שממליץ כגורם המקצועי זה צה"ל. מניח שכך זה עובד. הישובים האלה עתרו לבג"ץ כי היו אמורים להיות מפונים ולא מפונים. ועדה רביעית – היה דיון על זה פה שבוע שעבר או לפני שבועיים. מה קורה? מי מפנה את הישובים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלתי את זה בחוץ וביטחון. יש החלטת ממשלה אבל כתוב בה: רשאי שר הביטחון - שר הביטחון בהמלצה שלו. שר הביטחון החליט שעד 3 ק"מ. השאלה שצריכה להישאל אותם – האם מסכימים לזה, שעד 3 ק"מ. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל החלטת הממשלה מדברת עד 5 ק"מ. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עד 5 ק"מ פינוי אבל הוא לא חייב לפנות את כל ה-5 ק"מ. חייב עד. אני צודק או לא? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קראתי את זה. לא בתחום אבל קראתי בדיוק מה שינון אמר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם קיבלתי הסבר על זה. אני לא מסכים שכך זה צריך להיות אבל זה מה שנותנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא שאלת באותו דיון למה שונה כרם בן זימרה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלתי. לא מסכים עם זה שלא פונו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא פונו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים איתך. לא בעד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת, אתם באים לוועדת הכספים. אתם יודעים שחברים ישאלו אתכם למה אלה כן ואלה לא. מה התשובה? הישובים שמיתוספים לכאן, הם נמצאים. יש מקבילים להם באזור הצפון. למה הם לא בפנים? << אורח >> בן סעדי: << אורח >> אני יכול להתייחס להנחיות פיקוד העורף, לגבי ההנחיות לפינוי, ברגע שתתקבל ההחלטה – אני לא יודע להתייחס לשיקולים, האם לפנות או לא, אבל אם תתקבל החלטה, נוכל לבצע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אור הגנוז הוא בהחלטת פינוי? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אלה ישובי הצפון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא שאל שאלה מדויקת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם לא לפינוי. התקנות האלה לא מדברות על פינוי. דיברנו על הישובים האלה בישיבה הקודמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה תשובה. אני מבקש לא להפריע. אתם מבקשים חמישה ישובים. מה המעמד שלהם? למה אתם מבקשים על החמישה האלה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה בקשה של ועדת הכספים בדיון שהיינו פה, כשהכנסנו את ינור- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביקשנו גם להביא תקנות – לא הבאתם. ביקשנו. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> הייתה במקרה זה פנייה לפיקוד צפון כפי שביקשה הוועדה. בדקנו ופיקוד צפון הכניסו אותם בדיוק כפי שהכניס את הישובים הדרוזיים. לכן אנו מביאים אותם פה לתקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פיקוד צפון הכניסו חמישה ישובים. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בדיוק כפי שהכניס את היושבים הדרוזיים עם דברים ביטחוניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה היה הדבר הנכון. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אותו דבר גם פה הכניסו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה עם האחרים – כרם בן זימרה? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> הוא שואל שאלה אחרת. לדעתי כרם בן זימרה הם בפנים. הוא מדבר על הפינוי שפינו את התושבים, בהחלטת ממשלה שלא קשורה לקרן הפיצויים כפי שינון אמר, יצא עד 5 ק"מ. אני קראתי אותה רק מההבנה – רשום שנותנים לשר הביטחון מסגרת והוא יחליט איזה ישובים ביטחונית לפנות. לא קשור לאירוע הזה. הם בתקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החלק השני שמישהו גר במקום מסוים ועובד במקום אחר, למה זה לא נמצא עד עכשיו? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> זה נמצא בתקנות שהבאנו לאוקטובר שעדיין אתה ממתין. לאוקטובר זה נמצא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בתקנות של אוקטובר אישרנו. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> נכון אך רצינו לתת ודאות. פנו אלינו – מה קורה עם נובמבר דצמבר? רצינו לתת ודאות. העברנו את זה להערות הציבור די מזמן. המפונים פנו אלינו – תנו לנו ודאות. אז אנו מכניסים את זה עכשיו. כשהתקנות יגיעו מחר זה יהיה בפנים – אם יהיו מחר תקנות. הרעיון היה לתת את הוודאות הזו מזמן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רק הערה שמתעסקת לא בצפון אלא בתפיסה שדיברנו עליה. גם שאלתי את פיקוד העורף ואחרים. יש בעניין אחר, של פיצוי לעסקים שנפגעו בטווח 40 ק"מ – מדבר על הדרום שפנו אליי לפני כמה ימים. זה לא נקבע 40 ק"מ. נקבע על פי ההנחיות של פיקוד העורף. מה שפיקוד העורף הכניס הנחיות מיוחדות, נכנסים הישובים האלה. פנו אליי ישובי מזרח לכיש, שנמצאים בטווח 40 ק"מ, והם לא קיבלו את השיפוי הזה לעסקים שנפגעו. שאלתי, אם ב-40 ק"מ ואמרו שזה לא קשור – זה קשור להנחיות פיקוד העורף. בדקתי מה ההנחיות של פיקוד העורף, ואכן - שחלק מלכיש נכנסים וחלק לא, כי מוגדרים יהודה ולא לכיש. עכשיו אני מסתכל, ואני רואה שהישובים כרמי קטיף, המציע, אליאב, שקף, בני דקלים ונטע לא נכנסו על אף שהם ב-35, 36 ק"מ אבל ישובים דומים להם ממש באותם מרחבים שקיבלו כמו להב, להבים וכרמים כן נכנסו. כלומר בזמן אמת היה אותם הנחיות באותם זמנים, ואני שואל למה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אומר לגבי חוק מס רכוש ויש פה פיקוד העורף. אנו התבססנו על הנחיות פיקוד העורף. המילה 40 ק"מ לא רלוונטיות יותר כי אנו עובדים לפי רשימת ישובים. הישובים של שקף שנתת דוגמה - לא היו להם הנחיות זהות לעומר או להבים או באר שבע. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> להב כן, בדקתי גם מול פיקוד העורף, אבל הם לא ברשימה כי הישוב לכיש תחת מועצת לכיש, ובני דקלים או שקף יושב תחת יהודה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל ביהודה לא היו הנחיות התגוננות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל היה ללהב. לא יכול להיות כי ללהב וללהבים ולכרמים היו בדיוק אותן הנחיות באותם זמנים. בדקתי את זה. אני שואל את פיקוד העורף – איך ייתכן שבאותה מרחק, לפעמים אפילו מרחק יותר גדול, עם אותן הנחיות - לא מדבר על כאלה שיש להם הנחיות אחרות – אלה מקבלים ואלה לא מקבלים. << אורח >> בן סעדי: << אורח >> אתייחס לעניין ההנחיות. הנחיות ההתגוננות שאתה מדבר עליהן באמת השפה המשותפת שלנו – לקחנו את המדינה וחילקנו לאזורי הנחיות. בהם אנו מדברים לפי יושבים ולא לפי ק"מ מטווח האיום. כל ישוב מתקיים תהליך מבצעי, הם הערכות מצב יומיות שבמסגרתן אנו בוחנים את האיום הנשקף כדי לאזן בין הצלת החיים לרציפות התפקודית, והתכלית של המדיניות זה לאפשר עד כמה שניתן – אנו גם פועלים לכך כל יום, לאפשר לאזרח לקיים שגרת חייו בצל המלחמה הזו. לכן יכול להיות מצב שבו - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הייתי גם מג"ד בפיקוד העורף. ההנחיות בזמן אמת בין לה"ב- - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 17.10 הקיבוץ להבים היו במרכז הנגב כמו באר שבע, ושקף היו ביהודה. זה לא אותן הנחיות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא. אני אומר – הם לא באותם אזורים – אתה צודק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לזה אמרו לעבוד ולזה אמרו לא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא. אסביר. בזמן אמת המרחקים אותם מרחקים, הם לא עבדו באותה מידה אבל בגלל שזה בלכיש וזה ביהודה – הם שכנים ממש, אלה מקבלים ואלה לא, אבל שניהם נפגעו באותה מידה. << אורח >> בן סעדי: << אורח >> ההנחיות עצמן ניתנות לפי רמת האיום הנשפת לאותו ישוב כדי לאפשר לו. אזורי ההנחיות שלנו יכולות לחצות אפילו מועצות אזוריות לפעמים וישובים מסוימים שרחוקים מטווח האיום כן לאפשר להם יותר לעומת ישובים שיותר קרובים או מצב שסכנת החיים גבוהה יותר, יכול להיות שנטיל הגבלות מסוימות בין אם זה על פעילות חינוכית או על מקומות העבודה כפי שהתייחסת. לכן יכול להיות מצב שבאותה מועצה אזורית ישוב מסוים, שתחת הגבלה של קיום פעילות חינוכית או מקום עבודה שיכול לפעול או לא לפעול, וישוב שמרוחק מטווח האיום יכול לנהוג כרגע והמטרה- - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל יוצא אבסורד שישובים שקרובים יותר לכיוון עזה, כאילו מקבלים שיפוי למרות שלא עבדו בגלל המצב הביטחוני – אלה מקבלים ואלה לא מקבלים. יש פה אבסורד שיש לתקן אותו כמו שמתקנים כרגע על כמה ישובים בצפון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הנושא הזה, תוכל לומר אותו דבר, למה ראשון שלא קיבלו מסלול מחזורים כמו באר שבע. כי כשאני מסתכל על 17.10 בהנחיות התגוננות, נכון שהם באזורים שונים - גם ההנחיות היו שונות. לשקף היו הנחיות מאוד מקלות. היו צהוב. באר שבע, להבים היו בכתום. זה הנחיות יותר מחמירות. זה שבפרקטיקה עסק עבד פחות או יותר אתה יכול לומר זאת גם על תל אביב. אבל בהנחיות התגוננות היו שונות – זה צהוב והם היו כתומים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אנו מדברים על ישובים שבטווח 40 ק"מ שלא רלוונטי. גבול גזרה 1 הוא 40 ק"מ, ובתוכו מה שמענין זה הנחיות פיקוד העורף. הנחיות פיקוד העורף לוקות פה בשגיאה חמורה מאוד. יש פה ישובים שבאים באותה מידת התגוננות או סיכון, אבל איכשהו יצאו משם ואנו בבעיה עם זה. ישובים שאומרים לי: איך זה שהשכן שלי מקבל ואני לא? אנו בבעיה. יש לנו חמישה ישובים באותה מידה. אני מבין מה שאמרת. גם בדקתי איתם. זה פוליגון שלא עבד נכון. << אורח >> בן סעדי: << אורח >> התהליך המבצעי בוחן בכל יום את האיום שנשקף לאותה אוכלוסייה, וככל שהמלחמה התארכה ואנו מבינים את החשיבות של חזרה לשגרה או קיום שגרת החיים כדי לתמוך בחוסן של העורף, נוצר מצב דיפרנציאלי שבו יש אזורי הנחיה שקיבלו הנחיות שונות בתוך הישובים. לכן ישובים שחוו יותר היקפי ירי, שהיו בטווח האיום, ונשקפת סכנה גדולה יותר לחיי אדם שם קיבלו הגבלות, לעומת ישובים שיכולים להיות סמוכים אבל לא חוו- - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין מה שאמרת. זו הדירקטיבה. אבל בתוך הדירקטיבה הפוליגון דילג – לא רק שלא נתן הנחיות נכונות בזמן אמת אלא דילג על ישובים. << אורח >> בן סעדי: << אורח >> נכון. יכול להיות שלא יהיה רצף מסוים שבו ההנחיות יהיו זהות. אתה מסתכל על טווח האיום מעזה. אנו מסתכלים על כל המרכיבים. מבחינת ביטחון מידע איני יכול להרחיב פה את כל השיקולים אבל יכול להיות מצב שיש מובלעת מסוימת שבה ישוב קיבל הנחיה כפי שאתה אומר, מחמירה יותר למרות שהישוב הדרומי אליו אבל הוא לא בטווח האיום או לצורך העניין רמת האיום שם נמוכה יותר – קיבל הנחיות מקלות יותר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש סעד. יש פה ישובים- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עברתי את זה מאוד עם פיקוד העורף, ומה שאומר פיקוד צפון. אתה עלית על נושא שאתה צריך בשבילו הרבה מאוד זמן והרבה מאוד סבלנות להתמודד עם זה. אני עוזר עם זה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש פה ישובים, שנמצאים באמת במצב- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זו העמדה שלהם עכשיו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך למצוא את המקור התקציבי. דבר עם שר האוצר. קודם לא נתתי ללשכת ארגוני העצמאיים, איגוד האמרגנים ומפיקי אומנויות הבמה, בבקשה. האמת היא שזה לא הדיון עכשיו, אבל זה מדיון לדיון באותו דיון כי הכול אנו מדברים על הפיצוי ואיני יודע מה יהיה מחר, אם יגיעו התקנות ויהיה כל המסביב. מעדיף שתגידו עכשיו את הנושא. << דובר >> אלי מנטבר: << דובר >> ראשית, אני מקשיב מה קורה פה ומבין את כל הבעייתיות ולא חסר בעיות, אבל גם לעולם שלנו של התעשייה שלנו, נפגעת בצורה הכי חזקה. הרי מ-100% ירדנו לאפס אחוז. אין פעילות כרגע בענף שלנו לחלוטין. מה שיש זה בהתנדבות – אנו עושים הרבה-הרבה אירועים בהתנדבות. אנו זקוקים וזועקים לעזרה. חלק מהחברים שלנו מצלצלים שלא קיבלו על אוקטובר עדיין כולם, או חלק קיבלו רק מקדמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על אוקטובר לא קיבלו חלק. אבל האם הייתם במתווה? << דובר_המשך >> אלי מנטבר: << דובר_המשך >> כן, והיינו צריכים לקבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא קיבלתם? << דובר >> דניאל לגזיאל: << דובר >> אני למשל לא קיבלתי באוקטובר כי מה שעבדתי באוגוסט ובספטמבר נכנס באוקטובר, במזל – יש כאלה שמה שעבדו ביוני נכנס רק באוקטובר, ולכן בעקבות השוטף לא מגיע לי כלום. אותו דבר גם בנובמבר ולא יודעת מה יהיה. חוץ מזה יש עניין של מקדמות תקנות של עסקים גדולים יותר שכן אושרו להם תקנות, אבל בעצם קיבלו רק חלק מהסכום. << דובר >> אלי מנטבר: << דובר >> מקדמה והשאר בבדיקה. << דובר >> דניאל לגזיאל: << דובר >> חוץ מזה, יש עניין של עבודה קדימה – גם פרילנסרים שהם בבעיה, פטורים דיברתם מספיק, אז לא אכניס לתחום. עניין החברות שהיה המתווה של החל"ת - מעסיקים עובדים, מפטרים עובדים, מעסיקים, מוציאים לחל"ת. עובדים שיוצאים לחל"ת לא יודעים מה לעשות עם עצמם כי לא יהיו זכאים לדמי אבטלה בהמשך, וזה יוצר בעייתיות – בגלל שאנו תחום שמתכנן קדימה ובדרך כלל אין לנו ברירה – לפתוח הופעה במרס לצורך העניין - צריך היום לפתוח אותה, אחרת לא מוכרים כרטיסים או לא עושים אירועים או לא משיגים חסויות או תקציבים. אין << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין אירועים היום באזור המרכז, בשכר? << דובר_המשך >> דניאל לגזיאל: << דובר_המשך >> יש מופעים בכסף, אתה צודק. יש אירועים בשכר, דרך מופע, שניים, שלושה לאמן שזה אומר עם כל המעטפת שלו. יש מספר מקומות קטנים. לא בכל המקומות זה מתאפשר. מנסים להתחיל להניע. אירועים עסקיים – זה ענף שלם אצלנו – זה מחוץ למגרש כמובן ולא קורה. כנסים כמובן לא קורה. זה הרבה מהפרנסה של התעשייה שלנו, וחוסר יציבות של עסקים שמעסיקים 30, 40, 50 אנשים שבסוף בפנים זה דופק את העובדים אצלם שלא יודעים אם הם מובטלים היום, מובטלים מחר. אחת, אנו מבקשים שיהיה מתווה ספציפי לתעשייה של התרבות, ואנו עובדים על זה עם להב והיינו בקשר עם ירון גינדי ויודעים שבקשר עם אמיר. שתים, לזרז את הכסף כפי שאמרת בעצמך. בסוף גם צריך תקנות, גם צריך לדעת אם זה נחשב ינואר פברואר. ינואר התחיל. אנשים צריכים לדעת מה לעשות עם החיים שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היינו יכולים לקחת את אוקטובר ולהעביר אותו גם לנובמבר דצמבר. האם זה פותר לכם את הבעיה? אני לא מדבר על העברת הכסף או המקדמות. << דובר_המשך >> דניאל לגזיאל: << דובר_המשך >> אתה צודק, אבל זה גם עניין תזרימי – הדברים לא ודאיים. מקדמה – אתה לא יודע אם אושר, לא אושר. אני הראשונה שהייתי אומרת שצריך לתקן כפי שהם תיקנו בקורונה, שבסוף לא לחלק כסף סתם ואז להחזיר ולייצר בלגאן. בסדר שבודקים אבל ברגע שאתה בודק ומקבל, תדע שאם אתה לא מדווח לא נכון או בטעות תדע שיש לך כסף או אין כסף. תדע איך לפעול, איך לחפש עבודה או לא לחפש עבודה. בקורונה הכסף עבר הרבה יותר מהר ויותר קיבלו מרגע שהוגשו תקנות והכול התקבל, בסוף זה עניין דרמטי. נגיד שאני – לא אני ספציפית – אבל נאמר שאני מקבלת פיצויים רק בינואר, כי בספטמבר אוקטובר אין לי ירידה במחזור ואז עושים את זה לפי מחזור של נובמבר דצמבר, מה יעזור לי רק בינואר? איך אני משלמת שלושה חודשים אחורה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אמיר, תוכל להשיב? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כל לגבי התזרים, הוא לא נפגע. לכן יצרנו מסלול ייחודי כאן בחקיקה לשוטף פלוס. << דובר >> דניאל לגזיאל: << דובר >> סליחה, התכוונתי תזרים - השוטף פלוס זה נושא אחד וגם מתי הכסף נכנס לבנק – הפיצויים, לא הכס המקורי של העבודה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל הרעיון היה של שוטף פלוס כי אין להם ירידה באוקטובר כי זו עבודה קודמת אז גם התזרים הכספי לאותו בעל עסק אין לו בעיה כי קיבל את הכסף. יצרנו אז בחקיקה ביחד עם הארגונים המקצועיים, יחד עם לשכת יועצי המס ורואי החשבון מבנה של שוטף פלוס שאפילו ברגע שאישרנו את דצמבר עשינו משהו שלטעמנו נותן פיצוי יותר גדול אבל זה בסדר – לקחנו את שלושת החודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר, הגישו לפי נובמבר דצמבר, ויקבלו בפעם אחת את שלושת המענקים של אוקטובר, נובמבר ודצמבר. ב-15.1 תיפתח המערכת, יוכלו להגיש את התביעה, ויקבלו שלושה מענקים בו זמנית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי יקבלו? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> לא יכול להתחייב כל תיק. תיקים אחרים שדיבר וקיבל מקדמה- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תיק רגיל שאין בעיה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תיק רגיל כפי שראינו – 80% מהתיקים שולמו די מהר. היה קצת עיכובים בתחילת המערכת עד שהרצנו. היום זה תוך שבוע רץ לתשלום. 80% מהתיקים ישולמו באותו קצב. << דובר >> דניאל לגזיאל: << דובר >> אתה צודק אבל למשל, לא יודעים שהפיצויים חלים על ינואר - ברגע שיש לך שוטף ואתה מתחשב בנובמבר דצמבר, ובינואר אין תקנה, אין לך שוטף. אתה מתגלגל על כלום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עלתה פה סוגיה בדיון הקודם, האם לעסקים של שוטף פלוס לגבי דצמבר נבחן להם את ינואר פברואר או נבחן את נובמבר דצמבר. ינואר פברואר יותר נכון, אבל הגשת תביעה היא רק במרס. אגב גם ייתן לטעמנו פיצוי יותר נמוך. יחד עם זאת לבקשת חברי הוועדה והארגונים המקצועיים עשינו את זה לפי נובמבר דצמבר, שלושה מענקים בפעם אחת כי רוב הפגיעה שלהם בנובמבר דצמבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עוד לא סיימנו. אנו בתהליך. << דובר >> דניאל לגזיאל: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מקריא את התקנות? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> רק אציין שנתקן תוך כדי הקראה. בתקנות שהעברנו כתבנו שמסלול שכר, מה שדיברנו, יהיה עד המוקדם מבין תקופת הפינוי ו-31.12. אחרי שהעברנו לוועדה התקבלה החלטת ממשלה שמאריכה את תקופת הפינוי לסוף פברואר ולכן נאריך גם פה לסוף פברואר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידו מה אתם רוצים בתקנות ונחליט האם להצביע היום, מחר. מחר גם לא בטוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, המפונים באמת לא יודעים עד מתי הם בחוץ. אומרים להם: קחו לאב משפחה 200, 100 שקל למשפחה – והם הולכים לשכור דירות, המשכיר אומר להם: לכמה זמן? לא יודעים. מה אפשר לעשות? שהמדינה אומרת שבחצי שנה הקרובה מוכנים לתת להם את הביטחון הזה. לכן הם לא מוצאים דירות. זה לא קשור לרשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה החלטות קשות. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם למפונים קשה. << אורח >> אורלי שיף: << אורח >> תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2024. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 1. 1. בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד- 2023 (להלן – הוראת השעה) – (1) ברישה, אחרי "יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023)" יבוא "ולעניין נזק עקיף שאירע בשל היעדרות מהעבודה של עובד או עובד עצמאי, כמשמעותו בפסקה (4) להגדרה "מסלול שכר עבודה" שבפסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בהוראת השעה, שמתגורר בישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה ושאירע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד לסיום תקופת הפינוי לפי החלטת הממשלה שחלה לגבי הישוב שבו מתגורר העובד, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, או עד יום י"ט בטבת התשפ"ד - פה אנו רוצים לשנות, מ-31.12.23, להאריך ל-29.2.24 – לפי המוקדם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי את כל הפסקה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ברישא של התקנות, בסעיף התחולה זה מסביר לגבי אילו נזקים התקנות יחולו, ורוצים להוסיף פה הארכה לתקופת התחולה שכיום זה עד 31.10.23, לגבי עובדים או עצמאיים שגרים בישובים שפונו לפי החלטת הממשלה, ושהעובדים במקום אחר. כלומר אני גר בשדרות, עובד בתל אביב. במקרים כאלה רוצים לתת למעסיק שלהם בתל אביב את האפשרות לקבל את הפיצוי עד סוף מועד הפינוי או עד סוף פברואר, לפי המוקדם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לפי המוקדם? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסוף פברואר אנו רוצים לעשות עצירה ולבדוק מחדש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בנוסח שהבאתם זה עד סוף דצמבר כלומר אם היינו מאשרים את זה לפני שבוע, יכול להיות שהייתם צריכים לעשות כבר עכשיו את העצירה הנוספת. השאלה היא למה לא לפי המאוחר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לפי המאוחר אנו חושבים שזה לא נכון. זה נועד כדי לאפשר לאנשים מישובים מפונים לקבל ודאות שיקבלו שכר בתקופת הפינוי ובתקופה שבה המדינה חושבת – עכשיו אנו חושבים שאין ציפייה מצד המדינה שילכו לעבוד, בתקופה הזו. יכול להיות שבסוף פברואר יהיה משהו אחר. אנחנו רוצים לאפשר אפשרות שם. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אתה מדבר על שכר מלא? או שוב על 520 שקל למפונה? ושאלה שנייה, בדצמבר וינואר הבנתי שלא בטוח יהיו תקנות ב- - - המיוחד. היום ההגשה היא דרך המסלול המיוחד. בינואר יהיה מסלול נפרד? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> ההגשה תתאפשר במערכות, בהנחה שהתקנות ברגע שיעברו אפשר יהיה להגיש את זה דרך המערכות. נעשה את ההתאמות הנדרשות. לגבי 520 שקל – זה המתווה, גם אם השכר יותר גבוה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתי ייעשו ההתאמות הנדרשות? אנו מכירים מצבים שהמערכת עדיין לא הייתה נכונה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני חושבת שזה יהיה בהקדם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> היום המערכת עובדת. היום יש אפשרות למעסיק בתל אביב להגיש בקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז ההתאמה היא אוטומטית כי המערכת עובדת כבר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגין אוקטובר זה פתוח כבר, ואפשר להגיש את התביעות. המערכת הזו תיפתח אותו דבר, ב-15.1 והם יוכלו להגיש. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> גם אם לא יהיה באזור המיוחד מתווה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה המתווה. זה חלק מהתקנות. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אבל בינואר לא בטוח שיהיה באזור המיוחד. השכר צריך להמשיך להיות משולם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נפתח את זה גם לישובים המפונים – אנו יודעים אותם, זה רשימה סגורה. נפתח – נחשוב על הפתרון הכי יעיל שיכול להיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כדאי כבר עכשיו לחשוב וליישם את זה, כי זה אומר שצריך אחר כך לעשות שינוי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ברמה הניסוחית, זה מגדיל את הרישא והופך להיות מסורבל, אולי להוריד להגדרות גם עובד בישוב שפונה וגם תקופת הפינוי ואז יהיה יותר נגיש בקריאה. כל החלק של עובד או עובד עצמאי כמשמעותו בפסקה (4) להגדרה מסלול שכר עבודה של פסקה (1) להגדרה שווי של נזק עקיף כנוסחה בהוראת שעה שמתגורר בישוב אשר פונה לפי החלטת ממשלה – כל זה יכול להיות ביחס לעובד בישוב שפונה, וכל החלק שמתייחס להחלטת הממשלה שחלה לגבי ישוב שבו מתגורר העובד לרבות החלטת ממשלה המאריכה אותה – אפשר להגדיר כתקופת פינוי, ואז מה שיצטרף יהיה לעניין נזק עקיף שאירע בשל היעדרות מעבודה של עובד בישוב שפונה ושאירע בתקופה שמיום כך וכך עד סיום תקופת הפינוי או עד יום 29.2 לפי- - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין לנו התנגדות. עניין נסחות. עשינו בדיקה. לא בטוחים שזה עוזר אבל אין לנו התנגדות. << אורח >> אורלי שיף: << אורח >> 2. בפסקה (1)(א) – (א) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" המובאת בה, בפסקה (1), בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני", ברישה, אחרי "בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני" יבוא "בתקופה הקובעת"; << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה תיקון שהוא יותר הבהרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא מתייחס לא להיבטים של המפונים ולא להוספת הישובים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נכון אבל אחרי שקראנו את התקנות אחרי שהוספנו את התקופה הקובעת, זו הגדרה עכשיו שהיא מורכבת יותר כפי שנראה למטה, הבנו שבלי המינוח הזה בסעיף יותר קשה לקרוא את זה. זה לא משנה את המצב הקיים וגם בלי זה זה היה זהה, אבל רצינו להבהיר את זה כדי שיהיה קל יותר לקריאה – מבהיר שהעובד צריך לא להגיע לעבודה בתקופה הקובעת. לא הגיע ב-2018 אז לא יקבל על זה פיצוי. << אורח >> אורלי שיף: << אורח >> (ב) במקום ההגדרה "התקופה הקובעת" המובאת בה יבוא: ""התקופה הקובעת" – אחת מאלה לפי העניין : (1) התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023)"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מבחינת המועדים צריך להתאים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מועד סיום התקנות היום. יכול להיות שנצטרך להתאים מחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היום זה אומר, בלי המתווה שעדיין לא הבאתם. ברגע שיהיו התקנות שיתייחסו לחודשים נובמבר ודצמבר צריך להתאים פה בהתאמה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יביאו את התקנות איתם – אז לא צריך לתקן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אי אפשר להצביע היום בכל מקרה, אלא אם כן אתה לא מאמין שיביאו את התקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאמין בקב"ה. תמשיכו. אבל שלומית צודקת. תלוי בתקנות. << אורח >> אורלי שיף: << אורח >> (2) לעניין פיצוי לפי פסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף", לעניין נזק עקיף שאירע בשל היעדרות מהעבודה של עובד או עובד עצמאי שמתגורר בישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד לסיום תקופת הפינוי לפי החלטת הממשלה שחלה לגבי הישוב שבו מתגורר העובד, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, או עד יום- - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך להתאים, בהתאמה, 29.2.24, לפי המוקדם. תסבירי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה אותו דבר כפי שדיברנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לשים לב שאתם מתייחסים לישוב שבו מתגורר העובד – מניחה העובד או העובד העצמאי. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> כן. אפשר להוסיף את זה בנוסח. זה אותו תיקון, בתוך התקנות עצמן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> טוב. ברישא של סעיף קטן (ב) זה אחת מאלה לפי העניין. איך יודעים מה זה לפי העניין? זה לא לפי המוקדם או המאוחר. מה זה לפי העניין? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> העניין ב-(2) זה ניזוקים בישוב שפונה שעובדים בישוב אחר וב-(1) זה כל שאר האנשים. זה העניין. << אורח >> אורלי שיף: << אורח >> (3) בפסקה (8), בתוספת הרביעית המובאת בה, אחרי "יסוד המעלה" יבוא: "אור גנוז, בר יוחאי, מירון, ספסופה, קדיתא". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אלה הישובים שבזמנו לפי הנחיית פיקוד הצפון, וכפי שהסברתם בתחילת הישיבה, הייתה ביחס אליהם פגיעה בחופש התנועה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >>עמית סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כל, אני מודה ליושב-ראש על הכנסת חמשת הישובים האלה. זה לא ברור מאליו. כמובן גם לאוצר. אני חושב שרק בשבת האחרונה קיבלנו תזכורת, למה האזור שלנו נקרא אזור מיוחד, הר מירון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הר מירון הוא במועצה האזורית שלך? << דובר >>עמית סופר: << דובר >> מרום הגליל, כן. גם כרם בן זימרה. בשבת הזאת חווינו 40 שיגורים, חוויה מטלטלת מאוד. חשוב גם לציין בהמשך למה שאדוני ציין בישיבה הקודמת, שהתחולה תחול רטרואקטיבית – יש פה אנשים שלמעלה מחודש אוקטובר לא מגישים ומחכים להחלטה הזו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה חל גם על חודש אוקטובר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה חל רטרואקטיבית. << דובר >>עמית סופר: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנשי האוצר, אנו מקבלים הרבה פניות – למשל העמדה שלנו שישובים שנמצאים במועצה אזורית שהרוב שם בתוך המתווה ויש מיעוט שרחוקים קצת יותר, וכל הזמן ביקשנו, שברגע יש מועצה אזורית שרובה בתך המתווה או בתוך האזור שיחול על כולם. יש למשל, פנו אליי חברי כנסת על גבולות, צאלים ואורים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שלושה קיבוצים במועצה אזורית אשכול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שם שהמיקום הפיזי במגורים הוא רחוק, ומרכז עולמם החינוכי- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברנו על זה כמה פעמים. פנה אליי ראש המועצה האזורית של נחל שורק, יש שם חמישה ישובים שבתוך התחום, שניים, מתוך שבעה או שמונה, שמחוץ לעניין. מה עושים עם זה? זה מעיק עלינו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מילא. זה מעיק על התושבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שהעלה חבר הכנסת סולומון. אצלו אין בעיה עם כסף כי מביא משר האוצר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש להסתכל על המועצות – יש הבדל בין גבולות אורים וצאלים, שזה מועצה שגם השירותים המוניציפליים לא קיימים כלל בגלל מה שקרה ב-7.10, לבין מועצות אחרות. אתה מדבר על עזוז ועוד ישוב שנמצאים בישוב שלא היה להם – מהיום הראשון של הלחימה כמעט הם בסטטוס ירוק. פיקוד העורף אמר להם: תמשיכו לעבוד. אני חושב שבמקרים האלה- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תענה על גבולות. שם זה מקום של שירותים מוניציפליים. אתה צודק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הבעיה שונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך פותרים את הבעיה הזו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש הבדל, קודם כל. מה שהוצג לפני רגע לא אותו דבר כמו צאלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנו מסכימים. וזה הבעיה שהשירותים המוניציפליים לא קיימים בכלל. השאלה מה הפתרון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> והתושבים מפונים על חשבון המועצה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון, אנו יודעים. זה לא החלטה שלנו כמובן אלא החלטה של משרד הביטחון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל צריך להתחשב בהחלטה הזאת. שגרת החיים שם לא קיימת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נבחן את הנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר ומירי, אתם נמצאים בתוך העניין. הנושא הזה מעיק על התושבים. ולדימיר צודק. מעיק על התושבים אבל מעיק גם עלינו. אנשים פונים אלינו. יש דבר שנראה חסר היגיון. זה לא הרבה כסף. לא משהו דרמטי. אתם מתקנים את הנושא של גליל עליון. תנסו לפתור גם את הבעיה הזו. זה דבר שמפריע. אני לא מצביע עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי שפותר זה קובעי המדיניות או הדרגים המקצועיים ברשות המיסים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה שאנו מצביעים בתקנות, לגבי תקנות המחזורים, גבולות צאלים ואורים בתוך התקנות של המחזורים. זה לא רלוונטי - לטעמי. הם במסלול מחזורים של התקנות כמו באר שבע ואשדוד, גבולות צאלים ואורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הם מפונים. צריכים להיות במסלול האדום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> העברנו להערות הציבור חמישה ישובים נוספים שאינם ישובי ספר, וזה נמצא אצל הוועדה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עבר להערות הציבור. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ישובים שפונו בהחלטות הממשלה והם לא ישובי ספר - - - - בני נצרים, נווה, דורות וברור חי, שיש לנו הצדקה מקצועית לומר שפונו, והם לא ישובי ספר ואין להם פתרון כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה ביחד עם התקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרי מודיע בזה - אני שמתי עצמי בתוך הציבור, ואתם צריכים להביא גם אלינו להערות הציבור. יש גבול לסבלנות שלי. לא יכול להיות המצב הזה. היה צריך לומר לי מההתחלה: גפני, אל תתקדם עם העניין, כי אין לנו אפשרות להביא את התקנות. מה אעשה? יש מושג בתורה של צער בעלי חיים. מה אתם מצערים אותי ככה? סיימנו את הדיון בתקנות האלה. נצביע יחד עם כל המתווה בעזרת השם גם על התקנות האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בצפון בוועדת הפנים, בחורפיש מחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אנשי משרד האוצר, פיקוד העורף. ההסברה שלך הייתה לא רעה. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>